:בולישו םוקיש יכילהתב בזוכ ימצע תנגהל...

: גורמי סיכון פוטנציאלים להגנת עצמי כוזב בתהליכי שיקום ושילוב"

בדי שמיעה מכוונות לעצמי ומכוונות לסביבה בקרב בוגרים צעירים כ

"המשולבים בחברה השומעת

אדוה איכנגרין

נספחים

: גורמי סיכון פוטנציאלים להגנת עצמי כוזב בתהליכי שיקום ושילוב"

בדי שמיעה ומכוונות לסביבה בקרב בוגרים צעירים כ מכוונות לעצמי

"המשולבים בחברה השומעת

אדוה איכנגרין

נספחים

1

הכנה ותיקוף של כלי המחקר

ראשוניים על שאלוני מכוונות לעצמי ולסביבהנתונים פסיכומטרים -' נספח א

בפרק זה תפורטנה תוצאות הניתוחים הסטטיטסטים שנעשו לאחר העברת ארבעת השאלונים

השאלונים הועברו לראשונה לאחר . סטודנטים 222-הבודקים מכוונות לעצמי ומכוונות לסביבה ל

המקורות מהם נלקח מאגר פירוט לגבי. ידי אנשי מקצוע-תרגום תקני או שיפוט פריטים על

וכן הליך השיפוט של , הפריטים הראשוני עבור השאלונים מכוונות לעצמי ומכוונות לסביבה

מטרת ההעברה .'וכן בנספח ד מפורטים עבור כל שאלון בנפרד בפרק השיטה, פריטים אלו

גבי הראשונה היתה איתור פריטים חריגים מבחינה סטטיטסטית וקבלת מידע עבור כל שאלון ל

תוצאות הניתוחים . תוקף מבנה פנימי ותוקף מבנה חיצוני, נתוני ההתפלגות, המהימנות הפנימית

. ולסיום יפורטו הקשרים בין השאלונים, תפורטנה עבור כל שאלון בנפרד

ציון גבוה במדדי מכוונות לעצמי מעיד על מכוונות : הערה לגבי משמעות הציונים ופריטים הפוכים

פריטים . ון גבוה במדדי מכוונות לסביבה מעיד על מכוונות גבוהה לסביבהגבוהה לעצמי וצי

כלומר שציון גבוה עליהם מעיד על ציון נמוך במכוונות )בשאלונים אשר נוסחו במהופך

הוכנסו לבדיקות הסטטיסטיות כך שציון גבוה עליהם הומר לציון נמוך ( לסביבה ולהיפך/לעצמי

.התוצאות במחקרהנספחים והערה זו תקפה לכל פרקי . ולהיפך

2

שאלון מכוונות לעצמי

.'מכוונות לעצמי'זהו אחד משני המדדים של המשתנה . פריטים 22-השאלון הורכב מ

מהימנות פנימית

מקדמי מהימנות פנימית עבור שאלון מכוונות לעצמי

מהימנות מבחן חצוי אלפא קרונבך פריטים' מס

(Guttman Split-Half)

22 8.00 8.00

.הנתונים מצביעים על מהימנות פנימית גבוהה

.לא נמצאו פריטים שהוצאתם משפיעה באופן משמעותי על מקדם המהימנות אלפא קרונבך

התפלגות ממוצעי הציונים

נתונים תיאוריים עבור התפלגות ממוצעי השאלון מכוונות לעצמי

ידי חלוקתם בטעויות התקן מצביע -על( Kurtosis-ו Skewness)הטיית ההתפלגות תקנון אמדני

,Field)± 23..ציון זה גבוה מן הרף העליון של Skewness (...3- .)-על חריגות שלילית בערך ה

פירוש הדבר הינו שההתפלגות הינה מוטית ימינה מן הממוצע לכיוון ציונים חיוביים (. 2005

.להטיה הינו שציוני החציון והשכיח הינם גבוהים יותר ביחס לממוצע ביטוי נוסף. גבוהים

Mean_total

N Valid 226

Missing 0

Mean 3.82

Std. Error of Mean 0.04

Median 3.92

Mode 3.92

Std. Deviation 0.54

Skewness -0.53

Std. Error of Skewness 0.16

Kurtosis -0.13

Std. Error of Kurtosis 0.32

Range 2.83

Minimum 2.17

Maximum 5

3

היסטוגרמת התפלגות ממוצעי ציוני השאלון מכוונות לעצמי

.עם הטיה קלה לכיוון ימין, צורת ההתפלגות נראית נורמלית בקירוב

בשאלון מכוונות לעצמי( outliers)ציונים חריגים

. אין ריבוי של תצפיות חריגות

Mean_total

5.00

4.50

4.00

3.50

3.00

2.50

2.00

207

68

4

על התפלגות ממוצעי ציוני השאלון מכוונות לעצמי Q Plot-Qדיאגרמת

ידי הקו -ההתפלגות הנורמלית מסומנת על)ישנה חריגה קטנה מן ההתפלגות הנורמלית (.האלכסוני

תוצאות בדיקת נורמליות התפלגות ממוצעי שאלון מכוונות לעצמי

Kolmogorov-Smirnova

Statistic df Sig.

Mean_total .098 226 .000

.פירוש הדבר הינו שהנחת הנורמליות הופרה. מובהקות Kolmogorov-Smirnovתוצאות מבחן

ההתפלגות סוטה מן הנורמליות ימינה מן הממוצע ,לסיכום בדיקות התפלגות ממוצעי הציונים

.גודל הסטיה אינו גדול(. לכיוון ציונים גבוהים)

פריטים בעלי התפלגות תשובות מוטית באופן קיצוני או פריטים שאינם )איתור פריטים חריגים

(קשורים ליתר הפריטים בשאלון

, נלקחו נתונים תיאוריים וכן נתוני שכיחות עבור התפלגות התשובות אצל כל פריט בשאלון

.ולאחריהם נערך מבחן ספירמן לבחינת מובהקות הקשרים בין הפריטים

5

תונים תאוריים של פריטים אשר נמצאו בעלי ערכים חריגים בשאלון מכוונות לעצמינ

ערכים חורגים מופיעים בהדגשה

Q_3 Q_4_R Q_5_R Q_7_R Q_8_R Q_9_R Q_11_R Q_12

N Valid 226 225 226 223 222 226 226 218

Missing 0 1 0 3 4 0 0 8

Mean 2.98 4.16 4.20 4.43 4.08 4.51 4.22 3.40

Std. Error of Mean 0.08 0.07 0.07 0.06 0.07 0.05 0.07 0.08

Median 3 4 4.5 5 4 5 5 4

Mode 2 5 5 5 5 5 5 4

Std. Deviation 1.14 0.98 1.00 0.90 1.00 0.74 1.00 1.24

Skewness 0.08 -1.10 -1.28 -1.85 -0.98 -1.47 -1.23 -0.34

Std. Error of Skewness

0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16

Kurtosis -0.93 0.56 1.14 3.34 0.25 1.64 0.82 -0.94

Std. Error of Kurtosis 0.32 0.32 0.32 0.32 0.33 0.32 0.32 0.33

Range 4 4 4 4 4 3 4 4

Minimum 1 1 1 1 1 2 1 1

Maximum 5 5 5 5 5 5 5 5

של פריטים אשר נמצאו בעלי ערכים חריגים נתונים תאוריים: המשך

ערכים חורגים מופיעים בהדגשה

Q_16 Q_18_R Q_19_R Q_20

N Valid 226 225 226 226

Missing 0 1 0 0

Mean 4.05 3.82 4.12 4.50

Std. Error of Mean

0.06 0.08 0.07 0.05

Median 4 4 4 5

Mode 4 5 5 5

Std. Deviation

0.97 1.13 0.98 0.74

Skewness -1.08 -0.72 -1.00 -1.64


0.16 0.16 0.16 0.16

Kurtosis 0.95 -0.34 0.37 3.04

Std. Error of Kurtosis

0.32 0.32 0.32 0.32

Range 4 4 4 4

Minimum 1 1 1 1

Maximum 5 5 5 5

. הינם בולטים בהטיה החיובית של התשובות עליהם 0,3,33,33,28,,,2פריטים

6

מהנבדקים מרוכזים סביב הציון 8%,הם פריטים שבהם לפחות 0,3,33,28,,פריטים , מתוכם

:כפי שניתן לראות בטבלאות הבאות, מהם מתקיים אפקט תיקרה 8%,היינו שב , הקיצוני ביותר

שאלון מכוונות . ך מהנבדקים מרוכזים סביב הציון הקיצוני ביותראו מעל לכ 8,%פריטים שבהם

לעצמי

Q_5_Rפריט

Frequency Percent Valid Percent

Cumulative Percent

Valid 1 5 2.2 2.2 2.2

2 12 5.3 5.3 7.5

3 28 12.4 12.4 19.9

4 68 30.1 30.1 50

5 113 50 50 100

Total 226 100 100

Q_7_Rפריט


Cumulative Percent

Valid 1 4 1.8 1.8 1.8

2 8 3.5 3.6 5.4

3 15 6.6 6.7 12.1

4 57 25.2 25.6 37.7

5 139 61.5 62.3 100

Total 223 98.7 100

Missing System 3 1.3

Total 226 100

Q_9_Rפריט


Cumulative Percent

Valid 2 5 2.2 2.2 2.2

3 18 8.0 8.0 10.2

4 60 26.5 26.5 36.7

5 143 63.3 63.3 100

Total 226 100 100

Q_11_Rפריט


Cumulative Percent

Valid 1 4 1.8 1.8 1.8

2 13 5.8 5.8 7.5

3 31 13.7 13.7 21.2

4 59 26.1 26.1 47.3

5 119 52.7 52.7 100

Total 226 100 100

7

Q_20פריט


Cumulative Percent

Valid 1 1 0.4 0.4 0.4

2 4 1.8 1.8 2.2

3 15 6.6 6.6 8.8

4 67 29.6 29.6 38.5

5 139 61.5 61.5 100

Total 226 100 100

8

מכוונות לעצמי. לבין יתר הפריטים והציון הסופי 32-3פריטים בין מתאמי קשר ספירמן

.כיוון שהוא אינו מניח התפלגות נורמלית של הפריטים, נבחר מבחן ספירמן

.קשרים לא מובהקים מופיעים בהדגשה

Q_1_R Q_2 Q_3 Q_4_R Q_5_R Q_6 Q_7_R Q_8_R Q_9_R Q_10 Q_11_R Q_12

Q_1_R . .366*** .148* .461*** .285*** .241*** .304*** .300*** .248*** .104 .262*** .067

Q_2 .366*** . .295*** .270*** .119 .298*** .257*** .172* .131* .328*** .141* .188**

Q_3 .148* .295*** . .095 .060 .133* .067 .124 -.025 .051 .022 .083

Q_4_R .461*** .270*** .095 . .399*** .176** .339*** .380*** .301*** .232*** .275*** .242***

Q_5_R .285*** .119 .060 .399*** . .239*** .523*** .329*** .240*** .159* .156* .212**

Q_6 .241*** .298*** .133* .176** .239*** . .398*** .233*** .073 .209** .014 .154*

Q_7_R .304*** .257*** .067 .339*** .523*** .398*** . .402*** .238*** .165* .156* .177**

Q_8_R .300*** .172* .124 .380*** .329*** .233*** .402*** . .367*** .214** .240*** .259***

Q_9_R .248*** .131* -.025 .301*** .240*** .073 .238*** .367*** . .251*** .239*** .236***

Q_10 .104 .328*** .051 .232*** .159* .209** .165* .214** .251*** . .203** .471***

Q_11_R .262*** .141* .022 .275*** .156* .014 .156* .240*** .239*** .203** . .218**

Q_12 .067 .188** .083 .242*** .212** .154* .177** .259*** .236*** .471*** .218** .

Q_13 .120 .163* .059 .197** .287*** .091 .195** .220*** .290*** .268*** .322*** .355***

Q_14 .163* .290*** .021 .195** .345*** .175** .368*** .296*** .235*** .339*** .268*** .345***

Q_15_R .285*** .203** .104 .370*** .441*** .125 .327*** .384*** .273*** .257*** .215** .180**

Q_16 .146* .259*** .099 .280*** .392*** .311*** .427*** .309*** .177** .269*** .198** .313***

Q_17_R .248*** .091 -.003 .310*** .362*** .224*** .352*** .392*** .266*** .202** .132* .176**

Q_18_R .367*** .175** .064 .393*** .277*** .225*** .362*** .376*** .362*** .247*** .320*** .265***

Q_19_R .275*** .235*** -.021 .342*** .307*** .260*** .325*** .383*** .475*** .347*** .412*** .361***

Q_20 .038 .200** .163* .250*** .124 .137* .254*** .217** .166* .291*** .154* .294***

Q_21_R .256*** .215** .103 .291*** .265*** .078 .206** .433*** .249*** .201** .309*** .245***

Q_22 .211** .259*** .150* .226*** .233*** .160* .288*** .251*** .165* .211** .190** .174*

Q_23_R .483*** .329*** .126 .377*** .368*** .229*** .381*** .365*** .232*** .136* .299*** .237***

Q_24_R .292*** .297*** .046 .287*** .274*** .114 .295*** .317*** .230*** .173** .250*** .153*

Mean_total .519*** .483*** .237*** .590*** .549*** .419*** .571*** .631*** .480*** .480*** .460*** .502***

* p (two-tailed)< .05; ** p (two-tailed)< .01, *** p (two-tailed)<.001

9

מכוונות לעצמי. יתר הפריטים והציון הסופי לבין .22-3פריטים בין מתאמי קשר ספירמן


Q_13 Q_14 Q_15_R Q_16 Q_17_R Q_18_R Q_19_R Q_20 Q_21_R Q_22 Q_23_R Q_24_R

Q_1_R .120 .163* .285*** .146* .248*** .367*** .275*** .038 .256*** .211** .483*** .292***

Q_2 .163* .290*** .203** .259*** .091 .175** .235*** .200** .215** .259*** .329*** .297***

Q_3 .059 .021 .104 .099 -.003 .064 -.021 .163* .103 .150* .126 .046

Q_4_R .197** .195** .370*** .280*** .310*** .393*** .342*** .250*** .291*** .226*** .377*** .287***

Q_5_R .287*** .345*** .441*** .392*** .362*** .277*** .307*** .124 .265*** .233*** .368*** .274***

Q_6 .091 .175** .125 .311*** .224*** .225*** .260*** .137* .078 .160* .229*** .114

Q_7_R .195** .368*** .327*** .427*** .352*** .362*** .325*** .254*** .206** .288*** .381*** .295***

Q_8_R .220*** .296*** .384*** .309*** .392*** .376*** .383*** .217** .433*** .251*** .365*** .317***

Q_9_R .290*** .235*** .273*** .177** .266*** .362*** .475*** .166* .249*** .165* .232*** .230***

Q_10 .268*** .339*** .257*** .269*** .202** .247*** .347*** .291*** .201** .211** .136* .173**

Q_11_R .322*** .268*** .215** .198** .132* .320*** .412*** .154* .309*** .190** .299*** .250***

Q_12 .355*** .345*** .180** .313*** .176** .265*** .361*** .294*** .245*** .174* .237*** .153*

Q_13 . .276*** .207** .233*** .161* .192** .432*** .184** .184** .233*** .155* .085

Q_14 .276*** . .492*** .313*** .474*** .368*** .393*** .144* .328*** .126 .244*** .237***

Q_15_R .207** .492*** . .345*** .600*** .398*** .394*** .069 .314*** .162* .403*** .266***

Q_16 .233*** .313*** .345*** . .294*** .217** .350*** .147* .197** .201** .248*** .242***

Q_17_R .161* .474*** .600*** .294*** . .487*** .320*** .073 .278*** .193** .336*** .235***

Q_18_R .192** .368*** .398*** .217** .487*** . .465*** .144* .477*** .247*** .457*** .367***

Q_19_R .432*** .393*** .394*** .350*** .320*** .465*** . .119 .341*** .169* .311*** .232***

Q_20 .184** .144* .069 .147* .073 .144* .119 . .198** .315*** .094 .091

Q_21_R .184** .328*** .314*** .197** .278*** .477*** .341*** .198** . .275*** .365*** .278***

Q_22 .233*** .126 .162* .201** .193** .247*** .169* .315*** .275*** . .352*** .349***

Q_23_R .155* .244*** .403*** .248*** .336*** .457*** .311*** .094 .365*** .352*** . .556***

Q_24_R .085 .237*** .266*** .242*** .235*** .367*** .232*** .091 .278*** .349*** .556*** .

Mean_total .443*** .586*** .630*** .512*** .572*** .657*** .643*** .339*** .562*** .464*** .635*** .499***


עם יתר הפריטים ועם , אך לא גבוהים מדי, הפריטים מקיימים במידה רבה קשרים מובהקים

אשר מתאפיינים בריבוי קשרים נמוכים ולא 28-ו 2, .יוצאי דופן הינם פריטים . הציון הסופי

.מובהקים

הוצאת פריטים חריגים מן השאלון בעקבות תוצאות הבדיקות לאיתור פריטים חריגים

מהשאלון פריטים שהיתה הטיה גדולה בתשובות עליהם ולפחות מחצית הנבדקים הוצאו

Q_5_R , Q_7_R , Q_9_R , Q_11_R , Q_20: התרכזו סביב הציון הקיצוני ביותר

ככל הנראה הסיבה להטיה בתשובות לפריטים אלו נעוצה בניסוח הקיצוני יחסית שלהם

רק בדמיוני אני : "למשל)ה חברתית המקשה על הזדהות אצל רוב האנשים או שמעורר רצי

הסרת הפריטים המוטים מן השאלון עשויה למרכז את "(. ת להיות עצמי/ה שאני מסוגל/חש

. ההתפלגות שלו לכיוון הנורמלי

11

הוצא פריט שהראה חוסר קשר בולט במיוחד ליתר הפריטים, בנוסף :Q_3 "( בדרך כלל

רו על הבלבול שיוצרת שלילה כפולה ים העימשיב"(. ת ביחס לעצמי/ה מבולבל/אינני חש

.וייתכן שזו הסיבה לחריגותו של הפריט במתאמי הקשר, בניסוח

על הפריטים הנותרים נעשה ניתוח גורמים כדי . פריטים בשאלון 30לאחר הוצאת הפריטים נותרו

. לתקף את המבנה הפנימי של השאלון וכדי לאתר פריטים החורגים ממבנה זה

ניתוח גורמים

Obliqueסוג הרוטציה בו נעשה שימוש הינו . Principal Componentsיתוח נעשה בשיטת הנ

Rotation - Oblimin , כיוון שמונח קשר בין הגורמים השונים המרכיבים את הקונסטרוקט

.מספר הגורמים לא הוגבל מראש. 'מכוונות לעצמי'

מכוונות לעצמי . משקלות הפריטים בניתוח גורמים

Pattern Matrix(a)

Component

1 2 3 4

Q_1_R 0.706

Q_23_R 0.683

Q_4_R 0.611

Q_24_R 0.567

Q_22 0.556

Q_21_R 0.512

Q_18_R 0.444 -0.391

Q_8_R 0.437

Q_12 0.792

Q_13 0.697

Q_10 0.603

Q_19_R 0.483

Q_6 0.685

Q_2 0.302 0.641

Q_16 0.329 0.369

Q_17_R -0.788

Q_15_R -0.766

Q_14 0.307 -0.643

a Rotation converged in 18 iterations.

.שנמצאואינו טעון במשקל גבוה על אף אחד מן הגורמים 32פריט . אותרו ארבעה גורמים

11

מכוונות לעצמי. י הגורמים שנמצאו"אחוז השונות המוסברת ע

Total Variance Explained

Component Initial Eigenvalues

Extraction Sums of Squared Loadings

Rotation Sums of Squared Loadings(a)

Total % of Variance

Cumulative %

Total % of Variance

Cumulative %

Total

1 5.61 31.14 31.14 5.61 31.14 31.14 4.09

2 1.53 8.50 39.65 1.53 8.50 39.65 3.20

3 1.30 7.23 46.88 1.30 7.23 46.88 1.82

4 1.04 5.77 52.65 1.04 5.77 52.65 3.43

. מהשונות 2%,-ארבעת הגורמים מסבירים ביחד כ

חריגים לאור תוצאות ניתוח הגורמים הוצאת פריטים

. הציג משקל נמוך על כל ארבעת הגורמים ולכן הוחלט להוציאו מן השאלון Q_16פריט

. אינו נושא משמעות תכנית משותפת לפריטים אלו, Q_6-ו Q_2המכיל את פריטים , .' גורם מס

הסופי של השאלון הציג גם קורלציות נמוכות עם יתר הפריטים ועם הציון Q_6מאחר ופריט

, Q_3ייתכן שבדומה לפריט . הוחלט להוציא גם אותו, (ראו טבלאות מתאמי קשר ספירמן)

אין הבדל רב בין איך שאני )"יצרה בלבול אצל הנבדקים Q_6השלילה הכפולה בפריט

..."(. ה את עצמי/לבין איך שאני מציג....ה/מרגיש

:מספר הגורמים לא הוגבל מראש. ם הנותריםהפריטי 32והפעם על , נעשה ניתוח גורמים נוסף

מכוונות לעצמי. משקלות הפריטים בניתוח הגורמים הסופי

Pattern Matrix(a)

Component

1 2 3

Q_17_R 0.836

Q_15_R 0.789

Q_18_R 0.591

Q_14 0.562 0.383

Q_8_R 0.491

Q_21_R 0.444

Q_12 0.782

Q_10 0.668

Q_13 0.638

Q_19_R 0.35 0.476

Q_2 0.695

Q_23_R 0.688

Q_1_R 0.672

Q_24_R 0.63

Q_22 0.562

Q_4_R 0.363 0.4

A Rotation converged in 11 iterations.

12

מכוונות לעצמי. הסופיי הגורמים בניתוח הגורמים "אחוז השונות המוסברת ע


Component

Initial

Eigenvalues

Extraction Sums of Squared

Loadings

Rotation Sums of Squared

Loadings(a)

Total

% of

Variance

Cumulative

% Total

% of

Variance

Cumulative

% Total

1 5.25 32.815 32.815 5.25 32.815 32.815 4.06

2 1.509 9.43 42.245 1.509 9.43 42.245 2.84

3 1.235 7.716 49.961 1.235 7.716 49.961 3.5

.מהשונות 8%,-נמצאו שלושה גורמים המסבירים כ

מכוונות לעצמי . קורלציות בין הגורמים בניתוח הגורמים הסופי

Component Correlation Matrix

Component 1 2 3

1 1 0.300 0.374

2 0.300 1 0.272

3 0.374 0.272 1

.כלומר הם מובחנים זה מזה, הקורלציות בין הגורמים אינן גבוהות

מכוונות לעצמי. Bartlett -ו KMOמבחן

KMO and Bartlett's Test

Kaiser-Meyer-Olkin Measure of Sampling

Adequacy. 0.865

Bartlett's Test of Sphericity Approx. Chi-Square 975.615

df 120

Sig. 0.0000

,Fieldי הסולם המוצג אצל "עפ)לבדיקת התאמה מדגמית מציג תוצאה מצוינת KMOמבחן

. לקיומם של קשרים בין המשתנים באוכלוסיה מציג תוצאה מובהקת Bartlettמבחן (. 2005

.תוצאות המבחנים תומכות בתקפו של ניתוח הגורמים

13

מכוונות לעצמי. מהימנות פנימית של כל גורם בנפרד

3' מקדם אלפא קרונבך עבור גורם מס

Reliability

Statistics

Cronbach's

Alpha

N of

Items

0.802 6


Reliability

Statistics

Cronbach's

Alpha

N of

Items

0.673 4

.' מקדם אלפא קרונבך עבור גורם מס

Reliability

Statistics

Cronbach's

Alpha

N of

Items

0.741 6

.המהימנות נעה בין סבירה לטובה

:משמעותם התכנית של הגורמים

:המודל הפקטוריאלי מצביע על שלושה גורמים בעלי קוהרנטיות תכנית

נתק בין העצמי לסביבה או תחושה של )מידת תחושת הניתוק בהקשר החברתי : 1' גורם מס :הפריטים המרכיבים גורם זה. (ניתוק רגשי בהקשר חברתי

17_R .ה בפנים/רגישה שיש פער בין איך שאנשים תופסים אותי לבין איך שאני מ/אני חש.

15_R .ה/לאנשים אין באמת מושג מה קורה איתי ומה אני מרגיש.

18_R .ה/ת או קפוא/ה מנותק/בשיחות עם אנשים אני לפעמים מרגיש.

.ה שאחרים מכירים אותי/באופן כללי אני מרגיש. 32

8_R .ה הינו מבעד למסך כלשהו/ה כי כל רגש שאני מביע/לעיתים אני חש.

21_R .ה שדברים לא נוגעים בי באמת/פעמים רבות אני מרגיש.

14

:הפריטים המרכיבים גורם זה .יכולת לבטא כלפי חוץ תחושות ורגשות: 2' גורם מס

(פיזי או נפשי)אין לי כל קושי לבטא תחושות כאב . 32

.ת לבטא זאת/אני מסוגל, ה חוסר אונים/כאשר אני חש. 38

.ה את התלהבותי מדברים באופן ספונטאני וללא היסוס/אני מביע. .3

19_R .ת לבטא את רגשותי באופן ספונטני/ה כי אינני מסוגל/אני חש.

:הפריטים המרכיבים גורם זה .מודעות עצמית לצרכים ולתחושות: 3' גורם מס

. ה/ה או למה אני זקוק/כלל ברור לי מה אני צריכ-בדרך. 2

23_R .ה/ה שהכל מעורפל ולא ברור לי מה אני מרגיש/אני חש לפעמים.

1_R .ה/רוצה או מרגיש באמתת לדעת מה אני /ה כי אני לא מסוגל/לעיתים אני חש .

24_R .ת/ת מדוע אני כועס/לעיתים קרובות קורה שאני לא יודע.

. ת/ת או כועס/מבוהל, ה/זה ברור לי האם אני עצוב, ת/כשאני נסער. 22

4_R .ת מה קורה בתוכי/אני לא יודע .

כפי שתוארו בפני השופטים , גורמים אלו דומים לשלושת מימדי התוכן המשוערים של השאלון

ניכור ביחס /תחושת אותנטיות, גילוי עצמי, חיבור לעצמי) עבורו פריטיםאשר נתבקשו לבחור

.'להרחבה ראו נספח ד (.לסביבה

לאחר קבלת תוצאות הניתוחים והערות ' מכוונות לעצמי'בשאלון סיכום השינויים אשר נערכו

:מילוליות של המשיבים

פריטים 32מותירה את השאלון עם , פריטים 0הסרה של.

בהגדרות דירוג התשובות ובניסוח של שלושה פריטים , תיקוני ניסוח קטנים בעיצוב הדף

(.בין השאר כדי לצמצם הטית תשובות)

לאחר הוצאת פריטים חריגים נותרו בסמיכות פריטים )יטים שינוי סדר הופעת הפר

(.הבודקים תכנים דומים יתר על המידה

:הצגת נתונים לגבי השאלון בניכוי הפריטים החריגים

.הצגת הנתונים מספקת התרשמות ראשונית באשר להשפעתה האפשרית של הסרת הפריטים

15

בניכוי פריטים חריגים לעצמימקדמי מהימנות פנימית עבור שאלון מכוונות



32 8.02 8.02

.הסרת הפריטים לא פגעה במהימנות הפנימית של השאלון

בניכוי פריטים חריגים היסטוגרמת התפלגות ממוצעי ציוני השאלון מכוונות לעצמי

.עם סטיה קלה לכיוון הערכים הגבוהים, נורמלית בקירובההתפלגות עדיין נראית

16

בניכוי פריטים חריגים נתונים תיאוריים עבור התפלגות ממוצעי השאלון מכוונות לעצמי

Mean_total

N Valid 226

Missing 0

Mean 3.72


Median 3.81

Mode 4

Std. Deviation 0.61

Skewness -0.48


Kurtosis -0.30


Range 3.13

Minimum 1.87

Maximum 5

ישנה הפחתה קלה בערכי הממוצע והחציון וציון , 2' בעמביחס לנתוני השאלון המלא המופיעים

ישנה עליה קלה בערך סטית התקן והפחתה קלה . בצד עליה קלה בערך השכיח, המינימום

ניתן לראות מן השינויים מגמה קלה של מירכוז . Kurtosis-י אמדן ה"בחריגות ההתפלגות עפ

.התפלגות השאלון בעקבות הסרת הפריטים החריגים

17

שאלון תחושת קיום עצמית

מורכב . Self Determination Scale (Sheldon & Deci, 1996) השאלון הינו תרגום לעברית של

סקלה אחת בודקת תחושת בחירה -תת. פריטים ,-המורכבת כל אחת מ, סקלות-משתי תת

' הוא עצמו'והשניה בודקת את המידה שבה האדם חש ש, "(תחושת בחירה חופשית)"חופשית

.'מכוונות לעצמי'משני המדדים למשתנה שאלון זה הינו אחד "(. חיבור לעצמי)"ומחובר לרגשותיו


מקדמי מהימנות פנימית עבור שאלון תחושת קיום עצמית

Guttman)מהימנות מבחן חצוי אלפא קרונבך פריטים' מס

Split-Half)

11 0.77 1779

.הנתונים מצביעים על מהימנות פנימית סבירה עד טובה

.משפיעה באופן משמעותי על מקדם המהימנות אלפא קרונבךלא נמצאו פריטים שהוצאתם


נתונים תיאוריים עבור התפלגות ממוצעי השאלון

ידי חלוקתם בטעות התקן מצביע על -על( Kurtosis-ו Skewness)תקנון אמדני הטיית ההתפלגות

הגבוהה מן הרף ( -4.75)מתקיימת חריגות שלילית Skewness-עבור ערך ה. חריגות בערכים אלו

פירוש הדבר הינו שההתפלגות הינה מוטית ימינה מן הממוצע (. Field, 2005)± 23..העליון של

Mean_total

N Valid 226

Missing 0

Mean 3.79


Median 3.90

Mode 3.90

Std. Deviation 0.57

Skewness -0.76


0.16

Kurtosis 0.97


0.32

Range 3.60

Minimum 1.4

Maximum 5

18

ביטוי נוסף להטיה הינו שציוני החציון והשכיח הינם גבוהים יותר . לכיוון ציונים חיוביים גבוהים

.ביחס לממוצע

ציוני השאלון היסטוגרמת התפלגות ממוצעי

.צורת ההתפלגות נראית מוטה לכיוון ימין

19

(outliers)ציונים חריגים


על התפלגות ממוצעי ציוני השאלון Q Plot-Qדיאגרמת

.ידי הקו האלכסוני-ישנה חריגה מסוימת מן ההתפלגות הנורמלית המסומנת על

21

נורמליות ההתפלגותתוצאות בדיקת

Kolmogorov-Smirnova

Statistic df Sig.

Mean_total 0.119 226 0.000


ההתפלגות סוטה מן הנורמליות ימינה מן הממוצע ,לסיכום בדיקות התפלגות ממוצעי הציונים

(. לכיוון ציונים גבוהים)

פריטים בעלי התפלגות תשובות מוטית באופן קיצוני או פריטים שאינם )איתור פריטים חריגים

(קשורים ליתר הפריטים בשאלון

, לוןנלקחו נתונים תיאוריים וכן נתוני שכיחות עבור התפלגות התשובות אצל כל פריט בשא


נתונים תאוריים של כל הפריטים בשאלון

ערכים חריגים מופיעים בהדגשה

Q_1_R Q_2 Q_3_R Q_4 Q_5_R Q_6 Q_7_R Q_8 Q_9_R Q_10

N Valid 225 225 225 224 225 225 226 226 225 226

Missing 1.00 1.00 1.00 2.00 1.00 1.00 0.00 0.00 1.00 0.00

Mean 3.71 4.08 3.40 3.75 3.70 3.84 3.51 4.14 3.52 4.31

Std. Error of Mean 0.06 0.07 0.07 0.07 0.06 0.08 0.07 0.07 0.06 0.06

Median 4 4 3 4 4 4 4 5 4 5

Mode 4 4 3 4 4 4 4 5 4 5

Std. Deviation 0.97 0.98 1.03 1.01 0.92 1.13 1.00 1.08 0.95 0.93

Skewness -0.85 -1.15 -0.19 -0.82 -0.42 -0.80 -0.24 -1.13 -0.25 -1.35


0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16

Kurtosis 0.75 1.03 -0.44 0.06 -0.16 -0.17 -0.62 0.43 -0.35 1.48


0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32

Range 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4

Minimum 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1

Maximum 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5

אולם ישנם , ניתן לראות מן הנתונים שרובם של הפריטים מציגים ציוני שכיח וחציון גבוהים

. 38-ו 0, 2: פריטים אשר מציגים התפלגות תשובות מוטית עוד יותר יחסית לאחרים

מהנבדקים מרוכזים סביב הציון הקיצוני 8%,-אף מציגים התפלגות שבה מעל ל 38-ו 0פריטים

: כפי שניתן לראות בטבלאות הבאות, ם אצלם אפקט תקרהכלומר מתקיי, ביותר

21

מהנבדקים מרוכזים סביב הציון הקיצוני ביותר 8,%פריטים שבהם מעל

Q_8פריט


Cumulative Percent

Valid 1 6 2.7 2.7 2.7

2 16 7.1 7.1 9.7

3 34 15.0 15.0 24.8

4 54 23.9 23.9 48.7

5 116 51.3 51.3 100

Total 226 100 100

10Q_פריט

מאחר ומדובר , עם זאת. התגלו כמוטים באופן חריג יחסית לשאר הפריטים 38-ו 0 פריטים

חלוקה שאוששה )סקלות קצרות -אשר מתחלק בפני עצמו לשתי תתי, בשאלון מתורגם קצר

הוחלט להשאיר פריטים אלו כדי לא לפגוע בגרסתו המקורית , (בניתוח הגורמים בגרסה העברית

.ימנותושל השאלון וכדי לא להפחית ממה


Cumulative Percent

Valid 1 4 1.8 1.8 1.8

2 5 2.2 2.2 4.0

3 35 15.5 15.5 19.5

4 55 24.3 24.3 43.8

5 127 56.2 56.2 100

Total 226 100 100

22

הפריטים בשאלון ובינם לבין הציון הסופיבין מתאמי קשר ספירמן


סקלה מודגשים -הקשרים בין הפריטים בתוך כל תת. קשרים לא מובהקים מופיעים בהדגשה

.במסגרת

Q_1_R Q_3_R Q_5_R Q_7_R Q_9_R Q_2 Q_4 Q_6 Q_8 Q_10

Q_1_R . .307*** .292*** .388*** .446*** .224*** .262*** .250*** .140* .327***

Q_3_R .307*** . .318*** .294*** .317*** .124 .185** .189** .209** .094

Q_5_R .292*** .318*** . .388*** .385*** .136* .198** .165* .065 .124

Q_7_R .388*** .294*** .388*** . .648*** .109 .209** .072 .174** .176**

Q_9_R .446*** .317*** .385*** .648*** . .176** .230*** .120 .184** .234***

Q_2 .224*** .124 .136* .109 .176** . .253*** .282*** .241*** .255***

Q_4 .262*** .185** .198** .209** .230*** .253*** . .213** .330*** .306***

Q_6 .250*** .189** .165* .072 .120 .282*** .213** . .282*** .251***

Q_8 .140* .209** .065 .174** .184** .241*** .330*** .282*** . .516***

Q_10 .327*** .094 .124 .176** .234*** .255*** .306*** .251*** .516*** .

Mean_total .614*** .521*** .506*** .594*** .647*** .473*** .548*** .500*** .545*** .548***


כל הפריטים . סקלה-ניתן לראות שכל פריט מתקשר באופן מובהק לפריטים האחרים באותה תת

חלקם של הפריטים , סקלות-לגבי קשרים בין תת. גבוה לציון הכללי של השאלון מתקשרים באופן

.הסקלה השניה-לא מקיים קשרים מובהקים עם פריטים מתת


Obliqueסוג הרוטציה בו נעשה שימוש הינו . Principal Componentsהניתוח נעשה בשיטת

Rotation - Oblimin , הגורמים השונים המרכיבים את הקונסטרוקט כיוון שמונח קשר בין

.מספר הגורמים לא הוגבל מראש. 'תחושת קיום עצמית'

23

משקלות הפריטים בניתוח גורמים ללא הגבלת כמות גורמים

Pattern Matrix(a)

Component

1.00 2.00

Q_7_R 0.87

Q_9_R 0.83

Q_5_R 0.67

Q_1_R 0.63

Q_3_R 0.57

Q_8 0.72

Q_6 0.66

Q_10 0.66

Q_2 0.63

Q_4 0.55


כל הפריטים משתייכים לאחד משני . הסקלות-אותרו שני גורמים הזהים לחלוקה בין שתי תתי

.גורמים אלו

י הגורמים שנמצאו"אחוז השונות המוסברת ע





Total % of Variance

Cumulative %

Total % of Variance

Cumulative %

Total

1.00 3.36 33.56 33.56 3.36 33.56 33.56 2.97

2.00 1.50 14.98 48.54 1.50 14.98 48.54 2.50

. מהשונות 20%-שני הגורמים מסבירים ביחד כ

קורלציות בין הגורמים בניתוח הגורמים הסופי


Component 1 2

1 1.00 0.35

2 0.35 1.00


24

Bartlett -ו KMOמבחן


Kaiser-Meyer-Olkin Measure of Sampling Adequacy.

0.791


Df 45.00

Sig. 0.0000

(. Field, 2005י הסולם המוצג אצל "עפ)לבדיקת התאמה מדגמית מציג תוצאה טובה KMOמבחן

תוצאות . לקיומם של קשרים בין המשתנים באוכלוסיה מציג תוצאה מובהקת Bartlettמבחן

.המבחנים תומכות בתקפו של ניתוח הגורמים

מהימנות פנימית של כל גורם בנפרד


Cronbach's Alpha N of Items

0.77 5.00

2' עבור גורם מסמקדם אלפא קרונבך

Cronbach's Alpha N of Items

0.67 5.00

.המהימנות הפנימית הינה סבירה עבור שני הגורמים


הסקלות מהן מורכב השאלון בגרסתו -הגורמים שהתקבלו הינם זהים לחלוטין לשתי תתי

.של השאלוןולפיכך מאששים את תוקף המבנה הפנימי , המקורית באנגלית

. תחושת בחירה חופשיתהסקלה -זהה לתת 3' גורם מס

.תחושת חיבור לעצמיהסקלה -זהה לתת 2' גורם מס

סיכום שינויים שנערכו בשאלון תחושת קיום עצמית לאחר קבלת הערות מילוליות של

:המשיבים

כתיבה מחודשת של ההוראות למילוי השאלון ושינויים בעיצוב הדף.

25

ת לסביבהשאלון מכוונו

.'מכוונות לסביבה'שאלון זה הינו אחד משני המדדים למשתנה .פריטים .2-השאלון הורכב מ




Split-Half)

23 0.90 1786

.מהימנות פנימית גבוהה מאדהנתונים מצביעים על




מצביע ידי חלוקתם בטעויות התקן -על( Kurtosis-ו Skewness)תקנון אמדני הטיית ההתפלגות

עם זאת ערך זה אינו חוצה את הרף העליון של Skewness (2.32 .)-על חריגות חיובית בערך ה

..23 ±(Field, 2005 .) פירוש הדבר הינו שההתפלגות מוטית שמאלה מן הממוצע לכיוון ציונים

שציוני ביטוי נוסף להטיה הינו . אך אינה סוטה באופן משמעותי מצורת הנורמליות, נמוכים

.החציון והשכיח הינם נמוכים יותר ביחס לממוצע

Mean_total

N Valid 226

Missing 0

Mean 2.40


Median 2.30

Mode 2.17

Std. Deviation 0.60

Skewness 0.34


0.16

Kurtosis -0.51


0.32

Range 2.78

Minimum 1.26

Maximum 4.04

26

היסטוגרמת התפלגות ממוצעי ציוני השאלון

. צורת ההתפלגות נורמלית בקירוב עם הטיה קלה שמאלה


. אין תצפיות חריגות

27


.אית נורמלית למעט באזור הציונים הנמוכיםצורת ההתפלגות נר

תוצאות בדיקת נורמליות ההתפלגות

Kolmogorov-Smirnova

Statistic df Sig.

Mean_total 0.802 226 0.005


ההתפלגות סוטה מן הנורמליות שמאלה מן הממוצע ,הציוניםלסיכום בדיקות התפלגות ממוצעי

.גודל הסטיה אינו גדול(. לכיוון ציונים נמוכים)

פריטים בעלי התפלגות תשובות מוטית באופן קיצוני או פריטים בעלי )איתור פריטים חריגים

(דפוס קשרים חריג עם יתר הפריטים בשאלון

, שכיחות עבור התפלגות התשובות אצל כל פריט בשאלוןנלקחו נתונים תיאוריים וכן נתוני


28



Q_1 Q_2 Q_3 Q_4_R Q_5 Q_6 Q_7 Q_8_R Q_9

N Valid 226 226 226 226 226 225 226 226 226

Missing 0 0 0 0 0 1 0 0 0

Mean 2.53 2.21 2.87 2.71 1.67 2.34 2.48 2.80 2.22

Std. Error of Mean 0.07 0.06 0.08 0.08 0.05 0.07 0.08 0.08 0.08

Median 2 2 3 3 1 2 2 3 2

Mode 2 2 2 2 1 2 2 3 1

Std. Deviation 1.11 0.87 1.13 1.20 0.80 1.09 1.17 1.16 1.14

Skewness 0.40 0.72 0.04 0.14 1.04 0.57 0.44 0.00 0.67


0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16

Kurtosis -0.68 0.39 -1.02 -1.07 0.44 -0.34 -0.76 -0.95 -0.50

Std. Error of Kurtosis 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32

Range 4 4 4 4 3 4 4 4 4

Minimum 1 1 1 1 1 1 1 1 1

Maximum 5 5 5 5 4 5 5 5 5

a Multiple modes exist. The smallest value is shown

נתונים תאוריים של כל הפריטים בשאלון: המשך


Q_10 Q_11_R Q_12 Q_13 Q_14 Q_15_R Q_16 Q_17

N Valid 226 226 226 226 226 226 226 226

Missing 0 0 0 0 0 0 0 0

Mean 2.47 3.58 2.21 2.70 2.37 2.98 2.06 2.17

Std. Error of Mean 0.08 0.07 0.07 0.07 0.07 0.07 0.07 0.07

Median 2 4 2 2.5 2 3 2 2

Mode 2 4 2 2 2 4 1 2

Std. Deviation 1.17 1.06 1.03 1.06 1.08 1.10 1.00 1.04

Skewness 0.38 -0.46 0.88 0.35 0.52 -0.10 0.52 0.61


0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16

Kurtosis -0.85 -0.31 0.24 -0.65 -0.53 -0.84 -0.74 -0.48

Std. Error of Kurtosis 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32

Range 4 4 4 4 4 4 4 4

Minimum 1 1 1 1 1 1 1 1

Maximum 5 5 5 5 5 5 5 5

29

נתונים תאוריים של כל הפריטים בשאלון: המשך


Q_18 Q_19_R Q_20 Q_21 Q_22 Q_23

N Valid 226 225 225 225 226 226

Missing 0 1 1 1 0 0

Mean 1.69 2.61 2.18 1.99 2.55 1.84

Std. Error of Mean 0.06 0.06 0.08 0.08 0.07 0.08

Median 1 2 2 2 2 2

Mode 1 2 1 1 2 1

Std. Deviation 0.92 0.92 1.13 1.15 1.04 1.21

Skewness 1.14 1.14 0.23 0.66 0.79 0.41


0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16

Kurtosis 0.23 -0.89 -0.58 -0.27 -0.81 0.71

Std. Error of Kurtosis 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32

Range 3 4 4 4 4 4

Minimum 1 1 1 1 1 1

Maximum 4 5 5 5 5 5

התפלגות תשובות מוטה באופן קיצוני מציגים .2-ו 30, ,: ניתן לראות מן הנתונים שפריטים

אף מציגים התפלגות שבה 30-ו ,פריטים , מתוכם. לכיוון הציונים הנמוכים ביחס ליתר הפריטים

כפי , כלומר שיש אצלם אפקט תקרה, מהנבדקים מרוכזים סביב הציון הקיצוני ביותר 8%,-מעל ל

.שיוצג בטבלאות בהמשך

מציגים הטית תשובות בכיוון , (Rהמסומנים באות )הפוכים ניתן לראות שרוב הפריטים ה, כן-כמו

.Q_11_Rבולט במיוחד בהקשר זה הינו פריט (. ציונים גבוהים)של הסקלה ההפוך

מהנבדקים מרוכזים סביב הציון הקיצוני ביותר 8,%פריטים שבהם מעל

_Q_5פריט


Cumulative Percent

Valid 1 115 50.88 50.88 50.88

2 78 34.51 34.51 85.40

3 26 11.50 11.50 96.90

4 7 3.10 3.10 100

Total 226 100 100

31

18Q_פריט


Cumulative Percent

Valid 1 127 56.19 56.19 56.19

2 56 24.78 24.78 80.97

3 29 12.83 12.83 93.81

4 14 6.19 6.19 100

Total 226 100 100




Q_1 Q_2 Q_3 Q_5 Q_6 Q_7 Q_9 Q_10 Q_12

Q_1 . .509*** .266*** .315*** .271*** .347*** .341*** .370*** .242***

Q_2 .509*** . .360*** .497*** .248*** .395*** .352*** .477*** .319***

Q_3 .266*** .360*** . .332*** .284*** .438*** .255*** .384*** .209**

Q_5 .315*** .497*** .332*** . .359*** .345*** .378*** .420*** .267***

Q_6 .271*** .248*** .284*** .359*** . .340*** .405*** .375*** .299***

Q_7 .347*** .395*** .438*** .345*** .340*** . .327*** .327*** .238***

Q_9 .341*** .352*** .255*** .378*** .405*** .327*** . .482*** .373***

Q_10 .370*** .477*** .384*** .420*** .375*** .327*** .482*** . .427***

Q_12 .242*** .319*** .209** .267*** .299*** .238*** .373*** .427*** .

Q_13 .339*** .434*** .451*** .368*** .381*** .556*** .346*** .463*** .418***

Q_14 .243*** .304*** .226*** .350*** .338*** .343*** .598*** .406*** .321***

Q_16 .171* .261*** .388*** .431*** .411*** .370*** .364*** .434*** .230***

Q_17 .341*** .445*** .379*** .343*** .425*** .453*** .403*** .498*** .359***

Q_18 .215** .410*** .268*** .459*** .383*** .381*** .343*** .334*** .248***

Q_20 .151* .298*** .352*** .281*** .395*** .256*** .271*** .248*** .217**

Q_21 .247*** .375*** .351*** .336*** .431*** .465*** .311*** .317*** .365***

Q_22 .129 .349*** .360*** .288*** .218*** .328*** .263*** .326*** .277***

Q_23 .149* .246*** .296*** .391*** .266*** .231*** .336*** .292*** .306***

Q_4_R .122 .195** .173** .160* .203** .165* .139* .091 .091

Q_8_R .170* .170* .152* .207** .237*** .209** .096 .195** .130

Q_11_R .114 .198** .201** .131* .093 .080 .005 .151* .133*

Q_15_R .117 .179** .262*** .231*** .268*** .227*** .192** .229*** .190**

Q_19_R .054 .179** .180** .282*** .176** .234*** .195** .236*** .155*

Mean_total .463*** .593*** .575*** .600*** .600*** .610*** .584*** .654*** .503***


31

הפריטים בשאלון ובינם לבין הציון הסופיבין מתאמי קשר ספירמן: המשך


Q_13 Q_14 Q_16 Q_17 Q_18 Q_20 Q_21 Q_22 Q_23

Q_1 .339*** .243*** .171* .341*** .215** .151* .247*** 0.129 .149*

Q_2 .434*** .304*** .261*** .445*** .410*** .298*** .375*** .349*** .246***

Q_3 .451*** .226*** .388*** .379*** .268*** .352*** .351*** .360*** .296***

Q_5 .368*** .350*** .431*** .343*** .459*** .281*** .336*** .288*** .391***

Q_6 .381*** .338*** .411*** .425*** .383*** .395*** .431*** .218*** .266***

Q_7 .556*** .343*** .370*** .453*** .381*** .256*** .465*** .328*** .231***

Q_9 .346*** .598*** .364*** .403*** .343*** .271*** .311*** .263*** .336***

Q_10 .463*** .406*** .434*** .498*** .334*** .248*** .317*** .326*** .292***

Q_12 .418*** .321*** .230*** .359*** .248*** .217** .365*** .277*** .306***

Q_13 . .376*** .412*** .559*** .462*** .293*** .511*** .398*** .343***

Q_14 .376*** . .311*** .341*** .419*** .306*** .354*** .227*** .325***

Q_16 .412*** .311*** . .492*** .420*** .450*** .453*** .225*** .232***

Q_17 .559*** .341*** .492*** . .475*** .434*** .486*** .328*** .306***

Q_18 .462*** .419*** .420*** .475*** . .322*** .424*** .284*** .262***

Q_20 .293*** .306*** .450*** .434*** .322*** . .531*** .314*** .338***

Q_21 .511*** .354*** .453*** .486*** .424*** .531*** . .446*** .335***

Q_22 .398*** .227*** .225*** .328*** .284*** .314*** .446*** . .481***

Q_23 .343*** .325*** .232*** .306*** .262*** .338*** .335*** .481*** .

Q_4_R .235*** .232*** .170* .095 0.125 0.115 .204** 0.100 .171*

Q_8_R .302*** .103 .234*** .240*** .138* 0.097 .200** .174** .204**

Q_11_R .267*** -.014 .114 .126 -0.022 0.092 .176** .134* 0.111

Q_15_R .336*** .247*** .306*** .296*** .208** .201** .296*** .271*** .330***

Q_19_R .300*** .154* .244*** .308*** .244*** .170* .327*** .315*** .392***

Mean_total .742*** .562*** .616*** .705*** .567*** .536*** .671*** .547*** .557***


32

הפריטים בשאלון ובינם לבין הציון הסופיבין מתאמי קשר ספירמן: המשך

מסומנים באות )טבלה זו מכילה את הפריטים ההפוכים . קשרים לא מובהקים מופיעים בהדגשה

R)

Q_4_R Q_8_R Q_11_R Q_15_R Q_19_R

Q_1 0.122 .170* 0.114 0.117 0.054

Q_2 .195** .170* .198** .179** .179**

Q_3 .173** .152* .201** .262*** .180**

Q_5 .160* .207** .131* .231*** .282***

Q_6 .203** .237*** 0.093 .268*** .176**

Q_7 .165* .209** 0.080 .227*** .234***

Q_9 .139* 0.096 0.005 .192** .195**

Q_10 0.091 .195** .151* .229*** .236***

Q_12 0.091 0.130 .133* .190** .155*

Q_13 .235*** .302*** .267*** .336*** .300***

Q_14 .232*** 0.103 -0.014 .247*** .154*

Q_16 .170* .234*** 0.114 .306*** .244***

Q_17 0.095 .240*** 0.126 .296*** .308***

Q_18 0.125 .138* -0.022 .208** .244***

Q_20 0.115 0.097 0.092 .201** .170*

Q_21 .204** .200** .176** .296*** .327***

Q_22 0.100 .174** .134* .271*** .315***

Q_23 .171* .204** 0.111 .330*** .392***

Q_4_R . .235*** .296*** .277*** .278***

Q_8_R .235*** . .338*** .424*** .302***

Q_11_R .296*** .338*** . .407*** .250***

Q_15_R .277*** .424*** .407*** . .368***

Q_19_R .278*** .302*** .250*** .368*** .

Mean_total .375*** .441*** .341*** .540*** .492***


, ניתן לראות מנתוני הקורלציות שרוב הפריטים מקיימים מתאמים מובהקים עם יתר הפריטים

יוצאי הדופן הם הפריטים . וכן מקיימים מתאמים מובהקים גבוהים עם הציון הכללי של השאלון

בולטים . הפוכים-אשר לא מקיימים קשרים מובהקים עם חלק מן הפריטים הלא, ההפוכים

אף מציג בחלק מן Q_11_Rפריט . Q_11_R -ו Q_4_Rנם פריטים במיוחד בהקשר זה הי

. הקורלציות כיוון קשר שלילי

הוצאת פריטים חריגים מן השאלון בעקבות תוצאות הבדיקות לאיתור פריטים חריגים

הוצאו מהשאלון פריטים שהיתה הטיה גדולה בתשובות עליהם ויותר ממחצית הנבדקים

Q_5, Q_18: התרכזו סביב הציון הקיצוני ביותר

33

ככל הנראה הסיבה להטיה בתשובות לפריטים אלו נעוצה בניסוח הקיצוני יחסית שלהם

המוטים הסרת הפריטים. המקשה על הזדהות אצל רוב האנשים או שמעורר רציה חברתית

.מן השאלון עשויה למרכז את ההתפלגות שלו לכיוון הנורמלי

והן בהעדר הקשר שלו ליתר , הוצא פריט שבלט הן בכיוון ההפוך של הטית התשובות עליו

.Q_11_R: הפריטים

על הפריטים הנותרים נעשה ניתוח גורמים כדי . פריטים בשאלון 28לאחר הוצאת הפריטים נותרו

.נימי של השאלון וכדי לאתר פריטים החורגים ממבנה זהלתקף את המבנה הפ




.וגבל מראשמספר הגורמים לא ה. 'מכוונות לסביבה'

משקלות הפריטים בניתוח גורמים

Pattern Matrix(a)

Component

1 2 3 4 5

Q_1 0.779

Q_2 0.721

Q_7 0.567 -0.308

Q_13 0.498

Q_3 0.465 -0.355

Q_8_R 0.713

Q_4_R 0.658

Q_15_R 0.647

Q_19_R 0.533 -0.452

Q_20 -0.777

Q_16 -0.757

Q_21 -0.563

Q_6 -0.536 0.316

Q_17 0.334 -0.448

Q_9 0.763

Q_14 0.758

Q_10 0.395 0.447

Q_12 0.434 -0.334

Q_22 -0.743

Q_23 -0.722


.2' מס: מאוחדים בגורם נפרד( Rמסומנים באות )כל הפריטים ההפוכים . אותרו חמישה גורמים

34



Component

Initial Eigenvalues



Total

% of Variance

Cumulative %

Total

% of Variance

Cumulative %

Total

1 6.76 33.79 33.79 6.76 33.79 33.79 4.13

2 1.53 7.67 41.46 1.53 7.67 41.46 2.79

3 1.22 6.09 47.55 1.22 6.09 47.55 4.31

4 1.17 5.84 53.39 1.17 5.84 53.39 3.15

5 1.07 5.34 58.73 1.07 5.34 58.73 2.92

. מהשונות 3%,-חמשת הגורמים מסבירים ביחד כ

הוצאת פריטים חריגים לאור תוצאות ניתוח הגורמים

י "זה מוסבר עמכאן שגורם . מכיל את כל הפריטים בשאלון המנוסחים בצורה הפוכה 2' גורם מס

כפי שניתן היה לראות גם . י עולם התוכן שהם בודקים"צורת הניסוח של אותם פריטים ולא ע

היתה נטיה לענות על רוב הפריטים ההפוכים בכיוון , (20-23' ע) בנתונים התיאוריים על הפריטים

מוכרת התופעה של פריטים הפוכים אשר יוצרים גורם נפרד הינה . הפוך לזה של יתר הפריטים

וההמלצה היא לראותם כנטולי משמעות אמיתית אשר יכולה להצדיק את הכללתם , בספרות

: לכן הוחלט להוציא מן השאלון את יתר הפריטים ההפוכים(. e.g. Weeks et al. 2005)בשאלון

Q_4_R, Q_8_R, Q_15_R, Q_19_R.

ות התשובות מוטה מאד התפלג( Q_23)כאשר על אחד מהם , מכיל שני פריטים בלבד ,' גורם מס

.Q_22, Q_23: לכן הוחלט להוציא גם את פריטים. (23' ראו ע)

:מספר הגורמים לא הוגבל מראש. הפריטים הנותרים 32והפעם על , נעשה ניתוח גורמים נוסף

35

משקלות הפריטים בניתוח הגורמים הסופי

Pattern Matrix(a)

Component

1 2 3

Q_20 0.783

Q_16 0.736

Q_21 0.693

Q_17 0.507

Q_6 0.484 0.352

Q_1 0.768

Q_2 0.704

Q_7 0.358 0.576

Q_3 0.419 0.521

Q_13 0.371 0.510

Q_9 0.803

Q_14 0.795

Q_10 0.347 0.523

Q_12 0.491


.אותרו שלושה גורמים

י הגורמים בניתוח הגורמים הסופי"אחוז השונות המוסברת ע


Component Initial Eigenvalues Extraction Sums of Squared Loadings


Total % of Variance

Cumulative %

Total % of Variance

Cumulative %

Total

1 5.76 41.13 41.13 5.76 41.13 41.13 4.17

2 1.17 8.37 49.49 1.17 8.37 49.49 3.78

3 1.12 8.02 57.51 1.12 8.02 57.51 3.51

.מן השונות 0%,שלושת הגורמים מסבירים



Component 1 2 3

1 1 0.390 0.369

2 0.390 1 0.353

3 0.369 0.353 1


36




0.901

Bartlett's Test of Sphericity Approx. Chi-Square

1139.572

df 91

Sig. 0.0000

,Fieldי הסולם המוצג אצל "עפ)לבדיקת התאמה מדגמית מציג תוצאה מעולה KMOמבחן



מהימנות פנימית של כל גורם בנפרד


Cronbach's

Alpha

N of

Items

0.799 5


Cronbach's

Alpha

N of

Items

0.770 5

.' מקדם אלפא קרונבך עבור גורם מס

Cronbach's

Alpha

N of

Items

0.757 4

.המהימנות הפנימית הינה סבירה עד טובה עבור שלושת הגורמים

37


:גורמים בעלי קוהרנטיות תכנית .המודל מצביע על

:הפריטים המרכיבים גורם זה. להיענות לציפיות הזולתנטיה : 1' גורם מס

ת /ה כי היענות למשאלתו של האחר היא ממש אוטומטית אצלי ואינני מסוגל/לעיתים אני חש. 28 . להתנגד לה

.ה/ה שקשה לי להבחין בין ציפיות האחרים ממני לבין מה שאני מרגיש/לעיתים אני מרגיש. 32

. מי עלי לעמוד קודם כל בציפיות ובדרישת הזולתעל מנת שאוכל להעריך את עצ. 23

. ה את עצמי למה שאחרים מצפים ממני באופן אוטומטי/ה שאני מתאים/לעיתים אני חש. 30

ורק אחר כך , ה קודם כל לתגובותיהם/ת בנוכחות אנשים אחרים אני ער/כאשר אני נמצא. 2 .לעצמי

:הפריטים המרכיבים גורם זה .צורך בשיקוף ובאישור מצד אחרים: 2' גורם מס

ה לחשוב /ת ברמזים מהסובבים אותי בשביל לדעת מה אני אמור/לפעמים אני משתמש. 3 .ולהרגיש

ת את /לעיתים קרובות אני מוצא, כאשר חברי מציעים כיצד צריך להרגיש לגבי נושא מסויים. 2 .ה כך/עצמי לבסוף חש

.ת שאחרים רואים אותי/אני נוטה לשפוט את עצמי לפי איך שאני חושב. 0

.ה יותר מדי תשומת לב לאופן שבו אחרים מפרשים את רגשותיי/לפעמים אני מקדיש. .

.לעיתים קרובות חשוב לי מאד האישור של אחרים למעשיי. .3

הפריטים המרכיבים .קושי להיות במצב פוטנציאלי של חוסר קבלה מצד הסביבה: 3' גורם מס :גורם זה

.ת שאחרים לא יקבלו אותם/ת את רגשותיי כאשר אני חושש/תכופות אני מדכאלעיתים . 3

.ת שהאנשים שאני איתם לא יקבלו אותם/ה את רגשותיי כשאני חושב/כלל אני מסתיר-בדרך. 32

ת שמישהו /עד שאני יודע, ה הוא מקובל/ה לגמרי האם מה שאני מרגיש/לפעמים אינני בטוח.38 .נוסף מרגיש כמוני

.ת שערכיי שונים מאלו של הסובבים אותי/ה שלא בנוח כאשר אני יודע/מרגיש אני. 32

38

מכוונות לסביבה לאחר קבלת תוצאות הניתוחים והערות 'סיכום השינויים אשר נערכו בשאלון :מילוליות של המשיבים

פריטים 32מותירה את השאלון עם , פריטים 3הסרה של.

בהגדרות דירוג התשובות ובניסוח של שבעה פריטים , תיקוני ניסוח קטנים בעיצוב הדף

(.בין השאר כדי לצמצם הטית תשובות)



פריטים חריגים מכוונות לסביבה בניכוימקדמי מהימנות פנימית עבור שאלון



32 8.00 8.02


מוצעי ציוני השאלון מכוונות לסביבה בניכוי פריטים חריגיםהיסטוגרמת התפלגות מ

.עם סטיה קלה לכיוון הערכים הנמוכים ,ההתפלגות עדיין נראית נורמלית בקירוב

39

לגות ממוצעי השאלון מכוונות לסביבה בניכוי פריטים חריגיםנתונים תיאוריים עבור התפ

השכיח וציון , ישנה הפחתה קלה בערכי הממוצע , ,2' בעמ ביחס לנתוני השאלון המלא המופיעים

ישנה עליה קלה בערך סטית , יחד עם זאת. ההפוכיםכנראה בעקבות הוצאת הפריטים , המינימום

כך שייתכן שסך כל הוצאת , Kurtosis-י אמדן ה"התקן והפחתה קלה בחריגות ההתפלגות עפ

. הפריטים תתרום למירכוז התפלגות ציוני השאלון

Mean_total

N Valid 226

Missing 0

Mean 2.34


Median 2.29

Mode 1.71

Std. Deviation 0.69

Skewness 0.43


0.16

Kurtosis -0.49


Range 3.07

Minimum 1

Maximum 4.07

41

(מקוצר)שאלון פחד מהערכה שלילית

Brief Fear of Negative Evaluation Scaleהינו תרגום לעברית של , פריטים 32בן , השאלון

(Leary, 1983) . מכוונות לסביבה'שאלון זה הינו אחד משני המדדים למשתנה'.


(מקוצר)מקדמי מהימנות פנימית עבור שאלון פחד מהערכה שלילית

Guttman)מבחן חצוי מהימנות אלפא קרונבך פריטים' מס

Split-Half)

12 0.90 1791

.הנתונים מצביעים על מהימנות פנימית גבוהה מאד




Statistics

Mean_total

N Valid 226

Missing 0

Mean 2.90


Median 2.83

Mode 2.25

Std. Deviation 0.78

Skewness 0.30


0.16

Kurtosis -0.44


Range 4

Minimum 1

Maximum 5

(.Kurtosis-ו Skewness)חריגות באמדני הטיית ההתפלגות לא נצפית

41


.צורת ההתפלגות נראית נורמלית



42


(.ברובה לקו האלכסוניצמודה )ההתפלגות נראית נורמלית


Kolmogorov-Smirnova

Statistic df Sig.

Mean_total 0.803 226 0.001

. פירוש הדבר הינו שהנחת הנורמליות הופרה. מובהקות Kolmogorov-Smirnovתוצאות מבחן

במדגמים גדולים תוצאות מובהקות של Fieldי "עפ :סיכום בדיקות התפלגות ממוצעי הציונים

ההחלטה לגבי . לא מעידות בהכרח על התפלגות לא נורמלית Kolmogorov-Smirnovמבחן

(. Field, 2005)צורת ההתפלגות צריכה להיעשות באופן מושכל המתיחס לתוצאות יתר הבדיקות

ו לכל הפחות שילוב ממצאי כל הבדיקות מעיד על כך שההתפלגות הינה נורמלית א, לפיכך

.נורמלית בקירוב

43

פריטים בעלי התפלגות תשובות מוטית באופן חריג או בעלי דפוס קשר )איתור פריטים חריגים

(חריג עם יתר הפריטים בשאלון

, נלקחו נתונים תיאוריים וכן נתוני שכיחות עבור התפלגות התשובות אצל כל פריט בשאלון

.מובהקות הקשרים בין הפריטים ולאחריהם נערך מבחן ספירמן לבחינת



Q_1 Q_2_R Q_3 Q_4_R Q_5 Q_6 Q_7_R Q_8 Q_9 Q_10_R Q_11 Q_12

N Valid 226 226 226 226 226 224 224 226 225 226 226 226

Missing 0 0 0 0 0 2 2 0 1 0 0 0

Mean 2.74 3.61 2.62 3.53 2.41 2.32 3.62 2.55 2.73 3.54 2.51 2.58

Std. Error of Mean 0.07 0.07 0.07 0.07 0.08 0.08 0.07 0.07 0.07 0.07 0.09 0.08

Median 3 4 3 4 2 2 4 2 3 4 2 3

Mode 2 4 2 4 2 1 4 2 3 4 1 2

Std. Deviation 1.08 1.09 1.09 1.12 1.19 1.19 1.06 1.08 1.09 1.05 1.28 1.13

Skewness 0.23 -0.59 0.25 -0.58 0.39 0.54 -0.47 0.40 0.11 -0.55 0.37 0.23


0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16 0.16

Kurtosis -0.78

-0.24 -0.73 -0.43 -1.00 -0.79 -0.33 -0.64 -0.66 -0.37 -1.01 -0.80


0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32 0.32

Range 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4 4

Minimum 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1

Maximum 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5 5

מציגים הטית ( Rהמסומנים באות )ניתן לראות מן הנתונים שארבעת הפריטים ההפוכים בשאלון

מציגים הטיה לכיוון ' ישירים'בעוד שהפריטים ה. לזו של יתר הפריטים הפוכההתפלגות תשובות

ניתן לראות זאת . הפריטים ההפוכים מציגים הטיה לכיוון ציונים גבוהים, ציונים נמוכים בשאלון

.החציון והשכיח, ובציוני הממוצע, Skewness-בהבדלים בכיווני אמדן ה

.הנבדקים על הציון הקיצוניאו יותר מ 8%,לא נמצאו פריטים עם ריכוז של

44


. כיוון שהוא אינו מניח התפלגות נורמלית של הפריטים, נבחר מבחן ספירמן

Q_1 Q_3 Q_5 Q_6 Q_8 Q_9 Q_11 Q_12 Q_2_R Q_4_R Q_7_R Q_10_R

Q_1 . .511*** .437*** .482*** .474*** .577*** .609*** .438*** .486*** .436*** .496*** .412***

Q_3 .511*** . .534*** .603*** .491*** .527*** .519*** .580*** .158* .337*** .313*** .283***

Q_5 .437*** .534*** . .700*** .478*** .516*** .486*** .490*** .208** .243*** .319*** .343***

Q_6 .482*** .603*** .700*** . .505*** .500*** .512*** .486*** .186** .289*** .357*** .327***

Q_8 .474*** .491*** .478*** .505*** . .685*** .445*** .459*** .215** .304*** .302*** .317***

Q_9 .577*** .527*** .516*** .500*** .685*** . .550*** .518*** .380*** .400*** .428*** .438***

Q_11 .609*** .519*** .486*** .512*** .445*** .550*** . .536*** .269*** .429*** .434*** .339***

Q_12 .438*** .580*** .490*** .486*** .459*** .518*** .536*** . .218*** .324*** .369*** .350***

Q_2_R .486*** .158* .208** .186** .215** .380*** .269*** .218*** . .568*** .523*** .516***

Q_4_R .436*** .337*** .243*** .289*** .304*** .400*** .429*** .324*** .568*** . .530*** .502***

Q_7_R .496*** .313*** .319*** .357*** .302*** .428*** .434*** .369*** .523*** .530*** . .425***

Q_10_R .412*** .283*** .343*** .327*** .317*** .438*** .339*** .350*** .516*** .502*** .425*** .

Mean_total .764*** .698*** .699*** .709*** .670*** .782*** .744*** .685*** .552*** .640*** .645*** .632***


ניתן לראות מן הנתונים שמתקיימים קשרים מובהקים חיוביים בין כל הפריטים לבין עצמם

לבין הפריטים ' ישירים'הקשרים בין הפריטים ה, בצד זאת. ובינם לבין הציון הכללי של השאלון

(. םגבוהי)קבוצה -ביחס לקשרים בתוך כל תת( בינוניים)ההפוכים הינם קטנים יותר



Rotation - Oblimin , פחד 'כיוון שמונח קשר בין הגורמים השונים המרכיבים את הקונסטרוקט

.מספר הגורמים לא הוגבל מראש. 'מהערכה שלילית

45

גורמים ללא הגבלת כמות גורמיםמשקלות הפריטים בניתוח

Pattern Matrix(a)

Component

1 2

Q_6 0.894

Q_5 0.831

Q_3 0.828

Q_12 0.741

Q_8 0.732

Q_9 0.656

Q_11 0.652

Q_2_R 0.905

Q_4_R 0.778

Q_7_R 0.679

Q_10_R 0.669

Q_1 0.450 0.465


מקבל טעינות בינונית Q_1פריט . 'ישירים'הפריטים ההפוכים יוצרים גורם נפרד מן הפריטים ה

.על שני הגורמים






Total % of Variance

Cumulative %

Total % of Variance

Cumulative %

Total

1 5.88 49.02 49.02 5.88 49.02 49.02 5.33

2 1.53 12.78 61.80 1.53 12.78 61.80 4.01

. מהשונות 22%-שני הגורמים מסבירים ביחד כ

קורלציות בין הגורמים בניתוח הגורמים


Component 1 2

1 1 0.472

2 0.472 1

.כלומר מובחנותם היא חלקית, גבוהה בין שני הגורמים-מתקיימת קורלציה חיובית בינונית

46

הוצאת פריטים חריגים מן השאלון לאור התוצאות

הנתונים מניתוח הפריטים ומניתוח הגורמים מצביעים על כך שהפריטים ההפוכים בשאלון

תוצאות אלו לגבי הגרסה העברית של השאלון . יוצרים גורם נפרד בעל התפלגות תשובות נפרדת

ההסבר המקובל נעוץ . מאששות דיווחים בספרות על תופעה דומה שנמצאה בגרסה המקורית

ההמלצה בחלק ניכר מן המאמרים . יסוח של הפריטים ההפוכיםבהטיה הקשורה באופן הנ

שהתיחסו לתופעה זו היא להעביר את השאלון במלואו אך לא לציינן את ארבעת הפריטים

Schultz et al. 2006, Weeks et al. 2005, Rodebaugh et) (BFNE-S / BFNE-8)ההפוכים

al.2004, Weeks et al. 2009, Coles et al. 2008, Rodebaugh, 2009 .) מאחר ושאלון זה

מתורגם ומתוקף לראשונה בשפה העברית הוחלט להוציא את הפריטים ההפוכים גם משלב

. ולתקף בהמשך המחקר את הגרסה המקוצרת, ההעברה

:אשר איתר כמצופה גורם אחד בלבד, נעשה שוב ניתוח גורמים על הגרסה המקוצרת, בשלב זה

ניתוח גורמים סופי

ת הפריטים בניתוח הגורמים הסופימשקלו

Component Matrix(a)

Component

1

Q_9 0.806

Q_6 0.795

Q_3 0.783

Q_11 0.769

Q_8 0.758

Q_5 0.758

Q_12 0.753

Q_1 0.736

a 1 components extracted.




Total % of Variance

Cumulative %

Total % of Variance

Cumulative %

1 4.74 59.28 59.28 4.74 59.28 59.28

.מהשונות 3%,נתגלה גורם אחד המסביר

47




0.896


df 28

Sig. 0.0000



ם תומכות בתקפו של ניתוח הגורמיםתוצאות המבחני

(:מקוצר)סיכום שינויים שנערכו בשאלון פחד מהערכה שלילית

פריטים בשאלון 0לאחר הוצאתם יוותרו . הוצאת הפריטים ההפוכים מן השאלון.

תיקון ניסוח קל בהוראות הדירוג של השאלון.



מכוונות לסביבה בניכוי פריטים חריגיםמקדמי מהימנות פנימית עבור שאלון



0 8.38 8.03


48

מוצעי ציוני השאלון מכוונות לסביבה בניכוי פריטים חריגיםהיסטוגרמת התפלגות מ

הוצאת הפריטים נראית סטיה קלה מן העקומה הנורמלית לכיוון הערכים הנמוכים בעקבות .ההפוכים

לגות ממוצעי השאלון מכוונות לסביבה בניכוי פריטים חריגיםנתונים תיאוריים עבור התפ

Mean_total

N Valid 226

Missing 0

Mean 2.56

Median 2.38

Mode 2.13

Std. Deviation 0.88

Skewness 0.52


0.16

Kurtosis -0.42


Range 4

Minimum 1

Maximum 5

ניתן לראות שלאחר הוצאת הפריטים ההפוכים , 28' בעמ ביחס לנתוני השאלון המלא המופיעים

ניתן להבחין בהפחתה קלה . מתגלה סטיה קלה מן ההתפלגות הנורמלית לכיוון הערכים הנמוכים

-י אמדן ה"בצד עליה קלה בחריגות ההתפלגות עפ, השכיח וסטית התקן ,החציון, בערכי הממוצע

Kurtosis .

49

מתאמי קשר בין השאלונים

, המתכנס והמבחין, מתאמי הקשר בין השאלונים מספקים מידע באשר לתוקף המבנה החיצוני

השאלונים הוכנסו לחישוב לאחר הוצאת . 'מכוונות לסביבה'ו' מכוונות לעצמי'של המשתנים

יש לזכור שמדובר . כדי לקבל תמונה ראשונית לגבי הגרסאות הסופיות שלהם, הפריטים החריגים

והן משום , הן משום שהשאלונים הועברו עם מספר פריטים גדול יותר, בלבדבתמונה ראשונית

ליד כל שם של שאלון ממנו (. כפי שפורט קודם לכן בפרק זה)שייעשו עליהם בהמשך שינויי ניסוח

. הוצאו פריטים נכתב בסוגריים מספר הפריטים הסופי

.נורמלית של השאלוניםאשר אינו מניח התפלגות , לניתוח המובהקות נבחר מתאם ספירמן

מתאמי קשר ספירמן בין מדדי מכוונות לעצמי ולסביבה

(32)מכוונות לעצמי תחושת קיום עצמית

מכוונות לסביבה

(32)

פחד מהערכה (0)שלילית

(32)מכוונות לעצמי .

. ***557. תחושת קיום עצמית

(32)מכוונות לסביבה -.586*** -.518*** .

(0)שלילית פחד מהערכה -.495*** -.476*** .751*** .


:'מכוונות לסביבה'ו' מכוונות לעצמי'של המשתנים המתכנסהנתונים תומכים בתוקף המבנה

מכוונות לעצמי )מורכב משני מדדים המקיימים ביניהם קשר חיובי מובהק וגבוה ' מכוונות לעצמי'

rs=.557, p(two-tailed)<.001(: ותחושת קיום עצמית

מכוונות )מורכב משני מדדים המקיימים ביניהם קשר חיובי מובהק וגבוה מאד ' מכוונות לסביבה'

rs=.751, p(two-tailed)<.001(: לסביבה ופחד מהערכה שלילית

ניתן לומר שכל מדד מייצג היבט מעט שונה של המשתנה , מאחר והקשר בין המדדים אינו מלא

.אליו הוא משתייך

: תוקף מבחין

ידי הקשרים השליליים בין -הקשר ההופכי בין מכוונות לעצמי למכוונות לסביבה אושש על

י נתונים אלו הקשר בין המשתנים מכוונות לעצמי ומכוונות "עפ. rs= -.476 - -.586 : המדדים

מהשונות במשתנה 2%.-%.2כל אחד מן המשתנים מסביר )אך לא מלא , לסביבה הינו גבוה מחד

מכוונות )נתונים אלו מעידים מחד על קשר המתקיים בין המשתנים כשני מדדים משלימים (. השני

ומאידך על תחום משמעותי בשונות , (צמי וההפךגבוהה לסביבה קשורה למכוונות נמוכה לע

. האישיותית שבו משתנים אלו נפרדים ואינם תלויים זה בזה

בערך )הקשר בין מדדי מכוונות לסביבה : מובחנותו של משתנה מכוונות לסביבה הינה טובה

לעומת זאת המשתנה מכוונות לעצמי אינו. גבוה מהקשר שלהם עם מדדי מכוונות לעצמי( מוחלט

שכן הקשרים של מדדי מכוונות לעצמי עם שאלון מכוונות לסביבה הינם דומים , מובחן דיו

.לקשרים שבין מדדי מכוונות לעצמי לבין עצמם

51

תיקוף שאלוני מכוונות לעצמי ולסביבה –' נספח ב

280-בפרק זה תפורטנה תוצאות הניתוחים הסטטיטסטים שנעשו לאחר העברת עשרה שאלונים ל

(. סטודנטים היות וצורף בשלב מאוחר יותר .3-למעט שאלון הבדידות שהועבר ל) סטודנטים

, שאלון הבודק רציה חברתית, השאלונים כללו את ארבעת מדדי מכוונות לעצמי ומכוונות לסביבה

שאלון הבודק תחושת כפיה פנימית ושאלון , שלושה שאלונים הבודקים מימדים של רווחה נפשית

מטרת שלב זה היתה (. אהבה הורית מותנית)ה /י המשיב"נתפסו ההורים עהבודק את האופן שבו

הן מבחינת , לתקף באופן סופי את השאלונים המודדים מכוונות לעצמי ומכוונות לסביבה

תוצאות הניתוחים תפורטנה . מהימנות פנימית ותוקף מבנה פנימי והן מבחינת תוקף מבנה חיצוני

רטו הקשרים בין השאלונים כפי שנמדדו באמצעות מתאמי ולסיום יפו, עבור כל שאלון בנפרד

.קשר ובאמצעות ניתוח גורמים

51



מקדמי מהימנות פנימית עבור שאלון מכוונות לעצמי


Split-Half)

16 1785 1781

.הנתונים מצביעים על מהימנות פנימית גבוהה




(.Kurtosis-ו Skewness)לא נצפית חריגות באמדני הטיית ההתפלגות

Statistics

Mean_total

N Valid 208

Missing 0

Mean 3.49


Median 3.44

Mode 3.44

Std. Deviation 0.61

Skewness -0.19


Kurtosis -0.06


Range 3.31

Minimum 1.69

Maximum 5

52





53



ההתפלגותתוצאות בדיקת נורמליות

Kolmogorov-Smirnova

Statistic df Sig.

Mean_total 0.050 208 0.200

פירוש הדבר הינו שהנחת הנורמליות . אינן מובהקות Kolmogorov-Smirnovתוצאות מבחן

.לא הופרה

. ההתפלגות נורמלית ,לסיכום בדיקות התפלגות ממוצעי הציונים




. 'מכוונות לעצמי'

בפעם הראשונה מספר הגורמים לא הוגבל מראש והתקבלו חמישה . הניתוח נעשה פעמיים

:להלן הנתונים מניתוח גורמים זה. .-בפעם השניה מספר הגורמים הוגבל ל .גורמים

54

משקלות הפריטים בניתוח הגורמים הסופי

Pattern

Matrix(a)

Component

1 2 3

Q_1_R 0.74

Q_16_R 0.70

Q_15_R 0.70

Q_2 0.67

Q_3_R 0.66

Q_14 0.63

Q_11_R 0.39

Q_13_R 0.35

Q_6 0.80

Q_5 0.70

Q_7 0.69

Q_12_R 0.59

Q_10_R -0.84

Q_9_R -0.83

Q_8 0.34 -0.52

Q_4_R 0.34 -0.41


32שהתקבלו בניתוח גרסת לגורמים , אך לא זהים לחלוטין, התקבלו שלושה גורמים דומים

שני פריטים מציגים ערכי טעינות נמוכים (.32-.3 'עמ)הפריטים של השאלון בהעברה הראשונה

ושני פריטים מציגים ערכי טעינות נמוכים על הגורם היחיד אליו הם , על יותר מגורם אחד

.משתייכים

:מהשונות בציוני השאלון %.,גורמים אלו מסבירים

55

י הגורמים בניתוח הגורמים הסופי"נות המוסברת עאחוז השו

Component Initial Eigenvalues Extraction Sums of Squared Loadings Rotation

Sums of

Squared

Loadings(a)

Total % of

Variance

Cumulative

%

Total % of

Variance

Cumulative

%

Total

1 5.09 31.84 31.84 5.09 31.84 31.84 3.91

2 2.03 12.70 44.53 2.03 12.70 44.53 3.12

3 1.38 8.63 53.16 1.38 8.63 53.16 3.19



Component 1 2 3

1 1 0.23 -0.27

2 0.23 1 -0.27

3 -0.27 -0.27 1

.כלומר הם מובחנים זה מזה, הגורמים אינן גבוהות הקורלציות בין




Adequacy.

0.79

Bartlett's Test of Sphericity Approx. Chi-

Square

1189.70

Df 120

Sig. 0.0000




מים תכניים תוצאות ניתוח הגורמים תומכות באופן חלקי בקיומם של שלושה גור, לסיכום

ותחושת , יכולת לבטא כלפי חוץ תחושות ורגשות, מודעות עצמית לצרכים ולתחושות: לשאלון

לאור נתוני המהימנות . גורמים אלו התקבלו לאחר הגבלת מספרם מראש. ניתוק בהקשר חברתי

כאשר שלושת הגורמים , יש להתיחס אליו כאל מודד תכונה אחת, הפנימית הגבוהה של השאלון

. ו מעידים על היבטים שונים של תכונה משותפתשנמצא

56





Split-Half)

11 1777 1771

.הנתונים מצביעים על מהימנות פנימית סבירה עד טובה




Statistics

Mean_total

N Valid 208

Missing 0

Mean 3.74


Median 3.8

Mode 3.7

Std. Deviation 0.63

Skewness -0.58

Std. Error of

Skewness

0.17

Kurtosis -0.19


Range 2.9

Minimum 2

Maximum 4.9

ידי חלוקתם בסטיות התקן מצביע על -על( Kurtosis-ו Skewness)תקנון אמדני הטיית ההתפלגות

(. Field, 2005)± 23..ציון זה גבוה מן הרף העליון של Skewness (..23- .)-חריגות שלילית בערך ה

. פירוש הדבר הינו שההתפלגות הינה מוטית ימינה מן הממוצע לכיוון ציונים חיוביים גבוהים

57


.עם הטיה קלה לימין, צורת ההתפלגות נראית נורמלית בקירוב

(outliers)חריגים ציונים


58


.צורת ההתפלגות סוטה מעט מן הנורמליות בקצוות


Tests of Normality

Kolmogorov-Smirnov(a)

Statistic df Sig.

Mean_total 0.123 208 0.000


ההתפלגות סוטה מעט מן הנורמליות ימינה מן ,לסיכום בדיקות התפלגות ממוצעי הציונים

.גודל הסטיה אינו גדול(. לכיוון ציונים גבוהים)הממוצע




.מספר הגורמים לא הוגבל מראש. 'תחושת קיום עצמית'

59

משקלות הפריטים בניתוח הגורמים

Pattern Matrix(a)

Component

1 2

Q_9_R 0.71

Q_5_R 0.66

Q_3_R 0.66

Q_1_R 0.65

Q_7_R 0.64

Q_4 0.62

Q_6 0.30

Q_10 0.84

Q_8 0.74

Q_2 0.62

a Rotation converged in 5

iterations.

תחושת , חיבור לעצמי)השאלון הסקלות של -התקבלו שני גורמים שאינם מייצגים את שתי תת

בעוד שהגורם השני מורכב משלושת הפריטים , הגורם הראשון מורכב מרוב הפריטים(. בחירה

בדיקות התפלגות (. Q_2, Q_8, Q_10)הקיצוניים ביותר מבחינת התפלגות התשובות עליהם

ה בדומ –הפריטים מראות שהם מציגים התפלגות קיצונית ביחס לשאר הפריטים בשאלון

משתייך לאחד הגורמים אך מציג Q_6פריט (.28-23 'עמ)הראשונה לתוצאות שהתקבלו בהעברה

.מקדם טעינות נמוך

:מהשונות בציוני השאלון 20%שני הגורמים ביחד מסבירים



Component Initial

Eigenvalues

Extraction Sums of Squared Loadings Rotation Sums of

Squared Loadings(a)

Total % of

Variance

Cumulative

%

Total % of

Variance

Cumulative % Total

1 3.43 34.26 34.26 3.43 34.26 34.26 3.06

2 1.28 12.76 47.02 1.28 12.76 47.02 2.30

61



Component 1 2

1 1 0.329

2 0.329 1

Extraction Method: Principal Component Analysis.

Rotation Method: Oblimin with Kaiser

Normalization.

.הם מובחנים זה מזה כלומר, הקורלציות בין הגורמים אינן גבוהות




Adequacy.

0.795


df 45

Sig. 0.0000




החלוקה המקורית של בניגוד להעברה הראשונה בשלב זה ניתוח הגורמים לא אישש את , לסיכום

, לאור המהימנות הפנימית הכללית הסבירה עד טובה של השאלון. סקלות-השאלון לשתי תת

.יעשה במחקר שימוש בציון הכללי של השאלון

61

שאלון מכוונות לסביבה


מקדמי מהימנות פנימית עבור שאלון מכוונות לסביבה

Guttman)בחן חצוי מהימנות מ אלפא קרונבך פריטים' מס

Split-Half)

14 1791 1786

.הנתונים מצביעים על מהימנות פנימית גבוהה מאד




Statistics

Mean_Total

N Valid 208

Missing 0

Mean 2.62


Median 2.57

Mode 2.5

Std. Deviation 0.75

Skewness 0.17

Std. Error of

Skewness

0.17

Kurtosis -0.41


Range 3.57

Minimum 1

Maximum 4.57

(.Kurtosis-ו Skewness)נצפית חריגות באמדני הטיית ההתפלגות לא

62





4.002.00

Mean_Total

30

25

20

15

10

5

0

Fre

qu

ency

Mean =2.6209Std. Dev. =0.75047

N =208

Histogram

63


.נורמליתצורת ההתפלגות נראית


Tests of Normality


Statistic df Sig.

Mean_Total 0.042 208 0.2

פירוש הדבר הינו שהנחת הנורמליות . אינן מובהקות Kolmogorov-Smirnovתוצאות מבחן

.לא הופרה

. ההתפלגות נורמלית ,הציוניםלסיכום בדיקות התפלגות ממוצעי




.מספר הגורמים לא הוגבל מראש. 'מכוונות לסביבה'

64


Pattern Matrix(a)

Component

1 2

Q_10 0.80

Q_14 0.78

Q_11 0.72

Q_8 0.71

Q_4 0.66

Q_9 0.64

Q_12 0.61

Q_13 0.61

Q_7 0.57

Q_3 0.53 0.31

Q_6 0.44 0.35

Q_2 0.80

Q_1 0.78

Q_5 0.42 0.47

a Rotation converged in 8

iterations.

שלושה פריטים מציגים טעינות גם על הגורם . התקבלו שני גורמים שאינם מובחנים לחלוטין

גורמים אלו אינם מאששים את החלוקה התכנית שהתקבלה מניתוח הגורמים שנעשה . השני

.בהעברה הראשונה

:מהשונות בציוני השאלון %.,גורמים אלו מסבירים

י הגורמים בניתוח הגורמים "אחוז השונות המוסברת ע


Component Initial Eigenvalues Extraction Sums of Squared

Loadings

Rotation Sums of

Squared

Loadings(a)

Total % of

Variance

Cumulative

%

Total % of

Variance

Cumulative

%

Total

1 6.31 45.10 45.10 6.31 45.10 45.10 5.88

2 1.13 8.09 53.19 1.13 8.09 53.19 3.58

65



Component 1 2

1 1 0.446

2 0.446 1

. נתון המעיד על מובחנות חלשה, הקורלציה בין הגורמים גבוהה




Adequacy.

0.898


df 91

Sig. 0.0000




תוצאות ניתוח הגורמים לא מצביעות על חלוקה מובחנת דיה לגורמים בעלי משמעות , לסיכום

ד של השאלון יש להתיחס אליו כאל מודד לאור המהימנות הפנימית הגבוהה מא. תכנית נפרדת

. תכונה אחת

66

(8)שאלון פחד מהערכה שלילית


מקדמי מהימנות פנימית עבור שאלון מכוונות לסביבה


Split-Half)

8 1794 1791

.פנימית גבוהה מאדהנתונים מצביעים על מהימנות




Statistics

Mean_total

N Valid 206

Missing 2

Mean 2.98


Median 3

Mode 2

Std. Deviation 1.00

Skewness 0.02


Kurtosis -1.00


Range 4

Minimum 1

Maximum 5

a Multiple modes exist. The smallest value is

shown


,Field)± 23..ציון זה אינו גבוה מן הרף העליון של Kurtosis (2.32- .)-חריגות שלילית בערך ה

אך עדיין בטווח ההתפלגות , (פיזור גדול)פירוש הדבר הינו שההתפלגות הינה מעט שטוחה (. 2005

. הנורמלי

67

וני השאלוןהיסטוגרמת התפלגות ממוצעי צי




68


.צורת ההתפלגות נראית נורמלית בקירוב


Tests of Normality


Statistic df Sig.

Mean_total 0.087 206 0.001


במדגמים גדולים תוצאות מובהקות של Fieldי "עפ :סיכום בדיקות התפלגות ממוצעי הציונים

ההחלטה לגבי . לא מעידות בהכרח על התפלגות לא נורמלית Kolmogorov-Smirnovמבחן

(. Field, 2005)צורת ההתפלגות צריכה להיעשות באופן מושכל המתיחס לתוצאות יתר הבדיקות

שילוב ממצאי כל הבדיקות מעיד על כך שההתפלגות הינה נורמלית או לכל הפחות , לפיכך

.נורמלית בקירוב

6543210

Observed Value

3

2

1

0

-1

-2

-3

Exp

ecte

d N

orm

al

Normal Q-Q Plot of Mean_total

69



Rotation - Oblimin , פחד 'כיוון שמונח קשר בין הגורמים השונים המרכיבים את הקונסטרוקט

.מספר הגורמים לא הוגבל מראש. 'מהערכה שלילית


Component Matrix(a)

Component

1

Q_4 0.88

Q_2 0.87

Q_1 0.85

Q_3 0.85

Q_5 0.85

Q_7 0.83

Q_6 0.78

Q_8 0.74

a 1 components extracted.

. כל הפריטים מציגים מקדמי טעינות גבוהים על גורם זה. התקבל גורם אחד

:מהשונות בציוני השאלון 08%הגורם מסביר



Component Initial Eigenvalues Extraction Sums of Squared

Loadings

Total % of

Variance

Cumulative

%

Total % of

Variance

Cumulative

%

1 5.55 69.36 69.36 5.55 69.36 69.36

71




Adequacy.

0.929

Bartlett's Test of Sphericity Approx. Chi-

Square

1237.497

df 28

Sig. 0.0000

,Fieldי הסולם המוצג אצל "עפ)לבדיקת התאמה מדגמית מציג תוצאה מעולה KMOמבחן



ללא , תוצאות הניתוחים מצביעות על שאלון הבודק בקוהרנטיות גבוהה תכונה יחידה, לסיכום

תוצאות אלו באות בהלימה עם תוצאות . זוחלוקה לגורמים המייצגים היבטים שונים בתכונה

ועם הדיווחים ',שפורטו בנספח א, (לאחר הוצאת הפריטים ההפוכים)ההעברה הראשונה

. בספרות

71

, בדידות, רגשות חיוביים ורגשות שליליים, שביעות רצון מן החיים, רציה חברתית: השאלונים

תחושת כפיה פנימית ואהבה הורית מותנית

דמי מהימנות פנימיתמק

מקדמי מהימנות פנימית של השאלונים

מקדם מבחן חצוי מקדם אלפא קרונבך פריטים בשאלון' מס השאלון

Half-Guttman Split

0.70 0.73 .. רציה חברתית

0.82 0.85 , שביעות רצון מן החיים

0.80 0.84 38 רגשות חיוביים

0.81 0.84 38 רגשות שליליים

0.88 0.92 28 בדידות

0.57 0.76 0 תחושת כפיה פנימית

0.80 0.88 3 אהבה הורית מותנית

.יתר השאלונים מציגים מהימנויות סבירות עד גבוהות, למעט שאלון תחושת כפיה פנימית

צורת ההתפלגות

, היסטוגרמות, אמדני הטיה)עבור כל שאלון נערכו ניתוחים לבדיקת נורמליות ההתפלגות

outliers ,Q-Q Plots , מבחןKolmogorov-Smirnov .)

שביעות רצון מן החיים ותחושת , רגשות חיוביים ורגשות שליליים, רציה חברתית: השאלונים

ללא סטיות משמעותיות מן )כפיה פנימית מציגים התפלגות נורמלית או נורמלית בקירוב

(.הנורמליות

חד התפלגות שסוטה משמעותית מן בדידות ואהבה הורית מותנית מציגים כל א: השאלונים

.הנורמליות

72

(תוקף מבנה חיצוני)קשרים בין כל השאלונים

מתאמי קשר

היות וחלק מן , לבדיקת הקשרים באופן השוואתי בין כל השאלונים נעשה שימוש במבחן ספירמן

.השאלונים הציגו התפלגות שאינה נורמלית

מתאמי קשר ספירמן בין כל השאלונים

מכוונות

לעצמי

תחושת

קיום

עצמית

מכוונות

לסביבה

פחד

מהערכה

שלילית

רציה

חברתית

שביעות

רצון

מהחיים

רגשות

חיוביים

רגשות

שליליים

תחושת בדידות

כפיה

פנימית

אהבה

הורית

מותנית

מכוונות

לעצמי

1 . . . . . . . . . .

תחושת קיום

עצמית

.497*** 1 . . . . . . . . .

מכוונות

לסביבה

-.550*** -.481*** 1 . . . . . . . .

פחד מהערכה

שלילית

-.459*** -.436*** .788*** 1 . . . . . . .

. . . . . . 1 ***297.- ***305.- ***309. ***252. רציה חברתית

שביעות רצון

מהחיים

.371*** .494*** -.289*** -.367*** .244*** 1 . . . . .

רגשות

חיוביים

.417*** .439*** -.333*** -.359*** .303*** .522*** 1 . . . .

רגשות

שליליים

-.331*** -.442*** .399*** .419*** -.353*** -.474*** -.350*** 1 . . .

. . 1 **333. ***511.- ***571.- *211.- ***505. ***380. ***370.- ***547.- בדידות

תחושת כפיה

פנימית

-.461*** -.348*** .478*** .338*** -0.091 -0.085 -0.117 .141* -0.031 1 .

אהבה הורית

מותנית

-.222** -.137* .257*** .152* -0.086 -0.098 0.021 .221** 0.123 .256*** 1


:כיווני הקשרים

מקיימים ( תחושת קיום עצמית, מכוונות לעצמי)לראות מן הטבלה שמדדי מכוונות לעצמי ניתן

פחד מהערכה , מכוונות לסביבה)חזקים וגבוהים עם מדדי מכוונות לסביבה , קשרים הופכיים

מדדי מכוונות לעצמי מקיימים קשרים חיוביים מובהקים עם מדדי רווחה נפשית , בנוסף(. שלילית

וקשרים שליליים מובהקים עם מדדי רווחה ( רגשות חיוביים, צון מן החייםשביעות ר)טובה

מקיימים דפוס , לעומת זאת, מדדי מכוונות לסביבה(. רגשות שליליים ובדידות)נפשית מופחתת

.הפוך של קשרים עם מדדי רווחה נפשית

, לסביבהנתונים אלו תומכים בתוקף המבנה החיצוני של המשתנים מכוונות לעצמי ומכוונות

.כאשר מכוונות גבוהה לעצמי מתקשרת למכוונות נמוכה לסביבה ולרווחה נפשית טובה ולהיפך

73

:רציה חברתית

שאלונים הבודקים . שאלון הרציה החברתית מקיים קשרים מובהקים עם יתר השאלונים במחקר

בעוד , מקיימים קשר חיובי עם רציה חברתית( כולל מדדי מכוונות לעצמי)' טוב'מצב אישיותי

מקיימים קשר שלילי ( כולל מדדי מכוונות לסביבה)' לא טוב'ששאלונים הבודקים מצב אישיותי

נתונים אלו באים בהלימה עם הגדרת משתנה הרציה החברתית כנטיה להציג . תיתעם רציה חבר

בבדיקת ההשערות יהיה צורך להשתמש ברציה החברתית . רושם שנחשב חיובי מבחינה חברתית

. כקווריאט שיש לנכות את השפעתו

:תוקף מתכנס

מקיימים ( ם עצמיתמכוונות לעצמי ותחושת קיו)ניתן לראות מן הטבלה שמדדי מכוונות לעצמי

***rs = .497: קשר חיובי גבוה ומובהק זה עם זה

מקיימים קשר חיובי ( פחד מהערכה שלילית, מכוונות לסביבה)כמו כן מדדי מכוונות לסביבה

***rs = .788: גבוה ומובהק זה עם זה

.נתונים אלו תומכים בתוקף המתכנס של שני המשתנים

:תוקף מבחין

:ונות לעצמי לבין מכוונות לסביבהבין מכו

- = rsלבין ***rs = -.436הקשרים בין מדדי מכוונות לעצמי לבין מדדי מכוונות לסביבה נעים בין

מהשונות בציוני 8%.-ל 33%מסבירים בין )קשרים אלו הינם גבוהים אך לא מלאים . ***550.

לסביבה הינם משתנים קשורים אך פירוש הדבר הינו שמכוונות לעצמי ומכוונות (. השאלונים

.נפרדים

אשר הקשר בין המדדים שלו , נתונים אלו תומכים בתוקף המבחין של משתנה מכוונות לסביבה

. הינו גבוה מהקשר שלהם עם מדדי מכוונות לעצמי

שכן גודל , התוקף המבחין של המשתנה מכוונות לעצמי אינו חזק ביחס למדדי מכוונות לסביבה

. מדדי מכוונות לעצמי לבין עצמם אינו גבוה מהקשר שלהם עם מדדי מכוונות לסביבההקשר בין

אשר מגבילה את ', תחושת קיום עצמית'ייתכן שהדבר נובע ממהימנות נמוכה יחסית של המדד

.גודל הקשר שעשוי להתקבל בין מדד זה לבין מדדים אחרים

, שביעות רצון מן החיים)ה נפשית בין מכוונות לעצמי ומכוונות לסביבה לבין מדדי רווח

(:בדידות, רגשות חיוביים ושליליים

רוב הקשרים בין מדדי מכוונות לעצמי ומכוונות לסביבה לבין מדדי הרווחה הנפשית הינם נמוכים

שבין ( בערך מוחלט)מיצוע הקשרים . מן הקשרים בין מדדי מכוונות לעצמי ולסביבה לבין עצמם

מיצוע הקשרים שבין מדדים אלו לבין מדדי . ,.,יבה לבין עצמם הינו מדדי מכוונות לעצמי ולסב

מיצוע הקשרים שבין מדדי מכוונות לעצמי למדדי , מתוך קשרים אלו. .28הרווחה הנפשית הינו

ואילו מיצוע הקשר שבין מדדי מכוונות לסביבה לבין מדדי רווחה , .222הרווחה הנפשית הינו

.03.נפשית הינו

74

ולה שהמשתנה מכוונות לסביבה מובחן היטב הן ביחס למדדי מכוונות לעצמי והן מן הנתונים ע

ושהקשר שלו עם מדדי מכוונות לעצמי הינו גבוה יותר ומובחן , ביחס למדדי הרווחה הנפשית

יוצא הדופן הינו הקשר הגבוה שבין שאלון פחד מהערכה . מהקשר שלו עם מדדי הרווחה הנפשית

(. ***rs = .505)ות שלילית לבין שאלון הבדיד

בכללותו ממוצע הקשרים של מדדי מכוונות לעצמי עם מדדי הרווחה הנפשית מעט נמוך יותר הן

מהקשר בין מדדי מכוונות לעצמי לבין עצמם והן מהקשר בין מדדי מכוונות לעצמי לבין מדדי

שאלון תחושת ,ראשית: ההבדל אינו גדול וישנן הפרות של המובחנות, עם זאת. מכוונות לסביבה

-439.: קיום עצמית מקיים קשרים דומים עם יתר השאלונים אשר נבדלים זה מזה רק במעט

עם מדד 497. -עם מדדי מכוונות לסביבה ו 481. - 436., עם חלק ממדדי הרווחה הנפשית 494.

אשר מורכב משתי, כפי שנכתב קודם לכן ייתכן שהתכונה אותה מודד השאלון. מכוונות לעצמי

שאלון מכוונות לעצמי מקיים ,שנית. אינה קוהרנטית דיה, סקלות ומהימנותו נמוכה יחסית-תת

קרוב לוודאי שהסיבה לכך נעוצה בהיגדים . ( ***rs = -.547)קשר גבוה עם שאלון הבדידות

-ניכור או חוסר אותנטיות בהקשר בין, בשאלון מכוונות לעצמי המתיחסים לתחושה של ניתוק

. אישי

: סיכום בדיקת התוקף המתכנס והמבחין

. טוב אצל המשתנה מכוונות לסביבה( מתכנס ומבחין)הנתונים תומכים בתוקף מבנה חיצוני

ומאידך מקיים עם מכוונות לעצמי קשרים , משתנה זה מחד מובחן ממשתנה מכוונות לעצמי

.חזקים יותר בהשוואה לקשרים של מכוונות לסביבה עם מדדי רווחה נפשית

בצד . הוא אינו מציג מובחנות טובה ביחס למדדי מכוונות לסביבה, לגבי המשתנה מכוונות לעצמי

כנטיה כללית הקשר שלו עם מדדי רווחה נפשית נמוך יותר בהשוואה לקשר שלו עם מדדי , זאת

כקונסטרוקט ' מכוונות לעצמי ולסביבה'נתונים אלו מעידים על הקונסטרוקט . מכוונות לסביבה

המימדים מכוונות לעצמי , בתוך מבנה זה. מידה מסוימת מיתר מדדי הרווחה הנפשיתמובחן ב

כלומר בצד השונות המשותפת שהם חולקים הם –ומכוונות לסביבה מציגים קשר גבוה אך חלקי

.מציגים תחום משמעותי של חוסר תלות

:'אהבה הורית מותנית'ו' תחושת כפיה פנימית'השאלונים

עם חלק ניכר מן השאלונים , או העדר קשרים מובהקים, ים קשרים נמוכיםשאלונים אלו מציג

מבחינת תכונותיהם הפסיכומטריות הם מציגים הטיה קיצונית בהתפלגות , בנוסף. שהועברו

(. תחושת כפיה פנימית)או מהימנות פנימית נמוכה ( אהבה הורית מותנית)

. אי לכך הוחלט להוציאם מן המחקר

75


נוסף למתאמי הקשר נעשתה גם בדיקה לתוקף המבנה החיצוני של השאלונים בשיטת ניתוח ב

. גורמים עבור מדדי מכוונות לעצמי ולסביבה ומדדי הרווחה הנפשית


Rotation - Oblimin , מספר הגורמים לא הוגבל מראש. הגורמים השוניםכיוון שמונח קשר בין.

:להלן תוצאותיו. 0ומספר השאלונים הינו N=208כך ש , הניתוח נעשה ללא שאלון הבדידות


Pattern Matrixa

Component

1 2

self.dir .358 -.500

self.det .663

env.dir .972

BFNE .888

SWL .957

PANASp .718

PANASn -.608

הגורם הראשון כולל את מדדי הרווחה הנפשית ואת שאלון תחושת קיום . התקבלו שני גורמים

שאלון מכוונות . הגורם השני כולל את מדדי מכוונות לסביבה ואת השאלון מכוונות לעצמי. עצמית

. לעצמי מציג טעינות נמוכה גם על הגורם הראשון

:מהשונות 20%שני הגורמים ביחד מסבירים


Componen

t

Initial Eigenvalues Extraction Sums of Squared

Loadings

Rotation

Sums of

Squared

Loadings

a

Total % of

Varianc

e

Cumulativ

e %

Total % of

Varianc

e

Cumulativ

e %

Total

1 3.702 52.886 52.886 3.702 52.886 52.89 3.122

2 1.004 14.347 67.234 1.004 14.347 67.23 2.916

76



Component 1 2

1 1.000 -.495

2 -.495 1.000

.כלומר הם אינם מובחנים היטב זה מזה, הקורלציות בין הגורמים גבוהות


Kaiser-Meyer-Olkin

Measure of Sampling

Adequacy.

.805

Bartlett's

Test of

Sphericity

Approx.

Chi-

Square

611.429

df 21

Sig. .0000




:סיכום תוצאות ניתוחי הגורמים

אולם הן , מכוונות לעצמי לבין מדדי מכוונות לסביבההתוצאות לא מציגות מובחנות בין מדדי

עם . מעידות על מובחנות מסוימת בין מדדי מכוונות לעצמי ולסביבה לבין מדדי רווחה נפשית

תחושת קיום 'בולט במיוחד בחוסר מובחנותו הוא שאלון . מובחנות זו הינה חלקית בלבד, זאת

.הרווחה הנפשיתאשר שויך בניתוח הגורמים לקבוצת מדדי ', עצמית

77

:סיכום שלב תיקוף השאלונים

למעט שאלון תחושת , ארבעת מדדי מכוונות לעצמי ולסביבה מציגים מהימנויות פנימיות גבוהות

. קיום עצמית שמציג מהימנות פנימית סבירה עד טובה

יתר , שהציג מספר גורמים מובחנים באופן חלקי, למעט שאלון מכוונות לעצמי, בניתוחי גורמים

. השאלונים הציגו כל אחד גורם מרכזי יחיד

מדדי מכוונות לעצמי מציגים . מדדי מכוונות לסביבה מציגים תוקף מתכנס ומבחין משביע רצון

וכן ביחס למדדי , י מכוונות לסביבהבפרט ביחס למדד)אך תוקף מבחין חלש , תוקף מתכנס טוב

(.רווחה נפשית

לבין מדדי ' מכוונות לעצמי ומכוונות לסביבה'ניתן להצביע על מגמה של מובחנות בין המבנה

.אך היא אינה מלאה, רווחה נפשית

78

תיקוף שאלון אסטרטגיות תקשורת –' נספח ג

או ממוחשב ( =333N)אנשים עם לקות שמיעה באופן ידני 233-השאלון הועבר בגרסתו העברית ל

(388N= .) מבחןT-Test תלויים שלל קיומם של הבדלים משמעותיים בממוצעי -למדגמים בלתי

כמו כן לא נמצאו הבדלים משמעותיים בצורות ההתפלגות . השאלונים בין שתי צורות ההעברה

.של התשובות לסקלות השונות בין שתי צורות ההעברה

אפיוני המדגם שונים במידה מסוימת מהמדגמים אשר מקובל בספרות להשתמש עבורם בשאלון

שאלון זה פותח במקור במרכז שיקום צבאי ותוקף על יוצאי צבא אשר . אסטרטגיות התקשורת

מאז רוב המדגמים (. Demorest & Erdman, 1987)שמיעתם נפגעה לרוב עקב חשיפה לרעש

מאנשים אשר נעשו כבדי שמיעה ברמה לא חמורה בגיל הבגרות או המדווחים בספרות מורכבים

נסקר ) ,0-ל 28כאשר טווח הגילאים הממוצע נע בין , בגיל הזקנה והם מתקשרים בשמיעה ודיבור

הינו הטרוגני יותר ויש לו ייצוג משמעותי , לעומת זאת, המדגם הנוכחי(. Erdman, 2006אצל

כאשר שליש , 22הגיל הממוצע הינו . רי שפת הסימניםלקויי שמיעה מילדות ודוב, לצעירים

איבדו את שמיעתם לפני גיל ( 02%)ורוב המשיבים , 8.-30מורכב מצעירים בגילאי ( %..)מהמדגם

מהמשיבים משתמשים בשפת 22%, כמו כן(. .לקות השמיעה אף החלה לפני גיל 22%אצל ) 30

.נלווה לשפה המדוברת או כערוץ תקשורת, הסימנים כערוץ התקשורת המרכזי

סקלת האסטרטגיות הלא אדפטיביות צוייננה באופן , בדומה לאופן הציינון בספרות: הערה

.התנהגות אדפטיביתכך שציון גבוה בסקלה פירושו , מהופך


מקדמי מהימנות פנימית עבור הסקלות בשאלון

מבחן חצוי אלפא קרובך מספר פריטים סקלהGuttman

אטסטרגיות לא אדפטיביות

0 .768 .748

848. 0.85 3 תגובות רגשיותאסטרטגיות אדפטיביות

מילוליות0 .758 .698

אסטרטגיות אדפטיביות לא מילוליות

0 .798 .818

מהימנויות אלפא קרונבך של הסקלות ההתנהגותיות . המהימנויות הפנימיות סבירות עד גבוהות

הינן דומות לאלו שהתקבלו בשישה מחקרים ( לראשונה לגרסה העבריתהסקלה הרגשית הוכנסה )

(.Mokkink et al. 2009נסקר אצל - 8.02עד 8.02 אלפא קרונבך)קודמים

.לא נמצאו פריטים שהוצאתם משפיעה באופן משמעותי על מקדמי המהימנות אלפא קרונבך

שמציגים חוסר קשר משמעותי ליתר בבדיקות מתאמי ספירמן בתוך כל סקלה לא נמצאו פריטים

.הפריטים או לציון הסופי של הסקלה

79


נתונים תיאוריים עבור התפלגות ממוצעי הסקלות

אדפטיביות תגובות רגשיות לא אדפטיביות מילוליות

אדפטיביות לא מילוליות

N Valid 219 219 219 219

Missing 0 0 0 0

Mean 3.91 4.09 3.55 4.04

Std. Error of Mean 0.05 0.05 0.05 0.05

Median 4 4.22 3.50 4.13

Mode 4.13 5 4.38 5

Std. Deviation 0.70 0.80 0.78 0.72

Skewness -0.86 -1.14 -0.02 -0.66


0.16 0.16 0.16 0.16

Kurtosis 1.17 1.06 -0.59 -0.01

Std. Error of Kurtosis 0.33 0.33 0.33 0.33

Range 3.88 3.89 3.5 3.13

Minimum 1.13 1.11 1.5 1.88

Maximum 5 5 5 5


ציונים . סטיות מצורת ההתפלגות הנורמלית אצל כל הסקלות למעט אסטרטגיות מילוליות

סקלת אסטרטגיות לא (. Field, 2005)± 23..חריגים הם אלו שגבוהים מן הרף העליון של

סקלת Kurtosis (3.55 .)-והן בערך הSkewness (5.38- )-אדפטיביות מציגה חריגות הן בערך ה

-וחריגות גבולית בSkewness (7.13- )-התגובות הרגשיות מציגה גם היא חריגות בולטת בערך ה

kurtosis (3.21) ,ואילו סקלת אסטרטגיות אדפטיביות לא מילוליות מציגה חריגות בערך ה-

Skewness (4.13- .)מינה מן פירוש הדבר הינו שההתפלגות עבור סקלות אלו הינה מוטית י

ביטוי נוסף להטיה הינו שציוני . הממוצע לכיוון ציונים חיוביים גבוהים ובחלק מהן היא גם צרה

.החציון והשכיח הינם גבוהים יותר ביחס לממוצע

:ההטיה בהתפלגויות נצפית גם באמצעות היסטוגרמות

81

התפלגות ממוצע סקלת ההתנהגויות הלא אדפטיביותהיסטוגרמת

התפלגות ממוצע סקלת התגובות הרגשיות היסטוגרמת

התפלגות ממוצעי סקלת האסטרטגיות המילוליותהיסטוגרמת

81

התפלגות ממוצעי סקלת האסטרטגיות הלא מילוליותהיסטוגרמת

מילולית והפריטים עבור הסקלה -הלא, אדפטיבית-ההטיה בהתפלגות התשובות על הסקלות הלא

התקבלו גם עבור , יותר של התשובות על הסקלה המילוליתבצד התפלגות מאוזנת , הרגשית

(.Demorest & Erdman, 1986)הגרסה המקורית של השאלון

השוואה בממוצעים וסטיות תקן בין הגרסאות העבריות לבין מחקרים קודמים

קבוצת

המחקר

N=88

שלב התיקוף במחקר

הנוכחי

N=219

סיכום משישה מחקרים

שונים

Mokkink et al. 2009

M, SD M, SD M, SD

אסטרטגיות לא אדפטיביות 0.6-0.7 ,4-4.1 0.7 ,3.9 0.7 ,3.9

אסטרטגיות אדפטיביות מילוליות 0.8-0.9 ,2.6-3.1 0.8 ,3.6 0.7 ,3.2

אסטרטגיות אדפטיביות לא מילוליות 0.7-1.0 ,3.3-3.9 0.7 ,4.0 0.5 ,4.1

3.3-4.0, 0.7-1.0 Self Acceptance / Acceptance of

Loss

* תגובות רגשיות 0.8 ,4.1 0.9 ,3.6

Acceptance of Loss -ו Self Acceptanceסקלת התגובות הרגשיות מורכבת מאיחוד של הסקלות * .תוך השמטת פריטים

ניתן לראות מן הטבלה שגדלי המוצעים וסטיות התקן עבור הסקלות השונות במדגמים שונים

.לאומית-הינם ברובם דומים לנתונים שהתקבלו מן הספרות הביןבגרסה העברית

82

מתאמי קשר ספירמן בין הסקלות

אסטרטגיות אדפטיביות לא

מילוליות

אסטרטגיות אדפטיביות

מילוליות

אסטרטגיות לא תגובות רגשיות אדפטיביות

לא אדפטיביות .

תגובות רגשיות ***536. .

אדפטיביות 043. **186. . מילוליות

אדפטיביות לא 018.- 104. ***599. . מילוליות


מובהק וגבוה בין אסטרטגיות לא אדפטיביות לבין , ניתן לראות מן הטבלה שמתקיים קשר חיובי

וגבוה בין אסטרטגיות מילוליות לבין מובהק , כמו כן מתקיים קשר חיובי. תגובות רגשיות

בין האסטרטגיות הלא , או קשר גבוה, לא מתקיים קשר כלל, בצד זאת. אסטרטגיות לא מילוליות

דפוס קשרים . לבין האסטרטגיות המילוליות והלא מילוליות, אדפטיביות או התגובות הרגשיות

ת הוכנסה לשאלון רק בגרסה סקלת התגובות הרגשיו)לגבי הסקלות המייצגות אסטרטגיות , דומה

(.Mokkink et al. 2009)נמצא גם בספרות , (העברית

83



Rotation - Oblimin ,הקונסטרוקט כיוון שמונח קשר בין הגורמים השונים המרכיבים את

.מספר הגורמים הוגבל מראש לארבעה, בהתאם לסקלות השאלון. 'אסטרטגיות תקשורת'

משקלות הפריטים בניתוח גורמים

אדפטיביות לא מילוליות ,אדפטיביות מילוליות, תגובות רגשיות, לא אדפטיביות: מקרא צבעים

Pattern Matrix(a)

Component

1 2 3 4

Q_24_R 0.65

Q_23_R 0.58 -0.35

Q_30_R 0.58 -0.32

Q_13_R 0.57

Q_14_R 0.56

Q_1_R 0.55

Q_18_R 0.53 -0.30

Q_21_R 0.47

Q_16_R 0.46 -0.34

Q_8_R 0.43 -0.35

Q_4 0.38 0.35

Q_26 0.82

Q_22 0.76

Q_6 0.74

Q_17 0.71

Q_29 0.69

Q_31 0.62

Q_32 0.45

Q_28 0.41 -0.37 0.38

Q_3_R -0.78

Q_33_R -0.75

Q_12_R -0.74

Q_25_R -0.69

Q_5_R -0.64

Q_15_R 0.30 -0.52

Q_27 0.69

Q_7 0.63

Q_2 0.49 0.63

Q_19 0.57

Q_10 0.44 0.49

Q_9_R -0.45

Q_20 -0.33 0.40

Q_11 0.33 0.40


84

ישנו מעט . ניתן לראות מן הטבלה שהחלוקה לגורמים דומה לחלוקה התכנית המקורית לסקלות

כאשר שלושה פריטים מן הסקלה , חוסר מובחנות בין הסקלה הלא אדפטיבית לסקלה הרגשית

כמו כן ישנו מעט חוסר. הרגשית משתייכים לגורם שמורכב ברובו מפרטי הסקלה הלא אדפטיבית

כאשר מעט פריטים מכל סקלה נכנסו לגורם , מילולית-מובחנות בין הסקלות המילולית והלא

.שמורכב ברובו מפריטי הסקלה השניה

(: שני פריטים מציגים טעינות נמוכה במיוחד בהקשר לסקלה התכנית המקורית שלהם או בכלל

Q_9_R ו- Q_4 . ותמיד הוחלט , עצמהבחלק מן המחקרים שנעשו בספרות תופעה זו חזרה על

או כדי , לאומיות-להשאירם כדי לשמר את המבנה המקורי של השאלון וכדי לאפשר השוואות בין

.Demorest & Erdman, 1986; Helvik et al)להשאיר את ההיבט התכני שפריטים אלו מייצגים

2007; Mokkink et al. 2009 .)סה העברית אי לכך הוחלט גם במחקר זה להשאיר פריטים אלו בגר

.של השאלון




Total % of Variance

Cumulative %

Total % of Variance

Cumulative %

1 6.6 20.0 20.0 6.6 20.0 20.0

2 4.8 14.5 34.5 4.8 14.5 34.5

3 2.3 7.1 41.5 2.3 7.1 41.5

4 1.7 5.2 46.7 1.7 5.2 46.7

.מהשונות בציוני השאלון 20%-ארבעת הגורמים מסבירים כ

קורלציות בין הגורמים

ליד כל מספר גורם מצוינת בסוגריים הסקלה התכנית אותו הוא מייצג


Component 1(maladaptive) 2(noverbal) 3(emotional) 4(verbal)

1(maladaptive) 1

2(noverbal) 0.126 1

3(emotional) -0.241 -0.095 1

4(verbal) -0.092 0.318 0.027 1

הקשרים בין הגורמים המייצגים . דבר אשר מעיד על מובחנותם, הקורלציות בין הגורמים נמוכות

דומים לדפוס הקשרים שהתגלה בניתוחי ספירמן בפרק ( אסטרטגיות)הסקלות ההתנהגותיות את

.Mokkink et al)כמו כן הם דומים לממצאי ניתוח גורמים אשר נעשה על סקלות אלו בספרות . זה

2009 .)

85




0.822


df 528

Sig. 0.0000




בחינת פריטים מייצגים

דרך נוספת לתקף את הסקלות שנתגלו במחקר היא לבדוק האם הפריטים שמייצגים אותן מבחינה

עבור הסקלות ההתנהגותיות )תכנית זהים לפריטים שנמצאו כמייצגים במחקרים קודמים

את הפריטים בעלי המשקל הגבוה ביותר . 3: לשם כך יש לזהות בכל מחקר(. הבודקות אסטרטגיות

הגבוה corrected item total correlation - ritאת הפריטים בעלי . 2. גורמיםעל הפקטור בניתוח

ומכאן –פירושו הקורלציה הממוצעת של הפריט עם יתר הפריטים בסקלה rit)ביותר בתוך הסקלה

(.Demorest & Erdman, 1986( )מידת תרומתו של הפריט למהימנות הכללית של הסקלה

של פריטים בסקלה הלא אדפטיבית ritנתוני

Corrected Item-Total Correlation

Q_1_R 0.294

Q_9_R 0.284

Q_13_R 0.474

Q_14_R 0.471

Q_16_R 0.548

Q_18_R 0.533

Q_21_R 0.508

Q_24_R 0.536

של פריטים בסקלה המילולית ritנתוני


Q_2 0.491

Q_4 0.333

Q_7 0.403

Q_10 0.489

Q_20 0.479

Q_27 0.476

Q_28 0.551

Q_31 0.389

86

של פריטים בסקלה הלא מילולית ritנתוני


Q_6 0.537

Q_11 0.436

Q_17 0.554

Q_19 0.369

Q_22 0.621

Q_26 0.547

Q_29 0.577

Q_32 0.454

.טבלה סומנו בהדגשה שלושת הפריטים המייצגים ביותר בכל סקלהבכל

עד ( 8.2מעל )ניתן לראות מן הטבלאות שבשלושת הסקלות רוב הפריטים מציגים קורלציה סבירה

.גבוהה

השוואה בין הפריטים המייצגים את הסקלות במחקרים השונים

Non-verbal Verbal Maladaptive

Higest

Factor

loading

Higest rit Higest

Factor

loading

Higest rit Higest

Factor

loading

Higest rit research

2 ,22 ,22 22 ,23 ,30 2 ,0 ,20 2 ,38 ,20

22

(3. ,(*14

העמדת )

, פנים

, התעלמות

(המנעות

32 ,22 ,30

העמדת )

, פנים

, התעלמות

(המנעות

המחקר הנוכחי

2 ,22 ,30 ___ 0 ,20 ___ 32 ,32 ,23

(המנעות)

___ Mokkink et al.

2009

2 ,22 ,22 ,23 2 ,22 ,.2 38 ,2 ,20

20 ,.3 ,28

32 ,32 ,23

(המנעות)

32 ,32 ,23

(המנעות)

Helvik et al.

2007

2 ,33 ,.2 2 ,22 ,.2 28,20,.3

28,20,.3

32 ,32 ,23

(המנעות)

32 ,32 ,23

(המנעות)

Demorest &

Erdman, 1986

לא מפורטים שני פריטים מן הסקלה הרגשית שהיו בעלי הטעינות הגבוהה ביותר על הפקטור אחרי פריט *22

87

:תוצאות לגבי הסקלה הלא אדפטיבית

בכך ממצאי המחקר שונים משלושת . בודק התעלמות( 22)הפריט המייצג ביותר במחקר זה

ואשר , בשלושה מחקרים קודמים הפריטים אשר באופן עקבי והומוגני נמצאו כמייצגים ביותר

ניתן משקל גבוה בפקטור ( 32,32)גם לפריטים הבודקים הימנעות , עם זאת. בודקים הימנעות

.במחקר הנוכחי

: תוצאות לגבי הסקלה המילולית

במחקר הנוכחי נצפה דמיון . בשלושה מחקרים קודמים לא נצפתה אחידות בפריטים המייצגים

שעיקרם בקשה לחזור על דברים או בקשה להסב את )מחקרים קודמים חלקי לפריטים המייצגים ב

(. תשומת הלב לפני שמדברים

:תוצאות לגבי הסקלה הלא מילולית

ונצפה דמיון חלקי בפריטים המייצגים במדגם זה לבין , גם כאן אין אחידות בין המחקרים השונים

(. ועשעיקרם התמקמות בעמדה שממנה נוח יותר לשמ)מחקרים קודמים

מילולית -הנתונים מראים שהפריטים המייצגים בסקלות המילולית והלא, לסיכום ההשוואה

-לגבי הסקלה הלא. דומים לפריטים שמייצגים סקלות אלו בחלק מן המחקרים הקודמים

מתקיים גם שוני בשל , בצד פריטים מייצגים אשר נמצאו גם במחקרים קודמים, אדפטיבית

במחקרים קודמים . יותר את הסקלה מבטא התנהגות מתעלמתהעובדה שהפריט המייצג ב

ייתכן שהסיבה להבדל נעוצה במאפייניו היחודיים של . התעלמות לא נמצאה כמייצגת את הסקלה

(. ישראלים, יותר חרשים דוברי שפת סימנים, יותר צעירים)המדגם

:סיכום לגבי תוקף המבנה הפנימי של השאלון

ארבעה גורמים מובחנים אשר במידה רבה מייצגים את עולם התוכן של ניתוח הגורמים מצביע על

ממצאי בדיקת . ולפיכך תומך בתוקף המבנה הפנימי של השאלון, הסקלות המקוריותארבעת

וניתוח , הקשרים בין הסקלות, התפלגות התשובות בכל סקלה, המהימנויות הפנימיות בכל סקלה

תמונה זו התקבלה על אף . לו המדווחים בספרותהפריטים המייצגים אותן דומים ברובם לא

דבר , השוני במאפייני המדגם הנוכחי ביחס למדגמים עליהם נבדק השאלון במחקרים קודמים

.אשר מעיד הן על תוקף המבנה הפנימי של הגרסה העברית והן על יציבותו של השאלון בכללותו

-ל הנפרדות של הסקלה הלאניתוח הגורמים הן במחקר זה והן במחקרים קודמים מצביע ע

מובחנות בין תתי ) ז"בנספח י. אדפטיבית מהאסטרטגיות האדפטיביות מילוליות ולא מילוליות

מופיע דיון מפורט במשמעויות ( לאור תוצאות המחקר' אסטרטגיות תקשורת'הסקלות בשאלון

. ממצא זה

חוסר מובחנות בין ממצא שיש לקחת בחשבון בעת פירוש ציוני השאלון הינו מגמה חלקית של

מגמה זו נצפית בנתונים . 'תגובות רגשיות'לבין הסקלה ' אסטרטגיות לא אדפטיביות'הסקלה

.שהתקבלו מבדיקת קשרים בין הסקלות ומניתוח הגורמים

88

כלי המחקר

'מכוונות לסביבה'ו' מכוונות לעצמי'שיפוט מעריכים עבור השאלונים : 'נספח ד

:מכוונות לעצמי כפי שנמסרו לשופטיםלהלן ההנחיות עבור שאלון

:להלן תיאור השאלון והמשתנה אותו הוא מיועד לבדוק, ה/ת יקר/שופט

הגדרה תאורטית ואופרציונלית –מכוונות לעצמי

מהווה נסיון לבדוק באופן אמפירי מאפיינים ' לעצמי( או העדר מכוונות)מכוונות 'המשתנה

כפי ( False Self)' עצמי כוזב'ו( True Self)' י אמיתיעצמ'מסויימים מתוך המושגים התאורטים

מטרתם של ההיגדים בשאלון היא לתאר את חוויתו הסובייקטיבית של . וויניקוט.שהגדירם ד

נקודת המוצא היא . 'עצמי כוזב'האדם בעת קיומו או העדרו היחסי של מצב הגנתי אישיותי מסוג

גם אם הם מפעילים הגנה , בכנות על תחושותיהםשלפחות חלק מן הנבדקים יהיו מסוגלים לדווח

.אישיותית מוגברת בחייהם

הגנת העצמי הכוזב מאפשרת לאדם לתפקד מבלי לחשוף את עצמיותו למה , בהגדרתה התאורטית

מנת לשמור על תחושת -על. מצד הסביבה( impingements)שהוא חווה כסכנה לחדירות מפלחות

כאשר , שוי לפעול מתוך הגבה או היענות לדרישות הסביבההאדם ע, העצמי שלו מפגיעה הרסנית

אישיות או -בתוך מערכות יחסים בין -או המנטליות /במקביל הוא יתנתק מתחושותיו הפיזיות ו

(. Winnicott, 1960)אף בינו לבין עצמו

הפרט ( במצב בו היא מתקיימת באופן שטחי ולא נוקשה)בקצה הבריא של הגנת העצמי הכוזב

כאיגוד של פרטי חווית , את תחושותיו הפיזיות והמנטליות כשייכות לו עצמו ובאות ממנו יחווה

הוא יוכל לפעול מתוך חוויה סובייקטיבית של ספונטניות ויצירתיות ויחוש עצמו ממשי . החיות

. וחי

בקצה הפתולוגי ביותר של הגנה זו האדם יתקשה להבחין בין מה שהוא צורך אמיתי הבא מתוכו

הוא יהיה מנותק . מה שהוא נסיון להתאים עצמו לדרישות הסביבה או להשיג את אישורה לבין

חוויתו . אישיות-ויתקשה לבטא את עצמו במערכות יחסים בין, רגשית מפעילויותיו בעולם

;Winnicott, 1960. )עד כדי מוות פנימי, הסובייקטיבית עשויה להיות ריקנות ועקרות ממשמעות

Khan, 1974; ;333, יניקוטוו,(.

שאלון זה מיועד לבחון אספקטים בחוויתו הסובייקטיבית של האדם סביב מימדים שונים של

מימדים אלו . חיבור או ניתוק מהעצמי בהתאם להגדרות התיאורטיות של עצמי אמיתי וכוזב

רצונות או רגשות , יכולת לבטא מחשבות; רגשות ותחושות, מודעות וחיבור לרצונות: כוללים

תחושת ההסתרה . של העצמי כלפי הסביבה( או גילוי)תחושה של הסתרה ; ופן ספונטני וכנהבא

ניכור , אלא בתחושה סובייקטיבית של זיוף, אינה חייבת להתבטא באופן התנהגותי פעיל דווקא

. והעדר אותנטיות

89

מכוונות לעצמי או העדרה יכולים להבחן הן בהקשר לתחושתו של האדם ביחס לעצמו באופן

.אישיים-והן בהקשר לתחושתו במסגרת של יחסים בין, כללי

מטרת השפיטה של השאלון היא לבחון באיזו מידה כל פריט בודק באופן טוב לפחות אחד מן

כדי למנוע הטית תגובה (. אין צורך שאותו פריט יבחן יותר ממימד אחד)המימדים שהוזכרו לעיל

וחלקם מנוסח על דרך ( מכוונות לעצמי)רך החיוב חלק מן הפריטים מנוסח על ד, אצל הנבדקים

(. העדר מכוונות לעצמי)השלילה

אנא , העדר מכוונות לעצמי/ת את מידת ההתאמה של כל פריט לבדיקת מכוונות/כאשר הינך בודק

:י בחשבון גם את הגורמים הבאים/קח

מתוך רצון להיראות ולא תשובות מזוייפות, חשוב שהפריטים יעוררו עד כמה שניתן תגובות כנות

כמו כן חשוב שהפריטים לא יראו כססמאות שחוקות אלא תאורים עדינים יותר של . 'בסדר'

.ה להתחבר אליהם/ת יכול/כאלו שהנבדק –מצבים נפשיים

עדיפים פריטים אשר אינם משתמעים לשתי פנים ואשר יש לשער שרוב האנשים יטו לפרש אותם

.באופן דומה

פירושו חוסר התאמה מוחלט 3כאשר , .עד 3-יט ישנו מקום לדירוג השיפוט מבצד ימין של כל פר

פירושו התאמה טובה מאוד של .-פירושו התאמה בינונית ו 2, של הפריט לבדיקת המשתנה

. הפריט לבדיקת המשתנה

!תודה מראש על עזרתך

.ר איתן בכר"ר דן הופיין וד"ד: בהנחיית. א.מ, אדוה איכנגרין

Winnicott, D.W. "Ego Distortion in Terms of True and False Self", 1960. The

Maturational Processes and the Facilitating Environment. Ch. 12. The

Hogarth Press and the Institute of Psychoanalysis, London, 1979.

Khan, Masud M. The Privacy of the Self. International Universities Press,

New York, 1974.

333, אביב-תל, עם עובד. יוסי מילוא: תרגם מאנגלית. משחק ומציאות. ו.ד, וויניקוט, .

1971.: במקור

91

:להלן ההנחיות עבור שאלון מכוונות לסביבה כפי שנמסרו לשופטים

,ה/ת יקר/שופט

מפנה קשב כלפי חוץ וחש שהוא נזקק השאלון שנבנה להלן מיועד לבדוק מצב נפשי שבו אדם

תפישת . מחשבות ולהביע אותן/לשיקוף ולאישור של האנשים הסובבים אותו כדי לחוש רגשות

י "עפ)כלומר כיצד האחר , העצמי של הנבדק מתקיימת מתוך פרספקטיבת הראייה של האחר

העצמי נחווה . מפרש את עולמו הפנימי של הנבדק ועד כמה האחר מקנה לו אישור( תפישת הנבדק

נבדק בעל ציון גבוה בשאלון יטה לשפוט את עצמו בהתאם . כאובייקט אשר יש להתאימו לסביבה

הוא יחוש שהיכרותו את עצמו או (. כפי שהוא מבין אותם)לסטנדרטים חיצוניים ולציפיות הזולת

זולת ציפיותיו וכוונותיו של ה. הערכתו העצמית תלויות בעמידה בציפיות ובסטנדרטים אלו

נקודת המוצא של . עשויות להפוך לחלק מהגדרת העצמי של הנבדק במקום תחושותיו האותנטיות

גם אם הן , השאלון היא שלפחות חלק מן הנבדקים יהיו מסוגלים לדווח בכנות על תחושותיהם

.נובעות ממערך אישיותי הגנתי

טוב את הנושאים מטרת השפיטה של השאלון היא לבחון באיזו מידה כל פריט בודק באופן

חלק מן הפריטים מנוסח על , כדי למנוע הטית תגובה אצל הנבדקים. ואותם בלבד, שהוזכרו לעיל

(. העדר מכוונות לסביבה)וחלקם מנוסח על דרך השלילה ( מכוונות לסביבה)דרך החיוב

,העדר מכוונות לסביבה/ת את מידת ההתאמה של כל פריט לבדיקת מכוונות/כאשר הינך בודק

:י בחשבון גם את הגורמים הבאים/אנא קח

ולא תשובות מזוייפות מתוך רצון להיראות , חשוב שהפריטים יעוררו עד כמה שניתן תגובות כנות

כמו כן חשוב שהפריטים לא יראו כססמאות שחוקות אלא (. לא יעוררו רציה חברתית)' בסדר'

למטרה זו . ה להתחבר אליהם/ולת יכ/כאלו שהנבדק –תאורים עדינים יותר של מצבים נפשיים

.לא מתאימים פריטים אשר דורשים מודעות עצמית גבוהה מדי ביחס למקובל בקרב סטודנטים

עדיפים פריטים אשר אינם משתמעים לשתי פנים ואשר יש לשער שרוב האנשים יטו לפרש אותם

.באופן דומה

פירושו חוסר התאמה מוחלט 3ר כאש, .עד 3-בצד ימין של כל פריט ישנו מקום לדירוג השיפוט מ

פירושו התאמה טובה מאוד של .-פירושו התאמה בינונית ו 2, של הפריט לבדיקת המשתנה

. הפריט לבדיקת המשתנה

,תודה מראש על עזרתך

.ר איתן בכר"ר דן הופיין וד"ד: בהנחיית. א.מ, אדוה איכנגרין

: מקורות

91

הוצאת הקיבוץ , ישראל. רבקה יהושע: תרגמה מאנגלית. האני החצוי(. 3322. )ד.ר, לאינג

.המאוחד

אוניברסיטת בר, עבודת דוקטור .המשגתו ומדידתו –" העצמי הכוזב" (.3330. )מרדכי, שרי-

.ישראל אורבך' בהנחיית פרופ. אילן

Sheldon, Kennon M. (1996). "The Social Awareness Inventory: development and

applications". Personality and Social Psychology Bulletin 22(6): 620-634.

Winnicott, D.W. (1960). "Ego Distortion in Terms of True and False Self". The

Maturational Processes and the Facilitating Environment (1979). London: The Hogarth

Press and the Institute of Psychoanalysis. Ch. 12.

:קריטריונים לקבלת הפריטים לשאלונים בעקבות שיפוט המעריכים

לא היו לשופטים הערות מהותיות לגבי הפריט .א

3אף שופט לא נתן לפריט ציון .ב

222אף פריט לא קיבל ציון .ג

.22או ..2או ...כלומר הפריטים שהתקבלו קיבלו

92

וציינונם ותשנעשה בהם שימוש בשלב בדיקת ההשערכלי המחקר : 'נספח ה

שאלון סוציודמוגרפי

פרטים כלליים

גיל: ______

נ/ ז :מין

(:כולל השנה הנוכחית)שנות לימוד ' מס

לא/ כן ? (חצי שנה ומעלה)האם יש לך בן או בת זוג קבוע

(לא כולל אותך)או אחיות יש לך בסך הכל /כמה אחים ו?

לא/ כן ? ה/ה עצמך כדתי/מגדירה /האם את

(:י בעיגול/הקף)? מהי השכלת אביך

תואר שלישי או יותר. 6תואר שני . 5תואר ראשון . 4תיכונית -על. 3תיכונית . 1שנות לימוד 11-פחות מ. 1

(:י בעיגול/הקף)? מהי השכלת אמך

תואר שלישי או יותר. 6תואר שני . 5תואר ראשון . 4נית תיכו-על. 3תיכונית . 1שנות לימוד 11-פחות מ. 1

(:י בעיגול/הקף)היה ה/בעת שהיית ילדלמיטב הערכתך הסטטוס הסוציואקונומי של של משפחתך

גבוה מאד/ גבוה / גבוה -בינוני/ בינוני / בינוני -נמוך/ נמוך / נמוך מאד

(:י בעיגול/הקף)הוא כיוםלמיטב הערכתך הסטטוס הסוציואקונומי של של משפחתך

גבוה מאד/ גבוה / גבוה -בינוני/ בינוני / בינוני -נמוך/ נמוך / נמוך מאד

לא/ כן ? האם הוריך חיים ביחד

לא / כן ? האם יש לך ליקוי שמיעה

לא / כן ? שקפייםת במ/ה משתמש/האם יש לך ליקוי ראיה גם לאחר שאת

לא / כן ? האם יש לך נכות אחרת

93


:י באיזו מידה הוא אופייני לך בהתאם לסולם הדירוג הבא/י כל משפט בעיון וציין/קרא

אופייני לי = 4, אופייני לי במידה בינונית= 3, אופייני לי במידה מועטה= 1, בכלל לא אופייני לי= 1

.אופייני לי במידה רבה מאד= 5, רבהבמידה

.י לענות בכנות ובפתיחות ככל שביכולתך על כל המשפטים/אנא השתדל

אופייני לי אופייני לי אופייני לי אופייני לי בכלל לא

במידה במידה אופייני לי במידה במידה

רבה מאד בינונית רבה מועטה

5 4 3 1 1 ת לדעת/ה שאני לא מסוגל/לעיתים אני חש. 1

.ה/או מרגיש רוצה באמת מה אני

5 4 3 1 1 ה או למה /כלל ברור לי מה אני צריכ-בדרך. 1

.ה/אני זקוק

5 4 3 1 1 .ת מה קורה בתוכי/לפעמים אני לא יודע. 3

5 4 3 1 1 ה /ה שכל רגש שאני מביע/לעיתים אני חש. 4

.הינו מבעד למסך כלשהו

5 4 3 1 1 ת/אני מסוגל, ה חוסר אונים/כאשר אני חש. 5

.לבטא זאת

5 4 3 1 1 .אין לי כל קושי לבטא תחושות כאב נפשי. 6

5 4 3 1 1 ה את התלהבותי מדברים באופן /אני מביע. 7

.ספונטאני וללא היסוס

5 4 3 1 1 .ה שאחרים מכירים אותי/באופן כללי אני מרגיש. 8

5 4 3 1 1 לאנשים אין באמת מושג מה קורה איתי . 9

.ה/ומה אני מרגיש

5 4 3 1 1 ה שיש פער בין איך שאנשים תופסים/אני חש. 11

.ה בפנים/אותי לבין איך שאני מרגיש

5 4 3 1 1 ה /בשיחות עם אנשים אני לפעמים מרגיש. 11

.ה/ת או קפוא/מנותק

94


במידה במידה לי במידה במידה אופייני


5 4 3 1 1 .אני מתקשה לבטא את רגשותי באופן ספונטאני. 11

5 4 3 1 1 ה שדברים לא נוגעים/לפעמים אני מרגיש. 13

. בי באמת

5 4 3 1 1 , ה/זה ברור לי האם אני עצוב, ת/כשאני נסער. 14

. ת/ת או כועס/מבוהל

5 4 3 1 1 ה שהכל מעורפל ולא ברור לי /לפעמים אני חש. 15

.ה/מה אני מרגיש

5 4 3 1 1 .ת/ת מדוע אני כועס/לעיתים קורה שאני לא יודע. 16

95


חשבי /חשוב. כל צמד מורכב משתי הצהרות מנוגדות לגבי אותו המצב. לפניך עשרה צמדים של הצהרות

ת לציין זאת באמצעות סולם /הינך מתבקש. זה של חייךאיזו מבין שתי ההצהרות יותר נכונה לך בשלב

:בעל חמש דרגות באופן הבא

.נכונה לגביך' רק הצהרה א – 1

.'ב-יותר נכונה לגביך מ' אך א, שתי ההצהרות נכונות - 1

.נכונות לגביך באותה המידה' ב-ו' א -3

.'א-יותר נכונה לגביך מ' אך ב, שתי ההצהרות נכונות – 4

.נכונה לגביך' הצהרה ברק -5

.י לענות בכנות ובפתיחות ככל שביכולתך על כל הצמדים/אנא השתדל

.ת במה שאני עושה/ה שאני בוחר/אני תמיד מרגיש .א .1

.ת במה שאני עושה/ה שזה לא באמת אני שבוחר/לפעמים אני מרגיש .ב

1 2 3 4 5

נכונה' רק ב נכונה' רק א

.הרגשות שלי לעיתים זרים לי .א .1

.הרגשות שלי מרגישים כשייכים לי תמיד .ב

1 2 3 4 5


.ת לעשות/ת לעשות את מה שאני חייב/אני בוחר .א .3

.ה שזו באמת בחירה שלי/אך אינני מרגיש, ת לעשות/אני חייבאני עושה את מה ש .ב

1 2 3 4 5


.ה שרק לעתים רחוקות אני עצמי/אני חש .א .4

.ה שאני תמיד לגמרי עצמי/אני חש .ב

1 2 3 4 5


96

.אני עושה את מה שאני עושה בגלל שזה מעניין אותי .א .5

.ת/אני עושה את מה שאני עושה בגלל שאני חייב .ב

1 2 3 4 5


.ה שלא באמת אני השגתי אותו/לעתים קרובות אני חש, ה להישג/כאשר אני מגיע .א .6

.זו אני שהשגתי אותו/ה שזה/תמיד אני חש, ה להישג/כאשר אני מגיע .ב

1 2 3 4 5


.ה לעשות/מחליטה לעשות כל מה שאני /אני חופשי .א .7

.ת לעשות/לעתים קרובות מה שאני עושה זה לא מה שהייתי בוחר .ב

1 2 3 4 5


.לפעמים הגוף שלי מרגיש לי זר .א .8

.הגוף שלי מרגיש שלי תמיד .ב

1 2 3 4 5

נכונה' רק ב נכונה' ק אר

.ת לעשות/ה לעשות כל מה שאני בוחר/ה די חופשי/אני מרגיש .א .9

.לעתים קרובות אני עושה דברים שהם לא מבחירתי .ב

1 2 3 4 5


.ה בראי ורואה אדם זר/לפעמים אני מביט .א .11

.ה בראי אני רואה את עצמי/כאשר אני מביט .ב

1 2 3 4 5


97


:הדירוג הבא י באיזו מידה הוא אופייני לך בהתאם לסולם/י כל משפט בעיון וציין/קרא


.אופייני לי במידה רבה מאד= 5, במידה רבה





5 4 3 1 1 ת ברמזים מהסובבים אותי/אני משתמש לפעמים. 1

.ה לחשוב ולהרגיש/בשביל לדעת מה אני אמור

5 4 3 1 1 כאשר חברי מציעים כיצד צריך להרגיש לגבי נושא. 1

.ה כך/ת את עצמי לבסוף חש/לעיתים קרובות אני מוצא, מסויים

5 4 3 1 1 ה יותר מדי תשומת לב לאופן/לפעמים אני מקדיש. 3

.שבו אחרים מפרשים את רגשותיי

5 4 3 1 1 ת את רגשותיי כאשר/כאלפעמים אני מד. 4

.ת שאחרים לא יקבלו אותם/אני חושש

5 4 3 1 1 ה לגמרי האם מה שאני/לפעמים אני לא בטוח. 5

.ת שמישהו נוסף מרגיש כמוני/עד שאני יודע, ה הוא מקובל/מרגיש

5 4 3 1 1 ת בנוכחות אנשים אחרים אני/כאשר אני נמצא. 6

.ורק אחר כך לעצמי, ה קודם כל לתגובותיהם/ער

5 4 3 1 1 ה את עצמי למה/ה שאני מתאים/תים אני חשלעי. 7

.שאחרים מצפים ממני באופן אוטומטי

5 4 3 1 1 ת/אני נוטה לשפוט את עצמי לפי איך שאני חושב. 8

.שאחרים רואים אותי

5 4 3 1 1 לעיתים חשוב לי מאד האישור של אחרים . 9

.למעשיי

5 4 3 1 1 ת/ה שלא בנוח כאשר אני יודע/אני מרגיש. 11

.שערכיי שונים מאלו של הסובבים אותי

5 4 3 1 1 ה את רגשותיי כשאני/לעיתים אני מסתיר. 11

.ת שהאנשים שאני איתם לא יקבלו אותם/חושב

98




5 4 3 1 1 ה שקשה לי להבחין בין/לעיתים אני מרגיש. 11

.ה/ציפיות האחרים ממני לבין מה שאני מרגיש

5 4 3 1 1 ה שהיענותי למשאלתו של/לעיתים אני חש. 13

.ת להתנגד לה/האחר היא ממש אוטומטית ואינני מסוגל

5 4 3 1 1 על מנת שאוכל להעריך את עצמי עלי לעמוד. 14

.קודם כל בציפיות ובדרישות הזולת

99

(8)שאלון פחד מהערכה שלילית



.מאדאופייני לי במידה רבה = 5, במידה רבה





5 4 3 1 1 ת ממה שאחרים יחשבו עליי/אני מוטרד .1

. ת שזה בכלל לא משנה/אפילו כשאני יודע

5 4 3 1 1 ת שאנשים אחרים/ששלעיתים קרובות אני חו .1

.מבחינים במגרעות שלי

5 4 3 1 1 . ת שאחרים לא יקבלו אותי/אני חושש .3

5 4 3 1 1 .ת שאנשים ימצאו בי פגם/אני חושש .4

5 4 3 1 1 , ת עם מישהו/כאשר אני משוחח .5

.ת ממה שהם אולי חושבים עלי/אני מוטרד

5 4 3 1 1 ת לגבי איזה רושם אני /כלל אני מודאג-בדרך .6

.ה/משאיר

5 4 3 1 1 ה מדי/ת שאני עסוק/לפעמים אני חושב .7

.במה שאחרים חושבים עלי

5 4 3 1 1 ת שאומר /לעיתים קרובות אני חושש .8

.או אעשה את הדברים הלא נכונים

111

שאלון רציה חברתית

י האם /י כל משפט והחלט/קרא. דעות ותכונות אישיות, לפניך מספר משפטים המתייחסים לעמדות

י בבקשה בעיגול את התשובה הנכונה /הקף. לגביך( ל)או לא נכון ( נ)המשפט נכון


ת ביסודיות את המצעים של כל /ה בבחירות אני בודק/פני שאני מצביעל. 1 נ ל

.המפלגות

.ת אף פעם לסטות מדרכי על מנת לעזור למישהו הנמצא בצרה/אינני מהסס . 1 נ ל

.ת עידוד/לפעמים קשה לי להמשיך בעבודתי אם אינני מקבל .3 נ ל

. אף פעם לא הרגשתי סלידה עזה ממישהו .4 נ ל

.לעתים היו לי ספקות בדבר יכולתי להצליח בחיים .5 נ ל

.ה בדרכי/ת זעם כשאינני מצליח/לעתים אני מתמלא .6 נ ל

.ה על צורת לבושי/אני תמיד מקפיד .7 נ ל

.פעם לא אמרתי בכוונה דברים שהכאיבו למישהואף .8 נ ל

ת שכאשר קורה לאנשים ביש מזל או אסון הם בעצם /לעתים אני חושב .9 נ ל

.מקבלים את מה שמגיע להם

. מה מפני שהערכתי אותו למעלה מיכולתי-פעמים מספר ויתרתי על עשית דבר .11 נ ל

.ת לרכל לפעמים/אני אוהב . 11 נ ל

למרות שידעתי , היו מקרים שבהם הרגשתי מרדנות כלפי אנשים בעלי סמכות .11 נ ל

.שהם צודקים

.ה לדברים הנאמרים לי/תמיד אני מקשיב –ת /מבלי קשר עם מי אני מדבר . 13 נ ל

111

.ה לזכור מקרים בהם העמדתי פני חולה על מנת להתחמק מאיזה ענין/יכולאני .14 נ ל

.היו כמה מקרים בהם ניצלתי חולשתו של מישהו .15 נ ל

.ה להודות בכך/אני תמיד מוכן –כאשר אני עושה שגיאה .16 נ ל

.ה/ברים להם אני מטיףת לקיים את הד/אני תמיד משתדל .17 נ ל

. ת זאת לקשה במיוחד להסתדר עם אנשים קולניים ומרגיזים/אינני מוצא .18 נ ל

ולא לסלוח " להחזיר לו"ת /לפעמים אני משתדל –כאשר מישהו פוגע בי .19 נ ל

.ולשכוח

.ת לי כלל להודות בכךלא אכפ –ת משהו /כשאינני יודע .11 נ ל

.אף כלפי אנשים לא נעימים, ת/אני תמיד מנומס .11 נ ל

.ת לנכון/לפעמים עמדתי בתקיפות על כך שדברים יבוצעו בדרך שאני חושב .11 נ ל

.ת לנפץ משהו/היו מקרים בהם הרגשתי כאילו אני עומד .13 נ ל

.ת לתת למישהו להיענש על מעשים ושגיאות שלי/אף פעם לא הייתי חושב .14 ל נ

.ת להחזיר טובה/ת כשאני מתבקש/אף פעם אינני מתרעם .15 נ ל

.ת כשאנשים מביעים דעות שונות מאד מדעותי/אף פעם איני מתעצבן .16 נ ל

.ת את הביקורת עליהם/ת ללכת לסרטים לפני שאני קורא/אף פעם איני נוהג .17 נ ל

.היו מקרים בהם קנאתי למדי במזלם הטוב של אחרים .18 נ ל

.כמעט אף פעם לא חשתי צורך לנזוף במישהו .19 נ ל

112

.נשים המבקשים ממני טובותת מא/לעתים אני מתעצבן .31 נ ל

.ת מבלי סיבה/אף פעם לא הרגשתי שאני נענש .31 נ ל

ה שאף אחד אינו רואה /אילו יכולתי להכנס לסרט מבלי לשלם ולהיות בטוח .31 נ ל

.הייתי כנראה עושה זאת –זאת

ת בביתי כמו כאשר /באותה מידה כשאני אוכל נימוסי השולחן שלי הם טובים .33 נ ל

.ת במסעדה/אני אוכל

113

שאלון שביעות רצון מהחיים

י /ציין, בעזרת סולם התשובות שבהמשך. ה להסכים או להתנגד/ה יכול/לפניך חמישה משפטים להם את

התשובה שבחרת על גבי הקו המסומן ידי רישום מספר -את מידת הסכמתך או התנגדותך עם כל משפט על

:סולם התשובות הוא. י בכנות ובגילוי לב/אנא ענה. לפני כל משפט

ת מאד/מתנגד= 1

ת/מתנגד= 1

ת במקצת/מתנגד= 3

ה/ת ולא מסכים/לא מתנגד= 4

ה במקצת/מסכים= 5

ה/מסכים= 6

ה מאד/מסכים= 7

.כלל חיי קרובים לאידיאל שלי-בדרך. א________

.תנאי החיים שלי מצויינים. ב________

.ת רצון מחיי/אני שבע. ג________

.עד עכשיו השגתי את הדברים החשובים שאני רוצה בחיים. ד________

.דבר-יתי משנה כמעט שוםלא הי, ה לחיות את חיי שוב/אם הייתי יכול. ה________

114

שאלון רגשות חיוביים ורגשות שליליים

באיזו מידה הרגשת כך במהלך י /וציין, י כל מלה/קרא. לפניך מספר מלים אשר מתארות הרגשות ורגשות שונים

: י הקפה בעיגול של מספר מתוך סולם הדירוגים הבא"ע ,השנה האחרונה

בכלל לא מעט בינוני די הרבה הרבה מאוד/ מעט מאוד

1 1 3 4 5

. תיחות ככל שביכולתך על כל הסעיפיםי לענות בכנות ובפ/אנא השתדל

:באיזו מידה הרגשת את הרגשות הבאים במהלך השנה האחרונה

מעט בינוני די הרבה הרבה מאד /מעט מאד

בכלל לא

5 4 3 1 1 ת/מתעניין. 1

5 4 3 1 1 ה במצוקה/נתון. 1

5 4 3 1 1 ת/נרגש. 3

5 4 3 1 1 ת/מוטרד. 4

5 4 3 1 1 ה/חזק. 5

5 4 3 1 1 ה/אשם. 6

5 4 3 1 1 ת/מבוהל. 7

5 4 3 1 1 ת/עוין. 8

5 4 3 1 1 ת/מתלהב. 9

5 4 3 1 1 גאה. 11

5 4 3 1 1 נוטה להתרגז. 11

115

מעט בינוני די הרבה הרבה מאד /מעט מאד

בכלל לא

5 4 3 1 1 ת/עירני. 11

5 4 3 1 1 ת/מבויש. 13

5 4 3 1 1 ת השראה/בעל. 14

5 4 3 1 1 ת/עצבני. 15

5 4 3 1 1 ה בדעתי/נחוש. 16

5 4 3 1 1 ה/קשוב. 17

5 4 3 1 1 ה/מתוח. 18

5 4 3 1 1 ה/פעיל. 19

5 4 3 1 1 ת/פוחד. 11

116

שאלון בדידות

י באיזו מידה הנאמר במשפט /ליד כל אחד מהמשפטים סמנ. המשפטים הבאים מתארים יחסים בין אנשים

.מתאים לך

במידה במידה בכלל במידה

מעטה בינונית רבה לא

4 3 1 1 .ה בראש אחד עם אנשים מסביבי/אני מרגיש. 1

4 3 1 1 .םחסרים לי חברי. 1

4 3 1 1 . אין לי למי לפנות. 3

4 3 1 1 .ה/ה בודד/אני לא מרגיש. 4

4 3 1 1 .ה שאני חלק מחבורת ידידים/אני מרגיש. 5

4 3 1 1 .יש לי הרבה במשותף עם האנשים מסביבי. 6

4 3 1 1 . .ה לאף אחד/אני כבר לא קרוב. 7

4 3 1 1 תחומי ההתעניינות שלי ורעיונותי אינם כמו. 8

. של האנשים בסביבתי

4 3 1 1 . .אני אדם מאד חברותי. 9

4 3 1 1 .ה אליהם/ה קרוב/יש אנשים שאני מרגיש. 11

4 3 1 1 .ה שאני לא בעניינים/אני מרגיש. 11

4 3 1 1 (.שטחיים)היחסים החברתיים שלי לא עמוקים . 11

4 3 1 1 .אף אחד לא מכיר אותי ממש טוב. 13

117

דה במידה במי בכלל במידה

מעטה בינונית רבה לא

4 3 1 1 .ת מאחרים/ה מבודד/אני מרגיש. 14

4 3 1 1 .ה למצוא לי חברים/כאשר אני רוצה אני יכול. 15

4 3 1 1 .יש אנשים שממש מבינים אותי. 16

4 3 1 1 .ת/ת מכך שאני מסוגר/אינני מאושר. 17

4 3 1 1 .אנשים הם מסביבי אבל לא באמת איתי. 18

4 3 1 1 .ה לדבר/יש אנשים שאיתם אני יכול. 19

4 3 1 1 .ה לפנות/יש אנשים שאליהם אני יכול. 11

118

(:השמיעה-כבדי)שאלונים שחולקו רק לקבוצת המחקר

אפיון רמת השמיעה

שתל/מכשירי שמיעה ללאמהי מידת הירידה בשמיעה שלך בדציבלים?

. י כל אוזן בנפרד/באם ישנו הבדל משמעותי בין שתי האזניים נא ציינ*

______: שמאל_____ :ימין

שתל/מכשירי שמיעה עםמהי מידת הירידה בשמיעה שלך בדציבלים?

. י כל אוזן בנפרד/באם ישנו הבדל משמעותי בין שתי האזניים נא ציינ*

______: שמאל_____ :ימין

שתל/מכשיר שמיעה ללאת את רמת השמיעה שלך /איך היית מאפיין?

(ה לשמוע דבר/לא יכול)ירידה עמוקה בשמיעה .1

(ת לשמוע רק צלילים ממש חזקים או גבוהים/מסוגל)ירידה חמורה בשמיעה .1

(ת לשמוע הרבה מן השיחה/מסוגל)רידה מתונה או בינונית בשמיעה י .3

(ה לשמוע הכל/יכול)שמיעה רגילה .4

שתל/מכשיר שמיעה עםת את רמת השמיעה שלך /איך היית מאפיין?

(ה לשמוע דבר/לא יכול)ירידה עמוקה בשמיעה .1

(ת לשמוע רק צלילים ממש חזקים או גבוהים/מסוגל)ירידה חמורה בשמיעה .1

(ת לשמוע הרבה מן השיחה/מסוגל)ירידה מתונה או בינונית בשמיעה .3

(ה לשמוע הכל/יכול)שמיעה רגילה .4

119

פרטים כלליים

נקבה/ זכר :מין

________: גיל

_________ :מאיזה גיל יש לך לקות שמיעה

ה מתקשה להבין את /האם את, המשוחח איתךה רואה את שפתיו של האדם /כשאת, פנים-אל-בשיחה פנים

?דבריו

בכלל לא .א

במידה מועטה .ב

במידה בינונית .ג

במידה רבה .ד

במידה רבה מאד .ה

?כולל בטלפון המותאם ללקויי שמיעה, ה מתקשה לנהל שיחה בטלפון/האם את

בכלל לא .א





?בהבנת הדיבור שלךהאם אנשים אחרים מתקשים

בכלל לא .א





111

?ה מתקשר בשפת סימנים או בשפה מדוברת/האם את

רק בשפת סימנים .א

רק בשפה מדוברת .ב

גם בשפת הסימנים וגם בשפה מדוברת .ג

העזרים או האביזרים שבהם כל י בעיגול את /נא הקף. לפניך רשימה של עזרי שמיעה ואביזרי עזר שונים

:ת/ה משתמש/את

י שמיעה/מכשיר .א

שתל קוכליארי .ב

(FMכגון מערכת )או מגבר אישי לשמיעה , מערכת הגברה אישית .ג

(לופ –לולאת השראה , אוזניות)מערכת הגברה לטלויזיה .ד

או מגבר לטלפון, טלפון קווי המותאם ללקויי שמיעה .ה

דיבורית המותאמת ללקויי שמיעהאו , טלפון סלולארי המותאם ללקויי שמיעה .ו

המותאם ללקויי שמיעה, שעון מעורר רוטט ומאיר .ז

פעמון לדלת עם מגבר ופנס .ח

גלאי בכי לתינוק .ט

______________________: י/פרט, אחר .י

לא / כן ? ת שמיעה/ת משפחה מדרגה ראשונה לקוי/יש לך קרוב/האם במשפחת המוצא שלך היה

?ך קשר עם לקויי שמיעהבאיזו מידה יש ל

בכלל לא .א





111

סולם אסטרטגיות תקשורת


אופייני לי = 4, במידה בינוניתאופייני לי = 3, אופייני לי במידה מועטה= 1, בכלל לא אופייני לי= 1

.אופייני לי במידה רבה מאד= 5, במידה רבה

.עני על כל המשפטים/ענה. י לענות בכנות ובפתיחות ככל שביכולתך/אנא השתדל




5 4 3 1 1 אחת הדרכים שלי לגרום לאנשים לחזור על. 1

.מה שהם אמרו היא להתעלם מהם

5 4 3 1 1 , ה/אם מישהו חוזר על דבריו ואני עדיין לא מבין. 1

.ת שיחזור שוב/אני מבקש

5 4 3 1 1 .ית שמיעהאני מתקשה לספר לאחרים שיש לי בע. 3

5 4 3 1 1 אני , ת חלק ממה שמישהו אמר/אם אני שומע. 4

.ת ממנו לחזור רק על החלק שלא שמעתי/מבקש

5 4 3 1 1 .אני מנסה לעשות רושם של אדם השומע רגיל. 5

5 4 3 1 1 ת למקם /אני משתדל, במצבים בהם קשה לשמוע. 6

.עמדה שבה אני אשמע טוב ככל האפשראת עצמי ב

5 4 3 1 1 ביקשתי ממשפחתי להסב את תשומת לבי לפני . 7

.שהם מדברים איתי

5 4 3 1 1 ה כאשר אני לא /ת מלהיראות טיפש/אני חושש. 8

.ת להבין מה שמישהו אמר/מסוגל

5 4 3 1 1 אני נוטה להשתלט על שיחות כדי שלא . 9

.אצטרך להקשיב לאחרים

5 4 3 1 1 ,ה מה שמישהו אמר/אני לא מביןכאשר . 11

.ת ממנו לחזור על דבריו/אני מבקש

5 4 3 1 1 אני , כאשר אני מתקשה להבין מישהו. 11

.ה/ה תשומת לב רבה לפנים שלו/מקדיש

5 4 3 1 1 קשה לי לדבר עם אנשים על לקות השמיעה . 11

.שלי

5 4 3 1 1 ,אם נראה שמישהו מתעצבן מלחזור על עצמו. 13

.ה/ה פנים שאני מבין/ה לבקש ומעמיד/אני מפסיק

112




5 4 3 1 1 אני נוטה להימנע ממצבים חברתיים בהם אני . 14

.ת שאתקשה לשמוע/חושב

5 4 3 1 1 ה להחמיץ חלק משיחה מאשר להגיד /אני מעדיף. 15

.שיש לי בעית שמיעה

5 4 3 1 1 ת מלשוחח עם אחרים בגלל לקות/אני נמנע. 16

.עה שליהשמי

5 4 3 1 1 ה/ת במקום שממנו אני לא יכול/אם אני יושב. 17

.אני אעבור למקום אחר, לשמוע

5 4 3 1 1 , ה מה שמישהו אמר/כאשר אני לא מבין. 18

.ה פנים שהבנתי/אני מעמיד

5 4 3 1 1 במסיבות או מפגשים חברתיים אחרים אני . 19

ת להישאר באזור מואר כדי שאוכל/משתדל

.ת/לראות את פני הדובר

5 4 3 1 1 מתקשה לשמוע את חברי או אתכאשר אני . 11

.ה להם שיש לי בעית שמיעה/אני מזכיר, משפחתי-בני

5 4 3 1 1 ת מלדבר עם זרים בגלל /אני נמנע. 11

.לקות השמיעה שלי

5 4 3 1 1 אני אשתדל לשבת, ת להקשיב בקבוצה/כשאני חייב. 11

.במקום שבו אשמע טוב יותר

5 4 3 1 1 ה לבקש /ה כשאני צריך/ה טיפש/אני מרגיש. 13

.ממישהו לחזור על דבריו

5 4 3 1 1 ,ה מה שמישהו אומר/כאשר אני לא מבין. 14

.ת ממנו/אני מתעלם

5 4 3 1 1 .ת להסתיר את בעית השמיעה שלי/אני משתדל. 15

5 4 3 1 1 ת את עצמי כך /כאשר יש רעש רקע אני ממקם. 16

.שזה פחות יפריע לי

5 4 3 1 1 ת איתם /דביקשתי מחברים ומאנשים שאני עוב. 17

.להסב את תשומת לבי לפני שהם מדברים איתי

113


במידה במידה במידה במידה אופייני לי


5 4 3 1 1 ,ה מה שמישהו אמר/כאשר אני לא מבין. 18

.ה שיש לי בעית שמיעה/אני מסביר

5 4 3 1 1 ה /אני מקשיב, כשאני מתקשה לעקוב אחר שיחה. 19

.בריכוז רב ומנסה לתפוס את הנקודות העיקריות

5 4 3 1 1 ה לבקש /יךה כאשר אני צר/ה נבוך/אני מרגיש. 31

.ממישהו לחזור על דבריו

5 4 3 1 1 ,ת שמישהו מדבר חלש מדי/כאשר אני חושב. 31

.גביר את הקולת ממנו לה/אני מבקש

5 4 3 1 1 ת להסתכל/אני משתדל, אם הדבר אפשרי. 31

.ת בזמן שהוא או היא מדברים/על הפנים של הדובר

5 4 3 1 1 .ת בבעיות השמיעה שלי/לפעמים אני מתבייש. 33

114

תכנית השיקום

?האם עברת אימוני שמיעה ודיבור

?באיזה גיל התחלת

?כמה שנים נמשכו האימונים

. י/פרט? האם אנשי מקצוע היו מעורבים? מי היו עושים איתך את האימונים

. י/פרט? האם בני משפחה היו מעורבים

?האימוניםמה כללו

(כולל עם אנשי מקצוע ועם בני משפחה בבית)? כל כמה זמן התאמנת

115

'אינטנסיביות התכנית השיקומית'ציינון המשתנה

השאלה נושא השאלה קטגוריות תשובות אפשריות ציינון

באיזה גיל התחלת את גיל תחל לא עבר אימוני שיקום 1

?אימוני השיקום

3

1

1-1

1-1

ומעלה 3 1

כמה שנים נמשכו (שנים)משך 1-3 1

?האימונים

1 4-6

3 7-9

ויותר 11 4

מי שימש בתפקיד אנשי מקצוע 1

הדידקטי

מי היו עושים איתך

?את האימונים

3

4

הורים

אנשי מקצוע והורים

כל כמה זמן תדירות כמה פעמים בשבוע עד כל יום 1

?התאמנת

פעם בשבוע או פחות 1

.הציון הסופי הינו סכימה של הקטגוריות המפורטות בטבלה שלעיל

, או נמשכה פחות מחצי שנה תיחשב כלא היתה( ואילך 11) 11התערבות שיקומית שנעשתה לאחר גיל

. ולא יינתן ציון ליחס הרגשי כלפיה 1כלומר תקבל את הציון

116

פעילויות פנאי לא מילוליות

גיל)בילדות י פעילויות אשר אינן דורשות שום שימוש משמעותי בשמיעה אשר עסקת בהן /פרט

יותר מפעם או בתדירות של עד פעם בשבועי האם נעשתה בתדירות של /ליד כל פעילות כתב(. 1-11

.בשבוע

יותר מפעם בשבוע/ עד פעם בשבוע : תדירות :סוג פעילות

גיל )י פעילויות אשר אינן דורשות שום שימוש משמעותי בשמיעה אשר עסקת בהן בגיל ההתבגרות /פרט

יותר מפעם או בתדירות של עד פעם בשבועי האם נעשתה בתדירות של /ליד כל פעילות כתב(. 18-11

.בשבוע

יותר מפעם בשבוע/ עד פעם בשבוע : תדירות :סוג פעילות

פעילות בתדירות של . 1פעילות בתדירות של עד פעם בשבוע קיבלה את הציון :יות פנאיציינון פעילו

הציון הכולל למרואיין הוא סכימת כל הפעילויות שרשם עבור גיל . 1יותר מפעם בשבוע קיבלה את הציון

.הילדות וגיל ההתבגרות

117

פרוטוקול השאלות בראיון

.מכנה אותה ת/מרואייןהשמיעה לאופן שבו הלהתאים את האופן שבו מכנים את לקות *

. משפחתיים ורגשיים הקשורים ללקות השמיעה בעבר ובהווה, היבטים חברתיים: תיאור הראיון

.האם זה בסדר להקליט

.תענה רק על מה שנוח לך. הכל נשמר בסודיות

"(((חימום)))"

.קות השמיעהמתי גילו את ל, מתי נולדת ואיפה, י לי קצת על המשפחה שלך/ספר

ספרי לי עליהם? שיעורי שמיעה ודיבור/לימודי/תרגולי/האם עברת אימוני

?איך זה היה בשבילך

:באם חסר מידע על ההתיחסות הרגשית***

לי דוגמא לתרגול כזה שעשית י/תן

? מה זה עשה לך

?איך הרגשת באימונים או לגביהם

? האם מישהו מהמשפחה היה מתרגל איתך בבית

?היה בשבילךאיך זה

? ממתי עד מתי עשית את התרגילים ואיפה

.***י להזכר איך הרגשת/הנס

בהתאם )' עצבן וכו/ע הפרי/מה ריגש? בזה( קודם לכן מרואייןבהתאם לתשובת ה' וכו/ מפריע/שמרג) Xמה היה

?לך( קודם מרואייןלתשובת ה

? מתי לראשונה הבנת שיש לך ליקוי שמיעה

הזכרון המוקדם ביותר שבו הבנת שיש .( / לקות שמיעה/סיטואציה שבה לראשונה הבנת שיש לך בעיתספרי לי על )

לך לקות שמיעה

.( עכשיו אני רוצה לדבר איתך על קשרים חברתיים עם לקויי שמיעה ועם שומעים)

?האם היו לך קשרים עם לקויי שמיעה בתקופת הילדות

לי את הקשרים האלו י/תאר

?הקשרים עם ילדים שומעיםאיך היו

?האם גם לך זה קרה. למשל הצקות או אלימות, ישנם ילדים לקויי שמיעה שחוו פגיעה מצד ילדים או אנשים אחרים

?האם היו לך קשרים עם לקויי שמיעה בגיל ההתבגרות


118

?איך היו הקשרים עם ילדים שומעים

?כיום האם יש לך קשר עם לקויי שמיעה


(לי את הקשרים שיש לך עם שומעים כיום י/תאר)

. (עכשיו אני רוצה לעבור לנושא של תקשורת עם ההורים)

–במצבים חברתיים . לי על ארוע מתקופת הילדות שבו היה לך קושי חברתי או רגשי שקשור לעניין השמיעה י/ספר

?האם היו מצבים שהיה לך קשה

?שיתפת את הוריך במה שקרה או במה שהרגשת האם

?איך היתה התגובה שלהם בשבילך

?האם באופן כללי נהגת לשתף אותם בחוויות הקשורות לשמיעה

?מדוע –אם לא

.ושאר הסביבה המשפחתית. האם היו המטפלים העיקריים. לבדוק האם היו הבדלים בין ההורים

?חוויות הקשורות ללקות השמיעה בגיל ההתבגרותכיצד היתה התקשורת עם הוריך סביב

בילדות )? אותה בקשיים שקשורים לשמיעה/האם היה לך מישהו או מישהי חוץ מההורים שהיית נוהג לשתף אותו

(הכוונה לדמות בוגרת( )ובגיל ההתבגרות

.י לי על זכרון נעים שקשור להתיחסות שלהם ללקות השמיעה/ספר

. עים שקשור באיזושהי התייחסות של ההורים שלך ללקות השמיעהי לי על זכרון לא נ/ספר

ת /אם מתאר. להבחין בין שני ההורים)? איך לדעתך הם התייחסו ללקות השמיעה –אחרי שדיברנו על ההורים שלך

(. דמות מטפלת משמעותית אחרת אז כמובן לשאול בקשר אליה

? איך הם הרגישו ביחס ללקות השמיעה

(ם קשה או קל מבחינה רגשית עם זה שיש לך לקות שמיעהעד כמה היה לה)

לשאול אותה רק . שכן היא קצת סוגרת, עדיף שלא לשאול את השאלה הזו( 11עד 1-נסה לדרג את הקושי שלהם מ)

. אם עדיין חסר מידע אחרי כל השאלות הקודמות

:היה לקוי שמיעה אחד מההורים/או שההורים, אח או אחות לקויי שמיעה ת/מרואייןאם היה ל

? איתו על דברים הקשורים בשמיעה ת/האם היית מדבר

להבין יותר האם ובאילו אופנים זה )? כיצד –אם אומר שכן ? האם לדעתך זה שגם לו יש לקות שמיעה השפיע עליך

(השפיע עליו בעבר ובהווה

119

? מה היחס שלך ללקות השמיעה

?י לספר לי על חוויה טובה שקשורה אליה/תוכל

? בסיטואציות שבהן את צריכה להציג את בעיית השמיעה איך את עושה את זה

(?ת/מה את אומר)

?ת במילים האלו/ה בוחר/י להסביר יותר למה את/תוכל

?(גיל הילדות וההתבגרות) ובאיזו מידה חל שינוי ביחס שלך ללקות השמיעה לעומת העבר האם

?גיל הילדות לעומת גיל ההתבגרות

?ת בלקות השמיעה בחיי היומיום שלך/ה עסוק/עד כמה את. התמקדנו בלקות השמיעה בהרחבהבראיון

?איזה חלק יש ללקות השמיעה בזהות העצמית שלך

או " עד כמה"חשוב לזכור לשאול . בלי לבקש לדרג)? עליך/ ה שיש לה השפעה בחיים שלך /ה מרגיש/עד כמה את

להשתדל להשתמש –כמו כן . כדי לא ליצור הטיה –' יפה היא השפיעה וכובמה היא השפיעה או א –ולא " באיזו מידה"

(. ת כדי להשאיר את זה כמה שיותר סובייקטיבי/ה ולא חושב/במילה מרגיש

?האם יש לך עיסוקים שקשורים ללקות השמיעה

? ת לו/איזו כותרת היית נותן, שמיעה-ה לכתוב ספר המלצות להורים לילדים כבדי/אם היית צריך

121

פרוטוקול קטגוריות הניתוח של הראיון

ת/משמעותם הרגשית של האימונים עבור המרואיינ. 1

-- ת/לא זוכר

מנתק מהסביבה , מתסכל, קשה, נמאס לי, דורש מאמץ, מעצבן, מעייף, לא אהבתי)תחושה שלילית

(מתקנים אותי, הרגילה

1 (סוג של מבחן או שעורי בית, שצריך לעשותמשהו )או תחושת חובה

1 תחושה מעורבת שלילית וחיובית

3 קיבלתי תשומת לב /פינקו אותי, היה מעניין או מרגש, היה נחמד, אהבתי)תחושה חיובית

( נתן תחושת הישג, חיובית

, י שנה תיחשב כלא היתהאו נמשכה פחות מחצ( ואילך 11) 11התערבות שיקומית שנעשתה לאחר גיל

.ולא יינתן ציון ליחס הרגשי כלפיה 1כלומר תקבל את הציון

בגיל ההתבגרות ובהווה, איכות הקשרים החברתיים עם לקויי שמיעה בילדות. 2

תקופה עצמת הקשרים ציינון

גיל הילדות לא היו קשרים 1

היו קשרים שטחיים 1

היו קשרים קרובים 1

גיל ההתבגרות היו קשריםלא 1



כיום אין קשרים 1

יש קשרים שטחיים 1

יש קשרים קרובים 1

(1-1)וכיום ( 1-4)גיל התבגרות + גיל ילדות : הווה/לסכם ולציינן לחוד עבר

הקרבה נמדדת לפי איכות הקשרים ולא מספרם.

הכוונה למפגשים אקראיים לעתים רחוקות או אין. קשרים שטחיים הם קשרים חברתיים לא עמוקים

.החלפת כמה מילים

121

איכות הקשרים החברתיים עם שומעים בילדות ובגיל ההתבגרות. 3

מידת הקרבה בקשרים. 3.1

תקופה עצמת הקשרים ציינון

גיל הילדות לא היו קשרים 1

קשרים שטחייםהיו 1


גיל ההתבגרות לא היו קשרים 1



(1-4)גיל ההתבגרות + גיל הילדות לסכם

הקרבה נמדדת לפי איכות הקשרים ולא מספרם

פגיעה חברתית/חוויות של מצוקה. 3.2

תקופה מידת המצוקה ציינון

גיל הילדות היתה ברמה משמעותיתלא 1

היתה תחושת בדידות קשה 1

פגיעה מילולית, הצקות 1

התעללות/אלימות פיזית/חרמות 3

גיל ההתבגרות לא היתה ברמה משמעותית 1

היתה תחושת בדידות קשה 1

פגיעה מילולית, הצקות 1

התעללות/אלימות פיזית/חרמות 3

(1-6)גיל ההתבגרות + גיל הילדות לסכם

אלימות לא היו ברמה משמעותית אז לא להחשיב אותן/חרמות/הצקות/אם הבדידות.

המידה שבה היתה תקשורת עם ההורים או דמות בוגרת אחרת לגבי קשיים חברתיים או רגשיים . 4

בילדות ובגיל ההתבגרות –הקשורים בליקוי השמיעה

תקופה תדירות השיתוף ציינון

.

1

1

לא מדווח על קשיים הקשורים לשמיעה בגיל זה

בכלל לא

בהקשר לימודי בלבד

גיל הילדות

חברתי-לעתים רחוקות בהקשר רגשי 1

חברתי-מדי פעם או יותר בהקשר רגשי 3

.

1

1

לא מדווח על קשיים הקשורים לשמיעה בגיל זה

בכלל לא

בהקשר לימודי בלבד

גיל ההתבגרות

חברתי-לעתים רחוקות בהקשר רגשי 1

חברתי-מדי פעם או יותר בהקשר רגשי 3

(1-6)גיל ההתבגרות + גיל הילדות מצעל

העדר זה/לגבי קיום מרואייןללא קשר לתחושות ה, מדובר בעצם קיומה או העדרה של תקשורת.

(לא רלוונטי. )לא מדווח על קשיים הקשורים בשמיעה בגיל זה אזי יש לשים ערך חסר מרואייןאם ה

122

(בעבר)היחס של ההורים ללקות השמיעה . 5

לאחר )המידה שבה הליקוי נתפס בעיניהם כמגבלה / המידה שבה ראו בילד ילד נורמטיבי . 15.

(:השיקום

באופן משמעותי או היו להם ציפיות נמוכות חשבו שבתחומים מסויימים הליקוי מגביל את הילד .1

(או יכולת למצוא בן זוג, למשל לגבי השגים אקדמים או מקצועיים)מהילד בגלל הליקוי

(למשל לגבי היכולת התקשורתית של הילד)חשבו שהליקוי קצת מגביל .1

חשבו שבסך הכל הילד יכול להתגבר על הליקוי ולהיות כמו ילד שומע .3

ת שלהם להגיע למצב נורמטיבי גובלת בהכחשה של היותו לקוי שמיעה או הילד הרגיש שהנחישו .4

גם אם המרואיין לא , או שזה נראה כך באופן אובייקטיבי. חוסר הבנה של החויות הפנימיות שלו

.פירש זאת כך

אם יש פערים בין שני ההורים אז לעשות מיצוע ביניהם .

אז להכניס גם אותה ( למשל סבתא) אם יש דמות בוגרת מרכזית אחרת שגידלה את הילד

.בשקלול

:האפקט הרגשי של ההורים בעניין לקות השמיעה. 25.

(ערך חסר)לא יודע .

.אפקט רגשי שלילי בולט ונמשך לאורך הרבה שנים .1

אשמה , חשו חרדשה, לא ראו בליקוי דבר טוב(: גם אם היה מוגבל בזמן)מצויין אפקט רגשי שלילי . 1

.או שסיפרו לו על תגובות קשות שהיו, חווה בעצמו מרואייןואר מתוך דברים שהמת. 'וכו

ולא כי סיפרו לו על תגובות , מניח זאת מרואייןאבל זה כי ה, מצויין אפקט רגשי שלילי סביב האבחון. 3

. קשות או כי חווה זאת מהם

. קיבלו ותמכו. מביש או עצוב, קשה, לא ראו בזה דבר רע, תמיד היו בסדר עם לקות השמיעה . 4

C :היתה ברובד המעשי בלבד ההתיחסות, לא היתה התיחסות רגשית לליקוי מצד ההורים.

ת ללקות השמיעה/היחס של המרואיינ. 6

:בהווה

(:בהווה) ת/מרואייןהמקום שתופסת לקות השמיעה בזהות העצמית של ה. 16.

או , המרואיין רואה עצמו כאדם שומע אשר יש לו ירידה בשמיעה שאינה מהווה גורם משמעותי בחייו. 1

.אך לא מגדיר אותו, משהו שנמצא ברקע ודורש התמודדות

.אך רק סביב מצבים בהם הוא מתקשה לשמוע, המרואיין מקדיש מחשבה ללקות השמיעה. 1

, או כמייצר אצלו חווית שוני מהותית, הליקוי כמאפיין משמעותי שעיצב את זהותוהמרואיין רואה את . 3

.אינו עסוק בלקות השמיעה במסגרות חיצוניות. או עסוק בלקות השמיעה בעולמו הפנימי

, אקדמית, תעסוקתית)המרואיין עסוק בלקות השמיעה לא רק בעולמו הפנימי אלא גם במסגרת חיצונית . 4

(. הילתיתאו ק, התנדבותית

יש לתת לו את הציון –במידה ועוסק בלקות במסגרת חיצונית אך בשאר המאפיינים ציונו נמוך יותר

. הנמוך יותר אך לציין בצד שעסק בפעילויות בעבר

שתי מגמות סותרות אז לעשות מיצוע של שתיהן מרואייןאצל אותו אם יש.

123

(:בהווה)רואה בליקוי פגם שלילי או מגביל ת/מרואייןהמידה שבה ה. 26.

או לא מסוגל לדבר עליו, חש תחושות נפשיות קשות, המרואיין רואה בליקוי דבר קשה מנשוא .1

המרואיין רואה בליקוי דבר מבייש או שלילי .1

או מרגיש שצריך , או לפעמים חש חוסר בטחון בגללו)המרואיין רואה את הליקוי כדבר שלילי .3

יתכן מצב שיש אזכור של ". חלק מהחיים"או " לא נורא"אך , (עמו או לפצות על הליקוילהוכיח את

.אספקטים חיוביים אבל היחס השלילי ללקות גובר בהרבה

שלילי" קצת"או נייטרלי עם . המרואיין רואה את הליקוי באופן מעורב כגם שלילי וגם חיובי .4

.המרואיין רואה בליקוי דבר נייטרלי או חיובי .5

:עברב

בגיל + בגיל הילדות ) ת/המרואיינהמקום שתופסת לקות השמיעה בזהות העצמית של . 36.

(:ההתבגרות

או , המרואיין רואה עצמו כאדם שומע אשר יש לו ירידה בשמיעה שאינה מהווה גורם משמעותי בחייו. 1

.אך לא מגדיר אותו, משהו שנמצא ברקע ודורש התמודדות

.אך רק סביב מצבים בהם הוא מתקשה לשמוע, מחשבה ללקות השמיעההמרואיין מקדיש . 1

, או כמייצר אצלו חווית שוני מהותית, המרואיין רואה את הליקוי כמאפיין משמעותי שעיצב את זהותו. 3

.אינו עסוק בלקות השמיעה במסגרות חיצוניות. או עסוק בלקות השמיעה בעולמו הפנימי

, אקדמית, תעסוקתית)ה לא רק בעולמו הפנימי אלא גם במסגרת חיצונית המרואיין עסוק בלקות השמיע. 4

(. או קהילתית, התנדבותית

(1-4)גיל ההתבגרות + של גיל הילדות מיצוע יעשה

יש לתת לו את הציון –במידה ועסק בלקות במסגרת חיצונית אך בשאר המאפיינים ציונו נמוך יותר

. הנמוך יותר אך לציין בצד שעסק בפעילויות בעבר

אם יש אצל אותו נבדק שתי מגמות סותרות אז לעשות מיצוע של שתיהן.

פעילות במסגרת "אם היה מפגש חברתי של פעם בשבוע בערך אז לא להחשיב כ: לגבי שמע

, או אם עבדו כמדריכים, הקהילתית היתה אינטנסיבית יותר/אך אם המעורבות החברתית". חיצונית

(.כמובן ובמידה ומלווה בתחושה שלקות השמיעה היא מהותית לזהות העצמית) 4-אז כן להחשיב כ

(:בגיל ההתבגרות +בגיל הילדות )רואה בליקוי פגם שלילי או מגביל ת/מרואייןהמידה שבה ה. 46.

או לא מסוגל לדבר עליו, חש תחושות נפשיות קשות, המרואיין רואה בליקוי דבר קשה מנשוא .1

המרואיין רואה בליקוי דבר מבייש או שלילי .1

או מרגיש שצריך , או לפעמים חש חוסר בטחון בגללו)המרואיין רואה את הליקוי כדבר שלילי .3

יתכן מצב שיש אזכור של ". חלק מהחיים"או " לא נורא"אך , (להוכיח את עמו או לפצות על הליקוי

.אספקטים חיוביים אבל היחס השלילי ללקות גובר בהרבה

שלילי" קצת"או נייטרלי עם . המרואיין רואה את הליקוי באופן מעורב כגם שלילי וגם חיובי .4

.המרואיין רואה בליקוי דבר נייטרלי או חיובי .5

(1-5)גיל ההתבגרות + של גיל הילדות מיצוע יעשה

o אז לשים , 1סביב השמיעה והזהות העצמית היא התבגרות /אם לא היו קשיים בילדות

.ערך חסר בתפיסת הלקות כפגם

124

טפסי הסכמה להשתתפות במחקר: 'נספח ו

קבוצת הבקורת –טופס הסכמה להשתתפות במחקר

,שלום רב

שמיעה או ללא -ת עוסק בבדיקת תגובות ועמדות אצל אנשים שהם כבדי/המחקר בו הנך משתתף

. ליקוי סנסורי

.ירושלים, מחקר זה נערך כעבודת גמר לתואר דוקטור בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית

XXXXXXXX: טלפון. אדוה איכנגרין: שם החוקרת

שאלות קצרות כל 32-ר בממוצע הם בני כאש, י למלא שמונה שאלונים/במהלך המחקר תתבקש

י לענות על /אנא השתדל. משך המילוי אורך עד חצי שעה. העוסקים במאפיינים אישיים שלך, אחד

.אנו מודים לך על שיתוף הפעולה. כל השאלות בכנות ובפתיחות

ומלבד לחוקרת שמך וזהותך ישארו חסויים , השתתפותך במחקר הינה אנונימית לחלוטין

ללא , הנתונים שיאספו במחקר ישמשו אך ורק לשם ניתוחים סטטיסטיים קבוצתיים. יןלחלוט

.זיהוי אישי של הנבדקים

ת לעשות זאת /ה רשאי/את, תרצי להפסיק את המחקר/יחד עם זאת אם מאיזו סיבה שהיא תרצה

. בכל זמן

:ת שהסכמתי מרצוני החופשי להשתתף במחקר המתואר כאן/הנני מאשר

חתימה ךתארי שם

__________ _________ __________

125

קבוצת המחקר –טופס הסכמה להשתתפות במחקר

,שלום רב

. שמיעה-ת עוסק בבדיקת תגובות ועמדות אצל כבדי/המחקר בו הנך משתתף

.ירושלים, מחקר זה נערך כעבודת גמר לתואר דוקטור בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית

. אדוה איכנגרין: שם החוקרת

. פה שיוקלט-ולאחר מכן יערך ראיון בעל, י למלא מספר שאלונים/במהלך המחקר תתבקש

י לספר על אימוני /בראיון תתבקש. תגובות ותכונות אישיות, השאלונים מתייחסים לעמדות

כשעה משך המחקר . וקשרים משפחתיים וחברתיים, התייחסותך לליקוי השמיעה, שיקום שעברת

. וחצי

ומלבד למראיינת שתפנה אליך שמך וזהותך ישארו , השתתפותך במחקר הינה אנונימית לחלוטין

, הנתונים שיאספו במחקר ישמשו אך ורק לשם ניתוחים סטטיסטיים קבוצתיים. חסויים לחלוטין

.ללא זיהוי אישי של הנבדקים

ת לעשות זאת /ה רשאי/את, רתרצי להפסיק את המחק/יחד עם זאת אם מאיזו סיבה שהיא תרצה

. בכל זמן

או לענות עד לרמה הרצויה לך , ה גם לא לענות על כל שאלה שאין ברצונך לענות עליה/ה יכול/את

.מהסיבה שלעיל, גם אם תשובתך לא תמצה את הנושא

:ת שהסכמתי מרצוני החופשי להשתתף במחקר המתואר כאן/הנני מאשר

חתימה תאריך שם

__________ _________ __________

126

נספחים לפרק תוצאות בדיקת ההשערות

נתונים תיאוריים לגבי קבוצת המחקר הקשורים בלקות השמיעה : 'זנספח

טבלת שכיחויות מפורטת עבור רמת הלקות באוזן הטובה בתקופת הילדות

רמת הלקות בקרב ( dB)בדציבלים

באוזן )הנבדקים (הטובה

אחוזים שכיחות הלקותהגדרת רמת

וחרשות באוזן ) ,8-3 (השניה

%,.32 33 חרשות באוזן אחת

3.3% 3 לקות מזערית ,.22 0% 0 לקות קלה 28-,. 2%..3 32 לקות בינונית ,,-,2 32.0% .3 חמורה-לקות בינונית 0-08, 20.2% ,2 לקות חמורה 03-38

23.2% 33 לקות עמוקה 38מעל כ"סה

00

388%

טבלת שכיחויות מצומצמת עבור רמת הלקות באוזן הטובה בתקופת הילדות

רמת הלקות בקרב ( dB)בדציבלים

באוזן )הנבדקים (הטובה

אחוזים שכיחות הגדרת רמת הלקות

דרגות שונות של לקות 8-28כולל חרשות )קלה

(באוזן אחת

33 23.2%

לקות בינונית עד 08-,2 חמורה-בינונית

2, 20.2%

8%, 22 לקות חמורה ועמוקה ומעלה 03 כ"סה

00

388%

נתונים תיאוריים עבור רמת התפקוד השמיעתי בהווה

כללי_שמיעתי_תפקודסמך -התקבל על

שאלון דיווח עצמיN Valid 87

Missing 1 Mean 1.89 Std. Error of Mean

.07

Median 1.78 Mode 1.78 Std. Deviation

.62

Range 2.56 Minimum 1.00 Maximum 3.56

127

, ניתן לראות מן הנתונים שהממוצע. ככל שהציון גבוה יותר כך התפקוד השמיעתי גרוע יותר

נתוני שכיחות שנלקחו עבור משתנה זה מראים שעד . השכיח והחציון ממוקמים בציון נמוך יחסית

יותר , לפיכך(. %..2,)ממוקמת יותר ממחצית המדגם ( 3.00)וכולל הציון בו ממוקם החציון

גם נוטים לדרג את תפקודם השמיעתי במספר הקשרים כנטול קשיים או כמלווה ממחצית המד

. בקשיים מעטים בלבד

'מובנות הדיבור של המרואיינים'ה טבלת שכיחויות עבור המשתנ

Frequency Percent Valid

Percent Cumulative

Percent

Valid 1.00 25 42.4 42.4 42.4

2.00 20 33.9 33.9 76.3

3.00 7 11.9 11.9 88.1

4.00 5 8.5 8.5 96.6

5.00 2 3.4 3.4 100.0

Total 59 100.0 100.0

-ניתן לראות מן הטבלה שכשלושת. ככל שהציון גבוה יותר כך הדיבור מדורג כפחות ברור או מובן

.מציגים רמת מובנות דיבור טובה או מצוינת( 02%)רבעי מן המרואיינים

'אפנות תקשורת בהווה'עבור המשתנה טבלת שכיחויות


Percent Cumulative

Percent

Valid 85.2 85.2 85.2 75 דיבור בלבד שפת + דיבור

סימנים13 14.8 14.8 100.0

Total 88 100.0 100.0

מתקשרים אך ורק בשפה ( %,0)ניתן לראות מן הנתונים שרובם המוחלט של המרואיינים

. מתקשרים גם בשפת הסימנים וגם בשפה מדוברת %,3-כ. מדוברת

'קיומם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם לקות שמיעה'טבלת שכיחויות עבור המשתנה

ת משפחה/קרוב Frequency Percent

Valid Percent

Cumulative Percent

Valid no 65 73.9 73.9 73.9

yes 23 26.1 26.1 100.0

Total 88 100.0 100.0

מהמרואיינים אין קרובי משפחה מדרגה ראשונה ( 02%)רבעי -ניתן לראות מן הנתונים שלכשלושת

. עם לקות שמיעה

128

קורת יהבדלים בין קבוצת המחקר לב –משתנה הרציה החברתית : 'חנספח שבין השיוך הקבוצתי לבין מדדי מכוונות יםבמשתנה זה והשפעתו על הקשר

לעצמי ומכוונות לסביבה

קורת בדפוסי הקשר שבין רציה חברתית לבין מכוונות לעצמי יהבדלים בין קבוצת המחקר לב

ולסביבה

מתאמי קשר בין רציה חברתית לבין מדדי מכוונות לעצמי וסביבה במדגמים שונים

קבוצת הבקורת N=88קבוצת המחקר קשר פירסוןמתאמי

N=88

שלב תיקוף השאלונים

N=208

בין שאלון הרציה החברתית למדדי

מכוונות לעצמי

r= .43 - .46

p(two-tailed)<.001

r= .32 - .42

p(two-tailed)<.01/.001

r=.30 - .31

p(two-tailed)<.001

בין שאלון הרציה החברתית למדדי מכוונות לסביבה

r= -.51 - -.53

p (two-tailed)<.001

r= -.22 - -.33

p (two-tailed)<.05/.01

r= -.32

p(two-tailed)<.001

ניתן לראות שגדלי הקשר שבין שאלון הרציה החברתית לבין מדדי מכוונות לעצמי ומדדי מכוונות

קורת או בהשוואה לתוצאות לסביבה הינם גבוהים יחסית בקבוצת המחקר לעומת קבוצת הב

של פישר Zמבחני נעשו , כדי לבחון האם ההבדלים מובהקים. שהתקבלו בשלב תיקוף השאלונים

של פישר עבור Zנערכו ארבעה ניתוחי . לבדיקת הבדלים בין המתאמים בשתי הקבוצות

. המתאמים בין רציה חברתית לארבעת מדדי מכוונות לעצמי ולסביבה

: עבור שאלון פחד מהערכה שלילית p(two-tailed)<.05נמצא הבדל מובהק ברמת מובהקות

Z=2.19; p (two-tailed)= 0.0285.

בין , או נטיה לא מובהקת לקשר חזק יותר, נתונים אלו מצביעים על קשר חזק יותר במובהק

פירוש הדבר . קרשאלון הרציה החברתית לבין מדדי מכוונות לעצמי ולסביבה בקרב קבוצת המח

הוא שכבדי השמיעה במחקר נוטים יותר להפגין רציה חברתית בבואם לענות על מדדי מכוונות

דבר אשר עשוי להוביל להערכת חסר של מכוונות לסביבה והערכת יתר של , לעצמי ולסביבה

' בין אם הסיבה להבדלים בדפוסי הרציה החברתית בין קב. מכוונות לעצמי בקרב קבוצה זו

או לחלופין מהבדלים בתנאי ההעברה של , קר לבקורת נובעת מהבדלים אישיותייםהמח

נתון זה מדגיש את הצורך לנכות את השפעת הרציה החברתית כאשר משווים בין , השאלונים

. המחקר לבקורת

קורת בממוצעי הרציה החברתיתיהבדלים בין קבוצת המחקר לב

-Tלשם בחינת מובהקות ההבדלים בין המחקר לבקורת במשתנה הרציה החברתית בוצע מבחן

Test כאשר המשתנה התלוי הינו הרציה החברתית והמשתנה , עבור מדגמים בלתי תלוייםצדי -דו

:להלן תוצאות המבחן(. מחקר מול בקורת)הבלתי תלוי הינו השיוך הקבוצתי

t (174)=1.81; p(two-tailed) = 0.07; Effect size Cohen's d = 0.274

129

SD M Group(N=88)

5.25 16.78 research

4.73 15.41 control

הבדלי . אך קרובות למובהק, אינן מובהקות p (two-tailed)<.05תוצאות המבחן עבור

גודל . הממוצעים מראים שכבדי השמיעה מציגים בממוצע יותר רציה חברתית מקבוצת הבקורת

.האפקט קטן

נתונים אלו מצטרפים לנתונים שפורטו קודם לכן בנוגע למתאמי הקשר בין הרציה החברתית

. יותר אצל כבדי השמיעה לרציה חברתיתומשקפים נטיה גבוהה , למדדי מכוונות לעצמי ולסביבה

הצבתו כקווריאט בניתוח שונות עשויה , לאור ההבדלים בין המחקר לבקורת בממוצעי הקווריאט

מבחן המובהקות , לפיכך(. Howell, 2007)להפר את הנחות הניתוח ולהקשות על פירוש ממצאיו

. ת היררכיתהמתאים לשם ניכוי השפעת הרציה החברתית הינו רגרסיה ליניארי

במשוואת הרגרסיה יש לוודא שהמשתנים המנבאים לא מקיימים ביניהם קשר גבוה

כדי לשלול מולטיקוליניאריות בין רציה חברתית לבין השיוך הקבוצתי (. מולטיקוליניאריות)

כלומר לא , גודל המתאם נמוך. r = .14, p (two-tailed)= .07: חושב מתאם פירסון לקשר ביניהם

ניתן להכניסם כמשתנים . ת מולטיקוליניאריות בין הרציה החברתית לשיוך הקבוצתימתקיימ

. מנבאים באותה משוואת רגרסיה

השפעת הרציה החברתית על הקשר שבין השיוך הקבוצתי לבין המשתנים התלויים

שיוך )ת "כדי לבחון את אופי ההשפעה האפשרי של הרציה החברתית על הקשר בין המשתנה הב

נעשו ארבע ( מדדי מכוונות לעצמי ולסביבה)למשתנה התלוי ( המחקר או הבקורתלקבוצת

רגרסיות היררכיות הבודקות את הקשר בין המשתנה הבלתי תלוי לתלוי עם ובלי ניכוי של רציה

י "שיטה זו לבדיקת השפעת הרציה החברתית על קשרים בין משתנים הומלצה ע. חברתית

Ganster et al. (1983) .לסביבה/ואה המשתנה התלוי הינו מדד של מכוונות לעצמיבכל משו ,

ובצעד , ללא רציה חברתית( המחקר או הבקורת' שיוך לקב)ת "בצעד הראשון מוכנס המשתנה הב

:להלן התוצאות. ת ביחד עם רציה חברתית"השני מוכנס המשתנה הב

131


β SE B B

Step I .06 3.63 Constant

.03

.09 .04 Group

Step II .15 2.93 Constant

-.02 .09 -.02 Group .38*** .01 .05 Social Desirability

Adjusted R Square = .00 for step I, , Adjusted R square = .13 for step II *p one-tailed <.05; ** p one-tailed <.01; ***p one-tailed <.001

ניתן לראות שהקשר בין השיוך הקבוצתי למכוונות לעצמי מהפך את כיוונו כאשר מנוכה השפעת

השתייכות לקבוצת המחקר קשורה להפחתה במכוונות ) β= -.02 -ל β= .03 -הרציה החברתית מ

עם זאת אין משמעות של ממש להשפעה זו היות (. לעצמי כאשר מנוכה השפעת הרציה החברתית

. עם או ללא ניכוי הרציה החברתית, ת לתלוי אינו מובהק"שתנה הבוהקשר בין המ

תחושת קיום עצמית

β SE B B


.02

.08 .02 Group


-.04 .07 -.05 Group .45*** .01 .05 Social Desirability

Adjusted R Square = -.01 for step I, , Adjusted R square = .19 for step II *p one-tailed <.05; ** p one-tailed <.01; ***p one-tailed <.001

ניתן לראות שהקשר בין השיוך הקבוצתי לתחושת קיום עצמית מהפך את כיוונו כאשר מנוכה

השתייכות לקבוצת המחקר קשורה להפחתה ) β= -.04 -ל β= .02 -השפעת הרציה החברתית מ

עם זאת אין משמעות של ממש (. בתחושת הקיום העצמית כאשר מנוכה השפעת הרציה החברתית

עם או ללא ניכוי הרציה , ת לתלוי אינו מובהק"להשפעה זו היות והקשר בין המשתנה הב

. החברתית

131

מכוונות לסביבה

β SE B B


.17*

.11 .25 Group


.23*** .10 .35 Group -.44*** .01 -.07 Social Desirability


=β -ל *β= .17 -ניתן לראות שהקשר בין השיוך הקבוצתי למדד מכוונות לסביבה מתחזק מ

השתייכות לקבוצת המחקר קשורה להגברה )כאשר מנוכה השפעת הרציה החברתית ***23.

(. במכוונות לסביבה כאשר מנוכה השפעת הרציה החברתית

פחד מהערכה שלילית

β SE B B


.88 .15 .15 Group Step II .24 3.73 Constant

.13* .14 .25 Group -.38*** .01 -.07 Social Desirability


*β= .13 -ל β= .08 -ניתן לראות שהקשר בין השיוך הקבוצתי למדד מכוונות לסביבה מתחזק מ

השתייכות לקבוצת המחקר קשורה להגברה בפחד )כאשר מנוכה השפעת הרציה החברתית

(. מהערכה שלילית כאשר מנוכה השפעת הרציה החברתית

:סיכום

על הקשר שבין suppression effect))חברתית ישנה השפעה מדכאת מן התוצאות עולה שלרציה

פירוש הדבר הינו שהקשרים שמקיימת הרציה . השיוך הקבוצתי לבין מדדי מכוונות לסביבה

ת והתלוי "החברתית עם המשתנים במשוואה ממסכים את הקשר הקיים בין המשתנה הב

תוצאות אלו מאששות את הצורך להתיחס לרציה החברתית כאל משתנה . ומקשים על איתורו

(. Ganster et al. 1983)ותו בעת ביצוע הניתוחים אשר יש לנכ' מזהם'

( spurious correlation)עבור מדדי מכוונות לעצמי רציה חברתית מייצרת קשר חיובי מלאכותי

קשר מלאכותי פירושו קשר הנובע מהשונות . בין שיוך לקבוצת המחקר לבין מדדי מכוונות לעצמי

132

ונות המשותפת שלהם בתכונה אותם הם המשותפת של המשתנים עם רציה חברתית ולא מהש

כך , ניכוי הרציה החברתית היפך את כיוון הקשר(. Ganster et al. 1983)מבקשים למדוד

עם . שמסתמן שהקשר האמיתי הוא ששיוך לקבוצת המחקר מתקשר להפחתה במכוונות לעצמי

וללא ניכוי ת לתלוי נמצאו בלתי מובהקים ואפסיים בגדלם עם"הקשרים בין המשתנה הב, זאת

ורת במכוונות קממצא זה מצביע על העדר קיומם של הבדלים בין המחקר לב. הרציה החברתית

.לעצמי גם לאחר ניכוי הרציה החברתית

133

נתונים תיאוריים עבור המשתנים המנבאים במחקר : 'טנספח

מידת התמיכה ההורית: תחום תיאורטי משותף

(ת/שומע)ת /ה נורמטיבי/ההורים ראו בילדהמידה שבה . 3

'ת/ה כנורמטיבי/יחס ההורים אל הילד'טבלת שכיחויות עבור המשתנה


Percent Cumulative

Percent

Valid 1.00 1 1.1 1.1 1.1

2.00 5 5.7 5.7 6.8

2.50 5 5.7 5.7 12.5

3.00 50 56.8 56.8 69.3

3.50 15 17.0 17.0 86.4

4.00 12 13.6 13.6 100.0

Total 88 100.0 100.0

-כ)ניתן לראות מן הטבלה שרוב המרואיינים במחקר . ציון גבוה יותר פירושו יחס יותר נורמטיבי

מתארים את הוריהם כמי שחשבו שהילדים יכולים להתגבר על לקות השמיעה ולהיות ככל ( 0%,

מתארים הורים שציפיותיהם מהילדים היו נמוכות עקב לקות ( %,.32)מיעוט קטן . הילדים

מעל הציון )נורמטיבי -מתארים יחס הורים אובר( 3%.-כ)כשליש מהמדגם , מלבד זאת. השמיעה

מתן מקום -הבנה או אי-אי, דהיינו הורים אשר השאיפה לנורמטיביות אצלם גבלה בהכחשה, (.

.ולחוויות וצרכים הקשורים בכך, יםלמצבים שבהם הילדים עדיין נותרו שונ

ה/האפקט הרגשי של ההורים כלפי לקות השמיעה של הילד. 2

'אפקט רגשי של ההורים כלפי לקות השמיעה'טבלת שכיחויות עבור המשתנה


Percent Cumulative

Percent

Valid 1.00 5 5.7 7.2 7.2

1.50 2 2.3 2.9 10.1

2.00 20 22.7 29.0 39.1

2.25 1 1.1 1.4 40.6

2.50 6 6.8 8.7 49.3

2.75 1 1.1 1.4 50.7

3.00 29 33.0 42.0 92.8

4.00 5 5.7 7.2 100.0

Total 69 78.4 100.0

Missing System 19 21.6 Total 88 100.0

ניתן לראות מן הטבלה שכחמישית מן המרואיינים . ציון גבוה יותר פירושו אפקט רגשי חיובי יותר

בין אם . לא יכלו לתת תיאור לגבי היחס הרגשי של הוריהם כלפי לקות השמיעה שלהם( 22%-כ)

נתון זה מצביע על בעייתיות באפשרותו , הדבר נבע מקושי רגשי של המרואיינים או מחוסר ידיעה

134

3%., ן אלו שכן נתנו תיאור של יחס רגשימבי. של משתנה זה למדוד את יחסם הרגשי של ההורים

תיארו יחס רגשי %,..,, בנוסף להם. תיארו יחס רגשי שלילי מצד ההורים כלפי לקות השמיעה

. או שהיחס השלילי מיוחס רק לתקופה הראשונית שלאחר גילוי הלקות, אך במידה מועטת, שלילי

.יעה היה לחלוטין חיוביתיארו הורים אשר יחסם ללקות השמ, (0%-כ)מיעוט קטן בלבד

ה תקשורת עם ההורים או עם דמות בוגרת אחרת על קשיים /ת קיימ/המידה שבה המרואיין. . הקשורים בלקות השמיעה( מסוגים שונים)

'תקשורת עם דמות בוגרת'טבלת שכיחויות עבור המשתנה


Percent Cumulative

Percent

Valid .00 22 25.0 27.2 27.2

.25 1 1.1 1.2 28.4

.50 7 8.0 8.6 37.0

.75 2 2.3 2.5 39.5

1.00 12 13.6 14.8 54.3

1.50 8 9.1 9.9 64.2

2.00 7 8.0 8.6 72.8

2.50 7 8.0 8.6 81.5

3.00 15 17.0 18.5 100.0

Total 81 92.0 100.0 Missing System 7 8.0

Total 88 100.0

מן המדגם הם לא חוו כלל קשיים הקשורים 0%לדברי . ציון גבוה יותר פירושו תקשורת רבה יותר

מבין . ועל כן הם קיבלו ערכים חסרים, בלקות השמיעה לכל אורך שנות הילדות וההתבגרות

לא קיימו כלל תקשורת עם ההורים או עם דמות בוגרת אחרת( 2%,)כמחצית מהמדגם , הנותרים

או שתקשרו באופן שטחי , לכל אורך שנות הילדות וההתבגרות על קשיים הקשורים בשמיעה

המחצית . או שהתקשורת היתה רק בקשר להתמודדות עם לקות השמיעה בהקשר לימודי, בלבד

חברתיים לעתים -קיימה במשך תקופה מסוימת תקשורת על נושאים רגשיים( 22%)האחרת

מן המדגם קיימו מדי פעם תקשורת על קשיים חברתיים או %,.30רק . רחוקות או מדי פעם

.רגשיים הקשורים בלקות השמיעה לכל אורך שנות הילדות וההתבגרות

135

מידת אינטנסיביות השיקום: תחום תיאורטי משותף

ת/ה המרואיינ/אינטנסיביות התכנית השיקומית שעבר. 3

'איטנסיביות השיקום'טבלת שכיחויות עבור המשתנה


Percent Cumulative

Percent

Valid .00 29 33.0 33.0 33.0

4.00 4 4.5 4.5 37.5

5.00 10 11.4 11.4 48.9

6.00 3 3.4 3.4 52.3

6.50 1 1.1 1.1 53.4

7.00 3 3.4 3.4 56.8

8.00 8 9.1 9.1 65.9

9.00 6 6.8 6.8 72.7

10.00 5 5.7 5.7 78.4

11.00 10 11.4 11.4 89.8

12.00 6 6.8 6.8 96.6

13.00 3 3.4 3.4 100.0

Total 88 100.0 100.0

מהנבדקים ( %..)ניתן לראות מן הטבלה שכשליש . ציון גבוה יותר פירושו שיקום אינטנסיבי יותר

מתפלגים על פני רמות כל הנותרים . או לא עברו באופן משמעותי, לא עברו אימוני שיקום כלל

..3-ל 2אשר ציוניה נעים בין , שונות של אינטנסיביות השיקום

חוותה את אימוני השיקום בעת /ת חווה/האופן הרגשי שבו המרואיינ. 2

התרחשותם

'יחס רגשי לאימוני השיקום'טבלת שכיחויות עבור המשתנה


Percent Cumulative

Percent

Valid 1.00 25 28.4 48.1 48.1

1.50 3 3.4 5.8 53.8

2.00 14 15.9 26.9 80.8

3.00 10 11.4 19.2 100.0


Total 88 100.0

המרואיינים לא יכלו להזכר מן 23%-ניתן לראות שכ. ציון גבוה יותר פירושו יחס רגשי חיובי יותר

נתון זה מעיד על בעייתיות . או לתת דיווח על האופן הרגשי שבו חוו את האימונים בילדותם

-כ)כמחצית , מבין הנותרים. באפשרותו של המשתנה לייצג נאמנה את היחס הרגשי לאימונים

אופן מעורב חוו את האימונים ב 20%-כ. חוו את האימונים באופן שלילי מבחינה רגשית( 2%,

.חוו את האימונים באופן רגשי חיובי 33%-וכ, מבחינה רגשית( שלילי וחיובי)

136

מידת קיומן של פעילויות הפנאי שלא דרשו מאמץ שמיעתי. .

'פעילויות פנאי לא מילוליות'טבלת נתונים תיאוריים עבור המשתנה

פנאי_פעילויות_שאלון

N Valid 88

Missing 0

Mean 9.33

Median 9.00

Mode 8.00

Std. Deviation 3.72

Skewness .00


.26

Kurtosis -.43

Std. Error of Kurtosis .51

Minimum .00

Maximum 17.00

, 8-30מתפלג באופן רציף ונורמלי בקירוב בטווח הציונים ' פעילויות פנאי לא מילוליות'המשתנה

:לראות מאמדני הטית ההתפלגות ומן ההיסטוגרמה של התפלגות ציוני השאלוןכפי שניתן

'פעילויות פנאי'היסטוגרמת התפלגות ציוני שאלון

137

חווית העצמי בהקשר ללקות השמיעה: תחום תיאורטי משותף

המידה שבה הלקות נתפסה כפגם שלילי. 3

'תחושת פגם בעבר'טבלת שכיחויות עבור המשתנה


Percent Cumulative

Percent

Valid 1.00 8 9.1 9.8 9.8

1.50 7 8.0 8.5 18.3

2.00 25 28.4 30.5 48.8

2.25 2 2.3 2.4 51.2

2.50 9 10.2 11.0 62.2

2.75 2 2.3 2.4 64.6

3.00 14 15.9 17.1 81.7

3.25 1 1.1 1.2 82.9

3.50 6 6.8 7.3 90.2

4.00 4 4.5 4.9 95.1

4.50 3 3.4 3.7 98.8

5.00 1 1.1 1.2 100.0

Total 82 93.2 100.0 Missing System 6 6.8 Total 88 100.0

ציון גבוה . הציון שניתן לכל מרואיין התקבל באמצעות מיצוע של תקופת הילדות וההתבגרות

מן המדגם לא חוו את לקות השמיעה כחלק מזהותם 0%-כ. תחושת פגם פחותיותר פירושו

העצמית לכל אורך תקופת הילדות וההתבגרות במידה כזו שלא ניתן היה לאפיין את יחסם הרגשי

חוו את הלקות ( %,2-כ)כשני שליש , מבין הנותרים. מרואיינים אלו קיבלו ערכים חסרים. ללקות

, לא נורא)"אך במידה פחותה יותר , וו את הלקות כפגם שליליח 30%-כ. כפגם מבייש או שלילי

חוו את הלקות באופן נייטרלי או חיובי לפחות באחת משתי התקופות 30%-כ"(. חלק מן החיים

(. גיל הילדות או גיל ההתבגרות)

המקום שתפסה הלקות בזהות העצמית. 2

'זהות עצמית בעבר'טבלת שכיחויות עבור המשתנה


Percent Cumulative

Percent

Valid 1.00 17 19.3 19.3 19.3

1.50 14 15.9 15.9 35.2

1.75 4 4.5 4.5 39.8

2.00 25 28.4 28.4 68.2

2.25 1 1.1 1.1 69.3

2.40 1 1.1 1.1 70.5

2.50 8 9.1 9.1 79.5

3.00 16 18.2 18.2 97.7

3.50 2 2.3 2.3 100.0

Total 88 100.0 100.0

138

ציון גבוה . הציון שניתן לכל מרואיין התקבל באמצעות מיצוע של תקופת הילדות וההתבגרות

ניתן לראות מן הטבלה שכשני . יותר פירושו שהלקות תפסה חלק משמעותי יותר בזהות העצמית

. בזהותם העצמיתלא חוו את לקות השמיעה כחלק משמעותי ( 20%-כ)שליש מהמרואיינים

או המייצר אצלם חווית שוני , כן חוו את הלקות כמאפיין משמעותי בזהותם( 2%.-כ)הנותרים

(.ילדות או התבגרות)לפחות באחת משתי התקופות –מהותית

מידת המצוקה החברתית: תחום תיאורטי משותף

מידת הקרבה בקשרים עם בני הגיל השומעים. 3

'קשר עם שומעים בעבר' טבלת שכיחויות עבור המשתנה


Percent Cumulative

Percent

Valid 1.50 2 2.3 2.3 2.3

2.00 7 8.0 8.0 10.2

2.50 4 4.5 4.5 14.8

3.00 18 20.5 20.5 35.2

3.50 7 8.0 8.0 43.2

4.00 50 56.8 56.8 100.0

Total 88 100.0 100.0

ציון גבוה . לכל מרואיין התקבל באמצעות סכימה של תקופת הילדות וההתבגרותהציון שניתן

ניתן לראות מן הטבלה שלמעלה . יותר משמעו איכות קשרים טובה יותר עם בני הגיל שומעים

חוו לפחות קשר קרוב אחד עם בני גילם השומעים לכל אורך שנות ( 0%,-כ)ממחצית המרואיינים

.הילדות וההתבגרות

מן של חוויות מצוקה חברתית משמעותיתקיו. 2

'מצוקה חברתית עבר'טבלת שכיחויות עבור המשתנה


Percent Cumulative

Percent

Valid .00 35 39.8 39.8 39.8

.50 1 1.1 1.1 40.9

1.00 5 5.7 5.7 46.6

1.50 4 4.5 4.5 51.1

2.00 22 25.0 25.0 76.1

2.50 1 1.1 1.1 77.3

3.00 8 9.1 9.1 86.4

3.50 2 2.3 2.3 88.6

4.00 6 6.8 6.8 95.5

4.50 1 1.1 1.1 96.6

5.00 3 3.4 3.4 100.0

Total 88 100.0 100.0

139

ציון גבוה . הציון שניתן לכל מרואיין התקבל באמצעות סכימה של תקופת הילדות וההתבגרות

מן המרואיינים לא חוו 23%-ניתן לראות מן הטבלה שכ. מצוקה גבוהה יותריותר משמעו רמת

חוו בשלב כלשהו מצוקה בדמות תחושת בדידות קשה 2%.-כ. כלל מצוקה חברתית משמעותית

או /ו, חוו תקופה ממושכת יותר של הצקות מילוליות( %.2-כ)הנותרים . או הצקות מילוליות

.חרמות או אלימות פיסית

להלן תיאור . וקה החברתית מקיים אינטראקציה מובהקת עם משתנה המגדרמשתנה המצ

:ההבדל בין בנים לבנות במידת המצוקה החברתית שחוו במהלך שנות הילדות וההתבגרות

טבלת שכיחויות המצוקה החברתית בחלוקה מגדרית

חברתית_מצוקה_רמות

Total עד )נמוך (,.3וכולל

מעל )גבוה 3.,)

gender female Count 32 18 50

% within gender 64% 36% 100%

% within חברתית_מצוקה_רמות

71% 42% 57%

% of Total 36% 20% 57%

male Count 13 25 38



29% 58% 43%

% of Total 15% 28% 43%

Total Count 45 43 88



100% 100% 100%

% of Total 51% 49% 100%

בקרב , או התבגרותן/מהבנות חוו רמה גבוהה של מצוקה חברתית במהלך ילדותן ו 2%.-בעוד ש

תוצאות . 22%: הבנים שעור הסובלים מרמה גבוהה של מצוקה חברתית הינו גבוה כמעט פי שניים

.Pearson Chi-Square (df=1) = 7.7; P (two-sided)<.01: במבחן חי בריבועאלו אוששו

141

מידת הקרבה בקשרים עם בני גיל לקויי שמיעה. .

'קשר עם לקויי שמיעה בעבר'טבלת שכיחויות עבור המשתנה


Percent Cumulative

Percent

Valid .00 29 33.0 33.0 33.0

.50 1 1.1 1.1 34.1

1.00 17 19.3 19.3 53.4

1.50 3 3.4 3.4 56.8

2.00 10 11.4 11.4 68.2

2.50 5 5.7 5.7 73.9

3.00 10 11.4 11.4 85.2

3.50 3 3.4 3.4 88.6

4.00 10 11.4 11.4 100.0

Total 88 100.0 100.0

גבוה ציון . הציון שניתן לכל מרואיין התקבל באמצעות סכימה של תקופת הילדות וההתבגרות

ניתן לראות מן הטבלה . יותר משמעו איכות קשרים טובה יותר עם בני הגיל לקויי השמיעה

או שהקשרים , לא קיימו כלל קשרים עם ילדים לקויי שמיעה( 0%,)שלמעלה ממחצית המדגם

היו בוודאות קשרים קרובים עם לקויי שמיעה אחרים לפחות באחת 22%-לכ. היו שטחיים בלבד

(.הילדות או ההתבגרות)משתי התקופות

:סיכום נתוני השכיחויות

שני משתנים אופיינו בריבוי ערכים חסרים ומכאן שתקפותם הינה חלשה והתשובות עליהם אינן

יחס 'ו', אפקט רגשי של ההורים ביחס ללקות השמיעה': המשתנים הם. מייצגות את כלל המדגם

. 'רגשי לאימוני השיקום

יחס הורים 'אצל המשתנה : ית הנבדקים ממוקמים בציון יחידאצל שני משתנים למעלה ממחצ

הורים שחשבו שהילד יכול להתגבר על ) .מהמרואיינים ממוקמים בציון 0%,-כ' נורמטיבי

מהמרואיינים ממוקמים בציון הגבוה 0%,-כ' קשר עם בני הגיל השומעים'אצל המשתנה (. הלקות

(. עים לכל אורך תקופת הילדות וההתבגרותשפירושו קשרים קרובים עם ילדים שומ) 2ביותר

רמה ראשונה (: במקום להשאירם בצורה רציפה)לשתי רמות הם קודדו במחקר לאור זאת

. מתחת לחציון/ורמה שניה הכוללת ציונים מעל, הכוללת ציונים עד וכולל החציון

:בקרב המדגם כקבוצה תיאור מגמות שכיחות

מתאר ( %.3)מיעוט קטן בלבד מן המדגם :ם בלקותמידת התמיכה ההורית בצרכים הקשורי

מתארים ( 0%,)למעלה ממחצית המדגם . הורים אשר הנמיכו ציפיות מן הילד עקב לקות השמיעה

אצל , בנוסף אליהם. הורים שחשבו שהילד יוכל להתגבר על לקות השמיעה ולחיות כילד שומע

כלומר השאיפה לנורמטיביות , בינורמטי-יחס ההורים מתואר אף כאובר( 3%.)כשליש מהמדגם

לגבי יחסם הרגשי של . מתן מקום לצרכים או תחושות הקשורים בלקות-לוותה בהכחשה או אי

כל . תיארו הורים אשר יחסם ללקות היה חיובי( 0%)רק מיעוט קטן מן המדגם , ההורים ללקות

141

התקשו לתאר את או ש, ברמות שונות, השאר תיארו יחס רגשי שלילי כלפי הלקות מצד ההורים

מדווחים כי נהגו לדבר מדי פעם ( 33%)רק כחמישית מן המדגם . היחס הרגשי של הוריהם ללקות

. עם הוריהם או עם דמות בוגרת אחרת על קשיים חברתיים או רגשיים הקשורים בלקות השמיעה

יים מדווחים כי חוו אימוני שיקום משמעות( 20%)שני שליש מהמדגם : אינטנסיביות השיקום

משך האימונים בשנים , המורכבת מהגיל שבו החלו האימונים, בדרגת אינטנסיביות משתנה

. והמידה שבה היו מעורבים בהליך השיקומי בני משפחה בנוסף לאנשי מקצוע, ותדירותם

מדווחים כי תפסו את לקות ( 02%)רוב המרואיינים :חווית העצמי בהקשר ללקות השמיעה

רובם , בצד זאת. במהלך הילדות וההתבגרות( בדרגות שונות)שלילי השמיעה כפגם מבייש או

.מדווחים כי לא חוו את הלקות כחלק משמעותי מזהותם העצמית במהלך תקופות אלו( 20%)

מדווחים כי קיימו קשרים ( 0%,)למעלה ממחצית המרואיינים :מידת המצוקה החברתית

אחוז דומה , מאידך. ילדות וההתבגרותלכל אורך תקופות ה, קרובים עם בני גילם השומעים

בנים נטו במובהק לחוות יותר מצוקה חברתית ביחס . חוו בשלב כלשהו מצוקה חברתית( 3%,)

עם לקויי שמיעה , או קשרים בכלל, מהמרואיינים לא קיימו קשרים קרובים 0%,לפחות . לבנות

. אחרים

142

בתקופת הילדות וההתבגרות' עצמיתזהות 'משמעותו של המשתנה : 'ינספח

מתאר את המידה שבה המרואיין או המרואיינת תפסו את לקות השמיעה ' זהות עצמית'המשתנה

, התיחסות ללקות כמאפיין משמעותי-דירוג נמוך פירושו אי. כמאפיין משמעותי בזהותם העצמית

פנימי מוגבר בלקות דירוג גבוה פירושו עיסוק . או חשיבה עליה רק במצבי קושי שמיעתיים

. חוויתה כמגדירה באופן משמעותי את הזהות העצמית או כמייצרת חווית שוני מהותית, השמיעה

עיסוק הפנימי בלקות השמיעה לווה גם בעיסוק חיצוני דירוג גבוה גם התיחס למצבים בהם ה

. כגון עבודה בהדרכת ילדים לקויי שמיעה הקשור אליה

מקומה של הלקות בזהות העצמית אינו מגדיר מראש את האופן ',תחושת פגם'בשונה מהמשתנה

ניתן לשער שתי השערות חלופיות לגבי היחס שבין מקומה של . שבו היא תתפס מבחינה רגשית

:הלקות בזהות העצמית לבין ההתיחסות הרגשית אליה

סה תפי, לפי גישה זו. אפשרות אחת מקשרת בין זהות עצמית לבין תפיסה חיובית של הלקות

הילד ירצה , כך. רגשית שלילית של הלקות תגרום להכחשתה ולהוצאתה אל מחוץ לזהות העצמית

לראות את עצמו כשומע וימנע מלהקדיש מחשבה למצבים בחווית העצמי שסותרים את התפיסה

הכללת הלקות בזהות העצמית מתקשרת לאימוץ זהות -אי, במצב כזה. העצמית המודעת שלו

, פי תפיסה זו-על. סר קבלה עצמית של צרכים או חוויות הקשורים בלקותולחו' כוזבת'שומעת

. כלפי הלקות, או לפחות נייטרלי, יעיד על יחס רגשי חיובי' הזהות העצמית'ציון גבוה במשתנה

זהות עצמית . ביטוי לתפיסה זו נמצא בספרות המחקרית על זהות עצמית בקרב לקויי שמיעה

נמצאה במחקרים כמרכיב חשוב ברווחה , לקהילת לקויי השמיעהאו כמי שמשייך עצמו ', חרש'כ

, בלימודי המוגבלות(. Bat-Cava, 1994; Bat-Chava, 2000)שמיעה הנפשית של אנשים עם לקות

חלק מן הכותבים שואבים השראה מקהילות החרשים אשר מתגאות בחרשות ורואות בה בסיס

דל לאיתגור של תפיסות טרגיות הרואות קהילות אלו מהוות מו. חיובי לקהילתם ולתרבותם

Identity)זהות נכה גאה משתלבת היטב גם בתפיסת פוליטיקה של זהויות . בלקות נחיתות

Politics ) המאפיינת מאבקים חברתיים של חלק מתנועות הנכים(Swain & French, 2000 .) עם

הן הכתיבה המחקריתו, הן המחקרים הפסיכולוגים על זהות עצמית בקרב לקויי שמיעה, זאת

. ממעטים לבחון את נושא הזהות העצמית מנקודת המבט של ילדים בשילוב, בלימודי המוגבלות

התיחסות , לפי גישה זו .אפשרות הפוכה תקשר בין זהות עצמית לבין תפיסה שלילית של הלקות

בדומה . ללקות כאל חלק לא משמעותי בחווית העצמי עשויה להעיד דוקא על קבלה חיובית שלה

היא הופכת –או קשר אמביוולנטי עם האחים , אוכל שאוהבים ושלא אוהבים, להרכבת משקפיים

. להיות חלק מן החיים שלא עוצרים לחשוב עליו או להגדיר דרכו באופן מודע את הזהות העצמית

. אשר החלה מגיל צעיר מאד או אף מלידה, היא נמוגה אל הרקע דווקא מסיבות של הסתגלות

של , או קטיעה, הוא מצב של הפרה, עסוק בה וחושב עליה, המצב בו ילד מודע ללקות, םבהתא

מצב כזה עשוי להתרחש כאשר הילד נתקל בקשיים . חווית העצמי המתמשכת והלא מודעת

או כאשר הוא נתקל ביחס , חברתיים או לימודיים עקב סביבה שאינה מותאמת לקשיי השמיעה

הזהות 'במצב כזה ציון גבוה במשתנה . 'לקוי שמיעה'ת או כלפיו כשלילי מצד סביבתו כלפי הלקו

. יעיד גם על חוויה רגשית שלילית של לקות השמיעה' העצמית

143

כפי שהיא באה לידי ביטוי בקרב , כדי לבחון את את משמעות ההכללה של הלקות בזהות העצמית

, ין משתנים אישייםנבדקו מתאמי הקשר בין משתנה הזהות העצמית לב, המרואיינים במחקר

.משפחתיים וחברתיים

יחס רגשי של , תחושת פגם(: מהעבר)מתאמי ספירמן בין זהות עצמית בעבר לבין המשתנים קשר עם שומעים ומצוקה חברתית, ההורים ללקות

זהות עצמית עברציון גבוה פירושו חוית )

הלקות כמרכזית בזהות (העצמית

ציון גבוה)פגם עבר קבלה חיובית של פירושו

(הלקות

-.230*

יחס רגשי של ההורים ללקות

ציון גבוה פירושו יחס ) (חיובי

-.379**

קשר עם שומעיםציון גבוה פירושו קשר )

(טוב

-.408***

ציון )מצוקה חברתית גבוה פירושו מצוקה

(רבה

.493***

*p (two-tailed) <.05; ** p (two-tailed) <.01; ***p (two-tailed) <.001

שחווית הלקות כמרכזית בזהות העצמית קשורה באופן מובהק וגבוה להעדר מן הנתונים עולה

ם וריבוי חוויות של עם בני הגיל השומעי העדר קשרים קרובים: שילוב חברתי בכיתה השומעת

כמו כן חווית הלקות כמרכזית בזהות העצמית קשורה באופן מובהק לתפיסת . מצוקה חברתית

בעיני )וכן לתפיסת ההורים את הלקות כפגם שלילי , הלקות כפגם שלילי בחווית העצמי

וכן בכך שהמשתנה , עם זאת יש לסייג זאת בגודל הקשר הנמוך עם תחושת הפגם(. ת/המרואיינ

נתונים תיאוריים עבור - 'טנספח ראו )ריבוי ערכים חסרים מאופיין ב' יחסם הרגשי של ההורים'

(.המשתנים המנבאים במחקר

התמונה המצטיירת היא שבקרב קבוצת המחקר חווית הלקות כמרכזית בזהות העצמית בתקופת

בהקשר בשונה מחווית הלקות כפגם . הילדות וההתבגרות קשורה לתפיסת הלקות באופן שלילי

, אישי-כאן הלקות נתפסת על רקע בין, (משתנה אשר הקשר עמו מובהק אך נמוך) אישי-תוך

ניתן להגדיר את מרכזיותה של הלקות בזהות , לפיכך. דהיינו קושי בהשתלבות בחברה השומעת

שמיעה ואף הוריו לא יתפסו את לקות -ייתכן שילד כבד. העצמית כתחושת חריגות על רקע חברתי

אך כאשר הוא מגיע לבית הספר והוא מתקשה . לילי או פגוםהשמיעה מלכתחילה כדבר ש

הוא –או שילדים אחרים לועגים ומציקים לו בגלל לקות השמיעה , להשתלב בשיחות בכיתה

גם , הוא עשוי לפתח סביב הלקות זהות עצמית של חריג, כך. יתחיל לתפוס אותה כסמן לחריגותו

כמובן שמתקיימת השפעה הדדית בין . ה כפגםאם בפרטיותו הוא עדיין אינו חווה אותה כשלעצמ

אך , אישי ומשפחתי לבין חוויתה בהקשר החברתי של הכיתה השומעת-חווית הלקות בהקשר תוך

או לכל הפחות בשני סוגים נפרדים של גורמים , עדיין מדובר בשני סוגים שונים של חוויה

. המשפיעים על האופן שבו הילד או הילדה יתפסו את הלקות

144

שמיעה המתקשרים באופן אוראלי ומשולבים יחידנית -מדובר בילדים ומתבגרים כבדי כאשר

הנתונים מראים שחווית הלקות כמרכזית בלקות העצמית אינה חיובית או , בכיתות שומעות

מצב שבו הילד עסוק בעולמו הפנימי בלקות השמיעה או תופס אותה . נייטרלית מבחינה רגשית

כמייצרת , ית לרוב יהיה מצב שבו הוא תופס אותה באופן שליליכחלק משמעותי מזהותו העצמ

הדבר קשור לאופן השלילי שבו . את חריגותו החברתית ומקשה על השתלבותו בחברה השומעת

וכן בחלק מן המקרים לאופן השלילי שבו הוריו , חבריו ללימודים מתייחסים ללקות השמיעה

. תופסים את הלקות

אשר , השמיעה-הלכה למעשה עבור רוב הילדים והמתבגרים כבדיהנתונים ממדגם זה מראים ש

-זהות כבדת'לא התקיימה האפשרות של , חייהם מתרכזים סביב המשפחה והחברה השומעת

טווח אפשרויות החוויה העצמית שלהם נע לרוב בין תפיסת הלקות כחלק שולי . 'שמיעה גאה

ככל הנראה מודל . ה הפחות טובלבין תפיסתה כחריגות במקר, בזהות העצמית במקרה הטוב

הזהות העצמית החיובית שמתואר בספרות המחקרית בא לידי ביטוי יותר אצל ילדים אשר

בא לידי ' הגאה'אפשרות נוספת הינה שהמודל . מצויים בקשר הדוק עם קהילת לקויי השמיעה

נת וליצור כאשר מתקיימת היכולת לגבש זהות עצמית מובח, ביטוי בקרב גילאים מבוגרים יותר

עדות מסוימת לכך מתוך נתוני המחקר . או למצוא קהילה אשר תהווה חלופה לקהילה השומעת

היא היחלשות הקשר השלילי שבין זהות עצמית לתחושת פגם כאשר המרואיינים נמצאים בגיל

בין מרכזיות הלקות בזהות העצמית בהווה לבין תחושת הפגם ( ספירמן)מתאם הקשר . הבגרות

זאת בשונה מן הקשר (. rs= -.167, p(two-tailed)=.13) לי אך איבד ממובהקותונותר שלי

ייתכן שהסיבה להיחלשות הקשר הינה יכולת גוברת . המובהק שהתקיים בעבר בין שני המשתנים

לתפוס את הלקות כחלק שהוא מצד אחד , אצל לפחות חלק מן המרואיינים, בגיל הבגרות

בגיל הבגרות ניכרת גם עליה ביחס החיובי . או שלילי פחות, ילימשמעותי בזהותם ומאידך אינו של

נתונים תיאוריים על משתנים המייצגים את היחס ללקות - ז"ט נספחראו )כלפי לקות השמיעה

(.השמיעה בהווה

:תחושת החריגות בעבר לבין מכוונות לעצמי ומכוונות לסביבה/הקשר בין משתנה הזהות העצמית

משתנה הזהות העצמית בעבר לאור מתאמי הקשר שהתקבלו מצביעה על כך הבנת משמעותו של

', תחושת פגם'בדומה למשתנה . שהוא מתקשר לחוויה רגשית שלילית של תחושת חריגות חברתית

ההשערה תהיה שככל שתחושת החריגות גדלה כך הדבר מהווה גורם סיכון למכוונות מופחתת

סיבה לכך דומה לסיבה לפיה תחושת פגם שוערה כגורם ה. או למכוונות מוגברת לסביבה/לעצמי ו

ה עשויה להקשות על קבלה עצמית של תחושות /י הילד"תפיסת הלקות באור שלילי ע: סיכון

' להתפשט'חוסר קבלה עצמית זה עשוי . וצרכים הקשורים בלקות וביטוי שלהם אל מול הסביבה

התוצאה עשויה להיות . ה אישיותיתה ולקדם הגנ/לעבר חלקים נוספים בחווית העצמי של הילד

בצד נסיון למלא מבחוץ את הצורך באישור , (מכוונות נמוכה לעצמי)ניכור פנימי לחלקים מהעצמי

(.מכוונות גבוהה לסביבה)י ריצוי הסביבה "וקבלה שלא קיבל מענה מבפנים ע

145

בחירת משתנים המייצגים את גורמי הסיכון עבור בדיקת ההשערות : א"ינספח שניהה

הליך בחירת המשתנים המייצגים הינו זהה עבור מכוונות לעצמי ועבור מכוונות לסביבה ויפורט

.להלן

נערכו ארבע ( תחושת קיום עצמית, מכוונות לעצמי)עבור כל מדד של המשתנה מכוונות לעצמי

בכל משוואה נבדקו משתנים מנבאים אשר מייצגים גורם . רגרסיות ליניאריות היררכיות מרובות

תפיסה שלילית של הלקות בחווית , אינטנסיביות השיקום, העדר תמיכה הורית)סיכון משותף

. היה מדד של מכוונות לעצמי( המוסבר)בכל משוואה המשתנה התלוי (. חברתית מצוקה, העצמי

Stepwiseובצעד השני הוצבו בשיטת , בצעד הראשון הוצב כקווריאט משתנה הרציה החברתית

לאחר מכן נערכו תיקונים סטטיסטים לארבע . משתנים המייצגים את גורם הסיכון המשותף .-2

. הולם-משוואות מסוג בונפרוני

–עבור המשתנה מכוונות לסביבה נערכו אותן הבדיקות בדיוק לבחירת המשתנים המייצגים

, (פחד מהערכה שלילית, מכוונות לסביבה)ארבע רגרסיות מרובות עבור כל מדד של המשתנה

. הולם-ולאחריהן תיקונים מסוג בונפרוני

מכוונות , מכוונות לעצמי)בעקבות שלב זה נבחרו ארבעה משתנים מנבאים מייצגים לכל משתנה

(.לסביבה

בחירת משתנים מייצגים המנבאים את המשתנה מכוונות לעצמי

נערכו ארבע ( תחושת קיום עצמית, מכוונות לעצמי)עבור כל מדד של המשתנה מכוונות לעצמי

העדר )כל אחת מארבע הרגרסיות בדקה גורם סיכון נפרד . רגרסיות ליניאריות היררכיות מרובות

מצוקה , תפיסה שלילית של הלקות בחווית העצמי, אינטנסיביות השיקום, הורית תמיכה

בצעד הראשון . הוצב מדד של מכוונות לעצמי( המוסבר)בכל משוואה במשתנה התלוי (. חברתית

מנת לנכות את השפעתו האפשרית על הקשר שבין המשתנים -הוצב משתנה הרציה החברתית על

כל המשתנים המייצגים את Stepwiseהשני הוצבו בשיטת בצעד . המסבירים למשתנה התלוי

הולם לארבע משוואות כדי לצמצם את -לאחר מכן נערכו תיקוני בונפרוני. גורם הסיכון המשותף

. הסיכוי לטעות מסוג ראשון

הוגבל הניתוח לאפקטים עיקריים , לאור גודל המדגם וכמות המשתנים בכל משוואת רגרסיה

.טראקציותבלבד ולא נבדקו אינ

מעל –כל המשתנים המנבאים הוכנסו למשוואה כמשתני דאמי באמצעות חלוקתם לשתי רמות

החלוקה לשתי רמות רגישה פחות לתנודות לא ליניאריות בקשר . ומתחת לחציון, החציון( וכולל)

כן לאחר בחירת המשתנים -כמו. קשרים שאינם ליניארים מקלה על זיהויולפיכך , שבין המשתנים

ולכן זו דרך מתאימה , ייצגים מתבצע מבחן ניתוח שונות שלא בהכרח מניח קשר ליניאריהמ

.לבחור את המשתנים בשלב הראשון

146

בכל משוואת רגרסיה נשללה מולטיקוליניאריות בין המשתנים המסבירים באמצעות בדיקת נתוני

Tolerance ו- VIF .עצמילהלן תוצאות ניתוחי הרגרסיות עבור המשתנה מכוונות ל:

שאלון מכוונות לעצמי: משתנה תלוי

יחס , נורמטיבי-אוברהורים יחס ) בצרכים הקשורים ללקות הוריתהעדר תמיכה : גורם סיכון

(דמות בוגרתעם תקשורת העדר , הוריםה שלילי של רגשי

מקדמי רגרסיה ליניארית הבודקת מנבאים של מכוונות לעצמי מתחום התמיכה ההורית


β SE B B


.43*** .01 .05 Social Desirability Step II .22 2.80 Constant

.39*** .01 .04 Social Desirability

דאמי יחס רגשי 27. 13. *24. הורים

Adjusted R Square = .10 for step I, Adjusted R square = .02 for step II

*p one-tailed<.05; ** p<.01; ***p<.001

מסביר באופן מובהק את ציוני שאלון ' יחס רגשי של ההורים כלפי לקות השמיעה'המשתנה

כלומר יחס רגשי חיובי יותר כלפי הלקות , כיוון הקשר תואם את כיוון ההשערות. מכוונות לעצמי

.מצד ההורים מתקשר למכוונות גבוהה יותר לעצמי

שלילי יחס רגשי)), התכנית השיקומיתאינטנסיביות ) השיקוםאינטנסיביות : ןגורם הסיכו

(פעילויות פנאי לא מילוליותהעדר , *((לאימונים

כן אופיין -מתיחס רק לנבדקים שעברו שיקום משמעותי ועל' יחס רגשי לאימונים'המשתנה *

משתנים המנבאים תיאוריים עבור ה נתונים –' ראו נספח טלהרחבה )בריבוי ערכים חסרים

גם את מספר התצפיות ( בכשליש) הכנסתו למשוואת הרגרסיה תפחית באופן משמעותי(. במחקר

מו מאחר והמשתנה יחס רגשי לאימונים לא נמצא בפני עצ. בקרב המשתנים האחרים במשוואה

הוחלט להוציאו ממשוואות –כבעל קשר מובהק למדדים האישיותיים ( בבדיקות רגרסיה)

.הרגרסיה

. לא נבחר אף משתנה המנבא את מדד המכוונות לעצמי מתחום זה

147

תחושת /זהות עצמיתהלקות מרכזית ב) ללקות בהקשר שלילית עצמית תפיסה: גורם הסיכון

(פגם עברתחושת , חריגות עבר

מקדמי רגרסיה ליניארית הבודקת מנבאים של מכוונות לעצמי מתחום תפיסת העצמי ביחס

ללקות

לעצמימכוונות

β SE B B




דאמי זהות עצמית 33.- 12. **27.- עבר


*p one-tailed<.05; ** p<.01; ***p<.001

מסביר באופן מובהק את ציוני שאלון מכוונות ' תחושת חריגות עבר/זהות עצמית'המשתנה

כלומר חווית הלקות כמרכזית בזהות , כיוון הקשר תואם את כיוון ההשערות. לעצמי

.נות לעצמיכמייצרת תחושת חריגות נמצאה כקשורה לפחות מכוו/העצמית

קשר עם העדר , מצוקה חברתית, עם שומעים קרוב קשרהעדר )חברתית מצוקה : גורם הסיכון

(לקויי שמיעה

מקדמי רגרסיה ליניארית הבודקת מנבאים של מכוונות לעצמי מתחום המצוקה החברתית


β SE B B




דאמי קשר עם 27. 11. **23. שומעים


*p one-tailed<.05; ** p<.01; ***p<.001

148

. מסביר באופן מובהק את ציוני שאלון מכוונות לעצמי' קשר עם בני הגיל השומעים'המשתנה

כלומר קשר קרוב יותר עם שומעים מתקשר למכוונות , כיוון הקשר תואם את כיוון ההשערות

. גבוהה יותר לעצמי

:הולם-תיקוני בונפרוני

. הולם לארבע משוואות-פרונימנת לצמצם את הסיכון לטעות מסוג ראשון נעשו תיקוני בונ-על

: נותרו כך גם לאחר התיקונים, מנבאים מובהקיםאשר נמצא שהם , שלושת המשתנים המייצגים

קשר עם בני הגיל השומעים , (adjusted p = 0.01)חווית הלקות כמרכזית בזהות העצמית

(adjusted p = 0.03 ) ויחסם הרגשי של ההורים כלפי הלקות(adjusted p = 0.04.)

שאלון תחושת קיום עצמית : משתנה תלוי

נמצאו משתנים לא אינטנסיביות התכנית השיקומית -ו הוריתהעדר תמיכה גורמי הסיכוןעבור

.מנבאים מובהקים

תחושת /זהות עצמיתהלקות מרכזית ב) תפיסה עצמית שלילית בהקשר ללקות: גורם הסיכון

(פגם עברתחושת , חריגות עבר

יניארית הבודקת מנבאים של תחושת קיום עצמית מתחום תפיסת העצמי ביחס מקדמי רגרסיה ל

ללקות


β SE B B




זהות עצמית דאמי 26.- 11. *23.- עבר


*p one-tailed<.05; ** p<.01; ***p<.001

מסביר באופן מובהק את ציוני שאלון תחושת קיום ' תחושת חריגות עבר/זהות עצמית'המשתנה

כלומר חווית הלקות כמרכזית בזהות , כיוון הקשר תואם את כיוון ההשערות. עצמית

. כמייצרת תחושת חריגות נמצאה כקשורה לפחות תחושת קיום עצמית/העצמית

149

קשר עם העדר , מצוקה חברתית, עם שומעים קרוב קשרהעדר )חברתית מצוקה : גורם הסיכון

(לקויי שמיעה

מקדמי רגרסיה ליניארית הבודקת מנבאים של תחושת קיום עצמית מתחום המצוקה החברתית


β SE B B





דאמי קשר עם 21. 10. *19. שומעים


*p one-tailed<.05; ** p<.01; ***p<.001

מסביר באופן מובהק את ציוני שאלון תחושת קיום ' קשר עם בני הגיל השומעים'המשתנה

כלומר קשר קרוב יותר עם שומעים מתקשר ליותר , כיוון הקשר תואם את כיוון ההשערות. עצמית

. תחושת קיום עצמית


המשתנים המייצגים שנמצאו כמנבאים מתוך שני . הולם לארבע משוואות-נעשו תיקוני בונפרוני

רק משתנה הזהות העצמית נותר מובהק לאחר ( קשר עם שומעים וזהות עצמית)מובהקים

קרוב אם כי היה, לא נכלל בתחום המובהקות קשר עם שומעים(. adjusted p = 0.047)התיקונים

(.adjusted p = 0.07)לכך

התיקונים לאחר לעצמי מכוונות המשתנה עבור המייצגים המשתנים בחירת סיכום

המייצגים שלושה , בכיוון ההשערות, נמצאו שלושה משתנים מנבאים מובהקים :הסטטיסטים

נמצא 'העדר תמיכה הורית בצרכים הקשורים ללקות' גורם הסיכוןעבור . גורמי סיכון שונים

גורם עבור . אשר מנבא את מדד המכוונות לעצמי, 'יחס רגשי של ההורים כלפי הלקות'המשתנה

ה עצמית תפיס' גורם הסיכוןעבור . לא נמצאו משתנים מובהקים' אינטנסיביות השיקום' הסיכון

, 'תחושת חריגות/חווית הלקות כמרכזית בזהות העצמית'נמצא המשתנה ' שלילית ביחס ללקות

גורם הסיכון עבור . אשר מנבא הן את מדד המכוונות לעצמי והן את מדד תחושת קיום עצמית

אשר מנבא את מדד המכוונות , 'קשר עם בני הגיל השומעים'נמצא המשתנה ' חברתיתמצוקה '

. לעצמי

151

בחירת משתנים מייצגים המנבאים את המשתנה מכוונות לסביבה

עבור . 3.ומפורט בסעיף ב הליך בחירת המשתנים זהה לזה שבוצע עבור המשתנה מכוונות לעצמי

נערכו ארבע ( פחד מהערכה שלילית, מכוונות לסביבה)וונות לסביבה כל מדד של המשתנה מכ

, העדר תמיכה הורית)אשר בדקו גורם סיכון נפרד כל אחת , רגרסיות ליניאריות היררכיות מרובות

ולאחריהן , (מצוקה חברתית, קות בחווית העצמיתפיסה שלילית של הל, אינטנסיביות השיקום

:וצאות ניתוחי הרגרסיות עבור המשתנה מכוונות לסביבהלהלן ת. נערכו תיקונים סטטיסטים

שאלון מכוונות לסביבה: משתנה תלוי

יחס , נורמטיבי-אוברהורים יחס ) בצרכים הקשורים ללקות הוריתהעדר תמיכה : גורם הסיכון (דמות בוגרתעם תקשורת העדר , הוריםשלילי של הרגשי

מכוונות לסביבה מתחום התמיכה ההוריתמקדמי רגרסיה ליניארית הבודקת מנבאים של


β SE B B


-.48*** .02 -.08 Social Desirability Step II .31 3.81 Constant

-.49*** .02 -.08 Social Desirability

דאמי יחס הורים 42. 19. *24.****נורמטיבי-אובר


*p one-tailed<.05; ** p<.01; ***p<.001

יחס )' נורמטיבי-אובר'י החציון מבחינה בין אלו אשר קיבלו ציון "חלוקת משתנה זה עפ****

לבין כל ( ה הקשורים בלקות השמיעה/המכחיש או לא נותן מקום לחוויות או צרכים של הילד

.נתונים תיאוריים עבור המשתנים המנבאים במחקר –' ראו נספח טלפירוט נוסף . היתר

. מסביר באופן מובהק את ציוני שאלון מכוונות לסביבה' נורמטיבי-אובר יחס הורים'המשתנה

נורמטיבי אל הילד מתקשר -כלומר יחס הורים אובר, כיוון הקשר תואם את כיוון ההשערות

. למכוונות גבוהה יותר לסביבה

יחס רגשי שלילי )), אינטנסיביות התכנית השיקומית)אינטנסיביות השיקום : גורם הסיכון

(העדר פעילויות פנאי לא מילוליות, *((ניםלאימו

כן אופיין -מתיחס רק לנבדקים שעברו שיקום משמעותי ועל' יחס רגשי לאימונים'המשתנה *

נתונים תיאוריים עבור המשתנים המנבאים –' להרחבה ראו נספח ט)בריבוי ערכים חסרים

גם את מספר התצפיות (בכשליש) משמעותי הכנסתו למשוואת הרגרסיה תפחית באופן(. במחקר

מאחר והמשתנה יחס רגשי לאימונים לא נמצא בפני עצמו . בקרב המשתנים האחרים במשוואה

151

הוחלט להוציאו ממשוואות –כבעל קשר מובהק למדדים האישיותיים ( בבדיקות רגרסיה)

.הרגרסיה

יקוםמקדמי רגרסיה ליניארית הבודקת מנבאים של מכוונות לסביבה מתחום אינטנסיביות הש


β SE B B



Step II

.25 3.84 Constant


. 32 דאמי אינטנסיביות 36. 14. ** השיקום

Adjusted R Square = .27 for step I, Adjusted R square =.04 for step II

*p one-tailed<.05; ** p<.01; ***p<.001

מסביר באופן מובהק את ציוני שאלון מכוונות ' אינטנסיביות התכנית השיקומית'המשתנה

כלומר תכנית שיקומית אינטנסיבית יותר , כיוון הקשר תואם את כיוון ההשערות. לסביבה

. ותר לסביבהמתקשרת למכוונות גבוהה י

לא נמצאו מצוקה חברתית -ו תפיסה עצמית שלילית בהקשר ללקותעבור גורמי הסיכון

.משתנים מנבאים מובהקים


נמצאו כמנבאים המשתנים המייצגים אשר שני . הולם לארבע משוואות-נעשו תיקוני בונפרוני

ויחס ( adjusted p = 0.02)ביות השיקום אינטסי: נותרו כאלו גם לאחר התיקוניםמובהקים

(.adjusted p = 0.048)נורמטיבי -הורים אובר

פחד מהערכה שלילית: משתנה תלוי

. עבור משתנה זה לא נבחרו משתנים מנבאים מובהקים המייצגים את ארבעת גורמי הסיכון

התיקונים לאחר לסביבה מכוונות המשתנה עבור המייצגים המשתנים בחירת סיכום

המייצגים שני גורמי , בכיוון ההשערות, מנבאים מובהקיםנמצאו שני משתנים :הסטטיסטים

נמצא המשתנה ' בצרכים הקשורים בלקות הוריתהעדר תמיכה ' גורם הסיכוןעבור . סיכון שונים

עבור גורם הסיכון. המנבא את שאלון מכוונות לסביבה, 'נורמטיבי-יחס הורים אובר'

המנבא גם הוא את 'אינטנסיביות התכנית השיקומית'נמצא המשתנה ' אינטנסיביות השיקום'

מצוקה 'ו 'ה עצמית שלילית בהקשר ללקותתפיס' גורמי הסיכוןעבור . שאלון מכוונות לסביבה

.מובהקים מנבאיםלא נמצאו משתנים ' חברתית

152

אפיון משתנים הקשורים לקיום קשר עם לקויי שמיעה בתקופת : ב"י נספח וההתבגרותהילדות

, מתאמי ספירמן בין קשר עם לקויי שמיעה בעבר לבין משתנים מהעבר הקשורים בלקות השמיעה בתפיסת הלקות בחווית העצמי ובמצב החברתי, באינטנסיביות השיקום, ביחס ההורים

קשרים חברתיים עם לקויי שמיעה בעבר

006. מגדרמובנות הדיבור של

המרואיינים.179

בשמיעה רמת הירידה בילדות באוזן הטובה

.432***

043.- יחס הורים נורמטיבי

074.- יחס רגשי הורים

תקשורת דמות בוגרת עבר

.248*

שאלון אינטנסיביות השיקום

.433***

028.- משמעות רגשית אימונים

**322. שאלון פעילויות פנאי

ציון גבוה )פגם עבר קבלה חיובית של פירושו

(הלקות

.254*

תחושת /זהות עצמית חריגות עבר

.278**

קשרים חברתיים שומעים עבר

-.080

078. מצוקה חברתית עבר


הנתונים מראים שקשר עם לקויי שמיעה אחרים בתקופת הילדות וההתבגרות קשור במידה

כמו גם במידה בינונית , גבוהה לחומרת הלקות ולאינטנסיביות השיקום ומשכו-מובהקת ובינונית

. לחוויות פנאי לא מילוליות

כמו . השומעים אין כל קשר משמעותי בין קשר עם לקויי שמיעה לבין המצב החברתי עם בני הגיל

.או לאופן שבו ההורים התיחסו ללקות השמיעה כפי שנמדד במחקר, כן לא מתקיים קשר למגדר

עם זאת מתקיים קשר נמוך מובהק עם תקשורת עם דמות בוגרת על קשיים הקשורים בלקות

ילדים ומתבגרים אשר היו להם יותר קשרי חברות עם לקויי שמיעה אחרים גם נטו : השמיעה

. בנוגע לקשיים הקשורים בלקות השמיעה, או דמויות בוגרות אחרות, ותר את ההוריםלשתף י

153

, מחד קבלה חיובית של הלקותקשר עם לקויי שמיעה מקיים קשרים מובהקים נמוכים עם , בנוסף

. ועם מרכזיותה של הלקות בזהות העצמית מאידך

מתבגרים לקויי שמיעה /ילדיםמן הנתונים עולה שהגורמים המרכזיים הקשורים לקיום קשר עם

בישראל שיקום ומתן שירותים . חומרת הלקות ואינטנסיביות השיקום ומשכואחרים הינם

א או ארגון "כגון ארגון מיח)שמיעה מתבצעים לרוב במסגרות מוסדיות ארציות -לילדים כבדי

ע ילדים כבדי על בסיס קבו פוגשיםבהן הילדים נפגשים על בסיס קבוע עם אנשי מקצוע וכן , (שמע

ילדים אשר בשל חומרת הלקות שלהם עוברים אימוני שיקום ממושכים , לפיכך. שמיעה אחרים

ככל הנראה הזדמנויות אלו נוצלו . עשויים לקבל הזדמנות רבה יותר להכיר לקויי שמיעה אחרים

ו גם כאשר הוריהם לא בהכרח קיבלו את לקות השמיעה באופן חיובי א, ידי חלק מן הילדים-על

לבין קשר ריבוי פעילויות פנאי לא מילוליותהקשר שנמצא בין . נתנו מקום לצרכים הקשורים בה

ידי הקשרים החבריים עצמם -על. א: עשוי להיות מוסבר בכמה דרכים, עם לקויי שמיעה אחרים

ידי חוגים המתקיימים באותן מסגרות -על. ב(. יזמה משותפת של הילדים לשחק באופן הנוח להם)

לא דורשים מאמץ )שמיעה -ואשר מותאמים לצרכיהם של ילדים כבדי, ארגוניות-יותמוסד

דהיינו ילדים אשר . חומרת הלקות –( קונפאונד)ידי גורם שלישי משותף -על. ג(. מילולי-שמיעתי

וגם יטו יותר לעסוק , יש להם לקות חמורה יותר גם יטו יותר להכיר ילדים כבדי שמיעה אחרים

הקשר בין אינטנסיביות השיקום לפעילויות פנאי לא מילוליות הינו )לא מילוליות בפעילויות פנאי

rs=.35; p: וכך גם הקשר בין חומרת הלקות לפעילויות פנאי rs=.25; p two-tailed <.05מובהק

two-tailed <.01)

לשיתוף רב יותר של דמויות בוגרות בחלק מן המקרים קשר עם לקויי שמיעה אחרים קשור

לקבלה עצמית טובה יותר של הלקותייתכן שהדבר קשור . בקשיים הקשורים ללקות השמיעה

סמך מתאמי ספירמן ניתן לשרטט את -על. אשר נמצאה קשורה גם היא לקשר עם לקויי שמיעה

:המשולש הבא


של הלקות מאפשרת עצמית חיוביתמחד קבלה : כיווניים-ככל הנראה מתרחשים תהליכים רב

. ומאידך תחושת הקבלה מתחזקת בעקבות קשרים אלו, שמיעה אחרים-יצירת קשרים עם כבדי

של הלקות והן קשר עם לקויי שמיעה אחרים מקדמים יכולת לשתף בהתמודדות חיוביתהן קבלה

ושיתוף כזה עשוי מצידו לחזק את הקבלה העצמית וכן את המשך, עם הלקות עם דמויות בוגרות

העדר

תחושת

פגם

קשר עם

לקויי

שמיעה

תקשורת

עם דמות

בוגרת

קבלה

חיובית

של

הלקות

rs= .31** rs= .25*

rs= .25*

154

יש עם זאת לסייג את תקפות . גורמים המושפעים זה מזה, הקשר עם לקויי שמיעה אחרים

.הממצאים בכך שגודל הקשרים שנמצא הינו נמוך

הסבר נוסף למתאם שבין קשר עם לקויי שמיעה לבין תקשורת עם דמות בוגרת על קשיים

קרים שתי הזירות העובדה שלפחות בחלק מן המ –הקשורים בלקות השמיעה נעוץ בקונפאונד

אצל חלק מן . שמיעה-הארגון המספק שירותים לילדים כבדי -מתקיימות במרחב פיזי משותף

המרואיינים השיתוף בקשיים נעשה לא מול ההורים אלא מול מורת השמע או קלינאית

שיקומי סיפק לילדים לא -בחלק מן המקרים המוסד הארגוני, לפיכך. התקשורת שליוותה אותם

ות ליצירת קשרים עם ילדים לקויי שמיעה אחרים אלא גם דמות בוגרת ותומכת איתה רק הזדמנ

. יכלו להתיעץ בכל הנוגע להתמודדות עם לקות השמיעה

חווית הלקות משתנה נוסף אשר נמצא קשור באופן נמוך אך מובהק לקשר עם לקויי שמיעה הינו

חווית הלקות כמהותית : כיווני-וגם כאן סביר לשער שהקשר הינו ד .כמרכזית בזהות העצמית

ומאידך להיווצר או , לזהות העצמית עשויה מלכתחילה לקדם חיפוש קשר עם ילדים לקויי שמיעה

הלקות כמרכזית בזהות העצמית חווית', ישתואר בנספח כפי . להתחזק בעקבות קשרים אלו

אלא קשורה במידה רבה לתחושת , בתקופות הילדות וההתבגרות אינה נייטרלית מבחינה רגשית

פירוש הדבר . כלומר לתפיסת הלקות באור שלילי לאור קשיי השתלבות בחברה השומעת, חריגות

שמיעה כחלק מן הינו שקשר עם לקויי שמיעה אחרים עשוי לא רק להגביר את המודעות ללקות ה

כדי . אלא גם להגביר את תחושת החריגות הפנימית ביחס לבני הגיל השומעים, הזהות העצמית

נעשו שני , תחושת חריגות/לבדוק את התנאים בהם קשר עם לקויי שמיעה מתקשר לזהות עצמית

בניתוח הראשון נבדקה אינטראקציה בין קשר עם. ניתוחי רגרסיה מרובה לבדיקת אינטראקציות

כאשר המשתנה התלוי היה הזהות , לקויי שמיעה לבין מידת הקשר עם בני הגיל השומעים

בניתוח השני נבדקה אינטראקציה בין קשר עם לקויי שמיעה לבין מידת . תחושת חריגות/העצמית

בשני . תחושת חריגות/כאשר גם כאן המשתנה התלוי היה הזהות העצמית, המצוקה החברתית

שקשר עם לקויי שמיעה משמעות הדבר הינה . ינטראקציות מובהקותהניתוחים לא נמצאו א

ה בכיתה /תחושת חריגות ללא תלות במצב החברתי של הילד/מתקשר באופן חיובי לזהות עצמית

.השומעת

הסבר אלטרנטיבי עשוי לטעון שחומרת הלקות ואינטנסיביות השיקום משמשות כקונפאונד

, יעה לבין חווית הלקות כמרכזית בזהות העצמיתהמסביר את הקשר בין קשר עם לקויי שמ

דהיינו להוות גורם המסביר בפני עצמו הן את יצירת הקשר עם לקויי שמיעה והן את חווית

במצב כזה הקשר הישיר בין קשר עם לקויי שמיעה למשתנה . הלקות כמרכזית בזהות העצמית

מתאמי ספירמן בין חומרת , אתעם ז. ידי גורם שלישי-הזהות העצמית הינו מלאכותי ונוצר על

הלקות או אינטנסיביות השיקום לבין משתנה הזהות העצמית הינם חלשים יותר לעומת המתאם

: בין קשר עם לקויי שמיעה לבין הזהות העצמית

, rs=.18, p(two-tailed)=.10: מתאם ספירמן בין חומרת הלקות לבין זהות עצמית

. rs=.21, p(two-tailed)=.05: עצמיתבין אינטנסיביות השיקום לבין זהות

rs=.28, p(two-tailed)=.009: בין קשר עם לקויי שמיעה לבין זהות עצמית

155

בקשר ישיר בין קשר עם לקויי שמיעה לבין הזהות נתונים אלו מחזקים את ההסבר התומך

. העצמית

לדות וההתבגרות ם של קשרים חברתיים עם בני הגיל לקויי השמיעה בתקופות הימקיו ,לסיכום

. לא נמצא קשור באופן משמעותי לא למצב החברתי בכיתה השומעת ולא ליחס ההורים ללקות

נראה שהגורם המרכזי המשפיע על יצירת קשרים עם לקויי שמיעה הוא חומרת לקות השמיעה

גורמים אשר לרוב קשורים לנוכחות ממושכת במסגרות ארגוניות , ואינטנסיביות השיקום

מסגרות אלו מספקות הזדמנויות להכיר ילדים לקויי שמיעה . שמיעה-ילדים כבדיהמטפלות ב

במקרים מסוימים נוצר במסגרות אלו גם קשר אישי עם . אחרים ולהשתתף עמם בפעילויות פנאי

ה לשתף דמות בוגרת בקשיים הקשורים להתמודדות עם /ה או לנער/אשת מקצוע המאפשר לילד

מיעה נמצא כקשור באופן מובהק אך לא חזק לקבלה עצמית קשר עם לקויי ש. לקות השמיעה

תחושת אשר עשוי לייצר לעיסוק פנימי בלקות כמהותית לזהות העצמית, חיובית יותר של הלקות

.ולשיתוף רב יותר בקשיים הקשורים ללקות השמיעה, חריגות

156

את הקשר שבין אינטנסיביות ( moderator)רמת השיקום כממתנת : ג"ינספח אישוש מובהקותו של קשר לא מונוטוני –השיקום למכוונות לסביבה

מונוטונית של הקשר בין אינטנסיביות השיקום למדדי -אישוש סטטיסטי של צורתו הלאלשם

נבדקה ברגרסיות ליניאריות מובהקות , אשר נצפתה בגרפים תיאוריים, מכוונות לסביבה

רמת השיקום לבין הקשר שבין אינטנסיביות השיקום למדדי מכוונות האינטראקציה שבין

.לסביבה

בשלב הראשון כל הנבדקים שלא : רמות בשני שלבים .-המשתנה אינטנסיביות השיקום חולק ל

כל הנבדקים המשתייכים (. N=29) 'רמה אפסית' –הוגדרו כקבוצה נפרדת עברו שיקום משמעותי

סקלה המורכבת משקלול של גיל )בסקלת אינטנסיביות השיקום לרמה האפסית מציגים ציון אפס

בשלב השני (. תדירות ומעורבות בני משפחה בנוסף לאנשי מקצוע, משך השיקום בשנים, תחל

3-וחושב מחדש ציון החציון של קבוצת המשוקמים ל, הוצאו נבדקי הרמה האפסית מן המדגם

-הוגדרו כמשתייכים להחדש ל ציון החציון כל הנבדקים המשוקמים עד וכול(. .2-3בסקלה של )

פים בגר(. N=24) 'רמה גבוהה' -וכל הנבדקים מעל לציון החציון שוייכו ל, (N=35)' רמה בינונית'

שהמהפך בכיוון הקשר בין אינטנסיביות השיקום למכוונות , ניתן לראות 2-ו 3 'מסהתיאוריים

. לסביבה חל במעבר שבין הרמה הבינונית לבין הרמה הגבוהה

בכל משוואה המשתנה התלוי היה מדד של . נערכו שתי רגרסות ליניאריות היררכיות מרובות

ראשון הוצב משתנה הרציה בצעד ה(. פחד מהערכה שלילית, מכוונות לסביבה)מכוונות לסביבה

וכן משתנה האינטראקציה , בצעד השני הוצבו משתנה אינטנסיביות השיקום. החברתית כקווריאט

משתנה האינטראקציה הוצב . השיקום( אינטנסיביות)בין אינטנסיביות השיקום לבין רמות

כל (. 3)גבוהה ו, (-3)אפסית עד וכולל בינונית :י קידוד אפקט"כמשתנה דאמי בעל שתי רמות עפ

לאחר ביצוע . 1המשתנים המנבאים במשוואה תוקננו כדי למנוע מולטיקוליניאריות גבוהה ביניהם

.Tolerance-ו VIFהרגרסיות נשללה מולטיקוליניאריות באמצעות בדיקות

רגרסיה מתוקננת לבחינת אינטראקציה עבור מדד מכוונות לסביבה מקדמי

β SE B B

Step I

.07 2.63 Constant

-.53*** .07 -.43*** Z Social Desirability

Step II

.10 2.78 Constant


.05 .07 .04 Z אינטנסיביות שיקום

רמות : אינטראקציה *23.- 10. *21.-

* שיקום Z אינטנסיביות

שיקום

Adjusted R Square = .27 for step I, Adjusted R square =.03 for step II *p two-tailed<.05; ** p<.01; ***p<.001

בנוסף למשתנים המנבאים תוקנן . Frazier, Tix & Barron (2004)י "שיטת התקנון מומלצת כעדיפה עפ 1

(.תקנון הקווריאט לא משפיע על המובהקות)הקווריאט כדי שניתן יהיה לפרש את השפעתם באותן היחידות גם

157

בין רמות השיקום p(two-tailed)<.05מן הנתונים עולה שמתקיימת אינטראקציה מובהקת עבור

כאשר רמת השיקום הינה אפסית . לבין הקשר שבין אינטנסיביות השיקום למדד מכוונות לסביבה

בין 2ומקדם הקשר, -3ערך משתנה הדאמי הינו : עד וכולל בינונית מתקיים קשר חיובי מובהק

כיוון כאשר רמת השיקום היא ממושכת . =B. 23אינטנסיביות השיקום למכוונות לסביבה הינו

ומקדם הקשר שבין אינטנסיביות השיקום , 3ערך משתנה הדאמי הינו : הקשר מתהפך לשלילי

. =B -..2למכוונות לסביבה הינו

,Cohenובינוני 02.גודל קטן הינו )גודל המוגדר כקטן , ²ƒ Cohen's 04.= גודל האפקט הינו

1992 .15)

דד פחד מהערכה שליליתרגרסיה מתוקננת לבחינת אינטראקציה עבור מ מקדמי

β SE B B

Step I

.11 2773 Constant


Step II

.12 3712 Constant


-.15 .09 -.16 Z אינטנסיביות שיקום

רמות : אינטראקציה ***44.- 13. ***32.-

* שיקום Z אינטנסיביות

שיקום


*p two-tailed<.05; ** p<.01; ***p<.001

בין רמות p(two-tailed)<.001מן הנתונים עולה שמתקיימת אינטראקציה מובהקת עבור

כאשר רמת השיקום . השיקום לבין הקשר שבין אינטנסיביות השיקום למדד פחד מהערכה שלילית

ומקדם , 1-ערך משתנה הדאמי הינו : היא אפסית עד וכולל בינונית מתקיים קשר חיובי מובהק

כאשר רמת השיקום היא . =B .22הקשר בין אינטנסיביות השיקום לפחד מהערכה שלילית הינו

ומקדם הקשר שבין , 3ערך משתנה הדאמי הינו : שכת כיוון הקשר מתהפך לשליליממו

.=B -.22אינטנסיביות השיקום לפחד מהערכה שלילית הינו

. ²ƒ ((Cohen, 1992 15.=: אשר קרוב לגודל המוגדר בינוני, ²ƒ Cohen's 14.= גודל האפקט הינו

תוצאות מבחני הרגרסיה מאששות באופן סטטיסטי את האינטראקציה שנצפתה בגרפים ,לסיכום

ברמת שיקום . בין רמת השיקום לבין הקשר שבין אינטנסיביות השיקום לבין מכוונות לסביבה

.ממושכת הקשר הינו שלילי/ואילו ברמת שיקום גבוהה, אפסית עד בינונית הקשר הינו חיובי

קדמי הקשר הלא ברגרסיות עם אינטראקציות יש להתיחס למ Frazier, Tix & Barron (2004)י "עפ 2

.של האינטראקציות אינן מתוקננות כראוי( βs)מאחר והביטות , של האינטראקציות (Bs)מתוקננים

158

מילוליים-מות השיקום במשתנים שמיעתייםהבדלים בין ר: ד"נספח י

. להלן טבלאות השכיחות ותוצאות מבחני מובהקות פירסון חי בריבוע

בשלוש רמות שיקום חומרת הלקות בילדותשתי רמות של עבור טבלת שכיחות

3_שיקום_אינטנסיביות

Total

לא עברו שיקום

משמעותיעברו שיקום

עברו שיקום ממושך במיוחד

71עד 71_מעל_שמיעה_רמת_דאמיבאוזן הטובה

קלה )עד

(בינונית

Count 25a 17b 2c 44

% within 71_מעל_שמיעה_רמת_דאמי

56.8% 38.6% 4.5% 100.0%

% within 3_שיקום_אינטנסיביות

86.2% 48.6% 8.3% 50.0%

% of Total 28.4% 19.3% 2.3% 50.0%

71 ומעלה באוזן הטובה

חמורה )עד

(עמוקה

Count 4a 18b 22c 44


9.1% 40.9% 50.0% 100.0%


13.8% 51.4% 91.7% 50.0%

% of Total 4.5% 20.5% 25.0% 50.0%

Total Count 29 35 24 88


33.0% 39.8% 27.3% 100.0%


100.0% 100.0% 100.0% 100.0%

% of Total 33.0% 39.8% 27.3% 100.0%

Each subscript letter denotes a subset of 3_שיקום_אינטנסיביות categories whose column proportions do not differ significantly from each other at the .05 level.

ניתן לראות מן הטבלה שרמת השיקום הממושכת נבדלת באופן מובהק מרמת השיקום הבינונית

ותה וניתן לרא, מובהקות זו התקבלה לאחר תיקון בונפרוני. חומרת הלקותבמשתנה והאפסית

. בטבלה באמצעות האותיות השונות המוצמדות למספר התצפיות בכל רמת שיקום

Pearson Chi-Square = 31.9, df=2, adjusted p (two-sided) = .000

159

בשלוש רמות שיקום תפקוד שמיעתי בהווהשתי רמות של עבור טבלת שכיחות

3_שיקום_אינטנסיביות

Total




תפקוד שמיעתי_תפקוד_רמותעד 1)טוב

1778 (החציון

Count 21a 21a 7b 49

% within שמיעתי_תפקוד_רמות

42.9% 42.9% 14.3% 100.0%


72.4% 61.8% 29.2% 56.3%

% of Total 24.1% 24.1% 8.0% 56.3%

תפקוד מעל )גרוע

(החציון

Count 8a 13a 17b 38


21.1% 34.2% 44.7% 100.0%


27.6% 38.2% 70.8% 43.7%

% of Total 9.2% 14.9% 19.5% 43.7%



33.3% 39.1% 27.6% 100.0%


100.0% 100.0% 100.0% 100.0%

% of Total 33.3% 39.1% 27.6% 100.0%

Each subscript letter denotes a subset of 3_שיקום_אינטנסיביות categories whose column proportions do not differ significantly from each other at the .05 level.

,ולאחר תיקון בונפרוני, ניתן לראות מן הטבלה שרמת השיקום הממושכת נבדלת באופן מובהק

. התפקוד השמיעתיבמשתנה והאפסית מרמת השיקום הבינונית


161

תפיסת מכוונות לסביבה ו, הקשרים שבין אינטנסיביות השיקום :ו"טנספח בעבר הלקות כפגם

בשלוש רמות שיקום( י החציון"מחולקות עפ)טבלת שכיחות עבור שתי רמות של תחושת פגם

._שיקום_אינטנסיביות

Total




עד )פגום עבר_פגם_רמות (,2.2וכולל

Count 14a, b 22b 6a 42

% within עבר_פגם_רמות

33.3% 52.4% 14.3% 100.0%

% within ._שיקום_אינטנסיביות

53.8% 66.7% 26.1% 51.2%

% of Total 17.1% 26.8% 7.3% 51.2% לא פגום

קבלה )חיובית של

(הלקות (,2.2מעל )

Count 12a, b 11b 17a 40


30.0% 27.5% 42.5% 100.0%


46.2% 33.3% 73.9% 48.8%

% of Total 14.6% 13.4% 20.7% 48.8%



31.7% 40.2% 28.0% 100.0%


100.0% 100.0% 100.0% 100.0%

% of Total 31.7% 40.2% 28.0% 100.0%

Each subscript letter denotes a subset of שיקום_אינטנסיביות_. categories whose column proportions do not differ significantly from each other at the .05 level.

ניתן לראות מן הטבלה שרמת השיקום הממושכת נבדלת באופן מובהק מרמת השיקום הבינונית

וניתן לראותה , מובהקות זו התקבלה לאחר תיקון בונפרוני. במידת הקבלה החיובית של הלקות

. בטבלה באמצעות האותיות השונות המוצמדות למספר התצפיות בכל רמת שיקום


161

לקשר בין אינטנסיביות השיקום להעדר תחושת פגם DOT PLOTגרף

לא נצפה קשר בולט בין ( 3עד לציון )שברמות השיקום האפסית והבינונית , הגרף ניתן לראותמן

אך לקראת סוף הרמה הבינונית והמשך ברמת השיקום . אינטנסיביות השיקום לבין תחושת הפגם

ככל שאינטנסיביות השיקום עולה כך עולה גם , ברמות אלו. הממושכת נצפה קשר חיובי משמעותי

.ת באופן חיובי בגיל הילדות וההתבגרותתפיסת הלקו

בדיקות אינטראקציה בין אינטנסיביות השיקום לתחושת הפגם באמצעות מבחני רגרסיה ליניארית

כדי לאשש את האינטראקציה שבין תחושת הפגם לבין הקשר בין אינטנסיביות השיקום לבין

משוואה עבור כל מדד –רובה נעשו שתי משוואות רגרסיה ליניארית היררכית מ, מכוונות לסביבה

המשתנה התלוי בכל משוואה היה מדד אחד מתוך שני מדדי מכוונות . של מכוונות לסביבה

בצעד הראשון הוצב משתנה הרציה החברתית (. פחד מהערכה שלילית, מכוונות לסביבה)לסביבה

. 2. אינטנסיביות השיקום. 3: שני משתנים enterבצעד השני הוכנסו בשיטת . כקווריאט

.אינטראקציה בין אינטנסיביות השיקום לתחושת הפגם

המקודד , האינטראקציה חושבה כמכפלה בין אינטנסיביות השיקום לבין המשתנה תחושת הפגם

קיום תחושת /העדר תחושת פגם) -1,1: ל( effect coding)באופן קטגורי בשיטת קידוד אפקט

טיקוליניאריות בין המשתנים המנבאים שיטת קידוד זו נבחרה כדי לצמצם את המול(. פגם

Frazier, Tix and Barronי "הומלצה כעדיפה לפרשנות המקדמים במשוואה עו, במשוואה

צעד נוסף שנעשה לצמצום המולטיקוליניאריות הוא תקנון כל המשתנים המנבאים . (2004)

.Tolerance-ו VIFמולטיקוליניאריות נשללה באמצעות בדיקות . במשוואה

לא נמצאו ( N=88)צדית -הרגרסיה תחת השערה דו ןתוצאות מבח, עבור מדד מכוונות לסביבה

. p (two-tailed)<.05מובהקות עבור

:עבור מדד פחד מהערכה שלילית נמצאו תוצאות מובהקות

162

פחד מהערכה שליליתרגרסיה מתוקננת לבחינת אינטראקציה עבור מדד מקדמי

β SE B B


-.47*** .10 -.50*** Social Desirability Step II .10 2.80 Constant

-.45*** .10 -.48*** Z Social Desirability -.05 .10 -.06 Z אינטנסיביות שיקום

* פגם : אינטראקציה **27.- 10. **26.-Z אינטנסיביות שיקום

Adjusted R Square = .2, for step I, , Adjusted R square = .80 for step II *p two-tailed<.05; ** p<.01; ***p<.001

בין תחושת הפגם p(two-tailed)<.01מן הנתונים עולה שמתקיימת אינטראקציה מובהקת עבור

כאשר מתקיימת תחושת פגם . פחד מהערכה שליליתלבין הקשר שבין אינטנסיביות השיקום למדד

ומקדם , 1-ערך משתנה הדאמי הינו : מתקיים קשר חיובי מובהק( הלקות נתפסת באור שלילי)

עבור נבדקים אשר , לפיכך. =B3. 20הינו פחד מהערכה שליליתהקשר בין אינטנסיביות השיקום ל

כאשר לא .יתפחד מהערכה שלילאינטנסיביות השיקום מנבאת הגברה ב, חוו את לקותם כפגם

ערך : כיוון הקשר מתהפך לשלילי( הלקות נתפסת באור חיובי או נייטרלי)מתקיימת תחושת פגם

הינו פחד מהערכה שליליתומקדם הקשר שבין אינטנסיביות השיקום ל, 3משתנה הדאמי הינו

20.- B= .אינטנסיביות השיקום מנבאת , עבור נבדקים אשר לא חוו את לקותם כפגם, לפיכך

. פחד מהערכה שליליתחתה בהפ

ברגרסיות עם אינטראקציות יש להתיחס למקדמי הקשר הלא Frazier, Tix and Barron (2004)י "עפ 3

.אינן מתוקננות כראוישל האינטראקציות ( βs)מאחר והביטות , של האינטראקציות (Bs)מתוקננים

163

נתונים תיאוריים עבור משתנים המייצגים את היחס ללקות : ז"טנספח השמיעה בהווה

מידת הקשר עם לקויי שמיעה בהווה. 1

'קשר עם לקויי שמיעה בהווה'טבלת שכיחויות עבור המשתנה

Frequency Percent Valid Percent Cumulative

Percent

Valid .00 35 39.8 39.8 39.8

.50 2 2.3 2.3 42.0

1.00 16 18.2 18.2 60.2

1.50 4 4.5 4.5 64.8

2.00 31 35.2 35.2 100.0

Total 88 100.0 100.0

ניתן לראות מן . מעיד על קיומם של קשרים טובים עם לקויי שמיעה( 2)הציון הגבוה ביותר

או שקשריהם אינם , אין קשרים עם לקויי שמיעה אחרים( %,2-כ)הטבלה שלרוב המרואיינים

.מקיימים קשרים קרובים עם לקויי שמיעה %,.-כ. קרובים

המקום שתופסת הלקות בזהות העצמית. 2

'זהות עצמית הווה'טבלת שכיחויות עבור המשתנה

Frequency Percent Valid Percent Cumulative

Percent

Valid 1.00 12 13.6 13.6 13.6

1.50 1 1.1 1.1 14.8

2.00 33 37.5 37.5 52.3

2.50 2 2.3 2.3 54.5

3.00 32 36.4 36.4 90.9

4.00 8 9.1 9.1 100.0

Total 88 100.0 100.0

ניתן לראות מן הטבלה . ציון גבוה יותר פירושו תפיסת הלקות כמרכזית יותר בזהות העצמית

לא תופסים את הלקות כחלק משמעותי בזהותם ( %,,-כ)שקצת יותר ממחצית מן המרואיינים

. בעוד שהיתר כן תופסים את הלקות כמהותית לזהותם, העצמית

164

המידה שבה הלקות נתפסת כפגם שלילי. 3

'תחושת פגם בהווה'טבלת שכיחויות עבור המשתנה

Frequenc

y Percent Valid Percent Cumulative Percent

Valid 1.00 1 1.1 1.2 1.2

2.00 11 12.5 12.9 14.1

2.50 8 9.1 9.4 23.5

3.00 37 42.0 43.5 67.1

3.50 8 9.1 9.4 76.5

4.00 15 17.0 17.6 94.1

4.50 4 4.5 4.7 98.8

5.00 1 1.1 1.2 100.0


Total 88 100.0

ניתן לראות מן הטבלה ששני שליש מן . ציון גבוה יותר פירושו יחס חיובי יותר כלפי הלקות

( %..)שליש . תופסים באופן שלילי את לקות השמיעה בדרגות משתנות( 20%)המרואיינים

. מפגינים יחס חיובי ללקות בדרגות משתנות

:השוואה למשתנים מן העבר -תוספת אקספלורטיבית

הן בעבר . בהווה לעומת הקשרים בעבר בדפוס הקשרים עם לקויי שמיעהי משמעותי לא נצפה שינו

לא מקיימים קשרים /למעלה ממחצית מהמרואיינים לא קיימו( %,2-כ)והן בהווה ( 02%-0%,)

. קרובים עם לקויי שמיעה אחרים

בעוד . בזהות העצמיתניכרת מגמה של שינוי עם הגיל לקראת חווית הלקות כחלק מרכזי יותר

לא חוו את לקות השמיעה כחלק משמעותי ( 03%-כ)שבעבר מעל לשני שליש מהמרואיינים

חוו את הלקות כמאפיין משמעותי 8%.-בעבר כ. %,,-בהווה שיעורם ירד לכ, בזהותם העצמית

ילדות או )לפחות באחת משתי התקופות –או המייצר אצלם חווית שוני מהותית , בזהותם

גורמים אפשריים למגמה זו הם חוויות חיים בגיל . %,2-וה שעורם גדל לכבעוד שבהו, (התבגרות

נטיה גוברת החל מגיל , (אוניברסיטה ועוד, צבא)הבגרות המדגישות את לקות השמיעה

ההתבגרות והמשך בגיל הבגרות הצעירה לעיסוק בזהות העצמית או ירידה עם הגיל בצורך בזהות

מהמדגם חלה עליה %,,-שעבור כ, ת בטבלה שלהלן מעלההתבוננות בנתוני השכיחו. נורמטיבית

מן המרואיינים %,2-עדיין כ, עם זאת. במרכזיות הלקות בזהות העצמית עם המעבר לגיל הבגרות

: לא חוו עליה בתפיסת הלקות כמרכזית לזהות העצמית עם המעבר לבגרות

165

עצמית בעברטבלת נתוני שכיחות של ההפרש בין זהות עצמית בהווה לזהות

Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent

Valid -1.50 1 1.1 1.1 1.1

-1.00 7 8.0 8.0 9.1

-.50 5 5.7 5.7 14.8

-.25 1 1.1 1.1 15.9

.00 26 29.5 29.5 45.5

.25 2 2.3 2.3 47.7

.50 15 17.0 17.0 64.8

.60 1 1.1 1.1 65.9

1.00 18 20.5 20.5 86.4

1.25 1 1.1 1.1 87.5

1.50 4 4.5 4.5 92.0

2.00 5 5.7 5.7 97.7

2.25 1 1.1 1.1 98.9

3.00 1 1.1 1.1 100.0

Total 88 100.0 100.0

, בעבר. ניכרת מגמה של שינוי לקראת תפיסה חיובית יותר של לקות השמיעה תחושת הפגםלגבי

גיל הילדות או גיל )חוו את הלקות באופן נייטרלי או חיובי לפחות באחת משתי התקופות 30%-כ

, התבוננות בנתוני השכיחות בטבלה שלהלן מעלה(. %..)בהווה שעורם גדל לשליש (. ההתבגרות

גם , עם זאת. חל במעבר לבגרות שינוי לטובה בתפיסתם את הלקות( 22%-כ)שעבור רוב המדגם

.תופסים את הלקות באופן שלילי בדרגות שונות( 20%)לאחר העליה עדיין כשני שליש

טבלת נתוני שכיחות של ההפרש בין תחושת הפגם בהווה לתחושת הפגם בעבר

Frequency Percent Valid Percent Cumulative Percent

Valid -2.00 1 1.1 1.3 1.3

-1.50 1 1.1 1.3 2.5

-1.00 2 2.3 2.5 5.0

-.75 1 1.1 1.3 6.3

-.50 7 8.0 8.8 15.0

.00 17 19.3 21.3 36.3

.25 1 1.1 1.3 37.5

.50 10 11.4 12.5 50.0

.75 1 1.1 1.3 51.3

1.00 19 21.6 23.8 75.0

1.25 2 2.3 2.5 77.5

1.50 9 10.2 11.3 88.8

2.00 7 8.0 8.8 97.5

2.50 1 1.1 1.3 98.8

4.00 1 1.1 1.3 100.0

Total 80 90.9 100.0

Missing System 8 9.1

Total 88 100.0

166

:נתוני התפלגויות ממוצעי הסקלות מתוך שאלון אסטרטגיות תקשורת

, תגובות רגשיות, התנהגויות לא אדפטיביות: טבלת נתוני התפלגויות ממוצעי הסקלות אסטרטגיות לא מילוליות, אסטרטגיות מילוליות

אסטרטגיות לא תגובות רגשיות אדפטיביות

אסטרטגיות אסטרטגיות לא מילוליות מילוליות

N Valid 88 88 88 88

Missing 0 0 0 0

Mean 3.90 3.57 3.24 4.08

Median 4.00 3.78 3.25 4.13

Mode 4.25 4.11 3.13 4.25

Std. Deviation .68 .89 .68 .52

Skewness -.94 -.77 -.04 -.28


.26 .26 .26 .26

Kurtosis 1.23 .03 -.20 -.12


.51 .51 .51 .51

Minimum 1.50 1.11 1.50 2.50

Maximum 5.00 4.89 5.00 5.00

. חורגת מן ההתפלגות הנורמלית' התנהגויות לא אדפטיביות'ניתן לראות מן הטבלה שהסקלה

167

מתאמי קשר ספירמן בין כל המדדים המייצגים את היחס ללקות לבין מדדי מכוונות לעצמי ומכוונות לסביבה

self.dir self.det env.dir BFNE desirabilit

y

אסטרטגיות לא

אדפטיביותתגובות רגשיות

אסטרטגיו ת מילוליות

אסטרטגיות לא מילוליות

חברתיים_קשריםלקויי _

הווה_שמיעהקשרים : ציון גבוה)

(טובים

-.202* -.149 .079 .016 -.055 -.228* -.120 .159 .148

הוו_עצמית_זהות ה

: ציון גבוה)מרכזיות בזהות

(העצמית

-.068 -.097 .032 .001 -.145 -.296** -.090 .098 .211*

הווה_פגםקבלה : ציון גבוה)

(חיובית של הלקות

.204* .296** -.094 -.287** .333** .340** .316** .114 .090

אסטרטגיות לא אדפטיביות

העדר : ציון גבוה)אסטרטגיות לא

(אדפטיביות

.543*** .421*** -.536*** -.456*** .457*** 1 .599*** .136 -.242*

תגובות רגשיותקבלה : ציון גבוה)

(חיובית

.516*** .504*** -.386*** -.524*** .338** .599*** 1 .151 -.110

אסטרטגיות מילוליות

שימוש : ציון גבוה)(מילוליות. בא

.238* -.043 -.140 -.021 .045 .136 .151 1 .509***


שימוש : ציון גבוה)(לא מילוליות. בא

.007 -.135 .219* .197* -.130 -.242* -.110 .509*** 1

*p two-tailed<.05; ** p<.01; ***p<.001

= מכוונות לסביבה self.det= תחושת קיום עצמית self.dir= מכוונות לעצמי : מקרא שמות השאלונים

env.dir פחד מהערכה שלילית =BFNE

מבטאים את היחס הרגשי ' תגובות רגשיות'והן המשתנה ' תחושת פגם בהווה'הן המשתנה

י "התקבל ע' תחושת הפגם'המשתנה : ההבדל ביניהם נעוץ באופן בו התקבלו הנתונים. ללקות

ניתן לראות מן . התקבל משאלון דיווח עצמי' תגובות רגשיות'דירוג חיצוני של הראיונות בעוד ש

הקשר בין , כמו כן. נים אלו מציגים דפוסי קשר דומים עם יתר המשתניםהטבלה ששני משת

לאור נתונים . rs=.316, p (two-tailed)<.01תחושת הפגם לתגובות הרגשיות ללקות הינו מובהק

לבדיקת ההשערות השלישית של . אלו ניתן להתיחס אל שני משתנים אלו כמתקפים זה את זה

אסטרטגיות 'ביחד עם סקלות נוספות של שאלון ', יותתגובות רגש'המחקר נבחר המשתנה

. 'התקשורת

אסטרטגיות לא 'לבין ' תגובות רגשיות'נתון נוסף אשר עולה מן הטבלה הינו הקשר החזק בין

אשר מהווים שתי סקלות , שני משתנים אלו, בנוסף. rs=.599, p (two-tailed)<.001: 'אדפטיביות

חוסר . מציגים דפוסי קשר דומים מאד עם יתר המשתנים, 'אסטרטגיות התקשורת'מתוך שאלון

נספח ראו )השאלון המובחנות של שתי הסקלות אובחן גם בעבר בעת תיקוף התרגום העברי של

168

-יחס רגשי, 'הסקלה המאוחדת. סקלות לסקלה משותפתלפיכך הוחלט לאחד את שתי ה(. 'ג

להלן נתוני . הסקלות-ת משתיהתקבלה באמצעות מיצוע ציוני התקן של כל אח', התנהגותי

:התפלגות ממוצעי הציון של הסקלה המאוחדת

אסטרטגיות לא -איחוד של הסקלות )' התנהגותי-יחס רגשי': נתוני התפלגויות ממוצעי הסקלה (אדפטיביות ותגובות רגשיות

התנהגותי-יחס רגשי

N Valid 88

Missing 0

Mean .00

Median .11

Mode .74

Std. Deviation

.91

Skewness -1.04


.26

Kurtosis 1.27


.51

Minimum -3.14

Maximum 1.48

. ניתן לראות מאמדני הטית ההתפלגות שהתפלגות ממוצעי הציונים סוטה מצורת הנורמליות

169

לאור ' אסטרטגיות תקשורת'בשאלון מובחנות בין תתי הסקלות : ז"ינספח תוצאות המחקר

' אסטרטגיות תקשורת'ובפרט סקלת CPHIסקלות מתוך שאלון -במחקר נעשה שימוש בארבע תת

אסטרטגיות לא אדפטיביות ותגובות , אסטרטגיות לא מילוליות, אסטרטגיות מילוליות: בתוכו

במחקר התגלתה (. וף השאלוןתיק על' נספח גרוט עליהן מופיע בפרק השיטה ובפי)רגשיות

הסקלות ביחס לקשר שלהן עם מדדי מכוונות לעצמי -מובחנות שלא שוערה מראש בין תת

גילו קשרים חזקים עם ' תגובות רגשיות'ו' אסטרטגיות לא אדפטיבית'הסקלות . ומכוונות לסביבה

ת לא אסטרטגיו'ו' אסטרטגיות מילוליות'ואילו הסקלות , מדדי מכוונות לעצמי ולסביבה

. עם מדדי מכוונות לעצמי ולסביבה, ובגודל נמוך בלבד, גילו רק מעט קשרים מובהקים' מילוליות

נמצאו , בצורת איחודן לסקלה משותפת, בניתוחי רגרסיה רק הסקלות הרגשית והלא אדפטיבית

.כמנבאות מכוונות לעצמי ומכוונות לסביבה

ת המילוליות והלא מילוליות מיועדות היות ואסטרטגיות התקשור, תופעה זו לא שוערה מראש

שאלון אסטרטגיות . לבדוק את טיב ההתמודדות של המשיבים עם לקות השמיעה שלהם

התקשורת פותח כדי לסייע לאנשי שיקום להעריך את המידה שבה המשיבים מתמודדים עם

סקלות אלו הוגדרו . לקות השמיעה באופן שמקדם תקשורת טובה עם סביבתם השומעת

מאפשרות לאדם לשפר את התקשורת או לכל הפחות למזער את 'טגיות אדפטיביות אשר כאסטר

אמור , לפיכך, ציון נמוך על סקלות אלו(. Demorest & Erdman, 1986)' השפעות לקות השמיעה

לאור . השמיעה להתמודד באופן שהולם את צרכיהם בתקשורת-לציין קושי של המשיבים כבדי

, שקושי לספק מענה לצרכים הקשורים בלקות השמיעה, ר היתההגדרת הסקלות השערת המחק

יבוא במתאם עם מכוונות נמוכה , אשר בא לידי ביטוי בשימוש מופחת באסטרטגיות אדפטיביות

תוצאות המחקר , לפיכך. קשר כזה לא נמצא כאמור, ואולם. לעצמי ועם מכוונות גבוהה לסביבה

. הסקלות של השאלון מעלות צורך בחשיבה מחודשת על משמעות ותוקף

:כדי להבין את פשר התוצאות נלקחו תחילה נתונים לגבי מתאמי הקשר בין הסקלות לבין עצמן

'אסטרטגיות תקשורת'מתאמי ספירמן בין הסקלות בשאלון

אסטרטגיות לא ציון גבוה )אדפטיביות

(אדפטיבי, מצב חיובי= תגובות רגשיות אסטרטגיות

מילוליותאסטרטגיות

מילוליות לא אסטרטגיות לא

אדפטיביות

***599. תגובות רגשיות 151. 136. אסטרטגיות מילוליות

***509. 110.- *242.- אסטרטגיות לא מילוליות

*p two-tailed<.05; ** p<.01; ***p<.001

הגורם הראשון מורכב : ניתן לראות מן הטבלה שלמעשה השאלון מורכב משני גורמים

היחס 'ונכנה אותו , קשר חזקב הקשורות ביניהן, מאסטרטגיות לא אדפטיביות ומתגובות רגשיות

גורם זה מבטא את המידה שבה המשיב מקבל את לקות השמיעה או . 'התנהגותי ללקות-הרגשי

מלגלות או להתמודד איתה ( ולא אדפטיביות)לחלופין מתבייש בה ונמנע בדרכים שונות

ביניהן קשורות הגורם השני מורכב מאסטרטגיות מילוליות ולא מילוליות אשר גם הן . בתקשורת

171

שימוש באסטרטגיות אדפטיביות כדי להתמודד עם לקות השמיעה 'ונכנה אותו , חזק באופן

למעט מתאם שלילי נמוך בין , בין שני הגורמים לא מתקיים קשר משמעותי. 'בתקשורת

העדר הקשר המשמעותי בין שני הגורמים . אסטרטגיות לא אדפטיביות ואסטרטגיות לא מילוליות

דומים התקבלו גם מן נתונים(. 'ראו נספח ג)וף התרגום העברי של השאלון התגלה גם בעת תיק

(. Mokkink et al. 2009)הגרסה ההולנדית של השאלון

הן מובחנות זו מזו בדפוס הקשרים שלהם עם , מלבד המובחנות בין הסקלות בתוך השאלון

:מדדים אישיותיים

, לבין מדדי מכוונות לעצמי ולסביבה' רתאסטרטגיות תקשו'מתאמי ספירמן בין הסקלות בשאלון רציה חברתית ומדדי רווחה נפשית

self.dir self.det env.dir BFNE desirability אסטרטגיות לא

אדפטיביות.543*** .421*** -.536*** -

.456*** .457***

- ***386.- ***504. ***516. תגובות רגשיות.524***

.338**

045. 021.- 140.- 043.- *238. אסטרטגיות מילוליותאסטרטגיות לא

מילוליות.007 -.135 .219* .197* -.130

loneliness PANASp PANASn SWL

אסטרטגיות לא אדפטיביות

-.507*** .145 -.413*** .349**

***407. ***412.- 149. ***388.- תגובות רגשיות *219. 012.- 084. 047.- אסטרטגיות מילוליות


.023 .194 .184 .085

*p two-tailed<.05; ** p<.01; ***p<.001 :מקרא שמות השאלונים

PANASn= רגשות שליליים ;loneliness= בדידות

SWL= שביעות רצון מהחיים PANASp ;= רגשות חיוביים

self.det= תחושת קיום עצמית ;self.dir= מכוונות לעצמי

desirability= רציה חברתית ;BFNE= פחד מהערכה שלילית ;env.dir= מכוונות לסביבה

ניתן לראות מן הטבלה שמתקיימת מובחנות בין הגורמים בדפוסי הקשר שלהם עם מדדים

עם רוב המדדים מתקשר באופן מובהק וחזקהתנהגותי ללקות -גורם היחס הרגשי. אישיותיים

למצב אישיותי טוב קשורהתנהגותי חיובי ומקבל כלפי הלקות -רגשי יחס, ככלל. האישיותיים

התנהגותי רגיש במידה בינונית עד גבוהה -מדד היחס הרגשי, ובדומה למדדי אישיות, בנוסף. יותר

מעט מאד קשרים מובהקים יששימוש באסטרטגיות אדפטיביות ללעומת זאת . לרציה חברתית

.כן מדד זה אינו מתקשר לרציה חברתית-כמו. םוכולם נמוכי, עם המדדים האישיותיים

המובחנות בין הגורמים ניכרת גם בקשר שלהם עם מדדים הקשורים בחומרת הלקות והתפקוד

:מילולי-השמיעתי

171

לבין מדדים הקשורים בחומרת ' אסטרטגיות תקשורת'מתאמי ספירמן בין הסקלות בשאלון מילולי-הלקות והתפקוד השמיעתי

אסטרטגיות לא ציון )אדפטיביות

גבוה פירושו מצב

(אדפטיבי/חיובי תגובות רגשיות

אסטרטגיות מילוליות


ציון )אפנות תקשורת גבוה פירושו שימוש

(בשפת הסימנים

-.144 .100 .221* .300**

**349. **300. *250. 049.- שימוש באביזרי עזר

***377. *231. 061. 081.- מובנות דיבור

*259. 162. 175. 185.- חומרת הלקות בילדות

תפקוד שמיעתי בהווה ציון גבוה פירושו תפקוד )

(גרוע

-.263* .052 .274* .395***

שאלון אינטנסיביות השיקום

-.108 .116 .203 .272*

*p two-tailed<.05; ** p<.01; ***p<.001

שימוש באסטרטגיות אדפטיביות לבין רוב או ניתן לראות מן הטבלה שמתקיים קשר מובהק בין

, ככל שהלקות חמורה יותר. כל המשתנים הקשורים לחומרת הלקות ולתפקוד השמיעתי מילולי

יש יותר שימוש באביזרי עזר ובשפת הסימנים , הדיבור פחות ברור, התפקוד השמיעתי גרוע יותר

שתמש באסטרטגיות מילוליות ועוד כך יש נטיה גוברת לה, ממושך יותר/והשיקום היה אינטנסיבי

התנהגותי ללקות כמעט -היחס הרגשי, לעומת זאת. יותר באסטרטגיות לא מילוליות בתקשורת

.מילוליים-ולא קשור למשתנים התפקודיים שמיעתיים

על CPHI-עדות חלשה יותר לדפוסי קשרים אלו התגלתה גם במחקר השוואתי בו תוקף שאלון ה

,Demorest & Erdman)ם שרובם עם לקות שמיעה נרכשת ולא חמורה מבוגרי 3888-מדגם של כ

1998b .)בין חומרת הלקות 20.-במחקר זה נצפו קורלציות מובהקות חלשות בסדר גודל של כ

נצפו גם קורלציות חלשות שליליות בסדר . לבין השימוש באסטרטגיות מילוליות ולא מילוליות

ככל שהלקות חמורה יותר )אסטרטגיות לא אדפטיביות גודל זה בין חומרת הלקות לבין שימוש ב

בצד קשר לא משמעותי בין חומרת הלקות לבין , (טרטגיות לא אדפטיביותסכך יש יותר שימוש בא

. הסקלות מהן נלקחו ההיגדים הרגשיים

:משמעות המובחנות בין הסקלות

Demorest & Erdman. כמעט ואין התיחסות בספרות המחקרית לעניין המובחנות בין הסקלות

מתייחסות לנפרדות של הסקלה הלא אדפטיבית מן הסקלות האדפטיביות בניתוח (1986)

הן מייחסות זאת להבדלים בניסוח . פיו בנו את סקלת אסטרטגיות התקשורת-הגורמים שעל

ת מלשוחח עם אחרים בגלל /אני נמנע)הסקלה הלא אדפטיבית מנוסחת באופן שלילי : הפריטים

172

ה /כאשר אני לא מבין)בעוד שהסקלות האדפטיביות מנוסחות באופן חיובי ( עה שלילקות השמי

אבחנה זו עשויה לשמש כהסבר טנטטיבי (. ה שיש לי בעית שמיעה/אני מסביר, מה שמישהו אמר

ברם אפשרות . למובחנות שהתגלתה במחקר בדפוסי הקשר של הסקלות עם המדדים האישיותיים

היות ושאלוני האישיות הטרוגנים מבחינת כיוון הניסוח , יר היחידזו נשללה לפחות כגורם המסב

קשורים באופן , המנוסחים על דרך השלילה, התנהגותי ללקות-שאלוני היחס הרגשי. שלהם

, מכוונות לעצמי)שאלוני אישיות המנוסחים על דרך החיוב במלואם או בחלקם מובהק גם ל

הפריטים לפיכך לא יכול לשמש כהסבר מלא ניסוח(. שביעות רצון מהחיים, שאלון הבדידות

.לדפוסי הקשר השונים שהתגלו

Heydebrand ועמיתיו (Heydebrand et al. 2005) השתמשו בשאלוןCPHI כדי לבדוק

אפקטיביות של תכנית התערבות ללימוד אסטרטגיות תקשורת אצל אנשים שעברו ניתוח שתל

אך , את השימוש באסטרטגיות לא אדפטיביותהם מצאו שתכנית ההתערבות הפחיתה . קוכליארי

, מובחנות זולהשערת החוקרים הסיבה ל. לא שינתה את מידת השימוש באסטרטגיות אדפטיביות

נעוצה בכך שהיכולת להשתמש בהן דורשת , האדפטיביות לפחות עבור האסטרטגיות המילוליות

תערבות קצרה הממוקדת רק בטחון עצמי ומצריכה שינוי נפשי עמוק יותר מכפי שאפשר ליצור בה

ייתכן שהסקלות הלא אדפטיבית והרגשית בודקות תפיסה , בהתאם(. Ibid)בלימוד אסטרטגיות

הסבר זה מעמיד בסימן שאלה את . בעוד שהסקלות האדפטיביות בודקות התנהגות בפועל, עצמית

יתרה .שייתכן ואינן משקפות את ההתנהגות בפועל, אדפטיבית והרגשית-תוקף הסקלות הלא

. ייתכן שההתנהגות בפועל היא זו שמשקפת באופן נאמן יותר את מידת הקבלה של הלקות, מכך

ידי הפיצול שנצפה במחקר הנוכחי בדפוסי הקשר של הסקלות עם מדד הרציה -טיעון זה נתמך על

בעוד שהסקלות , הסקלות הלא אדפטיבית והרגשית רגישות לרציה חברתית. החברתית

ייתכן שהדיווח על מידת השימוש , בהתאם. טיביות לא מראות רגישות כזוההתנהגותיות האדפ

באסטרטגיות מילוליות הינו פחות מוטה ומשקף נאמנה יותר את מידת הקשב לצרכים הקשורים

ייתכן שהסיבה לקשר שהתגלה בין מכוונות לעצמי , במילים אחרות. בלקות והיכולת לבטא אותם

איחוד של הסקלה הלא )התנהגותי ללקות -ין היחס הרגשיולסביבה ומדדי הרווחה הנפשית לב

אלא מקשר מלאכותי אשר , לא נובע מקשר אמיתי המבטא דינמיקה פנימית( אדפטיבית והרגשית

הסבר זה נשלל היות ובניתוחי רגרסיה , עם זאת. ידי רציה חברתית-ידי הטית הדיווח על-נוצר על

של בדיקת ' ראו חלק א)כוי הרציה החברתית הקשרים בין השאלונים התגלו כמובהקים גם בני

(. ההשערה השלישית במחקר

, התנהגותי ללקות-הינו שהיחס הרגשי, לאור מתאמי הקשר שהתגלו, ההסבר המוצע במחקר זה

בראש , מושפע מהיבטים אישיותיים, כפי שהוא בא לידי ביטוי בסקלה הלא אדפטיבית והרגשית

בעוד שהשימוש באסטרטגיות אדפטיביות מושפע , מידת המכוונות לעצמי ולסביבהמובראשונה

. פחות מסיבות אישיותיות ויותר מהמידה שבה המשיבים חשים צורך אמיתי באסטרטגיות אלו

ברמת . למשל חומרת הלקות והתפקוד השמיעתי, צורך זה עשוי להיות מושפע ממגוון גורמים

ובמיוחד , הצורך להשתמש באסטרטגיות מילוליותלקות קלה או בתפקוד גבוה פוחת

ייתכן שבשל כך הסקלות המילולית והלא מילולית הציגו מהימנות . באסטרטגיות לא מילוליות

שהינה , נמוכה יחסית לסקלות הרגשית והלא אדפטיבית כאשר הועברו לקבוצת המחקר

מילולית והלא מילולית עבור הסקלות ה 8.20-8.02אלפא קרונבך )הטרוגנית מאד ברמות הלקות

173

גורם נוסף המשפיע על הצורך בשימוש (. עבור הסקלות הרגשית והלא אדפטיבית 8.03-8.00לעומת

היא נמצאים /עד כמה הוא -להיות סביבת התקשורת של הפרט עשוי אדפטיביות באסטרטגיות

למשל)בסביבה המצריכה תקשורת ועל כן חשים בצורך להשתמש באסטרטגיות אדפטיביות

ישנו קשר בין דרישות התקשורת הסביבתיות של (. עיסוק במקצוע הדורש תקשורת מילולית רבה

(. Demorest & Erdman, 1998b)שלה באסטרטגיות תקשורת /האדם לבין מידת השימוש שלו

הינה , שמיעה עצמם בעת השיתוף בתוצאות המחקר-ידי כבדי-אשר צויינה על, סיבה נוספת

יין את לקות השמיעה או צרכים הקשורים בה לא משום שהם שלעיתים הם נמנעים מלצ

ולכן , אלא משום שהסביבה באותה סיטואציה אינה סובלנית, מתביישים או לא מקבלים אותה

לא לחשוף את הלקות מאשר לחשוף אותה ולהתקל בחוסר שיתוף עבורםזה יותר אדפטיבי

. דעות קדומות או דחיה, פעולה

אדפטיבית מילולית , לא אדפטיבית)סטרטגיות התקשורת השונות נהוג בספרות לקבץ את א

ולעתים לספק נתונים רק עבור , (אסטרטגיות תקשורת)תחת סקלה אחת ( ואדפטיבית לא מילולית

מעידים על כך , בשילוב עם מעט ממצאים שנמצאו בספרות, ממצאי המחקר. הציון הכוללני שלה

אשר בשונה מן , אדפטיבית-ת לסקלה הלאשרצוי לעשות הבחנה בין הסקלות האדפטיביו

ההסבר המוצע במחקר זה הינו . הקודמות נמצאת בקורלציה גבוהה עם ההתמודדות הרגשית

לא מעיד בהכרח על חוסר , מילוליות ולא מילוליות, שימוש באסטרטגיות אדפטיביות-איש

לים מבחינת ייתכן שכלי המחקר מוגב, מאידך. הסתגלות רגשית או אדפטיבית ללקות השמיעה

. אשר משפיע על ההתנהגות בפועל, או מודע פחות, יכולתם לאתר קבלה רגשית ברובד עמוק יותר

לכן מומלץ במחקרי המשך לתקף את סקלות אסטרטגיות התקשורת אל מול מדדים שאינם

. שאלוני דיווח עצמי

:בולישו םוקיש יכילהתב בזוכ ימצע תנגהל...

Documents