האוניברסיטה העברית בירושלים

הפקולטה למדעי החברה

המחלקה לפסיכולוגיה

עם הפרעת קשב: /ותנטילת סיכונים בקרב מתבגרים

מתן משקל למאורעות נדירים בקבלת החלטות מתיאור ובקבלת החלטות מניסיון

Risk taking among adolescents with AD/HD:

Weighting rare events in decisions from the description and

decisions from experience

בנוירופסיכולוגיה שיקומית (.M.A) מוסמךתואר תזה לסיום

מגישה: עדי עוז

857393930ת.ז.

ד"ר יהודה פולקבהנחייתו של

טבת התשע"גי"ב , 5805דצמבר 53

0

תודותשלמי

ותמיכתו המסורה. הרבה ברצוני להודות לד"ר יהודה פולק על הנחייתו המקצועית, סבלנותו

-לפרופ' ורדה גרוס ,פרופ' רות שלוה "שערי צדק" במרכז הרפואישל הילד הנוירולוגיל מנהלת היחידהתודה ל

.יחידהגלבוע ולכל צוות הר טל פזי וד"-מנהלת היחידה להתפתחות הילד, לרופאים ד"ר עדי ארן, ד"ר הלה בןצור,

קרן מילטון רוזנבאום, האוניברסיטה העברית בירושלים וקרן מנקס התומכת במחקר של ן בתמיכת ערךמחקר זה נ

בתחום הפרעות הקשב.

5

תוכן עניינים

4 .......................................................................................................................................... תקציר

Abstract ..................................................................................................................................... 5

7 ............................................................................................................................ רשימת תרשימים

8 .............................................................................................................................. רשימת טבלאות

9 ........................................................................................................................................ . מבוא0

9 ........................................................................................................................ . הפרעת קשב0.0

9 .......................................................................................................................... . אבחון0.0.0

10 .............................................................................................................. . אפידמיולוגיה0.0.5

10 ............................................................................................................ . תחלואה נלווית0.0.5

11 .............................................................................................. . נוירוביולוגיה של הפרעת קשב0.5

11 ................................................................................ . מוליכים עצביים המעורבים בהפרעה0.5.0

12 ...................................................................................................................... . גנטיקה0.5.5

13 ....................................................................................................... דימות מוחי. מחקרי 0.5.5

15 ....................................................................................... . מודלים תיאורטיים של הפרעת קשב0.5

19 ........................................................................................................... . טיפול בהפרעת קשב0.1

20 ........................................................................................................... . מבוא למחקר הנוכחי0.3

29 ...................................................................................................................................... שיטה. 5

29 ......................................................................................................................... . משתתפים5.0

29 .......................................................................................................................... . גיוס5.0.0

29 .......................................................................................... ם להכללה במחקר. קריטריוני5.0.5

29 ...................................................................................... הכללה במחקר-. קריטריונים לאי5.0.5

29 ..................................................................................................... . הליך סינון מועמדים5.0.5

29 ................................................................................................................................ . כלים5.5

5.5.0.tclceidc fh r ccSurc uofhecho iSe tclu frlhcSui fh tclffd roc eludehcS-

nhcocSS iSe eu cSunc tchoufS ........................................................................................... 29

5.5.5 .ecruoce eludehcS'o niSu coS rSiucSd tcidc ........................................................... 30

5

5.5.5 uohirSurc aclirufh uofhecho eiSuSo tcidc - nihcSS tchoufS ............................... 31

31 ................................................................................................ . שאלון התנהגות סיכונית5.5.1

5.5.3 .aihhiSS snridouruSd tcidc, refdcoccSSo rchoufS ..................................................... 31

32 ............................................................................................................... . אינטליגנציה5.5.2

32 .................................................................................................................. . מאפייני המדגם5.5

36 .................................................................................................................... מטלת ההקלקה5.1

39 ................................................................................................................................ . הליך5.3

39 ................................................................................................................... . ניתוח הנתונים5.2

41 ................................................................................................................................... . תוצאות5

41 ........................................................................................................ . קבלת החלטות מתיאור5.0

46 ......................................................................................................... . קבלת החלטות מניסיון5.5

54 .............................................................................................. טיפול תרופתי וקבלת החלטות. .5.5

56 ........................................................................................................................................ . דיון1

66 ............................................................................................................................ . ביבליוגרפיה3

85 ................................................................................................................................... . נספחים2

eenrt ............................................................................................................... 85. שאלון 2.0

87 ...................................................................................................... להורה a et . שאלון 2.5

88 ...................................................................................................... . שאלון התנהגות סיכונית2.5

ast-i-00 .............................................................................................................. 89שאלון . 2.1

91 .......................................................................................................... אישור ועדת הלסינקי. 2.3

92 .................................................................................................................. טבלאות נוספות. 2.2

1

תקציר

Attentionעם הפרעת קשב ) /ותעל פי הספרות הקלינית, מתבגרים :רקע תיאורטי ומטרת המחקר

Deficit/Hyperactivity Disorder; AD/HD מראים התנהגות סיכונית מוגברת, מה שמרמז כי הפרעה זו )

קשורה בהעדפת סיכון בקבלת החלטות הסתברותית. קבלת החלטות הסתברותית מושפעת ממשתנים שונים, כגון

, האופן בו מקבל ההחלטה לומד על הפסדלרווח אירוע על הטווח שבין ה הדרך בה מוצגגודל ההסתברויות,

מתן משוב מיידי על ההחלטה ועוד. בספרות -התוצאות האפשריות וההסתברויות להתרחשותן, מתן או אי

לא שלטו באופן שיטתי על AD/HDהנוירופסיכולוגית הקיימת על קבלת החלטות הסתברותית בקרב בעלי

אשר נועד לאפיין קבלת החלטות הסתברותית בקרב הינו מחקר גישוש הנוכחימחקר הלכך, -משתנים אלו. אי

כלכלה. באופן -ירונו-, באמצעות מונחים השאובים מתיאוריות עכשוויות בפסיכוAD/HDעם /ותמתבגרים

תמקד בקבלת החלטות מניסיון ומתיאור, בהן החלופות מערבות מאורעות נדירים.הספציפי, המחקר

אשר הותאמו במין, גיל, AD/HDללא /ותמתבגרים וארבעים AD/HDעם /ותמתבגרים ארבעים :שיטה

בתנאי מעולם הכלכלה ההתנהגותית:שאובות צעו שתי מטלות היבאינטליגנציה ומספר שנות ההשכלה של ההורים,

ן זוגות של הגרלות הכוללות חלופה בטוחה וחלופהפעמיות בי-צעו בחירות חדיבהבחירה מתיאור, המשתתפים

הבחירה מניסיון, המשתתפים נדיר, על סמך תיאור מלא של התפלגות התוצאות האפשריות. בתנאי הכרוכה בסיכון

כל כשמספר רב של בחירות חוזרות, התוצאות האפשריות וההסתברויות להתרחשותן באמצעות ביצוע למדו את

ובחירה מלווה במשוב מיידי על החלופה הנבחרת. בחירה

לא סיכון לא אוששה. העדפת נטייה ל תדגמנה AD/HDמתבגרים/ות עם בחירותיהם של השערתנו כי :תוצאות

בבחירה מניסיון. ראיה למתן משקלות החלטה שונות בבחירה מתיאור כמו גםנמצאה

על ידי העדפת אינה ניתנת להסבר AD/HDהממצאים מציעים כי נטילת סיכונים בקרב מתבגרים/ות עם :מסקנות

-עם אוכלוסיית העל קבלת החלטות הסתברותית ממצאים קודמים הממצאים נידונים בהקשר ל סיכון גרידא.

AD/HD עתידי מוצעים. אפשריים למחקר ם. אפיקילות מורכבות יותרמטהתקבלו מאשר

3

Abstract

Theoretical Background and Objectives: According to the clinical literature, adolescents with

Attention Deficit / Hyperactivity Disorder (AD/HD) show increased risk taking, suggesting

that AD/HD is related to risk preference in probabilistic decision making. Probabilistic

decision making is influenced by different variables, including the magnitude of the

probabilities, whether the sum is offered as a gain or threatened as a loss, the way the

decision maker learns about the possible outcomes and associated probabilities, provision or

non-provision of an immediate feedback on the decision, and more. Existing

neuropsychological literature on probabilistic decision making among those with AD/HD had

not systematically controlled on these variables. Hence, the current research is an exploratory

study designed to characterize probabilistic decision making among adolescents with

AD/HD, in terms of current theories of psycho-neuro-economics. Specifically, this study

focused on decisions from description and decisions from the experience, including

alternatives involving rare events.

Method: Forty adolescents with AD/HD and forty control subjects matched by age, gender,

intelligence, and parents' years of education, performed two tasks drawn from the field of

behavioral economics: in the decision from description condition, participants made one time

choices between pairs of lotteries, each including a safe alternative and a risky alternative,

involving a rare outcome, based on a full description of the distribution of possible outcomes.

In the decision from experience condition, participants learned the possible outcomes and

associated probabilities by performing a large number of repetitive choices; while each

choice was accompanied by immediate feedback on the alternative chosen.

Results: Our hypothesis that the choices of adolescents with AD/HD will demonstrate a

tendency toward risk preference was not supported. Neither in decision from description, nor

in decision from experience, an evidence for a different decision weights was found.

2

Conclusions: The findings suggest that risk-taking among adolescents with AD/HD cannot be

explained by mere risk preference. Current findings are discussed with regard to previous

findings on probabilistic decision making among AD/HD population obtained using more

complex tasks. Potential avenues for future research are offered.

9

רשימת תרשימים

Figure 1: A typical display of the decision from description condition…………………..…37

Figure 2: A typical display of the decision from experience condition…………………..….38

Figure 3: Distribution of Risk Preference for Diagnostic Groups……………………….…..41

Figure 4: Risk Preference in Decisions from Description for Diagnostic Groups……..……42

Figure 5: Risk Preference in Decisions from Description for Adolescents with AD/HD and

comorbid ODD (n = 11) and Adolescents with AD/HD only (n = 29)………………………42

Figure 6: Percent of Risk-Takers in each of the Decision Problem by Diagnostic Group…..45

Figure 7: Box-Plot of Risky Choices from Experience in Decision Problem 3…………..…47

Figure 8: Mean Percent of Risky Choices from Experience in each of the Decision Problem

by Diagnostic Group………………………………………………………………………....47

Figure 9: Mean Ranks of Risky Choices from Experience Decision Problem 3…………….48

Figure 10: Pearson's correlation coefficient between percent of risky choices from experience

in Decision Problem 1 and Self-Reported Risk Taking in daily life………………………....52

Figure 11: Comparison of Risk preference by Risk Valence and Diagnostic Group……..…53

Figure 12: Risky Choices from Experience by Decision Problem in Medicated (n = 29) and

non-Medicated (n = 11) Adolescents with AD/HD………………………………………….54

0

רשימת טבלאות

Table 1: Descriptive Data of Adolescents with AD/HD and Controls………………………34

Table 2: Current and Lifetime Diagnoses of Adolescents with AD/HD and Controls............35

Table 3: Decision Problems……………………………………………………………….…36

Table 4: Spearman's rank correlation coefficients between percent of risky choices from

description and Clinical behavioral ratings in each group and the all sample……………….43

Table 5: Percentage of participants in each group who chose the risky option in each of the

decision problems…………………………………………………………………………….45

Table 6: Pearson's correlation coefficients between risky choices from experience and

Clinical behavioral ratings in adolescents with AD/HD and normal controls……………….50

Table 7: Spearman's rank correlation coefficients between risky choices from experience and

Clinical behavioral ratings in adolescents with AD/HD and normal controls……………….51

Table 8: Two-way mixed analysis of variance of risky decisions from experience with Group

and Risk Valence as independent variables………………………………………………….53

Table 9: Descriptive Data of Medicated and Non-Medicated Adolescents with AD/HD…...55

Table 10: Pearson's correlation coefficients between clinical-behavioral ratings…………...92

Table 11: Spearman's rank correlation coefficients between clinical-behavioral ratings........93

7

מבוא. 1

לוקים פסיכיאטרית התפתחותית שכיחה הפוגעת באיכות החיים של ה-( הינה הפרעה נוירוAD/HDהפרעת קשב )

ליטול ההפרעה מדאיגה במיוחד היא נטייתם של בעלי (. e.g. Escobar, et al., 2005)ושל בני משפחותיהם בה

אפיין נטייה זו באמצעות מטרת המחקר הנוכחי הינה לסיכונים מיותרים בחיי היומיום )ראה/י סקירה להלן(.

מקדת באבחוןתהסקירה שלהלן מ. המשגות תיאורטיות ופרדיגמות מחקריות מעולם הכלכלה ההתנהגותית

להסבירה וכן כדי תיאורטיים אשר הוצעומודלים , נוירוביולוגיים מרכזיים אפידמיולוגיה, ממצאים, ההפרעה

נידונים, זו בהפרעה הראיות בתסמיניה. ממצאים קיימים בספרות על קבלת החלטות הסתברותית -הטיפול מבוסס

להרחבת הידע הקיים. זו גישה אימוץ האפשרית של התרומה תוך שימת דגש על

פרעת קשב. ה1.1

. אבחון1.1.1

, לא זוהו עבורה סימנים פתוגנומוניים(Wolraich, 1999)אחת ההפרעות הנחקרות ביותר AD/HD חרף היות1

(pathognomonic ,ולפיכך, אבחונה נסמך באופן בלעדי על תצפיותיהם של המבוגרים המכירים את הילד/ה )

Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 4th -מסווגת ב AD/HD קרי, הורים ומורים.

edition, text-revision DSM-IV-TR; American Psychiatric Association, 2000)) כחלק מקבוצת

( יחדיו עם הפרעת התנגדות Disruptive Behavioral Disordersהפרעות ההתנהגות המשבשות )

(Oppositional Defiant Disorder; ODD( והפרעת התנהגות )Conduct Disorder; CD בהתאם .)

-DSM-IVאימפולסיביות, -התפתחותית של חוסר קשב ו/או היפראקטיביותתואם -להגדרתה כדפוס מתמשך ולא

TR (APA, 2000) קשוב )-בעיקר לא (0: )סוגים של ההפרעה-מבחין בין שלושה תתPredominantly

Inattentive Type;) (5בעיקר היפראקטיבי )-( אימפולסיביPredominantly Hyperactive-Impulsive

Type) ;(5( משולב )Combined Type) . מתן האבחנה תלוי בקיומם של לפחות שישה מתוך תשעה תסמינים

אימפולסיביות. על -ממקבץ חוסר הקשב ו/ או לפחות שישה מתוך תשעה תסמינים ממקבץ ההיפראקטיביות

להופיע במשך שישה חודשים רצופים לפחות וכן נדרש כי באי אלו מהם ניתן היה להבחין לפני גיל התסמינים

-ם שונות )כגון ביתשבע. בנוסף, האבחנה ניתנת רק במקרים בהם קיימת פגיעה תפקודית בלפחות שתי סביבות חיי

הספר והבית(.

1 חד משמעי על קיומה של מחלה כלשהי.סמנים פתוגנומוניים הינם סימנים המעידים באופן

08

אפידמיולוגיה .1.1.2

AD/HD( של prevalence rateלאמוד את שיעור ההימצאות )בעשורים האחרונים נעשו ניסיונות רבים

מקרב הילדים בגילאי 58בלבד ועד כמעט % 0 % -באוכלוסייה. ניסיונות אלו הניבו טווח נרחב של תוצאות, מ

. לפי אומדן עדכני Faraone, Sergeant, Gillberg, & Biederman, 2003) )לסקירה בנושא ראה/י: הספר-בית

עולמי -משתתפים, שיעור ההימצאות הכלל 171,756מחקרים שונים אשר יחדיו הקיפו 585-ונים מנתהמבוסס על

,Polanczyk, Silva de Lima, Horta)( 5.01 - 5.56= 73%סמך של -)רווח בר 3.57המשוקלל הינו %

Biederman, & Rohde, 2007)מחקרי אורך מצביעים על כך שמרבית המאובחנים ב .-AD/HD בילדותם

Biederman, et)( ממשיכים לעמוד בקריטריונים האבחוניים להפרעה זו גם במהלך גיל ההתבגרות 08%-98%)

al., 1996; Ingram, Hechtman, & Morgenstern, 1999; Lee, Lahey, Owens, & Hinshaw, 2008 .)

( 0-ל 5( לעומת מדגמי קהילה )0-ל 08בנות המתקבל ממדגמי מרפאה )כן, קיים פער משמעותי ביחס בנים/כמו

(Biederman, et al., 2002) הטיה זו )מטופלי מרפאה הינם בסבירות גבוהה יותר בנים( מציעה כי בנות עם .

AD/HD ובייחוד הצעירות שבהן ,(Gershon, 2002) אינן מזוהות כלוקות בהפרעה וכפועל יוצא אינן מטופלות

אינן כה AD/HDדוחה סברה מוקדמת לפיה כי בנות עם (Rucklidge, 2010)כהלכה. כמו כן, סקירה עדכנית

ותיהן ללא פגועות כתוצאה מהפרעה בדומה לבנים הלוקים בה. אלא, מחקרים רבים מראים כי בהשוואה לחבר

מתמודדות עם קשיי תפקוד נרחבים, לרבות התחומים האקדמי, הקוגניטיבי, החברתי AD/HDההפרעה, בנות עם

. (Rucklidge, 2010)והפסיכיאטרי

תחלואה נלווית .1.1.1

78%-כ הוערך כי. (Biederman, 2005)הינו תחלואה נלווית AD/HD-מאפיין קליני בולט בקרב המאובחנים ב

, הפרעות נלוות רווחות (Spencer, Biederman, & Wilens, 1999)מהמקרים מופיעים בלוויית הפרעה נוספת

וש בחומרים, הפרעות מצב רוח, שימ(, הפרעות חרדה, הפרעות CD-ו ODDהינן הפרעות ההתנהגות המשבשות )

ולקויות (Developmental Coordination Disorder; DCDהתפתחותית )קואורדינציה הפרעת טיקים, וכן

;Jarrett & Ollendick, 2008; Daviss, 2010; Biederman, Newcorn, & Sprich, 1991למידה )

Spencer, Biederman, Coffey, Geller, Willens, & Faraone, 1999 .)

00

של הפרעת קשבנוירוביולוגיה . 1.1

הפרעהמוליכים עצביים המעורבים ב .1.2.1

זה מעורב בשליטה מוטורית, קוגניציה ואפקט ( neurotransmitter)מוליך עצבי (.Dopamine; DAדופמין )

(affect וכן מיוחס לו תפקיד מרכזי באטיולוגיה של )AD/HD (Prince, 2008) זאת, בהתבסס על מכלול ראיות .

(, אשר אתרי הפעילות המרכזיים שלהן stimulants( יעילותן של התרופות הממריצות )0מתחומי מחקר שונים: )

-בפעילותו, להפגת תסמיני הליבה של ההפרעה )להרחבה ראה/י להלן: טיפול תרופתי מעורבים בוויסות

AD/HD( ;)5 ( מחקרי גנטיקה מולקולרית )ראה/י להלן בפרק על גנטיקה(, המראים זיקה בין ההפרעה לגנים

( מחקרי דימות מוחי עם בעלי ההפרעה, שהראו חריגויות מבניות ותפקודיות במערכות 5המעורבים בפעילותו; )

חיים אשר -כימיה של מודלים בבעלי-וירו( התנהגות ונ1דופמינרגיות )ראה/י להלן בפרק על ממצאי דימות מוחי(; )

חיים אינו מצופה לדמות באופן מושלם את -אף שמודל בבעלי. AD/HD-ב DA-הנועדו לבחון את מעורבות

)לסקירה בנושא AD/HD-התמונה הקלינית המורכבת של ההפרעה, קיימים מודלים המדגימים תוקף גבוה ל

של, עכברי למ (;van der Kooija & Glennon, 2007 ראה/י:2knockout שהונדסו גנטית כך שיחסרו את הגן

(, הפגינו היפראקטיביות בולטת. DA Transporter ;DAT1פורטר לדופמין )סלייצור הטרנ

מוליך עצבי זה ידוע במעורבותו (.noradrenaline; NA(/ נוראדרנלין )Norepinephrine; NEנוראפינאפרין )

. מעורבותו בפתופיזיולוגיה של (Prince, 2008)בתהליכי קשב, עוררות, זיכרון עבודה ועיכוב התנהגותי

AD/HD נלמדת אף היא מהיות החומרים הפעילים בתרופות המשמשות לטיפול בהפרעה פועלים על אתרים

,Ma,חיים. למשל-כמו גם ממודלים בבעלי(, AD/HD-המעורבים בוויסות פעילותו )ראה/י להלן טיפול תרופתי ב

Arnsten, & Li (5883 ) 5קולטנים אדרנרגיים מסוג הראו באמצעות מודל בקופים כי חסימתα ב-DLPFC

(Dorsolateral prefrontal cortexהובילה להיפראקטיביות ניכרת, תסמין ליבה של )-AD/HD.

כולין-אצטילמערכת הו (Serotoninין )קיימים אף ממצאים מעורבים המרמזים על מעורבותן של מערכת הסרוטונ

(Acetylcholine )ב- AD/HD (Prince, 2008) ,ולפיכך נטען כי שינויים )באשר הם( במערכת יחידה אינם

. אלא, הפרעה זו ככל הנראה קשורה AD/HDיכולים להסביר את מלוא מורכבותה של הנוירוביולוגיה של

. (Gonon, 2009)להשפעות הדדיות בין כמה מערכות מוליכים עצביים דיספונקציונליות

2 knockout (KO) הינה שיטה בהנדסה גנטית בה מושתקת פעילותו של גן נבחר. יצורי הנוקאאוט משמשים למחקר

.לגבי תפקיד הגנים שהושתקו

05

גנטיקה .1.2.2

יחדיו , קטנה אך משמעותית השפעהמציע כי מספר רב של גנים, אשר לכל אחד מהם AD/HDעל המחקר הגנטי

.AD/HD-עם גורמים סביבתיים, מגבירים את הפגיעות ל

של הורים ואחאים בקרב AD/HD-ל הסיכון הראו כי מוקדמים משפחתיים מחקרים .מחקרי גנטיקה התנהגותית

,Faraone & Biederman)לסקירה בנושא ראה/יופי שמונה ועד פי שניים, מהינו מוגבר AD/HDעם ילדים

. עם זאת, מחקרי אימוץ ומחקרי תאומים נדרשים על מנת להבחין בין תרומת הגנטיקה ובין השפעות(2000

AD/HDההפרעה: שלושה מחקרים מצאו כי קרוביהם הביולוגיים של ילדים עם באטיולוגיה של סביבתיות

(Sprich, Biederman, Harding Crawford, Mundy, & Faraone, 2000) או ילדים היפראקטיביים

(Cantwell, 1975; Morrison & Stewart, 1973) נוטים לבטא יותר תסמיני היפראקטיביות בהשוואה

, AD/HDעבור 92%דיווחו על אומדן תורשתיות ממוצע של Faraone, et al. (5883 )לקרוביהם המאמצים;

Wood, Buitelaar, Rijsdijk, Asherson, & Kuntsi (5808 )מחקרי תאומים, אך ראה/י 58בהתבסס על

28ק % לפיה גורמים גנטיים הסבירו ר להערכה המתחשבת בהטיות אפשריות ממחקרי תאומים קודמים, אשר

. AD/HDמהשונות של

הינה AD/HD. מחקרי גנטיקה מולקולרית מציעים כי הארכיטקטורה הגנטית של נטיקה מולקולריתמחקרי ג

& e.g. 5p13, 11q22e25)גנומיות בודדות זיהו מספר אתרים כרומוזומליים -מורכבת. סריקות תאחיזה כלל

17p11 משפחה עם -בשכיחות גבוהה מן הצפוי בקרב בני( המשותפיםAD/HD ( בנושא ראה/ילסקירה עדכנית :

Faraone & Mick, 2010 .),אנליזה -מטא אף על פי שקיימת חפיפה מסוימת בין ממצאי המחקרים השונים

לא מצאה אסוציאציות גנטיות מובהקות. הסיבה המשוערת לכך היא שלכל וריאנט (Neale, et al., 2010)עדכנית

ו/או כולל אללים נדירים רביםיש ככל הנראה אפקט אינדיבידואלי קטן מאוד AD/HD-של גן פוטנציאלי ל

(Coghill & Banaschewski, 2009) . בניגוד למספרם המועט של מחקרי התאחיזה, מחקרים רבים מצאו זיקה

מעורבותם המשוערת בהפרעה, ( אשר נבחרו אפריורית לאור candidate genesוגנים מועמדים ) AD/HDבין

בהתבסס על נתונים ביוכימיים, פיזיולוגיים ופרמקולוגיים קודמים. בייחוד, נמצאה תמיכה עקבית למעורבותם של

SLC6A, לדופמין( D5)קולטן מסוג DRD5לדופמין(, D4)קולטן מסוג DRD4-הגנים המקודדים ל

05

)קולטן HTR1B -שחרור מוליכים עצביים( ו תיסובוו)חלבון המעורב SNAP-25)טרנספורטר לסרוטונין(,

(. Faraone & Mick, 2010)לסקירה בנושא ראה/י: AD/HDלסרוטונין( באטיולוגיה של

מחקרי הגנטיקה ההתנהגותית אשר נסקרו לעיל מציעים כי אף . אינטראקציה בין גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים

בת בזו של גורמים סביבתיים. לו, השפעתם משAD/HDעל פי שלגורמים גנטיים תפקיד חשוב באטיולוגיה של

~ 8.2%משותפים( לעומת -~ מהאטיולוגיה מוסברת על ידי גורמים סביבתיים ספציפיים )לא53%הוערך כי

הגורמים הסביבתיים .(Coghill & Banaschewski, 2009)גורמים סביבתיים משותפים בלבד המוסברת על ידי

Coghill)אשר זכו לתמיכה המחקרית הרבה ביותר הם חשיפה לעישון במהלך ההיריון ומשקל נמוך בלידה/ פגות

& Banaschewski, 2009)קציות בין גורמים גנטיים לגורמיםשל אינטרא . מחקרים בדקו גם את תרומתן

. אינטראקציות אלו מתרחשות כאשר גורמים סביבתיים תורמים לביטוי של AD/HDסביבתיים לאטיולוגיה של

השפעות גנטיות אשר אחרת אינן ניכרות. כמו כן הן מתקיימות כאשר ישנה פגיעות גנטית להשפעה סביבתית

עד כה, נחקרו ואוששו אינטראקציות בין גנים הקשורים למוליך . (Coghill & Banaschewski, 2009) מסוימת

-העצבי דופמין ובין עישון ו/ או צריכת אלכוהול על ידי האם במהלך ההיריון, משקל נמוך בלידה ומצוקה פסיכו

,Nigg עדכניות בנושא ראה/י:)לסקירות סוציאלית; גנים הקשורים לסרוטונין וקונפליקטים בין ההורים

Nikolas, & Burt, 2010, Pennington, et al., 2009 .)

מחקרי דימות מוחי . 1.2.1

( אשר נעזרו בניתוחים Structural Magnetic Resonance Imaging) מחקרי דימות תהודה מגנטית מבני

נפחו AD/HD( דיווחו כי בקרב ילדים ומתבגרים עם regions of interest; ROIsהמוכוונים לאזורי עניין )

5 % - 3 % -(, ובייחוד נפחה של ההמיספרה הימנית, נמצא מוקטן יותר בcerebrumהכולל של המוח הגדול )

(e.g. Castellanos, et al., 2002) ; אזורים נוספים שנמצאו מוקטנים בקרב אוכלוסייה זו הינם אזורים

( cerebellum(, המוחון )corpus callosum(, כפיס המוח )basal gangliaהבסיס ) פרונטליים שונים, גרעיני

,Seidman, Valera, & Makris)לסקירה בנושא ראה/יפריאטליות ואזורים אחוריים באונות הטמפורליות וה

(. Valera, Faraone, Murray, & Seidman, 2007ראה/י: אנליזה בנושא-. למטא2005

מצא (, n = 223( וילדי ביקורת )n = 223) AD/HDילדים עם בו השתתפו (Shaw, et al., 2007)מחקר אורך

כי סדר הזמנים של תהליך ההבשלה הקורטיקלית היה דומה בשתי הקבוצות: הבשלת האזורים הסנסורים

01

מודאליים האחראים על תפקודים מסדר גבוה -מודאליים ורב-לזו של אזורים אסוציאטיביים חד הראשונים קדמה

שנים 08.3מהנקודות הקורטיקליות שנבדקו הגיעו לשיא עוביים היה 38%עם זאת, הגיל החציוני שבו יותר.

-ורים פרהשנים בקרב ילדי הביקורת. העיכוב היה בולט ביותר באז 9.3, לעומת ADHDבקרב ילדים עם

prefrontal motor-פרונטליים החשובים לבקרה על תהליכים קוגניטיביים, כולל קשב ותכנון מוטורי, דוגמת ה

cortex הממצא תומך בסברה כי .AD/HD .מתאפיינת באיחור התפתחותי ולא דפוס שונה של הבשלה קורטיקלית

הנמשכת לבגרות התאפיינה במסלול התפתחות חריג, AD/HDווח כי י, ד(Mackie, et al., 2007)מחקר המשך

הליקויים האנטומיים. ואילו רמיסיה נטתה להיות קשורה לנרמול

התקדמות נוספת בשדה הינה מחקר על חריגויות בסיבי החומר הלבן המחברים בין אזורי חומר אפור. מחקרים

( מספקים מידע כמותי על מבנה וארכיטקטורת סיבי החומר DTI)diffusion tensor imaging עדכניים בשיטת

אשר בדקו את (e.g. Castellanos, et al., 2002)הלבן, ובכך מתגברים על מגבלות מחקרים מוקדמים יותר

בילדים מצביעים על DTIהנפח הכולל של החומר הלבן, במקום מסלולי סיבים ספציפיים. עד כה מחקרי

בפתופיזיולוגיה שלה במגוון מסלולים המקשרים בין אזורים אשר דווחו בעבר כמעורבים קישוריות מבנית שונ

AD/HD :לסקירה עדכנית בנושא ראה/י(Konrad & Eickhoff, 2010.)

לסיכום, מחקרי דימות מבני ראשוניים התמקדו במורפולוגיה של מספר אזוריים מוחיים מובחנים, ואילו מחקרים

מצביעים על מגוון שינויים מורפולוגיים ברשת מורכבת של אזורים מוחיים. תהליך זה מקביל מבניים עכשוויים

למעבר מהסבר ההפרעה באמצעות מודלים אטיולוגיים פשוטים המבוססים על ליקויים בודדים אל מסגרת

.(AD/HDראה/י להלן: מודלים תאורטיים של תיאורטית רחבה יותר המתחשבת בהטרוגניות הקלינית שלה )

( מספק מדד לפעילותם של אזורים המעורבים במטלות מסוימות functional MRI) דימות תהודה מגנטית תפקודי

מטלה רבים -מבוססי fMRIאו במהלך "מנוחה" )קרי, בהעדר מטלה מפורשת(. בשנים האחרונות פורסמו מחקרי

AD/HDקת בקרב בעלי פעילות מובה-אנליזה של מחקרים אלו חשפה תת-מטא .AD/HDעל אוכלוסיית

,anterior cingulate, dorsolateral prefrontalבהשוואה לביקורת באזורים שונים בקליפת המוח הקדמית )

inferior prefrontal & orbitofrontal corticesתלמוס סיס(, כמו גם באזורים קשורים כגון גרעיני הב ,

מעניין כי ממצאים אלו . (Dickstein, Bannon, Castellanos, & Milham, 2006)והאונות הפריאטליות

משקפים את האנטומיה הבאה לידי ביטוי במחקרי הדימות המבני אשר תוארו לעיל.

03

fMRI ( במצב מנוחהresting-state fMRI; R-fMRI הינה פרדיגמה מחקרית חדשה יחסית, באמצעותה נערך ,)

-ות התפקודית באמצעות זיהוי דפוסי פעילות סינכרונית )תנודות ספונטניות בתדירות נמוכה ממיפוי של הקישורי

0.1 Hz מעבר לרשתות עצביות מובחנות שונות. פרדיגמה זו משמשת לאחרונה במחקר על )AD/HD (e.g.

Castellanos, et al., 2008 )לשם הרחבת המודל הפתופיזיולוגי המקובל להפרעה (Castellanos & Proal,

, רשת של אזורים מוחיים (Default Mode Network) רשת ברירת המחדלדוגמה לרשת כזו, היא (.2012

בקליפת המוח3המראים פעילות מתואמת במצב מנוחה ורמה מופחתת של פעילות במהלך מטלות קוגניטיביות

(Raichle, MacLeod, Snyder, Powers, Gusnard, & Shulman, 2001)הוצע כי ב .-AD/HD פעילות

ותורמת ספציפי למטלה עיבוד עצבי מתחרה עם, ובכך אינה שוככת במהלך מטלות קוגניטיביות זו ספונטנית ברשת

.Sonuga-Barke & Castellanos, 2007 ;(Castellanos, Kelly, & Milham, 2009)לליקוי בביצועה

ודיכוי מופחת AD/HD (Castellanos, et al., 2008)קוהרנטיות פחותה ברשת זו נמצאה בקרב מבוגרים עם

AD/HD (Fassbendera, etאישית גדולה יותר, בקרב מדגם קטן של ילדים עם -שלה נמצא כקשור לשונות תוך

al., 2009.) לאחרונה הוצעו רשתות מועמדות נוספות כמעורבות בפתופיזיולוגיה שלAD/HD (Castellanos &

Proal, 2012.)

הפרעת קשב של תיאורטיים מודלים. 1.1

.AD/HDמספר תאוריות הוצעו על מנת להתמודד עם המאפיינים הקליניים המגוונים של

לאלו הנצפים בקרב AD/HD. נוכח הדמיון בין מאפייניה הקליניים של דיספונקציה ניהוליתעיכוב תגובה לקוי ו

תפקודים ה -חולים עם פגיעות באונות הקדמיות, מחקר ענף הוקדש לתפקודים המתווכים על ידי אונות אלו

;Nigg, 2001)לסקירה בנושא ראה/י: AD/HD-בקרב אוכלוסיית ה ,(Executive Functions; EFsניהוליים )ה

Castellanos, Sonuga-Barke, Milham, & Tannock, 2006 .) מתייחס למגוון רחב של תהליכים זה מונח

מטרה. דוגמאות לתהליכים אלו -התנהגות גמישה ומוכוונת ( הנחוצים ליצירת'top-down'קוגניטיביים גבוהים )

ניטור למטלה, רלוונטי-לא מידע עיכוב, פעולות והפסקתכוללות תכנון ויישום של אסטרטגיות לביצוע, ייזום

,Sonuga-Barke)ועוד (set-shifting, היכולת לנוע בין מטלות שונות ומערכים מנטאליים שונים )ביצועים

Sergeant, Nigg, & Willcutt, 2008 .)

3 -ו ventromedial prefrontal cortex ,posterior cingulated gyrus,lateral parietal cortex-הרשת כוללת את ה

superior temporal gyrus.

02

, מעוגן AD/HD-תיאוריה מקיפה לפיה הדפוס הכללי של ליקויים ניהוליים הרווח ב Barkleyהציע 0779בשנת

פוטנטית או -(; דהיינו, היכולת לעכב תגובה פרהresponse inhibitionבליקוי ליבה יחיד, ביכולת לעכב תגובה )

דומיננטית שאינה תואמת לטובת חלופה מתאימה יותר. על פי המודל, ליקוי זה גורר מגוון רחב של ליקויים משניים

, עוררות-מוטיבציה-ויסות עצמי של רגש(, working memory)זיכרון עבודה : בארבעה תחומי תפקוד ניהולי

(; ליקויים משניים אלו מובילים reconstitution)כינון מחדש ( וinternalization of speech) הפנמת דיבור

ה עיכוב . ואולם, ההשערה החזקה הנגזרת ממודל זה, לפי(Barkley, 1997)לליקויים הנצפים בשליטה מוטורית

-, לא נתמכה במטאAD/HDהילדים עם כלל תגובה לקוי ודיספונקציה ניהולית נרחבת אמורים להיות נוכחים ב

, מה שהוביל למסקנה כי הנמכה (Willcutt, Doyle, Nigg, Faraone, & Pennington, 2005)עדכנית אנליזה

,Oosterlaan. יתרה מזאת, AD/HD-או מספיקה כדי לגרום לכל מקרי הבתפקודים ניהוליים אינה הכרחית

Logan & Sergeant (0770הראו כי הסבר זה אינו ספציפי ל )-AD/HD אלא נכון גם עבור ילדים עם הפרעות

התנהגות.

Quayמודלים תאורטיים שונים הציעו כי גורמים מוטיבציוניים עומדים בבסיס ההפרעה. . גורמים מוטיבציוניים

(. ההמשגה העדכנית 0709) Gray, המבוסס על מודל הטמפרמנט של AD/HD-( הציע הסבר מוטיבציוני ל0779)

( 0מתארת שלוש מערכות מוחיות המשפיעות זו על זו: ) (Gray & McNaughton, 2000)ביותר של המודל

(, נוכח Fight–Flight-Freezing System; FFFSקפיאה במקום )-בריחה-מערכת המתווכת התנהגויות לחימה

Behavioral Approach) מערכת התקרבות( 5מותנים )למשל, כאב( או מותנים; )-גירויים אברסיביים בלתי

System; BAS) של התקרבות נוכח רמזים התנהגות , המתווכת על ידי מערכות דופמינרגיות ואחראית להפעלת

Behavioral Inhibition) מערכת עיכוב( 5) לחיזוק חיובי, כמו גם הימנעות פעילה נוכח רמזים להסרתו;

System; BIS) ,ואחראית להימנעות פאסיבית מגירויים מתווכת על ידי פעילות נוראדרנרגית וסרוטונרגית

הצפויים לגרור ענישה או העדר חיזוק )הכחדה(. הפלט שלה גורם להפסקת התנהגות מתמשכת, עלייה בעוררות

Quay (0779) התוצר הרגשי של פעילותה הוא חרדה.ספציפית ומיקוד הקשב ברמזים רלוונטיים מהסביבה. -לא

פעילות של מערכת -ברגישות מופחתת כלפי עונש )מותנה( בשל תתמתאפיינים AD/HDילדים עם הציע כי

(. לטענתו, זו הסיבה לכך שאין הם מסוגלים לעכב את תגובתם נוכח איום בעונש או העדר חיזוק. BISהעיכוב )

( הוצעה Delay Aversion)סלידה מהשהיה תיאורית ה. סלידה מהשהיה והרחבתה לתיאורית הנתיב הכפול

& ,Sonuga-Barke, Taylor, Sembi) המוקדמות תשעיםועמיתים בשנות ה Sonuga-Barkeי לראשונה על יד

09

Smith, 1992 :Sonuga-Barke, 1994 ) והורחבה מאז על מנת לשלב רכיבים מתיאורית התפקוד הניהולי הלקוי

(Sonuga-Barke, 2002; 2003) .ילדים לממצא העקבי לפיו מוטיבציונימציעה הסבר השערת הסלידה מהשהיה

רואה הסבר הבניגוד ל . זאת,תגמול גדול יותר אך מושההמיידי נמוך על פני תגמולנוטים להעדיף AD/HDעם

נית המצמצמת את תוחלת סתגל-להתנהגות לא מוביל, התגובה ומנגנוני ויסות עיכובתהליכי ב ליקויכמדגים ממצאב

יותר של מהירגרדיאנט דעיכה העדפת התגמול המיידי לאת מייחסיםועמיתיו Sonuga-Barke .של הפרט הרווח

מתוארים כבעלי מערכת AD/HDילדים עם ,, תופעה המתוארת כבעלת בסיס ביולוגי. כךיםתגמולערכי ה

אינם AD/HDההשערה המקורית ניבאה כי ילדים עם .AD/HDללא שונה מזו של ילדיםהמוטיבציות

תגמול מיידי על פני תגמול כולל, אלא הם נוהגים כך רק בנסיבות בהן יעדיפו תמידהם אימפולסיביים במובן ש

העדפה זו תוביל לקיצור זמן ההשהיה. זאת ועוד, חוסר קשב והיפראקטיביות נחשבים כמשקפים ניסיונות לצמצם

יגמה . הפרד(Sonuga-Barke, 1994)חוויה סובייקטיבית של השהיה במצבים בהם לא ניתן להימנע ממנה

( כללה שני תנאים, בכל אחד מהם הילדים ביצעו choice delay taskהמקורית ששימשה לבחינת ההשערה )

בחירה, מספר קבוע של פעמים, בין תגמול מיידי וקטן ותגמול מושהה גדול. בתנאי הניסוי, בחירה בתגמול מיידי

הביקורת, בחירה בתגמול המיידי והקטן וקטן או בתגמול גדול יותר אך מושהה הובילה מיד לצעד הבא. בתנאי

תלוי בבחירה שנעשתה. הבדל בין הקבוצות -הובילה להשהיה נוספת, כך שאורכו של כל צעד הושווה והיה בלתי

בחרו בתגמול המיידי והקטן לעתים קרובות יותר מאשר AD/HDנמצא רק בתנאי הניסוי, בו ילדים עם תסמיני

.(Sonuga-Barke, Taylor, Sembi, & Smith, 1992)ילדי ביקורת

dual pathway) מודל הנתיב הכפוללאחרונה, השערת הסלידה מהשהיה שולבה במסגרת תיאורטית חדשה,

model; Sonuga-Barke, 2002; 2003סוגים שונים )'נתיבים'( בתוך -(. תאוריה זו הציעה את קיומם של שני תת

: האחד מאופיין בקשיי עיכוב והשני על ידי סלידה מהשהיה. התאוריה ניבאה שהנתיב AD/HDהסוג המשולב של

קורטיקלי של המערכת הדופמינרגית, הינו קטגורי מטבעו )כלומר -המעורב בליקויים בעיכוב קשור בענף המזו

עומת זאת, שונים באופן איכותי מילדים אחרים( וקשור באופן פחות חזק לגורמים גנטיים. ל AD/HDילדים עם

לימבי של המערכת הדופמינרגית ובהפרעות במרכזי תגמול, -הנתיב המעורב בסלידה מהשהיה קשור לענף המזו

ומוצע כמשקף תכונה רציפה שהיא תחת השפעה גנטית חזקה יותר. המודל כלל התחשבות בגורמים נוספים, כגון

תח ופהמודל .AD/HD (Sonuga-Barke, 2002)אסטרטגיות פיצוי, שעשויות לתרום לביצועיהם של ילדים עם

וילדי ביקורת במטלה המערבת AD/HDבהתבסס על ממצאי מחקר אשר השווה את ביצועיהם של ילדים עם

00

. (Solanto, et al., 2001)( choice delay task( ומטלת הבוחנת סלידה מהשהיה )stop taskעיכוב תגובה )

, לא נמצא קשר משמעותי בין ביצועי המטלות. AD/HDבעוד שביצועים ירודים בשתי המשימות היו קשורים עם

ועמיתים דיווחו מאז על Sonuga-Barkeתלויים. -ממצא זה מה הוביל לטיעון על קיומם של שני נתיבים בלתי

, או "תפקוד ניהולי" (Dalen, Sonuga-Barke, Hall, & Remington, 2004)העדר קשר בין עיכוב

(Sonuga-Barke, Dalen, & Remington, 2003) .וביצועי סלידה מהשהיה גם בילדים בגילאי הגן

,Dynamic Developmental Theory of AD/HD; Sagvolden). תיאוריה זו התיאוריה ההתפתחותית הדינמית

Johansen, Aase, & Russell, 2005) מציעה כי התסמינים העיקריים שלAD/HD נובעים מליקויים במנגנוני

המערכת הדופמינרגית. חיזוק והכחדה, של פעילות-הברירה ההתנהגותית, דהיינו, תהליכי חיזוק והכחדה, עקב תת

בפעילות דופמינרגית, כך שקשרים עצבים המעורבים ( phasic) מופעיתקשורים בהתאמה בעלייה וירידה

סתגלנית )לרוב( -בהתנהגות סתגלנית )לרוב( שתוגמלה, יחוזקו ואילו קשרים עצבים המעורבים בהתנהגות לא

יוחלשו. נטען כי החיזוק מתרחש במסגרת חלון זמן מוגבל: מהופעת ההתנהגות ועד לתפיסת תוצאותיה. התיאוריה

זוק גדולה יותר ככל שהוא ניתן סמוך יותר להופעת ההתנהגות. קשר זה בין יעילות החיזוק מניחה כי יעילות החי

delay of) גרדיאנט השהיית החיזוקלבין משך הזמן החולף מהופעת ההתנהגות ועד למתן החיזוק זכה לשם

reinforcement gradient .)Sagvolden et al. ן ההתנהגות גרסו כי חלון הזמן אשר במהלכו ניתן לקשר בי

פעילות של המערכת הדופמינרגית. לפיכך הם -, בשל תתAD/HDותוצאותיה הינו צר יותר בקרב בעלי

מתאפיינים בגרדיאנט קצר ותלול יותר. התוצאה היא שהתנהגות רצויה מבחינה חברתית אינה מחוזקת באופן עקבי,

יעיל, בייחוד עבור תגובות אשר חוזקו מה שמוביל לתסמינים רבים של ההפרעה. תהליך ההכחדה אף הוא, פחות

בעבר. תופעה זו גורמת להיפראקטיביות וכן להגדלת השונות ההתנהגותית )קרי, עיכוב תגובה לקוי(. באופן זה,

כנובעים לקוי, תגובה ועיכוב מהשהיה סלידה ,ההפרעה את כמסבירים שהוצעו הגורמים מציג את שני המודל

כך, סלידה מהשהיה היא תוצר של דעיכה מהירה יותר .המערכת הדופמינרגית של פעילות-יחיד והוא תת מגורם

תגובה עיכוב ,זאת לימבי של המערכת הדופמינרגית. לעומת-המזו הענף של החיזוק, הקשורה בתפקוד לקוי של

של המערכת סטריאטלי-הניגרו הענף הקשורה בליקוי בתפקודו של יעילה,-בלתי הכחדה לקוי הינה תוצר של

תחילת תגובה מוטורית והפסקתה(. טיעונים לתזמן לקוי )למשל, קושי מוטורי הדופמינרגית. התוצאה היא וויסות

על בולטים ומידיים יותר לחיזוקים זקוקים AD/HD עם ילדים לפיה הקלינית התצפית עם אחד בקנה עולים אלה

החיזוקים. במהלך ייםלשינו רגישים פחות הם כי התנהגותם, וכן את לווסת מנת

07

מיטבי -( גורסת כי מצב אנרגטי לאState Regulation hypothesisהשערת ויסות גורם המצב ). ויסות גורם המצב

-Cognitiveאנרגטי )-השערה זו מבוססת על המודל הקוגניטיבי .AD/HD-עשוי להסביר את הליקויים הנצפים ב

Energetic Model; Sanders, 1983והרחבתו ל )-AD/HD (Sergeant , 2000) המודל מבוסס על ההנחה .

שעיבוד מידע מושפע הן מתהליכים חישוביים בסיסיים )קידוד הגירוי, חיפוש בזיכרון, החלטה וארגון מוטורי( והן

( והפעלה arousal(, עוררות )effort(: מאמץ )state factorsמרמת האנרגיה הזמינה להם, קרי, גורמי המצב )

(activationהשקעת מאמץ נדרשת על מנת לעמוד בדרישות המטלה ולפצות עבור עוררות ו / או הפעלה לא .)-

מיטביות באמצעות הגברתן או ריסונן. הרמה הגבוהה ביותר של המודל כוללת מערכת בקרה ניהולית, שרגישה

יים בשלוש גורמת לליקו AD/HD, (Sergeant, 2000)לידע באשר לתוצר ההתנהגותי הרצוי. על פי המודל

הרמות שתוארו: מנגנונים חישוביים, דוגמת פלט התגובה; מנגנונים אנרגטיים, דוגמת ויסות הפעלה והשקעת

ועמיתים הראו כי שלבי הקידוד, החיפוש בזיכרון Sergeantמאמץ; וכן ליקויים במערכת הבקרה הניהולית.

זמן תגובה ארוך ומשתנה(, בייחוד כאשר קצב וההחלטה הינם שמורים; ואולם, ארגון פלט התגובה נמצא כלקוי )

ממצא עקבי זה ממחיש את הקושי של בעלי (. Sergeant, 2005לסקירה בנושא ראה/י: )הצגת הגירויים הינו איטי

AD/HD או הסיטואציה. המטלה לדרישות המצב גורמי את להתאים

טיפול בהפרעת קשב. 1.4

מבוסס על חומרים המשפיעים על מערכות הדופמין והנוראפינאפרין. תרופות AD/HD-ב הטיפול התרופתי

(, או methylphenidate; MPHוכוללות מתילפנידאט ) AD/HD-ממריצות מהוות את הקו הראשון לטיפול ב

אדרל, דוגמת (amphetaminesלציות ממשפחת האמפטמינים )ו( ופורמRitalin) ריטליןבשמו המסחרי

(Adderall )(Taylor, et al., 2004; Pliszka, 2007 .) מנגנון הפעולה המשותף לתרופות הללו הוא חסימת

DA. אמפטמין מעודד בנוסף שחרור סינפטי-אל הנוירון הפרה NE-ו DAהספיגה החוזרת של המוליכים העצביים

ההפרעה תרופות אלו נמצאו יעילות בהפגת תסמיני הליבה של . (Prince, 2008)אל המרווח הסינפטי NE-ו

(, או בשמה המסחרי atomoxetineאטומוקסטין ). (Wolraich, et al., 2005)~ מהמתבגרים 98% -בקרב כ

תרופה זו AD/HD (Taylor, et al., 2004; Pliszka, 2007.)-שני ל-( הינה תרופת קוStrattera) סטרטרה

אל NE-, באמצעות חסימת פעולתו של החלבון המסיע את עודפי הNEמעכבת באופן ספציפי ספיגה חוזרת של

(, prefrontal cortex; PFCפרונטלי )-בקורטקס הפרה DAסינפטי. מכיוון שחלבון זה מסיע גם-הנוירון הפרה

ממריצות -תרופות לא PFC (Prince, 2008)-ב NE-והן את ריכוז ה DA-נטילת התרופה מגבירה הן את ריכוז ה

58

(, Bupropionאשר אינו מגיב לתרופות קו ראשון ושני הן בופרופיון ) AD/HD-אחרות המשמשות לטיפול ב

,clonidine( ואגוניסטים נוראדרנרגיים )tricyclic antidepressants; TCAsנוגדי דיכאון טריציקליים )

guanfacine )(Taylor, et al., 2004; Pliszka, 2007.)

מבוסס על הדרכות הורים ו / או מורים אשר נועדו להכשירם כסוכני שינוי AD/HD-ב הטיפול ההתנהגותי

המשנות התערבויותהמענה לקושי זה, יינתן באמצעות סביבתי, כך שזו תותאם לקשיי הילד בוויסות התנהגותו.

והבולטות של עיתוי, האת הדפוס, כמו גם בהתנהגותו של הילד השולטים של הגירויים פייםאו באופן ישיר את

-יה. במילים אחרות, הרעיון הוא להגביר ויסות חיצוני )בסיוע הורים ומורים( במטרה לפצות על וויסותתוצאות

. הדרכת הורים מתמקדת במיסוד (Barkley, 2002)עצמי לקוי של ההתנהגות ובכך לשפר את תפקודו של הילד

ים עקבית הנגזרת מהתנהגותו של הילד, ונועדה לחזק התנהגות מחירכלכלת אסימונים, היוצרת מערכת תמריצים ו

רצויה. כך, באמצעות שליטה עקבית על תוצאותיה של ההתנהגות, יכולים ההורים -רצויה ולהכחיד התנהגות בלתי

בכיתה, מושם דגש על מתן תמריצים . (Barkley, 2002)בציה המפעילה את התנהגותו של הילד לכוון את המוטי

מבוססות על שיטות לשליטה ובבית חלק מההתערבויות המיושמות בכיתה על הספק המשלב דיוק בביצוע. בנוסף,

. למשל, קיצור משך המטלה, חלוקת AD/HD( שנמצאו כיעילות עבור ילדים עם stimulus controlבגירוי )

בלטת מטלות ליחידות קצרות יותר כך שתתאמנה לטווח הקשב של הילד, צמצום הסחות דעת חיצוניות בצד ה

. (Barkley, 2002) הגרייה שהמטלה מעוררת, עידוד השתתפות פעילה מצד הילד ואימוץ סגנון הוראה נלהב

הספר, -מחקרים שהעריכו התערבויות התנהגותיות מסוג זה מצאו באופן עקבי שיפור בהתנהגות בבית ובבית

)למאמרי סקירה בנושא וכשנוסף לטיפול ההתנהגותי טיפול תרופתי, השיפור בהתנהגות היה דרמטי יותר

(.Pelham, Wheeler, & Chronis, 1998; Pelham & Fabiano, 2008ראה/י:

מבוא למחקר הנוכחי. 1.1

מראים התנהגות סיכונית מוגברת, הטומנת בחובה נזק פוטנציאלי לפרט AD/HDעל פי הספרות הקלינית, בעלי

Farmerמועדים יותר להיפגעות מתאונות ) AD/HD. כילדים, בעלי (Barkley, 2006)ו/או לאחרים בסביבתו

& Peterson, 1995; Byrne, Bawden, Beattie, & DeWolfe, 2003; Thomas, Ayoub, Rosenberg,

Robert, & Meyer, 2004;) כמתבגרים ומבוגרים צעירים הם מעורבים בשכיחות גבוהה יותר בתאונות נהיגה

50

(Barkley & Cox, 2007; Thompson, Molina, Pelham, & Gangy, 2007(, שימוש בחומרים )למטא-

,Charach, Yeung, Climans,& Lillie, 2011; Lee, Humphreys, Floryשא ראה/י:אנליזות עדכניות בנו

Liu, & Glass, 2011( הימורים ,)Faregh & Derevensky, 2011; Breyer, Botzet, Winters,

Stinchfield, August, & Realmuto, 2009( ואף מדווחים על התנהגות מינית מסוכנת יותר ,)Flory,

Molina, Pelham, Gnagy, & Smith, 2006 .)

. ראשית, AD/HDמחקר נוירופסיכולוגי קודם עשוי להציע הסבר מסוים לנטייה ליטול סיכונים בקרב בעלי

AD/HD קשורה בעיכוב מוטורי ותפקודים ניהוליים לקויים(Barkley, 1997) אשר עלולים להוביל להתנהגות ,

פוטנטית או תגובה פעילה. -גלנית דורשת השהיית התנהגות פרהאימפולסיבית ומסוכנת במקרים בהם התנהגות סת

,Sagvolden, Johansen, Aase, & Russellקשורה גם בגרדיאנט תלול של השהית חיזוקים ) AD/HDשנית,

העלולים לתרום לנטילת סיכון בנסיבות בהן התגובה (Sonuga-Barke, 2002)( וסלידה מהשהייה2005

מלאים AD/HD. ואולם, חיי היומיום של בעלי או העונש מקוצרת טרם קבלת החיזוקהמסוכנת קשורה בהשהיה

לפיכך, למחקר העוסק יעילה שאינן מערבות עיכוב מוטורי וחיזוקים מושהים. -בדוגמאות לקבלת החלטות לא

באפיון תהליכים אלו בקרב אוכלוסיה זו נודעת חשיבות קלינית רבה.

יום. ניתן לראות בקבלת החלטות תהליך של הערכת התוצאות -כזי בחיי היוםקבלת החלטות הינה תפקוד מר

האפשריות ובחירת התגובה הקשורה בתוצאה הטובה ביותר. אולם, קבלת החלטות יעילה דורשת חישובים

מסובכים של גודל התגמולים ו/או העלויות, משך ההשהיה בין התגובה והתוצאה, המאמצים הנדרשים להפקת

AD/HD. קבלת החלטות בקרב בעלי (Wallis, 2007)סתברויות להתרחשותן של התוצאות השונות התגובה והה

בעיקר תוך מתן דגש להשפעת משך ההשהיה בין התגובה לתוצאה וגודל התגמולים ו/או העלויות על נחקרה

-בתנאי אימנגד, קבלת החלטות (.Luman, Oosterlaan, & Sergeant, 2005הבחירה )לסקירה בנושא ראה/י:

יה זו זכתה לתשומת לב מחקרית בשנים האחרונות בלבד. זאת, למרות יודאות ובחירה הסתברותית בקרב אוכלוס

)כגון מוליכים עצבייםשקבלת החלטות הסתברותית תלויה באזורים מוחיים )דוגמת גרעין האקומבנס( ומערכות

(. Cardinal, 2006)לסקירה בנושא ראה/י:ידועה הינה AD/HDמעורבותם בפתופיזיולוגיה של ר שאדופמין(

קשורה בנטילת סיכונים, מחקרים ניסויים על קבלת החלטות AD/HDחרף הראיות הקליניות המציעות כי

הניבו ממצאים מעורבים: לעיתים מדגימים קבלת החלטות דומה על ידי AD/HDהסתברותית בקרב בעלי

55

נוטים יותר ליטול סיכונים AD/HDומשתתפי ביקורת, ולעיתים מציעים כי בעלי AD/HDמשתתפים עם

במטלת ההימורים ששל איווה AD/HDבהשוואה לחבריהם. מרבית המחקרים בחנו את ביצועיהם של בעלי

(Iowa Gambling Test, IGT; Bechara, Damasio, Damasio, & Anderson, 1994 או גרסאות דומות )

נה מטלת קבלת החלטות ניסויית בה למשתתף לא נמסר מידע מקדים על ערכי התוצאות האפשריות הי IGTלה.

וההסתברויות לקבלתן. הבחירות הראשונות מתבצעות בתנאי עמימות, ואילו ביצוע מוצלח נסמך על למידת

-גותי לקוי במראים ביצוע התנה AD/HDההסתברויות והתוצאות. מספר מחקרים מצאו כי ילדים ומתבגרים בעלי

IGT (Ernst, Grant, London, Contoreggi, Kimes, & Spurgeon, 2003; Garon, Moore, &

Waschbusch, 2006; Toplak, Jain, & Tannock, 2005 ואולם, הממצאים אינם עקביים: על פי מחקרם )

ים שלא ביטאו הייתה מוגבלת לילד AD/HD(, קבלת החלטות לקויה בקרב בעלי 5882) .Garon et alשל

והביקורת, אך בביצוע חוזר AD/HD -( אמנם מצאו הבדלים בין קבוצות ה2003) .Ernst et alתסמיני הפנמה,

כלל לא מצאו הבדלים בין הקבוצות. Geurts, Van der Oord, & Crone (2006)בלבד, ואילו

עשוי לשקף נטייה חזקה יותר לנטילת סיכונים, אך גם IGT-הביצוע ההתנהגותי הלקוי שנמצא במטלת ה

. (e.g. Busemeyer & Stout, 2002)אסטרטגיות למידה גרועות להערכת תוצאות וההסתברויות להתרחשותן

, יש לבחור במטלות שאינן כוללות את AD/HDלכן, הוצע כי על מנת לחקור נטילת סיכונים "טהורה" בקרב בעלי

(, בהן e.g. DeVito, et al., 2008; Drechsler, Rizzo, & Steinhausen, 2008; 2010רכיב הלמידה )

וההסתברויות להתרחשותן מתוארות למשתתף. דוגמה למטלה כזו היא מטלת ההימורים של קיימברידג' התוצאות

(Cambridge Gambling Task, CGT; Rogers et al., 1999) במטלה זו, מוצגות למשתתפים הסתברויות .

היה CGT-ועות ועליהם לקבוע מהו הסכום עליו ברצונם להמר בהינתן הסתברויות אלו. אחד היתרונות של הקב

ההבחנה שהיא מייצרת בין קבלת החלטה נכונה, התלויה בהבנת ההסתברויות ונטילת סיכונים כפי שנמדדת בסכום

מים לאלו שסיכנו קבוצת הביקורת סיכנו סכומים דו AD/HD( הראו כי בנים עם 5880) .DeVito et alההימור.

אך נכשלו להתאים את סכום ההימור להסתברות הזכייה ובחרו בתוצאה הפחות סבירה בשכיחות גבוהה יותר.

( שונות, בהן יש לבחור בין תגמול PD) probabilistic discountingשלושה מחקרים נוספים השתמשו במטלות

מתייחס למידה בה ערכו הסובייקטיבי של PDודאות שונות. המונח -קטן וודאי ובין תגמול גדול יותר ברמות אי

( דיווחו על התנהגות בחירה דומה בקרב 5882) .Scheres et alיורד ככל שההסתברות לקבלו פוחתת. תגמול

55

( דיווחו כי מתבגרים צעירים עם 5880) .Drechsler et alבמטלה זו; AD/HDילדים ומתבגרים עם ובלי

AD/HD עדיף את האפשרות הגבוהה אך הפחות סבירה במשחק הקוביות )נטו להGame of Dice Task,

GDT אולם רק כאשר שיחקו את המשחק בפעם השנייה. קבוצה זו אף מצאה כי במטלת ,)PD מותאמת לילדים

(Make-a-Match Game, MMG בה גודל החיזוקים היה קשור באופן הפוך להסתברות התוצאות, ילדים עם ,)

AD/HD העדיפו בשכיחות גבוהה יותר חיזוקים גדולים יותר, אך פחות סבירים בהשוואה לילדי הביקורת

(Drechsler et al., 2010.לסיכום, מצטיירת תמונה של ממצאים מעורבים .)

איננה מציעה תשובה AD/HDאם כן, סקירת המחקרים אשר עסקו בקבלת החלטות הסתברותית בקרב בעלי

מחקרים אלו מועדים יותר לנטילת סיכונים בהשוואה לחבריהם. AD/HDמעית לשאלה אם בעלי מש-ברורה וחד

בחרו להתמודד עם השאלה באמצעות פרדיגמות התנהגותיות מתוחכמות מאוד, ובעלות ערך רב בניבוי הבדלים

פירוקן לרכיבים בינאישיים בנטילת סיכונים בעולם האמיתי. ואולם, מורכבותן הרבה של פרדיגמות אלו מקשה על

(. לדוגמה, אחת הביקורות על Schonberg, Fox, & Poldrack, 2010קוגניטיביים ו/או מוטיבציוניים מובחנים )

& Buelowהיא העדר הגדרה תמציתית של ההיבט הספציפי של קבלת החלטות אותו המטלה מודדת ) IGT-ה

Suhr, 2009 .) ,על סמך ממצאים מפרדיגמות בהן אין שליטה על בנוסף, לעיתים מוצעות מסקנות גורפות למדי

פי הספרות הכלכלית על קבלת החלטות, הינם בעלי משמעות. למשל, כלל המטלות ששימשו עד -משתנים, אשר על

כוללות משוב מידי על כל החלטה והחלטה, מרכיב אשר נמצא כמשפיע באופן AD/HD-כה עם אוכלוסיית ה

(. במחקרים Jessup, Bishara, & Busemeyer, 2008; Lejarraga & Gonzalez, 2011קריטי על הבחירה )

לא הבחינו בין החלטות המתקיימות בתחום הרווחים והחלטות המתקבלות בתחום PDבהם השתמשו במטלות

( בחירה באפשרות הסיכונית לא 5882).Scheres et al -( ו5808) .Drechsler et alההפסדים. לדוגמה, אצל

אמצעות עלויות התגובה. היבטים נוספים שלא הובאו דיים בחשבון הם גודל ההסתברויות והאופן גררה "ענישה" ב

בו מקבל ההחלטה לומד על התוצאות האפשרויות להחלטותיו וההסתברויות להתרחשותן. לפיכך, בעוד

ם מקדמים , הם אינAD/HDשהממצאים הקיימים עשויים לרמז על נטייה בולטת יותר ליטול סיכונים בקרב בעלי

יפגינו נטייה זו. AD/HDאותנו בתיאור הנסיבות הספציפיות בהן בעלי

על מנת להתמודד עם הקושי המתואר, מוצע כאן לאמץ גישה מחקרית מתחום הכלכלה ההתנהגותית. תחום ידע

ונים בהירות המונחים המשמשים לתיאור העדפות סיכון בתנאים ש -רחב זה נושא עמו יתרונות רבים: ובעיקר

51

ומטלות התנהגותיות פשוטות יחסית, אשר ניתן לפרקן למושגים קוגניטיביים/כלכליים בסיסיים. אימוץ גישה זו אף

הזבות יותר. אם כן, מחקר במטלות מורכ AD/HDעשוי להציע תובנות ראשוניות באשר לביצועיהם של בעלי

, באמצעות AD/HDעם /ותמתבגרים הינו מחקר גישוש אשר נועד לאפיין קבלת החלטות הסתברותית בקרב

תמקד בקבלת החלטות הכלכלה. באופן ספציפי, המחקר -נוירו-מונחים השאובים מתיאוריות עכשוויות בפסיכו

מניסיון ומתיאור, בהן החלופות מערבות מאורעות נדירים, קרי, תוצאות שההסתברות להתרחשותן קטנה.

נח סיכון אינה זהה בתחום הכלכלי ובתחום הקליני: בספרות ודגש כי הגדרת המומלשם שמירה על דיוק מושגי,

הכלכלית, סיכון מוגדר במונחים של שונות בתוצאות המוניטאריות האפשריות, וחיפוש סיכון מוגדר כהעדפה

לשונות גבוהה יותר בתגמול, כאשר מחזיקים את התוחלת הצפויה קבועה; בניגוד לכך, כאשר קלינאים מזהים

מוגן וכדומה( הם מעניקים משמעות רחבה יותר למונח: -כנות )דוגמת שימוש בחומרים, מין בלתיהתנהגויות כמסו

(. למחקר הנוכחי Schonberg, Fox, & Poldrack, 2010זו התנהגות אשר עלולה להזיק לפרט או לאדם אחר )

ההגדרה הצרה יותר למונח סיכון. צהרדיגמות מהספרות הכלכלית ועל כן אומנבחרו פ

ודאות התמקד באופן מסורתי בהחלטות המתרחשות רק פעם אחת ובהן -על קבלת החלטות בתנאי סיכון ואי המחקר

התוצאות האפשריות וההסתברות לקבלת כל תוצאה מתוארות במלואן למשתתף. במשך שנים רבות, קבלת

Expected Utilityודאיות נחשבה כמונחית על ידי גישה רציונאלית של תועלת צפויה )-החלטות בנסיבות לא

Theory; Bernoulli, 1738/1954; Von Neumann & Morgenstern, 1944 על פי תיאוריה זו, אנו .)

בוחרים בין אופני פעולה חלופיים על ידי הערכת היעילות של כל פעולה אפשרית, שקלולן לפי ההסתברות

רים האחרונים הוקדש דיון נרחב עשוואולם, בלהתרחשותן ובחירת הפעולה המניבה את הסכום הגבוה ביותר.

תיאורית לאופן בו ההתנהגות הנצפית סוטה מהמצופה לו אנשים היו פועלים על מנת למקסם את רווחיהם.

להסביר הפרות שיטתיות רבות של , הוצעה כדי (Prospect Theory; Kahneman & Tversky, 1979)הערך

תיאורית התועלת הצפויה אשר נצפו בבחירה מתיאור.

בתחום ה לא לינארית, קעור (value function) פונקציית ערך (0הם: ) תאוריה זו המרכיבים העיקריים של

שינוי לטובה שונה משמע, -לרווחים מאשר עבור הפסדים ותלולה יותר, בתחום ההפסדים קמורהו הרווחים

weighting) פונקציית שקלול (5)משינוי לרעה לא רק בסימנו אלא גם בעוצמתו, דהיינו, בהשפעתו הפסיכולוגית;

functionומבטאת את משקלן בהחלטה )לינארית על סקלת ההסתברויות-לא ( המהווה טרנספורמציה ,decision

53

weights .) ןכדאיותערך זה מודד את מידת ההשפעה של מאורעות על ( הנתפסת של תחזיותprospects ולא רק )

אחת ההטיות המרכזיות שתוארו (.Kahneman & Tversky, 1979מאורעות אלה ) הנתפסת של את הסבירות

היא מתן משקל יתר )ביחס להסתברות האובייקטיבית( למאורעות נדירים, דהיינו, מאורעות שההסתברות

( בתחום הרווחים וסלידה מסיכון risk seekingלהתרחשותם נמוכה. הטיה זו באה לידי ביטוי בחיפוש סיכון )

(risk aversionבתחום ההפסדים. למשל, בבחירה ) " :'08 -לזכות ב 08%-$ ו8-לזכות ב 78%בין אפשרות א "$

$ בוודאות", חיפוש סיכון בתחום הרווחים משמעו העדפת ההימור על פני האפשרות הבטוחה מפני 0ואפשרות ב': "

(. תופעה זו כונתה $8.0( נזקף יותר משקל מהמגיע לו על פי הסתברותו האובייקטיבית )08שלמאורע הנדיר )

,fourfold pattern of risk behavior; Tversky & Kahneman)בעת של התנהגות סיכונית התבנית המרו

1992) .

בעיות הכרעה המתוארות במלואן לקבלת החלטות רק ח מ : לאחרונה, חל שינוי בספרות על קבלת החלטות

האפשרויות ל מדויק על כלו מקבלי ההחלטה אין גישה למידע מלא, לבחיי היומיוםהמבוססות על ניסיון מצטבר.

המידע הזמין למקבלי ההחלטה מוגבל למשוב שקיבלו באשר להחלטותיהם , במצבים אלו; עמן הם מתמודדים

( כי כאשר מקבלי החלטה ניצבים בפני אותה 5885) Barron & Erevבסדרת מחקרים בנושא, הראו . הקודמות

יות מתוארות או "נחוות" דרך תצפית ומשוב. בעיית הכרעה, העדפותיהם משתנות כפונקציה של אם האפשרו

בניגוד לקבלת החלטות מתיאור, בהן התוצאות האפשריות וההסתברויות לקבלתן מתוארות בפירוט עבור מקבל

ההחלטה, קבלת החלטות מניסיון דורשת מהמשתתפים לחקור את הסביבה וללמוד את ההסתברויות והתוצאות

ה ובחירה, אפוא, הינם תהליכים מקבילים ותלויים זה בזה. המשויכות לכל אפשרות ואפשרות. למיד

ניסיון כוללות את פרדיגמת המשוב ופרדיגמת הדגימה. פרדיגמת -פרדיגמות המשמשות ללימוד בחירות מבוססות

המשוב כרוכה בביצוע מספר רב של בחירות חוזרות, כל בחירה ובחירה מלווה במשוב מיידי ותורמת לתשואת

, ניתן משוב על התגמול מהחלופה הנבחרת בלבד (Barron & Erev, 2003ת המשוב החלקי )המשתתפים. בגרס

,e.g. Yechiam & Busemeyerואילו בגרסת המשוב המלא, המשוב ניתן בנוסף גם על החלופה שלא נבחרה )

מחליטים (; בפרדיגמת הדגימה, המשתתפים תחילה דוגמים תוצאות רבות ככל שברצונם ורק לאחר מכן 2006

(. הודגם כי Hertwig, Barron, Weber, & Erev, 2004מאיזו התפלגות לבצע משיכה בודדת על אמת )

(. Barron & Erev, 2003החלטות מניסיון והחלטות מתיאור עשויות להוביל להתנהגויות בחירה שונות מאוד )

52

יתר להסתברות להתרחשותם של -לדוגמה, במקרה של החלטות מתיאור, אנשים מתנהגים כאילו הם נותנים משקל

מאורעות נדירים, כמתואר בתיאורית הערך. בניגוד לכך, במקרה של החלטות מניסיון אנשים מתנהגים כאילו הם

ניסיון -חסר להסתברויות להתרחשותם של מאורעות נדירים. "פער" זה כונה פער תיאור-נותנים משקל

(Description-Experience Gap .)

ניסיון -החסר בבחירה מבוססת-ה עדכניים העריכו מספר גורמים התורמים למתן משקלשני מאמרי סקיר

(Hertwig & Erev, 2009; Rakow & Newell, 2010) :

תפלגויות בפרדיגמת (. האופן בו אנשים חוקרים את ההSampling bias; Hertwig et al., 2004) הטית הדגימה

הדגימה הוביל להצעה כי הסתמכות על מדגמים קטנים )קרי, קבלת החלטה על בסיס מספר מצומצם של משיכות

ככל שמספר המשיכות מההתפלגות הינו קטן יותר, כך גדלה מהתפלגות( תורמת להשפעתם של מאורעות נדירים.

. ככלל, סביר יותר שתהיה ך לא יהיה מודע לקיומוההסתברות שהמשיב כלל לא יחווה את המאורע הנדיר ובשל כ

90%( הראו כי 5881) .Hertwig et alיתר שלו. למשל, -חסר של המאורע הנדיר מאשר דגימת-דגימת

בתדירות נצפה המאורע הנדיר לסיים את שלב הדגימה ולעבור לשלב הבחירה בנקודה שבה בחרו מהמשתתפים

הסיבה לכך היא שההתפלגות הבינומית האובייקטיבית להתרחשותו. ההסתברותבהתבסס על מהצפוי נמוכה יותר

( במידה ניכרת כאשר skewedתלויים מוטה )-צעדים בלתי n-עבור מספר המופעים של תוצאה מסוימת ב

לשאלה אם הדיון המחקרי באשר ההסתברות האובייקטיבית להתרחשותה הינה קטנה ורק מעט תוצאות נדגמות.

Camilleri) הדגימה עדיין בעיצומו בפרדיגמת למתן משקל חסר( יחידאו אף ה) הן הגורם העיקרי תמוטו דגימות

& Newell, 2009; 2011a; Fox & Hadar, 2006; Hadar & Fox, 2009; Hau, Pleskac, Kiefer, &

Hertwig, 2008; Hau, Pleskac, & Hertwig, 2010; Rakow, Demes, & Newell, 2008; Rakow &

Newell, 2010; Ungemach, Chater, & Stewart, 2009 .)נתפסת כפחות משמעותית הדגימה מנגד, הטיית

, בייחוד בגרסת יתרחש שהמאורע הנדירלרוב מבטיחים על פיבפרדיגמות המשוב, מכיוון שהצעדים הרבים

דגימהה הטייתהוצע כי לכן,. (Jessup et al., 2008) שלא נבחרה על החלופהגם ניתן משובהמשוב המלא, בה

(.Hertwig & Erev, 2009) המשוב בפרדיגמות חסר-אינה יכולה להסביר לבדה את מתן משקל

הסדר אשר המחקר הקוגניטיבי על זיכרון מציע כי (. recency effect; Hertwig et al., 2004) אפקט האחרונות

מתייחס אפקט זה. (Atkinson & Shiffrin, 1968) שבו הוא משוקלל עשוי להשפיע על האופןמוצג מידע בו

59

לתופעה כי תצפיות שנעשו מאוחר ברצף מקבלות משקל רב יותר בהחלטה מאלו שנדגמו מוקדם ברצף )דהיינו,

אפקט האחרונות קשור בקשר הדוק להטיית הדגימה: מכיוון הוא מספר התצפיות הכולל(. n, כאשר n / 1 -יותר מ

,חסר למאורעות נדירים-קיים בו ייצוג שהסתמכות על מדגם התוצאות האחרונות , אשר כאמור, לעתים קרובות

. למשל, הדגימה בפרדיגמת כתורם למתן משקל החסר בעיקר נמצא. אפקט זה חסר-עשויה להוביל למתן משקל

Hertwig et al. (5881) בהצלחה רבה יותר ניבאה שנדגמו תוצאותסדרת מחציתה השנייה של הראו כי

חסר למאורעות -אפקט האחרונות יוביל למתן משקל ממחציתה הראשונה את החלטות המשיבים בשלב הבחירה.

נדירים גם במדגמים גדולים: מפאת נדירותם, הם נוטים פחות ממאורעות שכיחים להתרחש לאחרונה, וכך פחות

ביר שישפיעו על ההחלטה. בהתאם לכך, תהיה נטייה למתן משקל יתר למאורעות שכיחים, מכיוון שיותר סביר ס

ולפיכך, (e.g. Hau, et al., 2008) לא שוחזר באופן עקבי עם זאת, אפקט האחרונותשהתרחשו לאחרונה.

.טרם הובהרה דיה חסר-למתן משקל התורם כגורם חשיבותו

החלטות(. exploration-exploitation conflict; Hertwig & Erev, 2009) למיצויקונפליקט בין חקירה

הקיימות טרם התחייבות לניצול החלופות חקירתדורשות היומיום בחיי שאנו מקבלים רבות גדולות וקטנות

נוכח של חלופות וחקירה נוספת הערכה מחדש רבות דורשות החלטות יתר על כן,. חלופה מסוימת יתרונותיה של

ידועות, שייתכן שאינן חלופות למצות האםאנו נדרשים להכריע לעתים קרובות במילים אחרות,. משתנות נסיבות

קונפליקט . (Cohen, McClure, & Yu, 2007)חלופות מסוכנות שאולי הינן רווחיות יותר או לחקור מיטביות,

בגרסת המשוב החלקיזה, המגולם באופן ייחודי 4חסר למאורעות נדירים -אפשרי למתן משקלהוצע כגורם

(. Hertwig & Erev, 2009בפרדיגמה זו )

המחקר הנוכחי יתמקד במתבגרים. גיל ההתבגרות, ככלל, מאופיין בנטייה מוגברת ליטול סיכונים )לסקירה בנושא

מצטיירים AD/HDבעלי /ותל, מתבגריםוכן כפי שנסקר לעיArnett, 1992; Steinberg, 2008) ראה/י:

כקבוצת סיכון שיש להקדיש לה תשומת לב מיוחדת. מחקרים ניסויים על העדפת סיכון מצאו, ככלל, כי ילדים

Harbaugh, Krause, & Vesterlund, 2002 ומתבגרים מראים פחות סלידה מסיכון בהשוואה למבוגרים )

;Levin & Hart, 2003; Rakow & Rahim, 2010; Paulsen, Platt, Huettel, & Brannon, 2011;

Boyer, 2006 .)( מחקר עדכני עסק בקבלת החלטות מתיאור ומניסיון מפרספקטיבה התפתחותיתRakow &

4שכן המשוב על החלופה שלא נבחרה אשר ניתן בגרסת המשוב המלא מייתר את הצורך בחקירה, ובפרדיגמת הדגימה,

שלב הלמידה הינו ללא עלות.

50

Rahim, 2010) בסדרת ניסויים בהם השתתפו ילדים, מתבגרים ומבוגרים, התפלגויות התשלום עבור בחירות .

תוצאות )פרדיגמת הדגימה שתוארה לעיל(. 58-תוארו או נחוו ע"י תצפית בבטוחות לעומת בחירות סיכוניות

ניסיון עבור בעיות שכללו אירועים נדירים, ממצא המרמז על השפעה גדולה יותר של -הבחירות חשפו פער תיאור

-בבחירות שתוארו בהשוואה לבחירות שנחוו. בעוד שגודלו של אפקט זה נמצא כבלתי.≤( 0הסתברויות קטנות )

תלוי בגיל, הבדלים הקשורים בגיל נצפו בסגנון הדגימה בהחלטות מניסיון; למידת הנתונים טרם הבחירה השתנתה

באופן מהותי עם הגיל: מהחלפה תדירה בין אפשרויות אל חקירתן באופן שיטתי ככל שהגיל עולה. מחקר זה יבקש

. AD/HDחלקי בקרב מתבגרים עם ובלי ידי שימוש בפרדיגמת המשוב ה-לשחזר ממצאים אלו ואף להרחיבם על

לבסוף, מעט ידוע על האופן בו מאורעות נדירים משוקללים בתהליכי קבלת החלטות מניסיון ומתיאור בקרב

D-ו Bעשויים לרמז על כיוון אפשרי. במטלה זו, חפיסות IGT-. ואולם, ממצאים מAD/HDעם /ותמתבגרים

כוללות הפסדים בתדירות גבוהה C-ו Aכוללות הפסדים בתדירות נמוכה )אחד מתוך עשרה צעדים( וחפיסות

, בניגוד למתבגרים ללא AD/HD( הראו כי מתבגרים עם 5883) .Toplak et al)חמישה מתוך עשרה צעדים(.

AD/HD המשיכו לבחור יותר בחפיסהB [ 0538סדים גבוהים ])הכוללת רווחים גבוהים וקבועים אך גם הפ$

השתמשו בסכום AD/HDעם בעלי IGT-[( עד תום המטלה. למרבה הצער, יתר מחקרי ה8.0בשכיחות נמוכה ]

כדי להציג את ממצאיהם, ולכן לא ניתן לדעת אם דפוס זה B-ו Aהבחירות הכולל בשתי החפיסות ה"מפסידות"

הינו עקבי.

היה ( תאחוז הבחירות הסיכוניותהעדפת הסיכון )נמדדת באמצעות שוער כי , AD/HD-עבור קבוצת ה .השערות

כמו כן, בקבוצת הביקורת, בכל הבעיות, הן בתנאי התיאור והן בתנאי הניסיון. ה יותר לעומת העדפת הסיכוןגבוה

בחירותיה של קבוצת הביקורת ידגימו את התבנית המרובעת של התנהגות סיכונית בבחירה מתיאור, ואת שוער כי

היפוכה בבחירה מניסיון.

57

שיטה .2

משתתפים .1.1

. גיוס2.1.1

צדק",-"שערי של הילד במרכז הרפואי הנוירולוגיהיחידה למרפאת החוץ של בסיוע גויסו AD/HD עםמשתתפים

. , כמדגם נוחותAD/HDהמשתתפים עם מקרב חברי הכיתה של משתתפי הביקורת גויסו ירושלים.

להכללה במחקר . קריטריונים2.1.2

. אבחון קודם על ידי נוירולוג או פסיכיאטר ילדים 0עמדו בקריטריונים הבאים: AD/HD -משתתפים בקבוצת ה

, DSM-IV (APA, 1994)-המוגדרים בבהתאם לקריטריונים AD/HD. אבחנה נוכחית של AD/HD ;5כבעלי

:5.5פרק ראה/ילפירוט על כלי זה ; K-SADS-PL) ההורהמובנה עם -אשר ניתנה על בסיס ראיון אבחון חצי

על בסיס ראיון זה., AD/HDשל נשללה אבחנה נוכחית או היסטוריהקבוצת הביקורת, משתתפי עבור כלים(.

הכללה במחקר-אי. קריטריונים ל2.1.2

אפילפסיה, כגוןרקע של מחלה נוירולוגית חמורה ) עבור כלל המשתתפים היוהכללה במחקר -קריטריונים לאי

פסיכוזה , הקף, תסמונת טוראט-התפתחותיות רחבות יתוק מוחין(, חבלת ראש טראומטית, פיגור שכלי, הפרעותש

המיוחד. משתתפים הלומדים במסגרות החינוך נכללו, לא בנוסףאו דיכאון מג'ורי חמור.

הליך סינון מועמדים. 2.1.1

במילים אחרות, אם יחס . ברמת הקבוצהעל בסיס גיל ומין וקבוצת הביקורת הותאמו זו לזו AD/HD-קבוצת ה

לקראת סוף ההרצה, הועדפו המינים ו/או גודל קבוצות הגיל לא היו דומים מעבר לקבוצות האבחוניות

ומספר שנות לא נערכה התאמה ספציפית לרמת האינטליגנציה . אף על פי שקבוצת גיל ספציפיתמשתתפים/ות ב

. (0)ראה/י טבלה מספר לא נבדלו זו מזו בממדים אלההסופיות ות , הקבוצהלימוד של ההורים

םכלי. 1.1

2.2.1.Schedule for Affective Disorders and Schizophrenia for School Age Children-Present

and Lifetime Version (K-SADS-PL; Kaufman et al., 1997) . הליך כאמור, כלל משתתפי המחקר עברו

בקרב משתתפי קבוצת הניסוי ושלילת AD/HDאבחנה נוכחית של אבחוני אשר מטרותיו הן וידוא קיומה של

58

לשם כך נבחר לשימוש .0קיומה בקרב משתתפי קבוצת הביקורת, כמו גם בירור קיומן של הפרעות נוספות מציר

דות קודמות או נוכחיות של אפיזו כתלהעראשר נועד מובנה -חצי ניראיון אבחוכלי זה הינו . K-SADS-PL-ה

איון כולל שלושה יהר DSM-IV (APA, 1994.) פסיכופתולוגיה אצל ילדים ומתבגרים בהתאם לקריטריונים של

. בחלק זה נאסף מידע דמוגרפי, בריאותי, על התלונה הנוכחית ועל טיפול מובנה-ראיון מקדים ולא .0 חלקים:

. 5לד בבית הספר, תחביבים, יחסים עם בני משפחה ובני הגיל; פסיכיאטרי קודם, יחדיו עם מידע על תפקוד הי

. K-SADS-PL ;5-. חלק זה סוקר את התסמינים העיקריים של האבחנות השונות המוערכות בראיון מיון אבחוני

ועברו בהתאם לצורך.ה. נספחים אבחוניים

Kaufman et al. (0779 )קריטריוני המיון והן עבור האבחנות שופטים הן עבור -דיווחו על מהימנות גבוהה בין

; ובנוסף, על מהימנות מבחן חוזר גבוהה עבור אבחנות )75% - 088%)טווח K-SADS-PL -המוערכות ב

, חרדה מוכללת, הפרעת התנגדות והפרעת התנהגות קוטבית-דונוכחיות ו/או קודמות של דיכאון מג'ורי, הפרעה

.(.25 - .29)טווח AD/HD-, וPTSDוכחיות של .( וטובה עבור אבחנות נ99 - 0.88)טווח:

אבחנות ניתנות על בסיס סינתזה בין הכלי זה מצריך העברתו הן למתבגר והן להוריו, בנפרד. כך, אבחון באמצעות

שני מקורות המידע, כשמשקל יתר ניתן לדיווחי ההורים על התנהגות נצפית ולדיווחי המתבגרים על חוויות

, תיתכן התפשרות מסוימת פיכךבלבד. ל םועבר להוריהאיון יזה, עקב אילוצים טכניים, הר סובייקטיביות. במחקר

בהערכת פסיכופתולוגיות המבוססות מעיקרן על חוויות סובייקטיביות ופחות על התנהגות נצפית, דוגמת חלק

; לפירוט RCMAS) שאלון חרדה סקירתי תעברהלקושי המתואר, הושג באמצעות פתרון חלקימהפרעות החרדה.

עצמי אינו יכול להחליף הערכה -מטבע הדברים, שאלון דיווח. למשתתפים עצמם (5.5.5על כלי זה ראה/י להלן

לשם מתן ולא בלבד של המשתתף/תרמת החרדה הכללית כמדד לשימש שאלון ציון בקלינית סדורה, ולפיכך, ה

נוספות מתחום הפרעות החרדה. DSMאבחנות

2.2.2. Revised Children's Manifest Anxiety Scale (RCMAS; Reynolds & Richmond, 1978)

-2חרדה בקרב ילדים ומתבגרים בגילאי אשר נועד להערכת , היגדים 59 הכוללעצמי -שאלון דיווחהינו שאלון זה

אה/י נספח )ר "כן" או "לא"; סימון "כן" מעיד כי ההיגד מתאר את המשיבעבור כל היגד, ניתן להשיב שנים. 07

סולם חרדה גופניתעוסקים בתחומי חרדה שונים: השלושה סולמות השאלון כולל .(RCMAS: שאלון 1מספר

עשר -כולל אחדה סולם דאגה/רגישות יתרכולל עשרה פריטים )למשל: "לעיתים קרובות קשה לי לנשום"(; ה

50

"ילדים אחרים למשל: שבעה פריטים )כולל ה סולם דאגות חברתיותפריטים )למשל: "רוב הזמן אני דואג"(; ו

(, Lie scale) סולם השקרמניב ציון חרדה כללי. סולם רביעי, הללו שמחים יותר ממני"(. סכום שלושת הסולמות

מודד את רצון המשיב להעמיד עצמו באור חיובי או הכחשה של תכונות שליליות )למשל: "אני תמיד ילד טוב"(.

.(Reynolds & Richmond, 2000).( 03-.90טווח מית גבוהה )סולמות מראים עקיבות פניכלל ה

2.2.1 Disruptive Behavior Disorders Rating Scale - Parent Version (DBDRS: Pelham,

Gnagy, Greenslade, & Milich, 1992 .)תסמיני פריטים המתארים 13 זה כולל שאלוןAD/HD ,ODD ו-

CDם בהגדרת, בהתאם ל-DSM-IV (APA, 1994) במחקר הנוכחי הועברה גרסה חלקית של השאלון אשר .

CD5-אינה כוללת את סולם הההורה המשיב להקיף בעיגול את על . (DBDRS: שאלון 2)ראה/י נספח מספר

המספר המתאר הצורה הטובה ביותר את התנהגות ילדו בששת החודשים האחרונים, באמצעות סולם ליקרט בן

משמש באופן רווח השאלון )"לעיתים תכופות מאוד"(. 5)"לעולם לא או לעיתים נדירות"( ועד 8-ארבע רמות מ

.(Pelham, Fabiano, & Massetti, 2005)הימנותו ותוקפו הודגמו מוכן AD/HD להערכת קיומה של

Wright, Waschbusch, & Frankland (5889 )לון: דיווחו על עקיבות פנימית גבוהה מאוד בין פריטי השא

. לשני מקבצי התסמינים גם 79-אימפולסיביות ו-. עבור תסמיני היפראקטיביות71. עבור תסמיני חוסר קשב, 73

יחד.

. (Pat-Horenczyk, Peled, Miron, Brom, Villa, & Chemtob, 2007) שאלון התנהגות סיכונית .2.2.2

פריטים המתארים התנהגויות סיכוניות שונות )שתיית אלכוהול, נסיעה בטרמפים עם 02עצמי בן -שאלון דיווח

(. על המשיבים לדרג : שאלון התנהגות סיכונית3מספר ראה/י נספח לרשימה המלאה ) מוגן ועוד-מין לא זרים,

ליקרט בן באיזו תדירות הם מעורבים בכל אחת מההתנהגויות, במהלך ארבע השבועות האחרונים, באמצעות סולם

Pat-Horenczyk etי מחושב כסכום כל פריטי השאלון.)"כל יום"(. ציון כלל 1-פעם"( ל-)"אף 8-חמש רמות מ

al. (5889( דיווחו על עקיבות פנימית גבוהה בין פריטי השאלון )02. = α( כשהועבר בקרב מדגם גדול ,)n =

. 03-00( של מתבגרים ישראלים בגילאי 409

2.2.2. Barratt Impulsivity Scale, Adolescents version (BIS-a-11; Fossati, Barratt, Acquarini,

& Di Ceglie, 2002 .)בקרב מתבגרים אשר נועד להערכת אימפולסיביות היגדים 58 הכוללעצמי -שאלון דיווח.

5

-Kהאבחון )( במהלך הריאיון CD-נספח ה -ידי שאלות סקירתיות )ובמידת הצורך-קיומה של הפרעת התנהגות הוערך עלSADS-PL) .אשר נערך עם הורי המתבגרים/ות

55

"אני מתארים דרכים שונות בהם אנשים פועלים וחושבים )למשל: "אני מתכנן כל מה שיש לי לעשות"; ההיגדים ה

עד כמה כל היגד נכון עבורם ל המשיבים לדרג ע .(BIS-a-11: שאלון 4)ראה/י נספח מספר מקבל החלטות מהר"(

. אימפולסיביות יחידציון השאלון מניב. )"כמעט תמיד/ תמיד"( 1ועד )"אף פעם לא/ לעיתים נדירות"( 0-מ

& Leshem) (α = .79)הינה בעלת עקיבות פנימית הולמת BIS-a-11 -הגרסה העברית של שאלון ה

Glicksohn, 2007 .)

מבחן אוצר מילים -( ותתBlock designמבחן סידור קוביות )-באמצעות תת הוערכה אינטליגנציה .2.2.2

(Vocabulary) מבחן האינטליגנציה וכסלר לילדים ונוער )גרסה העברית של ה מתוךWechsler Intelligence

Wechsler, 2003 IV;-; WISC4th Edition -Scale for Children מכיוון .5808(, אשר יצאה לאור בשנת

טרם הושלם, בחירת המבחנים הללו נשענת על תיקוף גרסתם WISC-IVשתיקוף הגרסה העברית המקוצרת של

אומדן האינטליגנציה של כל משתתף חושב אם כן, לאינטליגנציה. מספק ( כאומדן WISC-R, 1995הקודמת )

המבחנים הללו. -כממוצע הציונים הסטנדרטיים שהשיג בשני תת

אפייני המדגםמ. 1.1

, קודם לניתוחים הושמטו נתוניהם של שלושה משתתפים 05-00מתבגרים בגילאי 02אף על פי שגויסו למחקר

טיפול בטעות משתתף אחד שנטל ; במהלך ראיון האבחון AD/HDלא ניתן היה לאמת אבחנה נוכחית של עבורם

יתוחים הסטטיסטיים שני משתתפים נוספים שנתוניהם אבדו עקב תקלה טכנית. לפיכך, הנתרופתי ביום הניסוי;

.AD/HDללא 18-ו AD/HDעם 18, מהם /ותמתבגרים 08של נערכו על מדגם סופי

, יןמ, הקבוצות לא נבדלו זו מזו בגיל .0יינים דמוגרפיים והתנהגותיים של שתי הקבוצות מוצגים בטבלה מספר מאפ

חומרת דיווחי הורים על ) AD/HD-, מדדים הקשורים בכצפויוממוצע שנות הלימוד של ההורים. אינטליגנציה

-מובהק בקבוצת ההיו גבוהים ב( DBDRS-היפראקטיביות בשאלון ה-הקשב ותסמיני אימפולסיביות-תסמיני חוסר

AD/HD כמו כן, ציונים גבוהים יותר בקבוצת ה .בהשוואה לקבוצת הביקורת-AD/HD דיווחי עבור התקבלו

-בחייהתנהגות סיכונית ו סיביותולאימפ חרדה, עלעצמם מתבגרים הדיווחי ו ODD הורים על חומרת תסמיניה

55

היומיום6 55ואילו משולבהסוג מה AD/HD-משתתפים עמדו בקריטריונים ל AD/HD ,09-בתוך קבוצת ה.

.קשוב-סוג לאמה AD/HD-משתתפים עמדו בקריטריונים ל

AD/HD-עבור קבוצת ה נוכחיות ולאורך החיים אבחנות פסיכיאטריותמציגה את שכיחותן של 2טבלה מספר

-K-SADSעל סמך ראיון האבחון ) ,DSM-IVוקבוצת הביקורת. כאמור, האבחנות ניתנו בהתאם לקריטריוני

PL; Kaufman et al., 1997 ) עם הורי המתבגרים.אשר נערך

AD/HD-( נמצאה גבוהה יותר במובהק בקבוצת הODD. שכיחותה של הפרעת התנגדות )הפרעות התנהגות

עולה . ממצא זה (5)ראה/י טבלה מספר והן לאורך החיים וצת הביקורת, הן בעת עריכת המחקרבהשוואה לקב

(. מנגד, במדגם e.g. Biederman, Newcorn, & Sprich, 1991בקנה אחד עם דיווחים קודמים בספרות )

/ות(, אף לא בקרב מתבגריםCDהנוכחי לא נמצאו כלל משתתפים העומדים בקריטריונים של הפרעת התנהגות )

,e.g. Biederman) תמורבידיות האופיינית בין שתי ההפרעו-. ממצא זה אינו תואם את הקוAD/HDעם

Faraone, Milberger, et al, 1996)הקבוצה המאובחנת הן ב-. הטיה זו עשויה לנבוע מכך שתת-AD/HD והן

חסר בקרב הפונים למרפאה הנוירולוגית של הילד, אשר גייסה באופן בלעדי את המשתתפים -נוטה לייצוג CD-ב

. AD/HDעם

בעת עריכת המחקר אינה שונה במובהק בין הקבוצות. ואולם, שכיחותן . שכיחותן של הפרעות אלו הפרעות חרדה

בהשוואה לקבוצת הביקורת )ראה/י טבלה AD/HD-לאורך החיים נמצאה גבוהה יותר במובהק עבור קבוצת ה

RCMAS-. עם זאת, השוואת רמת החרדה בין הקבוצות בהתבסס על דיווחי המתבגרים עצמם בשאלון ה(5מספר

דיווחו על רמת חרדה גבוהה יותר במובהק מחבריהם בקבוצת הביקורת, AD/HD-ים בקבוצת החשפה כי מתבגר

הסולמות. הקבוצות לא נבדלו זו מזו בסולם השקר, -הן עבור ציון חרדה הכללי והן עבור כל אחד משלושת תתי

(.0ה החברתית אינה שונה בין הקבוצות )ראה/י טבלה מספר דהיינו, רמת הרציי

6בקרב מדגם גדול שנאספו באמצעות שאלון זה דיווחי המשתתפים על התנהגות סיכונית בחיי היומיום הושוו לנתונים

. לשם עריכת השוואה זו נעשה 51-51בגילאי (Pat-Horenczyk, et al., 2007( של מתבגרים ישראלים )n = 409יותר ) % -(, ו5..1וס"ת 55.55)ממוצע AD/HDממדגם 15שנים ומעלה: % 51בנתוניהם של המשתתפים שגילם שימוש רק

ועמיתיה, אשר עסק בקשר בין Pat-Horenczyk(. מחקרם של ...7וס"ת 1...)ממוצע מקרב מדגם הביקורת, 1..1בוצות: מתבגרים שדיווחו כי לא נחשפו חשיפה אישית לטרור ובין התנהגות סיכונית, מציג נתונים אלו בחלוקה לשלוש ק

( ומתבגרים ...1, ס"ת n = 132(, מתבגרים שדיווחו כי היו סמוכים לאירוע טרור )...., ס"ת n = 114כלל לטרור )( n = 23(. השוואה זו מציעה כי במדגם הביקורת הנוכחי )55.55, ס"ת n = 163שדיווחו על חשיפה אישית לטרור )

המשתתפים במחקרם של 754-סית, חרף הצפוי נוכח גודל המדגם. בנוסף, חישוב ממוצע מעבר לנמצאה שונות קטנה יחPat-Horenczyk במדגם 55.5 -במדגם הביקורת הנוכחי, ו 1.... לעומת ..4ועמיתיה מניב את הערךAD/HD ,יחדיו .

וואה טווח הערכים שהתקבל )לשם ההש במדגם הביקורת הנוכחיהערכים הגבוהים השוואה זו מרמזת על קיצוץ תחום .(..-5הוא AD/HD-, ואילו בקבוצת ה.5-5בקבוצת הביקורת הינו

51

Table 0

Descriptive Data of Adolescents with AD/HD and Controls.

AD/HD Controls

(N = 40)

14 females

(N = 40)

14 females

Mean SD Mean SD T p

Age 14.96 1.33 15.10 1.37 .45 n.s.

Parents' years of education 15.79 2.53 15.29 2.49 .89 n.s.

IQ estimation 10.11 2.40 10.96 1.98 1.71 n.s.

DBDRS

Inattention 15.78 4.99 1.73 1.71 16.85 ***

Hyperactivity/ Impulsivity 10.53 6.40 1.48 1.48 8.71 ***

Oppositional-defiant 8.35 4.95 2.58 2.70 6.48 ***

RCMAS

Total 11.58 5.82 7.28 4.82 3.60 ***

Physiological 3.68 1.97 2.13 1.77 3.70 ***

Worry 5.10 2.75 3.90 2.44 2.06 *

Social 2.80 1.88 1.25 1.51 4.06 ***

Lie 3.23 2.17 3.80 2.21 1.18 n.s.

Risk taking 8.65 7.39 5.00 4.33 2.70 **

BIS-a-11 72.50 12.16 62.48 8.82 4.22 ***

Note: DBDRS = Disruptive Behavior Disorders Rating Scale raw scores; RCMAS = Revised

Children's Manifest Scale Anxiety Scale raw scores; BIS-a-11 = Barratt Impulsiveness.

n.s. non-significant, * p < .05, ** p < .01, *** p < .001.

53

Table 2

Current and Lifetime Diagnoses of Adolescents with AD/HD and Controls.

Current Diagnoses Lifetime Diagnoses

AD/HD Controls AD/HD Controls

n (%) n (%) χ2 P n (%) n (%) χ

2 p

ODD 11 (28) 0 (0) 12.75 *** 18 (45) 1 (2.5) 19.95 ***

CD 0 (0) 0 (0) - - 0 (0) 0 (0) - -

Anxiety Disorders 9 (22.5) 5 (12.5) 1.39 n.s. 15 (37.5) 7 (7.5) 4.01 *

Mood Disorders 0 (0) 0 (0) - - 5 (12.5) 3 (7.5) .59 n.s.

Tic Disorders 1 (2.5) 0 (0) 1.01 n.s. 4 (10) 3 (7.5) .12 n.s.

Enuresis/Encopresis 0 (0) 0 (0) - - 8 (20) 1 (2.5) 6.14 *

Note: ODD = Oppositional Defiant Disorder; CD = Conduct Disorder.

n.s. non-significant, * p < .05, *** p < .001.

52

הקלקה מטלת ה. 1.4

החלקי ופרדיגמת התיאור -בהתאם לתיאור פרדיגמת המשוב E-Primeהמטלה תוכנתה עבור מחקר זה בתוכנת

בעיות הכרעה שונות: ארבע בעיות מערבות 05המטלה מתבססת על Hertwig & Erev (5887 .)אצל

(, ארבע בעיות המערבות הסתברויות בינוניות וארבע בעיות אשר נועדו לבחון סלידה 8.0≥הסתברויות נמוכות )

סיכונית חלופהווח שלהן הינה זהה בקירוב: , אשר תוחלת הרחלופותכל בעיה כרוכה בבחירה בין שתי מהפסד.

עבודה זו, אשר הינה חלק ממחקר רחב יותר, מתייחסת לנתונים בטוחה. חלופהבעלת שתי תוצאות אפשריות ו

ע נדיר מאורכוללות שהתקבלו מארבע הבעיות המערבות הסתברויות נמוכות )סיכון נדיר( בלבד. שתיים מהן

ו כן, סדרי הגודל של התוצאות נדיר חיובי )רווח(. כמ מאורעשלילי )הפסד( ושתיים מהבעיות שנבחרו כוללות

: בעיות ההכרעה(.5מספר ראה/י טבלה ) ותוחלות הרווח הינם שונים בין הבעיות

Table 5

Decision Problems

Problem Safe Risky

Vs V1 P(V1) V2 EV

1 2.3 3 .93 -7.2 2.29

2 11.2 15.2 .92 -34.5 11.2

3 0 -2 .91 20.2 0

1 7.4 6.9 .94 15 7.39

Note: V1 is Value (points) for risky outcome, otherwise V2. Vs is Value of sure outcome.

שני כללה יאה יזכה בסכום הכסף שיצליח לצבור. הימורים פשוט אשר בסופו למשתתף כמשחק הוצגההמטלה

בתנאי הבחירה צעו את שני התנאים, בסדר מאוזן. יב. כלל המשתתפים ניסיוןובחירה מ תיאורתנאים: בחירה מ

תן תיאור מילולי של התפלגות התשלום ניעבור כל בעיה, הבעיות שתוארו לעיל בסדר אקראי. 05מתיאור הוצגו

לתנאי זה מוצגת בתרשים תמונת מסך אופייניתהתוצאות האפשריות וההסתברויות לקבלתן ) - של כל אפשרות

הבעיות 05בלבד וקיבל משוב על סכום הזכייה רק לאחר שהשיב על אחתצע בחירה יהמשתתף ב (.0מספר

במלואן.

59

Figure 1. A typical display of the decision from description condition (presenting decision

problem no. 1). Here the participant chose the risky option. No feedback is provided.

: גרסה המערבת הסתברויות , על בסיס הבעיות שתוארו לעילעבור תנאי הבחירה מניסיון, תוכנתו שלוש גרסאות

כל גרסה כוללת את ארבע סלידה מהפסד., גרסה המערבת הסתברויות בינוניות וגרסה אשר נועדה לבחון נמוכות

שתיים מתוך שלוש רק ע מות אשר הוצגו בסדר אקראי. מפאת אורך המטלה, כל משתתף ביצבעיות המתאיה

סדר העברת המטלות בתוך תנאי הבחירה מניסיון אוזן בין המשתתפים. . )נדגמו עבורו באופן אקראי( הגרסאות

נמוכות. צעו את הגרסה המערבת הסתברויות יבמשתתפים אשר הנתוניהם של כל כאמור, בעבודה זו מוצגים

ייצגהשתי חפיסות קלפים, כל אחת על צג המחשב הוצגותנאי הבחירה מניסיון )פרדיגמת המשוב החלקי(, ב

ובילה למשיכה אקראית מההתפלגותהה למשתתף. לחיצה על אחת החפיסות התפלגות תשלום אשר אינה ידוע

גמו מתוך החפיסה שבחר, אך לא בל משוב על גודל הרווח או ההפסד שנדיקהנבחרת. לאחר כל משיכה, המשתתף

צעדי בחירה 088 היוחר בחפיסה השנייה. בכל בעיה, על גודל הרווח או ההפסד שהיה יכול לקבל לו היה בו

)מספר הצעדים אינו נמסר למשתתף(. בכל צעד, ההסתברות לקבלת כל תוצאה תואמת את ההסתברויות המוגדרות

50

ללו, מתוך כל תוצאה מתיאור, המשתתף חווה את ההסתברויות ה בבעיה. כך, במקום ללמוד את ההסתברות לקבלת

רישום רכההתוכנה ע מדגים מהלך אופייני עבור תנאי הבחירה מניסיון. 5תרשים מספר . משוב חלקי על החלטותיו

חושב סכום הנקודות בו באופן אקראי בעיה אחת אשר מתוכה נבחרה המשתתף בכל תנאי, ובסיומו, של בחירות

ודה אחת = שקל אחד.תף, לפי שער ההמרה הבא: נקזכה המשת

Figure 2. A typical display of the decision from experience condition (presenting decision

problem no. 3). In each trial, subjects are required to choose from which deck to draw a card

(A). Immediately after drawing a card from the right deck, a feedback of "-2" was given. (B).

Choosing the Left deck always yielded the outcome of "0" (C). The Rare outcome of "20.2"

appeared with a probability of .09 (D).

A B

C D

57

הליך. 1.1

: אישור ועדת 5)ראה/י נספח מספר צדק"-ידי ועדת הלסינקי המוסדית של המרכז הרפואי "שעריהמחקר אושר על

בהתאם )י צדק" של הילד במרכז הרפואי "שער הנוירולוגיל יחידהאו ב תי המשתתפיםערך בבנהניסוי . הלסינקי(

חתמו ובעקבותיו יומהלך הניסוי ומטרותתן הסבר קצר על ינמשך כשעה. בתחילת המפגש ונלבחירת המשפחה(

מלווהה ההורהעם נערך ( K-SADS-PLמובנה )-ראיון אבחון חצי .מדעת הסכמה על כתב /הוהוריו מתבגר/תה

בחדר שקט ונפרד קלקהההמטלת המתבגר/ת את ביצע/ה. במקביל, DBDRSשאלון לו/העבר הווכן )לרוב האם(

השיב/ה במתבגר/תמילים. לבסוף, המבחנים סידור קוביות ואוצר -ועברו תתיהולאחריה בנוכחות נסיינית

המשפחות בתום המפגש קיבלו ( אשר ניתנו בסדר אקראי. BIS-11-A ,RCMASנים )התנהגות סיכונית, שאלול

צבר במהלך ביצוע מטלת נאת סכום הכסף ש /הבליק /תהמתבגרוכן שקלים חדשים כפיצוי על השתתפותם מאה

,.CGT (DeVito, et al-( מפחית נטילת סיכונים בMethylphenidateנוכח הממצא כי ריטלין ) .הקלקהה

.AD/HD, ביום הניסוי המשתתפים לא נטלו תרופה זו או כל תרופה אחרת המשמשת לטיפול בתסמיני (2008

ניתוח הנתונים. 1.6

אלו מאלו, בשל השוני המהותי בין המשתנים: בעוד נותחו בנפרדרה מתיאור ונתוני הבחירה מניסיון נתוני הבחי

פעמית ונטולת משוב מידי, בחירה מניסיון מבוססת על בחירות רבות חוזרות -שבחירה מתיאור הינה בחירה חד

ונשנות ומלווה במשוב מידי על ההחלטה.

. העדפת סיכון

ווה מדד להעדפת יהמתוך סך כל הבחירות שביצע המשתתף בתנאי הבחירה מתיאור, אחוז הבחירות הסיכוניות

בהשוואה לקבוצת AD/HD-לפיה אחוז הבחירות הסיכוניות הינו גבוה יותר בקבוצת הבחינת ההשערה הסיכון.

(, מפני שמשתנה זה לא עמד Mann-Whitney) וויטני-מאןמבחן פרמטרי, -מבחן אה באמצעות תעשנ הביקורת

Chi Square; χ2בריבוע )-חי סדרת מבחני. פרמטרי בהנחות הנדרשות לניתוחלהשוואת המשיש תלות-לאי(

אחת מבעיות בכל אחוז המשתתפים בכל קבוצה אשר העדיפו את האפשרות הסיכונית על פני האפשרות הבטוחה,

ניתוח . ובעיה , בכל בעיהסיכוניתאפשרות הה נבחרהחושב אחוז הצעדים בהם בתנאי הבחירה מניסיון, ההכרעה.

תלוי הינו -המשתנה הבלתי בו, (One-way multivariate analysis of varianceכיווני )-משתני חד-שונות רב

יסתכנו יותר ממתבגרים AD/HDלבחינת ההשערה כי מתבגרים עם שימש, (ADHD/ Controlשיוך קבוצתי )

18

-ומניסיון ובין המדדים הקליניים חושבו מתאמים בין אחוז הבחירות הסיכוניות מתיאורכמו כן, .AD/HDללא

התנהגותיים.

. נתוני זמן התגובה

הבעיות הנכללות 05-עבור כל משתתף חושבו ממוצע וסטיית התקן של זמן התגובה מעבר ל בחירה מתיאור.

במטלה7

( outliers. תגובות שמשכן ארוך משלוש סטיות תקן מעל לממוצע המשתתף/ת הוגדרו כתגובות חריגות )

07-תגובות חריגות מ 07בערך השווה לשלוש סטיות תקן מעל לממוצע שלו/ה. בסה"כ הוחלפו והוחלפו

. עבור משתתפים אלו חושבו מחדש AD/HD-משתתפים שונים, תשעה מקבוצת הביקורת ועשרה מקבוצת ה

שימש ( independent samples t-test)תלויים -למדגמים בלתי tמבחן ממוצע וסטיית התקן של זמן התגובה.

להשוואת ממוצעי הקבוצות.

-נתוני זמן התגובה הגולמיים של כל משתתף מוצעו עבור כל אחת מארבע הבעיות בנפרד, מעבר לבחירה מניסיון.

צעדי הבחירה בכל בעיה. תגובות שמשכן ארוך משלוש סטיות תקן מעל לממוצע הוגדרו כתגובות חריגות 088

חושבו מחדש ולבסוף מוצעו ביניהם )מעבר על לממוצע. הממוצעיםוהוחלפו בערך השווה לשלוש סטיות תקן מ

תלויים שימש להשוואת ממוצעי הקבוצות. -למדגמים בלתי tלארבע בעיות ההכרעה(. מבחן

7חישוב המבוסס על כלל צעדי המטלה מהווה אומד טוב יותר לפרמטר ומתאים יותר לצורך ביסוס טענה כללית על

התנהגות המשתתפים במטלה.

10

תוצאות. 3

קבלת החלטות מתיאור .1.1

השערה . לצורך בחינת AD/HDיסתכנו יותר ממתבגרים ללא AD/HDמתבגרים עם הייתה כי השערת המחקר

ירות שביצע במטלת הבחירה מתיאור. אחוז הבחירות הסיכוניות מתוך ארבע הבחחושב עבור כל משתתף זו,

מציג את התפלגויות משתנה זה בכל אחת מהקבוצות. 3תרשים מספר

Figure 3. Distribution of Risk Preference for Diagnostic Groups.

(, הנדרשת לבחינת ההשערה Kolmogorov-Smirnov Z(80 ) = 2.08, p < .001) נוכח הפרת הנחת הנורמליות

בהשוואה לקבוצת הביקורת, נוסחה AD/HD-המקורית לפיה אחוז הבחירות הסיכוניות הינו גבוה יותר בקבוצת ה

-( הינו גבוה יותר בקבוצת הmean ranksפרמטריים, לפיה, ממוצע הדירוגים )-השערה מקבילה במונחים א

AD/HD בכיוון המשוער ) ותמובהקל זה הניב נטייה לעומת קבוצת הביקורת. ניתוחMann-Whitney's U =

652.5, Z = -1.50, p = .067 לא נמצא הבדל בין ממוצע הדירוגים . 4(. תוצאות הניתוח מוצגות בתרשים מספר

בלבד AD/HD-המאובחנים ב( ובין ממוצע הדירוגים של n = 11) ODD-והן ב AD/HD-של המאובחנים הן ב

(n = 29 )(Mann-Whitney's U = 149, Z = -.33, p = .74) 5, ראה/י תרשים מספר.

0

10

20

30

40

50

60

70

80

90

100

0 25 50 75 100

% S

ubje

cts

% Risky Choices from Description

AD/HD

Controls

15

Figure 4. Risk Preference in Decisions from Description for Diagnostic Groups.

Figure 5. Risk Preference in Decisions from Description for Adolescents with AD/HD and

comorbid ODD (n = 11) and Adolescents with AD/HD only (n = 29).

20.86 19.55

0

5

10

15

20

25

30

35

40

Only AD/HD(n = 29)

AD/HD + ODD(n = 11)

Mea

n R

anks

of

Ris

k P

refe

ren

ce

44.19

36.81

0

10

20

30

40

50

60

70

80

AD/HD Controls

Mea

n R

anks

of

Ris

k P

refe

ren

ce

Diagnostic Group

15

קליניים-אמים בין העדפת סיכון ומדדים התנהגותייםמת

בין אחוז ( Spearman's rank correlation coefficientספירמן ) םמקדמי מתאמציגה את 1בלה מספר ט

קליניים במדגם כולו ובכל אחת מן הקבוצות בנפרד.-הבחירות הסיכוניות מתיאור למדדים התנהגותיים

Table 4

Spearman's rank correlation coefficients between percent of risky choices from description

and Clinical behavioral ratings in each group and the all sample.

% of Risky Choices from Description Clinical subscale

Controls AD/HD All sample

(N = 40) (N = 40) (N = 80)

.16 .21 .13 IQ estimation

DBDRS

.32* .15 .25* Inattention

-.22 -.20 -.03 Hyperactivity/ Impulsivity

-.22 .08 .04 Oppositional-defiant

RCMAS

.18 .14 .22 Total

.22 .22 .29** Physiological

.18 .01 .13 Worry

.09 .17 .19 Social

.21 .31* .28* Risk taking

.23 .00 .14 BIS-A-11

Note: AD/HD = Attention Deficit/ Hyperactivity Disorder; DBDRS = Disruptive Behavior

Disorders Rating Scale raw scores; RCMAS = Revised Children's Manifest Scale Anxiety

Scale raw scores; BIS-A-11 = Barratt Impulsiveness.

* p < .05, ** p < .01

11

קשב ובין אחוז הבחירות -ברמת המדגם כולו, נמצא מתאם חיובי מובהק בין חומרת חוסר. AD/HDתסמיני

דווקא ה בכל קבוצה בנפרד, מציעה כי מקורו ואולם, בחינת קשר זהסיכוניות מתיאור שביצע/ה המתבגר/ת.

מובהק נמצא בין חומרת תסמיני -מתאם שלילי חלש ולא. AD/HD-בקבוצת הביקורת ולא בקבוצת ה

זהקשר אימפולסיביות ובין אחוז הבחירות הסיכוניות מתיאור בכל אחת מן הקבוצות. עוצמת -אקטיביותההיפר

זניחה במדגם כולו.הינה

.AD/HD-נמצא קשר שלילי חלש בקבוצת הביקורת, שאינו קיים בקבוצת ה .ODDתסמיני

הבחירות הסיכוניות מתיאור אם כי נמצא דפוס מתאמים חיוביים בין סולמות החרדה השונים ובין אחוז חרדה.

מנגד, קיים ( ואינה מובהקת, למעט המתאם עם סולם החרדה הגופנית שנמצא במדגם כולו. 25.עוצמתם חלשה )>

קשר חיובי מובהק בין אחוז הבחירות הסיכוניות מתיאור ודיווח עצמי על התנהגות סיכונית, במדגם כולו. אולם

ש יותר ולא מובהק וחל AD/HD-יעה שהוא חזק יותר )ואף מובהק( בקבוצת הבחינת הקשר בכל קבוצה בנפרד מצ

(. 4בקבוצת הביקורת )ראה/י טבלה מספר

בהשוואה לקבוצת הביקורת AD/HD-גדולה יותר אשר נמצאה בקבוצת ההנטייה להעדפת סיכון כי אפשרי

שביום הניסוי בייחוד מפניזאת, מפולסיביות.להגיב באי AD/HDשל בעלי נטייתםב הלהיות קשור העשוי

זמן תגובה משך כי אם הצעה זו נכונה, יש לצפותלא נטלו כל טיפול תרופתי להקלת תסמיני ההפרעה. המשתתפים

השוואת ממוצעי ואולם, לקבוצת הביקורת. צה זו, בהשוואהובקבקצר יותר יהיה לבעיות ההכרעה הממוצע

אם אימפולסיביות הינה ניתן היה לשער כי כן, -כמו. (t(78) = .56, p = .577)הקבוצות לא הניבה הבדל מובהק

י הוריהם כאימפולסיביים )באמצעות סולם יד-אשר דורגו על /ות, מתבגריםמרכזית להעדפה הסיכון במטלה זו

עצמם כאימפולסיביים )באמצעות שאלון ירגודו/ או אשר (, DBDRS-אימפולסיביות בשאלון ה-ההיפראקטיביות

BIS-A-11) ים שנמצאו אינם יעדיפו יותר מחבריהם את החלופה הסיכונית על פני החלופה הבטוחה. אולם, הקשר

כום, הממצאים אינם תומכים בטענה כי הבחירות הסיכוניות בקרב לסי (.4ראה/י טבלה מספר תומכים בכך )

אימפולסיביות. היו ביטוי לתגובות AD/HDעם /ותמתבגרים

תמתייחס מנם קיומה של נטייה כללית, אך היאא המציעאחוז הבחירות הסיכוניות מתיאור בין הקבוצות, השוואת

על הבדלים אפשריים בהתנהגות הבחירה בכל בעיה ובעיה. ממנה לכל הבעיות באופן אחיד, ולא ניתן ללמוד

האפשרות הבטוחה בכל אחת י כל קבוצה אשר העדיפו את האפשרות הסיכונית על פנלפיכך, אחוז המשתתפים ב

χ2 סדרת מבחני הושוו באמצעות מבעיות ההכרעה. מטבלה זו עולה 3מספר טבלה תלות. נתונים אלו מוצגים ב-לאי

13

אשר העדיפו את האפשרות הסיכונית על פני האפשרות הבטוחה הינו גבוה AD/HDשיעור המתבגרים עם כי

χ) 0ר רק עבור בעיית הכרעה מספמשיעור זה יותר במובהק 2(1) = 8.57, p < .01 לא 5-1( ואילו עבור בעיות

(. 6תרשים מספר ראה/י) בין הקבוצותמובהקים הבדלים נמצאו

Table 5

Percentage of participants in each group who chose the risky option in each of the decision

problems

Problem Option Option favored if

rare event is

overweighted

% choosing risky option

Risky V1, p; V2 Sure Vs AD/HD Controls χ2 P

1 3, .93; -7.2 2.3 Sure 45 15 8.57 **

2 15.2, .92; -34.5 11.2 Sure 30 30 0 n.s.

3 -2, .91; 20.2 0 Risky 42.5 52.5 .80 n.s.

1 6.9, .94; 15 7.4 Risky 18 59.3 0.18 n.s.

Note: V1 is Value (points) for risky outcome, otherwise V2. Vs is Value of sure outcome.

n.s. non-significant, ** p < .01

Figure 6. Percent of Risk-Takers in each of the Decision Problem by Diagnostic Group.

45

30

42.5 40

15

30

52.5

27.5

0

10

20

30

40

50

60

70

80

90

100

1 2 3 4

% R

isk

Tak

ers

Decision Problem

AD/HD

Controls**

12

?תיאורמשקל יתר למאורעות נדירים בנתוני הבחירה מהאם ניתן לראות מתן

כלומר, וסלידה מסיכון בתחום ההפסדים.ם בתחום הרווחילידי ביטוי בחיפוש סיכון לבוא צפויההטיה זו, כאמור,

סלידה מסיכון )העדפת האפשרות הבטוחה על פני צפויה נדיר שלילי, מאורע, הכוללות 5-ו 0בבעיות הכרעה

ע , הכוללות מאור1-ו 5הנדיר. לעומת זאת, בבעיות הכרעה מאורעהסיכונית(, עקב מתן משקל יתר להאפשרות

מאותה סיבה , נדיר חיובי, נצפה למצוא חיפוש סיכון )העדפת האפשרות הסיכונית על פני האפשרות הבטוחה(

, 1-ו 5שבבעיות הכרעה העדפת האפשרות הסיכונית נמוכה מזו 5-ו 0על מנת להראות כי בבעיות הכרעה בדיוק.

ווילקוקסון והושוו זה לזה באמצעות מבחן (1-ו 5מול 5-ו 0זוג )מספר הבחירות הסיכוניות נסכמו בנפרד עבור כל

עבור קבוצת בכיוון המבוקש מובהק ניתוח זה הניב הבדל (. Wilcoxon Signed Ranks Testלמדגם מזווג )

= Z = -.49, p) לא נמצאו כלל הבדלים AD/HD-קבוצת הואילו עבור (Z = -1.895, p < .05הביקורת )

.624.)

קבלת החלטות מניסיון. 1.1

ארבעת . ההכרעה בעיותמאחת צעדי הבחירה( בכל 088עבור כל משתתף חושב אחוז הבחירות הסיכוניות )מתוך

. נמצא כי עבור אחוז ניתוח פרמטריאלו נבדקו עבור עמידתם בהנחת הנורמליות הנדרשת עבור משתנים תלויים

> Kolmogorov-Smirnov Z(80 ) = 1.791, p) בלבד לא ניתן להניח נורמליות 5ה הבחירות הסיכונית בבעי

. ביצוע מבחן זה עבור כל אחת מן הקבוצות בנפרד חשף כי בעוד שהתפלגותו של משתנה זה עומדת בהנחת (005.

(, היא אינה עומדת בה Kolmogorov-Smirnov Z(40) = .988, p = .283) ADHD-הנורמליות עבור קבוצת ה

; למעשה, עבור קבוצה זו התקבלה (Kolmogorov-Smirnov Z(40) = 1.768, p < .005עבור קבוצת הביקורת )

של משתנה זה עבור כל אחת (Box plotsמציג דיאגרמות קופסא ) 7תרשים מספר .סימטרית ימנית-התפלגות א

ובין הסקת מסקנות יחדיו, חשיבות של ניתוח ארבעת המשתנים התלויים הללו הכפשרה בין . המחקר קבוצותמ

)יחד עם שלושת המשתנים התלויים בהתבסס על עמידה בהנחות המבחן, משתנה תלוי זה נותח הן פרמטרית

, בנפרד,פרמטרית-ן אמשתני וה-ניתוח שונות רבבאמצעות (1-ו 5, 0חירות הסיכוניות בבעיות באחוז ההנוספים:

. וויטני-ת מבחן מאןבאמצעו

19

Figure 7. Box-Plot of Risky Choices from Experience in Decision Problem 3.

, שבו המשתנה הבלתי כיווני-חדמשתני -ניתוח שונות רבאם כן, ארבעת המשתנים התלויים שתוארו לעיל הוכנסו ל

( וארבעת המשתנים התלויים היו אחוז הבחירות הסיכוניות בכל אחת ADHD/ Control) הינו שיוך קבוצתיתלוי

אינו מובהק שיוך קבוצתימארבע הבעיות בתנאי הבחירה מניסיון. תוצאות הניתוח הראו כי האפקט הראשי ל

(Wilk's Lambda = .929; MF(4,75) = 1.428, p = .233) ראה/י .נוספים ולפיכך לא נערכו ניתוחי המשך

.8תרשים מספר

Figure 8. Mean Percent of Risky Choices from Experience in each of the Decision Problem

by Diagnostic Group.

0

10

20

30

40

50

60

70

80

90

100

1 2 3 4

% Risky Choices

Desicion Problems

AD/HD

Controls

0

10

20

30

40

50

60

70

80

90

100

AD/HD Controls

% R

isky

Ch

oice

s

Diagnosic Group

*

* *

* *

0

10

20

30

40

50

60

70

80

90

100

1 2 3 4

% R

isky

Ch

oice

s

Desicion Problems

AD/HD

Controls

10

וויטני -מאןמבחן נבדקו גם באמצעות , השלישית ות באחוז הבחירות הסיכוניות בבעיית ההכרעההבדלים בין הקבוצ

(Mann-Whitney( ניתוח זה הניב הבדל מובהק בין הקבוצות .)U = 554.5, Z = -2.366 p < .01) , כך

)ראה/י תרשים מספר קבוצת הביקורתבחרה יותר מהחלופה הסיכונית בהשוואה ל AD/HD-קבוצת ה ,שבבעיה זו

משוב בבחירה מניסיון על בסיס ת סיכוןלעומת העדפודאות -בניסיון להבחין בין היבטים של חקירה בתנאי אי. (9

)בחירה בחלופה 088העדפת המשתתף/ת בצעד הבחירה האחרון, צעד מספר -חן משתנה תלוי נוסף נב חלקי,

(. משתנה בינארי זה מבוסס על ההנחה כי בצעד 8-, ואילו בחירה בחלופה הבטוחה קודדה כ0-הסיכונית קודדה כ

& Camilleriלהליך דומה, ראה/י:)א כולם, כבר גיבשו העדפה למי מבין החלופות זה, רוב המשתתפים, אם ל

Newell, 2011b .) מבחן הקבוצות השוו זו לזו באמצעותχ2

באחוז . ניתוח זה לא הניב הבדלים מובהקים

χ)הקבוצות המסתכנים בין 2 = .092, p = .762) .

Figure 9. Mean Ranks of Risky Choices from Experience Decision Problem 3.

46.64

34.36

0

10

20

30

40

50

60

70

80

AD/HD Control

Mea

n R

anks

Diagnostic Group

**

17

הגיבו באימפולסיביות רבה יותר מחבריהם: AD/HDבחינת נתוני זמן התגובה אינה תומכת בטענה שמתבגרים עם

הינו ארוך יותק במובהק מזמן התגובה הממוצע של קבוצת הביקורת AD/HD -זמן התגובה הממוצע של קבוצת ה

(t(67.807) = 3.79, p < .000)8 .

= ODD (n-והן ב AD/HD-קיומם של הבדלים אפשריים בבחירה מניסיון בין המאובחנים הן ב. מורבידיות-קו

עם כיווני-משתני חד-שונות רבניתוח נתוני ( נבחן באמצעות n = 29בלבד ) AD/HD-( ובין המאובחנים ב11

תלוי ואחוז הבחירות הסיכוניות בכל אחת מארבע -)קיימת/ לא קיימת( כמשתנה בלתי ODDמורבידיות של -קו

Wilk's) אינו מובהק שיוך קבוצתיצאות הניתוח הראו כי האפקט הראשי לתובעיות ההכרעה כמשתנים תלויים.

Lambda = .889; MF(4,35) = 1.091, p = .376) .ולפיכך לא נערכו ניתוחי המשך נוספים

)ראה/י 7-ו 6 התנהגותיים מוצגים בטבלאות -מתאמים בין אחוז הבחירות הסיכוניות מניסיון ומדדים קליניים

, אך לא בקבוצת AD/HD-בקבוצת ה. (למקדמי המתאם של ספירמן 9למקדמי המתאם של פירסון וטבלה 2טבלה

הביקורת, נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין חומרת תסמיני חוסר הקשב ובין אחוז הבחירות הסיכוניות בבעיות

-אימפולסיביות. כמו-הכוללות אירוע נדיר שלילי בלבד. דפוס מתאמים זה אינו קיים עבור תסמיני ההיפראקטיביות

.0לאחוז הבחירות הסיכוניות בבעיה מספר ODD-ומרת תסמיני המתאם חיובי מובהק בין חבקבוצה זו כן, נמצא

. הממצא האחרון RCMAS-סולם החרדה החברתית בשאלון המתואמת בקשר שלילי עם בבעיה זו העדפת הסיכון

(. מתאם חלקי בין חומרת תסמיני חוסר הקשב ואחוז הבחירות 5882) .Garon et alתואם את ממצאיהם של

והחרדה החברתית קבועות. מקדם המתאם ODD-חושב תוך החזקת חומרת ה 0פר הסיכוניות בבעיה מס

מעניין כי בדומה לקשר שנמצא בנתוני הבחירה מתיאור, העדפת (.r(36)= .331, p < .05שהתקבל נותר מובהק )

)ראה/י היומיום חיובית עם התנהגות סיכונית בחיי מתמתוא( 5)ובמידה פחותה יותר בבעיה בבעיה זו הסיכון

(.10תרשים מספר

8 (F(5.045) = .56, p = .028) שונויותוויון דרגות החופש תוקנו בהתאם למבחן לוין לש

38

Table 6

Pearson's correlation coefficients between risky choices from experience and Clinical

behavioral ratings in adolescents with AD/HD (N=40) and normal controls (N=40)

Clinical subscale % of Risky Choices from Experience

Problem 1 Problem 2 Problem 3 Problem 4

AD/HD NC AD/HD NC AD/HD NC AD/HD NC

IQ estimation -.12 .34* .04 .18 .05 .10 .06 -.10

DBDRS

Inattention .38* -.11 .37* -.08 -.13 -.04 -.04 .08

Hyperactivity/Impulsivity .09 -.04 .09 -.10 -.18 -.03 .18 -.11

Oppositional-defiant .33* -.10 .16 -.25 .01 -19 -.06 -.13

RCMAS

Total -.15 -.19 -.05 -.18 .01 -.02 .05 .23

Physiological -.05 -.27 -.04 .02 -.16 .13 -.12 .25

Worry -.10 -.09 -.06 -.06 -.13 -.14 .12 .09

Social -.27 -.14 -.03 .09 -.17 .00 .10 .28

Risk taking .38* -.01 .28 .08 .04 .19 -.18 .02

BIS-A-11 -.16 -.06 -.08 .00 -.12 -.23 -.07 -.06

Note: AD/HD = Attention Deficit/ Hyperactivity Disorder; NC = Normal Controls. DBDRS =

Disruptive Behavior Disorders Rating Scale raw scores; RCMAS = Revised Children's

Manifest Scale Anxiety Scale raw scores; BIS-A-11 = Barratt Impulsiveness.

* p < .05

30

Table 7

Spearman's rank correlation coefficients between risky choices from experience and Clinical

behavioral ratings in adolescents with AD/HD (N=40) and normal controls (N=40)

Clinical subscale % of Risky Choices from Experience

Problem 1 Problem 2 Problem 3 Problem 4

AD/HD NC AD/HD NC AD/HD NC AD/HD NC

IQ estimation -.11 .31 .10 .25 .04 .03 .01 .00

DBDRS

Inattention .34* -.07 .28 -.10 -.08 -.05 -.02 .11

Hyperactivity/Impulsivity .03 -.03 .07 -.11 -.09 -.17 .143 -.09

Oppositional-defiant .27 -.08 .12 -.19 .04 -.28 .00 -.07

RCMAS

Total -.16 -.18 -.05 -.07 -.11 -.18 .13 .20

Physiological -.09 -.27 -.08 -.02 -.18 -.02 -.07 .25

Worry -.11 -.08 -.08 -.09 -.06 -.19 .20 .09

Social -.33* -.12 -.04 .08 -.16 -.13 .12 .24

Risk taking .38* .02 .23 .11 .10 .09 -.12 .08

BIS-A-11 -.06 -.08 -.14 -.01 -.11 -.26 -.02 -.04

Note: AD/HD = Attention Deficit/ Hyperactivity Disorder; NC = Normal Controls. DBDRS =

Disruptive Behavior Disorders Rating Scale raw scores; RCMAS = Revised Children's

Manifest Scale Anxiety Scale raw scores; BIS-A-11 = Barratt Impulsiveness.

* p < .05

35

Figure 10. Pearson's correlation coefficient between percent of risky choices from experience

in Decision Problem 1 and Self-Reported Risk Taking in daily life.

למאורעות נדירים בנתוני הבחירה מניסיון? חסרהאם ניתן לראות מתן משקל

כלומר, ים.רווחמסיכון בתחום הוסלידה ם יהפסדבתחום הסיכון פושלידי ביטוי בחי לבוא צפויההטיה זו, כאמור,

ת הסיכונית על פני סיכון )העדפת האפשרו צפוי חיפוש, הכוללות מאורע נדיר שלילי, 5-ו 0בבעיות הכרעה

ע ללות מאור, הכו1-ו 5(, עקב מתן משקל יתר למאורע הנדיר. לעומת זאת, בבעיות הכרעה האפשרות הבטוחה

מאותה סיבה (, דפת האפשרות הבטוחה על פני האפשרות הסיכוניתסיכון )העמ נדיר חיובי, נצפה למצוא סלידה

, 1-ו 5מזו שבבעיות הכרעה העדפת האפשרות הסיכונית גבוהה 5-ו 0על מנת להראות כי בבעיות הכרעה בדיוק.

אינם מפרים את הנחת משתנים אלו .(1-ו 5מול 5-ו 0בנפרד עבור כל זוג ) אחוז הבחירות הסיכוניות מוצע

(, two-way mixed analysis of variance)מעורב כיווני -דוניתוח שונות הנתונים נבחנו באמצעות הנורמליות.

( Risk Valenceנבדקי וערכיות הסיכון )-ביןבלתי תלוי כמשתנה (ADHD/ Control)שיוך קבוצתי עם

מוצגות המתואר תוצאות הניתוח נבדקי בעל שתי רמות )מאורע נדיר שלילי/ מאורע נדיר חיובי(.-כמשתנה תוך

, כך (F(1, 78) = 51.807, p < .001) . האפקט העיקרי המשוער לערכיות הסיכון נמצא מובהק8 מספר בטבלה

כוללות אירוע יותר מאשר בבעיות ההעדפת הסיכון הייתה גדולה (5-ו 0בבעיות הכוללות אירוע נדיר שלילי )ש

(.11מספר תרשים( )ראה/י 1-ו 5נדיר חיובי )

R² = 0.15

R² = 0.00

0

5

10

15

20

25

30

0 20 40 60 80 100

Ris

k T

akin

g in

dai

ly li

fe

% Risky Choices (Decision Problem 1)

AD/HD

Controls

35

Table 8

Two-way mixed analysis of variance of risky decisions from experience with Group and Risk

Valence as independent variables.

P F Mean Square df Type III Sum of Squares Source

.885 .02 7.877 1 7.877 Group

374 78 29171.837 Error

.000*** 51.807 12879.127 1 12879.127 Risk Valence

.353 .87 217.389 1 217.389 Risk Valence * Group

248.598 78 19390.609 Error

n.s. non-significant, *** p <. 001

Figure 11. Comparison of Risk preference by Risk Valence and Diagnostic Group.

0

10

20

30

40

50

60

70

80

90

100

AD/HD Controls

% R

isky

Ch

oice

s fr

om E

xper

ien

ce

Diagnostic Group

Negative Rare Event

Positive Rare Event

*** ***

31

טיפול תרופתי וקבלת החלטות. .1.1

אשר השתתפו במחקר נוטלים טיפול תרופתי להקלת תסמיני AD/HDהמתבגרים עם ( 95.3%) 18מתוך 57

ההפרעה באופן קבוע. חרף העובדה כי כלל המשתתפים ביצעו את המטלות שלא תחת השפעת טיפול תרופתי,

תרופתית ומתבגרים עם המטופלים AD/HDאפשרי כי קיימים הבדלים בהתנהגות הבחירה בין מתבגרים עם

AD/HD מדגםנערכו מחדש, על נתוני ו עד כהפתית. לפיכך כלל הניתוחים שתואררואשר אינם מטופלים ת

נוטלים טיפול תרופתי/ לא נוטלים –ת קבוצו-, אשר חולק לשתי תתי( בלבדn = 40) AD/HDהמתבגרים עם

נתוני הבחירה מניסיוןניתוח בעוד שלא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בקבלת החלטות מתיאור, טיפול תרופתי.

תלוי הינו -שתנה הבלתיבו המ, כיווני-משתני חד-שונות רבניתוח ל חשף תמונה שונה. כאמור, הנתונים הוכנסו

וארבעת המשתנים התלויים היו אחוז הבחירות הסיכוניות בכל אחת מארבע הבעיות בתנאי הבחירה טיפול תרופתי

;Wilk's Lambda = .704) מובהק הינוטיפול תרופתי מניסיון. תוצאות הניתוח הראו כי האפקט הראשי ל

MF(4,35) = 3.683, p < .05). אפקט מובהק לטיפול תרופתי עבור אחוז הבחירות הסיכוניות ניתוחי המשך חשפו

עם. בחינת ממוצעי הקבוצות חשפה כי מתבגרים (F(1,38) = 5.09, p < .05)בבעיית ההכרעה השלישית בלבד

AD/HD מתבגרים עם בחרו יותר בחלופה הסיכונית בהשוואה לאינם מטופלים תרופתית אשרAD/HD

.(12)ראה/י תרשים מספר תרופתית המטופלים

Figure 12. Risky Choices from Experience by Decision Problem in Medicated (n = 29) and

non-Medicated (n = 11) Adolescents with AD/HD.

0

10

20

30

40

50

60

70

80

90

100

1 2 3 4

% R

isky

Ch

oice

s fr

om E

xper

ien

ce

Decision Problem

Medicated

non-Medicated

*

33

.9שתי הקבוצות לא נבדלו זו מזו במאפיינים דמוגרפיים ומדדים התנהגותיים/ קליניים, ראה/י טבלה מספר

Table 9

Descriptive Data of Medicated and Non-Medicated Adolescents with AD/HD.

Medicated Non-Medicated

(N = 29) (N = 11)

Mean SD Mean SD T P

Age 14.86 1.26 15.24 1.53 .82 n.s.

Parents' years of education 15.69 2.65 16.05 2.26 .39 n.s.

IQ estimation 9.90 2.34 10.68 2.60 .92 n.s.

DBDRS parent

Inattention 15.90 4.90 15.45 5.47 .25 n.s.

Hyperactivity/ Impulsivity 10.86 7.16 9.64 3.88 .69 n.s.

Oppositional-defiant 7.59 4.76 10.36 5.10 1.62 n.s.

RCMAS

Total 12.14 5.70 10.09 6.16 .99 n.s.

Physiological 3.72 1.85 3.55 2.34 .25 n.s.

Worry 5.38 2.60 4.36 3.14 1.04 n.s.

Social 3.03 1.92 2.18 1.72 1.29 n.s.

Lie 3.00 2.22 3.82 1.99 1.07 n.s.

Risk taking 7.79 7.12 10.91 7.93 1.20 n.s.

BIS-A-11 71.82 15.53 72.76 11.85 .22 n.s.

Note: DBDRS = Disruptive Behavior Disorders Rating Scale raw scores; RCMAS = Revised

Children's Manifest Scale Anxiety Scale raw scores; BIS-A-11 = Barratt Impulsiveness.

n.s. non-significant.

32

. דיון4

המחקר הנוכחי אימץ המשגות תאורטיות ופרדיגמות מחקריות מתחום הכלכלה ההתנהגותית על מנת לאפיין קבלת

. אפיק מחקרי זה הוצע כניסיון להתמודד עם הפער הקיים AD/HDהחלטות הסתברותית בקרב מתבגרים/ות עם

בחיי היומיום, ובין קיומם של ממצאים קשורה בנטילת סיכונים AD/HD המציעות כיות בין שפע הראיות הקליני

-מעורבים בספרות הניסויית על קבלת החלטות בקרב בעלי ההפרעה. בייחוד, מטרתנו הייתה לבודד העדפת/ אי

. השהייהובה וקיצור (, עיכוב תגIGT-העדפת סיכון ממשתנים מתערבים כגון למידה מורכבת )דוגמת מטלת ה

, דהיינו, , בהן החלופות מערבות מאורעות נדיריםומניסיון תיאורחקר התמקד בקבלת החלטות מבאופן ספציפי, המ

. תוצאות שההסתברות להתרחשותן קטנה

יסתכנו יותר AD/HDבהתאם לאופיו הגישושי של המחקר, השערתנו המרכזית הייתה כי מתבגרים/ות עם

הבדלים עקביים מצאנו , לאכךבניגוד לבבחירה מתיאור והן בבחירה מניסיון. , הן AD/HDמתבגרים/ות ללא מ

. AD/HDומתבגרים/ות ללא AD/HDבהתנהגות הבחירה של מתבגרים/ות עם

נטו יותר מחבריהם להעדיף את החלופה הסיכונית מבין AD/HDבתנאי הבחירה מתיאור, מתבגרים/ות עם

Kitrosskyהנדרש למובהקות סטטיסטית. יתר על כן, במחקר המשך )חצה את הסף השתיים, אולם הבדל זה לא

& Pollak, personal communication הבדלים בין כלל ( אשר כלל תנאי בחירה מתיאור זהה, לא נמצאו

מתקבל על הדעת כי הנטייה שנמצאה במחקר הנוכחי הינה מקרית בלבד. בנוסף, קבוצות מתבגרים דומות, ולפיכך

היה גבוה יותר AD/HDים )משתתפים שבחרו בחלופה הסיכונית על פני החלופה הבטוחה( בעלי שיעור המסתכנ

9 %-$ ו5-לזכות ב 75 %בין " /יבחר: "0בבעיה אחת בלבד )בעיה מספר AD/HDמשיעור המסתכנים ללא

& Tversky)עיות שנבדקו. על פי תיאורית הערך מתוך ארבע הב ,($ בוודאות"5.58: "ביןו" 9.58$ הפסידל

Kahneman, 1992 הפסידל 0 % -$ ו03.58-לזכות ב 75 %"בין /יבחר: "5(, בבעיה זו )כמו גם בבעיה מספר

(, הכוללת מאורע נדיר שלילי, הבחירה הרווחת הינה החלופה הבטוחה מבין $ בוודאות"00.58: "ביןו" 51.38$

. AD/HD-בלבד בקבוצת ה 13 %לעומת ממשתתפי קבוצת הביקורת העדיפו חלופה זו, 03 %השתיים. ואכן

מעניין כי בבעיית ההכרעה השנייה, שיעור המסתכנים היה זהה בשתי הקבוצות. פער זה, אינו מתיישב עם הסבר

הטוען למתן משקלות שונה מעצם היות הסכום הנדיר מאוים כהפסד. מכיוון שהסתברות להפסד הינה דומה בקירוב

בבעיה השנייה(, אפשר כי ההבדלים בהעדפות מושפעים 0 %בבעיה הראשונה לעומת 9 %בשתי הבעיות )

39

מאיים על רוב המשיבים, כך שיעדיפו לבחור בחלופה ₪( 51.3מגודלו )המוחלט( של ההפסד, כך שהפסד גבוה )

נתפס כמאיים פחות, בפרט על ידי שיעור גדול יותר של משיבים עם₪( 9.58הבטוחה ואילו הפסד נמוך )

AD/HDשל הממצא מן ההיבט הקליני, ,עם זאת. . הצעה זו נדרשת להיבחן באופן שיטתי במחקרים עתידיים

, שכן ההבדלים בין הקבוצות נמצאו דווקא בהינתן סיכוןהנו פחות מדאיגבבעיה זו AD/HD-סיכון יתר בקבוצת ה

לא נטתה לסיכון יתר. AD/HD-קבוצת ה ,הפסד גבוהד נמוך ואילו בהינתן סיכון להפסל

70 %בין " /יבחר) בתנאי הבחירה מניסיון לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות, למעט בבעיית הכרעה השלישית

בחרו יותר מהחלופה AD/HD, בה מתבגרים/ות עם (בוודאות" 8: "ביןו" 58.5$ חרווילה 7 %-$ ו5 הפסידל

. הדבר בא לידי ביטוי בשוני בין ההתפלגויות: עבור קבוצת AD/HDהסיכונית בהשוואה למתבגרים/ות ללא

התקבלה התפלגות נורמלית AD/HD-הסימטרית ימנית ואילו עבור קבוצת -הביקורת התקבלה התפלגות א

( בבעיה זו, תחת ההנחה 088צעד מספר בקירוב. אף על פי כן, השוואת שיעור המסתכנים בצעד הבחירה האחרון )

תתפים )אם לא כולם( גיבשו העדפה למי מבין החלופות, לא הניבה הבדלים בין הקבוצות. כי בצעד זה רוב המש

בעיה ולא ניתן להציע על בסיסו השערות על טיבן של הנסיבות בהן -יתכן, כמובן, כי ממצא זה הינו מקרי ותלוי

רמז כי בעיה זו יפגינו התנהגות בחירה שונה מחבריהם. ואולם, אפשר כי ממצא זה מ AD/HDמתבגרים/ות עם

שונה מיתר הבעיות במאפיין קריטי, אשר יש להעמידו למבחן מבוקר במחקרי המשך.

של הקונפליקט בין חקירה למיצוי עוצמתואם כן, ניתן להציע כי בעיית הכרעה השלישית נבדלת מן האחרות ב

שתי מטרות בכל בחירה בין ( tradeoff)מגלמת שקלול תמורות כאמור, פרדיגמת המשוב החלקי שהיא מייצרת.

רצון להשיג תוצאה רצויה, מחד, והרצון לאסוף מידע חדש על פעולות אחרות, אולי טובות יותר, מאידך הובחירה:

(Hertwig & Erev, 2009)של מהבחירות תוצאה אברסיבית )הפסד 70 % -. בבעיה זו, חלופה אחת מניבה ב

" )או אברסיבית פחות ביחס להפסד(. בניגוד 8" -וצאה ניטרלית מהבחירות ת 088 % -$( ואילו האחרת מניבה ב5

לכך, בשלוש הבעיות האחרות, החלופה הבטוחה מניבה תוצאה רווחית, וגם התוצאה השכיחה בחלופה הסיכונית

, אחוז הבחירות 1-ו 0,5הינה רווחית. אם כן, בעוד הקונפליקט בין שתי המטרות שתוארו הינו בולט יותר בבעיות

ך הסיכוניות בבעיית ההכרעה השלישית בקרב קבוצת הביקורת מציע כי רבים מהם הכריעו לטובת הרצון הנמו

58מהם )לעומת % 13קור את האפשרות האחרת. למעשה, % ו מלחרתע(, ונ8להשיג תוצאה רצויה )במקרה זה

נותרה בין הפסד חוזר , ההבדל אינו מובהק( כלל לא חוו את המאורע הנדיר ולדידם הבחירהAD/HD-בקבוצת ה

30

הייתה מוכנה לשאת יותר AD/HD(. מנגד, קבוצה גדולה יותר מקרב המשתתפים עם 8הפסד )-$ לאי5ונשנה של

רמזבמילים אחרות, הממצא מהפסדים וכך גם התאפשר לה להתנסות במאורע הנדיר )והרווחי( פעמים רבות יותר.

"מוכנות" זו עשויה להיות תוצר גם במחיר הפסד. לחקורמוכנים AD/HDמתבגרים/ות עם ביחס לחבריהם, כי

( ובדומה לדיווח על תגובת מוליכות עורית מופחתת נוכח 0779) Quayשל רגישות שונה לעונשים, כפי שהציע

לחילופין, יתכן כי .AD/HD (Masunami, Okazaki, & Maekawa, 2009)עונשים בקרב ילדים עם

(, Barkley, 1997י ניהולי )ליקוהסבר המתאים ל ,הינן פחות שיטתיות AD/HDשל מתבגרים/ות עם בחירותיהם

על חקור יותרהם נדרשים ל אשר עלול לנבוע מטווח זיכרון עבודה קצר יותר, העדר תכנון וכדומה, כך שבפועל

יאים זה את זה, כמובן. מנת להגיע לאותן הערכות. ההסברים הללו אינם מוצ

Tverskyבבחירה מתיאור ) שוחזרה התבנית המרובעת של התנהגות סיכונית AD/HDללא /ותבקרב מתבגרים

& Kahneman, 1992)ממצא זה תואם , דהיינו, חיפוש סיכון בתחום הרווחים וסלידה מסיכון בתחום ההפסדים .

קבלות החלטות מתיאור ומניסיון )באמצעות פרדיגמת (, אשר בחנו 5808) Rakow & Rahimאת ממצאיהם של

)זאת, משום תבנית זו לא שוחזרה AD/HDבקרב מתבגרים עם הדגימה( בקרב מתבגרים בריאים. לעומת זאת,

(. ואולם, מכיוון שממצא זה מבוסס על השוואת שני זוגות של בעיות בלבד, 0שרבים מהם העדיפו להסתכן בבעיה

ו מסקנות מרחיקות לכת. לעומת זאת, הנתונים משתי הקבוצות מדגימים את היפוכה של קיים קושי להסיק מתוכ

& Rakowהתבנית המרובעת של התנהגות סיכונית בקבלת החלטות מניסיון ובכך מרחיבים את ממצאיהם של

Rahim (5808הן לאוכלוסיית המתבגרים ,)/ ות עםAD/HD החלקי.-והן לפרדיגמת המשוב

תוארו, ולאחר נטרול השפעתם של גורמי למידה מורכבת ורצון לקצר את משך ההשהיה לים שהבדהלמעט אם כן,

במטלות פשוטות הבוחנות AD/HDובלי מתבגרים/ות עם הבדלים עקביים בהתנהגות הבחירה של לא מצאנו

גדולה יפגינו העדפת סיכון AD/HDקבלת החלטות בתחום הכלכלי. באופן ספציפי, השערתנו כי מתבגרים/ות עם

אמנם, העדפת סיכון )בחלק מבעיות ההכרעה( נמצאה מתואמת עם חומרת חוסר הקשב, אך נראה . אוששהיותר לא

סיכון לא נמצאה כקשורה ה, העדפת זאת ועודכי קשר זה אינו עוצמתי דיו בשביל ליצור הבדלים בין הקבוצות.

ו / או לרמת האימפולסיביות המשתתפים/ות אימפולסיביות עליה דיווחו הורי-לחומרת תסמיני ההיפראקטיביות

לא נחפזו להשיב מהר יותר AD/HDמתבגרים/ות עם כקבוצה, , עליה דיווחו המשתתפים/ות עצמם. יתר על כן

יותר. ארוכיםכ ונמצאאף של הראשונים התגובה ני; אדרבא, בבחירה מניסיון זממחבריהם בקבוצת הביקורת

37

היו ביטוי לתגובות AD/HDעם /ותה כי הבחירות הסיכוניות בקרב מתבגריםהממצאים אינם תומכים בטעניחדיו,

.אימפולסיביות

של בעיות הקשורות בהליך דגימת המשתתפים. כאמור, בין הקבוצות בהעדפת הסיכון ביתכן כי לא נמצאו הבדלים

אשר גויסו כולם מקרב מטופלי המרפאה הנוירולוגית של הילד. AD/HDהמדגם הנוכחי כלל מתבגרים/ות עם

קיימת אפשרות כי מסגרת דגימה של המרפאה לא הניבה מדגם המייצג דיו את מלוא ההטרוגניות הקלינית של

AD/HD באוכלוסייה הכללית. ראשית, מקרב המגויסים לא נמצאו כלל משתתפים העומדים בקריטריונים של

.e.gמורבידיות האופיינית בין שתי ההפרעות )-(. הטיה זו אינה תואמת את הקוCDהפרעת התנהגות )

Biederman, Faraone, Milberger, et al, 1996)הקבוצה המאובחנת הן ב-, אך אינה מפתיעה משום שתת-

AD/HD והן ב-CD נים למרפאות נוירולוגיות בניגוד למרפאות הפסיכיאטריותפובקרב החסר -נוטה לייצוג .

ת, מעצם היותם מטופלי המרפאה, כלל המשתתפים עברו הערכה נוירופסיכולוגית מלאה, נמצאים במעקב שני

( אף נוטלים טיפול תרופתי קבוע. לא מן נמנע כי הסגנון ההורי המאפיין הורים 95.3%נוירולוגי סדיר ורובם )

, לדוגמה, AD/HDמתבגר/ת עם הפונים לטיפול והדרכה, כקבוצה, הינו מודע ומותאם יותר לצרכי הילד/ה או ה

הצבת גבולות עקבית, שיתוף פעולה עם הצוות החינוכי ועוד. לפיכך, ייתכן שבשל אופן גיוס המשתתפים התקבל

יותר, מזה אשר היה מתקבל ממדגם מקרי בקהילה. גורמים סביבתיים אלו, אם אמנם ברמת תפקוד גבוהה מדגם

שאת במחקרי קבלת החלטות, קל וחומר באלו הבודקים משתנים הם קיימים, עשויים לבוא לידי ביטוי ביתר

הקשורים בהתנהגות כלכלית, בהשוואה למחקרים הבוחנים מטלות קשב, זיכרון וכיוצא בזה. הד לכך בממצאי

המטופלים תרופתית הסתכנו פחות ממתבגרים/ת עם AD/HDכך שמתבגרים/ות עם עולה מהמחקר הנוכחי

AD/HD אשר אינם מטופלים תרופתית, בבעיית ההכרעה השלישית בבחירה מניסיון. מנגד, הממצא כי

היומיום, בהשוואה למתבגרים/ות ללא -דיווחו על התנהגות סיכונית רבה יותר בחיי AD/HDמתבגרים/ות עם

AD/HDדו את תרומתם , מוצע כי מחקרים עתידיים יאמאף על פי כןטענה זו. של במידה רבה את תוקפה , מחליש

של גורמים סביבתיים מרכזיים כגון סגנון הורות וטיפול תרופתי ו / או התנהגותי, בבואם לבחון הבדלים בין ילדים

בהיבטים של קבלת החלטות ונטילת סיכון. AD/HDומתבגרים עם ובלי

רב מתבגרים/ות , במחקר הנוכחי לא נמצאה תמיכה עקבית למתן משקלות שונה בהחלטה בקלעיל למרות האמור

, העדפת AD/HD, אך לא בקרב מתבגרים/ות ללא AD/HD. עם זאת, בקרב מתבגרים/ות עם AD/HDעם

28

הסיכון )אחוז הבחירות הסיכוניות( מתיאור הייתה מתואמת עם דיווח עצמי על התנהגות סיכונית בחיי היומיום,

הסיכון מניסיון, אולם רק בבעיות שכאמור היה גבוה יותר בקרב הראשונים; דפוס זה נמצא גם עם העדפת

המערבות מאורע נדיר שלילי, ממצא המתיישב עם העובדה כי ההתנהגויות הסיכוניות המדווחות בשאלון טומנות

בחובן סיכון לתוצאות שליליות. ניתן להציע כי דפוס הקשרים השונה אשר נמצא בשתי הקבוצות נובע מבעית

התנהגות הסיכונית במדגם הביקורת. קיצוץ תחום הינו מצב בו המדגם הערכים הגבוהים בשאלון הקיצוץ תחום

ת המדגם קטנה משונות אינו משקף את מלוא טווח הערכים האפשרי של משתנה מסוים באוכלוסייה, קרי, שונו

ובהתאם קטן המתאם הנצפה ועמו יכולת הניבוי. הסבר זה נשען על השוואת מדדים סטטיסטיים אשר האוכלוסייה,

ו במדגם הנוכחי )שונות, טווח, ממוצע( לאלו שהתקבלו במדגם מתבגרים/ות רחב יותר מהאוכלוסייה התקבל

. מאפייני המדגם(. מתוך כך ניתן להסיק 5.5( )להרחבה בנושא ראה/י Pat-Horenczyk, et al., 2007הכללית )

, כפי שזו נאמדת קשורות בנטילת סיכונים בחיי היומיום ,כי משקלות ההחלטה, כפי שהן נמדדות במטלת ההקלקה

. ואולם, ממצאי AD/HDוהן בקרב מתבגרים/ות ללא AD/HDבאמצעות השאלון, הן בקרב מתבגרים/ות עם

ה בקרב מתבגרים/ות היתרנטילת הסיכונים המחקר הנוכחי מרמזים כי משקלות החלטה שונות אינן מסבירות את

ים לתרום לולאחר או אף מספר גורמים אחרים, אשר לא נבחנו במחקר הנוכחי ע. אם כן, גורם AD/HDעם

לנטייה זו.

, קרי, המידה בה הפרט תופס פעילות AD/HDמחקר מועט בלבד הוקדש לתפיסת סיכון בקרב בעלי מעניין כי

שילדים עם מצאו כי Farmer & Peterson (1995 )וטנציאל להוביל להשלכות שליליות. נתונה כבעלת פ

ADHD צפו פחות תוצאות שליליות לנטילת סיכונים וכן היו להם ציפיות נמוכות יותר לסיכון אישי מאשר ילדים

ביטאו AD/HDילדים עם כי דיווחוBruce, Ungar, & Waschbusch(5887 ) יתרה מזאת, .ADHDללא

ציפייה לתוצאות חיוביות או העדר תוצאות נטילת סיכונים מכוונת ו הפגינו הערכת יתר של יכולותיהם הגופניות,

נדרש להיבחן במחקרים נוספים. לא נבדק במחקר הנוכחי והיבט זה של נטילת סיכונים לנטילת הסיכונים שלהם.

כוללות משוב מידי על כל AD/HD-למיטב ידיעתה של הכותבת, כלל המטלות ששימשו עד כה עם אוכלוסיית ה

החלטה והחלטה, לרבות מטלות בהן התוצאות האפשריות וההסתברויות להתרחשותן מתוארות במלואן למשתתף,

(e.g. Scheres et al., 2006; DeVito et al., 2008; Drechsler et al., 2008, 2010 ואולם, בספרות .)

, אינה מעצם הגדרתה, ת בחירה מתיאור( מטלKahneman & Tversky, 1979הקלאסית על קבלת החלטות )

20

הוביל לסטייה כוללת משוב במהלכה. כמו כן, מחקרים עדכניים מתחום הכלכלה ההתנהגותית מצאו כי מתן משוב

ת בחירה משוב הניתן צעד אחר צעד במטל כי הראוJessup et al. (5880 )מן הצפוי על פי תיאורית הערך:

, בהשוואה למשתתפים שלא קיבלו להסתברויות קטנות חסררה המדגימה מתן משקל מתיאור, הוביל להתנהגות בחי

אם כן, כי מידע מתיאור מוזנח בנוכחות משוב. ( הראו 5800) Lejarraga & Gonzalez. בנוסף, משוב כלל

משוב, כאשר הוא ניתן, משפיע על משקלות ההחלטה בקרב בוגרים בריאים. הואיל ותיאוריות שונות הציעו כי

AD/HD קשורה( באבנורמליות של עיבוד תגמוליםSonuga-Barke, 2002; Sagvolden et al., 2005) ,

במחקר הנוכחי, לא נמצאו . AD/HDאפשר כי משוב משפיע באופן שונה על משקלות ההחלטה בקרב בעלי

והן (ובמש-)נטולתהן במטלת בחירה מתיאור AD/HDהבדלים בהתנהגות הבחירה של מתבגרים/ות עם ובלי

בהינתן מידע מסוג אחד בלבד, התנהגויות כך,משוב ונטולת מידע תיאורי(. -)מבוססתבמטלת בחירה מניסיון

במטלות שנבדקו שילוב מקורות המידע כי אלו מרמזיםהבחירה במטלות פשוטות אלו היו ככלל דומות. ממצאים

להתנהגויות הבחירה השונות שנצפו במחקרים לתרום היה עשוי AD/HD (e.g. CGT )-בעבר עם אוכלוסיית ה

את היקפה של אולם, לא ניתן לאמוד (. וe.g. DeVito et al., 2008; Drechsler et al., 2008, 2010קודמים )

משוב.-לא כללו תנאי ביקורת נטול מחקרים אלותרומה זו, שכן

Shoham & Pollak ם שלזו. במחקרשני מחקרים אשר נערכו לאחרונה במעבדתנו ביקשו להתמודד עם שאלה

(personal communication ) עם ובלי /ותביצועיהם של מתבגריםבין השווAD/HD בשתי גרסאות של מטלת

במטלה זו מוצגות למשתתפים הסתברויות קבועות ועליהם לקבוע מהו הסכום עליו ברצונם כאמור, . CGT-ה

ניתן למשתתפים משוב מיידי על כל החלטה והחלטה שקיבלו. בגרסה המקורית, .להמר בהינתן הסתברויות אלו

לצורך מחקר זה, המשתתפים לא קיבלו משוב במהלכה, אלא רק , שפותחה של המטלה בגרסה נטולת המשוב

משוב, נמצאה גרסה הכוללת בתומה. נמצא כי בגרסה נטולת המשוב, לא נמצאו הבדלים בן הקבוצות, ואילו ב

.(DeVito et al., 2008) בדומה לזו שנמצאה במחקר קודם AD/HDרים/ות עם של מתבג יהםהנמכה בביצוע

(, אשר השווה באופן Kitrossky & Pollak, personal communication, )למחקר הנוכחי במחקר המשך

נמצאה אינטראקציה מובהקת בין קבוצה AD/HDשיטתי בחירה מתיאור עם ובלי משוב בקרב מתבגרים עם ובלי

בתנאי שכלל משוב, AD/HDפחותה יותר בקרב מתבגרים עם ןלמשוב, אשר באה לידי ביטוי בהעדפת סיכו

יידרשומחקרים נוספים , ואולםלעומת בחירה מתיאור ללא משוב, ובייחוד בבעיות הכוללות הסתברויות בינוניות.

25

בהינתן שילוב בקרב בעלי ההפרעה המוביל להתנהגויות בחירה שונות פציפיהסשל הגורם על מנת לעמוד על טיבו

מקורות המידע התיאורי וההתנסותי.

ניסיון. בשתיהן, ניתן -בוחנות התנהגות בחירה מבוססת IGT-ומטלת ה גרסת המשוב החלקי של מטלת ההקלקה

משוב מידי עבור כל בחירה ובחירה; המשוב הינו חלקי, על החלופה הנבחרת בלבד; כל בחירה ובחירה תורמת

לתשואת המשתתפים. חרף המאפיינים המשותפים לשתי המטלות, חשוב לעמוד על שלושה הבדלים מרכזיים

לא ניתן להבחין בין נטילת החפיסות המסוכנות הן גם החפיסות המפסידות, משמע, IGT-במטלת ה( 0ביניהן: )

ןלבין נטילת סיכוהתוצאות האפשריות בכל חפיסה ובהסתברויות להתרחשותן, למידה לקויה שלסיכון שמקורה ב

, משום אין בחירה "נכונה" הקלקהלעומת זאת, במטלת ה או במתן משקל אחר להסתברות. ת סיכוןשמקורו בהעדפ

כוללת שתי חפיסות בלבד )לעומת מערך הקלקה( מטלת ה5שתוחלות הרווח של החפיסות הינן זהות בקירוב; )

( ולפיכך מצמצמת את דרישות הלמידה המוטלות על המשיב. IGT-מורכב הכולל ארבע החפיסות שונות זו מזו ב

ירה היא בין חפיסה בטוחה, לחפיסה הבחיל במטלת ההקלקה כל החפיסות מערבות סיכון, וא IGT-במטלת ה (5)

הכוללת סיכון נדיר.

חרף ההבדלים המתוארים לעיל, הממצאים הנוכחיים עשויים לשפוך אור על הסיבות לביצוע הלקוי בקרב בעלי

AD/HD אשר נמצא בחלק ממחקרי ה-IGT (e.g. Toplak et al., 2005הוצע כי התנהגות הבחירה ב .)-IGT

לדוגמה, . (Dunn, Dalgleish, & Lawrence, 2006)הבדלים בינאישיים בהעדפת סיכון עשויה לשקף בין היתר

מחפשי ריגושים ייטו להעדיף את החפיסות שמייצרות יותר עניין או עוררות )החפיסות המסוכנות( על פני

החפיסות הבטוחות, חרף רווחיותן. כך, בחירה מהחפיסות המפסידות עשויה להיות רציונלית כתלות במבנה

ביקורת בריאים. אם הסבר זה נכון ההעדפות של הפרט ואף להסביר חלק משונות הביצוע הקיימת בקרב משתתפי

, קל וחומר שהבדלים אלו היו אמורים לעלות גם במחקר הנוכחי, בו IGT-במטלת ה AD/HDעבור משתתפים עם

החלופה המערבת סיכון אינה פחות רווחית מהחלופה הבטוחה . אולם, העובדה כי לא נמצאה ראיה להעדפת סיכון

יתכן אלא, אינו משקף העדפת סיכון גרידא. IGT -חות כי הביצוע בעקבית במטלה פשוטה זו, מציעה לכל הפ

. אסטרטגיות למידה גרועות להערכת תוצאות וההסתברויות להתרחשותןלשניתן ליחסו

משתתפי מספר מגבלות מתודולוגיות מקשות על הסקת מסקנות מכריעות על בסיס ממצאי המחקר הנוכחי. כאמור,

. דגימת הנוחות הינה שיטת AD/HDהביקורת גויסו כמדגם נוחות, מקרב חבריהם לכיתה של המשתתפים עם

25

הסתברותית הרווחת במחקרי גישוש. השיטה נבחרה לשימוש במחקר הנוכחי הן הודות לזמינות -דגימה לא

בממדים רבים ככל AD/HD-המועמדים והן מתוך שאיפה לגייס קבוצת ביקורת הדומה בהרכבה לקבוצת ה

: שיטה(, כגון מידת הדתיות, אופי המסגרת 5האפשר, אף מעבר למשתנים אשר בוקרו באופן ישיר )ראה/י פרק

חינוכית ועוד, למעט, כמובן, הסטטוס האבחנתי. עם זאת, מדגם נוחות, בהגדרה, אינו יכול להיחשב כמדגם המייצג

. AD/HDמתבגרים/ות ללא נאמנה את אוכלוסיית היעד הנבדקת, ובמקרה זה,

)או של מתבגרים אשר אובחנו AD/HDסקירת הספרות הקיימת על מאפייניהם של חברים של ילדים עם

" AD/HDמביא חבר ללא AD/HDבהפרעה בילדותם(, מציעה כי דגימת נוחות המבוססת על "שיטת חבר עם

קלינית של תסמיני -ים בעלי רמה תתעלולה להניב קבוצת ביקורת הכוללת שיעור גבוה מהרגיל של משתתפ

AD/HD ,ובעיות התנהגות ובכך אף לצמצם הבדלים אפשריים בין הקבוצות. לדוגמהNormand, Schneider,

Lee, Maisonneuve, Kuehn, & Robaey (5800) דיווחו כי חבריהם של ילדים עםAD/HD דורגו כבעלי

הן AD/HDתנגדת ביחס לחבריהם של ילדים ללא רמה גבוהה יותר של תסמיני הפרעת קשב והתנהגות מ

נטו יותר AD/HDכי ילדות עם מצאוBlachman & Hinshaw (5885 ) בשאלוני הורים והן בשאלוני מורים.

-שאובחנו בילדותם בכחברותיהן. מתבגרים/ות AD/HDלבחור בילדות אחרות עם AD/HDמילדות ללא

AD/HD שגרתיות, דוגמת פעילויות בבית הספר ובקהילה דיווחו כי חבריהם פחות מעורבים בפעילויות

(Bagwell , Molina , Pelham , & Hoza , 2001) אסורים )יותר להשתמש בחומרים וטיםונMarshal,

Molina, & Pelham, 2003) ,שלרקע מתבגרים ללא בהשוואה לדיווחי AD/HD .ם הוריבנוסף, על חבריהם

Bagwell, et) מתבגרנטו יותר לדווח כי הם מסתייגים מחבריו של הבילדותם AD/HD-שאובחנו ב למתבגרים

al., 2001.) ואולם, עבור כלל המתבגרים/ות אשר נכללו בקבוצת הביקורת נשללה אבחנה נוכחית או היסטוריה

, ODDבאמצעות ראיון אבחוני, וכן איש מהם לא עמד במלוא הקריטריונים לאבחנה נוכחית של AD/HDשל

CD או הפרעת שימוש בחומרים. בנוסף, הקבוצות נבדלו זו מזו כנדרש במדדים הקשורים ל-AD/HD ואף

וך הממצאים בדיווחים על נטילת סיכון בחיי היומיום. לפיכך, אף ששיטת הדגימה מגבילה את יכולת ההכללה מת

שהתקבלו, לא ניתן לייחס את העדר ההבדלים בין הקבוצות בהעדפת סיכון להיותן לא די מובחנות זו מזו.

. מתקבל על הפסיכיאטריות אבחנותהבמחקר זה, ההורה היווה את מקור המידע הבלעדי אשר על בסיסו ניתנו

ת אינו שלם. בייחוד, תיתכן התפשרות בהערכת תיאור המדגם הנוכחי בהיבט של תחלואה נלוויהדעת, אפוא, כי

21

חלק מהפרעות כגון פסיכופתולוגיות המבוססות מעיקרן על חוויות סובייקטיביות ופחות על התנהגות נצפית,

. דוגמה לממצא המדגים כי הורים אינם בהכרח מודעים לחרדת ילדם מספק מחקר אשר עסק בתחלואה החרדה

(Overanxious Disorder of childhood; OADת )יתר בילדו-הפרעת חרדתנלווית של 9בקרב ילדים עם

AD/HD מהילדים עם מחצית כי; דווח AD/HD ל קריטריוניםב מדושע-OAD ,לא בהסתמך על דיווחיהם שלהם

נלווית של הפרעות התחלואה ואכן, אף ששיעור ה. (Pliszka, 1992)ים הורה ידיווחבהסתמך על מדו בהםע

במדגמים מרפאתיים 18 % -ל 58נאמד בין % AD/HDבקרב ילדים החרדה בראשן( הפנמה )והפרעותה

(Tannock, 2000) בלבד, ולא היה גבוה במובהק מזה של קבוצת 55.3%, במדגם הנוכחי שיעורו עמד על

י )כמשתנה רציף, לעומת קיומה או עצמ-(. בניגוד לכך, רמת החרדה בשאלון דיווח5הביקורת )ראה/י: טבלה מספר

)ראה/י AD/HD-קיומה של הפרעת חרדה כמשתנה קטגורי( נמצאה גבוהה יותר אצל מתבגרים/ת בקבוצת ה-אי

-רוח במדגם ה-(. יחדיו, פערים אלו מרמזים על הערכת חסר של הפרעות חרדה ו / או מצב0טבלה מספר

AD/HD .הנוכחי

, מציע כי מגבלה זו IGT, אשר בו נעשה שימוש בגרסה מותאמת לילדים של מטלת .Garon et alמחקרם של

המלווה ברמה גבוהה של תסמיני הפנמה AD/HDשילדים עם עשויה להיות בעלת משמעות. הם דיווחו כי בעוד

ורת, למדו להעדיף את החפיסות הבטוחות והמרוויחות על פני החפיסות המסוכנות והמפסידות; בדומה לילדי הביק

(. אם כן, Garon et al., 2006הפנמה הראו ביצוע לקוי )אשר לא ביטאו תסמיני AD/HDילדים עם בעוד ש

רוח, צמצמה את יכולתנו לאמוד את תרומתן להעדפת סיכון, -אפשר כי הערכת חסר של הפרעות חרדה ו / או מצב

)כולל שתי חפיסות IGTפשוטה של ובייחוד בתנאי הבחירה מניסיון, אשר באופן פשטני ניתן לתארו כגרסה

ממצאי המחקר הנוכחי עולה מן הקשר השלילי שנמצא בין העדפת סיכון בבעיית ההכרעה מבמקום ארבע(. הד לכך

. עם זאת, העדפת סיכון בבחירה מניסיון במטלת הנוכחית RCMAS-הראשונה לסולם החרדה החברתית בשאלון ה

, משום שבראשונה אין בחירה "נכונה" )שכן תוחלות IGT-מפסידות ב-המסוכנותאינה זהה להעדפת החפיסות

יעילה, -העדפת החפיסות המסוכנות לאורך זמן מהווה החלטה לא IGT-הרווח הינן זהות בשתי החפיסות(, ואילו ב

קבלת למידת ההסתברויות והתוצאות. אם כן, מחקרים עתידיים בתחום-אשר באופן ברור יותר ניתן לייחסה לאי

החלטות בהפרעה זו נדרשים להערכה קלינית מלאה, המתבססת הן על ההורה והן על הילד/ה, בפרט בתחום

הפרעות ההפנמה.

9 . GAD-( הוחלפה ל5447) DSM-IV-(,כהפרעת חרדה ספציפית לילדות. במעבר ל.541) DSM-III-R-הפרעה שנכללה ב

23

מאפשר בבחירה מניסיון הוא אחוז הבחירות הסיכוניות. משתנה זה נבחר לתאר העדפת סיכון המשתנה התלוי ש

הבאים לידי ביטוי הבחירה התנהגותלים אפשריים בהבד להשוות בין הקבוצות ברמה הכוללת, אך עלול להחמיץ

,.Sagvolden, et al:למשלה/י קריטי בעיצוב ההתנהגות )ראממד הוצע כ AD/HDאשר במקרה של ,ממד הזמןב

המתארים הבדלים מסוג זה ניתנים למידול מתמטי באמצעות אלגוריתמים מורכבים של למידת חיזוקים, . (2005

Shteingart, Neiman, & Loewenstein (5805)הסתגלות התנהגותית נוכח תגמולים ועונשים. לאחרונה,

השתמשו במודל שכזה על מנת לכמת התנהגות בניסוי שכלל מטלת בחירה מניסיון דומה לזו אשר שימשה למחקר

פרופורציונאלית( -משמעותית )לאכי לתוצאה שהתקבלה בבחירה הסיכונית הראשונה השפעה הראו הנוכחי. הם

(. מודלים אלה הינם מעבר להיקפו של המחקר Shteingart, et al., 2012ומתמשכת על צעדי הבחירה העוקבים )

הנוכחי אך מחקרים עתידיים שיסתייעו בהם צפויים ללא ספק לשפר את הבנתנו על הבדלים בתהליכי קבלת

, לאוכלוסיות אשר אינן מראות אותם. AD/HDם זה, דוגמת בעלי החלטות בין אוכלוסיות המראות ליקויים בתחו

22

. ביבליוגרפיה5

American Psychiatric Association. (1994). Diagnostic and Statistical Manual of Mental

Disorders (4th ed.). Washington D.C.: American Psychiatric Association.

American Psychiatric Association. (2000). Diagnostic and Statistical Manual of Mental

Disorders (4th ed., text revision). Washington, D.C.: American Psychiatric

Association.

Arnett, J. (1992). Reckless behavior in adolescence: a developmental perspective.

Developmental Review, 12, 339-373. doi:10.1016/0273-2297(92)90013-R.

Atkinson, R. C., & Shiffrin, R. M. (1968). Human memory: A proposed system and its

control processes. In K. W. Spence, The psychology of learning and motivation:

Advances in research and theory (pp. 89–195.). New York: Academic Press.

Bagwell , C. L., Molina , B. S., Pelham , W. E., & Hoza , B. (2001). Attention-deficit

hyperactivity disorder and problems in peer relations: Predictions from childhood to

adolescence. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry,

40, 1285-1292. doi: 10.1097/00004583-200111000-00008.

Barkley, R. A. (2002). Psychosocial treatments for attention-deficit/hyperactivity disorder in

children. Journal of Clinical Psychiatry, 63 Supplment 12, 36-43.

Barkley, R. A. (2006). Attention-Deficit Hyperactivity Disorder (3rd ed.). New York:

Guilford.

Barkley, R. A. (1997). Behavioral Inhibition, Sustained Attention, and Executive Functions:

Constructing a Unifying Theory of ADHD. Psychological Bulletin, 121, 65-94. doi:

10.1037/0033-2909.121.1.65.

Barkley, R. A., & Cox, D. (2007). A review of driving risks and impairments associated with

attention-deficit/hyperactivity disorder and the effects of stimulant medication on

29

driving performance. Journal of Safety Research, 38, 113–128. doi:

10.1016/j.jsr.2006.09.004.

Barron, G., & Erev, I. (2003). Small Feedback-based Decisions and Their Limited

Correspondence to Description-based Decisions. Journal of Behavioral Decision

Making, 16, 215-233. doi: 10.1002/bdm.443.

Bechara, A., Damasio, A., Damasio, H., & Anderson, S. (1994). Insensitivity to future

consequences following damage to human prefrontal cortex . Cognition, 50, 7–15. doi:

10.1016/0010-0277(94)90018-3.

Bernoulli, D. (1954). Exposition of a new theory on the measurement of risk. Econometrica,

22, 23-36. (Original work published in 1738)

Biederman, J. (2005). Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder: A Selective Overview.

Biological Psychiatry, 57, 1215–1220. doi: 10.1016/j.biopsych.2004.10.020.

Biederman, J., Faraone, S. V., Milberger, S., Guite, J., Mick, E., Chen, L., et al. (1996). A

Prospective 4-Year Follow-up Study of Attention-Deficit Hyperactivity and Related

Disorders. Archives of General Psychiatry, 53, 437-446. doi:

10.1001/archpsyc.1996.01830050073012.

Biederman, J., Mick, E., Faraone, S. V., Braaten, E., Doyle, A., Spencer, T., et al. (2002).

Influence of Gender on Attention Deficit Hyperactivity Disorder in Children Referred

to a Psychiatric Clinic. American Journal of Psychiatry, 36-42. doi:

10.1176/appi.ajp.159.1.36.

Biederman, J., Newcorn, J., & Sprich, S. (1991). Comorbidity of attention deficit

hyperactivity disorder with conduct, depressive, anxiety, and other disorders. American

Journal of Psychiatry, 148, 564-577.

20

Blachman, D. R., & Hinshaw, S. P. (2002). Patterns of Friendship Among Girls With and

Without Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder. Journal of Abnormal Child

Psychology, 30, 625–640. doi: 10.1023/A:1020815814973.

Boyer, T. W. (2006). The development of risk-taking: A multi-perspective review.

Developmental Review, 26, 291–345. doi: 10.1016/j.dr.2006.05.002

Breyer, J. L., Botzet, A. M., Winters, K. C., Stinchfield, R. D., August, G., & Realmuto, G.

(2009). Young Adult Gambling Behaviors and their Relationship with the Persistence

of ADHD. Journal of Gambling Studies, 25, 227-238. doi: 10.1007/s10899-009-9126-z

Bruce, B. S., Ungar, M., & Waschbusch, D. A. (2009). Perceptions of risk among children

with and without attention deficit/hyperactivity disorder. International Journal of

Injury Control and Safety Promotion, 16, 189–196. doi:

10.1080/17457300903306914.

Buelow, M. T., & Suhr, J. A. (2009). Construct Validity of the Iowa Gambling Task.

Neuropsychology Review, 19, 102-114. doi: 10.1007/s11065-009-9083-4.

Busemeyer, J. R., & Stout, J. C. (2002). A contribution of cognitive decision models to

clinical assessment: Decomposing performance on the Bechara gambling task.

Psychological Assessment, 14, 253–262. doi: 10.1037/1040-3590.14.3.253.

Byrne, J. M., Bawden, H. N., Beattie, T., & DeWolfe, N. A. (2003). Risk for injury in

preschoolers: Relationship to attention deficit hyperactivity disorder. Child

Neuropsychology, 9, 142-151. doi: 10.1076/chin.9.2.142.14501.

Camilleri, A. R., & Newell, B. R. (2009). The role of representation in experience-based

choice . Judgment and Decision Making, 4, 518–529.

Camilleri, A. R., & Newell, B. R. (2011a). Description- and experience-based choice: Does

equivalent information equal equivalent choice? Acta Psychologica, 136, 276–284.

doi: 10.1016/j.actpsy.2010.11.007.

27

Camilleri, A. R., & Newell, B. R. (2011b). When and why rare events are underweighted: A

direct comparison of the sampling, partial feedback, full feedback and description

choice paradigms. Psychonomic Bulletin & Review, 377–384. doi: 10.3758/s13423-

010-0040-2.

Cantwell, D. P. (1975). Genetics of hyperactivity. Journal of Child Psychology and

Psychiatry, 16, 261–264. doi: 10.1111/j.1469-7610.1975.tb01275.x.

Cardinal, R. N. (2006). Neural systems implicated in delayed and probabilistic reinforcement.

Neural Networks, 19, 1277-1301. doi: 10.1016/j.neunet.2006.03.004.

Castellanos, F. X., & Proal, E. (2012). Large-scale brain systems in ADHD: beyond the

prefrontal–striatal model. Trends in Cognitive Sciences, 16, 17-26. doi:

10.1016/j.tics.2011.11.007.

Castellanos, F. X., Kelly, C., & Milham, M. P. (2009). The Restless Brain: Attention-Deficit

Hyperactivity Disorder, Resting-State Functional Connectivity, and Intrasubject

Variability. Canadian Journal of Psychiatry, 54, 665–672.

Castellanos, F. X., Lee, P. P., Sharp, W., Jeffries, N. O., Greenstein, D. K., Clasen, L. S., et

al. (2002). Developmental trajectories of brain volume abnormalities in children and

adolescents with attention-deficit/hyperactivity disorder. Journal of the American

Medical Association, 288, 1740-1748. doi: 10.1001/jama.288.14.1740.

Castellanos, F. X., Sonuga-Barke, E. J., Milham, M. P., & Tannock, R. (2006).

Characterizing cognition in ADHD: beyond executive dysfunction. Trends in

Cognitive Sciences, 10, 117-123. doi: 10.1016/j.tics.2006.01.011.

Castellanos, X. F., Margulies, D. S., Kelly, C., Uddin, L. Q., Ghaffari, M., Kirsch, A., et al.

(2008). Cingulate-Precuneus Interactions: A New Locus of Dysfunction in Adult

Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder. Biological Psychiatry, 63, 332–337. doi:

10.1016/j.biopsych.2007.06.025.

98

Charach, A., Yeung, E., Climans, T., & Lillie, E. (2011). Childhood Attention

Deficit/Hyperactivity Disorder and Future Substance Use Disorders: Comparative

Meta-Analyses. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry,

50, 9-21. doi: 10.1016/j.jaac.2010.09.019

Coghill, D., & Banaschewski, T. (2009). The genetics of attention deficit/ hyperactivity

disorder. Expert Review of Neurotherapeutics, 9, 1547–1565. doi: 10.1586/ern.09.78.

Cohen, J. D., McClure, S. M., & Yu, A. J. (2007). Should I stay or should I go? How the

human brain manages the trade-off between exploitation and exploration.

Philosophical Transactions of the Royal Society, 362, 933–942. doi:

10.1098/rstb.2007.2098.

Dalen, L., Sonuga-Barke, E. J., Hall, M., & Remington, B. (2004). Inhibitory deficits, delay

aversion and preschool AD/HD: implications for the dual pathway model. Neural

Plasticity, 11, 1-11. doi: 10.1155/NP.2004.1.

Daviss, B. W. (2010). A Review of Co-Morbid Depression in Pediatric ADHD: Etiologies,

Phenomenology, and Treatment. Journal of Child and Adolescent

Psychopharmacology, 565–571. doi: 10.1089/cap.2008.032.

DeVito, E. E., Blackwell, A. D., Kent, L., Ersche, K. D., Clark, L., Salmond, C. H., et al.

(2008). The Effects of Methylphenidate on Decision Making in Attention

Deficit/Hyperactivity Disorder. Biological Psychiatry, 64, 636-639. doi:

10.1016/j.biopsych.2008.04.017.

Dickstein, S. G., Bannon, K., Castellanos, X. F., & Milham, M. P. (2006). The neural

correlates of attention deficit hyperactivity disorder: an ALE meta-analysis. Journal of

Child Psychology and Psychiatry, 47, 1051–1062. doi: 10.1111/j.1469-

7610.2006.01671.x.

90

Drechsler, R., Rizzo, P., & Steinhausen, H. C. (2010). Decision Making with Uncertain

Reinforcement in Children with Attention Deficit/Hyperactivity Disorder (ADHD).

Child Neuropsychology, 16, 145-161. doi: 10.1080/09297040903190774.

Drechsler, R., Rizzo, P., & Steinhausen, H. C. (2008). Decision-making on an explicit risk-

taking task in preadolescents with attention-deficit/hyperactivity disorder. Journal of

Neural Transmission, 115, 201-209. doi: 10.1007/s00702-007-0814-5.

Erev, I., & Haruvy, E. (In print). Learning and the economics of small decisions. In J. Kagel,

& A. Roth, The Handbook of Experimental Economics(2nd ed). Princeton: Princeton

University Press.

Ernst, M., Grant, S. J., London, E. D., Contoreggi, C. S., Kimes, A. S., & Spurgeon, L.

(2003). Decisiom making in adolescents with behavior disorders and adults with

substance abuse. The American Journal of Psychiatry, 160, 33-40. doi:

10.1176/appi.ajp.160.1.33.

Escobar, R., Soutullo, C. A., Hervas, A., Gastaminza, X., Polavieja, P., & Gilaberte, I.

(2005). Worse Quality of Life for Children With Newly Diagnosed Attention-

Deficit/Hyperactivity Disorder, Compared With Asthmatic and Healthy Children.

Pediatrics, 116, 364-369. doi: 10.1542/peds.2005-0386.

Faraone, S. V., & Biederman, J. (2000). Nature, nurture, and attention deficit hyperactivity.

Developmental Review, 20, 568-581. doi: 10.1006/drev.2000.0515.

Faraone, S. V., & Mick, E. (2010). Molecular Genetics of Attention Deficit Hyperactivity

Disorder. Psychiatric Clinics of North America, 159–180. doi:

10.1016/j.psc.2009.12.004.

Faraone, S. V., Perlis, R. H., Doyle, A. E., Smoller, J. W., Goralnick, J. J., Holmgren, M. A.,

et al. (2005). Molecular Genetics of Attention-Deficit/Hyperactivity. Biological

Psychiatry, 57, 1313–1323. doi: 10.1016/j.biopsych.2004.11.024.

95

Faraone, S. V., Sergeant, J., Gillberg, C., & Biederman, J. (2003). The worldwide prevalence

of ADHD: is it an American condition? World Psychiatry, 2, 104–113.

Faregh, N., & Derevensky, J. (2011). Gambling Behavior Among Adolescents with Attention

Deficit/Hyperactivity Disorder. Journal of Gambling Studies, 27, 243-256. doi:

10.1007/s10899-010-9211-3.

Farmer, J. E., & Peterson, L. (1995). Injury risk factors in children with attention deficit

hyperactivity disorder. Health Psychology, 14, 325–332. doi: 10.1037/0278-

6133.14.4.325.

Fassbendera, C., Zhang, H., Buzy, W. M., Cortes, C. R., Mizuiria, D., Beckett, L., et al.

(2009). A lack of default network suppression is linked to increased distractibility in

ADHD. Brain Research, 114-128. doi: 10.1016/j.brainres.2009.02.070.

Flory, K., Molina, B. S., Pelham, W. E., Gnagy, E., & Smith, B. (2006). Childhood ADHD

Predicts Risky Sexual Behavior in Young Adulthood. Journal of Clinical Child &

Adolescent Psychology, 35, 571-577. doi: 10.1207/s15374424jccp3504_8.

Fossati, A., Barratt, E. S., Acquarini, E., & Di Ceglie, A. (2002). Psychometric properties of

an adolescent version of the Barratt Impulsiveness Scale-11 (BIS-11-A) for a sample

of Italian high school students. Perceptual and Motor Skills, 95, 621–635. doi:

10.2466/pms.2002.95.2.621.

Fox, C. R., & Hadar, L. (2006). "Decisions from experience" = sampling error + prospect

theory: Reconsidering Hertwig, Barron, Weber & Erev (2004). Judgment and Decision

Making, 1, 159-161.

Garon, N., Moore, C., & Waschbusch, D. A. (2006). Decision making in children with

ADHD only, ADHD–anxious/depressed, & control children using a child version of

the IGT. Journal of Attention Disorders, 9, 607-619. doi: 10.1177/1087054705284501.

95

Gershon, J. (2002). A meta-analytic review of gender differences in ADHD. Journal of

Attention Disorders, 5, 143–154.doi: 10.1177/108705470200500302.

Geurts, H., Van der Oord, S., & Crone, E. (2006). Hot and cool aspects of cognitive control

in children with ADHD: Decision-making and inhibition. Journal of Abnormal Child

Psychology, 34, 811-822. doi: 10.1007/s10802-006-9059-2.

Gonon, F. (2009). The dopaminergic hypothesis of attention-deficit/hyperactivity disorder

needs re-examining. Trends in Neurosciences, 32, 2-8. doi:10.1016/j.tins.2008.09.010.

Gray, J. A. (1987). The Psychology of Fear and Stress. Cambridge, England: Cambridge

University Press.

Gray, J. A., & McNaughton, N. (2000). The neuropsychology of anxiety: An enquiry into the

functions of the septo-hippocampal system (2nd ed.). New York: Oxford University

Press.

Hadar, L., & Fox, C. R. (2009). Information asymmetry in decision from description versus

decision from experience. Judgment and Decision Making, 4, 317–325.

Harbaugh, W. T., Krause, K., & Vesterlund, L. (2002). Risk Attitudes of Children and

Adults: Choices Over Small and Large Probability Gains and Losses. Experimental

Economics, 5, 53-84. doi: 10.1023/A:1016316725855.

Hau, R., Pleskac, T. J., & Hertwig, R. (2010). Decisions From Experience and Statistical

Probabilities: Why They Trigger Different Choices Than a Priori Probabilities. Journal

of Behavioral Decision Making, 23, 48–68. doi: 10.1002/bdm.665.

Hau, R., Pleskac, T. J., Kiefer, J., & Hertwig, R. (2008). The description–experience gap in

risky choice: The role of sample size and experienced probabilities . Journal of

Behavioral Decision Making, 21, 493–518. doi: 10.1002/bdm.598.

Hertwig, R., & Erev, I. (2009). The description–experience gap in risky choice. Trends in

Cognitive Sciences, 13, 517-523. doi:10.1016/j.tics.2009.09.004.

91

Hertwig, R., Barron, G., Weber, E. U., & Erev, I. (2004). Decisions from Experience and the

Effect of Rare Events in Risky Choice. Psychological Science, 15, 534-539.

doi:10.1111/j.0956-7976.2004.00715.x.

Ingram, S., Hechtman, L., & Morgenstern, G. (1999). Outcome issues in ADHD: Adolescent

and adult long-term outcome. Mental Retardation and Developmental Disabilities

Research Reviews, 5, 243–250. doi: 10.1002/(SICI)1098-2779(1999).

Jarrett, M. A., & Ollendick, T. H. (2008). A conceptual review of the comorbidity of

attention-deficit/hyperactivity disorder and anxiety: Implications for future research

and practice. Clinical Psychology Review, 28, 1266–1280.

doi:10.1016/j.cpr.2008.05.004.

Jessup, R. K., Bishara, A. J., & Busemeyer, J. R. (2008). Feedback Produces Divergence

From Prospect Theory in Descriptive Choice. Psychological Science, 19, 1015-1022.

doi:10.1111/j.1467-9280.2008.02193.x.

Kahneman, D., & Tversky, A. (1979). Prospect theory: An analysis of decision under risk.

Econometrica, 47, 263–291.

Kaufman, J., Birmaher, B., Brent, D., Raou, U., Flynn, C., Moreci, P., et al. (1997). Schedule

for Affective Disorders and Schizophrenia for School-Age Children-Present and

Lifetime Version (K-SADS-PL): initial reliability and validity data. Journal of the

American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 36, 980-988. doi:

10.1097/00004583-199707000-00021.

Konrad, K., & Eickhoff, S. B. (2010). Is the ADHD Brain Wired Differently? A Review on

Structural and Functional Connectivity in Attention Deficit Hyperactivity Disorder.

Human Brain Mapping, 31, 904–916. doi: 10.1002/hbm.21058.

Lee, S. S., Humphreys, K. L., Flory, K., Liu, R., & Glass, K. (2011). Prospective association

of childhood attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD) and substance use and

93

abuse/dependence: A meta-analytic review. Clinical Psychology Review, 31, 328-341.

doi:10.1016/j.cpr.2011.01.006.

Lee, S. S., Lahey, B. B., Owens, E. B., & Hinshaw, S. P. (2008). Few Preschool Boys and

Girls with ADHD are Well-Adjusted During Adolescence. Journal of Abnormal Child

Psychology, 36, 373–383. doi: 10.1007/s10802-007-9184-6.

Lejarraga, T., & Gonzalez, C. (2011). Effects of feedback and complexity on repeated

decisions from description. Organizational Behavior and Human Decision Processes,

116, 286–295. doi: 10.1016/j.obhdp.2011.05.001.

Leshem, R., & Glicksohn, J. (2007). The construct of impulsivity revisited. Personality and

Individual Differences, 43, 681–691. doi: 10.1016/j.paid.2007.01.015.

Levin, I. P., & Hart, S. S. (2003). Risk preferences in young children: early evidence of

individual differences in reactions to potential gains and losses. Journal of Behavioral

Decision Making, 16, 397-413. doi:10.1002/bdm.453.

Ma, C.-L., Arnsten, A. F., & Li, B.-M. (2005). Locomotor Hyperactivity Induced by

Blockade of Prefrontal Cortical alpha 2-Adrenoceptors in Monkeys. Biological

Psychiatry, 57, 192-195. doi: 10.1016/j.biopsych.2004.11.004.

Mackie, S., Shaw, P., Lenroot, R., Pierson, R., Greenstein, D. K., Nugent III, T. F., et al.

(2007). Cerebellar Development and Clinical Outcome in Attention Deficit

Hyperactivity Disorder. American Journal of Psychiatry, 164, 647–655. doi:

10.1176/appi.ajp.164.4.647.

Marshal, M. P., Molina, B. S., & Pelham, W. E. (2003). Childhood ADHD and Adolescent

Substance Use: An Examination of Deviant Peer Group Affiliation as a Risk Factor.

Psychology of Addictive Behaviors, 17, 293–302. doi: 10.1037/0893-164X.17.4.293.

92

Morrison, J., & Stewart, M. (1973). The psychiatric status of the legal families of adopted

hyperactive children. Archives of General Psychiatry, 28, 888–891. doi:

10.1001/archpsyc.1973.01750360098015.

Masunami, T., Okazaki, S., & Maekawa, H. (2009). Decision-making patterns and sensitivity

to reward and punishment in children with attention-deficit hyperactivity disorder.

International Journal of Psychophysiology, 72, 283–288. doi:

10.1016/j.ijpsycho.2009.01.007.

Neale, B. M., Medland, S. E., Ripke, S., Asherson, P., Franke, B., Klaus-Peter, L., et al.

(2010). Meta-Analysis of Genome-Wide Association Studies of Attention-

Deficit/Hyperactivity Disorder. Journal of the American Academy of Child &

Adolescent Psychiatry, 884–897. doi: 10.1016/j.jaac.2010.06.008.

Nigg, J. T. (2001). Is ADHD a disinhibitory disorder? Psychological Bulletin, 127, 571-598.

doi: 10.1037/0033-2909.127.5.571.

Nigg, J., Nikolas, M., & Burt, A. (2010). Measured Gene by Environment Interaction in

Relation to Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder (ADHD). Journal of the

American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 49, 863–873.

doi:10.1016/j.jaac.2010.01.025.

Normand, S., Schneider, B. H., Lee, M. D., Maisonneuve, M.-F., Kuehn, S. M., & Robaey, P.

(2011). How Do Children with ADHD (Mis)manage Their Real-Life Dyadic

Friendships? A Multi-Method Investigation. Journal of Abnormal Child Psychology,

293–305. doi: 10.1007/s10802-010-9450-x.

Oosterlaan, J., Logan, G. D., & Sergeant, J. A. (1998). Response Inhibition in AD/HD, CD,

Comorbid AD/HD+CD, Anxious, and Control Children: A Meta-analysis of Studies

with the Stop Task. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 39, 411–425. doi:

10.1111/1469-7610.00336.

99

Pat-Horenczyk, R., Peled, O., Miron, T., Brom, D., Villa, Y., & Chemtob, C. M. (2007).

Risk-Taking Behaviors Among Israeli Adolescents Exposed to Recurrent Terrorism:

Provoking Danger Under Continuous Threat? American Journal of Psychiatry, 164,

66-72. doi: 10.1176/appi.ajp.164.1.66.

Paulsen, D. J., Platt, M. L., Huettel, S. A., & Brannon, E. M. (2011). Decision-making under

risk in children, adolescents, and young adults. Frontiers in Psychology, 2, 1-6.

doi:10.3389/fpsyg.2011.00072.

Pelham, W. E., Fabiano, G. A., & Massetti, G. M. (2005). Evidence-Based Assessment of

Attention Deficit Hyperactivity Disorder in Children and Adolescents. Journal of

Clinical Child and Adolescent Psychology, 34, 449–476. doi:

10.1207/s15374424jccp3403_5.

Pelham, W. E., & Fabiano, G. A. (2008). Evidence-Based Psychosocial Treatments for

Attention-Deficit=Hyperactivity Disorder. Journal of Clinical Child & Adolescent

Psychology, 37, 184–214. doi: 10.1080/15374410701818681.

Pelham, W., Gnagy, E., Greenslade, K., & Milich, R. (1992). Teacher ratings of DSM-III-R

symptoms for the Disruptive Behavior Disorders. Journal of the American Academy of

Child and Adolescent Psychiatry, 31, 210-218. doi:10.1097/00004583-199203000-

00006.

Pelham, W. E., Wheeler, T., & Chronis, A. (1998). Empirically supported psychosocial

treatments for attention deficit hyperactivity disorder. Journal of Clinical Child

Psychology, 27, 190–205. doi: 10.1207/s15374424jccp2702_6.

Pennington, B. F., McGrath, L. M., Rosenberg, J., Barnard, H., Smith, S. D., Willcutt, E. G.,

et al. (2009). Gene X Environment Interactions in Reading Disability and Attention-

Deficit/Hyperactivity Disorder. Developmental Psychology, 45, 77–89. doi:

10.1037/a0014549.

90

Pliszka, S. (1992). Comorbidity of attention-deficit hyperactivity disorder and overanxious

disorder. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 31,

197−203. doi: 10.1097/00004583-199203000-00003.

Pliszka, S. (2007). Practice parameter for the assessment and treatment of children and

adolescents with attention-deficit/hyperactivity disorder. Journal of the American

Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 46, 894-921. doi:

10.1097/chi.0b013e318054e724.

Polanczyk, G., Silva de Lima, M., Horta, B. L., Biederman, J., & Rohde, L. A. (2007). The

Worldwide Prevalence of ADHD: A Systematic Review and Metaregression Analysis.

American Journal of Psychiatry, 164, 942-948. doi:10.1176/appi.ajp.164.6.942 .

Prince, J. (2008). Catecholamine Dysfunction in Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder:

An Update. Journal of Clinical Psychopharmacology, 28, S39–S45. doi:

10.1097/JCP.0b013e318174f92a.

Quay, H. C. (1997). Inhibition and Attention Deficit Hyperactivity Disorder. Journal of

Abnormal Child Psychology, 25, 7-13. doi: 10.1023/A:1025799122529.

Raichle, M. E., MacLeod, A. M., Snyder, A. Z., Powers, W. J., Gusnard, D. A., & Shulman,

G. L. (2001). A default mode of brain function. Proceedings of the National Academy

of Sciences of the United States of America, 676-682. doi: 10.1073/pnas.98.2.676.

Rakow, T., Demes, K. A., & Newell, B. R. (2008). Biased samples not mode of presentation:

Re-examining the apparent underweighting of rare events in experience-based choice.

Organizational Behavior and Human Decision Processes, 106, 168–179. doi:

10.1016/j.obhdp.2008.02.001.

Rakow, T., & Newell, B. R. (2010). Degrees of Uncertainty: An Overview and Framework

for Future Research on Experience-Based Choice. Journal of Behavioral Decision

Making, 23, 1-14. doi:10.1002/bdm.681.

97

Rakow, T., & Rahim, S. B. (2010). Developmental Insights into Experience-based Decision

Making. Journal of Behavioral Decision Making, 23, 69–82. doi:10.1002/bdm.672

Reynolds, C. R., & Richmond, B. O. (2000). Revised Children’s Manifest Anxiety Scale:

Manual. Los Angeles, CA: Western Psychological Services.

Reynolds, C. R., & Richmond, B. O. (1978). What I think and feel: A revised measure of

children’s manifest anxiety. Journal of Abnormal Child Psychology, 6, 271-280.

Rogers, R. D., Everitt, B. J., Baldacchino, A., Blackshaw, A. J., Swainson, R., Wynne, K., et

al. (1999). Dissociable deficits in the decision-making cognition of chronic

amphetamine abusers, opiate abusers, patients with focal damage to prefrontal cortex,

and tryptophan-depleted normal volunteers: Evidence for monoaminergic mechanisms.

Neuropsychopharmacology, 20, 322-339. doi: 10.1016/S0893-133X(98)00091-8.

Rucklidge, J. J. (2010). Gender Differences in Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder. The

Psychiatric Clinics of North America, 33, 357-373. doi:10.1016/j.psc.2010.01.006.

Sagvolden, T., Johansen, E. B., Aase, H., & Russell, V. A. (2005). A dynamic developmental

theory of attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD) predominantly

hyperactive/impulsive and combined subtypes. Behavioural & Brain Sciences, 28,

397–468. doi: 10.1017/S0140525X05000075.

Scheres, A., Dijkstra, M., Ainslie, E., Balkan, J., Reynolds, B., Sonuga-Barke, E., et al.

(2006). Temporal and probabilistic discounting of rewards in children and adolescents:

Effects of age and ADHD symptoms. Neuropsychologia, 44, 2092–2103. doi:

10.1016/j.neuropsychologia.2005.10.012.

Schonberg, T., Fox, C. R., & Poldrack, R. A. (2010). Mind the gap: bridging economic and

naturalistic risk-taking with cognitive neuroscience. Trends in Cognitive Sciences, 15,

11-19. doi: 10.1016/j.tics.2010.10.00.

08

Seidman, L. J., Valera, E. M., & Makris, N. (2005). Structural Brain Imaging of Attention-

Deficit/Hyperactivity Disorder. Biological Psychiatry, 57, 1263–1272.

doi:10.1016/j.biopsych.2004.11.019.

Sergeant, J. (2000). The cognitive-energetic model: an empirical approach to Attention-

Deficit Hyperactivity Disorder. Neuroscience and Biobehavioral Reviews, 24, 7-12.

doi: 10.1016/S0149-7634(99)00060-3.

Sergeant, J. A. (2005). Modeling Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder: A Critical

Appraisal of the Cognitive–Energetic Model. Biological Psychiatry, 57, 1248–1255.

doi: 10.1016/j.bps.2004.09.010.

Shaw, P., Eckstrand, K., Sharp, W., Blumenthal, J., Lerch, J. P., Greenstein, D., et al. (2007).

Attention-deficit/hyperactivity disorder is characterized by a delay in cortical

maturation. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of

America, 104, 19649–19654. doi: 10.1073/pnas.0707741104.

Solanto, M. V., Abikoff, H., Sonuga-Barke, E., Schachar, R., Logan, G. D., Wigal, T., et al.

(2001). The Ecological Validity of Delay Aversion and Response Inhibition as

Measures of Impulsivity in AD/HD: A Supplement to the NIMH Multimodal

Treatment Study of AD/HD. Journal of Abnormal Child Psychology, 29, 215–228. doi:

10.1023/A:1010329714819.

Sonuga-Barke, E. J. (1994). Annotation: On Dysfunction and Function in Psychological

Theories of Childhood Disorder. 35, Journal of Child Psychology and Psychiatry. doi:

10.1111/j.1469-7610.1994.tb02296.x.

Sonuga-Barke, E. J. (2002). Psychological heterogeneity in AD/HD - a dual pathway model

of behaviour and cognition. Behavioural Brain Research, 130, 29–36. doi:

10.1016/S0166-4328(01)00432-6.

00

Sonuga-Barke, E. J. (2003). The dual pathway model of AD/HD: an elaboration of neuro-

developmental characteristics. Neuroscience and Biobehavioral Reviews, 27, 593–604.

doi: 10.1016/j.neubiorev.2003.08.005.

Sonuga-Barke, E. J., & Castellanos, F. X. (2007). Spontaneous attentional fluctuations in

impaired states and pathological conditions: A neurobiological hypothesis.

Neuroscience and Biobehavioral Reviews, 31, 977–986. doi:

10.1016/j.neubiorev.2007.02.005.

Sonuga-Barke, E. J., Dalen, L., & Remington, B. (2003). Do executive deficits and delay

aversion make independent contributions to preschool attention-deficit/hyperactivity

disorder symptoms? Journal of the American Academy of Child & Adolescent

Psychiatry, 42, 1335-1342. doi: 10.1097/01.chi.0000087564.34977.21.

Sonuga-Barke, E. J., Sergeant, J. A., Nigg, J., & Willcutt, E. (2008). Executive Dysfunction

and Delay Aversion in Attention Deficit Hyperactivity Disorder: Nosologic and

Diagnostic Implications. Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America,

17, 367-384. doi: 10.1016/j.chc.2007.11.008.

Sonuga-Barke, E. J., Taylor, E., Sembi, S., & Smith, J. (1992). Hyperactivity and Delay

Aversion - I. The Effect of Delay on Choice. Journal of Child Psychology and

Psychiatry, 33, 387-398. doi: 10.1111/j.1469-7610.1992.tb00874.x.

Spencer, T., Biederman, J., & Wilens, T. (1999). Attention-deficit/hyperactivity disorder and

comorbidity. Pediatric Clinics of North America, 915-927. doi: 10.1016/S0031-

3955(05)70163-2.

Spencer, T., Biederman, J., Coffey, B., Geller, D., Willens, T., & Faraone, S. V. (1999). The

4-Year Course of Tic Disorders in Boys With Attention-Deficit/Hyperactivity

Disorder. Archives of General Psychiatry, 56, 842-847.

doi:10.1001/archpsyc.56.9.842.

05

Sprich, S., Biederman, J., Harding Crawford, M., Mundy, E., & Faraone, S. V. (2000).

Adoptive and Biological Families of Children and Adolescents With ADHD. Journal

of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 39, 1432-1437. doi:

10.1097/00004583-200011000-00018.

Steinberg, L. (2007). A social neuroscience perspective on adolescent risk-taking.

Developmental Review, 28, 78-106. doi: 10.1016/j.dr.2007.08.002

Shteingart, H., Neiman, T., & Loewenstein, Y. (2012). The Role of First Impression in

Operant Learning. Journal of Experimental Psychology: General. Advance online

publication, 1-14. doi: 10.1037/a0029550.

Taylor, E., Döpfner, M., Sergeant, J., Asherson, P., Banaschewski, T., Buitelaar, J., et al.

(2004). European clinical guidelines for hyperkinetic disorder – first upgrade.

European Child & Adolescent Psychiatry, 13 (Supplement 1), I/7–I/30. doi:

10.1007/s00787-004-1002-x.

Tannock, R. (2000). Attention deficit disorders with anxiety disorders. In T. E. Brown,

Attention-Deficit Disorders and Comorbidities in Children, Adolescents (pp. 125-

175.). New York: American Psychiatric Press.

Thomas, C. R., Ayoub, M., Rosenberg, L., Robert, R. S., & Meyer, W. J. (2004). Attention

deficit hyperactivity disorder & pediatric burn injury: A preliminary retrospective

study. Burns, 30, 221–223. doi: 10.1016/j.burns.2003.10.013.

Thompson, A. L., Molina, B. S., Pelham, W. J., & Gangy, E. M. (2007). Risky driving in

adolescents and young adults with childhood ADHD. Journal of Pediatric Psychology,

32, 745–759. doi: 10.1093/jpepsy/jsm002.

Toplak, M. E., Jain, U., & Tannock, R. (2005). Executive and motivational processes in

adolescents with Attention-Deficit-Hyperactivity Disorder (ADHD). Behavioral and

Brain Functions, 27, 1-8. doi: 10.1186/1744-9081-1-8.

05

Tversky, A., & Kahneman, D. (1992). Advances in prospect theory: Cumulative

representations of uncertainty. Journal of Risk and Uncertainty, 5, 297–323.

Ungemach, C., Chater, N., & Stewart, N. (2009). Are Probabilities Overweighted or

Underweighted When Rare Outcomes Are Experienced (Rarely)? Psychological

Science, 20, 473-479. doi: 10.1111/j.1467-9280.2009.02319.x.

Valera, E. M., Faraone, S. V., Murray, K. E., & Seidman, L. J. (2007). Meta-Analysis of

Structural Imaging Findings in Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder. Biological

Psychiatry, 61, 1361-1369. doi:10.1016/j.biopsych.2006.06.011.

van der Kooija, M. A., & Glennon, J. C. (2007). Animal models concerning the role of

dopamine in attention-deficit hyperactivity disorder. Neuroscience and Biobehavioral

Reviews, 31, 597–618. DOI: 10.1016/j.neubiorev.2006.12.002.

von Neumann, J., & Morgenstern, O. (1944). Theory of games and economic behavior.

Princeton, NJ: Princeton University Press.

Wallis, J. D. (2007). Orbitofrontal Cortex and Its Contribution to Decision-Making. Annual

Review of Neuroscience, 30, 31-56. doi:10.1146/annurev.neuro.30.051606.094334.

Wechsler, D. (2003). Wechsler Intelligence Scale for Children-4th Edition (WISC-IV) . San

Antonio, TX: Harcourt Assessment.

Willcutt, E. G., Doyle, A. E., Nigg, J. T., Faraone, S. V., & Pennington, B. F. (2005).

Validity of the Executive Function Theory of Attention-Deficit/Hyperactivity

Disorder: A Meta-Analytic Review. Biological Psychiatry, 57, 1336–1346.

doi:10.1016/j.biopsych.2005.02.006.

Wolraich, M. L. (1999). Attention deficit hyperactivity disorder: The most studied and yet

most controversial diagnosis. Mental Retardation and Developmental Disabilities

Research Reviews, 163–168. doi: 10.1002/(SICI)1098-2779.

01

Wolraich, M. L., Wibbelsman, C. J., Brown, T. E., Evans, S. W., Gotlieb, E. M., Knight, J.

R., et al. (2005). Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder Among Adolescents: A

Review of the Diagnosis, Treatment, and Clinical Implications. Pediatrics,115, 1734-

1746. doi: 10.1542/peds.2004-1959.

Wood, A. C., Buitelaar, J., Rijsdijk, F., Asherson, P., & Kuntsi, J. (2010). Rethinking Shared

Environment as a Source of Variance Underlying Attention-Deficit/Hyperactivity

Disorder Symptoms: Comment on Burt (2009). Psychological Bulletin, 136, 331–340.

doi: 10.1037/a0019048.

Wright, K. D., Waschbusch, D. A., & Frankland, B. W. (2007). Combining Data from Parent

Ratings and Parent Interview When Assessing ADHD. Journal of Psychopathology

and Behavioral Assessment, 29, 141-148. doi:10.1007/s10862-006-9039-4.

Yechiam, E., & Busemeyer, J. R. (2006). The effect of foregone payoffs on underweighting

small probability events. Journal of Behavioral Decision Making, 19, 1-16.

doi:10.1002/bdm.509.

03

נספחים. 6

RCMAS. שאלון 6.1

משפט והקף בעיגול את המילה לפניך רשימה של משפטים המתארים רגשות שילדים מרגישים לפעמים. קרא כל

"כן" אם המשפט נכון לגביך ואת המילה "לא" אם המשפט אינו נכון לגביך.

לא כן קשה לי להחליט .0

לא כן אני נעשה עצבני כאשר "לא הולך לי" .5

לא כן אחרים עושים דברים בקלות רבה יותר ממני .5

לא כן אני מחבב את כל מי שאני מכיר .1

לא כן לנשוםלעיתים קרובות קשה לי .3

לא כן רוב הזמן אני דואג .2

לא כן אני מפחד מהרבה דברים .9

לא כן אני תמיד נדיב .0

לא כן אני מתרגז בקלות .7

לא כן אני דואג מה הורי יגידו לי .08

לא כן אני מרגיש שאחרים לא אוהבים את הדרך בה אני עושה דברים .00

לא כן אני תמיד מתנהג בנימוס .05

לא כן קשה לי להירדם בלילה .05

לא כן אני דואג מה אחרים חושבים עלי .01

לא כן אני מרגיש בודד גם כשיש איתי אנשים .03

לא כן אני תמיד ילד טוב .02

לא כן לעיתים קרובות אני מרגיש בחילה .09

לא כן אני נפגע רגשית בקלות .00

לא כן ידי מזיעות .07

לא כן אני תמיד נחמד לכולם .58

02

לא כן לעיתים קרובות אני עייף .50

לא כן למה שיקרהאני דואג .55

לא כן ילדים אחרים שמחים יותר ממני .55

לא כן אני תמיד אומר את האמת .51

לא כן יש לי חלומות רעים .53

לא כן אני בקלות כאשר מעירים לי .52

לא כן אני חושש שמישהו יגיד לי שאני עושה דברים לא נכון .59

לא כן אני אף פעם לא כועס .50

לא כן אני מתעורר מבוהל באמצע הלילה .57

לא כן אני דואג כשאני הולך לישון בלילה .58

לא כן קשה לי להתרכז בלימודים .50

לא כן אני אף פעם לא אומר משהו שלא הייתי צריך להגיד .55

לא כן אני מתנועע הרבה, אני זז בכיסא .55

לא כן אני עצבני .51

לא כן הרבה אנשים הם נגדי .53

לא כן איני משקר אף פעם .52

לא כן לי משהו רע לעיתים קרובות אני דואג שמא יקרה .59

09

להורה DBDRS. שאלון 6.1

סמנו את המספר המתאר את התנהגות בתכם בששת החודשים האחרונים

לעתים

נדירות

לעתים לפעמים

קרובות

לעתים

תכופות

מאוד

פרטים או טועה כתוצאה מחוסר תשומת לב לשים לב ל מתקשה .5

בשיעורי בית, עבודה או פעילות אחרת0 1 2 3

3 2 1 0 פעילות או במשחק הדורש ריכוז ממושךבקושי להתרכז קיים ..

3 2 1 0 הכאשר מדברים אלי המקשיב הקיים רושם שאינ ..

לסיים פעילות לימודית או ומתקשהאחרי הוראות תעוקבאינה .7

(מטלות אחרות )שלא עקב אי הבנה או התנגדות0 1 2 3

3 2 1 0 מטלות או פעילויותקושי בארגון ישנו .1

במשימות הדורשות כורחהבעל שמשתתפתאו לא מעוניינת , תנמנע ..

מאמץ שכלי ממושך )כמו פעילויות לימודיות שונות(0 1 2 3

חפצים הדרושים לביצוע מטלה או פעילות )לדוגמא הוראות תשוכח ..

עבודה, כלי כתיבה, ספרים(0 1 2 3

3 2 1 0 על ידי גירויים חיצוניים תמוסח .1

3 2 1 0 בפעילות יומיומית תאו מפוזר לבצע מטלות תשוכח .4

3 2 1 0 סאיהכ ופן מוגזם עלבא האו נע הורגלי האת ידי בחוסר שקט .מניעה55

נהבשיעור או במצבים אחרים בהם מצופה ממ הממקומ מהק .55

להתמיד ולשבת0 1 2 3

3 2 1 0 במצבים בהם הפעילות אינה מתאימה תומטפסצה באופן בולט ר ..5

3 2 1 0 הפנוי בזמנהלהשתתף בפעילות שקטה או לשחק בשקט מתקשה ..5

3 2 1 0 על ידי מנוע" תכאילו "מופעל, מתנהגת בתנועה נמצאת .57

3 2 1 0 מרבה לדבר .51

3 2 1 0 עונה לפני שסיימו לשאול את השאלה ..5

3 2 1 0 הקושי להמתין לתור יש לה ..5

3 2 1 0 ללא רשות לדברי אחרים תאו נכנסלמשחק צתמתפר .51

3 2 1 0 . מאבדת שליטה עצמית54

3 2 1 0 . מתווכחת עם מבוגרים5.

3 2 1 0 . מתמרדת או מסרבת לציית להוראות המבוגרים ולכלליהם5.

3 2 1 0 . מטרידה אנשים בכוונה..

3 2 1 0 אחרים בשגיאותיה או בהתנהגותה השלילית. מאשימה ..

3 2 1 0 . רגישה או מתעצבנת בקלות7.

3 2 1 0 . כעסנית או ממורמרת1.

3 2 1 0 . נקמנית או "עושה דווקא"..

00

התנהגות סיכונית. שאלון 6.1

שלום רב,

בהתנהגות. שאלון זה הנו אנונימי ,בתקופה האחרונה אנו עורכים סקר בקרב מתבגרים ברחבי הארץ על שינויים

אין תשובות נכונות ולא נכונות, כל אחד ואחת עונה ואת/ה מתבקשים לענות על השאלון בכנות ובפתיחות, כאשר

ה רחבה ובאופן טבעי לא מתאים לכולם. חלק מהשאלותיהשאלון מיועד לאוכלוסי לפי הרגשתו/ה ותחושותיו/ה.

פילו מיותרות אך הנך מתבקש/ת להתייחס לכולו. אולי יראו לך לא מתאימות או א

א. נקבה ב. זכר מין: ______ גיל

סמן עד כמה אתה עושה את הדברים הבאים:

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום . מעורבות בקטטות5

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום . עישון סיגריות.

. עישון סמים/ שימוש בסמי הזיות /הרחת דבק / שאיפת . גז מזגנים

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום

. נהיגה מסוכנת )במהירות מופרזת/תחת השפעת 7 נסיעה עם נהג ששתה אלכוהול( אלכוהול /

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום לא מוגן . מין1

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום . שתיית אלכוהול.

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום . נסיעה בטרמפים עם זרים.

. משחק ברולטה )כביש/החזקת נשימה/רולטת 1 מים(שער/רולטת

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום . סחיבות או גנבות 4

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום . לא מציית לחוקי בית הספר55

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום . לא מציית להורים55

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום . שינוי באכילה )הקאות, צומות או זלילות(.5

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום . מעשים שהחוק אוסר לעשותם.5

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום . משחק בכלי נשק או נשיאת כלי נשק )אולר(57

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום . בריחה מהבית51

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום . פגיעה בגוף.5

. התנהגות מסכנת אחרת )ציין .5 איזו______________(

אף פעם 0 1 2 3 4 מדי יום

07

BIS-a-11שאלון . 6.4

גיל: _____ שנים

מין: זכר/נקבה

הוראות: אנשים שונים זה מזה באופן שבו הם פועלים וחושבים במצבים שונים. שאלון זה מיועד לבדוק

חלק מן הדרכים שבהן את/ה פועל/ת וחושב/ת.

המתאימה לך ביותר. אל תתעכב/י יותר מידי על כל משפט. ענה/י קרא/י כל משפט והקף/י את התשובה

במהירות ובכנות.

עבור כל משפט יש לבחור את אחת מן התשובות הבאות:

אף פעם לא / לעיתים נדירות. – 1

לפעמים. – 2

לעיתים קרובות. – 3

כמעט תמיד / תמיד. – 4

4 3 2 1 . אני מתכנן כל מה שיש לי לעשות1

4 3 2 1 עושה דברים ללא מחשבה. אני 2

4 3 2 1 . אני מקבל החלטות מהר3

4 3 2 1 . אני חופשי וחסר דאגות4

4 3 2 1 . אני לא שם לב לדברים5

4 3 2 1 . המחשבות שלי רצות מהר מדי6

4 3 2 1 מתכנן את הזמן החופשי שלי. אני 7

4 3 2 1 . אני בעל שליטה עצמית8

4 3 2 1 . אני מתרכז בקלות9

4 3 2 1 . אני "חסכן"10

4 3 2 1 . אני לא יכול לשבת בשקט הרבה זמן בסרט או בכיתה 11

4 3 2 1 . אני חושב על דברים בזהירות12

78

4 3 2 1 . אני מתכנן דברים לעתיד13

4 3 2 1 . אני אומר דברים מבלי לחשוב14

4 3 2 1 . אני אוהב לחשוב על בעיות מורכבות15

4 3 2 1 כשאגדל. אני משנה את דעתי לגבי מה שאני אעשה 16

4 3 2 1 . אני פועל מתוך דחף 17

4 3 2 1 . אני משתעמם בקלות כשאני פותר בעיות הגיון18

4 3 2 1 . אני פועל בלהט הרגע19

4 3 2 1 . אני אוהב לחשוב20

4 3 2 1 . אני מחליף חברים21

4 3 2 1 . אני קונה דברים מתוך דחף 22

4 3 2 1 בזמן נתוןעל בעיה אחת רק . אני יכול לחשוב 23

4 3 2 1 . אני מחליף תחביבים וסוגי ספורט24

4 3 2 1 . אני מבזבז כסף יותר משאני יכול25

4 3 2 1 . כאשר אני חושב על משהו, מחשבות אחרות צצות לי בראש26

4 3 2 1 . אני מתעניין בהווה יותר מאשר בעתיד27

4 3 2 1 . אני חסר מנוחה בזמן סרטים או שיעורים28

4 3 2 1 . אני אוהב לשחק שחמט או דמקה29

4 3 2 1 . אני חושב על העתיד 30

70

אישור ועדת הלסינקי. 6.1

75

טבלאות נוספות. 6.6

התנהגותיים.-בין המדדים הקליניים : מתאמי פירסון10טבלה מספר

Table 08 Pearson's correlation coefficients between clinical-behavioral ratings 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

1. DBDRS Inattention

1

2. DBDRS Hyperactivity Impulsivity

.71** 1

3. DBDRS Oppositional-defiant

.63** .72** 1

4. RCMAS Total .43** .23* .24* 1

5. RCMAS Physiological

.43** .21 .20 .85** 1

6. RCMAS Worry

.32** .15 .24* .89** .58** 1

7. RCMAS Social

.40** .25* .17 .89** .69** .69** 1

8. RCMAS Lie -.12 .04 .02 -.38** -.30** -.31** -.40** 1

9. Risk taking .34** .23* .39** .37** .32** .29** .39** -.28* 1

10. BIS-A-11 .48** .33** .22* .56** .59** .40** -.31** -.31** .33** 1

* p < .05, ** p < .01

75

התנהגותיים.-: מתאמי ספירמן בין המדדים הקליניים11טבלה מספר

Table 00 Spearman's rank correlation coefficients between clinical-behavioral ratings. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

1. DBDRS Inattention

1

2. DBDRS Hyperactivity Impulsivity

.73** 1

3. DBDRS Oppositional-defiant

.63** .75** 1

4. RCMAS Total .45** .28* .30** 1

5. RCMAS Physiological

.47** .29** .23* .83** 1

6. RCMAS Worry

.33** .18 .30** .90** .58** 1

7. RCMAS Social

.45** .30** .25* .89** .69** .70** 1

8. RCMAS Lie -.14 -.02 .03 -.38** -.33** -.32** -.39** 1

9. Risk taking .33** .25* .31** .38** .30** .32** .39** -.24* 1

10. BIS-A-11 .46** .32** .26* .52** .57** .36** .51** -.32** .31** 1

* p < .05, ** p < .01