1

האוניברסיטה העברית בירושלים

הפקולטה למדעי החברה

המחלקה לפסיכולוגיה

דימוי גוף לאורך החיים בקרב נשים בוגרות:

אינטליגנציה רגשיתל הקשר

Body Image across the Life Span in Adult Women:

Associations to Emotional Intelligence

וסמךמעבודת גמר ל

הדר גליק באור מגישה:

041698010ת.ז.

ד"ר לאורה קנטיבהנחייתה של

19.09.2012

2

תוכן עניינים

3 ............................................................................................................................. תקציר

Abstract ......................................................................................................................... 4

6 ............................................................................................................................... מבוא

12 ............................................................................................................... הנוכחי המחקר

14 ............................................................................................................................. שיטה

18 .......................................................................................................................... וצאותת

28 ............................................................................................................................... דיון

39 ........................................................................................................ ביבליוגרפית רשימה

43 .......................................................................................................................... נספחים

3

תקציר

ואת הקשר בין הבוגרים חייהןנשים לאורך שלגוף הדימוי השינויים ב אתבוחן המחקר הנוכחי

בחרו להתמקדגוף רים בתחום דימוי חוקהיום מרבית ה. עד דימוי גוף לאינטליגנציה רגשית

י גוף, על היבטיו תהליך התפתחותי של דימו בוחןמחקר זה הופעה חיצונית.בהקשר המצומצם של

האם שנית, נבדק. ממדית של דימוי גוף-על פרספקטיבה תיאורטית רב בהישענותו תורםהשונים, ו

ועד צעירות מנשיםהחל , חוות את גופן נשים שבו האופן על השפעהלאינטליגנציה רגשית יש

, שנדגמו 20-82בטווח גילאים של נשים 140הן נבדקות המחקר . השלישי בגיל נשיםל

שני שאלונים; שאלון רב על ולענותפריטים דמוגרפיים למלא התבקשו. הן מהאוכלוסייה הכללית

, ושאלון The Multidimensional Body- Self Relations Questionnaire לדימוי גוףממדי

The Schutte Self-Report Emotional Intelligence ינטליגנציה רגשית כתכונת אישיותלא

Test .

יחסית לנשים שלהן ני של המראה החיצויותר שנשים צעירות הביעו הערכה גבוהה נמצא

המראה אי שביעות הרצון מהגוף נותרה קבועה בגילאים השונים. ,עדייןלאחר גיל המעבר;

ני גם החשיבות וההשקעה בהיבטים של כושר גופ, כך קבוצות הגילהחיצוני היה חשוב לנשים בכל

קשר בין אינטליגנציה רגשית לדימוי גוף נמצא בין הגילאים. ונותובריאות פיזית לא היו ש

ם שוני אזוריםשל חיצוניות ושביעות רצון מ בהיבטיםשל בריאות וכשירות הגוף, וגם בהיבטים

נמצאו גוף חיובי יותר. מוי דיל גשית גבוהה הייתה קשורהראינטליגנציה באופן כללי, גוף. ב

ההשפעה הרבה . יל בקשר בין אינטליגנציה רגשית לדימוי גוףהבדלים משמעותיים בין קבוצות הג

יתרה מכך, ביותר של אינטליגנציה רגשית על דימוי גוף מתרחשת בקרב נשים צעירות.

היא המסקנה נשים בגילאים שונים. גוף של דימוי על אחרת אינטליגנציה רגשית משפיעה

השליליות של ורם מגן בפני השפעותיהםשויה לשמש גועחשובה לדימוי גוף, אינטליגנציה רגשית ש

אידיאל היופי בחברה המערבית.ושל הזדקנותה

4

Abstract

The present study examines the changes in body image of women across the adult life

span and the relationship between body image and emotional intelligence. Until now

most of researches in body image discipline have chosen to focus on the narrow

context of appearance. This study examines the developmental process of body

image, from a multidimensional body image theoretical perspective. Secondly, we

examined whether emotional intelligence have impact on the way women experience

their body, to begin with young women up to elderly. Participants were 140 women

aged between 20 and 82 years, recruited from the general population. They were

requested to complete demographic items and answer two questionnaires; The

Multidimensional Body- Self Relations Questionnaire, and The Schutte Self-Report

Emotional Intelligence Test.

We found that young women expressed higher evaluation of their appearance

relative to women after menopause; yet, body dissatisfaction was stable across

different ages. Appearance was important for women in all age groups, as the

importance and investment in dimensions of fitness and physical health was not

different across ages. An association was found between emotional intelligence and

body image, so that include elements of health and fitness, and elements of

appearance and body areas satisfaction. Generally, higher emotional intelligence was

associated with higher body image. We found significant differences between age

groups in the relation of emotional intelligence and body image. The most significant

influence of emotional intelligence on body image occurs among young women.

Moreover, emotional intelligence affects differently on body image among women in

different ages. It was concluded that emotional intelligence is important to body

5

image, and may serve as a protector against the negative consequences of aging and

the beauty ideal in the western society.

6

מבוא

סוציולוגית החל להתפתח כבר בשנות העשרים המחקר על דימוי גוף מפרספקטיבה פסיכולוגית ו

של המאה הקודמת. במהלך השנים נחקר דימוי גוף והוגדר בדרכים שונות, בהתאם למטרותיהם

המחקריות של החוקרים, לצרכיהם ולתחומי העניין שלהם. תחילה החוקרים התייחסו למושג

י העשורים האחרונים חלה דימוי גוף במובן הצר של דאגות סביב משקל ומבנה הגוף, אולם בשנ

התרחבות של הקונסטרקט; היום מבינים כי על ההמשגה להיות רב ממדית ולכלול יותר מדאגות

על הגדרתה התמציתית, אך מתבססתעבודה זו (. Grogan, 2008סביב משקל ומבנה הגוף גרידא )

של האדם לגבי ( לדימוי גוף והיא "תפיסות, מחשבות ורגשות 1999) Groganבו בעת הרחבה, של

גופו". הגדרה זו רחבה כאמור כיוון שבתפיסות, מחשבות ורגשות נכללים אלמנטים רבים בהקשר

לגוף, כגון הערכת גודל הגוף )תפיסות(, הערכה של אטרקטיביות הגוף )מחשבות( ורגשות

ון הגוף )רגשות(. מושג נוסף הקשור לדימוי גוף הוא אי שביעות רצשל ווגודל והקשורים לצורת

(.Grogan, 1999מהגוף, וניתן להגדירו כ"מחשבותיו ורגשותיו השליליים של האדם לגבי גופו" )

אינספור מחקרים עסקו בהשפעות התרבותיות על דימוי גוף והצביעו על האידיאליזציה

יש (. לרזון Bordo, 2003; Pruis & Janowsky, 2010, של הרזון בתרבויות המודרניות )למשל

אושר, הצלחה, נעורים ומקובלות חברתית, ואכן ניכר כי בעידן הנוכחי של העולם קונוטציות ל

המערבי גזרה דקיקה וחטובה היא אידיאל היופי הנשי. לעומת הרזון, עודף משקל מתקשר

(. מחקרים רבים עסקו בחוסר Grogan, 2008לעצלנות, היעדר כוח רצון ואף חוסר שליטה )

חברתיים של ימינו ליופי, המושפעים במידה רבה -םההתאמה בין הסטנדרטים התרבותיי

,Spitzer, Hendersonלמשל, מהמדיה, לבין גודל ומבנה הגוף של גברים ונשים בעולם המציאותי )

& Zivian, 1999 .) החוקריםFredrickson & Roberts (1997טענו כי בתרבויות המודרניות ),

צונית נרחבות ומדגישות את חשיבות המראה חברתיות סביב ההופעה החי -הנורמות התרבותיות

באמצעות פעמים רבות נשים משיגות מעמד וערךבקרב נשים ופחות בקרב גברים. יותר החיצוני

מקשת רחבה יותר של מאפיינים, וערך גברים עשויים להשיג מעמד ההופעה החיצונית, בעוד ש

בסקירת הספרות שערכה (.Wilcox, 1997) פיזי כגון אינטליגנציה, עושר כלכלי או כוח

Tiggemann (2004 הודגמו הבדלים בין מגדריים באשר למידת אי שביעות הרצון מהגוף; נשים ,)

גברים הביעו פחות אי שביעות רצון דיווחו על אי שביעות רצון רבה יותר מגופן בהשוואה לגברים.

ה כי נשים מדווחות על מחקר נוסף הראמגופם, ובעיקר גברים צעירים שהיו מרוצים יותר מגופם.

7

דיווחו על אי באחוז בלתי מבוטל גם גברים ן רבה יותר מגופן לעומת גברים, אולםאי שביעות רצו

בהתאם . (Mellor, Fuller-Tyszkiewicz, McCabe, & Ricciardelli, 2010שביעות רצון מגופם )

במיוחדו בקרב שני המינים בעיה שכיחה ורווחת מהווה, לא מפתיע כי בימינו דימוי גוף שלילי לכך

קונצנזוס נרחב בספרות באשר לשכיחות הגבוהה של (. קייםCash & Henry, 1995בקרב נשים )

עד כי חוקרים רבים סבורים שדימוי גוף שלילי הנו חוויה ,דימוי גוף שלילי בקרב נשים

& Cash, 2004; Cash"נורמטיבית" בקרב בנות ונשים ברוב, אם לא בכל, החברות המפותחות )

Pruzinsky, 2002; Rodin, Silerstein, & Striegel-Moore, 1985.)

מרבית המחקרים יושמו על נשים צעירות בגילאי 1990בתחום דימוי גוף, עד שנת

אוניברסיטה. אוכלוסייה זו הינה ספציפית ובעלת מאפיינים חדגוניים יחסית, בין היתר טווח

ם. כתוצאה מכך, הועבר מסר שגוי כי הפסיכולוגיה של דימוי שני 18-25גילאים צר הנע לרוב בין

ואילך חלה עלייה נרחבת 1990. משנת (Grogan, 2008) גוף רלוונטית אך ורק לנשים צעירות

במספר המחקרים בתחום זה שיושמו על אוכלוסיות מגוונות של גברים, נערים, נערות, נשים

כותיו יש רלוונטיות רבה עיון כי לדימוי גוף והשלוגברים בגילאים מבוגרים יותר, וחיזקו את הר

(. במהלך העשור האחרון פורסמו יותר ויותר Grogan, 2008נשים בכל הגילאים )לגברים ול

,Allaz, Bernstein, Rouget)למשל,מחקרים אשר רלוונטיים גם לאוכלוסייה הבוגרת יותר

Archinard, & Morabia, 1998; Pruis & Janowsky, 2010; Tiggemann & Lynch, 2001.)

ניתן להניח כי החוקרים החלו לשים דגש על האוכלוסייה הבוגרת משום שהן הגוף הפיזי

האובייקטיבי והן התפיסה הסובייקטיבית לגבי גופניות עשויים להשתנות משמעותית במרוצת

צורה השנים. עם חלוף הזמן, נשים מתרחקות צעד נוסף מהגוף האידיאלי, הרזה והצעיר. ב

הן מעלות משקל, גופן משנה את צורתו, אלסטיות העור פוחתת, הן עם התבגרותן אופיינית

ב (. בהתאם לכך, ניתן לחשוTiggemann, 2004מפתחות קמטים ושיערן מאפיר או מתדלדל )

מעניין להיווכח כי לא כך הדבר; הספרות מצביעה על כך ךשדימוי הגוף ילך וירד עם השנים, א

,Grogan, 2008; Pruis & Janowsky,)למשל בקרב נשים נותר קבוע לאורך החיים שדימוי הגוף

2010; Tiggemann, 2004; Tiggemann & Lynch, 2001, Webster &Tiggemann, 2003 .)

ו עדויות סותרות לגבי שליליות דימוי הגוף בקרב נשים מבוגרות. הרא מחקרים מסוימים אף

( מצאו כי השאיפה של נשים לרזון אינה משתנה בין גילאים 1998) .Allaz et alלדוגמא, החוקרים

( מצאו כי לנשים צעירות רצון חזק יותר להיות רזות. 2010) Pruis & Janowsky שונים, ואילו

8

כמו כן, מעבר למידה שבה נשים תופסות את עצמן כאטרקטיביות מבחינה חיצונית או כתואמות

נוספים המשפיעים על מידת שביעות הרצון מהגוף. ורמים קיימים גהיא שלאידיאל היופי, ההנחה

דימוי הגוף נותר קבוע ש. למרות גורם כזה עשוי להיות מידת החשיבות שאישה מייחסת לגופה

הולכת הופעתן החיצוניתלאורך החיים, נמצא שככל שנשים מתבגרות החשיבות שהן מייחסות ל

עם הגיל ש הציגה את מסקנתהTiggemann (2004 )(. Tiggemann & Lynch, 2001) ופוחתת

ומשקלו. שינוי שלהן מתרחשת ירידה בחשיבות שנשים מייחסות להופעתן החיצונית, לצורת הגוף

לדידה, עשוי לשמש גורם מגן בגיל מבוגר מפני ההשפעות השליליות של דאגות סביב המראה זה,

ן חשובה ההופעה החיצונית בגיל מבוגר עדייש עדויות לכךמאידך, יש . העצמיערך על החיצוני

(Wilcox, 1997נשים מבוגרות מנסות לעשות דיאטות על מנת להפחית ממשקלן ו .) על ידי כך

עדכני מחקר(. Allaz et al., 1998; Bedford & Johnson, 2006) לשפר את הופעתן החיצונית

בלבד שלנשים ובה לא זוTiggemann (2004 )ממסקנתה של יותר הצביע על מגמה הפוכה לחלוטין

עולה ומתחזקת עם אף מבוגרות עדיין חשוב המראה החיצוני, אלא החשיבות המיוחסת לגוף

הגיל. לצד העלייה בחשיבות, במחקר זה נמצאה גם מגמה של עלייה בשביעות הרצון מהגוף

(Mellor et al., 2010 החוקרים מנסים להסביר את אי ההלימה של ממצאיהם בהישענותם על .)

(. לטענתה, בגילאים מתקדמים מתרחש תהליך בו היכולת להיות 2004) Tiggemannשל דבריה

שבעת רצון מההיבטים התפקודיים והבריאותיים של הגוף תופסת עדיפות על פני שביעות רצון

גיל המעבר נוטות להתמקד בהיבטים לאחרנשים יתכן כי מהיבטיו החיצוניים. כלומר,

, ופחות באלו החיצוניים. כתוצאה מכך, ככל הנראה מתרחשת בריאותיים של הגוף-התפקודיים

-ירידה בחשיבות המיוחסת למראה החיצוני, בעוד שהחשיבות סביב ההיבטים התפקודיים

(.מפתיע למצוא כי דווקא Tiggemann, 2004של הגוף נותרת בעינה ויתכן שאף עולה )בריאותיים

הגוף. החוקרת מסבירה את הממצא המפתיע חלה עלייה בדימוילעיתים ומעלה, 60בקבוצת הגיל

כך שבגילאים אלו ההופעה החיצונית כבר לא משחקת תפקיד כה מרכזי בהגדרת זהותה העצמית

(. מכאן נובע כי בבחינת החשיבות המיוחסת לגוף ושביעות הרצון Tiggemann, 2004של האישה )

למשל בין היבטים מוי גוף, ממנו, עולה צורך בהבחנה ברורה יותר בין היבטים שונים של די

בריאות.או בין אלו הקשורים לתפקוד הקשורים להופעה חיצונית ל

גוף נותר קבוע עד הלמרות שבאופן כללי קיים קונצנזוס בספרות לגבי התופעה שדימוי

,Pruis & Janowsky, 2010; Tiggemann, 2004; Tiggemann & Lynch)למשל,גיל מסוים

9

2001; Webster &Tiggemann, 2003 ,)של דימוי תייםקיימים מרכיבים פסיכולוגיים והתנהגו

20-84נשים בגילאי 322( דגמו 2001) Tiggemann & Lynchהחוקרות גוף שכן משתנים עם הגיל.

עם ובדקו אילו התנהגויות ומרכיבים פסיכולוגיים הקשורים לדימוי גוף עשויים להשתנות

הוא האופן שבו נשים בודקות את גופן וחושבות עליו 'ףגו'ניטור הלדוגמא, הגיל. התקדמות

במונחים של כיצד הוא נראה במקום כיצד הוא מרגיש, למשל, בדיקה עצמית לגבי האם הבגדים

שהומשגה על ידי 'אובייקטיפיקציה עצמית' שאישה לובשת גורמים לה להיראות טוב.

Fredrickson & Roberts (1997 ,)ית שמאופיינת על ידי ניטור של היא צורה של מודעות עצמ

תהליך עוברות בחברות המודרניות , בנות ונשים בקצרהההופעה החיצונית של הגוף באופן קבוע.

הן מפנימות את הפרספקטיבה של מתבונן חיצוני על גופן, והן מתחילות סוציאליזציה שבו

הרגלים אלה של להתייחס לעצמן כאובייקט שמסתכלים עליו, שמעריכים אותו ממבט חיצוני.

. במחקרן שונים 'ניטור הגוף' ושל 'אובייקטיפיקציה עצמית' עלולים להוביל לרגשות שליליים

נמצא כי ניטור הגוף, אובייקטיפיקציה עצמית, חרדה סביב הופעה חיצונית וסימפטומים של

Grogan (2008 ,)(. לפיTiggemann & Lynch, 2001בעיות אכילה פחתו באופן מובהק עם הגיל )

נשים מושפעות מאידיאל היופי הנשי כפי שהוא מוצג במדיה, קרי אותן דמויות נשיות דקיקות,

צעירות ונכספות, ונוטות להשוות את עצמן אליהן. היא משערת כי ככל שהן מתבגרות הן משנות

את קבוצת ההתייחסות שלהן להשוואה לקבוצת השווים שלהן, קרי נשים בנות אותו גיל. השערה

( שהראו כי ככל שנשים 2003) Webster & Tiggemannמוצאת תימוכין במחקר אחר של זו

מתבגרות ומתרחקות מאידיאל היופי, הן מאמצות לעצמן אסטרטגיות קוגניטיביות, כגון הפחתת

ציפיות או הערכה מחדש, בהקשר לגופן. עוד נמצא במחקר הנ"ל כי אין הבדל באי שביעות הרצון

הרצון מהגוף הייתה קשורה יבות המיוחסת לגוף בגילאים שונים. אי שביעות מהגוף ובמידת החש

, לאי שביעות 20-34עירות בגילאי עצמית בכל הגילאים. יחד עם זאת, בקבוצת הנשים הצלהערכה

רצון מהגוף הייתה השפעה חזקה על האופן שבו האישה תפסה את עצמה ועל ערכה העצמי

רצון מהגוף השביעות מידת בה הקשר בין 50-65שים בגילאי הגלובלי, וזאת בניגוד לקבוצת הנ

היא שאימוץ אסטרטגיות שהתקבלה מהמחקר להערכתן העצמית היה חלש יותר. המסקנה

קוגניטיביות מגבירות קבלה של הגוף המשתנה והכרה בו, וחשוב מכך, שומר על תחושת העצמי

ניטיבית, ניתן לשאול האם קיימת קוגהבחינה הועל ערכה העצמי של האישה. לצד השפעה זו מ

את גופן? במילים אחרות, האם קיים שבו נשים חוות את עצמן והשפעה מבחינה רגשית על האופן

קשר בין אינטליגנציה רגשית לדימוי גוף?

11

בשנים האחרונות פותחו מודלים תיאורטיים רבים שניסו לתאר ולהגדיר את מושג

ו המשגה תיאורטית שיטתית לקונסטרקט היו. הראשונים שהציעהאינטליגנציה הרגשית

Salovey & Mayer (1990 )אינטליגנציה רגשית כ"יכולת של הפרט לעקוב אחר רגשותיו שהגדירו

הם ביניהם ולהשתמש בידע זה כדי להנחות את מחשבותיו ופעולותיו". ורגשות הזולת, להבחין

יבות את הקונסטרקט: היכולת הניחו כי יש שלוש קטגוריות של יכולות אדפטיביות אשר מרכ

לפרש ולבטא רגשות בעצמי ובאחרים, היכולת לווסת רגשות בעצמי ובאחרים והיכולת להשתמש

Salovey, Mayer, Goldman, Turvey & Palfai (1995)ברגשות לפתרון בעיות. בהמשך, פיתחו

הלב המופנית מודל תלת גורמי לאינטליגנציה רגשית שכלל שלושה מרכיבים: א. מידת תשומת

, ג. אמונות לגבי הפסקת (clarity), ב. מידת הבהירות לגבי החוויות הרגשיות (attention)לרגשות

.(repair)רגשות שליליים או הארכת רגשות חיוביים

קוגניציה -החוקרים הרחיבו את הגדרתם הראשונית והשתמשו במונחי רגש 1997בשנת

שית, כאשר היא מוגדרת כסט של יכולות קוגניטיביות לבניית מודל משופר של אינטליגנציה רג

. כלומר, הודגשו המרכיבים הקוגניטיביים של (Mayer & Salovey, 1997)לעיבוד מידע רגשי

השנים בתחום הביאה לחלוקה ברורה במהלךאינטליגנציה רגשית. התפתחות הספרות הגוברת

, (Ability vs. Trait)של תכונת אישיות בין מודלים של יכולת לאינטליגנציה רגשית לבין מודלים

& Petrides) כשהראשון נמדד במבחנים מבוססי ביצוע והשני נמדד בשאלוני דיווח עצמי

Furnham, 2001.) אחד הכלים למדידת אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות הוא ה-Schutte

Self-report Emotional Intelligence Test (SSRI) ודלים הפופולאריים של אשר מבוסס על המ

Salovey & Mayer (1997 ;1990 )( לאינטליגנציה רגשית שהוזכרו לעילSchutte, Malouff,

Hall, Haggerty, Cooper, Golden & Dornheim, 1998 .)נמצא בשימוש נרחב בספרות מדד זה

ין לבחון את . מבחינה תיאורטית, יש עני(Schutte et al., 1998ובעל תוקף ומהימנות מוכחים )

אין , בעוד שהקשר בין דימוי גוף לבין אינטליגנציה רגשית כתכונה המושרשת באישיות האדם

במבחני ביצוע אינטליגנציה רגשית כזה כאשר מודדים להניח על קיומו של קשר תיאורטית סיבה

, SSRI-באמצעות ה תפי שנמדדנמצא כי אינטליגנציה רגשית, כ כיכולת ביצועית.מקסימלי

, (קושי בזיהוי רגשות ובמתן ביטוי מילולי לרגשות) שורה באופן מובהק בין היתר לאלקסיתימיהק

תשומת לב המופנית לרגשות, בהירות של החוויה הרגשית, היכולת לתקן מצב רוח, אופטימיות

(.Schutte et al., 1998ושליטה על דחפים )

11

ממצאים שונים; דווחים עלמ אינטליגנציה רגשית השפעת הגיל עלו את שבדקמחקרים

הגיל עלייתכך שאינטליגנציה רגשית נוטה לעלות עם בידיווחו על מתאם חיוישנם מחקרים ש

לא נמצא קשר כלל מחקרים שבהם , או (Van Rooy, Alonso, & Viswesvaran, 2005)למשל,

(.Alumran & Punamaki, 2008)למשל, לגיל

את הקשר בין חקור( היו הראשונים ל2002) Hayaki, Friedman, & Brownellהחוקרים

הבעת רגשות לאי שביעות רצון מהגוף בקרב נשים בגילאי קולג'. כאמור, הבעת רגשות היא יכולת

(. נמצא כי כאשר שולטים על 1990) Salovey & Mayerהנכללת במושג אינטליגנציה רגשית של

ון, קיים מתאם שלילי מובהק בין , אסרטיביות ודיכאBMI (Body Mass Index) משתנים של

היכולת להביע רגשות לבין אי שביעות רצון מהגוף. במילים אחרות, רמה נמוכה של יכולת הבעת

לאחרונה רגשות הייתה קשורה לרמות גבוהות של דימוי גוף שלילי. שני מחקרים בלבד עסקו

,Costarelli, Demerzi, & Stamou) כתכונת אישיות בקשר בין דימוי גוף לאינטליגנציה רגשית

2009; Swami, Begum, & Petrides, 2010 החוקרים .) Costarelli et al.(2009 דגמו נשים )

יגו סימפטומים של אכילה בעייתית מול וחילקו אותן לשתי קבוצות; נשים שהצ 18-30בגילאי

בין היתר ללא סימפטומים של אכילה בעייתית. נמצאו הבדלים רבים בין שתי הקבוצות,נשים

רמות נמוכות של אינטליגנציה רגשית בקבוצת האכילה הבעייתית. בבחינת הקשר בין

דימוי גוף אינטליגנציה רגשית לדימוי גוף, מצאו כי לאינטליגנציה רגשית קשר מובהק עם

הערכת בריאות, אוריינטציה לגבי בריאות ומידת שביעות הרצון מהגובה בשלושה תתי הסולמות:

-ף. מסקנתם של החוקרים הייתה כי אינטליגנציה רגשית גבוהה קשורה ליחס עצמיומחלקי הגו

דגש על סימפטומים של אכילה בעייתית והקשר בעיקר גוף בריא יותר. יחד עם זאת, מחקרם הניח

2010לאינטליגנציה רגשית, ואילו התייחסותם לדימוי גוף הייתה תמציתית ושולית. רק בשנת

רה לבחון את הקשר הספציפי בין אינטליגנציה רגשית לדימוי גוף. יצא מחקר ששם לו למט

לדרג דמויות בהתאם מתבקש ( השתמשו בשיטה שבה הנבדק 2010) .Swami et alהחוקרים

למשקלו הממשי ובהתאם למשקל אידיאלי מבחינתו, וגם בשאלון חד ממדי להערכת הגוף. ככל

צאו פחות פערים בין המשקל הממשי נמכך שרמת האינטליגנציה הרגשית הייתה גבוהה,

well being-לאידיאלי וגם הערכה חיובית יותר של הגוף. זאת ועוד, החוקרים מצאו כי מרכיב ה

נשים עם הערכה עצמית כלומר, של אינטליגנציה רגשית מנבא התפתחות של דימוי גוף חיובי;

יותר, יכבדו יותר את גופן גבוהה יותר, השקפה אופטימית על העולם ותחושה סובייקטיבית טובה

שאינטליגנציה רגשית ויהיו בעלות עמדה חיובית יותר ביחס לגופן. המחקר סיפק עדות לכך

12

. עם זאת, מחקר זה 'כתכונת אישיות משחקת תפקיד בעיצוב דימוי גוף בקרב נשים בגילאי קולג

רגשית לדימוי גוף את הקשר בין אינטליגנציה בדקהתבסס על גישה חד ממדית של דימוי גוף ולא

( השתמשו בגישה 2009) .Costarelli et alעל היבטיו השונים, מפרספקטיבה רב ממדית. לעומתו,

רב ממדית אך מאחר ובחרו להתמקד בדפוסי אכילה, התוצאות לגבי דימוי גוף הוצגו באופן לקוני.

דיין לא ברור באיזו מלבד שני המחקרים הנ"ל, עד היום לא פורסמו מחקרים נוספים בנושא ולכן ע

היבטים של רגשית קשורה לדימוי גוף, הן בהיבטים הפיזיים החיצוניים, והן ב מידה אינטליגנציה

חולי. יתרה מזאת, שני -", והווייתו הביולוגית, דהיינו בריאותfitnessכשירות הגוף, דהיינו "

יש ינטליגנציה רגשית המחקרים בוצעו על אוכלוסייה של סטודנטיות ולכן עדיין לא ברור האם לא

ים יותר. רבוגמהשפעה על דימוי גוף גם בגילאים

המחקר הנוכחי

נציה רגשית, עד היום לא נעשו מחקרים שבחנו את הקשר בין שלושת הקונסטרקטים: אינטליג

אינטליגנציה דימוי גוף לבין גיל. מטרת המחקר הנוכחי היא לשפוך אור על הקשר בין דימוי גוף ו

הנבדקות חולקו לשלושת אישיות, וכן לבחון את השפעת משתנה הגיל על שניהם. רגשית כתכונ

, 40-59, נשים בוגרות בטווח גילאים 20-39: נשים צעירות בטווח גילאים לפי גילאים קבוצות

ומעלה. החלוקה נעשתה באופן הנ"ל משום 60ונשים מבוגרות לאחר גיל המעבר בגילאים

זו. למשל, הנשים הצעירות מאופיינות בהימצאותם בגיל הפוריות, שהקבוצות שונות איכותית זו מ

בין אם לפני או אחרי לידות. יתכן כי הפוריות היא גורם שעשוי להשפיע על דימוי גוף. לעומת

בנוסף, נמצאות בשלהי גיל הפוריות וחלקן בתחילת גיל המעבר. 40-59זאת, נשים בגילאי

(. Tiggemann, 2004) 60י הגוף בינן לבין נשים מעל גיל מחקרים הצביעו על הבדל איכותי בדימו

שלושזאת ועוד, מאחר ומרבית המחקרים נעשו על אוכלוסייה של נשים צעירות, החלוקה ל

.התייחסות השוואתית של ממצאי המחקר הנוכחי עם הספרות הקיימת מאפשרתקבוצות

החוקרים בוחרים להתמקד למרות הספרות הענפה בתחום של דימוי גוף, כיום עדיין מרבית

The Multidimensional Body- Selfבהקשר המצומצם של הופעה חיצונית. השימוש במדד

Relations Questionnaire (Cash, 2000) ניב עשרה תתי סולמות של דימוי גוף מבמחקר הנוכחי

לנו לקבל סייע מאפשר כיסוי מקיף לקונסטרקט מהגישה הרב ממדית. השימוש בכלי מפורט מוכך

לדעת אילו אספקטים של דימוי יתןתמונה עשירה יותר של האופן שבו נשים חוות את גופן. כך נ

13

גוף משתנים במהלך החיים ואילו מהם נותרים קבועים. כמו כן, נוכל לדעת על אילו אספקטים של

. יתרה דימוי גוף מושמת חשיבות בגילאים שונים ואולי לשער מה תורם לאי שביעות הרצון מהגוף

נבדקתקדם את הידע על הקשר בין אינטליגנציה רגשית לדימוי גוף. מ, המחקר הנוכחי כךמ

ההנחה התיאורטית כי אינטליגנציה רגשית גבוהה עשויה לסייע לנשים לקבל את גופן כפי שהוא,

לאור . הממשי לבין הגוף הנשי האידיאלי, כפי שהוא מוצג במדיה על אף חוסר ההלימה בין הגוף

י מחקרים בלבד בנושא עד היום, עלה צורך להמשיך ולברר את אופיו של הקשר בין שני שנ

דימוי גוף בין הפוטנציאלי הקשר את שבחנו מחקרים בעבר פורסמו לא, הקונסטרקטים. בנוסף

עם הגיל נוטים להופיע . אוניברסיטה לגילאי מעבר ,רגשית כתכונת אישיות אינטליגנציה ובין

אופן שבו טליגנציה רגשית קשורה להאם אינ. , חלקם לא רצוייםבלתי נשלטיםשינויים גופניים

הראשון הואהמחקר הנוכחי תופסות, חושבות או מרגישות לגבי גופן? בגילאים שונים נשים

ומעלה. 40האם אינטליגנציה רגשית ממשיכה להשפיע על דימוי גוף של נשים גם בגילאי הבודק

השערות תיאורטיות

מוי הגוף ימצא קבוע עד גיל המעבר, ואילו נשים לאחר גיל המעבר יציגו שביעות רצון גבוהה . די1

יותר מהגוף.

. נשים בוגרות ונשים לאחר גיל המעבר, בהשוואה לנשים צעירות, יציגו פחות חשיבות סביב 2

המראה החיצוני של הגוף.

יבטים בריאותיים חשיבות סביב ה צעירות, יציגו יותר. נשים לאחר גיל המעבר, בהשוואה לנשים 3

ותפקודיים של הגוף.

. נשים עם אינטליגנציה רגשית גבוהה יציגו רמות גבוהות יותר של רגשות חיוביים וסיפוק ביחס 4

לגופן.

בקשר בין דימוי גוף לאינטליגנציה רגשית בגילאים השונים. יםהבדל . נבדוק האם קיימים5

14

שיטה

נבדקים

. 20-82במדגם נוחות מאוכלוסייה של נשים בלבד. טווח הגילאים נע בין נבדקי המחקר נדגמו

נשים 44(: 1קבוצות )ראה טבלה שלושנבדקות אשר חולקו לפי גילאים ל 140במחקר השתתפו

40-59נשים בוגרות בטווח גילאים 52(, ,SD=5.49 mean=27.95) 20-39צעירות בטווח גילאים

(mean=47.56, SD=5.83 ,)44 ומעלה 60ם מבוגרות לאחר גיל המעבר בגילאים נשי

(mean=68.39, SD=5.74 .)

סטטיסטיקה תיאורית של נבדקות המחקר בחלוקתן לשלוש קבוצות גיל.: 1טבלה

גיל מקסימום גיל מינימום סטיית תקן גיל ממוצע מספר נבדקות קבוצת גיל 39 20 5.49 27.95 44 צעירות 59 40 5.83 47.56 52 ביניים

82 60 5.74 68.39 44 מבוגרות 82 20 17.05 47.94 140 סך הכול

כלים

The Schutte Self-Report Emotional Intelligence Test (Schutte et al., 1998)

הוא שאלון דיווח עצמי למדידת אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות ( 1נספח )ראה SSRI כלי

(Traitהוא מורכב מ .)-מבוססים על המודל התיאורטי המקורי לאינטליגנציה רגשית פריטים ה 33

. השאלון מעריך את המידה בה 1990בשנת Salovey & Mayerשפותח על ידי החוקרים

הנבדקים תופסים רגשות, מבינים רגשות, מווסתים ומשתמשים בהם באופן אדפטיבי. הנבדקים

מידה רבה )"מסכים ב 5"( עד כלל)"לא מסכים ב 1-מדרגים את תשובותיהם בסולם ליקרט מ

"(. השאלון מודד שלושה אספקטים של אינטליגנציה רגשית: א. הערכה וביטוי של רגשות. מאוד

פנים, אני מזהה את הרגשות השאלון: "כשאני מביט בהבעות מפריטי לאספקט זהדוגמאות

ת רגשות. דוגמא שאנשים חווים", "אני יודע מתי לדבר על בעיותיי האישיות עם אחרים". ב. ויסו

מפריטי השאלון: "יש לי שליטה על רגשותיי". ג. היכולת להשתמש באופן אדפטיבי לאספקט זה

מפריטי השאלון: "כשאני חווה רגש חיובי, אני יודע כיצד לשמר לאספקט זהברגשות. דוגמא

יון גבוה צאשר , כ33-165אותו". סכום הפריטים מהווה את הציון הכללי. ציון זה יכול לנוע בין

דיווחו על עקביות פנימית Schutte et al. (1998 ) משקף אינטליגנציה רגשית גבוהה ולהיפך.

. (r= 0.78), ומהימנות טובה של מבחן חוזר בטווח של שבועיים (α= 0.87)גבוהה

15

The Multidimensional Body- Self Relations Questionnaire (Cash, 2000)

ים שונים היבט( הוא שאלון דיווח עצמי, רב ממדי, המשמש להערכת 2נספח )ראה MBSRQכלי

סולמות של דימוי גוף: -פריטים המרכיבים יחד עשרה תתי 69-של דימוי גוף. השאלון מורכב מ

הערכת מראה חיצוני, הערכת כושר גופני, הערכת בריאות, אוריינטציה לגבי מראה חיצוני,

טציה לגבי בריאות, אוריינטציה לגבי חולי, עיסוק יתר בעודף אוריינטציה לגבי כושר גופני, אוריינ

ים כילמשקל, סיווג עצמי של משקל ושביעות רצון מאזורי גוף שונים. חלק מתתי הסולמות מ

(, כלומר, תחושות הנבדקים ביחס להיבטים שונים של גופם, "Evaluation"מרכיבים של הערכה )

(, כלומר, מידת החשיבות "Orientation"הגותיים )וחלקם מכילים מרכיבים קוגניטיביים והתנ

הפריטים הראשונים 57-שהנבדקים מייחסים להיבטים שונים של גופם ומידת ההשקעה בהם. ב

)"מסכים 5"( עד כלל)"לא מסכים ב 1-הנבדקים מדרגים את תשובותיהם בסולם ליקרט מ

תשובות 5ותר עבורם מתוך הנבדקים מסמנים את התשובה הנכונה בי 58-60בהחלט"(. בפריטים

)"לא 1-הנבדקים מדרגים את תשובותיהם בסולם ליקרט מ 61-69הניתנות לכל הפריט, ובפריטים

(, ציונים "Evaluation")"מרוצה במידה רבה"(. בתתי הסולמות של הערכה ) 5מרוצה בכלל"( עד

משקפים חוסר גבוהים משקפים רגשות חיוביים וסיפוק ביחס לגוף, בעוד שציונים נמוכים

( דיווח על 2000) Cash(. 2שביעות רצון )הסבר מפורט עבור כל אחד מתתי הסולמות ראה בטבלה

( 0.73-0.9נע בין αתוקף מבנה, מבחין ומתכנס חזק. בנוסף, הוא דיווח על עקביות פנימית גבוהה )

(. 0.74-0.94נע בין rומהימנות טובה של מבחן חוזר בטווח של חודש )

16

: הסבר עבור כל תת סולם בשאלון דימוי גוף ומשמעות ציון גבוה ונמוך.2ה טבל

ציון נמוך ציון גבוה הסבר תת סולםהערכת מראה

(AE) חיצוניתחושות של אטרקטיביות או

חוסר אטרקטיביות של המראה החיצוני. מידת שביעות הרצון

מההופעה החיצונית

תחושות חיוביות ושביעות רצון מהמראה

צוניהחי

חוסר שביעות רצון כללי מהמראה החיצוני

הערכת כושר (FE) גופני

תחושות של כושר גופני או היעדר כושר גופני

תחושות של כושר גופני טוב, ספורטיביות

וקומפטנטיות

תחושות של היעדר כושר גופני, חוסר יכולת

ספורטיבית הערכת בריאות

(HE) תחושות של בריאות פיזית ו/או

פש ממחלות גופניותהחושל בריאות תחושות

טובה של הגוףשל בריאות תחושות

לקויה וסימפטומים של מחלה או פגיעות למחלה

אוריינטציה לגבי מראה

(AO) חיצוני

מידת ההשקעה בהופעה החיצונית

מתן חשיבות רבה ותשומת לב להופעה החיצונית, עיסוק רב

בהתנהגויות טיפוח

אדישות וחוסר חשיבותלגבי המראה, לא משקיעים מאמץ

להראות טובאוריינטציה

לגבי כושר גופני(FO)

מידת ההשקעה בכושר גופני או במיומנות ספורטיבית

הערכה של כושר גופני ומעורבות פעילה לחיזוק או שמירת הכושר הגופני

חוסר הערכה של כושר גופני, לא נוטים לשלב

פעילות ספורטיבית באורח חייהם

ריינטציה או לגבי בריאות

(HO)

מידת ההשקעה באורח חיים בריא

מודעות גבוהה לבריאות וניסיון לנהל אורח חיים

בריא

אדישות לגבי הבריאות

אוריינטציה (IO) לגבי חולי

מידת התגובתיות למחלה או לחשד למחלה

לסימפטומים ערנותגופניים של מחלה ונטייה

טיפול רפואי אחר לחפש במהרה

ערניים במיוחד לא לסימפטומים גופניים של

מחלה

עיסוק יתר בעודף משקל

(OWP)

משקף חרדה מפני השמנה, ערנות יתר לגבי משקל,

הרזייה, והגבלה על ניסיונות האכילה

עיסוק יתר בעודף משקל, חרדה מפני השמנה,

ניסיונות להוריד משקל

אין עיסוק מיוחד בעודף משקל

סיווג עצמי של (SCW) משקל

משקף כיצד אדם תופס ומתייג את משקלו, החל מתת משקל

ועד עודף משקל רב

סיווג עצמי של עודף משקל

סיווג עצמי של תת משקל

שביעות רצון מאזורי גוף

(BASS) שונים

דומה להערכת מראה חיצוני, אך עוסק בהיבטים מובחנים

של המראה החיצוני

תחושת שביעות רצון מרוב אזורי הגוף

חוסר שביעות רצון עם הגודל או המראה של

מספר אזורי גוף

הליך המחקר

התבקשו תן טופס הסכמה מדעת שעליו לכל הנבדקות נישתתפו במחקר בהתנדבות. הנבדקות ה

תבקשו לענות על שני אחר חתימה בטופס ההסכמה הנבדקות הבמחקר. ל לחתום טרם השתתפותן

כתכונת ופריטי דיווח עצמי למדידת אינטליגנציה רגשיתשאלונים שכוללים פריטים דמוגרפיים

ודימוי גוף. אישיות

17

שיטת עיבוד הנתונים

השערות אופרציונליות

Appearanceשל דימוי גוף: בתתי הסולמותבוגרות נשים צעירות ל . לא ימצא הבדל בין1

Evaluation, Overweight Preoccupation, Self-Classified Weight, Body Areas

Satisfaction . בתתי הסולמות יציגו ציונים גבוהים יותר לאחר גיל המעברנשים לפי ההשערה

Appearance Evaluation, Self-Classified Weight, Body Areas Satisfaction . בתת הסולם

Overweight Preoccupation יציגו ציונים נמוכים בהשוואה נשים בקבוצה לאחר גיל המעבר

שונות חד גורמי יניתוח נערכוצעירות ובוגרות, כלומר יציגו עיסוק מופחת בעודף משקל. לנשים

לבדיקת ההשערה.

של דימוי גוף . נשים בוגרות ונשים לאחר גיל המעבר יקבלו ציונים נמוכים יותר בתת הסולם2

Appearance Orientationקת ך ניתוח שונות חד גורמי לבדי, בהשוואה לנשים צעירות. נער

ההשערה.

נשים מבוגרות לאחר גיל המעבר יקבלו ציונים גבוהים יותר בתתי הסולמות של דימוי גוף .3

Fitness Orientation ו- Health Orientationניתוחי שונות חד , בהשוואה לנשים צעירות. נערכו

גורמי לבדיקת ההשערה.

הסולמות של דימוי תתי וף, עבור כלן אינטליגנציה רגשית ודימוי גבי יםחיובי ו מתאמיםמצאיי .4

פירסון בין המשתנים הנ"ל. מיבאמצעות מתא נבדקהההשערה גוף.

בקשר בין דימוי גוף לאינטליגנציה רגשית בין שלוש יםהבדל בדיקת השאלה האם קיימים .5

מתאמי לשם כך נערכוהסולמות של דימוי גוף. תתי עבור כל הבדיקה היאקבוצות הגילאים.

להבדלים בין המתאמים. Zמבחן לאחר טרנספורמציה של פישר, נערך .פירסון

18

תוצאות

עקביות פנימית של השאלונים

בשאלון העקביות הפנימית של כל אחד מהשאלונים באמצעות מדד אלפא של קרונבך. נבדקה

SSRI ( לאינטליגנציה רגשית נמצאה עקביות פנימית גבוההα= 0.9בשאלון .)MBSRQ לדימוי

-0.61נע בין α) סבירה עד גבוהה ונמצאה ,סולם בנפרדתת העקביות הפנימית נמדדה עבור כל ף גו

.(3, ראה טבלה 0.88

.תת סולםעבור כל : אלפא של קרונבך 3טבלה

α α

(SSRIאינטליגנציה רגשית )0.9

(HOאוריינטציה לגבי בריאות )0.7

(AEהערכת מראה חיצוני )0.83

(IOחולי ) אוריינטציה לגבי0.67

(FEהערכת כושר גופני )0.61

(OWPעיסוק יתר בעודף משקל )0.66

(HEהערכת בריאות )0.72

(SCWסיווג עצמי של משקל )0.88

(AOאוריינטציה לגבי מראה חיצוני )0.75

(BASSשביעות רצון מאזורי גוף שונים )0.78

(FOאוריינטציה לגבי כושר גופני )0.88

ים דמוגרפייםנתונ

נערכו על מנת לבדוק האם קיימים הבדלים מובהקים במשתנים דמוגרפיים בין קבוצות הגיל,

מבחני חי בריבוע לאי תלות עבור משתנים קטגוריאליים, ומבחני ניתוח שונות עבור משתנים

(: 4רציפים. להלן הנתונים הדמוגרפיים של המדגם בחלוקה על פי קבוצות גיל )ראה טבלה

: שכיחויות ואחוזים של משתנים דמוגרפיים בקבוצות הגיל.4טבלה

נתון דמוגרפיקבוצת צעירות

(n=44)

קבוצת ביניים

(n=52)

קבוצת מבוגרות

(n=44) p

יש/ אין ילדים .>001 (97.7%)43 (88.5%)46 (40.9%) 18 יש ילדים

(2.3%)1 (11.5%)6 (59.1%)26 אין ילדים ל.מ. 14.159 14.231 14.148 צעמספר שנות השכלה ממו

סטטוס משפחתי

.>001 (6.8%)3 (11.5%)6 (50%)22 רווקות

(56.8%)25 (75%)39 (47.7%)21 נשואות

(36.4%)16 (13.5%)7 (2.3%)1 גרושות/ אלמנות

19

ארץ לידה

ל.מ. (13.6%)6 (11.5%)6 (6.8%)3 מז' אירופה

מע' אירופה/ דר' (6.8%)3 (7.7%)4 (4.5%)2 אמריקה

(13.6%)6 (5.8%)3 (0%)0 אסיה/ אפריקה (65.9%)29 (75%)39 (88.6%)39 ישראל

ארץ לידת האב

.>001 (75%)33 (23.1%)12 (13.6%)6 מז' אירופה

מע' אירופה/ דר' (6.8%)3 (9.6%)5 (11.4%)5 אמריקה

(15.9%)7 (44.2%)23 (13.6%)6 אסיה/ אפריקה (2.3%)1 (23.1%)12 (61.4%)27 ישראל

ארץ לידת האם

.>001 (72.7%)32 (21.2%)11 (13.6%)6 מז' אירופה

מע' אירופה/ דר' (6.8%)3 (13.5%)7 (22.7%)10 אמריקה

(15.9%)7 (36.5%)19 (9.1%)4 אסיה/ אפריקה (4.5%)2 (28.8%)15 (54.5%) 24 ישראל

יחס לדת ל.מ. (79.5%)35 (80.8%)42 (77.3%)34 חילוניות

(20.5%)9 (19.2%)10 (22.7%) 10 מסורתיות/ דתיות

"יש/ אין ילדים" .1בדלים מובהקים במשתנים הבאים: מראות כי קיימים ה 4התוצאות בטבלה

χ2(2)=46.072, p<.001 ,2"סטטוס משפחתי" . χ 2(4)=41.377, p<.001 ,3"ארץ לידת האב" .

χ 2(6)=66.123, p<.001 ,4 ."ארץ לידת האם" χ 2(6)=58.494, p<.001 .

נבדק(, 4מאחר והיו הבדלים מובהקים בין קבוצות הגיל במשתנה "יש/ אין ילדים" )ראה טבלה

האם למשתנה זה יש השפעה על התוצאות באמצעות בדיקת האינטראקציה בניתוח שונות דו

בור כל אחד ממשתני המחקר. גורמי של קבוצת גיל והמשתנה הדמוגרפי )יש/ אין ילדים(, זאת ע

בו התקבלה אינטראקציה מובהקת FOשלא היו אינטראקציות מובהקות, מלבד המשתנה נמצא

F(5,134)=3.917, p=0.022 שני ניתוחי שונות חד גורמי במשתנה בוצעו(. 5)ראה טבלהFO ;

להן ילדים האחד עבור נשים שיש להן ילדים והשני עבור נשים ללא ילדים. בקבוצת הנשים שיש

. לעומת זאת, בקבוצת הנשים ללא F(2,104)=1.386, p=NSלא נמצא הבדל בין קבוצות הגיל

כך שנשים צעירות ללא ילדים היו גבוהות F(2,30)=3.488, p=0.043ילדים התקבל הבדל מובהק

הביניים ללא ילדים. חשוב לציין כי בקבוצת הנשים המבוגרות ישנה אימנשים בגיל FO-יותר ב

להשוואה בין הקבוצות, Tukeyנבדקת אחת בלבד ללא ילדים ולכן אין באפשרותנו לעשות מבחן

אלא יש להתייחס להבדל הקיים בין קבוצת הנשים הצעירות לבין קבוצת הביניים.

מאחר והיו הבדלים מובהקים בין קבוצות הגיל במשתנים "סטטוס משפחתי", "ארץ לידת אב"

האינטראקציות של קבוצת גיל והמשתנה הדמוגרפי נבדקו(, 4 ו"ארץ לידת אם" )ראה טבלה

21

באמצעות סדרה של ניתוחי שונות דו גורמי של קבוצת גיל והמשתנה הדמוגרפי הרלוונטי, בכל

אחד ממשתני המחקר. במשתנים "סטטוס משפחתי" ו"ארץ לידת אב" לא נמצאו כלל

היו אינטראקציות מובהקות, שלא נמצאאינטראקציות מובהקות. במשתנה "ארץ לידת אם"

)ראה F(11,128)=2.737, p=0.016בו התקבלה אינטראקציה מובהקת AOמלבד המשתנה

, עבור כל אחת AOארבעה ניתוחי שונות חד גורמי במשתנה בוצעו(. בהתאם לכך, 5טבלה

מקבוצות ארץ לידת האם בנפרד. לא נמצאו כלל הבדלים מובהקים בין קבוצות הגיל: בקבוצת

, כנ"ל בקבוצות, F(2,46)=2.239, p=NSזרח אירופה כארץ לידת האם לא נמצא הבדל מובהק מ

כארצות לידת האם. F(2,38)=.965, p=NSוישראל F(2,27)=.397, p=NSאסיה/ אפריקה

ההבדל בין הקבוצות ,F(2,17)=2.754, p=.092התקבל: אמריקה וםאירופה/ דר רבמעבקבוצה

ח שונות בגלל מיעוט המקרים בכל קבוצה, ולכן נערכה בדיקה במבחן לא הגיע למובהקות בניתו

( Z = 2.18, p= 0.03וויטני ונמצא הבדל מובהק בין המבוגרות לגיל הביניים )-פרמטרי של מאן-א

. AOבמשתנה (5כאשר המבוגרות היו יותר גבוהות מגיל ביניים )ראה טבלה

במשתנים הדמוגרפיים FO ,AOהסולמות : ממוצעים, סטיות תקן ומובהקות בתתי 5טבלה

המשתנה הדמוגרפי, בחלוקה לפי קבוצות גיל.× בהם התקבלה אינטראקציה מובהקת של גיל

תת נתון דמוגרפי סולם

קבוצת צעירות

(n=44)

קבוצת ביניים

(n=52)

קבוצת מבוגרות

(n=44) p

FO יש/ אין ילדים

022. 99.3.141± 85.2.884± 2.753±1.03 יש ילדים 1.285 81.2.476± 98.3.269± אין ילדים

AO

ארץ לידת האם

016. 50.3.307± 49.3.647± 68.3.625± מז' אירופהמע' אירופה/ דר'

58.4.166± 82.2.857± 88.3.437± אמריקה

64.3.857± 55.3.671± 21.3.593± אסיה/ אפריקה

62.3.062± 56.3.566± 50.3.598± ישראל

קת השערותבדי

מוצגים הממוצעים וסטיות התקן של תתי הסולמות של דימוי גוף ואינטליגנציה 6בטבלה מספר

רגשית בכל קבוצת גיל.

21

. השוואה בין קבוצות גיל במשתנים של דימוי גוף ואינטליגנציה רגשית: 6טבלה

. קבוצת צעירות 1

(n=44)

. קבוצת ביניים2

(n=52)

מבוגרות . קבוצת3

(n=44) ANOVA

p Tukey

הערכת מראה (AEחיצוני )

3.527 ±.70 3.307 ±.79 .89 ±2.928 .002 1-3

הערכת כושר גופני (FE)

3.863 ±.89 3.317 ±1.05 3.647 ±.84 .017 1-2

הערכת בריאות (HE)

ל.מ. 99.± 3.621 68.± 3.589 82.± 3.772

אוריינטציה לגבי מראה חיצוני

(AO)

ל.מ. 59.± 3.442 62.± 3.526 60.± 3.565

אוריינטציה לגבי (FOכושר גופני )

ל.מ. ±1.02 3.099 85.± 2.836 ±1.02 3.058

אוריינטציה לגבי (HOבריאות )

ל.מ. 81.± 3.674 69.± 3.564 65.± 3.541

אוריינטציה לגבי (IOחולי )

ל.מ. 87.± 2.909 88.± 3.083 79.± 2.825

יסוק יתר בעודף ע (OWPמשקל )

ל.מ. 84.± 2.573 86.± 2.741 ±1.01 2.488

סיווג עצמי של (SCWמשקל )

3.215 ±.65 3.548 ±.62 3.704 ±.67 .002 1-2

1-3

שביעות רצון מאזורי גוף שונים

(BASS)

ל.מ. 82.± 3.222 61.± 3.28 50.± 3.51

אינטליגנציה (SSRIרגשית )

ל.מ. 51.± 3.842 41.± 3.905 47.± 3.916

הייתה שלא ימצא הבדל בין נשים צעירות לבוגרות בתתי הסולמות הראשונה ההשערה

Appearance Evaluation, Overweight Preoccupation, Self-Classified Weight, Body

Areas Satisfaction בוהים יותר בתתי של דימוי גוף. נשים בקבוצת הגיל השלישי יציגו ציונים ג

. Appearance Evaluation, Self-Classified Weight, Body Areas Satisfactionהסולמות

נשים בקבוצת הגיל השלישי יציגו ציונים נמוכים Overweight Preoccupationבתת הסולם

לה . )ראה תוצאות בטבבהשוואה לנשים צעירות ובוגרות, כלומר יציגו עיסוק מופחת בעודף משקל

6.)

22

(, נערך ניתוח שונות חד גורמי ונמצא AEבתת סולם של דימוי גוף הערכת מראה חיצוני ) .1

נמצא Tukey. במבחני פוסט הוק של F(2,137)=6.392, p=0.002אפקט מובהק של גיל:

(, כאשר נשים צעירות p=.002כי יש הבדל מובהק בין נשים צעירות לנשים בגיל השלישי )

ותר של מראה חיצוני מנשים בגיל השלישי, וזאת בניגוד למצופה הביעו הערכה גבוהה י

ולכן השערה זו לא אוששה. לעומת זאת, בהתאם להשערה לא נמצא הבדל בין נשים

צעירות לנשים בגילאי ביניים.

( לא נמצא אפקט מובהק לגיל OWPבתת הסולם של דימוי גוף עיסוק יתר בעודף משקל ) .2

זו לא אוששה. השערה, לכן F(2,137)=0.984, p=NSבניתוח השונות החד גורמי

( בניתוח שונות חד גורמי נמצא SCWבתת סולם של דימוי גוף סיווג עצמי של משקל ) .3

כי נמצא Tukey. במבחני פוסט הוק F(2,137)=6.617, p=0.002אפקט מובהק של גיל:

הן מנשים בגיל ( וp=.035נשים צעירות שונות באופן מובהק הן מנשים בקבוצת הביניים )

, נשים צעירות מסווגות את משקלן כנמוך יותר להשערה(. בהתאם p=.002השלישי )

בהשוואה לנשים בגיל השלישי, אך יתרה מכך, הן מסווגות את משקלן כנמוך גם

בהשוואה לנשים בגילאי הביניים.

( בניתוח השונות החד גורמי BASSבתת הסולם שביעות רצון מאזורי הגוף השונים ) .4

זו לא אוששה. השערהלא מובהק, ולכן F(2,137)=2.4, p=NSנמצא

הייתה שנשים בגילאי הביניים ונשים לאחר גיל המעבר יקבלו ציונים נמוכים השנייה ההשערה

, בהשוואה לנשים צעירות. לשם כך Appearance Orientationיותר בתת הסולם של דימוי גוף

, ולכן (6)ראה טבלה לא מובהק F(2,137)=.476, p=NS ניתוח שונות חד גורמי ובו נמצא נערך

זו לא אוששה. ההשער

הייתה שנשים מבוגרות לאחר גיל המעבר יציגו ציונים גבוהים בתתי השלישית ההשערה

, בהשוואה Health Orientation (HO)-וFitness Orientation (FO) הסולמות של דימוי גוף

(.6ה לנשים צעירות. )ראה תוצאות בטבל

23

( לא נמצא אפקט מובהק לגיל בניתוח FO) אוריינטציה לגבי כושר גופניבתת הסולם .1

זו לא אוששה. , לכן השערהF(2,137)=1.060, p=NSהשונות החד גורמי

( לא נמצא אפקט מובהק לגיל בניתוח השונות HOבריאות )אוריינטציה לגבי בתת הסולם .2

ה זו גם לא אוששה., לכן השערF(2,137)=.435, p=NSהחד גורמי

הייתה כי ימצאו מתאמים חיוביים בין אינטליגנציה רגשית ודימוי גוף, עבור הרביעית ההשערה

סדרה של מתאמי נערכהכל הסולמות של דימוי גוף מעבר לכל קבוצות הגיל. לבדיקת ההשערה

מתאמים נמצאופירסון בין כל אחד מתתי הסולמות של דימוי גוף לבין אינטליגנציה רגשית.

(, הערכת כושר AEמובהקים בשישה תתי סולמות של דימוי גוף: הערכת מראה חיצוני ) יםיחיוב

(, אוריינטציה FO(, אוריינטציה לגבי כושר גופני )AO(, אוריינטציה לגבי מראה חיצוני )FEגופני )

ות (. ההשערה אוששה בתתי סולמBASS( ושביעות רצון מאזורי גוף שונים)HOלגבי בריאות )

(, עיסוק יתר בעודף משקל IO(, אוריינטציה לגבי חולי )HEאלה. לעומת זאת, בהערכת בריאות )

(OWP( וסיווג עצמי של משקל )SCW לא )מתאמים מובהקים ולכן בארבעה תתי ונמצא

, בעמודה עבור כל המדגם(. 7הסולמות הנ"ל ההשערה לא אוששה )ראה טבלה

יגנציה רגשית לבין תתי הסולמות של דימוי גוף.ן אינטלבימתאמי פירסון : 7טבלה

קבוצת צעירות (n=44)

קבוצת ביניים(n=52)

קבוצת מבוגרות(n=44)

כל המדגם (n=140)

0.238** ל.מ. *0.309 ל.מ. (AE) הערכת מראה חיצוני

0.384** ל.מ. **0.361* 0.55 (FE) הערכת כושר גופני

ל.מ. ל.מ. ל.מ. 0.281 (HE) הערכת בריאותאוריינטציה לגבי מראה

(AO) חיצוני0.195* *0.32 ל.מ. ל.מ.

אוריינטציה לגבי כושר גופני(FO)

0.226** *0.316 ל.מ. ל.מ.

אוריינטציה לגבי בריאות(HO)

0.202* ל.מ. ל.מ. *0.299

ל.מ. ל.מ. ל.מ. *0.304 (IO) אוריינטציה לגבי חולי עיסוק יתר בעודף משקל

(OWP) ל.מ. ל.מ. ל.מ. *0.384

סיווג עצמי של משקל(SCW)

ל.מ. ל.מ. ל.מ. *0.308

שביעות רצון מאזורי גוף (BASS) שונים

0.31** ל.מ. **0.389 0.2812

* p < .05 ** p < .01 1- p = .066 2- p = .064

24

יגנציה רגשית לבדוק האם קיים הבדל בקשר בין דימוי גוף לאינטל ביקשנו החמישית בהשערה

מתאמי פירסון בין כל אחד מתתי הסולמות של דימוי נערכובין שלוש קבוצות הגילאים. לשם כך

גוף לבין אינטליגנציה רגשית עבור כל קבוצה בנפרד.

בין דימוי גוף לאינטליגנציה במרבית הסולמות ישנו קשר מובהק ניתן לראות כי 7בטבלה מספר

רק בתת סולם לבד, והקשר לא מובהק בשתי קבוצות האחרות.רגשית עבור קבוצת גיל אחת ב

( התקבלה קורלציה מובהקת ביותר מקבוצת גיל אחת. לאחר FEהערכת כושר גופני )

FEלהבדלים בין המתאמים שיצאו מובהקים בתת סולם Zמבחן נערךטרנספורמציה של פישר,

. (Z=1.14, p=NS)מובהק בקבוצת הצעירות ובקבוצת הביניים. במבחן זה לא נמצא הבדל

ניתן לראות כי נמצאו יותר מתאמים בקבוצת הנשים 7ראשית, בטבלה לגבי שאר הסולמות,

בקבוצת הצעירות התקבלו חמישה מתאמים לקבוצות הביניים והמבוגרות; הצעירות ביחס

מובהקים ושניים קרובים למובהקות, ואילו בקבוצות הביניים התקבלו שלושה מתאמים

. שנית, בקבוצת הביניים בקבוצת הנשים המבוגרותם ושני מתאמים מובהקים בלבד מובהקי

נמצא קשר לאינטליגנציה רגשית בשני תתי סולמות הקשורים להערכה: הערכת מראה חיצוני

(AE( והערכת כושר גופני )FE בעוד שבקבוצת המבוגרות נמצא קשר לאינטליגנציה רגשית ,)

וכושר גופני, אך בתתי סולמות הקשורים לאוריינטציה: באותם נושאים של מראה חיצוני

(. בקבוצת הצעירות FO( ואוריינטציה לגבי כושר גופני )AOאוריינטציה לגבי מראה חיצוני )

לאינטליגנציה רגשית גם בתתי סולמות הקשורים להערכה: הערכת מובהקים נמצאו קשרים

(, וגם IO( וחולי )HOיה לגבי בריאות )(, גם בתתי סולמות הקשורים לאוריינטצFEכושר גופני )

(, שלא נמצאו SCW( וסיווג עצמי של משקל )OWPבשני תתי סולמות עיסוק יתר בעודף משקל )

מובהקים בשתי קבוצות הגיל האחרות.

ניתוחים נוספים

על מנת לקבל תמונה ברורה יותר נכללו בהשערות המחקר ניתוחים נוספים שלא נערכו בשלב זה

המחקר. של ממצאי

האם יש הבדלים בין קבוצות הגיל נבדק ראשית, באמצעות סדרה של ניתוחי שונות חד גורמי

( ואינטליגנציה רגשית IO(, אוריינטציה לגבי חולי )HE(, הערכת בריאות )FEבהערכת כושר גופני )

(SSRI 6( )ראה תוצאות בטבלה:)

25

. F(2,137)=4.171, p=0.017של גיל אפקט מובהק נמצא ( FE. בתת סולם הערכת כושר גופני )1

כי ישנו הבדל מובהק בין נשים צעירות לנשים בגיל הביניים נמצא Tukeyבמבחני פוסט הוק של

(p=.014 כאשר לנשים צעירות היו ציונים גבוהים יותר בתת הסולם בהשוואה לנשים בגיל ,)

נטיות מנשים בגיל ביניים. הביניים. כלומר, נשים צעירות תופסות את עצמן בכושר ויותר קומפט

לא היו שונות באופן מובהק מנשים צעירות או מנשים בגיל הביניים. לאחר גיל המעברנשים

( לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצות הגיל HE. בתת סולם הערכת בריאות )2

F(2,137)=.639, p=NS.

קים בין קבוצות הגיל ( לא נמצאו הבדלים מובהIO. בתת סולם אוריינטציה לגבי חולי )3

F(2,137)=1.157, p=NS.

.F(2,137)=.343, p=NS. באינטליגנציה רגשית לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצות הגיל 4

מתאם פירסון לבדיקת הקשר בין אינטליגנציה רגשית לגיל. לא נמצא קשר מובהק חושב שנית,

(. r=-.086, p=NSבין אינטליגנציה רגשית לגיל )

התרומה היחסית נבדקה גוף, לדימוי קשוריםגיל גם יה רגשית ואינטליגנצנמצא שגם ר ומאח

לניבוי סדרה של ניתוחי רגרסיה הנערכשלהם על כל אחד מתתי הסולמות של דימוי גוף. לשם כך

כל סולם, כאשר המנבאים היו שלושת קבוצות הגיל, אינטליגנציה רגשית והאינטראקציה

.8. התוצאות מוצגות בטבלה מספר ביניהם

: משוואות רגרסיה בתתי הסולמות של דימוי גוף, מובהקות ואחוז שונות מוסברת.8טבלה

ANOVA משוואת הרגרסיה תת סולםP

R2

AE AE= .20 IQ + .33 YOUNG + .22 MIDDLE*IQ 001<. 13.6%

FE FE= .27 IQ - 1.88 MIDDLE + 1.67 MIDDLE*IQ 001<. 23.5%

HE לא נכנסו משתנים לרגרסיה

AO AO= .20 IQ .021 3.8%

FO FO= .23 IQ .007 5.1%

HO HO= .20 IQ .017 4.1%

IO לא נכנסו משתנים לרגרסיה

OWP לא נכנסו משתנים לרגרסיה

SCW SCW= -1.45 YOUNG + 1.18 YOUNG*IQ 001<. 10.6%

BASS BASS= .30 IQ + .17 YOUNG 001<. 12.4%

26

( נמצא כי מודל הרגרסיה מובהק, כלומר ניתן לנבא את AE. בתת סולם הערכת מראה חיצוני )1

הערכת המראה החיצוני על ידי גיל האישה ומידת האינטליגנציה הרגשית

(F(3,136)=7.118, p <.001, R² =.136 .) ניתן לומר כי ככל שהאינטליגנציה הרגשית גבוהה, כך

(. בנוסף, נשים צעירות מקבלות ציונים גבוהים β =.20 , p=.013ני עולה )הערכת המראה החיצו

(, וכן יש תרומה לאינטראקציה בין נשים בגילאי β =.33, p=.001יותר של הערכת מראה חיצוני )

הביניים לאינטליגנציה רגשית כך שעבור נשים אלה השפעת האניטליגנציה הרגשית על הערכה

(.β =.22, p=.022תר )מראה חיצוני גדולה עוד יו

( נמצא כי מודל הרגרסיה מובהק, כלומר ניתן לנבא את FE. בתת סולם הערכת כושר גופני )2

(. F(3,136)=13.921, p <.001, R² =.235הערכת הכושר הגופני על ידי גיל ואינטליגנציה רגשית )

,β =.27עולה )ניתן לומר כי ככל שהאינטליגנציה הרגשית גבוהה, כך הערכת הכושר הגופני

p=.003 יותר נמוכים( וזאת בפיקוח על גיל האישה. בנוסף, נשים בגילאי הביניים מקבלות ציונים

(, אך אינטראקציה של גיל הביניים עם אינטליגנציה β =-1.88, p=.007של הערכת כושר גופני )

(.β =1.67, p=.016רגשית מביאה לעלייה בהערכת הכושר הגופני )

( נמצא כי מודל הרגרסיה מובהק AOוריינטציה לגבי מראה חיצוני ). בתת סולם א3

(F(1,138)=5.476, p =.021, R² =.038 ככל שהאינטליגנציה הרגשית גבוהה, כך מידת .)

(.β =.20, p=.021ההשקעה בהופעה החיצונית עולה )

( נמצא כי מודל הרגרסיה מובהק FO. בתת סולם אוריינטציה לגבי כושר גופני )4

(F(1,138)=7.411, p =.007, R² =.051 וככל שמידת האינטליגנציה הרגשית גבוהה, כך מידת ,)

(.β =.23, p=.007ההשקעה במיומנות ספורטיבית או בכושר גופני עולה )

,F(1,138)=5.852( נמצא כי מודל הרגרסיה מובהק )HO. בתת סולם אוריינטציה לגבי בריאות )5

p =.017, R² =.041דת האינטליגנציה הרגשית גבוהה, כך מידת ההשקעה באורח (, וככל שמי

(.β =.20, p=.017חיים בריא עולה )

F(2,137)=8.155, p( נמצא כי מודל הרגרסיה מובהק )SCW. בתת סולם סיווג עצמי של משקל )6

<.001, R² =.106 נמצא כי נשים צעירות נוטות לסווג את משקלן כנמוך יותר בהשוואה לנשים .)

27

(. בנוסף, יש תרומה לאינטראקציה בין גילאים β =-1.45, p=.013י ביניים או מבוגרות )בגילא

(. β =1.18, p=.041צעירים לבין אינטליגנציה רגשית בסיווג עצמי של משקל )

( נמצא כי מודל הרגרסיה מובהק BASS. בתת סולם שביעות רצון מאזורי גוף שונים )7

(F(2,137)=9.721, p <.001, R² =.124 ככל שהאינטליגנציה הרגשית גבוהה, כך שביעות הרצון .)

(. בנוסף, נשים צעירות נוטות להציג שביעות רצון רבה β =.30, p<.001מאזורי גוף שונים עולה )

(.β =.17, p=.038יותר מאזורים שונים בגופן בהשוואה לנשים בגילאים אחרים )

28

דיון

בניגוד. חייהן לאורך נשים של הגוף בדימוי וייםהשינ את בוחן ובראשונה בראש המחקר הנוכחי

היבטיו על, גוף דימוי של התפתחותי תהליך חןוב זה מחקר, גוף דימוי בתחום רבים למחקרים

(. Cash, 2000) גוף דימוי של ממדית-רב תיאורטית פרספקטיבה על בהתבססותו, השונים ורבדיו

מנשים החל, גופן את חוות נשים שבו אופןקשר ל יש רגשיתאינטליגנציה ל האם נבדק זה במחקר

. השלישי בגיל לנשים ועד צעירות

דימוי גוף לאורך החיים

גיל לאחר נשים ואילו, המעבר גיל עד קבוע ימצא הגוף שדימוי הייתההשערת המחקר הראשונה

הנשיםבקרב נבדקו זו השערה מבדיקת כחלק. מהגוף יותר גבוהה רצון שביעות יציגו המעבר

רצון ושביעות משקל של עצמי סיווג, משקל בעודף יתר עיסוק, שלהן החיצוני המראה רכתהע

של יותר גבוהה הערכה הביעודווקא צעירות נשיםכי נמצא , לציפייהבניגוד . שונים גוף מאזורי

לנשים צעירות נשים בין הבדל נמצא לא. רהמעב גיללאחר לנשים בהשוואה החיצוני המראה

מידת שביעות הרצון מאזורי הנבדקזאת ועוד, כאשר . החיצוני המראה בהערכת םבינייה בגילאי

הבדל בין קבוצות הגיל השונות. ממצא זה אינו מפתיע משום שהספרות נמצא הגוף השונים, לא

במהלך החיים הקבוע תרצון מהגוף נותרהשאי שביעות בכך על קונצנזוסבאופן כללי מצביעה

Grogan, 2008; Pruis & Janowsky, 2010; Tiggemann, 2004; Webster)למשל,

&Tiggemann, 2003 יחד עם זאת, יש חוקרים שהצביעו על מגמה של ירידה באי בשביעות .)

,.Mellor et alשמתרחשת עם התקדמות הגיל ) , כלומר עלייה בשביעות הרצון,הרצון מהגוף

Webster &Tiggemanשל ן(. החוקרים מסבירים את ממצאיהם בהישענותם על מחקר2010

בהקשר לגופן ככל שונות ( שהציעו כי נשים נוטות לאמץ לעצמן אסטרטגיות קוגניטיביות2003)

שהן מתקדמות לעבר חייהן הבוגרים והבגרות המאוחרת, נטייה שעשויה לשמש גורם מגן על

יין כי . יחד עם זאת, ראוי לצשלילי גוףמפני ההשפעות השליליות של דימוי תחושת העצמי

( לא נמצא הבדל באי שביעות הרצון מהגוף ובמידת 2003) Webster & Tiggemanשל ןבמחקר

החשיבות המיוחסת לגוף בין גילאים שונים ולכן עולה בקנה אחד עם ממצאי המחקר הנוכחי.

ההבדל בין הגילאים ניכר בתחושת העצמי ובערכן העצמי של הנשים, ולא במידת שביעות הרצון

(.Webster & Tiggeman, 2003) ותרה קבועהשנ מהגוף

29

, ערנות יתר למשקלהשמנה מפני חרדה המשקף משקל בעודף יתר עיסוק נבדק כאשר

ונשים צעירות נשים כי ההשערה. השונות הגיל קבוצות בין הבדליםנמצאו לא, הרזייה וניסיונות

זה ממצא .אוששה לא, מעברה גיללאחר לנשים בהשוואה במשקלן רב עיסוק יציגו ביניים בגילאי

אובייקטיפיקציה, הגוף ניטור כי שטענוTiggemann & Lynch (2001 ) של ןמחקר את נוגד

עם מובהק באופן פוחתים אכילה בעיות של וסימפטומים חיצונית הופעה סביב חרדה, עצמית

תר להיות ( דיווחו כי לנשים צעירות רצון חזק יו2010)Pruis & Janowsky בדומה לכך,. הגיל

רזות, אך הם דיווחו גם על דמיון בין נשים צעירות למבוגרות באשר לדאגות סביב צורת הגוף

ותחושות של עודף משקל, העולה בקנה אחד עם ממצא מחקר זה. ממצא זה תואם למחקרים

,Grogan, 2008; Tiggemannנוספים שהראו כי דימוי הגוף נותר קבוע לאורך החיים )למשל,

2004; Webster &Tiggemann, 2003,) במרוצת הגיל משתנה איננה לרזון נשים של השאיפה וכי

(Allaz et al., 1998) . של נשים מתמשכת נטייהמצביע על במילים אחרות, המחקר הנוכחי

מבוגרים.מאוד , הן בגילאים צעירים והן בגילאים הבוגרים לעסוק בעודף משקל במהלך חייהן

ביניים בגילאי לנשים בהשוואה כנמוך גופן משקל את מסווגות ותצעיר נשים כינמצא עוד

חשוב לציין כי במחקר לא נאספו נתונים אובייקטיבים . לאחר גיל המעבר לנשים בהשוואה גםו

במשקל הגוף התחשבות ללא לגבי משקל גופן של הנבדקות, אלא נבדק סיווג עצמי של המשקל

גמת העלייה במשקל האובייקטיבי של הגוף למרות זאת, הממצא תואם למ .האובייקטיבי

,Hughes, Roubenoff, Wood, Frontera, Evansשמתרחשת באופן טבעי עם התקדמות הגיל )

& Singh, 2004 ,) הנתונים ניתן להניח שהסיווג העצמי משקף במידה מסוימת את ולכן

האמפיריים של הגוף במציאות.

של המראה יותר עירות מביעות הערכה גבוהה המחקר הנוכחי מגלה כי נשים צ, כפי שצוין

החיצוני ואף מסווגות את משקלן כנמוך בהשוואה לנשים בגילאי ביניים או לאחר גיל המעבר.

מעניין להיווכח כי למרות ההערכה הגבוהה של המראה החיצוני וסיווג משקל נמוך יחסית, הן

דרך אחת להסביר תופעה דמים יותר. עדיין אינן שביעות רצון מגופן, בדומה לנשים בגילאים מתק

תרבותיים ליופי נשי. -מתבססת על ההשפעה הרבה של המדיה ושל הסטנדרטים החברתייםזו

ומופעלים עליהן יותר לחצים ככל הנראה נשים צעירות מושפעות יותר מסטנדרטים אלה

ולכן למרות (, Bedford & Johnson, 2006) נשקף מהמדיהכפי שלהידמות לגוף הנשי האידיאלי

את אי שביעות הרצון מגופן. בגילאים ומשמרותאינן מרוצות, הערכתן הגבוהה יחסית הן

מבוגרים לא זו בלבד שנשים נוטות להיות פחות מושפעות מהסטנדרטים החברתיים ומהמדיה

31

(Bedford & Johnson, 2006 אלא הן נוטות לאמץ לעצמן אסטרטגיות קוגניטיביות בהקשר ,)

היתר הורדת ציפיות, הערכה מחדש, לצד עלייה ביכולת הקבלה של הגוף המשתנה עם לגופן, בין

(. אסטרטגיות קוגניטיביות אלה אינן משפיעות על אי Webster &Tiggemann, 2003הגיל )

אך לצד הן מסייעות בשמירה והגנה על ערכן העצמי. ת הרצון שנשים חשות לגבי גופן, אולםשביעו

, ככל שנשים מתבגרות, גופן הופך לאטרקטיבי פחות בעקבות שינויים להשינויים אדפטיביים א

היופי הצעיר השלט בלתי נשלטים בגוף הנובעים מהגיל, כך שהוא מתרחק עוד ועוד מאידיאל

,Gosselink, Cox, McClure, & De Jong, 2008; Webster & Tiggemann)בחברה המערבית

-ות שני מרכיבים הכרחיים של היופי האידיאלי בחברה(. עם תהליך התבגרותן, נשים מאבד2003

אי לכך ניתן להבין מדוע בגילאים מבוגרים עדיין נשמרת (,Gosselink et al., 2008נעורים ורזון )

נשים צעירות מעריכות שבה חוויית אי שביעות הרצון מהגוף. דרך נוספת להסביר את התופעה

שחל מתבססת על השינוי ,ן שביעות רצון מגופןאת הופעתן החיצונית אך בו בעת איניותר

נשים Fredrickson & Roberts (1997 ,) באובייקטיפיקציה עצמית ככל שנשים מתבגרות. לפי

וכתוצאה נוטות לאובייקטיפיקציה עצמית בעיקר במהלך תקופת הפוריות שלהן. עם התבגרותן

חסות לגופן כאובייקט מיני, עד כי , יש פחות ופחות התיימהשינויים המתרחשים באופן טבעי בגוף

לעיתים הוא כמעט "בלתי נראה". תהליך זה עשוי להביא את הנשים המבוגרות לזנוח את

פרספקטיבת המתבונן החיצוני על גופן, בעוד שנשים צעירות נוטות להיצמד לפרספקטיבה זו

הן בעלות הנטייה בגיל הפוריות מאחר ונשים צעירות ולהעריך את עצמן על בסיס מראה חיצוני.

להתייחס לגופן כאל אובייקט מיני, הן עשויות להביע הערכה גבוהה יחסית של ביותר החזקה

המראה החיצוני, אך בו בעת לשמר את חוויית אי שביעות הרצון מגופן.

עלה הצורך בהבחנה ברורה יותר בין 2004בשנת Tiggemanבסקירת הספרות שערכה

ף, כאשר עוסקים בהבדלים בדימוי הגוף לאורך החיים. חלק ההיבטים השונים של דימוי גו

-מההיבטים של דימוי גוף שנבדקו במחקר הנוכחי עוסקים ב"אוריינטציה קוגניטיבית

התנהגותית", במילים אחרות הנטייה של נשים לייחס חשיבות ולהשקיע מאמץ בתחומים שונים

לדוגמא, מידת החשיבות, ההערכה בחייהן. תתי סולמות אלה מכילים מרכיבים קוגניטיביים;

והמודעות שיש בתחום מסוים, ומרכיבים התנהגותיים; לדוגמא, התנהגויות מסוימות הבאות

לידי ביטוי בהשקעת מאמץ או מעורבות פעילה לשיפור תחום מסוים, מול התנהגויות מנוגדות של

החיצוני של הגוף אדישות לנושא וחוסר השקעה. ההשערה השנייה במחקר הנוכחי עסקה בהיבט

ההשערה השלישית עסקה ומת הלב הניתנת להופעה החיצונית. ובחנה את מידת ההשקעה ותש

31

בהיבטים התפקודיים של הגוף ובחנה את מידת ההשקעה והמעורבות הפעילה בחיזוק או בשמירה

על הכושר הגופני, ומידת ההשקעה והמודעות לקיום אורח חיים בריא. מעניין לגלות כי בכל

-)קרי "אוריינטציה קוגניטיבית היבטים של דימוי גוף הקשורים לייחוס חשיבות והשקעת מאמץה

שונים. ההשערה כי המראה החיצוני חשוב יותר , לא נמצאו הבדלים בין גילאים התנהגותית"(

-( ו2001) Tiggemann & Lynchשל ןטענתששה. ממצא זה מנוגד ללנשים צעירות לא או

Tiggemann (2004 ) שעם הגיל פוחתת החשיבות שנשים מייחסות להופעתן החיצונית, לצורת

עדויות סותרות לגבי החשיבות המיוחסת ניתן למצואהגוף ומשקלו. יחד עם זאת, בספרות

( מצאו כי לא זו בלבד שלנשים 2010) .Mellor et alלמראה החיצוני בגילאים השונים, כך לדוגמא

ני, אלא החשיבות המיוחסת לגוף אף עולה ומתחזקת עם מבוגרות עדיין חשוב המראה החיצו

כי מידת החשיבות המיוחסת לגוף Webster & Tiggemannמצאו 2003התקדמות הגיל. בשנת

( מצאו כי נשים חפצות להיות 2008) .Gosselink et alבדומה לכך, בועה בגילאים שונים.נותרת ק

יים. מחקרינו מספק תמיכה נוספת לכך אטרקטיביות ומושכות מבחינה מינית לאורך כל הח

שמראה חיצוני חשוב לנשים בכל הגילאים ולא רק לנשים צעירות.

התפקודיים ההשערה כי נשים לאחר גיל המעבר יציגו חשיבות רבה סביב ההיבטים

הבריאותיים של הגוף בהשוואה לנשים צעירות, גם לא אוששה. לא נמצא הבדל בין נשים ו

גופניכושר שקעת מאמץ בהיבטים של או מבוגרות באשר לייחוס חשיבות וה נייםביגילאי צעירות,

(, בגיל מבוגר אובדן של יכולת התפקוד ודאגות סביב 2004) Tiggemannלטענת .ובריאות פיזית

, ותופסים עדיפות על פני היבטים בריאות הופכים להיות מרכיבים משמעותיים בדימוי גוף

הנוכחי מנוגד לטענתה מכיוון שהחשיבות והמודעות למיומנויות המחקר .חיצוניים של הגוף

הניגוד ספורטיביות ולניהול אורח חיים בריא נמצאו דומות בכל קבוצות הגיל. ניתן להסביר את

( שטענה כי נשים מושפעות מהגוף האידיאלי כפי שהוא 2008) Groganת על דבריה של ישענובה

אל אותן נשים צעירות, יפות ודקיקות המוצגות במדיה. עם מוצג במדיה ונוטות להשוות את עצמן

התבגרותן, נשים משנות את קבוצת ההתייחסות שלהן להשוואה לקבוצת השווים שלהן, כלומר

הבריאותיים (. ניתן להתבסס על טענה זו ולהניח שגם בהיבטים peersנשים בנות אותו גיל )

קבוצת ההתייחסות שלהן נשים משנות את מתרחש תהליך דומה, בושל דימוי גוף והתפקודיים

כלומר, נשים עשויות לפתח את הקבלה של גופן המשתנה התואם לגילן, אל נשים בנות אותו גיל.

לא רק מבחינה חיצונית, אלא גם מבחינה תפקודית ובריאותית, גם אם אינו בעל יכולות

בקרב נשים לאחר גיל כי ניחניתן להבעבר. לפיכך, פי שהיה תפקודיות או שאינו בקו הבריאות כ

32

לא נראה עיסוק יתר או השקעת מאמץ מעבר של הגוף ולכן מקסימליאין ציפייה לתפקוד המעבר

משקל הגוף וצורתו מהווים ( טוענת כי 2004) Tiggemannזאת ועוד, לקבוצות הגיל האחרות.

דן היכולות , ולא אובגם לאחר גיל המעבר אי שביעות רצון מהגוףלור עיקרי לדאגות ומק

בריאותיות בעיותבריאות לבין נשים עם מגבלות גופניות או נשים השוואה בין שיתכן התפקודיות.

גוף הנובעים מהיבטים הייתה מאפשרת מבט מעמיק יותר על קיומם של הבדלים בדימוי

.בריאותיים ותפקודיים של הגוף

אינטליגנציה רגשית ודימוי גוף

ה בקשר בין דימוי גוף לבין אינטליגנציה רגשית. כאמור, שני ההשערה הרביעית במחקר עסק

(.Costarelli et al., 2009; Swami et al., 2010) מחקרים בלבד עסקו לאחרונה בקשר זה

לדימוי גוף הזהה לשאלון בו נעשה MBSRQ השתמשו בשאלוןCostarelli et al. (2009 ) החוקרים

ים: הערכת לאינטליגנציה רגשית בשלושה היבט שימוש במחקר הנוכחי, ומצאו קשר מובהק

בריאות, אוריינטציה לגבי בריאות ומידת שביעות הרצון מאזורי גוף שונים. מסקנתם של

גוף בריא יותר, המהווה גורם -החוקרים הייתה כי אינטליגנציה רגשית גבוהה קשורה ליחס עצמי

וכחי נמצאו קשרים מובהקים בדומה לממצאיהם, גם במחקר הנחשוב במניעת הפרעות אכילה.

אוריינטציה לגבי בריאות ומידת שביעות רצון מאזורי גוף שונים, אולם בניגוד בתתי הסולמות

מראה כי ממצא זה. לממצאיהם, הערכת בריאות לא נמצאה קשורה לאינטליגנציה רגשית

ם בריא, אך אינטליגנציה רגשית גבוהה קשורה למודעות גבוהה לבריאות וניסיון לנהל אורח חיי

ת שיש לנשים עם וניתן לשער כי היכוללא קשורה לתחושה של בריאות טובה של הגוף.

אינטליגנציה רגשית גבוהה לזהות את הרגשות הנחווים ולהשתמש בידע הרגשי כדי להנחות את

ןלהביא לפעולות שמקדמות בריאות ואורח חיים בריא, אך אין בכוח ותהמחשבות והפעולות, עשוי

יתרה מכך, יתכן כי היכולת הטובה לזהות לתחושות חיוביות של בריאות וחופש ממחלות. להביא

אוריינטציה הקשר למלבד ה להביא לעיתים לתחושות של בריאות לקויה.לולרגשות ולפרשם ע

נמצאו קשרים נוספים הנוכחי, במחקר גוףהמידת שביעות רצון מאזורי ללגבי בריאות ו

ים הבאים של דימוי גוף: הערכת מראה חיצוני, אוריינטציה לגבי היבטלאינטליגנציה רגשית ב

ניתן להסיק מכך כי הקשר בין . גופני ושר גופני, אוריינטציה לגבי כושרמראה חיצוני, הערכת כ

אינטליגנציה רגשית לדימוי גוף הנו מורכב יותר משום שהוא מכיל בתוכו גם אלמנטים של

וגם אלמנטים של חיצוניות ושביעות רצון ממראה הגוף. (, "fitness"בריאות וכשירות הגוף )

33

אינטליגנציה רגשית גבוהה מסוגלות לזהות רגשות בעצמן ובאחרים, לפרש עםנשים כאמור,

רגשות חיוביים לזהות ביתר קלות רגשות ולבטא אותם. בהתאם לכך, יתכן כי הן מסוגלות

ופנית, לעומת נשים בעלות יכולת ושביעות רצון בהקשר לגופן או תחושות של קומפטנטיות ג

מועטה לזיהוי ופירוש רגשות. בנוסף, אינטליגנציה רגשית גבוהה משמעה יכולת טובה להשתמש

נשים בעלות אינטליגנציה גבוהה מסוגלות ש הממצאים מצביעים על כךברגשות לפתרון בעיות.

עשייה ה לשם קידוםהנחווים סביב מראה חיצוני, כושר גופני ובריאות, להשתמש ברגשותיהן

אישה המסוגלת לזהות שמירה של תחומים אלו. לדוגמא, לשיפור או לשלהן פעילה המעורבות הו

, תדע להשתמש ברגש לנוכח הופעתה החיצונית בעצמה רגש שלילי ולפרשו למשל כרגש של תסכול

ולנתבו להשקעת מאמץ בהתנהגויות טיפוח שישפרו את הופעתה החיצונית. הנחווה

( שמצאו 2010) .Swami et alבקנה אחד עם ממצאיהם של יםמחקר הנוכחי עולממצאי ה

שככל שרמת האינטליגנציה הרגשית הייתה גבוהה, כך התקבלה הערכה חיובית יותר של הגוף.

של אינטליגנציה רגשית מנבא התפתחות של דימוי גוף חיובי; נשים well being-בפרט, מרכיב ה

, השקפה אופטימית על העולם ותחושה סובייקטיבית טובה יותר, עם הערכה עצמית גבוהה יותר

ביחס לגופן. המחקר הנוכחי מספק עדות יכבדו יותר את גופן ויהיו בעלות עמדה חיובית יותר

נוספת לכך שאינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות משחקת תפקיד חשוב בעיצוב דימוי גוף בקרב

נו את הפערים בין המשקל הממשי של הנבדקות, כפי ( בח2010) .Swami et al. בנוסף, נשים

ככל שרמת האינטליגנציה הרגשית הייתה גבוהה, ן, לבין משקלן האידיאלי ומצאו ששדורג על יד

פערים גדולים בין המשקל הממשי לאידיאלי כך היו פחות פערים בין המשקל הממשי לאידיאלי.

הנוכחי נמצאו מתאמים חיוביים בין משקפים אי שביעות רצון ממשקל הגוף ומראהו. במחקר

אינטליגנציה רגשית להערכת מראה חיצוני ולשביעות רצון מאזורי הגוף, הכולל שביעות רצון

יחד עם זאת, במחקר הנוכחי Swami et al. (2010.)ממשקל הגוף, ולכן תואמים לממצאיהם של

ו עיסוק יתר בעודף משקל. לא נמצא קשר בין אינטליגנציה רגשית לבין סיווג עצמי של משקל א

שני המחקרים הנ"ל בוצעו על אוכלוסייה הומוגנית יחסית של נשים סטודנטיות בגילאי

ברור האם לאינטליגנציה רגשית יש היה קולג' ולא כללו נשים בגילאים מתקדמים יותר, ולכן לא

קשר בין בסקו השפעה על דימוי גוף גם בגילאים אחרים. כאמור, עד היום לא נערכו מחקרים שע

נואינטליגנציה רגשית ודימוי גוף בקרב נשים מעבר לגילאי קולג', ולכן בהשערה החמישית ביקש

על ומעלה. 40של נשים בגילאי הגוףלבדוק האם אינטליגנציה רגשית ממשיכה להשפיע על דימוי

י גוף ההשפעה הרבה ביותר של אינטליגנציה רגשית על דימו פי הממצאים של המחקר הנוכחי,

34

מתרחשת בקרב נשים צעירות. לעומתן, קיימת פחות השפעה של אינטליגנציה רגשית בקבוצת

ה רגשית על השפעה של אינטליגנציהנשים בגילאי הביניים, ואילו בקרב נשים לאחר גיל המעבר

דרך אחת להסביר את .היא מועטה ומתבטאת בהיבטים ספציפיים דימוי גופן של הנשים

השפעה בין קבוצות הגיל נעוץ בבגרותן ובשלותן העצמית של הנשים. ניתן ההבדלים במידת ה

לשער כי נשים לאחר גיל המעבר הספיקו לגבש את העצמי שלהן לעומת נשים צעירות שנמצאות

יתכן כי לנשים מבוגרות דימוי גוף בהתאם לכך, תהליך התבגרות וגיבוש העצמי.עיצומו של ב

תרבותיים -שפעות חיצוניות של הסטנדרטים החברתייםמגובש יותר, בשל, פחות נתון לה

דימוי הגוף של נשים לעומתן, חוויית רגשות שונים. של המוצגים במדיה או להשפעות פנימיות

הבנה מאפשרת להן מאחר והאינטליגנציהצעירות מושפע מאוד מרמת האינטליגנציה הרגשית

היבטיו ב של דימוי הגוף ת לעיצובובכך תורמבהקשר לגוף מסוימת של חוויותיהן הרגשיות

מושפע פחות משום שהוא כבר עבר תהליך ככל הנראה , דימוי הגוףנשים מבוגרותבקרב .השונים

התגבשות במהלך חייהן.ו עיצובשל

באופן שבו אינטליגנציה רגשית גם בחינה מעמיקה של הממצאים מגלה כי קיים שוני

ונות; בקבוצת נשים בגילאי ביניים נמצא קשר מובהק משפיעה על דימוי גוף בין קבוצות הגיל הש

בין אינטליגנציה רגשית ובין תתי הסולמות הבאים של דימוי גוף: הערכת מראה חיצוני, הערכת

כושר גופני ושביעות רצון מאזורי גוף שונים. לעומת זאת, בקבוצת נשים לאחר גיל המעבר נמצא

הסולמות הבאים של דימוי גוף: אוריינטציה לגבי קשר מובהק בין אינטליגנציה רגשית לבין תתי

מראה חיצוני ואוריינטציה לגבי כושר גופני. מכך ניתן להסיק כי אינטליגנציה רגשית משפיעה

אחרת על נשים בגילאים שונים. למרות שנמצא קשר מובהק לאינטליגנציה רגשית באותם

גופני, קיימים הבדלים באופן מראה חיצוני וכושרהיבטים של תחומים של דימוי גוף, קרי

ההשפעה על אותם תחומים. כלומר, נמצא כי בקרב נשים לאחר גיל המעבר, אינטליגנציה רגשית

גבוהה מביאה להשקעה רבה יותר בהופעתן החיצונית ובכושר הגופני שלהן. לעומתן, בקרב נשים

תר ולשביעות רצון בגילאי ביניים, אינטליגנציה רגשית גבוהה מביאה לתחושות חיוביות יו

מהופעתן החיצונית ומכושרן הגופני, אך לא בהכרח מביאה להשקעה רבה יותר בתחומים הללו.

ניתן להניח כי נשים לאחר גיל המעבר בעלות אינטליגנציה רגשית גבוהה נוטות לייחס חשיבות

ת, והשקעה רבה בתחומים אלה משום שהן מודעות יותר לשינויים הכרוכים בתהליך ההזדקנו

לאובדן החיוניות. יתכן שעל מנת לשמור על אטרקטיביות המראה החיצוני וכשירות הגוף, הן

Salovey & Mayer (1990,)יתרה מכך, לפיעוסקות יותר בהתנהגויות טיפוח הגוף ובכושר גופני.

אינטליגנציה רגשית מורכבת משלוש קטגוריות של יכולות אדפטיביות: היכולת לפרש ולבטא

35

עצמי ובאחרים, היכולת לווסת רגשות בעצמי ובאחרים והיכולת להשתמש ברגשות רגשות ב

יתכן כי נשים לאחר גיל המעבר עם אינטליגנציה רגשית גבוהה בהתאם לכך, לפתרון בעיות.

מודעות יותר להשפעות הרגשיות של עיסוק בהתנהגויות טיפוח עצמי ובפעילויות ספורטיביות,

להשקיע לגבי עצמן, ולכן נוטות לייחס חשיבות ו רגשות חיובייםית חוויולמשל העלאת מצב הרוח

נמצאות בשלב מוקדם מבחינת תהליך ביניים אי בתחומים אלו. לעומתן, נשים בגיל מאמצים

ההזדקנות ולכן אינטליגנציה רגשית גבוהה עשויה להביא לתחושות חיוביות יותר ולשביעות רצון

אך עדיין לא מביאה בהכרח לעשייה בתחומים אלו.מהופעתן החיצונית ומכושרן הגופני,

הבדל נוסף נעוץ בכך שאינטליגנציה רגשית משפיעה על שביעות רצון מאזורי גוף שונים

בקרב נשים בגילאי ביניים, אך לא בקרב נשים לאחר גיל המעבר. ניתן להבין זאת לאור הממצא

והה עשויות לחוש תחושות חיוביות הקודם שנשים בגילאי ביניים בעלות אינטליגנציה רגשית גב

יותר לגבי הופעתן החיצונית וכושרן הגופני, ובהתאם לכך יהיו שביעות רצון גם מאזורים

ספציפיים של גופן. לעומת זאת, מידת שביעות הרצון מהגוף של נשים לאחר גיל המעבר לא

. רתבגיתכן בשל חוויה שונה של גופן המהושפעה מרמת האינטליגנציה הרגשית,

, בקבוצת הצעירות נמצאה השפעה רבה של אינטליגנציה רגשית על היבטים של כפי שצוין

וגם היבטים : הערכת כושר גופני,ושביעות רצון להערכה בט הקשורדימוי גוף, ביניהם הי

: אוריינטציה לגבי בריאות ואוריינטציה הקשורים לאוריינטציה, קרי ייחוס חשיבות והשקעה

בין אינטליגנציה רגשית לבין עיסוק יתר בעודף משקל מובהקים יםקשר ו, נמצאבנוסף. לגבי חולי

ניתן לראות כי בניגוד לנשים מבוגרות יותר, בקבוצת הצעירות יש השפעה וסיווג עצמי של משקל.

לקיום רמת מודעות גבוהה ל אינטליגנציה רגשית גבוהה קשורה ;רבה על הגוף בהיבט הבריאותי

הקשר בין אינטליגנציה רגשית לסימפטומים גופניים של מחלה. ערנות גבוהה, ולאורח חיים בריא

משום שמראה שככל שרמת האינטליגנציה הרגשית גבוהה, כך פתיעלעיסוק יתר בעודף משקל מ

משקל, חרדה מפני השמנה וניסיונות להוריד משקל. זאת ועוד, ככל שרמת עודף קיים עיסוק יתר ב

ניתן מסווגות את עצמן כבעלות עודף משקל. נשים צעירות, כך האינטליגנציה הרגשית גבוהה

להסביר זאת כך שאינטליגנציה רגשית בהגדרתה משקפת את "יכולת הפרט לעקוב אחר רגשותיו

ורגשות הזולת, להבחין ביניהם ולהשתמש בידע זה כדי להנחות את מחשבותיו ופעולותיו"

(Salovey & Mayer, 1990במילים אחר .) ,גבוהה טליגנציה רגשית גבוהה משקפת רגישות אינות

כי רגישות גבוהה מדי עלולה להביא למחשבות ופעולות ניתן לשערלרגשות העצמי והזולת, ו

כפי שנמצא שליליות בנוגע לגוף, כגון עיסוק יתר בעודף משקל וסיווג עצמי של עודף משקל

השפעות חקר בכך שחשפו יתכן וממצאים אלו מהווים תרומה חדישה של המ .במחקר הנוכחי

36

השפעות חיוביות ברק מדובר לא ל דימוי גוף, כך שרגשית עשליליות אפשריות של אינטליגנציה

צורך להמשיך ולחקור את הקשר בין אינטליגנציה רגשית לדימוי גוף קייםסברו עד כה. כפי ש

יבטים רבים קשר זה בקבוצת הנשים הצעירות כולל ה נראהה פיכ אולם ,ת הגיל השונותובקבוצ

ומגוונים ולכן הנו מורכב יותר.

גיל ואינטליגנציה רגשית בתרומתם לדימוי גוף

גיל האישה ורמת האינטליגנציה הרגשית חשובים חי הרגרסיה סיפקו ראייה נוספת לכך שניתו

ביותר בתרומתם להיווצרות דימוי גוף חיובי או שלילי. עוד נמצא כי אינטליגנציה רגשית וגיל

שלאינטליגנציה רגשית וגיל יש נמצא ראשית, אחרת על היבטים שונים של דימוי גוף; משפיעים

בו נשים מעריכות את הופעתן החיצונית. נשים עם אינטליגנציה רגשית גבוהה שתרומה על האופן

, לגיל יש תרומה חזקה יותר על מעבר לכךנוטות להעריך את הופעתן החיצונית באופן חיובי יותר.

אה החיצוני, כך שנשים צעירות נוטות להעריך את הופעתן החיצונית באופן חיובי הערכת המר

יותר. מעניין להיווכח כי עבור נשים בגילאי הביניים, רמת האינטליגנציה הרגשית משפיעה אף

יותר על הערכת המראה החיצוני כך שאינטליגנציה רגשית גבוהה בקרב נשים בגילאי ביניים

זו הגיל הבקבוצת במיוחד יותר של המראה החיצוני. ניתן להסיק מכך כי להערכה חיובית מביאה

אינטליגנציה רגשית עשויה לשמש גורם מגן בפני דימוי גוף שלילי כתוצאה מתהליך ההתבגרות.

בו נשים מעריכות את כושרן ששלאינטליגנציה רגשית וגיל יש תרומה על האופן נמצא שנית,

ותר משום שנשים בגילאי הביניים נוטות לתפוס את עצמן כפחות הגופני. בהיבט זה הגיל חשוב בי

נשים בעלות נשים צעירות. יחד עם זאת,בכושר ופחות קומפטנטיות מבחינת יכולות גופניות מ

אינטליגנציה רגשית גבוהה נוטות להעריך את כושרן הגופני באופן חיובי יותר. השפעת

לאי הביניים, כך שאינטליגנציה רגשית גבוהה האינטליגנציה הרגשית מתחזקת כאשר מדובר בגי

בקרב נשים אלו מביאה לעלייה משמעותית בהערכת כושרן הגופני.

בהיבטים של דימוי גוף הקשורים לייחוס חשיבות והשקעת מאמץ: אוריינטציה לגבי

אוריינטציה לגבי בריאות, לא נמצאה תרומה י, אוריינטציה לגבי כושר גופני ומראה חיצונ

תית לגיל האישה. לעומת זאת, בשלושתם נמצאה תרומה משמעותית לאינטליגנציה משמעו

רגשית; ככל שרמת האינטליגנציה הרגשית הייתה גבוהה, כך גברה מידת ההשקעה בהופעה

החיצונית, במיומנויות ספורטיביות ובקיום אורח חיים בריא, ללא קשר לגיל. בנוסף,

ביעות הרצון מאזורי גוף שונים. אינטליגנציה רגשית ה גם על שהשפעלאינטליגנציה רגשית יש

37

גבוהה מביאה לשביעות רצון רבה יותר מאזורי הגוף. בהיבט זה קיימת גם השפעה מסוימת לגיל,

כך שנשים צעירות מביעות שביעות רצון רבה יותר בהשוואה לגילאים אחרים.

צרות דימוי גוף לאורך התמונה הכללית משקפת תפקיד חשוב לאינטליגנציה רגשית בהיוו

החיים. המחקר הנוכחי מספק תרומה חדישה סביב הקשר בין דימוי גוף לאינטליגנציה רגשית

בטווח גילאים רחב, מעבר לגילאי אוניברסיטה. אינטליגנציה רגשית גבוהה נתפסת כיכולת טובה

דםלבריאותו הנפשית של הא ולהתמודד עם קשיי היומיום התורמתיותר לשלוט ברגשות

(Costarelli et al., 2009 .)כי אינטליגנציה רגשית גבוהה זה במחקר בהתאם לכך, ניתן לראות

עשויה לשמש גורם מגן על דימוי הגוף, בין היתר מפני השפעותיו השליליות של אידיאל היופי

מלבד ההשפעות החיוביות שיש לאינטליגנציה רגשית על בחברה המערבית והשפעות של גיל.

בחשיפת השפעות שליליות גם , יש לציין כי המחקר הנוכחי מחדש בו נשים חוות את גופןשהאופן

אפשריות של אינטליגנציה רגשית גבוהה על דימוי גוף, כפי שנמצא בהיבטים של עיסוק יתר בעודף

צורך להמשיך ולחקור את ההשפעות המורכבות העולה מכאןמשקל וסיווג עצמי של עודף משקל.

יה רגשית על דימוי גוף.של אינטליגנצ

והמלצות למחקרים עתידיים הנוכחי מגבלות המחקר

במחקר נעשה שימוש בשאלוני ראשית, למחקר זה מספר מגבלות מתודולוגיות וקונספטואליות.

יתכן כי היו מתקבלות תוצאות אחרות אילו היה שימוש במדד ביצועי לאינטליגנציה דיווח עצמי.

MSCEIT(Mayer-Salovey-Caruso Emotional -יות, כגון מבחן הרגשית הכולל מטלות ביצוע

Intelligence Test יתכן שהוספת מדד יכולת מבוסס ביצוע עשוי היה להגדיל את התוקף .)

וגם משתנה דימוי גוף נמדדו משתנה אינטליגנציה רגשיתגם ה כן, החיצוני של המחקר. כמו

. ין המשתנים מעצם זה שהשתמשנו באותה שיטהמה שעשוי ליצור מתאם ב ,בשאלון דיווח עצמי

על הקורא לקחת בחשבון כי נתוני הנבדקות עשויים להיות מוטים מפאת השימוש בפרוצדורה זו,

כפי שעליו לעשות בכל מחקר שעושה שימוש בשאלוני דיווח עצמי.

המדגם כלל מספר לא רב של נבדקות שנאספו בשיטה של מדגם נוחות. הנבדקות כולן

אוכלוסייה ו נשים לבנות, ישראליות. חלק מהנבדקות מתגוררות בקיבוץ, לכן השתייכו לפלח הי

לפיכך יש להתחשב בכך שמדגם זה ככל הנראה אינו משקף את כלל שכבות בעל מאפיינים דומים.

.יכולת ההכללה ממנו מוגבלתלכן ו תייהאוכלוסייה בעולם האמ

38

לוש קבוצות של נבדקות בגילאים שונים המחקר הנוכחי הנו מחקר רוחב ובו הושוו ש

(. Cohort effects)בנקודת זמן אחת. משום כך, המחקר חשוף להבדלים הנובעים מפערי הדורות

הבדלים הנובעים מגיל מתערבבים עם הבדלים הנובעים מאירועים היסטוריים ומסטנדרטים

המעבר גדלו בתנאים תרבותיים ששררו בתקופה מסוימת. לדוגמא, נשים לאחר גיל -חברתיים

יתכן כי ואחרים מימינו. בתקופת צעירותן הייתה פחות השפעה של המדיה מכפי שקיימת היום,

אידיאל היופי הנשי השלט בתקופת צעירותן היה שונה מכפי שהוא כיום. עד כה מרבית המחקרים

אורך , ולכן יש צורך במחקריcross sectional -שעסקו בהשפעות של גיל השתמשו בשיטת ה

לאורך השנים וכך יוכלו לספק תמונה שיבדקו שינויים והתפתחות בדימוי גוף באותן נבדקות

מדויקת יותר של המציאות שאינה מוטה מהבדלים הנעוצים בפערי הדורות.

מחקרים עתידיים צריכים להרחיב את מושג דימוי הגוף מהקשרו הצר המתייחס להופעה

היבטים נוספים לחקור(, וCash, 2000הגישה הרב ממדית ) חשיבותה שללהכיר ב, חיצונית בלבד

במחקר הנוכחי, שנבדקו חולי -הנכללים בדימוי גוף, כגון היבטים של כשירות הגוף ובריאות

.חלק חשוב ביותר של דימוי גוף דעתנולהמהווים

היתר בין ת,מגוונוית לדימוי גוף באוכלוסיות מעניין לחקור את הקשר בין אינטליגנציה רגש

בתקופה יחסית קצרה ומקבל תפקיד עובר שינויים רביםשגופן בקרב נשים בהריון ולאחר לידה

נשים שעברו טראומה בקרב גופניות, או ממגבלות מחלותמנשים הסובלות בקרב , חדש של הזנה

מינית. סביר להניח כי כל אלה משפיעים על האופן שבו נשים חוות את עצמן ואת גופן, ולכן מעניין

, ניתן לבצע בנוסףאינטליגנציה רגשית משפיעה על דימוי הגוף של אותן נשים. וכיצד לבדוק האם

. מחקרים קודמים מחקרים על הקשר בין אינטליגנציה רגשית ודימוי גוף לאורך חייהם של גברים

הראו כי אי שביעות רצון מהגוף מהווה תופעה נפוצה גם בקרב גברים ולא רק נחלתן של הנשים

(Mellor et al., 2010,) עצמי של גברים הדימוי הלכן מעניין לבדוק מהם הגורמים שמגנים על

.עבורם , והאם אינטליגנציה רגשית מהווה גורם כזהשלילי מפני השפעות שליליות של דימוי גוף

39

רשימה ביבליוגרפית

Allaz, A. F., Bernstein, M., Rouget, P., Archinard, M., & Morabia, A. (1998).

Body weight preoccupation in middle-age and ageing women: A general

population survey. Journal of Eating Disorder, 23, 287-294.

Alumran, J. I. A., &Punamaki, R., L. (2008). Relationship between gender, age,

academic achievement, emotion intelligence, and coping styles in Bahraini

Adolescents. Individual Differences Research, 6(2), 104-119.

Bedford, J. L., & Johnson, C. S. (2006). Societal influences on body image

dissatisfaction in younger and older women. Journal of Women & Aging,

18(1), 41-55.

Bordo, S. (2003). Unbearable weight: Feminism, Western culture, and the

body. (10thed.). Berkeley, CA: university of California press.

Cash, T. F., & Henry, P. E. (1995). Women's body images: The results of a

national survey in the U.S.A. Sex Roles, 33, 19-28.

Cash, T. F. (2000). User's manual for the Multidimensional body-self relations

questionnaire. Available from the author on http://www.body-images.com.

Cash, T. F., &Pruzinsky, T. (2002). Body images: A handbook of theory,

research, and clinical practice. New York: Guilford Press.

Cash, T. F. (2004). Body image: Past, present, and future. Body image, 1, 1-5.

Costarelli, V., Demerzi, M., &Stamou, D. (2009). Disordered eating attitudes

in relation to body image and emotional intelligence in young women.

Journal of Human Nutrition and Dietetics, 22, 239-245.

41

Fredrickson, B. L., & Roberts, T. A. (1997). Objectification theory: Toward

understanding women's lived experiences and mental health risks.

Psychology of Women Quarterly, 21, 173-206.

Gosselink, C. A., Cox, D. L., McClure, S. J., & De Jong, M. L. G. (2008).

Ravishing or ravaged: Women's relationships with women in the context of

aging and western beauty culture. Journal of Aging and Human Development,

66(4), 307-327.

Grogan, S. (1999). Body image: Understanding body dissatisfaction in men,

women, and children. London: Routledge.

Grogan, S. (2008). Body image: Understanding body dissatisfaction in men,

women, and children. (2nded.). London: Routledge.

Hayaki, J., Friedman, M. A., & Brownell, K. D. (2002). Emotional expression

and body dissatisfaction. International Journal of Eating Disorders, 31, 57-62.

Hughes, V. A., Roubenoff, R., Wood, M., Frontera, W. R., Evans, W. J.,

&Fiatarone Singh, M. A. (2004). Anthropometric assessment of 10-y changes

in body composition in the elderly. The American Journal of Clinical Nutrition,

80, 475-482.

Mayer, J. D., &Salovey, P. (1997). What is emotional intelligence? In P.

Salovey& D. Sluyter (Eds.), Emotional Development and EI: Educational

implications (pp. 3-34). New York: Basic Books.

Mellor, D., Fuller-Tyszkiewicz, M., McCabe, M. P., &Ricciardelli, L. A. (2010).

Body image and self- esteem across age and gender: A short- term

longitudinal study. Sex Roles, 63, 672-681.

41

Petrides, K. V., &Furnham, A. (2001). Trait emotional intelligence:

Psychometric investigation with reference to established trait

taxonomies. European Journal of Personality, 15, 425-448.

Pruis, T. A., &Janowsky, J. S. (2010). Assessment of body image in younger

and older women. The Journal of General Psychology, 137(3), 225-238.

Rodin, J., Silerstein, L. R., &Striegel-Moore, R. H. (1985). Women and weight:

A normative discontent. In T.B Sonderegger (Ed.) Nebraska symposium on

motivation, vol. 32, Psychology and Gender (267-307). Lincoln, NB: University

of Nebraska Press.

Salovey, P., & Mayer, J. D. (1990). Emotional intelligence. Imagination,

Cognition and Personality, 9, 185-211.

Salovey, P., Mayer, J. D., Goldman, S. L., Turvey, C., &Palfai, T. P. (1995).

Emotional attention, clarity, and repair: Exploring emotional intelligence

using the Trait Meta- Mood Scale. In J. Pennebaker, (Ed.), Emotion, disclosure,

and health (pp. 125-154). Washington, DC: American Psychological

Association.

Schutte, N. S., Malouff, J. M., Hall, L. E., Haggerty, D. J., Cooper, J. T.,

Golden, C. J., &Dornheim, L. (1998). Development and validation of a

measure of emotional intelligence. Personality and Individual

Differences, 25, 167-177.

Spitzer, B. L., Henderson, K. A., &Zivian, M. T. (1999). Gender differences in

population versus media body size: A comparison over four decades. Sex

Roles, 40, 545-565.

42

Swami, V., Begum, S., &Petrides, K. V. (2010). Associations between trait

emotional intelligence, actual-ideal weight discrepancy, and positive body

image. Personality and Individual Differences, 49, 485-489.

Tiggemann, M., & Lynch, J. E. (2001). Body image across the life span in adult

women: The role of Self-Objectification. Developmental Psychology, 37(2),

243-253.

Tiggemann, M. (2004). Body image across the adult life span: stability and

change. Body Image, 1, 29-41.

Van Rooy, D. L., Alonso, A., &Viswesvaran, C. (2005). Group differences in

emotional intelligence scores: Theoretical and practical implication.

Personality and Individual Differences, 38, 689-700.

Webster, J., &Tiggemann, M. (2003). The relationship between women's

body satisfaction and self- image across the life span: The role of cognitive

control. The Journal of Genetic Psychology, 164(2), 241-252.

Wilcox, S. (1997). Age and gender in relation to bode attitudes: Is there a

double standard of aging? Psychology of women quarterly, 21, 549-565.

43

נספחים

SSRI: שאלון 1נספח

הוראות: עבור כל אחת מהאמירות שלהלן סמני את התשובה המתאימה ביותר עבורך בסמוך

מאפיינת אותך או נכונה עבורך להלן, באיזו מידה האמירה 1-5לה. צייני באמצעות הסולם באופן כללי.

לא מסכימה

בכללמסכימה במידה

רבה מאודאני יודעת מתי לדבר על בעיותיי האישיות עם (1

אחרים. 1 2 3 4 5

כשאני נתקלת במכשולים, אני נזכרת בפעמים בהן (2 נתקלתי במכשולים דומים והתגברתי עליהם.

1 2 3 4 5

5 4 3 2 1 הצליח ברוב הדברים שאני מנסה. אני מצפה ל (3 5 4 3 2 1 לאנשים אחרים קל לספר לי סודות. (4מילוליים של -קשה לי להבין את המסרים הלא (5

אנשים אחרים. 1 2 3 4 5

חלק מהאירועים המרכזיים בחיי הובילו אותי (6 להעריך מחדש מה חשוב ומה לא.

1 2 3 4 5

5 4 3 2 1 , אני רואה אפשרויות חדשות. רוחי משתנה-כשמצב (7רגשות הם אחד הדברים שהופכים את חיי לשווים (8

לחיותם. 1 2 3 4 5

5 4 3 2 1 אני מודעת לרגשותיי כשאני חווה אותם. (9 5 4 3 2 1 אני מצפה שיקרו דברים טובים. (10 5 4 3 2 1 אני אוהבת לחלוק את רגשותיי עם אחרים. (11 5 4 3 2 1 כשאני חווה רגש חיובי, אני יודעת כיצד לשמר אותו. (12 5 4 3 2 1 אני מארגנת אירועים שאנשים נהנים מהם. (13 5 4 3 2 1 אני מחפשת אחר פעילויות שעושות אותי מאושרת. (14מילוליים שאני מעבירה -אני מודעת למסרים הלא (15

לאנשים. 1 2 3 4 5

צמי בדרך שעושה רושם טוב על אני מציגה את ע (16 אנשים.

1 2 3 4 5

5 4 3 2 1 רוח חיובי, קל לי לפתור בעיות. -כשאני במצב (17פנים, אני מזהה את הרגשות -כשאני מביטה בהבעות (18

שאנשים חווים. 1 2 3 4 5

5 4 3 2 1 אני יודעת מדוע רגשותיי מתחלפים. (19סוגלת לחשוב על רוח חיובי, אני מ-כשאני במצב (20

רעיונות חדשים. 1 2 3 4 5

5 4 3 2 1 יש לי שליטה על רגשותיי. (21 5 4 3 2 1 אני מזהה את רגשותיי בקלות כשאני חווה אותם. (22ידי כך שאני מדמיינת -אני מדרבנת את עצמי על (23

תוצאה טובה למטלות שאני לוקחת על עצמי. 1 2 3 4 5

5 4 3 2 1 ים כשהם עושים משהו היטב. אני מחמיאה לאחר (24מילוליים שאנשים אחרים -אני מודעת למסרים הלא (25

מעבירים. 1 2 3 4 5

כשאדם אחר מספר לי על אירוע חשוב בחייו, אני (26 כמעט מרגישה כאילו חוויתי אירוע זה בעצמי.

1 2 3 4 5

כשאני מרגישה שינוי ברגשות, אני נוטה לחשוב על (27 יונות חדשים. רע

1 2 3 4 5

כשאני נתקלת באתגר, אני מוותרת בגלל שאני (28 מאמינה שאכשל.

1 2 3 4 5

אני יודעת מה אנשים אחרים מרגישים רק מלהסתכל (29 עליהם.

1 2 3 4 5

5 4 3 2 1אני עוזרת לאנשים אחרים להרגיש יותר טוב כשהם (30

44

מדוכדכים. טובים כדי לעזור לעצמי רוח-אני משתמשת במצבי (31

להמשיך לנסות אל מול מכשולים. 1 2 3 4 5

אני יכולה לדעת איך אנשים אחרים מרגישים לפי טון (32 הדיבור שלהם.

1 2 3 4 5

קשה לי להבין מדוע אנשים מרגישים כמו שהם (33 מרגישים.

1 2 3 4 5

45

MBSRQ: שאלון 2נספח

ות: העמודים הבאים כוללים סדרת אמירות לגבי איך אנשים עשויים לחשוב, להרגיש או הורא

. המידה שבה כל אמירה מתאימה לך באופן אישילהתנהג. את מתבקשת לציין את להלן, צייני את התשובה המתאימה ביותר עבורך מימין למספר האמירה. 1-5באמצעות סולם

ידי בבקשה למלא את השאלון בכנות המרבית.תשובותייך יישמרו חסויות, לכן הקפ

. , אני תמיד שמה לב איך אני נראיתיציבורלמקום לפני שאני יוצאת . 1______

במיטבי.אני קפדנית בקניית בגדים שיגרמו לי להראות . 2______

.אני מסוגלת לעבור את רוב מבחני הכושר הגופני. 3______

.זה חשוב שיהיה לי כוח פיזי רב. 4______

.הגוף שלי מושך מבחינה מינית. 5______

.אני לא מעורבת בתכנית התעמלות סדירה. 6______

.אני בשליטה על בריאותי. 7______

.על בריאותי הגופניתאני יודעת הרבה על דברים שמשפיעים . 8______

.פיתחתי במכוון סגנון חיים בריא. 9______

.באופן קבוע אני דואגת שאני שמנה או שאשמין. 10______

.אני אוהבת את המראה שלי בדיוק כפי שהוא. 11______

.שאני יכולה שעהאני בודקת את ההופעה שלי במראה בכל . 12______

.אני מבלה זמן רב בהתארגנות ך כללבדרלפני שאני יוצאת, . 13______

ריאה טובה.-. יש לי סיבולת לב14______

.השתתפות בספורט אינה חשובה לי. 15______

.אני לא עושה דברים באופן פעיל על מנת לשמור על כושר גופני טוב. 16______

.הבריאות שלי היא עניין של עליות ומורדות בלתי צפויים. 17______

.בריאות טובה היא אחד הדברים החשובים ביותר בחיי. 18______

.אני לא עושה דבר שאני יודעת שעלול לסכן את בריאותי. 19______

.אני מאוד מודעת אפילו לשינויים קטנים במשקלי. 20______

.נראית טוביחשיבו אותי כרוב האנשים . 21______

.זה חשוב שתמיד אני אראה טוב. 22______

.אני משתמשת במעט מאוד מוצרי טיפוח. 23 ______

.אני לומדת בקלות מיומנויות גופניות. 24______

בעדיפות גבוהה בחיי.נמצא לאלהיות בכושר גופני . 25______

.אני עושה דברים להגביר את הכוח הפיזי שלי. 26______

.אני חולה פיזית לעיתים רחוקות. 27______

.את הבריאות שלי כמובן מאליואני לוקחת . 28______

1 2 3 4 5

בדרך כלל לא לא מסכימה בכלל מסכימה

בדרך כלל ניטרלית מסכימה

מסכימה בהחלט

46

.לעיתים אני קוראת ספרים ועיתונים הקשורים לבריאות. 29______

.אני אוהבת איך שאני נראית ללא בגדים. 30______

.אני בעלת מודעות עצמית אם ההופעה החיצונית שלי לא כמו שצריך. 31______

.זה נראהלרוב אני לובשת כל מה שנוח בלי לדאוג איך . 32______

.אני לא טובה בספורט או במשחקי ספורט. 33______

.אני חושבת על הכישורים הספורטיביים שלי לעיתים נדירות. 34______

.אני עובדת לשיפור הסיבולת הגופנית שלי. 35______

.מיום ליום, אני אף פעם לא יודעת איך הגוף שלי ירגיש. 36______

.ני לא מפנה הרבה תשומת לב לתסמינים שליאם אני חולה, א. 37______

.אני לא עושה מאמץ מיוחד לאכול תזונה מאוזנת ומזינה. 38______

.אני אוהבת איך שהבגדים מונחים עליי. 39______

.לא אכפת לי מה אנשים חושבים על ההופעה החיצונית שלי. 40______

.אני דואגת במיוחד לטיפוח השיער שלי. 41______

.אני לא אוהבת את מבנה גופי. 42____ __

גופניות.בפעילויות היכולות שליאת לשפר . אני לא דואגת43______

פיזית.אני מנסה להיות פעילה . 44______

ה.לעיתים אני חשה פגיעה למחל. 45______

.אני מפנה תשומת לב רבה לגוף שלי לכל סימן של מחלה. 46______

.או שפעת, אני פשוט מתעלמת מזה וממשיכה כרגיל הצטננותוטפת אם אני ח. 47______

.אני לא מושכת מבחינה גופנית. 48______

.אני לעולם לא חושבת על הופעתי החיצונית. 49______

.אני תמיד מנסה לשפר את הופעתי החיצונית. 50______

.יש לי קואורדינציה טובה. 51______

.על כושר גופני אני יודעת הרבה. 52______

.אני משתתפת בספורט באופן קבוע במהלך השנה. 53______

.אני אדם בריא מבחינה גופנית. 54______

.אני מאוד מודעת לשינויים קטנים בבריאותי הגופנית. 55______

.בסימן הראשון של מחלה, אני מחפשת ייעוץ רפואי. 56______

.המשקל להורדתאני בדיאטה . 57______

עבור הפריטים הנותרים השתמשי בסולם התשובות הניתן לכל פריט, והכניסי את תשובתך במקום הריק לצד הפריט:

. ניסיתי להוריד משקל על ידי הימנעות מאכילה או "דיאטת כאסח" )דיאטה 58______ דראסטית(.

. מעולם לא1

. לעיתים נדירות2

. לפעמים3

. לעיתים קרובות4

47

בות מאוד. לעיתים קרו5

. אני חושבת שאני:59______

. מאוד בתת משקל1

. בתת משקל במידה מסוימת2

. בעלת משקל נורמלי3

. בעלת עודף משקל מסוים4

. בעלת עודף משקל רב5

. מלהסתכל עליי, רוב האנשים יחשבו שאני:60______

. מאוד בתת משקל1

. בתת משקל במידה מסוימת2

. בעלת משקל נורמלי3

. בעלת עודף משקל מסוים4

. בעלת עודף משקל רב5

מההיבטים הבאים של באיזו מידה הנך מרוצה או לא מרוצהלהלן לציין 1-5השתמשי בסולם גופך:

1 2 3 4 5

בדרך כלל לא לא מרוצה בכלל מרוצה

מרוצה במידה בדרך כלל מרוצה ניטרלית רבה

. פנים )תווי פנים, גוון פנים(61______

. שיער )צבע, עובי, מרקם(62___ ___

. פלג גוף תחתון )ישבן, ירכיים, שוקיים(63______

. פלג גוף אמצעי )מותניים, בטן(64______

. פלג גוף עליון )חזה, כתפיים, זרועות(65______

. שרירים66______

. משקל67______

. גובה68______

. הופעה כללית69______