implementation of urban agriculture - eliezer lia

בחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית

תגית כלימור: מנחה 037462686ליה אליעזר : מגישה

2009-2010ע "תש' סמסטר א | תגית כלימור: מנחה | קיימות בראיה כוללת –צומח , חי, עיר, ארץ

תוכן. 1

עמוד פרק 3 הקדמה . 2 4 מבוא . 3

. 4 5 נושא העבודה ומטרותיה 5 הבעיה הנדונה והרקע למחקר. 5

5 חקלאות. 5.1 5.2 6 בחינת הצורך בחקלאות עירונית5.2.1 6 מחסור בשטחים פתוחים

6 השלכות סביבתיות ואקולוגיות של חקלאות מערבית קונבנציונלית 5.2.2 5.2.3 7 ות החקלאות הקונבנציונלית מגבל

8 שאלות המחקר המרכזיות. 6 8 והרקע התיאורטי הדרוששיטת המחקר. 7 9 רקע תיאורטי-סקירת ספרות . 8

8.1 9 הגדרות8.2 9 מיקום

8.3 9 מגמות בחקלאות עירונית בעולם 10 חקלאות עירונית באירופה8.3.1 10 ב" חקלאות עירונית בארה8.3.2 11 קלאות עירונית במדינות המתפתחות ח8.3.3

11 מודלים קיימים של חקלאות עירוניתהצגת 8.4 12 ים פרטיחקלאות בשטחים 8.4.1 13 חקלאות בשטחים ציבוריים 8.4.2

19 כאסטרטגיית תכנון עירוני חקלאות - 8.5 8.5.1 19 חקלאות אורגנית עירונית בקובה: מקרה בוחן

21 מהלך הבדיקה ושיטותיה . 9 21 תנים בבסיס המודלים השוניםהגדרת מש 9.1

21 ממצאים ותוצאות. 1010.1 22 רונית בחינת משמעות המשתנים על יישום חקלאות עי

25 הצגת מכלול המשתנים הנבחרים במודלים שנסקרו10.1.1 10.2 26 השוואה בין אופן התמודדות של מודלים שונים עם סוגיות מרכזיות

28 בחינה השוואתית של ערכים מוספים- השפעה על אורח החיים העירוני 10.2.1 10.2.2 29 בחינה השוואתית של מגבלות המודלים השונים

30 דיון ומסקנות. 11 31 סיכום ומבט קדימה 11.1

32 חקלאות אירופונית והידרופונית : 1נספח . 12 33 רשימת מקורות. 13

2 |ליה אליעזר |ות הישום של חקלאות עירונית בחינת הצורך ושיט


הקדמה. 2

.העוסק בבחינת הצורך ושיטות היישום של חקלאות עירונית, המחקר הנו מחקר השוואתי :הם מתבסס המחקרהכלים המחקריים עלי

.ליישומה קיימיםבמודלים חקר ספרות העוסק בצורך בחקלאות עירונית ו- .לאור סוגיות נבחרות, השוואה בין מודלי יישום שונים -

בהם נבדלים המודלים , לצורך השוואה בין המודלים זיהיתי ובחרתי פרמטרים פיזיים וארגוניים בסיסיים .תיות של פרמטרים אלהזה מזה ועמדתי על ההשלכות האיכו

:מספר שלביםוכללה נעשתה לאור הבנת הצורך בחקלאות עירונית, ההשוואה בין המודלים השוניםבמטרה להבין , השוואה בין אופן התמודדות המודלים עם בעיות ומגבלות של שיטות חקלאיות רגילות. 1

.האם הם מהווים חלופה פוטנציאלית לחקלאות קונבנציונליתהמבטאים את ההשפעה הפיזית והנתפשת של , ה בין הערכים המוספים שהמודלים מציעיםהשווא. 2

.מעבר לייצור מזון, חקלאות עירונית על חיי התושבים .השוואה בין מגבלות המודלים והתנאים ההכרחיים ליישומם. 3

ים ומידת ל מאפשרים הבנה של הפוטנציאלים הגלומים בכל אחד מהמודל"בחינת מכלול הגורמים הנ .התאמתו להשתלבות בסביבה העירונית

שיטות שונות של חקלאות עירונית הנו קשר ישיר בין ן המרכזי העומד בבסיס המודלים המיישמיםרעיוה

.תהליך יצור המזון לבין צריכתו על ידי תושבי העירדינות העולם החברתי והתפישתי הרווח כיום ברוב מ, כי המרחק הפיזי, רעיון זה נובע מתוך ההבנה

לבין הערים וצרכני המזון , בין השטחים החקלאיים והחקלאים מצד אחד) בעיקר במדינות המפותחות( .הכלכלה והסביבה, מייצר השלכות בעייתיות משמעותיות בתחומי החברה, מצד שני

על , םעל הרגלי הצריכה של התושבי, ההפרדה בין ייצור המזון לצריכתו משפיעה על אורח החיים העירוני .על השטחים הפתוחים הסובבים אותנו ועל המערכת האקולוגית העולמית, איכות וטריות המזון

המשפיעים על אופן התפקוד , בפרמטרים שונים זה מזהנבדליםמודלים שונים של חקלאות עירונית

, ניוהחברתי והכלכלי העיר, קנה המידה של התערבותם במרקם הפיזי, מיקום :שלהם במרחב העירונימשאבים הפיזיים ה, מידת המעורבות שלהן בחיי התושבים, שיטות החקלאיות המיושמות בהםה

.בתפישת העיר ובתפקודה, אופן ומידת השינוי שהם מציעים באורח החייםה ,ים דורשםוהכלכליים שההכלכליות והסביבתיות של משתנים פיזיים וארגוניים המבדילים בין , בחינת ההשלכות החברתיות

. מאפשרת הבנה של איכותם וחשיבותם בעיר, ודליםהמ

מחקר זה מהווה רק חלק קטן מהחקירה שיש לבצע על מנת להבין את ההשלכות של יישום חקלאות נושאים . הנבדלות זו מזו בפרמטרים רבים, יש צורך בהבנה מעמיקה של סביבות עירוניות שונות. עירונית

ות וכלכלה מקומית הנם בעלי השפעה מכרעת על פיתוח תרב, חברה, וחקיקהמנהל, כמו צפיפות . חקלאות בעיר



. 3 מבוא

צורך קייםאשר , הנחת היסוד במחקר זה היא כי צפוי גידול אוכלוסיה עולמי משמעותי בעשורים הקרובים ביניהן הצורך, גידול האוכלוסיה מייצר השלכות סביבתיות כלכליות וחברתיות. ממשי להערך לקראתו

. לספק מזון עבור אוכלוסיה זו הנה מחסור עולמי בשטחים חקלאיים מזוןהייצור כמות הבעיה המרכזית בהגדלה משמעותית של

אשר מייצרות השלכות סביבתיות בעייתיות כיוםהשיטות החקלאיות הרווחות, בנוסף. הדרושים לשם כך . וסובלות ממגבלות שונותיחמירו כתוצאה מגברת ייצור המזון

.הצורך בפיתוח חקלאות עירונית מבוסס על השלכות ומגבלות אלה

ייצור ושיווק ו צריכה עונתית, חקלאות אורגנית: ות עליהן מתבססת חקלאות עירוניתאבני היסוד החשוב .מקומיים

נצרך באופן , גניותראם המזון במדינה היה מיוצר בשיטות אוש צביעים על כךמחקרים שנעשו בבריטניה מפליטת גזי החממה הנוצרת כתוצאה מצריכת האנרגיה לייצור ולשינוע התוצרת היתה , עונתי בלבדמקומי ו

מהפליטה של בריטניה 22%משמעות הדבר היא הפחתה של . CO2 מיליון טונות של 40 -פוחתת בכפליטת גזי החממה בחצי בועידת קיוטו התחייבה בריטניה להפחית את : לצורך קבלת קנה מידה(

1) ל"נמהכמות ה

: מתוך בחינת מודלים שונים ליישום חקלאות עירונית עולות שאלות כגון

?מהם התנאים הדרושים ליישום המודלים שונים ?המגבלות והפוטנציאלים הגלומים בכל אחד מהמודלים, החסרונות, מהם היתרונות

?מהם הערכים המוספים של כל אחד מהמודלים ?ישת העירכיצד משפיעה חקלאות עירונית על תפ

?מהו קנה המידה הנכון לפיתוח חקלאות עירונית ? שונים מהו פוטנציאל ההשתלבות והתרומה של מודלים שונים של חקלאות באזורים עירוניים

.מטרת עבודה זו היא לבחון סוגיות אלה

:מבנה העבודה :הצורך בחקלאות עירוניתהבעיה ובחינת . 1

.וסיה העולמיתסקירת נתונים על תחזית גידול האוכל .מגבלותיה והשלכותיה הסביבתיות, סקירת מצב החקלאות בעולם

:בחינת אפשרויות ליישום חקלאות עירונית. 2 . הרקע והתפתחותה במקומות שונים בעולם, סקירת מצב החקלאות העירונית

. חקלאות עירוניתליישוםהצגת מודלים שונים . נבחרים ולאור סוגיות נבחרותיםהשוואה בין המודלים השונים על פי פרמטר. 3


נושא העבודה ומטרותיה .4

מטרת המחקר היא בחינת הצורך בשימוש בחקלאות עירונית וחקירה השוואתית של מגוון

, מתוך הבנת היתרונות, השיטות הקיימות ליישומה . והפוטנציאלים הגלומים בההמגבלות

ן ללמוד מתוך ההשוואה בין המודלים השונים נית התאמתה של כל אחת מהשיטות על מידת

.)פיזיים וחברתיים( שונים לתנאים וסביבותל הבעיה הנדונה והרקע למחקר. 5

ה המגמההנחה כי הרקע למחקר מבוסס על צפויה להמשךהנוכחית של גידול בריבוי הטבעי

.בעשורים הקרובים כלל 2050שנת עד התחזית היום מצביעה על כך ש

מיליארד בני 3 -ית העולם צפויה לגדול בכאוכלוסי ממנה צפוייה להתגורר באזורים 80% -וכ אדם

.עירוניים שטחים 20% -ידרוש תוספת של כ, גידול כזהליצירת מזון ) סדר גודל של מדינת ברזיל(חקלאיים

. בטכנולוגיות הקיימותמרבית הערים צומחות על חשבון שטחים פתוחים

צפויה מגמה של ירידה , זווכתוצאה מהמשך מגמה .בכמות התוצרת החקלאית

העולם חיה באזורים מאוכלוסיית 60% -כ, יוםכ מצריכת 70% - מהזיהום וכ75% -כ ,אורבניים

.2האנרגיה העולמיים מרוכזים בעריםאת הלחץ הגובר והולך ממחישות , ות האלוהעובד

ההולכים , על המשאבים הטבעיים העולמיים .ומתמעטים

ופן אנקודת המוצא למחקר מבוססת על ההנחה כי ויחסי הגומלין בין התפקוד של האזורים האורבניים

גורם נויההערים לשטחים הפתוחים הסובבים אותן משבר האקולוגי שהעולם נמצא בפתחו וכן ב מרכזי

כי דרוש שינוי גישה משמעותי במטרה לבלום את .מגמת ההתדרדרות האקולוגית העולמית

הערים מיועדות קודם כל כדי לספק את צרכי " גומחה אקולוגית"מהוות , התושבים ויחד עם זאת

גם עבור מינים אחרים וחייבות להיות מסוגלות .לווסת את השפעתן על הסביבה הטבעית הרחבה

חקלאות 5.1

שנים 10,000 -התפתחות החקלאות לפני כ

לקטים למין – מין האנושי ממין של ציידיםוהפיכת ה היוו בעל ישובי קבע המייצר לעצמו מזוןמתוחכם

. שלב מרכזי בהתפתחות הציוויליזציה האנושיתהמצאת החקלאות הפכה את האנושות למין

.שכביכול שולט בטבע בו הוא נמצא ים משטחי היבשה בעולם משמש38% -כ, כיום

-כ(עולם ה יתכלוסיאוים מזון לרוב לחקלאות ומספק .3) מיליארד בני אדם6.3

תוך , פיתוח החקלאות דרש עיבוד שטחים טבעייםנפגעו (שינוי מהותי של האקוסיסטמות הטבעיות

מפרצים וריפי , ביצות, שטחים פתוחים, יערות .והכחדה מוחלטת של חלקן) אלמוגים

הובילה התפתחות , מלבד האפשרות לספק מזון, שפעת: חות מחלות כגוןהחקלאות גם להתפת

, מלריה ועוד, קדחת דנגה, קדחת צהובה, כלבת. בעיקר באזורי חקלאות טרופיים וסובטרופיים

המחלות התפתחו כתוצאה מהפרת הגיוון והאיזון .הטבעי של מינים באזורים נרחבים

צורכת החקלאות המודרנית כמות , בנוסף לכךות גדולה של מוצרים כימיים ונחשפת לרמות גבוה

). קוטלי מזיקים ופטריות(של רעלים טיפול לא מושכל בפסולת ובעודפי תוצרת המכילים רעלים ולעיתים גם מתכות גורם לעיתים קרובות

. לזיהום מי שתיה מסך כל 14% -תעשיית החקלאות אחראית לכ

, פליטת מזהמים בזמן העיבוד(פליטת גזי החממה ההובלה ופליטת גז מתאן כתוצאה מפסולת

.תחזית גידול אוכלוסיית העולם: 1 'נה מסתמו ).אורגנית


הגדולים על פני CO2 - הנם מצרכני ה,יערותה בחינת הצורך בחקלאות עירונית 5.2כדור הארץ ומכאן חשיבותם הרבה בשמירה על

.איזון כמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה

הצורך בפיתוח שיטות חקלאיות אלטרנטיביות נובע , לחקלאות קונבנציונלית בשטחים פתוחים

:מרכזיותמשלוש סיבות ות מתאן בעולם הוא שטחים המקור המרכזי לפליט

פסולת עירונית מוצקה טמנת כתוצאה מה, פתוחיםמחסור עתידי בשטחים פתוחים המתאימים . 1 .בקרקעפסולת בניין ותעשיה , )אשפה(

י של חמצון ורקבון פליטת מתאן הוא תוצר הלווא .לגידולים חקלאיים מלווה בריחות לא והווצרותו פסולת אורגנית

יתים קרובות אשר על מנת להפחיתם לע, נעימים .שורפים אותו

של חקלאות ואקולוגיות השלכות סביבתיות . 2 .ליתקונבנציונמערבית

צריכה מגבלות אשר החקלאות הקונבנציונלית. 3 בשטח פתוח ההנובעים ממיקומ, להתמודד איתם

.השיטות הטכנולוגיות המיושמות בהמו 4-5 בתקופה של עד המתאן יכול להווצר מהפסולת

. שנים מההטמנה 37% -שטחים פתוחים מייצרים כ, ב לדוגמא"רהבא

מכלל 4% -אשר מהוות כ, מפליטות המתאןסך גזי החממה שפלטה .פליטות גזי החממה

, מיליון טון1800 - מוערכת בכ1999ב בשנת "ארה 6. מהם מתאן10% -כ

5.2.1 מחסור בשטחים פתוחים מהשטחים המתאימים לחקלאות מנוצלים 80% -כ

ל " מהקרקעות הנ15% -וכ היום ברחבי העולם 4.מזוהמות כתוצאה מניהול כושל

עתודות הקרקע לצורך שטחים חקלאיים בסדר גודל הדרוש לצורך ייצור מזון בטכנולוגיות הקיימות עבור

5.מות קייןגידול האוכלוסיה הצפוי אינ

של ואקולוגיות השלכות סביבתיות 5.2.2 חקלאות קונבנציונאלית

כאשר בוחנים את הנזק הסביבתי הנגרם כתוצאה

חשוב לקחת , נליתמהחקלאות תעשייתית הקונבנציו של תהליך הייצור בחשבון את מכלול מחזור החיים

.או המוצר עצמו פליטת גזי חממה. א

שריפת דלקים פוסיליים משחררת לאטמוספירה גזי .הגורמים להתחממות הגלובלית, חממה

מרבית הפסולת : ב"טיפול בפסולת בארה: 2' תמונה מס .דת למיחזורמוטמנת בשטחים פתוחים ואינה מיוע

התחממות האטמוספירה של כדור הארץ מייצרת, שינויים בדפוסי מזג האויר: תופעות לוואי כגון

סת קרחונים וכתוצאה מכך עלייה של מפלס פני המ -פחמן דו חמצני : גזי החממה העיקריים הם .הים

CO2 , מתאן– CH4 , ונתרן דו חמצני– N2O. ל הנו בעל מידת השפעה "כל אחד מגזי החממה הנטון אחד של , בהשוואה. שונה על האטמוספירה

-ירה לכפמתאן שווה ערך מבחינת הנזק לאטמוסמכאן שלגז המתאן יש פוטנציאל , CO2ל טון ש21

.CO2 -לאשר מ21חימום ונזק לכדור הארץ פי

מיפוי דרגות ההשפעה של חקלאות על : 3' תמונה מסי "מרבית הקרקעות בעולם מופרות ע: שטחים פתוחים

.תעשיית החקלאות



זיהום מים וקרקע. ב ממי השתיה על פני כדור הארץ 70% -יותר מ, כיום

ועוברים אל מי התהום והים משמשים לחקלאות .כשהם מכילים רעלים שונים

פסולת חקלאית מזהמת שטחים נרחבים , כמו כן .בדשנים וחומרי הדברה הוםתומי

מטופלת גורם לסיכונים החשיפה לפסולת בלתי . בריאותיים

בהן הפסולת מטופלת בדרך , במדינות המפותחותמרבית הפסולת המוצקה נדחסת ומועברת , כלל

. לשטחים פתוחים או נשרפת לצורך ייצור אנרגיהבמדינות . ומשוחררת ליםפסולת נוזלית מטופלת

מתפתחות הפסולת לא מטופלת כלל ברוב המקרים .וכלוסיה המקומית נחשפת לזיהומיםוהא

פגיעה באקוסיסטמות טבעיות. ג

לחקלאות התעשייתית המודרנית בשטחים השפעה הרסנית על מיני בעלי נהפריפריאליים יש

מעיבוד חיים ובתי גידול כתוצאה מזיהום הנגרם . דשנים וקוטלי מזיקיםימוש בהקרקע וש

מגבלות החקלאות הקונבנציונלית 5.2.3

תלות בתנאי מזג אויר. א

חקלאות מסורתית סובלת במקרים רבים מתנאים גיאולוגיים ומטאורולוגיים לא אופטימליים ואף

טמפרטורות וכמויות משקעים לא : כגון, קיצוניים, סופות, ניםמונסו, רעידות אדמה, מתאימות

.שריפות ועוד, פותהצ - ו2007, 1993ב בשנים "הצפות בארה: דוגמאות

גרמו לה אבדן יבולים בסדר גודל של , 2008מחקרים מצביעים על כך כי .מיליארדי דולרים

שינוים בכמויות משקעים וטמפרטורות הצפויים עלולים להפחית את התוצרת החקלאית , בהודו

7. עד סוף המאה הנוכחית30% -במדינה בכ ומזיקיםרעלים לת מזוןחשיפ. ב

במרבית המדינות המפותחות קיימת שליטה כמעט מוחלטת של חברות מסחריות גדולות בודדות על

רשתות המזון הגדולות . אספקת המזון לאוכלוסיהמושתתות על ייצור שותף של תוצרת בקנה מידה

יש צורך בשימוש , גדול שכדי להצליח לעמוד בו .מוגבר בכימיקלים

השפעת תנאי מזג האויר על תוצרת : 4' תמונה מס .1950-1999ב בין השנים "התירס של ארה

היחס בין כמות הדשן הנצרכת לבין כמות : 5' תמונה מס

ניתן לראות שהיום לצורך קבלת : התוצרת המתקבלת יש שימוש בכמות 60 -אותה כמות תוצרת כמו בשנות ה

. דשנים3 פי של כמעט

צרת היחס בין צריכת הדשנים לכמות התו: 6 'תמונה מס .החקלאית העולמית



התפתחות מחלות. ג שיטת המחקר מעיבוד אינטנסיבי של הקרקע וגידול כתוצאה

נפגעת המערכת האקולוגית , הומוגני של תוצרתהטבעית של השטחים החקלאיים ובכך היא תורמת

.להתפתחות מוגברת של מחלות ומזיקים רעב.ד

דור הארץ סובלים ממחסור אזורים שונים בכבתנאים הולמים לחקלאות או מפגעי טבע שונים

שינויי מזג האויר כתוצאה ). 'הצפות וכו, בצורת( .מהתחממות כדור הארץ אף מחריפים תופעות אלו

אזורים אלה סובלים ממחסור במזון , כתוצאה מכך .ואף רעב

מדינות ואזורים הסובלים ממחסור חמור במזון , מלאווי, אפגניסטן, צפון קוריאה, רניג: 8)2005(

.קניה, אתיופיה, סודן, גואטמלה, אפריקה הדרומית שאלות המחקר המרכזיות. 6

מתוך הבנת הצורך באלטרנטיבה לחקלאות באזורים כ "יונלית הממוקמת בדהקונבנצ

קודם כל עולה , ובחינת מגבלותיהפריפריאליים חקלאות עירונית מתמודדת עם האם :השאלה

? וכיצדמגבלות אלומודלים שונים של חקלאות מציעים באיזה אופן. א

, אלטרנטיבה למחסור בשטחים פתוחיםעירונית להשלכות הסביבתיות של חקלאות קונבנציונלית

פגיעה , זיהום מים וקרקע, פליטת מזהמים(ולמגבלות החקלאות ) באקוסיסטמות טבעיות

, רעליםחשיפה ל, תלות במזג אויר(הקונבנציונלית ?)התפתחות מחלות ורעב

ים קנה המידה של ההשפעה הגלומה במודלמהו . במבחינת אספקת תוצרת חקלאית ומבחינת , שונים

העומדים , מעבר לייצור מזון, הערכים המוספים, הערך החברתי: בבסיס כל אחד מהמודלים

?ההשפעה הפיזית והנתפשת על העיר לסביבות יםשל מודלים שונרלוונטיות מה מידת ה. ג

, הטכנולוגיים( התנאים הדרושים מהם? שונות מהן? ם המודליםליישו) החברתיים, הפיזיים

הכדאיות והכלכליות, תוהתועלות יוהעלו, המגבלות ?של מודלים שונים

7 .

המחקר הנו מחקר השוואתי בין מודלים שונים .ליישום חקלאות עירונית

:שיטת המחקר

- העירוניבמרחברך בחקלאות בחינת הצו. 1 הסוגיות איתן באה חקלאות עירונית הצגת

.להתמודד הרקע הצגת - תמונת מצב–חקלאות עירונית . 2

חקלאות עירונית במקומות של התפתחות ומגמות ה .שונים בעולם

- מודלים שונים ליישום חקלאות עירוניתהצגת.3היתרונות והחסרונות , המטרות, התפתחותהצגת ה

.של מודלים שוניםשונים בין מודלים פרמטרים נבחרים להשוואה. 4הגדרת המשתנים הפיזיים העומדים בבסיס כל -

.מודלבחינת השפעת הפרמטרים המשתנים על . 5

החברתיות , המשמעויות הפיזיות - שוניםמודלים .והכלכליות הנובעות מהמשתנים הפיזיים שהוגדרו

–השוואה בין מודלים . 6הצגת אופני ההתמודדות של מודלים שונים עם .א

.מגבלות החקלאות הקונבנציונליתהצגה השוואתית של הערכים המוספים אשר . ב

.המודלים מציעים .הצגה השוואתית של מגבלות המודלים. גבחינת מכלול המשתנים והשלכותיהם על –דיון . 7

והשתלבותם בסביבה שוניםהמודלים היישום .עירונית



. 8 רקע תיאורטי - סקירת ספרות

8.1 הגדרותניתן למצוא בספרות מספר הגדרות לחקלאות

9 :עירונית "פעילות של גידול מזונות בתוך העיר") DeKay, 1997, p. 128.( , כגון מגרשים פנויים, אזורים קטנים בתוך העיר"

המשמשים , מרפסות ומיכלים, שטחי שוליים, גניםאו משקי בעלי חיים קטנים ופרות , בואותלגידול תלצריכה עצמית או מכירה בשווקים , חולבות

.FAO, 2004)" (שכונתייםסקטור יצרני הממוקם בתוך או בשוליים של עיר או "

מעבד ומשווק מגוון מוצרי , המגדל, אזור מטרופולינימוצרים ושירותים , מזון ומשתמש בעיקר במשאבים

ובתמורה מספק , רוניהנמצאים בתוך איזור עי " מוצרים בעיקר לאותו איזוור עירוני

Mougeot, 2000, p. 10).(

כ "ההגדרות לחקלאות עירונית כוללות בד :(Mougeot, 2000)התייחסות לאלמנטים הבאים

קלאות הממקומת בתוך העיר או ח–מיקום במקומות בהם שימושי קרקע לא חקלאיים , בשוליה

קלאות עירונית מתחרה ח.מהווים חלופה ממשית, על משאבים שיכולים לשמש למטרות אחרות

עקב ). FAO, 1999(י הציבור העירוני "הנדרשות עהחקלאות העירונית נמצאת בסכנה תמידית של , כך

.רווחי יותר, החלפתה בשימוש קרקע עירוני אחרכ מדובר "בד –גודל המשק ושיטת העיבוד

חקלאות העוסקים ב, משפחתיים, במשקים קטנים .באמצעים ידניים, אינטנסיבית

כ התוצרת מיועדת לצריכה " בד– יעדי התוצרת .עצמית או לשיווק מקומי

העיבוד והשיווק -עיבוד ושיווק, בין ייצורקשר .כ על ידי אותו גורם"מתבצעים בד

כ ייצור מוצרים " בד– סוג התוצרת החקלאית, שיש יתרון בקרבת הייצור לצרכנים, מתכלים

או מוצרים , ים בעלי תפוקה גבוהה לשטחמוצר: המוצרים המרכזיים. בעלי ערך כלכלי גבוה יחסית

.ח"פירות ותפוקת בע, ירקותאינטגרציה עם הסביבה האקולוגית והכלכלית

שימוש במשאבים המופקים בתוך – העירונית

אספקת תוצרת בעיקר לאותו , העיר ובתמורה מזהמים החקלאות העירונית חשופה לפגיעת. שטח

נהנת . אך נהנת ממחזור שפכים עירוניים, עירונייםמחסכון בהובלת התוצרת , מקרבה לשווקים

למרחקים אך יחד עם זאת חשופה לתחרות מול . שימושי הקרקע האחרים

8.2 מיקום

מתוך בחינת מודלים שונים ליישום שטחים חקלאיים בסביבה עירונית ניתן להבחין במספר

:מיקומםלאתרים אפשריים ’Brownfields‘ .א

אתרים אשר התקיימה בהם בעבר פעילות במקרים רבים הקרקע מזוהמת . תעשייתית

בדרך כלל נמצאים . כתוצאה מפסולת וכימיקלים .בעדיפות ראשונה לפיתוח ומנוצלים כשטחי בניה

מתאימים לייצור חקלאות עירונית ' חומיםשטחים 'ע תוך הכשרת הקרקע הקיימת ואספקת קרק

.מתאימה לגידולים, חוות: שטחים פתוחים כגון–’Greenfields‘ . ב

פארקים ושטחים טבעיים אשר נותרו , יערות .במרחב העירוני

שטחים ציבוריים בשכונות מגורים וחצרות מבני . גמוסדות , בתי חולים, מוסדות חינוך וקהילה(ציבור

).ממשלתיים ומנהליים שונים .חצרות פרטיות. דחזיתות ומבנים , גגות, מרפסות(ך מבנים בתו. ה

).ייעודיים

עירונית בעולםהחקלאות ה מגמות 8.3

התעניינות גוברת של קיימת, בשנים האחרונות ומתכנני ערים בחקלאות פוליטיקאים, חוקרים . עירונית

לחקלאות העירונית ביטויים שונים במדינות שונות מצבאת הפרק יציג את ההסטוריה ו. בעולם

ב "בארה, אירופהבהחקלאות העירונית היום .ובארצות המתפתחות

ר טל אלון מוזס "הפרק מבוסס על מחקרן של דנוף לירון אמדור מהפקולטה לארכיטקטורה ' ואדר

.ובינוי ערים בטכניון



חקלאות עירונית באירופה 8.3.1 ב"ארה חקלאות עירונית בהחקלאות העירונית באירופה נשענת על מסורת

גינות "יוו בבריטניה ה19-עד המאה ה. ארוכת שנים וחלקות עיבוד (Kitchen Gardens)" מטבח

. חלק מהמרחב העירוני(Commons)משותפות , Allotments - התפתחה מסורת ה19 -במאה ה

כתוצאה מהמהפכה התעשייתית ומהבינוי הצטמצמו השטחים , האינטנסיבי של הערים

החקלאיים וצמחו יוזמות להחכרת אדמות כגינות ).Warner, 1987(ור מעמד הפועלים חקלאיות עב

החלקות מוקמו בשולי העיר וגודלן נקבע כך שבני המשפחה יוכלו לעסוק בעיבוד הקרקע כתעסוקה

בצד עבודה תעשייתית ושימשו לתזונת , חלקית בבריטניה נוצרה מדיניות לאומית .המשפחה

ממוסדת של אספקת קרקע מוניציפלית לגנים . קהילתייםו גינות ירק וחקלאות עירונית התפתח, במקביל

בצרפת ובמדינות , (Schreber gerten)בגרמניה .נוספות במערב ומזרח אירופה

החקלאות העירונית באירופה התפתחה בעיקר במהלך מלחמת העולם הראשונה : בעתות משבר

והשניה היתה לחלקות העירוניות תרומה להזנת היקפי החקלאות העירונית , כיום. האוכלוסיה

בבריטניה קיימות : דינות מערב אירופה רביםבמ בתוך לונדון 30,000מהן , כחצי מיליון חלקות(Garnett, 1996) .חלקות 80,000 -בברלין כ . דונם32,000 -בשטח כולל של כ

(Hynes, 1996; Kim, 1997). בסנט פטרסבורג חלקות חקלאיות ומרבית 560,000 -קיימות כ

.הו בחקלאותהתושבים מעורבים באופן כלש מהמשפחות עסקו בחקלאות 65% -כ, במוסקבה

. (City Farmer, 1997) 1990עירונית בשנת י " המסובסדת ע,בניגוד לחקלאות הכפריתחקלאות עירונית , הממשלות והאיחוד האירופי

.כ אינה זוכה לסיוע ממשלתי"בדבאירופה השתנה הדגש על תפקידה , בעשורים האחרונים מעיסוק שעיקרו :רונית במערבשל החקלאות העי

אספקת מזון לעיסוק המהווה חלק מתרבות פנאי .ונופש

8.3.2בארצות הברית התפתח הגינון העירוני בעיקר

המיתון הכלכלי בסוף :בעקבות משברים כלכליים . ומלחמות העולם הראשונה והשניה19 -המאה ה

מליון גנים 20 -בתקופת מלחמת העולם השניה כב " מתוצרת הירקות בארה44% -עירוניים הפיקו כ

(Warner, 1987) .דונם של קרקע 3,200 -כ, כיום עירונית בערים הגדולות נמצאת בעיבוד חקלאי

(Hynes, 1996)ממשקי הבית פעילים 0.4% - וכ מליון חלקות 5 -ב כ"בארה. בגינות קהילתיות

.(Crouch, 1992) עירוניות בה, נמצא בניו יורקשל גינות ז הגבוה ביותר הריכו

בעיקר , התפתחו גינות ירק רבות בשנות השמונים, בברונקס לדוגמא. בשכונות שנחשבו לבעייתיות

בשיתוף פעולה עם הגנים , האוכלוסיה המקומיתהפכה שטחים מוזנחים רבים , הבוטניים של ניו יורק

.חשיבותן החינוכית והערכית גדולהש, לגינות (Nugent, 1999). ב קשור "הגינון העירוני בארה, בעשורים האחרונים

בהתרוקנות מרכזי הערים בעקבות מגמת פרבור תורמת והיאהמייצרת מגרשים ריקים במרכז העיר

בעיקר לתזונת אוכלוסיה מעוטת יכולת במרכזי . (Hynes, 1996)הערים

בחלק מהמקרים היוזמה החקלאית באה בחלקם ביוזמת הרשויות מהתושבים עצמם ו

העירוניות המעודדות את התושבים לגנן מגרשים .ריקים במטרה למנוע מטרדים סביבתיים וונדליזם

בין חקלאות מרכזיים קיימים מספר הבדלים

: ב"עירונית באירופה המערבית לבין ארה, ב ההתמקדות היא באוכלוסיות חלשות"בארה

ה מתבצע רגונימטרתה היא רווחה ואספקת מזון ואבאירופה . כ דרך תוכניות של ארגוני רווחה"בד

המערבית החקלאות העירונית היא יותר מכוונת לכלל האוכלוסיה ומטרתה , אינדיבידואלית

.פנאי ואיכות חיים, נופשתכנון , מדובר במסורת ארוכת שנים, באירופה

כ על פעילות "ב מדובר בד"בארה. מוסדי וחקיקהוולונטריים או פלישה לא אלטרנטיבית של ארגונים .חוקית לשטחים ריקים בעירב לא נהנית מהיציבות "החקלאות העירונית בארה

לה היא זוכה באירופה ונמצאת באיום מתמיד של . הסבת הקרקע לשימושים רווחיים יותר



חשיבות חקלאות , במדינות מפותחות, באופן כלליצמצום מרחקי עיקר ב באה לידי ביטוי בעירוניתוע והגברת מעורבות תושבי הערים בייצור מזון השינ .טרי

ו חלקות הוקמ, כתוצאה ממדיניות ממשלתיתחקלאיות אורגניות רבות בתוך העיר ופותח מערך

.מיחזור לפסולת אורגנית, תושבים העוסקים בחקלאות20,000 -כ, כיום

.נהאבהוו בעיקר בחלקות בתוך שכונות המגורים מדינות מתפתחות חקלאות עירונית 8.3.3

במדינות המתפתחות ההתייחסות לחקלאות עירונית באה לידי ביטוי בעיקר בהיבט היצרני

החקלאות העירונית מהווה אמצעי . והכלכלימרבית החקלאות . להשגת מזון טרי ואיכותי

, די בעלי הכנסה נמוכההעירונית מתבצעת ביהעודפים (המגדלים מזון בעיקר לצריכה עצמית

ללא בעלות על , בשטחים קטנים, )נסחרים בשוק הקרקע ואינם זוכים לתמיכה מוסדית

(Mougeot, 2000). החקלאות העירונית במדינות המתפתחות צמחה

על רקע גידול , השנים האחרונות30 -בעיקר בירידה בכושר הקניה של מואץ באוכלוסיית הערים וה

-כ, על פי הערכה. (Bryld, 2002)תושבי הערים מהמשפחות העירוניות במדינות 30%-20%

מתפתחות עוסקות בחקלאות ועבור חלקן זהו מקור .(Garnett’ 1996)הפרנסה היחיד

– UNDP ) ,ם"לפי תכנית הפיתוח של האו The United Nations Development Program)

במדינות מיליון בני אדם 800 - כ1996בשנת ,מתפתחות עסקו בחקלאות עירונית

-כו, משווקים את תוצרתםה מיליון 200 -מתוכם כ 10 . מליון עוסקים בחקלאות במשרה מלאה150

שתי הסוגיות המרכזיות בפיתוח חקלאות עירונית במדינות מתפתחות הן נגישות למים ונגישות

.החסרים באזורים עירונייםמשאבים , לקרקעהמיקום מהנפוץ ביותר לחקלאות עירונית הנו

על גגות ומרפסות ובשטחים , בסמוך לבתי המגוריםסביב נמלי , בהם קשה לפתח בינוי כגון שולי דרכים

באזורי הצפה של נחלים ועל מדרונות , תעופה .(Bryld, 2002)תלולים

בשנים האחרונות תופעה מעניינת נוספת המורגשת החקלאות היא הפיכת במדינות המתפתחות

.עירונית-העירונית לסמי, גידול כל שנה15% -בה קיים כ, בשנחאי לדוגמא

, מבחינים כי החקלאות עוברת ממרכז העיר החוצה הקטר בשולי 300,00 -כ. לעבר השוליים והפרוורים

מיועדים , אשר מהווים כמחצית משטחה, העיר .לחקלאות

ם"ח ארגון המזון של האו"י דו"עפ)(FAO – Food and Agriculture Organization,

ההבדלים בתזונה בין , במדינות המתפתחותלמשפחות אחרות , משפחות העוסקות בגידול מזון

.הם משמעותייםעשוייה חקלאות , במדינות מתפתחותאף על פי ש

מניעת , עירונית לתרום לבקרה על איכות המזוןבמדינות , מיתזיהום ושיפור מצב הכלכלה המקו

מחשש ליצירת , רבות היא אסורה על פי חוק מטרדים וזיהום באזורים עירוניים

(Bryld, 2002).

חקלאות מודלים קיימים של 8.4 עירונית

מודלים שונים ליישום חקלאות עירונית נבדלים זה

לא קיימת בהכרח התאמה . מזה בפרמטרים רבים, קנה המידה והשייכות הפיזית: בין משתנים כגוןסביבת הגידול וההשפעה , כמות התוצרת

הכלכלית או הפיזית על התושבים ,החברתית .והעיר

אחד ההבדלים המרכזיים בין מודלים שונים הנה במדינות רבות באפריקה ערים רבות בעלות .סוגיית הבעלות על הקרקע

יפות נמוכה יחסית וחלק משמעותי מהחקלאות צפ .ממוקמת בתוך שטחים עירוניים

בחרתי לסווג את המודלים השונים על , בסקירה זו : פי הגדרת בעלות הקרקע

חקלאית תוצרת -חקלאות בשטחים פרטיים . 1ביחידת מגורים או מבנה , המיוצרת באופן פרטי

, מרפסות, צרותכדוגמת ח, בשטח פרטיבודד

מהווה דוגמא מצויינת לפיתוח חקלאות , הוואנה, כתוצאה מהתממוטטות הגוש הסובייתי. עירונית

איבדה קובה חלק משמעותי מהכנסותיה מענף .שהיווה ענף מרכזי בכלכלתה, ייצוא סוכר



חקלאות לצריכה ,באופן יחסי לשאר המודליםעצמית בשטח פרטי משפיעה ומושפעת פחות

יחד עם זאת חשוב לציין כי .מהסביבה העירוניתלחקלאות פוטנציאל השימוש בגגות וחזיתות מבנים

בפני מכיל בתוכו הזדמנות מרתקת למחקר ופיתוח .עצמו

ייצור - חקלאות בשטחים ציבוריים או מוחכרים. 2חוות , לתיגינון קהי: כגון, בקנה מידה שכונתי

חוות חקלאיות במבנים רבי (חוות אנכיות, עירוניותי "קלאיות המוחכרות עוכן חלקות ח) קומות

.התושבים מהרשות המקומית

חקלאות בשטחים פרטיים 8.4.1 גינות בשטחים ומבנים פרטיים. א

Back Garden / Home Garden

קיימת בחצרות בתים משותפים חקלאות המת .גגות וחזיתות, על גבי מרפסות, ופרטיים

חממות וטכנולוגיות , השימוש במצעים מנותקיםטנסיבי מאפשר הפקת תוצרת משמעותית לגידול אי

גם משימוש בשטחים קטנים ביותר(Paxton, 1997) . גינון במיכלים עשוי להפיק

. תוצרת כמעט ללא קרקעחזיתות ומרפסות הנו דרך לנצל , גינון על גגותמבלי לגרוע מאזורים הראויים לבינוי , מרחב קייםחקלאות בחצרות . (DeKay, 1997) בתוך העיר

בשטחים משותפים מעלה את מידת השימושבתים . הסובלים במקרים רבים מהזנחה

CSA 11 - 'קהילה –נתמכת 'חקלאות . ב)Community Supported Agriculture(

המאפשר לצרכן לקבל אוכל , מודל חברתי ואקולוגי . בריא וטרי תוך סיפוק יציבות שיווקית לחקלאי

חיבור בין מגדלים הרעיון מבוסס על מספק תמיכה הדדית ה ,)קהילהחברי ( לצרכנים

. בגידול יבולים ושותפות לסיכונים ולהצלחותמאפשר לחקלאים להשקיע הביטחון הכלכלי היחסי

את מרצם בטיפול בצמחים ובקרקע בצורה היעילה .והאקולוגית ביותר

יצירת : הבסיס המשותף לכל חוות הוא אידיאולוגיקרוב למרכזי , קיימא-חקלאות אקולוגית ברת

המאפשרת לחברי הקהילה להתקרב , אוכלוסייהה ובכך ליצור קשר מחודש בין אל מקור המזון של

.ם לטבעהאד

רקע כאשר קבוצת ,ביפן 60-מודל החל בשנות ההיישום

נשים אשר חששו מעלייה בשימוש בחומרי הדברה הקימו גוף בשם החקלאיות החוות ' וצמצום במס

'Teikei') 'חקלאים לצרכניםהמחבר בין, )'שיתוף .

בבריטניה פועלים מספר ארגונים שמטרתם הסבתשטחי גינות בתחום הדיור הציבורי לחקלאות

. (Paxton, 1997)עירונית של דיירי הבניין לחקלאות צמודת מגורים בשטחים פרטיים מספר

יא אינה מחייבת ה: יתרונות על פני מיקומים אחריםנגישה לבעלי , איתור קרקע לצרכי חקלאות

השטחים הנם בבעלות הדיירים ולכן , המגרשיםיציבותם מבחינת סכנת הסבה לשימוש קרקע רווחי

המיקום בסמוך למגורים מיצר קשר . יותר היא רבהבנוסף השטחים , חזק בין ייצור המזון וצריכתו

מבחינת .בטוחים יחסית בפני וונדליזם וגניבותגגות מבנים חשופים יותר לשמש , התנאים הפיזיים

משטחים על פני הקרקע וניתן לאגור עליהם מי .גשמים לצרכים החקלאיים

ב וכיום יש כאלף "הגיע המודל לארה' 80-בשנות ה, ת שונות הפועלות על בסיס שותפויוSCAחוות

ב צמחו מתוך "רוב הקהילות בארה. ב"ברחבי ארההצורך והרצון של חקלאים קטנים אשר נמצאו תחת

ולכן , איום מצד העיר שהחלה מתקדמת לעברם בחרו לגדל את תוצרתם בצורה אלטרנטיבית

חקלאים אלו שיווקו את מרכולתם ולאחר . ואקולוגית ן כמו כ.י קהילת הצרכנים שלהם"מכן אומצו ע

, מהצרכניםה קבוצות בהן היוזמה הגיעקיימותחקלאי שיטפל " גייסו"אשר שכרו חלקת אדמה ו

באדמתם ויספק להם מזון בסטנדרטים אותם .חיפשו

, החסרונות המרכזיים בחקלאות על גבי גגותחזיתות ומרפסות הנם מגבלת כושר הנשיאה של

המפחית את , המבנה והעדר נגישות לציבור .ילתיפוטנציאל לייצר חיזוק קהה



חקלאות בשטחים ציבוריים או 8.4.2 מוחכרים

עירוניותחלקות. א

הוא החכרה של חקלאות עירונית בחלקות העקרון העיר ובתוכה של חלקות קרקע קטנות בשולי

.לתושבי העירתפעול החלקות מאפשר ביטוי של יצירתיות אישית

12.בתכנון ושימוש בחומרים ממוחזרים ומאולתריםאספקת עיקר התועלת מחלקות חקלאיות בעיר היא

.יםתחושת סיפוק והישג אישי, לתושביםמזון טרי

רקע .חלקות עירוניות התפתחו במקומות שונים בעולם

במקומות שונים התפתחותןם בין עיקר ההבדליהצרכים הכלכליים והחברתיים מנובע מהתנאים ו

.המקומייםבמקביל לתהליכי , 19 -באמצע המאה ה ,באירופה

החלו להתפתח גינות לאורך , העיור והתיעושבמהלך במיוחד התופעה התפתחה . מסילת הברזל

כאשר הגינות שימשו כמקור מזון , מלחמות העולםבעשורים . פרנסים שלהן גוייסולמשפחות שהמ

האחרונים החלו הגינות לתפוס אופי חברתי משמשות כמקום מפלט הגינות .תרבותי ואקולוגי

.מהעיר וכמקום למפגש חברתיחקלאות עירונית משמשת כאמצעי , ב"בארה

לאספקת מזון טרי ואיכותי לאוכלוסיות מעוטות .יכולת במרכזי הערים חשובה לאספקת זוהי דרך, בארצות מתפתחות

.מזון לאוכלוסיה העירוניתAllotments - מיועדים . החלו להתפתח בבריטניה

. שאינם לשיווק, לגידולים חקלאיים פרטיים 250 -ל של ככ מורכבים מחלקות בסדר גוד"בד

אשר גודלם נע , במקבציםמטר רבוע המאורגנות . חלקות לבין מספר מאות20בין

Shrebergarten -

Parcelas &Huerto Intensivo - נוסדו בקובה .מבוססים על מודל סיני של חקלאות אורגנית

המניבים תוצרת גני חקלאות עירונית. אינטנסיבית, בנוסף. לאוכלוסיה העירוניתהמיועדת לשיווק

קיימים בקובה גנים הממוקמים באזורי תעסוקה ומיועדים ליצור מזון עבור העובדים

(Autoconsumos). 13

.קובה, יות בהוואנהחלקות חקלא: 7' תמונה מס גינון קהילתי. ב

מסגרת של עבודה משותפת בין מהווהגינון קהילתי , שכונה, באותו הרחוב(אנשים הגרים בסמיכות

בארץ (עסק או ארגון , תלבין רשות מקומי) רובע הסניפים העירוניים של החברה להגנת ,אדוגמל

, )סים וארגונים סביבתיים נוספים"המתנ, הטבע 14 .לשם יצירת גינה או טיפוחה

רעיון הגינון הקהילתי מבוסס על כך שקבוצת .תושבים מאמצת שטח ומטפחת אותו

, ניםתבלי, פירות, ירקותגידול הגינות משמשות ל מקום מפגש ובנוסף מהוותפא ופרחיםצמחי מר

להם המאפשר, ים שונים ורקע שונהאאנשים בגילל. להתיידד אתם ולעבוד יחד, להכיר את שכניהם

בליכוד חשיבות רבה למטרה ולעבודה המשותפת 15 . המרקם הקהילתי ביישובוחיזוקהעצמה , פעילות גופניתהגינות משמשות ל, כמו כן

.בריינות וונדליזם ועודמניעת ע, אישית ושכונתית -בדומה ל, גרמניהנוסדו ב

Allotmentsאך מיועדים בדרך כלל גם , בבריטניה, מלבד גידולים חקלאיים .לגידול בעלי חיים

משמשים גם לפעילויות פנאי ונופש ובדרך כלל השטחים סדר הגודל של . גם בית קיץ קטןכוללים

.אך פועלים בצורה דומה, Alotments -גדול מה

עיר "גינה קהילתית היא מעין , מלבד הערך לקהילה, ובית גידול לצמחים ובעלי חיים מקומיים" מקלט

. ובכך היא עוזרת לשימור הטבע המקומיהניסיון בעולם מראה שבגינות קהילתיות מתקיימים

שוקי איכרים : אירועים קהילתיים שונים כגון



16:הישגים

כל , חשוב להבין שמלבד כמה עקרונות משותפים, בעצם מודל ייחודי ובלעדיגינה קהילתית היא

, משום שכל גינה היא מראה המשקפת את התנאים .הרצונות והאופי של הקבוצה המטפחת אותה

לשקם שטחים באמצעות גינון קהילתי ניתן , בנוסףלמנוע הגירת אוכלוסיה חזקה עירוניים מוזנחים ו

.לפרווריםרשויות רבות בעולם מעודדות את תופעת הגינון

קיים אגף מיוחד בעירייה יורק ר ניובעי. הקהילתישתי תכניות בה פועלות והעוסק בגינות קהילתיות

11בקנדה . גינות63גינון קהילתי המייצגות ארגונים רשומים עוסקים ישירות או כחלק

. מפעילותם בקידום גינון קהילתי וחקלאות עירונית גינות קהילתיות 20 -בירושלים פועלות היום כ

, די סניף החברה להגנת הטבע בעירהמלוות על יהפעילות . המנהלים הקהילתיים וארגונים סביבתיים

מתקיימת בתיאום עם עיריית ירושלים אשר אף . מקצה משאבים לגינות

את שביעות רצון התושבים מאיכות החיים רתגב ה- . יישוב/בעיר דמנות לאינטראקציה חברתית חיובית רת הזיצי - . בין אנשים מרקע שונה ערך העלאת חזות היישוב ותדמיתו ו שיפור- . ן המקומי"הנדל

- נוער, חינוך סביבתי מעשי לילדיםמרכז ל . ומבוגרים מנהגי לימודמיחזור מים ו, נפח האשפה הפחתת-

. חיים ידידותיים יותר לסביבה הזדמנות לפעילות גופנית טיפולית יצירת - . נכים ומבוגרים, מקור הנאה לקשישים, משקמת העצמה אישית וחוסר תלות עידוד ופיתוח - )self-reliance (בקרב אוכלוסיות חלשות . אלכוהוליזם , מסגרת מונעת עבריינות מהווה- . וסמים ומסגרת משקמת לעבריינים לוגי מקומי של בעלי חייםגוון ביומ עידוד ושימור - . וצמחי מזון מסורתיים הוצאות צמצום, הכלכלה המקומיתשיפור וחיזוק -

. התפריט כמותית ואיכותיתהעשרתקניית מזון ו

ומגבלותקשייםפעולה מצריך שיתוף פיתוח גינות קהילתיות

כרוך בסוגיות ווהשקעה מטעם הרשות המקומיתפיתוח מקורות , הקרקעעלויות על מורכבות של ב

הקצאת משאבים והחדרת , תכנון מתארי, יםמ .מודעות לנושא

.ניו יורק, גינה קהילתית בהארלם: 9' תמונה מס .גינה קהילתית בשוהם :8 'תמונה מס



חוות עירוניות. ג Urban Farm / City Farm

אך כוללות בדרך ,פועלות בדומה לגינות קהילתיות

, חזירים, עיזים, סוסים(בעלי חיים כלל גם גידול ). ברווזים ותרנגולות

החוות פתוחות בדרך כלל לביקורים חווייתיים של חשיבותם בדרך כלל היא בעיקר הקהל הרחב ו

.ופחות פרודוקטיבית חינוכית

Vauxhall City Farm, London: 10' תמונה מסהחווה הוקמה בשטח שנותר לא מתוכנן לאחר הקמת

כוללת . יםמציעה פעילויות חינוכיות למבקר. השכונה .ח שונים"קטניות ובע, אזורי גידול ירקות

Vertical Farm 17. ד

מבוסס על הרעיון כי ’Vertical Farm‘ -פרוייקט הקיים צורך ממשי בשילוב ממשי בין מגורים לבין

.ייצור מזון בעריםהחידוש שמציע הפרוייקט הוא התפישה כי קיים

ן עבור צורך בטכנולוגיה שתהיה מסוגלת לייצר מזובנוסף לחקלאות , מיליארד בני אדם3

תשתית לייצור יש לייצר, לצורך כך.ליתאקונבנציונ .בתוך מבנים רבי קומות, מזון בסביבה עירונית

תהיה'חקלאות אנכית', לדברי יוזמי הפרוייקטתייצר , )קונסטרוקציה ותפעול זולים(כלכלית , יעילה

ר חידוש והחייאה של המרקם העירוני ותאפש .אספקה ברת קיימא של מזון אייכותי וטרי

יצירת חוות חקלאיות אנכיות תאפשר ייצור מזון לאוכלוסיית העולם מבלי להזדקק לתוספת קרקע

חקלאית ותתרום לשמירה על סביבה ברת קיימא 18.טכנולוגיות מיחזור שונות באמצעות יישום

רקע

פרופסור לבריאות סביבתית , דיקסון דפומיהפיתח את , יולוגיה מאוניברסיטת קולומביהומיקרוב

יחד עם קבוצת סטודנטים , 1999הרעיון בשנת הרעיון החל מחיפוש דרך לייצר מזון עבור . שלימד

. אקר במנהטן13 איש בשטח של 50,000מבדיקות וחישובים שערכו הסטודנטים עלה כי גגות

לא יוכלו לספק מספיק מזון ויש צורך , ירוקים בלבד .אחרבפתרון

. פיתחו יחד מודל ראשון של חווה אנכית2001 -בשמות בולטים בין המתכננים מודלים של חקלאות

אנדרו קרניס וגורדון , ייקובס'כריס ג: אנכית הם .גרף

דורשת ' חקלאות בשלושה מימדים'הצלחת הקמת :מספר תנאים

חקלאות , חיקוי התהליך האקולוגי הטבעי. 1 וקר של גידוליםאורגנית וייצור מגוון מב

. 2 מיחזור פסולת אורגנית. 3 מיחזור מים

. 4 תמיכה ממשלתית בניה זולה. 5

. 6 עמידות ופשטות בהפעלה עד שנת , אם כל התנאים יתקיימו, י התחזיות"עפ

מכלל המזון 60% - יוכלו החוות ליצר כ2030 .19הדרוש לתושבי הערים

היתרונות של החווה האנכית נובעים משלושה

:נות עליהם מבוססת החווה הורטיקליתעקרו יישום טכנולוגיות - טכנולוגיה חקלאית. א

.הידרופוניות ואירופוניות בגידולים חקלאיים שימוש ברבי קומות תוך - צריכת אנרגיה .ב

התבססות על שימוש באנרגיה מתחדשת ומיחזור .מים וחומרי ייצור

צריכת משפיע על - מיקום במרכזים עירוניים .ג .בעל השלכות חברתיותפליטת מזהמים ו, נרגיהא



באמצעות תהליך ביולוגי טבעי טיהור המים יתבצע ייבול גבוה יותר מחקלאות בשטחים פתוחים. 1 ’Living Machine‘)( צמחיה מיוחדת מבוסס עלה

. מופרדים השפכים למים ולבוצה, בתהליך הטיהורבחומרים המוצקים המופרדים מהשפכים ניתן

חלק . להשתמש לצורך הפקת אנרגיה ויצור חשמלמהבוצה מיובש ומטוהר באמצעות כימיקלים והופך

הנוזלים עוברים תהליך טיהור ביולוגי . לדשןומשמשים כמי השקי לגידולים החקלאיים ואף למי

העיר ניו יורק משחררת : לצורך המחשה 22.שתיה מיליארד גלונים של מים שחורים ואפורים 1.4 -כ

23.לנהרות מדי יום

חקלאות בסביבה , לחקלאות מסורתיתבניגוד מבוקרת בתוך מבנים מאפשרת הנבת תוצרת

גידול בסביבה . חקלאית לאורך כל עונות השנה, 4-6מוגנת מגדיל את יעילות ניצול הקרקע פי

קיימים מיני צמחים (ח בהתאם לסוג הצמאשר , כגון תותים, המתאימים במיוחד לגידול כזה

.20) תוצרת בסביבה מוגנת30מניבים פי מהתוצרת 30% -מחקרים מצביעים על כך שכ

הנקטפת בתעשיית החקלאות המסורתית לא מכירת . 21)מחלות, רקבון(מנוצלת כתוצאה מבלאי

התוצרת החקלאית בקרבת אזורי הגידול חוסכת ת הצורך בהעברתה למרחקים ארוכים ואחסנה א

לאי הנובע כתוצאה מכך נחסך הב, ממושכת בקירור .מכך

אי תלות בתנאי מזג אויר. 2בחלל , יצירת תנאי נוחות והגנה עבור חקלאות

מאפשרים התמודדות , מרכז העירמבוקר ומפוקח במאחר ויעילותה כמעט ואינה , אקלימייםעם שינויים

.רתלויה במזג האויהגנה על גידולים מפני פגעי מזג האויר הופכת לרלוונטית במיוחד בעידן בו השינויים האקלימיים

.העולמיים הופכים לקיצוניים ותכופים ללא רעליםטרימזון . 3

בסביבה מבוקרת , יישום חקלאות בתוך מבניםומוגנת מפחיתה את הצורך בדשנים וחומרי הדברה

ורגנית ונקיה ומאפשרת הנבת תוצרת חקלאית א .מרעליםהחוות מאפשרות צריכת מזון טרי כתוצאה , בנוסף

משיווק מקומי וצמצום משך אחסון התוצרת הפחתת סיכון למחלות ומזיקים המועברים ו

. בתוצרת חקלאית והפחתת זיהום מי השתיהחסכון במים . 4

חסכון באנרגיה . 5ר אנרגיה באמצעות הפיכת פסולת אורגנית ניתן ליצ

. מתאן60% -המורכב מכ, גז-לביוגז תייצר חשמל אשר ישרת את -שריפת הביו

.24או יועבר למערכת העירונית, החווהשריפת המתאן גורמת למתאן להיות מזיק פחות פי

ר כשהוא משוחרר לאויר מאש, לשכבת האוזון7.5תמש מאפשרת להש, העובדה הזו. ללא טיפול

באופן יעיל בשריפת המתאן ובכך לייצר אנרגיה יתרון נוסף הוא שהמתאן מהוה .לחשמל או הסקה

.מקור אנרגיה רציף ומתחדשהפחתת : יתרונות השימוש בגז המתאן, לסיכום

שימוש באנרגיית , פליטת המתאן לאטמוספירהחסכון בשריפת דלקים , השריפה כמקור אנרגיה

.פוסילייםת אנרגיה ממתאן היא שתהליך הבעייתיות בהפק

כיוון שהוא מצריך מערכת , יקרכ "בדההפקה הוא , איסוף של הגז מתחת לאדמה באמצעות בארות

.מנועים וגנרטורים, משאבות הפחתת זיהום האויר. 6

כתוצאה משימוש , הפחתה בצריכת דלקיםבטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות וחסכון בשינוע

CO2 -תפחית את פליטת ה, התוצרתהמזרזת את השינויים האקלימיים , לאטמוספירה

.וההתחממות הגלובליתאחד העקרונות החשובים ביישום חוות חקלאיות

גיות לטיהור מים אנכיות הנו שימוש בטכנולושחורים ואפורים והשבתם כמים ראויים לשימוש

, באמצעות שימוש במים ממוחזרים להשקיה .חוזריוכלו החוות האנכיות העירוניות לחסוך זיהום עתידי

השתיה של מי תהום ובכך לתרום לשיפור איכות מי , העירוניות יטפלו בשפכים עירונייםהחוות .היםו

אפורים מוש מחודש במים טיהור ושי, איסוףתוך .מהחווה ומסביבתה, שחוריםו

רות מתחדשים אשר החוות ישתמשו באנרגיה ממקוהתוספת המשמעותית של , כמו כן. הן ייצרו בעצמן

תשפר את איכות , צמחיה בתוך מרכזי הערים ).פליטה מוגברת של חמצן(האויר

.החייאת מרכזים עירוניים. 7את החוות בחללים עירוניים נטושים ניתן למקם

.ובכך לעודד את החייאת מרכזי הערים



מאפשרת לייצר גז מתאן מן אנכיתהחווה ה. 8 . בעיריצירת מקורות תעסוקה חדשיםהחוות יצריכו העסקה של כמות גדולה של חקלאים .ם ובכך למנוע זיהום מקורות מיהפסולת העירונית

ים בר קיימאהסברה ולימוד אורח חי .עירוניים אשר יעסקו בתפעולן שיקום אקוסיסטמות טבעיות . 9

אחד הטיעונים המרכזיים לטובת פיתוח חקלאות שבת שטחים חקלאיים ורטיקלית הוא ה

לאקוסיסטמות הטבעיות שנפגעו כתוצאה מהתערבות האדם בטבע לצורך עיבוד שטחים

מחקרים אקולוגיים מוכיחים כי במרבית . חקלאיים, באמצעות נטישת השטחים החקלאיים, המקרים

. 25את עצמו' לרפא'הטבע מסוגל קיימות דוגמאות רבות לריפוי , לאורך ההיסטוריה

, ע לאחר נטישת שטחים חקלאייםעצמי של הטבהחל משיטות של תרבויות ועמים קדומים לנצל את הקרקע ולנדוד לאזור סמוך לאחר שהפוריות והפוטנציאל החקלאי שלה מוצה ולשוב לאחר

וכלה בדוגמאות , מספר שנים כשהקרקע השתקמהבנות זמננו כגון אזור רצועת הגבול בין צפון קוריאה

.ב ועוד" במרכז ארהאזורים, ודרום קוריאהשטח של דונם בחוה חקלאית אנכית , לפי דפומיה

דונם של שטח חקלאי 10-20 -יאפשר החזרה של כיישום חקלאות , כמו כן. 26פתוח למצבו הטבעי

עירונית אנכית ימנע את הצורך בהכשרת שטחים חקלאיים חדשים כתוצאה מגידול אוכלוסיה ובכך

מניעת תתאפשר שמירה על משאבים טבעיים 27.הכחדת מיני בעלי חיים

ניהול פסולת וקיימות עירונית. 10שימוש בחוות ורטיקליות מאפשר התמודדות עם

אשר הטיפול בה הפך לבעיה משמעותית , פסולת, בטכנולוגיות הקיימות. בחיים העירוניים המודרניים

הפסולת לניתן למחזר או לייצר אנרגיה מכל 28.המוצקה

11 .החוות ישמשו כמרכזי הסברה ולימוד חשובים עבור

המדגימים את מערכת היחסים , תושבי העיר, בכך. האינטימית והישירה בין האדם לטבע

עשוייה להיות אנכיותהחקלאות העירונית בחוות בעלת חשיבות גדולה ביצירת מודעות והכרה

.בקיימות כדרך חיים עירונית רגל מרובע של 300 -שטח של כ, לדברי דפומיה

חקלאות אינטנסיבית בתוך חלל פנימי מספיק .לייצור את כל המזון הדרוש לאדם

שחווה עם טביעת רגל של בלוק עירוני אחד , מכאןתספק ) מיליון רגל מרובע3 -כ( קומות 30בעל

לפי ( איש 10,000 -בטכנולוגיות הקיימות מזון לכ .29)אדם קלוריות ליום ל2000חישוב של

ניתן לפתח את החוות לניצולת גבוהה יותר פיתוחים , באמצעות פיתוחים טכנולוגיים והנדסיים

ניהול , הבוטניקה והזיאולוגיה, בתחומי המים .'תכנון עירוני וכו, אדריכלות, פסולת

החוות האנכיות צריכות להתבסס על שימוש במספר שיטות טכנולוגיות על מנת להיות יעילות

:יות כלכליתוכדא. 1 חממה סולארית

הידרופוניות לגידול צמחים/טכנולוגיות אירופוניות. 2מיחזור פסולת חקלאית באמצעות שימוש . 3

בקומפוסט. 4 תאורה והסקה מלאכותית

. 5 טיהור ביולוגי של מים אפורים ושחורים הכפלת קרקע באמצעות שימוש בגורדי שחקים. 6פס מקום משמעותי בתוך תחום המסעדנות תו

ניצול גז המתאן הנוצר . כלל הפסולת העירוניתעשוי לספק בעצמו , מפסולת ממקור זה בלבד

עיר ב: להמחשה .חשמל עבור החוות הורטיקליות, בתי עסק למזון21,000 -ניו יורק קיימים יותר מ

.המשלמים לעירייה עבור שירותי טיפול בפסולת

טיבה בה ניע אלטרפרוייקט החווה הורטיקלית מצעסק ימכרו את הפסולת שהם מייצרים בתי ה

לחוות הורטיקליות ובכך ) במחיר התואם לערכה(המקומית משיתוף תרוויח גם תעשיית המזון

.הפעולה עם החוות



איחוד האמירויות (אבו דאבי , )דרום קוריאה(ין 'אינצלוס , פורטלנד, ניו יורק, )סין(דונגטאן , )הערביות

, בנגלור, פריס, טורונטו, סיאטל, לאס וגאס, לס'אנג 32 .ין ודובאי'בייג, שנחאי

:עקרונות תפקוד של חווה אנכיתספר מ: 11' תמונה מס

מערכת , הכפלת קרקע באמצעות שימוש ברבי קומותמיחזור פסולת , טיהור ביולוגי של מים אפורים ושחורים . אורגנית והפקת גז מתאן לשימוש החווה

טכנולוגיותשימוש בטכנולוגיות חקלאיות אירופוניות

) 1מידע נוסף בנספח . (והידרופוניות. מערכת נפרדת לבקרת השקיה והזנהבכל קומה

, צריכת המזון והמים של הצמחים והתחלואהבאמצעות טכנולוגיית . נמדדות באמצעות סנסורים

נמדדת נוכחות של פתוגנים DNAשבבי באויר ) מיקרואורגניזמים המחוללים מחלות(

30.הטכנולוגיות האלה קיימות היום. ובצמחים עצמםיקות דקטיף התוצרת יתבצע בהתאם לב

המבוססות על דגימה והפרדת (,כרומטוגרפיותהמדווחות על רמת הפלבנואידים , )מרכיבי החומר

קבוצת מטבוליטים צמחיים המשמשים (בצמח , נגיפים, חיידקים , נוגדי דלקות, כויטמינים

משמשים בהרבה מקרים כתוספי , אלרגניים וחמצון 31. כל הטכנולוגיות האלה קיימות היום).מזון

כוונת יוזמי הרעיון היא לייצר אבטיפוס למחקר את כשלון על מנת למנוע , אקדמי בשלב ראשון

33.הפרוייקט

מגבלות, יש צורך בחקירה, כדי להפוך את החזון למציאות

, שינוע, חישוב וניתוח מדוייק של עלויות התפעולשיעורי הצלחה של גידולים , מצעי הגידול, חמריםאפשרויות , מתחדשתאנרגיה, מיחזור, שונים

ולהוכיח את יעילותם הכלכלית , תעסוקה ועוד .בהשוואה לחקלאות מסורתית

תאורה והסקה עלולות להיות : הוצאות נוספות כגוןגבוהות מעלות השינוע הנחסכת בחוות ולפגוע

34 .ביעילותן הכלכליתמצעי הגידול צפויים לקלוט אור טבעי בכמות

ח ולחווה פחותה בהרבה מחקלאות בשטח פתוהאנכית ידרשו מערכות תאורה מלאכותית והסקה

35.מתוחכמותמומחה לפיזיולוגיה של הצמח , לטענת ברוס בגביצריכות האנרגיה של החווה , מאוניברסיטת יוטה

האנכית עשויות להיות גבוהות ולא יעמדו בתחרות הצורכת תאורה טבעית עם חקלאות מסורתית

חקלאיים גבוהה התאורה הדרושה לגידולים (בלבד 36.) מתאורת משרדים רגילה100פי -בכ

המתנגדים לרעיון החוות האנכיות טוענים , כמו כןשההשלכות הכלכליות של שינוע התוצרת מהוות רק חלק קטן מההוצאות והפגיעה הסביבתית של

.חקלאות מסורתית

זמים ורשויות מקומיות שונות אשר גילו עד כה י :התעניינות בפיתוח חוות אנכיות עירוניות



חקלאות כאסטרטגיית תכנון 8.5 תעירוני

עיקר הייצור יתבצע באמצעות קבלנים אשר ישכירו .את הקרקע ויעבדו אותה באופן מסחרי

מגרשי : הרעיון הוא להתמקם תחילה בשטחים כגון חזיתות , גגות חניונים, קניונים, ומפרצי חניה

-צידי מסילות ברזל ושטחים פוסט, מבנים להתחרות בכדאיות כדי להצליח, תעשייתיים

הכלכלית של שטחים ציבוריים אחרים או של שטחי .מגורים

ודלים שנסקרו עד כה ניתן לממש כל אחד מהמ .בקנה מידה עירוניבתכנון אסטרטגי

CPLU’s

Continues Productive Urban Landscapes 37שטחי חקלאות אורבניתרצף

אסטרטגיית תכנון עירוני הדוגלת בשילוב מכוון בין

.רצף שטחים פתוחים וחקלאות עירוניתחיבור בין צרכי המחיה של הרעיון מבוסס על

ה העירונית לבין התהליכים הדרושים על האוכלוסיכ מתרחשים בסביבה "אשר בד (מנת לקיים אותה

', אקולוגית' תשתית באמצעות) פריפריאלית תוךין מרחבים ציבוריים פתוחים בעירהמקשרת ב

שימוש במרחב הפתוח לצורך ייצור גידולים .חקלאיים באופן כלכלי וסביבתי

ים ציבוריים התכנון האסטרטגי כולל רשת של מרחב, פארקים ליניאריים או חללים עירוניים, פתוחים

', אקולוגית'או ' ירוקה'המקושרים ביניהם כתשתית המהווה אלטרנטיבה לחללים אורבניים פתוחים

.קיימים כגון כבישים ושטחים נטושיםעל (שטחי החקלאות ממוקמים הן במרכזי הערים

והן ) םגדרות ובתוך מבני, החזיתות, הגגות, הקרקעבאזורי שוליים ובפריפריה , באזורים סמי עירוניים

והם מקושרים אחד אל השני ואל הסביבה הפתוחה .מחוץ לעיר

: יתרונות מרכזיים בנוסף על אספקת מזון

שיפור , הפחתת רעש, הפחתת זיהום אויר וקרקע , )הפחתת טמפרטורה(תנאי מזג האויר

יצור הפחתת כמות האנרגיה המתכלה המושקעת בי .מזון מערבי סטנדרטי ומגוון של מיני בעלי חיים

תפקודהאופן

: מקרה בוחן - 8.5.1

38עירונית בקובהאורגנית חקלאות

קובה מהווה דוגמא למדינה שעברה מהפך חקלאי .90 -כתגובה למשבר כלכלי שפקד אותה בשנות ה

בשטח של , מיליון נפש11.22בקובה מתגוררים מהאוכלוסיה מתגוררת 75% -כ. ר" קמ110,860

39.בערים היתה מיצאניות הסוכר הגדולות 19 -במאה ה

בעולם והתפתחה בה תעשיית חקלאות מתקדמת בחוות גדולות וקואופרטיבים , ממוכנת ענפה

. חקלאייםבעשורים שקדמו לנפילת ברית המועצות התקיימו

מסחר ענפים בתחום התוצרת קשרי בינה ובין קובה המשבר הכלכלי נבע מהפסקת קשרי .החקלאית

המסחר עם ברית המועצות בשילוב עם חרם כלכלי .מצד ארצות הברית

מקשרי המסחר שלה היו 80% -כ, 1990עד שנת מהמזון שנצרך 50% -יותר מ. עם הגוש הסובייטי

בקובה היה מיובא ורוב הדשנים וחומרי ההדברה סופקו לה מברית המועצות בחינם או במחיר

משמעותה הישירה של התפרקות ברית . סדמסובהיתה עצירת אספקת המוצרים , 1989 -המועצות ב

כתוצאה מכך פקד את המדינה מחסור , ל לקובה"הנבשנת , לצורך קבלת קנה מידה.משמעותי במזון

פחות 67% כמות המזון במדינה עמדה על 1994 1990.40מהכמות לפני שנת

פקת החשמל יכולת ה, היה מחסור בדלקים, בנוסףבמדינה הופחתה משמעותית והשפיעה על יכולת

.אחסון התוצרתהשטחים החקלאיים העירוניים יתוכננו מתוך

קנה מידה וצרכים מקומיים ולכן , מחשבה על תנאיםבהתאם לסביבה הבנויה , ישתנו מעיר לעירהחקלאות העירונית תייצר . והטבעית הקיימת

, צבעים, ניםהשתנות עירונית בין עונות שונות וש .טקסטורות וריחות שונים

החלו תושבים לגדל מזון , בתחילה, כתגובה למשברבין השנים . בסביבת מגוריהם באופן ספונטני

י יותר " הקטר קרקע ע1899 - עובדו כ1990-1994החלה , בהמשך. איש באופן ספונטני25,000 -מ



פותח מודל , כחלק מהרפורמות שביצעה הממשלהאשר מטרתו , (NAAM)אלטרנטיבי חקלאי

, העיקרית היא פיתוח חקלאות פחות מכאניתמערב את האוכלוסיה ה, בעיבוד חופשי ואינטנסיבי

המודל נשען על טכנולוגיות . העירונית בייצור המזוןחדשות לדישון והדברה והקמת חלקות קואופרטיביות ליצור מזון במקום חוות חקלאיות

.גדולות

היתה חקלאות ברת קיימא עבור , בתחילת הדרךבהמשך הסתבר כי היא אך , קובה דרך כדי לשרוד

האוכלוסיה ובחסכון מילאה תפקיד חשוב בהזנת , גידול הירקות בשטחים העירוניים. כלכלי משמעותי

סיפקה מזון לתושבי , בנוסף לגידולים הכפרייםהעיר והקטינה את הוצאות ההובלה והקירור של

התפוקה החקלאית האורגנית גדלה .התוצרתבקצב מהיר וממשלת קובה הוציאה את השימוש

וך שטחי בכימיקלים ודשנים אל מחוץ לחוק בתהחקלאות העירונית הפכה למרכיב , מאז .הערים

ועתק לערים החשוב בנוף העירוני ומודל הוואנה .נוספות במדינה

אהימפיתוח החקלאות העירונית בקובה התוצאה חלק מהערים אף , פירות וירקות זמינים לכל

מייצרות מזון אורגני בעודף והחקלאים העירוניים תעשיה התפתחה, סףבנו. הם בעלי הכנסה גבוהה

מייצרת תשומות לחקלאות האורגנית המקומית בהם בנוסף לחלקות אורגניות ,באזורים הכפריים

מפעלים כפריים המייצרים חומרי 200-הוקמו כ .הדברה אורגניים ואויבים טבעיים

8000- היו בהוונה וסביבתה כ1998בשנת כבר 30,000-בהם עבדו כ, קים עירוניים וגניםמש

חקלאות 1999 שנתלפי נתונים רשמיים ב .םעובדי, מהאורז65% סיפקה בקובה עירוניתאורגנית

ללא (פירות ה מ38%, של הירקות הטריים46% 41 . מהביצים6% , מגידולי השורש13% ,)הדרים

:מאפיינים יחודיים לחקלאות העירונית בקובה

ייצור מזון בשיטות אורגניות בלבד בתוך הערים - בשנת - מ תעשייתי"פוסט בקנש בקומושימו

טון של קומפוסט 93,000 ייצרה קובה 1992 .לשימוש

שימוש בכל - מקסום הייצרנות של כל שטח - .קרקע פנוייה ובמשאבים שמציעה העיר

במחקר וטכנולוגיה בשנים , השקעה בהון אנושי - קובה השכילה לקדם פיתוחים - שקדמו למשבר

, אות אורגניתמדעיים בתחומים שונים כגון חקלביוטכנולוגיה ובקרה , שימוש בדשנים ביולוגיים

. ביולוגית ומימנה את השימוש בטכנולוגיות אלהנוסו , חלק גדול מהטכנולוגיות שיושמו נחקרו

.והותאמו לסביבה המקומית כעשור לפני המשברמשרד החקלאות מספק לתושבים הכוונה וידע

.מקצועי ותמיכה כלכלית. פיתוח כולל ברחבי המדינה- תפיסה כוללת -

ממשלת קובה אימצה מספר שיטות ייצור המיושמות בעזרת תמיכה מחקרית של משרד

.החקלאות ובאחריות ומחוייבות ממשלתית בתקופה קצרה הגבירה קובה – קנה מידה פיזי -

את כמות השטחים המוקדשים לחקלאות ואת כמות .הייצור בצורה אדירה

העירונית במקום העמדת תחום החקלאות - - חשוב בסדר העדיפויות הלאומי והמקומי

, בתכנית המתאר האחרונה של הוואנה, לדוגמאשטחים חקלאיים נחשבים כשימוש קרקע עירוני

אינו זמני כמו במקומות רבים (קבוע לכל דבר ).בעולם

שיתוף פעולה קרוב ואפקטיבי בין פיתוח -ת שילוב יציר– שלטון מקומי ודמוקרטיה, חקלאות

ים לבין גישות מוצלח בין גישות וצרכי התושב .המוכתבות מהממשלה

כמות שטחי החקלאות העירונית במחוז : 12' תמונה מס .1999 -1994בין השנים , סינפואגוס בקובה



. 9 מהלך הבדיקה ושיטותיה

מתודולוגיה .איסוף מידע - .הצגת מודלים ליישום חקלאות עירונית - פיזיים נבחרים העומדים הגדרת משתנים -

.בבסיס המודלים על יישום בחינת משמעות המשתנים הפיזיים -

.המודלים השונים השוואה בין אופן ההתמודדות של מודלים שונים -

עם סוגיות נבחרות בחינה השוואתית של ערכים מוספים - בחינה השוואתית של מגבלות המודלים - דיון ומסקנות-

השערות המחקרמודלים שונים השערת המחקר המרכזית היא כי

של חקלאות עירונית עשויים לתת מענה לצרכים התאמת המודלים לסביבות שונות תלוייה הן . שונים

במאפייניהם הפיזיים והן במגבלותיהם ובערכים .המוספים המאפיינים אותם

צריך להיות אופן היישום של חקלאות עירונית כדי להיות בה בה היא נמצאתסבימותאם ללא קיים מודל אידאלי כי , ומכאן נובע אפקטיבי

אוניברסלי ולצורך פיתוח חקלאות עירונית יש להבין .היטב את התנאים המקומיים בהם היא תתפתח

בבסיס וארגוניים פיזיים משתניםהגדרת 9.1 : השוניםהמודלים

בעלות על הקרקע. 1

.מוחכרת או ציבורית, קרקע פרטית מעבדי הקרקע– החקלאים. 2

. קבלניעיבוד, עיבוד עצמאי. 3 קהל היעד של התוצרת לשיווק תוצרת, עצמיתוצרת המיועדת לשימוש

.מקומי מצע הגידול. 4

. מצע מנותקגידולים על , גידולים המצריכים קרקע. 5 מרחב הגידול

בתוך מבנים חקלאות , חקלאות בשטח פתוח .גניםמו

. 6 שיטות טכנולוגיות . מידת הצורך בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות

גודל השטח הדרוש. 7 .יחידת הקרקע הבסיסית הדרושה ליישום המודל

. 8 המסגרת והתמיכה הדרושה, קהילתית או עירונית, חקלאות במסגרת עצמאית

.בתמיכת הרשות המקומיתומידת התלות במסגרת

משתנים בסיסיים נוספים בין חשוב לציין כי קיימים , סוג התוצרת המופקת: כגון, המודלים השונים

מידת , ח"מידת השילוב בין גידול צמחים וגידול בענגישות השטחים , הסמיכות למגורי התושבים

. ועודלציבור הרחב

ממצאים ותוצאות. 10

התכונה הבולטת המאחדת את החקלאות העירונית , סקרו בפרק הקודםבשיטות היישום השונות שנ

קיצור המרחק הפיזי והתפישתי בין היצרן נההקרבה בין ייצור וצריכה מאפשרת . לצרכן

התמודדות עם חלק גדול מהמגבלות , כשלעצמה החקלאות המאפיינות אתוההשפעות הסביבתיות

שמירה על שטחים טבעיים : כגון,הקונבנציונליתהפחתת שימוש , הפחתת פליטת מזהמים, פתוחים

.בכימיקלים ועודהמודלים נבדלים זה מזה בפרמטרים , יחד עם זאת

המכתיבים את מידת השפעתם הפיזית , שונים



חקלאות בשטח ציבורי מאפשרת , עם זאתולה להחשף אליה ולהנות לאוכלוסיה העירונית כ

.מקרבה מסויימת לטבע ולשטח פתוח

ניתן להשוות בין ,לאור המשתנים הפיזיים שהוגדרוהמודלים ולהבין את התאמתם לצרכים שונים

.ולסביבות עירוניות שונות

בחינת משמעות המשתנים הפיזיים 10.1 על יישום חקלאות עירוניתוהארגוניים

בעלות על הקרקע. 1

קרקע פרטית בקרקע בבעלות פרטית מהווה דרך לנצל חקלאות

ויים לבינוי מבלי לגרוע מאזורים הרא, מרחב קייםמרפסות וחזיתות לצורך , ניצול גגות. בתוך העיר

חקלאות מאפשר הכפלת קרקע ומכך ניצול מירבי של קרקעות עירוניות לצרכי חקלאות התורם להפחתת השימוש בשטחים פתוחים לצרכי

.חקלאותמידת האפקטיביות של שימוש חקלאי : סוגייה לדיון

השימוש יאל בשטחים עירוניים פרטיים בכלל ופוטנצ .בגגות וחזיתות מבנים בפרט

אינה תלוייה יים פרטיים חקלאות בשטחים עירונ. בתמיכת הרשויות או במסגרות מאורגנות אחרות

חקלאות בחצרות בתים משותפים מעלה את מידת השימוש בשטחים הסובלים במקרים רבים

מרפסות וחזיתות , גידולים על גבי גגות. מהזנחה ובכך מתאפשרת בערים מאפשרת הכפלת קרקע

צפופות ואינה תלויה בתכניות מתאר ובתחרות עם .שימושי קרקע עירוניים אחרים

הבעלות על הקרקע מאפשרת לתושבים יציבות כיוון שמונעת את הצורך לעמוד בסף כלכליות ורווחיות ולכן הדגש בה הוא הערכים המוספים

.כגון פנאי וסיפוק אישי לדיירים, שהיא מאפשרתמוש חקלאי בקרקע פרטית מונע לעיתים הגירת שי

. אוכלוסייה עמידה לפרוורים

קרקע ציבורית

חקלאות בשטח ציבורי מצריכה תמיכה מהרשות .העירונית

קרקע מוחכרת

מאפשרת ניצול של שטחים מוזנחים או לא יחד עם . מטופלים במרכזי הערים לטובת התושבים

חלקות מוחכרות סובלות לעיתים מחוסר , זאתות כשימוש קרקע קבוע והן ון שלא מוגדריציבות כיו

.תלויות בתמיכה והגדרה מטעם הרשות המקומית החקלאים . 2

תושבים קיימת חשיבות רבה לזהות מעבדי הקרקע מבחינת פוטנציאל הערכים המוספים שחקלאות עירונית

עיבוד הקרקע טומן בחובו ערכים . עשוייה לתרוםמחזק את תחושת השייכות ', שבין אדם לאדמתו' .הזהות האישית של המגדלים אל מקום המגוריםו

קבלנים

חקלאות עירונית באמצעות קבלנים מאפשרת כמות שימוש בשיטות חקלאיות , רבה של תוצרת

וטכנולוגיות מתקדמות ותלוייה בתמיכה וסיבסוד של בדרך כלל עיבוד קבלני יתבצע . הרשות המקומית

במסגרת של תכנית אסטרטגית מקומית ודורש .ום וארגוןתיא

קהל היעד של התוצרת. 3

תוצרת המיועדת לשימוש עצמיהמשמעות הישירה של ייצור תוצרת חקלאית

היא אספקה , סביבה עירונית לשימוש עצמיבקבועה של מזון טרי ואייכותי למשפחות החיות

ללא תלות בגורמים חיצוניים כגון משברים , בעיר .יםבכלכלה המקומית או בתכתיבי שוק שונ

, ייצור עצמי מאפשר לתושבים בחירה של סוג המזוןשליטה במידת השימוש בדשנים , אופן הגידול

וחומרי הדברה ומונעת צורך בשינוע התוצרת .למרחקים ארוכים ואחסנה

חקלאות בקרקע ציבורית סובלת לעיתים מחוסריציבות כיוון שעומדת בתחרות מתמדת עם שימושי

. כ רווחיים יותר"אשר בד, קרקע אחרים



ייצור לתוצרת עצמית מחייב השקעה , יחד עם זאתפיזית וכלכלית בגידול התוצרת ומשפיע על הרגלי

חתיים ומצריך הערכות המחייה והפרנסה המשפ .ונכונות לאורח חיים ייצרני וקירבה מסויימת לטבע

תוצרת לשיווק מקומי

ייצור תוצרת לשיווק מקומי אפשרית בקנה מידה שיווק בקנה מידה קטן בשווקים מקומיים . משתנה

המצריך , )תופעה הרווחת במדינות מתפתחות(מחלק או מכל המשפחה לעסוק בחקלאות במשרה

. או חלקיתמלאה שיווק תוצרת בקנה מידה גדול מצריך ארגון

, כמו כן דורש. ולעיתים טכנולוגיות וידע מקצועיים .יכולת אחסון וייצור מלאי, בהתאם לכמות התוצרת

שיווק התוצרת משפיע על צריכת המזון המקומית בסביבה העירונית בה הוא מתבצע וחייב לעמוד

די להתקיים משווקי תוצרת אחרים כבתחרות עםלכן הוא מושפע מהרגלי הצריכה הקיימים ומשיקולי ו

.כדאיות ורווחיותשיווק מקומי בקנה מידה רחב עשוי לתת מענה

חוסך עלויות כלכליות וסביבתיות , למחסור במזון . למרחקיםהנובעות משינוע התוצרת

מצע הגידול. 4

גידולים המצריכים קרקעתור והכשרה הקרקע מצריכה איפני חקלאות על

של קרקעות המתאימות לחקלאות ותלוייה בזמינות .של משאב הקרקע במרחב העירוני

חקלאות יכולה להתקיים במגוון סוגי קרקעות העוסק במיקומים אפשריים 7.2' שנסקרו בפרק מסחקלאות בשטחים פוסט . לחקלאות עירונית

תעשייתיים או מוזנחים עשוייה להחיות אזורים אלו .תםולשקם או

מצע מנותק גבי גידולים על

חקלאות על גבי מצעים מנותקים למיניהם מאפשרים בדרך כלל תפוקת תוצרת גבוהה מאשר

כתוצאה מבקרה ושליטה , חקלאות על הקרקע .גבוהה על חומרי ההזנה של הצמחים

מצעים מנותקים מאפשרים התמודדות עם בעיית ל תוך ניצולת גבוהה ש, המחסור בשטחים פתוחים

קרקע זמינה באמצעות שימוש במפלסים המייצרים .הכפלת קרקע

מערכות ההזנה והבקרה מאפשרות גידולים כמו כן , חקלאיים ללא דשנים וחומרי הדברה כימיים

תורמת שיטה זו למניעת , בשל הניתוק מהקרקעזיהום קרקע ומים הנגרמים מחקלאות על גבי

. הקרקעם הממוקמים בתוך גידולי: קיימים סוגי מצעים שונים

אשר אינם מצריכים , מיכלים על גבי גגות ומרפסותאך דורשים הערכות ותכנון , בהכרח ידע רב

.הקשורים בחוזק ויכולת הנשיאה של המבנהחלק מהשיטות החקלאיות , לעומת זאת

שיטות (המשתמשות במצעים מנותקים מצריכות ידע ) אקוופוניות ואירופוניות, הידרופוניות

כתוצאה מכך , ם טכנולוגיים מתוחכמיםואמצעיכרוכים בהוצאות כלכליות גבוהות מאשר חקלאות

.על גבי הקרקע מרחב הגידול. 5

חקלאות בשטח פתוחקלאות עירונית בשטחים פתוחים מאפשרת ניצול ח

של שטחים מוזנחים או לא מנוצלים ובכך תורמת בשימוש בשטח הפתוח לצורך . להחייאת העיר

קלאיים קיים פוטנציאל של יצירת רצפים גידולים ח . 'ירוקה'עירוניים ותשתית עירונית

בדרך כלל השטחים הפתוחים הנם משאב קרקע נדיר בסביבה עירונית ולשם יישום חקלאות בהם יש

.צורך באיתורם והכשרתם כשטחים חקלאייםבדומה , בלתחקלאות בשטחים עירוניים פתוחים סו

מתלות בתנאי מזג אויר ,לחקלאות הקונבנציונליתועלולה ליצור בעיה של זיהום קרקעות כתוצאה

ניתן להתגבר על בעיה זו (מהעיבוד החקלאי באמצעות יישום של חקלאית אורגנית ובאמצעות

). מערכות לטיפול בפסולת ובשפכיםנתונה לתחרות עם שימושי קרקע רווחיים , בנוסף

.יותר בעיר

חקלאות בתוך מבנים מוגניםחקלאות בתוך מבנים מאפשרת הכפלת קרקע ובכך

עם בעיית המחסור העולמי בשטחים התמודדותאית בתוך מבנים גידול תוצרת חקל, בנוסף. פתוחים



שימוש במבנים הוא יקר ודורש , יחד עם זאתכנולוגיות מתקדמות לשליטה ובקרה על מערכות ט

.תנאי הגידול ומערכות תאורה והסקה מלאכותיות שיטות טכנולוגיות. 6

שימוש בידע וטכנולוגיות בסיסיותשימוש בידע קיים ובסיסי לצורך גידולים חקלאיים

ללא , תושבי העירבידי מאפשר ייצור מזון עצמי חדת צורך בהשקעה כלכלית או תמיכה ממסדית מיו

ניתן ללמוד על .ובכך זמינה למרבית התושביםהפוטנציאל הרב הגלום בשיטות חקלאיות פשוטות

אשר הוצג , דרך מקרה הבוחן של קובה,ליישום .7.5.1בפרק

שימוש בטכנולוגיות ומערכות מתקדמות

שימוש בטכנולוגיות מתקדמות מאפשר לחקלאות ,עירונית למצות את מלא פוטנציאל הייצור שלה

להשתמש בקרקע באופן יעיל ולהגביר את כמות טכנולוגיות מתקדמות , יחד עם זאת. התוצרת

מצריכות ידע מקצועי ומשאבים רבים ולכן עשוייה .להיות כרוכה בתמיכה וארגון של הרשות המקומית

, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות דורש מחקרה, פיתוח וראיה תכנונית וכלכלית ארוכת טווח

בדרך כלל לא קיימים בידי התושבים רשאאמצעים . ולעיתים אף לא בידי הרשויות המקומיותעצמם

גודל השטח הדרוש. 7

גודל השטח הדרוש משפיע על מידת הזמינות שלו המודלים ום של ישעל ייתכנות הי, מכאןבעיר ו

.בסביבות עירוניות שונותשטח בסדר גודל של דירה או חצר קיים בשפע

חלקות נטושות ניתן למצוא .במרחב העירוני. באזורים שונים בעיר ואף לעיתים במרכזי הערים

הוא בסדר גודל של בלוקפנוי שטח , לעומת זאתמשאב נדיר במרחב העירוני אשר נתון בדרך כלל

הכוללים , לתחרות עם שימושי קרקע רווחיים יותרגודל השטח משפיע בדרך כלל על . כ מגורים"בד

ותלוי בסוגיית הבעלות על כמות התוצרת המופקתשטחים בקנה מידה גדול יהיו בדרך כלל . הקרקע

ציבוריים וכדי ליישם בהם חקלאות תידרש תמיכה .ממסדית

המסגרת והתמיכה הדרושה. 8

חקלאות במסגרת עצמאית חקלאות במסגרת עצמאית פשוטה יחסית לארגון

החקלאים העירוניים מייצרת קשר חזק ביןו וליישוםבדרך כלל השטחים החקלאיים . ין הקרקעלב

. ימוקמו בסמוך למקום המגורים או בחצר פרטיתהמטרה העיקרית של חקלאות כזו היא בדרך כלל

. ייצור מזון טרי או מרחב לפנאי ושימוש אישי

קהילתית מסגרת חקלאות במסגרת קהילתית מייצרת ערכים מוספים

ייצור אשר בדרך כלל עולים בחשיבותם על, רביםעבודה קהילתית מחזקת את הזהות . המזון עצמו

מטפחת שטחים מוזנחים , השכונתית או הקהילתיתובכך תורמת באופן פיזי וחברתי לסביבה בה היא

למסגרת הקהילתית השפעות חברתיות . ממוקמת . ואישיות עבור החקלאים

ארגון , כזו מצריכה מצע חברתי מתאיםחקלאות ד עם סיוע של גופים ויוזמה של התושבים יח

בחברה ובכלכלה , ציבוריים והיא תלוייה בתרבות .המקומית

תמיכת הרשות המקומיתבצורך

אפשר לחקלאים תמיכת הרשות המקומית עשוייה ליציבות כלכלית ופיזית גבוהה עקב ולחקלאות

העובדה שהיא ממוקמת בשטחים המוגדרים בחוק יצירת אפשריםתמיכה וארגון ממסדיים מ .המקומי

יה ארוכת טווח ובכך להיות תשתית אסטרטגית ורא .עיצוב ותפישת העירבעלי השפעה רבה על


:נסקרושמודלים בהנבחרים והארגוניים פיזיים המשתנים מכלול ההצגת – 10.1.1

המשתנה הנבחן

בעלות על הקרקע

ייעוד המעבדהתוצרת

מצע הגידול

סביבת הגידול

השטח סדר גודל תמיכה דרושהכנולוגיהט *הדרוש

המודל

יתרטפ

רת חכמו

יתוריבצ

שבתו

לןקב

מיעצ

ש מושי

מיקו מוקשיו

קעקר

תקמנו

ע מצ

וחפת

ח שט

וגן מנהמב

סיסי באיקל חדעי

מת קדמת

ה וגיולכנט

יתמא

עצית

לתהיק

יתוממק

ת שור

ה ירד

/צרח

קהחל

ונייר עוקבל

מבניםג "ע

XXX XX X X X

חצרות

XXXXXXX X

שטחים פרטיים

חוות

XX XX **

X **

XX X

חלקות

XXXXXX X X ***

גינות קהילתיות

XXXXXX X X

חוות עירוניות

XX XXXX X X

שטחים ציבוריים

חוות אנכיות

XX X X X X X X

סיכום

3135243536161313 2 1 4

:הערות

. השטח הדרוש משתנה בהתאם לסביבה העירוניתסדר גודל * . ים אחרים יחסית למודלהנו גמיש, חוות עירוניות , גינות קהילתיות: השטח הדרוש למודלים מסויימים כגון, כמו כן

. יתכנו גם גידולים על גבי מצע מנותק בסביבה מבוקרת** . ולכן השטח הוגדר בטבלא כבלוק עירוני20כ מספרן עולה על "בד. השטח הדרוש תלוי במספר החלקות** *

:נקודות מרכזיות העולות מהשוואה בין המודלים העבודה ) 7 מתוך 5(במרבית המודלים המוצגים . 1

. מתבצעת על ידי תושבי העירהחקלאיתבמרבית המודלים מתבצעת החקלאות על גבי . 2

). 7 מתוך 6(ובשטחים פתוחים ) 7 מתוך 5(הקרקע מרבית המודלים מתבססים על שיטות חקלאיות . 3

).7 מתוך 6(המצריכות ידע בסיסי בלבד

המשתנים הפיזיים משפיעים על מידת היכולת שלות שונות ועל האופן בו להתמודד עם סוגיהמודלים

.הם מהווים אלטרנטיבה לחקלאות קונבנציונלית

משפיעים בצורה , המשתנים שהועלו, כמו כן, משמעותית על הערכים המוספים המציע כל מודל

מלבד היכולת לספק מזון לתושבי העיר ועל הצרכים ומגבלות ההשתלבות של כל מודל בסביבה

. עירוניתול המשתנים יוצר הבדלים השילוב הייחודי בין מכל

מהותיים ביכולת ההתאמה ופוטנציאל ההשתלבות .של כל מודל לסביבה עירונית ספציפית

יש לבחון , כדי לבצע המשך מחקר מעמיק בנושאפרמטרים משתנים בסביבות עירוניות שונות ולבדוק את הקשר בין המשתנים במודלים שנסקרו לבין

.מודלים עירוניים שונים

חקלאות עירונית עם סוגיות מרכזיות של השוואה בין אופן ההתמודדות של מודלים שונים - 10.2 המאפיינות חקלאות קונבנציונלית

עם הסוגיהמודלים שונים ליישום חקלאות עירוניתאופן ההתמודדות של עקרונית סוגיה

ותחלופ שטחים ציבוריים שטחים פרטיים תואפשרי

מצב נוכחי

חוות חלקותחוות ותחצר ג מבנים"ע עירוניות

גינותקהילתיות


מחסור עולמי בשטחים פתוחים

, שימוש בגגותחזיתות ומרפסות

ללא צורך , קיימותבהסבת שטחים לצורכי חקלאות

ניצול מירבי של קרקע קיימת

הכפלת קרקע משמעותית באמצעות שימוש ברבי

קומות

קיצור מרחקי שינוע התוצרת

. קיצור מרחקי שינוע התוצרת באמצעות קרבה פיזית בין היצרן לצרכן

הפחתת שימוש בכלים מכאניים

יישום חקלאות בשטחים בפרטיים בקנה מידה קטן אין

צורך בשימוש בכלים מכאניים

ופשוטות שימוש בטכניקות ידניות . החקלאילעיבוד השטח

קנה המידה של השטחים אינו מצריך שימוש בכלים מכאניים

שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ולא מזהמות

פליטת גזי חממה

הפקת אנרגיה מפסולת

שימוש בגז המתאן הנוצר מפסולת אורגנית לצורך

ייצור אנרגיה

טיהור ומחזור מים

שימוש בשיטות ביולוגיות אפורים לטיהור ומחזור מים

ושחורים מהחוות ומהסביבה העירונית

הסמוכהגידולים בשיטות

אורגניות שימוש בשיטות חקלאיות אורגניות המצמצמות את זיהום הקרקע והשפכים בשטחים החקלאיים

זיהום מים וקרקע

טיפול בפסולת חקלאית ועירונית

השלכות סביבתיות של

חקלאות בנציונליתקונ

שימוש מתוכנן ויעיל בשטחים ציבוריים לצרכי , באופן כללי כוללת וטיפול כולל בפסולת אורגנית ואף חקלאות מאפשר ראיה

יצירת קומפוסט והפקת גז לצורך יצור אנרגיה

פגיעה -באקו

סיסטמות טבעיות

השבת שטחים מופרים למצבם

הטבעי

ושימור שטחים טבעיים קיימים

הכפלת קרקע באמצעותשימוש ברבי קומות

מאפשרת הפקת תוצרת חקלאית רבה בשטח

פיכת מצומצם ובכך מניעת השטחים טבעיים לשטחים

חקלאיים קונבנציונלים

תלות בתנאי מזג

אויר

שימוש במבנים ליצירת סביבת גידול מבוקרת

ומוגנת

שימוש במערכות הסקה , מתוחכמות לבקרה ותאורה מלאכותית

מגבלות החקלאות

הקונבנציונלית

שימושבטכנולוגיות

אורגניות

.שימוש בשיטות חקלאיות אורגניות המאפשרות אספקת מזון איכותי ונקי מרעלים

חשיפת מזון לרעלים ומזיקים

בקרת סביבת הגידול

יצירת סביבת גידולמבוקרת ומוגנת

המצמצמת את כמות המזיקים ומחלות

הצמחים


ייצור המוני של מזון

שילוב בין הכפלת סביבה , קרקע

מבוקרת וטכנולוגיות מתקדמות

המותאמות ליצור תעשייתי המוני של

מזון

שימוש במצעים מנותקים בסביבות

החסרות תנאים ראויים

לחקלאות

, ניצול גגותמרפסות וחזיתות

מבנים קיימים

צור מזוןליי

עיקר התוצרת * * מיוצרת באמצעות

טכנולוגיות חקלאיות , הידרופוניותאירופוניות ואקוופוניות

שימוש בשיטות חקלאיות פשוטות

המאפשרות תוצרת עצמית

ניצול שטחים פרטיים לטובת יצור עצמי של

מזון המפחית את כמות המזון הנרכשת

שימוש בקרקע ציבורית מזון אספקתלצורך

לאוכלוסיות החסרות קרקע פרטית

מגבלות החקלאות

הקונבנציונלית

העדר מקורות

)רעב(מזון כתוצאה

מחסור מטחי בש

חקלאות וטכנולוגיות

מתאימות

הפחתת התלות במסגרת כלכלית .וחברתית

השימוש בשטחים ומבנים פרטיים

מאפשר אספקת מזון ללא תלות בסביבה

הכלכלית או .החברתית

חיזוק הקשר בין קהילת

לקוחות לחווה

החקלאית

לאחר החכרת , החלקהבעליה

מפיקים ממנה תוצרת באופן

פרטי

חלופות ב נוכחימצ אפשריות

חוות חלקות חוותחצרותג מבנים"עעירוניות

גינות קהילתיות


, כיוון שהחוות עוסקות בחקלאות באופן מקצועי, קיימת אפשרות לשימוש במצעים מנותקים מבחינה כלכלית וטכנולוגית*

.א לציין זאת בגוף הטבלאאך נושא המצעים המנותקים אינו עומד בבסיס המודל ולכן בחרתי ל

לשם הבנת מידת ההתאמה של מודלים שונים חשוב להבין על אילו , למטרות ולסביבות משתנות

.צרכים עונים המודליםהצורך הראשוני בחקלאות עירונית מבוסס על ההבנה כי יש צורך בחלופה לתוספת שטחים

.חקלאיים נרחבים בשטחים פתוחים

בחינת הממצאים כי מודל החווה האנכית הוא , ן לראות בטבלאנית. 1

האופטימלי מבחינת היותו חלופה המתמודדת עם כל הסוגיות הבעייתיות הנדונות של חקלאות

.קונבנציונלית :מאפיינים המאחדים את כלל המודלים הם. 2בקנה (התמודדות עם סוגיית פליטת גזי החממה . א

של באמצעות קיצור מרחקי השינוע , )מידה שונה

התוצרת והפחתת השימוש בכלים מכאניים .חקלאיים

הפחתת זיהום קרקע ומים והפחתת חשיפת . בהתוצרת לרעלים באמצעות הפחתת השימוש בדשנים וחומרי הדברה וייצור תוצרת חקלאית

.אורגנית


- 10.2.1 מוספים ערכים בחינה השוואתית של - השפעת מודלים שונים על אורח החיים העירוני

ערכים מוספים המשפיע הפיזי המשתנה שטחים ציבוריים שטחים פרטיים

ג "ע

מבנים

חוות חלקותחוות חצרות

עירוניות

גינות

קהילתיות

חוות

אנכיות

X X X X ערכים שבין אדם י התושבים"עיבוד עצמאי ע

לאדמתו

חברה

י התושבים"עיבוד עצמאי ע

X X X חיזוק הזהות האישית

נגישות השטח לציבור

X X X X תרבות ופנאי

X X X X חינוך והסברה בעלות ציבורית על הקרקע

נגישות השטח לציבור

X חיזוק הקשר מסגרת קהילתית

מיקום בסמיכות למגורי התושבים והשייכות לקהילה

החייאת מרכזי מיקום במרכזי הערים

הערים

סביבה

נטושים בבעלות ציבוריתשימוש בשטחים

X X X

X X X יצירת ריאות עירוניות בעלות ציבורית על הקרקע

תמיכת הרשות המקומית ירוקות

כלכלה חסכון בהוצאות בעלות פרטית או קרקע מוחכרת

קהל היעד של התוצרת

X X X

ן "העלאת ערך הנדל

המקומי

שימוש בשטחים לא מנוצלים

X X X

לציבורנגישות השטח

2 5 8 3 1 4 5 סיכום

בחינת הממצאים

מציעים המודלים ערכים , מלבד אספקת מזון .סביבה וכלכלה, חברה :מוספים בשלושה תחומים

התחום החברתי. 1

:ניתן לחלק את הערכים החברתיים לשני סוגים . ציבוריים–ערכים אישיים וערכים קהילתיים

ם המציעים חקלאות בשטחים ניתן לראות כי מודלי, פרטיים תורמים בעיקר לערכים חברתיים אישיים

יצירת מרחב פנאי , כמו חיזוק הזהות האישיתערכים אלו מושתתים בדרך . וחיזוק הקשר לאדמה

. י התושבים"כלל על ייצור עצמי של מזון עמודלים קהילתיים בשטחים ציבוריים , לעומת זאת

ספים כגון חינוך וחיזוק נומכילים ערכים חברתיים ערכים אלה תלויים בדרך . הקשר לשכונה ולקהילה

כלל גם בנגישות השטחים החקלאיים לציבור ) המבוססת על בעלות ציבורית על הקרקע(, הרחב

.ועל קרבה למגורי התושביםמודל הגינה הקהילתית , מבין המודלים השונים

.מציע את מכלול הערכים החברתיים המוספים תחום הסביבתיה. 2

ניתן לראות כי מודלים המושתתים על שימוש תורמים תרומה משמעותית , בקרקע ציבוריתהשטחים הציבוריים מאופיינים . לסביבה העירונית

מהווים פוטנציאל כ בקנה מידה גדול ובכך "בדמרבית , כמו כן. ריאות ירוקות ברחבי העירירתייצל

וני הם השטחים הנטושים והמוזנחים במרחב העירציבוריים ושימוש בהם עשוי לייצר החייאה של

. המרקם העירוני

עשויים כל המודלים להעלות את , עירוניתבחינהמ התחום הכלכלי. 3ן המקומי ובמיוחד מודלים המובילים "ערך הנדל

גינות קהילתיות וחוות : כגון, בתחום הפנאי והחינוךמודלים אלו . הנגישים לציבור הרחב,עירוניות

עבור תושבים , עשויים לספק קרבה מסויימת לטבע . שאין ברשותם קרקע פרטית

מובילים מודלים , בתחום החסכון הכלכלי האישיהמבוססים על קרקע פרטית ועל ייצור עצמי של

, בולט במיוחד בתחום זה הוא מודל החלקות. מזוןאשר מטרתו העיקרית הנה ייצור מזון באופן

. עצמאי

מודלים השוניםהמגבלות בחינה השוואתית של - 10.2.2

מגבלות המשפיע הפיזי המשתנה שטחים ציבוריים שטחים פרטיים

ג "ע

מבנים

חוות חלקותחוות חצרות

עירוניות

גינות

קהילתיות

חוות

אנכיות

תלות בהקצאת משאבים ותמיכת X X X X צורך בתמיכה ממסדית

הרשות המקומית

תיותחבר

X X X X תרבותוחינוך בתלות

מקומית מתאימה

יצור עצמי של תוצרת

יצירת מסגרת קהילתית

X X X X X בעלות על הקרקע פיזיות איתור והכשרת שטחים

סביבת הגידול אספקת מקורות מים

צורך בטכנולוגיות טכנולוגיות

מתקדמות

X שימוש במצע מנותק

סביבת גידול מבוקרת

X רך במשאבים כלכליים צו

גדולים

שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כלכליות

שימוש במצעים מנותקים

סביבת גידול מבוקרת

X X

סביבת הגידול סביבתיות זיהום קרקע ומים

י התושבים"עיבוד עצמי ע

סוג הגידולים והטכנולוגיה

* סיכום 4 2 3 4 1 1 1

. קל להתמודד ביחס לאחרותןעם חלקכיוון ש, ת אינו זההשונון של מגבלות משקל כי חשוב לציין* .מודלים שונים יהיו בעלי מגבלות שונות במקומות שונים ומגבלות המודלים הן תלויות סביבה, נוסף על כך

בחינת הממצאים

עיבוד עצמאי על ידי התושבים תלוי באורח , כמו כן

.החיים העירוני ובתרבות המקומיתניתן ללמוד מהטבלא כי בעיקר מודלים המבוססים על שטחים ציבוריים נאלצים להתמודד עם מגבלות

טות לא במידה ומתקיימת חקלאות אינטנסיבית בשי .מסוגים שונים על מנת להתקייםאורגניות בשטחים עירוניים פתוחים עלול להווצר

.זיהום קרקע ומקורות מיםהצורך בתמיכה כלכלית וארגונית של הרשות המקומית והצורך באיתור והכשרת שטחי ציבור הם

. המגבלות העיקריות של מודלים אלה


מודל , ניתן לראות כי מבחינת מגבלות היישוםהחווה האנכית סובל ממגבלות רבות במגוון

המגבלות המשמעותיות ביותר שעומדות . תחומים בפני מודל זה הן הצורך בטכנולוגיות מתקדמות

אשר אינן קיימים בערים , יםובמשאבים כלכליים רביישום המודל מצריך ארגון , כתוצאה מכך. רבות

מחדש של סדר העדיפויות הכלכלי העירוני ובעייתי .לביצוע בערים עניות

דיון ומסקנות. 11

מסקנות ההשוואה

תנאיםה מבוססת עליישום המודלים האפשרות להחברתיים והסביבתיים , הפיזייםמשאביםהו

פיתוח החקלאות תלוי בפרמטרים .בעירהקיימים מידת זמינותם עירונית ו הצפיפות ה:מקומיים כגון

מידת , הכלכלה המקומית,של שטחים פתוחיםתמיכת , הצורך של התושבים במקור מזון זמין

מידת תיעדוף ייצור מקומי של , הממסד המקומי .התרבות ואורח החיים העירוני ועוד, מזון

יםחקלאות על גבי מבנ

היתרון המרכזי של המודל הנו ניצול מרחב קיים אשר אינו בשימוש ועל כן הוא מספק חלופה ברת קיימא ופשוטה יחסית לתוספת שטחים חקלאיים

בקנה יישום המודל , יחד עם זאת. בשטחים פתוחיםמידה רחב במבנים קיימים מצריך הערכות

תהליך ,והתאמה של המבנים לצרכים חקלאייםאשר לא תמיד , רש השקעת משאביםמורכב הדו

יישום המודל תלוי , בנוסף .קיימים בידי התושביםברצון התושבים לשנות את אורח חייהם במידה

עובדה הגורמת , ומדובר במבני מגורים קיימיםליישום בקנה מידה רחב להתאים בעיקר לאזורים

.בהם התושבים זקוקים לאספקת מזון נוספת

רות פרטיותחקלאות בחצ

, המודל מתאים לערים בעלות צפיפות נמוכהאינו מספק מענה לסוגיות . אשר הולכות ומתמעטות

אלא משמש בעיקר , המרכזיות שהועלו בעבודה זו פרטיות אינה חקלאות בחצרות. למטרות פנאי

בתמיכה מושפעת מתכנון עירוני כולל ואינה תלויה ה אישית סס על יוזמתבמהמודל . או ארגון ממסדי השפעה מהותית על ויישומו אינו בעלשל התושבים

.הסביבה העירונית

CSA – חוות פרטיות , המודל משמר את הגבול הברור בין החקלאי לצרכן

אלא , כיוון שלא מדובר בייצור עצמי של תושבי העירבצריכת מזון המיוצר עבור קהל לקוחות קבוע

י ביטוי הבא ליד, קיים במודל ערך קהילתי. יחסית של הלקוחות להיות מעורבים יותר באפשרות

ימי עבודה , ביקור בחווה(מהרגיל בגידול התוצרת מזון"המודל אינו עוסק בייצור . )משותפיםהמסוגלות אלא מיועד לאוכלוסיות , "להמונים

, ומעוניינות לשלם יותר עבור תוצרת אורגנית .אייכותית וטרייה

אך מושתת על , המודל לא מייצר חסכון בקרקע .שיטות חקלאיות אורגניות ולכן פחות מזהמות

החקרת חלקות

, מודל החלקות מצריך הסבה של שטחים נרחביםהמודל . בדרך כלל בלתי מנוצלים לשטחים חקלאיים

מתאים ליישום בערים בעלות צפיפות נמוכה או מודל . בערים הכוללות שטחי שוליים בלתי מנוצלים

ר עצמי של מזון לצורך קיום החלקות מושתת על ייצוהתושבים ועל כן מתאים ליישום בקנה מידה גדול

.באזורים בהם התושבים סובלים ממחסור במזוןבקנה מידה יישום המודל מצריך תיעדוף ממסדי

ראה דוגמת (של פיתוח חקלאות עירונית לאומי .ותלוי ברצון התושבים לעסוק בחקלאות) קובה

בעיית הרעב באזורים מודל זה עשוי להתמודד עםאשר עשוייה , אך מצריך קרקע פוריה, מסויימים

.להיות חסרה באזורים אלה

פוטנציאל בנים הנו בעלמחקלאות על גבי יישוםבהן למרבית התושבים , גדול בעיקר בערים צפופות

שילוב צרכים חקלאיים כבר . אין קרקע פרטית להעלות את עשוי, בשלב תכנון פרוגרמת המבנה

ערך הדירות ולחולל תהליך של שינוי אייכותי מהותי ובתפיסת בהרגלי הצריכה, באורח החיים העירוני

. העיר



גינות קהילתיות .הערך המשמעותי של הגינות הוא חיזוק הקהילה

מודל זה הנו הוא התלוי , ביחס לשאר המודלים . ביותר בתרבות ובחברה המקומית

ים י קהלי יעד ספציפי"המודל מתאים ליישום עהמעוניינים בחיזוק הקשר לקהילה ולסביבה או לשכונות בהם הממסד מעוניין לחזק את התושבים

קהלי היעד העיקריים מבוססים .מבחינה חברתית : קבוצות אוכלוסיהשלושעל

עבורן , קבוצות בעלות מודעות סביבתית גבוהה. 1 .פנאיחינוך ות צרכים של ו ממלאהגינות

, קשישים, ם חדשיםקבוצות חלשות של עולי. 2 .במטרה להפיק תועלת כלכלית, בעלי מוגבלויות

אוכלוסיותקהילות בעלות בעיות חברתיות או . 3עבורן הגינות יכולות , ועוניהסובלות מאלימות

.להוות מסגרת משקמת

חוות חקלאיותמטרת החוות הנה הסברתית ומבוססת על קירוב האוכלוסיה העירונית לשטח חקלאי באמצעות

המודל משמש . חקלאיות עירוניות' ריאות'יצירת הערך של . פעיל במרחב העירוני' מוזיאון'כמעין

המודל הוא חינוכי ומטרתו העקרית אינה אספקת . מזון לתושבי העיר


החוות מבוססות על הצורך בייצור המוני וסביבתי ם מרבית תפקוד החוות בא להתמודד ע. של מזון

. ועלו בעבודה זו ויתרונותיו רביםהסוגיות שהזהו המודל , מבחינת ייצור מזון בערים צפופות

הבעייתיות המרכזית עם המודל הנה . האופטימליההשקעה הכלכלית הראשונית . מגבלות היישום

ועלות תפעול המבנה הן גבוהות במיוחד ולכן . המודל עדיין לא מיושם

ומבט קדימה סיכום11.1

יש צורך , לשם התמודדות אמיתית עם הבעיה

עולמית כוללת והעלאת הבעיה לדיון במדיניות דרושה ראיה כוללת המאפשרת . לאומי ועולמי

שיתוף פעולה בין גופים ממוסדים המייצגים את החקלאות הקונבנציונלית לבין ראשי ערים ענף

.ואזוריםפוטנציאל היישום של חקלאות עירונית באזורים הסובלים ממחסור במזון ומחסור במשאבים פיזיים

כיוון , מדינות המערב תלוי בתמיכתוכלכלייםשמדינות אלה לא מסוגלות ליישם את השיטות

.שהוצגו לייצור המוני של מזון בכוחות עצמן

נושא העיבוד העצמי על ידי התושבים הנו סוגיה . שיש לבחון מבחינת יתכנותו החברתיתעד כמה ? לאיזו אוכלוסיה מתאים עיבוד עצמי

סבת מקצוע לחקלאות מעוניינים תושבי הערים בהעל אף הצורך העולמי ? או לשינוי אורח חייהם

נראה כי לעת עתה , בפיתוח חקלאות עירוניתבעולם המערבי היא מתאימה לאוכלוסיות ספציפיות

.או ליישום באמצעות קבלנים, בלבד

סוגיה נוספת שראוי לבחון קשורה בהשפעת הפיתוח של חקלאות עירונית על חקלאים

אשר מסתמכים קייום על שיווק התוצרת ,בפריפריה .בערים

פוטנציאל היישום של מעמיקה של הלשם הבנ

שיטות ופיתוחים , חקלאות עירונית יש לחקור בנוסף .טכנולוגיים קיימים של חקלאות בשטחים פתוחים

המהות הבסיסית של חקלאות , יחד עם זאת בין תפשתמושתתת על קרבה פיזית ונה ,עירונית

טומנת בחובה אייכויות וערכים , צרכןהיצרן וההעולים לעיתים על הצורך הממשי בייצור , מוספים

. אשר ראוי לבחון את כדאיותה לאורם, המזון עצמו

ת על התחזית לגידול אוכלוסיית עבודה זו מתבססהעולם המצריכה תוספת שטחים חקלאיים בסדר

. גודל אשר אינו זמין

סקרתי והשוותי בין מודלים שונים , במחקרימתוך מחשבה כי חקלאות , לחקלאות עירונית

.עירונית מהווה אלטרנטיבה אפשרית לבעיה זו



נספח . 12

42 חקלאות אירופוניתגידול אירופוני מבוסס על תליית הצמחים בסביבה סגורה או סגורה למחצה והשקיה במים עשירים

ם באמצעות התזה עדינה על שורשי בנוטריינטי 43.הצמח והגזע התחתון

קונסטרוקציה תומכת מפרידה בין החלק העליון של לבין השורשים ) 'פירות וכו, עלים, גבעול(הצמח

הצמחים נשתלים , בדרך כלל .המשתלשלים מטהבתאים מיוחדים המאפשרים התרחבות וצמיחה

.ונושאים את משקל הפירות במקרה הצורךנקיה ממזיקים , ה גדלה בסביבה מבוקרתהצמחי .המאפשרת קצב גידול מהיר מהרגיל, ומחלות

חקלאות אירופונית נחשבת כחסכונית במיוחד ביחס לשיטות חקלאיות , בצריכת אנרגיה ומים

גידול תעשייתי איירופוני צורך כעשירית .אחרותמצריכת ) ואף עשוי להגיע לאחד חלקי עשרים(

44. חקלאות קונבנציונליתהמים למטר מרובע של קיימת חשיבות גבוהה לשמירה על אויר נטול מזהמים סביב הצמחים ומגע מינימלי בין הצמחים

התנאים האידאלים . לקונסטרוקציה הנושאת אותם מהשורשים 100%עבור הצמח מתקיימים כאשר

חשופים לתחלופה שוטפת של אויר ומים נקיים .שיותוהצמח מסוגל להתפתח ולהתפרס בחופ

45חקלאות הידרופונית

במצע מנותק ללא שימוש בהזנה דרך צמחיםגידול האדמה מספקת , בתנאים טבעיים. אדמה דשנה

אך האדמה עצמה אינה , את החומרים המזינים . חיונית לגידול הצמחים

ים הדרושים לצמח מוספים באופן החומרים המזינ הצמח אינו זקוק למצע ולכןמלאכותי למי ההשקיה

ניתן לגדל כמעט כל . אדמה עשיר כדי להתקייםאך צמחים מסוימים , צומח בעזרת הידרופוניקה .מתאימים לכך יותר מאחרים

, מיני צמחים רבים מניבים יותר תפוקה בפחות זמןופכת בכך ה; ולעתים באיכות יותר גבוהה

ההידרופוניקה לכלי רווחי עבור החקלאים בתנאים כשמשתמשים . כלכלים וסביבתיים שונים

מחלות הצמחים אינם נחשפים ל, בהידרופוניקהאין צורך להתמודד עם בעיות , הבאות מן הקרקע

ניתן לגדל .אדמה קשה לעיבודאו , צמחי בר: כגון . ובכך לחסוך שטח, צמחים בצפיפות רבה

אם המיכלים , קה גם חסכונית במיםההידרופוניבהם גדלים הצמחים משתמשים במערכת מים

מערכות אלה צורכות כמות . סגורה הממחזרת מים .מים מזערית לעומת חקלאות מסורתית


http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%9E%D7%97



מקורות. 13

:תמונות

1. United Nations, World Population Prospects, the 1998 Revision (New York: UN, 1998); estimates by the Popukation Reference Burneu.

2. Franklin Associates, 1996.

3 - 6. FAO, 1996

07. Michael Levenston, Organic Cuba without Fossil Fuels – The Urban Agricultural Miracle, City Farmer news – (website).

18. ט של המועצה המקומית שוהם אתר האינטרנ

29. Thomas E. Smith, The Community Garden Programhttp://www.bestofcincinnati.com/urban.html

310. Gil Doron, 2009, Urban Agriculture: Small, Medium, Large, AD journal.

411. Blake Kurasek, The living skyscraper: Farming the Urban Skyline. http://www.verticalfarm.com/designs.html

12. Canada's Office of Urban Agriculture.

:מקורות סיפרותיים ואתרי אינטרנט

1 Stanley, D., 2002, Sustainability in Practice. Achieving the UK’s climet change commitments and efficiency of the food cycle. E3 consulting.

2 Miguel Ruano, 1999, Ecourbanism sustainable human settlements: 60 case studies / Editorial Gustavo Gili, SA / Barcelona

3 FAO - Food and Agriculture Organization, World Health Organization. 2004 statistics on crop production

4 FAO - Food and Agriculture Organization of the United Nations and NASA.

5 Despommier, D. (2008). "Vertical Farm Essay I". Vertical Farm. http://www.verticalfarm.com/essay2

6 H. Scott Matthews, 2000, Case Study – Landfill Power Generation, Green Design

Initiative, Carnegie Mellon University, http://gdi.ce.cmu.edu/gd/education/landfill-case.pdf

7 Michael Pollan. September 9, 2009. “Big Food vs. Big Insurance.” http://www.nytimes.com/2009/09/10/opinion/10pollan.html?_r=3&ref=opinion

8 www.worldhunger.org

פיתוח , לירון נוף אמדור' אדר, מוזס טל-אלון ' דר 9 2005, הטכניון, ת עירונית בישראלחקלאו

10 Herbert Giradet, 2005, Urban Agriculture and Sustainable Urban Development, CPLUs Continous Productive Urban Landscapes, Designing Urban Agriculture for Sustainable Cities, Amsterdam: Elsevier, p. 32-39.

ירוק נושך, זההחוב, 2006 ,מירב גלזרמן 11

פיתוח , לירון נוף אמדור' אדר, מוזס טל-אלון ' דר 12 2005, הטכניון, חקלאות עירונית בישראל

13 Andre Viljoen, Katrin Bohn, Joe Howe, 2005, More Food With Less Space. Why Bother? CPLUs Continous Productive Urban Landscapes, Designing Urban Agriculture for Sustainable Cities, Amsterdam: Elsevier, p. 20 -30.

ל"מרכז הש, המרכז לקיימות מקומית14www.heschel.org.il

. אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה15

16 American Community Garden Association

17 www.verticalfarm.com

18 The Vertical Farm Project, 2009. “Agriculture for the 21st Century and Beyond.” http://www.verticalfarm.com

19 United Nations. World Population Prospects: The 1998 Revision.

20 Despommier, D. (2008). "Vertical Farm Essay I". Vertical Farm. http://www.verticalfarm.com/essay2_print.htm.

21 Despommier, D. (November 2009). "The Rise of Vertical Farms". Scientific American (New york: Scientific American Inc.) 301 (November 2009): 60–67.

http://www.verticalfarm.com/essay2_print.htm



http://gdi.ce.cmu.edu/gd/education/landfill-case.pdf


http://www.nytimes.com/2009/09/10/opinion/10pollan.html?_r=3&ref=opinion

http://www.nytimes.com/2009/09/10/opinion/10pollan.html?_r=3&ref=opinion

http://www.communitygarden.org/

http://www.verticalfarm.com/




http://en.wikipedia.org/wiki/Dickson_Despommier

http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=the-rise-of-vertical-farms




22 Ciel S. Cantoria, 2009, Vertical farming- Providing Alternative Resources for Food Production.http://www.brighthub.com/environm ent/science-environmental/articles

23 The Vertical Farm Project. 2009. “Agriculture for the 21st Century and Beyond.” http://www.verticalfarm.com

24 H. Scott Matthews, 2000, Case Study — Landfill Power Generation, Green Design Initiative, Carnegie Mellon University. http://gdi.ce.cmu.edu/gd/education/landfill-case.pdf

25 Gunderson LH. 2000. Ecological resilience –in theory and application. Ann Rev Ecology Systematics. 31:425-439

26 Despommier, D., 2009, A Farm on Every Floor, The New York Times, http://www.nytimes.com/2009/08/24/opinion/24Despommier.html

27 Despommier, Dickson, 2009. The Rise of Vertical Farms. Scientific American (New york: Scientific American Inc.) 301, p. 60–67

28 Malkow T., 2004. Novel and Innovative Pyrolysis and Gasification Technologies for Energy Efficient and Environmentally Sound MSW Disposal. Waste Manage. 24:53-79.

29 Despommier, D., 2008. "Vertical Farm Essay I". Vertical Farm. http://www.verticalfarm.com/essay_print.htm. Retrieved 2009-06-26.

אתר ויקיפדיה, דיקסון דפומיה30

31 Arnie Cooper, 2009, "Going up? Farming in High Rises Raises Hopes." http://www.miller-mccune.com/science_environment/farming-in-high-rises-raises-hopes-1226

32 McConnell, Kathryn (2008-07-01), Vertical Farms Grow Food by Growing Up, Not Out. Bureau of International Information Programs. United States Department of State. http://www.america.gov/st/foraid-english/2008/July/20080630192325AKllennoCcM0.5946161.html

33 Dickson Despommier, 2009.“ Growing Skyscrapers: The Rise of Vertical

Farms.”http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=the-rise-of-vertical-farms

34 Nelson, B., 2008, Could vertical farming be the future? MSNBC.

35 Nelson, B., 2008, Could vertical farming be the future? MSNBC.

36 Roach, J., 2009, High-Rise Farms: The Future of Food?. National Geographic News

37 Andre Viljoen, Katrin Bohn, 2005, More space with less space: an urban design strategy, CPLUs Continous Productive Urban Landscapes, Designing Urban Agriculture for Sustainable Cities, Amsterdam: Elsevier, p. 10-16.

חקלאות אורגנית ומהפכת החקלאות , אורי אדלר 38 ,הרדוףאתר האינטרנט , העירונית בקובה

www.harduf.co.il/site/Article.asp?ArticleId=11

39 Jorge Pene Diaz and Professor Phil Haris, 2005, Urban Agriculture in Havana: Opportunities for the Future, CPLUs Continous Productive Urban Landscapes, Designing Urban Agriculture for Sustainable Cities, Amsterdam: Elsevier, p. 136.

40 Jorge Pene Diaz and Professor Phil Haris, 2005, Urban Agriculture in Havana: Opportunities for the Future, CPLUs Continous Productive Urban Landscapes, Designing Urban Agriculture for Sustainable Cities, Amsterdam: Elsevier, p. 136.

ומהפכת החקלאות חקלאות אורגנית , אורי אדלר41 ,הרדוףאתר האינטרנט , העירונית בקובה

www.harduf.co.il/site/Article.asp?ArticleId=11

42 http://en.wikipedia.org/wiki/Aeroponic

43 Stoner, R.J. and J.M. Clawson, (1997-1998). A High Performance, Gravity Insensitive, Enclosed Aeroponic System for Food Production in Space. Principal Investigator, NASA SBIR NAS10-98030

44 Murphy, Katie, 2006, "Farm Grows Hydroponic Lettuce." The Observer

45 http://en.wikipedia.org/wiki/Hydroponic

http://www.brighthub.com/environment/science-environmental/articles/39036.aspx?p=2

http://www.brighthub.com/environment/science-environmental/articles/39036.aspx?p=2

http://www.verticalfarm.com/




http://www.nytimes.com/2009/08/24/opinion/24Despommier.html

http://www.nytimes.com/2009/08/24/opinion/24Despommier.html




http://www.verticalfarm.com/essay_print.htm



http://www.miller-mccune.com/science_environment/farming-in-high-rises-raises-hopes-1226



http://www.america.gov/st/foraid-english/2008/July/20080630192325AKllennoCcM0.5946161.html


http://en.wikipedia.org/wiki/Bureau_of_International_Information_Programs

http://en.wikipedia.org/wiki/United_States_Department_of_State






http://www.msnbc.msn.com/id/21154137/




http://www.harduf.co.il/site/Article.asp?ArticleId=11

http://www.harduf.co.il/site/Article.asp?ArticleId=11

http://en.wikipedia.org/wiki/Aeroponic

http://en.wikipedia.org/wiki/Hydroponic

implementation of urban agriculture - eliezer lia

Education