הכלכלה החברתית -כניסיון לשרטט אפשרויות

לאזרחות כלכלית

איילת אילני

13דצמבר

יעדי הכלכלה החברתית האזרחות הכלכלית היא מפתח לאזרחות חברתית, •

פוליטית ולמימוש זכויות חברתיות. בניית מערכות כלכליות המשרתות את כלל החברה. •החזרה של קבוצות מודרות מן הכלכלה הפורמאלית •

לחיים כלכליים חברתיים. יצירת מודלים אלטרנטיביים לייצור, צריכה, •

להשתתפות בכוח העבודה ולהתאגדות. מיקוד בבני אדם, בחייהם וברווחתם: מערכות חינוך, •

בריאות ורווחה שניתן לסמוך עליהן. זו איננה כלכלה לעניים כי אם אלטרנטיבה לכלל •

החברה. מנגנונים ורגולציות לריסון ההון )הגבלת ריכוזיות וכו'(.•

פרקטיקות של כלכלה חברתית פיתוח דיון ציבורי ביקורתי בסוגיות כגון: שוק העבודה, פערי שכר, תגמולים, •

( והשפעה על 4-9הוגנות, אופק כלכלי חברתי, מוביליות )ראו שקפים מדיניות.

סיוע בהשתלבות בשוק העבודה לקבוצות מוחלשות / בסיכון•קואופרטיבים - ייצור, צריכה, שירותים.•עסקים משותפים, עסקים זעירים והעסקה עצמית •בניית תוכניות עם מעסיקים על מנת שייקלטו עובדים מקבוצות מוחלשות •נגישות לאשראי •ערוצי סחר הוגן•אוריינות כלכלית •בניית נכסים, פנסיה, חיסכון•תוכניות רישות, סחר חליפין והחלפת משאבים•ייעוץ משפטי / גישור והסדרת חובות•גישות פמיניסטיות להעצמה כלכלית לנשים •

12 במרץ 20מתוך: כלכליסט,

דרוש פענוח של פערי שכר מתרחבים

2000-2010"העשור האבוד" - •

המשך "העשור האבוד": הקפאת השכר, מבט מפולח לפי עשירונים

מבט מגדרי על פערי השכר

הצטמצמות מעמד הביניים

מבט השוואתי בינלאומי, מן המחצית הראשונה של העשור הקודם

תמיכה במחיה ובקיימות - עבודה עם יחידים וקבוצות

הקניית מסוגלות תעסוקתית•בניית מערכות יחסים וקשרים•השגת ביטחון כלכלי לטווח ארוך•טיפוח הערכה עצמית, מוטיבציה, יציבות נפשית• עידוד 'הנפש היזמית' ויכולות שינוי•פיתוח מקורות הכנסה מגוונים: יזמות, תעסוקה, •

חיסכון, גמלות, אשראי, מענקים, מלגות.