1 ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית: הנגר כמשאב

מכון טכנולוגי לישראל- הטכניון

:הנגר כמשאב

ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית

טנעמה בלונדר ו לוטם קירש

2010-2011ע "תש' סמסטר א | תגית כלימור | קיימות כמנוע צמיחה- בין אקולוגיה לטכנולוגיה

2 ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית: הנגר כמשאב

: עמוד

5....................................................................................................מבוא. 1

5............................................................................................ מטרות העבודה1.1

5.............................................................................................. מבנה העבודה1.2

6............................................................................................מושגי יסוד. 2

8.........................................................................................................הקדמה. 3

8......................................השפעות פיתוח עירוני על הנוף הסובב והטבעי. 3.1

9...........................................פיתוח נוף בר קיימא ושימור משאבי הטבע. 3.2

11.........................................משבר המים וההתמודדות המדינית עמו: רקע תיאורטי. 4

11....................................................................... שיטות טיהור והתפלה4.1

11..........................................................................אגן ירוק. 4.1.1

12............................................................................ התפלה4.1.2

13...................................................................טיהור שפכים. 4.1.3

15...................................................................................רקע לניהול משמר נגר . 5

15.................................................................................רקע הידרולוגי 5.1

16........................................................................עירוני- רקע גיאוגרפי5.2

16..................................................................................... רקע תכנוני5.3

17.......................................... חסרונות ובעיות בגישה התכנונית הקיימת5.4

17..........................................................................רולוגיהוהקשר בין עיור למטא. 6

17.......................................................השפעת העיור על הנגר העירוני. 6.1

17.........................................................השפעת העיור על איכות הנגר. 6.2

18...............השפעות פיתוח עירוני על המאזן ההידרולוגי ועל הנגר בפרט. 6.3

3 ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית: הנגר כמשאב

20........מצב קיים מול מגמות חדשות:חוק המים בישראל ומערכת הבירוקרטית לניהול הנגר. 7

20.........................................................................חוק המים .1.7

20........................................................................חוק הניקוז .2.7

21.............................העברת משק המים לידי תאגידים עצמאיים .3.7

23........................................חלופות ומודלים לניהול משק המים .4.7

23................גישות לשיתוף גורמים פרטיים בניהול מערכות המים .5.7

24.....מדדים להערכת המדיניות של ניהול וניקוז הנגר ושל רכיביה .6.7

25.......................................................................................תכנון עירוני רגיש למים. 8

25.......................................................מטרותיו של תכנון עירוני רגיש למים. 8.1

25.....................................................................................מטרות משנה. 8.2

26.............................................................................תכנון משמר מי נגר. 8.3

26...................................................................ניהול נגר למניעת הצפות. 8.4

27.....................................................תכנון עירוני וניהול מים עירוניים. 8.5

28..............................................סוגי בנייה משמרת נגר עילי ותכניות פיתוח. 8.6

29.........................................הקשר בין שימוש הקרקע לאופן ניהול הנגר בה.8.9

30........................אופני הניהול המקובלים כיום של נגר עילי בשטח עירוני. 8.10

31........................................................... שיקולים בהקמת אגן ניקוז8.11

עקרונות בתכנון ובבניית מאגרים . 8.12

32.......................................................ל לניצול מים שוליים כפי שנבנים בישרא

34.............................................................טכנולוגיות ומתקנים לניהול הנגר העירוני . 9

34..............אמצעים לניהול מושכל של מי נגר עירוני כחלק מבינוי שכונתי. 9.1

34.....................נתוןשיקולים עיקריים בבחירת מתקנים רגישים למים באתר . 9.2

35............................................................... ריצוף חדיר חלקית9.2.1

36..........................................................................מסנני חול. 9.2.2

4 ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית: הנגר כמשאב

37..................................................................תעלת החדרה. 9.2.3

37.....................................................................רצועות סינון. 9.2.4

38.......................................................תעלות מכוסות צמחייה. 9.2.5

39............................................................................בריכות. 9.2.6

40...........................................................אגנים ירוקים בנויים. 9.2.7

40...........................................................חלחול-מערכת הביו. 9.2.8

41..........................................................פילטר-מערכת הביו. 9.2.9

44..............................................................................................................סיכום

46.....................................................................................................ביבליוגרפיה

48.....................................................................................רשימת איורים: 'נספח א

- 5-

מבוא .1

מהרגישים הנושא המים הי, מאז ומעולם

מעטות השנים שהניבו כמות .בישראל

משקעים מספקת ודווקא מרבית השנים

משקעים ים בעליידועות כשנות בצורת וכשנ

. מועטים

בשלושתניתן לחלק את מדיניות המים

העשורים האחרונים למדיניות חסכון פסיבי

בא לידי ביטוי , הראשון . ולחסכון אקטיבי

במתקני חסכון , בקמפיין מודעות ציבורית גדול

מים החל ממתקנים ביתיים וכלה במתקנים

. רגישים למים בתפקוד העירוני השוטף

המדיניות האקטיבית מתייחסת לכל פתרונות

בשנים האחרונות כבר . ההתפלה והטיהור

מתפקד מפעל ההתפלה על חוף אשקלון

מיליון מטר מעוקב 24ומביא להתפלתם של כ

(. 2006, לסמן)של מים

, מתוך ראייה מערכתית זו של חסכון במים

. נגר- נקבעה התייחסות מדינית כוללת למי

מציג את הנגר כגורם 1957חוק המים מ

בעשור . בעייתי ומזיק ולא כמשאב פוטנציאלי

האחרון מתכננים בישראל מנסים להפוך גישה

זו על פיה ולהקנות לתכנון כלים שמצד אחד

גם לשמר ידעו לחלחול מהיר ומצד שני יתרמו

. את מי הגשם ולייעד לו שימושים נוספים

העבודה מציגה את מדיניות ניהול מי הנגר

והטיפול בהם ובוחנת את הפוטנציאל הגלום

. בנגר כמשאב מים נוסף

מטרות העבודה 1.1

העבודה מציגה אופנים שונים בעזרתם ניתן

העבודה . לייעל את ניהול הנגר בישראל

סוקרת את האמצעים בהם ניתן להגדיל את

מהמגרש הביתי ועד למרחב החלחסכון המים

. העירוני

מבנה העבודה 1.2

ראוי להבחין בין ניהול נגר עירוני לבין תכנון

הראשון רואה מניעת נזקי הצפות . רגיש למים

כמטרה העיקרית ואילו השני מתייחס לתועלת

מאחר . משימור המים כאל המטרה הראשית

והגישה הקיימת היום רואה את חשיבות שתי

התפישות כראייה מערכתית אחת בעבודה אין

הפרדה מוחלטת בין גישת החלחול המהיר

אלא מתגבשת , לבין גישת השימוש מחדש

תפישה יעילה יותר בהתייחסות הכללית

. למשאב המים

לב העבודה סוקר את התכנון הרגיש למים

, כחלק בלתי נפרד מהניהול העירוני (מ"תר)

את השלכותיו ויכולותיו החל מהזיקה החוקית

ונקודות האדמיניסטרטיביות וכלה בתכנון

וטכנולוגיות ליישום בשטח וההתכנות

לגוף העבודה הוקדם רקע . הכלכלית שלהם

תיאורטי המציג סקירה היסטורית של

התפישה התכנונית בארץ וההקשר בין הרקע

. לתכנון בפועלהמטאורולוגי

- 6-

מושגי יסוד .2

פרק היא לייצר מכנה משותף עבור המטרת

קוראים אשר אינם בעלי רקע בהידרולוגיה

בפרק יוסברו מושגים ומונחים . וניקוז

. (מ"תר)הרלוונטיים לתכנון עירוני רגיש למים

מי נגר הינם מים אשר זורמים על גבי : נגר

:מים אלה הם משני סוגים. הקרקע

הכולל את , נגר עילי הנקרא גם נגר ישיר

מי הגשמים והשלגים היורדים באזור אגן

הניקוז אחרי שחלקם התאדה או חלחל

וגורמיו הם בעיקר האקלים וסוג , לקרקע

נגר עילי זורם בדרך כלל בנחלים . הקרקע

. ובנהרות

המים קודם . נגר בסיס הם מי מעיינות

חלחלו באדמה ובנקודת שבר פרצו

מי הנגר מהווים כארבעה אחוזים .החוצה

ככל שהגשמים עזים . מכלל המשקעים

כלומר , האדמה חדירה פחות למים, יותר

החלחול מועט ואין המים מספיקים

ככל שפני השטח .ספג באדמהילה

. משופעים יותר כך מצטברים יותר מי נגר

מי הנגר זורמים ומעמיקים את ערוצי

. הנחלים והנהרות

ביוב הכוללים מי מדיחי -מי: מים שחורים

מי כיורי מטבח וכמובן מי אסלות , כלים

מים אלו מכילים כמות גדולה . השירותים

גורמי )יחסית של מזהמים אורגניים ופתוגניים

ולפיכך יש להעבירם תהליך טיהור (מחלות

טיפול , שפכים הכולל לפחות טיפול קדם

ראשוני וטיפול שניוני ורק אז להשיבם

. לשימוש

מי שופכין ביתיים שנוצרו : מים אפורים

כביסה , בישול, מתהליכים כמו שטיפת כלים

50-80%-מים אפורים מורכבים מ. ורחצה

מים אפורים נבדלים ממים . מים שיוריים

שחורים בכמות ובהרכב המשקעים הכימיים

מצואה והפרשות ועד )והביולוגיים שבהם

מי גשם שלא עברו סינון . (כימיקלים רעילים

. נחשבים מים אפורים

המאזן ההידרולוגי מתייחס לאגן :אגן היקוות

האגן . קרקעי עליו יורדים גשמים-היקוות על

קז הנגר לנקודה אחת ומוגדר כשטח ממנו מנ

. זו בעצם מגדירה את האגן–

קרי )מקורות מים : רכיבי המאזן ההידרולוגי

חלחול וזרימה דרך , התאדות, דיות, (גשם

הידרולוגים עוסקים בתגובתו של . מוצא האגן

כלומר ברכיבי המאזן – האגן לאירועי גשם

. ההידרולוגי

, מים- אקווה : מלטינית(:Aquifer)אקוויפר

הנוצר כאשר (מי תהום)קרקעי -מאגר מים תת

אשר חלחלו אל ('שלג וכו, גשם)מי משקעים

-נלכדים בתוך שכבות סלע תת, הקרקע

דוגמת שכבות אבן , קרקעיות וחדירות למים

.הוָאקו- נקרא גם . גיר ואבן חול

-אופיין הנקבובי של שכבות הסלע התת

רקעיות מאפשר למים שנספגו לנוע ק

אולם במקביל שכבות סלע בלתי , בחופשיות

(דוגמת צפחה או חרסית)חדירות למים

הצמודות לאקוויפר מתחתיו או מכל צדדיו

.מונעות מהמים לנוע מתוכו

עוצמת הזרימה : קרקע-ספיקת נגר על

קרי )המבוטאת ביחידות של נפח לעומת זמן

ונמדדות בנקודות מוגדרות באגן (שעה/ ק"מ

. או במוצאו

- 7-

חישוב הספיקות על פני : נפח נגר על קרקעי

. זמן נקוב

שחיקת הקרקע על :שחיקת מים– אירוזיה

ידי מים הוא מצב בו שיעור הגשם היורד גבוה

בתהליך זה . משיעור חדירת המים לקרקע

. נגרמת שחיקה ובלייה של מוצקים

המים הנלקחים על ידי : התאדות ודיות

הצמחייה וכן אלו אשר מתאדים לחזרה

אותם יש לנכות מן הגשם – לאטמוספירה

בכדי לקבל את הכמות ההופכת למי נגר

. עיליים ולחלחול

היחס בין נפח הנגר לבין נפח הגשם מבוטאים

הנפח המחולק – (מ"מ)ביחידות של עובי

. לשטח האגן

מוגדר ללרוב כקבוצת מבנים בינהם מבנן

כולם מסודרים סביב חצר : כגון, שייכות כלשהי

הינו אותו חלק של "אגן המבנני"ה. פנימית

, המתנקז לנקודה אחת, המבנן המהווה אגן

בה אפשר למדוד כמויות ואיכויות של הנגר מן

. האגן

ות רגבולות האגן המבנני אינם עוברים בחצ

אמצע גגות מהאחריות של המבנים כי אם

כאשר מחצית הגג מתנקזת לאגן , הבתים

. המבנני ומחצית אל מחוצה לו

טבלה של מיפוי השטחים 33בעמוד

.. בלתי חדירים וגגות, חדירים– במבנן

.כמות המשקעים השנתית בישראל: 1איור

2007, לוי-נחום: מקור

- 8-

הקדמה . 3

השפעות פיתוח עירוני על 3.1

הנוף הסובב והטבעי

ערים בכל העולם תפקדו מאז ומעולם

. כמוקדים חברתיים וכלכליים לבני אדם

התפתחות הערים במהלך שתי המאות

האחרונות שינתה את הסביבה הפיזית בצורה

האם השינויים בנוף ובסובב הטבעי . ניכרת

בעלי השפעה שלילית או חיובית בהסתכלות

? האם היא ברת שינוי ? ארוכת טווח

שיטות הייצור וההובלה 18-עד המאה ה

מים ורוח , התבססו על כוחו הפיזי של האדם

בהתאם לכך הוגבלה יכולת ניצול – בלבד

המשאבים הטבעיים וקצב הכליה של הסביבה

יכולתן של הערים לצמוח ולהתפתח . הפיזית

הוגבלה גם כן וכך גם מידת השפעתן על

. הסביבה

, 19-מאז המהפכה התעשייתית במאה ה

חל גידול ניכר בשטחן . הוסרו המגבלות הללו

. של הערים וכמות התושבים המתגוררים בהן

מאז ועד היום ישנו מעבר של האוכלוסייה

בעקבות כך נוצר . הכפרית וקליטתם בערים

הצורך כמו גם סף הכניסה לתשתיות רחבות

היקף שמטרתן שירות האוכלוסייה הצומחת

, התפתחות תשתיות כגון ביוב. וגדלה

תקשורת ועוד אפשרו את , חשמל, תחבורה

. האצתו של גידול הערים המודרניות עוד יותר

20-הפיתוח העירוני הואץ והתעצם במאה ה

ואליו התלווה ניצול בקצב הולך וגובר של

יחד עם כמויות שפכים , המשאבים הטבעיים

. ופסולת ההולכות וגדלות בהתאמה

המערכות הטבעיות נפגעו וכך גם קצב ויכולת

. התחדשותן

אופן העיור המואץ גורם לניצול הולך , כיום

וגובר של משאבים טבעיים ומייצר כמויות

אלו מפרים את הסדר . פסולת הולכות וגדלות

מחקרים רבים טוענים כי . הטבעי הקיים

מגמות העיור העולמיות מהוות איום על המשך

הקיום האנושי בכדור הארץ כפי שאנו מכירים

זאת הודות לכך שמרכזי הייצור , היום

75%-והצריכה התעשייתיים מהווים כ

מצריכת האנרגיה 70%-כ–מהזיהום העולמי

(. 1997, רס'רוג)העולמית

אחת הבעיות הגדולות שגורם הפיתוח העירוני

בצורתו המודרנית היא פגיעה בכמות ואיכות

הפיכה של תכסיות טבעיות . מאגרי המים

הגדלת צריכת כמויות , לתכסיות אטומות

המים וגידול בכמויות השפכים הבלתי

מטופלים מביאים לפגיעה כמותית ואיכותית

, גבירצמן)במקורות המים הזמינים לאדם

2002 .)

- 240,000הפסד החלחול עלול להגיע לבין

ר שטח עירוני "ק לשנה לכל קמ" מ70,000

ניקוז מי מרזבים לחצרות גינות ושטחים . בנוי

- ציבוריים פתוחים מקטין את הפסד המים ב

. ר שטח בנוי"קמ/ק" מ25,000 - 75,000

ניתן להניח כי בינוי גורם להפסד , לצורך הדיון

וטיפול נכון במי , ר"קמ/ק" מ160,000של

50,000- הנגר יכול להקטין את ההפסד ב

. ר"קמ/ק"מ

נתונים עבור השטח שמעל אקויפר החוף

1900: השטח מעל אקויפר החוף

. ר"קמ

242: 1990תכסית אטומה בשנת

. ר"קמ

500: 2020תכסית אטומה בשנת

. ר"קמ

- 9-

הפסדי החלחול מפיתוח עירוני בשנת

. ק" מיליון מ70: 1990

הפסדי החלחול מפיתוח עירוני בשנת

. ק" מיליון מ150: 2020

פיתוח נוף בר קיימא ושימור .3.2

משאבי הטבע

פיתוח בר קיימא הוא תופעה של שלושת

. לפחות בשמה הנוכחי– העשורים האחרונים

עיקרו של פיתוח בר קיימא הוא הרצון לתת "

מענה ארוך טווח לבעיות בסובב הטבעי באופן

, שפיתוח כלכלי וחברתי יוכלו לדורות הנוכחיים

פיילסטון )" אך לא על חשבון הדורות הבאים

( 1996, וחובריו

ניתן להתייחס לערים כאל מיזם כלכלי אשר

בכך – מטרתו לאכלס כמה שיותר תושבים

על מנת לגרום לאנשים , היום. מתממש רווחו

עליה להבטיח – מסוימתלבוא ולגור בעיר

השאיפה לרמת חיים . רמת חיים גבוהה

גבוהה מלווה בצריכת משאבים גבוהה וייצור

פיתוח עירוני בר קיימא . פסולת בהתאם

שואף להפחתה בכמויות המשאבים והאנרגיה

שצורכות הערים בכדי לספק לתושביהן רמת

. חיים

הסביבה הטבעית בנויה כמערכת אחת עם

, כלומר. קשרים תפקודיים בין תתי מערכות

פסולת במערכת אחת הוא חומר הגלם של

בכך , הסביבה העירונית שונה. מערכת אחרת

שהתכנון המקובל הוא של מערכות עצמאיות

. 'סילוק פסולת וכד, תקשורת, חשמל, מים–

הנתק בין המערכות השונות מאפשר

להלן מספר נקודות . למתכננים להתמקד

, דמיון ושוני בין מערכת הניקוז העירונית

. לבין המערכת הטבעית, הסינטטיתהגרסה

מהווה : מערכת הניקוז הנגר העירונית

תחליף לערוצי הזרימה הטבעיים אשר השתנו

תשתית הניקוז . בעקבות הפיתוח העירוני

, מתבססת על צנרת אטומה, הנהוגה

המזרימה את הנגר הנוצר אל מחוץ לתחומי

מצב זה בעייתי היות והמצב . במהירות, העיר

יוצר נתק בין הנגר העילי לבין מאגרי המים

כולל מאגרי מים תת , שהתקיימו בעיר

בסביבה הטבעית לנגר תפקיד . קרקעיים

, חשוב בכל הקשור להזנת הצמחייה הטבעית

שמירה על תנאי , פירוק והעשרת הקרקע

גידול של נישות אקולוגיות שנוצרו במהלך

(כגון לחות ואספקת מים)שנות אבולוציה

. וכמובן בהעשרת מים תהום

.קיימא והחיסכון במים-הקשר בין פיתוח בר: 2איור

2004, בארי: מקור

; פיתוח בר קיימא והקשרים בין תתי המערכות: 3איור

.הוגנות חברתית והגנה על הסביבה, פיתוח כלכלי

2004, בארי: בתוך1996, קמפבל: מקור

- 10-

מתוכננים ומעוצבים : מערך גנים ופארקים

כתחליף לסביבה הטבעית עליה השתלט

ישנם מגוון פארקים המנסים . המרחב העירוני

לחקות את המאפיינים החזותיים והאקולוגיים

בפועל הם אינם , אולם. הקיימים בטבע

מסוגלים לקיים ולחדש את המשאבים

. הטבעיים בסביבתם והם מהווים נטל כלכלי

בין הפארק לעיר נעוצה מרביתהתאמה

וגם , פארקים רבים בעולם. במתכננים עצמם

בישראל לא מתוכננים בהתאמה לסביבה או

בהתאם לתנאים המתקיימים באותה נישה

על כן מושקעת . אקולוגית בה הם נמצאים

אנרגיה רבה כדי לייצר עבור הפארק את

תוך כדי ניצול , התנאים הדרושים עבורו

משאבים מסביבות אחרות וזאת על מנת

שהפארק יוכל לדמות טבע כפי שנתפש ברוחו

בין המערכות החיצוניות . של המתכנן

התומכות בקיום הפארק ניתן לכלול אגני

מהם נלקחים מים , היקוות מים מרוחקים

ואם זו אינה מקומית – הצמחייהלהשקיית

צורכת כמויות מים כאלה אשר הסביבה

. הטבעית אינה מסוגלת לספק

השינויים במאזן הידרולוגי גורמים לפגיעה

במחזור המים אשר התפתח במשך שנות

(הפגיעה)ההבדל הוא שזו . האבולוציה

מתרחשת בפרק זמן קצר ביותר בהשוואה

התכנון העירוני . לזמן הנדרש להתפתחותה

החדש שואף לווסת השפעה זו בצורה

.מושכלת ומחושבת

.תיאור סכמתי של מחזור המים העירוני: 4איור

חומר שנמסר ) 2004, בארי: שמיר בתוך: מקור

.(ועובד אישית

. תיאור סכמתי של מחזור המים בטבע: 5איור

במספרים באיור מציינים שטף ביחידות של אלפי קילומטרים )

(.מעוקבים בשנה

.2002, גבירצמן: מקור

תרשים השוואה סכמתית בין מחזור המים : 6איור

.באזור טבעי לבין אזור עירוני

.2004, מתוך באריMusiake et al: מקור

- 11-

רקע תיאורטי .4

משבר המים וההתמודדות המדינית עמו

בשבע השנים האחרונות ישראל נמצאת

בעיצומו של משבר מים

האקוויפרים . מהקשים בתולדותיה, חמור

כל . הראשיים והכנרת הגיעו לקווים האדומים

שאיבות נוספות עלולות לגרום להמלחה של

. ולנזקים שאינם ניתנים לתיקון, מים שפירים

: מספר גורמים למשבר

בעיקר בשל - עליה בצריכת המים

הגידול באוכלוסיה

בשל רצף של - ירידה בהיצע המים

שהאחרונה , ארבע שנות בצורת

. שבהן חריפה מאד

הבינוי הנרחב - אטימת שטחי חלחול

- במישור החוף גורם להיאטמות של כ

מהשטחים הזמינים לחלחול מי 20%

. גשם ולפגיעה בהעשרת מי התהום

אירועי - סגירת קידוחי מי שתיה

שתרמו לחלחול , זיהום מן העבר

מזהמים במשך עשרות שנים מפני

גורמים , השטח אל מי התהום

לסגירת קידוחי מי שתיה והפסקת

. ק מים בשנה" מ80-היכולת לשאוב כ

מדינת ישראל נערכת להגברה מסיבית של

2013בכמות שתגיע בשנת , התפלת מי ים

כמות זו שקולה . ק בשנה" מיליון מ600-לכ

לכמחצית מהמים הטבעיים הנשאבים בממוצע

. כל שנה

המשרד להגנת הסביבה אוכף על הרשויות

, המקומיות הקמת מתקני טיפול בשפכים

באופן המאפשר יצירת קולחים ראויים לשימוש

בהיקף המגיע , בהשקיה במקום מים שפירים

. שנה/ק" מליון מ400- לכ

לאור צרכי השעה ננקטות פעולות לחסכון

החסכון . במים וליצירת מקורות חדשים

הפסיבי במים מתבטא בקמפיין תקשורתי ענק

. הפונה לציבור הרחב להגברת המודעות

המטרה היא להגביר את המודעות הציבורית

לסגירת הברז ולהתקנת מתקנים ביתיים

אך אין די בחסכון פסיבי ויש . חוסכים במים

. למצוא דרכים חלופיות ליצירת מקורות מים

שיטות טיהור והתפלה 4.1

כיום בישראל ובעולם המערבי ישנן מספר

דרכים המאפשרות טיהור והתפלה של מים

אפורים ומים שחורים למי השקייה ולמי

המשך העבודה ירחיב על אופני . שתייה

סקירת . הטיהור והטיפול הנעשים למי גשם

השיטות לטיפול במי קולחין מציגה את

התמונה הרחבה של התמודדות עם מצוקת

. המים

מערכת - (wetland )אגן ירוק 1.1.4

של ביצות מלאכותיות שמטרתן

לחקות את תהליכי הטיהור

פ חלוקה "עובי הגשם השנתי באחוזים ע: 7איור

.לאקוויפרים

2008, גבעתי :מקור

- 12-

. המתרחשים בביצות טבעיות

אגנים ירוקים פועלים כמסננים

טבעיים של זיהומים שונים

, בשפכים כגון חומרים אורגניים

חומרים מוצקים מרחפים ומתכות

יכולתם של האגנים . כבדות

הירוקים לטיהור שפכים הוכרה

-במחצית השנייה של המאה ה

לאחר שהחלו להתפרסם 20

. המחקרים הראשונים בנושא

כיום פועלות בעולם אלפי

.מערכות ירוקות לטיהור שפכים

הטיפול בשפכים והרחקת המזהמים

נעשים על ידי הזרמתם דרך

השורשים של צמחים הגדלים

צמחים אלו . בבריכות האגן הירוק

יכולים להתפתח בסביבת מי שפכים

ומתאימים להשתרשות במצע רדוד

בדרך כלל משמשים . ועשיר במים

ששורשיהם , בתהליך בצמחי קנה

דרכן , יוצרים תעלות במצע הגידול

מצע . חודר החמצן אל השפכים

הגידול עליו גדלים הצמחים הוא

חצץ , בדרך כלל תערובת של חול

וקרקע מקומית המאפשרת את

הצמחים . זרימת הנוזלים דרכה

מפתחים שורשים צפופים היוצרים

משטח בעל שטח פנים גדול עליו

מתפתחת אוכלוסיית

. מיקרואורגניזמים עשירה

מיקרואורגניזמים אלו מפרקים את

המזהמים האורגניים בשפכים

. ומשתמשים בהם כמקור לאנרגיה

חלק מתוצרי הפירוק נקלטים על ידי

כך נוצרים יחסי גומלין בין , הצמחים

הצמחים למיקרואורגניזמים

המאפשרים הן פירוק ביולוגי והן

(. 2005, גפני)שגשוג של הצמחייה

היא תהליך המיועד התפלה .2.1.4

להוציא מלחים ומינרלים

על מנת לקבל מים , ממים

הראויים לשתייה או

ישנם מספר סוגי .לחקלאות

:זיקוק בתהליך זה

זיקוק רב שלבי

שלבי -בשיטת הזיקוק הרב

משתמשים בקיטור כמקור אנרגיה

את התהליך מבצעים . לאיוד המים

במספר דרגות שבכל אחת מהן שורר

כך . לחץ שונה וטמפרטורה שונה

שניתן לחזור על התהליך מספר

פעמים תוך ניצול החום הכמוס

פ חלוקה "עובי הגשם השנתי באחוזים ע: 8איור

.לאקוויפרים

. תכנית להצלת אקוויפר ההר IPCRI :מקור

.מבט על סכמתי על אגן ירוק: 9איור

תכנית להצלת אקוויפר ההר IPCRI:מקור

- 13-

שיוצרים אדי מים כאשר הם

על מנת לחמם את המים , מתעבים

החימום גורם . של הדרגה הבאה

. לאיוד חלק מהמים וחוזר חלילה

בצורה זו ניתן לקבל מכל קילוגרם

מספר ליטרים של מים , קיטור

. מותפלים

זיקוק אדים דחוסים

, בשיטת זיקוק דחיסת האדים

, מזרימים מי ים לתא שבו שורר ריק

, דבר זה גורם לאידוי חלק מהמים

מדחס מכני דוחס את האדים ובכך

אלה , מעלה את הטמפרטורה שלהם

מתעבים על צינורות תוך מסירת

החום הכמוס שלהם למים הנכנסים

למתקן ומסירת האנרגיה הדרושה

לאיודם

אוסמוזה הפוכה

(פעפוע=אוסמוזה)אוסמוזה הפוכה

היא שיטת התפלה בה בעזרת לחץ

גבוה דוחסים מים מליחים דרך

כווני -המאפשרת מעבר חד, ממברנה

בכך גורמים , של המים ללא המלחים

זאת , לסינון של המלחים מן המים

בניגוד לכיוון הלחץ האוסמוטי

. (השואף ליצור איזון בריכוז המלחים)

בשיטה זו נדרש לחץ גבוה של המים

המגיע , המליחים כנגד הממברנה

, אשכנזי) לעתים למאות אטמוספירות

2007 .)

תהליך . טיהור שפכים .3.1.4

הטיפול בשפכים במכוני

הטיהור האינטנסיביים נחלק

: לשלושה שלבים עיקריים

שניוני , טיפול ראשוני

איכות הקולחים . ושלישוני

נקבעת על פי מספר

.השלבים בתהליך הטיהור

טיפול מכני : טיפול ראשוני

, הכולל סינון גס של השפכים

שיקוע של )שיקוע גרוסת

ושיקוע (חלקיקים כבדים

ראשוני הכולל הרחקת חלק

מהמוצקים המרחפים

.והחומר האורגני

טיפול ביולוגי : טיפול שניוני

בו מתבצע תהליך של פירוק

, החומר האורגני בשפכים

הרחקת המוצקים

שיקוע של הבוצה , המרחפים

המכילה בעיקר את )

וחיטוי (החיידקים המפרקים

הקולחים לצורך סילוק

מיקרואורגניזמים פתוגנים

בתהליך . (מעבירי מחלות)

מתקבלים קולחים צלולים

בעלי ריכוז חומר אורגני נמוך

ב "המתבטא בריכוז צח

(צריכת חמצן ביולוגית)

וריכוז ' ל/ג" מ20הנמוך מ

מוצקים מרחפים הנמוך מ

.'ל/ג" מ30

טיפול : טיפול שלישוני

שלישוני הוא טיפול נוסף

לקולחים המעלה את איכות

הקולחים לכזו אשר ניתן

להשתמש בקולחים להשקיה

גידולים -בלתי מוגבלת

או /חקלאיים למאכל אדם ו

השקיה מעל אקוויפרים וזאת

- 14-

בלי חשש לבריאות הציבור

. או זיהום האקוויפר

החדרה : סינון גרביטציוני

סינון הקולחים - לתת קרקע

על ידי החדרה דרך חול

שבסופו מתקבלים קולחים

תהליך . באיכות גבוהה מאוד

זה דורש משאבי קרקע

בישראל הדבר )גדולים

נעשה כיום רק במכון

- הטיהור של גוש דן

.(ן"השפד

סינון הקולחים : סינון בלחץ

על ידי העברתם במסנני חול

בשיטה זו אין צורך , סגורים

בשטח גדול וקיימת בקרה

טובה יותר על איכות

המחיר הוא בצורך . הקולחים

בעבודה עם לחצים גבוהים

- המסופקים על ידי משאבות

. תהליך הדורש אנרגיה

דוגמה לתהליך כזה בארץ

הוא מכון טיהור השפכים

.בכרמיאל

משבר המים מביא עימו פתרונות טכנולוגיים

מגוונים שברובם דורשים משאבים יקרים כגון

העבודה מציגה התכנות של . שטח ואנרגיה

מי - שימוש נוסף במשאב מים קיים ולא מנוצל

. (אתר ויקיפדיה: מתוך). הגשם

- 15-

רקע לניהול משמר נגר . 5

רקע הידרולוגי 5.1

נגר הוא החלק מהגשם המגיע לקרקע וזורם

בדרכו הוא עשוי . גרביטציונית על פני הקרקע

ליצור , בשקעים טבעיים או בנוייםלהיעצר

להתאדות ישירות או דרך , שלוליות ומקווי מים

לחלחל אל תוך הקרקע או להגיע , הצמחייה

לאפיק ולהמשיך עד להגיעו לגוף מים כגון

. (2006, שמיר) נחל או הים, אגם

כל שטח שהזרימה ממנו מגיעה לנקודת מוצא

נקודת . אחת נקרא אגן ניקוז או אגן היקוות

המוצא היא המגדירה את האגן המתנקז

האגן הרלבנטי לתכנון ברמה לאומית . אליה

. שמוצאו בים או בנחל גדול יותר, הוא אגן נחל

אגן הירקון מוגדר על ידי מוצא הירקון : לדוגמא

. כך גם אגן איילון ואגן הכנרת. לים

האופן בו מתחלק הנגר המתחיל את זרימתו

על פני הקרקע ממקום יצירתו של הגשם תלוי

, סוג הקרקע, הטופוגרפיה, בתנאי מזג האוויר

הנגר . צמחיה, תכסיות קרקע, שימושי קרקע

הנוצר בתגובה לסופת גשם מתבטא בנקודת

שהיא מהלך הספיקות , המוצא בהידרו גרמה

הספיקה היא הכמות . על ציר הזמן במקום זה

כ הכמות שעברה בנקודה זו "זמן וסה' ליח

הספיקה . כתוצאה מהסופה נקראת נפח הנגר

. נקראת ספיקת השיא של הסופההמרבית

מופע הסופות בעוצמות שונות הוא משתנה

כאשר בוחרים את שכיחות הסופה . אקראי

המשמשת לתכנון ומחשבים עבורה את

ספיקת השיא במוצא האגן זו תהיה ספיקת

קביעת תקופת . השיא בשכיחות הנידונה

היא למעשה קביעת (שכיחות)החזרה

. מדיניות ההגנה על שטח נתון מפני הצפות

כ נפח הנגר "מהלך הספיקות על ציר הזמן וסה

הסופתי קובעים את נפחם ואת תכנונם של

או לאגירת נגר / מתקנים למיתון ספיקות ו

. לצורך שימוש בו

פיתוח שטח שהיה פתוח או חקלאי לבנוי יוצר

שטחים אטומים ומגדיל את כמות הנגר

גדלה הסכנה , כתוצאה מכך. וספיקותיו

כחלק . להצפות ונזקיהן בשטח המפותח

מפיתוח התשתיות במקום בנוי מוכנסת

רובם צינורות תת קרקעיים , מערכת של נקזים

. המוזנים דרך פתחים בצידי הכביש

, בנייה עירונית אוטמת חלק ניכר מן הקרקע

ירידת המשקעים על , כתוצאה ישירה מכך

ריבוי הנגר . קרקעי- שטח בנוי יוצרת נגר על

: העירוני גורם לשתי בעיות מרכזיות

הפחתה משמעותית בהעשרת מי .א

.התהום לאקוויפר

הגורמות , סכנה של הצפות תכופות .ב

.נזקים כבדים

.היקוות/סכמת הגדרת אגן ניקוז: 10איור

- 16-

על טיפול ההצפות בשטחים העירוניים אחראי

התפישה . אגף הנדסה המטפל בניקוז עירוני

הבסיסית היא כי הנגר העירוני מאיים על חיי

על כן התגבשה התפישה כי , העיר התקינים

נקודת המוצא . יש לסלקו במהירות מהשטח

הזאת לא מתחשבת באפשרות כי הנגר יכול

להיות גם משאב ולא רק מטרד עירוני

ושאפשר לתכנן לא רק את סילוקו אלא גם

השימוש יכול להיות ישיר . שימוש יעיל שלהם

. ועקיף בדרכם למי התהום

עירוני - רקע גיאוגרפי. 5.2

בין חדרה לאשדוד , מישור החוף המרכזי

שהוא מקור המים , ממוקם מעל אקוויפר החוף

המגזר . עונתי העיקרי של ישראל-הרב

העירוני בישראל מהווה כיום כשלושה רבעים

מהאוכלוסיה 55%כ. כ תושבי המדינה"מסה

בשטח . העירונית בישראל מרוכזת ברצועה זו

העירוני קיימות מערכות ניקוז הכוללות קולטני

הנזקים הכלכלים ואי . מי גשם וצינורות ניקוז

הנוחות הצפויה עקב הצפות באזורים

גרמו לכך שכל אזור עירוני מתוכנן , עירוניים

. (1998, גלר)כיום עם מערכת קווי ניקוז

בשני העשורים האחרונים חל שינוי משמעותי

שינוי זה רואה בנגר מקור . בגישה לנגר עירוני

מציע לקלוט את מי הנגר ולשלבם חזרה , מים

ניתן לומר ששתי . במחזור המים כדי לנצלם

: נקודות הביאו לשינוי בהתייחסות

שוטף את התחום , הנגר: באספקט האיכותי

העירוני וסוחף עימו מזהמים רבים הנפלטים

. עקב הפעילות העירונית

השכיחות הגבוהה של : באספקט הכמותי

שטחים אטומים שלא מאפשרים למי הגשם

גורמת לכך שיותר חלקים בתחום , לחלחל

כמויות הנגר ". תורמי נגר"העירוני הופכים ל

החלחול לתת הקרקע נפגע וכך גם , גדלו

( 1998, גלר)נפגעת העשרת מי התהום

המטרה העיקרית בניהול מי נגר היא מניעת

מניעת הנזק גם במישור הבנוי . הצפות ונזקים

. (מקוואות גדולים, אגמים, נחלים)וגם במורד

במסגרת פיתוח בר קיימא ישנו שימור משאבי

זאת ניתן להשיג בעיקר באמצעות ניהול , מים

האתגר העיקרי . נכון ומשמעותי של הנגר

מ הוא שרבים מאנשי המקצוע "ביישום תר

כיום מאמינים כי קיימת סתירה בין מניעת

הצפות לניהול מועיל של הנגר בשטח עירוני

(. 2003, שמיר, כרמון, בורמיל)בנוי

רקע תכנוני 5.3

משמעותו כי הנגר ינוהל – " ניהול וניקוז נגר"

להשגת מטרות מועילות של הנגר כמשאב

ובאותה עת לדאוג למזעור הנזקים העלולים

ניהול הנגר בשטח כלשהו מתייחס . להגרם

, נפח הנגר היוצא מהשטח: למספר מאפיינים

, ספיקת שיא של סופת גשם, ספיקת הנגר

איכות מי הנגר היוצאים מהשטח ומדדים

. נוספים

ניתן להבחין בניהול נגר וניקוז בין תכנון מונחה

הראשון . אמצעים לתכנון מונחה מטרות

מכתיב את האמצעים העומדים ברשות

נחל הגעתון עולה על גדותיו בשדרות : 11איור

.90שנות ה , הגעתון בנהריה לאחר סופת גשם

- 17-

כמו . המתכנן בבואו לתכנן את פיתוח השטח

מכלל השטח לקרקע לא 15%למשל השארת

מכתיב למתכנן , לעומת זאת, השני. אטומה

את ההתנהגות ההידרולוגית של השטח לאחר

תכנון מסוג זה מותיר לידי המתכנן . הפיתוח

את חופש היצירתיות באמצעים להשגת

, שימושי קרקע, תכנון טופוגרפיה)המטרה

, כרמון ושמיר, ברומיל) .(תכסיות קרקע

2005)

חסרונות ובעיות בגישה התכנונית .5.4

הקיימת

הגישה המקובלת בקרב מהנדסים

ואדריכלים בתכנון הניקוז העירוני

. רואה במי הגשם מטרד שיש לסלק

לשיטה זו חסרונות כלכליים

(:2001, אטקס)ואקולוגיים

-בניית מערכות ניקוז ותיעול על .א

קרקעיות הן מרכיב - קרקעיות ותת

מערכות . יקר בעלות הפרויקט

הניקוז דורשות תחזוקה וניקיון של

.סחף ולכלוך

בפיתוח העירוני נעשה שימוש .ב

בחומרים אטומים והם מונעים חלחול

מי גשם לקרקע ובכך נמנעים המים

כך הם זורמים , לחדור למי התהום

.לים ואובדים

מי הגשמים נאספים במורד אגן .ג

הניקוז המלאכותי המוסדר בכמויות

. גדולות ובפרקי זמן קצרים

במקום המפגש של צינור הניקוז עם .ד

הערוץ הטבעי נוצרת בעיית סחף

שכן הקרקע נסחפת , ואבדן קרקע

.במורד הערוץ

הקשר בין עיור למטארולוגיה .6

כמות הגשם מעל אזורים עירוניים גדלה עם

עקב האופי החם של , הפיתוח העירוני

האוויר החם העולה . הסביבה העירונית

מהסביבה העירונית גורם להתעבות מים

. מוגברת ולעלייה ברמת המשקעים

השפעת העיור על הנגר העירוני . 6.1

צמצום שטחי הצמחייה מקטין את כמות מי -

. הגשם הנלכדים ישירות בצמחיה

המעבר משטחים חקלאיים פתוחים לשטחים -

עירוניים אטומים מקטין את חלחול המים למי

. התהום

" יישור"עבודות פיתוח עירוניות גורמות ל-

. השטח ולהקטנת אוגר השקעים של השטח

הכיסוי הבלתי - שינוי צורת הידרוגרמת הנגר-

חדיר מאפשר זרימה מהירה יותר של הנגר כך

שמתקבלת תגובה חריפה יותר באגן

השפעת העיור על איכות הנגר . 6.2

בסביבה : שינויים בכמות ובאופי חומר הסחף

עירונית ניתן למצוא מזהמים אנאורגאניים

דלק מכוניות )שמקורן בפעילות העירונית

מי הנגר סוחפים איתם את המזהמים (למשל

סחיפת המזהמים . לערוצי הניקוז הטבעיים

. גרועה במיוחד בגשם הראשון

- 18-

מערכות , אזורי תעשייה, הקמת שכונת מגורים

תנועה וכדומה מלווים בפסולת בנייה הנסחפת

.למערכת הניקוז

" רגישי מים"פיתוח ושילוב של אלמנטים

. ימזערו את השפעת העיור על הנגר העירוני

ניקוז שטחים אטומים תורמי נגר .1

כושר החלחול . לשטחים חדירים

הגבוה של קרקעות מישור החוף

מאפשר הזרמת הנגר לשטחים

הנגר יקטן והעשרת מי . אלו

.התהום תגדל

מערכת ניקוז עירונית מורכבת .2

: לרוב משתי תתי מערכות

מערך הכבישים ; מערכת ראשית

אליו חופף מערך הצינורות )

המיועד למקרים (התת קרקעיים

בהן , של סופות גשם חזקות

עוצמת הנגר עולה על כושר

. ההובלה של צנרת הניקוז

העודפים שלא נקלטים במערכת

הניקוז התת קרקעית זורמים

בשולי הכבישים לאורך שפת

כור ההעברה של . המדרכה

הכבישים מתוכנן לסופות בעלות

שנה 50-100תקופת חזרה של

(. 20, 2007, חדד)

תעלות וצינורות ; מערכת משנית

תת קרקעיים המיועדים

להתמודד עם אירועי גשם

בעלי תקופת חזרה של , קטנים

. שנים5-10

ישנן מערכות ניקוז מחוררות או

. תאי בקרה נטולי רצפה אטומה

נראה כי מערכות אלו גורמות

האטה , להקטנת הנגר במוצא

במהירות הזרימה ושיפור

.ההחדרה למי התהום

-30%מדיניות פיתוח שתבטיח .3

שטחים מחלחלים בכל 35%

.מתחם פתוח

המשך פיתוח והחדרה של מוצרי .4

.בנייה חדירים למים

השפעות פיתוח עירוני על . 6.3

המאזן ההידרולוגי ועל הנגר

. בפרט

במשך . הבעיה העיקרית נעוצה בקצב השינוי

מיליוני שנים התעצבה הסביבה כך שכל חלקי

המערכת יתאימו אחד לשני ויתפקדו כמערכת

המלווה , השינוי באורח החיים המודרני. אחת

מתרחש בקצב כה מהיר עד כי , בפיתוח מואץ

הסביבה אינה מסוגלת להגיב אליו ובטח שלא

הן – השינוי במבנה הקרקע . להסתגל אליו

גורמים לשינויים , בתבליט והן בתכסית

שינוי אחוז השטחים האטומים ביחס : 12איור

למחלחלים כתוצאה מעיור והשפעתם על המאזן

.ההידרולוגי

-חדד: בתוךPrince George County ,1999:מקור

.2007, סלע

- 19-

כמו גם בהתמעטות , בכמויות ובעוצמות הנגר

. תהליכי החלחול לקרקע

פיתוח עירוני משנה את המאזן ההידרולוגי

הטבעי בכך שאספלט ובטון מכסים ואוטמים

בניינים תופסים את , קרקעות מחלחלות

מקומה של הצמחייה ומערכות ביוב תופסות

יש . את מקומה של הזרימה הטבעית

להתחשב בגורמים נוספים אשר עד עתה לא

. נלקחו במהלך התכנון

ההבדל במאפייני זרימת הנגר לאחר פיתוח

עירוני מתבטא בנפח ובעוצמת השיא של הנגר

כתוצאה מכך מתרבים . אלו גבוהים בהרבה–

. מקרי ההצפות בערים

.נגר שטח עירוני לעומת נגר שטח פתוח: 13איור

.2007, סלע-חדד:מקור

- 20-

חוק המים בישראל ומערכת . 7

: הבירוקרטית לניהול הנגר

מצב קיים אל מול מגמות חדשות

חוק המים .1.7

כל , 1959-ט"לפי חוק המים התשי

מקורות המים במדינת ישראל

. מולאמים

חוקק חוק הניקוז 1957בשנת

מטרתו . וההגנה מפני שטפונות

הסדרת תחום הניקוז והסדרה מפני

האחריות , בהתאם לחוק. שטפונות

. על ביצועו נתונה לשר החקלאות

מספר סמכויות היו לפי החוק , אולם

עם , 2007לנציב המים והחל מ

הקמת הרשות הממשלתית למים

. למנהל הרשות- ולביוב

בדומה להחלטת הממשלה לאחד כל

תחומי האחריות בנושא משק המים

הרשות - תחת רשות ממשלתית אחת

הממשלתית למים ולביוב שעוגנה

ריכוז , 2006בחוק ההסדרים בשנת

הסמכויות במסגרת מועצה

סטטוטורית שלצידה רשות מקצועית

, המהווה רגולטור עצמאי לתחום

תביא לניהול יעיל של משק הניקוז

תוך ראייה כלל ארצית שתבטיח את

השגת היעדים ומימוש מדיניות

. ארוכת טווח בתחום

חוק הניקוז .2.7

נושא ניקוז מי שטפונות מעוגן בחוק

גישת . הניקוז וההגנה מפני שטפונות

החוק היא ברובה טיפול למניעת

תכנית המתאר - 34א "תמ. נזקים

- הארצית המשולבת למשק המים

נועד להסדיר את תהליכי הפיתוח של

4פרק . משק המים בעשורים הבאים

חדרה והגנה על מי בה, דן באיגום

המטרה היא . 2006-אושר ב. תהום

לנצל באופן מיטבי את מי הגשמים

, והשטפונות ולשמר את האקוופיר

לפי הוראה . תוך צמצום נזקי הצפות

ברוב )א יש להקצות בכל מגרש "בתמ

משטח המגרש 15% (חלקי הארץ

. לחלחול

קמה הרשות 2007בראשית

המועצה . הממשלתית למים ולביוב

מנהל : מורכבת משמונה חברים

ארבעה נציגים של משרדים , הרשות

פנים , סביבה, חקלאות)ממשלתיים

נציג משרד האוצר ושני , (ותשתיות

. נציגי ציבור

האגף לשימור קרקע וניקוז הוא אגף

במסגרת משרד החקלאות הכפוף

תחום . ל משרד החקלאות"למנכ

שימור קרקע וניקוז הוא אחד

, משלושה תחומים עיקריים של האגף

הוא מאגד בתוכו את כל הפעילות

הקשורה בשמירת הקרקע ובניקוזו

. התקין של אגן ההיקוות בכל הרמות

- 21-

העברת משק המים לידי .3.7

תאגידים עצמאיים

בשנים האחרונות השקיע המינהל למשק

יחידה במשרד )המים ברשויות המקומיות

מאמצים רבים בהפיכת משקי המים (הפנים

, אדר)ברשויות המקומיות לתאגידים עצמאיים

(. 2006, שבתאי, וגלס

ישנן שתי סיבות , ²'גרונאו'על פי ועדת

עיקריות לשחיקת מחירי המים והביוב

האחת היא . בשנים האחרונות על ידי ממשלה

שהדבר נעשה מתוך כוונה ללחוץ על הרשויות

השנייה היא הזנחה , להקים תאגידים

מתמשכת של משק מים המוניציפלי והיעדר

שכעת , השקעות בשיקום ושדרוג התשתיות

. מיליארד שקלים3-4דורשות השקעה של כ

הכיוון אליו מכוונות המלצות הועדה הוא

תהליך התאגוד ובעקבותיו הפרטה של משק

המים המוניציפלי בארץ כאשר היעד הצפוי

. הוא מצב הדומה לזה של בריטניה

חוק תאגידי המים וביוב עבר בכנסת בשנת

וכוונתו העיקרית הייתה להפוך את 2001

משקי המים המוניציפליים ליחידות עצמאיות

כאשר ההכנסות משמשות , כלכליות סגורות

בעיקר לתחזוקה ולפיתוח תשתיות המים ולא

כפי – נבלעות בתקציב השוטף של הרשויות

. שנהוג ברשויות רבות בארץ

על מנת לייצר את המוטיבציה ברשות

המקומית לעבור תהליך של תאגוד ניתן להן

התאגיד משלם לעירייה תמורת : תמריץ כספי

ואלו – הציוד והנכסים , רשת המים והביוב

לצורך כך נעשה סקר . עוברים לרשותו

הערכת נכסים והרשות המקומית מקבלת

מהתאגיד תשלום של אחוז מסוים מערך

אפשר להתחיל , על פי החוק. הנכסים

- בהפרטה שלוש שנים לאחר הקמת התאגיד

פרק זמן זה נועד להעריך את מצב רשת

. המים

היות והקמת תאגידי המים נתפס כעניין

תוכנן כי בכל רשות בה 2008החל מ , לאומי

יכפה עליה התהליך , לא יוקם תאגיד

. באמצעות מניעת הטבות ממשרד הפנים

נמנו מספר סיבות עיקריות לרפורמה במשק

: המים

, מצבו הרעוע של משק הביוב העירוני .1

הודות לסטנדרטים ותחזוקה לא

מבוקרים הוא הסיבה המהותית

.ביותר

הרצון לנתק את משק המים והביוב .2

.מהפוליטיקה העירונית

לתאגיד עצמאי כלכלית הכח .3

ביכולתו של . וההשפעה בטווח הקצר

תאגידי . זה לגייס הון שאין לעיריות

מים שהוקמו בארץ מצליחים לגייס

. או אשראי בנקאי, ח"הון דרך אג

הצפי הוא כי קרנות הפנסיה וחברות

הביטוח יהיו המעוניינות העיקריות

ולא המשקיע )בהשקעות אלו

הסיכון הוא מפוזר . (הפרטי

והמשקיעים רואים בכך הזדמנות

ההנחה היא כי כאשר . כלכלית טובה

יכנסו משקיעים פרטיים איכות הניהול

. של משק המים תשתפר אף יותר

, מבחינת שלבי המערכת כפי שמתוכננת

. השלב הנוכחי הוא יצירת תאגיד מים אזוריים

וקודם כל – בשלב הבא תחל ההפרטה

ממניות 25%כאשר , הנפקה בבורסה

בעתיד . התאגידים יוצעו למכירת הציבור

הרחוק יותר קבוצות משקיעים פרטיים

- 22-

מצב שיביא – תתמודדנה על גרעיני שליטה

לכך שתאגיד יישלט על ידי קבוצה זו או אחרת

קיימות דוגמאות מהארץ כגון חברת )

, אדר. )(כביש חוצה ישראל ועוד , הכבלים

(. 2006, שבתאי, וגלס

- 23-

חלופות ומודלים לניהול .4.7

משק המים

נבחנו , כחלק מזיהוי וטיפול בעיות משק המים

עם השנים מודלים עסקיים שונים לחלופות

המודלים נבדלים . ניהול אספקת המים במשק

זה מזה במשקל לו זוכה גוף מקצועי חיצוני

(. 2006, חן)

גורם מקצועי זה הוא בעל האחריות על

מציאת , שיקום מערכות המים: נושאים כגון

תחזוקה שוטפת ותפעול , המימון וההשקעות

. המערכות לגביית התשלומים מהצרכנים

המודלים הכלכליים הדנים בפרק זה

: מתבססים על נתונים כללים

בישראל צריכת המים השנתית -

.ק" מ100- הממוצעת לנפש היא כ

בהתיישבות עובדת הצריכה השנתית -

ק " מ300הממוצעת לנפש הינה מעל

הודות לצריכה הגבוהה של הגינון –

הציבורי ובשל היעדר מדידה והמחיר

.הנמוך

ק מים לרשות "עלות ממוצעת מ -

שקלים 2.3- מקומית הינה כ

.מ"בתוספת מע

ק מים לתושב הינה "עלות ממוצעת מ -

. שקלים4.5- כ

המרווח אמור לממן את השיקום -

התפעול , ותחזוקת תשתיות ההולכה

.השוטף ופחת המים

תקבולי , ברשויות מקומיות רבות -

המים נכנסו לתקציב הכללי ולא חזרו

. למשק המים או להשקעה בתשתיות

גישות לשיתוף גורמים .5.7

פרטיים בניהול מערכות

המים

ישנן שלוש גישות מרכזיות לגבי הפרטת משק

הראשונה היא הפרטה מלאה לגורם . המים

דוגמא זו קיימת בבריטניה באופן , פרטי

.ב וארגנטינה"מדינות בארה' מס, כמעט מלא

אפשרות נוספת היא מתן זיכיון לגורם פרטי

שם ניתן לחברות פרטיות , מתרחש בצרפת

זיכיון לתפעול משק המים בעוד הנכסים

והאחראיות על איכות וטיב המים נשארו בידי

הממשלה והרשויות המקומיות ואילו השלישית

מצב זה קיים , היא הקמת תאגידים עירוניים

שם חברות המים והביוב , בגרמניה ואוסטרליה

הן בבעלות מלאה של הרשויות המקומיות

. אשר מתפעלות את משקי המים

, ושם המודל שלישי בארץה 2001החל מיולי

. במסגרת חוק תאגידי מים וביוב

נלמדו לקחים מן הגישות , לאורך השנים

הלקח הראשון מדבר על פיקוח . השונות

ציבורי שקוף ויסודי המעודד תפעול טוב יותר

. של משקי המים ומאפשר אשראי זמין וזול

המלצה נוספת היא חשיבותה הרבה של

נקבע . התאמת מחיר המים לעלות האמתית

גם כי סוג ההתקשרות אשר יהיה צריך להיות

.רחוק טווח לטובת מערך מוצלח

עם למידת הלקחים נוסחו שלושה מודלים

עסקיים מרכזיים לשיתוף בין הגורמים

המודל הראשון מושתת . הפרטיים והחיצוניים

על העברת אחראיות מלאה לגורם הפרטי על

. גבייה ותפעול מערכות המים, אחזקה, שדרוג

זהו המודל העסקי הנחשב המוצלח ביותר

הוא מאפשר הגעה לשליטה ויעילות , בעולם

מקסימלית המתבטאת ביכולת להוזיל עלויות

מודל מנוגד . או להגביר את התפוקה

- 24-

בתפישתו מציע כי ביצוע עבודות התפעול

השוטף וגבייה בלבד יתקיימו בעזרת גורם

יתרונות קרדינליים להעברת . חיצוני מתמחה

אחראיות כוללת על ניהול ואחזקת תשתיות

: על ידי גורם פרטי מומחה

העברת נטל המימון של עבודות .1

השדרוג לידי גורם חיצוני ובכך

הקטנת העומס הכלכלי על הרשות

.האחראית

מנוף לשינוי ההתנהלות הקיימת .2

והכנסת שיטות ניהול ובקרה

מתקדמות אשר קיימות בסקטור

.הפרטי

מנוף לשיפור איכות השירות לצרכן .3

והכנסת סטנדרטים גבוהים בנוגע

.לאמינות ואיכות השירות

העברת אחראיות מלאה לגבייה .4

וטיפול בפחת המים לידי גורם חיצוני

מקטינה חיכוכים הנובעים מלחצים

.פוליטיים

ומודל שלישי מציע ביצוע עבודות שיקום

על ידי גורם (בלבד)ושדרוג המערכת

קבלן הכולל אופציה להתקשרות לטווח /חיצוני

. ארוך

מעבר לחשיבות של קיום בדיקות מקדימות

חשוב להתאים את היקף ההשקעות , מקיפות

בתשתיות ואופן הביצוע בהתאם לצרכים

ולפוטנציאל המקומי בהתאם למצב המים

(. 2006, חן)והתשתיות

בראשות 2005ועדה ציבורית מ: הערת שוליים

ביטול מדרגות תעריפי . ראובן גרונאו' פרופ

, קביעת מחיר המים על פי עלותם, מים וביוב

, ביטול היטלי הפיתוח לביוב והנחת הצנרת

העמקת הגבייה והפחתת דלף מים היו עיקרי

. המלצות הוועדה

מדדים להערכת המדיניות .6.7

של ניהול וניקוז הנגר ושל

.רכיביה

: ניתן לחלק את המדדים לארבע קבוצות

מדדים של תרומה לערכים פיסיים .א

מימיים ותועלות כלכליות ישירות של

.ניהול וניקוז הנגר

תוספת למשאבי המים הניתנים .1

. בכמות ובאיכות נאותה, לניצול יעיל

תרומה להקטנת נזקי שטפונות . 2

בעורקי תחבורה , באזורים בנויים

. ובתשתיות הלאומיות

תרומה להקטנת העלויות של . 3

. מערכות הניקוז

. מדדים של תרומה כלכלית. ב

תרומה למניעת סחף ולהבטחת . 1

. פוריותה של קרקע חקלאית

למשאבי הטבע , תרומה לסביבה. 2

. והנוף

תרומה להגדלת הערך הכלכלי של . 3

. העירוני והאזורי, השטח המפותח הבנוי

השפעה על יעוד שטחים בעיר ועל . 4

. ן"ערך הנדל

מדדים המתייחסים לנושא מבחינה . ג

: מקצועית וארגונית

תרומה ליכולת תכנון ביצוע ופיתוח . 1

. יעילים של המערכת הממלכתית

תרומה לשילוב ועידוד של יכולת . 2

. ואינטרס מקומי

- 25-

תרומה להקטנת מעורבות . 3

. ממשלתית מקומית

: יציבות המדיניות לאורך ימים. ד

התכנות יישומית . 1

יציבות המערכת הכלכלית והארגונית . 2

.לאורך שנים

- 26-

תכנון עירוני רגיש למים .8

מטרותיו של תכנון עירוני רגיש למים . 8.1

, מ משמעו תכנון וביצוע של תכנון עירוני"תר

כמותם , תוך התחשבות במשאבי המים

, בעזרת תכנון עירוני רגיש למים. ואיכותם

. ביכולתנו לתרום להשגתן של מטרות מגוונות

.הגנה על מקורות המים .א

בישראל מדובר במיוחד על שמירה

שימור הכמות . של מי התהום

והאיכות של המים במקורותיהם היא

מבין מקורות . מטרה ראשונה במעלה

המים מי התהום זוכים לבולטות

כאשר ההתיישבות העירונית

ממוקמת מעל אקוויפר פיראטי

. (אקוויפר חדיר בחלקו העליון)

הקטנת הצפות ומניעת נזקי שטפונות .ב

הפחתת שכיחותן - בערים ובנחלים

ועוצמתן של הצפות בשטחים

הגורמת לנזקי רכוש כבדים , עירוניים

הפחתה של , ואי נוחות גדולה

הגורמים , שטפונות בערוצי הנחלים

.לזנקי סחף ופוגעים בחי ובצומח

- שימור המאזן האקולוגי הטבעי .ג

שימור המאזן הטבעי הוא תמצית

המכוונת להקטנת , "מטרה הירוקה"ה

, א"טביעת הרגל האנושית על כדוה

שתכליתה העליונה יכולה להיות

שמירת משאבי הטבע עבור הדורות

. הבאים או שימור אקולוגי לכשעצמו

lowיש המנסחים מטרה זו כ

impact development , פיתוח

המתבצע תוך מאמץ למזעור

במקרה . השינויים במאזן האקולוגי

מ המאמץ מכוון למזעור "של תר

השינויים ברכיבי המאזן ההידרולוגי

הטבעי הניתנים לשליטה בעיקר נגר

. קרקעי וחלחול- על

מטרות משנה . 8.2

עלות בנייתן . ייעול מערכת הניקוז .א

ואחזקתן של מערכות הניקוז גבוהה

, י עיכוב הנגר הזורם בעיר"ע

השהייתו והחדרתו החלקית לקרקע

ניתן להקטין את מימדי מערכת

המתוכננת להתמודד עם , הניקוז

.סופות גשמים בעלות שכיחות נתונה

שימוש במי נגר עירוני בעבור שיפור .ב

הנחת הייסוד היא שמי - הנוף העירוני

השימוש , הנגר הם משאב ולא מטרד

הראוי הראשון הוא שימוש להשקיה

.ומתקני מים ציבוריים

הביקוש - חסכון בצריכת מים בעיר .ג

למים הולך וגובר בעקבות גידול

האוכלוסיה ובעקבות שיפור איכות

מ עוסק בשילוב אביזרים "תר. החיים

חוסכי מים הן בסקטור הפרטי והן

. בזה הציבורי

תכנון משמר מי נגר . 8.3

ככל שטיפת המים תספג סמוך למקום

האמצעים שיידרשו לריסונה יהיו - נפילתה

פשוטים יותר ואיכות המים תהיה טובה

. (2002,ארי)יותר

הניקוז מהווה אחת מאבני הדרך של

שיטת הניקוז הנהוגה בארץ , ניהול הנגר

- 27-

מבוססת על איסוף וסילוק המים מהמגרש

ממנו למערכת העירונית וממנו , לכביש

מצבו הקשה של משק המים . לים

הביאו , והדלדלותם של האקוופירים

בשנים האחרונות את הצורך לבחון

- מחדש את הגישה התכנונית כלפי הנגר

.משאב מים טבעי מבוזבז ונדחק אל הים

כשמחפשים אחר שיטות לצורך יישום

עקרונות שימור הנגר בפיתוח נופי ניתן

החקלאות הקדומה : ללמוד מנסיון העבר

בנגב היא דוגמא לתכנון שהתבסס על

. סכירה והטיית המים אל החלקה הרצויה

היתרונות בניצול מי הגשם משיגים את

חסכון במי שתיה וחסכון , הזנת מי התהום

. בתשתיות ניקוז (מסוים)

ניהול נגר למניעת הצפות . 8.4

אף , המטרה העיקרית בניהול חכם של מי נגר

היא מניעת הצפות , לפני שימוש חוזר במים

עיקר הנגר המגיע . ונזקים לרכוש ולנפש

למערכת הניקוז מקורו במי גשם היורדים

בשטחים הפתוחים והשטחים החקלאיים

ואינם מחלחלים לקרקע ולכן מצטברים וניגרים

תוך כדי זרימתם גורם הנגר לסחיפת . על פניה

י מי הנגר שוקע "סחף הקרקע המוסע ע. קרקע

סותם ומקטין את יעילותן , במערכת הניקוז

סחף זה . תוך כדי הגדלת סכנת השטפונות

שוקע גם בשטחים פתוחים ובנויים תוך זיהום

הסביבה ומקורות המים בחומרי ההדברה

על מנת להקטין את . והדישון אותם הוא נושא

בונים ומתחזקים מערכות , נזקי השטפונות

בשדות , ניקוז יקרות בשטחים הפתוחים

. החקלאיים ובאזורים המבונים

האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות

אימץ תפישה לשימור קרקע לניקוז ולריסון

שטפונות המקטינה את הנגר מהשטחים

הפתוחים להקטנת העומס על מערכות הניקוז

, דא עקא. ומקטינות את ההצפות והשטפונות

שהעדר גורם אחד המרכז את הטיפול בתחום

הניקוז וההעדר ראייה אינטגרטיבית כלל

מביא לטשטוש , ארצית מסרבל את הטיפול בו

לתקלות , לכפילות בטיפול, גבולות האחריות

ועיכובים מתמשכים בביצוע פרויקטים לאומיים

וכל זאת בתחום שלהסדרתו חשיבות לאומית

. למשק בהיבטים רבים

מתושבי מדינת ישראל מתגוררים 93%-כ

על פי הגדרת הלשכה )בישובים עירוניים

בתוך היישובים . (המרכזית לסטטיסטיקה

שכונות המגורים תופסות את רוב , העירוניים

מן השטח העירוני 63%כ – השטח הבנוי

ואינו 50%כאשר שטחן אינו נופל מ , הבנוי

(. 2002, פרנקל) 83%עולה על

ניהול הנגר במערך העירוני זוכה , על כן

. לחשיבות גבוהה במיוחד

תכנון עירוני וניהול מים עירוניים . 8.5

בהר , בור היקוות מים באזור בורות לוץ: 14איור

.הנגב הגבוה

- 28-

שכונות המגורים שופעות שטחים אטומים

אשר גורמים להגדלת כמות , בלתי מחלחלים

הבעיה . מי הנגר הנוצרים בעת הגשמים

העיקרית היא שרוב הנגר מוזרם לים במקום

להעשיר את מי התהום או לחילופין להטותו

. לטובת השקיית גינות ציבוריות

ככל שמסלול הנגר בעיר ארוך יותר כך הנגר

אותם מעביר לגופי , קולט מזהמים רבים יותר

תכנון עירוני רגיש למים . המים אליהם מגיע

יכול באותה העת לצמצם ואף למנוע נזקים

.נופי ותרבותי, אלו יחד עם יצירת רווח כלכלי

שני תקדימים הממחישים שימוש מושכל

באגירת מי נגר

דשא ללא השקיה : תקדים ראשון

שכונת מגורים - תוכננה קריית מאיר1935ב

. של חמישה עשר מבנים של שלוש קומות

השכונה היתה מוקפת כביש הגבוה מהכניסות

לבניינים ולכן לא היתה האפשרות לנקז את

הנוף יחיאל סגל תכנן ' אדר. השטח כלפי חוץ

שביל לאורך חזית הבניין כך שהוא מחבר את

הכניסות צמוד לבית ומעבר לו נמצא מפלס

מ לספיגת מי " ס30-40דשא נמוך מהשביל ב

לא זו בלבד שאין צורך במערכת . הגשמים

אלא שבמשך השנים הדשאים היו , ניקוז

. ירוקים בקיץ ללא צורך בהשקיה

פארק ענבה במודיעין : תקדים שני

דוגמא לשילוב תכנון הניקוז בתכנון עיר ברמה

במודיעין אין כמעט . הכוללת היא העיר מודיעין

על כן כבר בתכנית , קרקע המתאימה לחלחול

במורד , אב העירונית איתרו שטחים מתאימים

. נחל ענבה לצורך הקמת מאגרי השהייה

מאגרים אלו יכולים לשמש להזרמה מבוקרת

לנחל איילון אך גם יכולים לשמש להשקייה

.ולנופש

בשטחים עירוניים נושא ניקוז נגר הוא סוגיה

המטרידה חוזרות ונשנות מהנדסים ואדריכלי

המטרה הבסיסית היא להגיע להנחיות . נוף

תכנון שיתחשבו במי התהום כמרכיב בתכנון

יש להתחשב בתכנון הניקוז כדי . ובפיתוח

ירוויח האקוויפר מחלחול נגר , שמחד גיסא

, אלגור)ומאידך למנוע הצפות ונזקי שטפונות

( 1999, קוזלובסקי

בנייה עירונית אוטמת חלקים ניכרים מן

. הקרקע ואף מזהמת חלקים רבים ממנה

משקעים הנופלים על המשטחים הבלתי

מחלחלים יוצרים נגר עילי בכמות גדולה מזו

אשר רגיל היה הטבע להתמודד עמה טרם

ריבוי הנגר גורם לשתי בעיות . הפיתוח

: משמעותיות

הפחתה ניכרת של העשרת מי -

.התהום

סכנה של הצפות תכופות הגורמות -

.נזקים ברכוש ולעיתים גם בנפש

נקודת המוצא העומדת בבסיס התכנון של

מהנדסי הניקוז העירוני היא כי הנגר העירוני

אשר יש להפטר ממנו מהר ככל , הוא איום

גישה זו מתעלמת מן האפשרות . הניתן

. שהנגר יכול להוות משאב טבע מועיל

תכנון עירוני רגיש למים יבצע את הסימביוזה

הנדרשת בין התכנון העירוני ותכנון הניקוז

ויציג גישה בה ירוויח (ביוב ונגר)העירוני

. התושב לצד שמירה על הטבע

בהתבססות על מחקרים הנערכו באוסטרליה

ב ניתן להניח כי ישנם קווים מנחים "וארה

לתכנון המשלב את שתי האספקטים

: התכנוניים

- 29-

בחירת אתר :

מומלץ להגביל את הפיתוח באזורים

אזורים . בעלי חשיבות הידרולוגית

אגני הצפה , אלו כוללים אפיקי ניקוז

בכל . והחדרה הקיימים באופן טבעי

מקרה מומלץ לשמור על חדירת

ליצור באתר אזורים פתוחים , הקרקע

וחדירים בהם יש לשלב מתקנים

השהייתם , לטיפול וניהול במי נגר

.והחדרתם

רמת )טיפול בקנה מידה שונה

: (המיקרו ורמת המאקרו

הרעיון גורס כי יש למקד את התכנון

קרוב ככל שניתן לאזור היווצרות

חלק גדול מן הנגר העירוני . הנגר

נוצר בשטחו של המגרש היחיד ועוד

בעוד . יותר בשטח המבנן הקטן

שההמלצה עבור הנגר היוצא מן

המגרש היחיד היא תיעולו עבור

הנגר היוצא מן . החדרה למי תהום

ההמלצה עבורו תהיה שני , המבנן

שימוש בהשקיית : שימושים עיקריים

אזורים ציבוריים והשנייה היא החדרה

.למי תהום

שימושיות כעיקרון מוביל-רב:

ישנה האדרה של שימושי , נכון להיום

קרקע מעורבים בכל הנוגע לתכנון

עירוב שימושי הקרקע אמור . העירוני

, להיות בעל יתרונות חברתיים

אחת ההמלצות . כלכליים וסביבתיים

היא שילוב נוף עירוני באזורים בעלי

בדיקות . שימוש הידרולוגי מרובה

ומחקרים אשר נערכו בנושא מראות

כי איכות מי הנגר בשכונת מגורים

/ עירוני מתאימות להחדרה לקרקע

על פי , יתרה מזאת. מי תהום

התחיקה הקיימת בנושא שכונות

מגורים עירוניות קל יותר לשלב טיפול

במי נגר לעומת שימושי קרקע

. אחרים

סוגי בנייה משמרת נגר עילי ותכניות .8.6

פיתוח

המשמעות של - בנייה מעל האקוופיר

המצאות אקוויפר מתחת לשטח עירוני היא

מהותית מאחר והנגר משמש להעשרת

פוטנציאל ההחדרה גדול , מאגרי מי התהום

. ומהיר ויש חשיבות רבה לאיכות המים

הנגר משמש - בנייה שאינה מעל האקוופיר

להשקיית הגינון וכמויות המים ומהירות

. הספיגה הינן מוגבלות

מן הקרקע 60%- בשכונת מגורים טיפוסית כ

בידי 40%- מתוחזק בידי העירייה ורק כ

, שמיר וכרמון, בורמיל)המתגוררים בשכונה

בעוד השטח הפרטי דורש . (29, 2003

, הטיית מרזבים )שיתוף פעולה מצד הדיירים

בבחינת השטחים (תוספת מתקנים ועוד

הציבוריים קל יחסית לקבל החלטות תכנוניות

.המבטיחות נגישות לביצוע ותחזוקה

הקשר בין שימוש הקרקע לאופן ניהול . 8.7

. הנגר בה

ניהול יעיל כלכלית של מערך מי נגר עילי

דורש שטחים נרחבים של מצע בלתי מחלחל

בשכונות המגורים גלום . או מחלחל חלקית

הפוטנציאל לשינוי פנימי מהותי ביחס הצרכן

הפרטי והציבורי למי הנגר והפיכתם ממטרד

למתכנן הציבורי . למשאב כלכלי וחברתי כאחד

שליטה רבה על אחוזים ניכרים של תכסית

. הקרקע

- 30-

בהתאם לייעוד הקרקע ולתכסית הקיימת ניתן

:להתאים את הטיפול הראוי לנגר

רוב השטח : חלקות בנייה למגורים .1

העירוני מיועד למגורים בצפיפות

יש לנצל מי נגר גם , על כן. משתנה

יש להתייחס לכל , במגרש הביתי

זאת ניתן ". אגן היקוות זעיר"מגרש כ

להשיג בקלות יחסית בעזרת מיקום

ערוגות גינון מונמכות מתחת

מ מעל " ס20קירות בגובה , למרזבים

מתקני , פני הקרקע בגבול המגרש

. (2002,ארי)החדרה ועוד

, אטום או מחלחל, זהו שטח פתוח

החלק היחסי של . בשליטת הדיירים

חלקות המגורים תלוי בצפיפות

הבנייה ונע בהתאם בין שליש לשני

.שלישים משטחה של השכונה

השטחים : חלקות למבני ציבור .2

הירוקים הם שימוש אידיאלי בעודפי

חשוב לציין . מי נגר ממגרשים אחרים

פ "שהצטברות מים והשהייתם בשצ

למשך מספר שעות אינה מהווה

מבני . מטרד כמו בשטחים מבונים

ציבור מאופיינים בשטחי גגות נרחבים

יש להתאים . שתורמים מי נגר נקיים

- את מידת השטח הקולט את המים

השטח המגונן לשטח התורם את

שטחים אלו כוללים .שטח הגג- המים

שטחי חנייה , גם כן שטחים מבונים

ההבדל הוא במידת . ושטחים פתוחים

בשונה )השליטה של המתכנן עליהם

מבחינת ניהול . (מחלקות המגורים

ישנה חשיבות רבה לשליטה , הנגר

.בעיצובם

שטחים עבור : דרכים ושטחי חנייה .3

אשר נתונים , התעבורה העירונית

שטחים . לחלוטין בשליטת הרשויות

אלו מהווים תכסיות קרקע אטומות

בשילוב עם הזיהום הנובע מכלי

. הרכב מייצרים מי נגר באיכות ירודה

בממוצע 20%- שטחם מגיע לכ

ויכול אף (1991, אלתרמן וויטק)

נגר . (א"כגון ת) 40%- להגיע לכ

יש ללכוד . מהמדרכה הוא נגר נקי

אותם לפני זרימתם לכביש ולכוונם

אל ערוגות הגינון המונמכות שישמשו

נגר מכבישים . למאגרי מים מקומיים

מאופיין ברמת זיהום גבוהה ובזרימה

שטפונית על כן יש לנקזם במהירות

ניתן לווסת את זרימת . (2002,ארי)

מי הנגר בעזרת מערכת סכרונים

. ותעלות

מדובר : שטחים פתוחים ציבוריים .4

. בשטחים מקני מידה משתנים

תכנונם ועיצובם בידי המתכנן הציבורי

וביכולתם להשפיע במידה ניכרת על

הכוונת הנגר העירוני ועל אופן

. השימוש והאיסוף שלו

אופני ניהול הנגר המקובלים כיום: 15איור

.2007, סלע-חדד: בתוך1987, פרגסון ודבו: מקור

- 31-

אופני הניהול המקובלים 8.8

כיום של נגר עילי בשטח עירוני

אופן ניהול אשר היה נהוג :הובלה

הובלת הנגר . כבר בעת העתיקה

באמצעות צנרת ניקוז ובאמצעות

בעבר הובל . הדרכים העירוניות

, הנגר בתעלות פתוחות ברחבי העיר

. כדי להימנע ממפגעים בעת הצפה

כיום נתפש הנגר כמפגע אסתטי והוא

. מועבר לרוב מתחת לפני האדמה

זוהי 21-נכון לתחילת המאה ה

השיטה השלטת לאופן ניהול נגר

. עירוני

זהו שלב מתקדם יותר : השהייה

באופן ניהול הנגר יחסית לשיטת

מדובר בהשהיית נפח . ההובלה

בבריכות או , מסויים מסך הנגר

ולאחר מכן שחרור , מאחורי סכרים

איטי שלו לגופי מים או למערכות

הגיע כצורך בשנות ה . הביוב והניקוז

כאשר היו מקרים בהם מערכת 70

לא הייתה מסוגלת " הובלה"ה

להתמודד עם ספיקת הנגר בעת

שיטה זו מאפשרת . אירוע גשם

, מידה מסויימת של שליטה על הנגר

אולם גם בשיטה זו מועבר הנגר

. בסופו של יום אל מחוץ לעיר

ההחדרה שונה מהותית : החדרה

הנגר אינו . מהובלה או השהייה

מסולק אל מחוץ לשטח העיר אלא

מטופל על ידי חילחול לקרקע ותוך

כדי כך מעבר של תהליכי טיהור

עצם השינוי התפישתי . טבעיים

מקטין את ההשפעות השליליות של

. הפיתוח העירוני על המאזן האקולוגי

בשונה מן הדעה הרווחת בקרב

קרי של ימשאב המים הע, הציבור

. מדינת ישראל הוא מאגרי מי התהום

האינטרס המוביל ליישום התשתיות

הנדרשות לשיטת ההחדרה הוא

ק מים "ניתן לתרגם כל מ– כלכלי

שהוחדרו למי התהום לעלות של

כרמון )ק מים מותפלים "מחיר מ

(. 1997, ושמיר

אך , שיטה יקרה יחסית: אגירה

כדאית באזורים צחיחים או שאינם

עשירים במשקעים בהם מים אינם

מדבור באגירת מי הנגר . זמינים

במאגרים תת קרקעיים המאפשרת

, שימוש מידי לצרכים כגון שתייה

החיסרון הוא טכניקות . השקיה ועוד

הטיהור היקרות הנדרשות לטיפול

. במים עד לשמשתם

טיפול במתחמי אחו לח(wetland )

אלו הם שקעים דמויי : מלאכותי

שחלק גדול , ברכות או תעלות

או שטח פני המים /מקרקעיתם ו

הצמחייה . שלהם מכוסה בצמחייה

שיקע , מסייעת לתהליכי ערבוב

וקיבוע של חלק מהמזהמים בצמחים

מי הנגר מוזרמים באיטיות . עצמם

דרך המתחם באיטיות כאשר לאחר

בהתאם לטיבם הם ניתנים , הטיהור

. לשימושים שונים

יש להבחין בין זרימת נגר בינונית או

גם . נמוכה לבין זרימת שיא

במערכות טבעיות נגר בזרימת שיא

הפנייה . עלול לגרום לנזק מערכתי

אוטומטית של כל הנגר וניקוזו אל

שימוש . מחוץ לעיר גורם להפסדים

- 32-

במגוון אופני ניהול הנגר שהוצגו לעיל

מאפשר ניצול מושכל יותר של משאב

.זה

שיקולים בהקמת אגן ניקוז . 8.9

על מנת לתכנן אגני ניקוז כחלק ממערך עירוני

יש תחילה להבין את השיקולים בהקמת אגני

ניקוז בהיבט הרחב ואת המשמעויות הנובעות

. מהצבתם במרחב הבנוי

. שיקולים שיש לבחון המתייחסים

. לסביבה הבנויה

.זמינות הקרקע ושימושיה .1

.נגישות המתקן לצרכי הקמה ותפעול .2

מהם שימושי הקרקע השכנים ומהם .3

.היחסים הצפויים עמם

.פיתוח שימושי קרקע עתידי באזור .4

אוכלוסיית היעד , סיכונים פוטנציאליים .5

אישור האוכלוסייה , שתשמש במתקן

.השכנה לקיום המתקן

שיקולים שיש לבחון המתייחסים

לסביבה הטבעית

.טופוגרפיה .1

.גיאולוגיה .2

הריאקציה הצפויה של הקרקע עם .3

מים ככלל ומידת חדירותה למים

.בפרט

.המרחק בין פני הקרקע למי התהום .4

זמינות המים במקרה שנעשה .5

מתקנים המשלבים שימושים

.('צמחייה וכד)

שיקולים המתייחסים לאופן הטיפול

בנגר העירוני

.פירוס וממוצעי הגשמים באגן .1

.ספיקה צפויה .2

סוגי מזהמים צפויים ודרכי .3

.ההתמודדות עמם

סוגי המתקנים אשר מתאימים לאגן .4

.הנבחר

שיקולים כללים

.מתקן/עלות ראשונית של המערכת .1

.עלות התחזוקה ותדירותה .2

.זמינות כוח האדם עבור התחזוקה .3

.דרישות מקומיות/ תקנות .4

.שיקולים אסתטיים מקומיים .5

ניתן לראות כי אוסף שיקולים אלו יוצא מגישה

שאינה רואה במתקני ניהול הנגר כמפגע שיש

לסלקו אלא כאלמנט מרחבי או מוצר כלכלי

שעליו לקבל יחס כמו שימושי קרקע אחרים

.יחד עם אותה מחשבה ניהולית

ניהול הנגר העילי מתבסס על מערכים

מערכים המוצעים . הקיימים בטבע זה שנים

והקיימים כיום בעולם הינם פרשות עירונית

לכן חשוב . למאגרים הקדומים הקיימים בטבע

להכיר ולהבין את הבסיס הפיזי והתכנוני עליו

. מושתתים עקרונות התכנון של מאגרים רבים

בגישה הנהוגה בארץ לאיגום ניתן לראות את

היסודות התכנוניים ואת המתווה הבסיסי

להצעות השונות לניהול נגר כפי שמופיע

.במקומות שונים בעולם

הגישה הישראלית לאיגום שונה מגישות

היא דוגלת במאגרים . הנהוגות בעולםהאיגום

מפוזרים על פני שטח רחב , קטנים יחסית

המאפשר הקמת מפעלי מים מקומיים עם

( 1995, מאיר, רומם).הוצאות נמוכות

הדוגלת בריבוי מאגרים בקנה מידה , גישה זו

קטן מאפשרת הקמת מפעלים עם הון

- 33-

דולר לאיגום של 1)התחלתי נמוך יחסית

. (ק "מע

על פי ". מים שוליים"נגר מוגדרים בארץ כ-מי

אלו המים שבמידה ואינם , ההגדרה בישראל

לא ניתן לשלבם במסגרת , מנוצלים במקום

לשאבם ולחלקם מחדש ובסופו , ארצית

המקורות של המים השוליים .שיאבדו

ניקוז , מי ביוב, ניקוז עילי, שיטפונות: מגוונים

נביעות מעיינות ועודפי ספיקות , קרקעי-תת

חורפיות מהמערכת הארצית הנשמרים

. להשקיה

עקרונות בתכנון ובבניית מאגרים . 8.10

: לניצול מים שוליים כפי שנבנים בישראל

ניצול מים שוליים מוגבל עקב טיבם .1

הירוד וכן עקב נפחם ותדירותם

.הבלתי סדירה

המאגרים נבנים קרוב ככל שניתן .2

למקור המים ולאתר היעד המנצל

.אותם

נפח המים מנוצל במלואו במשך .3

כך שהמאגרים נותרים יבשים , העונה

.בסוף הקיץ

על מנת להשיג שטח פני מים מינימלי .4

והפסדים מזעריים עקב התאדות או

המאגרים נבנים עמוק ככל , חלחול

', מ5-לא פחות מ, קרי– האפשר

. ויותר' מ8-9כאשר רובם בעומק

הקפדה על עומק רב מחייב הקפדת

.ייתר בחישוב יציבות הסוללה

ניתן ורצוי לשלב תכנים נוספים .5

.(טיהור מים ועוד, נופש, השקיה)

חייבים – כיחידה נפרדת – המאגרים .6

לעמוד בקריטריונים של כדאיות

התמורה המתקבלת , כלומר, כלכלית

משימוש במים צריכה להיות גבוהה

.מעלותם

גישת האיגום מונה מגוון של מאגרים

שבמהותם שונים זה מזה בקנה המידה

ובמיקומם הגיאוגרפי

.מאגר מים מרכזי

: יתרונות

, ריכוז כל המערכות לצורך טיפול .1

תפעול וחיבור למקור אנרגיה , אחזקה

.אחד

, בניית מערכת אחת לתפיסת מים .2

.טיהורם ופיזורם

עלות אפשרית נמוכה של מערכת .3

השאיבה עקב ריכוז המבנים

.והמערכות

: חסרונות

קושי בריכוז קרקע מבחינת טיב .1

.ואחידות על שטח גדול יחסית

.קושי במציאת שטח גדול למטרה זו .2

קושי הנדסי לצד עלויות גבוהות .3

.הנובעים מבניית מאגר גדול ועמוק

הולכת מים למרחקים גדולים עבור .4

חלק מהצרכנים מייקרת את

.המערכת

קשיים בניהול חלוקת המים בין ריבוי .5

במיוחד בעתות בהן – צרכנים

.המאגר אינו מלא

: מספר מאגרים קטנים

: יתרונות

קל יחסית למצוא שטח מתאים .1

.מבחינת הטופוגרפיה וסוג הקרקע

קל יותר לבנות מאגר עמוק וקטן .2

הנדסית )מאשר עמוק וגדול

.(וכלכלית

- 34-

אין צורך במבנים גדולים ובמשאבות .3

.גדולות

מאגרים קטנים המפוזרים על פני .4

אזור מאפשרים בקלות רבה יותר

ניצול מקורות מים שוליים נוספים

קולחין , ניקוז, נביעות מקומיות: כגון

.ועוד

: חסרונות

יש צורך להסדר בחלוקת המים בזמן .1

.מילוי

דרושים מספר מתקני הטיה ומספר .2

.נגר-מערכות תפיסה המנצלים מי

, בסידור מערך מעין זה על האנרגיה .3

המפעילה את המשאבות שליד

המאגרים לעבור כברת דרך אשר

.מתורגמת לערכים כלכליים

: סכר גיא

. המאגרים הראשונים בעולם היו סכרי גיא

סוללת עפר הסוגרת שקע או נחל , כלומר

ומונעת את זרימת המים ובכך יוצרת אגם

מטעמי בטיחות הסוללות . במעלה הסוללה

היו נמוכות ומיקומן נבחר בהתאם לתנאים

. טופוגרפיים

גר נלא היה כל צורך במתקן איסוף כיוון שה

. התמלא בזרימה חופשית של מי נחל

הוא . יתרונו העיקרי בכך שהוא זול ופשוט

יודע להתמודד עם זרימה קטנה כגדולה

. והמבנה הכללי אינו יקר יתר על מידה

חסרונו העיקר הוא בקליטת הסחופת שלו

אשר עלולה לגרום למאגר לצאת משימוש

. לאחר מספר שנים

חסרון עיקרי נוסף הוא הפסדי מים גדולים

הנובעים משטח פנים , עקב התאדות וחלחול

. גדול וחלקים נכבדים מן המאגר אשר רדודים

: מאגר צד

תוך , מאגר צד נבנה מחוץ לתוואי הזרימה

איזון בין נפח החפירה לבין הנפח הדרוש

. לבניית הסוללה

: מספר יתרונות עיקריים

– ניתן לבחור את המקום שרוצים .1

אתר אזר יהיה נוח מבחינה

.טופוגרפית וקרוב לשטח ניצול המים

הוא נבנה עמוק ובכך מקטין את .2

.שטחי ההתאדות ושטחי האיטום

.אינו קולט סחף רב .3

ספיקת הכניסה אליו מוגבלת ולכן .4

המבנה לעודפי הזרימה יהיה זול

.בהתאם

.האפיק המרכזי של הים נשאר פתוח .5

. חסרונו העיקרי הוא עלותו הגבוהה יחסית

בעיה נוספת היא כי הוא לא קולט מי שטפונות

שניה /ק " מ3-4לא מעל )בספיקות גדולות

וכשם שזה יתרון זה גם . (לפי הנסיון הישראלי

. הספיקה אליו מוגבלת– חיסרון

אין מחקרים שנערכו בנושא 2003נכון ל

ונבדקו יישומים של האמצעים לניהול נגר

תלעומת זאת קיימות דוגמאות רבו. עירוני

ממדינות שונות בנוגע לניהול כמות ואיכות של

. מי נגר עירוני

הבעיה בארץ עלולה להיות נדירות משאבי

הקרקע והצורך לחסוך בקרקע עירונית ולכן

ניתן להניח כי הדבר יהווה רועץ לרצון לתכנון

לעומתם יהיה קל יותר . בריכות ואגנים ירוקים

- 35-

למצוא מקום לשילוב של רצועות ותעלות סינון

. שונות במרחב העירוני

ניתן לראות במגוון הגדרות אלו את אוסף

הדרישות הפרוגרמתיות על אגני ניקוז או

לכן . אתרי טיהור בקני מידה מבנני ושכונתי

ניתן להשתמש בשיטות הנהוגות לאיגום בארץ

.כנקודת מוצא לתכנון בנושא זה

יש לחשוב על פתרונות המשלבים את צרכי

ניהול מי הנגר עם צרכים עירוניים אחרים ובכך

נראה אף שעצם .אולי ימצא השטח עבורם

שינוי תפישתי זה יכול להוות את המנוף לשינוי

".מקור מים שולי"ההגדרתי של מי הנגר כ

טכנולוגיות ומתקנים לניהול הנגר העירוני .9

אמצעים לניהול מושכל של מי נגר .9.1

עירוני כחלק מבינוי שכונתי

יש להבדיל בין שני תהליכים שונים שלכל אחד

תכנון . מהם סדר עדיפויות שונה מן השני

. עירוני רגיש למים אל מול ניהול מי נגר

המטרה החשובה ביותר של ניהול מי נגר היא

משניתהמטרה ה. מניעת הצפות ונזקים

חשובה בבחינת ניהול מי הנגר היא ניצול

למרות היותה של מטרה זו – המים כמשאב

הראשונה בחשיבותה בבחינת תכנון עירוני

. (מ"תר)רגיש למים

אשר רווחת בקרב מתכננים , גישה בעייתית זו

אשר מאמינה כי קיימת סתירה , ומנהלים רבים

בין מניעת ההצפות לתכנון מושכל ומועיל

שימוש והחדרה , טיפול, השהייה. בשטח בנוי

של מי נגר יכולים להשתלב במרקם העירוני

ובכך להשיג מטרות משותפות יחד עם מניעת

. הפסדי מים

מיקום שימושי הקרקע באגן כך

:דוגמא. שיושגו מטרות ניהול הנגר

מיקום שטחים חדירים במורד כדי

.שיוכלו לקלוט נגר משטחים במעלה

יצירת טופוגרפיה בשטח המאפשרת

.מהלכי זרימה והשהייה רצויים

שימוש בתכסיות חדירות בשטחים

. חניות, מדרכות, כבישים: אטומים

הפנית הזרימה ממרזבים ושטחים

.אטומים לשטחים חדירים בחצר

שמירה על התכונות החדירות של

שכבת הקרקע העליונה בשטחים

. פתוחים

שימושים במתקנים מקומיים לאגירה ,

בורות : השהייה והחדרה, אצירה

מתקניים על ותת קרקעיים , החדרה

תעלות עשב וביו פילטרים המשמשים

.גם לסינון וטיפול באיכות המים

שיקולים עיקריים בבחירת מתקנים .9.2

רגישים למים באתר נתון

בין התועלות המצופות ממתקן לטיפול בנגר

: עילי

הפחתה של נזקי הצפות באגן שבו -

.נבנה המתקן

(סחף)הפחתה של נזקי אירוזיה -

.באגן עצמו (סחף)וסדימנטציה

הפחתת הנזקים בשטחים ובגופי -

.המים שבמורד האגן

.הפחתת רמת הזיהום של הנגר -

– אגירת מים לשימושים שונים -

.בעיקר השקיה

.העשרת מי תהום -

.שיפור הנוף העירוני -

- 36-

הקטנת העלות הכוללת של מערכת -

.הגנה מפני הצפות ונזקי שיטפונות

תועלת יהיה – הכימות האמתי של עלות

בהגדרת העלויות הנדרשות להקמת מתקן

זאת , כזה ועלויות האחזקה שלו לאורך זמן

כיוון שאין דרך להגדיר את ממדי התועלת

. האופרטיבית שלו

היא כי סוגיית העלות תועלת , טענה נגדית

הדגש צריך . אינה רלוונטית בהקשר זה

להיות על שמירת המאזן האקולוגי וקירוב

ניהול מי נגר . הסביבה העירונית הבנויה לטבע

, עירוניים נכון יכול לשלב שירותי חינוך

מים נקיים וטבע עירוני עבור , בריאות

היות והרשויות צריכות לממן . התושבים

מוטב לשלבם עם – דברים אלו ממילא

תשתית תומכת מי נגר אשר תוכל אף לייצר

. רווח לאורך זמן

התנאי העיקרי לשימוש במים הוא טיהורם

והקטנת המזהמים בנוכחים במים עד לרמה

. בטוחה לשימושים השונים

ריצוף חדיר חלקית . 9.2.1

מטרתו היא הקטנת השטח האטום באגן

אשר תוביל להפחתת כמות הנגר , הניקוז

יתרונו הוא בהחדרת המים קורב . העילי

בכך הזיהום המצטבר במים – למקום נפילתם

. מופחת בהרבה

: סוגי ריצוף חדירים

חלוקי , טוף, חצץ: חומר גרגרי כגון .1

.'נחל וכד

יחידות ריצוף מחוררות העשויות .2

אלו יכולות להשתלב . חומר קשיח

.דשא או אדמה, משטחי החצץ

אשר בעת , יחידות ריצוף אטומות .3

בין . הריצוף משאירים רווחים ביניהן

דשא , היחידות ניתן לשלב גם כן חצץ

.'וכד

: הערות

בעת שימוש בריצוף חדיר חלקית רצוי

קרי )למקמו על פני שכבת חומר גרגרי

הנמצא על פני שכבת קרקע טבעית (חצץ

. מחלחלת

אפשרות נוספת היא הנחת הריצוף על פני

. משטח בטון משופע עם אגן ניקוז מים

בכל המקרים של שימוש בריצוף חדיר

חלקית המטרה היא עיכוב הנגר

-ב; יחידות חלולות-א; ריצוף חדיר חלקית: 16איור

.יחדות אטומות עם מרווחים בינהן

בורמיל שמיר : בתוך, אקרשטיין תעשיות: מקור

.2003וכרמון

.חתך אופייני להנחת ריצוף חדיר חלקית: 17איור

בורמיל שמיר : בתוך, אקרשטיין תעשיות: מקור

.2003וכרמון

- 37-

כאשר בתכנון נכון ניתן לנתב , והשהייתו

.את המים לנקודת איסוף רצויה

: שימושים

שבילי , ריצוף רגיל, ריצוף חנייה -

מדרכות ומשטחי דריכה , גישה

.נוספים בעיר

: חסרונות

קיים צפי לסתימות אשר יגרמו -

.להפסקת חדירות המשטח

; המשטח יהיה משטח בלתי נגיש -

עבור הולכי רגל בעלי לקויות

עבור אנשים המתניידים , מסויימות

בכסאות גלגלים אינו עומד בהתאם

. לדרישות תקן הנגישות

מסנני חול . 9.2.2

מטרתו העיקרית היא הרחקת מזהמים

-קיימים מסננים על. ושמירה על טיב מי הנגר

מסנן החול . קרקעיים-קרקעיים ומסננים תת

הינו טכניקה פשוטה וזולה יחסית לטכניקות

בור : מבנה בסיסי של מסנן. הקיימות כיום

מ "מלא שכבות של אגרגטים בקנ, בקרקע

משתנה כאשר השכבות התחתונות גסות

הנגר מוזרם לבור . והעליונות עדינות יותר

. בעזרת גרביטציה

החלק העליון של המסנן הוא אגן שיקוע

. לחלקיקים גסים ומשמש כתא אחסון זמני

המים המסוננים . מתחתיו נמצא מסנן החול

בוריהמכיל ח, ם לתא שלישישעוברים מ

למערכת הניקוז הקונבנציונלית או לבאר

. החדרה

: שימושים

, ניתן למקמם מתחת למשטחי חנייה -

.מרתפי בניינים ובצידי דרכים

שימושו העיקרי הוא בטיפול -

במקומות קטנים בעלי פונטציאל

, קרי אזורי תעשייה– זיהומי גדול

איזורים עירוניים , מגרשי חנייה

.צפופים ועוד

: חסרונות

מסנן על קרקע יכול להוות מפגע -

תכנון או טיפול . חזותי או תברואתי

לקויים עלולים לגרום לבעיות

.סביבתיות

המסנן דורש ניקיון והחלפה של -

השכבה העליונה הלוכדת את

כאשר תכיפות , החלקיקים הגסים

הניקיון תואמת את תכיפות אירועי

.הגשם

היות והמסנן עלול להיסתם בקלות -

יחסית מומלץ להתקינו רק בשטח

שפותח ויוצב נגד אירוזיה אל עבר

.המסנן

תעלת החדרה . 9.2.3 -

, תעלת החדרה היא תעלה חפורה בקרקע

.חתך אופייני במסנני חול פשוטים: 18איור

בתוך בורמיל שמיר 1999,קלייטור ושולר: מקור

.2003כרמון

- 38-

היא מקבל את מי . המלאה באבנים או חצץ

– הנגר ישירות ממרזבים או מפני השטח

מי הנגר . רצוי דרך משטח עזבוני כלשהו

המוטים אל התעלה נאגרים באופן זמני

בחללים שבין האבנים והחצץ ומשם

התעלות ממוקמות . מחלחלים אל הקרקע

בחלק הנמוך של אגן ההיקוות והמים יעוברו

גודל התעלה תלוי . אליהן בגרביטציה

.בכמות המשקעים הצפויה להגיע אליה

על מנת לשפר את יכולת התעלה בטיפול

באיכות מי הנגר מומלץ לשתול סביבה רצועת

אשר , לפחות' מ6ברוחב , דשא או עשב אחר

. תשתמש כרצועת סינון

יש להקפיד על מרחק , בעת הקמה של תעלה זו

מיסודות בניינים כאשר התעלה ' מ3מינימלי של

' מ30היא במורד המבנה ומרחק מינימלי של

. כאשר התעלה היא במעלה המבנה

לטובת שמירה על תקינות התעלה יש לנקות את

קרקעיתה ולשמור עליה שתהיה אופקית וכך

בנוסף לניקיון סחף גס , תאפשר חלחול מיטבי

. בחלקה העליון

רצועות סינון .9.2.4

, רצועות סינון ירוקות אלו משטחי צומח שטוחים

אליהם , 15% – 1%בשיפוע של , אופקיים

מטרתן . מוזרמים עודפי הנגר בזרימה משטחית

סינונו , האטת מהירות זרימת הנגר– העיקרית

, כאשר מדובר בתכנון מערכתי. והחדרתו לקרקע

רצועות אלו משמשות כסינון ראשוני של הנגר

והשהייה _לפני כניסתו למערכות סינון

לצד , את הרצועות ניתן ליישם לאורך דרכים

בקצוות מגרשי חנייה ואף , משטחים מרוצפים

. יועילו ביציאת מרזבים

סינון הנגר נעשה על ידי הצמחייה הגדלה

, הצמחייה יכולה להיות עשבונית. ברצועות

אולם המסנן העיקרי יהיה , דרך שיחים ועצים

כמובן שיש לחשוב . לרוב צמחיית כיסוי נמוכה

על פיתרון השקיה מתאים לתקופות יבשות

. ושנים שחונות

רצועת הסינון נחשבת לאחד האמצעים

היעילים ביותר מעבר להיותן של הרצועות

.חתך אופייני תעלת החדרה פשוטה: 19איור

.1997 בתוך שמיר כרמון Bettess,1996: מקור

.חתך אופייני ברצועת סינון ירוקה: 20איור

בתוך בורמיל שמיר 1999,קלייטור ושולר: מקור

.2003כרמון

- 39-

הן , שטחים ירוקים פתוחים במרחב העירוני

אשר עלויות ההקמה והאחזקה , אמצעי פשוט

כושר הפעילות של . שלו נמוכות ביותר

אולם – הרצועות יכול להיפגע מהידוק קרקע

ניתן לפתור את הדבר בעזרת תיחוח מכאני

. של הקרקע בעת הצורך

תעלות מכוסות צמחייה . 9.2.5

מכוסות צמחייה , תעלות רחבות ושטוחות

עשבונית צפופה ומשמשות לניקוז מי נגר

לרוב נמצאות . ממשטחים קטנים והולכתם

. לצד דרכים

התעלות מתוכננות להאט את מהירות

זרימת הנגר ותוך כדי לכך להרחיק את

המזהמים הגסים פן יחלחלו לאדמה ולמי

, ככל שהתעלה תהיה ארוכה יותר. התהום

על . כך סילוק המזהמים יהיה אפקטיבי יותר

מנת להגביר את יעילות התעלה רצוי לשמור

של המשטח העליון 5% - 2%על שיפוע של

ורוחבו של המשטח התחתון של ברוחב של

. ' מ1.8 – 0.6

. יבשות ורטובות: י סוגי תעלותנ שיםקיימ

בעוד התעלות היבשות מתאימות לניקוז

אגנים קטנים באזורי מגורים ואין בהן סכנה

התעלות הרטובות מכילות , לבטיחות הציבור

מים באופן קבוע והן משמשות בעיקר לניקוז

תעלות רטובות מבצעות . נגר בשולי דרכים

את אותה הפעילות של תעלות הניקוז מבטון

. אולם הן מביאות איכויות ויזואליות שונות

התעלות דורשות . חסרונן העיקרי הוא מידותיהן

בר ומד, כמוכן. אשר לא זמין תמיד, שטח רב

דבר אשר עלול ליצור – בתעלה רחבה ופתוחה

בעיות הנוגעות לביטחון הציבור ויש לקחתו

. בחשבון

שמירה על – הטיפול בתעלות הללו פשוט

צמחיית כיסוי צפופה וניקוי הפסולת העודפת

. המצטברת על פני השטח

בריכות . 9.2.6

.תכנית עקרונית של תעלת צמחייה יבשה: 21איור

בתוך בורמיל Prince George County,1999: מקור

.2003שמיר כרמון

.חתך עקרוני של תעלת צמחייה יבשה: 22איור

בתוך בורמיל Prince George County,1999: מקור

.2003שמיר כרמון

- 40-

אחד האמצעים הנפוצים לניהול כמות ואיכות

. על סוגיה השונים, מי נגר עילי הוא בריכה

כאשר העיקרון הבסיסי , ישנן מגוון סוגי בריכות

אז ניתן לטפל . הוא עצם השהיית המים

באמצעים ביולוגיים או כימיים במזהמים

לאחר הטיפול ניתן להפנות . הקיימים במים

היעד . את המים לחילחול או שימוש ייעודי

העיקרי של הבריכות השונות הוא טיהור

מן מהזהמים המקוריים 80%והפחתה של עד

: קבוצות עיקריות3קיימות . במים

משמשים : (infiltration basins)אגני החדרה .1

השהייה והחדרה של נגר עילי , לתפיסה

מטרתם העיקרית להעביר את . ולקרקע

-קרקעית לזרימה תת-המים מזרימה על

האגנים ממוקמים לרוב מחוץ לנתיב . קרקעית

הזרימה של הנגר ומתוכננים כך שהמים

. שעות72יחלחלו לקרקע תוך

מטרתם העיקרית אינה טיפול במים אלא

החדרתם לקרקע ולכן שילוב צמחייה עשוי

.לשפר את טיב המים המוחדרים

(: detention basins)אגנים מעכבים .2

, אחסון זמני של מי הנגר/משמשים לעיכוב

מטרתם . אשר משוחרר לאט למערכת הניקוז

. העיקרית היא הפחתת הספיקה בזמן סופה

.הם מתנקזים תוך שעות אחדות מרגע הסופה

בריכות : (retention ponds)בריכות .3

המשמשות לתפיסה ואחסון של כמות גדולה

טיפול הן בכמות והן היאמטרתן. של מי נגר

ימוקמו על מסלול , לרוב. באיכות הנגר

הזרימה הישיר של הנגר ויהוו הרחבה או

הבריכות . העמקה של נתיב הזרימה

כאשר , משמשות לאחסון מים באופן קבוע

הפחתת המזהמים מתבצעת בעיקר על ידי

שיקוע יחד עם צמחייה פעילה

. ומיקרואורגניזמים המשתתפים גם כן בטיהור

6- מומלץ לפתח שטח גישה ברוחב של כ

ולטפח בו ובבריכה צמחייה אשר , מטרים

יכולה לקלוט נוטריינטים ולשפר את נוף

ניתן לשלב סולפטים של . המרחב הציבורי

האלום מתקשר למוצקים מרחפים עם . אלום

אולם – מתכות כבדות ושוקע איתם לקרקעית

מבחינה כלכלית הדבר כדאי בבריכות גדולות

המכילות פוטנציאל זיהומי ( דונם ומעלה125)

. רב

נדרשת אחזקה שוטפת של , מבחינת אחזקה

טיפול , הכוללת ניקיון הקרקעית, המערכת

איסוף שמנים ופסולת המצטברים , בצמחייה

.על פני המים

.תכנית עקרונית של בריכת אגירה בסיסית: 23איור

.2007סלע - בתוך חדדMC ES,2001: מקור

.חתך עקרוני של בריכת אגירה בסיסית: 24איור

.2007סלע - בתוך חדדUS EPA,1999: מקור

41

אגנים ירוקים בנויים . 9.2.7

ן ירוק הוא שקע מלאכותי שחלק גדול גא

. מקרקעיתו או משטח פניו מכוסה צמחייה

אגנים ירוקים משמשים לשיקוע חומרים

המים מוזרמים . מרחפים ולקיבוע נוטריינטים

בעוד הצמחייה מסייעת , לאגן בצורה איטית

שיקוע וקיבוע המזהמים , לתהליכי ערבוב

. בצמחים עצמם

בעת תכנון אגן ירוק חשוב לזכור לאפשר

בין . אספקת מים לצמחייה בתקופות יבשות

אם מדובר בקרבה של רצפת האגן למי תהום

. ובין אם באמצעות הזרמת מים יזומה

על מנת לשמור על טיב פעולתו של האגן יש

כאשר יש , לבצע מעקב חודשי אחר הצמחייה

כמו כן חשוב לגזום . לסלק צמחייה פולשנית

הגזם מכיל – את הצמחים ולסלק את הגזם

באם לא . את הרעלים אשר פונו מן המים

הצמחים ירקבו והחומרים , יגזמו ויפונו

. המזהמים ישוחררו חזרה למים

חלחול -מערכת הביו. 9.2.8

טכנולוגיה לניהול מי נגר ברמה מקומית

שמאפשרת סינון מים לפני החדרתם למי

. התהום או למערכת הניקוז

מערכת עבור אזור נתון מורכבת ממתקני

כשאזורי , טיפול נפרדים לכל אזור משנה

דונם 4-המשנה הם תאי שטח בגודל של עד כ

מתקן . שמתנקזים לנקודה אחת ( אקר1)

הטיפול של המערכת ממוקמת בנקודה

. הנמוכה של כל אזור משנה

כל מתקן טיפול הוא בקיבולת מתאימה לכמות

כלומר , המים הפוטנציאלית באותה נקודה

. המתקנים באותה מערכת לא זהים אחד לשני

מומלץ כיסוי המתקן בצמחיה שמסוגלת לעמוד

. בשינויים קיצוניים במידת הלחות בקרקע

מתקן הטיפול הוא באופן בסיסי חפירה

בקרקע הטבעית עם מילוי של תערובת

התערובת מורכבת מיחסים משתנים . מסננת

קרקע מקומית וחומר ממקור אורגני , של חול

הכמויות נקבעות בהתאם . כמו קומפוסט עלים

ותוך יצירת איזון בין , לחומרים שיש לסנן

יכולת סינון טובה לחלחול מהיר שמאפשר

. קיבולת גבוהה

, חלחול בדרגות שונות של סינון-מתקני ביו

: מהפחות מסננת למסננת ביותר

(חלחול מוגבר)שחרור /חלחול

מתקן המתאים לשימוש בקרקע מחלחלת

יחסית ולצורך טיפול במים שסובלים רק

. בעיקר במגרשי מגורים ומסחר, מזיהום בדשן

. אין סינון נוסף מעבר לסינון על ידי התערובת

חתך סכמתי של . חילחול-מערכת הביו: 25איור

חילחול מוגבר

:מקור

42

שחרור חלקי /חלחול

, המתקן מיועדת לקרקע פחות מחלחלת

ולשימושים שבהם מים עשויים לסבול מזיהום

. (בעיקר מגרשי חניה)מתכות בנוסף לדשנים

מתחת לתערובת המסננת ממוקם צינור ניקוז

מוקף בחצץ ומופרד (מחורר בקטע המתקן)

בבד מסנן מהתערובת כדי למנוע מהחורים

במידה ועומס המים על המערכת . להיסתם

גדול מקיבולת הסינון שלה המים משוחררים

. למערכת הניקוז

שחרור /סינון/חלחול

המתקן מיועד למקומות בהם יש צפי לכמות

, בעיקר ניטרטים, מוגדלת של דשנים במים

גם מערכת זו מכילה . שדורשים פירוק אירובי

אך כאן , צינור ניקוז למצב של עודף מים

שכבת החצץ גדולה יותר וממוקמת מתחת

ואינה משמשת ברובה להגנה על , לצינור

אלא ליצירת תנאים לפירוק אירובי , הצינור

: של הניטרטים על ידי חיידקים בקרקע

כשהמים מחלחלים משכבת החצץ את מקומם

שכבת החצץ . תופס אוויר מהקרקע שמתחת

גדול למים ומגדילה " סוןחא"יוצרת גם נפח

. את קיבולת המערכת בעת סערה

סינון בלבד

מתקן זה מתאים לאזורים מועדים לזיהום

תחנות תחבורה , כמו תחנות דלק, מים

המערכת כוללת שכבה אטומה בין . וכדומה

תערובת הסינון לקרקע כך שמים לא

במצב רגיל המים שמגיעים . מחלחלים ממנו

כ מנוקזים "למערכת עוברים סינון דרכה ואח

חשיבות המערכת במקרה . ברובם דרך הצינור

אז ניתן לסגור , חדירת מזהמים כמו דלק למים

את הצינור ואחר כך לשאוב את המים

. המזוהמים מהמערכת המקומית

פילטר- מערכת הביו9.2.9

הביו פילטר הוא פרוייקט מחקרי חדש בארץ

אך מיושם זה שנים (2009התחיל דרכו ב )

ים דמעטות באוסטרליה באזורים המתמוד לא

. עם בעיות דומות לתנאי אקלים דומים

שמאפשרת לטהר מי , פילטר-טכנולוגיית הביו

להחדירם למי התהום ולמנוע מעשרות , גשם

. ק מי גשם לזרום לים"מיליוני ממ

חתך סכמתי של . חילחול-מערכת הביו: 26איור

חלקיחילחול

:מקורחתך סכמתי של . חילחול-מערכת הביו: 27איור

.סינון בלבד

:מקור

43

פילטר-חתך סכמתי של מערכת הביו: 28איור

ויקלנדר ', פלכן ט', דלטי א', זינגר י', גודק ג:מקור

.2007' מ

חוקר , פותחה על ידי ירון זינגרמערכת זו

ישראלי מהפקולטה להנדסה אזרחית

. באוניברסיטת מונאש שבאוסטרליה

הטכנולוגיה המתבססת על תהליכים ביולוגים

המים . ופיזיקליים טבעיים וידידותיים לסביבה

שמוחדרים לאקוויפר אינם חשופים לאידוי

מואץ ועוברים תהליך סינון וטיפול על שכבות

החיידקים . קרקע וחול עם תוספים וצמחים

שמתפתחים במקום מסלקים מהמים מזהמים

. שונים ומתכות כבדות

פילטר מבוססת על שילוב של - מערכת הביו

חיידקים בעלי תיאבון , זני צמחים ייחודיים

לחומרים המזיקים לאיכות המים ושכבות של

נגר מזוהמים -והיא קולטת מי, חול ואדמה

ופולטת מים , מתכות כבדות וחנקות, בדלקים

בקצה השטח עובר צינור . שתייה-באיכות מי

הגשמים הנקלטים בשליש -הניקוז של מי

.סבא-משטחה העירוני של כפר

פילטר בכפר -חתך סכמתי למערכת הביו: 29איור

.סבא

.ר ירון זינגר"ד: מקור

, פילטר את המים-צינור זה יספק למתקן הביו

מטרים 7000- ל4000בשלב ראשון בין

בכניסתם נבדקיםמים אלה . מעוקבים

למערכת מבחינת הרכבם וריכוז המזהמים

איגום בנפח של - לבריכתומועברים, שבהם

שם יחלחלו דרך , כמה עשרות מטרים קוב

, "מזהמים-זוללי"חיידקים , שכבות של צמחיה

אל רשת של צינורות שרשוריים , וחול

. שיקלטו את המים, מנוקבים

ברציפות את בודקתמערכת ניטור נוספת

את ומאפשרת, איכות המים המטוהרים

התהום באמצעות -החדרתם בחזרה אל מי

או פעילות הנמצאות באיזור-כמה בארות לא

לשימוש חזור בהשקיית מרחבים ציבוריים או

את . הדחת מים באסלות במבני ציבור

העודפים הבלתי מנוצלים תמשיך המערכת

שאפיקו , להזרים בחורף אל ערוץ נחל רעננה

. מצפון לו, צמוד למתקן

הבארות האלה הן הסיבה השנייה להחלטה

. פילטר דווקא בשטח הזה-להקים את הביו

בשטח הפרוייקט מצויות חמש בארות

שהשאיבה מהן הופסקה בגלל זיהום חמור של

שהביא את (חנקות)המים בתרכובות חנקן

רשות המים להחלטה לאסור את השימוש

44

פי כל -על, פילטר מסוגלת-מערכת הביו. בהן

שנות ניסיון במונאש 15המגובים ב , הנתונים

, להחזיר בארות אלה לחיים, אוסטרליה

. לפחות לשימוש חקלאי ולגינון

פילטר פעילה רק כאשר -מאחר ומערכת הביו

היא תנוצל , גשמים מהרחובות-נאספים מי

הבארות -ביתר הזמן למעין דיאליזה של מי

. המושבתות

לחץ מן הבארות הללו עובר בשטח - צינור

פילטר מים -וממנו יוזרמו לתוך הביו, המתקן

יעברו את שלבי הסינון , ישירות מן הבארות

לטובת ויוחזרו לבארות, והטיהור מחנקות

. חידוש ניצול הבארות הללו

-חתך עקרוני לאורך כל מערכת הביו: 30איור

.פילטר עד ההחדרה למאגרי מי התהום

מתוך הרצאת אורח ר ירון זינגר "ד: מקור

.שהועברה בטכניון

לאחר תהליך ארוך של תכנון הפרוייקט

הוחלט לעניין רשויות מקומיות , באוסטרליה

פילטר לשטחן -בישראל בהכנסת מערכת ביו

. לצורך הגדלת כמויות המים הזמינות לשימוש

ההצעה הקפיצה מהר מאד את ראשיהן של

שהבינו את , שמונה רשויות מקומיות בישראל

הערך המשולב העצום של מערכת כזו לעיריה

. ולתושבי העיר

, מודיעין, רחובות, יבנה, ים-בת, עיריות חולון

סבא ורעננה הביעו הסכמה-כפר, חדרה

, להשקיע בפרוייקט

נקודת הקצה של מערכת - בריכת איגום: 31איור

.פילטר טרם ההחדרה או השימוש מחדש-הביו

ר ירון זינגר מתוך הרצאת אורח "ד: מקור

.שהועברה בטכניון

אך מדובר , עד כה פועל הפיילוט בהצלחה

בסך הכול . בכמות מזערית שהוא מטהר

אלף קוב 13- ל7,000פילטר בין -מטהר הביו

ברור שעל מנת לטהר כמויות מים . בשנה

צריך , משמעותיות ולהחזיר אותן לאקוויפר

. ארצית-מדיניות כלל

המטרה היא להביא את השיטה הזאת לכדי

במקום להסיט את המים . רגולציה ומדיניות

ואפשר , אם המים הם באיכות סבירה, לים

. לטפל בהם זוהי חובה לאומית לעשות זאת

הטענה היא כי צריך לדאוג שכל עירייה תחדיר

וכמובן תקבל מים בתמורה , מים לקרקע

. ובצורה זו זה ישתלם לה כלכלית

ראוי לציין כי אין מדובר בפיילוט זול ועלותו

ניתן לצאת מנקודת . מיליון שקל2-מסתכמת ב

הנחה כי הפרוייקט בעצם מספק שירותים

(ס"במקרה הנוכחי עיריית כפ)שהעיריה

מעוניינת לספק בכל מקרה לתושביה והיא

בכל מקרה לצטרך להקים את התשתיות

. הדרושות לכך

המהנדס , ר ירון זינגר" על פי נתונים מאת ד

ההבדל בעלויות , המוביל את הפרוייקט בארץ

45

יותר לעומת 250%- עבור יחידת שטח הוא כ

פילטר אולם -אותן התשתיות ללא מערכת היו

-6המערכת מסוגלת להחזיר את עלותה תוך

שנים ולאחר מכן להוות אתר רווחי עבור 10

.העירייה המארחת

מצליח מתקן הביופילטר , בתום הפיתוח, כיום

- אחוזים ניטראט ו99.8%כלהרחיק

, מסך כל החנקן שבסחופת העירונית 74%

95, אחוזים מן המוצקים המרחפים99כמו גם

אחוזים מן 85, אחוזים מן המתכות הכבדות

אחוזים מן החיידקים הגורמים 95-ו, הזרחן

.למחלות

שימוש הםיתרונות המערכתהבולטים ב

בטכנולוגיה ירוקה המורכבת ממקורות

. טבעיים

20שיכול להגיע לאורך חיים ממושך למערכת

בהתאם למיקום ולריכוזי הזיהום , שנה או יותר

אינה צורכת יתרון כלכלי נוסף הוא שהמערכת

וכמובן ואינה זקוקה לאחזקה יקרה, אנרגיה

י החלפת "ע– תורמת לשיפור הנוף בעיר

בורות הניקוז הרגילים בביופילטרים דמויי

.גינות קטנות וירוקות

-דוגמא וחתך עקרוני של מערכת הביו: 32איור

. פילטר

ויקלנדר ', פלכן ט', דלטי א', זינגר י', גודק ג: מקור

.2009' מ

בריכת האיגום של מערכת הביופילטר : 33איור

. טרם הכיסוי, בכפר סבא

.ר ירון זינגר"ד: מקור

בריכת האיגום של מערכת הביופילטר : 34איור

. בכפר סבא

.ר ירון זינגר"ד: מקור

46

סיכום

בשבע השנים האחרונות ישראל נמצאת

בעיצומו של משבר מים

האקוויפרים . מהקשים בתולדותיה, חמור

הראשיים והכנרת הגיעו לקווים

כל שאיבות נוספות עלולות . האדומים

, לגרום להמלחה של מים שפירים

שיטות . ולנזקים שאינם ניתנים לתיקון

והופיעו על פני וגידים רבות רקמו עור

. השטח בישראל

נגר הוא החלק מהגשם המגיע לקרקע

, ככזה. וזורם גרביטציונית על פני הקרקע

לאור . הוא משאב מים הסובב אותנו

התחיקה ושיטת הניקוז המקובלת הופך

הניקוז בארץ . הנגר למשאב מבוזבז

מושתת על איסוף וסילוק המים מהמגרש

מצבו הקשה של משק המים . לים

הביאו , פריםי של האקווםוהידלדלות

בשנים האחרונות את הצורך לבחון

- מחדש את הגישה התכנונית כלפי הנגר

.משאב מים טבעי הנדחק אל הים

בניהול וניקוז נגר התמקדההעבודה

כיצד ינוהל להשגת מטרות חנהוב

מועילות של הנגר כמשאב ובאותה עת

.להיגרםלדאוג למזעור הנזקים העלולים

הצד התכנוני ואופן הביצוע שלו מקבל

התייחסות רחבה על ידי סקירה של

שלהן , טכנולוגיות חדשות וותיקות כאחד

.היכולת להפוך הלכה למעשה

לתוקף החוקי , מבחינה היסטורית

הוא המציג את הנגר . חשיבות רבה

כמטרד הראוי להפטר ממנו במהירות

התחיקה היא . האפשרית במערך העירוני

זו שגיבשה את התפישה התכנונית

. שמשתנה רק לאחרונה

קיים מגוון רב של , מבחינה טכנולוגית

שיטות ויישומים של ניהול חסכוני ומשמר

בעבודה מוצגות הן השיטות . נגר

הנהוגות כיום והן שיטות חדשניות יותר

ראוי . המיושמות רק בפינות נבחרות

להבחין בין ניהול הנגר למטרת חלחול

והגדלת מי התהום לבין שימוש מחודש

אבחנה חשובה נוספת היא . במי הנגר

אך . המידה בהם מתנהל התכנון-בין קני

חשוב לדעת כי כבר החל מרמת המגרש

. העשייה מרובה והפוטנציאל רב- הביתי

מבחינה כלכלית הרי שהפוטנציאל הוא

. הדבריםלהתפתחותהמניע העיקרי

בשנים האחרונות ישנה מגמה של

העברת משק המים לידים פרטיות

. והאצלת סמכויות מהרשות המקומית

הפערים בין השליטה התיאורטית

לשליטה המעשית הניבו תאגידים

. פרטיים שהפכו לבעלי הסמכות בנושא

תכנון רגיש למים הוא ביצוע של תכנון

, תוך התחשבות במשאבי המים, עירוני

בעזרת תכנון עירוני . כמותם ואיכותם

ניתן להשיג מטרות מגוונות , רגיש למים

שבראשונה בהן היא חסכון במים ושימוש

העבודה . מחודש במשאב מים מוזנח

מציגה אופנים שונים בעזרתם ניתן לייעל

.את ניהול הנגר בישראל

על מנת להדגיש לחדד את הצורך בשינוי

בעונה ממוצעת נאספים – תפישתי

במערכות התיעול של ערי מישור החוף

מיליון מטרים מעוקבים 200-בישראל כ

המוזרמים כולם אל הים ואינם , של מים

ככל שגדלים השטחים הבנויים . מנוצלים

47

הגשמים אל -כן הולך ומתמעט חלחול מי

נדרש שידוד מערכות .התהום-מי

שבבסיסו שילוב כל הידע והמערכות

השונות הזמינות כיום יחד עם השארת

. נפח עבודה למערכות עתידיות

הטכנולוגיות השונות שהוצגו בעבודה

הינן קצה הקרחון של ההיצע הקיים היום

הן מאפשרות שימוש נוסף למי . בשוק

מקור מים "הגשם שעד עתה היו מוגדרים ב

בין אם האלמנטים השונים ". שולי

להחדירם למי , מאפשרים לטהר מי גשם

ק מי "התהום ולמנוע מעשרות מיליוני ממ

גשם לזרום לים ובין אם מדובר בטיהור

בסיסי לשימוש מקומי כדוגמת השקיית

. צמחיית נוי ציבורית

הטכנולוגיות השונות מתבססות בעיקרן

על תהליכים ביולוגים ופיזיקליים טבעיים

וידידותיים לסביבה שבבסיס כולן עקרונות

המים שמוחדרים . הלקוחים מן הטבע

שכבות באמצעותלאקוויפר עוברים טיפול

בין אם . קרקע וחול עם תוספים וצמחים

מדובר בחיידקים בעלי תרומה אקולוגית

ובין אם בשורשי צמחים שמתפתחים

אלו מסלקים מהמים מזהמים , במקום

. שונים ומתכות כבדות

ביותר בעשור היבשה הייתה השנה2009

והחזירה לסדר היום הציבורי את , האחרון

הצורך בפתרונות למקורות מים חלופיים

/ כאשר החלק אותו יכול לקחת המתכנן

המעצב העירוני הוא ניצול ואגירת מי

הגשמים הנאספים בתקופת הגשמים

והחזרתם לשימוש לטובת האזרח והמרחב

על מנת להדגיש את הצורך .הציבורי

בעונה ממוצעת נאספים – בשינוי תפישתי

במערכות התיעול של ערי מישור החוף

מיליון מטרים מעוקבים של 200-בישראל כ

המוזרמים כולם אל הים ואינם , מים

ככל שגדלים השטחים הבנויים כן . מנוצלים

-הגשמים אל מי-הולך ומתמעט חלחול מי

. התהום

הטענה היא כי ניתן לנצל כמעט כל שטח

, איי תנועההחל מ. ציבורי באשר הוא

– אפילו שבילי הליכה , כיכרות תנועה

הפוטנציאל הוא להשיב למאגרי מי התהום

יחד עם את כלל מי הגשמים בערים

.ההזדמנות להוריק את הנוף העירוני

צעד חשוב ןפילטר ה-מתקן הביוכגון ת ופעול

בקידומה של מדינת ישראל וצעד חשוב

תודעה בקיבוען של שכונות ירוקות ב

בפרט ת מגורים וכמודל לסביבהישראלית

שצפויה , המערכת.וסביבות חיים ככלל

ואף , ק של מים"להציל עשרות מיליוני מ

מסמלת את , לסייע בטיהור מי התהום

ה כך טוענים מחויבות העיר לאיכות הסביב

. מקימי הפרויקט

בסופו של דבר רוב ,רביםמומחים על פי

האחריות לשינוי בצריכת המים צריכה ליפול

ובעיקר על הרשויות , על כתפיה של המדינה

שתחת אחריותן מוטלת רווחתם , המקומיות

. של המוני בני אדם שאין להם גינה פרטית

שמערכת , לכן אולי שינוי הגישה המוצע

פילטר כבר מתחילה ליישם הוא -הביו

.לקיחת אחראיות על ידי העיריות

.הדמיה של ביופילטר בפארק עירוני : 35איור

48

ביבליוגרפיה

(. 2006מאי )שבתאי , עופר וגלס, אדר

' מס, מים והשקיה. מדיניות וכלכלת מים

(475 ,)

10 – 13 .

על מי גשמים ', א, קוזלובסקי', א, אלגור

ירחון - מבנים, 31-40' עמ, לא משלמים

1999 יולי 202גיליון , לענף הבניה

-23' עמ, תכנון משמר מי נגר', נ, ארי

15' גיליון מס, אדריכלות נוף, 26

מים : חוקרים ישראלים' א, אשכנזי

, הארץ. מותפלים מזיקים לחקלאות

08/11/2007

חיסכון במים במגזר העירוני שלומית , בארי

הטכניון .בישראל בדיקת היתכנות כוללת

. 2004, מכון טכנולוגי לישראל

תכנון ' א, ושמיר' ש, כץ', נ, כרמון', ש, בורמיל

החדרת מי גשם למי : עירוני רגיש למים

המרכז , התהום באמצעות עיצוב חצרות

הפקולטה , לחקר העיר והאזור

-4' עמ, הטכניון, לארכיטקטורה ובינוי ערים

15' גיליון מס, אדריכלות נוף, 6

עירוני נגר . 'א, ושמיר' נ, כרמון', ש, בורמיל

ח משולב למשרד "דו, בשכונת מגורים

הבינוי והשיכון ולמשרד לאיכות הסביבה

במסגרת מחקרי הטכניון בנושא תכנון

הטכניון מכון טכנולוגי .עירוני רגיש למים

. 2003, לישראל

סיכום עונת הגשמים ', ע, גבעתי

ומאפיינה ההידרולוגיים 2007/2008

, ירחון ארגון עובדי במים- מים, העיקריים

2008 ספטמבר 501' מס

השפעות העיור על הנגר ', י, גלר

, הנדסת מים- מים, 25-31' עמ,העירוני

1998ספטמבר , 34' גיליון מס

אתר ,פועלי הניקיון של הטבע', גפני א

.ח"הספרייה הווירטואלית של מט

, החקיקה הישראלית בתחום המים', י, דורי

15' גיליון מס, אדריכלות נוף, 15-16'עמ

ירחון - מים, חוק המים החדש', י, דרייזין

2006 אוגוסט 478' מס, ארגון עובדי במים

, מדיניות ניצול מים עיליים בישראל', י, הרוש

ספטמבר , 6' גיליון מס, הנדסת מים- מים

1992

. נגר כמשאב בפיתוח עירוניחן , סלע-חדד

. 2007, הטכניון מכון טכנולוגי לישראל

ירחון ארגון - מים, חוק המים החדש', י, כסלו

2006 אוגוסט 478' מס, עובדי במים

מסמך מדיניות , ניהול נגר וניקוז', נ, כרמון

ח "דו, במסגרת תכנית האב למשק המים

משולב למשרד הבינוי והשיכון ולמשרד

לאיכות הסביבה במסגרת מחקרי הטכניון

הטכניון מכון , בנושא תכנון עירוני רגיש למים

.2004, טכנולוגי לישראל

משקעים ואזורי ' פיין צ', שגב מ', לביא ר

,פרק ראשון' ה' מתוך יח, אקלים בישראל

, 2007ח "הוצאת מט, נירית, לוי-בעריכת נחום

.3-5עמודים

ניהול (. 2006פברואר )חן , כרמל ומלמד, יוגב

. הצעה למבנה חדש– אספקת הים ביישוב

. 13 – 8(, 472)' מס, מים והשקיה

49

ניקוז מי נגר - סיפורי תל אביב', י, סגל

בטאון - אדריכלות נוף, בשטחים בנויים

, 6' עמ,האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף

. 2001 יוני 2' גיליון מס

, מים. הגישה הישראלית לאיגום. 'מ, רומם

, 14 – 10(,20)' מס, הנדסת מים

1995אפריל /מארס

רקע מקצועי , ניהול נגר וניקוז ', א, שמיר

ח משולב למשרד הבינוי והשיכון "דו, וארגוני

ולמשרד לאיכות הסביבה במסגרת מחקרי

, הטכניון בנושא תכנון עירוני רגיש למים

. 2004, הטכניון מכון טכנולוגי לישראל

Godeck e- Bleckena T, Zinger Y, Ana

b Deleti´c,

Tim D. Fletcherb, Maria Viklandera,

Impact of a submerged zone and a

carbon source on heavy

metal removal in stormwater

biofilters, ecological engineering 3 5

( 2 0 0 9 ) pg. 769–778.

Zinger, Y., Deletic, A., Fletcher, T.D.

2007a. The effect of various

intermittent dry-wet cycles on

nitrogen removal capacity in

biofilter systems. Rainwater & urban

design 2007, Sydney,

Australia.

Zinger, Y., Fletcher, T. D., Deletic, A.,

Blecken, G.-T., & Viklander, M. (2007).

Optimisation of the nitrogen

retention capacity of stormwater

biofiltration systems. Paper

presented at the NOVATECH 2007,

Lyon,France.

Prince George’s County, 2002.

Bioretention Manual. Department

of Environmental Resources,

Programs & Planning Division,

Prince George’s County, Maryland,

USA.

50

רשימת איורים–' נספח א

כמות המשקעים השנתית בישראל : 1איור

.7' עמ

הקשר בין פיתוח בר קיימא וחיסכון : 2איור

.9' עמ. במים

פיתוח בר קיימא וקשרים בין תתי : 3איור

הגנה ; הוגנות חברתית; פיתוח כלכלי; מערכות

.9' עמ. על הסביבה

תיאור סכמתי של מחזור המים :4איור

.10' עמ. העירוני

. תיאור סכמתי של מחזור המים בטבע: 5איור

.10' עמ

תרשים השוואה סכמתי בין מחזור : 6איור

.10' עמ. המים העירוני למחזור המים בטבע

עובי הגשם השנתי באחוזים על פי : 7איור

.11' עמ. חלוקה לאקוויפרים

חלק ממערכת לדוגמא –אגן ירוק :8איור

.12' עמ.ביקבוץ מעברות

.12' עמ. מבט סכמתי על אגן ירוק: 9איור

/ סכמת הגדרת גבולות אגן ניקוז: 10איור

.15' עמ. היקוות

נחל הגעתון עולה על גדותיו בשדרות : 11איור

שנות ה , הגעתון בנהריה לאחר סופת גשם

.16' עמ. 90

שינוי אחוז השטחים האטומים ביחס : 12איור

למחלחלים כתוצאה מעיור והשפעתם על

.18' עמ. המאזן ההידרולוגי

כמות נגר בשטח עירוני לעומת כמות : 13איור

.19' עמ. נגר בשטח פתוח

, בור היקוות מים באזור בורות לוץ : 14איור

.25' עמ. הר הגנב הגבוה

. אופני ניהול הנגר המקובלים כיום: 15איור

.29' עמ

יחידות -א; ריצוף חדיר חלקית: 16איור

. יחדות אטומות עם מרווחים בינהן-ב; חלולות

.35' עמ

חתך אופייני להנחת ריצוף חדיר : 17איור

.35' עמ. חלקית

. חתך אופייני במסנני חול פשוטים: 18איור

.36' עמ

חתך אופייני בתעלת החדרה : 19איור

.36' עמ. פשוטה

. חתך אופייני ברצועת סינון פשוטה: 20איור

.37' עמ

תכנית עקרונית של תעלת צמחייה : 21איור

.37' עמ. יבשה

חתך עקרוני של תעלת צמחייה : 22איור

.37' עמ. יבשה

תכנית עקרונית של בריכת אגירה : 23איור

.39' עמ. בסיסית

חתך עקרונית של בריכת אגירה : 24איור

.39' עמ. בסיסית

חתך סכמתי . חילחול-מערכת הביו: 25איור

.40' עמ. של חילחול מוגבר

חתך סכמתי . חילחול-מערכת הביו: 26איור

.41' עמ. של חילחול חלקי

חתך סכמתי . חילחול-מערכת הביו: 27איור

.41' עמ. של סינון מוגבר

51

המשך–רשימת איורים

פילטר -חתך סכמתי של מערכת הביו: 28איור

.42' עמ

פילטר חתך סכמתי של -מערכת הביו: 29איור

.42' עמ. המערכת הראשונה המותקנת בארץ

-חתך עקרוני לאורך מערכת הביו: 30איור

.43' עמ. תהום-פילטר עד באר ההחדרה למי

נקודת –מבט על בריכת האיגום : 31איור

פילטר טרם ההחדרה -הקצה של מערכת הביו

' עמ. למאגרי מי התהום או השימוש מחדש

43.

תמונה וחתך עקרוני של מערכת : 32איור

.44' עמ. פילטר-הביו

ברכת האיגום בכפר סבא טרם : 33איור

.44' עמ. הכיסוי

מבט על בריכת האיגום בכפר סבא :34איור

.44' עמ. פילטר-כחלק ממערכת הביו

פילטר -הדמיית חתך של מערכת ביו: 35איור

.46' עמ. בפארק עירוני