אביב-אוניברסיטת תל ש לסטר וסאלי אנטין"הפקולטה למדעי הרוח ע

החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה

:"זה הסיפור שלנו"התנועה התרבותית האזידית ותהליכי

הבניית זהות קולקטיבית בקרב האזידים בכורדסתאן ובגלות

מוסמך "חיבור זה הוגש כעבודת גמר לקראת התואר אביב- באוניברסיטת תל .M.A –" אוניברסיטה

עידן בריר על ידי

ו'עפרה בנג' פרופ העבודה הוכנה בהנחיית

2009ספטמבר

ב

תוכן העניינים

ג ............................................................................................................................... תודות

ד .......................................................................................................... ותעתיק רישום כללי

1 ................................................................................................................................ מבוא

4 ............................................................................................. האזידיה מן המסתורין הסרת

5 ................................................................ עדי' שיח של והרפורמה האזידית הדת של ראשיתה

8 ................................................................................. המונותאיסטית בסביבה האזידית הדת

15 ................................................................................. המודרני בעידן האזידים של תיאורים

23 .................................................. עיראק ושל כורדסתאן של המודרנית בהיסטוריה האזידיה

23 ....................................................... העוסמאני העידן מראשית האזידי החברתי הסדר גיבוש

27 ................................................................. עשרה-התשע המאה של העוסמאניים הפרמאנים

35 ........................................................... העיראקית והממלכה הבריטי המנדט בעידן האזידים

41 .................................................................................... 'הבעת משטר שלטון בימי האזידים

50 .............................................................................. האזידית התרבותית התנועה התגבשות

50 ............................ התרבותיים המרכזים והקמת האזידית התרבותית התנועה של התגבשותה

55 ................................... האזידית התרבותית התנועה של המרכזי ההנחלה אמצעי – האינטרנט

59 ................................................................................. האזידי והקולקטיב קולקטיבי זיכרון

65 ......................................... האזידית הקולקטיבית בטראומה תחנות – טראומה של המצאתה

80 .............................................................................. "זהותנו אחר מחפשים, האזידים, אנו"

81 .................................... ?התרבותית התנועה על איום – התרבותיים המרכזים של פוליטיזציה

85 ................................................................... החדשה האזידית הזהות חיבוטי –" ?אנחנו מי"

96 ............................................................................................................................. סיכום

99 .............................................................................................................................. נספח

100 ...................................................................................................... לתמונות מקום מראי

101 .................................................................................................................. ביבליוגרפיה

ג

תודות

ובמהלכה היה לי , גם אם לא רצופה, ארוכה תקופה ארך, שסופו בעבודה זו, המסע האזידי שלי

. עם אנשים מיוחדים ולזכות בתמיכה מגופים נדיבים להיפגש, העונג להעזר באנשים יקרים רבים

היא יקרה לליבי ולכולם נתונה הערכתי והוקרת , תרומתם ואדיבותם של כולם לא תסולא בפז

.כמה אנשים סייעו לי באופן מיוחד בשלבי העבודה השונים וראויים להוקרה מיוחדת. ה שליהתוד

, תאזידישותפתי לחיים ולחוויה ה, עבודה זו לשירי אהובתיבראש ובראשונה מוקדשת

על השעות הארוכות בהן ספגה את כל ; שבעבורה טווסים כבר לעולם לא יהיו סתם ציפורים יפות

בעקבות , יחד איתיצצות ועל ימים של התרו מחשבותייואת יעה את הגיגיששמ, מה שספגתי אני

.פיינית ובמתן יד תומכת ואוזן קשבתהאו הבעדינות, בסבלנות אינסופית תמיד ,אזידיהסיפור ה

על , העצום על שהשפיעה עלי מידעה, ה האינסופיתעל סבלנות ,מנחת העבודה, ו'עפרה בנג' לפרופ

אך בעיקר שפתחה לי צוהר ללשון , על ההערות המחכימות, קדימהשעודדה ודחפה אותי תמיד

ר מירה צורף על הליווי הצמוד והסבלני "לד ;הערבית שבלעדיו כל העבודה לא הייתה מתאפשרת

, ולעתים אזידיעל שהתאהבה יחד איתי בנושא הו ,בכל שלבי העשייהו אישיתה בהנחייה כך-כל

, הגיבוי, אייל זיסר על התמיכה הבלתי מותנית' לפרופ; אהבה אותו גם בשבילי, עים הקשיםברג

דברים שבלעדיהם לא יכול הייתי להגיע , בכל רגע משלוש השנים האחרונות האמון המוחלטו

.לסוף המסע

לקרן מינרבה ולמשרד המדע הישראלי על המימון הנדיב של הנסיעה לגרמניה אשר

למכון מינרבה להיסטוריה . אזידיולעמוד מקרוב על העניין ה "את כל הקצוות לתפור"אפשרה לי

' פיליפ ג' לפרופ; ע הכספי והמורלי בנסיעה לגרמניהעל הסיו, גרמנית ובראש ובראשונה לתהילה

על התמיכה ועל בגרמניה קריינברוק ולצוות המכון ללימודים איראניים באוניברסיטת גטינגן

ר אנטייה "תודה מיוחדת לד. אבי המכון ובספרייתו לקידום מחקרישאפשרו לי להשתמש במש

.התמיכה והידידות, אלי על הסיוע'נא עומרח'ר ח"ונדטלאנד ולד

על .ם ודתםאזידיה אודותמובן -את הבלתי נתאפשר לי להבין שבזכותוא כרו שנג בהו ל

- אותי בנדיבות כבןאירח שעל ו ,טרתו היחידה בחייםה המחקר שלי משהתאמץ בעבורי כאילו הי

נדלים ועל חברות -על האירוח והעזרה הבלתי ייר מירזא דנא"דו פירמוראדסעיד תודה גם ל .בית

הוור 'ג, סאלח עבדו, י'בדל פקיר חג :תודה גם לחברי הקהילה האזידית בגרמניה. אמיתית

שפתחו בפני את בתיהם ואחרים, אבו סאמאן, אבו סרבסת, וורה'ג ןחסו, ראד מאדוומ, סלימאן

שלא נזדמן לי אחריםחברים ולדר דומלי 'ח, עלי סידו רשו, נדי'ליל ג'ר ח"תודה גם לד .ואת ליבם

ר "תודה גם לשופט זוהיר כאזם עבוד ולד .איש בדרכו וכמידת יכולתו-איש, לפגוש ואשר סייעו

.נלידה פוקארו על העידוד והתמיכה

חוו וידעו תמיד לתת , קראו, ששמעו מורן ולאחי יריןלאחותי , מרסיה ואבי בריר, להוריי

עברו איתי כולם, שגם אם לא ידעו, בישראל ומחוץ לה, ולחברים רבים; עצה טובה וכתף תומכת

.את המסע האזידי ועזרו לי להתפתח ולהיבנות עם הנושא

תרמו מידע ותובנות חדשות שסייעו לי להכיר טוב יותר את , בדרכם הייחודית, כולם

טעויות שנפלו , עם זאת. בתוצאתה של עבודה זו רבות תיוהם זכולוסוגיה האזידית ולנתחה ה

.על אחריותי המלאה ןהן כול, באם נפלו, בעבודה

ד

תעתיקכללי רישום ו

כפי שכותבים , "אזידיה"-ו "אזידים" להשתמש בצורות מודע בעבודה זו בחרתי באופן, ראשית

, )"איזדי"או "אזדי"דוגמת , ניתן להיתקל בוריאציות שונות לעתים גם אם( הקהילה עצמםבני

ידי כותב -כולל על –בעברית ובלשונות אירופאיות היה כפי שנהוג, "יזידיה"-ו "יזידים"ולא

ושב בשםהבחירה , ראשית: משני טעמים הבחירה הזו נובעת. לאחרונה עד – שורות אלה עצמו

בהקשר יש בה כדי לשמר את המשמעות הייחודית של השם, לעצמם משתמשים בני הקהילה

בעבודה שמרכז , שנית ;מהות ההיסטורית שלוולצקת משמעות ב ,שימושהחברתי שבו נעשה בו

שימוש בצורה כתיבת יהיה זה לא נכון שלא לעשות , הדיון שלה הוא התנועה התרבותית האזידית

של השם צורות כתיבה אחרות .עצמה עודדה וקידמה שהתנועה הזו שמה של הקהילה באופן

רק בתוך מובאות ישירות שבהן נכתב אולם, עשויות להופיע במקומות מסוימים בעבודה" אזידי"

.צורה אחרתבמקור ב השם

מדריך לכתיבה "ינקטו בעבודה זו כללי התעתיק מערבית לעברית כפי שנקבע בספר , ככלל

החוג להיסטוריה : תל אביב; מהדורה חדשה(' מאת שמעון ש" כון ואפריקהבנושאי המזרח התי

יופיעו שמות פרטיים ושמות מקומות בניקוד , במופע הראשון). 2002, של המזרח התיכון ואפריקה

לכתיבת שמותמוכרת מקובלת וה במקרים שבהם קיימת צור. לצורך הדגשה, מלא ובגופן שונה

;עראק-עיראק במקום אל: דוגמה(העדפתי אותה – הרגיל השונה מן התעתיק המדעי בעברית

במקרים מסוימים הושמטה , בשמות פרטיים .)דאד'בגדאד במקום בע ;מוצל-אלמוסול במקום

.עראק נכתב עיראק-והשם אל בארזאנינכתב בארזאני - אל השם, כך. הערבית הידיעה "- אל"היה פונטי ולא –ואנגלית כורדית , תורכית –שפות אחרות המופיעות בעבודה ק מיעתהת

אותיות כורדיות תועתקו לעברית באמצעות העיצור . תנועות עזר לא תועתקוכאשר מדויק

כאשר הייתה צורה , לצורך שמירה על דיוק). 'פ - پ'; ב /'ו - ڤ'; ג - گ: כך לדוגמה(המקביל

שגורה בכתבים ם ולמולה צורה ערבית האזידיבכתביהם של תדיר כורדית המצויה בשימוש

הערביתם שימוש בצורה אזידי עושים כותביםגם אם לעתים , הועדפה הצורה הכורדית, הערביים

, במופע הראשון צוינה הצורה השנייה בסוגריים, במקרים כאלה ).אר'שנגאל במקום סנג: דוגמה(

הועדפה הצורה התורכית , בשמות תורכיים שמקורם ערבי .לצורך הקלת הקריאה וההבנה

).חמיד-עבדולחמית ולא עבד אל; ימאת'תנזימאת ולא תנט; מאני'עוסמאני ולא עת –לדוגמה (

1

מבוא

הראשון היה דיווח עיתונאי . עוררו אצלי סקרנות בעניין האזידיבמקרה שני טקסטים שנפלו לידי

לראש ממשלת , ירי ביי'אמיראן חכהאזידי , חבר הפרלמנט העיראקי על פנייתו של

מלפתוח את דבריהם שחברי הפרלמנט יחדלובבקשה , עפרי'ג-אלאבראהים , עיראק

" מבקש אני מאלוהים מחסה מפני השטן הארור" –האסלאמית "ה'תעויד "אמירת הב

בצבא השני היה ספר של מתורגמנית 1;]ים'רג-שיטאן אל-באללה מן אל' אעוד[

שהגיעה עם יחידתה במהלך הפלישה , )Kayla Williams(קיילה ויליאמס שמה , ארצות הברית

באחת מן השיחות הרבות עם האזידים . לכפר אזידי בשנגאל 2003האמריקנית לעיראק בשנת

כיוון שאתם אנחנו אוהבים את אמריקה: "שתיעדה ויליאמס בספרה נאמרו לה הדברים הבאים

בגלל זה אנחנו אוהבים אמריקנים ואנחנו רוצים . שונאים מוסלמים ואנו שונאים גם כן מוסלמים

בגלל שהם . בשביל להגן עלינו מן המוסלמים. או ישראל –אתם . שאמריקה תישאר כאן לנצח

כי חשתי את הטקסטים הללו מיד משראיתי 2".כורתים את עצי הזית שלנו וחוטפים את נשותינו

י בהכניסה לעו. הן מבחינה דתית והן מבחינה פוליטית, הסוגיה האזידית היא סוגיה מורכבת

אך גם עד כמה לא הייתי מודע לעומקה של , הקורה במסגרת המחקר הוכיחה לי עד כמה צדקתי

.המורכבות

לדתות יםדמוק דתם ששורשי ,ת הטרודוקסיתתידקבוצה הם םאזידיה

מקום . בתוך מסגרת חברתית סגורה ומסוגרת עתיקיםריטואלים םימשמרוהם המונותיאיסטיות

שבה כחצי , יתעיראקרדסתאן הוכמושבה של הקהילה האזידית הגדולה ביותר והמרכזית הוא ב

אלהכ ם כופרים אוהיותשל ב םברוב מוסלמי העוין אות םמכל עבריה יםמוקפה ,מיליון אזידים

המתחוללת תופעה תרבותית וחברתית לבחוןאבקש בעבודה זו . מן האסלאם םבה ושחזר

ובגלויות , לב הקהילה ,כורדסתאן העיראקיתב םזידיאלות הקהיממחצית שנות התשעים בקרב

. תופעה של הבניית זהות אזידית חדשה והנחלת זיכרון קולקטיבי חדש, השונות באירופה

רשמית של - בלתיגג -תנועת, "התנועה התרבותית היזידית" במרכזה של העבודה עומדת

שמטרתה הראשונה במעלה היא ו שהתגבשה בשני העשורים האחרונים זידיםאינטלקטואלים א

במקומות השונים ויצקן זידים ייצר לכידות בין קהילות האיצירתו של מכניזם חברתי אשר

-שרק אל-אל" ,ה'תעויד-אל' דולה בעדם לפט- עפרי ומסאולי אל'ג-ב עראקי יטאלב אל'נאא"', מעד פיאצ 1

.2005באוגוסט 11, 9753גיליון , אוסט2 Kayla Williams, Love My Rifle More Than You, (New York: W. W. Norton & Company, 2005),

p. 185.

2

קולקטיב זה אמור להגן על האזידים במקומות השונים מפני אובדן הזהות . קולקטיב אחדל

כורדסתאן , במולדת –כורדי וערבי –עבר וכן מפני התנגשויות עם הרוב המוסלמי וזיכרון ה

מחד גיסא ומפני אבדן הזהות האזידית ואבדן הזיקה הקולקטיבית אצל קהילות , העיראקית

.הגולים

ת זהותיילהבנ משותפת פועלים במסגרתהאינטלקטואלים של התנועה התרבותית

הנבדל , תאזידיה נרטיב היסטורי ייחודי לבני הקהילהשל ולהבנייתוזידית חדשה קולקטיבית א

הציר .מן הנרטיבים הכורדי או הערבי אשר היו הדומיננטיים בקרב היזידים עד לשנות השבעים

נסוב סביב, כמו גם של מערכת הסמלים והמיתוסים ההיסטוריים החדשים, המרכזי של נרטיב זה

מאות השנים בדית בכורדסתאן העיראקית טראומת הרדיפות וההרג שחוותה הקהילה האזי

נוכחים מאוד בזיכרון היו זיכרון הטראומה הזו ותחושת הרדיפה והסכנה התמידית .האחרונות

שהתנועה , אפוא, אין פלא. זידיםל האלכת והם מוכרים היטב ות האזידיוהעממי ובמסור

.הבניית הזיכרון החדשכאבני יסוד בהתרבותית רתמה אותם

של התנועה התרבותית היזידית ועל ותהפעולה הייחודי דרכיעל אבקש לשיםדגש מיוחד

האמונים , מרכזי התרבות –למנגנוני ההנחלה של התנועה האזידית התפקיד הייחודי השמור

אתרי ו; בבפועל על מלאכת ההנצחה וההנחלה של הנרטיב החדש ועל מלאכת גיבוש הקולקטי

לאינטרנט תפקיד . ישיח הזיכרון האזיד מתנהל גרתםשבאמצעותם ובמס –ים זידיהאהאינטרנט

המרכזי של כי אם גם את המקור , שכן הוא מהווה לא רק את מושא המחקר, מיוחד בעבודה זו

מקורות אמת היא כי ". התנועה התרבותית"הכתובים בידי אינטלקטואלים אזידים מן המקורות

קושי ברורות של ארעיות ושל ותבעימציבים , מסוג אלה המופיעים בעבודה זו, מקוונים

באמצעות , ולו חלקית, בעיות הללו אני מקווה שעלה בכוחי לפתורהאת . להתחקות אחר הכותב

ה בעמודים הרלוונטיים באינטרנט ובאמצעות נסיעת מחקר לגרמניה הצפייה האחרונמועד ציון

עם . נט האזידייםבאתרי האינטר "האלמונים"למקצת מכותבי המאמרים להתוודעשסייעה בידי

בשל מרכזיותו של האינטרנט בשיח האזידי החדש , נדמה כי חרף הבעיות האובייקטיביות, זאת

אין לו , חקרמבמרכז ה הניצבת, תנועה התרבותית האזידיתלהמובהק ביותר ובשל היותו הביטוי

.הקולקטיבי שמהם עשוי הזיכרון הגלםלחומרי מרתקתתחליף והוא מאפשר הצצה

אשון בעבודה סוקר את ראשיתה ואת התפתחותה של הדת האזידית ואת הפרק הר

מובאות רבות נשזרולכל אורך הפרק . מגעיה הראשונים עם העולם המונותיאיסטי שסביבה

תפסו יו בעלות השפעה רבה על הדרך שבה נממחקרים ודיווחים שנכתבו על האזידים אשר ה

הפרק . רין גם על הראייה העצמית האזידיתדבר שהק, האזידים בעולם האסלאם ובעולם המערבי

3

השני מנתח את ההיסטוריה של הקהילה במאה השנים האחרונות לשלטון האימפריה העוסמאנית

האירועים בפרק מהווים כולם את התחנות המרכזיות ברצף . בעיראק ועד לסוף המאה העשרים

את , תית האזידיתהפרק השלישי מציג את התנועה התרבו. הטראומות של הקהילה האזידית

בפרק אנתח את הבניית הטראומה הקולקטיבית בתודעה האזידית . מטרותיה ואת דרכי פעולתה

הפרק הרביעי . ואת הרציונל שמאחורי פעולות ההבנייה וההנחלה "תחנות"כרצף ארוך ולכיד של

מביא דוגמה חיה להתפתחותו של השיח האזידי בנושא ההגדרה העצמית של הקהילה והזדהותה

.הלאומית ולהשפעת שיח הטראומה על הראייה העצמית של האזידים

4

האזידיהסרת המסתורין מן ה

ת אזידיוהקהילה ה ,וייחודייםבעלת מנהגים ואמונות סודיים והטרודוקסית דת , תאזידיהדת ה

מסופוטמיהבוהמסתוריים המרתקים ן הגורמים ביהיו משך השנים מהמתבודדת והמסתגרת

.דתםום אזידיה אודותלמכביר מיתוסיםבדים ו- משך השנים סיפורי צצו ועלושל סיבה זו וב

במתן לקושי הסבר חלקי לספקעשוי ,לכל הפחות עד השנים האחרונות, מחקרים בנושאהמיעוט

מספק לחילוקי הדעות ולערפל בוודאי לא הסבראך , תאזידיהיבטים שונים של הדת ההסבר ל

היות שההיסטוריה של הקהילה וההווה שלה פורשו בדרכים . כל פרט אודותיהכמעט האופפים

אבד שבאגדות גם כיום מן הנמנע להיתקל לא, שונות ובכפוף לנטייתו או להטייתו של המחבר

.פרכונדמה כי הוגם שנים לאחר ש ,םאזידיאודות ה עליהן הכלח

פרוסה על פני אזורים גיאוגרפיים נרחבים ומרוחקים זה מזה ת אזידיהקהילה ה

, ראוי לציין. אלף איש ברחבי העולם שבע מאותומונה כיום כ שטחן של כמה מדינותהנחלקים בין

כי מספרים מדויקים אינם בנמצא באף אחת מן המדינות בהן קיימות קהילות אזידיות , ם זאתע

סס על הערכות והצלבות מידע ממקורות רבים ככל הניתן המספר הכולל המובא כאן מבו, ולפיכך

בעיירות ובכפרים , ת שוכן בעיראקאזידיהקהילה ה ה שללב- לב. ועשוי להיות גדול או קטן יותר

. למוסומזרח לעיר -קילומטרים מצפון חמישיםכ, אן'שבאזור שיח שאללהמקדש ב ים אתבבוסה

אלגנ שעיר סביבות הב צויהמ, ובעולם בכלל ,ביותר בכורדסתאן העיראקיתדולה גהקהילה ה

אין בנמצא מספרים מוסמכים של .)אר'גנ ל סב'ג –בצורה הערבית (באזור הר שנגאל ו

חצי מיליון לכלכל היותר אך מעריכים כי מספרם הכולל מגיע , ם בכורדסתאן העיראקיתאזידיה

1.נפש

נמנו במפקד האוכלוסין שנערך שבה ,ות קטנות יותר קיימות בארמניהאזידיקהילות

מן האוכלוסייה הכורדית 95%-ממהווים למעלה אשר םאזידיאלף למעלה מארבעים 2001בשנת

ףאל יםעשרכמה אלפים בודדים עד , על פי הערכות שונות, מצוייםשבה , בגיאורגיה 2;במדינה

שבעים אלף לפי הערכות ממעיטות - אלף על חמישה עשרמספר שנע בין שבה , בסוריה 3;םאזידי

1 Sebastian Maisel, "Social Change Amidst Terror and Discrimination: Yezidis in the New Iraq," The

Middle East Institute Policy Brief, № 18 (August 2008), p. 1. , באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ארמניה, 2001תוצאותיו המלאות של מפקד האוכלוסין הארמני משנת 2

).2009ינואר : צפייה אחרונה( http://docs.armstat.am/census/pdfs/51.pdf: בקישור3 Iraklii Chikhladze and Giga Chikhladze, "The Yezidi Kurds and Assyrians of Georgia: The Problem

of Diasporas and Integration into Contemporary Society," Journal of the Central Asia & the Caucasus, Vol. 3, № 21 (2003), pp. 175-176.

5

שנייה תאזידי האוכלוסיישבה מצויה ובגרמניה שהפכה כיום למדינה 4;פי הערכות מפליגות- על

מורכבת ת בגרמניה אזידיהקהילה ה ה שלמרבית. קהילה בכורדסתאן העיראקיתלבגודלה רק

בכמה גלים מאז שנות ם מתורכיה אשר הגיעו לגרמניה אזידיאוכלוסיית מהגרים ופליטים מ

אשר , ת בתורכיהאזידיהקהילה ה. השישים ואשר מרביתם מרוכזים במספר קהילות מרכזיות

5.נרדפה בשל דתה משך השנים היגרה כמעט כולה למערב וכיום היא מונה כמה מאות בודדות

היא השפה –בעיראק ומחוץ לה –ידי האזידים בכלל האזורים - השפה המדוברת על

) מקורו באזור בהדינאן בקרבת העיר מוסול, שכשמו(הבהדיני -י'הכורדית בניב הקורמאנג

6.ידם באופן כמעט בלעדי ובמבטא ייחודי המקל על זיהויים- האופייני מאוד לאזידים ומדובר על

כשפת הסמוכים לעיר מוסול אינם דוברים כורדית יאנ זחבו היקשעב תושבי הכפרים , עם זאת

ודומה יותר הדבור בעיר מוסולהנבדל מן הניב העיראקי , אלא ניב ייחודי של השפה הערבית, אם

היא השפה אף שהכורדית -על 7.ם כי מצויות בו השפעות רבות של השפה הכורדיתא, הלבנונילניב

איש במערכת החינוך של-תושבי המדינות השונות התחנכו איש, ידי כלל האזידים-המדוברת על

עניין זה . אותה מדינה ולכן שפת התרבות ושפת הכתיבה של האזידים משתנה ממקום למקום

חד להבנת הסיבה למיעוט הכתיבה האזידית בשפה הכורדית ונטייתם של הכותבים חשוב במיו

או בתורכית בקרב האזידים ( בערביתכמעט אך ורק שירה ומחקרים , האזידים לפרסם ספרים

.)שמקורם תורכי

עדי 'והרפורמה של שיח הדת האזידית ה שלראשית

דתות מסופוטמיות לשיש הטוענים כי הדת האזידית היא שריד

המיתראיזם , הבבלית והאשורית, קדומות דוגמת הדתות השומרית

העדויות נדי רשו טוען כי 'ליל ג'החוקר האזידי ח. או הזורואסטריזם

הן " אזידי"המוקדמות ביותר לקיומם של האזידים ולמצער של השם

הוא מביא בספרו , כראייה. כבר מן האלף השלישי לפני הספירה

ממצא ארכיאולוגי שגילה " לקראת ידיעת האמת על הדת האזידית"

כתובת אשורית , )Laufrey Nabo( י נאבוילאופר, חוקר אזידי אחר

-NOHR" (הארגון הלאומי לזכויות אדם בסוריה"דוח של " ,איזידיה- דיאנה אל-אל", עמאר קרבי: הנתונים מתוך 4

S( ,2007, פי סוריה אנסאן-וטניה לחקוק אל-מה אל'מנט-אל: דמשק. 5 Eszter Spät, The Yezidis (London: Saqi Books, 2005), p. 17. 6 Ibid. pp. 18-19. 7 Ibid. pp. 21-22.

1' תמונה מס

"די-זי-אה"ההברות בכתב יתדות שומרי

6

הרוח הטובה "שמשמעותן , "די-זי-אי"ת ועליה מופיעות הסימניות עתיקה כתובה בכתב יתדו

כתובת זו ואחרות 8).1' תמונה מס' ר( "אלו ההולכים בדרך הנכונה" –ובהשאלה " והטהורה

ואשר הפך 1990שצייר נאבו בשנת היו הבסיס לציור סמלי של טאווס מלכ, שנמצאו על ידי נאבו

).נספח לעבודה זו' ר(לסמל הבלתי רשמי של הקהילה האזידית

צבאו של הקיסר מעיד כי מן המאה השביעית לספירה, תיאופנסהכרוניקאי היווני

. ימינו- מוסול בתהעיר השוכנת במקומה של , "םזדי"הביזנטי הרקליוס חנה ליד עיר ששמה

י סבור כי אין זה מקרה שהעיר מוסול נקראה בעברה בשם זה וכי ין זכהחוקר הכורדי מחמד אמ

יושבי אזור מוסול " אזידים"אותם וככל הנראה ספג .יש בכך כדי להעיד על יושביה שהיו אזידים

,הנצרות – םמשך השנים השפעות מן הדתות המונותיאיסטיות החדשות אשר הופיעו באזור

ממש כמו , האזידיםמוצאם של נוספת במחקר כיום היא כי הנחה מקובלת 9 .והאסלאםהיהדות

הנחה זו מוסברת בכך שאצל האזידים הלשון הכורדית בניב . אירופי- הודו הוא, כורדיםשל ה

בדתם , נוסף על כך .גם שפתם של כתבי הקודשוהינה גם שפת הדיבור בהדיני- י'הקורמאנג

שהיו נהוגים בתרבויות ובדתות ולחנים ופ סמלים, שמרים האזידים מנהגים קדומיםמ, ובתרבותם

. אירופיות קדומות- הודו

משווה את ) C.J. Edmonds(ון אדמונדס 'הבריטי ססיל גוהדיפלומט השליח הפוליטי

עדי בן ' קבר השיח בו מצוי ,ביותר למאמין האזידיוהמקודש המקום החשוב , לאלשעמק

מרתק ביותר של עם כהמ הנפלא של לאלש הוא ה העמק "של האזידים ואומר " מכה"ל 10,מסאפר

ום אחר משווה הכומר קבמ 11".שגוי ואינו מובן כהלכה אך הזוכה באופן מצער להיות מוצג באורח

המקדש "את לאלש לירושלים של האזידים ואומר כי ) W.A. Wigram( נגר ויגראםיויליאם אי

12".עדי' המקדש הנסתר של שיח הוא, ירושלים של נדריהם ושל מנחותיהם, המרכזי שלהם

למעצב ולאביה של הדת האזידית כפי שאנו מכירים אותה , לרפורמטורעדי נחשב ' השיח

הנסתר סיפור סתום ומעורפל שרב בו – כולה סיפורו הוא סיפורה של האזידיהבמידה רבה היום ו

.21-20' עמ, )1998, ראבון: אופסלה( ,איזידיה-דיאנה אל-נחו מערפת חקיקה אל, נדי רשו'ליל ג'ח 8, )לונדון( זמאן-אל" ,ברלמאן- יל אכבר פי אל'המה ויתטלעון אלא תמת'איזידיון יחתפלון בעיד ג-אל", ר דומלי'צ'ח 9

Austin Henry Layard, Ninveh and Its Remains, Vol. 1:ראו גם ;2006באוקטובר 10, 2522גיליון (Piscataway, NJ: Gorgias Press, 2001), pp. 300-301; W. Francis Ainsworth, "The Assyrian Origin of the Izedis or Yezidis – the so-called ‘Devil Worshippers’," Transactions of the Ethnological Society

of London, Vol. 1 (1861), pp. 15-18. –אזידים - אזידים ולא –מקורות שונים : עדי' אין ודאות אודות אופן הכתיבה וההגייה הנכון של שמו של השיח 10

עם אזידים שמעתי שקיימתי במפגשים . עדי ואפילו האדי, עאדי, עדי –מציעים צורות דרכים שונות לאיות השם .כאשר זו הראשונה דומיננטית מכולן ולכן בחרתי להשתמש בה בעבודה זו, עאדי ועדי, את הצורות עדי

11 C. J. Edmonds, A Pilgrimage to Lalish, (Aberdeen: Royal Asiatic Society, 1967), p. 21. 12 W. A. Wigram, The Cradle of Mankind: Life in Eastern Kurdistan, 2nd Edition, (London: Adam

and Charles Black, 1922), p. 38.

7

' פרטים הידועים אודות השיחה ים הםמעט .ושעד היום אין וודאות לגבי מרבית פרטיוהגלוי על

,אם כי, דת צופי נצר לשושלת האומיית-הוא היה אישהמקורות הוא כי מרביתמקובל על עדי וה

עדי' של השיח המדויק ייחוסו, )Zorabê Bûdî Aloian(יאן לו א אבר כפי שמציין החוקר האזידי זו

שבבקעת הלבנון כבלעבבאזור נולד בכפרדי ע' השיח 13.במחלוקתשנוי בשושלת האומיית עודו

יהכאר השתקע בהרי ,לאחר שבילה את ימי לימודיו בבגדאדו 107814- ו 1073בין השנים

במקורות . סגפניה-צופילנהל את אורח חייו ה שם מצא מפלט שאיפשר לו, שבכורדסתאן

בנשימה אחתר מגדולי דורו המוזכ, עדי בן מסאפר כמסלם אדוק וסגפן' המוסלמים מוזכר השיח

.פים אדוקיםהם כצושפרסומם יצא גם יאלז'ע-אלו יאנ ילג-ר אלאד ק-ד אלבעעם

-אל"ציין בספרו , עדי' שחי ופעל בימיו של השיח, סמעאני-אלמי מוסלהכרוניקאי ה

:בכורדסתאן של ימינו, מקום ישיבתם בהרי חלואןואת )כך במקור( זידיםיאת ה "אבס נ א

אוכלים אוכל , פרישותהם חיים חיי . פגשתי קבוצה גדולה של יזידים, בהרי חלואן ובסביבתם, בעיראק

יה האמאמות וכי הם מאמינים כי ליזיד בן מעאו. ורק לעתים נדירות באים במגע עם אנשים‘ חלאל’

' וארג'וקבוצה מן הח.. .תפילהצורך ביום שישי ונכחו במסגד ל... 'מרג-ם במסגד אלראיתי. עמו הצדק

שטען כי אללה ירומם ויתעלה ישלח נביא מבין ... והם אנשיו של יזיד בן אניסה, שנקראת יזידיה

ויוריד לו ספר שנכתב בשמיים במכלול אחד והוא ינטוש את השריעה ] ערבים-הלא, הנכרים[ ם'ג ע ה

ואלו מן , הנזכרת בקוראןותהא עדתו מן הצאבאה , שלוםוישים לו תפילת אללה עליו , של מחמד

.'וארג'הכופרים ביותר בח15

' וארג'של סמעאני בתארו שתי קבוצות שונות של ח "יזידיה"גם אם אין ודאות מהי אותה

מעניין כי זהו אזכור , שונים "יזידים"הקיימות תחת אותו שם בעיראק ונאמנותן נתונה לשני

גם לאחר , שכן במרבית המקרים, עדי' עוד מימיו של השיח, "יזידים"ראשון ונדיר ביותר לשם

המסדר ( "עדויה-ה אליקר ט-אל"ההתייחסות לחסידיו הייתה בשם ', פטירתו של השיח

.)העדה העדוית( "עדויה-אלה פ'אאט-אל"או )עדי' השיח שם- על, הצופי העדוי

אבן )ממוצא כורדי( המוסלמיעדי הכרוניקאי ' מתייחס לחסידיו של השיח בשם זה ממש

' ומסייע בידינו להבין את מידת ההערצה שזכה לה השיח" אעיאן-יאת אלופ "בספרו אןכ ל 'ח

:הצופי עדי

אמונתם ... סם אשר על שמו נקראת העדה העדויתהמאמין ישר הדרך והמפור... עדי בן מסאפר' השיח

עולם לם היא צידת, שאליה הם מתפללים] כיוון התפילה[בו עברה את הגבול עד כי הפכוהו לקבלה

הדרך והמפורסמים - ים ישרי'הוא היה בן לווייתה של קבוצה גדולה מבין השיח. עליה ישענווהבא

-ואחר כך פרש לו להרי אל]... גילאני- קאדר אל-עבד אל[ילי 'ג-קאדר אל-ועבד אל ...י'מנבג-כעקיל אל

13 Zorabê Bûdî Aloian, Religious and Philosophical Ideas of Shaikh ‘Adi b. Musafir: The History

of the Yezidi Kurds in the Eleventh-Twelfth Centuries (Spånga: Apec Förlag, 2008), pp.38-40. .41-40' עמ, שם 14 .694-693' עמ, )1988, נאן'ג-דאר אל: בירות( 5חלק , אנסאב-אל, סמעאני- אל 15

8

נטו לו , אנשי האזור הזה כולם]. מסדר צופי[ובנה לו שם זאויה , השייכים למחוז מוסול, הכאריה

.כזו שלא נשמע על שכמותה בקרב כל ראשי המסדרים, אהדה16

1162 –רה 'להיג 557של שנת [ מחרםבחודש "מציין כי יר'ת א-ן אלאב מוסלמיהכרוניקאי ה

הכאריה השייכת למחוז -השוכן בארץ אלבן מסאפר הסגפן עדי ' השיחהלך לעולמו ] לספירה

ועקר למוסול ואנשי הכפרים וההרים מן האזור הזה ,מן העיר בעלבכ , שאם-הוא מאל. מוסול

עדי ' שמו של השיח 17."ע עד מאודדעתם בו הייתה טובה והוא ידו, נשמעו לציוויו, הלכו אחריו

דת - תמונה של איש תיירטמצ ותיאורים הללו שלכל הובנזכר גם במקורות ערביים אחרים

הצופית- תהדתי פעילותוועל השאמי לית על מוצאולוישנה הסכמה כ, ידוע ואהוב, אדוקמוסלמי

לא מפורטים כן וכי הוא ייסד דת חדשה בכרוניקות הללו מעבר לכך לא נרמז . באזור כורדסתאן

וייחוס ולא נעשה קישור בין הנזכרים בספרו של סמעאני" יזידים"קשריו עם חסידיו ועם אותם

.אזורהפיכתו לדמות דתית נערצת בין בלהאומיי המשפחתי

עדי כמחוללה של הטריקה העדוית או של הדת האזידית ' השיחראשית דרכו של , ואכן

עדי לדת ' ובלתי ברורה די הצורך והעדות היחידה הקושרת בוודאות את השיחתרה סתומה נו

עדויות מהימנות בנמצא יןא, למעשה. האזידית היא המסורות האזידיות שנמסרו מדור לדור

האזידית או על המרה עצמו את הדת עדי' השיח של קבלתואודות אפילו החיצוניות לאזידיה

ספיגתן את בוודאותאין גם ראיות התומכות או שוללות . שלוהטריקה הצופית המונית של חסידי

דת האזידית ונקודות הדמיון המצויות כיום עשויות תוך הצופיות ל- של השפעות אסלאמיות

שהייתה רוויה השפעות להתגלות כלא יותר מהשפעות שספגה הדת האזידית מסביבתה

דיו מן האסלאם לאזידיה עדי וחסי' ההוכחה היחידה למעבר שעשו השיח. מונותאיסטיות

שבה אין ספק שהאזידים רואים , ולמקורות מנהגיה הייחודיים של הדת היא מבחן המציאות

.עדי וקושרים אותו בקשר היסטורי איתן לדתם' עצמם צאצאיו ותלמידי חסידיו של השיח

והיא איננה דת כתובה בעלת מדור לדור פה- בעלשהעובדה שהדת האזידית מבוססת על מסירה

תרמה , אלה המונותיאיסטיותבכבדתות אחרות ובעיקר , ספרות דתית או היסטורית כתובה

בוודאי לפער זה במחקר ובכל מקרה אינה מסייעת בגילוי עדויות מצד שלישי שיאמתו את האמור

.במסורות האזידיות

הדת האזידית בסביבה המונותאיסטית

.255-254' עמ, )1969, קאפה'ת-דאר אל: בירות( 3חלק , ןזמא-אל' אבנאא' אעיאן ואנבאא-ופיאת אל, לכאן'אבן ח 16 .190' עמ, )1851, דפוס בריל: ליידן( 11חלק , 'תאריח-כאמל פי אל-אל ,יר'אבן את 17

9

הייתה עובדה שהקשתהפה -מסירה בעל-וראלית המבוססת עלדת א ההיותה של האזידי

, ובייחוד אודות התקופה הפורמטיבית שלה, אודותיהעל מציאת מקורות מהימנים בלי כל ספק

נדמה כי קושי גדול לא פחות בהבנת הדת האזידית משך השנים טמון , עם זאת. עדי' בימי השיח

שתרבותם הדתית הייתה די כותבים וחוקרים י-הדת האזידית נעשתה על ה שלבעובדה כי בחינת

האזידיתהמורכבות התיאולוגית של הדת יהם להבין אתעל שהקשתהעובדה , תמונותיאיסטי

שליחיו ומלאכיו ומחוץ למסגרת המחשבתית ולעולם , במנותק מדימויים מונותיאיסטיים של האל

.המושגים והדימויים של הדתות המונותיאיסטיות

נדמה . ן הדת האזידית והדתות המונותיאיסטיות רב השונה על הדומהכי בי נדמה, ואכן

גם כי המכנים המשותפים ונקודות הדימיון בין הדתות הם מקריים ביותר ומקורם בהשפעות

ניתן לזהות באמונותיה , ככלל .בין הדתות השונות ףרצוסביבתיות ולא בדיאלוג תיאולוגי והלכתי

לנהוג בדתות , ולעתים אף דמיון רב, בציוויה ובפולחניה דמיון מסוים, של הדת האזידית

קשה , גם אם חלק ממצוות אלה נושא שם דומה או אף זהה, אולם. המונותיאיסטיות הגדולות

תות מד תהשואב מזיגה של השפעותלזהות בהן השפעה סדורה של דת אחת אלא לכל הפחות

.שונות ומתקופות שונות

הוג ציוויים ופולחנים דתיים אזידים רבים מזכירים באופן ביצועם להלכה ולמעשה את הנ

ושל בדת האזידית שמותיהם של פולחנים שונים במקרים מסוימים . בדתות המונותיאיסטיות

אופן ות המונותיאיסטיות ובזהים לחלוטין לשמות המקבילים בדתלמאמיניה מקומות קדושים

בדומה , "זמזם"בתוך מתחם הקבר בלאלש קיים מעיין קדוש הנושא את השם . אסלאםמיוחד ב

ושמו של אחד ההרים המתנשא מעל העמק בו מצוי מתחם הקבר למעיין הזמזם הקדוש במכה

אינן ברורות די אתהז לזהותהסיבות . כשמו של ההר הסמוך למכה, "בל ערפה'ג"הוא

כדוגמת הטענה כי אמנם היו המקומות , הבהירות הזו-אי בסיס נו עלהצורך ואגדות עממיות נב

במקומות אחרים נטען כי מוצאם . עדי גרם להם לעבור ללאלש' אך השיח, הללו בתחילה במכה

עדי ושל כמה מחסידיו הראשונים יכול להסביר את השמות המוסלמיים שניתנו ' הערבי של השיח

18.בדת האזידית שהוכנסו לדת ככל הנראה בימיהם למקומות שבקרבתם חיו ופעלו ולמנהגים

דת עדי בלאלש נקראת ב' מצוות העלייה לרגל למתחם המקודש של קבר השיחמעניין כי גם

גם העלייה לרגל ללאלש נהוגה , בדת האסלאם יה לרגל למכהיכמו מצוות העלו "'גח" תאזידיה

. כלכלית וגופנית, לאלה היכולים להרשות לעצמם את המסע, רשות-כמצוות

18 Spät, The Yezidis, pp. 55-56 ;4, "בחזאני"אתר " ,מבתדעון-אל –קפון 'מת-אל", ידי'קאא-אלד אל'ח: ראו גם

: צפייה אחרונה( http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=35822: בקישור, 2009במאי .)2009יולי

10

האזידים :אפשר למצוא במנהגים אזידיים אחרים לדתות המונותאיסטיות דימיון נוסף

כאשר , אם כי בלא הגדרה של גיל המילה, בדומה לנהוג ביהדות ובאסלאם את בניהם למולנוהגים

דשים מי המעיינות המקוב נהוגה גם הטבלת הילדים ;קבורתו וד בטרםאזידי חייב להיות נימול ע

נהוגות בדת , כמו כן 19;בדומה לנהוג בנצרות ,והזמזם )"יפא סי אנ כ "(הלבן המעיין, בלאלש

אלא שביצוע , בדומה לכל הדתות המונותיאיסטיות, האזידית בין שלוש לחמש תפילות יומיות

תירגול "הוא בגדר , נדי'ליל ג'אלא כפי שמגדיר זאת החוקר ח, התפילה אינו מחייב כבשאר הדתות

ניתן למצוא עוד דמיון במאפיינים נוספים כדוגמת חג האביב 20."נפשי בין המאמין ליוצרו העליון

"המ'ג", החג המרכזי בלוח השנה האזידיג במקביל לחג הפסח והפסחא או גהנח – אלסר ס –

.הנחגג במקביל לראש השנה היהודי, "הי עמ'ג"או

, המסוים לדתות המונותיאיסטיות בחלק מן המנהגים והמצוותעל אף הדימיון נדמה כי

דואליסטיות-וגנוסטיות הטרודוקסיות, סינקרטיסטיותגדול דווקא הדימיון בין האזידיה לדתות

ליל בספרו 'כך מראה החוקר הכורדי אחמד מלא ח .מאזור מסופוטמיה ופרס מודרניותעתיקות ו

– האש והרוע, השמש –כי כמה יסודות מרכזיים בדת האזידית " אן ללאלש'מאזרביג"

השפעה ב, האמונה בשמש. מתאפיינים בדימיון רב לעקרונות דומים בדתות אחרות מן האזור

יימת בעיראק עד ת הקמנדאי- והדת הצאבאית םזהמיתראי ,ישירה ועקיפה מן הזורואסטריזם

בעת , תפילת הבוקר מבוצעת עם הפנים לכיוון השמש: היא אלמנט מרכזי בדת האזידית, ימינו

על , האש. פניו של המת מופנים לכיוון השמש ואין לומר דבר שקר בשבועה בשם השמש, הקבורה

. יאף הינדו מנדאי-צאבאי, ראיתמי, ריטשמקורה זורואסהיא אמונה גם, ליל'פי מה שמראה ח

מזוהה עם השטןהמלאך השבה נתפס ,אלמנט מרכזי באמונה האזידיתגם הוא הרוע מהווה

–בניגוד לדתות המונותיאיסטיות –פי האמונה האזידית -עלם לוא .כייצוג של הרוע האלוהי

ציר עצמו מהווה הוא לכן וומן הטוב האלוהי השטן הוא חלק בלתי נפרד מן הישות האלוהית

תהמנדאי-איזם ובעיקר בצאבאהרתיג במדימיון לנהו ליל'מזהה ח, במקרה זהגם . אמונה חשוב

21.תבתוך היישות האלוהיע כמשלימים הכרחיים שהינה דת דואלית המקדשת את הטוב והר

מוצא כי האזידיה היא ) Austin Henry Layard(אוסטין הנרי לאיארד , הארכיאולוג הבריטי

.118-116' עמ ,שם, נדי רשו'ליל ג'ח 19 .131-127' עמ, שם 20 .96-49' עמ, )2006, ספירז: ארביל( לאלשאן אלא 'רביג'מן אד, ליל'אחמד מלא ח 21

11

, עות מאניכאיסטיות וגנוסטיותפושל הש האסלאם, הנצרות, תמנדאי-מזיגה של הדת הצאבאית

22.אם כי גם הוא מוצא כי הדימיון הגדול ביותר של האזידיה הוא לצאבאה

מביא החוקר , הדת האזידית ודתות אחרות באזורבין דימיון ל דוגמאות מעניינות אחרות

ם והמסורת הטקסיבספרו על ,)Philip G. Kreyenbroek( קריינברוק' הבריטי פיליפ ג

דימיון רב בין האזידיה ובין דת אחרת המתקיימת ק מוצאקריינברו .הטקסטואלית של האזידים

את הדימיון "). אנשי האמת(" קח-ל אלהא –ובעיקר בחלקה האיראני , באזור כורדסתאן

מערכת המעמדות –יה המובהקים של הקהילה האזידית מאפיינמ אחדביותר הוא מוצא ב הבולט

–לשלוש קבוצות חברתיות נבדלות ת את החברהוהמחלק, החברתיות הקסטותהחברתיים או

ממסגרת גותיאורה המפורט חורמורכבת למדי האזידית מערכת המעמדות .'חושיפיר , מריד

ומועדפים ואחרים שבה מעמדות גבוהיםהיררכית י אם אומר כי אין מדובר במערכת ד. עבודה זו

בביצוע פולחני דת בעיקר , אלא במערכת המגדירה לכל מעמד תפקיד ברור ומוגדר, נמוכים יותר

רק בין בני אותו מעמד אך ווטקסים שונים וקובעת כי קשרי נישואין בתוך הדת האזידית ייעשו

' שושלת השיחנצר ל, עוד נקבע כי בראש המערכת עומד המיר האזידי .ולא בין המעמדות השונים

אך , המיר משמש כראש העדה בכל תחום ועניין. אן'בשיח עדרהאבעדי שמקום מושבו בעיירה

יאשה )איזידי-רוחאני אל-לס אל'מג-אל" (המועצה הרוחנית"לצידו מתפקדת

ראש (אם מ א ש הפ –כל נושאי התפקידים הדתיים העל ענייני הדת ומשמשים ב תהבלעדי נההאמו

. ואחרים )המופקד על לאלש( ישאו 'הבאבא צ , )ים'ראש השיח(' א שיחאבהב, )אנשי הדת

שבשתיהן , חק-קריינברוק מצביע על דימיון רב של מערכת המעמדות האזידית לזו של אהל אל

מאמצים להם בני כל המעמדות חלוקה מעמדית מחייבת מבחינה חברתית ודתית כאחד ובשתיהן

23.ידריכו אותם בביצוע מצוות הדת או יבצעו אותן בעבורם ,שילוו אותם בחייהם' פיר ושיח

אין בדת האזידית מקבילה –האמונה באל אחד –זם המונותיאיהמובהק של ביטוי ב גם

אין , נדמה כי בעיקרה, למרות ריבוי הגרסאות והבלבול הרב בנושא המשמעותי הזה. ברורה

אך , "אללה"אלוהית והיא אף נקראת בשם אמנם קיימת בדת ישות . האזידיה דת מונותאיסטית

מאמין ,גם אם בפחיתות מסוימת ממנו, שכן לצידו של האל, זו איננה מושא האמונה היחיד בדת

, ס מלאכטאוו יש הכותבים גם; "ךהטווס המל(" כלס מ אווט, האזידי גם בראש המלאכים

מסורתפי ה- על). אל השמש( סמש' יחשבלצידם גם ויש האומרים כי )"הטווס המלאך"

22 Layard, op. cit., pp. 306-307. 23 Philip G. Kreyenbroek, Yezidism – Its Background, Observances and Textual Tradition,

Lewiston: Edwin Mellen Press, 1995), pp. 52-61.(

12

. להשתחוות בפני אדם הראשוןיהם ציווה עלשבעה מלאכים וברא , וםבורא היק, אללה, האזידית

נה כי אללה ציווה עליו שלא להשתחוות אותסירב לעשות כן ב, עזאזלהקרוי גם , טאווס מלכ

לל עד קו ,שסירב למצוות האל, השטן, יסל ב א לפיובניגוד לסיפור המוסלמי ש. בפני איש מלבדו

השני של הישות חציהלולמעשה שווה לאללה הפך טאווס מלכ, האזידית במסורת, ליום הדין

זוהי למעשה תמציתה של הדואליות בדת האזידית שבה האל הוא הטוב .האלוהית הכוללת

יתן לשער נ 24.היופי המוחלט והכיעור המוחלט גם יחד; בעת ובעונה אחתהמוחלט והרע המוחלט

"עובדי השטן"הואשמו האזידים משך ההיסטוריה בהיותם , כי בשל הדואליזם הזה בדתם

.)Devil Worshippers –אנגלית ; יטאןש-עבדת אל –ערבית (

עומדת כריסטין , פה בקרב האזידים בכורדסתאן העיראקית-בספרה על המסורת שבעל

היא מביאה ציטוט . ומוסיפה לו נדבך חשוב על עניין זה בהרחבה) Christine Allison(אליסון

בו הוא מנסה ש, )Austin Henry Layard(ן הנרי ליארד ימספרו של הארכיאולוג הבריטי אוסט

, לטענתה. האזידית) tenets(האזידי ועל עיקרי הדת ) worship(לעמוד על מסתורי הפולחן

גלמו קשייהם של חוקרים הת, השאובים מעולם המושגים המונותיאיסטי, ם אלה ממשאלמנטיב

ניסו לפענח את נסתריה של האזידיה האל. הדת האזידית בהבנתמוסלמים או יהודים , נוצרים

באמצעות השלכה של עולם המושגים והדימויים המונותיאיסטי שלהם עליה ולא באמצעות ניסיון

ן הדתות השונה בתכלית מ, המתאימים יותר לדת הטרודוקסית מורכבת, להבינה בכלים אחרים

מוסיף נדבך מעניין לטענתה של הושנג ברוכאהחוקר האזידי 25.המונותיאיסטיות הגדולות

מעם ירד , )דתות ההתגלות למשל(על פי כמה דתות , בזמן שאנו מוצאים שהספר"אליסון וטוען כי

היינו 26",הספר הקדושמעם אנו מוצאים שאלוהים ירד –באזידיה ההפך הוא הנכון , אלוהים

אלו בראייתו . ממכלול המסורות האזידיות המועברות בעל פה והמהוות כעין קודקס דתי מקודש

המחשה אפשרית של ואות וסימן לייחודיותה של הדת האזידית מול הדתות המונותיאיסטיות הם

.ידי בני תרבות מונותיאיסטית- הבעייתיות שבהבנת הדת האזידית על

עניין הספר הקדוש בדת האזידית הוא עניין סבוך , אברוככפי שניתן להבין מדבריו של

הטקסטים עד מחצית המאה העשרים לא היו לאזידים טקסטים דתיים כלל ועיקר וכל : ומורכב

לא היו קריאה וכתיבה מקובלות בקרב , משך מאות שנים. פה מדור לדור-הדתיים הועברו בעל

.2008טמבר בספ 24, )גרמניה(וינר , שיחה עם הושנג ברוכא 2425 Christine Allison, The Yezidi Oral Tradition in Iraqi Kurdistan (Richmond: Curzon Prsss, 2001),

pp. 33-34. ,2008בינואר 10, )מתמדן-חואר אל-אל( "השיח התרבותי"אתר " ,שפוי- שעב אללה אל", אהושנג ברוכ 26

. )2009יולי : צפייה אחרונה( http://www.ahewar.org/debat/show.art.asp?aid=121230: בקישור

13

' שנחשבו ממשיכי דרכו של שיח' השיחדת ממעמד -זולת קבוצה מצומצמת של אנשי, האזידים

ידיעת הקריאה והכתיבה הותירה בידיהם של אלה את המונופול על הידע והידיעה הדתית . עדי

ולא הכירו את ונבעריםבורים נותרובעוד פשוטי העם , וכך יכלו לשמר את מעמדם ואת כוחם

הנתפסת במחקר הערבי , יצוין כי מניעת החינוך. היומיומיים הריטואליםזולת , ציווי דתם

אין לה קשר ממשי לדת האזידית והיא אינה יותר מנוהג או –והמערבי כציווי דתי בדת האזידית

גם , אך אין לה ביסוס בציוויים דתיים, יש למניעת החינוך סיבות רבות ושונות. הרגל שהשתרשו

27.אם לעתים נצבע הנוהג הזה בצבעים דתיים

והכירו את האיסור על , בשם טאווס מלכלהישבע רק דים הקפידו המאמינים האזי, כך

אך לא הכירו את התפילות , על אזכור שמו של השטןכילת חסה או על א, כחולבגדים בצבע בישת ל

שהיו , ולא יכלו לנהל חיי דת ופולחן בלי נוכחותם הפעילה של אנשי הדתהדתיים והמזמורים

התוצאה של מונופול הכוח והידע הזה של .יםמגיעים מדי תקופה לכפרים לצורך ביצוע הטקס

הייתה הסתגרות של האזידים , אנשי הדת וההתעקשות על תרבות אורלית ועל שימור הבערות

חייתם על ידי הדתות ד, התבדלות שלהם ומנגד, "גטו דתי"בתוך מה שברוכא מכנה

28.בעלות תרבות הספר, המונותיאיסטיות

תקופה שבה , וביתר שאת מאז שנות השבעים מחצית השנייה של המאה העשריםברק

החלו , המודרנית בעיראקחינוך ההפכה ההשכלה לנחלת הכלל והכל למדו קרוא וכתוב במערכת

ולפרסמם פה - מזמורים ותפילות מן המסירה שבעל, טקסטים דתייםללקט חוקרים אזידים

מור של הידע הדתי החל מפעל תיעוד ושי, ושל אנשי הדתבאישורו של המיר האזידי . בדפוס

שלא הייתה קיימת כל עוד נמסר הידע הדתי האזידי , בכך נוצרה בעיה חדשה. ל הכתבעוהעלאתו

, בהשפעת הסביבה המונותאיסטיתש נדמההחוקרת ההונגריה אסתר ספאט טוענת כי : פה- בעל

ון קאנביקשו האזידים ליצור לעצמם , והחינוך הנרחב בעידן המודרני" דתות הספר"הסמיכות ל

ממש כמו , שלפיו יוכלו לנהל את דתם ובעיקר להבינה ולהנחילה לבניהם, אין עוד בלתומקודש

29.שעושים בני הדתות האחרים

העלאת המזמורים והטקסטים פה ל- במקום אחר טוענת ספאט כי המעבר מהמסירה בעל

יות ודתות לכאורה תוצר לוואי מובן מאליו של מגע רצוף והדוק עם בני תרבו, ל הכתבהדתיים ע

הביא לשינוי , כדת נחותה ופרימיטיבית" דתות הספר"ידי בני - ורצון שלא להיתפס על אחרות

27 E. S. Drower, Peacock Angel, (London: Johan Murray, 1941), pp. 13-14 ;קצאב-אלעזיז - עבד אל ,

Kameel Ahmady, "Yezidi identity in the last; 274' עמ, )1962, מנשוראת עוידאת: בירות( כריאתי'מן דcentury: Ethnic, national or religious?" The Kurdish Globe, № 43, February 7, 2006.

28 Allison, op. cit., pp. 35-36 ;שפוי- שעב אללה אל", אברוכ: ראו גם". 29 Spät, The Yezidis, pp. 37-39.

14

שבעבר הייתה לא רק קהילה דתית , הקהילה האזידית. מרחיק לכת בדת האזידיתתרבותי

החלה מפנה גב , פה- המקדשת את המסירה בעל, תרבות אוראלית-אלא גם קהילת, אוראלית

בשם המודרניזציה והקאנוניזציה של הטקסטים הדתיים והעלאתם על . למסורת האבות הזו

לא זכה אך , ובגירסאות רבות ושונותפה -בעלמשך השנים מצבור גדול של ידע שהועבר , הכתב

ומזמורים מסורותהפסיק להיחשב לגיטימי ונתפס כזיוף או כמכלול , להיות מתועד ולראות אור

30.הישל האזיד" החדש הקאנון הלגיטימי"מקומיים שאינם חלק מן

הדתות בעיני בנירק חידה קשה לפיתרון אינה תאזידידת האם כן שה, נדמה

אם לא די בכך .ם עצמםאזידיהמאמינים ה אלא במידה לא פחותה גם בעבור, המונותיאיסטיות

, פי עדויות רבות- על, שהם אינם יודעים לאבחן אם הטקסטים הדתיים שלהם אותנטיים או לא

.של הטקסטים ועל הנדרש מהם כבני הדת האזידית הם גם אינם יודעים כמעט דבר על תוכנם

בל 'האזידים של סוריה וג"בספרו ה לסקו 'החוקר הצרפתי רוזכתב , 1938כבר בשנת , לדוגמה

ריאיונות רבים ; גם הבנה חלקית ביותר של הדת שלהם עצמם] לאזידים[יש להם : "...כך" אר'סנג

עם אינדיבידואלים הנמנים על כל הקסטות איפשרו לנו לקבוע כמה מעט חברי העדה עוסקים

בספר על כתבריינברוק ק' פיליפ ג, בהמשך לדברים אלה וכהשלמה להם 31".בענייני העולם הבא

:את הדברים הבאיםמינו י-בת האזידית בגרמניה גוליםהת קהיל

כמו גם , מאומנים] המזמורים הדתיים אמונים על שירתה אנשי דת אזידים מדרג נמוך[זולת קוואלים

מעט מאוד אזידים מסורתיים היו , פירים ואחרים שגילו עניין מיוחד בדברים מסוג זה, ים'כמה שיח

חיי הדת . היסודות האלמנטאריים ביותר של אמונתם הדתיתאת לים להביע במלים יותר מאשר מסוג

]. אורתופרקסיס[ יאהכל על קוד התנהגות והליכות אך מעל ל, מרומזת התיאולוגיהיו מבוססים על

, למעמדו זה והזכויות הנלוות החובות, ידיעתו של אדם את מקומו בחברה הדברים החשובים היו

השתתפות בטקסים קהילתיים ומשפחתיים וציות לשורה של ציוויים , כיבוד החובות כלפי אחרים

.ואיסורים32

הסמלית של הדת חסרה את הנוכחות האזידית הדת , מתיאורים אלה עולה כי גם בעבור מאמיניה

במקרים רבים לא נותרה עד כי היא ,ואת הערך המוסף של קאנון הלכתי מסודר יום-בחיי היום

וללא הבנה או מחויבות מכורח הרגל הנהוגים מסורות ומנהגים, טקסים, ניםפולחשורת יותר מ

בשונה מאוד מן הדתות המונותיאיסטיות , זאת .ביצועם מעמיקה של המטרה אותה משרת

30 Eszter Spät, "Religious Oral Tradition and Literacy among the Yezidis of Iraq," Anthropos, Vol. 103

(2008), pp. 394-395. 31 Roger Lescot, Enquête sur les Yezidis de Syrie et du Djebel Sindjār, (Beyrouth: Mémoires de

l'Institut Français de Damas, 1938), p. 7. 32 Philip G. Kreyenbroek in collaboration with Khalil J. Rashow, Khanna Usoyan and Zekiye Kartal,

Yezidism in Europe: Different Generations Speak about their Religion, (Göttinger Orientforschungen: Iranica, forthcoming), p. 9.

15

הוא הבסיס והמצוות שבהן הבנת ההיגיון המנחה את ביצוע הריטואלים, ובעיקר דתות ההלכה

.לכל הדיון ההלכתיה ולאמונ

הקהילה הפכה מסוגרת ומסתגרת בתוך , מצד אחד: נוצרה לאזידים בעיה כפולה, למעשה

ידי בני הדתות -על ה ולדחיית דתהמה שגרם לדחיית, עליו מדבר הושנג ברוכא" גטו דתי"אותו

לבורות תרבותי ובכך הכין את הקרקע-המונותיאיסטיות שהקיפו אותם מכל עבר ומנע כל מגע בין

הקהילה , מצד שני. הגדולה המאפיינת את הגישה כלפי האזידים מצד נוצרים ומוסלמים

, חינוך עו מהםנשנממשכילים -שהייתה מורכבת רובה ככולה מאיכרים פשוטים ובלתי, האזידית

היא הייתה נבערת . הפכה לקהילה נבערת, ידי אנשי הדת העומדים בראשה- קריאה וכתיבה על

; מה שהעמיק עוד יותר את ניכורה ובידודה, משכילה ולא נפתחה לעולם החיצוני בכך שהייתה לא

אך היא הייתה גם נבערת מבחינה דתית ובניה לא ידעו דבר על עקרונות דתם ולא יכלו להסביר

, מה שקידם עוד יותר את התפתחותן של אמונות שווא ובדיות על הדת, את דתם לעולם החיצוני

.וק בה עד ימינותופעה המלווה את העיס

האזידים בעידן המודרני תיאורים של

המלאך שלא נאות , האמונה בטאווס מלכבשל ובעיקר בשל העקרונות המורכבים של דתם

הואשמו , מיאסלאה השטן ,דמותו האזידי של אבליס- להשתחוות לאדם הראשון ונתפס כבן

לשמם השני של הימיםברבות כינוי זה הפך . האזידים משך השנים כי הם עובדים את השטן

האזידים ולעתים מזומנות אף לשמם הראשון והוא מופיע בשמותיהם של ספרים וחיבורים רבים

דימוי זה של האזידים כעובדי שטן צמח על 33.שנכתבו אודות האזידיה בשתי המאות האחרונות

תח בשנים החשיפה הגדולה באמצעות המחקר שהתפכמו גם השטן בנצרות ובאסלאם רקע מיתוס

34.אל השמש בתרבויות עתיקות מאזור המזרח הקרוב ומסופוטמיהבשטן והאמונה בעל אלה

מה שנתפס בשל , מגונהלמסתורית ול, דחייהמעוררת להפכו אותה , תיאורים אלה של האזידיה

הייתה זו הנחה בלתי מבוססת שלא זכתה לאישוש עובדתי מספק גם אם , הנהוגה בה שטן עבודתכ

בדרך זו נוצר מצע להתפתחותם של מיתוסים . לא לאישוש מוסמך מפי האזידים עצמםובוודאי

. ומאיימתואמונות על האזידים שהעמיקו את הילת המסתורין סביב הדת ושיוו לה תדמית אפלה

, מ"ל :גם ורא; )1931, ערפאן-מטבעת אל: צידון( עראק-שיטאן פי אל-עבדת אל, חסני-רזאק אל-עבד אל: לדוגמה 33

.298-292' עמ, )1889פברואר ( 5' מס, 12גיליון , מקתטף-אל" ,יזידיה או עבדת אבליס- אל"W. B. Seabrook, Adventures in Arabia: Among the Bedouins, Druses, Whirling Dervishes and Yezidee Devil Worshipers (New York: Blue Ribbon Books, 1927); W. Francis Ainsworth, "The Assyrian Origin of the Izedis or Yezidis – the so-called ‘Devil Worshippers’," Transactions of the Ethnological Society of London, Vol. 1 (1861), pp. 11-44.

: בקישור, 2004 באוקטובר 6, "השיח המודרני"אתר ,"טאווס מלכ", מאן'ממו עת 34http://www.ahewar.org/debat/show.art.asp?aid=24500 )2009יולי : צפייה אחרונה(.

16

- הן בעולם הערבי, שביתה בכתיבה על האזידים המיתוסים הללו קנו להם ,ברבות השנים

.עד ימינוהדבר נכון במידה רבה ו, האסלאמי והן בעולם המערבי

זידית בכתביהם של אעד לעשורים האחרונים התרכזה עיקר הכתיבה על הדת והקהילה ה

– חוקריםו דיפלומטים, סופרי מסע, מיסיונרים –סופרים מוסלמים כמו גם של שליחים מערביים

ם של אלהסקרנות. זידיתאהגיעו למסופוטמיה ותיעדו את קורותיהם במפגש עם הקהילה ה אשר

אשר הצליחה לעמוד איתן מול ההשפעה האסלאמית דת הטרודוקסיתנבעה מהיות האזידיה

דתות עתיקות ששורשיהן באזור מאסלמת ומכחידהתוך שהיא השפיעה על כל האזור שלטה וש

שהצליחו לשרוד הבודדותדתות ההאזידיה בלטה כאחת . תזורואסטרידת הכדוגמת ה, עמוקים

–הנוצרים והיהודים –) כתאב- אהל אל( "עמי הספר"מי על אף שלא נמנתה על במרחב המוסל

מן האזידים ניכרגם אם חלק . ידי השלטונות האסלאמיים- נסבלו על "השמימיות"שדתותיהן

הרי שמרבית הקהילה המשיכה להיאחז בדתה והייתה נתונה , להתאסלם משך השניםץ אול

הוא התפעל מאוד מכך שמחויבותם של האזידים לאיארד אף מציין כי . לרדיפות קשות בשל כך

שכן , לדתם אינה נופלת מזו של היהודים וכי הוא אינו זוכר מקרה שבו ויתר אזידי על דתו

35.האזידים יעדיפו מוות או ייסורים על פני הוויתור על דתם

: האזידיםלרגע אצל - אותם כותבים מבקריםסיקו באופן מיוחד את שתי סוגיות הע

הם השאירו . של הקהילהמנהגיה הייחודיים מקור שמה וכן ו הזושל הדת הייחודית ההיסטוריה

של , די בלאלשע' תיאורים של מקדש השיחמצבור נאה של עטה ובה אחריהם כתיבה לא מ

.יום של האזידים בקהילותיהם-חיי היוםשל הטקסים והמנהגים הייחודיים המבוצעים בו ו

מתובלים דבריהם בבדיות חסרות שחר , מתוך פולמוס או חוסר הבנה וידע, לעתים מזומנות

קולם של בכתביהם ובתיאורים מוקצנים ומופרזים של המציאות ורק לעתים רחוקות נשמע

ואף על פי . שיחות עם אינפורמנטים אזידים שיסבירו את מהות דתםאו מובאות האזידים עצמם

מבוסס חלק ניכר מן הידע הערבי שעליו , הידע הזה גוףחשיבותו של מלגרוע אין בכל זאת כדי, כן

חלק מן העובדות המוצגות בספרות המוקדמת על האזידים . והמערבי כאחד על האזידים בימינו

חלק מן הבדיות והשגיאות שהיו , מקובלות עד ימינו כאקסיומות שאין עליהן עוררין ובדומה לכך

התקבעו בכתיבה עד היום ובמקרים , שאת מקצתן אסקור להלןו נחלתם של אותם מחברים

.מסוימים אפילו אזידים עושים בהן שימוש

ים בכורדסתאן בשלהי אזידימסעות אשר הגיעו לאזורים ה-מטיילים וסופרי, חוקרים

ת בצורה מסתורית ואת אזידיתיארו את הדת ה, ובראשית המאה העשרים עשרה- תשעהמאה ה

35 Layard, op. cit., pp. 278-279.

17

לא מעט קולות ועל אף שנשמע .ומיסטיים כאניגמטיים "עובדי השטן"ם אזידימפגשיהם עם ה

האמונה הייתה בתקופה זו , שציירו את האזידים בצורה הוגנת ומשוללת סטריאוטיפים, אחרים

וסיירו םסופרים שנתקלו באזידי .בלתי ניתנת לערעורכמעט בהיותם של האזידים עובדי שטן

של האזידים במידה " מוזרים"את מנהגיהם ה ,א מן הכללכמעט בלי יוצ ,תיארו, באזורי מחייתם

בלא אימות של , שלישי המצוטט מפיו של גורםלעתים רק כדיווח , שווה של פליאה ודחייה

בכך תרמו .הסיפורים המובאים בדבריהם עם העובדות שנגלו להם בביקורם אצל האזידים

ר ובכתיבה עליהם עד השנים שנתקבעה במחק כפי דמותם של האזידים תרומה מכריעה לשרטוט

.האחרונות

" עבודת השטן"בספרו סקר) Isya Joseph(וזף 'אמריקני איזיה ג- חוקר הדתות האשורי

הוא ערך . ם בהקשרם ההיסטורימלמקמן המיתוסים אודות האזידים בניסיון כמה 1919משנת

כמו זו , של היזידים ההיסטוריה"השוואה מעניינת בין ההיסטוריה האזידית וזו היהודית וטען כי

טקסיהם הדתיים : [...]הסיבות לחוסר מזלם היו. הייתה היסטוריה של רדיפות, של היהודים

] בני העדה העלווית[ת המבלבלות את מנהגיהם עם אלה של הנוציירים עוררו בקרב שכניהם בדיו

היינו', ראג סנדראן'צ'שזיכו אותם בשם , בסוריה והמייחסות להם אורגיות ליליות שונות

36.'המכבים את האור'

פגישות עם "מיתוסים אודות האזידים מופיע בספר שב אחד הידועים והזכורים ביותר

אשר ) G.I. Gurdjieff(ייף גורד' איוונוביץ' ורג'יווני ג-נישל הסופר הארמ" אנשים מיוחדים

ילדים מעגל על שבה ציירו , בספר מתוארת סצנה מוזרה. 1912התפרסם לראשונה ברוסית בשנת

. הארץ סביב ילד אזידי שקפא במקומו ובאופן מוזר לא יכול היה להוציא עצמו מן המעגל המצויר

מדעי של הסיבות שבגינן אזידים אינם יכולים לצאת ממעגל המצויר - הסצנה מלווה בתיאור כמו

) Catalepsy(סביבם ואם הם נגררים בכוח אל מחוץ למעגל הם נכנסים מיידית למצב של שיתוק

סה למצב זה של במקרה של כני. אלא כאשר הם מושבים אל המעגל, ממנו הם אינם יוצאים

. בו הוא נתוןכל להוציא את האזידי מן השיתוק שדת אזידי יו-רק איש, ייףמציין גורד, שיתוק

השטן אינו "ייף מלווים הסברים בדבר עבודת השטן של האזידים וציון מפורש כי תיאוריו של גורד

גם השטן כפוף לסמכות עליונה ומתוקף משרתו חייב להשליט ... כיוון שהם שייכים לו, וגע בהםנ

36 Isya Joseph, Devil Worship: The Sacred Books and Traditions of the Yezidiz, (Boston: Richard

G. Badger – Gorham Press, 1919), p. 205.

18

הוא הגביל את עצמאותם של , ולמען יראו אחרים, ואפשר לומר שלפיכך, את סמכותו על כולם

37".ספק כי הם עבדיו אזידים כך שאצל אנשים אחרים לא יהיהה

הרפתקאות "בספרו טוען) W. B. Seabrook(המטייל האמריקני ויליאם ביולר סיברוק

הוא , מטייל תורכי שנקרה בדרכו, אר טארק ביי'נג בשיחה עםכי , 1927משנת " חצי האי ערבב

:כיגילה

בהרים שמצפון , ביקר במעוזם המקודש של היזידים ]אר טארק ביי'נג[ הוא שלוש שנים קודם לכן

מסותת מאבני , בנוי על טראסות סלעיות, מקדש משונה –על הגבול הכורדי וסמוך למוסול , לבגדאד

אך אשר היה אמור להכיל דמות מתכת של טווס , אליו הוא לא הורשה להיכנס, הצוקים של צלע ההר

הוא ראה אחד . דמים של פולחן השטן-קרקעיות שבהן עדיין התבצעו טקסי-ולהוליך למערות תת

מבנים קוניים לבנים וגבוהים שמראשם , םשלה 'תחנות הכוח'או , משבעת המגדלים האגדיים

הפרעתי למהלך דיבורו כיוון ששמעתי על שבעת המגדלים הללו יותר [...] מבזיקות אלומות בוהקות

הסינית או ' קרקעית-הממלכה התת'כמו , מפעם בעבר והאמנתי כי הם יצירים מובהקים של מיתוסים

ועד פרסמערבה דרך , דרך טיבט, וריה'מנצ מצפון, לכל אורכה של אסיה[...] המערות של סינבאד

בכל אחד מן המגדלים הללו ; הייתה רשת של שבעה מגדלים על פסגות הרים מבודדים, כורדסתאן

.תנודות מסתוריות שלט בגורלות העולם לרעה' שידור'שטן שבאמצעות -ישב דרך קבע כוהן38

הוא גילה עובדות אחרות במוסולממשיך ומוסיף כי בשיחה שנקרתה לו עם סוחר סיברוק

על מידע שנמסר אלא לא על ידיעה והיכרות, לדבריו, ותמבוססאך היו , שזעזעו אותועל האזידים

החלטי "והיה שניהל קשרי מסחר עם אזידים) במקור המרכאות" (בן דודו"לאותו סוחר מפי

לאשש את בקשמכן מ אחרול, מדברי בן הדוד מביאסיברוק ". אך לא אמין במיוחד, באופן מובהק

אישוש זה נדמה מעורפל אם כי , במהלך ביקורו בלאלשאזידים נכונותם מתוך דברים שאמרו לו

:תכנע כי בדיה זו היא אכן אמתשכמו שסיברוק לא הצליח לה, וקצרני מדי

. דמים בבסיסו של מגדל לבן-מקדש שבה התבצע פולחן לנחש שחור ועל קורבנות-הוא סיפר על חצר

הובאה בתולה צעירה בכל לילה כיצד, הוא סיפר סיפור פנטסטי אף יותר אודות מנהג בקרב היזידים

משקל כרוך סביב מותניה וכי אף יזידי לא לקח -כסוף משובץ יהלומים וכבד' מחוך'אל הכהן הבכיר עם

.טקסים נוראים מספרעד שזו עברה בתולה לאישה39

"המלאך הטווס"בספרה הביאה) E. S. Drower(החוקרת והמטיילת אתל סטפנה דרוור

המעניין . סיפורים ששמעה ממיסיונר שעבר באזורים האזידיים על אודות הקהילה 1941משנת

אמונות שרווחו המיתוסים והאת דעתה על היא חיוותה, בדבריה הוא כי ברצוף לדבריו של האיש

שהספר מהווה , על האזידים בתקופתה ואשר אליהן נחשפה בנסיעתה לעיראק ולאזורים האזידים

:עין יומן מסע שלהמ

37 George Ivanovich Gurdjieff, Meetings with Remarkable Men, 20th Edition, (London: Penguin

Group, 1985), pp. 65-70. 38 W. B. Seabrook, Adventures in Arabia, (New York: Blue Ribbon Books, 1927), pp. 289-290. 39 Seabrook, op. cit., pp. 292-293.

19

, ]עדי' הכוונה לשיח; כך במקור[מחמד ' כאשר היזידים התכנסו בחצר השיח[...] המיסיונר סיפר לי כי

תיארתי. 'איש לא ידע, 'מה שהם עשו בערב החגאת . נוצרים או מוסלמים לא הורשו לנכוח במקום

כיוון שהרמיזות הללו הופנו בתורן כלפי כל , זהיסס לרמ] המיסיונר[יודעת מה הוא לעצמי שאני

הנוצרים והיהודים כולם הואשמו מתוך בורות כי בלילו של חג מסוים הם , הצאבאים. קבוצה סודית

הזה מתרחש בשמה של הדת ואיש אינו יודע מי וכי המגע המביש, גברים ונשים, מתכנסים בחשכה

אשר אוכלים את בשרם של , זהו שקר עתיק יומין כמו זה המסופר על היהודים. נמצא עמו באפלה

.ילדים נוצרים בפסח40

שרווחו בתקופתה ובמידה מציעים מצד אחד מבט לאמונות ולסטריאוטיפים של דרוור דבריה

מצד שני הם מציעים ביקורת ; ח הפופולרי אודות האזידיםלכל הפחות בשי, מסוימת עדיין רווחים

.מעניינת על האמונות חסרות השחר הללו הגוזרות יחס שלילי לאזידים

סר אוסטין הנרי לאיארד ,הארכיאולוג והנוסע הבריטי, 1850בשנת כבר ראוי לציין כי

)Austin Henry Layard( ,ייחד , לעיר מוסולנינווה בסמוך העיר יה שלשנודע כמגלה הריסות

כבר בראשית הפרק הוא מתאר את .פרק ארוך לאזידים" נינווה והריסותיה"בספרו החשוב

:הבדיות שנפוצו על האזידים ומציע לכך סיבה והסבר

טקסים –ניצלתי בלהיטות את ההזדמנות להיות נוכח בטקסים שאף אירופאי לא היה עד להם בעבר

בין מנהגיהם של היזידים עם מנהגיהם של המבלבלות יותשהולידו בקרב מוסלמים ונוצרים בד

ומייחסות להם אורגיות ליליות שונות שזיכו אותם ] םהעלווי-הכוונה לנוציירים[האנסירי בסוריה

. הדעות הקדומות של תושבי הארץ הגיעו גם למטיילים. 'המכבים את האור'או ' ראג סונדראן'צ'בשם

שבהיותו טמא בכל צורותיו הוביל להפרזה בהוללות ובזימה [...] ן זוהו עם פולחמסתוריה של הכת הזו

אך פולחנם ומקורם היו שניהם עניינים , אחרים אומרים לטווס, מאמינים כי הם סוגדים לתרנגול[...]

.[...]מסתוריים שהשתוקקתי להבהיר ככל שאוכל 41

יה של דתם המסתורית ידים ועל אופעל האז" הבהרותיו"אלא שבהמשך דבריו מביא לאיארד את

מסקנותיו נראות . לדבריו, בצורה טובה ומהימנה יותר מכל מידע שנחשפו אליו מטיילים בעבר

כמקדימות את זמנן ומפריכות את כל האגדות על פולחן השטן והמנהגים האזוטריים של

היזידים מכירים: "של ממש עד כדי שהוא מצהיר כי האזידיה היא דת מונותאיסטית, האזידים

אך ככל שיכול הייתי ללמוד הם אינם מפללים אליה ישירות או מקריבים לה , בישות עליונה

42".קורבן

שסייר באזורים האזידיים )Oswald Parry(המיסיונר הבריטי אוסוולד פרי , בדומה לכך

מאוזנת דווקא תמונה " שישה חודשים במנזר סורי"בספרו צייר 1895של כורדסתאן בשנת

, דלים, אנשים הקשורים לבתיהם"כהוא מתאר את האזידים . של האזידיםפחות וסטריאוטיפית

40 Drower, op. cit., pp. 92-93. 41 Layard, op. cit., pp. 270-272. 42 Layard, Ibid, pp. 296-297.

20

הוא 43."השער העליון ידי-עלזולת בדתם היו נתינים נוחים להישלט נקיים ובכל צורה , חרוצים

ועומד על תהעוסמאניידי שלטונות האימפריה - האזידים על תרדיפמספר בהרחבה את סיפור

הוא מקבל את הדת , נהפוך הוא. אך אינו מזכיר מנהגים משונים, מנהגיהם והלכותיהם הדתיות

לא עדיפה אך גם לא , האזידית כדת העומדת בפני עצמה במגוון הדתי המאפיין את כורדסתאן

.נחותה מן הדתות המונותיאיסטיות

. של קהילת המאמיניםעניין שניתן לראות כי עורר מחלוקת בעבר ובהווה הוא שמה

אם כי במקרים לא מעטים Yezidiמרבית החוקרים האירופאים נטו לקבל את דרך הכתיבה

ייחוסו של שם הקהילה בדרך הכתיבה הזו יש קבלה של. Yazideeאו Yazidiהשם נכתב גם

בשל ייחוסו ,אבי הדת האזידית, עדי' השיח לבין היה לקשור בינושמקובל ,מעאויה ליזיד בן

מקורותיו של הקישור הזה עתיקים והם החלו ככל הנראה בכתיבה הערבית .האחרון האומיי של

לאיארד מנגד כי טוען , אשר לשם .סמעאני שדבריו נזכרו לעיל-כדוגמת אל, של ימי הביניים

קודמים ולו נדמה כי השם קדום יותר ומקורותיו , פשטני משהוליפה יזיד הוא 'הייחוס לח

שם האל , "אזאד"מילה ל" יזידי"שכן לא בכדי דומה השם , הנראה פרסייםהם ככל ו לאסלאם

44.בפרסית העתיקה

שם הקהילה ל הייתהיש לציין כי עד המחצית השנייה של המאה העשרים עוד לא

,כך לדוגמה. עליהם השלכות קשותלעתים לו ואך הי, משמעות מיוחדת בעבור בני הקהילה עצמם

הביא עליה שנאה –בשל שמה , ולו באורח אסוציאטיבי –פה יזיד לי'קישורה של הקהילה עם הח

, בניו של עלי ונכדיו של הנביא, יזיד הורה להרוג את חסן וחוסייןליפה 'כן החש, ופחד מצד השיעים

ספרים רבים אודות ,ךכך או כ 45.ביותר באמונה השיעיתמן האמאמים החשובים שניים הנחשבים

נדבך נוסף לערפול פהשהוסי עובדה, משמעויותיושל הקהילה ו הדגישו את סוגיית שמההקהילה

.שאפף אותה

עוררו בקרב והמסתורית של הדת הייחודית הללווהמעורפלים סותרים ההתיאורים

שיוכלו אולי לשפוך וכתבי קודש טקסטים כתובים להניח ידם עלחוקרי הדתות במערב רצון עז

טקסטים שכאלה לא היו אלא ש .שאפו רבים להגיע השאלי, "האמת של הדת האזידית"אור על

מגבלה למרות . ן לאישאות ם הגנו על המסורות שבעל פה ולא מסרואזידיבנמצא ואנשי הדת ה

. משך השנים יצאו לאור מספר טקסטים שנטען כי הם ספרי הקודש של האזידיה, זאת

43 Oswald H. Parry, Six Months in a Syrian Monastery, (London: Horace Cox, 1895), pp. 236-237. 44 Layard, op. cit., p. 300. -דראסאת ואל-ערביה לל-מאססה אל-אל: בירות( ,פאיא ואסאטיר'חקאיק וח:איזידיה-אל, ם עבוד'זהיר כאט 45

.27' עמ, )2005, נשר

21

הכומר היה , או מה שנטען כי היו כאלה, יםקדוש יםאזידי יםראשון לפרסם טקסטה

The" (היזידים של מוסול"נקרא "שישה חודשים במנזר סורי" שהנספח לספרו, פריאוסוולד

Yazidis of Mosul(. במבנה , לצד היסטוריה של האזידים ושל דתם ודיון בעקרונות אמונתם

- 'כו/ 'ער( לוה'ג-כתאב אלגם תרגום של כלל הנספח , החברתי של קהילתם ובמנהגיהם

, ")הספר השחור" - ' כו( שף ר חצמעדי בן מסאפר עצמו ו' המיוחס לשיח ")ההתגלותספר "

פרי כותב בספרו כי את כתב היד שממנו תורגמו ספרי .חסן בן עדי, עדי' נכדו של שיח-המיוחס לבן

הקודש השיג מתושב מוסול שהגיע אליהם בדרכים נסתרות ומבלי שציין מתי ואיך הגיע אליו כל

הפרטים המלאים על הטקסטים שמביא פרי בספרו נותרו עלומים וכך גם 46.ובאהמידע המ

.מהימנותם

הניסיונות להשיג טקסטים אזידים ולפרסמם לא שכך ואף גבר במחצית הראשונה של

קודשים בגרסאות שונות ולצידם גם שנים שבמהלכם פורסמו הטקסטים המ, המאה העשרים

וזף 'איזיה גכך פירסם .דת אזידים-קוואלים ואנשי מזמורים ותפילות מקודשים שתועדו מפי

אותם , את כתבי היד המקוריים של ספרי הקודש האזידים, 1909בשנת בעבודת הדוקטורט שלו

וזף'של ג נדפסו לאחר מכן גם בספרוכתבים אלה 47.מנכבדי העיר מוסול', ע'צאא-דאוד אלקיבל מ

- דומים עד מאוד לנוסח המקורי של אל אם כי, נוסחים אחרים 1919.48משנת " עבודת השטן"

. מינגאנה ההיסטוריון האשורי אלפונס כדוגמת זה של, ראו אור במחקרים אחרים' ע'צאא

ועברה דרך השגתו היה לא ברור ואופןקבע כי מכיוון שמקורותיו של כתב היד עלומים האחרון

ת מהימנים ומשום שאין אין כתבי היד יכולים להיו, ונוצריות ככל הידוע לוידיים מוסלמיות

עלייה לרגל "בספרו 49.לא ניתן להחשיבם כלל ככתבי קודש, האזידים מכירים אותם ובהם

כתבי "אך ממשיך לכנות את הספרים , אדמונדס את טענתו זו של מינגאנה. 'ג.מאשר ס" ללאלש

ס נדבך נוסף במאמץ להשגת כתבי קודש ומסורות אזידיות תרם החוקר העיראקי אני 50".קודש

שנטען כי נכתבו גם שירים "מצחף רש"ו" הו ל 'ג -אל"לצד נוסחים של , 1946בשנת פרחה שפרסם

51.עצמו וטקסטים המפרטים אילנות יוחסין של משפחות אזידיות עדי' ידי השיח- על

אימות נעשה בהשוואה עם מקורות אחרים ( "Another Account"מופיע בספרו של פרי תחת הכותרת " מצחף רש" 46

.Parry, op. cit., pp. 374-380: ראו; )שבהם מופיע נוסח הטקסט47 John S. Guest, Survival among the Kurds: A History of the Yezidis, (London and New York:

Kegan Paul International, 1993), pp. 155-157. .49-36' עמ ,וזף'איזיה ג 4849 Alphonse Mingana, "Devil-Worshippers: their Beliefs and their Sacred Books," JRAS (July 1916),

pp 505-506. 50 Edmomds, op. cit., pp. 49-50. 51 Frayha, Anis. "New Yezidi Texts from Beled Sinjar, 'Iraq." JAOS, Vol. 66, № 1 (Jan. - Mar. 1946),

pp. 21-43.

22

לא הייתה ודאות באשר למהימנותם של כל הטקסטים הללו שפורסמו , כאמור, עם זאת

ייתכן שבשל כך חלה ירידה . כאמור אצל מינגאנה, במערב אך לא היו מוכרים כלל אצל האזידים

מסוימת בהתעניינות של חוקרים מערביים בטקסטים האזידיים במחצית השנייה של המאה

ההיסטוריוניםזכו , בשלהי שנות השבעים של המאה העשרים, רק שנים לאחר מכן. העשרים

הדת לחשוף ולתמלל שורה של -של אנשי םבאישורר סלימאן 'צ'נדי ופיר ח'ליל ג'חם אזידיה

לפחות , םאזידיפרסום שעורר מחדש את ההתעניינות המחקרית ב, "מוסמכים"טקסטים דתיים

יותר מתמלול לא היו הללו "כיםהמוסמ"הטקסטים אם גם 52.טקסטואלי-במישור התיאולוגי

פה משך מאות בשנים בין הדורות השונים של אנשי - מודרני של מסורות ומזמורים שנמסרו על

ידי -על ומקובלים שהיו מוכריםכיוון שהם היו טקסטים , חשיבותם הייתה מכריעה, הדת

53 .מוטלת בספק לא הייתההאזידים עצמם ושאמינותם

, 1979נדי וסלימאן בשנת 'ידי ג-על) Êzidiyatî(הראשון מאז פרסום קובץ הטקסטים

חלקם , ברכות ושירים, מזמורי קודש וחול, ביניהם תפילות שונות, פורסמו עוד טקסטים רבים

, קריינברוק' כדוגמת פיליפ ג, ידי חוקרים מערביים-ידי חוקרים אזידים וחלקם האחר על- על

ף של הטקסטים האזידים הפך בשנים האחרונותתחום התיעוד והאיסו. כריסטין אליסון ואחרים

השואפים , בגלות ובמולדת, שנכנעו ללחץ ציבור המאמינים, בברכת אנשי הדת האזידים, נפוץ

זידים ולחוקרים מן ובמידה רבה הפך פרויקט משותף לחוקרים הא, לקאנוניזציה של הטקסטים

. נעתרים למשימה ברצוןהעושים שימוש לצורך מחקרם באינפורמנטים אזידים ה, האקדמיה

פתירה לחוקרים -מהווה עוד תעלומה בלתיאינה האזידיה כי , נדי'ליל ג'חטען , בשל כך

שנמנעה משך , החשיפה הנרחבת לחברה האזידית ולצפונות דתה. כפי שהייתה בעבר, ולכותבים

ר דב, כמו גם תפוצת החינוך בכל שכבות החברה האזידית, מאות בשנים מחוקרים מערביים

הפכו את סודותיה של הדת לגלויים כמעט לחלוטין והסירו , שנמנע מהאזידים כמעט כליל בעבר

גם למאמינים , אך לא פחות חשוב מכך, במידה רבה את המסתורין מן האזידיה לעולם הרחב

54.האזידים עצמם

52 Philip G. Kreyenbroek and Khalil Jindy Rashow, God and Sheikh Adi are Perfect: Sacred Poems

and Religious Narratives from the Yezidi Tradition (Wiesbaden: Otto Harrassowitz Verlag, 2005), pp. XIII-XIV.

.19-18' עמ, נחו, נדי רשו'ליל ג'ח 5354 Khalil Jindy Rashow, "Keys to a wider understanding of the Yezidi Religion," lecture given at the

Kurdish studies conference, University of Erbil, September 6-29, 2006. .Disquisition4.htm-http://www.khaliljindy.com/en

23

של כורדסתאן ושל עיראקהמודרנית ה בהיסטוריה אזידיה

על ראשית יש לעמוד , בעידן הנוכחי קהילה האזידיתה הליכים העוברים עלהתכדי להבין את

שנות השבעים לועד עשרה-תשעמראשית המאה הההיסטוריה של הקהילה האזידית בכורדסתאן

ימי – םהאזידיהיסטוריה המודרנית של ב המעצבותשנים אלה היו השנים . של המאה העשרים

, )Abdülhamit(השני חמית ולשל הסלטאן עבדאסלאמי -הפאןטונו של, רפורמות התנזימאת

משך .וצדאם חסין 'הרפובליקה ושלטון הבעת עליית, השלטון המלוכני העיראקי, המנדט הבריטי

של רדיפות על רקע דתי ואתני ,לא רצופהאם גם , נתונים לסדרה ארוכה םהאזידי ושנים אלה הי

ולחידוד ההכרה בהיבדלותם הדתית מכאן דחפו את האזידיה להסתגרות גדולה יותר מבעבר אשר

נזרעו הזרעים ,רדיפה ודוחק של שנים אלהבבראייה כללית ניתן לומר כי . והאתנית מכאן

אבני הבניין של הזהות המהווים כיום את ,מיתוס הטראומה של האזידיהלתחושת הרדיפה ול

.המרכזי של עבודה זו ועניינההאזידית החדשה בימינו

סיפור היסטורי סדור הציעל תו של פרק זהכוונאין חשוב לציין כבר בראשית הדברים כי

כחלק מעיראק או מאזור של האזור הכורדי בצפון עיראק ואף לא של הקהילה האזידית

אשר הותירו חותם האירועים הבולטים הצגה שלהיא מטרת הפרק הזה . כורדסתאן העיראקית

ים הזיכרון הקולקטיבי של חלק מן המצע ההיסטורי שעליו מבוססעל החברה האזידית והפכו

קהילה בשנים בפוליטיות שעל בסיסו התרחשו התפתחויות חברתיות והזהות האזידית וו האזידים

.האחרונות

העוסמאניעידן ראשית המגיבוש הסדר החברתי האזידי

, בקרבת העיר מוסול הפכו נתינים עוסמאניים מאז הכיבוש העוסמאני של האזור וחיהאזידים ש

לכל , אן הוכפפו מנהלתית'הקהילות האזידיות של שנגאל ושיח. עשרה-ששבראשית המאה ה

היווה , העוסמאני באזור לאורכה של תקופת השלטון. מוסולשל ת אי יל לו , הפחות באורח נומינלי

והשליטה , צפוויתההאימפריות העוסמאנית ושבו התגוששו ספראזור הוילאית של מוסול

כאשר גם .פי המצב בזירה הצבאית- ת עלהתחזקה ונחלשה חליפו העוסמאנית הריאלית באזור

, יציבות-התאפיינה באית קה המקומיפוליטיה ,יציב באופן יחסי השלטון העוסמאני באזור היה

מונו והודחו על פי קרבתם ואיכות יחסיהם עם השער העליון – יםאל ו –שליטים מקומיים כאשר

24

הכפרית , האוכלוסייה האזידית 1.פי האינטרסים העוסמאניים באזור באותה העת-ועל באיסטנבול

מטרותיו היוש ,בייחוד באזור שנגאל, גם משוד דרכיםאך , התפרנסה ברובה מחקלאות, ברובה

שוד הדרכים אשר הפריע את שגרת המסחר ופגע . שפניהן היו אל העיר מוסול מסחר שיירות

2.האזידים כלפי של המנהל העוסמאניבחיים הכלכליים של וילאית מוסול הוסיף עוד נדבך לטינה

אן 'הקהילות האזידיות הגדולות בשיחהיו עשרה- תשעוה עשרה- ששבין המאות ה

- אהל אל" [דתות הספר"לא נמנו על ,מונותיאיסטיתשאינה , "משתפת"שבשל דתן ה, ובשנגאל

ו בוצע בין היתר. לרדיפה ודיכוי ותנתונ, תרבותית מסוגרת-ואשר חיו במסגרת קהילתית ]כתאב

ביחיד " [פרמאנאת" קרויים בפי האזידיםה, עוסמאנייםמלחמה ורה ארוכה של מסעות ש כנגדן

הייתה לאסלם או שמטרתם , ]היציאה למסע המלחמה על שם הצו הסלטאני המורה על; פרמאן –

.בשל עיסוקם בשוד דרכים או בשל שונותם הדתיתלהרוג את האזידים

מונה החוקר " על האזידיה ניחתופנורמה של מסעות ההרס אשר "במאמר שכותרתו

-השליטים העוסמאניים בתקופה זוכעשרים מסעות מלחמה שניהלו ליל 'הכורדי אחמד מלא ח

ם כמו גם שליחי ,אשר שלט במוסול לילי'ג-ומבית אל מן האמירויות הכורדיות השונות יםהמקומי

האימפריה הצפווית אשר הייתה נוכחת כוחות ואף השער העליון מאיסטנבול כוח מטעם- ומיופי

כעשרה מסעות דומים שנוהלו עוד מניין של זאת נוסף על . גבולםעל ת באזורים הכורדים וחליפו

ליל 'בסך הכל מציין ח. ולים והזנגיםהמונג, ידי השלטונות העבאסים-האזידים על קודם לכן נגד

טענה .שיצאו נגד האזידים משך השנים ושאותם מונים האזידים "אתפרמאנ"שבעים ושניים

האזידים דמו בחלקם לפולחניהם של המוסלמים הדתיים הפולחנים ליל היא כי'מעניינת של ח

הידמות לקבוצת הרוב מטעמי זהירות –" תקיה"אולי מטעמי , יובאזורים בהם ח םתושהקיפו א

הצדקה לעוינות נגד האזידיםדווקא כזה השתמשו בדימיון המוסלמים, לטענתו. והסוואת הדת

של הוכחה להיותם כיוון שראו בדימיון זהמ זאת. םשבוצעו נגד תומשנה תוקף לתקיפוהוא העניק

הדימיון כי דווקא, ליל'טוען ח, כךשל וב, הם מן האסלאםאשר חזרו ב, "מרתדון" האזידים

3.של האזידים" עקב אכילס"ל הפך הזה במנהגים

היו שליטים , ראוי לציין כי על אף הרדיפות והעוינות בין המוסלמים והאזידים, עם זאת

בולט במיוחד היה . אזידיים מקומיים שעמדו לעתים בקשרים טובים מאוד עם השלטון העוסמאני

למושל מחוז מוסול 1649שמונה בשנת דאסני- אלפאשא המצביא האזידי המהולל אזידי מירזא

1 Dina Rizk Khoury, State and Provincial Society in the Ottoman Empire: Mosul, 1540-1834 (Cambridge: Cambridge University Press, 1997), pp. 44-72.

2 Guest, pp. 49-50. , 6' גיליון מס, 'רוז" ,אזידיה-מדמרה אלתי חלת עלא אל-חמלאת אל-באנוראמא אל", ליל'אחמד מלא ח 3

.41' עמ, 1998דצמבר

25

זאת לאחר שסייע באומץ לב לסלטאן מוראט הרביעי , גדול קארה מוראט פאשאעל ידי הווזיר ה

.1638בשנת , כיבוש העיר בגדאד אחת עשרה שנים קודם לכןבקרבות על

המתועדים ,ובייחוד במאה וחמישים השנים האחרונות שלו, בימי השלטון העוסמאני

הנהגת נשענה , קרים המערביתבספרות הנוסעים והחוובמסמכים עוסמאניים באופן רציף ומהימן

בן , אן'יר של שיחלמ מקום מיוחד היה . אן'ושבה בשיחה הדתית שמעל ההנהגהקהילה האזידית

בשל תרגום – Prince –" נסיך"ינו אותו שכותבים מערביים רבים כ(משפחת האמירים האזידית ל

אחת מן האמירויות הכורדיות המקומיות , אן'שהיה שליטה של אמירות שיח )מילולי של תארו

, אן'אמירות שיח .לילי'ג-ששגשגו באזור כורדסתאן לנוכח חולשתם של שליטי מוסול מבית אל

–על כל האזורים האזידיים שסביב מוסול הר 'ד עאבששלטה מן המרכז האזידי בעיירה

בנוף האמירויות הכורדיות הייתה אמירות ייחודית –בעשיקה ובחזאני אזור בשנגאל וב, אן'בשיח

שלא , דתה של האמירות. כיוון שהלגיטימיות השלטונית שלה נבעה מן הדת הייחודית של נתיניה

לצד העובדה שהשער העליון לא הכיר בשלטון , הייתה מוכרת ומקובלת במסגרת העוסמאנית

נות שגילו הוסיפו לעוי, האמירויות הכורדיות המקומיות שכרסמו בהגמוניה של שליטי מוסול

4.השלטונות העוסמאניים כלפי האמירות האזידית

ניכרת בבירור מן הכתוב כשליט האזידי הלגיטימיות של שלטונו של המיר האזידי

The( "אן'תזכיר שיח" שכותרתו –ימי המנדט הבריטי בעיראק – 1930משנת , מאוחרבטקסט

Shaykhān Memorial( חובר בידי ההנהגה הרוחנית של ר שוא ,אדמונדס. 'ג .המובא בספרו של ס

חלק ניכר . והשלטונות הבריטיים מוסול) מחוז(' פי דרישת מושל לואא-על הקהילה האזידית

במנגנונים המאפשרים את שלטונו ואת , ו של המיר האזידייתיועוסק בסמכון מסמך זה מתוכ

כבר בסעיף הראשון קובע . השקה שבין סמכויותיו הרוחניות והארציותבוהעברת התואר ליורשיו

: המזכר

הוא חופשי ועצמאי ולאיש אין זכות להתנגד לו או . אן הוא המנהיג העליון של דתנו'המיר של שיח"

שהאל (ידי מוות טבעי או רצח -אלא על, לא ניתן להדיחו או לסלקו מתפקידו. לבוא עמו במשא ומתן

סמכות זו . ל כל אלה הקוראים לעצמם יזידיםוע[...] סמכותו שרירה על כל הקהילה היזידית ). אוסר

עדי שכן הוא ' הוא השולט על בית השיח. נתונה לו מאז ייסודה של הדת הזו ועד עצם היום הזה

."מצאצאיו5

-דראסאת אל- מרכז כרדסתאן לל: סולימאניה( אזדיון פי אקלים כרדסתאן-כרד אל-אל, עדנאן זיאן פרחאן 4

.26-23' עמ, )2004, יה'אסתראתיג C. J. Edmonds, A Pilgrimage to Lalish (Aberdeen: Royal: ורא" אן'מזכר שיח"לנוסחו המלא של 5

Asiatic Society, 1967), pp. 8-9, 25-27.

26

בהיותו עדות כתובה ראשונה ,"אן'זכיר שיחת"קשה אמנם להקל ראש בחשיבותו של

השלטון נימנגנו אודותלא ומקיף ומוסמכת מטעם ההנהגה הרוחנית האזידית המפרטת באופן מ

ואין בה אלא לשרטט תתעודה מאוחר, כאמור, אלא שהתזכיר עצמו הוא, האמור לעילהאזידי

היה השלטון על הקהילה מורכב יותר בימי כתיבת , בפועל. תמונה אידיאלית של השלטון האזידי

במציאות של . להם ביתר שאת במאות השנים שקדמוו, בהמשך תקופה שייוחד לה דיון, התזכיר

הוכרה אמנם סמכותו של המיר האזידי ושל , בין המובלעות האזידיות השונותניתוק גיאוגרפי

בשטח שימשו אלא ש, בקרב כלל הקהילות האזידיותבאורח נומינלי אן 'אנשי הדת היושבים בשיח

.גורמים אחרים כמנהיגיהן בפועל של הקהילות

, משלחות של אנשי דתמדי תקופה שלח המיר , נוהלגיטימציה של שלטו בניסיון לשמר את

. קהילות האזידיות באזורים השוניםה לא – אזידים מדרגה נמוכהקודש כלי – קוואליםובראשם

–פסלי מתכת בדמותו של טאווס מלכ – קים'במסעות אלה נשאו משלחות הקוואלים את הסנג

ושימרו בכך את קשרם עם ם המקומיי ניהלו פולחנים וטקסים דתיים עםלכפרים השונים ו

חיי בת פולחן מוסדרים הייתה כמעט משוללת נוכחות שבהיעדר מקומו, מורשת הדתית האזידיתה

נשאו הקוואלים את דבריו של המיר למקומות המרוחקים ויצקו תוכן , זולת כך. יום-יוםה

אן 'בשיחוכן שימשו כגובי המסים שהבטיחו את קיומו של המיר , בסמכותו של המנהיג המרוחק

6.ושל אנשי הדת שהתקיימו מן התרומות

באזורים התבססו , כפריםנות לימי ביקורם של הקוואלים בבי ,אולם בשגרת החיים

שימשו ברוב המקרים מנהיגיהן ואלו, מנהיגות השבטיתמנהיגויות מקומיות ובראשן ההשונים

אך הם היו נומינליים ,אמנם נשמרו אן'סמכותו וכבודו של המיר של שיח. בפועל של הקהילות

הצטמצם תפקידם של אנשי הדת , באזור שנגאל לדוגמה 7.בלבד וסמליים והצטמצמו לענייני הדת

לענייני דת יומיומיים בלבד ואילו סמכויות ההנהגה הפוליטית בפועל של ' ממעמדות הפיר והשיח

הדתי או למעמדם בלא קשר הכרחי, הקהילה נמסרו לידיהם של מנהיגים שבטיים מקומיים

המנהיגים הללו שימשו הן כמנהיגים שבטיים והן כבאי הכוח של .לשכבה אליה הם משתייכים

שאותם זכו לראות רק , ומשלוחיומן המיר 8.הקהילה במגע עם השליטים העוסמאניים המקומיים

קברו הביטחון כי תחושת הענקת לשירותי דת ולזכו בני הקהילה האזידית בעיקר , לעתים נדירות

משימה שבאופן מסורתי הייתה שמורה , עדי בלאלש שמור ומתוחזק כהלכה' הקדוש של שיח

6 Drower, op. cit., p. 16. 7 R. H. W. Empson, The Cult of the Peacock Angel, (London: H. F. & G. Witherby, 1928), pp. 94-95. 8 Nelida Fuccaro, The Other Kurds: Yazidis in Colonial Iraq (London and New York: I.B. Tauris,

1999), pp. 18-19.

27

סיפקה ההנהגה המקומית שלהם שלהם השגרה כל צרכי אולם את ;אן'משרתי המקדש משיחל

9.שלא מן ההכרח היה שיהיו כלל אזידים, ומן הנכבדים

עשרה- תשעמאה השל ה העוסמאנייםפרמאנים ה

האמירויות שלטו , עשרה-תשעמחצית הראשונה של המאה הוב עשרה-ונהשמסוף המאה הב

שהן כופות חלקים ניכרים מן האזורים הכורדיים תוך על סוראן ובהדינאן , הכורדיות של באבאן

וילאית של מוסול מאז שלהי המאה ליטי הש, לילי'ג-שליטי בית אל את שלטונן באזור על

אן ובשנגאל 'הקהילות האזידיות הגדולות בשיח. השער העליון באיסטנבול שלו ,עשרה-שמונהה

בצורה ( אמדיהיו כפופות באורח נומינלי לשלטונה של אמירות בהדינאן שמרכזה היה בעיר

לילי 'ג-כאמירות אוטונומית מול השליטים מבית אלאך ניהלו את ענייניהם )העמדי –הערבית

, רה'של המיר האזידי בבאעדהישירה תחת הנהגתו , אן'שיח שלהקהילה . ותחת שלטונו של המיר

,לעומתה. רות באמדי והן עם השליטים במוסולעל יחסים טובים הן עם האמיבאותה עת שמרה

על דרכי המסחר החשובות של המאיימיםדרכים -שבניה נודעו כשודדי, הקהילה האזידית בשנגאל

שנוהלו על ייתה חשופה לעתים מזומנות למסעות מלחמה טופלה ביד קשה וה, צפון מסופוטמיה

10.ובעידודו של השער העליון לילים'הגידי

ושל אמירות יחסיהם של האזידים , למרות הסמיכות הגיאוגרפית והכפיפות הנומינלית

ההיסטוריון האזידי עדנאן זיאן . עם האמירויות הכורדיות לא היו תמיד מן המשופריםאן 'שיח

האזידים היו נתינים שווים וגילו כי " הכורדים האזידים באזור כורדסתאן"בספרו מציין פרחאן

שמצידם ראו באזידים נתינים שווים בלי קשר , אמירות בהדינאןנאמנות וצייתנות לשליטי

מאבקי כוח ושליטה אולם . והגנו עליהם מפגיעה ורדיפות מצידם של העוסמאנים לשונותם הדתית

על מצבם של השפיעו שלטונות העוסמאניים ושליטי מוסולבין הלבין האמירים הכורדים

, מושל מוסול, לילי'ג-אל אהתערבותו של מחמד פאש. האזידים באזור ועל יחסיהם עם האמירות

הביא לשינוי ביחס האמירות לנתיניה האזידים 1805במינוי שליט חדש לאמירות בהדינאן בשנת

מאותה עת ועד לחידוש היחסים בין המיר האזידי . ולהפסקת ההגנה שניתנה לאזידים אן'בשיח

מצד חודשו הרדיפות ,עשרה- בשנות העשרים של המאה התשע ,ושליטי אמירות בהדינאן

11.באזורים השוניםשליטי מוסול נגד האזידים ם ומצד העוסמאני

9 Ibid. pp 23-24.

- אל", פרחאן; 56-55' עמ, )2005נובמבר ( 23 גיליון ,לאלש" ',תאריח-אכרת אל'שנגאל פי ד", ר'צ'אלד תעלו ח'ח 10 .28-26' עמ ",רדכ

, ה'נהצ-מכתבת אל: בגדאד( ,יזידיה-למחאת ען אל, ם עבוד'זהיר כאט: ראו גם ;48-45' עמ ",כרד-אל", פרחאן 11 .65-64' עמ, )1994

28

במחצית הראשונה אחד האירועים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה האזידית התרחש

נערכו ניסיונות לפיוס פנימי בין 1832בשנת . תחת השלטון העוסמאני, עשרה-של המאה התשע

, הזמין את יריבו, דאסני-עלי ביי אל, המיר האזידי. פלגים יריבים באמירות בהדינאן

- עלי אגא אל, מזורי מאזור אמדי-ארכושי המשתייכת לשבט הכורדי אל-שליט משפחת אל

במהרה התגלתה ההזמנה . רה'בעיירה באעד לקחת חלק בחגיגות המילה של בנו, באלתי

הרגו אנשי המיר אותו , כתחבולה כאשר עם הגיעו של השליט הארכושי לארמונו של המיר האזידי

ייחס את , מלא יחיאאיש הדת , אחיו של השליט הארכושי. ובינם גם את בנו, ואת מלוויו

דבר שהוביל בסוף , והחליט לנקום בשניהם, ט אמירות בהדינאןהמזימה הן לאזידים והן לשלי

להתמוטטותה של אמירות בהדינאן ולהתרחשותם של אחד האירועים הטראומטיים בתולדות

12.האזידים

שליט אמירות סוראן שנודע , רואנדוזי-אל אד פאשמחמל חברמלא יחיא

באכזריותו ובשאיפותיו להרחיב את תחומי שלטונו והציע לו לשתף פעולה כדי לפגוע בכוחה של

"מירא גורה"שכונה , האמיר הרואנדוזי. אמירות בהדינאן ולנקום במיר האזידי עלי ביי

והכין צבא להצעה הסכים , )"האמיר שתום העין"; אעור-אמיר אל- אל –בצורה הערבית (

החל להתקדם לעבר המעוז האזידי 1832שמנה ארבעים עד חמישים אלף חיילים ובחודש מרץ

" מירא גורה"הרגו כוחותיו של , שהוציא פתוא נגד האזידים בעידודו של מלא יחיא 13.אן'בשיח

ופשטו על העיירות , למרות שביקש לשאת ולתת איתם על כניעה, המיר האזידי, את עלי ביי

האזידים הנמלטים הגיעו לגשר מעל . שכל תושביהן נמלטו לכיוון מוסול, רה'תארא ובאעד'ח

טרף קל לצבאו של וכך נותרו, החידקל בעיר מוסול ובגלל הצפות האביב בנהר לא יכלו לחצותו

למוסול וטבח יק הסמוכה 'ם בגבעת קויונג את הנמלטי ריכזצבאו של האחרון . יהאמיר הרואנדוז

לשמחתם של תושבי מוסול המוסלמים והנוצרים שעל פי – גברים וילדים, נשים – םכולאת

15,000- ל 10,000הערכות שונות מונות בין 14.התיאורים עמדו מנגד ולא הושיטו יד לקורבנות

שנלקח המיר האזידי עלי ביישבו גם נפל בשבי , "הטבח של סוראן"שכונה , קורבנות באירוע זה

טבח האמיר הרואנדוזי באזידים של 15.הוצא להורג, אחר שסירב להתאסלםכשבוי לרואנדוז ול

תיעוד זה הפך מקור ו בספרו של הארכיאולוג הבריטי לאיארד בדייקנות ובפירוט רבתועד אן 'שיח

.50-48' עמ ",רדכ-אל", פרחאן 12 .52-51' עמ, שם 1314 Layard, op. cit., pp. 276-277. .Guest, op. cit., pp. 67-69; 76' עמ, למחאת, עבוד; 41-42' עמ" ,באנוראמא", ליל'אחמד מלא ח 15

29

קבע את דמותו של זיכרון האירוע הזה בזיכרון הקולקטיבי האזידי ו יוהמידע היחיד כמעט אודות

. מאז

לאחר הכנעת מלחמה נגד האזידים המשיכו בתכיפות משתנה גם הרדיפה והמסעות

היה גם כך . 1834לילי במוסול בשנת 'ג-וסיום שלטונם של בני משפחת אלהאמירויות הכורדיות

ישומן נמשך עד לשנות שו 1839שהוכרזו בשנת הרפורמות העוסמאניות, ימי התנזימאתלאורך

פשר חופש פולחן כי יאו צהרחלק מהן הושכ זאת חרף העובדה. עשרה- עשתהשבעים של המאה ה

בוילאית של התנזימאת רפורמות משמעותן המיידית של .לכל הקבוצות הדתיות באימפריה

מנגנון שלטוני נאמן ולכונןבוילאית ניסיון העוסמאני לחזק את השליטה והאכיפה במוסול הייתה

נתפסו , בהיבט זה. ההביטחון ב שישלוט באופן ישיר על הוילאית וישמור עלכזה , לשער העליון

עירונית -לא, בשל היותם קבוצה דתית בדלנית ,האזידים כסיכון בעיני השלטון העוסמאני במוסול

16.לאורך כל התקופה נוקשותוככאלה טופלו ב, טלת בספקושכפיפותה לשלטון מו

וישנו תיעוד מפורט של מסעות לא חדלו בכל התקופה הזו ,מסעות ההרג, הפרמאנאת

לאיארד מסביר את קיומם של המסעות הללו . קשים שכוונו נגד האזידים באזורים השונים

" ספר-עמי"אימפריה העוסמאנית לקהילת בהיותם של האזידים קהילה דתית שלא נחשבה ב

מוכרת ולכן המוסלמים לא היו יכולים לעמוד עמם במגע ונוכחותם הייתה מבחינתם בלתי

. התאסלמות או מוות, אפוא, האלטרנטיבות שהעמידו המוסלמים בפני האזידים היו. נסבלת

בעיקר , מציאות קשה זו יחד עם הזיכרון הקשה של טבח האמיר של רואנדוז הביאו את האזידים

שוד שיירות של מוסלמים –בדרך המוכרת להם היטב לבקש נקמה וזאת עשו , באזור שנגאל

אחד מן הפרמאנאת העקובים הביאה עליהם את התגובה האזידית הזו .שעברו באזור שנגאל

כשלושה רבעים מן האוכלוסייה 1844בשנת הרגאשר פאשא' במסע ההרג של חאפט, ביותר מדם

17.צייתנותם ועל האיום המחודש שהציבו-האזידית בשנגאל כנקמה על אי

ניסיונות הידברות שונים בין נציגי הקהילה והשער נתקיימו, התמשכות הרדיפותעל אף

בעיקר על רקע דרישת השער העליון לגיוס האזידים לצבא העוסמאני , העליון בימי התנזימאת

כתבו המיר האזידי חסין ביי ואנשי הדת הבכירים מכתב שבו הביעו , 1849בשנת .בשנות הרפורמה

אלא שבשל האבדות הקשות שהסבו ,ריההאימפ את נאמנותם לסלטאן והתחייבו לשרת בצבא

ביקשו האישים להמיר את שירותם הצבאי , לקהילה מעשי טבח שאירעו לה בשנים שקדמו לכך

16 Fuccaro, The Other Kurds, pp. 31-32. 17 Layard, op. cit., pp. 278-279.

30

לתקופה לירות למתגייס בודד ו 50בסך , השירות-דמי כופר על אי, "דלב" תשלוםשל האזידים ב

18.של חמש שנים

הפטור מן : עיל לקהילה האזידיתשגם ניסיון ההידברות הזה לא האריך ימים ולא הואלא

ולהוות השירות הצבאי המשיך להיות סוגיה מהותית במגע שלה עם השלטונות העוסמאניים

במסמך וזאת למרות ש, תירוץ למסעות הרס והרג נגד הקהילות האזידיות באזורים השונים

, וילאית מוסולמושל , רכעלי אשלשער העליון בחתימת 1849נשלח באוקטובר עוסמאני רשמי ש

:מוסלמית את האזידים ם הבאים ששוללים לכאורה כל רדיפהנכתבו הדברי

פוגעים בהם ומנסים להרוג אותם , תםהקהילה היזידית של מוסול טוענת כי המוסלמים רודפים או

מרץ של השנה בחודששל התנזימאת ]Kanunname[ הקודקסהקהילה היזידית קיבלה את [...]

חייהם . ומאז לא התרחש כל אירוע של רדיפה מוסלמית כנגד היזידים, ]נ"לספה 1848[ 1264, שעברה

.רווחיםהפקת וב אדמתםיכולים להתרכז בעבודת הם מאוד ועד האנשים בטוחים ורכושם של 19

בייחוד במחצית השנייה של שנות השישים של המאה , המציאות הייתה שונה בתכלית

שכלל באותה עת , בוילאית של בגדאד פאשא )מדחת(הת ימי שלטונו של מיד, עשרה-השמונה

שניתן משירות צבאי גמר אומר לבטל את הפטור פאשאמידהת . את מרבית שטחיה של עיראק

באזור מוסול ושלח את צבאו לאזור כדי לערוך מפקד תאזידיקהילה הלחלקים נרחבים מן ה

יורשו בתפקיד של , פאשאהורה ראוף , 1872בשנת . אוכלוסין וספירה של הגברים הכשירים

ליזידים לנסח הצהרה שבה פירוט של התנגדויותיהם הספציפיות לשירות בצבא , מידהת פאשא

20.העוסמאני

בתורכית , רים ונוסח בערביתשחובר על ידי אנשי הדת האזידים הבכי, המסמך

התרבותיים והחברתיים של , סעיפים שבהם מפורטים המנהגים הדתיים 14כלל , ובצרפתית

איסורים ומגבלות בענייני , סדר התפילות והצומות, כדוגמת הציוויים והחובות הדתיים, האזידים

וביל למתן שירת את מטרתו וההמסמך 21.דתיים-לבוש ומזון והיררכיית המעמדות החברתיים

חרף, 1875שאותו אשררה הממשלה העוסמאנית בשנת פטור גורף משירות צבאי לבני הקהילה

22.שקרייםהמנהגים האזידיים מצד האליטות של מוסול שטענו בתוקף כי שהושמעו עליו ביקורות

בדבר משמעותי כי אם ,בלבד בהצלחתו להגשים את ייעודו אינםשל המסמך וחשיבותו ייחודו

הייתה זו הפעם הראשונה שעקרונות הדת האזידית נוסחו באופן לכיד ומגובש במסמך אחד :יותר

18 Guest, op. cit., pp. 108-109. 19 BOA. A. MKT, nr. 170/12; in: Anon, Musul – Kerkük İle İlgili Arşiv Belgeleri 1525-1919, (Ankara:

Başbakanlık Devlet Arşivleri Genel Müdürlüğü, 1993), pp. 116-118 (transcribed); p. 484 (original script).

20 Guest, op. cit., pp. 108-109. .Kreyenbroek, Yezidism, pp. 6-7: ראו גםלנוסח מקוצר ומתורגם ; 139-137' עמ" ,רדכ-אל", פרחאן 21 22 Guest, op. cit., p. 122.

31

פנימי ולא -המכונן בכל הנוגע לגילוי עקרונות הדת האזידית ממקור אזידיוהוא למעשה המסמך

.מדיווח של חוקרים או מטיילים

עלייתו לשלטון לאחר קיבלו תפנית משמעותית לרעהשער העליון בין האזידים ליחסים ה

תחת אסלאמית-פאןהסלטאן אימץ מדיניות . 1876בשנת , של הסלטאן עבדולחמית השני

חנפי על כל תושבי - הסוניאת האסלאם וביקש לכפות " אסלאמיה- מאעה אל'ג-אל"הסיסמה

. אימפריהון האסלאמי של הכבני חסות של השלט" עמי הספר"מעמדם של תוך קיבוע האימפריה

היו , של האליטה השלטת החדשהוהבנתה לשיטתה , יון התורכי סלים דרינגילעל פי ההיסטור

הן מן המערב שהגביר את דריסת הרגל , האימפריה העוסמאנית ותרבותה נתונים לאיום תרבותי

כדוגמת , מוסלמיות החיות בתוככי האימפריה- מצד קבוצות לאשלו בשטחי האימפריה והן

את שתבססהביאה את הסלטאן להנהיג מדיניות תפיסת עולם זו . האזידיה בכורדסתאן

בעיני הנתינים בכל האזורים , אופן בולט ומוחשיבבכל רחבי האימפריה נושלטויטימיות של הלג

23.ובעיני העולם החיצון

שאינם אנשים פשוטים"האזידים בכורדסתאן נתפסו כ, על פי התפיסה החדשה הזו

על ידי מנהיגיהם אשר הונו אותם והסיתו אותם יודעים להבחין בין טוב ורע ואשר הולכו שולל

האזידים היו מוסלמים אשר בשלב כלשהו סטו מן האסלאם והגיעה , לשון אחרת." מדרך הישר

כפי שממילא הוחלט לעשות לכל המיעוטים האחרים שאינם מעמי , השעה להשיבם לנתיב מישרין

קהילה נוודית "העוסמאנים ראו באזידים .הספר ובמקרים מסוימים גם לכאלה שכן נמנו עליהם

השבתם אל שורות הציוויליזציה באמצעות "ומטרת השלטונות העוסמאניים נקבעה כ" ופראית

" שליחות המתרבתת"היה בכך ביטוי ל". אר'סינג, חינוך ובניית רשות מקומית באזור מחייתם

)Mission Civilizatrice (24דשהשראו השלטונות העוסמאנים במדיניותם הח

עוסמאנית למתן פטור גורף משירות צבאי ההסכמה ה חלפו ממתןשלושים שנה כ

רשמי סלטאני פרמאן כפי שנקבע ב, תמורת תשלום כופר כספי, לאזידים בשל שונותם הדתית

אלא שבשל . 1872-ב םהאזידיהמנהיגים המסמך שכתבולאחר שליחת קבעונת 184725משנת

אם , לשלטונות העוסמאנים כל סיבה להסכין עם הפטור הזהלא הייתה עוד , החדשהתפיסה ה

מוסלמית אלא לקבוצה מוסלמית שיצאה מן האסלאם -האזידים אינם נחשבים עוד לקבוצה לא

העוסמאנית בעניין האזידי " שליחות"ב הצעד הראשון, לפיכך .וראוי להשיבה במהרה לשורותיו

23 Selim Deringil, The Well-Protected Domains: Ideology and the Legitimation of Power in the

Ottoman Empire 1876-1909, (London and New York: I.B. Tauris, 1998), pp. 1-2. 24 Ibid. pp. 40-41.

25 Parry, op. cit., pp. 260-261.

32

החליט , כך. ית שלהם לחיק האסלאםלהחזיר את האזידים מדרך המדוחים הדתניסיון היה ה

כי הטיפול באזידים יהיה זהה לטיפול במוסלמים בכל הנוגע לגיוסם 1885בשנת השער העליון

26.ביטל את הפטור הגורף שנתן להם משירות צבאיהוא ו לצבא העוסמאני

במסגרת גדודי , האזידים בשירות הצבאי מטרת השלטון העוסמאני הייתה שילובם של

לשלבם במערכת זה נועדצעד . על שמו של הסלטאן עבדולחמית, "חמידיה"שכונו הפרשים

הצבאית העוסמאנית ולהכפיפם לאלתר לשלטון העוסמאני הריכוזי מחד גיסא ולנסות לערוך להם

לצורך . האסלאם החנפי –לדת הרשמית של האימפריה " הטועה"קרי המרת דתם , "חנפיזציה"

שליחו האישי של , בראשות סרן עבדולקאדר) Heyet-i Tefhimiyye" (מועצה מייעצת"כך הוקמה

להשיבם לחיק , אן בניסיון להידבר עם ראשי האזידים'לשיח 1891נשלחה בשנת וזו , הסלטאן

שלהם מאחרים השירות- כופרלשירות הצבאי ולהודיעם כי תשלומי לשכנעם להתגייס ,האסלאם

היה המרת הדת או תשלום , שם האמיר מירזאהתנאי שהוצב למנהיגים האזידים וברא. בשנתיים

סירובם של ראשי הקהילה . מיידי של חובות המסים והעמדתם לגיוס של כל החייבים בשירות

, לצבא העוסמאני שמדיו כחולים האזידית לתנאים שהוצבו להם הביאה לעצירתם ולגיוס שלהם

27.מה שהוסיף להשפלתם, מעמדם הנכבד וגילם המתקדם ףעל א, באופן סמלי והצהרתי

לקבוע גם עובדות בשטח במקביל השער העליון לא הסתפק במשלחות שכנוע וביקש

לפיה 1891לשם כך פורסמה החלטה של הווזיר הגדול בינואר . לאסלומם של האזידים שתסייענה

מונו , מייעצת לסולטאןאסלאם על פי החלטת המועצה האת דת העל מנת ללמד את היזידים "

קאדר עבדול) Binbaşı(סרן ידי -על לוויאסלאם והם -לא 'י מנהלת שיחל ידע) Hâce(דת -מורי

נוסף , כלומר 28".תיפרמאן הממשלהאמור ב יפ-לע [...] ילמי אפנדימהמת ה) Kolağası(סרן - ותת

לה גם הייתה , לשליחות הדיפלומטית לכאורה של המשלחת בראשותו של סרן עבדולקאדר

.דת שכל תפקידם הוא המרת דתם של האזידים-של מינוי מורי "מיסיונרית"שליחות

אן'לאחר כישלונה של משלחת ההידברות העוסמאנית עם הבכירים האזידים בשיח

כי תישלח ווילאית של מוסול מן השער העליוןביקש מושל ה, וגילויי הסרבנות של מיר מירזא

סמכויות כדי להכניע בכוח את ההתנגדות -ד רם דרג ורבלאזור משלחת צבאית בפיקוד מפק

עמר )Ferik( הגנרל 1891ביולי כך מונה . האזידית ולהמיר את דתם של האזידים הכופרים

. 67' עמ" ,רדכ-אל", פרחאן 2627 Guest, op. cit. pp. 131-134. 28 BOA. Y. A. HUS, nr. 243/23; in: Anon, Musul – Kerkük İle İlgili Arşiv Belgeleri 1525-1919,

(Ankara: Başbakanlık Devlet Arşivleri Genel Müdürlüğü, 1993), pp. 192-193 (transcribed); p. 532 (original script).

33

כשליח מיוחד ,"פאשאפריק "שכונה בספרות לעתים גם , )Ömer Vehbi –' תו( פאשא והבי

Kuvve-i" (הכוח הרפורמיסטי"שנקרא גוף ופיקד עלילאית מוסול ומטעם השער העליון לו

Islâhiyye( ,שיפור מצבה של האליטה השלטונית , ראשית: ת נחלקה לשלוששמשימתו הרשמי

יישובם של השבטים , שנית; בוילאית מוסול וגביית מסים שלא שולמו על ידי תושבי הוילאית

כפיית , ישיתשל; ביישובי קבע באזורים שאדמתם ראויה לעיבוד חקלאיהנוודים - הבדואים

29.התאסלמות על האזידים והכפפתם לדת הרשמית של האימפריה

יש יסוד סביר לשער כי המשימה השלישית הייתה המשימה המרכזית של הכוח

האזידים היוו מטרה מרכזית לניסיונות אסלום זאת משום ש. פאשאהרפורמיסטי של עמר והבי

משום , עשרה ויותר מכך-מצד השער העליון כבר מראשית שנות השמונים של המאה השמונה

של בחליפת המכתבים והטלגרפיםשנושא התאסלמותם של האזידים היה הנושא היחיד שעלה

.הגנרל עם השער העליון

: באזורים האזידים" הרפורמיסטי הכוח"תכתובות אלה מגלות את דרך הפעולה של

אן ובשנגאל ושכנוען להתאסלם ולשכנע את 'מגע ישיר עם מנהיגי הקהילות בשיחביאה ב

כך דיווח הגנרל בדיווח הראשון . ולקבל את מרות שלטונו של הסלטאן קהילותיהם לנהוג כמותם

:ממשימתו

כביריםמאמצים חרףו, על דתם והתעקשות ]Dalalet[ מדרך הישר שנים של סטייה מאות אחרי[...]

שלושים כפרים ו אר'אן וסנג'שמונים כפרים במחוזות של שיח, אסלאםדת הלהמירם לשנעשו כדי

מוליכי השוללים 'האמינו בדרכים הרעות של השיח ןשגם ה ,אחרים שבהם קהילות יזידיות ושיעיות

בולטים מנהיגיםהגיעו האחרוןביום שישי . ב כבוד לדת האמתוהצטרפו בר, הכוזבותושל האמונות

למוסול כדי לקבל את קדושת האסלאם וכדי לחיות בשגשוג מרצונם החופשי של הקהילות הללו

ובדקלום חוזר של דבר אמונתם 'אמאל על ידי ציות לע כנות כוונותיהםהם הוכיחו את .מציעהוא ש

והמופתי ]האימפריה העוסמאניתהמנון [ את המארש החמידי תזמורתניגנה באותו זמן [...]באל אחד

קש מהם לקבל את האסלאם מבהאסלאם ו ציווייסביר להם את מ תוך שהואאחד -אחד םדת תהמיר א

"יחי הסולטאן" בקול גדול יחד וקראון אלטלשלום הסכולם התפללו , לבסוף. נםבליבם ובלשו

]Pâdişâhım çok yaşa[.30

, לעיל כאמור בתכתובת" רצון חופשי"מתוך אלא שהגעתם של נכבדי הקהילה האזידית לא הייתה

אן שרק לאחריו ולאחר 'אינטנסיבי של תקיפות ואיומים נגד האזידים בשיחאלא תוצאה של מסע

.69-68' עמ" ,רדכ-אל", פרחאן 2930 BOA. İrâde Dâhiliye, nr. 53/S. 1310; in: Anon, Musul – Kerkük İle İlgili Arşiv Belgeleri 1525-1919,

(Ankara: Başbakanlık Devlet Arşivleri Genel Müdürlüğü, 1993), pp. 209-210 (transcribed); pp. 544-545 (original script).

34

באו הנכבדים למוסול , שהובררה להם מידת האיום שמציב להם הכוח הרפורמיסטי של הגנרל

31.וקיבלו על עצמם את האסלאם

ילאית של מוסול שיועד למשרד ונוסף מאת מועצת הובדיווח טענה זו מקבלת חיזוק

מדווחת , שנכתבה רק יום לאחר הדוח של הגנרל עמר והבי, התכתובת. הווזיר הגדול באיסטנבול

דת מקומיים המכירים את שפת -דת באזורים האזידים ואיושם במורי- על בנייה של מוסדות

ת הווילאית להעברת כספים לטובת התכתובת מעלה דרישה של מועצ. המקום ומנהגיו על בוריים

תשלום משכורותיהם של המורים ואנשי התפעול והיא מגלה כי כל הפעילות המדווחת נעשתה עוד

חלק ממסע האיום על הקהילה , כלומר. בטרם טקס ההתאסלמות החגיגי שעליו דיווח הגנרל

של הקהילה על "חינוך מחדש"האזידית כלל הקמה של בתי ספר אסלאמיים באזורים האזידיים ו

והוכחה נוספת לפעילות , כפי שנמסר בדיווח, נדמה כי שיאם של הדברים. פי ערכי האסלאם

מקודשהמקום ה, עדי' היה בהפיכת קברו של השיח, ההצהרתית והמכוונת של השלטון העוסמאני

שלצידה , שם-מפוארת ובה מורה דת בעל ]מדרשה ללימודי אסלאם[ למדרסה ,ביותר לאזידים

32.ואגן היטהרות] ספר נמוך ללימודי דת-בית[ב מכת

היו באזור , כפי שנשתקפו בתכתובותיו, ההצלחות שזקף לעצמו הגנרל עמר והבי במסעו

אלא שאזור שנגאל גילה . בכירי הקהילה ובראשם מיר מירזא נקל עליו להשפיע עלשבו , אן'שיח

התנגדות זו . מגע עמוכל ם לבוא בותושביו לא היו מוכני התנגדות רבה למסע האסלום של הגנרל

, הביאה את הגנרל לשוב ולנקוט בשיטות שננקטו כלפי האזידים לכל אורך ימי שלטון העוסמאנים

לשנגאל שלח הגנרל , בתחילה. מסעות המלחמה –בין אם באופן רשמי ומאורגן או באופן מקומי

אזידי של כוח בן למארב אך הכוח שליווה אותו נפל קור, 1892עאצם ביי באוקטובר , את בנו

הסב לו , במעבר הרים צרשלכד אותו , חמו שירו, בפיקודו של מנהיג משבט הפקיראן האזידי

להכניע את אזור שנגאל הגנרל ניסה לאחר כישלון זה .אילץ אותו לסגת למוסולכמאה קורבנות ו

לאחר . וניסה לפרוץ לאזור שנגאל מצפון גדוליצא כשהוא מלווה בכוח צבאי 1893אפריל וב בעצמו

, שעזבו מבעוד מועד את כפריהם ומצאו מסתור בהרים, קרבות ארוכים עם האזידים בני המקום

יצא צבאו של הגנרל באבידות קשות של כשלוש מאות ,וכ אגאבסו, תחת פיקודו של מנהיגם

33.לבסוף נסוגעד שקורבנות אזידים 15-חיילים למול כ

31 Deringil, op. cit., pp. 70-71. 32 BOA. İrâde Dâhiliye, nr. 53/S. 1310; in: Anon, Musul – Kerkük İle İlgili Arşiv Belgeleri 1525-1919,

(Ankara: Başbakanlık Devlet Arşivleri Genel Müdürlüğü, 1993), pp. 209-210 (transcribed); pp. 544-545 (original script).

, פרחאן: ראו גם; 90-89' עמ, )2005, באת'מטבעת ח: דהוכ( ,איזדיין-כורד אל-משאהיר מן אל, שמו קאסם דנאני 33 .74-72' עמ" ,רדכ- אל"

35

עמר והבי להכיר בכישלונה של שליחותו לאזור הגנרל וסה בשדה הקרב נאלץ לאחר התב

בדרכי נועם והן בחוסר היכולת להכניעם בשדה בכל הנוגע לאסלומם של האזידים הן, מוסול

לשמור על דתם תמורת באזור ולאפשר לאזידים אגא וכבסו נאלץ לשאת ולתת עם א וה .הקרב

כשהיה קודם היות לחזר המצב ודומה לתשלום הבדל שהיה נהוג עד העידן החמידי מס תשלום

34.הגנרל למסע

החלו נשלחות תלונות לשער העליון על השיטות האלימות 1892כבר בשנת , יתרה מזאת

ועדת חקירה מיוחדת מטעם הסלטאן יצאה למוסול לבדוק . שנוקט הגנרל בפעולותיו נגד האזידים

הטענות והיא גילתה בתכתובותיה עם השער העליון כי הגנרל מיישם בשטח מדיניות את אמיתות

מעמיד סיכון כי האזור הרגיש ממילא של מוסול יתדרדר , הנוגדת את האינטרסים של האימפריה

עוד נתגלה בדוחות הוועדה כי . ופעולותיו חורגות מכל סמכות שניתנה בידיו ,למצב כאוטי

הייתה משוללת כוונות , עליה דיווח הגנרל ברוב פאר, אן'דיה משיחהתאסלמותם של ראשי האזי

יים את תפקידו של לוועדה לסהשער העליון הורה . יו לא נכוניםאמת וכי דיווחיו של הגנרל ה

35.ולהשיבו לאיסטנבול הגנרל עמר והבי

חילול המקומות הקדושים לאזידיה , ניסיונות כפיית הדת, האלימות, הברוטליות על אף

המסע הממושך והקשה הזה טמן בחובו גם צדדים שהתגלו , נכבדי הקהילה ם שלוהשפלת

, אר התעצבה מנהיגות אזידית אלטרנטיבית'בקרבות הקשים בסנג: כחיוביים בעבור האזידים

להיות המנהיגות שעמדה בראש האזידיה לכל אורך ואשר הפכה , שאינה משורות אנשי הדת

זאת . ונשאה את נס ההתנגדות האזידית לרדיפות האסלאמיות המאה העשרים רבת התהפוכות

התוצאה הברורה , שביקשו לאסלם את האזידים, בניגוד למטרה המוצהרת של העוסמאנים, ועוד

בייחוד באזור ההררי של , דתיתהייתה תחייה ביותר של מסעו של עמר והבי על הקהילה האזידית

דת בכירים שנמלטו מן -ביניהם אנשי, פליטים אזידים רביםש הסיבה לכך היא העובדה. שנגאל

גיוס בקרב הקהילה הו תבהילוהתחושת ועוררו את מקלט בטוח בשנגאלמצאו , אן'הרדיפות בשיח

36.שהתאחדה סביב מנהיגיה המסורתיים, באזור

טי והממלכה העיראקית האזידים בעידן המנדט הברי

- במרוצת המאה התשעאזידים תחת השלטון העוסמאני ה שניחתו עלשני האירועים הבולטים

שהם אלא .שהוביל להריגתם של רבבות אזידים מסע צבאי נוהלשניהם וב היו דומים מאוד ,עשרה

.74' עמ" ,רדכ-אל", פרחאן 34

35 Deringil, op. cit., pp. 74-75. 36 Fuccaro, op.cit., pp. 34-35.

36

היה, רואנדוזי-הכורדי מחמד פאשא אלשל האמיר , המסע הראשון: גם שונים בתכלית היו

על רקע " חיסול חשבונות"רתו הייתה נקמה שבטית וטשל מסע כורדי נגד האזידים שמ תוצאתו

מסע ה ואילו ;הפנימית ועל רקע מאזן הכוחות בין האמירויות הכורדיות פוליטי בזירה הכורדית

היה שיאו של מסע אסלום מתוכנן וסדור שניהל השער העליון ,פאשאשל הגנרל עמר והבי , שניה

יש בכך כדי להעיד כי ההיסטוריה של . ילה האזידית מתוך מדיניות ברורה ומחושבתנגד הקה

צידו הן מתוך החברה הכורדית והן מ –האזידים בתקופה העוסמאנית הציבה בפניהם איום כפול

של הסלטאן עבדולחמית אסלאמי - המשטר הפאן בימיבייחוד ו, המרכזי הממשל העוסמאני של

.השני

, של אזור שנגאל היחסית ובעיקר ההתחזקות, מאנים העוסמאנייםהתגובה האזידית לפר

של מעורער-הבלתישהתפתחה כאלטרנטיבה לשלטונו כזו, באזור חדשהוהתפתחותה של מנהיגות

הייתה מצע נוח מבחינת הקהילה האזידית להתמודד עם כניסתו של גורם חדש , אן'המיר בשיח

מאנית כריבון בעיראק את האימפריה העוס פוהחלי הבריטים .שלטון המנדט הבריטי –לאזור

.ובכורדסתאן לאחר שזו הייתה בצד המפסיד במלחמת העולם הראשונה וסולקה מן האזור

המשיכו העוסמאנים גם, למרות התבוסה במלחמה ודחיקתם מעיראק על ידי הבריטים

נהיגם מהזמין 1917-1915שבשנים לאחר ולרדפם התנכל לאזידים בשנגאל לבמהלך המלחמה

ממזרח אנטוליה שנמלטו מאימי המלחמה ומנחת זרועו של נוצרים-פליטים ארמנים חמו שירו

של העוסמאנים צעד זה עלה לאזידים במסע אחרון . למצוא מקלט בשנגאל ,הצבא העוסמאני

1918.37בראשית שנת על אזור שנגאלשניחתה של הצבא העוסמאני כנגדם ובהפצצה כבדה

לא מעט בזכות הרדיפות העוסמאניות הממושכות שהביאו ,אלא שאזור הר שנגאל

התחזק ומספר תושביו גדל ועלה , לבריחתם של אלפי אזידים מאזורים אחרים לשנגאל עצמה

לעומת . בשיעור של פי שלושה על פי הערכותיהם של שלטונות המנדט הבריטי, באורח משמעותי

, סע המלחמה של הגנרל עמר והבישהתקשה להשתקם אחר מ, אן המסורתי והמוחלש'אזור שיח

מנהיג 38.הפכה שנגאל למרכז השלטוני החיוני של האזידיה וביטחון תושביה עלה באופן ניכר

" פאשא"זכה מן הבריטים להכרה במנהיגותו באזור ולתואר , חמו שירו משבט הפקיראן, האזור

בזכות החיזוק שהעניק לו התואר . הנוצרים בימי המלחמה-בעקבות סיועו לפליטים הארמנים

כמנהיג האזידים בשנגאל וכשותף של הבריטים לנסות ולהרחיב , הרשה לעצמו חמו שירו, החדש

37 Guest, op. cit., pp. 177-178 ;אבח אל'מד-איזידיון מן אל-כורד אל-מוקף אל", קאדר סלים שמו: ראו גם-

: בקישור, אתר מרכז לאלש" ,1918-1894, ארמניה.lalishduhok.org/modules.php?name=News&file=article&sid=3602http://www )יולי : צפייה אחרונה

.54-53' עמ, )1934, אמירכאניה-מטבעה אל-אל: בירות( ן'יזידיה קדימן וחדית-אל, ול'אסמאעיל בכ צ; )200938 Fuccaro, op. cit., pp. 77-78.

37

דבר שלא היה , אן ובחזאני ממערב למוסול'כולל באזורים של שיח, את תחומי שלטונו והשפעתו

39.לכל אורך תקופת השלטון העוסמאניכמותו לפחות

לביסוסו של אזור שנגאל כמרכז אלטרנטיבי של האזידים נוסף חיזוק משמעותי

, ול'אסמאעיל בכ צשל 1921באזור בשנת וללגיטימציה של מנהיגיו התקבל עם השתקעותו

ם אן בראשית המאה העשרי'שעזב את שיח, אסמאעיל. אן'בן למשפחת האמירות האזידית משיח

על רקע מחלוקות בנושא חלוקת חר יותר ובשל סכסוכים הנוגעים לירושת כתר האמירות ומא

, חמו שירו, בהזמנתו של מנהיג שבט הפקיראן קבע בשנגאל את מושבו, כספי הצדקה של הקהילה

הבריטים מצאו באסמאעיל שותף ובעל ברית נאמן באזור שנגאל ונתנו 40.ובברכתם של הבריטים

כי בזכות הסיוע שנתן לקצינים בריטים במיפוי וסקירת האזור בימי 1918שנת לו התחייבות ב

חרף העובדה שידוע היה להם כי , שלטונו על היזידים יוכר על ידם, מלחמת העולם הראשונה

רק לאחר שהוכיח עצמו אסמאעיל לבריטים כהפכפך . אן'האמיר האזידי הלגיטימי יושב בשיח

זכויות שבהן זכה ולהכיר מחדש בשלטונו היחיד של האמיר סעיד הוחלט לנשלו מן ה, ובלתי צפוי

41.אן'בשיח, בן דודו של אסמאעיל, בכ

פעולה עם שיתוף הבריטים בעיראק מדיניות של הנהיגו , החל מראשית שנות העשרים

.זאת מתוך תפיסה של ביזור והקלה של שלטונם בכל אזוריה של עיראק, השבטים ועם ראשיהם

לעתים תוך חוסר הבנה בסיסית של מהות השבטיות , על שיטה זו הבריטית תעקשותהה תוצאת

שהיה ,גרמו במידה רבה להשבת הכוח למוסד השבטיות ,בעיראק ומקומם של השבטים בחברה

וליצירת מערכת שבטית חדשה , שעברו על המדינה המודרניזציה במקביל לתהליכינראה בנסיגה

הכוח . י הכוח בה היה נתון בידיהם של הפקידים הבריטייםומלאכותית שהכוח לשנות את יחס

ומערכת ים היה במקרים רבים משולל אחיזה למעמדם האמיתי בשבטיהם'שנצבר בידם של השיח

היחסים שנוצרה בינם לבין השלטונות הבריטיים העידה יותר על התועלת ששלטונם הניב לשלטון

42.הבריטי מאשר על הלגיטימציה האמיתית שלהם

ות היחסים בין השלטונות מערכ ותיכול, למרות האקורדים הצורמים בסופה, פיכךל

, לספק עדות לכך שתקופת השלטון המנדטורי בעיראק, חמו שירוול ול'צ אסמאעיל בכהבריטים ל

התאפיינה ביחסים טובים ובשיתוף פעולה הדדי בין , 1932שנמשכה באופן רשמי עד שנת

: בקישור, 2008ביוני 8, אתר בחזאני" ,?...ידי ערבי אםאנת איזידי כורדי אם יז", דר שנגאלי'פיר ח 39

http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=23619 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.( 40 Guest, op. cit., pp. 182-183. 41 Gertrude L. Bell, Review of the Civil Administration of Mesopotamia, (London: His Majesty's

Stationery Office, 1920). 42 Toby Dodge, Inventing Iraq: The Failure of Nation-Building and a History Denied, (New York :

Columbia University Press, 2003), pp. 83-89.

38

הבריטים מצאו תועלת בשלטונם של .שנגאלהשבטי של אזור בייחוד ב, השלטונות והאזידים

וגמלו להם , שהיה ידוע בקושי להשקיטו, השניים בשנגאל וביכולתם להשליט סדר באזור זה

43.בחיזוק מעמדם ובתגמול בכסף ובשליטה על קרקעות

, המדיניות הבריטית העצימה את השלטון השבטי של חמו שירו בקרב האזידים בשנגאל

בהיותו , אך גם על לגיטימציה דתית, וסס על לגיטימציה שבטית כראש שבט הפקיראןשהיה מב

יחד עם ההיתר הבריטי , התעצמות זו. עדי' דת אזידי האמון על שמירת קברו של השיח-איש, פקיר

הכוללת את , רוחאני-לס אל'מג-אל, האזידית" המועצה הרוחנית"להקמת 1921משנת

של תחייה זו שורשיה. הביאה לתחייה דתית בקרב האזידים ,אן'שיחכל אנשי הדת הבכירים של

והאסלום המאוחרים של העוסמאנים שהובילה המלחמהנטועים עוד בהתנגדות העזה למסעות

של האזידים כמוקד דתם הייחודית והנבדלתבשנגאל ולהפיכת נשי הדתלעליית קרנם של א

המועצה הרוחנית האזידית היא גם 44.יראקהזהות וההזדהות הראשונים במעלה של האזידים בע

מושל בקשתם של כמענה ל, שהוזכר בפרק הקודם" אן'ר שיחיזכת"את 1930זו שחיברה בשנת

קיבלו קובלנות על פזרנותו של מיר סעיד בכ ועל שלטונו השלטונות הבריטיים אשרמחוז מוסול ו

מיר האזידי מטעם אנשי הדת ראשונה לשלטונו של המעבר להיותו גושפנקה רשמית 45.הבעייתי

תרומה נוספת לגיבוש הקהילתי בימי השלטון היווה המסמך גם , והקהילה האזידית כולה

.ראשון העוסק בהיררכיה הדתית והחברתית טקסט מוסמך בהיותוטורי בעיראק המנד

, ןאתו'אן ח י מובראשם האמירה אן'ומנהיגי הקהילה בשיחכחמו שירו דת -אנשי

, ששימשה לו כחונכת ויועצת ולמעשה תפקדה כאמירה בפועל, אמו של המיר המכהן סעיד בכ

.וזכו לברכתםהבריטיים פעלו בצמוד לשלטונות , האזידית המובהקים של הדת כמיצגיהשנתפסו

לסמלים הפכו אלה ,בזכות המדיניות הבריטית וההתגבשות הדתית והחברתית של האזידים

כסמל לכך שאין הקהילה צריכה להתפשר על דתה מאז דמותם התקבעה מובהקים של הקהילה ו

. או על זכויותיה במסגרת המדינתית המתגבשת בעיראק

הקשרים הטובים שנרקמו בין השלטון הבריטי וההנהגה האזידית הבכירה אלא שעל אף

ן הבריטים ניסו בימי שלטונם לשנות את הסטטוס קוו שנקבע לאחר כשלו, אן ובשנגאל'בשיח

ביקשו הבריטים לגייס את 1924בשנת . עשרה-מסעותיו של הגנרל עמר והבי בשלהי המאה התשע

שהיו ) The Iraq Levies" (הגייסות העיראקיים"האזידים ליחידה אזידית נפרדת במסגרת

.71-69' עמ, משאהיר, דנאני 4344 Fuccaro, op. cit., pp. 135-137; see also: Nelida Fuccaro, "Communalism and the State in Iraq: The

Yazidi Kurds, c.1869-1940," Middle Eastern Studies, Vol. 35, № 2 (Apr. 1999), p. 21. 45 Fuccaro, The Other Kurds, pp. 138-140.

39

למרות שהמדים שנבחרו ליחידה האזידית היו . מורכבים רובם ככולם מאשורים וכורדים

ולמרות , כדי לסכל כל אפשרות של התנגדות על רקע צבע המדים, מלכתחילה בצבע חאקי

התגייס לכוח וגייס עמו מאתיים אזידים , בניסיון לקנות לעצמו לגיטימציה, שאסמאעיל בכ

ההיענות הכללית הייתה מינימלית וממילא נתקלה במהרה בוויתור מצידם של הבריטים , משנגאל

46".ובלתי נוחים להקניית משמעת קשים במיוחד לאימון"שמצאו את האזידים

עם סיום המנדט הבריטי בעיראק וההכרזה על העצמאות של המדינה העיראקית בשנת

החדש ששלט הערבי שהשלטון אלא , ביקשו האזידים להמשיך לפעול בשיתוף עם המדינה, 1932

- ריו של דאוד אלהשלטונות העיראקיים ראו במ. ולהושיט להם את יד ומציד בבגדאד לא שש

תקדים מסוכן העשוי להעיד על , 1925נגד הבריטים בשנת , בשנגאל אןכ ר הממנהיג שבט , דאוד

ספטמבר ב, בשלב מאוחרבמברק ששלח למשרד הפנים העיראקי . אופיים הבוגדני של האזידים

האחד : "כך 1925בשנת המנהיגים השבטיים האזידים בשנגאל את תיאר מושל מחוז מוסול ,1937

, לו קו ו שר [ואילו השני ... הוא מורד עיקש שמקרין את מרדנותו בחוק על שבטו] דאוד-דאוד אל[

- טיפש ומרושע שנדחק לעמדותיו הנוכחיות מתוך פחד מדאוד אל] אלתי'ח-ראש שבט מאלא

47."דאוד

כולל , לצבא העיראקיצו המורה על גיוס כללי השלטונות בבגדאד פרסמו 1934בשנת

המושלים המקומיים בסמוך לכך גם פקדו השלטונות על החלפת. גיוס על האזידים חובת

יוציאו אותם מן הכלל האזידים ביקשו מן השלטונות כי . באזורים האזידיים במושלים ערביים

ויאפשרו להם לשרת ביחידות נפרדות של אזידים בלבד וכי יותירו את מושלי המחוזות האזידים

אתון ושל מיר 'זה של מיאן ח –ובה האזידית נחלקה לשני מחנות התג .ילהאך נענו בשל, בתפקידם

; שהוכיחו עצמם בעבר כמועילים לאינטרסים האזידים, שקראו למתינות ולשיתוף פעולה, סעיד

, המהרכאן, בשלטון העיראקי וסחף אחריו את שבטומזוין שקרא למרד , דאוד-וזה של דאוד אל

48.בשנגאל

על המורדים צבא עיראק כוחות גדולים מקפה קשה ונחרצת של תוצאת המרד הייתה מת

, התוצאה הייתה פירוק האזידים בשנגאל מנשקם. 1935בחודש אוקטובר בשנגאל האזידים

של הרשמית הודעה ה. הענשתם של מרבית המורדים והוצאה להורג של תשעה ממנהיגי המרידה

:סיכמה את הכנעת המרד, 1935באוקטבר 17בתאריך ,שסיימה את המתקפהממשלת עיראק

46 Guest, op. cit., pp. 183-184. .189-188' עמ, )1966, טליעה-דאר אל, בירות(, רדיהכ- יה אל'קצ-אל, דרה-מחמוד אל 4748 Guest, op. cit., pp. 189-190 ;ל אל'איזדיין פי ט-כורד אל-מעאנאת אל, דלשאד נעמאן פרחאן :ראו גם-

מרכז : הוכד(, ןאיזדיי- לליר ותהריב 'ל תרחיל ותהג'טט ווסאא'דראסה פי ח: 2003-1921,עראקיה-חכומאת אל .81-80' עמ, )2008, ק'אא'ות-אל' כורדיה וחפט-אלדראסאת -אל

40

חלק מן המורדים התבצרו במערות וחלק אחר ]. של המורדים[נכבשו כפריהם , לאחר ההתנגשויות

הממשלה אולצה להכריז על חוקים לשעת חרום כדי להאיץ ] ...[ מצא מקלט בנקיקי ההרים המבוצרים

אתמול ...ות נכנעו המתבצרים במערות ובנקיקיםאת פעולות הענישה והטיהור ולאחר סדרת היתקלוי

דאוד נמלט עם שני -דאוד אל. עם נשקם ]...[ הסגירו עצמם אחרוני הבורחים בפיקודו של רשו קולו

בכך נסתיים טיהור האזור . רי כשהוא ואחד מבניו פצועיםאשתו וארבעה מאנשיו לאזור הסו, וילדי

.ונסתיימו צעדי הענישה49

ההנהגה השבטית בשנגאל שכן, בעבור האזידיםמאוד תוצאות הכנעת המרד היו קשות

הציעה משסולקה ההנהגה אשר – גם משמעות חיובית הייתה טמונה בהםאך , ממקומהסולקה

בשנגאל , אלטרנטיבה לשלטון משפחת האמירות ופיצלה את האזידיה לשתי קהילות נפרדות

אן להחיל מחדש את סמכותה על כל 'ירות האזידית משיחמשפחת האמיכולה הייתה ,אן'ובשיח

50.מייצגת הבלעדית של הקהילה האזידיתהיות השבה לבכך ו האזורים האזידים

גם התקרבות בין האזידים אתון 'יזמה האמירה מיאן ח, עם השבת ההגמוניה על הקהילה

לא הסתירה את האמירה. בראשותו של מלא מצטפא בארזאני, הנהגת המרד הלאומי הכורדיובין

נטיותיה הלאומיות הכורדיות ואת תחושת שותפות הגורל של האזידים עם הכורדים שלפי

לדרישת האמירה סירבה מתוך ראייה זו. ראייתה חלקו אלו עם אלו תרבות והיסטוריה משותפות

בתואנה כי 1945מרד הכורדי בבארזאן בשנת ימה נגד הלחהממשלה העיראקית לצרף אזידים ל

שפנה מינתה איש קשר מטעמה , יתר על כן 51."אסור לבני עדה חלשה להילחם במוסלמים"

ולהבטחת שמירת יחסי האזידים והנהגת המרדלתיאום העמדות בין באיגרת לבארזאני בבקשה

התגבשה תנועת כאשר, שלימיםקשר שותפות ושל הייתה זו תחילתם של 52.הידידות בין הצדדים

היה , ולכוח הפוליטי המוביל בכורדסתאן העיראקית אומית הכורדיתלתנועה הלוהפכה המרד

.על זהותההאזידית ולקשר איתן שהשפיע רבות על הקהילה

ביתר ושהפיקה הקהילה האזידית במהלך ימי השלטון המלוכני העיראקי פתתועלת נוס

והמלחמה 1941גילאני באפריל -הפיכת רשיד עאלי אלאחר ל ,לאחר חזרת הבריטים לשלטון שאת

היו בני משך מאות בשנים. חינוך באזורים האזידייםהיה שיפור משמעותי ב, עיראקית- האנגלו

, לרכוש השכלה לא התירו להםאנשי הדת האזידים שכן, הקהילה האזידית נבערים בכפייה

כבר המצב החל להשתנות 53.וכתובים נבחרים שהותר להם ללמוד קרוא 'שיח להוציא קבוצה של

אך , נפתח בית ספר ראשון בשנגאל 1918כאשר בשנת , הבריטי בעיראקימי השלטון בראשית

.101' עמ, )1953, ערפאן-ת אלמטבע: צידון(, יהם'רהם ומאצ'יזידיון פי חאצ- אל, חסני-רזאק אל-עבד אל 4950 Guest, op. cit., p. 190. .85-84' עמ, משאהיר, דנאני 51- קאפה אל'ת- לל כאוא: בירות( 1כרך ,כרדיה- תחרריה אל-חרכה אל- בארזאני ואל- אל, בארזאני-מסעוד אל 52

.9' תעודה מס, 180' עמ, )1997, כרדיה53 Fuccaro, The Other Kurds, pp. 91-92.

41

השינוי הגדול החל בשנות הארבעים כאשר הוקם 54.מעטים בלבד פקדו אותו אזידים תלמידים

ושל מורים שהחל להעמיד דורות של תלמידים, בכפר בעשיקה, בית ספר ראשון שיועד לאזידים

מיד לאחר מכן הוקם על ידי משרד החינוך העיראקי בית ספר נוסף בכפר 55.מקרב האזידים

בתי ספר בשנות החמישים הוקמו , לאחר מכן 56.אתון'בברכתה של האמירה מיאן ח, רה'בעאד

בכפרים האזידים והחינוך הפך לנחלתם של , כמו גם מפעלי תשתית ושירותים אחרים, נוספים

57.בקרב הקהילה האזידית רבים יותר

, וכדבריה של דרוור, נגיש ופתוח לכל ילדי האזידיםבשלב הזה עדיין החינוך לא היה

אולי , ששיםוהם ח] לשלוח את ילדם לבית הספר[אינם נלהבים , מרביתם חקלאיםש, ההורים"

כפי , הם ימצאו את עבודת האדמה תובענית ויחשקו, כי אם בניהם ילכו לבית הספר, בצדק

ולמרות שאין , אף על פי כן 58."להפוך פקידים או אנשי ממשל זוטרים, שקורה לעתים מזומנות

אין ספק כי , בנמצא נתונים מדויקים בדבר מספר התלמידים האזידים בכל יישוב ובכל תקופה

שינוי את תחילתו של אזידים סימנה נגיש למספר גדל והולך של החינוך של הפיכת עצם המגמה

פתיחות , של השכלה החינוך היה סמלו של עידן חדש. ת המסוגרתתידקהילה המהותי ב

.שרק עתיד היה להתגבר בשנים שלאחר מכן, ומודרניזציה בקרב הקהילה האזידית

' שלטון משטר הבעת בימיהאזידים

כמה סיבות הורידו את לחץ הרדיפה מן האזידים בשנים האחרונות של שלטון המלוכה בעיראק

כרים קאסם את - ותפיסתו של הגנרל עבד אל 1958מהפיכת הקצינים החופשיים של וגם לאחר

במרד הכורדי שחרור הלאומית הכורדית והשתתפוהת תנועהאזידים השתייכו כעת ל: השלטון

הלוחמים ובכך הפכו למושא רדיפה ולחימה של המזוין כתף אל כתף עם הכוחות הכורדים

מאידך . אלא בגלל שותפותם במאבק המזוין, העדתית אך לא בשל שונותם הדתית או, השלטון

גורם בטל בשישים בתוך התנועה הלאומית הכורדית והלחימה שהתנועה האזידיםהיו , גיסא

, לראשונה, אלא שהפעם, הייתה מעורבת בה לא הייתה מלחמתם של האזידים כמיעוט דתי ונרדף

.מושאי הרדיפה שהם היו בו רק צד אחד ולא, הם היו חלק ממאבק רחב יותר

הקשר בין האזידים והתנועה הלאומית הלך אתון 'מיאן חהאמירה ימי כי עוד ממעניין

יתר על . המוסלמי ברובו המכריע ,אף על פי שהתנועה ייצגה את העם הכורדי, הכורדית והתהדק

54 Bell, Review, p. 57. 55 Drower, op. cit., pp. 2-3. ', שיח- עידו באבא: ראו גם; 274' עמ, )1962, מנשוראת עוידאת: בירות( ,כריאתי'מן ד, קצאב-אל עזיז-עבד אל 56

.83' עמ, 1998אפריל , 5-4גיליון , 'זרו ",סלטה-אתון ואל'אמירה מיאן ח- אל" .19' עמ, )2007, ספירז: דהוכ( ,כורדסתאןאוראק מן ארשיף , ארי'עלי סנג 5758 Drower, op. cit., p. 3.

42

הטריקה כמנהיגתהיה בן למשפחה המזוהה , מלא מצטפא בארזאני, מי שעמד בראש התנועה, כן

חודי של משפחתו את הלגיטימציה ושאב ממעמדה הייבכורדסתאן הנקשבנדית -פיתהצו

אלא שבפועל התנועה הלאומית הכורדית בהנהגתו של בארזאני הייתה תנועה חילונית 59.להנהגתו

. ודרכיהם מוסלמים מעצם הגדרתם אך חילונים מובהקים על פי התנהגותםבהווייתה וחבריה היו

המתחים דתיים בין הצדדים וסיכל הניטרל, לשורות התנועהאת קבלת האזידים הקלהעובדה זו

התנגדות של האזידים להצטרפות לתנועה שהייתה להלכה מוסלמית ויכולה הייתה להיתפס

.כעוינת את האזידים ואת דתם

עם תודעתית ההשתייכות הזו לתנועה הלאומית הכורדית הפכה את האזידים מזוהים

. םהאזידי מרביתוהן בעיני תהחילוני תכורדיחברה ההשדרות נרחבות של הן בעיני – הכורדים

רבה הלשונית על ידי הק יםעובדה זו הפכה ברבות הימים לעובדה מוגמרת והיא קיבלה חיזוק

דוח של כדוגמת ה, כבר בראשית המאה העשריםוהתרבותית ביניהם ועל ידי טענות ישנות שנשמעו

על למנותםהאזידים הם בני גזע דומה לכורדים וחובה "שקבע כי ,1925חבר הלאומים משנת

שיתוף הפעולה במסגרת התנועה הלאומית הוסיפו על האמון בין הכורדים 60."שורות הכורדים

התמסרו , ובלתי מנוסהבאופן יחסי שהיה צעיר , שתחת שלטונו של מיר תחסין בכ, לאזידים

לפחות במישור הפוליטי וקשרו את גורלם עם תנועת השחרור , א בארזאנילשלטונו של מלא מצטפ

בכך ויתרו האזידים באופן מושכל על משהו מייחודיותם מתוך . הלאומי של המנהיג הכורדי

כאלה שיאפשרו , תקווה ואמונה להשגת הישגים לאומיים במסגרת הלאומית הכורדית החילונית

. ללא ניסיונות לכפיית זהות עליהםללא רדיפות ו, להם בעתיד קיום בכבוד

מאבק הכורדי ולחמו בקרבות חלק אינטגרלי מן ה, אפוא, היו האזידים 1970 עד שנת

, בראשית ימי שלטונו של קאסם. שהתפרצו אחת לכמה שנים מול השלטונות העיראקיים השונים

וההכרה יון חלקו האזידים את התקווה הכורדית כי השלטון החדש אכן יקיים את הבטחות השוו

יתנו בחוקתו הזמנית ואף היו גורם מרכזי בסיכול מרד שואף שנבזכותם הלאומית של הכורדים

הכורדים לא לחמו ישירות נגד המורדים . בניסיון להפיל את קאסם 1959שפרץ בעיר מוסול במרץ

ם היו אלה בני שבטים אזידי. אך סייעו לצבא העיראקי בסגירתה ההיקפית של העיר, בעיר

59 Wadie Jwaideh, The Kurdish National Movement: Its Origins and Development, (Syracuse, NY:

Syracuse University Press, 2006), p. 220. . 280-279' עמ, )1986, צון'ע-דאר אל: בירות(, כרדיה-אליה 'קצ-ראיה ערביה לל: ראדואכ ערב, מוצלי-ר אל'מנד 60

Basil Nikitine, Les: ראו. בזיל ניקיטין, טענה דומה מובאת גם בספרו של החוקר הרוסי ממוצא כורדיKurdes: Étude Sociologique et Historique, (Paris: Imprimerie Nationale, 1956), pp. 225-228.

43

שסייעו בבלימת המורדים שביקשו להימלט אל , המצויה על הנתיב אל הגבול הסורי, משנגאל

61.מעבר לגבול

בשנת לאחר ההפיכה הכפולה , לשלטון בפעם השנייה' עלייתו של משטר הבעת מעט לאחר

לאל 'כאשר הפלג הפורש של ג, התחדשו הקרבות בינו ובין הכוחות הכורדיים של בארזאני, 1968

הייתה זו חוליה . נמנע מלהיכנס ללחימה, שמצוי היה בסכסוך מתמשך עם בארזאני, טאלבאני

מיקוח שניהלו הכורדים לסירוגין עם המשטרים השונים שעלו בעיראק - נוספת בשרשרת קרבות

בניסיון להבטיח לעצמם את מיצוי זכויותיהם ' הבעתעד לעליית משלהי שנות החמישים ו

.הלאומיות באזור כורדסתאן העיראקית

פי רוב על האזידים המשיכו לראות עצמם חלק בלתי נפרד מן הכוחות הכורדיים ונמנו על

זאת בשל מיקומם הגיאוגרפי באזור בהדינאן שהיה באופן מסורתי , הכוחות הנאמנים לבארזאני

).שמתנגדיו מרחיקים וטוענים כי שורשי משפחתו באזור הם אזידיים(ליטתו של בארזאני אזור ש

- ניסה לפורר את אחדות השורות הכורדית ובכלל זאת את האחדות האזידית' אולם משטר הבעת

שכיוונה לאחת הנקודות הרגישות והפגיעות ביותר אצל " הפרד ומשול"כורדית וניהל מדיניות

אימץ לחיקו את ' משטר הבעת. ם והסכסוכים הוותיקים במשפחת האמירותהפילוגי –האזידים

שישב בבגדאד והטיף להיותם , באיזיד אסמאעיל האמיר, ול'בנו של האמיר אסמאעיל בכ צ

המשרד "לעמוד בראש 1969ומינה אותו בשנת ,של האזידים ערבים מצאצאי השושלת האומיית

רחוק , בבגדאד מטרתו המוצהרת של המשרד שישב 62.)אמוי-ב אלתכ מ-אל" (האומיי

לעבר הערבי הייתה קידום הזיקה ,ממרכזי האוכלוסיה האזידית ותחת עינו הפקוחה של המשטר

שרת בידי המשטר - המשרד האומיי פעל ככלי, בפועל. האומיית אצל האזידים-ולזהות הערבית

ולמרות חימה מול כוחותיהבמקביל לל במאמציו לפלג את שורות התנועה הלאומית הכורדית

הוא היה הוכחה ברורה , שהשפעתו על דעת הקהל האזידית ועל הזהות האזידית כמעט ולא ניכרה

.למטרתו של המשטר

לאחר שנתיים של התנגשויות שלא הובילו להכרעה בין כוחות משטר , 1970 במרץ 11-ב

אן י ב" (צהרת מרץה" אתהמשטר פרסם ,בניסיון להגיע לפיוס זמניוהכורדים ו' הבעת

שעיקר תוכנה נגע בהכרה בייחודו של הלאום הכורדי ובזכותו לאוטונומיה , ההצהרה). אר'אד

העיראקית " האחדות הלאומית"תרבותית ופוליטית במסגרת הרחבה של עיראק תוך שמירה על

61 Jwaideh, op. cit., p. 283. אתר מרכז , ")לאלש נגיד"עורך כתב העת , ראיון עם סעיד סלו" (סיד סעיד סלו- מע אל' לקאא", הפאל נאצר 62

: בקישור, 2007ביולי 6, לאלשes.php?name=News&file=article&sid=2056http://www.lalishduhok.net/modul )אוגוסט : צפייה אחרונה

2009.(

44

מסגרת הזמן שנקבעה ליישום האמור . והשבת המצב הדמוגרפי באזורי המחלוקת לקדמותו

63.בהצהרה הייתה בתוך ארבע שנים מיום פרסומה

, על אף מה שנדמה בראשית הדברים כהישגים כבירים לתנועה הלאומית הכורדיתאלא ש

יתרון טקטי על לעצמוהייתה ההצהרה לא יותר מקניית זמן והטעיה מצד המשטר בניסיון להעניק

של מתחייב-והבלתיל הניסוח המעורפ. מה שיקל לבסוף על הכנעתה, התנועה של בארזאני

נקיטת הצעדים ", ..."החשת יישום", ..."נקיטת פעולה מהירה", ..."זירוז היישום(" ההצהרה

כי נציגי המשטר הניחו יםמלמד ,הדדי-ובלתי" הצהרתי"תוצאת היותה בעלת אופי , ...")הדרושים

ודד עם לחזק את עצמו ולהתמהמשטר יוכל , כי באמצעות פיוס זמני של הכורדים המורדים

64.סוגיית האוטונומיה הכורדית בבוא העת ובתנאים נוחים יותר

במישורים שונים כדי במרץפעל המשטר " הצהרת מרץ"במהלך השנים שעקבו לפרסום

המשטר הלאים את . הרהלסכל כל אפשרות של הגשמה אמיתית של המוסכם והמובטח בהצ

שהייתה אזור במחלוקת אותו תבעו הכורדים לספח לאזור כורכבארות הנפט באזור העיר כ

וחתר תחת , מלא מצטפא בארזאני, ניסה להתנקש פעמיים בראש התנועה, הכורדי האוטונומי

. הלגיטימציה של התנועה הלאומית הכורדית

ליישם גם מדיניות שערוב ' החל משטר הבעת" הצהרת מרץ"זמן קצר לאחר , זאת ועוד

מטרת תכנית . עם הכורדים ובכלל זאת גם באזור שנגאל המאוכלס באזידים באזורי המחלוקת

השערוב הייתה שינוי מאזן האוכלוסין באזורים הללו לטובת הערבים כאשר יישבו הצדדים לסכם

ומתוך כך גם סיכול כל אפשרות שהאזורים העשירים בנפט יועברו בסופו ,את תנאי האוטונומיה

הפציץ צבא עיראק באופן ממושך למעלה מארבעים 1973 וגוסטאעד חודש . של דבר לכורדים

מערכה זו הייתה מלווה גם . מה שהוביל להריסתם ולריקונם מתושביהם, כפרים באזור שנגאל

והכוונה הברורה של במהלך נרחב של הפקעת קרקעות שהיו בבעלותם של אזידים בשנגאל

65.זידים שבטים ערבייםהמשטר הייתה ליישב באזור ההולך ומתרוקן מתושביו הא

לפחות , השתמש המשטר ,בבואו להצדיק את ההתקפה הקשה והממושכת על שנגאל

בטיעון כי האזידים הוכיחו את אופיים המרדני בהתפרעויות שהתרחשו בשנגאל , באופן רשמי

הצהרת "כפי שנקבע ב, לאחר הלאמת בארות הנפט של כרכוכ ותחילת פירוקם של האזידים מנשק

בידי עלי-אנם אחמד אל'ע, עם רציחתו של הקאימקאם של שנגאלהאירועים הגיעו לשיאם ". מרץ

מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה והוצאת הקיבוץ : תל אביב( ,מרד הכורדים בעיראק, ו'עפרה בנג 63

.50-49' עמ, )1989, המאוחד .52-51' עמ, שם 64 .86-85' עמ, מעאנאת, פרחאןדלשאד נעמאן 65

45

נמרצות מצד בארזאני ומצד ההנהגה הכחשות גם אלא ש 1972.66לי בראשית יו אזידים בני המקום

הכורדית ונכונות מלאה מצידם להירתם ולשתף פעולה עם ועדת החקירה שמינה המשטר לחקירת

נגד שנגאל ' לא סייעה להרגעת הרוחות והקמפיין האינטנסיבי שניהל משטר הבעת 67האירועים

.המשיך באין מפריע

במרץ 11באה ביום ' של משטר הבעת טהורות-הבלתיוונותיו הוכחה הנחרצת ביותר לכה

של אזור " חוק האוטונומיה"עם פרסום , "הצהרת מרץ"בדיוק ארבע שנים לאחר פרסום , 1974

אלא שבפועל , ארבע שנים קודם לכן "הצהרת מרץ"ל שהוסכם בעהחוק ענה, לכאורה .כורדסתאן

יישוב סוגיית האזורים , לות האוטונומיההוא התעלם מן התביעות הכורדיות לקביעה של גבו

שבמחלוקת וייצוג נאות ויחסי של הכורדים בממשל המרכזי ולמעשה כפה פתרון בלתי מוסכם על

Russell(ונסטון 'לחבר הפרלמנט הבריטי ראסל ג 1974במאי במסמך שהועבר . הכורדים

Johnston (שהיו שותפים במשא ומתן מול נציגי על ידי שני בכירים במפלגה הדמוקרטית הכורדית

ן סחמו, של מלא מצטפא בארזאני איש סודו, רחמאן-מחמד מחמוד עבד אל, 'הבעת

: תואר ההסכם במלים הבאות, דיזהאי

במזימותיו ובתחבולותיו 'החל משטר הבעת ,1970במרץ 11-כבר חודשים מעטים לאחר ההסכם של ה

של המחוזות העשירים בנפט של כורדסתאן יצאה ת של שערוב מדיניות מתוכננ: נגד התנועה הכורדית

איננו אוטונומיה כלל , חוק האוטונומיה שהם תכננו [...]אר 'אנקין וסנג'ח, בעיקר בכרכוכ, אל הפועל

לוותר על שליש מעמנוהוא תובע , יתר על כן. צנטרליזציה של מנגנון השלטון-אלא סוג של דה ,ועיקר

החוק המביש הזה אינו מזכיר את השתתפותם של , 1970במרץ 11בניגוד להסכם של [...] מאדמתו

, המפלגה הדמוקרטית הכורדית דחתה את החוק הזה ושרים, כמובן. אנשי כורדסתאן בממשל המרכזי

11-ב, מיד לאחר ההכרזה על החוק הזה. מושלים ומאות בכירים כורדים התפטרו ממשרותיהם במחאה

.בבגדאד חידש את מלחמתו נגד כורדסתאן המשטר, 1974במרץ 68

6תאריך ב, חה למהלך כוחני יותר שבא שנה לאחר מכןאלא שהיה זה רק אקורד הפתי

הסכם "על מה שכונה , בשם ממשלת עיראק, צדדי חתם צדאם חסין-כאשר בצעד חד, 1975במרץ

ה על מיצרי שאט ההסכם קובע כי עיראק תוותר על ריבונותה המלא. עם השאה האיראני" יר'אלג

ערב ותחלוק אותה עם איראן ובתמורה תפסיק איראן לאלתר את קשריה עם התנועה -אל

חתימת ההסכם הנחיתה מכת מוות מורלית על 69.הלאומית הכורדית ואת כל הסיוע שניתן לה

אמיתות הפרטים אושרה לי בשיחה פרטית עם דמות בולטת בקהילה האזידית בגרמניה .92-91' עמ, מרד, ו'בנג 66

).2009בספטמבר 28, בילפלד(שעל פי בקשתו לא יזוהה בשמו ; 4' עמ, 1972ביולי 5, )בגדאד(י 'תאאח-אל; 1' עמ, 1972ביולי 5, שם; 3' עמ, 1972ביולי 4, )בגדאד(מהוריה 'ג-אל 67

.1' עמ, 1972ביולי 8, שם68 British Parliamentary and Public Opinion on the Kurdish Situation in Iraq, London, April 23, 1974,

NBR 3/548/5. .162-160' עמ, מרד, ו'בנג 69

46

נתנה , אך לא פחות חשוב מכך, התנועה הלאומית הכורדית ולמעשה חיסלה את התנגדותה כליל

.גירוש ונישול של אזידים מאדמותיהם, למסע נרחב של שערוב "אור ירוק"

כשהתנועה הלאומית הכורדית עודה נתונה בהלם , יר'זמן קצר לאחר חתימת הסכם אלג

בקמפיין השערוב הגדול ביותר ' החל משטר הבעת, ומתקשה להתמודד עם התמוטטות המרד

שבו הורתה ממשלת 1975י במא 9בצו שפורסם בתאריך התהליךתחילת . באזורים האזידים

קולקטיביים ריכוז- ידיים באזור שנגאל והעתקתם לכפריעיראק על פינוים של כל הכפרים האז

תוך זמן קצר , כך. כעין גטאות אזידיים סגורים ומפוקחים בידי הצבא, )מעאת סכניה'מג(

רכושם הוחרם , בארות המים שלהם נסתמו, כפרים אזידיים בשנגאל 163של הופקעו אדמותיהם

70.ובכפריהם יושבו שבטים ערביים נודדים

שמרבית תושביה היו גם כן , אזידים ובעיר שנגאלבשטחים נרחבים באזורים המיושבים

. מוסלמים- הופקעו וסופחו מנהלתית ליישובים אחרים באזור שהיו מיושבים בערבים, אזידים

כפרים 13-ב, יהם רוכזו בסמיכות מכוונת לישוביהם הישניםהתושבים האזידים שפונו מכפר

ובניסיון להנחיל בכפייה 'הבעת הנהיגכחלק ממדיניות השערוב ש. קולקטיביים באזור הר שנגאל

השמות שניתנו , זידיםכפות על האל' הבעת ביקשבתודעה האזידית את הזהות הלאומית ש

, "סל ד אנ - אל"כגון , בעלי משמעות סמלית אסלאמיים-לכפרים הקולקטיביים היו שמות ערביים

71.ואחרים "קחטניה-אל", "עדנאניה-אל", "'בעת- אל, "קאדסיה- אל, "יןט ח "

, שלא הצליחו להכניע את המרד הכורדי, אחרי שנלמד ניסיונם של המשטרים הקודמים

"הנדסה חברתית"מחמד אחמד מה שמכנה החוקר הכורדי ליישם את ' משטר הבעתהחל

.כדוגמת הכורדים, בעיות-מחוללי אתניים ממיעוטיםשמטרתה הייתה טיהור של המדינות

, הברירה שנתן המשטר לכורדים הייתה אסימילציה והיטמעות בחברה העיראקית או לחילופין

יישוב כפוי מחדש . להיות נתונים ללחץ בלתי פוסק של המשטר שיעודד אסימילציה כפויה

)Displacement( ,דחיקתן ודיכוין של הלאומיות ושל , כויות אנושיות ואזרחיות בסיסיותשלילת ז

כפייה של השפה הערבית והוצאתה של הכורדית מן החוק ויישוב מחדש של , התרבות הכורדית

: בקישור, 2005יוני , נדי'ליל ג'ר ח"אתר הבית של ד" ,מסתקבל- זידיון אלא אליא- ר אל'כיף ינט", נדי'ליל ג'ח 70

m2alat9.htm-http://www.khaliljindy.com/ar )פרחאןדלשאד נעמאן ; )2009אוגוסט : צפייה אחרונה , .87' עמ, מעאנאת

71 Mohammed M. A. Ahmed, "The Political Fallout of Ethnic Cleansing in Iraqi Kurdistan," in: Mohammed M. A. Ahmed, and Michael M. Gunter, Eds., The Kurdish Question and the 2003

Iraqi War, (Costa Mesa, CA: Mazda Publishers, 2005), p. 38 ; לרשימת השמות המלאה של הכפרים .88' עמ, מעאנאת, פרחאןדלשאד נעמאן : ראו ,הקולקטיביים

47

היו כולם כלים שהמשטר עשה בהם שימוש כדי לכפות את , ערבים באזורים הכורדיים

72.הלאומיות האסימילציה על הכורדים ולהכניע את שאיפותיהם

הן בגלל שונותם הדתית והן בגלל –נתונים לרדיפה כפולה האזידים היו ,בהקשר זה

את מסעו האלים נגד ' לא בכדי כיוון משטר הבעת 73.השתייכותם לתנועה הלאומית הכורדית

אלה נודעו כקבוצה סוררת ומורה מקדמת דנא והיוו אתגר ומכשלה בהשלטת שכן , האזידים

, אלא שכעת היו האזידים מצויים בנקודת חולשה למול המשטר. ההיסטוריהשלטון לכל אורך

וממילא לא יכולה הייתה התנועה הלאומית הכורדית להגן על שותפיה האזידים, שכן בחולשתה

מבחינה היוו האזידים. העדיף המשטר שלא להסתכן בחידוש ההתנגשויות עם הכוחות הכורדיים

מתוחמים באזור גאוגרפי מצומצם וכמעט ולא היו ברשותם כלי שכן הם היו , "קלים"קורבנות זו

.לאחר שנשקיהם נלקחו על ידי המשטר, נשק כדי להגן על עצמם

16יום ב: נגד האזידים' של הבעת הנוקשהאן לא נפקד מן המסע 'מקומו של אזור שיחגם

, א עיראקבחתימתו של נשי, של מועצת הנהגת המהפכה 358החלטה מספר פורסמה 1978במארס

יש את הזכויות "כי למועצה תקובע ההחלטה. ביושבו כיושב ראש המועצה, בכר-לאחמד חסן א

דינאר 13ערך כספי שערכו -כנגד שווה, אן'המצויות במחוז שיח[...] המנהלתיות להפקיע אדמות

לשנת 53את תנאי חוק איחוד סוגי אדמות המדינה שמספרו תמבטל וזהוראה [...] לדונם אחד

מן האדמות שהופקעו , אן'בשיח כך גם, כמו בשנגאל 74".והן תירשמנה על שם משרד האוצר 1976

במטרה לדחוק את רגליהם של האזידים ,ערבייםלהיב ה-חדידיה ואל-אל ניתנו לשבטיהאזידים

התושבים האזידים שפונו מאדמותיהם ומכפריהם 75.ולשנות את המאזן הדמוגרפי בו מן האזור

אשר קלטו , מיל הסמוכיםאן ובאזורי תלכיף וס 'ם בשיחבכפרים קולקטיביי, כמו בשנגאל, רוכזו

76".נציריה"ו" רסאלה- אל"כגון , גם מגורשים אזידיים משנגאל ואשר שמות מקצתם היו ערביים

שערוב ומתקפות עיראקיות על האזורים מסעותמרבית המקורות חוזרים על הטענה כי

העיראקי בשל עיסוקו של הצבא, עם זאת .מעת לעת גם במהלך שנות השמוניםהאזידים התרחשו

לא נמצא , 1988ונמשכה עד שנת 1980בחזית הלחימה נגד האיראנים במלחמה שפרצה בשנת

הקצה אל הקצה המציאות השתנתה מן. במהלך תקופה זו מבוסס להתנגשויות אלימותתיעוד

72 Mohammed M. A. Ahmed, op. cit., pp. 30-38. : בקישור, 2005במאי 23, אתר בחזאני" ,איזידיה- אנעטאפאת האמה פי חיאת אל", כתן' ורג'ג 73

http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=31 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.( .517' עמ, )1978באפריל 3( 2647גיליון , עראקיה-ע אל'וקאא- אל" ,החלטות מועצת הנהגת המהפכה: "בתוך 74בפברואר 13, לאלשמרכז תר א" ,איזידיה-ד אל'צ' בעת- ראפיה לסיאסת אל'דימוע-אבעאד אל-אל", סו הורמיח 75

צפייה ( http://www.lalishduhok.org/modules.php?name=News&file=article&sid=4177: בקישור, 2008, נדי'ליל ג'ר ח"אתר הבית של ד" ,ראהן- ע אל'וצ-יה ואלאיזיד-אל", נדי רשו'ליל ג'ח: ראו גם; )2009יולי : אחרונה

.)2009יולי : צפייה אחרונה( m2alat27.htm-http://www.khaliljindy.com/ar: בקישור, ת"ל .90' עמ, מעאנאת, פרחאןדלשאד נעמאן 76

48

מהלך נקמה , "אנפאל- אל"מבצע כאשר הורה צדאם חסין על , 1987בשנת , בשלהי המלחמה

כוחות הצבא .במורדים הכורדים אשר שיתפו פעולה לכאורה עם איראן במהלך המלחמה

העיראקיים פשטו על הכפרים הכורדיים בכל האזורים שבהם פעלו כוחות הפשמרגה והרגו קרובי

, כדי לייצר קרע עמוק במרקם החברתי הכורדי, שנייה ושלישית של המורדיםמשפחה מדרגה

77.התומך בכוחות המורדים

אלא , לא כוון בלעדית נגד האזידים" אנפאל-אל"גם מבצע , הפעולות בשנות השבעיםכמו

.כוחות הגרילה הכורדיים, הגר משפלכלל הכורדים המזדהים עם התנועה הלאומית והחברים ב

, הייתה פחותה השפעת האנפאל על האזידים, אולם בניגוד לתוצאה על פני השטח עשור קודם לכן

לאחר המכה שניחתה על הקהילה בשנות , השתייך לפשמרגה בשלב זה שכן רק מיעוט מתוכם

היקפו של המבצע ואכזריותו לא פסחו על איש מן הכורדים והקורבנות בגוף , ועם זאת. השבעים

אחת ההפצצות הקשות ביותר שבהן נעשה שימוש . כולל בקרב האזידים, יריםוברכוש היו אד

אן 'גברים וילדים התרחשה באזור שיח, ואשר גבתה את חייהם של כאלפיים נשים, בנשק כימי

78.שחלק ניכר מתושביו אזידים

אך עיקר הפגיעה בהם , וחמישים מספר ההרוגים האזידים הידועים הגיע לכמאתיים

כוחות הצבא העיראקיים כאשר, למעשי שנות השבעיםישיר הייתה כהמשך " אלאנפ-אל"במהלך

מחדש בכפרים המגורשים יושבו. תושביהםגירושים מסיביים של וערכו כפרים אזידיים החריבו

בעיקר באזור 79,שנבנו מול הכפרים הישנים) קרא בדילה(" כפרים חלופיים"בוקולקטיביים

אזורים שנפגעו פחות בשנות השבעים והיה ניתן לזרוע בהם יותר , הסמוך לואן ואזור סמיל 'שיח

אחרים הוברחו מן . שבו מצאו רבים מהם את מותם, אזידים רבים נעצרו והושלכו לכלא. הרס

80.הכלא ונמלטו עם משפחותיהם אל מחוץ לעיראק

לאחר .וףאת האזידים לס' יעה רדיפת הבעתהג, האירועיםשלוש שנים לאחר , 1991-רק ב

בשיא חולשתו לאחר המכה ' כשמשטר הבעת, 1991בראשית מרץ , תום מלחמת המפרץ הראשונה

ניצלו הכורדים את שעת הכושר ויצאו במהומות בכל , ניםהצבאית הקשה שהנחיתו עליו האמריק

עיר אחרי עיר כבשו הכורדים וטיהרו ". ה הכורדית'האנתפאצ"שכונו לאחר מכן , רחבי כורדסתאן

למרות מכה צבאית קשה נוספת של המשטר נגד הכורדים בסוף . מכוחות צבא עיראקייםאותה

התקבלה לבסוף , פליטים מכורדסתאן העיראקיתוחצי שהובילה לבריחה של כמיליון , מרץ

.101' עמ, שם 77 .102-101' עמ, מעאנאת, פרחאןדלשאד נעמאן 78 :בקישור". בחזאני"מהדורה אלקטרונית בלעדית באתר , 4-3חלק " ,מחטאת מן אנפאל בהדינאן", תארי'ם ח'נאט 79

http://www.bahzani.net/B/k/n2.htm. .103' עמ, מעאנאת, פרחאןדלשאד נעמאן 80

49

ם בדבר ייצובו של חבל כורדי אוטונומי ומוגן בצפון "במועצת הביטחון של האו 688 פרהחלטה מס

81.עיראק

בעלי , דמים בחלקת האדמה שלהם והאזידים- חר מאבק ארוך ורוויהכורדים זכו לא

קיוו והאמינו כי יוכלו לזכות בחיים שלווים ומוגנים ובתקווה כלכלית במסגרת , בריתם הנאמנים

אולם נדמה כי . שטמנה בחובה תקוות לדמוקרטיה ופלורליזם, האוטונומיה הכורדית החדשה

עידן שבו האיום המיידי על –ם תחילתו של עידן חדש היה ג' סיומו של עידן הרדיפות של הבעת

, ייחודיתבעלת זהות , החיים כבר כמעט ואינו קיים ונוצר צורך לגבש מסגרת קהילתית יציבה

יום ואיומי הרדיפה והמוות -דברים שסכנות היום, תודעה קולקטיבית וערכים משותפים

.התמידיים לא הותירו פנאי לטפל בהם עד כה

81 David McDowall, A Modern History of the Kurds, (London and New York, I.B. Tauris, 2005),

pp. 369-375.

50

התנועה התרבותית האזידית התגבשות

של האזידיה ולצד זאת הדתית והחברתית הפרק הראשון בעבודה זו עסק בהתפתחותה

הפרק השני עסק בתוצרים . בהתפתחותן של אמונות השווא אודותיה בכתיבה המערבית והערבית

הייתה נתונה הקהילה האזידית קרי במסעות הרדיפה והמרת הדת שלהם , של האמונות הללו

ק בתגובה פרק זה יעסו. ועד שלהי המאה העשרים עשרה- בעיראק החל מתחילת המאה התשע

ך תהליך ארואלא , עניין שפרץ ברגעמיידית ולא לא הייתה שתגובה ,האזידית לרדיפה ולבידוד

דית ובמהלכו נתגבשה התנועה התרבותית האזי סתייםנומורכב שבמובנים רבים עוד טרם

.מטרותיה ודרכי פעולתה הן עניינו של פרק זה, שהתפתחותה

והקמת המרכזים התרבותיים התגבשותה של התנועה התרבותית האזידית

שהחל במקביל למכות הקשות עם עליית גל ההשכלה בחברה האזידית החלהמדובר תהליך ה

תחילת התרחבותה של רכישת החינוך באזורים האזידים . שניחתו על האזידים בשנות השבעים

זו הייתה אבן הפינה להתגבשותה של קהילת , הייתה בשנות הארבעים של המאה העשרים

נקודת הציון המשמעותית הבאה הייתה בשנות . אינטלקטואלים אזידים בעתיד הקרוב לבוא

תועלת בשיתוף פעולה עם תכנעו כי יש שדת אזידיים ה-כאשר אנשי, השישים של המאה העשרים

, האזידים הדתית והחברתית של, תיתאינטלקטואלים שבכוחם לשמר את המורשת התרבו

1.להפיצה ולהנחילה

מוסדות הלימוד של והחדשה מערכת החינוך ם ראשונים שלבוגרייצאו על רקע זה

סטודנטים קבוצה ראשונה ומגובשת של . בגדאד תללימודים באוניברסיט אזידייםהבאזורים

ללאום המחויבות את לחזק למטרה עצמה לששמה קבוצהלכלל בבגדאד בשוהתגצעירים אזידים

טקסטים ה לאסוף ולשמר אתוכן שהייתה נתונה בראייתם לסכנה, תהאזידיזהות להכורדי ו

גרעין סטודנטיאלי זה שהושפע רבות . מכלייה והיעלמות ולהצילםאזידיים הדתיים המזמורים הו

דמותה של ב מפנה תוך זמן קצרחוללה , נועת הסטודנטים שפעלה באירופה באותן שניםמת

2.בתפיסתה העצמיתקהילה האזידית וה

בבגדאד אך נתקלה חברתי אזידי -מועדון תרבותיהקבוצה רצתה להקים בתחילה

שהתנגד להשתייכות , של האמיר מעאויה" המשרד האומיי"בקשיים שהערימו שירותי הביטחון ו

למרות הכישלון בהקמת המרכז . האזידים ללאום הכורדי וסיכל כל יוזמה שכיוונה ליעד זה

-איזידיה פי כורדסתאן אל-אעלאמיה אל-קאפיה ואל'ת-חרכה אל- מראחל תטור אל", קואל-לף אל'שהאב ח 1

.2006ביולי 13, 63' גיליון מס, דנגה לאלש" ,נוביה'ג .77' עמ, )1996אוגוסט ( 1' גיליון מס, 'זרו" ,איזידיה-דיאנה אל-חול נשאת לאלש מרכז אל", מאן'ממו עת 2

51

ת ששאף להגביל את סמכויו, רחוק מעיני כוחות הביטחון, הקימה הקבוצה ארגון סודי, התרבותי

. לנסות להחליפה בהנהגה צעירה ולחולל רפורמה מקיפה בקהילה, ההנהגה האזידית הוותיקה

חברתי שנכשל בדמות יוזמה חברתית -התרבותי ןהארגון הסודי הזה הוליד חלופה לרעיון המועדו

מפגשים . בשימור זהותם האזידית ומנהגיהם הדתיים לסיוע למשפחות האזידיות שחיו בבגדאד

אלה סייעו רבות לפיתוח הרגש הקולקטיבי וההזדהות של חברי לקטואליםאינט- חברתיים

3.הזהות האזידית לחקור אתולנחישות ההקבוצ

לאחר , ם ירידתה של התנועה הלאומית הכורדית מן הבמה באופן סופיאלא שרק ע

חל המפנה אשר התווה את התעצבות , כישלון המרד הכורדי במחצית השנייה של שנות השבעים

שהיו בעלי תודעה , הראשונה קבוצת הסטודנטים האזידים :ת האזידית המודרנית עד ימינוהזהו

תנועה החלה לבסס ,לאומית כורדית עמוקה והושפעו מרוחה של התנועה הלאומית הכורדית

לחקור את מקור האזידיה ואת ההיסטוריה של הקהילה במטרה אינטלקטואלית אזידית

הייתה תיעוד ראשוני של התפילות והמזמורים של הקבוצה הראשונה הפעילות .האזידית

בתיאום עם אנשי הדת ובאישורם ותוצאת המאמץ הייתה פרסומו של קובץ הטקסטים , הדתיים

1979.4בשנת , ר סלימאן'צ'נדי ופיר ח'ליל ג'מאת ח, "איזדיאתי", האזידיים הראשון

על קיום של כל ' הבעתאסר משטר , גם בתקופה זו ולכל אורך שנות השמונים, אולם

כי האזידים הם ערבים ממוצא פעילות אינטלקטואלית אזידית ששללה את הקו הרשמי שטען

רק לאחר . אומיי והתנועה האינטלקטואלית הבתולית לא יכלה להבשיל לכלל ארגון מסודר

והפיכתו של אזור צפון עיראק לאוטונומיה כורדית נתאפשרו 1991ה הכורדית של שנת 'האנתפאצ

התירו הפוליטיקאים , 1993באזור האוטונומי בשנת לאחר הבחירות שנערכו . התנאים לשינוי

. להקים מרכז תרבותי אזידי ראשון בעיר דהוכ, שהטיפו לדמוקרטיזציה וחופש ביטוי, הכורדים

של האינטלקטואלים האזידים הישןשהיה התגלמות החלום " מרכז לאלש"הוקם 1993במאי , כך

5.תגג אחקורת קדמית תחת אלותם התרבותית והלמסד את פעי

בפיתוחה של התנועה התרבותית חץ -ביסס עצמו מרכז לאלש כראש, בשנים שחלפו מאז

פיתח את מפעל : אזידיהחינוכית והאקדמית בנושא ה, ו התרבותיתפעילותהאזידית באמצעות

והרחיב את הנחלת הנרטיב הזה באמצעות התיעוד והשימור של המורשת הדתית האזידית

האזידיים ביישוביםסניפים תשעהפתח ;פעילויות תרבותיות וכנסים אקדמיים בנושא האזידי

, זהרת ניסאן" ,נזאם- מרחום חידר אסמאעיל אל-אל –חריה -עאשק אל, חק- עאשק כלמת אל", נדי'ליל ג'ח 3

).2008אוגוסט ( 52' גיליון מס4 Allison, op. cit., p. 49. 17, אתר מרכז לאלש" ,תמאעי'אג-קאפי ואל'ת- איזידיון קבל תאסיס מרכז לאלש אל- אל", יראפאיי'שכרי ח 5

ticle&sid=4776http://www.lalishduhok.org/modules.php?name=News&file=ar: בקישור, 2008באפריל ).2009אוגוסט : צפייה אחרונה(

52

, סייע בייצוג ;משרדים ונציגויות בערים הגדולות של כורדסתאן ושל עיראקכמו גם , השונים

ניהל הוצאה לאור ; ונומיבהגשת תלונות ובשתדלנות בשם האזידים מול שלטונות האזור האוט

כתב העת , שביניהם פרסום הדגל עת-יעיתונים ושמונה כתב שניפורה האמונה על הדפסתם של

קידם את ; ואחרים" נור לאלש", "דנגה לאלש", 1993שיוצא לאור ברצף מאז שנת " לאלש"

יטאות מערכת החינוך האזידית ותמך בסטודנטים אזידים שיצאו ללימודים גבוהים באוניברס

ממשלתי - מה שמציב אותו כארגון הלא, חברים 4500- וגייס לשורותיו למעלה מ ;השונות בעיראק

6.בעיראקבכורדסתאן והגדול

ה פיתוחה של תוכנית הי החינוכית של המרכז ופעילותב אחד מן ההישגים הבולטים

שנכנסה לראשונה תוכנית, מנהגי הדת האזידיתבעקרונות והעוסקת בלימודים ראשונה מסוגה

משך שנים גולת הכותרת של ית שכזו הייתה נתוכ. 1996לבתי הספר באזורים האזידיים בשנת

כי ,ממייסדי המרכז, מאן'כדבריו של ממו עת, פעילותם של האינטלקטואלים האזידים אשר חשו

השוטף את מוחו ' יודע יותר על משטר הבעת, "דור צדאם"שכונה , הדור הצעיר של הקהילה

האיסור שהוטל על כל גילוי של פעילות אזידית 7.בתעמולה אינסופית מאשר על עקרונות דתו

אך לאחר התבססות האזור , מסוג זהלימודים סיכל את פיתוחה של תוכנית ' עצמאית בימי הבעת

קידם את מרכז לאלש . להכנתה של תוכנית כזוהאוטונומי בכורדסתאן העיראקית בשלו התנאים

שלראשונה מאז כניסתה , חדרתה למערכת החינוך של תוכנית הלימודים החדשהפיתוחה ואת ה

אפשרה להורות את עקרונות הדת ולהציג את ההיסטוריה , של מערכת החינוך לאזורים האזידיים

.של הקהילה כפי שרצו האזידים ולא כפי שהכתיבו להם אחרים

הגירושים : היה היחידאך לא , מרכז לאלש היה אמנם המרכז התרבותי האזידי הראשון

של שנות השבעים והשמונים והרדיפה אחרי הקהילות האזידיות בכורדסתאן הביאו אזידים רבים

אך רבים אחרים עזבו את כורדסתאן העיראקית מרצון או , לעבור בכפייה לכפרים קולקטיביים

ם לגרמניה מרבית –אזידים הגיעו לאירופה למעלה מחמישים אלף . כגולים או כפליטים, מכפייה

אלא שהאזידים . בעלת תודעה ויכולות כלכליות משופרות, וכוננו שם גולה אזידית משכילה –

אך גם מניתוק , חירות ומהפסקת הרדיפות, שעקרו לאירופה מצאו עצמם אמנם נהנים מחופש

כאשר הצעירים בני הדור השני לא נחשפו כלל לרקע התרבותי , מקהילת האם שלהם בכורדסתאן

: בקישור, 2008באוקטובר 17, אתר מרכז לאלש" ,איזדיאתי-דמת אל'מרכז לאלש ודורה פי ח", סעיד סלים 6

http://www.lalishduhok.org/modules.php?name=News&file=article&sid=6122 )אוגוסט : צפייה אחרונה2009.(

.79' עמ, שם, מאן'ממו עת 7

53

וכאשר מקנן בליבם החשש כי הצעירים ילה בכורדסתאן הייתה יכולה לספקשהקההאזידי

8.שאינם מכירים את דת אבותיהם ואת ארץ אבותיהם ימאסו בדת ויאבדו את זהותם

בדבר , החשש שהניע את הדור הראשון של האינטלקטואלים האזידים, הנה כי כן

, באירופהאזידים של גולים קבוצההוליד מניה וביה , התנתקותם של הצעירים מדתם ומורשתם

י מרכז ממייסדיה נמנו על מייסד שרבים, תנועה זו. מקבילה לזו שפעלה בהצלחה רבה בכורדסתאן

-מרכז אל[" למולדת- מרכז האזידים מחוץ"את 1995 ברדצמייסדה ב, לאלש בדהוכ

אינטלקטואלי שיעמוד -מרכז זה נועד לשמש כמרכז תרבותי. ]וטן-אל' ארג'איזידיה ח

דיון וציון חגים ומועדים בעבור , להיות מקום מפגש, בקשר עם המרכזים האזידיים האחרים

של הגולים האזידים בפני גולים אזידים מכל השכבות והמוצאים הגיאוגרפיים וכן מייצגם

בנים –דגש מיוחד ביקש המרכז לתת לטיפול ולחינוך של הצעירים האזידים . הרשויות האירופיות

אך גם יוכשרו להיות אזרחים אירופיים המשתלבים , שיזכו בהיכרות ובקשר עם דתם –ובנות

9.בחברותיהם ותורמים להן

עם כינוס הקונגרס , 2000ע בשנת הגילמולדת -מרכז האזידים מחוץשיא הפעילות של

" המועצה הרוחנית"שבו הגיעו נציגים מכורדסתאן ובראשם חברי , האזידי הבינלאומי בגרמניה

בין השנים . אמיר האיזידיה, מיר תחסין סעיד בכהדת ואת - ת שכוללת את בכירי אנשיהאזידי

, ית ובו מאמריםבשפה הערב" 'רוז"הוציא המרכז לאור את כתב העת האקדמי 2002-1996

כתבות וקטעי שירה וספרות הנוגעים כולם לנושא האזידי ולקהילת הגולים האזידית , מחקרים

הוקמו עוד מרכזי תרבות אזידיים בגרמניה " למולדת-זידים מחוץאמרכז ה"בעקבות . באירופה

שנפתחו בערים ] איזידיה-ת אליוב-אל[ "הבתים האזידיים"כדוגמת , ובאירופה

- ' כו[ 10"יכאניא ספ"אגודת כן וולאחריהן בערים נוספות אולדנבורג ו צלה הגרמניות

Kaniya Sipî ;11.בעיר בילפלד] שמימיו קדושים, בלאלש" המעיין הלבן" מו שלש

בעלת , אינו תנועה ממשית" התנועה התרבותית האזידית"ראוי להדגיש כי מה שמכונה

בגדר התנועה הזו היא . וכללי קבלה ודחייהחברים ,ארגון, הנהגה ברורה, ידיאולוגיה מובחנתא

ולפיתוחה והיא כוללת את כל פעילותם של המרכזים רוח כללית של מחויבות לסוגייה האזידית

מנהלים , דת וחברהפובליציסטים העוסקים בענייני החוקרים והלת האזידיים השונים ושל קהי

.1996אוגוסט , 1' גיליון מס, 'רוז" ,וטן-אל' ארג'איזידיה ח-מרכז אלללי 'דאח-אם אל'נט- ואל' מנהאג-אל, מ"ל 8 .שם 9

.במקדש בלאלשהמצוי "המעיין הלבן" מו הכורדי שלש הוא) Kaniya Sipi( "כאניא ספי" 10אתר " ,יאע חקוקהם'עראק סאהם פי צ-איזידיה פי אל-טאב מוח דלל'וד ח'עדם וג: איזידי' באחת", ר דומלי'צ'ח 11

צפייה ( m2alat30.htm-http://www.khaliljindy.com/ar: בקישור, 2006בספטמבר 30, נדי'ליל ג'ר ח"הבית של ד ).2009יולי : אחרונה

54

אינה כופה על "תנועה"ה. ומה ושיפורהומעלים הצעות לקידועל עתידה ה הקהיל דיונים על מצב

קו אידיאולוגי ברור ומחייב וניתן לראות בין חבריה השקפות עצמם כחבריה המזהיםמי מאלה

שמה של התנועה . מצבה של הקהילה האזידית ועתידה, שונות בנושא ההשתייכות הלאומית

, זוהי. רש בין חבריההתקבע והשתאלא היה שם ש, באופן רשמי" התקבל"ניתן לה או מעולם לא

כלליתאידיאולוגית ממטריהשהיא לא יותר , במידה רבהתנועה אינטלקטואלית אמורפית , אפוא

.מאחדת אותם המטרה המשותפתש ,מרקעים ומקומות שונים ,חברים שוניםתחתיה המאגדת

, לפעילות האקדמית ולהוצאה לאור של פרסומים, תיעודפעילות האיסוף והמעבר ל

הנחשפאשר , תמודרניקבוצה משכילה ו, "התנועה התרבותית"של ביקשו האינטלקטואלים

לערוך רפורמה מרחיקת לכת , לעולם שמחוץ לחומותיה המגוננות של הקהילה האזידית המסוגרת

בכל הנוגע עובדה זו הייתה נכונה שבעתיים .ברוח שאיפותיהם של בני הדור הראשון, יותר

עם עזיבתם ועם שזיקתן למרכז הדתי בעיראק הלכה וניטשטשה, לותלקהילות האזידים בג

לערוך מודרניזציה שלמה של ביקשו הללו םאינטלקטואליה. התבססותם באירופה החילונית

ת כדת מונותיאיסטית המיתוסים הדתיים האזידיים בשאיפה להציג את הדת האזידית המודרני

ניצלה התנועה התרבותית , כך. יא מתקיימתלדתות האחרות באזור שבו ה ערך- שוות, לכל דבר

האזידית את הגמישות הרבה שמאפשרת הדת האזידית ואת הפרגמטיות התיאולוגית היחסית

שלה כדי להתאים ולשכתב את המיתוסים הדתיים של הקהילה כך שבני הקהילה יוכלו להשתלב

, ל יותר בעולם הפוליטיביתר קלות בעולם המונותיאיסטי ההגמוני שסביבם ויוכלו לקחת חלק פעי

12.החברתי והתרבותי שבו הם חיים

, לראשונה בהיסטוריה של הקהילה, החל בחסותה של התנועה התרבותית האזידית

מועלים על שהטקסטים והמזמורים הדתיים שלההפיכת האזידיה מדת אוראלית לדת תהליך של

לתאר נוכל , וואה להיסטוריה המערביתשהב. סביבהמשת וונותאיסטיבדומה לדתות המ, הכתב

שבו הפכה תהליך בלתי ניתן לעצירה , (Secularization)מהלך של חילון תחילת כ מהלך כזה

מטבעה המרכזי שלה היה דתי ושהייתה וההשתייכות שציר ההזדהות החברה האזידית מחברה

תר מפסיקותיהם של דומיננטיים בה יווהידע שההשכלה , לחברה חילונית, דתית ת מאמיניםקהיל

בלעדיותם על ערעורלבחלוקת הכוח ו" דמוקרטיזציה"להוביל תהליך זה ,באופן טבעי. אנשי הדת

במקביל ו –חתירה תחת סמכותם וביטול מוחלט שלהם לגם אם לא –של אנשי הדת הבכירים

וכמתוויו של האינטרס הקהילתי ושל הנרטיב חברתי שינוי עלייתם של אינטלקטואלים כמוביליל

. ההיסטורי הקהילתי

12 Spat, The Yezidis, pp. 40-41.

55

הוא " האינטלקטואל האזידי"אלא גם , לא רק התנועה התרבותית היא מונח אמורפי

כל ניסיון לאפיין או אלא שנדמה כי . מונח שנעשה בו שימוש רב בעבודה זו ודורש הסבר מדויק

קשה לקבוע אמות מידה ברורות בתוהו כיוון ש צפוי לעלות "זידיאאינטלקטואל "אותו לתאר את

זידים אהם של פיזור .כזה או לקבוע כללים נחרצים מיהו אינטלקטואל ומי איננו, שיאפיינו אותו

אינם ם בהשכלה וברמת המעורבותיהבינ הגדולים הבדליםוהשונות במקומות שונים ובארצות

. מקלים בקביעת הקריטריונים הללו

יכרעצמה מתקשה להגדיר במדויק מיהו האינטלקטואל האזידי ונגם הקהילה האזידית

שניסו לתאר בעיוורונם את ששת העיוורים מריבה שפרצה בין דומה לדמותו לתיאור ןניסיוכי ה

מוסר 13."והפיל העיוורים" )John Godfrey Saxe( סאקסון גודפרי 'בשירו של גהפיל שניצב מולם

א "אומר ההשכל של השיר נוגחים מבלי לדעת / , למתוכחים שטה/ פעם ברתחת פלמוסאכן

א ראתה/ וכ מתפלפלים על פיל/ מה שרש הפלגתא/ ,כלל יפה גם מוסר השכל זה 14".עינם

אזידיס האינטלקטואל הו פו ו טאחד יש השקפה וראייה משלו אודות מה כלל :למקרה האזידי

מבלי , מצטיירות דמויות רבות של אותו אינטלקטואל, באופן סובייקטיבי לחלוטין, וכך "רצוי"ה

.שאיש אינו יכול להגדירו בוודאות

נדמה כי קהילת האינטלקטואלים האזידית מקבלת , חוסר תמימות הדעים הזומתוך

אני נוטה לקבל . ומקבל את הקו האידיאולוגי המנחה שלה לחיקה כל מי שחפץ להשתייך אליה

האינטלקטואל האזידי היושב את הענייןטיב להגדיר יהאת ההגדרה המרחיבה הזו וסבור כי

דברים לזכותו ודברים –האינטלקטואל האזידי "במאמר שכותרתו ,ו'דר חג'צבחי ח, בגרמניה

חילוניות ודמוקרטיה , המחויב לליברליזםה האינטלקטואל האזידי הוא ז ,בראייתו ."לחובתו

האינטלקטואל "ההיסטוריה של ,ו'לשיטתו של חג. סוגייהבכל וענייניות נוקבות המעלה שאלות ו

ושל התנועה התרבותית האזידית היא היסטוריה קצרה שכן התנועה החלה להתגבש " האזידי

ידית פתוחה לכל חפץ ולכן הזירה האינטלקטואלית האז, 1991באופן משמעותי רק לאחר

האינטלקטואלי הפנימי המתרחש בה והביקורת על האינטלקטואל תעשה באמצעות רב השיח

15.וללא קריטריונים מצמצמים

האזידיתהתרבותית של התנועה המרכזי אמצעי ההנחלה –האינטרנט

13 John Godfrey Saxe, The Poems of John Godfrey Saxe (Boston: James R. Osgood and Company, 1873), pp.135-136.

, תל אביב(, ?עמי יוד, שמואל רוזן: בתוך. שמואל רוזן: תרגם מאנגלית" ,העורים והפיל", ון גודפריי סאקס'ג 14 ).1958, הוצאת צבר

, 2008באפריל 7, "השיח התרבותי"אתר " ,מה לה ומא עליה –איזידי -קף אל'מת- אל", ו'דר חג'צבחי ח 15 ).2009אוגוסט : צפייה אחרונה( http://www.ahewar.org/debat/show.art.asp?aid=130607: בקישור

56

אך לא את הכלים , עד כה סקרתי את יעדיה ואת דרכי הפעולה של התנועה התרבותית האזידית

כעת אבקש . שבהם עושה התנועה שימוש על מנת להפיץ את רעיונותיה ולהנחילם לציבור האזידי

לדרכים שבהן היא מבקשת להגדירו, אזידי" ציבור"אותו להידרש להגדרתה של התנועה את

.יח החדש שחוללה ואת הזיכרון הקולקטיבי החדשהנחיל לו את השול

תטוען כי הלאום בצורתו המודרני) Ernest Gellner(כי ארנסט גלנר 'צ-הסוציולוג הבריטי

. פי רוב-אף שכך הוא מציג עצמו על- על, פרימורדיאליות, זהות קדומות- איננו גלגולן של מסגרות

הינה תוצר , הק ביותר של זהות קולקטיביתכביטוי הקיצוני והמוב ,הלאומיות המודרנית, לשיטתו

של המודרניזציה ושל התרחבות בסיס החינוך והתרבות והיא מכשיר בידיהן של קבוצות חברתיות

היציר תרבותי מובנ, "קטנסטרוקו "הלאומיות הינה , לשון אחר. להגנה על טריטוריה ועל המדינה

גלנר מוסיף כי אמנם . קיומם כקולקטיבולא אורגני שנועד לספק לבני מדינה אחת כלי להצדקת

ולשונות תומחייה תרבויו, היסטוריים לכאורה, הלאומיות שואלת דימויים של קולקטיבים ישנים

, וטוען כי הלאומיות" מומצאת"אך הוא שולל את הטענה כי היא , תהעתיקות כהצדקה לאמיתו

16.סדר החברתי בעולם המודרניהינה תוצר הכרחי של המציאות ושל ה, כביטוי לזהות קולקטיבית

הבריטי בנדיקט הלאומיותמעלה חוקר , שפורסם במקביל לספרו של גלנר, בספר אחר

קיצון- הסבר שונה במקצת לעליית כוחה של הלאומיות כביטוי) Benedict Anderson(אנדרסון

זהות קולקטיבית וטוען כי התוצר המובהק של המאבק על הזיכרון ושל ניכוס לשמודרני

קהילה זו חולקת ). Imagined Community" (קהילה מדומיינת"הטראומה הוא יצירתה של

, שפה אחת, משותפת) Belief System(וערכים דעות, מערכת אמונות, אמונה דתית משותפת

גם , האזידי במקרהכמו ,ובמקרים מסוימים) גם אם לעתים מומצא(זיכרון היסטורי משותף

ברי הקהילה מכירים זה את זה אך הם חולקים תחושת שייכות לא כל ח. טראומה משותפת

17.ולמערכת הערכים והאמונות של קהילה זו" קהילה מדומיינת"לאותה

שבאמצעותם תקל מלאכת הדמיון על בני " שלושה מוסדות של כוח"אנדרסון עוד מזהה

- מפקד – חלהסוכנת ההנ, מלאכת ההנחלה על התנועה התרבותית האזידית, ובמקביל, הקהילה

" בעלות טריטוריה"האמצעים הללו נכונים ככל הנראה לאומות . ומוזיאון, מפה, אוכלוסין

אין ספק , אולם. של הקהילה" דמיונה"לצורך הבניית " מוסדות הכוח"שיכולות לעשות שימוש ב

שאינה אומה , סוכנת הכוח של הקהילה האזידית, שגם התנועה התרבותית האזידית

.85-79, 74-67 'עמ, )1994, האוניברסיטה הפתוחה: תל אביב(לאומים ולאומיות , ארנסט גלנר 16האוניברסיטה : תל אביב( הגיגים על מקורות הלאומיות ועל התפשטותה:ת מדומיינותקהילו, בנדיקט אנדרסון 17

.38-36 'עמ, )2000, הפתוחה

57

לצורך הנחלת הזיכרון הטראומתי החדש שהיא םדומיאמצעים עושה שימוש ב, טריטוריאלית

.קהילה מדומיינת אזידית חדשה, כפי שהראיתי, המוליד, מבנה

לסוכני ם מתאפשרגלגוליהם המודרניים שבאמצעותב" מוסדות כוח"מהם אותם , אם כן

בנדיקט ?הקולקטיבילהנחיל את התודעה המשותפת ואת הזיכרון קולקטיב המתהווה הכוח של ה

לאומית - התהליך המרכזי ביותר בביסוסה ובהתפשטותה של תודעה קולקטיבית טוען כי אנדרסון

היה קפיטליזם הדפוס אשר היה תנאי יסודי ואפשר למעשה את הקמתן ואת קיומן של קהילות

של קפיטליזם הדפוס לווה בתהליך מתמשך. פני מרחבים גיאוגרפיים רחבים-גם על, מדומיינות

תהליך שבצידו , חילון הידע ובהתפרקות מן הדת כמסגרת הזהות המרכזית בחברה המערבית

הייתה גם התבססות של לשונות מקומיות מדוברות כלשונות כתיבה ודפוס וירידת קרנן של

עברה תהליך של טרנספורמציה מקהילה דתית מטבעה ש ,האזידיתהקהילה 18.לשונות הקודש

של דפוס והפצת ידע שסוכניו הראשונים " התפוצצות"תה במקביל גם חוו, "חילונית"לקהילה

שמראשית דרכם שמו לעצמם למטרה לתעד ולהפיץ בכתב , במעלה היו מרכזי התרבות האזידים

נתחזק עם התגבשותם של מרכזים אזידים גדולים זה תהליך . את הידע הנצבר בפעולותיהם

ועם עלייתם של מרכזי התרבות בעיראק המרוחקים ממרכז הכובד הדתי של הקהילה, בגולה

.באירופה" הבתים האזידיים"ו

ה ושעל חשיבותה עומד עשר-הארבעמהפכת קפיטליזם הדפוס אשר החלה כבר במאה

עוצמתה אף . התעצמה במאות שלאחר מכן וחשיבותה עלתה באופן הדרגתי, אנדרסון בספרו

אפשרה לא רק שימור ש, הצילוםמהפכת , המהפכה השנייהעם עשרה-עשהתעלתה במהלך המאה

מה , אלא גם תיעודם בתמונות והפיכתם לזיכרון חזותי, ותיעוד של אירועים ומראות על הכתב

מהפכות הדפוס והצילום השתכללו . אוורייני- שאיפשר להרחיב את פעולת ההנחלה גם לציבור לא

יה של המאה אולם במחצית השני, והשפעתן גדלה עם השנים ובייחוד במהלך המאה העשרים

Lev(' רוסי לב מנוביץ-ינהעשרים התחוללה המהפכה השלישית כפי שמאבחן האמריק

Manovich( , אמצעי התקשורת החדשים מהפכת היא)"מדיה-ניו" ,New Media .(סבור ' מנוביץ

כי המשותף לכל אמצעי התקשורת הללו הוא מרכזיותו של המחשב וכן תקשורת מהירה ואחסון

בשלהי המאה העשרים הפכה התקשורת מבוססת המחשב למכלול שלם של . גדוליםמידע בנפחים

ישנו מקום מכריע , במקרה האזידי 19.שבמרכזם רשת האינטרנט ,אמצעי שידור והפצה המוניים

קהילה משכילה ועשירה , האינטרנט לקהילת האזידים היושבים בגלותרשת גבי -בפעילות זו על

18 Anderson, op. cit., pp. 69-79. 19 Lev Manovich, The Language of New Media (Cambridge, MA: MIT Press, 2001), pp. 8-20.

58

שהינה מנוע מרכזי בפעילות המקוונת הענפה של ,ה בעיראקבוודאי מול מקבילת, באופן יחסי

.העיקרי בהכרח אולאם כי לא היחיד , התנועה האזידית

מסייעים בלי כל ספק לגיבוש ,ובראשם האינטרנט, ללוהמודרניים ה "אמצעי הכוח"

חלק ניכר מן המקורות שעליה שמקרה ואין זה הקהילה ולנטיעת התודעה הקהילתית אצל חבריה

התנועה .ם מקורות מאתרי אינטרנט ומפורומים אזידייםה זו ושנסקרו עד כהוססת עבודה מב

מקום מתאים ןאיהתרבותית האזידית הקימה עשרות אתרי אינטרנט ופורומים מתוך הבנה כי

רשת על גבי מאשר ,בעידן המודרני המדומיינת של חברי הקהילה והתדיינות יותר למפגש

זה מקומות מרוחקים קשר זול וזמין בין חברי הקהילה הנמצאים במאפשרת הרשת. האינטרנט

ולחזק בכך את הקשרים של הקהילה " מדומיינות"להעצים לאין שיעור את חוויית ה ועשויהמזה

. בין חבריה

לאת בחזאני עם ארבעה עורכים של אתרי 'דר ח'בריאיון שערך העיתונאי האזידי ח

כי , עורך אתר האינטרנט של מרכז לאלש, מוסלים שקאדר אמר , אינטרנט אזידיים בולטים

הדבר הבולט ביותר שמספקים אתרי האינטרנט האזידים לקוראיהם הוא נתיב תקשורת בין בני

שרות אחר. דשות הקהילה ובנעשה בההקהילה בכל מקום שהם נמצאים ואמצעי להתעדכנות בח

ים אקדמיים אשר מאפשרים שמספקים האתרים האזידיים הוא פרסומם של מחקרים ומאמר

גם , לחשוף את הקורא האזידי להיסטוריה ולעקרונות הדת של האזידיה אך לא פחות חשוב מכך

. כפי שהאזידים היו רוצים להציגה, "נכונה"להציג את האזידיה לקוראים שאינם אזידים בדרך

ם השונים טען כי הפורומים האזידי" זהרת ניסאן"עורכו של אתר האינטרנט , סאן סאלם'ע

" טריות"הם מספקים חדשות –מהווים פלטפורמה תקשורתית שונה מן העיתונות הכתובה

מה שמאפשר להם לקרב אוכלוסיות שלא היו , והם כתובים בשפה פחות גבוהה" גולמיות"ו

" גרפיטי ותקיר"ם ינעוד טען סאלם כי הפורומים האזידיים ה. נחשפות על פי רוב לתכנים הללו

.20המעונייןה לכל לכתיב יםפתוח

היא ,בהקשר הפעילות האזידית באינטרנטאת הדעת סוגייה מרכזית שראוי לתת אליה

מדוע לא מתנהל השיח ? הארי של השיח האזידי החדש מבוסס על כתיבה בערבית מדוע חלקו

בייחוד לאור , המקוון הזה בקהילה האזידית דוברת הכורדית בשפת האם של בני הקהילה

מדוע מדיר השיח ? כפי שטוען אנדרסון, התגבשות שפת האם כשפת הנחלה מרכזיתחשיבותה של

לשאלות אלה מספר תשובות? סוריה וממדינות חבר העמים, הזה את האזידים מתורכיה

חלק " ,איזידיה-אלכתרוניה אל-מואקע אל-אל' תחריר בעצ' חואר מע עדד מן מדראא", לאת בחזאני'דר ח'ח 20

: בקישור, 2008בספטמבר 14, אתר מרכז לאלש, ראשוןules.php?name=News&file=article&sid=5877http://www.lalishduhok.org/mod )אוגוסט : צפייה אחרונה

2009.(

59

והסמכות הדתית העליונה של האזידים יושב במעון " כיוון התפילה האזידי, ראשית: אפשריות

תהיינה עיניהם של כלל האזידים הוא שטבעי אך. ןא'בשיח] אמארה-בית אל[האמירות

לא פחות חשוב . וכי לאזידים העיראקיים יהיה מעמד ייחודי לכורדסתאן העיראקית "נשואות"

, והיא זכתה בכורדסתאן העיראקית מצויה גם הקהילה האזידית הגדולה ביותר בעולם, מכך

שכבות נרחבות מן .ורכיה ובסוריהמזה של אחיותיה בת חינוך טוב יותרבמהלך המאה העשרים ל

ובמרבית המקרים הייתה שפת החינוך ושפת , הקהילה האזידית בעיראק רכשו השכלה גבוהה

עיקר אלה המנהלים .כאשר הכורדית נצטמצמה לשפת דיבור בלבד, התרבות הגבוהה שלהן ערבית

ושים שימוש את השיח האזידי החדש הם אינטלקטואלים אזידים מכורדסתאן העיראקית והם ע

הקהילות, לעומת הקהילה בעיראק. בשפת התרבות המוכרת להם וששליטתם בה טובה יותר

ידי השלטונות ונדחקו לשולי -עלממרכזי הכוח האזידיות בתורכיה ובסוריה הודרו באופן שיטתי

זו הסיבה מדוע . ןרותעובב יןבעוני כשהן נותרותהחברה ולשוליים הגיאוגרפיים של ארצותיהם

היוצאות מן הכלל . לא התפתחו בקרב קהילות אלה אליטות אינטלקטואליות פעילותט וכמע

ה ורוסיה שהינן קהילות מודרניות גיאורגי, בהקשר זה הן הקהילות האזידיות בארמניה

דרים וכך מוצאים עצמם מותבים כמעט אך ורק ברוסית אך האינטלקטואלים שלהן כו, ומשכילות

גם, לאין ערוךהמתנהל ברובו בערבית ובמידה פחותה ,"כוניתי-מזרח"מן השיח האזידי ה

.בכורדית ובתורכית

אזידיהקולקטיב וה זיכרון קולקטיבי

לאורך השנים ובייחוד מאז " התנועה התרבותית האזידית"ואנו להעריך את פעילותה של בב

נדמה כי מעל הפעילויות התרבותיות , התבססותו של האזור האוטונומי הכורדי

חברה הכורדית ויכולתה להשמיע את הקול האזידי לוהאינטלקטואליות שבהן מתהדרת התנועה

שממנו נגזרות כל , ויסודי יותר טווח-ארוך, ד עמוקזהו יע. על אחר-עומד יעד, המוסלמית

ואפשר להגדירו כגיבושו של קולקטיב אזידי הפעילויות שמנהלת התנועה על מרכזיה השונים

על בסיס , מוגדר ובעל לגיטימציה והכרה וכן הנחלה של זיכרון קולקטיבי לאותו קולקטיב

.האירועים ההיסטוריים שפקדו אותו

שביקשו האינטלקטואלים האזידים לגבש ושאליו " החדש"האזידי אולם מהו הקולקטיב

משך וב, האזידים היו לפנים, אמנם? האם לא היו האזידים קולקטיב כבר קודם לכן? ביקשו לפנות

הציוויים הדתיים , ומנהיגי הקהילה הדת היו קובעי הטון-שבה אנשי קהילה דתית, מאות בשנים

אלא שכפי שהראיתי . עקרונות החיים וציר הזהות הראשי של הקהילה הייתה הדת הייחודית

60

היא אף חשפה אותם , לא רק שלא יכלה לספק לבני הקהילה הגנה וביטחון, הזהות הדתית, לעיל

והיו בעלי ] ןדותר מ[מוסלמים שחזרו בהם מדתם שנתפסה כקהילת , הקהילה. לסכנות גדולות

הפכה לנרדפת ושנואה על ידי שכניה המוסלמים , ים ששמם הרע יצא למרחקיםמנהגים מסתורי

אנשי , "חדשים"האינטלקטואלים ה. ונאלצה להסתגר ולהתגונן מפני מסעות רדיפה תקופתיים

, ביקשו לעורר תחייה בקהילה האזידית ולכונן קולקטיב אזידי חדש, התנועה התרבותית האזידית

אך מתאפיין בתכונות , אסונות העברמטימציה שלו מסבלות והיונק את כוח חיותו ואת הלגי

.שונות לחלוטין מאלה שבהן התאפיינה הקהילה האזידית הנרדפת של העבר

לקיחת הגורל האזידי לידיים אזידיות מבלי –המטרה בתחייה האזידית הייתה ברורה

או של כל , העשריםכפי שהיה במחצית השנייה של המאה , כפיקדון בידיהם של הכורדים רתושייו

, היסטורי אזידי חדשלשם כך היו צריכים אנשי התנועה התרבותית לכונן זיכרון . פטרון אחר

בלבד ולא האזידית מנת חלקה של הקהילה , במובחן, היסטורי של אירועים שהיו המבוסס על רצף

הפוך חולשתה ת, באמצעות כך. עיראקכורדסתאן או כדוגמת, רחבות יותרהזדהות של מסגרות

תוך , לדמות חדשה של האזידי שגורלו בידיותהפוך הקורבן - דמות האזידיושל הקהילה לכוחה

האינטלקטואלים האזידים טרחו , היינו .התבססות על דוגמאות היסטוריות ועל גיבורים מן העבר

המציא שהיה עליהם ל" קולקטיב"ל – של טראומה קולקטיבית – של זיכרון קולקטיבי הנחלהעל

.ולהגדיר

הטראומה " –הזיכרון הקולקטיבי החדש שלו והמצאת" הקולקטיב החדש"הגדרת

סוגיות םבתוכ יםהמקפל יםנושא הם ,"תנועה התרבותיתה"על ידי –" הקולקטיבית האזידית

בעיקר במסגרת , בעשורים האחרוניםאשר נידונו במחקר , תיאורטיות והיסטוריוגרפיות רבות

, זיכרון קולקטיבי או בטראומה קולקטיביתלא ניתן לעסוק ב. הדיסציפלינארית של מדעי החברה

מסקנות המחקרים הבולטים לשזור בדיון כמה ממבלי , באופן כללי ובמקרה האזידי בפרט

בהבנת התובנות ממחקרים אלה תסייענה. הגדירו את המושגים הללושנערכו בתחום זה ואשר

הבחברה וביצירת זיקתה לעבר םתפקידושל המושגים הללו החברתית והפוליטית עותםמשמ

בהתגבשותן של ועסק ים המובאים להלןיש לציין כי מרבית המחקר, עם זאת .שלה ולהיסטוריה

הלכודים בין מדינת הלאום העיראקית ובין האומה , ואילו האזידים, יחידות לאומיות ושל אומות

קהילה האזידית ניתן לראות ב, אלא שבאנלוגיה. זואינם עונים להגדרה ,הכורדית המתגבשת

שכן מתקיימים בה אותם יחסי כוח והגמוניה שבין , בעידן המודרני מודל מוגבל של מקרים אלה

של הנחלת הזיכרון ושל הבניית הזהות " צרכנים"שהם היעד או ה, בני הקהילה, הציבור הרחב

61

, באליטה האינטלקטואלית ובמרכזי התרבות האזידיים לבין האליטה ההגמונית המגולמת

.הזיכרון תה אהמנחילה ומבנ, המשחקים את תפקידן של המדינה או של האליטה הלאומית

הזיכרון "טען כי ) Maurice Halbwachs(הסוציולוג הצרפתי מוריס הלבוואכס

" מסגרות חברתיות"אינו דבר מופשט והוא מתעצב בתוך ) Collective Memory( "הקולקטיבי

)Social Frameworks ( באמצעות מוסדותיה ופעילותה , בחברה" מהנדסי התרבות"שבהן

נוטעים אסוציאציות והקשרים היסטוריים וחברתיים חדשים בזיכרונותיו ,התרבותית והחינוכית

21".בייהזיכרון הקולקט"הפרטיים של היחיד שהופכים באופן זה לחלק מן

שם דגש דווקא על תיעוד ועל ) Jacques Le Goff(גוף -אק לה'הצרפתי זהסוציולוג

אין , של אירועי עבר תיעוד והנצחהבאמצעות , לשיטתו. הנצחה של הזיכרון כאמצעים להנחלתו

אלא היא מספקת לו את פרטי הזיכרון , הזיכרון של הפרט" עיבוד"החברה צריכה להסתמך על

גוף מדגיש כי הזיכרון -לה. צריך לזכור, החברהכחלק מן , ואת ההקשרים המתבקשים אותם הוא

לעיצוב הזהות , איננו עומד כשלעצמו אלא הוא מכשיר עוצמתי לרכישת כוח ויותר מכך

פה או שבה תהליך תיעוד והנצחת - חברה שבה הזיכרון מבוסס על מסירה בעל. הקולקטיבית

חקר הטוב ביותר להבנת שדה המ מהווה את, כדוגמת החברה האזידית, הזיכרון עודנו בחיתוליו

22".מניפולציות של הזיכרון"והשימוש ב" המאבק לשליטה על הזיכרון ועל המסורת"

גוף - טענה זו של לה מוסיף על) John R. Gillis(גיליס 'ון ר'י גנההיסטוריון האמריק

וטוען כי הן מאחורי הזיכרון והן מאחורי הזהות רוחשת פוליטיקה המניעה אותם ואשר באמצעות

, שני המושגים הללו .ניתן יהיה להבין את משמעותם של שני הראשונים, האחרונה זו הבנתה של

הן , קאיםלטענתו הם סובייקטיביים וסלקטיביים ולשם רתימתם והטייתם פועלים הן פוליטי

שמטרתה הנחלת )Memory Work" (עבודת זיכרון"חוקרים והן אנשי מדע המבצעים כל העת

שעל יסודותיה , ובכך תורמים ליצירת זהות חדשה השקפתם ורצונם, זיכרון התואם את עמדתם

23.מתבססת מסגרת זיכרון חדשה

תיעוד , נצחהה –על ביטוייה השונים " עבודת הזיכרון"גיליס מדגיש את חשיבותה של

, כי משום שהזיכרון נבנה בתודעתם של בני הקהילה ואינו מתקיים בה מאליו וטוען –ושימור

הקולקטיבי והטמעתן של היא האמצעי המאפשר חצייה של גבולות בזיכרון הזו" עבודת הזיכרון"

21 Maurice Halbwachs, On Collective Memory (Chicago and London: University of Chicago Press,

1992), pp. 37-53. 22 Jacques Le Goff, History and Memory (New York: Columbia University Press, 1992), pp. 81-99. 23 John R. Gillis, Ed., Commemorations: The Politics of National Identity (Princeton, NJ: Princeton

University Press, 1994), pp. 3-5.

62

. השייכות הקולקטיביתתחושת חיזוק וזיכרון הרלוונטיות לצורך הבניית הזהות ה-פיסות

און ז יהמ , השימור, שמור מקום מרכזי לפעולות התיעוד, טוען גיליס, במסגרת זו

)Museumization( והארכוב )Archiving( ,אשר , תכמו גם לפעילות התרבותית והאינטלקטואלי

לחברי הקהילה וביצירת משותפת המיידי ביציקת מסגרת זיכרון -מחליפות את הזיכרון האישי

בעידן הות דזהשל מסגרות ה םהשתנותדגש נוסף של גיליס הוא על . שהמסגרת הזדהות חד

ת ועוד את מסגר תמהוו ןאינוהאומה בעשרות השנים האחרונות הלאום, לטענתו –הגלובלי

, ת אלטרנטיביותיוזהוגם וכמזיכרון -ביותר עבור הפרט ומסגרות ותת או החשובוהזיכרון הבלעדי

כאשר תהליך זה מתרחש. גם אם לא מחליפות אותן כליל ,ןתופסות את מקומ, מקומיות יותר

המיידי יותר בעבורם כמסגרת את מחפשים את הקרוב יותר ו, או הקהילה המצומצמת, הפרט

24.במעלה ההזיכרון וההזדהות הראשונ

המלכד אוסף של פרטים כדבקמגדיר גיליס את הזיכרון הקולקטיבי , בעבודתו החשובה

והוא היוצק להם את התוכן בהיסטוריה , ת זה לכלל קהילה לכידה אחתשמעולם לא ראו זה א

האמנזיה "לא פחות מכך לדבריו של גיליס חשובה . המשותפת שכולם רואים עצמם חלק ממנה

תהליך השיכחון הסלקטיבי שמטילה החברה על עצמה בבחרה מה ברצונה לשכוח , "הקולקטיבית

25.ולהשכיח מאותה היסטוריה משותפת

שבחן במחקרו בעיקר את , )James Wertsch(יימס וורטש 'י גנהאנתרופולוג האמריק

, מדגיש את הדומיננטיות של המדינה, עיצוב זיכרון מלחמת העולם השנייה בעיניים סובייטיות

במאבק על עיצוב הנרטיבים , כארגון מסודר המייצג קבוצה חברתית או קבוצות חברתיות כלשהן

את הזיכרון , לטענתו, "צריכה"גמונית הקבוצה הה. ולקטיביתהמעצבים את הזהות הק

טרה להכפיף היא רותמת את מערכת החינוך וההנצחה במ, עצמה וכךאת הקולקטיבי כדי לקיים

.ולהנחילו לציבור על פי רצונה למטרותיה את הזיכרון הקולקטיבי

גם אם ,ייצגמתיימר לכארגון ה, של התנועה התרבותית האזידית פעילותה, דנןבמקרה

מאבק לשליטה על " ההינ –הקהילה האזידית –מוגדרת קבוצה חברתית, לא באופן רשמי ומוסדר

מהווים מן הסתם מעין פילטר שבכוחו , האינטלקטואלים כסוכני הכוח וכמנחילי הידע". הזיכרון

ית באמצעות הפעילות התרבותית האינטנסיב. לקבוע אילו חומרים יועברו ואילו יוותרו בחוץ

וזיכרון לה להנחיל לבני הקהילה קריאה חדשה של ההיסטוריה הייחודיתהם מבקשים , והמגוונת

מחוץ לשיח ואל מחוץ אל ק ודחאולם לא פחות מכך פעילותם מכוונת גם ל". חדש"קולקטיבי

24 Gillis, op. cit., pp. 13-19. 25 Gillis, Ibid., p. 7.

63

או –הכורדים או הערבים –מגורמים חיצוניים למסגרת הזיכרון הקולקטיבי זיכרונות מוכתבים

אין הכוונה בהכרח כי התנועה ".אמנזיה קולקטיבית"להבטיח את אותה , במלים אחרות

, התרבותית שאפה כי האזידים ינתקו את קשריהם או זיקתם לכורדים או למדינה העיראקית

26.אולם השאיפה הייתה ליצור בעבורם ציר הזדהות ייחודי שאינו תלוי בקהילות חיצוניות

הן התנועה התרבותית האזידית ונדרש, זירת הזיכרון האזידית כזו על "השתלטות"לשם

, "זיכרוןהעבודת "הלכה למעשה את לבצע , האינטלקטואל האזידי הבודדוהן ורחבבאופן קיבוצי

האינטרנט והפעילות באתרים , כפי שהראיתי לעיל .בקרב בני הקהילה ,כפי שמציע גיליס

האזידית בשנים " עבודת הזיכרון"האזידיים מסתמנים כעמוד התווך הראשון במעלה של

בהתחזקותו ובשימורו של השיח , למרות בולטותו של האינטרנט בהתהוותו, אולם. האחרונות

שנסקרו רבות האזידיים של מרכזי הת פעילויותיהםלא ניתן להפחית מחשיבות , האזידי החדש

. התורמים להנחלת הזיכרון הקולקטיבי החדש" מוסדות כוח"כלעיל

מהווים אמצעי בגולה " בתים האזידיים"מרכזי התרבות בכורדסתאן העיראקית וה

מנחילי הנרטיב האזידי והזיכרון הקולקטיבי , לביסוס קשרים פיזיים בין האינטלקטואלים

מה שמחזק את תחושת השייכות לקהילה , עצמםומיינת המדהקהילה חברילבין ,החדשים

המפגשים , אולם לא פחות חשוב מכך .המדומיינת ומקנה תחושה בדבר עוצמתה של הקהילה

ידע באופן ישיר בגולה מאפשרים לבני הקהילה לרכוש " בתים האזידיים"במרכזי התרבות וב

, הנצחה, המפעלי הזכרעות באמצ והיכרות עם מורשתם התרבותית ועם ההיסטוריה של הקהילה

.תיעוד ושימור שונים

פעילות ההנצחה שמנהלים מרכזי התרבות האזידיים מהווה את אחת הדוגמאות

או , של מרכזי התרבות לפעילות המקוונת שלהם" בשטח"המעניינות לשילוב בין פעילות ההנחלה

, 2006ה בחודש אפריל דוגמה מעניינת לכך היית. על גבי אתרי האינטרנט" הנצחה של ההנצחה"ל

- כאשר נחנכה בלב הכפר האזידי בחזאני אנדרטה ועליה פסלו של האמיר האזידי מן המאה השבע

ומונה לשליט 1638שסייע לשליטים העוסמאניים בכיבוש בגדאד בשנת , דאסני-מירזא אל, עשרה

רים ראשון מסוגו בכפ, טקס הסרת הלוט מן האנדרטה. וילאית מוסול לתקופה של שנה אחת

יותר בנוהל על ידי מרכז לאלש מדהוכ כחלק ממפעל הנצחה נרח, אזידיים בכורדסתאן העיראקית

נשא נאום בתחילת האירוע, דר סלימאן'פיר ח, מרכז לאלשנשיא . שהציב לו המרכז כאחד מיעדיו

יחד , רוחו- בגבורתו ובעוז: "ואת רציונל ההנצחה ובו הסביר את חשיבותו ההיסטורית של המונצח

זכה הגיבור הזה למוניטין מצוינים והוכיח למעגל הרחוק והקרוב כי , עם חבריו הפרשים הכורדים

: בקישור, 2009בינואר 22, אתר בחזאני, חלק ראשון" ,ותחליל' ערץ –יזידי -משרוע אל-אל", והר'וסאם ג 26http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=32258 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.(

64

כולי תקווה שיוקמו פסלים ואנדרטאות זיכרון [...] יכולות - אנו רבי, כאשר ניתנת לנו ההזדמנות

- ן של דמוית רבות השפעה בהיסטוריה הכורדיתכאלה באזורים האזידיים האחרים להנצחת זכר

תמונת הסרט הלוט , חנוכתומאז ושימוש מעניין באירוע הנצחה זהמרכז לאלש עושה 27.האזידית

גם , מעבר להצגת הישגי המרכז, וכך, מן הטקס מעטרות את עמוד הבית של המרכז באינטרנט

נצחה לאזידי מירזא בזעיר וכל פתיחה של אתר המרכז הופכת לטקס ה, מונצח מעשה ההנצחה

.אנפין

" קשה"הנצחת הגיבורים ההיסטוריים האזידים לא נעשית אך ורק באמצעות הנצחה

באמצעות , "רכים"אלא גם באמצעים , בדמות הקמת פסלים והעמדתם לראווה בזירה הציבורית

תרתו ספר מאת שמו קאסם דנאני שכו 2005מרכז לאלש הוציא בשנת . חינוך ופעילות אקדמית

הספר מציע ]. איזדיין-כורד אל-משאהיר מן אל" [אזידים מפורסמים- כורדים"

מתקופות שונות של הקהילה האזידית כדוגמת עבר-פרקים היסטוריים קצרים על שבעה גיבורי

, הבית האזידי בעיר אולדנבורג בגרמניה, בדומה לכך. אתון'חמו שירו ומיאן ח, דאסני-מירזא אל

" מנהיגים וגיבורים"תעסוק בהנצחתם של 2009שנתית שיקיים בשנת הכריז כי הוועידה ה

ע עבודות העוסקות הקול הקורא שהוציא המרכז פונה אל ההיסטוריונים האזידים להצי. אזידיים

יש בכך ניסיון לייצר לאזידיה פנתיאון 28.היסטוריים המופיעים בספרו של דנאניבאותם גיבורים

, למרות היותם חלק מן העבר, דר סלימאן'שכדבריו של פיר חמודרני של גיבורים היסטוריים

קרי כבודם של גיבורי העבר האזידים הוא , "רבת יכולות"יוכיחו לקהילה האזידית בימינו כי היא

.כבודה של הקהילה האזידית כולה בהווה

בהבניית זהותו ובחיזוק , מקום חשוב לא פחות בהבנייתו של הקולקטיב האזידי החדש

מיעדיהם של דאח, שהן במוצהר, תופסות פעולות המיזאון והאירכוב ההשתייכות אליו תחושות

הכריז כי בראש מעייניו של מרכז , דר סלימאן'פיר ח, נשיא מרכז לאלש. המרכזים התרבותיים

כך , וניסיון לחוקרן ולתעדן, תיעוד המורשת הכורדית ובראשה המורשת האזידית"לאלש נמצאים

עוד ". ו של כל מי שיחפוץ להכיר את הדת המונותאיסטית והשורשית הזושתהיינה בהישג יד

יוקמו במרכז לאלש , מעבר לפעילות התרבותית השוטפת, לצורך כךהוסיף סלימאן ואמר כי

באפריל 18, אתר מרכז לאלש" ,סתאר ען נצבא איזדי מירזא פי בחזאני- אזאחת אל: פי אחתפאליה כבירה", מ"ל 27

צפייה ( odules.php?name=News&file=article&sid=366http://www.lalishduhok.net/m: בקישור, 2006 ).2009אוגוסט : אחרונה

: בקישור, 2009במאי 23, גרמניה/ אתר מרכז לאלש" ,איזידין פי אולדנבורג-אעלאן מן בית אל", מ"ל 28-19-24-05-http://www.lalishcenter.org/index.php?option=com_content&view=article&id=775:2009

).2009אוגוסט : צפייה אחרונה( 47-24

65

על 29.ספרייה גדולה וארכיון לתיעוד המורשת התרבותית הייחודית, אזידי-מוזיאון אתנוגרפי

המופקד על , אויש'הבאבא צ 2007בלאלש הכריז בשנת שיוקם במקדש מוזיאון דומההקמתו של

יוכל המוזיאון להיות , מעבר לנצחת המורשת התרבותית והעממית של האזידים, לדבריו. המקדש

פרויקט קהילתי שבמסגרתו ימונו ביישובים השונים אחראים לאיסוף ולשימור מוצגים שיועברו

30.ההשתייכות של בני הקהילה דבר שמטרתו היא חיזוק ההזדהות ותחושת, למוזיאון

על , אן'באזור שיח, תארה'בכפר חת שהוקם הפרויקט המעניין מכולם הוא מוזיאון מורש

וכולל מוצגים שונים מן 2007שנחנך בכפר בשנת , המוזיאון .ידי הסניף המקומי של מרכז לאלש

31.רנט של הכפראתר האינטבצולם כולו ותמונותיו הועלו לגלרייה , המורשת החקלאית האזידית

כולל האזידים , בכך הפך המוזיאון לא רק לנחלתם של תושבי הכפר אלא לנחלת הקהילה כולה

שכעת יש לה מוזיאון ואת האפשרות להוריש לדורות הבאים מראה עיניים של מורשת , בגולה

.דבר שלא נתאפשר להם עד כה, האבות

בשנים האחרונות הקימו . אולם ההנצחה וההזכרה אינן מסתכמות רק בכל האמור לעיל

Ezi-ו Ezida TV32כדוגמת , על גבי רשת האינטרנט" אזידיות"האזידים גם תחנות טלוויזיה

TV.33 אלא בתחנות המלקטות , בשלב זה עוד לא מדובר בתחנות עצמאיות המשדרות תכני מקור

מביאות , בנוסף. בעבור האזידים את כל התכניות ששודרו בערוצים השונים אודות הקהילה

של טקסים דתיים , התחנות תיעוד של אירועים שנערכו במרכזים התרבותיים האזידיים השונים

-זהו עוד אמצעי ליציקתה של הזהות האזידית חוצת. ים בקהילהוראיונות עם אישים בכיר

הגבולות וליצירת הזיקה של האזידים בכל העולם לאותה מסגרת שיח ולמרכיבים זהים של

.הזיכרון הקולקטיבי החדש

תחנות בטראומה הקולקטיבית האזידית –המצאתה של טראומה

רת העבר ותפארתה של המורשת כי אם הזיכרון הקולקטיבי מושתת על גבואין , במקרה האזידי

אין הדבר אומר . על הטראומה ההיסטורית שברדיפות העבר ובסבלותיה של הקהילה –על ההיפך

, האזידים מתגאים בדתם –ההפך הוא הנכון . כי האזידים מבקשים למחוק פרקים מעברם

: בקישור, 2006במארס 2, אתר מרכז לאלש" ,מוצל פי באשיכ ובארזאן- ואלי אל", דר סלימאן'פיר ח 29

http://www.lalishduhok.net/modules.php?name=News&file=article&sid=173 )אוגוסט : צפייה אחרונה2009(

, 2007ביולי 21, אתר מרכז לאלש" ,דיני-שעבי ואל- אל' תראת- מתחף לל –פי מעבד לאלש ", דר'י ח'נצר חאג 30צפייה ( http://www.lalishduhok.net/modules.php?name=News&file=article&sid=2143: בקישור ).2009אוגוסט : אחרונה

http://www.xetara.com/bilder/gallery/mozexane/index.html: בקישור, גלריית התמונות של המוזיאון 31 ).2009אוגוסט : צפייה אחרונה(

).2009אוגוסט : צפייה אחרונה( http://ezidatv.net: בקישור 32 ).2009אוגוסט : צפייה אחרונה( http://ezitv.net: בקישור 33

66

גם סיפור עדי והרפורמה שחולל בדת כמו ' שיח. במורשתם הדתית ובהיסטוריה של קהילתם

ההתגבשות של הדת והישרדותה באזור שהפך כולו מונותיאיסטי הם ממקורות הגאווה הגדולים

" תודעת הייחודיות"הם המקנים לקהילה את מה שכריסטין אליסון מכנה . של האזידים

)Consciousness of Uniqueness( , לקהילה לשמור על עצמה וולהבטיח את קיומהאשר אפשרה ,

34.ומצוקה גם בימי קושי

היא כי אין הכוונה אך ,"טראומה ה שלהמצאת"מופיע הצירוף הפרק - תתכותרתו של ב

היו מנת חלקה של ות ומעשי הטבח והגירושהרדיפ. של הטראומה מומצאים כלל ועיקר מרכיביה

אמיתי של והיא הייתה נתונה ללחץ ,כפי שהראיתי בפרק השני, הקהילה האזידית משך השנים

ודחיקה ועל עצם קיומה היה מוטל איום תמידי מצד השלטונות והשכנים בסביבה איסלום

למלאכת התפירה וההתקנה של , "עבודת הזיכרון"להיא "המצאת הטראומה"בהכוונה . המיידית

שאותו ,אחיד ולכיד ,אחד נרטיבהאירועים הטראומטיים לאורך ההיסטוריה האזידית לכלל

.של האזידיה" הרשמי"היסטורי ה כנרטיב לקולקטיב האזידילהנחיל ביקשה התנועה התרבותית

הייתה כבר קיימת ומוכנה "החדש"התשתית להבנייתו של הזיכרון האזידי , למעשה

מסעות . אחדלכיד לכלל נרטיב לתפור אותה "והתנועה התרבותית האזידית רק הייתה צריכה

ומזמורים ששמע סיפורים מ –לכל אזידי משחר ילדותו יםהרדיפה וההרג נגד האזידים היו מוכר

המכיל מזמורים אזידיים חילוניים , בספרה .עם שרווחו בקהילה-ומאגדות וסיפורי, בביתו

פה ומזמורים העבירו את סיפורי -כי מסורות אזידיות שבעל כריסטין אליסוןמציינת , בעיקרם

ינפורמנטים שסייעו לה בכתיבת הספר היא מציינת כי א .ההיסטוריה של הקהילה מדור לדור

והמתייחס למסע ההרג של " פריק פאשה"סיפקו לה חמש גירסאות שונות של מזמור הקרוי

כל הידע ההיסטורי שהועבר בתוככי , עד לפני דור או שניים, למעשה 35.הגנרל עמר והבי בשנגאל

מצוא את כל סיפורי פה ובתוכן נקל ל- הקהילה האזידית היה מבוסס רק על אותן מסורות בעל

תוארו ש, את כל חלקי הזיכרונות של האירועים הללו 36.הרדיפה והעמידה האיתנה של האזידים

גיבשה, פה- שבעל ותועדו במזמורים ובמסורות האזידיות בהרחבה בפרק השני של עבודה זו

,זיכרון אזידי קולקטיבי וליתר דיוק לטראומה קולקטיבית אזידיתכלל ל התרבותיתהתנועה

. הרגשות והאסוציאציות של כל אזידי ואזידית, המוכרת בעולם הדימויים

מן אבקש להציג כמה גישות מחקריות , בטרם אציג את הטראומה ואת דרכי הבנייתה

- חברתיהנוגעות לטראומה בהקשרה ה חברתי והסוציולוגי בשנים האחרונות-מחקר ההיסטוריה

34 Allison, op. cit., pp. 31-33. 35 Allison, Ibid, pp. 88-90. 36 Ibid. p. 51.

67

Dominick(האמריקאי דומיניק לה קאפרה ההיסטוריון : קולקטיבי ולשימוש שנעשה בה

LaCapra (הטראומה, כמו הזיכרוןממש .מדגיש את מקומה של הטראומה בהיסטוריה ובזיכרונה

אך היא יוצרת , "תות החברתיוהמסגר"הינה תופעה אינדיבידואלית ההופכת קולקטיבית בתוך

אירוע הטראומתי הוא אירוע ה. שבר ברצף הזיכרון ההיסטורי עד כדי העמדת הזהות כולה בסכנה

הטראומה . שהיחיד או הקבוצה חוזרים אליו בזיכרונותיהם רק לאחר תקופת חביון והתכנסות

ובמקרה החברתי , טיפולית נכונה פעולהאמצעות יכולה לחזור לקורבן בצורה של הכחשה אך ב

, גורם בונהלא אף הי ולהפוך טבעההיא יכולה לשנות את , נכונה "עבודת זיכרון"אמצעות ב, דנן

לה קאפרה מדגיש כי זיכרון 37.לגיטימציה לזיכרון הקולקטיבי ולהנצחה הקהילתית מקנהומחזק

שהינו עיבוד ביקורתי של זיכרונות )Secondary Memory( "שניוניזיכרון "הטראומה הוא

- של אנשים אשר חוו את האירוע הטראומתי בעצמם והנושאים ממנו זיכרונות" ראשוניים"

מטרתו של הזיכרון השניוני הוא החלפתו ואף הנצחתו של הזיכרון הראשוני , לשיטתו. אישיים

כלומר , אופן ישירבעבורם של אלה שלא חוו את האירוע הטראומתי בהניתן בצורה מהימנה ככל

38.לבני הקהילה הרחבה

משתמשות החוקרות הבריטיות קתרין , טראומה בספרן-כרוןיז בהקדמה לפרק העוסק ב

בתיאורית ) Katharine Hodgkin and Susannah Radstone(קין וסוסנה רדסטון 'הודג

הטראומה הכלי ההסברי המרכזי בתיאורית. פותחה בדיסציפלינה הפסיכולוגיתכפי שהטראומה

) Post-Traumatic Stress Disorder – PTSD( "טראומתית- הפרעת הדחק הפוסט"היא

כזה , להדחיק זיכרון טראומתי, ובהשאלה גם של הקולקטיב, המסבירה את נטייתו של הפרט

אלא מה שנצרב בזיכרון , איננה האירוע עצמוהטראומה ,לפי תפיסתן. שהעיסוק בו הוא מכאיב

אין הכרח שזיכרון טראומתי , ובעיקר המשמעויות המיוחסות לו בתודעה ומתוך כךכתוצאה ממנו

בהיותו ראי למה שהפרט ,בהכרח והוא יכול לעתים להיות גם מומצא או פנטסטי" אמיתי"יהיה

39.או הקולקטיב מייחס לאירוע ואילו ייצוגים הוא מקשר אליו

ניצוחה של התנועה התרבותית ב, ניתן לראות את התהליך אותו עברה הקהילה האזידית

טראומתית לשרשרת -כתגובה פוסט, "החדשים"ובניצוחם של האינטלקטואלים האזידים

, לאחר האירועים. לאורך ההיסטוריה האירועים הטראומתיים שהתרגשו על הקהילה האזידית

37 Dominick LaCapra, History and Memory after Auschwitz (Ithaca and London: Cornell University

Press, 1998), pp. 8-11. 38 LaCapra, op, cit., pp. 20-21. 39 Katharine Hodgkin and Susannah Radstone, Contested Pasts: The Politics of Memory (London

and New York: Routledge, 2005), pp. 97-99.

68

הקהילה התכנסה במגננה ובכאב ורק שנים לאחר ההתרחשויות יכולה הייתה קבוצה מתוך

, כעת. ומשותף" חי"ה לבצע מניפולציות בזיכרון האירועים כדי להופכם לאתוס קהילתי הקהיל

בעבודת הזיכרון שביצעה התנועה התרבותית האזידית הבנתהכיצד להראות לפנות ואבקש , אפוא

עוד אבקש להראות כיצד . את האירועים ההיסטוריים לכלל טראומה קולקטיבית רציפה אחת

ון האינדיבידואלי של פרטים אשר חוו את הטראומות על בשרם במסגרת מנצלת התנועה את הזכר

לצורך השכחת הפרקים , "אמנזיה קולקטיבית"ההנצחה הקהילתית וכיצד היא מפעילה

.ההיסטוריים שאינם משרתים את הנרטיב החדש שברצונה להנחיל

אם ,היא ,האזידיתמניפולציית הזיכרון המובהקת ביותר שעושה התנועה או ,"עבודת הזיכרון"

ייחודי , טראומתיכאירוע הגירוש והעקירה של בני הקהילה האזידית, הרדיפההדגשת אירועי , כן

, טראומה-אותו זיכרון, את יצירת הנרטיב ההיסטורי החדש של האזידים .בלבד האזידיתלקהילה

בהתבסס על אבקש להציג במספר שלבים המרכיבים כולם יחד את תהליך הבניית הזיכרון החדש ו

.גם את הזהות האזידית החדשה, גיליסגוף ו-להטענתם של

משמעותה בפועל של . לכידהיסטורי השלב הראשון היה הבנייתה של הטראומה כנרטיב

האירועים אותם של הפרט בקהילה להאמין כי "תיכנות" היאהזו " עבודת הזיכרון"

הם אירועים קשים שיש להם משמעויות מיידיות גם , הטראומתיים שפקדו את הקהילה כקהילה

לעשות זאת היא להביא את האירוע הטראומתי למישור האישי ביותר הדרך היעילה . על הפרט

זאת , שאותם לא חווה על בשרו, לגרום לאדם לחוש צער על אירועי העבר, ראשית: בשתי צורות

ברצף היסטורי והסבלות ושוזרת אותםשיים דגש על הקאת ה מהכתיבה רגשנית הש באמצעות

של הפרט לשם המחשת הסכנה שתמיד ריחפה מעל הקהילה כולה ומעל ראשו , המסתיים בימינו

בין אם – ביחידהשרשתה של תחושה כי הטראומה פגעה גם , שנית. כחבר בקהילה, באופן אישי

באמצעות סיפור אישי , עתים מזומנות יותרול, שכןקרוב או , משפחה-ןבבאו , פיזיבאופן , עצמוו ב

מה שעשוי , של הנפגע בצירוף שיוכו הגיאוגרפי והשבטי, קהילה המדומיינת"מוכר ב-של חבר לא

בנפש –של רשימות קורבנות מןפרסודרך אחרת היא . לעורר תחושה של שותפות גורל ושל קרבה

דבר שמאפשר יצירת הזדהות ותחושת צער על , האירועים הטראומתיים השוניםן מ –או ברכוש

. הקורבנות

סיפורי הרדיפה היו כבר מוכרים לכל אזידי מן העולם התרבותי , כפי שכבר ציינתי

היה , הקיים ממילא, הזהעל מנת לעשות שימוש בזיכרון הקולקטיבי . והאמנותי שעליו התחנך

מן הסיפורים החלקיים המופיעים במקורות שונים ובתקופות שונות לבנות , צורך לעשות בו סדר

הפעם הראשונה .מהלך היסטורי אחד מחייב שכל חלקיו הקטנים יהיו תחנות על רצף ארוך

69

הייתה במאמר , שהוכנסו כל אירועי הרדיפה נגד האזידים מן התקופות השונות לרצף אחד

, "אבו דאסן", ליל'של אחמד מלא ח" פנורמה של מסעות ההרס אשר ניחתו על האזידיה"

.קהילה האזידיתהד מאוד את האזידי שחקר את ההיסטוריה האזידית וא-לאכורדי היסטוריון

אומץ על ידי אינטלקטואלים אזידיים שהבינו את חשיבותו והוא פורסם בכתב , המאמר

יתה נתונה מתבסס על הטענה האזידית הותיקה כי הקהילה הי המאמר. 1998בשנת " 'זרו "העת

יש שיזלזלו : "ומסביר מהי חשיבות עריכת הרשימה של כל המסעות) פרמאנאת(מסעות הרג 72-ל

אינני מאשים את אלה שיאמרו כי הם . 'פרמאנאת 72-היינו נתונים ל' יםמרואהם באזידים כאשר

ג וכיצד יתעדו את מסעות ההר, שכן האזידים לא תיעדו דבר מאמונתם, שקרנים או יזלזלו בהם

40"?ואת הפלישות שניחתתו עליהם

מבוטל לאספר תאפשר לי לאסוף מהשקעתי מאמץ רב על מנת שי"ליל ממשיך ואומר 'ח

הם וביני, 1950של מסעות הרג שהיו נתונים להם אחינו האזידים מימי העבאסים ועד לשנת

האסונות את היקף כדי שידע כל הדיוט [...] האזידים מסעות שלא מוזכרים באף ספר על

, רדיפות ודיכוי הם סבלו מן הפרסים, והפורענויות שהיו נתונים להם אחינו האזידים וכמה עוולות

מסעות הרג רבים מכל תקופות מתעדליל 'מאמרו של ח, ואכן 41".הערבים ובייחוד מן התורכים

ר כדוגמת מסעו של האמי, חלקם מוכרים לכל אזידי, עדי' השלטון בעיראק מאז ימיו של השיח

ובנוסף לאלה מתועדים גם , ומסעו של הגנרל עמר והבי בשנגאל, אן'בשיח" מירא גורה"הרואנדוזי

. יותר וקטלניים פחות שאינם מוכרים כלל" קטנים"מסעות הרג

כפי שנוהגים האזידים , נגד האזידים" פרמאנאת" 72ולא 54רק שהמאמר סוקראלא

,הקשים והעקובים ביותר מדם, הידועיםההרג גם אם מוזכרים ברשימתו כמה ממסעות . לומר

כאן .המוכר לכל אזידי, הטיפולוגיליל לאסוף היה נמוך מן המספר 'מספר האירועים שהצליח ח

18 מתוך 15 באמצעות נספח שבו מפורטים את המעוות ביקשו לתקןעורכי כתב העת ו התערבו

ההקדמה לנספח . חסרה וחלקיתלא תיוותר " פנורמה"כך שה, המסעות החסרים במאמר המקורי

: של עבודת הזיכרון ושל מעשה ההנחלה "מאחורי הקלעים"מעניקה לנו הצצה לא שגרתית אל

המקורי מאמרבחסר ההמידע מנצלים את ,"מרכז האזידים מחוץ למולדת"אנשי , העורכים

ומהי מיהו קהל היעד, "המלא"ו" הנכון"רצף האירועים הבהרה של מהוומנתבים אותו לטובת

: מטרת הפרסום

דאסן באיסוף המספר הגדול הזה של ומאמצו וסבלנותו של הכותב אב מעריכה את' מערכת רוז"

כנהוג לומר אצל , מסעות 72מתוך 54אלא שהוא קיבץ . מסעות ההרס אשר ניחתו על האיזידים

דצמבר , 6' גיליון מס, 'רוז" ,אזידיה-מדמרה אלתי חלת עלא אל-חמלאת אל-אנוראמא אלב", ליל'אחמד מלא ח 40

.41-40 'עמ, 1998 .41' עמ, שם 41

70

כתב העת[...] האמת אך זוהי, כי יש בביטוי הזה מעם ההגזמהייתכן ויש הסבורים . האזידים עד ימינו

ם עם הכותב המכובד שאמר כי המטרה של הפרסום היא למען ידע כל הדיוט וכל מי שלא קרא מסכי

אולם [...]בספרי ההיסטוריה הנסתרים את היקף האסונות והפורענויות שהיו נתונים להם האזידים

וי שאותם סבלו אנו מפרסמים את הדברים כדי לחשוף לאזידים עצמם את היקף הפגיעות והדיכ

.וההגנה עליה אבותיהם בשל אמונתם42

מדברים אלה עולה כי האזידים אינם מודעים להיסטוריה של עצמם וכי התנועה

. חיל להם את הידע הזהנהתרבותית והאינטלקטואלים האזידים רואים לעצמם כמטרה לה

- האינטלקטואליםבין , יחסי הכוח האינטלקטואליים בחברה האזידית, אפוא, מצטיירים לפנינו

החשיבות תניתן להבין גם את מיד, יעד ההנחלה ומן האמור בטקסט- המנחילים ובין הקהילה

.שייחסו האינטלקטואלים האזידים הן למשימתם החינוכית והן לדיוק ולהקפדה ביישומה

הלבוואכס ?מהי למעשה החשיבות של יציקת כל מסעות ההרג וההרס הללו לרצף אחד

תוחמת ומגדירה בעבור הפרט " המסגרת של הזיכרון הקולקטיבי"או , כרונותטוען כי רצף הז

, כמו גם שורה של זכרונות אחרים בעלי זיקה לעניין, סדרה של אסוציאציות חברתיות ואישיות

שמתוך רצון להבנות אצל בני , מכאן 43.ובכך מעניקה לו תחושה של שותפות גורל בקולקטיב

ים מבצע, חושת ההמשכיות ההיסטורית שבשנאה לאזידיההקהילה את תחושת הרדיפה ואת ת

בכריכתם של מספר אירועים " זיכרוןעבודת "בתנועה התרבותית " מהנדסי התרבות"

תוכננו ובוצעו לכאורה , שלמרות היותם רחוקים זה מזה בזמן ובמקום התרחשותם, טראומטיים

כך . לם לאותה תוצאהוממילא הובילו כו – השמדתם של האזידים –כולם מתוך מטרה אחת

תוכננו ', כפי שהראיתי בפרק בש, שני המסעות הגדולים של ימי השלטון העוסמאני, לדוגמה

, ליל זה עם זה'נכרכים במאמרו של ח, והוצאו אל הפועל על ידי גורמים שונים וממניעים שונים

.אב עוסמאנית רשמית לחיסול האזידים-כאילו היו שניהם חלק מתוכנית

התנועה "האינטלקטואלים האזידים המשתתפים במסגרת השיח המכונה , יותר באופן רחב

שמים דגש בכתיבתם על מספר אירועי מפתח בהיסטוריה האזידית ביצירה " האזידית התרבותית

האירועים כולם אירועים אמיתיים שהתרחשו בנקודות שונות . של אותו רצף היסטורי

מי שמבנה את הקשר ההכרחי . בהיסטוריה של הקהילה אך אין ביניהם קשר או רציפות אמיתיים

הקובעים בעבודתם כי אירועים מסוימים חשובים " רבותמהנדסי ת"בין האירועים הם אותם

והם גם אלו היוצרים את –היינו טראומטיים וכאובים יותר בזיכרון הקולקטיבי –יותר מאחרים

גם אם אין , השיח הממחיש כיצד היו האירועים כרוכים זה בזה וכיצד הוביל אחד למשנהו

"הרדיפות העוסמאנית"האזידי החדש בנרטיביחד כך נכרכים .לדבר" היסטוריות"הוכחות

.53' עמ, שם 4243 Halbwachs, op. cit., pp. 52-53.

71

ואירועי הגירוש , במסעות ההרג של האמיר הרואנדוזי ושל הגנרל עמר והבי שהגיעו לשיאן

כאילו היו כולם תחנות שונות באותו מסע ', תחת משטר הבעת, של שנות השבעיםוהעקירה

משום שהפגיעה , שהלהדג" אנפאל-אל"לא בכדי לא זוכים אירועי .ומתוכנן נגד האזידים" גדול"

, אלא בשל השתייכותם לתנועה הלאומית הכורדית, בהם לא הייתה באזידים בהיותם אזידים

. ולכן אין בהם כדי להעצים את תחושות הרדיפה והאיום שהם מנת חלקו של האזידי

שעל מנת להיכנס לפנתיאון הזיכרון הטראומתי , חשוב להדגיש כי לעומת מסע הרדיפה

נדמה כי אין מניעה , כאשר המדובר הוא בחללים, ליו להיות מכוון נגד האזידיםע, האזידי החדש

הנתונים . גם אם אלה נפלו בארועים שלא בהכרח כוונו כנגד האזידים, להשתמש בזכרם

הקורבנות האזידים נספרים ומתועדים הסטטיסטיים משחקים תפקיד חשוב בהנחלת הטראומה ו

גם יישובים , באופן דומה. תחושת המוחשות של האיוםדבר שמעצים עוד יותר את , ברשימות

אזידיים שהוחרבו או פונו מיושביהם מתועדים ברשימות שבהם מצוין מספר התושבים שפונו

44.בצירוף מידע על הכפרים הקולקטיביים שאליהם הם פונו

פורס הכותב האזידי , סבל של האזידים בעיראקהיסטורית הדיכוי והבמאמר הסוקר את

רשו . ידו רשו את שורת הרדיפות הקשות שניחתו על הקהילה מצד שכניה ואלו ששלטו עליהעלי ס

ת וקושר בקשר ישיר את אירועי הרדיפה של ימי העוסמאנים לאירועי הגירוש והעקירה של שנ

, לטענתו. השבעים

האזידים היו שכן , יה היסודית אשר הובילה לסבליאות האזידית מעולם לא הייתה הבעהלאומיות במצ

לא כל שכן מה שאירע , התורכים והפרסים כאחד, הכורדים, נתונים למסעות השמדה מצד הערבים

, בסוגיה זו בשנות השבעים של המאה הקודמת עם פשעי המשטר הקודם כנגד הקהילה האזידית

ידים הירידה במספרם של האז[...] רבי אך נהג בה כאילו היו כורדים שאותה החשיב כחלק מן העם הע

הייתה בשל מסעות ההשמדה ההמונית שהייתה והיום ] 18-המאה ה[רי 'למניין ההיג 11-בין המאה ה

מסעות אשר חיסלו מאות אלפים מטובי הבנים 72שמספרם עולה על , נתונה להם הקהילה האזידית

מאנית שבה הושמדו שבטים שלמים שמניין מקצתם עשרות 'בייחוד בתקופה העת[...] של האזידים

שיעור האזידים במחוז נינוה עומד על . [...] כיום זכראלפי אנשים שלא נותר להם ולעקבותיהם

ובשנת השבעים של המאה הקודמת הם נפוצו במחוזות [...] כתשעים אחוז ממספרם הכולל בעיראק

השונים של עיראק בחפשם אחר פרנסה לאחר שקובצו בכפייה בכפרים קולקטיביים משוללי תנאים

מוסלמים שוכנו -אדמותיהם ורכושם הוחרמו וערבים, יים לקיום מכובד של חיים מודרנייםבסיס

.כפרים קולקטיביים 13-כפרים ל 160-אר לבדה קובצו האזידים מ'בסנג. ביישוביהם במקומם45

אינם מהווים ' בתקופה העוסמאנית ובתקופת שלטון הבעת, רצף אירועים זהאלא ש

ונכרכו אף בה להיכלל אירועים שהתרחשו בשנים האחרונות זכו גם , שכןסגורה וסופית רשימה

. חלק ניכר מספרו של דלשאד נעמאן פרחאן מוקדש לרשימות קורבנות ויישובים הרוסים או מפונים של אזידים 44

.ובמקומות נוספים; 132-112; 111-104; 67-53' עמ, מעאנאת, פרחאןדלשאד נעמאן : ראו :בקישור, 2006במאי lalish.de ,15אתר " ,עראק-איזידיון פי אל-אל", עלי סידו רשו 45

http://www.lalish.de/arabic/modules.php?name=News&file=article&sid=189 )יולי : צפייה אחרונה2009.(

72

מעניינים במיוחדהמקרים מן הכמה אבקש לבחון . הם ברצף ההיסטורי הטראומתי של האזידים

ואת השימוש שנעשה בהם כדי להעצים את אירועי הראויים לבחינה מדוקדקת לאור האמור לעיל

.היסטורי של רדיפות ודיכוי הנמשך עד עצם היום הזההעבר ולייצר את אותו רצף טראומתי

על ידי נרתמו ,בעצם ימי התעצבותו של הנרטיב החדש, איומים על הקהילה בהווהה

מיידית בצרור ותחושת החירום והרדיפה ונכרכ גם הם להגברתמחוללי הנרטיב האזידי החדש

העבר אל קורבנות מייד קורבנות ההווה מתווספים. אחד עם שרשרת הטראומות ההיסטוריות

הממחיש את האיום המוטל על הקהילה בכל עת ,בלתי ניתן לקטיעה, המשכירצף היסטורי לאותו

שבו היא , "האומה והמוות"בספרה ההיסטוריונית עדית זרטל מציעה לתופעה זו הסבר . ועת

המתים , ההיסטוריהאו כמרכיב של , כמו ההיסטוריה. המוות לעולם אינו עניין סגור"טוענת כי

המתים שייכים להווה וממלאים בו . הם גם חלק חיוני ופעיל של ההווה, אינם שייכים רק לעבר

המוציאים את המתים שוב ושוב מקבריהם [...] תפקיד ככל שהם נזכרים ומדובבים על ידי החיים

שר כזה שהם ולו גם פ, תוך משמוע מותם והענקת פשר חדש לחייהם, ומעניקים להם חיים שניים

46".המתים לא ידעוהו, עצמם

האירועים שהתרחשו בעיירה עין ספני שבאזור לטענה זו באה בעקבות דוגמה ראשונה

בידי מוסלמית - כורדיתשל נערה רציחתה חטיפתה ובעקבות , 2007בפברואר 15-באן 'שיח

שרפם, ירהמוסלמי על המוסדות האזידיים בעי-התנפל המון כורדי ,בעקבות מקרה זה. אזידים

תשעין ספני משמש, המתקפה המתוכננת התרכזה בהריסת רכושו של המיר האזידי. והשחיתם

גם אולם לקיום טקסים היה שבו, ובהריסת ושריפת הסניף המקומי של מרכז לאלש ,מושבוכ

האירועים צולמו כולם במצלמות של טלפונים סלולריים והתמונות פורסמו . דתיים אזידיים

האירועים עוררו סערה גדולה בקהילה 47.באתרי אינטרנט שונים ובתחנות הטלוויזיה הכורדיות

. י כורדיתברור כי התוקפים היו מוסלמים דוברהיה בעיקר לאור העובדה שמן התיעוד , האזידית

כתבו אינטלקטואלים אזידים רבים מאמרים בהם ניתחו את האירוע ואת , בימים שלאחר האירוע

מעניין לראות כי . השלכותיו האפשריות על כורדסתאן ועל יחסי האזידים והכורדים המוסלמים

אן לתוך מסגרת רחבה יותר של אירועים שהתרגשו על 'רבים מהם הכניסו את האירוע בשיח

.ם בעברהאזידי

אינטלקטואל אזידי , ו'דר חג'תיאר צבחי ח, במאמר שנכתב ארבעה ימים לאחר האירועים

אן בחיי שכנות של עשרות ומאות 'את האירועים כשבר באמון שנבנה בשיח, היושב בגרמניה

.15' עמ, )2002, דביר: אור יהודה(, האומה והמוות, עדית זרטל 46הסרטון הארוך ביותר . הועלו לפחות תשעה סרטונים המתארים את ההתרחשויות" יוטיוב"לאתר הסרטונים 47

.=hzzHeGNGVY-http://www.youtube.com/watch?v: מופיע בקישור

73

למרות הפגיעות שניחתו על האזידים מצידם של המוסלמים , בשנים בין אזידים ומוסלמים

אמת היא כי מאות שאלות מרות מילאו את פיותיהם של האזידים ", לטענתו. שונותבתקופות

יפחו ציפיות והתעייפו במהלך השנים לצד טאחרי ש, והם גילו, אודות המציאות הקשה והכואבת

ניצבים עירום ועריה וכי בקלות רבה חוזרים שיעורי , כי הם חשופים, ]הכורדים" [האחים"

הם גילו כי אין להם כל ערבויות כי לא , מתוך פחדיהם. מכים בהםו –הפרמאנת –ההיסטוריה

בעיקר לנוכח העובדה כי העירוב בין האוכלוסיות והמגע בינן קיים , יתרחשו עוד אירועים כגון זה

48".בכפרים ובאזורים רבים וכי להתרחשותם קיימים תירוצים רבים שנתן להמציא או לפברק

.היא ראייה לכך שלעיללפרמאנאת אינו מקרי וההתייחסות החזרה ללקחי ההיסטוריה והקישור

בחר להציג את האירועים כשבר בין האזידים ובין אוהאבו עינכ גם האינטלקטואל

טען כי הפגיעה הוא , "ההיסטוריה חוזרת על עצמה"שכותרתו במאמר . הכורדים המוסלמים

אן כואבת במיוחד לאור העובדה שהפוגעים היו 'בשיח –" הכורדים המקוריים" –באזידים

להקצנתם של המוקדמיםוכי הסימנים החיים בשכנות להםמוסלמים ה-כורדיםה" האחים"

את הוא מציג , כך. זרועים לכל אורך ההיסטוריה האזידית היו הכורדים ולפגיעה כגון זאת

:1832ואנדוזי משנת של האמיר הר כהמשך ישיר וטבעי למסע ההרגאן 'האירועים בשיח

האסלאם של האמיר שתום העין המקולל מרואנדוז השתלט עליו במאת האחוזים עד אשר המקולל

הערבים השטנים. 1832על הכורדים האזידים בשנת השמדהמכר את הכורדיות שלו ופתח במלחמת

יק 'שלו בתל קויונג ממוסול בירכו על הפעולה הזו באותה עת ושתום העין ביצע את הטבח המפורסם

המתקפה הנפשעת [...] ילדים וזקנים אשר ביקשו לברוח מן הגיהנום למוסול , כשאנשיו רוצחים נשים

בפברואר ועבירות נוספות 15-ב] אן'עין ספני מכונה גם שיח[אן 'שיח בעיירההאזידי -על עמנו הכורדי

מצחם של הללו והיא תוקעת טריז החרב אשר מכרו את לאומיותם לשטן היא אות קלון על -של שכירי

.מסוכן באחדותו של העם הכורדי49

ר באזור שנגאל הפיגוע ד'ח' בכפרים גיר עוזייר וסיבא שיחבוצע 2007אוגוסט ב 14-ב

יום שלישי "שכונה , באירוע. 2003הקשה ביותר בעיראק מאז הפלישה האמריקנית למדינה בשנת

עם בפיצוץ מתוזמן אזידים 600- למעלה מם מצאו את מות] מות-אל' אא'לת'ת" [של המוות

. לכפרים באישון ליל" קאעדה-אל"על ידי פעילי שהוחדרושל ארבע משאיות תופת אור ראשון

גג ומאות - סרי קורתחאלפים , מעבר להרוגים, הכפרים נחרבו כמעט כליל והותירו אחריהם

50.אחרים פצועים קשה

: בקישור, 2007בפברואר 19, אתר בחזאני" ,קטר-עראק פי מפתרק אל-איזידיו אל", ו'דר חג'צבחי ח 48

http://bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=12502 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.( : בקישור, 2007בפברואר 26, אתר בחזאני" ,יעיד נפסה' תאריח-אל", אבו עינכאוה 49

http://bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=12706 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.( 50 Khidhr Domle, "Yazidis Fear Annihilation: The Ancient Religious Sect Is the Target of the

Deadliest Attack of the Iraq War," The Kurdish Globe, Vol. 123 (August 21, 2007).

74

חסכו בהשוואות דרמטיות והעניקו האינטלקטואלים הכורדים שהגיבו על המקרה לא

, ]תסוכלוהו-ל אלו א" [ראשית השואה"במאמר שכותרתו : לאירוע כינויים מקבריים

פרמאן שפסקו כנופיות "מתאר האינטלקטואל האזידי מגרמניה הושנג ברוכא את האירוע כ

הרצח הראשון והשואה , הייתה זו הפתוא הראשונה[...] קאעדה-המוות הטרוריסטיות של אל

על ידי הטרוריסטים של , שהפתוות שלה כבר נפסקו, המשכה של השואה האזידית. הראשונה

שבהם אין , נותרה כמשכון בידי הפוליטיקה ותהפוכותיה, שלהם" קאעדים"ים ה'הסונה והשיח

מעבר לקישור הברור להיסטוריה –שוב המינוח בו עושה ברוכא שימוש הוא ח 51".ליזידים השפעה

, השמורה רק לשואת היהודים, "שואה"הוא בוחר גם את המילה , של הפרמאנאת נגד האזידים

למסגרת ההעצמת הטראומה האזידית והכנסתשמטרתן ,ומעורר בכך אסוציאציות ברורות

.היסטורית רחבה יותר ומטלטלת

ם לאחר האירועים מאמר שכותרתו נדי כתב כשבועיי'ליל ג'ההיסטוריון האזידי ח

, ה שנייה'אנו ניצבים בפני חלבג: "קבעובו " דר'ח' ה שנייה ושמה גיר עוזייר וסיבא שיח'חלבג"

ושמה גיר , אולם הפעם במערב כורדסתאן, ה שנייה'אנו ניצבים בפני חלבג. בזמן ובמקום אחרים

, בה הופצצו הכורדים בנשק כימיהעיר ש, ה'הקישור לחלבג, גם כאן 52"!דר'ח' עוזייר וסיבא שיח

. הוא ברור, "אנפאל-אל"קורבנות ואשר הפכה לסמל של כל מבצע 5000- שמצאו בה את מותם כ

, מטרתו ליצור זעזוע ולחבר את הפגיעה באזידים בשנגאל לפגיעה אחרת על אותו רצף היסטורי

.במקרה זה לאירועי ההרג של שנות השמונים

: ואמר" נכבה"תארי כינה את הפיגועים בשנגאל במילה 'חם 'הפובליציסט האזידי נאט

שכן , האד'חובה לומר כי הטרוריסטים בחרו הפעם את בני הקהילה האזידית והכריזו עליהם ג"

החברה או הפוליטיקאים ושתמיד הייתה נתונה , הם בנים לדת שאינה זוכה כלל להגנת החוק

כל , האד'בכל תירוץ ועילה ואז להכריז עליה ג כפירה- לעיוות פניה ונקל מאוד להכריז עליה כדת

כל זאת מבלי שהשלטונות נוקפים אצבע . אימת שרק חפצים בכך הקיצונים האסלאמיסטים

במרבית הזמן הם לוקחים חלק בדיכויים, נהפוך הוא, לעולם כדי לספק הגנה שכזו לבניהם

ה שהם היו נתונים להם דבר שעשוי להזכיר לנו את ההיסטוריה ואת מסעות ההשמד, ובהשמדתם

: בקישור, 2007באוגוסט 18, אילאף" ,הולוכוסת-אול אל", הושנג ברוכא 51

http://www.elaph.com/ElaphWeb/AsdaElaph/2007/8/256582.htm )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.( : בקישור, אבה'רוזאתר " ,דר'ח' אניה אסמהא גר עזיר וסיבא שיח'ה ת'חלבג", נדי'ליל ג'ח 52

http://www.rojava.net/khalil.Jindi_27.08.2007.htm )2009ספטמבר : צפייה אחרונה.(

75

הדיכוי והרדיפה שבאו לאחר מכן בכל האזורים , וכל מסעות ההרג, מאנית'מצד האימפריה העת

53."שבהם נמצאו

המשיכו הכותבים האזידים להעניק , ביום הזיכרון הראשון לאירועים, לאחר מכן גם שנה

ברי כינו את האירוע עלי סידו רשו וקידאר צ : כיד דמיונם, לאירוע כינויים דרמטיים אחרים

ם אליאס נתנו לו את הכינוי סא'וג ית ר ב ה ז א 54;"ההירושימה של עיראק"או " אר'הירושימת סנג"

נגד " נוסייד'ג"ילכי כינה את האירוע 'ג- דר אל'ופיר ח 55;]אר'ת סנג'כארת" [אר'האסון של סנג"

56.האזידים

כתב כשנה לאחר הפיגועים ,פובליציסט אזידי היושב בגרמניה ,ילכי'ג-אלדר 'פיר חאותו

בכל חודש אוגוסט רצו לשרוף את שנגאל אך "תחת הכותרת , "בחזאני"סדרת מאמרים באתר

בשנגאל כתחנה נוספת 2007במאמרים הוא תיאר את אירועי אוגוסט ". שנגאל שרפה אותם

הוא . אל בחודש אוגוסט משך השניםבשרשרת היסטורית של ניסיונות לפגוע באזידים של שנג

מתקפת כדוגמת ,1975-1970בפרט בין השנים ,מביא מספר דוגמאות לאירועים שהתרחשו בעבר

, ]חוש'ג[בשיתוף משתפי פעולה מקרב הכורדים , על שנגאל צבא עיראק וחיל האוויר העיראקי

ה אזידים שנתפסו של תשע 1974הוצאתם להורג באוגוסט 57;1973באוגוסט 19-18בתאריכים

, 1975באוגוסט 1-וה 58;1972ביולי , עלי-אנם אחמד אל'ע, והואשמו ברצח הקאימקאם של שנגאל

להריסת כפרי האזידים וגירוש תושביהם לכפרים ' שהיה היום הראשון למבצע של הבעת

–אחד כרונולוגי רצף ואיטיבי של כל האירועים וכריכתם בנוצר קישור אינטכך 59.הקולקטיביים

האירועים בשנגאל בשנות השבעים לא היו אלא תחנות במסע ארוך של פגיעה באזידים שפיגועי

: בקישור, 2007באוגוסט 23, אתר בחזאני!" ?א בעד נכבת שנגאל'ומאד", תארי'ם ח'נאט 53

http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=16396 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.( : בקישור, 2008באוגוסט 8, בחזאניאתר " ,אר'הירושימא סנג", עלי סידו רשו 54

http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=38890 )קידאר ; )2009אוגוסט : צפייה אחרונה, 2008באוגוסט 10, בחזאניאתר " ,עראק- הירושימא אל –אר 'עת סנג'כרא מרור עאם עלא פאג'פי ד", צברי

אוגוסט : צפייה אחרונה( http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=26271 :בקישור2009.(

, 2008באוגוסט 12, מרכז לאלשאתר " ,אר'ת סנג'אולא לכארת-סנויה אל- כרא אל'ד-פי אל", אזהר בתי 55צפייה ( http://www.lalishduhok.org/modules.php?name=News&file=article&sid=5649: בקישור 3, בחזאניאתר " ,חכומה- אין אל –אר 'ת סנג'כאר כארת'פי אסתד", אסם אליאס'ג; )2009אוגוסט : אחרונה

צפייה ( http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=27197: בקישור, 2008פטמבר בס ).2009אוגוסט : אחרונה

: בקישור, "השיח התרבותי"אתר " ,דנא'ינוסאיד צ'ג-אבה אל'נעם סתכון במת", ילכי'ג-דר אל'פיר ח 56http://www.ahewar.org/debat/show.art.asp?aid=145155 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.(

: בקישור, 2008באוגוסט 16, בחזאניאתר , חלק שלישי, שם 57http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=26518 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.(

: בקישור, 2008באוגוסט 18, בחזאניאתר , חלק חמישי, שם 58http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=26610 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.(

7, בחזאניאתר , חלק ראשון" ,פי כל שהר אב אראדו חרק שנגאל ולכן שנגאל חרקתהם", ילכי'ג-דר אל'פיר ח 59צפייה ( http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=26170: בקישור, 2008באוגוסט ).2009אוגוסט : אחרונה

76

- התייחסותו של אלמעניינת במיוחד . נכון לעכשיו, הם התחנה האחרונה שבהם 2007אוגוסט

של כל , מקביל, באופן שיוצר קישור נוסף 60,"73-הפרמאן ה"ילכי אל הפיגועים בשנגאל כאל 'ג

.הפרמאנאת חוצי התקופות והשלטונות 72האירועים שנזכרו לרצף

דרשת יום : אירע אירוע חשוב ובעל משמעות רבה לאזידים בעיראק 2008בראשית יולי

ל שבה הוא קורא לחיסול של כ, בעיר עקרהבמסגד שירואני -א אלד נ ז ר א פ ל שישי של האמאם מ

ההקלטת הקצרה עוררה סערה כיוון . הוקלטה ופורסמה על גבי רשת האינטרנט ,האזידים

שהייתה זו הפעם הראשונה שהצליחו האזידים להוכיח כי אנשי הדת המוסלמים הכורדים

ראוי לציין כי בדומה לאירועי . מתירים את דמם של האזידים וקוראים להריגתם בשם הדת

יא ארכ'ת" [אחותנו, נקמת דמך"שהובילה לביצועם כונתה שהפתוא 2007שנגאל מאוגוסט

אסוד -ליל אל'ח' סקילתה של הנערה דעאא הדברים הללו נאמרו בתגובה לאירועגם , ]אהת'חא

, אשר הכריזה בפני משפחתה כי ברצונה להינשא למוסלמי ולהמיר את דתה, מן הכפר בחזאני

שהקלטתה פורסמה באתרים האינטרנט קציר הדרשהלהלן ת. החטא החמור ביותר בדת האזידית

: כחודשיים לאחר שנישאה על במת המסגד, 2008האזידיים במחצית ספטמבר

. הרי שעל פי השריעה חובה להרוג את כולם, השתתפו ברציחתה של הנערה הזומהם גם אם רק חלק

בשם . אך הם משקרים, אומרים שהם לא רצחו ממניעים דתיים, עובדי השטן האלה, האזידים האלה

כולכם [...] חיד היה בכך שהיא אמרה את השהאדה חטאה הי. הנערה הזו לא ביצעה כל חטא, אלוהים

בשם ! בשם אלוהים. בטלפונים סלולרייםאותו צילמו על אקרני הטלוויזיה וגםאת האירוע ראיתם

, רה הזוח של הנעכולם השתתפו ברצ. אלף או שלושת אלפים איש התנפלו על הנערה הזו! אלוהים

. על כל המוסלמים לצאת במתקפה על האזידים האלההיא חובה [...] רק בגלל שאמרה את השהאדה

כולם מכיוון ש] חלאל[זאת מכיוון שהריגתם מותרת . חובה עליהם שלא להותיר איש מהם בחיים

היא תאכל ,כאשר הגיעה שעתה של העז"יש פתגם כורדי האומר [...] השתתפו ברצח של הנערה הזו

בשם ]. העונש שניתן לפושע הוא מוצדק –הכוונה " [את לחמו של הרועה ותגרום בכך למותה

הם לא ימצאו ! בשם אלוהים. זה שלא יהרגו אותם בויום לא יהיה יום אחרי ! בשם אלוהים! אלוהים

[...].ורדסתאן אחרי יום זה לא יהיו להם חיים או אושר בכ. עוד רווחה בכורדסתאן אחרי יום זה61

גם הן מעוגנות היטב , לא איחרו לבוא התגובות האזידיות לפתוא הבוטה של פרזנדא

עפר פנה למלא פרזנדא במכתב פתוח 'הפובליציסט זרדשת ג :בנרטיב האזידי הטראומתי החדש

סלח לי אם אומר לך שפשוט לא , אחרי ששמעתי את קולך? האם אתה כורדי: "שבו שאל אותו

שכן לא ייתכן כי הדברים הללו יצאו מפיו של , בדוק את שורשיך. כורדי מתקבל על הדעת שאתה

אם אתה מתנכר לבני . אלא אם הוא מתנכר להשתייכותו לעם הזה, עמו- דעת נגד בני- כורדי בר

: בקישור, 2008באוגוסט 18, בחזאניאתר , חלק רביעי, שם 60

http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=26582 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.( : בקישור הבא, ה לאינטרנטתמרבית ההקלטה הועל. שניות 11-ו' דק 2אורך ההקלטה המלאה 61

http://www.youtube.com/watch?v=Z8OhhRdDtZw .ר מירזא דנאיי על מסירת החומר "תודתי נתונה לד .ותרגומו מכורדית

77

שכן אנו התרגלנו , הסר דאגה מליבך. חלקם עודם בחיים, כבר הקדימו אותך אנשי דת רבים, עמך

הפרמאנאת היו גם פרמאנאת שבוצעו על ידי 72בין והרי אויבינולקבל מכות מאחינו עוד לפני

62".תאחינו ללאום ולד

האזידי היושב הציירשגרתית ביותר הייתה תגובתו של -התגובה המעניינת והבלתי

מפרסם אחת לתקופה ציור המביע באופן סמלי את אחת הסוגיות ה, כמאל חראקי ,בגרמניה

,לאחר פרסום ההקלטהזמן קצר , 2008בראשית אוקטובר . הבוערות שעל סדר היום האזידי

' ר" (מסעות ההשמדה מתחילים מחדש –ממירא גורה לפרזנדא "פרסם חראקי את התמונה

שזקנו בתמונה מופיעה בבירור דמותו של האמיר הרואנדוזי שתום העין כ 63).2' תמונה מס

עדי ' המדובלל נראה כאש האוחזת בקבר השיח

כי הדם הוא ברור מאליו .דם שפיו נוטףבלאלש וכ

דמם של האזידים שכן הוא מטפטף על ציור של

שחראקי מעורר האסוציאציה . המקדש בלאלש

, מלא פרזנדה –אצל הקורא גם היא ברורה ומובנה

האזידים בשנת מתיר דמם של , הכורדיאיש הדת

ך דרכו הישיר של האמיר הוא ממשי, 2008

שביצע את מסע ההרג המנהיג הכורדי , הרואנדוזי

הסיבות השונות . 1832שלו נגד האזידים בשנת

בתכלית אשר הובילו להתרחשותם של שני

אינן משנות כלל –אז ועכשיו –האירועים הקשים

מגשר על למעלהורצוף קו ישיר . ועיקר לעניין זה

כאשר הרצף , שנה שחלפו בין האירועים 170- מ

ההיסטורי והאסוציאציות ברורים ומובנים לכל

, התמונה גם נותנת לאמיר הרואנדוזי. את ההיסטוריה של קהילתו, ולו במעט, אזידי שמכיר

.פנים מאיימות ומוסיפה על תחושת הדחייה ומכאן גם לתחושת האיום, שקלסתר פניו אינו ידוע

תופס מקום דומיננטי בהרבה מאשר סוגיות הטראומה החדשכי נרטיב ת לראומעניין

המורשת , הדת האזידית כדוגמת, אחרות שהיוו בעבר נדבכים משמעותיים של השיח האזידי

: בקישור, 2008בספטמבר 4, אתר בחזאני" ,פתאוא הדאמה", עפר'זרדשת ג 62

http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=27232 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.( באוקטובר 3, אתר בחזאני" ,דיד'אבאדה תבדא מן ג-חמלאת אל –מן מירא גורה אלא פרזנדא ", כמאל חראקי 63

אוגוסט : צפייה אחרונה( http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=28234: בקישור, 20082009.(

2' תמונה מס

" מסעות ההשמדה מתחילים מחדש –ממירא גורה לפרזנדא " כמאל חראקי

78

נרטיב ב ההפכו נדבכי משנכל אלה . ההשתייכות ללאום הכורדי, להבדיל, התרבותית הייחודית או

מונח , "קהילת זיכרון"מסורתית ל-קהילה דתיתהחדש של הקהילה המבקשת להפוך עצמה מ

הכוונה .)Iwona Irwin-Zarecka(זרצקה -פולניה איוונה אירווין-הסוציולוגית הקנדיתשטבעה

רק שמקנה לחבריה תחושה ש, פי רוב-י עלתטראומ, ת זיכרון משותף כלשהוהחולק הקהילהיא ל

ובניגוד , לשיטתה. להיכלל בהן יכולים, הקולקטיבית הטראומה והיו חלק מן "היו שם"אלו ש

אלא , לאו דווקא העדות האישית לאירוע היא היוצרת את קהילת הזיכרון, מסוים לאמור לעיל

אין הכרח כי אדם יחווה בעצמו , כלומר. גם אם ברמה הסימבולית, יתהקשר לזיכרון הטראומ

לו אם הוא חש זיקה אירוע טראומתי כלשהו בכדי להשתייך לקהילת הזיכרון של אותו אירוע ודי

64.אל האירוע ומבקש לשמר את זכרו

עשוי )Martin S. Jaffee(אפי 'ג. מרטין סחוקר הדתות האמריקני נדמה כי , עם זאת

אפי טוען שחברה הנאחזת בעברה הטראומתי לקבלת 'ג. לחדד אף יותר את ההגדרה הזו

- אירוויןלפי שיטתה של , גרידא" קהילת זיכרון"לזכותה להתקיים בהווה היא יותר מלגיטימציה

:"קורבן-קהילת" אלא היא ,זרצקה

בסיפורים הנטווים . עשויה להעניק מידה של קדושה וכוח לקורבן) Victimization(חוויית הקורבנות

דש את הרגע המקורי של כל חזרה על הסיפור מבנה מח, למשל, סביב הירצחו של הקורבן התמים

, הקורבן הוא תמיד גם קורבן וגם מנצח, בסיפורים כאלה. חורבנו של הקורבן ואת השינוי שעבר עליו

המרוויחה [...] )Victimizer(מחדש באופן המתעלה על המקרבן -הוא תמיד מושמד אך גם תמיד נולד

ית להשפלתו ולנשגבותו של אשר רואה עצמה כעדה היסטור, העיקרית מן ההעצמה הזו היא הקהילה

אותו גוף היסטורי שבחייו שלו משמר את הזיכרון של הקורבן וחי מחדש את רגע ההשפלה , הקורבן

אינה רק מנציחה את קהילת הקורבן, סיפורו של הקורבן וחזרה עליו ןבאמצעות שינו. וההשתנות

יצחונו של הקורבן ובהשתנותו היא גם משתתפת בנ, הקורבן ומפגינה סולידריות לגורלו של הקורבן

ובכך מכניסה לתוך ההיסטוריה שלה את כוחו של המיתוס שלו ושוזרת לתוך המציאות הפוליטית

.והחברתית שלה עלילה מיתית שבאמצעותה היא מגיעה להכרה בעצמה כקהילה של סבל65

השיח האינטלקטואלי האזידי החדש, להיווכח מן הדוגמאות שהובאו לעילפי שניתן כ

הגם שהיא מורכבת , מטיל את עיקר המוקד על הטראומה הקולקטיבית כרצף היסטורי אחד

מותח שיח זה קו ישר וברור בין אירועים שהתרחשו בעבר , לשם כך. מתחנות היסטוריות רבות

כאילו הם כולם חלק מאותו רצף של אירועים שלכאורה תוכננו על ידי גורם , לאירועים מן ההווה

שמר את זיכרון הקורבנות האזידים מחד להיא , אפי'אם להשתמש בניתוחו של ג, המטרה .אחד

64 Iwona Irwin-Zarecka, Frames of Remembrance: The Dynamics of Collective Memory (New

Brunswick, NJ: Transaction Publishers, 1994), pp. 47-65. 65 Martin S. Jaffee, "The Victim-Community in Myth and History: Holocaust Ritual, the Question of

Palestine, and the Rhetoric of Christian Witness," Journal of Ecumenical Studies, Vol. 28, № 2 (Spring 1991), pp. 223-238.

79

קרי להעניק , אך גם להעניק לקהילה האזידית של ימינו תחושת ערך וזכות להכרה ולכבוד, גיסא

".קהילת קורבן", לגיטימציה לקיומה של האזידיה בהיותה קהילה של סבל

היא שהיא " התנועה התרבותית"שהבנתה ההקולקטיבית החדש ייחודה של הטראומה

, ייחודית אך ורק לאזידים ופגעה רק בהם בשל שונותם הדתית והסתגרותם החברתית ומתוך כך

ויוצר תחושה של מעצים את תחושת האובדן והכאב, האזידי אל רגשות הקוראזה שיח ההפונה

. ת הדתית והחברתיתשותפות גורל המשותפת לכל האזידים המכירים היטב את תחושת השונו

דווקא האירועים " ונבחר"אלא שלא רק בכך ייחודה של הטראומה ולא רק בשל סיבה זו

האירועים הטראומטיים . האינטלקטואלים, השיח וסוכניו יםסוימים שמדגישההיסטוריים המ

לא . שהיו לא אחת דווקא בצד הרודף, הללו התרגשו רק על האזידים ולא על שכניהם הכורדים

נוספת בטראומה האזידית והשיח האינטלקטואלי " תחנה"אינם " אנפאל- אל"אירועי בכדי

אלא בשל , האזידים שנפגעו באירועים אלה לא נפגעו בשל היותם אזידים. האזידי מדלג מעליהם

האזידים לא " אנפאל- אל"היותם לוחמים בתנועה הלאומית הכורדית ולכן אזכור של קורבנות

. ולא יעורר אצל הקורא תחושת סכנה או חשש בשל היותו אזידי יפרוט על רגשות הרדיפה

כי דווקא האירועים הקשים שהתחוללו לאזידים תחת השלטון הבריטי כמעט גם מעניין

התקופה הבריטית כמעט ואינה מוזכרת . בזיכרון הקולקטיבי החדש של האזידים ואינם נוכחים

התפורר שלטונה של , ה לא מבוטלת בגללםובמיד, םשלטונ תחתבכתיבה האזידית חרף העובדה ש

משפחת האמירות והם השתמשו באזידים לטובתם ולנוחותם כל עוד הדבר שירת אותם ולאחר

, אולי, אך ניתן לתלות עובדה זו , ביוצא מן הכלל, בלי ספק, מדובר. נגדם לפנותמכן לא היססו

איום ישיר על הקהילה מהווים נוכח בעיראק של ימינו ואינם-שחקןבכך שהבריטים אינם מהווים

זכרון מעשיהם בעבר ןכלו בניגוד לכוחות הלאומיים הערבים והכורדיםזאת , האזידית בעיראק

. התעמעם מעט ונשתכח

ולהגדרתו את הקהילה פרקאם נחזור לדבריו של בנדיקט אנדרסון בתחילת ה, לסיום

בקהילה האזידית ועל ניכוסה של " המאבק על הזיכרון"נראה כי תוצרו של , המדומיינת

חברי הקהילה . אזידית" קהילה מדומיינת", הוא יצירתו של קולקטיב אזידי חדש, הטראומה

אך חולקים עולם ערכים ומערכת , המדומיינת הזו חיים במקומות שונים ומרוחקים זה מזה

- תודעה היסטורית, את התודעה ההיסטורית הזו. נות דומה וכן תודעה היסטורית משותפתאמו

.רכשו בני הקהילה בזכות פעולות ההנחלה של התנועה התרבותית האזידית, טראומתית

80

"מחפשים אחר זהותנו, זידיםאה, אנו"

הגולים האזידים בגרמניה בדברים הציטוט בכותרת לקוח מדבריו של אחד ממנהיגי קהילת

ווים מה, לכאורה 2000.1בשנת , שאמר בפתיחתו של הקונגרס האזידי הבינלאומי בגרמניה

שבאמצעותו האזידים כבר פיתחו לעצמם שיח זהות ערני ש כיוון, הדברים סתירה מסוימת

אם כן מדוע. את זהותו של הקולקטיב האזידי החדש לגבשהתנועה התרבותית האזידית מבקשת

?שאלות בדבר חיפוש הזהות האזידית לעלותהממשיכות

עד כה סקרתי את הבניית הטראומה האזידית הקולקטיבית על ידי התנועה התרבותית האזידית

טרדה את בני הקהילה האזידית שהשאלה הטבעית . ואת הנחלת תודעת הקורבנות לבני הקהילה

מה מנסה התנועה ? בפועל האזידי החדש הזהשל השיח מהי מטרתובשנים האחרונות היא

מרחפת מעל ראשו סכנה כי הוא נרדף ודית להשיג בכך שתשכנע את האזידי כי התרבותית האזי

האם יש לתנועה התרבותית האזידית הצעות מעשיות בעבור הקהילה ? תמידית בשל היותו אזידי

פוליטית מסגרת לאיזו ?קורבן שהבנתהה- קהילתל העתיד אותו מציעה התנועהמהו ? הנרדפת

? שתזדהה הרוצ הייתה, אם בכלל, איזה לאוםעם ו הקהילה כי תשתייך ת התנועהשואפ

מנעד הקולותכי וברור כי השאלה הזו טומנת בחובה היבטים פוליטיים רבי משמעות

מגוון מדי בכדי שמי מן השאלות הללו תצאנה מגדר השאלה הרטורית בתנועה האזידית רחב ו

שאלות אלה יכולות , אולם. פסקנית ומקובלת על הכל, לשאלה שהתשובה עליה נחרצתותהפוך

דרישה עמוקות בסוגיה היסודית והמרכזית ביותר בשיח האינטלקטואלי ללהוות בסיס לחקירה ו

שאלת הזהות –שאלה שעליה ניצב כל קיומה של התנועה התרבותית האזידית ; האזידי

.וההשתייכות

מאחורי הזיכרון והן מאחורי הזהות רוחשת פוליטיקה הן "גיליס כי ון 'עלה גההתובנה ש

ניתן יהיה להבין את משמעותם של שני , האחרונה זו המניעה אותם ואשר באמצעות הבנתה של

, הטראומה החדש-למרות הבנייתו והנחלתו של זכרון .מאוד בעניין זה משמעותית ,"הראשונים

, הקהילה האזידית הייתה ועודנה נתונה כל העת ללחצים פוליטיים מצד גורמים שונים

נדמה כי מיצוי התפתחותו של הקולקטיב האזידי תלוי כל העת . בכורדסתאן העיראקית ומחוץ לה

ה על השאלה הראשונה במעלה בלחצים אלה וכי הקהילה מתקשה בשל לחצים אלה לענות לעצמ

קרבבפרק זה אבקש להציג את הדיון הזהותי המתרחש זה כמה שנים ב? מי אנחנו –בשיח הזהות

1 Andreas Ackermann, "A Double Minority: Motes on the Emerging Yezidi Diaspora," in:Waltraud

Kokot, Khachig Tölölyan and Carolin Alfonso, Diaspora: Identity and Religion: New Directions in Theory and Research, (New York: Routledge, 2004), pp. 164-165.

81

על גבי אתרי האינטרנט ואת הלחצים השונים המופעלים על האזידיים קהילת האינטלקטואלים

. האזידים בתהליך גיבוש הזהות והקולקטיב החדש שלהם

?איום על התנועה התרבותית –ם התרבותיים פוליטיזציה של המרכזי

היו חשופים לסערות הפוליטיות במישור הכורדי , ובראשם מרכז לאלש, מרכזי התרבות האזידים

במאבק על השלטון מלחמת האזרחים הרחבה שפרצה בכורדסתאן . כבר מראשית ימיהם

סחה גם על לא פ, באמצע שנות התשעיםוהשליטה בין שתי המפלגות הכורדיות המרכזיות

נחצה גם , בין שתי המפלגות והעקוב מדם במהלך המאבק הקשה. האזידים ועל מרכז לאלש

המרכז שקע , בעקבות זאת. של חבריוהמרכז לשני מחנות פוליטיים על פי השיוך המפלגתי

הצד שהשליט את בכורתו במרכז היה , לאחר תום הקרבות. לתקופה קצרה שיתוק וחדל לפעולב

וזו מצידה פרשה , גה הדמוקרטית הכורדסתאנית בראשות מסעוד בארזאניהצד שתמך במפל

המשרד "להקמתו של גם הסכסוך בין המפלגות הוביל 2.חסותה על המרכז ועל העומדים בראשו

הכפוף לאיחוד הפטריוטי , בעיר סלימאניה] איזידיה-ן אלאומכתב ש" [לענייני אזידים

ולמעשה לפיצולה של הסוגייה האזידית לשתי , ילאל טאלבאנ'מפלגתו של ג, של כורדסתאן

.נפרדות פוליטיות" אכסניות"

הפכה האוטונומיה הכורדית ליישות 2003לאחר הפלישה האמריקנית לעיראק בשנת

, החבל הכורדי האוטונומי, בעבור האזידים. פוליטית במסגרת עיראק הפדרלית ההולכת ונבנית

תקווה כי בחובו טמן, להם הגנה משלטונו של צדאם חסין בעשור שקדם למלחמה אשר סיפק

קשר הגורל ההיסטורי בין הצדדים והזיקה בזכות , מובטח וכי ביטחונם יישמר במסגרתוגורלם

עוד בימי פעילותה של התנועה הלאומית הכורדיתהרי 3.והתרבותית ביניהם הלשונית, אתניתה

בארזאני . בזכות ההגנה על האזידים, מלא מצטפא בארזאני ,נועההתבטא מנהיג הת, המזוינת

מוסלמים ופעם -פעם אחת בשל היותם לא –כי האזידים סובלים מרדיפה כפולה צוטט כאומר

כאשר תשוחרר כורדסתאן יש לנהוג , זו ובשל נאמנותם –אחת בשל השתייכותם ללאום הכורדי

4.באזידים בנדיבות ובסובלנות

השלטונות כאשר היו, 2003את לאחר וביתר ש ל האזור הכורדיהקמתו ש לאחר

ומשוחררים מן האיום של משטר ,לאחר עשור של אוטונומיה, דייםהכורדיים כבר מבוססים

מאמץ רב על מנת לקיים את כורדים פוליטיקאים ואנשי תקשורת , עשו מנהיגים ,'הבעת

.81' עמ, שם, מאן'ממו עת 23 Sebastian Maisel, op. cit., p. 3. .155-154' עמ, ארי'עלי סנג 4

82

האזידים הם חלק אינטגרלי מן החברה הזו של בארזאני וביקשו להוכיח ולהדגיש כי" צוואתו"

אף צוטט , מסעוד, נשיא האזור הכורדי האוטונומי ובנו של מלא מצטפא בארזאני. הכורדית

עם כלל או שלא קיים , או שהכורדים השורשיים ביותר הם האזידים": בנסיבות שונות כאומר

או, איזידיין-ן הם אלורד אסאלתכ-ר אל'תמא אן אכא[ "בשם כורדים

5.]ורדכ-אסם אלב ד שעב'אן לא יוג

ריבוי הפעילויות בתחומים השונים והנוכחות המסיבית בחיי הקהילה בזכות , במקביל

, ובפרט מרכז לאלש בדהוכ ,ראשי המרכזים התרבותייםהפכו , האזידית מאז שנות התשעים

- הלאות האופי למר, אולם. לדמויות מובילות ובולטות בזירה האזידית בכורדסתאן העיראקית

הכוח , והעיסוק בתרבות ובמורשת של האזידים פעילוית המרכז של ,התרבותי והאקדמי ,פוליטי

של הקהילה במישור הפוליטי ולא יםטבעי יםלמייצג םתושהיה נתון בידי המרכז וראשיו הפך א

העובדה שהמנהיגים , לפיכך 6.במישור הפוליטיבדרך זו או אחרת היה מנוס מכך שבכיריו יפעלו

ביקשו להם דריסת רגל במרכז התרבותי הבולט ביותר של הקהילה האזידית מובנת הכורדים

, בכורדסתאן העיראקיתאחוז מן האוכלוסייה 15- המהווים כ, נאמנותם של האזידים: וברורה

ללאום הכורדי ולישות הפוליטית הכורדית בעיראק הייתה אמנם איתנה אך מעולם לא הייתה

הכורדים הבינו כי שיח הזהות החדש המתחולל בקהילה עשוי לחולל בה תהליכים . בנת מאליהמו

ורצו שתהיה בידם מידה של שליטה ומכורדסתאן כורדילאום המן הבבוא היום שירחיקו אותה

. על הנעשה בזירה האזידית

אתבשנים האחרונות רבים אזידים מאשימים אינטלקטואלים, בעקבות מעורבות זו

המפלגה הדמוקרטית ובפרט , המפלגות הכורדיותמרכז לאלש כי הפך כלי משחק בידי

היא כי הם והעומדים בראשונגד המרכז העיקריתהטענה . פטרוניתו של המרכז, רדסתאניתוהכ

. מייצגים את עמדות המפלגה ואת האינטרסים שלה יותר מאשר את האינטרס האזידי המובהק

האזידי הושנג ברוכא את מרכז האינטלקטואל האשים, "כלי משחק –האזידי "במאמר שכותרתו

: לאלש בפוליטיזציה של העניין האזידי

ראשון , העיר דהוכן מ" מרכז לאלש החברתי והתרבותי"מי שמכיר את ראשית ההיסטוריה של

ין של התחרות ב במידה הרבהיבחין בנקל , 1993במאי 12-שנוסד ב, "ם האזידייםיסדימהמ ופיםהג"

למרות שהמייסדים הראשונים של המרכז התהדרו . ת על הקלף האזידיוכורדישתי המפלגות ה

מובהקת שמטרתה לשרת " יוזמה אזידית"והכריזו בראש חוצות על יוזמתם כעל " מסירות לאזידים"ב

התברר במהרה כיצד אלה שמונו מטעם המפלגות המתחרות נשאו בליבם [...] את המורשת האזידית

מן , י'אני חב תודה לבדל פקיר חג. 1991אפריל , )ביטאונו של סניף המפלגה הדמוקרטית הכורדית בדהוכ( מתין 5

איתר בעבורי את מקום הפרסום הראשון של הצהרה זו של טרח ועל ש )גרמניה( הקהילה האזידית באולדנבורגהופיע גם על כרזות שנתלו בחוצות העיר דהוכ בערך בדיוק ציטוט זה ; לערבית שתרגם לי אותהבארזאני ועל .Allison, op. cit., pp. 37-38, 284 ref. 23: ראו. באותה תקופה

6 Spat, The Yezidis, pp. 82-83.

83

פלגתיות טהורות לערוך פוליטיזציה של הסוגייה האזידית ולהכניסה ללב הסכסוך המתחולל מטרות מ

ההתכתשויות הצבאיות שהתרחשו בין שתי . בין שתי המפלגות השולטות על כל ענייני המרכז

אינו קיים מחוץ " לאלש"הוכיחו כי , שנה לערך לאחר הקמתו של המרכז, 1994המפלגות בשנת

כי והוכח כי אין אפשרות לקיים את האזידיה עוד . מפלגות הכורדיות הראשיותשתי ה נדות של'לאג

הכל חייב בסופו של דבר . אין אפשרות לקיומם של האזידים מחוץ לגבולות המפלגות ומטרותיהן

" 'פארטי'האזידי של ה"שהתרחש בין ,"לאלש"מאז הפיצול הזה ב[...] .לעבור בפילטר המפלגתי

מרכז , ]האיחוד הפטריוטי הכורדי" ['יקיטי'האזידי של ה" לבין] הכורדסתאניתלגה הדמוקרטית המפ[

מוסד "מסיבה זו הצטמצם המרכז מ. "הפארטי"על הרגל של –לאלש הדהוכי ניצב על רגל אחת בלבד

.כפי שידוע לכל, של המפלגה הדמוקרטית הכורדסתאנית מובהק" מוסד מפלגתי"ל" ותי חברתיתרב 7

מרכז ה על גרעין המייסדים הראשון שלנהנמ, מור נ סוחידי האינטלקטואל האז

הפוליטיזציה של המרכזים הביקורת שנמתחה על את דעתו על הביע בריאיון שנערך עמו , לאלש

וון את יכבראש ובראשונה , ובאופן טבעי, אשית ימי פעולתם ועד לימינורמ, התרבותיים האזידים

: דבריו כלפי מרכז לאלש

אין להם . התרבות אינם זרועות פוליטיות ואינם מייצגים את האזידים מן הבחינה הפוליטיתמרכזי

שלהם תפקיד תרבותי הטמון ,וזאת בלי קשר לזהותם של המרכזים הללו, זכות לדבר בשם האזידים

, באיסוף ותיעוד של המורשת האזידית ובהבהרה והנהרה של הסוגיות הסתומות הנוגעות להיסטוריה

אנשים [...] שהם חלק אינטגרלי מן התרבות והמורשת הכורדית , ולמורשת של האזידים לתרבות

של [מסוימים מנסים להסיט את הקרון ממסילתו ויש לכך השפעה שלילית על שליחותם התרבותית

–לאזידים שני מרכזים תרבותיים בלבד היו[...] אשר מאבדים מאמינותם ברחוב האזידי ] המרכזים

, ולמרות חילוקי הדעות השוררים ביניהם 'למולדת- מרכז האזידים מחוץ'ו 'לאלש'מרכז התרבות

התרבה מספרם של המרכזים הללו ובכך הם , אלא שכעת. האזידים התאחדו סביב שני המרכזים הללו

אמת היא כי דמוקרטיה ופלורליזם הם . לקחו חלק בהגברת חילוקי הדעות והפילוגים בחברה האזידית

תרון אך אני יכול לומר בוודאות כי הן הפכו לחיסרון עבור האזידים שכן תחתן ארעה התרחבות י

התפתחות אנכית אליהאופקית במספרם של מרכזי התרבות ושלוחותיהם מבלי שהתלוותה

כדי להשיג כמה שיותר מענקים ותוצרים ,'לעשות שרירים'כאשר האינטרס הוא רק ,בתנובתם

תועלת ועל חשבון קידום פרויקטים שמהם יפיק, מניפולציות כרצונם ייעשו אמנותיים שבאמצעותם

המרכזים הללו הפכו להיות כלי שחמט שמניעים אותם ] .[.. כלל הציבור והשכבות החלשות בפרט

המרכז הפך . מרכז לאלש –זהו פשע נגד ההישג הענק הזה [...] נדה של פטרוניהם'אינטרסים ואג

המשרתים פילוגים, ים והדבר הוביל לפילוגים מסוכנים בחברה האזידיתלזירה של סכסוכים אישי

הדבר היה בעל השפעה הרסנית על דרכו של המרכז ועל המטרות . קבוצה אחת על חשבונה של אחרת

ולה לשאת את הכמות הגדולה הזו האזידית היא חברה קטנה ואינה יכ החברה[...] שלמענן הוא נוסד

בשיח הדתי והתרבותי של המרכזים מהותיים העובדה כי אין חילוקי דעות בייחוד לאור , של מרכזים

נופל ' בתים תרבותיים אזידיים'ייסודם של מרכזים רבים שכאלה ושל , כפי שאמרתי כבר. הללו

.התוצר שצריכים המרכזים הללו לקדם לפיתוחשאינה תורמת עקרהבקטגוריה של תחרות 8

: בקישור, 2008בנובמבר 11, בחזאני" ,מלעובן בה –איזידי - אל" ,הושנג ברוכא 7

http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=29742 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.( איזידיה פי -איזידיה ותצוראתהם חול ואקע אל-קפין אל'מת-י מע חסו נרמו חול דור אלצחפ' לקאא", ר דומלי'צ'ח 8

: בקישור, 2007במארס 14, )ממשלת אזור כורדסתאן( KRGאתר " ,אקלים כורדסתאןorg/articles/detail.asp?rnr=84&lngnr=14&smap=01010400&anr=16728http://www.krg. ) צפייה

).2009אוגוסט : אחרונה

84

העניין האזידי " מכירת"לאלש מואשם בפוליטיזציה ובחשוב להדגיש כי לא רק מרכז

גופים .וכי סוגיית הפוליטיזציה איננה עניין חדש בחברה האזידית בתמורה לאתננים פוליטיים

סוגייה בטפלם בכפיים -בפוליטיזציה ובהעדר נקיוןאזידיים אחרים גם הם מואשמים מרכזים ו

אמוי כי -האמיר מעאויה אל, האזידית בשנות השבעים הואשם בן משפחת האמירות. האזידית

–אשר תמך במפעלו האידיאולוגי הפרטי של האמיר ' מכר את הסוגייה האזידית למשטר הבעת

והיה חסר השפעה כמעט בגדאדשפעל ב, האומייהמשרד . שהוזכר לעיל "המשרד האומיי"

ינם כורדים אלא כי הם א, בשיא ימי המאבק הלאומי הכורדי, ביקש לשכנע את האזידים, לחלוטין

מחוץ לגבולותיה של אזידים גם על מואשם כי ניסה להשפיע אף האמיר מעאויה. ערבים במוצאם

להכיר בהיותם בני הלאום הערבי הסורי בסוריה שיתבעו מן המשטר הקהילה עיראק וביקש מבני

9.ולא הכורדי

ל 'איזידיה מן אג- חרכה אל-אל[ "התנועה האזידית לרפורמה וקדמה" גם

התנועה . מואשמת בכך שהיא מספסרת באינטרסים האזידים] תקדם-אצלאח ואל-אל

זכתה שכמפלגה פוליטית מקומי בשנגאל ו- חברתיכפרויקט 1991-שהוקמה כבר ב, החברתית

מטיפה , 2005במושב אחד בפרלמנט העיראקי בבחירות בשנת

לא – לבדלנות אזידית וטוענת כי האזידים הינם בני לאום נפרד

התנועה מתנגדת לקשירת הגורל האזידי .כורדים ולא ערבים

עיראקית - לוקחת חלק במערכת הפוליטית הכלל, עם הכורדים

מנים מס ומקדמת אימוץ של ,לא בזו הכורדיתבמופגן ו

באתר האינטרנט מופיע , כך לדוגמה. המייחדים את הכורדים

, לבן ושמש במרכזו-בצבעים אדום, "הדגל האזידי"של התנועה

התנועה גם מבקשת להתנער . השאימצה התנועה כדגל האזידי

מן הקשר הלשוני של האזידים לכורדים וללשון הכורדית

הספרים וטוענת כי מערכת הכתב הייחודית שבה נכתבו שני

" לוה'ג-כתאב אל", שנטען כי הם ספרי הקודש האזידיים

: בקישור, 2007בינואר 26, חר- אנצור אל'מנבר ח" ,איזידיה עקידה אם קומיה- אל", נורי חסן 9

http://www.khanesor.com/modules.php?name=News&file=article&sid=2041 )אוגוסט : צפייה אחרונה2009.(

3' תמונה מס

טבלת השוואה של האלפבית בו נכתבו .האזידים מול האלפבית הערביספרי הקודש

85

לשם כך מופיעה באתר התנועה טבלה . ה כורדיתנשאינ, שייך ללשון אזידית ייחודית ,"מצחף רש"ו

והתנועה מחזיקה )3תמונה מספר ' ר(והאלפבית הערבי " האלפבית האזידי"המשווה בין אותיות

10.שפה זועמוד ובו מאמרים קצרים הכתובים ב

ים מאשימים את התנועה בכך שהיא משרתת את הלאומנים אינטלקטואלים אזיד

. אשר ניסו משך השנים לשכנע את האזידים כי הם ערבים', הערביים ואת דוקטרינת הבעת

והבינו כי האזידים רואים עצמם ככורדים לכל דבר וקשרו את גורלם , בכך' בעתאנשי המשנכשלו

יכירו בעצמם למצער יהיה אם מבחינתם הגיעו למסקנה כי הרע במיעוטוהם , עם הלאום הכורדי

התנועה לרפורמה וקדמה קוראת לבדלנו , יתרה מזאת .כורדי-כבני לאום נפרד ולאהאזידים

אולם היא איננה מפרטת כיצד ייעשה הדבר ואינה עוסקת בהשלכות , ולהיפרדות אזידית

טוען בתגובה על כך ו ףמוסידר עבדי 'סמיר ח האזידי הפובליציסט 11.העתידיות של מהלך כזה

קלונה של התנועה הוא בכך כי " התנועה האזידית לרפורמה וקדמה"למאמר השוטח את עקרונות

מכרה את זהותה היא , שמתוך רצון לשרת את האינטרסים הפוליטיים האישיים של ראשיה

12.אינטרסים של הלאומנים הערביםהאזידית לטובת מתן שירות ל

ה של המציאותמורכבותפותחים צוהר ראשון לא רק להבנת הפיצולים הפוליטיים הללו

אלא גם מאפשרים מבט על , פועלתהתרבותית תםתנועחיים והאזידים ה במסגרתשהפוליטית

על הקשר הגורדי שבין כמו גם , ובזירה האזידית הזרמים השונים בתוך התנועה התרבותית

לבין פוליטיקה ועל החיבוטים הרבים שבפניהם ניצבת הקהילה סוגיות זהות והגדרה עצמית

.האזידית בניסיונה להגדיר ולשייך את עצמה

חיבוטי הזהות האזידית החדשה –" ?מי אנחנו"

דלו עצמם מן הסביבה משך השנים יבלא נדרשו להגדרה עצמית מחייבת ו שמעולם, האזידים

למאבק הזהויות במחצית השנייה של בעל כורחםהושלכו , בעיקר באמצעות דתם הייחודית

בידי הן חק שמ לקלףוהבלתי מוגדרת הייתה הזהות האזידית הבלתי מגובשת . המאה העשרים

בידי הלאומיות הכורדית והמפלגות בכורדסתאן והן 'הערבית ומפלגת הבעת התנועה הלאומית

ברור היה להם ש ,תכוחות מביבידי גם הפכה הזהות האזידית לקלף בשנים האחרונות . העיראקית

10יולי : צפייה אחרונה( islah.net/ezidi_language.php-http://www.ezidi: מאמרים בשפה האזידית"לעמוד

2009.( .2008בספטמבר 24, )גרמניה(וינר , שיחה עם הושנג ברוכא 11-איזדיאתי אם למחוהא מן אל-עלא אל' חפאט-תקדם ולל- איזידיה הל לל-חרכה אל-אל", דר עבדי'סמיר ח 12

: בקישור, 2008ספטמבר ב 8, בחזאני" '?תאריחhttp://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=27365 )2009ספטמבר : צפייה אחרונה.(

86

עשויה להיות השפעה רבה על וכי להגדרתה ם יהביד עוצמה-כלי רב היא הקהילתיתהזהות כי

.גורלה של קהילתם

, להגדיר את האזידים כקהילה אתנית, לאור מה שידוע לנו עד כה, עשוי להיות זה מפתה

הקהיליות . )Anthony D. Smith(הבריטי אנתוני סמית כפי שהיטיב להגדירה חוקר הלאומיות

הן קולקטיבים בעלי ,סמית לשיטתו של Ethnie(,13 –בצרפתית ; Ethnic Community( האתניות

קדמוני " תור זהב", תודעה משותפת ואמונה במיתוסים וסמלים משותפים של אב קדמון משותף

בבניינה הדת משחקת תפקיד מרכזי 14.ה משותפת או בחירה אלוהית משותפתטריטורי, משותף

יותר מכל מסגרת ,מודרניות שימשה הדת-כי בחברות טרום גורססמית והקהילה האתנית של

הוא מוצא קשר איתן בין מיתוס המוצא המשותף של . כקוד לתקשורת ולסדר חברתי ,אחרת

עוד הוא טוען כי ההבדל 15.קהילות אתניות ובין אמונותיהן הדתיות בדבר מוצאן ובריאתן

לאומה חייבת להיות מולדת ואילו קהילה "הוא בכך ש" קהילה אתנית"ובין " אומה"המהותי בין

16."ועל כן יש קהילות אתניות בפזורה ,אתנית אינה חייבת בכך

, שכן הקהילה האזידית, הגדרה זו של סמית נראית קולעת במיוחד למקרה האזידי

מיתוס זה אף נראה . עדי' זה של שיח –מתגאה במיתוס קדמוני של מוצא משותף , הדתית ביסודה

על עצמה שכן הקהילה המסוגרת לא איפשרה נישואין מחוץ לגבולותיה ובכך שמרה, סביר במיוחד

האם כך מגדירה עצמה הקהילה , אולם. לות הרוב שהיו סביבה משך הדורותמהיטמעות בקהי

ומה באשר להשתייכות הלאומית של ? האם הגדרה זו לבדה מספקת את האזידים? האזידית

?לה וקשר הגורל שכרכה עם הכורדיםהקהי

גורם נעלם מן הזירה, 2003בשנת ' לאחר נפילתו של משטר הבעת השנוצר יאותבמצ

. אומיים- וניסה משך השנים לשערבם ולשכנעם בהיותם ערביםמשמעותי שדחק את האזידים

ל השפעה ככוח בע ,באזור האוטונומי הכורדי בצפון עיראק ,הכורדי בזירה נותר למעשה רק הגורם

. תולנסות לשכנעה בהיותה כורדי הקהילה עללחץ אשר יכול היה להפעיל , תת האזידיעל הזהו

התנועה התרבותית האזידית שבמסגרתה התנהל הדיון על הגדרתה של הקהילה ועל הזיכרון

הסוגייה .על זהותה ועל השתייכותה הפוליטיתמורכב נדרשה כעת לנהל דיון , הקולקטיבי שלה

, ראשית –מהי האזידיה –הראשונה שעלתה בשיח האזידי החדש היא סוגיית ההגדרה העצמית

מקורות אחרים בעברית מעדיפים את ; בתרגום העברי של ספרו של סמית כמות שהוא נותר Ethnieמונח ה 13

."סנו ת א ", השימוש במונח היווני שסמית עצמו מזכיר אותו : וכן; 100-84 'עמ, )2000, החברה ההיסטורית הישראלית, ירושלים( האומה בהיסטוריה, סמית' אנתוני ד 14

Anthony D. Smith, The Ethnic Origin of Nations (Oxford and Cambridge, MA: Blackwell Publishers, 1986), pp. 21-46.

.36-35' עמ, האומה בהיסטוריה, סמית 15 .86' עמ, האומה בהיסטוריה, סמית 16

87

או קהילה אתנית הילהק, דתהיא האם , ושנית; האם היא כורדית או ערבית במוצאה האתני

מגדירי כל , בשל עול העבר והרגישויות הפוליטיות של ההווה? יחודיים םמיילאו סממניםבעלת

והדיון בהם נוגע בנקודות הרגישות ביותר של הטראומה לו קשורים זה לזה בקשר עזהזהות הל

בטרם אגע בפרטי אולם . גיסא ךהאזידית מחד גיסא ומעורר חששות כבדים אצל הכורדים מאיד

.באופן ברור "הקבוצה האתנית"אבקש לסמך את הגדרת , הדיונים ואציג דוגמאות מתוכם

האינטרנט האזידים וכתבי העת של מרכזי התרבות בשנים האחרונות נמלאו אתרי

מן הדיונים עולה תחושה כי פולמוס הזהות שניהלה . הגדרה עצמית של הקהילה בדיונים שעניינם

התנועה התרבותית האזידית הקדים במעט את זמנו והחל במלאכת ההנחלה וההבנייה מבלי

שיח הבניית הזהות של .רחיותלהגדיר קודם לכן בעבור חברי הקהילה את הגדרות המוצא ההכ

אך לא , בין הדתי והאתני, מודרניוהקדמוני הדואליות בין התנועה התרבותית האזידית הכיל

- ה, תפיסת הקהילה האתנית. הגדיר נחרצות איזה מן קולקטיב הוא הקולקטיב האזידי החדש

Ethnie את מסגרת הזהות ותואמת כעונה על הגדרתה במקרה האזידי נראית, סמית לשיטתו של

אולם הגדרה ברורה מעולם לא , להנחיל הקשיהקולקטיבית שהתנועה התרבותית האזידית ב

דיון זה חילק את הקהילה האזידית לשני מחנות שהגדרתם את . נעשתה ונותרה לדיון פתוח

.ה שונה לחלוטיןיתהקהילה הי

האזידי בליציסטטען הפו, איננה דורשת הסבריםכותרת שכמובן ,"?מי אנחנו"במאמר

חלקו , כי מעבר למאפיינים התרבותיים ולשפה המשותפת ילכי'ג-דר אל'פיר ח

מכוננו של האסון המשותף ', משטר הבעת –ף בעידן המודרני ותהאזידים והכורדים גם אויב מש

העמיק את המשותף לשתי םהאיחוד הזה בין הקורבנות וקשר הדם הטרגי ביניה. לשני הצדדים

האזידיה היום היא קהילה דתית בתוך הלאום הכורדי והמאפיינים , ילכי'הקהילות ולטענתו של ג

17.התרבותיים של האזידים בכורדסתאן העיראקית הם כורדיים במאת האחוזים

של האזידים היו תמיד נתונות ההשתייכות הגדרות י כי ילכ'במאמר אחר טוען ג

. מבלי שלאזידים תהיה שליטה על כך, פוליטיקה של הכוחות הגדולים בעיראקה ללשרירותה ש

,"כורדית"אן הוגדרה 'כאשר הקהילה באזור שיחהזו זהויות ההאזידים נלכדו בצבת , לטענתו

ואילו הקהילה ,כיוון שהיא נמצאת באזור שהוא במובהק תחת השלטון האוטונומי הכורדי

י ילכ'מי שמאפשר בעיני ג. סונים- שבו ערביםאזור מחייתה יומשום שב ,"ערבית"בשנגאל תויגה כ

: בקישור, 2006ביולי 25, בחזאני, חלק שני, "?מן נחן", ילכי'ג-דר אל'פיר ח 17

http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=8929 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.(

88

את פיצול הזהויות הזה הם האזידים עצמם שאינם תובעים את זכותם להגדיר את עצמם

18.כרצונם

ירי 'ח האזידי הכותברחיק ה, "גילוי לאומיות חדשה לאזידים"במאמר שכותרתו

מדגיש יאנ: "שאיננה הזהות הכורדית לל כל ניסיון לשייך לאזידיה זהותאף יותר וש בוזאני

כי האזידיה היא דת שורשית ששורשיה , אובייקטיבי ומציאותי לחלוטין, מתוך שכנוע מדעי, כאן

בטקסיהם הדתיים ובספרי , בעקרונות דתם, נטועים בימי קדם והדבר מאוד ברור באמונותיהם

הם מקורם של כל , ויותר מכך ]אכראד אקחאח[ האזידים הם כורדים טהורים. הקודש שלהם

19".מורשתם ותרבותם, ההיסטוריה שלהם, מולדתם, תורתם, לשונם תמבחינ, הכורדים

חזיר במאמר שכותרתו ה, י'ג יר ח ק ל פ ד ב , החוקר והפובליציסט האזידי היושב בגרמניה

עבור מר כי האזידים היוו בושה וקלון בלתמונה וא הטראומה האזידינרטיב את " אני כורדי"

לא לדת האסלאם ולהמרת הדת –הכורדים המוסלמים כיוון שהם לא הסכימו מעולם להיכנע

והשנאה הכורדית למרות הבושה . ועדו לחסלםנכורדים ושנגדם הניהלו ולא במסעות המלחמה ש

י כי הדמיון התרבותי הוא כה רב שאין להם לכורדים אלא 'טען חג, המוסווית בין הצדדים

כיוון שהאזידים אינם מתכוונים להיכנע ולוותר גם בדבר זהותם הלאומית, להתביישולהמשיך

20.הכורדית

דר 'סמיר חתקף הפובליציסט , שכבר נזכר לעיל, בגינויו את התנועה הפובליציסט האזידי

וטען כי , הוותיקה ביותר לבדלנות אזידית המטיפה, את התנועה האזידית לרפורמה וקדמהעבדי

כאשר טוענים כי המפלגות הראשיות בכורדסתאן הן חבורה של כנופיות וצאצאיהם של מירא גורה

אין צורך להיות היסטוריון בשביל לדעת כי המידע שגוי מיסודו וכי מי שאומר את , והגנרל עמר והבי

אנו האזידים איננו מתקיימים [...] הדברים עושה כן מטעמם של גורמים השונאים את הכורדים

ומנהלים את עניינינו בעצמנו בלי שאנו מודרים , כורדסתאן, חיים במולדתנובחסדיו של איש ואנו

" מתכרדים"אשר לדבריו של כותב המאמר כי אנו [...] לשוליים ובלי כל הבדל בין האזידים לזולתם

תיך או אם שכחת את מקורו. אומר לו כי אנו כורדים ואנו מתגאים בלאום הכורדי שלנו, ]מסתכרדון[

הם יענו על שאלתך בוודאי בשפה . את אביך או את אחד מקרוביך, שאל את אמך, תרצה לאשש אותם

דתנו היא האזידיה , הלאום שלנו כורדי, מולדתנו כורדסתאן, זהותנו היא כורדית. [...] הכורדית

.ולשוננו היא הכורדית 21

: בקישור, 2008ביוני 10, "השיח התרבותי"אתר " ?...אנת איזידי כורדי אם יזידי ערבי אם", ילכי'ג-דר אל'פיר ח 18

http://www.ahewar.org/debat/show.art.asp?aid=137350 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.( .84' עמ, )2002ספטמבר ( 19-18' גיליון מס, לאלשכתב העת " ,איזדיין- דידה לל'אכתשאף קומיה ג", ירי בוזאני'ח 19: בקישור, 2007באפריל 11, זהרת ניסאןאתר " ,אנא כורדי", י'בדל פקיר חג 20

http://www.zahratnissan.com/modules.php?name=News&file=article&sid=348 )צפייה אחרונה : ).2009 אוגוסט

.שם, דר עבדי'סמיר ח 21

89

וטען כי תועלתניים-יםפרקטיהיבטיים חר להתמקד דווקא בהכותב הושנג ברוכא ב

אם יצטרכו האזידים לבחור בין קשירת גורלם לממשלה הכורדית האוטונומית , בעיראק של ימינו

זאת משום .אין כל ספק כי הבחירה צריכה להיות בכורדסתאן, ובין הממשלה המרכזית בבגדאד

ן מהווים בכורדסתא, משותףחולקים עולם תרבותי גם הכורדים וגם האזידיםמעבר לעובדה שש

האזידים נתח גדול יותר מסך האוכלוסיה בעוד שבעיראק כולה הם יהיו חלק בטל בשישים מן

עם , "כורדים טהורים"הם שעל פי כל העדויות המדעיות, החיבור של האזידים. האוכלוסיה

כורדסתאן "במאמרו וכדבריו של ברוכא, ענהרבה יותר ובלתי נמטבעי , אפוא, הוא סתאןכורדי

, המקום הסופי, המקום שקבע הגורל היא-כורדסתאן היא: ""נפקדים- ים בה נוכחיםשהאזיד

לאלש –זידים אה", או כפי שאמר לי בראיון שערכתי עמו בביתו 22".בעבור האזידים מוכי הגורל

".רים כורדית ואדמתם מדברת כורדיתהשמיים שלהם מדב, שלהם בכורדסתאן

אינו מקובל על ,אוטומטי- הנראה כמעט שבין האזידים לכורדיםהזה אלא שהחיבור

המטענים ההיסטוריים כמו גם התנפצות חלום ההשתלבות , לדידם של אלה. כותבים אחרים

הופכים את האחווה 2003כפי שאירע לאחר , זכויות-באוטונומיה הכורדית כאזרחים שווי

של האזידים עתםהקולות הטוענים כי ישו .כורדית לבטלה ואף הרסנית בעבור האזידים-האזידית

, החל להתפתח בקרבםו החלו גוברים לא תבוא להם מן הערבים או הכורדים הסובבים אותם

" קהילת הקורבן"של במרכזו הזהות החדשה ששיח זהות אלטרנטיבי , באופן מודע ולא מודע

המבוססת על הטראומה הקולקטיבית האזידית ועל מיתוס הקורבנות והרדיפה , האזידית

.האזידי

מדוע האזידים מפגרים "טען במאמר שכותרתו ושר ידועלי ס האזידי ליציסטהפוב

הכורדית הפוליטית האזידים הם קבוצה שהישות, כקבוצות אתניות ודתיות אחרותכי " ?מאחור

כדוגמת , הסברים היסטוריים לכך יש. מאוד להטמיע ותוהתנועה הלאומית הכורדית מתקש

מן החברה הכורדית המוסלמית והשתתפותם של כורדים "הכופרים"האזידים ם שלהדרת

בידודם הפיזי של ל הנוגעיםטופוגרפיים הסברים ; של האזידים ואסלאמיזציהבמסעות הרג

על ת יהקפדנשמירתה וב סגירותה של החברה האזידיתהנעוצים בחברתיים הסברים ו ;האזידים

ים אינם מאפשרים אמון הדדי החשדות והמטענים ההיסטוריים בין הצדד, לדעתו 23.סודותיה

הם האויבים המרים והמסוכנים ביותר של –לכאורה "האחים" –וקיום משותף והכורדים

: בקישור, 2008בפברואר 20, בחזאני, 1חלק " ,ה איזידיןב'אא'ע-רה אל'חאצ- כרדסתאן אל ", הושנג ברוכא 22

hp?t=20781http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.p )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.( : בקישור, 2008בנובמבר 3, בחזאני, חלק ראשון ",איזידיין-לף אל'א תח'למאד", רשוסידו עלי 23

http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=33240 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.(

90

היא דת ולאום בעת ובעונה מסקנתו היא שהפתרון היחיד הוא ההכרזה כי האזידיה. האזידיה

24 .ההזדהות העצמית של האזידים ככורדים אחת תוך הפסקת

כי טען בסדרה של שני מאמרים, והר'וסאם ג, הפובליציסט האזידי היושב בשוודיה

היא טמונה בכך שעמדתם מבולבלת , ה איננה בכך שהאזידים אינם תובעים את זכויותיהםהבעי

האזידים הפכו עצמם, בשל מספרם הנמוך. הגדרתם העצמית בענייןוהם מפחדים לומר את דעתם

לקבל את העובדה שהם ,או כפו עליהם ,כוחות פוליטיים ששכנעו אותםנתונים להשפעתם של

האזידים צריכים להפסיק , והר'לטענתו של ג. אינם קהילה לאומית אלא משתייכים ללאום אחר

אלא להעז ולהגדיר את , קרי שהם אינם כורדים וגם אינם ערבים, להגדיר עצמם על דרך השלילה

רקע הצלחתם של מיעוטים אחרים בעיראק לגבש לעצמם על, היום דווקא. עצמם באופן ברור

מתגובתם של האזידים צריכים להפסיק לחשוש, זהות לאומית עצמאית ולהתאחד סביבה

,בעיניו .להכריז על עצמם כעל לאום נפרד –הכורדים ומתוך הכרה בצורך שלהם להגדרה

וכל שנותר לאזידים , ההאזידיה היא זהות לאומית שכבר מתקיימת ממילא ועונה על כל הגדר

25.לתת לכך פומביהוא

סיכמה את הדיון בדרכה הייחודית אר'נג-ס סאלם אלד נ סהמשוררת האזידית

אמרו כי בין הכורדים והאזידים מתקיימת : "והגיבה על ההתרחקות בין הכורדים והאזידים

. וללא ספקותללא ויכוחים , אהבה וקשרים מפלדה המבוססים על עובדות ועקרונות ועל אהבה

יום אחר , כתף אל כתף, הלכנו עמם צעד צעד[...] רגשות שאין דומה ואין מתחרה להם בעולם כולו

הם מתרחקים מאיתנו [...] יום כשאנו יודעים שקרבתם אלינו אינה גדלה ולו באורכה של אצבע

. המרחק בינינו ובינםכמה גדול [...] ? האם אנו נאיבים עד כדי כך. [...] ואינם חיים יחד עמנו בפועל

, אבל במציאות, אפילו מילימטר] אזידי וכורדי[אומרים כי לא מפריד בין שתי המלים הללו

26".באמונות ובהיסטוריה, לרוחב ולעומק, לאורך, המרחק הזה כה רב

בסדרת . הרחיק לכת אף יותר מכל אלה, פובליציסט אזידי מאזור שנגאל, יאד יר הפ

ניתוק הגוף האזידי מן הגוף הכורדי או ניתור הסוגיה האזידית מן "תרתם שכו, מאמרים פרי עטו

ניתוק של -כי במציאות הגיעו האזידים כבר למצב של ניתוק או כמעטהוא טען הסוגיה הכורדית

שוניות ל, אמנם התקיימו וממשיכות להתקיים זיקות תרבותיות. עניינם מן העניין הכורדי

.2007בפברואר 12, ל פרטית עם עידן בריר"תכתובת דוא, כ"ל, רשוסידו עלי 24: בקישור, 2007בינואר 16, בחזאני" ,חק משרוע –איזידיה -קומיה אל-אל", והר'וסאם ג 25

http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=11914 )החלק ; )2009אוגוסט : צפייה אחרונה: בקישור, 2007בינואר 27, בחזאני" ,קומיה- איזידיה ומשרועית אל-הויה אל- אל", והר'וסאם ג: השני

http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=12075 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.( ביוני 7, "השיח התרבותי"אתר " ,אול-רומאנסי אל- חב אל-כרד ואל-איזידיה אל- אל", אר'נג-סנדס סאלם אל 26

).2009ספטמבר : צפייה אחרונה( http://www.ahewar.org/debat/show.art.asp?aid=66810: בקישור, 6200

91

אלא . דים ואלו היו חזקות יותר מנטיות ההיפרדות האזידיותוהיסטוריות בין האזידים והכור

שבשנים האחרונות נכנסו לשלב רגיש שבו הרגש הכורדי של האזידים הזה נחלש למול נטיות

טבולה תודעה אזידית קולקטיבית ההטראומתית יצר ההיסטוריה האזידית", לטענתו. ההיפרדות

". בחרדות וזהירות מפני הצפוי לבוא וחוסר תחושת נוחות עם כל מי שאינו שותף בהיותו אזידי

העובדה שהשלטונות הכורדיים מסכלים כל ניסיון אזידי להשיג לעצמם הכרה קולקטיבית נראית

בייחוד לאור התחזקותם של , דתיותהבעיניו כהמשך תמיכה במסעות ההרג ובפרסום הפתוות

קו פרשת המים . על חשבון הכוחות החילוניים, ם אסלאמיסטיים בפוליטיקה הכורדיתגורמי

, האירועים הקשים. 2007בפרואר , אן'ביחסים בין האזידים והכורדים היה מבחינתו באירועי שיח

כי כל צד מן הצדדים מבחינתו הוכיחו , שנערכו תחת עינם הפקוחה של כוחות הביטחון הכורדיים

איבדו האזידים את , בראייתו ,כך. ו ולא להיאחז בתחושה הלאומית המשותפתבחר להתגדר בדת

הכורדית שלהם ואת שיירי האמון בכורדים המוסלמים ושבו להיאחז בדתם - התודעה הלאומית

27.כגורם ההשתייכות וההזדהות הראשוני שלהם

בדלניההוא אשר מוביל את הקו אזור שנגאל אינטלקטואל מדווקא אין זה פלא כי

לדחיקה ולגירוש אזידים , לחץ השיערוב הקשה ביותרל בעברתון שהיה נ,אזור שנגאל. האזידי

הוא גם זה שהגיב בצורה החריפה ביותר לאחר נפילת שלטון , ויישוב של שבטים ערביים במקומם

,על פי רוב, כיום יםשנגאל מייצגהאינטלקטואלים מ. ביתר עוז בדלניותה הנטיותובו עלו ' הבעת

28.בייחודם כלאום נבדל התובע היבדלות אזידית והכרה זה, את הקו התקיף יותר בקרב האזידים

נדמית כגלגול מודרני של הזהות הדתית , הנבדלת מזו הכורדית, הזהות האזידית הזו

אל חיקה של הקהילה , הבדלנית שעליה שמרו האזידים מקדמת דנא וכהחזרה של הגלגל לאחור

התנועה "ילידתה של , הקורבן-לקהילת, ה לקולקטיב האזידי החדששקדמ, האזידית הדתית

זידי החדש שהחלה התנועה אלא שגם תפיסה זו היא תולדה של השיח הא. התרבותית האזידית

כיוון , נכשלבכורדסתאן " חילונית"שלון להשתלבות יהיא גורסת שהכ הריש .התרבותית

, ם וממשיכים לגלות כלפיהם עוינותשהכורדים אינם מקבלים את שונותם הדתית של האזידי

ההצדקה להיבדלות המחודשת הזו היא החשש האזידי הטבעי מהמשך . על רקע דתם, כבעבר

החיכוך עם הכורדים המוסלמים כיוון שההיסטוריה הטראומתית מלמדת על סכנותיו של חיכוך

ל ההסבר ש –בדלנות על רקע דתי –גם אם התוצאה היא אותה תוצאה , לפיכך. כזה

-אליה 'קצ-איזידיה ען אל-יה אל'קצ-כרדי או אנפצאל אל-סד אל'ג- איזידי ען אל-סד אל'ג- אנפצאל אל", פיר האדי 27

: בקישור, 2008באוקטובר 26, בחזאני, חלק שני" ,כרדיהhttp://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=29095 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.(

28 Spat, op, cit,. p. 85.

92

והוא מבוסס על שיח , האינטלקטואלים החדשים לתוצאה זו כיום שונה לחלוטין מבעבר

.הטראומה החדש

הם " ניתוק הסוגייה האזידית מן הסוגייה הכורדית"פיר האדי בדבר שהעלההטענה

אלה אינם . מרביתם גולים, המצע שעליו עלתה הצעה אחרת של אינטלקטואלים אזידיים

ואינם דוחים את הקשר בין כי הם בעד הבדלנות האזידית, פיר האדיכמו , מצהירים במופגן

, לטענתם. אזידיות- מעדיפים שלא להותיר את הגורל האזידי בידיים לאאלא , האזידים לכורדים

פוליטית שתהיה מגובה בלובי פעיל שיגן עליה ויבטיח לה " סוגייה"במו ידיהם על האזידים לייצר

שכן , סוגייה זו אינה נופלת על אזניים ערלות. שכה חשובה להאת קיומה ואת זכייתה בהכרה

רבים הם האזידים המטיפים לפוליטיזציה מכוונת של העניין הכורדי למען הבטחת המשך קיומה

29".לקיחת הגורל בידיים"ובגדר , של הקהילה והמשך תחייתה התרבותית

אינטלקטואלים הכריזו 2010לקראת הבחירות הצפויות להתקיים בעיראק בינואר

המפלגה היא . "הרשימה האזידית העצמאית"אזידים מן הגולה האזידית בגרמניה על הקמתה של

לגיבושו של לובי פוליטי אזידי קבוצת האינטלקטואלים הזו בעברצעות שהעלתה המשך לה

שתזכה לייצוג לא רק במסגרות הפוליטיות , פוליטית מובחנת" סוגייה"ל ולהפיכתה של האזידיה

מקים , ר מירזא דנאיי"ד 30.אלא גם במוסדות הקהילה הבינלאומית, יראק ובכורדסתאןבע

:אר את הסיבות להקמת המפלגהית, 2010בבחירות העיראקיות בראשית שתתמודד , המפלגה

קולאנו רוצים כי הקול האזידי יהיה . אנו רוצים לחלץ את האזידים מן השיעבוד והתלות"

אנו חפצים כי , מעבר לסיסמאות הבחירות. מית העיראקיתכורדסתאני שפוי במסגרת הלאו

אנו חלק . ולא שיהיו תלויים בגורם אחר שייקבע את גורלםהאזידים יקחו חלק בקבלת ההחלטות

שייסגרו על זהותנו " עסקאות"שורשי מן העם הכורדי וחלק שורשי מן העם העיראקי ולא נקבל

31".חת חלק בקבלת ההחלטותעלינו לק, לפיכך. הלאומית והפטריוטיות שלנו

, המציע פתרונות במסגרת הפוליטית הקיימת בכורדסתאן, בשולי השיח המובא לעיל

אחד מפתרונות . ובפתרונות שונים בתכלית "טריפת הקלפים"אציין בקצרה כי יש המצדדים ב

, בני הקהילה האזידית. סוגית ההגירה האזידית אל מחוץ לגבולות כורדסתאןאלה ניכר ב

החשים בעיראק ובכורדסתאן את הדחיקה והבידוד ואינם משיגים עבודה , והצעירים בראשם

רואים את הצלחתם של הגולים האזידיים באירופה ואת השיפור באורחות חייהם , לפרנסתם

במרץ 21, בחזאני" ,יה מלחה'רורה תאריח'ים סיאסי איזידי צ'תנט", אנם סמו מרעאן'ע: ראו, בהקשר זה 29

אוגוסט: צפייה אחרונה( http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=3: בקישור, 20052009.(

, 2007בפברואר 22, בחזאני" ?איזידיה-יה אל'קצ-הל הי בדאיה לתדויל אל –מן ברלין והאנופר ", מירזא דנאיי 30 ).2009אוגוסט : ונהצפייה אחר( http://bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=12602: בקישור

.2007באוגוסט 23, ל פרטית עם עידן בריר"תכתובת דוא, כ"ל, מירזא דנאיי 31

93

ומבקשים גם הם מפלט לעצמם , ות שהם חיים בהכמו גם את החר, וביכולותיהם הכלכליות

ההגירה , שהאופק שלהם בעיראק נראה להם חסום, בעיני הצעירים הללו. ולמשפחותיהם

מספרים מוסמכים של כמות . היא הפתרון להגשמה העצמית של האזידים-לאירופה היא

רה צעירים אולם הערכות שונות מדברות על הגירתם של לפחות עש, המהגרים אינם בהישג יד

הנכונים לשלם למבריחים מחירים גבוהים מאוד בשביל שיוציאו , אן בלבד'ביום מאזור שיח

32.אותם מעיראק לאירופה

אם לא , של הגירה ועזיבת המולדת, חלק מן המשתתפים בשיח מקבלים את הפיתרון הזה

הנוכחית הפכו אז מתוך הבנה כי חייהם של האזידים במציאות הכורדית והעיראקית , ברצון

לקשים עד בלתי נסבלים וכי מוטב הוויתור על חלקת הקרקע של האבות בשביל קיום מכובד

רעיון ההגירהאחרים דוחים את , אולם 33.ואפשרות לנהל חיים מודרניים בלא מתחים ולחצים

". 73-פרמאן ה"של האזידים אל מחוץ למדינה כ" בטפטוף"ויש המכנים את ההגירה בשאט נפש

הגירתם הפרמאן האמיתי הוא "תארי כתב בהקשר זה כי 'ח-יציסט האזידי אבו סירואן אלהפובל

ההגירה הזו . [...]וולונטרימעין פרמאן זהו , של רבים מבני הדת האזידית אל מחוץ למדינה

שלא מבני , מכירת האדמות והרכוש לאחרים: מביאה בסוף לאותן מטרות לשמן יצאו הפרמאנים

התרבות והמורשת האזידיות נזנחות ונעזבות על ידי רבים מיד עם יציאתם את ] [..., הדת האזידית

[...] , לא מן הנמנע כי רבים מן העוזבים יתמזגו בדתות של חברותיהם החדשות[...] , הגבולות

, שכן רבים מן העוזבים הם גברים וכך עולה מספר הנשים בחברתנו, והאיזון החברתי ישתנה כליל

34".ת שאת סופן איננו רוצים לדעתולתוצאמה שיוכל להוביל

שהן רק מיעוט נבחר מתוך שיח נרחב על , המובאות לעיל והגישות השונות מכל הדוגמאות

או /ובהגשמה הקולקטיבית של האזידים בכורדסתאן והעצמית כל הסוגיות הנוגעות בהגדרה

הדיון הרחב . מוצעיםההשקפות והפתרונות ה, וריבוי הדעותניכר העדר תמימות הדעים , בעיראק

קל וחומר שהתנועה התרבותית לא התגבשה , הזה ממשיך להתקיים כל העת ותשובה אין באופק

אין ביכולתי או ברצוני . שלה יכולות פעולה וייצוג של האזידים, "ממשית"מעולם כתנועה

ועשיר וכל כיוון שהשיח מגוון , במסגרת עבודה זו להעריך איזה מן הצדדים הוא הדומיננטי יותר

נתפסות כמקובלות , רויות לפיתרון עתידי של הבעיהששאינן יותר מאפ, הדעות המושמעות בו

: בקישור, 2008בספטמבר 11, יבחזאנ" ,עראק-איזידיה מן אל-שבאב אל-רת אל'תזאיד הג", ר דומלי'צ'ח 32

http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?p=43005 )2009ספטמבר : צפייה אחרונה.( , 2008בנובמבר 28, יבחזאנ" ?איזידיה-יה אל'קצ-ל לל'אמת-אל' עלאג- רה הי אל'הג-הל אל", חסן קואל רשיד 33

אוגוסט : צפייה אחרונה( http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=30292 :בקישור2009.(

:בקישור ,2007באוקטובר 30, יבחזאנ" ,73פרמאן -איזידיה ואל-אל", תארי'ח-אבו סירואן אל 34http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=18109 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.(

94

אולם נדמה כי המחלוקות הגיעו לרמה כזו שהן כה עמוקות וגדולות והנאמנויות . וקבילות לדיון

הפוליטיות של חלק מן המשתתפים בשיח אינן מקלות על חריצת הדין וקבלה רחבה של מי מן

. תרונות המוצעים ולא נראה שמציאות זו צפויה להשתנות בקרובהפ

ואת חששו של פילוגים בתוך התנועה התרבותית האזידיתנזקיהן של המחלוקות והאת

כמאל הציירלתאר , שוב, טיביה הפרט האזידי ממצב של אבדן דרך בסבך העמדות והדעות

את דעתו על הוא מבקש להביע ,]'צראע וצראח" [מאבק וזעקה"ותרתה ביצירה שכ .חראקי

הפילוגים והפיצולים בתנועה התרבותית האזידית ולסמל את הסכנה שהפיצולים הללו עשויה

: לטמון בעבור הקהילה כולה

וכל המרכזים התרבותיים , התמונה מביעה את מצבם הקשה של האזידים בכלל ושל הבתים האזידיים

היא זועקת וקוראת לאל ; היונה הלבנה מסמלת את האזידים. הארגונים והמוסדות האזידיים בפרט

מן הטראומה , מפגיעותיה, שיצילה מכאבה המר

ומן האסונות שפגעו בה ובאופן מיוחד מסעות

העטים ). הפרמאנאת(ההשמדה ההמונית

את יםמסמל, את היונה הצבעוניים המקיפים

את הבתים האזידיים ואת , םהמרכזים התרבותיי

אשר , כל המוסדות האזידיים בלא יוצא מן הכלל

מתייחסים לסוגייה האזידית כל אחד על פי

מצד ועל פי התכתיבים המונחתים עלי, הבנתו

כל . שלו המפלגות ועל פי האינטרסים האישיים

אחד מהם מנסה למשוך את הסוגייה האזידית

נחלקו , אליו ולכן האזידים התפצלו והתפזרו

זו הסיבה . בדעותיהם והתגבשו בקבוצות נפרדות

הם גולים , אין להם זכויות, שלאזידים אין מולדת

אני בתמונה זו . מארצם ואבודים בארצות הניכר

זאת , מבקש לקרוא לכולם להתאחד ולא להתפצל

בשביל שהאזידים הפשוטים יוכלו לחיות בצילה

–האזידית הקהילה –של היונה הלבנה הזו

בשלום ורווחה ובשביל שתהיה לאזידים דרך אחת

35.ממש כמו לכל הדתות האחרות, ולא יותר

, שלא זכה לפרסום רב בעיתונות הכורדית או האזידית ,מן השנה האחרונה אחדאירוע

2009בינואר 31- ב :ויכול לסכם את האמור בו ראוי לתשומת לב מיוחדת לאור האמור בפרק זה

נערכו בעיראק ובכורדסתאן העיראקית בחירות אזוריות שעוררו בליבם של האזידים תקוות

לקראת הבחירות הללו מלאו אתרי האינטרנט האזידים בדיונים על מקומם של האזידים . וציפיות

.לותודתי נתונה לצייר לכמאל חראקי על שנענה לבקשתי ושלח לי הסבר על הציור במילותיו ש 35

4' תמונה מס

כמאל חראקי –" מאבק וזעקה"

95

הילה זאת בהמשך לדיונים הארוכים על עתידה של הק, בזירה הפוליטית העיראקית ובזו הכורדית

. כפי שתיארתי בעבודה זו

באזור , מסעוד בארזאני, ביקר נשיא אזור כורדסתאן, ימים ספורים לפני הבחירות

בדבריו . דת וביקר במקדש בלאלש-נועד עם נציגים של הקהילה האזידית ועם אנשי, אן'שיח

כורדסתאן, לנציגים האזידים אמר בארזאני כי על אף העובדה שהאזידים נחשבים כורדים

רק האזידים בעצמם ". מבקשת להבטיח לאזידים כי איש לא יוכל להחליט בעבורם מהי זהותם

אמר בארזאני והוכיח עד כמה סוגיית הזהות 36"יכולים לקבוע את זהותם האתנית והדתית

דבריו אלה מוכיחים את הצלחתן של . האזידית נותרה פתוחה ובוערת בכורדסתאן של ימינו

תוך השיח הפוליטי בזירה ת האזידית בהחדרת הנרטיב החדש לפעולות התנועה התרבותי

" סוגייה"כולל במקומות שלפנים הייתה הגדרתה של הסוגייה האזידית כ, הציבורית הכורדית

שמנהיגים רגישה פוליטית" יהבע"או ל" סוגייה"מנושא נשכח ל האזידיה הפכה. טאבו מוחלט

והם נאלצים להכיר ממנה את תשומת הלב כורדים אינם יכולים עוד להתעלם ממנה או להסיט

.בה ולהתמודד איתה

אירוע שולי זה יכול ללמד כי גם אם התנועה התרבותית האזידית לא הצליחה לקדם

קהילתי ולא הצליחה להתגבש כתנועה שתייצג בעצמה -אזידית מעבר לפולמוס הפנים" סוגייה"

כבירה בהנחלת הנרטיב האזידי אני סבור שהאירוע הזה מוכיח את הצלחתה ה, את האזידים

.החדש ואת זכותם של האזידים לקחת את גורלם בידיהם

36 Anon. "Barazani Meets with Diverse Communities of Mosul and Duhok," The Kurdish Globe, Vol.

193, January 29, 2009, p.4.

96

סיכום

ב ויופידת רבת טו עומק רב ושלמות

ת ונשגבות הצבועה בצבעי הקשתטווסיו ובמזמוריה בקסמההמסתפקת נפלאה דת במו ידיו קשט שהאל ככלה

.המלאכים ונשאוה אזידים

גוונים עכורים של יופי בושם בגוף אדם פכיות

אינם טורפים איש אזידים אינם שולפים חרב

[...] ואם אכן עובדים הם את השטן

מה טוב להם הדבר ומה טוב גם לו

הדמים בעתות, כמה אנו זקוקים היום לשטן של שלום

האזידיםאת הלכות שילמדנו טוהרםאת , את אצילותם

...הכלאדונם של היה –הו השטן

)יפיקציה או אסלאמיזציה'אזידים בלי בעת, אויד'לדון ג'ח(1

התנועה התרבותית . בעשורים האחרונים עוברת הקהילה האזידית תהליך מואץ של שינוי בזהות

האזידית זירזה תהליך של הפיכת הקהילה מקהילה דתית מסוגרת לקהילת זיכרון שהזיכרון

הטראומה . הקולקטיבי המאחד אותה הוא זיכרון הטראומה ההיסטורית של רדיפת האזידים

רת לאירוע יחיד כי אם מורכבת משורה של אירועים שהתרחשו לקהילה האזידית הזו איננה חוז

. משך השנים ונשזרו על ידי האינטלקטואלים של התנועה התרבותית לכדי נרטיב טראומה לכיד

המקנה שהתרחשו בתקופות שונות ועל רקע שונה לכלל רצף אחד שונים נרטיב זה מחבר אירועים

מהלך היסטורי ארוך ורצוף של רדיפות שמטרתם הייתה הריגה או לכולם מראית עין של חלק מ

ם בנייתההזו של התנועה התרבותית היא " עבודת הזיכרון"תוצאת . אסלום של הקהילה האזידית

טראומה אזידי הבוחן את המציאות שסביבו דרך מסננים - של קולקטיבשל זהות אזידית חדשה ו

.ינטלקטואלים של התנועה התרבותיתטראומה שפיתחו וחידדן הא-של אותו זיכרון

נו רק פרויקט של תחייה קהילתית או של נפרויקט הבניית והנחלת הזיכרון האזידי אי

הוא פרויקט חינוכי ,לא פחות מכך. הבניית זהות חדשה לקהילה המצויה בתהליכי חקירה עצמית

י חצי מאה לא של קבוצת אינטלקטואלים המבקשים להנחיל זיכרון היסטורי לקהילה שעד לפנ

משך ת מוזרה שבה הטראומות הגדולות שחוותה שניובקהילה שלמה שחיה ; ידעה קרוא וכתוב

הן גם אלו שהביאו –אך מעולם לא בגאוותה –ואשר כירסמו בחוסנה ובאחדות שורותיה השנים

הפכו האינטלקטואלים האזידים , כך. ליצירת התנאים שהוליכו לשינוי הגדולבסופו של דבר

: בקישור, 2008במארס 29" ,השיח התרבותי"אתר " ,ולא אסלמה' ון בלא תבעיתזידייא", אויד'לדון ג'ח 1

http://www.ahewar.org/debat/show.art.asp?aid=130310 )2009אוגוסט : צפייה אחרונה.(

97

אלא שאלות , רק שאלות של זהות והשתייכות הםעל כתפיכיום לא מונחות ותני הטון בחברה ולנ

הרבה יותר שבחברות מגובשות יותר ובעלות מסורת אינטלקטואלית עשירה יותר נראות יסודיות

.טריוויאליות ומשניות

התנועה התרבותית עסקה משך השנים בתהליכי הנחלה והבנייה של זהות לקהילה

תהליכים הנתפסים על ידי הישויות הפוליטיות הכורדיות והעיראקיות כבעלי רגישות , דיתהאזי

, אינטלקטואלי עשירבקהילה האזידית שיח היא פיתחה. נפיצות גבוהגבוהה וכבעלי פוטנציאל

בו קולות מכל שנשמעים , הנוגע בכל מרכיבי הזהות האזידית, לתפארת" דמוקרטי"חופשי ו

וכל סוגייה מטפל בכנות בסוגית מהותיות בעתידם של האזידיםש הזה השיח החד. הגוונים

טראומתי וזיכרון -שיח עוד הנחילה התנועה. שמועלית לדיון זוכה להתייחסות רצינית ומעמיקה

טראומתי לקהילה האזידית כולה ושינתה את הדרך בה תופס האזידי את עצמו ואת קהילתו

. כיום

עקב אכילס של המפעל המרשים הזה הוא בכך שהמחלוקות הפוליטיות ואי , עם זאת

מעולם . ההסכמות בנוגע לדרך ההגשמה של הקולקטיב האזידי הובילו לשיח שהוא עקר מטבעו

שבכוחו לייצג את האזידים ולא תבעה לעצמה את הזכות כגוף פוליטי התנועה לא התגבשה

ראתה כה רחוקה מתפיסותיהם של חלק מן הפוליטיקה נ. להחליט החלטות בשם האזידים

תוארו הואשמו בהן חלקים שונים בתנועהפוליטיזציה שהאינטלקטואלים עד כי חשדות ב

נדמה אם כן שהתהליך שהעבירה התנועה את . כמאיימות על אחדות שורותיה של התנועה כולה

ת הנוגעות החברה האזידית היה תהליך לא מלא ונעדר ממנו הטיפול בכמה הגדרות בסיסיו

אך כאשר הוא הגיע , השיח האינטלקטואלי לא התעלם משאלות אלה. לזהותה של הקהילה

משמש רק כבמה הסתבר כי השיח , לצומת שבה נתבקשה התנועה להגדיר הגדרות ברורות

אין מי שייקח את , אך בהעדר קיומה של הנהגה מוסכמת ומוסמכת, לרעיונות של חברי הקהילה

תרבותית וחסרת יכולת -יאם אל הפועל והתנועה נותרת תנועה רעיוניתהרעיונות הללו ויוצ

.להגשים את החלום

נושאים את הדיון במספרטבעה והיקפה של עבודה זו לא אפשרו לי להרחיב , לצערי

נושא כזה הוא לדוגמה יחסי הגומלין בין . בהקשר רחב יותרהמהותיים להבנת הנושא האזידי

חלק . העיראקית עם קהילות האזידים מן הארצות האחרותהקהילה האזידית בכורדסתאן

פיתחו הן ו ומתקדמות לא פחות מן הקהילה בכורדסתאן העיראקית קהילות אלה משכילותמ

, רואים בעצמם לאום נפרד, למשל, האזידים בארמניה .תפיסות שונות בתכלית של זהות אזידית

עשויה להיות התגבשותה של כזו ה אחרת סוגיי .ואינם רואים עצמם קשורים כלל לכורדים, אזידי

98

קהילה זו . קהילת הגולים האזידים באירופה ויחסי הגומלין שלה עם קהילת המולדת בכורדסתאן

מחקרים אודותיהוכיום החלו עורכים , גדלה וצוברת בשנים האחרונות כוח והשפעה באירופה

קהילת הגלות . הרבהב סוגייה רחבה ועמוקההאם כי מדובר רק בהתחלת הדרך ו, ראשונים

מרצון או , קהילה זו תומכת :האזידית התורכית בגרמניה גם היא יכולה להוות נושא למחקר נוסף

המבקשת להפיץ בין האזידים שיח זהות ) PKK" (מפלגת הפועלים הכורדית"ב, בכפייה

כזה , של האזידים מכורדסתאן העיראקיתהזהות נשמע בשיח ינואקולו כמעט וש, אלטרנטיבי

נושא זה יכול להוות נושא משלים לאמור בעבודה זו . קושר את האזידים לדת הזורואסטריתה

.ולהיבחן בשילוב מחקר על אופי פעילותן של קהילות הגולים באירופה

עשויים להיות בעלי הנושא האזידי הוא נושא שעיסוק בו ומחקר שלו ,למרות הכל

הנושא מקפל בתוכו כמה סוגיות תיאורטיות ייחודיות , ראשית: רבות סיבותחשיבות רבה מ

ושהשימוש בהן עשוי להעלות תרומה למחקר של תהליכי העבודה כולהומעניינות השזורות לאורך

אך גם , גיבוש זהות קולקטיבית וזהות בקרב קהילות מיעוט אתניות ודתיות בארצות המוצא

, שנית. תם התרבותית הרחק מארצות מולדתםלקהילות מהגרים וגולים המנהלים את פעילו

הנושא האזידי עשוי לשמש בבואה לתהליכים שהתרחשו ובחלקם עדיין מתרחשים בקרב

שימשו , בעבר. מיעוטים בעיראק ובכורדסתאן העיראקית וביחסיהם עם המדינה ואליה

רם נוח וגו, הערבית והכורדית, משחק פוליטי בידיהן של התנועות הלאומיות-המיעוטים כלי

כיום הפכו המיעוטים שהבינו את . להטייה ולמניפולציה בידי הכוחות הפוליטיים ההגמוניים

החלו מתגבשים ומחזקים את מעמדם עד כי הפכו היום ללשון , כוחם ואת יכולתם להשפיע

שמציעה העיסוק במקרה הפרטי האזידי . מאזניים בעיראק המודרנית ובכורדסתאן העיראקית

דתיים במדינה - עדתיים והבין- הבין, אתניים- לתרום להבנת רקמת היחסים הבין עשוי, עבודה זו

.ימינו ואת השפעתם על החברה ועל הפוליטיקה-העיראקית בת

99

נספח

: לאופרי נאבושל " טאווס מלכ"ציור השונים ב םחלקיהפירוט

.עשרה חודשי שנת השמש-עשרה נוצות הזנב בראש הציור הן סמל לשנים-שתים .1

פה -סמל לספרי הקודש הנמסרים על, שבע הנוצות שמתחתן מורכבות מספרי פתוחים .2

על , הספרים נשענים על עטים בצבע אדום. במסורת האזידית וכן סמל לשבעת המלאכים

המסורת האזידית שמשמעותו המצאת הכתב בעידן מוטיב הלקוח מן , "בלוח והעט"שום

.אקט שזכה להתקדש במסורת האזידית, השומרי

–שלוש הנוצות הירוקות על ראש הטווס מסמלות את שלושת המעמדות החברתיים .3

מרקמן הנוצות מגוון וצבעוני והוא סמל לגיוון הרב של החברה האזידית . פיר ומריד', שיח

.ולחלוקתה הפנימית לשבטים

הדבר מסמל את . עשר חלקים ומעליהם סהר-חציו התחתון של המעגל מחולק לשנים .4

כל , הסמל האסלאמי המוכר, יצוין כי מעבר לכך אין לסהר. עשר חודשי שנת הירח- שנים

.משמעות אחרת בעבור האזידים

הטווס ניצב על כדור הארץ ועליו שמונת . האל-הטווס הוא סמלו של טאווס מלכ המלאך .5

.השמיים והקיום כולו, השמיים והדבר מסמל כי הוא אלוהי הארץכיווני

הם סמל לארבעת היסודות שמהם , בחלק התחתון משמאל הקווים המצטלביםארבעת .6

.אוויר ואש, עפר, מים: ניצוק האדם והנזכרים במסורת האזידית

ושת שהן של, מוס' סן ושיחח' שיח, עדי' שלושת הכיפות הקוניות הם מבני הקבר של שיח .7

.הכיפות במתחם הקדוש של לאלש

' שיח, אזי, איזידי: ות הבאים בכתב יתדות שומרימשמשני צדדיו של הטווס כתובים ה .8

הכתובות הללו נמצאו בחפירות שניהל הארכיאולוג האזידי לאופרי . טאווס מלכ, סןח

.יוצרו של הציור, נאבו

.ר מירזא דנאיי שסיפק את המידע ואת האישור להשתמש בציור"תודה לד *

5' תמונה מס

לאופרי נאבו –" טאווס מלכ"

100

מראי מקום לתמונות

.20' עמ, )1998, ראבון: אופסלה( ,איזידיה-דיאנה אל-נחו מערפת חקיקה אל ,ינד'ליל ג'ח, רשו .1

באדיבות ( כמאל חראקי – )2008( "מסעות ההשמדה מתחילים מחדש – ממירא גורה לפרזנדא" .2

:בקישור, 2008באוקטובר 3, הופיע גם באתר בחזאני ).האמן

http://www.bahzani.net/services/forum/showthread.php?t=28234 )צפייה אחרונה :

).2009 אוגוסט

קישור ".התנועה האזידית לרפורמה וקדמה"מתוך אתר הבית של –תרשים האלפבית האזידי .3

צפייה ( islah.net/ezidi_language.php-http://www.ezidi: מאמרים בשפה האזידית"לעמוד

).2009יולי : אחרונה

).באדיבות האמן( כמאל חראקי –) 2007( "מאבק וזעקה" .4

).האמן ר מירזא דנאיי וברשות"באדיבות ד(לאופרי נאבו –" טאווס מלכ"ציור .5

101

ביבליוגרפיה

ארכיונים

Public Record Office (London)

עת-עיתונים וכתבי

)בגדאד(עראקיה -ע אל'אוקא-אל )לונדון(ערבי -קדס אל-אל

)דהוכ(לאלש דנגה )הנובר(' רוז

)סולימאניה(זהרת ניסאן )סולימאניה(שארסתאנית

)לונדון(זמאן -אל )בגדאד(י 'תאאח-אל

The Hewlêr Globe )דהוכ( אלשל )ארביל(

The Kurdish Globe )קאהיר(מקתטף -אל )ארביל(

אתרי אינטרנט

:אתר הבית של ממשלת אזור כורדסתאן העראקיתhttp://www.krg.org/

):דהוכ(אתר הבית של מרכז לאלש לתקשורת http://www.lalishduhok.net

:גרמניה/ מרכז לאלשאתר http://www.lalishcenter.org

:"בחזאני"פורום http://www.bahzani.net/

:אבה'זאתר רוhttp://www.rojava.net/

:אתא'אתר דועhttp://www.doxata.com

):מתמדן-חואר אל-אל( "השיח המודרני"אתר http://www.ahewar.org/

:אתר מרכז קנדיל לפרסום ולתקשורתhttp://www.qendil.org/

): אנא'איזידח(גרמניה , אתר הבית האזידי בבילפלדhttp://www.lalish.de/arabic/

:"כאניא ספי"אתר קבוצת http://www.kaniya-sipi.de

:נדי רשו'ליל ג'חר "אתר הבית של דhttp://www.khaliljindy.com

:"דאסן"אתר http://www.dasin.org

ספרים

דן : תרגם לעברית. הגיגים על מקורות הלאומיות ועל התפשטותה: קהילות מדומיינות. בנדיקט, אנדרסון .2000, האוניברסיטה הפתוחה: תל אביב. דאור

.2007, מודן: בן שמן . 1985-1977, אתיופיה לישראלסיפורי המסע של יהודי : המסע. גדי, עזר-בן

מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה והוצאת : תל אביב. מרד הכורדים בעיראק. עפרה, ו'בנג .1989, הקיבוץ המאוחד

.1994, האוניברסיטה הפתוחה: תל אביב .דן דאור: תרגם לעברית .לאומים ולאומיות. ארנסט, גלנר

.2002, דביר: אור יהודה. האומה והמוות .עדית ,זרטל

102

החברה ההיסטורית :ירושלים. איה ברויאר: תרגמה לעברית. האומה בהיסטוריה. 'אנתוני ד, סמית .2000, הישראלית

ואחד -כרים בן עבד אל-כרם מחמד בן מחמד בן עבד אל-חסן עלי אבו אל-דין אבו אל-עז אל(יר 'אבן את .1851, דפוס בריל: ליידן. 'תאריח-פי אלכאמל -אל). שיבאני-אל

' נאאאב' אאאעיאן ואנב-ופיאת אל. דין אחמד בן מחמד בן אבו בכר-עבאס שמס אל-אבו אל, כאןל 'אבן ח .1969, קאפה'ת-דאר אל: בירות. זמאן-אל

.1964, אמה-מטבעת אל: בגדאד. יזידיון- אל. -האשם אל', בנאא

. שני כרכים. שנייהמהדורה . כרדיה-תחרריה אל-חרכה אל-בארזאני ואל-אל. -מסעוד אל, בארזאני .1997, כרדיה-קאפה אל'ת-כאוא לל: בירות

-ביאה אל-אל – ערב-ויון אל'נהצ-מאניון ואל'עת-בשאואת אל-אל: ואפנדיה' זעמאא. -סיאר אל, מיל'ג .1999, תוזיע-נשר ואל-ללאהליה -אל: עמאן. )ן'ג'מוצל נמוד-אל(' חדית-עראק אל-יה לל'תאריח

.2008, נשר-ואל טבאעה-לל דאר אראס :רבילא. צעב-אמתחאן אל-ואל איזידיה-אל. ליל'ח, נדי'ג

.1998, ראבון): שוודיה(אופסלה . איזידיה-דיאנה אל-נחו מערפת חקיקה אל .———

.2003, נשר-דראסאת ואל-ערביה לל-מאססה אל-אל: בירות. יזידיה-אל. -סעיד אל, י'דיוהג

.2005, באת'מטבעת ח: דהוכ. איזדיין-כורד אל- משאהיר מן אל. שמו קאסם, דנאני

.1966, טליעה-דאר אל: בירות. שלישית' מהד. כרדיה-יה אל'קצ-אל. -מחמוד אל, דרה

. אאן-יה חתא אל'תאריח-עצור אל-כרד וכרדסתאן מן אקדם אל-אל' תאריח לאצת'ח. מחמד אמין,זכי .1961, דין-מטבעת צלאח אל: בגדאד. מחמד עלי עוני: תרגם לערבית

.2006, ספירז: ארביל. אן אלא לאלש'רביג'מן אד. אחמד מלא, ליל'ח

הדפסה : רקה-אל. מאניויה-אסלאם ואל-יזידיה בין אל-דיאנה אל-אל. -חמיד אל- מחמד עבד אל, חמד .2001, פרטית

.1931, ערפאן-מטבעת אל: צידון. עראק-שיטאן פי אל-אלעבדת . -רזאק אל- עבד אל, חסני

.1953, ערפאן-מטבעת אל: צידון. יהם'רהם ומאצ'יזידיון פי חאצ-אל. ———

: בקישור". בחזאני"מהדורה אלקטרונית בלעדית באתר . מחטאת מן אנפאל בהדינאן. -ם אל'נאט, תארי'חtp://www.bahzani.net/B/k/n0.htmht.

.1986, צון'ע-דאר אל: בירות. רדיהכ-יה אל'קצ-ראיה ערביה לל: ערב ואכראד. -ר אל'מנד, מוצלי

.1988, נאן'ג-דאר אל: בירות. אנסאב-אל. תמימי-כרים בן מחמד אבן מנסור אל-אבו סעד עבד אל, סמעאני

.2007, ספירז: דהוכ. אוראק מן ארשיף כורדסתאן. עלי, ארי'סנג

דראסאת -ערביה לל-מאססה אל-אל: בירות. פאיא ואסאטיר'חקאיק וח:איזידיה-אל. ם'זהיר כאט, עבוד .2005, נשר-ואל

.2006, ספירז: ארביל. קדים-איזידי אל- אל' תאריח- תנקיב פי אל-אל. ———

.1994, ה'נהצ- מכתבת אל: בגדאד. יזידיה-למחאת ען אל. ———

103

.1935, מטבעת בגדאד: בגדאד. יזידיה ואצל עקידתהם-אל' תאריח. -עבאס אל, עזאוי

: 2003-1921, עראקיה-חכומאת אל-ל אל'איזדיין פי ט-כורד אל-מעאנאת אל. דלשאד נעמאן, פרחאןכורדיה -דראסאת אל-מרכז אל: דהוכ. איזדיין-יר ותהריב לל'ל תרחיל ותהג'טט ווסאא'דראסה פי ח

.2008, ק'אא'תו-אל' וחפט

דראסאת - מרכז כרדסתאן לל: סולימאניה. זדיון פי אקלים כרדסתאןא-רד אלכ-אל. עדנאן זיאן, פרחאן .2004, יה'אסתראתיג-אל

.1934, אמירכאניה- מטבעה אל-אל: בירות. ן'יזידיה קדימן וחדית-אל. אסמאעיל בכ, ול'צ

.1962, מנשוראת עוידאת: בירות. כריאתי'מן ד. -אל עזיז- עבד אל, קצאב

, קאפיה'ת-מכתבה אל-אל: בירות. מעתקדאתהם, הם'תאריח, ואקעהם: יזידיון-אל. -מחמד אל, י'תונג1999.

.2001, דיניה-קאפה אל'ת-מכתבת אל: פורט סעיד. יזידיה ומנשא נחלתהם- אל. אחמד, תימור באשא

Abdul-Jabar, Faleh and Hosham Dawod. Tribes and Power: Nationalism and Ethnicity in the Middle East. London: Saqi, 2003.

Ahmed, Mohammed M. A. and Michael M. Gunter, Eds. The Kurdish Question and the 2003 Iraqi War. Costa Mesa, CA: Mazda Publishers, 2005.

Allison, Christine. The Yezidi Oral Tradition in Iraqi Kurdistan. Richmond: Curzon Prsss, 2001.

Aloian, Zorabê Bûdî. Religious and Philosophical Ideas of Shaikh ‘Adi b. Musafir: The History of the Yezidi Kurds in the Eleventh-Twelfth Centuries. Spånga (Sweden): Apec Förlag, 2008.

Anon. Musul – Kerkük İle İlgili Arşiv Belgeleri (1525 – 1919). Ankara: Başbakanlık Devlet Arşivleri Genel Müdürlüğü, 1993.

Badger, George Percy. Nestorians and their Rituals: A Mission to Mesopotamia and Coorsdistan in 1842-1844 and of a Later Visit to Those Countries in 1850. Vol. 1. London: Joseph Masters, 1852.

Bell, Gertrude L. (Lowthian). Review of the Civil Administration of Mesopotamia. London: His Majesty's Stationery Office, 1920.

Black, George. Genocide in Iraq: the Anfal campaign against the Kurds. New York, Washington, Los Angeles and London: Human Rights Watch, 1993.

Connerton, Paul. How Societies Remember. Cambridge: Cambridge university press, 1998.

Deringil, Selim. The Well-Protected Domains: Ideology and the Legitimation of Power in the Ottoman Empire 1876-1909. London and New York: I.B. Tauris, 1998.

Dodge, Toby. Inventing Iraq: The Failure of Nation-Building and a History Denied. New York : Columbia University Press, 2003.

Drower, E. S. (Ethel Stefana). Peacock Angel. London: Johan Murray, 1941.

104

Edmonds, C. J. (Cecil John). A Pilgrimage to Lalish. Aberdeen: Royal Asiatic Society, 1967.

Empson, R. H. W. (Ralph Horatio Woolnough). The Cult of the Peacock Angel. London: H. F. & G. Witherby, 1928.

Fuccaro, Nelida. The Other Kurds: Yazidis in Colonial Iraq. London and New York: I.B. Tauris, 1999.

Gillis, John R. Ed. Commemorations: The Politics of National Identity. Princeton, NJ: Princeton University Press, 1994.

Guest, John S. Survival among the Kurds: A History of the Yezidis. London and New York: Kegan Paul International, 1993.

Gurdjieff, George Ivanovich. Meetings with Remarkable Men. 20th Edition. London: Penguin Group, 1985.

Halbwachs, Maurice. On Collective Memory. Chicago and London: University of Chicago Press, 1992.

Hodgkin, Katharine and Susannah Radstone. Contested Pasts: The Politics of Memory. London and New York: Routledge, 2005.

Irwin-Zarecka, Iwona. Frames of Remembrance: The Dynamics of Collective Memory. New Brunswick, NJ: Transaction Publishers, 1994.

Izady, Mehrdad R. The Kurds: A Concise Handbook. Washington: Taylor & Francis, 1992.

Joseph, Isya. Devil Worship: The Sacred Books and Traditions of the Yezidiz. Boston: Richard G. Badger – Gorham Press, 1919.

Jwaideh, Wadie. The Kurdish National Movement: Its Origins and Development. Syracuse, NY: Syracuse University Press, 2006.

Khoury, Dina Rizk. State and Provincial Society in the Ottoman Empire: Mosul, 1540-1834. Cambridge: Cambridge University Press, 1997.

Kokot, Waltraud, Khachig Tölölyan and Carolin Alfonso. Diaspora: Identity and Religion: New Directions in Theory and Research. New York: Routledge, 2004.

Kreyenbroek, Philip G. Yezidism – Its Background, Observances and Textual Tradition. Lewiston, NY: Edwin Mellen Press, 1995.

——— and Khalil Jindy Rashow. God and Sheikh Adi are Perfect: Sacred Poems and Religious Narratives from the Yezidi Tradition. Wiesbaden: Otto Harrassowitz Verlag, 2005.

——— and Stefan Sperl. The Kurds: A Contemporary Overview. London and New York: Routledge, 1992.

Layard, Austin Henry. Ninveh and Its Remains: With an Account of a Visit to the Chaldean Christians of Kurdistan, and the Yezidis, or Devil-Worshipers; and an

105

Inquiry into the Manners and Arts of the Ancient Assyrians. Vol. 1. Piscataway, NJ: Gorgias Press, 2001.

Le Goff, Jacques. History and Memory. New York: Columbia University Press, 1992.

Lescot, Roger. Enquête sur les Yezidis de Syrie et du Djebel Sindjār. Beyrouth: Mémoires de l'Institut Français de Damas, 1938.

Manovich, Lev. The Language of New Media. Cambridge, MA: MIT Press, 2001.

McDowall, David. A Modern History of the Kurds. 3rd edition. London and New York, I.B. Tauris, 2005.

Nikitine, Basil. Les Kurdes: Étude Sociologique et Historique. Paris: Imprimerie Nationale, 1956.

Parry, Oswald H. Six Months in a Syrian Monastery. London: Horace Cox, 1895.

Pennebaker, James W., Dario Paez and Bernard Rimé. Collective Memory of Political Events: Social Psychological Perspectives. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates Publishers, 1997.

Seabrook, W. B. (William Buehler). Adventures in Arabia: Among the Bedouins, Druses, Whirling Dervishes and Yezidee Devil Worshipers. New York: Blue Ribbon Books, 1927.

Smith, Anthony D. The Ethnic Origin of Nations. Oxford and Cambridge, MA: Blackwell Publishers, 1986.

Spät, Eszter. The Yezidis. London: Saqi Books, 2005.

Tripp, Charles. A History of Iraq. Second Edition. New York: Cambridge University Press, 2000.

Wigram, William Ainger. The Cradle of Mankind: Life in Eastern Kurdistan. Second Edition. London: Adam and Charles Black, 1922.

Williams, Kayla. Love My Rifle More Than You: Young and Female in the U.S. Army. New York and London: W. W. Norton & Company, 2005.

ופרקים מספרים מאמרים

). NOHR-S( "הארגון הלאומי לזכויות אדם בסוריה"דוח של ".איזידיה-דיאנה אל-אל". עמאר, קרביhttp://www.nohr-: בקישור .2007, אנסאן פי סוריה-וטניה לחקוק אל-מה אל'מנט-אל: דמשק

reports/ALEZIDYA.doc-s.org/other.

Ainsworth, W. Francis. "The Assyrian Origin of the Izedis or Yezidis – the so-called ‘Devil Worshippers’." Transactions of the Ethnological Society of London, Vol. 1 (1861). pp. 11-44.

Chikhladze, Iraklii and Giga Chikhladze. "The Yezidi Kurds and Assyrians of Georgia: The Problem of Diasporas and Integration into Contemporary Society." Journal of the Central Asia & the Caucasus, Vol. 3, № 21 (2003). pp. 173-180.

106

Driver, G. R. (Godfrey Rolles). "The Religion of the Kurds." Bulletin of the School of Oriental Studies, Vol. 2, № 2 (1922). pp. 197-213.

Frayha, Anis. "New Yezidi Texts from Beled Sinjar, 'Iraq." Journal of the American Oriental Society, Vol. 66, № 1 (Jan. - Mar. 1946). pp. 18-43.

Fuccaro, Nelida. "Communalism and the State in Iraq: The Yazidi Kurds, c.1869-1940." Middle Eastern Studies, Vol. 35, № 2 (Apr. 1999). pp. 1-26.

———. "Ethnicity, State Formation and Conscription in Postcolonial Iraq: The Case of the Yazidi Kurds of Jabal Sinjar." IJMES, Vol. 29, № 4 (Nov. 1997). pp. 559-580.

Heard, W.B. "Notes on the Yezidis." The Journal of the Royal Anthropological institute of Great Britain and Ireland, Vol. 41 (Jan.-Jun. 1911), PP. 200-219.

Jaffee, Martin S. "The Victim-Community in Myth and History: Holocaust Ritual, the Question of Palestine, and the Rhetoric of Christian Witness." Journal of Ecumenical Studies, Vol. 28, № 2 (Spring 1991). pp. 223-238.

Joseph, Isya. "Yezidi Texts." The American Journal of Semitic Languages and Literatures, Vol. 25, № 2 (Jan. 1909). pp. 111-156.

Joseph, Isya. "Yezidi Texts (Continued)." The American Journal of Semitic Languages and Literatures, Vol. 25, № 3 (Apr. 1909). pp. 218-254.

Kreyenbroek, Philip G. "Yazīdī." Encyclopedia of Islam, 2nd Edition, Vol. XI. Leiden: E.J. Brill, 2002. pp. 313-316.

Maisel, Sebastian. "Social Change Amidst Terror and Discrimination: Yezidis in the New Iraq." The Middle East Institute Policy Brief, № 18, August 2008.

Mingana, Alphonse. "Devil-Worshippers: their Beliefs and their Sacred Books." Journal of the Royal Asiatic Society, Vol. 2, № 3 (July 1916). pp 505-526.

Reshid, Tosine. "Yezidism: Historical Roots." International journal of Kurdish Studies, Vol. 19, № 1-2 (2005). pp. 39-46.

Spät, Eszter. "Religious Oral Tradition and Literacy among the Yezidis of Iraq." Anthropos, Vol. 103 (2008). pp. 393-403.

ii

The first chapter will survey the emergence of the Yezidi religion, its evolution

and its first contacts with its monotheistic surroundings. Integrated in this chapter are

many citations from other researches and reports written on the Yezidis that have had

a great influence on the way this community was perceived in the Islamic as well as

the Western world and in turn on Yezidi self-perceptions. The second chapter

examines the history of the community during the last hundred years of Ottoman rule

in Iraq until the late twentieth century. The events surveyed in this chapter all

comprise the main stages in the Yezidi traumatic events continuum. The third chapter

introduces the "Yezidi Cultural Movement", its aims and its methods of action. In this

chapter I examine the construction of the new Yezidi collective trauma in the

community's collective consciousness as a long and coherent continuum of "stages"

and to elucidate the rationale behind the very processes of identity and memory

reconstruction as well as indoctrination. The fourth and last chapter is a vivid example

of the evolution of the new Yezidi discourse concerning the community's self

definition and its collective identification. The examples included in this chapter

demonstrate the vitality of the new trauma-discourse among Yezidis and provide a

good opportunity to evaluate the overall effectiveness of the Cultural Movement in

influencing the day to day reality of Yezidis through its actions.

i

Executive Summary

The Yezidis constitute a heterodox religious sect with its roots going back to pre-

monotheistic era. It is one of the most enigmatic and elusive religious sects of Iraqi

Kurdistan, which is the home of the main and largest Yezidi community. Being an

oral religion and culture, numbered only are the written resources that this religion has

provided and there is little research or writing on the Yezidis.

This essay focuses on a recent cultural, social and intellectual

phenomenon among Yezidi communities in homeland Iraqi Kurdistan and in the

European diasporas. "The Yezidi Cultural Movement", an unofficial network of

Yezidi intellectuals, has been attempting in recent years to construct a new,

alternative, Yezidi collective identity and memory along with a new system of

collective myths and symbols. By this, the movement aims to create of a new sense of

Yezidi collectivity, separate from the old hegemonic Kurdish and Arab national

movements that had been trying to win over the Yezidis. This was achieved by the

construction of a new trauma-discourse based on a series of persecutions and

annihilation campaigns that occurred during the nineteenth and twentieth centuries.

Special attention is given to the unique role played by the "Lalish" Cultural

Centers in Iraqi Kurdistan and their parallel institutions in Germany ("The Yezidi

House" - "Al-Bait Al-Yezidi"). These institutions are being used as the main

propagators/indoctrinators of the new Yezidi narrative as well as (the prompt) agents

of the new Yezidi "Imagined Community". Attention will be given to the use made of

the internet and "New-Media" (mainly websites and forums) and in the traditional

printed media as the main carriers of the new Yezidi traumatic discourse.

Tel Aviv University The Lester and Sally Entin Faculty of Humanities

Department of Middle Eastern and African History

This is Our Story: The Yezidi Cultural Movement and the Processes of a Collective Identity Constructing among the

Yezidis in Kurdistan and the Diaspora

Thesis submitted for M.A. Degree

By Idan Barir

Under the supervision of

Prof. Ofra Bengio

September 2009