1-C/><»C/>(» י

ז כ 3 י 2 7 א

תנןוין שלמדוד 7 © נ ^ ו ו ^ פ נ י נ ה ?

ת ו ח י ל , ס ב י 1 ר 5 ו , י נ ז ז ו כ ע מ ד פ ה ע. ד 1 ע ם 1 נ ? * , ל , ע ! י י פ ק י ה ך י ^ ת

TIKUN SCHLOMO HEBREW PRAYER BOOH

with encf//s6 instructions

" K T A V "

P U B L I S H I N G H O U S E

NEW YORK. N. Y. PRINTED IN U. S A

׳1

$•

>.<*0, GO 00. CO. CO. GO OO. • ^ A

הועתק והוכנס לאמסרנטw w w . h e b r e w b o o k s . o r g

ע״י חיים וגשס״ח

2

ן כ ת ה

: ל ח ל עמוד

בךכת ציצית 7 עטיפת הטלית 8 הנחת רןפלין 9

תפלת שחרית לחל 12־ • 1 *־* ו ־ ־ - ו

.קדיש דרבנן 34V6 ?ןייאת

ה עשירה 62 *זמו ברכות התורה 88 הדיש יתום 100 למנצח שאומרים כבית האבל 104 תפלת מנחה לחיל 116 תפלת ערבית לחל ולמוצאי *זבת 116

לליל שבת:T ״ ־ :

סך^רןת נרות לשבת • • • - 140 רןבלת *ובת 141 _קךיש;תום 100 עךבית ל*זבת וליום טוב 145 >ץשוןוז עשירה 160 *זלום עליכם 157 קדוש לליל שבת 169

בת: T עמוד לעז

תפלת *זחרית לשבת וליום טוב 161 הוצאת התורה 204 ברכות התורה ד202 0 ברכות ההפטרה }

• • ו 1 י

3

לשבת: ברכות החד^ז 212 מוסף לשבת ולשבת ראש חדש 217 _קךיש דרבנן 34 קדוש לשבת 232 מנחה לשבת 236 בךכי נטשי 244 פרקי אבות 249

למוצאי שבת:T ״ ־ T :

ערבית למוצאי שבת 266 רתז ל1י 269 םךר הבדלה 274

לראש חדש ולשלש רגלים:• T : T : V :

םךר ס?ל 276 מוסף לראש חד # 279 הךלקת נרות ליום טוב 40!2 8 3 . . תפלה *זל*ז רגלים לערבית. לשחרית ולמנחה • . מוסף ל#לש רגלים 283 •ברכת כה;ים. 289

\ • 1 - ו

קדו*ז לשלש רגלים 283

לראש השנה וליום הכפולים: •י ״ 1 י ־ עסוד

2 9 תפלת ראש השנה 92 9 קדוש לראש הש;ה 83 0 סדר תשליך 83 0 סדר כפרות 81 4 ברכת הנרות 0י ־ 297 •

סדר התרת נדרים3 1 תפלת יום 3©ור 0

4

מפלת נעילה 310t • 1 - • ן

1 3 ברבות שונות 4I ו

1 4 הדלקת הנרות לשבת וליום טוב 03 2 הדלקת נר חנכה 93 5 יוצר טוסן* לפרשת שקליפ 13 5 יוצר לפרשת זטר 73 6 קרובץ לפוריט 1

1 0 סדר ברכת 3זמזון 91 3 קריאת שמע על הסטה 08 3 כופירת ה למר 1 הזכרת נשמות 2923 7 .קךיש זיתום באעלית 93 8 ת 3 י ?א??ל ' ה ר ו ז ברכות חו יגיפלת גשם 295 אקדמות י 294 מ>?לת מזל 293 הדיש דרבנן באותיות אנגליות 380 יוצר לפרשת פרה 364 , .יוצר לפרשת רתודש 367 מזסף לפרשת החודש 370ן 372 ד ג *>יוצר לשבת ה סליחות לשני וחמישי ושני 334

מדר הקפות לשמחת תורה 327 מרד הדלקת נדות של חנוכה 329 ברכות קודם המגלה 330 ברכה אחר גץ־יאת המגלה 3303 1 סדר הושענזת 9

5 T a b l e o f C o n t e n t s _ PAGE

FOR WEEKDAYS Prayers upon awakening in the morning ד

Blessing for Tzitzis 7 Blessing upon putting on the Tal l is •8

Blessing upon putting on the Tephill in 9 Morning Prayers 12 K A D D I S H D ' R A B O N O N 34 Reading of Sh ?ma 57 Shmonoh Essrey 62 Blessing of the Torah 2 0 7

Mourners Kaddish 1 0 0

Psalm said in a mourner's house 1 0 4

M I N C H A

Afternoon service for Weekdays 116

M A A R I V Evening Service for Weekdays 116

P R A Y E R F O R F R I D A Y N I G H T S Blessing on Kindling the Sabbath Candles .140 Inauguration of the Sabbath 141 Mourner's Kaddish .100 Evening prayers for Sabbath 40d Festivals.. 1 4 5

Shmonoh Essrey 150 Sho-lom Ale-chem 157 P R A Y E R S F O R S A B B A T H & F E S T I V A L S Morning Service 16! Blessing upon Opening the Ark 204 Blessing of he Torah 207 Blessing of the Haftoroh 208 Blessing of the New Moon 212 Additional Services for Sabbath (Musof) 217

6 T A B L E O F C O N T E N T S .

Kaddish D'Rabonon 34 Kiddish for Sabbath Morning 232 Afternoon Service (Mincha) 236 Bless My Soul (Borchi Nafshi) 244 Pirkey Avos 249

C O N C L U S I O N O F S A B B A T H Services (Maariv) 266 Havdoloh 274

F O R N E W M O O N and F E S T I V A L S Hallel (Psalms of David) 278 Additional Services for the New Moon 279 Blessing upon kindling the festival candles... 140 Services for Festivals 283 Additional Services for Festivals 283 Benediction for the Priests 289 Kiddush for Festivals 283 F O R N E W Y E A R & A T O N E M E N T D A Y

New Year Service 2 9 9

Kiddush for New Year 298 Tashlich Service 308 Caporos 3 0 8

Kindling the Candles . 1 4 0

Services for the Day of Atonement 310 Blessings on Various Occasions 114 Kindling the Candles for Sabbath

and Holidays 140 Kindling the Chanuka Lights 329 Grace after Meals 1 0 9

Prayers Before Retiring at Night 130 Counting the Omer 331 Yizkor 296 Geshem 2 9 5

Hakdomos 2 9 4

Ta l 293 KADDISH DE-RA-BO-HOH find on page 380

תפילת השחר.PRAYER UPON AWAKENING IN THE MORNING

After washing the hands say:

ברוך אתה יי אלהינו• מלך העולםאשר קדשנו• במצותיו מונו עלנטילתיידים*

• T1ד ־ : • ־ ד ו ! : • : r ז י 1 1 : •

מודח אני לפניך מלך חי והים. שהחזרת בי נשמתי בחמלה. רבה

•f — T ; י • : • T : • * ד ״״ו; ד זז ד ז

אמונתך:I י ד זין מ

תורה *וה־לנו מעה. מוך^זה ,קד&י* גצל!ב! אל ס^ד mi י

שמע ישראל יהוד. אלהינו יהוה ו אחד •

T V T :

בדיד #ם כבוד מלכותו לעולם ועד:T T T ד T : ~ • י

Put on the ט^ית לןטן say: בדוד אתה יי׳ *!לדינו מלך העולם׳ אעזר

v -• ד ד I v ד - ד :ד י• "י •••ו

3ףשנו ?מטותיו לצ^ר ?גל מ^ות ציצת:

עטיפת הטלית 8. - - - . -;

Before putting on the טלית *>*y

י אלוד גדלת מאד , י י בדכי נפשי את י הוד"והדר לבשת: עוטה אור כשלמה

T T : I T T T T ־ ־ : 1 ^V :

נוטה עמים כיריעה: לשם יחוד קודשא בדיך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ליחד שם י״ה בו״ה ביחודא שלים בעזים בל ושראל: הריני מתעטף גופי בציצת בן תךזעטף• נלזמתי וךמ״ח אברי ושם״דה גידי באור הציצת העולה תיךע״ג, וכשם שאנימיתבפה בטלית בעולםיהךה כך אןכהילחלובןא ךרבנןיו״לטלירת נאדה לעולם הבא בגז עדן. ועל "ידי מצות צייצרז תנצל נפשי ורוחי ונהמתי ותפלתי' מן החיצונים, והטלית יפרועז כנפיו 'עליהם ועילם ?נשר י?גיר קנו;גל גוזליו ןרסף׳ ויסדיא חשובה מצות ציצת לפני הפןדוש ברוך הוא כאלו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה ותרי׳יג מצות

: ־ • ; T I : : ־ V T : T : T : ־ :T I V • : 1 T I I V |• : ־ ־ |

התלויכם בה, אמן םלה:T V | ״ T T • I -

BLESSING UPON PUTTING ON THE TAI.LIS

$תך אתה ץ אלקינו סלף העולם,ת י ו ומנו י צ מ #8ר קדמונו ב

להתעטף בציצת:

9 עטיפת הטיןית מדרילך חםדןז אלהים, ובני אדם בצל כנפיך ;חסיון: .;דין מדשן ביתך ונחל עךנןך תשקם":"כי ע^ך מקור דדים, באודך נלאה'אור: משוךחםדןז

לידעיך וצדקתך לי&דילב:Bffore putting on the תפלין say:

לשם יחוד קודשא בדיך הוא ושכינתיה, בדחילוז״לים ?שם כל וךחימו, לחד שם י״ה בו״ה ביחוךא ישראל, "הנני מכון בהנחת תיפלץלקיים מצות בוראי, שצונו להניח תפלין, ככתוב'בתורה, ולןשרתם לאות על ידך,}היו לטטפת בין ?גינןך. והם אךבעפךשיות אלגי ישמע, והיה אם שמע, קדש,'והיה כי יבאך', שיש בהם ייחודו ואחדותו יתברך שמו בעולם, י ושנזכור נםיים ונחלאות, שעשה עמנו ?הוציאנו ממצרים,'ואשד לו הכיח והמכשלה בעלונים ובתחתונים לעשוות כהם'כרצונו,' ויצוטלהנןדו'2ל היד, לזכירון זרוע הןטויה ושהיא נגד הלב לש^בד בזה תאורת ומחשבותילבנו לעבודותיו יתברך שמו, "געל הראש 'נגד המוח, שהאשמה ש?מוחי עםקזאר חושי וכחותיייבלםייהיר משעבדים י לעבודתו :־הברך עזמו,' ומשפע"מצורת הפלין יתמשךזעלי להיות לי חיים ארוכים, ושפע קדש, ומחשבות קדושות בלי הרהור יחטא, ועוץ'כלל.

1 ן 0 י ל פ ד.3הת ת

ועזלא ;יפתנו, ולא!חנרדרבנו ער הרע, רניחנו לעבוד את* באעזר'?גם לבבנו, ויהי ךצון״מלפנןןז׳יוי אלד׳ינו ואלדד אבותינו, שותהא חשובה מצות הנחית תפלץ,x — • • • וי ״״ ״ 1 — ••ן v 5 ״״ •״ x * ג — ״

לפני הכןדוש ברוך הוא, באלו רןמתיה ?כל פרטיה, ודמדקיה וכונותיה, ותריי׳ג מצות התלוים בתאמין פלה:

T V | ״ T T • : ־ : - י : ־ : T I V : T I I : ־ V | :

On putting on the ל יד$ pV&F! say:

גיתך אתה;י אלפינו מלך העולם, אשר קדשנו בעצותיו וציונו להניס

ת5לץ:On putting on the #תפלין $ל רא say:

$תך אתה י: אלקיני סלך העולם< אשר קרעןנו כמצותיו מונו על

מצות ת5לין: בחך עם ?מד מלכותו לעולם ועד:

ומחכמתך אל.עליוןתאציל עלי, ומביגתך תבינני- ובחסדיך תגדיל עלי: ובגבורת ןד תצמית א;יבי וכןמי. ו׳טמן הטוב תריק על ׳טבעה קני ה & גור ת להופיע טובןז

ן י u הנחת תפל

לבריותיך: פותח את ירוד, ומשביע לכלי I ( : ־ •ו : ז V T v ־ v1 ( "1 • ; •

חי רצון:/Vartf M>רצופה ־ tht ice round the middle finger and say:

וארשתיך לי לעולם! וארשתיךד בצדק וכמש5ט ונסםד וברחמים: וארשתיך לי באמונה ו:דעת את;י:

AJter putting on the תפלין say:

רךבר * אל משה־לאמיר: כןדש ?י כל בכור פטר כל רחם בבני.יקזראל באדם ובבהמה לי הוא: ראמר משה אל העם זכור את היום הזהיאעזר לצאתם ממצהם מבית ן1בךים כי ?חזק ;ד הוציא י; אתכם מזה, ולא.יאכלחמץ: היום אתם יצאים, בחדשי?יאך;;אל ארץ הכננעני והחת האביב: ורדה כי : והאמרי^חוי והיבוסי אשר נשבע לאביתיךלתת לך ארץ [בת חלב וךבשיועבךת את העבדה הזאת בחדש הזה:" שבעת ימים תאכל מצת וביום ה&מעיחג ל;י: מצות .יאכל את שבעת הימים, ןלא.:ראה לך חמץ ולא.יראה לך שאר ?כל גבולך: והגךת לבנך ביום ההוא"לאמה בעבור זה עשה' .י; לי ?צאתי ממצהם: ודרה לך לאות.על ידך ולזכרון בין'2ינ;ך למען תך\ה תורת י: בפיך פני מד חזלו^

הנחת ?פלי1 12

הוציאך יי ממצרים: ושמרת את החמה הזאותתה כי לבאןז גי אל ארץ קמונ1ךה,'מ;מים;מימה: ו הכנעני באשר "נשבע לך ולאבותיך ונתנה לך : והעברת כל פטר רחם ליי, וכל פטר שגר בהמה

T •• : V I V v i v T : r- V I V V I V T T : : , : ־

אשר יהיה לך תכריס ליי: וכל פטר חמר תפדה צשה ואם לא תפדה וערפתו', וכל'בכור אדם בבניך ת^דה": והחת בי ישאלך בנך מחר 'לאמיר מה־זאת, ואמרת אליו בחזק'";ד הוציאנו" ן; ממצרים מבית עבדים: דת כי הקשה פרעה'^שלחנויוידדגןנ ?ל ?כור ?ארץ מצתםמ?כ'ר 'אדם ועד י ?כור ?המה, על כן אני זבחי ליי כלי פטר״רחם' הזכרים וכל בכור בני א?ךה: ותה לאות 2נל יךכה' ולטוטפית' בין

עיניך, כי בחיזיק"יד הוציאנו יי ממצרים:'• I T : • • T: I T י T ן v . J r • : ו •

תפלת השחר.

מהט'בואהליך:עקב׳מק5נ'תיף ישראל: ואני 3ריב הסרף אביא ניסך, אשתחוה אל היכל קדשף נ.ךאתך: ייי אהנתי העון ניתך, ומקום משבן בבוךך: ואני אשתחןה ואכךעה אכרנה לפני

״ עשי: ואני תפלתי לך ־;י עת רצון, אלהים בךב חסךך; ענני

נאמתזשעך: אדון עולם אישר סלך. 3מ־ם נל־וציר ננךא: לעת נעש'הכח$צו כל..אזי מלך #מו נקריא: ואחרי כבדות הכיל. לכדו:מלוך.נורא: והוא לדה והוא' דעה. והוא :הה׳ בתפארה:' ותא.אסל לאין #גי,. לה£#יל מ להחגייךה: כלי רא#ית, בלי תכלית. ולו סעיזתא אלי וסי גאלי. וצור והמשרה: ו ד׳נליכעתיצרה: ותא נסי ומנוס לי. י מנת כוסי ביום אקרא: כ:דו א$קיד רוחי. בעת אישן ואע:ירה:ועם־

רוחי גרתי. יי לי ול^ןאירא: « ״ .9* י #

>״ יגדל אלודם סי וישתבח. ^צא ואין.עת אל־מציאותו:

»אקוד ואין;היד 5יחודו• נעלם וגם אין סוף לאחדותו:

• אין ליו דמות הגוף ואינו גוף. לא שרוך אליו קךשתו:

״ קךמ־ון לכל־ך?ר א#ר נברא. ראשון ואין ראשית לראשיתו:

ר » הנו אדון עולם, !?ל־נ־ו י־וךה 3ךלתו ומלכותו:

*< שפע נבואתו נתנו אל־ «3&ר סנלתו ותפארתו: * לא ל!ם 3י#ראל 5משה עוד

נביא ומביט ארדתמונתו: m תודת אמת נתן לעמיו אל

על־יד ;ביאיו 5אמן 3ית1: >״ לא מחליף האל ולא ימיר

דתו לעולמים לזולתו: ״ צופה ויודע סתרינו•

ו ו ~~ : T ״ : ״

מביט לסוף דבי ?קרןןתון

15 תפלת עזחרית

י״ טימל לאיעז 93!־ 3מ5>[ל1. • 00ן לףןזע רע ?דןזןמי*

° ל^לח לקץ זימק מכיסנו. י ל?ד1ת £מ5י קץ ףטמןתמ

״ ©זים,njr אל ?רב זזסדו. י ?תך >גד־עד #ם תהלתו:

ברוך אתה יי אלהינו מלךו ?מטותיו נ העולם, ^רקך^

וצונו על נטילת ידים.• I T T . : ׳n ~~ : * ־

ברוך אתה ןי, אלהינו מלך העולם, אשר יצר את האדם בחכמה וברא בונלןבייםנלןבים, חלודים חלולים. גלוי וידוע &8ני כפא כבודך שאם יפתח­ ו " T • • V I I V : : • ־ I T : T • ־ :

אחל מהם, או יםתם אחד מהם, אי אפשר להתקים ולעמוד לפניך. ברוך אתה יי, רופא כל בשר

T T T ״ T : T ־ J T ) IV T : ־ : I ־

ומפליא לעשות. .

בחך אתה ין, אלהינו מל־ העולם, א^ר קד>טנו במצותיו,

־ | : ״ : ״ r־ רצונו לעסוק בדברי תורה. I ־ : T • .

ת$לת שחךית 16 והעדכ־נא יי אלהינו ארז דברי תורתה־ בפינו, ובפי

•• T : ( : •ו : • V 1" v: 7: T V :-.ד :

עמך בית.ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו׳ וצאצאי _עג£ך ביה ישראל כלנו יותןי שמך ולומדי תורתך לשמה.

ךאל• ברוך אתה י;, המלמד תורה ל?גמו י

, אלהיגו מלך העולם׳ י ^ ת א ך ח ב אשר בחר־בגו מכל־העמים וגתן לגו את־

תוךתו: ^רוך אתה גיוסן התורה:t יברכך יי דשמרך! ;אר ןי פניו אליך ךידוכ

ישא יי פניו אליר וישם לך שלום!J ד i v " T T ד גדI: • • T : •

ם שאין להם שעור: הפאה י ר ב אלו ך והבכורים, והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה.

־ : I : • :־ ד • : ־ : ד : - י • : ז

א ל ו ך ב ר י ם שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קימת לעולם הבא, ואלו הן: יכביד אב ואם, וגמילות חסדים, והשכמת בית המדרש שחרית וערבית, והכנסת אירחים, ובקור חולים והכנסת כלה, ולידת המת,'ועיון תפלה, והבאת שלום בין אדם לחברו, ותלמוד תורהיכננדיכלם. א ל ד, י! נשמה שנתת בי טהורה היא. אתה ביאתה,

T T : T י ־ • T: 1 T ־ T V T T :

אתה יצרתה, אתה נפחתה בי, ואתה משמרה בסרב• : I • : T : ־ : T ־ ־ T י : : ־ : T ־־ T : ־ : T ־־

ואתה עתיה לטלה ממני, ולהחזירה בי לעתיד לבא.־־T • T V * T ־ :־ י : • V • T1 • : י T • T ־־ i

יכל זמן שהנשמה בקרבי, מודה אני לפניך, יי אלהיv: T : I ־- ו T : •־ J V • : 1• : T T : ברוך אתה.יי, המחזיר {שמות לפנרים מתים. ואלהי אבותי, רכון בל המאשים, אדון בל הנשמות י T : ־V 1 ־

״<!ברוך אתה יי, אלהינו מלה העולם,T T |v IV ן•• V: T: ו T ־ I T

אשר נתן לשבוי בינה להבחין ביןJ ״ I • : ־ : T ״ ״ : IV ן ־־ I - T V -:

יום ובין לילה. ״יל*״ ״יזכרוך אתה יי, אלחינו מלך העולם,

T W T I V |V I•• V: T: T ־ I T

שלא עשני גוי. •י* י״ ״וברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם,

T r T |V |V j•• V: T: T ־ J T

m שלא עשני עבד. •׳יל V IT ־־| ־ .T

״חברוך אתה יי, אלחינו מלך העולם,v1T r s W ן•• v: T: T T \ ־־

שלא עשני אשת, ,>»־,T * * 1־־ T

s !״!!נסמיכרוזי אתה יי, אלהינו מלך העולם, עזעעזני כרצונו* a y

״יזברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם,T R T \v ן •••ן•• v: T: T ־־ I T

פוסח עורים. *ל* י״יברוךיאתה יי, אלחינו מלך העולם,T: T: •• V T » ־T W T K* |V |

מלביש ערמים. ״׳!ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם,

T W T | V |V I•• V: T: T ־ \ T

מתיר אסורים. ״׳!ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם,

T: T: •• V T \ ־־T W T |V |V |

m * .זוכןף ?פופים

?לת עזךורית 18 ז ו

״״! ברוך אתה יי, אלהינו מלה העולם,T: T: I T ־ T W T |V |V |•• V

רוקע הארץ על המים. * ?־. ״׳׳ברוך אתה יי, אלהיגו מלך העולם,

v1T T |v י־ן• I T ־ v: T: T

העושה לי בל צרכי. יי*«״* I T T V * T

״יזברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם,T W T Jv |V |•• V: T: T - I T

« י המכין מצעדי גבר. י ״׳!בחך אתה יי, אלדזינו מלך העולם,T1 I T ־־ T T \ V |V |•• V: T:

אוזר ישראל בגבורה. ״י! בתך אתה יי,'אלהינו מלך העולם,

T ן — T 1**1** I** *•** T* T >ך

עוטר ישראל'בתפארה. '׳יי* יי ״׳זברוךיאתה יי', אלהינו מלך העולם,

T Jv |V ין• v; T: T - ן \ T

j קהל אט! ־ Q ^ ע י ל ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם,T: T: I T ־ T T I V |V |•• %•

המעביר שנה מעיני ותנומה מעפעפי.

ן מלפניך יי אלהינו ואלדד אבותינו. ו צ יהי ר ו1 • ו ״ "־ : • " V : T : I l - ־ T 1 • : T •

שתר גילנו בתורתך, ורבקנו במצותיןד. ואל תביאנו לאו 1 : ־ : • ״ 1 : • • • • ־ :״11 : : v T11 : ו v - : • ״

לידי חטא, ולא לידי עברה זעה, ולא לידי נפיון, ולא לירי בזיון. ואל תשלט בנו יצר הרע. והרחיקנו מאהם

T J " 11" • : T : ־ T V I " IT •1 : ־ ־ : ־ 1 י ״ •

רע, ומחבר רע. והבקנו ביצר הטוב ובמעשים טובים.• - . - : - I" : 1V 1": ״ ־ T : T ״ T

וכוף את :צרנו להשתןגבד לך. יתכנו היום ובבל יום לחן

ת י ר ס ש ת ל פ * 1 9

ולחסן- ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו חזן ותנמלנוו ״ T ••ו : • : : ״ V : • • 1 I •• : • •ד - V I V 1 :

חסדים טובים.• ז ד

ברוך אתה יי, גומל חסדים טובים לעמו ישראל, יהי רצון מלפניך יי אלתי ואאד אמתי; שתצילני היום ובכל יום מעזי פנים, ומעזות פגיע מאדם רע,'ומחבר רע׳ ומשכן רע, ומפגע ךע, ומשמן המקחית, מדין r\fpT . ומבעל ךין קשת ביןישהואבן ברית ובין שאינו בן ברית. אלחינו ואלדד אבויתיני, זכרנו בזכרון טיוב לפניך. יפקךנו ב$קרת י^עה ורחמים'. מישמי #מי ר!ךם, וזכרי לנו יןאלחיני 'אהבת הקךמונים, אברהם:צחק וי^ו^ל'.ע^די'ף את־הברית. ואת־החסד, ואת־השםעה! במטבעת לאברהם אבינו ?הר המוךיה", י ואת־העקךיה י עזעקד את-קנדוק בנו,

;עלי־גבי המזבח, ככתוב לתורתך: וילי אחר הךבךים האלה והאללוים נסה את־אברהם' ויאמר אליו אברהם

V.T T ^ S ־ T •• p V J A ־ T ^ T I ־ V I . T •

ויאמר הנני: ויאמר מח־נא את־בנך את־ יחידך אשר־אהבת את־יצלזמ ־ ולך־לך אל־ארץ המדיה והעלהו שם לעילה על אחד ההרים אשר אמר אליך:דשכם אברהם בברך' ויחבש את״חמךו ויקה את־שנינעריוי או^ויואת יצחק בנו ויבסע עצי עלה ויקם וילך אל־המקום אשר­

v ־ ; T. 1J ־ v I v • ־I TJT ־ • T * J ׳ ״ ־ :

תפלת שחרית 20

-אמר־לו האלהים: ביום השלישי רישא אברהם. את־־עיניו וירא את״המקום מךחיק: ויאמר אבר^ם אלעעךיו שבר לכם פרז עם־־החמור ואני והנער נלבה עד־בה ונשתחוה ונשובה אליכם: וימה אברהם את־עצי העלה וישם על־יצחק בנו ויקה בידו את־האש ואת־המאכלת

V / S V ־ ן : V - ־1 : י . ) : T V T ״ . ז - • - :

וילכו שניהם יחדו: ויאמר יצחק אל״ אברהם אביו ויאמר אלי ויאמר הנני בני ויאמר הנה הא# והעצים'ואיה השה לעלה: ויאמר אברהם אלדזים "יראה־לו

• • • T T J* * &J V ״" • • • ־ * I T

השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו: ויבאוז ץ ־ , I T ו : ע : ״. v.v ־ 8 ? • • A : •>־! ־ T ^ : ׳־v ־

אל המקום אשר אמר־לו האלהים ויבן שם אברהם' את־־המזלח רעךיןז אתי״ העצים ו;עקד את:יצחק בנוי'וישם 'אתו על־המזלח ממעל לעצים:*וישלח אברהם

T T 8 ־ > ־ ! • ־ . IT•1' •1 ^־ • ־.1־ • * 8 י ־ .

אתץדו ויקח את־המאכלת לשחט את־ בנו ויקרא אליו מלאך ייי מן־־השמים

T • | ־ T ־ * : | > • 1 יד •• ד ־ 8 ־ : ו ־

ויאמר אברהם! אברהם ויאמר הנני:J y • ••ו• V T T<. V 8 ־ J 8־ . ־ T T V י . -

ויאמר אל״תשלח ידך אל־הנער ואל״ תעש לו מאומה כי ו עתה ידעתי כיי־ירא

* י •1 :••< ־ ך T J T ~ J • , T A : . <.ץ j ־ V T S •J~ T h : T ״ : V J I אלהים אתה ולא חשכת את־בנך את־- V • ־ :

21 תפלת שחרית

יחידך ממני: וישא אברהם את־עיניו וירא והנה־איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך

J v>״ A ־ T : jr v ־. : ־11 : ־ | : !v ־ •ץ ־ ־ •• • :

אברהם רקח את־האיל ויעלהו לעלה תחת בנו: }.יקרא אברהם'שם־־המקום ההוא יייו ;ראה* אשר יאמר היום בהר;י יראה:'ויקרא מלאך יי אל־אברהם שנית

V.* ״ A T T 8 ־ V >־C I J~ % ־ , . •JT] 8 ־ I ־ V T l "

מךהשמים: ךאמר בי נשבעתי נאם־;; בי,יען אשר עשית את־הךבך ה|רז' ולא חשכת 'את־־בנך'את-־יח¥ך: כי־־ברך

| J ״ T ו v j : • •••ו * • ) T -1 8 ד v י :

אברכך־ והרבה ארבה את־זרעך בכוכבי הש£ים וכחול אשר על־שפת הים וירש

. J ־ • : A T ־ J ' : ־ k ־ V ־ , : ־ : . ־ T ־

זרעךאתשעראיביו: והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי:

. T w •״.ו % T י | •ז ־ ־ ן : • • • ' 5 י • | V A T T V

וישב אברהם אל־נעריו ויקמו וילכו יחדו• I.V ־ T.'jlT: V T Tl״T־ J : 1 • • ־ | - ־ T < T :אל־באר שבע וישב אברהם בבאר שבע

M ־ > T I" : * >t ־ V / < • A T J - ^־" : ¥

ךבונו על עולם, יהי רצון מלפניף :;אלהיני ואלהי אבותינו, שתזכר לגו בריתי אבותינו, במו &#33*אברהם אביגו את רחמיי מבן יחידיו״ ורצה לשחוט' אותו כדי לעשות ךיצונף; כן ייכבשו רחכוף את כעטף מעלינו״' רגלו רחמייף עלי טדותיף״" ותכנס י אתנו ליפנים מיטורת ד;נף ״ ותיתנהגיעטנו יי אלתינו. במרת החםד"ובמרתיהרחמיפ־ ובטובף הגדול יעוב חרון אפף מעמף ומעיךןז" ומארצף ומנחלתף. וכןים לנו יי אלהינו $'ת הדבר ^הבטחתנו על ידיי משה עבדף

:עקוב ואף י את בריתי יצחק ואף'את באמור י וזכרתי את בריתי י בריתי אבריהם אזכר, והארץ אזכיר:'

ת 22 ח #סרי ל פ ? לעולם ;ל!א אךם ןלא #ap בסתר ומודד־! .על־האמת ןד01־ אמת בלבבו ןנשכם ןיאמר:

ר&ין ?ל־העולמיע לאעל־צךקוסינוhs אנחנו מפילים הםנונינו לפניך. כי רדומיך הרבים. מה אנחנו. מה חיינו• מד. חסדנו. מה־צדמנו. מדרישועתנו. מדר

״ : ••ו • : ־r | ־ : ד* ״ו

כוחנו. מה־נבורתנו. מה־נאמר לפניך, ייr ־ : v T1I גד ־ r * ׳

אלהינו ואלהי אבותינו. סלא כל־הנב־וריס vt ״ו ״ ״ :־ ״ו ז־ ד

כאין לפניןי• ואנשי ס#ם כלא ךזיג נם?מים בכלי מדע. ונבונים ככלי ה^כל. כי לב מעליהם וזהו וימי מיהם הכל לפניך. ומוסר האדם מךסבד^ה און. כי

הכל הכל:V IT

אבל אנחנו ע«ך כני כריסך. ב;י אברהם אחכך שנישבע ל1 כד,ר המדיה• זרע יצחמ יחידו שנעמד על־גבי 3כ1ךך. ךזכןזבדו. ?גדרת מגקב «ז

23 תפלת שחרית• •

h&p*.שמדןר}־ב1• הןראת את־שמו# וייקרו]:

לפיכך אנחנו דדבים להורות לך ולשבחך ולפארך• וללרך ול.קדע ןלסת- שגה והודיה לשמך: אשרינו מדדטיוב חלקנו ומדרנעיםנורלנו ומה־יפה יד^קנר. ״׳!אשרינו שאנחנו משכימים ומעריבים

: : • ־־ : ־ י : ״ו v : ו

2רב ןב1קר ואומרים פעמים בקגל־ייום: שמע י&ראל יהוה אלחינו

, . . .... T S ״ T I ן - ~ ״

יהוד ו אחד:T V t •

ברוך שם כבוד מלכותו לעול!ם מנד־: אר*ה הוא עד #לא נגךא {.עולם•ה הוא משנכרא {,עולם• אר1ה הוא או ?עולם סןה• ואותה הוא לעולם ר«?א• .קדש את־עמך על־מקדשי W• וקדש אות־^מך כעולמךחזןובישוןנרזך $רום ןהגגה קרגנו. ברוך ארגה יי, מקדש את־

#מך ?רבים: קהל אםן

חפלת קזךודית 24

אותה הוא י; אלדזינר כשמים וק#ךץ ובשמי השמים העליונים. אמת אתה הוא ראשון ןאתה הוא אמתן. ומבלןגךיך אק אלהים. קבץ קריך מאךכע כנפות הארץ. נכירו ויךעו כל־באי עולם. כיאתה־הוא האלהים לכךך לכל ממלכירת ל׳ארץ• אתה >5שירת את־השנדם ואת־האךץ. אודהיס. ואת כל אשר בם. ומי בכל­

• T V: T ־: T V ­ ד :

מעשר־. ידיך. בעליונים איו בתחתונים קיאמר לך מה־־תע^ה. אבינו שבשמים עשה עמנו הכד בעבור שמך הגדול שנקרא זעלינו. ושים־ לנר י; אלהינו ©ה־ #כתוב. בעת ההיא אביא אתכם ובעת קכצי אתכם• כי אתן אתכם לשםזהלה ככל עמי הארץ• כשוכי את־ ןל

שבותיכם לעיניכם אמר י; (ידבר יי אל משה לאמר: ועשית כיור נהשת וכנו נחשת לךחצד ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים: וךמצואהדן

25 תפלת שחרית ובגיר ממנו את ידיהם ואת ךןליהם: בבואם אל אהל מועד ירחצו מים ולא זימתו או ב^רנס אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליי: ורחצו

־ ! T : T ־ V • • | I ־ I - T I - •• ן . - T

ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתרה להם הה« T^ \ 1 T 1 T ן t T -I T - : - י 1 ד

עולם לו ולזרעו לדדתם: ימי רצון מלפניה־, יהיוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתרחם עלינו,

ו ־ ״ו' : ־ *• T ״ v ״ : ו * ; ־ T י • ; I .*T1 : T : •י •י

זתטחל לנו על כל חטאתינו, ותכפר לנו את כל עונותינו, ותסלח לכלT : - : י : I'* ־ ו : ־־ - ׳ז־ו ־. ־י : T - I ־־ ״ T T ; ־ :

פשעינו, ותמרה בית המקדש במהרד־ז בימינו, ונקריב לפניל קרבן התמיד שי״כפר בעדנו, כמו שכתבת עלינו בתורתזד על ידי משד­

... - I I V T : I T T״ : I ־ T V : ו ״ ד : - • T ­

•עבדך מפי כבודך/ כאמור:

וידבר יי אל משה לאמר: צר את בני ישראל ואמרת אלחם את קרבני לחמי לאשי

• : • י ו : ד • - T ד | - - S T I T I

ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו: ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליי כבשים ב;י שנה תמימםשנ:םלירם עדה תסיר: את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים: ועשירית האי^ה כלת למנחה בלולדה בשמן כתירת רביעית ההין: עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליי:

T . - • ־ I ״ - • ־ ־ • ! T \ ־ T T ז

ונסכו רביעית ההין לכבש האחד בקדש הפך נסך שכר ל;י: ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמ;חת הבקר וכנמכו תעקוה אשה

ריח ניחח ליזי: ושחט אותו על ;ךך המןבח צפ־^ה לפ^

תפלת שחרית 26: ןןךקו ?ני אהלן הכהנים אות ךמו על1 *

המזבח סביב: אתה הוא יי אלהינו שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים בזמן שבית המקדש היה קים כאשר צויר/ אתם על.יד משה נביאך ככתוב בתוךתןי. ויאמר יי אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבונה זכה

T - T : • T ־ : : V : v ״ : I ז ז • -

בד בבד יודה: וזעשית אותה קטורת רוקח מעשה רוקח ?מולח טהור קוךש: ושחקת ממנה הדק ונתת ממנה לפני העדות באהל מועד אשר אועד לך שמה קודש קךשיכם תהיה לכם: ונאמר והקטיר עליו אהרן קטךת סמים בבוקר בבוקר בהטיבו את הנרורה ?קטיךנה: ובהעלות אהרן את הנרות בין העלביבס ?קטיךנדת קטוךרת תמיד לפני ין

'לדורותיכם: ו

תנו רבנן פטום הקטורת כיצד שלש מאות וששים ושמונה מנים היו בה. שלש מאורז

: T T • T T : • t

וששים וחמשה כמנ_ין ימות החמה. מנה לבל יום £לס כשחלית ופלס בין העלבום.* ושלשה מנים יתרים שמהם מכניס ^כהן גדול מלא לזפניו מום הכפולים ומחזירן למכתשת בעלב יום הכפולים ושוחקן ;פה זיפה כדי שתה*י*

27 תפלת שחרית ךקה מן ה_דקה: ואחד ?שר סמנים היו ברז. ואלו הן. הןגרי ןהצפורז והחלבנה והלבונהה מור וקציעה משקל שבעים שבעים מני וכרכום משקל ששה עשיר ששה ר שבולת נ עשר מנה. הקושט שנים עשר וקלופה שלשה

T I : ד - : T T ־־ . : | - - T 7 1

וקןמוז תשעה בורית כרשינה תשעה.הבין. ייז קפריסיז סאין תלתא וקבין תלתא. ואםא חמר חורין עתיק. אין לו יין קפריסין מביב מעלה עשז כיל ק מלח סדומית רובע הל רדן כ שהוא: רבי נתן אומר אף כפת הי שהוא. ואם נתן בה ךבש פסלה ואם חפר

אחת מכל'סמניה חייב'מיתה: רבן שמעון בן גמליאל אומר הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הק^ף בורית כרשינה למה היא באה כדי ללפות בה את הצפורןא כרי שתהא נאה. יין קפריםיז למה הוא ב כדי לשרות בו את הצפורן כדי י שתהא עז-ה. והלא מי רגלים יפק לה אלא שאין מכניסין

מי רגלים במקדש מפני הכבוה: תניא רכי נתן אומר כשהוא שוחק אומדפה הדק היטב היטב הרק מפני שהקול י לבש'מים.פטמה לחצאי f כשרה לשליש ולרביעe s s לא שמענו. אמר רבי יהודה זה הכלל

תפלת שחרית 28 כמדתה כשרה לחצאין ואפ חפר אחת מכל

'סמניהיחיב מיתה:T * 7 ־ T V T י־

ו תנ;א ברקפרא אומר אחת לששים א לשבעים שנה היתה באה של שירים לחצאיז• ועוד תנא בר קפרא אלו היה נותן בה קורטובד מפני ךיחה לעמו ל' כו של דבש אין אךב ! ולמה אין מערביז בה דבש מפני שהתוךדה אמרה כי כל שאור ובל דבש ללא דזקטירו

ממנו אשה ליי:. To be said three times:

יי צבאות עמנו משגב לנו אלדד יעקב סלד,: לס יי צבאותT ד • 7 ! - : - • • ־ . T ד T . 7 :

א#ךי אדם בוטח בך: נ״פ יזי הושיעה המלך.יעננו ביום קראני: ניס אתה סתר לי מצר תצ־ני רני פלט תסובבני סלה: וערבה

T . T ־ ״ ־ T י י • V •• 7 -

ליי מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות: אכיל הוד, מסדר סדר המערכה מעזמא דגמךא ואלבאל דאבא שאול מעיכה נתלה קודמת למערכה שניה ש

v ז • . T ד - . . ־ . • • • • ז T . T ׳ : - T ־ ־

קטורת ומערכה שניה של קטורת קודמת לסדור שני גזירי עצים וסדור שני גזירי עצים קודם לדישון מןבח הפנימי ודישון מזבח הפנימי קודם להטבת המש נרות והטבת חמש גרות קודם לדם התמיד ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות והטבת שתי נרות קודם לקטורת וקטוית לאברים ואברים למנדוד־ז ומנחד־, לחבתץ והבתין לנסכין ונסכין למוספץ ומוספין לבדכץ ובןיכץ קויבק לתמיד של בין ד,£ףבים שנאמר וןנרך עליה העולה והקטיר עלידו חלבי

השלמים עליה השלם כל הקרבנות כלם:T 7 1 7 T• 7 •־ T ־ ־ T ־ ־

29 וזג^לת שחךיח אנא בלה גדולת ימינך תתיר צרודה!

* ז I T : :11

.קהל דנת.עמך ע$עו 9הרנו נורא: ;א גבור דורשי לחוךף ללכת ?זמל־פ:

לךכם מסרם רמ3!ם צדקחןי ףזמיד ן^לם: חסין זמדו#ז לרוב טולך נהל עךתיך:

T ואה לעמך פגה זולרי:קךשסך: P T שוגגרזינו.קבל וש$ע צ:עזקתני יורע תעלומות:

לרוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: רב1ן העולמים אתה ןיויתנו להקךיב רןייבן התמיר בכדערו ולהיות כוזנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם. געתה בעונותינו חרב בית

T-* Tי T. — T*•"* T ־" ״ T • ו * * J TV T ~; —

המקךעז ובטל התמיד ואין לנו לא כהן בעבודתו. .ולא לוי בדוכנו ול* יע\ראל במעמדו. ואתה צמרת ונשלמה פרים שפתינו לכן יהי

• ! I - ז - T T T ־ : : T ־ ־ ו י ־ ־ . T ר : י : T ״ . ־

רצון מלפניף י; ^להינו.ואלהי אבותינו #יהא שייח שפתותינו חעיוב ומקובל ומרובה לפניף־ ?אלו הקראנו זקךבן היןםיד במונןדו וסמקומי

וכהלבתי:T f •

On the Sabbath, לשבת:

וביום השבת שני־־כבשים בני-שנהתמימם. ישני עשרינים סלת מנחה בלולה בש^ן ונסכו: עילת שבת בשבתו. .על־עילת התמידונסבה:

• On the New Moon, לראש חדש:

ובראשי חךשיבם תקריבו עלה ליזי פריסל אחד סבשים ?ני־7קזנה אי בני־בלןר שטם ו שבןיה תמימם: ושלשה עשרינים סלת מנחדה בלולה ב$$\ לפר י האחד. ו#ני' .עשלנים

הפלת שחרית 30 סלה מנלןה בלולה בשמן לאיל האחד: ןעשדן עשרון םלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד. עלה ריח ניחחאשה ליהןה: ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל

ו ן ד • :•• 1T™ V * | י ״ ״ • ו

ורביעה ההין לפ^בש יין. זאת עלת חדש בחדשו להךשי ה^זנה: ושעיר עןייבמ. אחד לזהטאת ליהוה. על־עלת התמיד יןגשה ונסכו:

» איזהו מקומון #ל זלחים׳ קד#י קדעיםעחיצצסן3צפון.נןר ושעיר של יום הכפורים עחימתן בצפון. וקבול דמן בכלי עזרת בצפון, ודק טעון הזיה על בץ הבדים, ועל הפרוכת, ועל מזבח הזהבממה אחת מהן מעכבת. עירי הדם מיה עופך על,יסוד מערבי על מזבח החיצון ״ אם לא ;הן לא עכב:־פריםהנשר$ים,

31 ת$לת שזןריח

ושעירים הנשרפים- .שחיטתן בצפון, וקבול דק בכלי שדת בצפון, ודמן מעון הדה על ה^רוכת,ועלמזבחהזסב.מ^ה אחת מהן מעכלת׳ שורי הדם׳ הלה שופך על יסוד מערכי• של מזבח החיצון - אם לא נתן לא עכמ אלו ואלו נשדפין בכית הדשן:נחטאת הצבור ומהיד. אלו הן חטאת הצבור: שעירי לאשי סדשים- ושל מועדות. שחיטתן בצפון - וקבול דמן ככלי שרת בצפון, ודמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות: כיצד, ?להכככשופנהלםוכב, ובאלו

לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית , צפונית מערבית, מערביתדרומית.עןיריהדםהיה שופך.על יסוד דרומי, ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהנה, 5כדמאכל,ליוםולילתעדחצות: דהעולהקדשקךעים^עח^תה בצפון,וקבול ז דמה בכלי שרת בצפון. ודמה טעון

עתי־ מתנות >טהן ארבע,* וטעונה הפשט ונתוח, וכליל לאשים.ה זבחי עלמי י צבור ואשמות/אלו קאעמות, אשם מלות, אעם מעילות, אשם שפחה חרופה, אשם נזיר, אשם~ דמן מצורע, אשם תלוי. שחיטתן בצפון\קבו בכלי שרת בצפון."ויךבוןיטעון שתי מתנות שה ארבע,ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהנה/ בכל מאכל, ליום ולילה עד חצות:

התודהואיל נזיר׳ קדשים קלים, שחימתן בכל מקום בעזרה׳ ודמן טעון שהי מתנות

ת י ר ה ת ש ל פ 33 ס

שהן ארבע״ ונאכלין בבל העיר. לכלאדם,בכלמאכל,ליוםולילה

T T ״ ™ T ״ T T* — T * T — *

עד חצות.' המורם מהם כיוצא בהם, אלא, שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם

: י ם ז ך ד כ ע ל ו י שלמים קדשים קלים, שחיטתן בכל מקום בעזרה. ודמן טעון שתי מתנות שהן אףבע, ונאכלין בכל העיר," לכל אדם, בכל. מאבלי לישני ימים ולילה אהד. המורם מהם, ביוצא בהם, אלא* שהמורם נאכל לכהנים

לנשיהם }לבניהם ולעבדיהם: ח הבכור' והמעשר' והפסח, קךשים קלים שחיטתן בכל י מקום *בעזרה. ודמן טעון מתנה אחת, ובלבד שיתן כנגד היסוד. שנה באכילתן*הבכור'נאכל לכהנים,והמעשר לכלאךם\ונאכ^ין בכל*העיר, בכלמאכל, לשני*ימים'ולילה אחד. הפסח אינו נאכל אלא בלילת ואינו נאכל אלא עד חצות,'ואינו 'נאכל אלא למנויו,' ואינו'נאכל אלא צלי:

• T T V T V : V ״ : T : • T V T •.״ V

ח-פלת#חרית 34 רבי ישמעאל אומה בשלש ,עשרה מדות התורה נדירות בהן/מקל ודזומר.'ומגזרה שוה. מבנין אב מלתוצ אחד. ומבנין אצ משיני כתובים. מכלל ופךט\ומפך& וכלל. כלל ופרט וכלל, איאתההןאלא כעין הפרט. מכלל שהוא צריך לפרט, ומפרט שהואמן דכלל £ריך לכלל. כל*דבל שהיה בכלל ויצא:יצא, אלא ללמד על תצלל ללמד,לא ללמד עלעצ6וז כלו יצא. כל דבר שהידז בכלל,וייצא לטעון טוען אחד שהואכענינג יצא להקל ולא להחמיר.'כל דבר שהיה בכלל רצא לטעון לןוען אחר שלא בעדנו ייצא להקל ולהחמיר. כלי דבר שהיה בכלל ויצא לרון בדבר החדש, אי אתה יכול'להחזירו' לכלזא, עד שיחזירנו ד־בתוב לכללו בפרוש. דבר הלמד מענינו'.'ולבר הלמד מ&ופו. וצן שני כתובים המכחישים זל<זאת

'iך.,_עד #;בא הכתוב'השלישי וילריע'ביניהם ןהיךציוןמלפניף/:;יא.לד\נוואלהיאהותינו/ #:בנה בית המקדש במהרה"בימינו, ותן חלקנו בתיוךתף: וישם נןנבךף ןיךאה כימי עולם וכשנים .קדמוניות:

קדיש דרבנן

חלן יתגדל ויתחדש שמה רבא, בעלמא די ברא בריעותד, וימליך מלכותה, בהייכון וביומיכון ובחיי ךכל בית ישיךאל, בעגלא ובזמן

לןדיב ואמרו אמן: קהל אט! קהל וחזן יהא שמה ךבא' מברך לעלם ולעלמי עלכדא:

הץ יתברך וישתבח, ויתפאר ויתרוימם ויתנשא, ויתהךר ויתעלה קהל יי״! כריך הוא. חיזלעלא ך ק ויתהלל, שמה ך (־עשיית ולעלא מכל) מן כלי ברכתא ושיךתא, תשבחתא ןנחמתא,

דאמירן בעלמא' וזאמרו אמן: קהלי אט!T ״ ו : T : IT•R : • : -:-

חץ על ישראל ועל רבנן, ועל תלמידיהון ועל בל תלמידי תלמייךיהון, ועל כל מאן' ךעסקין באוריתא, ךיבאתךאהךין ודי בכל אתר ויאתר. יהאלהוןיולכוןישלמא רבא״חןא וחסךא

35 ח־נןלת שהרית ורחמין וחיץ אתכין ומזונא חית ופורכןנא מן כןךם אבוהון

ךבשבדא וארעא ואמרו אמן: ,קהל אטן !״ויהא שלמא רבא מן שמיא7וחיים(טובים) עלינו ועל כל ישראל

ואמרו אמן ״ קהל אטן חין עשה 'שלום (בעשיית השלום) במרומיו, הוא (ברחמיה יעשה

שלום עלינו, ועל כל ישראלי ואמרו אמן: קהל

מזמור שיר חנכת סבלת לדוד: ארוממךי; כי דלייתני. ולא שמחת איבי לי: יזי אלדד, שועתי אלייך ותרפאני: יי'העלית 9ן"#אול נפשי. חייתני מיירדי בור: זמרו ליי חסידיו, והות לזכר

V I " : : T • T ־ I ~ י IX י • I - • •

קךשו: כי רגע באפו, דדים ברצונו, בערב ילין בכי, ולבקר.רנה: ואני אמרתי בשלוי, בל אמוט לעולם:'יי ברצונך העמדתה למורי עז, הסתרת פניך ודיתי נבהל: אליך יי אקרא. ואל אדני אתחנן: מה בצע בדמייברךתי אל שחת קיודןי עפר היגיד אמתך: שמע יי והנני: יי היה עוזר

- T: •%r • • : • י י ־ : T : T: r - I n • t• T T• ־

לי: הפכת מספדי למחול לי, פתחת שקי ותאזךני ישמחה חחלמען יזמךך כבוד ולא ידים.

יי אלד\ לעולם אוהך:ש יתום. י קד

יתגדל ויתמדש שמה רבא, בעלמא, די ברא ברעותה; המליך מלכותה, בתיכון וביומיכון, ובתי ךכל בית ישךאל,

בענלא ובזמן רןריב- ואמרו: אמן י

h3תפלת שחרית

קהל יהא שמד, רבא מברך לעלם ולעלמי ע~למ:א! לתבךך רשתכח, ויתפאר, ויתרומם, ויתנשא, ,;יתהדר׳ ויתעלה, ויתהלל, שמה דקדשא-בריך הוא, לעלא

I :"1 7 • : 7 :1 ־ 7 : •־ : .־ : • ־ : • • ־ : • :

(בעעי׳־ת ולעלא) מן כל ב-כתא ושירתה!, תשבחתא ונהמתא,T 7 \ ; : 7 7 7 7 י : I• • 1 7 •:7 7 " :

ךאמיךן ?ע״למא- ואמת: אמן! קהל אמן יהא שלמא רבא מן שמיא וחיים, עלינו ועל כל

־ . ו : ״ ן : ־־ • ז 7 ־ T •1 : ־ 7 :

ישידאל-ואמת: אמן! קהל: אמן עשה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום, עלינו ועל כל

־ V7 7 " I :7 : ־ 7 : 7 ־ ־

ישראל - ואמרו: אמן! קהל אמן

הריני מומן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי.

ברוך שאמר והיה העולם.T ^ T T T ־ : T V I T

ברוך-חוא. ברוך עושת בראשית. ברוך אומר ועושה. ברוך גוזר ומקים. ברוך מרחם על־ז^ךן. ברוך מרחם על־ הבריות. ברוך סשלם שכר טוב ליראיו. ברוך חי לעד

I ־־ T ־־^ T T *״ *

קים לנצח. ברוך פודה ומציל.v I ־ - * T v T Tl1 ־ :

37 ו^גןלת פיירית

ברוך #מו. ברוך אתח ה אלהיט מלך העולם! האל האב הרחמן. המהלל בפי־

• • r * t — I T — • ™ T T T

עמו. משבח ומפאר בלשח חסיךיו י ועבךיו. ולשיח יחד עבדך נהללך יי אלהיט בשבחות ובזמיחת ננדלך ונשבחך ונפארך ונזכיר שמך ונמליכך מלכנו אלחיט״חיחיד

: ־ : * : | ־ : ••ן :v ••ן י •

חי העולמים. מלך משבחT \ I V |V י T * T

ומפאר עדי־עה שמו הגיחל. ברוך אתה יי׳ מלך מהלח

I V |V T: \ I T ־T

3תשבחות:ק״ל-nw? הודו לך קראול^טג תדעו רף־לו. קיחו 3?ל־ עלילותיו• ישירו ל1 ז

ח שבזךית 38 ל פ ?

נפלאותיו: התהללו בשם קדשו, לשמח לבי ועזיו, בקשו פניו ; מבקשי •יי: י ךר־שו י תמיר: זכרו נפלאותיו״אשר עשה, מפתיו ומשפטי פיהו:' זרע ישראל עבדו, בנילעקב בחיריו: הו^י/י אללדנו,'בכל הארץ משפטיו: זכרו לעולם בריתו, דברצוה לאלף

T • T T • : T: • I V \J : :T T י:

דור: אשר כרת ארת אברהם, ושבוער־זו ליצחק: ויעמידה ליעקב לח־ק, לישראל ברית עולם: לאמל לןזיאתןיארץ כנען, חבל נחלתכם: בהיותכם מתי מספר, כמעט ונרים בה;'ויתהלכו מנוי אל גוי, ומממלכה אל עם אחר: לא הניס לאיש לעשקם, 'ויוכח עליןקם מלכים: אל תנעו במשיחי, ובנביאי אל תרעו: שירו ל;י כלי הארץ, בשת מיום אל י יום .ישועתו: ספת בגרם את כבות, בכל העמים נפלאותיו: בי גדול לי ומהלל מאד, *ונוךא הוא על כל אלהים^בי' כל אלהי העמים אלילים, ויי שימים עשה: הודייוהךרלפניגמש$תרת עז וחתה במקומו:T הבו ליי י עמים,'הבו ל;י כבוד ועז: הבו ?;ייבבודV? שמו, שאו מנחה ובואו לפניו! השתחוי בהדרת קדש \ חילו מלפניו כל הארץ, אה

39 תפלת שחרית : • ־ - ד•

תבון תבל בל תמוט: :שמחו השמים ותנל:רעם' ודם הארץ, ויאגרו בנולבמ ;י ״ מלך: ז ומלאו, יעלץ השרה וכלי אשר בו:'אז :רננוn לשפוט'ארז o עצי היעה מלפני;י,' כי הארץ: הורו ל/י כי טוב,1 כי לעולם חסדו: וא&רו הושיענו אלוד:שענו וקבצנו והצילנו מןיהנרם להודות לשם י קרשיןז' להשתבח בתהלתןז:'ברוך ;י אלהי י>ראל מן העולם ועד העולם, ויאמרו כל י העם אמן והלל לל: רוממו ליי א־להינו והשתחוו'להדם רגליו, קדוש הוא ירוממו יי אלהינו והשתחוו להר קדשו, כי קדוש יי אדהי'נו:/והוא רחום:כיפר עדן ולאלשחית והרבה להשיב אפו, ולא ;עיר כל חמתו י: 'אתה 'לי לא תכלא רחמיך ממני, 'חםדןז ואמתןז תמיר :?רוט: זכר רחמיך יי וחסדיך, כי מעולם המה: תנו עז לאלהים על ישראל גאות!, ועזר בשחקים: נורא אלהים ממקדשיךאל:שלאל הואנותן עז ותעצמותלעם,'בתך אלחים: אל נקמות י:, אל'נקמות *הופיע: הנשא שפט הארץ, השב נמול על נאים: ליי, הישועה׳ על עמךיברכתך ם״להגחחיי צבאות' עמנו,

I T * T : T : t I V I I V ז : • I : ־

ת 40 י ר ס ובגולת ש

משנב לנו אלדד יעקב קלה: ;י צבאות, אשרי אדם יבטח בך: ליי'הושיעה,' המלך יעננו ביוםקראנו: הושיעה את עמך וברך'את נחלתך, ורעם ונשאם עד העולם: נפשנו חכתה לעי, עזרנו ומגננו הוא: בי בו לשמח לבנו, בי בשם קדשו בטחנו: לזד חסדך י; עלינו, באשר יחלנו לך:' הראנו יי חםדןז!ך תר! ן לנו: קומה עזרתה לנו >דנו למען # י חסדך : אנכי יי אלהיך המעלך מארץI ״ •-•ו v ן I I ־ ־ ־ : V ׳ . ' : T : * T I I V :

מצךלם, הךחב פיך ואמלאהו: אשרי העם ואני שככה לג אשרי העם שץ אלהיו: בחסדך בטחתי ינל לבי בישועתך, אשירה

״ T:ליייבי לסל עלי T

X T T • T ־

ךב ןםח»» ,ןןךב יום כפור said on »<» & מזמור ?תודה גon npe חול המועד #ל . מזמוי לתודה.

T t • t •

" ?ל־האךץ: עבדו *ודיי ?^?חה. לרעי ל

באו ל§ניו בךנ;ה: ךער כי יי הוא אלהים. הוא ?שנו ולו אנחנו. עטו וצאץ סךעיתו: באו שזעריו בתוךד־ז חצלרציו בתהלדה.חזזךוודו לו ^ךכו שמו: 3י טוב יי׳ לעולם דזקןדו. ,געד־דר

ודר אמונתו:T מי

ת י ך ח ת ע ד י פ 41 ח

יהי כבוד יי לעולם. ישמח : י : ~ T:T ־ : ־

יי במעניו: יהי שם יי מברך מעתה| •• -~ ד T T : T T : ־ : : • : :

ועד־עולם: ממזרח־#מ#עד־מבואו מהלל שם יי: רם על־־כל־טים ו יי.

T! T ^ T T I T *• S

על השמים כבודו: יי #מך לעולם. יי זכרך לדיר־ודיר : יי בשמים הכיןI • ־1 י ״ T ־ TJ T : | : : י T t

כסאו. ומלכותו בבל מעזלה: ישמחו • : ־ : ־ T IT T י : :

השמים ותגל הארץ. ויאמרו בגוים: : I V |T T ״ T : ־1 י T ־

יי מלך: יי מלך. יי מלך. יי יטלןיI : * | V Tl I T T TJ י I T T TJ | V :1

לעולם ועד: יי מלך עולם ועד. אבדו נוים מארצו: יי הפיר עצת נרם. הניא מחשבות עמים: רבות מחשבות בלב־אי^ז. ועצת יי היא תקום: ־עצת יי לעולם תעטד. מחבבות לבו לדר ודר: כי הוא

T _ : • : ! ־

תפלת שחרית 42. . ן ־ ־־ - .

אמר ויהי. הוא צוה ויעמד: כי־r-\ — ז ־ - דן י יד

בחר יי בציוז. אוה למושב לו:T : • | • ד : ד f ־ T

בי־יעלןב בחר h יה. ישראיל ילס;לתו: בי ו לא־וטש י; עמו. ונחלתו.לא יעזב ״י! והוא רחום יכפר

• • • # • •

עוז ולא י^זחיר;. והרבה להשיב• T : x ; • : • : ד* \ \ ־

אפו. ולא יעיר בל־חמתו: יי הושיעה. המלך יעננו ביום־קראנו:

ו : ״ ־ •••ו v | ־ \-**״\ : ד ן

אשרי יושבי ביתך. עוד יהללוך פלה: אשרי העם שככה לו. אשרי העם שיי אלהיו:

X VI X : V T T - . T IT V T X ־ ־ -

תהלה לדוד.• T | T * I

ארוממך אלוהי ה^לך.וא;ךכה שמד לעולם. מי

: ד ן ב^ל״יום אברכך. ואהללה שמך לעולם ןJ גדול יי ומהלל מאד. ולנדלתו אין חסר

I T-| ־ l T \ I X I T: •:Tv

דור לדור ישבה מעקיך• ונבולתך.ינידו: הדר כבוד הוךך. ולבדי נפלאתיך אשיזחה:

43 חפלת לדחיית !rreg נוראתיך יאמרו. ונךלתך אספךנה:

זכר רב־טובך יביעו. וצדקתך !־רננו: חנון ורחום יי. ארך אפום וגךל־זחסד: טוב־; לכל. וךח^יו על־כל־מעשיו:.

י(יל־מעשיך. וחסידיך יבךכוכה: יוךוך יז כבוד מלכותך יאמרו. וגבורתך ידברו:

להודיע. לבני האךם נבול^יו. וכבוד הךר מלכותו:

מלכותך מלכות ?ל־עלמים. וממשליןך ??:ל­ דוד ודר:

סומך;י לכל־־הנפלים. וזוקף לכל־הכפופים: ?;תי כל אליןי ישברו. ואו^ה נותךלהם ארד

אכלם בעתו: פותח את־יךיך. ומשביע לכל־הי רצון:

צריה, יי בכל־דךכיו. וחסיד בכל־מעשיו:T : T l I ־ -:T: • T l TT: T

כ^רוב יזי לכל־קךאיו. לכל אשר יקראהו בא0ת: ךצון־יךאיו_;עשה• ואת שועתם.ישמע ויושיעם: שומר לי את־?ל״אה?יו ואת־^ל דורשעיםם

?#מיד:

ורית 44 riSsff #ןו ש ך ר פי. ויבנךך $ל־5^ר שם ן ב ד ת גי י תהל ז ז ח

: ^ד לעולם וך דיה. מע^ה ועד־עולם. הללרה: ר ? ואנחנו נ

הללויה. הללי נפשי את־יי: אהללה• • T • • . • r •

יי בחיי. אזמרה לאלחי בעודי: 8ל־ תגמחו מריבים• 3גךאךם ו שאין ליו תשועה: הצא רוחו יישב לאדמתו. ביום ההוא אבדו עשתנתיו: אשרי שאל.יעקב גןנןחי. rep על־יי אלוץו: ע^ה ^סים וארץ. את־סים ואת־?ל־א?זר־?ם. ל,שמר א9!ת לעולם t ע^ה נ#ז?ט ז לעשוקים. נהן לחם ילרע5ים. ;י מהיר אסורים! יי ?נורים. יי זקף 5פו9ים. ייאלזב צדיקים; יי ש«ר את־גרים. ;תום ואלמנה יעודד. וךךך 5רשעים יעות: ״תיןןלך י; לעולם: אלחיך ציון לדר ןדר.

הללויה:

45 רןנןלת #חךית הללדה, כי טוב זמרה אלדדנו כי נעים נאוה תחלה: בונה ירושלים יי״״נדחי ישראל יכנס: הרופא לשבורי לב, ומחבש לעצבותם: מונה •מספר לכוכבים, לכלם שמות יקרא: גדול אדנינו ורב כה, לתבונתו אין מספר: מעודד ענדם יי, משפיל רשעים עדי ארץ: ענו ליי בתודה, זמרו לאלדדנו בכנור: המכסה שמים

I : • - •. ־ T V -ן • : T ~ 1 ״ "

בעבים, המכין לארץ מטת המצמיח הרים חציר:• T • T - [־ ־ : ־ T T ז | ו : • ־ ״ י I ז ז

נותן לבהמה לחמה. לבני עירב אשר יקראו: לא בנבוךת הסוס.יחפץ! לא בשוקי האיש לךצה: רוצה יי את יראיו, את המיחלים לחסדו: שבחי ירושלים את יי, הללי אלחיןז ציון: כי חזק בריחי שעריןז, ברך בניך בקרבך: השם נבולןז עלום, חלב חטים ישביעך: השלח אמרתו

T : • ־ 1 \ ־ " r י - I • ״ V י I • • T

ארץ, _עה מהרה לרוץ דברו: הניתן שלנ בצמה כפור כאפר יפזר: משליך קרחו נפתים, לפניV I : ־ ״ ־ : • | ־1: : י • • / ״ " T :

קרתו מי יעמד: ישלח דברו וימסם, ישב רוחו יזלו מים: מניד דבריו ליעקב, חקיו ומשפטיו לישראליזילא עשה כן לכל נוי, ומשפטים בל

• T : • ־ T I I •• T IT ״ T : • ;

ידעום הללויה: הללויה ו הללו אידיי שךה^עם • הללוהו במרומים: סקלוהו פ:ל־מלאכיו•

הללוהו ?ל־»;איו:הללות שמש ןללס. הללוהו ?ל־כיוככי איור: הללוהו שמי השמים. והמים אישר מעל הש$ים: יהללו את־ישם יי. בי הוא צוה ונבראו:תן ןלא־ צעמידם לעד לעולם. לוק־ !עבור: הללו אודץן מךל׳אךץ• תניניםש וברד שלנ וקיטור. וכל־תהמיורת: ^ תה nyo עשה דבריו: הלךים לכל־ ובעיות• עץ >5רי וכל־ארזים: התה וכל־ בהמה. רמש וצפור כנף: מלכי־^רץ ןכל־לאמים. שרים וכל־^5מי ןאךץ: בחורים ונם־כתולות. זקנים עם־מנדים: להללו את־ישם כי־נשנב שמיו לכדו. הודו על־אךץ וש^יםךןףךם קרן לעמיו.הלה לכל־הפיךיו• לבני ישראל עם ו

קרביו• הללויה: הללויה ו שית לזיי שיר חדש. תהלתו בקהל הסירים: ישמח ישראל בעשיו.

_ _ ... 47 תפלת שחרית . .

מי־צי־ון ידנילו 3מלכםז לחללו שמיו 3מחיול. 3תף וכנור ממרו־לו: כי־ריוצה יי בעמיו. לפאר ענוים בישועה: .יעלזו הסירים ?לבור• ירננו על־מישכבותם: דוןןמיות אל «דו;ם• וסרב פיפיות $ךס: לעשיות נהמה כטייס• תוכחות בלאמים:

T . דד | & ח

לא&ר מלכיל,ם 3זלןם. ומ^ויסם מבלילט $#0ט ?תוב.ק־ד כחל. לןגע&־ת

א ל?ל״ס5יךיו. מללו״יהג ו ה

הללו:ה, חללו אל 33ןדש1, חללוהו ברקיע עזו: י חללוהו כגבוריתיו, יהללוהו' כרב גדלו: הללוהו בתקע nftw הללוהו בנבל וכנור: הללוהו בתןש ומחול׳ הללוהו בטנים ועןב: הללוהו בגלגלי #מע הללוהו' כגלגלי תרו^ה:״חכ'ל הנ^מה תהלל :ה׳ ן־זללרה: כל

rnppkt תהלל:ה׳ הללו:ה:•

בחך ל: לעולם אמן ו ואמן : ברוך י מציון שק לרו^לם סללרח: ברוך ,יי אלדזים אלהי :שראל. עשה נפלאות לבדו: וברוך שם בבורו לעולם. ךמלא כבודו את־בל־הארץ.אמזוואמז:

ישתבח.

­ ויברך דויד את־יי לעיני בלT . . * ׳ • : T | V IT • ״ :•ך • ­

הקהל ויאמר דויד. בחך אתה ייT: T ־ I T • T ־ T I T ־

אלהי יעזראל אבינו מעולם ועד­- . T י• ״ T ״ T : ׳ ״ י.•:

עולם: לך יי הנדלח והנבורחT : ־: T \ : ־ • T| : T ~

והתפארת והנצח וההוד. כי־כל• 1 • • 1 • • •

בשמים ובארץ. לך יי הממלכחT T .־ ־ ־ V IT T •T: | : | 1 ־ T ־

והמתנשא לכל ו לר**ש: והעשר והבבוד מלפניך. ואתר, מושל

49 תפלת שדוךית

בבל. ובידך בח וגמרה. ובידך לגדל ולחזק לבל: ועתה אלהינו מודים אנחנו לך. ומהבלים לשם

תפארתך:I r•• : ־ : •

אתה הוא יי לבדך.אתה ע^יתX T*• 1T ־ | IV ־TS T : ־

את־השמים שמי השמים וכל־T i ־1 י T ־1 י : ״ T »

צבאם. הארץ וכל אשר עליה.* T IT־ • X V V | T t T T t| : T

הימים וכל־אשר בהם. ואתה מחיה־ T v- * : ־ T ן ־ ד : T t • ־ ־

את־כלם. וצבא השמים לךIf •1־ T ־ T : T \ V

משתחוים<זאתה הוא יי האלהים• v: T ת T ־ • ־ : ־ : •

אשר בחרת באבדם והוצאתו מאורt T : ־ : T » I ־ T f 1

ב^דים. ושמת שטו אברהם:X t - : x 1:1־ : • : ־

ומצאת את־לבם נאמן לפניך.I r T ז | T v: r x : v T IT T

rwm וכרות עמו הברית לתת הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי: w ־ דן v | ד והנרנשיי לתת לזרעו. ותקם את־ ״ : ־ T • 1 : • ־ :

so תפלת שהרית

דבריך כי צדיק אתה: ותרא את­V | " : IV T | • ־ * | I IT ־

עני אבתינו• במצרים. ואת־זעקתםI: • : • IT : V - :i *• : ־"X | T w-,

שמעת על־נם־םוף: וו1תן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל־

1 ז : • : ־־ : w :1 ^ ז :

עם ארצו. כי ידעת כי הזיה עליהם. ותעש־לך שם כהיום הזה.״״והים

T ־ : v ־ ־ : I : W- r -

בקעת לפניהם ויעברו בתוך־הים T- ^ ||T • : ״ TI V״ ~ : :

ביבשה. ואת־רידפיהם השלכתT : • • ״ : ־ . ־ • • : v : T I ־ ־

במצולת כמו־אבן במים עזים:• 1 • I v !V • S : ־

ויושע יהוה ביום ההוא את־ ישראל מיד מצרים. וירא יעזראל

: • T T ״ י : T ״ * ־ י : IT י ־ ־

את־ מצרים מת על־ שפת הים: וירא ישראל את־היד הנדילה אשר ע&ד. יהוה במצרים וייראו ה עם את־ יהודי. ויאמינו ביהוה ובמגזר. עבדו:

ו — T : * ו ־ • ן - r 4 :

אז;שיר משה וכני :שדאל את השירה הזאת ל:י ויאמרו לאמו־: אשירה לד כי גאה נאה, סוס וירכבו ךסה כ:ם: ;גזי ןומךת :ה ויהי לי לישועה, זה אלי ואנוהו אלהי אבי ואריממנהו: יי איש מלחמה, יי שמו: מרכבת פרעה וחילו זיךה ב:ם, ומבהר #לשיו 9כעו כ:ם סוף: תהמת יכם:מו, :רדו כמצולת כמו אכן: ימינך י: ;אךרי ככמ׳ ימי{ף י: תרעץ ארב: וכריב נאונף תהרם קמיף ׳ תשלח חירנף י^בלמו בקש: וכרוח אפיף• ;על־מו־עם נגבו כמו גד נזלים, קפאו תהמית כלב:ם: אמר ארב ארדףאשייגאסלק^ללתמלאמו: י ד : מו רג נ5שי אריק מרבי תו #4©ת ברוהף כ&מו:ם, גללו

תפלת שחלית 52

בעוברת כ?2לם אדירים: מי המכה כאלים י:,מי כמכה מל־ר בקדש,0 י נורא החלת עשה־9לא: מ ימיו;ףתכלעמ1ארץ*0יתכחסדךה « ל עםז^אלת׳גהלתכעזף א כ־ןדע$ך:ע!מעועמיםי!תזון, חיל אחז יו#כי ©לשת: אז גכהלו אלופי אדום, אילי מואב י^חזמוו כל ישבי ב3ען: תפל לעה&ג עליהם אימתה מחד״ בגדל זרעך ירמיכאכן,עדלעברעמךי:,עד לעברעםזוקגית: תבאמו ותטעמו בהמחלתף,מבוןלשבתףפעלתך;/ימל1 י:,מקךשארניכנני:.די לעלם ועד: יזי למלך לעילם ועד:

יי מלטתד, מאם לעלם ולעלמי עלמיא.T ־ : ד : T : -ד : " I T •• : - * :

כי בא םוםפרעה ברכבו ובפרשיו בים,השב יי עלהם את מי הים,' ובניי ישראל הלמ ביבשה

T T T : ד ״ i • ״ I T T ״ V V ״ ־ :

בתוך ה;ם.

53 תפלת שחרית חזן כי ליי המלוכה ומושל בנוים. ועלו מושיעים כהה ציון לשפם את הר עשו, והיתה ליי המלוכה. רהיז-ה יי למלך־ על בל הארץ, ביום ההוא יהיה-.

V : • ־ ־ V I T T ~ IviV : T : T T 1 :

» אחד ושמו אחה. ובתורתה, כתוב לאמיר: שמע ישהאל־1,

: T : ו T ״ : - • : ד ״

T V T יי אלהינו יי אחד. ו : " V : T :

ישתבח שמך לעד מלכנו, האל המל־ך הנמל והקדוש בשמים

ן • - T ־ | T ־ : T ־ | V IV ־

ובארץ. כי לך נאה יי אלהינו ואלדדI" V: T5 V T | : * I V IT T

אבותינו שיר ושבחה׳ הלל וזמרה,־ " t • I: T T ־ ״ י : 7 :

עז וממשלה, נצח גדלה וגבורה,I : I \ : ־ IV T T : V ^

תחלה ותפארת, קדשה ומלכות, ברכות והודאות מעתה ועד־עולם: ברוך אתה י:, אל מלך, גדול בתשבחות, אל ההוךאות, אדון הנפלאות, הבוחר בשירי זמרה,

1 מ א ל ה מלד׳ אלי סי העולמים: ק

חפלת שחרית 54 חזן.ירע!יל ףתקדש ר$א #גלמא ד־־־מ־א כרעווזה. גימליך ©לכוחה כךדיכין וכיוםיכון וכמי ד^ל־כיהו

: .^ךאל 5^לה וכזמן,קריכ׳ ואמיי אםז

,יהא שמה רבא מברך לעלם ל ה ק

ולעלמי עלמיא:* • T • T •

ז יתברך וישתבח ויתפאר ויתרמם ויינשא ללו1הדר ו ח

א ו ףתעלדה ויסהליל שמה יקדקא. בדיך ה מנלא (נעשי״ת: רל.עלא) מךכיל־כךכר[»י* ןשיךתאא ונךזמתא.דאמיךן #נלמא׳_ואמרי אמן: יצשכהו

:Congregationי

ברכו את־יי המברך: קהל וחזן

$רוך יי המברך לעולם ועד: ברוך אתה יי,אלר.ינו

I " v: T : T ־ | T

£לך דהעולם, יוצר אור ובורא חשך. עשח שלום וביוךא

את־הכל: המאיר לארץ ולדרים עלית ברחמים,

T י T |V T : ־ :־ ־ V \ : ־ ( T T . . . -

ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית.••: . . . . - * T T : ־ ״ : I

מה רבו מעשיך יי, כלם בחכמה עשית״ מלאה

ןתכיך וישתבח ויתפאר גיתרומם ףתנשא שמו של־ מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. שהוא ראשון ןהוא אהרון ומבלעדיו אין אלהיט. סלו לרכב בערבות

T . T T ד־ ו

כיה שמו ועלזו לפניו. ושמו מרומם עיל־כיל־כךכה ותהלדה: ^רוך שם כבוד מלכותו לעולם ןןגד: זהי שם .:י $בךך מע^ה ןעד־

55 תפלת שחרית הארץ קנינך. המלך המרומם לבדו מאז, המשבח

v rt - IIVT:|• I V IT T : . — ״T •. t - T | - • .T

והמפאר והמתנשא מימות עולם. אלדד עולםT r ״ V: T • • • ־ : • ־ : T / ־ s

ברחמיך הרבים רחם עלינו, אדון עזבי צור משגבנו, מגן ישענו משגב בעדנו. אל ברוך גדול דעה׳ הכין ופעל זהרי חמה, טוב יצר כבוד

T ־ T T ־ " T : T - T I • •• T •• :

לשמו, מאורות נתן סביבות עזו״פגות ?באיו קדושים, רוממי שדי, תמיד מספרים. 5בוד אל וקךשתו. תהבדך י; אלד\נו על שבח מעשה

ידיך, ועל מאורי אור שעשית יפארוך פלה: תתברך צורנו מלכנו וגואלנו בורא קדושים. לשתבח שמך לעד מלכנו, יוצר משרתים ואשר משרתיו,כלם עומךים בתם עולם, ומשמיעים ביראה יחד בקול: דברי אדחים חיים ומלך עולם. יכלם אהובים, כלם ברורים, כלם גבורים, וכלם עשים באימה וביראה רצון קונם. וכלם פותחים את פיהם בקדשה ובטהרה, בשירה ובזמרתומברכים ומשבחים, ומפארים ומעריצים,

*מקדישים וממליכים:• I •

את שם האל . המלך הגדול, הגבור והנוראT - : • ־ T ־ I V IV ־ •• T ״ V

קדוש הוא: וכלם מקבלים עליהם על מלכות שמים זה מזה! ונותנים ךשות זה לזחח%הקךיש

חפלת שחרית 56 ליוצרם בנחת־רוח בשפה ברורה ובנעימה.

T • .־ • T : T T : ־ I ־1 ־ I T .• •

קדשה כלם כאחד עונים ואומרים בלךאה: מחש קדוש קדוש ד גבאות

מיא בל הארץ בבורו: י׳חןהאופנים וחיות הפןן־ע 3ךעע גדול מתנשאים

לעמת עזרפים, לעמתם מזבחים ואומרים:• / : ־ / • : •T: 1TT: ־ \ I

ברוך כבוד::ממקומו: לאל ברוך נעימות :תנו, למלך אל חי ו.ק;ם׳ זמרות יאמהו ותשבחות ישמיעו. כי הוא לבדו פועל גבורות, עושה חדשות, בעל מלחמות, זורע : v :־ T ־1־ • : ד י• -

צדקות מצמיח ישועות, בורא רפואות נורא תהלות,: : ד : • ־ ! • : - I T :

אדון הנפלאות, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בהאשית, כאמוה: לעשה אורים גדולים,

כיי לעולם חסדו״. אור חדש על ציון תאיה ונזכה כלנו. מהרה לאות.

' T I •S ״ י • T \ V : • T T ־ * :

בהוך אתה ;י, יוצר המאורות. קהלא&ז אהבה הבה אהבתנו יי אלהינו, חמלה גדולה

ו T : v : ד T :•% ״ : rr : — , - T ־ - :

ויתהה חמלת עלינו.I " T ־1 : ד T T •• •

אבינו מלכנו! בעבוה אבותינו שבטחו בך,I : : T V ו ־ " T •ו ־ : "I ־ :- :

ותלמהם חמי חיים, בז תחננו ותלמדנו.

57 תפלת שדורית אבינו, האב הרחמן, המרחם! רחם עלינו,

ז ד־ :־ I 7 - : - •• - ד ״ו ז •ו ז

ותן בלבנו להבין ולהשכיל, לשמע, ללמד וללמד לשמד ולעשות ולקים את כל דברי תלמוד תוהתןז,

v11 ז : ־ • • : :« : ־ ד : - ן״ v ד •

באהבה. והאר עינינו בתורתך, ודבק לבנו במצותיך,v1 :I • : 1״ • I •• ־: v : 11־ ד־ ז : ז ו : ז

דחה לבבנו לאהבה וליראה את שמך, ולא נבוש לעולם ועד: בי בשםקדשך הגדול והנורא בטחנו,

ו ! V • : ז T 1 ••1־ ז : ־ ז 7 : :I ז :

כגילה ונשמחה בישועתך. חק והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ, והוליכנו

. - . - ־ : 7 זו;• I : ־ ״ו . T . . . . • - : -

קוממיות לאהצנו, בי אל פועל ישועות אתה, ובנו בחרת מכל עם ולשון, וקרבתנו לשמך הגדול—

ז ז ־1: ז • ז ־ : ז I • :״1־ : זו : • : 1 -

מלה-באמת, להודות לך וליהדך באהבה. בהוד אתה יי, הבוחר בעמו ישראל באהבה.

ז ״ : ״ * : ז •* j ~ •״ ז ז J ־ ז ו « « קהל אמ;

יחיד אומר אל מלך נאמן.

שמע ישראל! יי אלהינו יי אחד. בלחש ברוד שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

ז ( : ־ : : ז ז־.•

ואהבת את יי אלהיך. בכל לבבך,I : T : T : I | V V : T : T ־־ : T ״ :

וככל נ?#ך, ולכל ?!אדך. והיו הדברים י האלה, אשר אנכי מצוך

תפלת שחרית 58

היום .על לבבך. יוכתבו לבנןך, ודברת בם, בשבתךבביתך, ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך. וקשרתם לאותעלדך', והיולםטפת בין.עיניך,ם _על ?זזות ביתך ובלעדיך. ת ^ ו והיה אם שמע תשמע! אלי מצותי, אשד

אנכי מצוה אתכם היום, לאהבה את יי אלהיכם,־a • • T • * • • a m • •

ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. ונתתי מטרM • • • • 4 • « -ך• • — * • • T • » • » w t ״• • • — • • » • » •

ארצכם בעתו, יורה ומלקוש, ואספת דגנך ותירשךI : * : I I V T : T : ־ T : I : ־ V ״ i V : : -

ויצהרך. ונתתי עשב בשדך לבהמתך, ואכלתT : I"• ־ TT : VI: • J: ־ I V : V : •S1 T : t I V T

ושבעת. השמרו לכם פן י&תה לבבכם, וסרתםv : ־ : v : ־ : • . • : • t v v T : T • דו: ד T :

ועבדתם אלהים אחהים והשתחויתם להם. וחרהT T : v T • • • • ־ : ־ : • ־ ״ • : — : v :•־ י : : ־

אף יי בכם, ועצר את השמים ולא יהיה מטר,T V 7 : • : • 1־ T ־ V ־ T : V T T : I ־

והאהמה לא תתןאת יבולה, ואבדתם מהרה מעל• : ״ T ״ - • • : ־ ־ : T ־ * : V I ״ • T T T :

הארץ הטבה, אשר יי ניתן לכם. ושמתם את דבריT ״ I ־ V : ־ : t : V V ־ : V ־.־ T ־ I V I T T

אלה על לבבכם ועל נפשכם, וקשרתם אותם לאות על ידכם, והיו לטוטפת ביןעיניכם, ולמדתם אתם את" בניכם, לדבר בם, בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך. וכתבתם _על מזוזות ביתך ובשעריך. למען ךבו ימיכם וימי בניכם

תפלת שחרית 59 על האהמה, אשר נשבע יי לאבתיכם לתת להם,

V T •* T V ־ ״ 1 ־ : ־ V • : ־־ : : T T ־ : T

כימי השמים על הארץ• וי^מר יי אל מעזה לאמיר:

. . ... ... T ן •״• ; -

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם: ועשו להם ציצת על כנפי בנדיהם לדירתם; ונתנו על ציצת הכנף'פתיל תכלת והיה לכם לציצת וראיתם

. . . . . • * : V T T T 5 V | " :

&תו וזכרתם את כל מצות יי, ועשיתם• • * * • • •

אתם, ולא תתורו אחרי לב?כם ואחרי עיניכם, אשראתםזניםאחריהע

« r • • • • « ״

למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי, והייתם קדשים לאלחיכם. אני יי אילהיכם,' אשר הוצאתי אתכם מארץ

V | V •• v : V 1 ן ״ ( • • * • ״ • • • T ,MP • • • •״" • מצרים, להיות לכם לאלחים. אני v •• :1 :־־ v ״ יי אלהיכם.

• • •

rm *ימי בקולי ו־»: יהוד! אלחיכם אמת. אמת, הציב, ונכון, ולןדס׳"רעזר, ונאמן, ואהוב

זתנןלת #דזךיית 60

וחביב, ונחמד, ונעים, ונורא, ואדיר, ומתקן, ומקבל,I 7־ . : II T ־ • : .־ : T : י • T: T : T : V :

וטוב, ויפה, הדבר חזה עלינו לעולם ועד. אמדזV v : V T T : I " T V ־ T T ־ V T : :

אלחי עולם מלכנו צור יעקב מגן ישענו. לדר ודר הוא קום, ושמו קום, וכסאו נכון, ומלכותו

ואמונתו לעד קימת.I7T v : v ־ ־ V ד I

ודבריו חיים וקימים, נאמנים ונחמדים, לעד• ד ־ v : • rv: T V : V •: ד • 71־ T T :

ולעולמי עולמים, על אבותינו ועלינו, על בנינו ועל- : I " T ו ־ 7 ״ ו : ־ ״ • ־ : : ״ ד

דורותינו, ועל כל דורות זרע ישראל עבדיך.) W 7 ־ ־ • : 7 ״ : I V 7 ־ i. I "

על הראשונים ועל האחתניה-ךבר טוב ו_ק;ם. לעולם ועד, אמת ואמונה, חוק ולאייעבירה״אמרה,

v v : ־ 1 : : ־ v v 7 1 : 7 ז,.׳ :

שאתה הוא יי אלהינו ואלהי אבותינו, מלכנו מלך" I V I V I ־ ••I ״ : " I ״ ״ : " V 7 ־ 7 7: :

אבותינו. גאלנו גאיל אבותינו, יוצתו צור ישועתנו,ו " I : 7 " : | ־ " I ״ : ־ " :־ "1 :

פודנו ומצילנו מעולם שמך, אין אלחים זולתך.I: • v7 v v : T 1 ״ 1 1 • J״ו ״ , • ו ־ •

עזרת אםדזינו• אתה הוא מעולם. מגן ומושיע לבניהם אמריהם ?כל־ דיורןדיור: כרום עולם מושכך׳ ומשפטיך וצדקהך עד־א^סי אךץ: אשרי איש שיישמע למצותיך ןתיוךהך וךירך ישים ומלך גביור לריב ריבם: אמת אתה הוא על־לביו: אמת אתה הוא ארק לעמך

ראשון ואתה תא אסרון׳ ומבלגןךיך אי! לנו מלה גואל ומושיע: ממצרים גאלתנו

T1 : : • 1 • ־r~ 1 • • : ־ • V IV I T

יי אלחינו ומבית ?גלדים ?ריסנו. ?ל־ בכוריהם הרגת וכםדןי גאלת. וים־סוף

) T : I T T V : ־ ~ : T S I T T J j :

•TOW ןז דים ?5?ער* .וירדים רכסו מים צריהם. אחד מהם לא נותר:

T V ״ T V V ״ T י I- ־: ־*

על-זאת שבהו אהובים ורוממו אל. ונתנו ידידים זמירות׳ שירות ותשבחות, גךכיורת והוךא־ות לסלך אל הי ןקים• ךם וגשא גדול ונורא. משפיל ואים ומגביה שפלים. מוציא אסירים ופ־וךה ענוים ועוזר דלים ועוגה לעמו בעת שוןגם אליו:חיזתהלות לאל עליון׳ ברוך תא ומברך: משה ומי.ישראלי לך ;גנו

שירה בשמחה רבה ואמרו כלם.• T i T ־ ] חזן וקהל* יי '

מי־כמכד. באלם יי• מי כמכה נאדרT : V T I T י T t * ״ T T I T

ב?!ךש. נוךא תדזלת nfcty פלאן

ת שחרית 62 ל פ ^

שירה חךשה שבחו גאולים לשמך על־שפת קם. .יחד ןלם הודו ןהמליכו

ואמרו. יי ימליך לעלם ועד:

" , I T w : | • Tt

צור ישראל. קומה בעזרת ישראל.T י י T •י | l T • . 5 • *

ופדה כנאמר .יהודה וישראל.חוזגאלנו יי ¥?אות שמו, קדוש ישראל: ?רוך אתה

יי, גאל ישראל:T1 ־ • : ״T T

קזמונד, ^שרה771? following Prayer is said standing,

אדני שפתי תפתה ופי יגיד תהלתןז:

י אלהינו" ואלהי י ברוך אתה' אבותינו אלהי אברהם אלהי וצחק ואלהי יעקב האל מחל הגבור והנוךא אל עליון גומל חסדים׳מובים וקונה דצל הוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני

בניהם למען שמו באהבה'.•

63 תפלת שחךיסDuring the עשרת ימי תיעובה say:

״ ןכךנו לחיים מלך הי*ץ בחיים וכתבנו בספר ׳ י בעש

י החיים למענך' אלחים חיים: י "

מלך עוזר ומודיע ומנף^רוך או*ה יי אברהם ו

אר>ה גבור לעולם אדני מדדה מתים אתה רב להודיען י

^ r — ן • j ן ״״ ־ ־ • ־ • •

F r o m B , s a y & \ עצרת > } י מ 0 t i l t the first day of n :

בחורף עו#יב הרוח ומוריד הגשם:

מכל3ל חיים בחסד מחיה מחים ברחמים רבים' סומך נופחים ורופא חולים ומהיר אסורים ומקים אמונתו לישיני עפר • מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח

­ ו I *•״׳ I ״ ״ : - - : • T

ישועה :During t h e : 4rn יסי תיעובה nipy say :

בעשיית מיי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים:

ונאמן ארגה להחיות מתים: ברוך אי{ה גי י מחיה המתים:

תפלת שהרית 64When the Render >rpeals the ה ר ש נה ע Mr /o שמי l femi ה ) ש ד is said ק

גקדש את שמך בעולם'כשם שמקדישים אותו בשמי מרום ככתוב על יד;ביאך ןבןרא זה אל זד ואמר: קי״כךועז קדוש קדוש יי צבאות מלא כלתי׳ק ברוך כבוד הארץ כבודו:*י״ןלעטרצם ברוך יאמךוי יי ממקומו: י״ז ובדברי קדשף כתוב לאמה: קי-ח יימלך

יי לעולם אלהיך צייוןילדר ודר הללויה:ד אייןתיגי ן ח י ש ש ו י ד ק ך נ ת ש ־ לנצח נצחים ק ד ו ר גדלן י ג ר נ ו ד ף ו י ן ך ל: ה ת ל ולןדויש א ו ד י ג ן ל ל כ י י א ד כ ע לם ו ש לעו ו כ א ; ו ל נ י פ כ

ברוך אתה יי, האל הקדוש( בעשי״ת המלך הקדוש)

אתהקדףםו^מךךףושוקדף^ים ז בבל יום יהללוך סלה: ברוך

׳ הפךוש: ־ 1 ־ * ׳ י י י ״ ־ ) י האל אתה י אתה חוג{ לאדם דעת ומלמד

לאנוש בינה:On םוצאי #בת or מוצאי יום טוב say:

^ףןףןהוננתנו למדע י תורתך * ותלמדנו ־ 1 לעשות חקי רצונך ותבךל גייאלהיגי בין קדש להול"בין אור להשך* בין.ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה * אבינו מלכנו החל עלינו' הימים הבאים לקךאתנוילשלום השובים מכל חטא ומנקים

מיל'עון ומדבקים ביראתך: י ״

ל) חננו מאתך דעה בינה וךד&נל : ברוךא1^היי חונן הדעת:

1השיבנו אבינו לתורתה וקרבנו

* ••ן x * I |V x 1 ״ו ״ * x ״~% ״ ״יו

מלכנו לעבוךסך והחזירנו בתשובה שלמה לפניה: ברוך

אתה יזי הרוצה בתשובה: * ,־־ סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלנ־נו כיי פשענו •י כי מוחל וסולח אתה: ברוך אתה יי הנון

־ { T ־ : T ־ j T * . ן ז ן ־ ז י : י

המרבה לסלוח : ראה נאי בענינו וריבה ריבנו וגאלנו מהרה למען שמך פי גואל חזק אתה: ברוך או;ה יזי

ל *־- גואל ישראל: יFast Days the Reader says »0 "עננו" see page (fy

רפאנו יי ונרפא הושיענו

ונו^עהכייתהלסנוא^ה וממה רפואה שלכןה לכל מכותינו *מ 1ממן » w n ני אל סלך< אי[ה:ןרוךא^ה;ירופאחול

י ־ י ל ״ י עמו ד#ראל! ־ ברדעלינוייא^תנואתה^ה הזאת ואת כל מיני הבואסהי פ מ ףטל ו י י ״ נ ח ברכה( « p i *לטובה לגר?״.עלי פני והאדמה וטבענו מטובה ו^רךשנהנו'כשנים הטובות : ברוך אר*ה יי מ^לך

ז 5 « ל ״ ? j השנים תקע בשופר ןךול להרוכונו ושא נם' לקנץ ןליורןינו וקבצנו יחדמאד5עכנפותד^רץ:בתך אהדכימקכץנדהיעםי^ראל:

השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו 5בתחלה והסר ©נגנו :נון ואנחה ומלוך עלינו אתה יי לבדךזבהםד וברחמים וצדקנו במישפט: ברוךאההיזימלךאהבטן: צךקה ומשפט: (נעי״ הילך הט י }למלשינים אל תהי תקוהוצל הרשעה כרגע תאבד• וכלאיבי עמך מהרה יכרתו: והזדים מהרה י תעקר ותשבר ותמגר ותכניע 3מהךה בימינו: ברוך אתהיישבראיביםומכניעזדים.•ן ••• קהל אמן • : • . ־ : • • T : T -

על הצדיקים ועל החסידים, ועל" זקני עמך בית יעזראל, ועל פליטת סופריהם, ועל נרי הצדק ועלינו, יהמו נאי רחמיך יי אלחינו ותן עזכר טוב

T T I • • : v • ן • 1 v : T : J ־־: - r

תפלת שחרית 68

לכל הבוטחים בעמך באמת, ועזים חלקנו עמהם לעולם, ולא נבוש כי

• • ^ W 9 9• f Wi 11°**'*•*

5ך בטחנו. ברוך אתה יזי, משען א?. ומבטח לצדיקים.

ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ותשכון בתוכה כאשר דברת, ובנה

• • • I • • * • • * י

אותה בקרוב בימינו בנין עולם,T I — j * ן י י I ! ד T : T

וכסא דוד מהרה לתוכה תכין.** ברוך אתה יי, בונה ירושלים. p»־ ^

אתי*צמה'ךודיעבדך מהרה תצמיח' ודדנו תרום'בישועתך *

- ן: T •••ו ן - : •ן - : *) תשעה באב צו מנחה זאגט מען דא נחם•

ה ל ב א ר ה י ע ת ה א י .ירושלים י ו ל ת אב א ן ו ו י צי ל ב ת א ט א י ה ל יי את ב ר ח ה ה • ו י י בנ ל ב ה ס ל ב א ה • ה מ מ ו ש ה ה ו ע מ ה ה ו ב ר ח ה וה ש א ר ת ו ב ש ו א י הי ב ׳ ו ש ו ן י ה מאי מ מ ו ש ה ה • ו ד ו ב כ ה מ ר מ ה ה • ו תי ו נ ממעום • י כב ו י כ ד ב ו ה ע רשו י י : ו ת ו נ ו י ג ה ל בלעו י לדה• ו א י ל ה ש ר ר י באישה ע חפו

• • T w: T ^ T | T \ ; ־ : - T | T T T ' ""* ־ץ•T • . T

ר מ ן ציון ב ן • >;ל כ ו י עלי ר ן הסי ו ר ו מ יהרג ב • ו ך ה ישראל ל . ת _עמף לו א טן י וי לנגי .על חלליהם י מ:עי .?עגייי׳גל ב לה י ל של;ם תיתן קו יח' , ו ה כ ב תר ו ׳ ג ה • כא ת ו נ ב ד ל י ת ה ע ת ה • ובאיש א ת צ , יי באיש ה י $תד חלליהם • כת ת ך א ו ר : ב ה כ ו ת ה ב ד אהי ו ב כ ל ב ו י ב ש ס ת א מ ו י ה ה נאם י ה ל ואני אהי

; ם י ל ש ו ר נה י בו ן ו ו י ש צ ח נ ־ י יי כ

לישועתךר5 כי אר*ה גי כמנהלו. קרן ישועה.

שמע קולנו יי אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלוזנו * כי אל שומע תכלות ותחנונים ארגה ומלפניך ימלאנו תשיבני': כי אר*ה שומע רקם תכלת עמך'ישראל ברחמים:

ברוך אתה יי שומע תפלה: רצה יי אלהינו בעמך ישראל ובתפלתם והשב את העבודה

t —. T V ״ T t X T ' J י

On Fast Days the following is said:

עננו •יי ענגו ביום צום תעניתנו • כי בצרה גדולה אנהנו אל תפן אל ךשעגו ואל תסתרפגיך ממנו יואל תתעלם מתחנתנו היה גא קרוב לעזןעקנו יהי נא חסדך לנהטנו טרם נקרא אליף עננו • כדברשנאמרוהיה טרם וקראו ואני אענה • עוההםמדבריםואני אשמע • כי אתהt יי העונה בעת צרה • פודה ומציל ככל.עת צרה וצוקה *ייי • ™־ ״׳ י*! ״טייס ברוך אתה' לי העונה נעת ןךדמ

7 תפלת שז-זרית 0

לדביר ביתך ־ ואשי ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון' תמיד עבודת

ישראל עמך:| v1 T״ : *

ך# ן>׳6 ש ח' א ר ד ״״׳־a־־ , ן ו מ ל ה ו /</׳» ח

ינן ואלדד אבותינו.;עלה רבא רגיע אלד! ויראה רת5ה-.רשמע ויפקד וייזכר זברוננו ופקדוננו וןכרון אבותינו וזכרון משיח בן ךוד עברך וזכרון.ירושלים עיר קד־שך יזפר־ון כלזעמןד בית'ישראל לפניך * לפליטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים' לחיים 'ולשלום ביום

: r : : ״ | : v1 •. : ־ ז־ • : ־ •ת ו : לראש חודש להוהימ פכח לחוה״ם כו

ראש החרש חנ המצות חג הסבות הזה: זכרנו ין אלהינו בו לטויה • ופקךנו בו לברכה*'והושיענו'בו למים * 7ובךבר' ישועה ורחמים חוס וחננו י ורחם עלינו והושיענו;כי אליך עינינו •י כי אל מלך 1הנון ורתם אתה: לסהזינה עינינו בשובך לציון ברחמים: ברוךאסהיי המחזיר

שכינתו לציון:

ת פ ל ת ש דו ר י ת

שורים אנחנו לך שאר*ה הוא ייאלהילוואלהי אבותינו לעלם ועד יצור ימינו מגןישענואתה הוא לדור ודור נודה'לך וניספר

תהלתיך על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאוהיךוטוכוסיךשבכלעת* ^רבובקר^הךים^הטובכילא $לו רחמיך והמרחם כי לא המו

הסדךמעולםקוינולך:'0 ם חנכה » י ר ו • :add the )oiiowing פ

#ל הנסים ועד דז&ךגןן יעל מבורות ועל

70 iatrf silently :

מודים אנחנו לך שאתה הואיי^חינוואלחי אבותינו אלחי' כל בשר י ו צרינו 'יוצר בראשית ברכות והודאות לשמךש על ו הקד ו הגדול "ו כן שהחייתנו ו ק י מתנ תחינו 7'ותקימנו וו$סוףדקך לליותינו י לחצרות' כ) לשמור ח פן י ך ולעשות דצונך ולעבדך בלב ב שלם עליישאנחנר מודים לך•

ברוך אל התראות':

תפלת שהךית 72

התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים המם בזמן הזה ^

on פדךים ° N •חנכי

בימי מתתיהו £ן יוחנן כתן גדול בימי מרדכי ואסתר חשמונאי ובניו כשעמהה מלכות יון הרשעה על י עמףף ישראל "להוכיחם תו ר ס ולהעבירם מח2ך רצונף • ואתה ברהמיף הרבים' עמדתי להם

בשו#ן• הבירהד עליהם מ ע # כ המן* לרשע י בקשד להרונ י מ ש ה ל זילאיבה את י כל היהודים מנעה ועד זקן טף ןנ#ים ביום אחה בשלושה עשר לחדש י שגים זעע5ר הוא חדים אדר ושללם'לבוז: ואתה ברהמייף הרבים הפרת את/עצתות א וקלקלת י ז מחשבתו והאבות לו גמוא ברא&ויו ותא אותו ןאת ב

בעת צרתם רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם מסרת גבורים ביד חלשים ורביםם •ביד מעטים' וטמאי בידי 1 טהורים ורשעים י ביד צדיקים הדים ביד עוסקי תוךתף ודף עשית ישם גדול וקדיהנ& בעולמף ולעמף ישראל עשית תשועה גהולה ופרקן כהיום 1הזה ואחר כן באו בניף לרביד ייתף ופנו אתי היכדף וטהרו את מקךשף והדליקו"נרות בחצרות קד#ף וקכעו שמונת '.ימיי חנכה' אילו לתהות ולהלל לשמף" הגדול:

ועלכלםלהברךויהרומסששף מלכנותמידלעולםועדג

י בדיתף. ת וכתוב לחלים טובים כל ? י בעשי

הפלת שהרית 73

וכל המים יודרך פלה ליהללו את שמך נאמת האלישוערו ועזרתנו פלה ן ברוך אתה יל הטוב שמך ולך נאה להודות: ־ : | : \ * ־•״ - : קהל אמן לש׳ץ אלדינו יאלוזי אבותינו ברכנו בברכה המישלשח בתוךדדהבתובת ־" ״' .על ידי מעזה ^בדף • האמורה צפי אהרן^בניי כ1זנים.עס החשך כאמור: יברכך'יי רישמרך: 'יאר יי פניי אליה ויחנך': ישא

T • T ||•.״ .״ I IV ״ T r T t " T l lV : I * J T J I : V T : I T I ען I I

.Aif~*Z?Zl ״ יי פניו אליך וישם לך שלום:T 1: ״ T « ••?•1ן : T T :say שחרית oj ן :

| t V ־ ***־1**יייהוברכה: V T h ״ T : * T T ז ן "

ורהמים עלינו ועלכלישר** עמך• ברכנו אבינו כלנויכאחה

T V : I T : |• T I " : T | IV " ־

באור פניך כי באורי פג-יך לנו ייאלקינותורה מים ואהבת ךוסד יוצריה וברכה לרחמים וחיים ושלומוטובבעיניך לברך| | : T ״ 4 V . : . : T : • ־ :

את עמך ישראל בכל עת וב^ל שעה בשלומך• בספיברוךארך- יזי' ב^לום: המבךךאתעמו לשר

7 ^$לת שמרת. 4-* t theSennces of .מנח ר and מעריב

ם 3י מ ךב.על ישראל עמך תשים לעו ן ל ^ אתה הוא מלך אתן לכל השלום וטוב בעיניך לברך את עמך לשראל בכלבתך אתד\י י עת ובכל שעה בשלומך: בספז מ המברך אתעמויישראל לשלום:^הל אה ושלום ופרנסה טובה נזכר מכתב ב ר ת בספר ה?ים י י י ע ע כ

לפמף אנהנויובל ע?וף בית ן^ךאל לחלים טובים ולשלום:'בחך אתה לזי עשה השלום:

^להי נצור לשוני מרע ושפתיי מדבר מרמה ולמקללי נפשי י תרום ונפשי'כעפר"לכל תהיה פתח לבי בתוךתף' ובמציותיף' תרדוף נפשי וכל החושבים עלי רעה מיהרה הפה עצתם וקללןלמחשבתם: .עשה למען #מף • עשה למעןימינף • יעשה למעויקך^תף 4עע*ה למען תורתף^ילמעןייחלצון ידידיך'הוגיעה ימינך וענני: יהיו" לרצון אמרי פי והיגיון דבי לפניף יי צוךי וגואלי: יעשה שלום במרומיו הוא יעשה עא&עלןנו

'ןעלכל ישראל ואמת אמן:ט במהךח יךץ רצון מלפגיןד ןי אלהינו ואלהי ^בותינויישיבנה בית המקד י י ממינו ותן חלכןנו בתוךתןז: ושם נעבךף ביךאה בימי'עולם ובשנים

רןךטוניות: וזעךבה לי; ממזתןתדה וירושליםיבימי עולם ובשנים נןךמו;«ותוOn Fast Days and during the ה ב י ש , ת ST עשירת., the following is said:

לתענית״צבור ולעשרת ימי תשובה אי ינו מלכנו חטאנו לפניך:

א^ינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה: אבינו מלכנו עשה עמנו למען שסך:

חדע» עלינו שנה טובה: אבינו מלכנו ברך אבינו מלכנו בטל מעלינו בל נזירות קשות:

ת י י ה 75 י1פלת ש

אבינו מלבנו בטל מחשבות שונאינו: אבינו מלבנו הפר עצת אויביו': י

אבינו מלבנו בלה כל צר ומשטין מעלינו: אבינו מלכנו סתום פיות משטיננו ומקטריגנו: אבינו מלכנו יכלה דבר וחרב ורעב ושבי

ומשחית ועון מבני בריתך: אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך:

אבינו מלכנו סלח ומחל לכל עונותינו: א3ינו מלכנו מחה והעבר פשעינו וחט^תינו

,.. - t י ז ן : •י • - .-~ •• : T ״ r T - : ״

מנגד עיניך: א׳מ מחוקברחמיךהרבים כלשטרי חומךץנו אבינו מלכנו החזירנו בתשובה שלמה לפניך אבינו מלכנו שלח רפואה שלמה לחולי עמך

אלינו מלכנו קרע רוע גזר די^ני: אבינו מלכנו זכרנו בזכרוז טוב לפניך:

I IV T : \ ו : י ד ו T : ״ T •1 ־ : • לתענית צבור לעשרת יפי תשובה לנעילה

אבינו מלכנו זכרנו אבינו מלכנו כתבנו (חתמנו) מחיים טובים: י י בספר חיים י טובים : י

אבינו מלכנו כתבנו (חרזמנו) בספה גאלה וישועה:

אבינו מלכנו כתבנו (חתמנו) בספר פרנסה וכלכלה:

אבינו מלכנו" כתבנו (חת^נו)I7 - : I " : T I I T ־" :

בספה זכיות: אבינו'מלכנו כתבנו• (התמנו)

בספר סליחה ומחילה:

אגנינו מלכנו זכרנו לגאלה וישועה':1

אבינו מלכנו זכרנו ליפרנסה'וכלכלה:

אבינו מלבנויזכרנוI" : T I T. •1 ־ : "

לזכיות: אבינו מלכנו זכרנו

לסליחה ומחילה י:

תפלת שםוית• 76

אבינו מלכנו הצמח לנו:שרעה בקרוב: אבינו מלבנו הרם סרן ישראל עמך:

v1J^ד ־ : • \ v j i v T ״ • ו ־־ ד

אבינו מלכנו הרם קרן משיחך: אבינו מלכנו מלא;דינו מברכותיך:

אבינו מלכנו מלא אסמינו:שבע: אבינו מלכנו שמע'קולני חוסורחםעלינו: א״מ קבל ברחמים וברצון אתי תפלתנו:,

אבינו מלבנו, זכור בי עפר אנחנו: אבינומלצננו,פתה שערי שמיםלתפלתנז: אבינו מלכנו, נא אל תשיבנוריקם מלפניך: אבינו מלכינו, תהא השעה הזאת שעתרחמים

ד - ד T •ו ־ : ״ו : ״ -

ועת רצון מיופניך: אבינו מלכנו, חמולעלינו ועל עוללינו וטפינו אבינו מלכנו עשה למעןהרונים על שם קדשך אבינו מל^נו עשה למען טבוחיםעל יחולך

אבינו מלכנו עשה למען באי באש ובמים־ ״ : ־1 די• T •• ־ ־1 • r •ן ־ ••ו :

על קדוש שמך: אבינו מלבנו, נקום נקמת ךם עבדיך השפוך: אבינו מלכנו, עשה למענך אס לא למעננו:

אבינו מלבנו, עשה למענך והושיענו:' אבינו מלכנו, עשה למען רחמיך הרבים : אבינו מלבנו, עשה למען שימך הנחל הגמר

י • • T - ו : • \~- r : ־ : ״ו :־ ״ T •4 :והנורא שנקרא עלינו I" T J S • V * ־ י

אלינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעיביםה עןזנו צדקה והכד והודענו: ^

The following Prayers, "והוא רחום" and ("״ויאמר דוד), are added on Mondays

and Thursdays. Both Prayers are omittedon the following days 1) on eHn ראש

during the whole Month of (2 ;ניס On (3 חנפה i) On ־ בשבטbחמ$ה ?5׳ >S On T T 1 ־ . T ' T T T "

5 (0» ל״נ בעומר < 3ורים n d d.-y after Pentecost2st of Swan until the 1from the (7, from (// ערב ראש השנה 9) on (on the 15-th of Ab 10 תשעה באב 8) on לבועות

ד ד ד ד ״ ז

.סכות until the second day after Tabernacles ערב יום 3פור

אלהינו ואלהי אבותינו, תבא לפנ;ך תפלתנו, ואל תתעלם מתחנתנו,, שאין אנו'עך פנים וקשי לרף, לומר לפניך:יי אילד׳ינו ואלחי י אבותינו," צדיקים אנחנו' ולא• חטאנו\"אבל"אנחנו

- T «--ן: : I T T נ : .— ״ו •1 :--ן

ואבותינו חטאנו:I T T ״ן - ך -

אשמנו, בנדנו, גזלנו, ךבךנו דפי. העוינגוהרעזענו. זךנו\חמסנו* טפלנו'שהןר. ";עצינו דע!'בזבנו, לצנו, מרדנוינאצנו׳ סדרנו, עדנו, פשענו, צרתו, קשינו עדיף. רשענו, שחתנו' תעבנו׳ ת?יט, תעתענו'.םךנו ממצותיך וממשפטיך' הטובים'ולאשוה לנו״ואתה צדיק על כל

הבאיעלינו׳ כי אמת עשירת ואנחנו הרשענו::( 1: • :T:־ T T" • I: • T VV1T ־

אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת, ודרך תשובה הוריתי. נדלת רחמיך" וחסדיך," תזכור היום ובכל יום לזרע ןדידיך. י תפן אלינו ברחמים, כיי אתה הוא בעל הרחמים. בתחנון ובתפלה' פדך י נקדם, כהודעת לעניו מפןךם. מחרון אפך שוב, כמו" בתורתך יכתוב. ובצל' כנפיך נחםה מתלונן, כיום וירד :־י בענן. תעבור על פשע ותמתה'אשם','כיום'רתנצב .עמושםלתאזין'ש:;עתנו ותקשיב ימנו מאמר, ?יום רקרא 5'שםיי,

המתפלל ביחיד אין אומר זד. ולא הי״ג מדות.

ושם נאמר: ויעבר יי על פניו ויקרא:T | : • T ־ T ־־ T ־ : : T ־ :

תפלת שמדת. 78 יי יי אל רחום והנון ארך אפלט ורב חסד ואמת. נצר חסד לאלפים נשא־עון ופשע וחטאה ונקה. וסלחת לעמנו ולחטאתנו מחלתנו. םלח״לנו״אבינו כי" חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו.

כי" אתה אדני טוב״וסלח ורבחםדילכלרךאיך: לעמי ודומיעי.

והוא רחום, • יכפר מון ולא ישחית, והחיה להשיב אפו, ולא יעיר כל חמתו.' אתה;י לא תכלא רחמיך ממנו, חסדך ואמתך תמיד יבחינו. הושיענו יייאלהעו, 'וקבצנו מן הנוים, להודות לשם' קדקי״' להשתבח כתהלתך. אם עונות תשמר יה, אדני, מי:עמהבי עמך הפריחה, לנגעןתירא. לאכחטאינותעשיהלנו, ולא כעונותינו תגמול עלינו. אם עונינו ענו' כנו, ;י עשה למען שמך. זכר רחמיך יי, ומורך״ כי מעולם ה$ה. :עננו י: ביום צרה, ישגבנו שם •אלדד' יעקב. יי הוגיעה, המלך יעננו כיום קראנו. אבנינו מלכנו, חננו ועננו, כי אין בנו מעשים׳ צדקה עשה ע$נול£ען שמך.

. ת י ך ל ת ש ל & 79 ת

אדנינו, אלהינו׳ •שמע קול תחנונינו.ת י ברית אבותינו, וזכרי לנו א והושיענו לנגען שנגך. ועתה אד;ית עמך אלהינו׳ אשר הוצאת א מארץ מצרים ב:ד חזקת 'ורזעש דך שם' כיום' הזה, חטאנו רשענו, אדני, ככל צדקותיך, ישב נא אפך וחמתך מעירךירושלים הר קדשך.כי בחטאינו ובעונות אבותינו, י ירושללם י ומ&ןי לו־ד^ה לכל סביבותינו. ועתה, ישמע אלודנו אל תפלת עבדך יואל תחנוניו, והאר פ1־יך על מקדשך רושמם'מגען

אירני: הטה אלהי אזנןז ושמע, פקח עעןןד וראה שוממותינו, "והעיר'אשה'נרךא שמןז'עליה. כי לא יעל צהקותינויאנחנו' מפילים'תחנונינו ל|ני^ כי על רדומיןז הרבים. אדני שמעת אתי םלחה, אדני הקשיבה, ועשה ^ריבי^ןזימןז נקרא עלי עירןז' ועל

תפלת שהרית. 80 עמןז. אבינו האב הרחמן, הראנו אות לטובה, וכןבץ נפוצותינו'מארבע בנפות האךץ\בירו וידעו כל הגויים, בי אתה :; אלהינו. ועתה ״אבינו אתתי' אנחנו החימר ואתה יוצתו,' ומעשה יהןזיבלנו. הושיענו למען שמיןז,תת[ צורנו מלכנו וגואלנו. fnnvf על י עמןז,"' "ואל: נחלתןז רחךפה למשל יבם גדם, למה ייאמרו בעמים איה* אלהיהם. ;דענו כי חטאנו,ז ואין' מי'מגמד בעדנו,"שמןז הגדול יעמה לנו"בעת צהה. ידענו כי אין בנו מעשים, צהכןה., עשה'עמנו למעןישמ^כרךום אב על בנים, כן תרחם י; עלינו' והושיענו למען שמןז. חמול על עמןז, רחם על נחילתןז, חוםה נא כרוב דחמיןז, תנו ועננו, כי לןז"':; ךהצו/קה, עשה*

י נפלאות בכל עת:י • : T : •

הבט נא, רחם נא על עמך מהרה למען שמך, ברחמיך הרבים יי אלהינויחוס ורחם וד\עןיעד\צאן'מךעיתך! יואל ;משל בנו.קצף', כיי לך עינןניו תלויות. הושיענו למען שמך, דחם עלינו למען בריתך,'הביטה ועננו בעת צרה, כי י לך ;יי י הישועה. בך תוחלתנו, אלוה סליחות,'אנא סלח נא, אל טוב וסלח, כי אל

י מלך חנון ורחום אתה:

ך י תראה ל6נ ם, ו ן הבתרי ת בי י ר ב הבט ל ר ו ו כ ך חנון ורחום, ז ל אנא מל ך הגדו מ י ש , חננו יעננו, כ ו נו מלכנ ן יע*ראל. אבי ד למע חי עקדה י

| ־>־• I • • י ״ T |" ! ן ־• T •• T I • I ־,־ I • T ־••1־•

. הנין ורחום, ך ה עמנו כחםר ש ת ע ל ע כ ת ב פלאו נקרא עלינו, .עעיה נI J ־ . • | I י T • ־ ״ ־ I ׳T T *־! ״ ״ « T i T » ו

ל , מחסני, א ו עה. אבינו מלכנ דו ך הי י ל , כ ה ר ת צ ע הביטה ועננו ב, ך הושיענו ב ו ב ט ו ר כ ך, ו ' יי, וחסדי ך ר רחמי ו כ , ז ו נ ע מעללי ו ר תע>& עמנו' כI> 1 1 I ־ •ד .ן ו - T- I ״, י 1 - ו־ •ן T ־ ־ י־ | • |T • ־| -

וחמל

, ו בנ ל תעז ו א נ ר ו . צ ך י ד ע ל ב ר מ ח ו אלוה א נ י אין ל וחמל נא עלינו, כ| • | I" Iן ־־ ־ ־ • V T I ־ • • • - - ן י . : | T T T"|T I • ־«־

ר ב ד מ ב ומיטבי ו ר ח ה מ ר צ ו ק י נפשנ , כ ק ממנו ח ר ל ת , א ו נ אלהי ׳ י יו יי אלהינו, מנ י ך קוינו, ואל תכל י ל , כ ה ויגון הצילנו ר ל צ כ מ וממגפה, ו

ן " vi T I ן ן s - ־ s • ״ • ' • I t • I T : T T T • T •• - •

ן עזמןז. דאה ו והועזיענו למע נ ת אבותי י ר ת ב כר לנו א ז , ו ו ך בנ י נ והאר פ» I l|J־ I 1 ־ ן | ו - " * * I*" ־י יי! *' * ״ •־ * ! י l י י V T T «

: ה ל פ ת כ ל פ ע ת מ ו י אתה ש , כ ו ל תפלתנ ע קו מ ש ו ו נ תי ו בצרv T - ין- ; ־• T ו • ־ ן ; ־ T • t I ״ « T ״

אל רחום וחנון, רחם עלינו ועל כל מעעןיך, כי אין כמוך, לי אלהינו, אנא לאי נא פעזעינו, 'אבינו מלכנו, ציורנו וגואלנו, אל יחי וכןים, החסין זבבח', 'חסיד וטוב על יכל מעשיך, כיי אתה הוא ^'אלחינו,' אל ארך אפים )מלא רחמים, יעשה עמנו כרוב רחמיך, והושיענו למען שמך. שמע מלכנו תפלתנו, ומיד אויבינו *הצילנו, שמע מלכנו' תפלתנו, ומכלי צרה ויגון הצילנו. אבינו מלכנו אתה ןש£ך עלינו *נקרא, אל תניחנגיאל תעזבינו אבינו, ואל תטשנו בוראנו, ואל תשכחנו יוצתו, 'כי אל

. . . ,.. . ,.. T . . * ן . .., . - • : ״ ן : • T ן ־ ־ ; "

מלך חנון ורחום אתה: אין כמוך חנון ורחום י; אלדדנו, אין במוך אל ארך אפים ורב"חסד ואמת, הושיענו ברחמיך הרבים,' מרעש ומרגז' הצילנו: זכור לעבדיך לאברהם ללצחק ולמנקב, אל ת?1 אל קשיב׳ !*ל רשענו ואל חטאתנו: שוב מתלון אפך והנחם על הרעה לעמך: והסר ממנו מכת המות, בי רחום אתה, בי בין ךרבך ע£ד, חסר חנם בכל דור ודור: היסה יי עלעמך,

והצילנו

ו;פלת 1#תףת. 82 והצילנו מזעמך, והסר ממנו מכת המנפה, ונזרה קשה, י כי אתה שומר :שךאל: לןז אדני הצדקה, ולנו בשת הפנים: מה נתאונן, מה נאמה מה נדבה ומהנצטדק, נח$^ה דרכינו ונחקורה, ונשובה אליך, בי'ימינך פשוטה לקבל שבים: אנא לי הושיעה נא: אנא'ע הצליחה נא: "אנא/י עננו ביום קר־אנו: לך ע חכינו, ילך יי קוינו׳י־לך ע'נ:חל, אל תעשה ותעננו, כי נאמוגוים, אברה תקרתם," "בל ברך וכל קומה לך

לבד תשתחוה:• • • •

הפותח יה בתשובה לקבל פושעים וחטאים, נבהלה נפשנו מרוב עלבוננו, אל תשכחנו נצח, קומה והושיענו בי יחסינו בך:'אבינו מלבנו,'אם'אין יבנו ציהקה ומעשים טובים זכר לנואת ברית• אבותינו ועדותינובכל יום ;י אחה, : הביטה בענינו, י בי י רבו מכאובינו, וצרות לבבנו: חוסה י;: עלינו בארץ ישבינו, ואל תשפוך חי־ונןז עלינו, כי *1אנחנו'ע^ןז בני בריתך:כבודנובנדם, ושקצונו' 'כטמאת T ךל אל, הביטה : הנדה: עד מתי עזך בשיבי, ותפאךתך ביה צתשרךה גבורתך וקנאתך על י אויביך\ 'הם :בושו ויחתו

מגבורר״כ

83 תפלת ^םרית. מגבורתם, ואל :מעם לפניןדי תלאותינו: מהר לכןךמיוניו רחמיך ביום צרתנו,' ואם לא למעננו למעינןז פעלי ואלי תשחית 'זכר שאריתנו, והון אום המיחךיםשמןז פעמים בכל יום יתמיה'באהבה ואומרים:

״ י י" י י שמע ישראל'יי אלהינו יי אחה:מה דוד אל גד, צר לי מאה, נפלה נא ביד לי, כי ול

הביםיהחמיו, וביהאהם אל אפילה:'T I V ־ T T ־ : T ־ • ־ : ״

רחום וחנון חטאתי לפניך, ץ מלא רחמים׳ רחם עלי וקבל תחנוני: י: אל באפך תוכיקני ואל בחמתך ת:פרני; סגני י:, כי אמלל אני, ר$א'ני י;, כי נבהלו עצמי: ונפשי נבהלה י מאד, ואתה י יי מדי מוי: שובה י:, חלצה נפשי, הושיעני לנגען חסדך: כי אין במות זכרך, בשאול טי יודה לך: :!;עתי באנחתי, אשחה בכל ליילהימטתי', בדמעתי ערשיייאמםה: עששהמכעסעיני, עתקה ככל צוררי: סורו'ממני' כלי פעלי' און,'כי שמע יי

קול

תפלת שמדת. 84

קול ככיי: שמע יזי תחנתי, יזי תפלתי ייקח•. י.בשו וינהלו מאד כל

י וכי׳ א י ״ י י י ט י ׳ JJj-J' ttEP • ש בי איו י : T T \\ ״ ו ז

( ל » Mondays and Thursdays the following ts added:

י; אלהי:שךאל, שוב מחרון אפך, והנחם ״ על הרעה לעמך:

הבט משמים וראה, כי היינו לעג וקלס בנים, נחשבנו כצאן לטבח יובל, להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה: ובכל זאת"שמך לא שכחנו, נא, אל תשכחנו. T יי זרים אומתם אין תוחלת ךתקוה, "חון אום לשמך מקוה, טהור, ישועתנו מרבה, יגענו ולא הונח לנו, החמירv1l ״ l • I T - ו : : l ־ T ד T : Tו ד ; ״ |

עבשו את כעסך מעלינו: אנא, שוב מהתנך, והחם םנלה אשר בחרת.

חומה; עלינו ברחמיך,' ואל תתעו בידי אמרים, למה יאמת הנים י איה נא אלהיהם, למענך'עשה עמנו

חסה ואל תאחר:זי אנא, שוב מךורונך, ורחם סגלה אשר בחרת. ל קולנו״תשמע ותחון, ואל:תטשנוב;ה אויבנו למתת את שמנו, זכור אשר נשבעת לאבותינו,5 בכוכבי השמים "ארבה את יזרעכם,'' 'ועתה נשארנו מעט

_ . : 1 ־ T • : ־ : V - : : ־ T ־1• ־ : V V ־

מהרבה:י ת שמך לא שכחנו, נא, אל תשכחנו. י ובכל ז

I " T ־•:T' :T t I T T I :

עורנו

85 הפלת #חךית.

עזרנו אלמי ישענו על דבר כבוד שמך, והצילנו וכפר על המתינו למעןשמך:

יי אלחי י־שראל, שוב מחרון אפזז, והנחם על הרעה לפמןן:

שומר י^ךאל, #מור עארית יע:ךאל, ואל יאבו־ יעלאל, חאו&רים

#מע י^ךאל: ;

שומר גויאחד,#מ1ר#אריתעםאחד, ואדי יאבד גוי אחד, המדודים

שמך יי אלחינו יי אחד: עומר נוי' קדוע׳ שמור עארית עם קדוש, ואלי יאבד גוי י קדוש, המשלבים כשלש קד״שות לקדוש: מתרצה ברחמים, ומתפי.ס בתחנונים, התרצה והתפים לדור עני,' בי אין עוזר: אבינו'מלבנו, חננו ועננו, בי אין בנו מעשים, עשה עמנו צדקה וחםד והושיענו:

ו { v T1v : • ״ ד ־ ״ :IT• ד ־ :־ י :

ואנחנו לא נדע מה נעשה, כי עליך עינינו: זכר ךחמיןז ;י וחסדיך, כיי'מעולם' המה:':היי חסדך' ז;י

86 . ת ר ח 1^5לת ש

עלינו, כאשר יחלנו לך: אל תזכר לנו עונות ךאשנים מהר יקדמונו רחמיך'כי ךלונו <מ&ה: חננו » חננו, כי רב שבענו בוהיבךגז החם תזכור:'"כיהואי יהע :צרנו,'זכור כי עפר אנחנו: חץ עזרנו אלהי :שענו יעל דבר כבוד שמה" והצילנו וכפר יעלי חטאתינו' למען ; * ן : v1J : - • ״ו ־ ־ ״ו•• : - 1 -ו ־ «

שמןז:ח*י קי׳״. Iiv :

M added on Mondays and Thursdays. This Prayer is omitted אל ארןז אפיםon the following days: ,{••*in חנכה;ר<&ש, the two days of פורים and פורים קטן, on ערב פסח, on תשעה באב, on ערב יום כפור, and in the Home of a Mourner

- V T : T ־ ־

during the week of Mourning ; On Mondays and Thursdays say the following:

אל ארך אפ:ם ןרב ח?1ה !.אמת׳ אל באןןז תו3יחנו. • חוסה :יי על עמך והושיענו מכל ךע.

חטאנו לך אדון, סלח נא כרוב רחמיך׳ אל. סדר הוצאת ס׳ת לשני וחמישי'

The Ark is opened. Congregation and Reader say. חון וקהל

״״״החי בנסע הארן יאמר משהן קומה ץ ד$צו'אי־ביך, וינסו משנאיך מפניך: כי מציון תצא תורה, ודכר ל: ?גירושללם י כרוך שנתן תוךה

ואל כקךשתו: ! לעמו ? פדיןי שמד, ךמדא ערמא, בריןד כתךןי ואחיך להא רעותךיעם עמך ישראל לעלם, ופרמז ימינך• אחזי

ת עזךוךית ל פ 8 ה 7

לעמך בבית מקדשך, ולאמטרי לנא מטוב נתךך ולקבל צלותנא בהחמיין. "יהא "ךעיוא יקדמך ךתוךיןד לן חלין ^^א״בגו״צדיקיא, למרחם עלי וילמנטר יתי' וית יכל ךי לי, ודי לעמךלשךאל." אנת הוא זן לכלא'ומפרנס לכלא, אנת הוא ש^יט על בלא. אנת הוא'ךעזליט עלי מלכיא, ומלכותא ךילך היא. אנא עבךא דקדעזא בדיך הוא, ךסניךנא קמה ומקמא ךיקר אותתה בכלעךן:ועךן. לא על אנש ךחיצנא ולא על'בר אלחין סמיכנא אלא באלד^'ךשמ;א,'"ךהו"א אלהא קשוט, ואותתה 'קשוט,' 'ונביאות 'קשוט, ומםנא למעבה טמן וקשויט. בה אנא רחיץ,' ולשמה קדישא.יקיךאיאנאאמר תשבחן. יהאילפוא קךמך' ךתםתח לבאי באותתא, חזן י ותשלים משאלין דלבאי, 'ולבא רכל עמך' ישהאל,

לטב ולחיין ולשלם: • • ו • *

The חזן takes the Scroll of the Law, and says,

״חנרלו ליי אתי, ונרוממה שמו יחדו:T : T : ־ : : T ־ : ־־

קהל לך :י הנהלה והגבורה והתפארת והנצח והתר, בי כל בשמים ובאךץ.'לך י; הממלכה והמתנשא לכל לראש. רוממו :י״יאלהינו, 'והשתחוו להרםירגליו מדוש הוא. רוממו יי אלהינו, 'והשתחוו להר"לןדשו,5כי

- ; :|T־ : ־ : • T|: : v ••ו : : T

מדוש יי אלהינו:|T- ו : v ; T

חח אב הרחמים, תא יהחם עם עמוסים, ויזכור בתת איתנים, ויציל נפשותינו מן השעות הרעות, וינעה

. . . . T T T י J ־ , : ״ ־ • ־ : • T ••

$&לת #חרית. 88 ביצר הרע מן הנשואים, יחון אותנו לפליטת עולמים

וימלא משאלותינו במדד, טובה'ישועה והחמים':־ • T : T T • : I 1 • ־ ״ י : 1־ "

The ־<2<ז׳ל/ חזן« the Scroll of the Laiv on the desk and the א ר ו :says ק

.fhnלה ותך$*ה מלכותו ,עלינו בזמן זקרוב ) ות m 1 )

פליטתני ובלימת עמו בית ישךאל לחן ולחסד ולרסמים ולךצון׳ ונאמר אמן: ל.נל והבו גדל לאלהינו ותנו ?בור לתוךה: כהן,קרב יעמד >ר׳ פג״פ הכהן< 5 ^רוך ש$תן תורה לעמו לקךאל בקךקתו: תורת ןזי ־ון1מי9ה מ#יכתז?פש: עדות,?יות {א$ה מחסימת 2,תי: פקודי יי,ישרים $שמחי לב: מ ןי $ךה מאירת עינים: « עז לעמו ותן. יי ן^רך ארז־עמון הוא לצל מיס לךבו׳ אמרת \\ £ירו$ה. מ כ^ל1ם• לאל ו

החוסים בו:ן ואתם הךיבלןים ביי אלהיכם, ח:ים כלכםהיום. ל וחז ה ק

ת התוהה ו כ ר י ב " T ־ : •

The Person who ts called to the Reading of the ה ר ו says the following blessing ת

ברכו• את יי המברך.The Congregation respond.

ברוך יזי המברך לעולם 1s3־•The Person saying the Blessing continues :

ברוך יי המברך לעולם ועד. ברוך אתה אלהינו מלך העולם, אשר בחר בנו מכל העמים׳ ונתן לנו את

ו ו ־ ן ד :־ IT ־ IT • ד ד ~~ ״ : ד

ל ?9י• תורתו. $רוך אתה יי, נותן התורה. קה

8 ?:כלת שהיית 9

After Reading the Section of• the fnta/ he says:

ברוך אתה יי, ולמינו #לך העולם׳ א#ר" וחיי עולם ;טע בתוכנו•. n m נתז לנו תורת

ברוך אתת יי״ נותץ התורה; ית הגומל. כ ר ב

Persons that recovered front serious illness, or escaped peril add the following:

ברוך אתה יי׳ אלהינו מלך העולם׳ הגומל לדודים טובות׳ #!מל3י כל־טוב:

The Congregation respond:

מי#גמלך בל־טוב הוא יגמלך כל־טוב סלה:After reading the last section, the ת1רה ^gD k held up.

י כני י^ךאל. .על־פי יי ; ןזאת דתוךה אקר־^ים משה ל?: כ_יד־משה: עץ־סיים ל,יא לטחדקים ןתמכיל׳ מאשרם: #רך :מים בימינה ךךסיד, דךכי־צעם לכלתהיביסיה קלוד: * ח5ץ למען }יךקו !{.דיל תורה נקר ל?בו בשמאלה ;

גיאדיד:

After חנון^< Pacing the ,Wo*' ךד י :in the Ark, say תו

ם׳ לכונן את־בית דזיןנו יהי רצון מל$ני א>נינו #ב#מי: ;תו 3תו3נו כמדךד, לימינו׳,ונאמר אמן יב את־^כי ולל להי ךצון מלןוני א^ינו עכ^מים׳ להמם ןנליבר ו_על שליטתנו ול#נו_ע מ#חית ומ$3ה מזעלינו ימ_על יןל־עמו

: 3ית י#ראל׳ ןנאמר אמן

9 ד51לת #חךת. 0 יהי רצון מל$ני אננינו שכשמים׳ לקים־בנו דגמי לשראל, הם ונשיהם ובניהם וכנויתיהם ותלמידיהם ותלמיד

תלמידיהם מל־מקומות מושבותיהם׳ ונאמר אמן: יהי ךצון מלפני אגנינו שכתמים׳ ש3שמע ונתבשר בשורות טובות ןשועות ונחמות. ויקבץ נךחנו מאךבע 3;פות

זהארץ, ןנאמר אמץ: אחינו ןל־בית־ישךאל, הנתונים בצרה וכשהיה׳ העומדים בין כ;ם ובין בנבשה׳ המקום ,ירחם עליהם ויציאם מ#רה;ילא לרוחה ומאפלה לאורה ומשןנבוד לגאלה ל׳^א ב

וכזמן,קריב׳ןנאמר אמן:On returning the םפר תורה to the Ark (ארץ הקדישן), the Reader says:

; ¥ם יי. כי מנזנב שמו לבדו ד.ללו ^רת־ ז ןידם קרן ילעמו. הודו על־ארץ ושמים. ו תדלה לכל־חסידיו. לבני ישראל עם מלבו.

| : • T . י T ־ : T . T • :

הללויה: לךוד מזמור. ל;י הארץ ומלואה. תבל וישבי בה: כי־ הוא על־למים יסדה. ועל נהרות יכוננה: מי־יעלה ?הרי;. ימי־יקום במקום 7קדשו:נקי כפלם ובר לבב. אשרלא־נשא ל#וא נ^שי ולא נשבעלמרמה: ישיא ברכה מאתיזיוצדקה ג,אלהי לשעו: זה דור הרשו. מבקשי פניך_יעקבםלה;שאו שערים ראשיכם. והנשיאו פתחי עולם. ויבא מלך הכבוד: מי־־זה מלך הכבוד. י: עזוז וגבור ;י גבור מלחמת: שאו שערים ראשיכם. ושאו פתחי עולם. ויבא מלך הכבוד: מי

־ x , . ־ י־ . . • ו • ד

הוא זת מלך הכבוד. ייזצבאות הוא מלך הכביד סלה:

. ת ד מ ת ש ל פ 9 ת 1

While the ר פ i s placed into the Ark 0 (קדש fHtO, say:

ובנחה' יאמר. שובה יי ריבבות אלפי ישראל:T . • •ד י י" . י ־ ו .

קומה יזי למנוחתך. אתה וארון עז-ך: כוהניך ילבשו־צךק. וחסידיך ירננו* בעבור דוד עבדך. אל־תשב פני משיחך: כי לקח טוב נתתי לכם. תוךתי אל־תעזבו: עידחיים היא לש־וזיסים בה. ותמכיה מאשר; דרכיה דרכי־

^ I - T I•- T I T ־. T IV T | • • ־ 1 ^ *

נעם. וכל־נתיבותיה שלום:T I V • : T 7 ו - I

השיבנו יי אליך ונשובה. חדש ימינו כקדם:IT I |7 1 T I T I | I " ״ T ־ T ~ T l 1 ־ ־ 1

אשרי יושבי ביתך. עוד יהללוך סלה:T I V | 1 ־ : ־ : W I |V •• : :

אשרי העם שככה לו. אשרי העם שיי אלהיו:T T I T I T ז ״ ז : ו ז - T ז ז T - ו -

תחלה לדוד.• T I T • I

ארו0מך אלוהי לומלך.[א?ך?ה שנ2ף לעולם הנד ז

בלל־יום א?ך?ך. ואז־,ללה שמך לעולם ו?ד: גדול יי ומהלל מאד. ולגדלתו אין חמר:

ו * ן " I •• T \: ו ו י T \ I T l T

דור לדור ;־שבח מ:עשיך. ונבודתיך.ינידו: הדר כבוד הודך. ודברי נפלאתיך אשיחה:

T ו• T | ו •••ו : • - V • 1־ ־ : *1 | ו

ועזוו נוראתיך יאמרו. ונדולתך אספרנה:T I V : . — ־ | IV > V« T| " T ! I 1

זכר ךב־טובך יביעו. וצךקתך ירננו:

וך&לת #הרית. 92

חנון ורחום יי. ארך אפים וגדל־חסד:» I T T : • ו V ן ־ - IV T I ־ ( ו

טובץי לכל. ורחביו על־כל־מעשיו: יודוך״יי כל־מעשיך. וחסידיך יברכוכה: כבוד מלכותך יאמרו. ונםךתך ;.דברו:

להודיע לבני האדם נבורתיו. וכבוד הדר­ ­ י ו T 1 ו ד ו r - • : •• ד

מלכותו :1

­ ל ? מלכותך מלכות כל־עלמים. וממשלוזך ? דור ודר:

ד

סומך ,;י לכל־הנ9לים. וזומף לכל־הכפופים: עיני כל אליך ישברו. ואתה נותךלהם את־

» T T ) ־ T - ף ״ ״ •••ו 1 : - ״ו ו ״

אכלם בעתו: פותח ארקדך. ומשביע לכל־חי רצון:

צדיק לי בכל־ךךכיו. וחסיד ב?ל־מע^'יו: מרוב יי לכל־קראיו. לכל אשר יקראהו באמת:

V! דV ו T ץ I T I | T| :T| I • V -. I T

רצוךךאיו.יעשה. ואת שו?תםישמע ויושיעם: ׳שומר יי את־כל־אהביו. ואת כל־הרשעים

• T I T T " I T ־ T T 1 :

ישמיד: חזן ־ ־ •

תהלת יי ידבר פי. ויברד כל־בשר שם קדשוT T T T J - T V| ! ־ : • I- T l

לעולם ועד:־ T ואנחנו נברך יה. מעתה ועד־עולם. הללויה: ו ו T T I- | Tי• ־ ז ו - י ־ 1 - - I -

omit» למנצח ted on #פורים קטן,פורים,הנבה ,רא חד. $ #עה באב *0 ׳חול המועד׳?5ךב יום פפור עדב יום טוב

ךן מזמור לדלי: למנ שמך * >יילם ?רה. :שנכף #ם אלהי!על,ב: #ליח3ןוןזי י מפןדש. ומצילן!ם?דך,: ?ןכר ?ל־מגז#יזי• לעילסך מ סלה: ז^־לף כלמך. ו$ל־$ילזך ימלא: נד;נהכי#וןגהך. ^ם־אל1ןינו ;ך*ל. ימלא ,:י >;ל־משאללסיך: מ13הילןג8י כי הלקיע יי משיחל. .יענהו מ#מיזקך#ל׳כגבורלת;.שע זמינל* אלי• מ־^כ ואלה ככוסים. 1א.נחני־ כ^ם־ע אלהינו נזכיר: ל,מה וירעו ן^לו. .ואנחנו.קמנו ו3סעלךד: ן: הל#י?עה. סמלך

!עננו בילם־קךאנו:

ובא לציון נואל ולאבני §שע 3יעכ|ב• נאם יי: ואני זאת בריתי אתם, אמר יי, רוסי אשר עליך ודברי *£#ר־שמתי מךך. לא,ימוטטו מפיך ומפי ךןגןי ומפיה ןעד־עוקים: $ זרע זך?5ך, אמר וזי׳ « ןא$ה ?ןח*ז יו#ב מחלות י£ך*ל: ןקרא

זה אל־זה ואמר.T • • • ־•

קדוש ו קדוש קדוש יי צבאות. מלאי כל־הארץ כבודו.'

: | V I T T T J

ית עזךזרית 94 ת ומק3לין ד! מךין ואמרין קדש בשמי מרומא עלאה בית שכיבתה. .קדיש עאא^עא עובד קבורתה• קדיש ל;5לם ולעלמי עלמיא• יי צבאיות- מליא כל־

TrT 'r:rr: ~ T:־ ד : T : j :

אךןגא זיו יכןרהז ותשאני ריס ואשמע אסרי קול• רעש גדול

ברוך כםד־יי ממקומו:טלתני רוחא ושמעת בידי קל זיע ו שגיא ד מש3חין ואמרק.3ריך|;קךאדלי

מאתר בית שכיגתה: יי ו ימליך לעלם ועד:

לזי ©למתה זקאם לגגלם יל?5ל«י גגלמיא: יי אלתי אברהם יצחמ וישראל אבותינו. #מךדרזאת לעולם ליצר מחשבות לבב ע$ך• והכן לבבם אליך: והוא רחום !יכפר עוז ולא _ישחית. והרבה להשיב

* T • T • • • • T •

ה אריגי אפו ולא ;עיר כל־זחמתו: כי־או

rrtp 95 ולגמלת טיוב וסלח. ורב חסד לכ^־קראיך:

T| 1v :j ־ : נv 1v - : T

צךקתך צךק לעולם ותיוךתך אמת. תמן אסרת ליעקב חסד לאברהם. אשר­

• • T T • • • 1 • I > • • * *

נשבעת לאבתינו מימי >קךם: ברוך אלןי יום ו יוםמגמס־לנו. האל ישודעוזנו סלה: יי צבאות עמנו* משוב־לנו אלמי!עקב סלה. גי צבאיות. א#רי אךם בוטח בך: י;

נר כיום קראנו: הושיבה. המלך יע ברוך הוא אלחינו שבראנו לכבות

: ו T : v דו י T | !••• ״

ןד׳בדילנו מךהתועים ןנתן לנו תורות אמת ומי עולם נטע 3תוכנו: הואי9תח לבנו בתורתו. וישם בלבנו אהבתו

ו - ן- ך T. S T : I ״ : • ״ י "

ןיראחו. ולעדות ךצ1נ1 ולזעבדו ?לקב שלם. למען לא ניגע לריק ןלא נלד לבד,לה: • :הי ךצק שלפנןך׳ גי אליייני ואלהי אבותינו, שנעמוד חהיןי בעולם

T r ד j ח• \ • v •י• ״ : ״

סדי• 1מ9יי ונחירי וגח»ה ונירש טוקו־ו

הפלת 0#־ית. 96

וברכה לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא: למען לזמךך כבור ולא ידים. יי אל5י, לעולם אודך: ברוך• הג3ר א#ר יבטח בני• ומה לי מבטחו:חזזבטחו ביי

T * T• T T » T »

עדי־ער.כי ביה יי צור עולמים: ויבטחו 3ך י־וךעי ׳שמך. כי לא ןןזבת דךשיך יי: ;י זחפץ למען צךקיו. .?דיל תוךה !!:אדיר:

ן ן»זןה .י;דל־^א ?ח אד:י 3אשר דברת לאמרם המד־ן! ל ו ע ןבר דךוכןיף ין וססךיך 5י מ

חזןיתןדל ויתקדש שמה רבא בעלמא די־בדא כךעותה. וימליך מלכותה ?מיכון וביומיכון ר?נסיי ךכל בית ישראל בענלא ובזמן לןליב׳

ל ה : ק ואמרו אמןל י״ץמא #«ה רבא מברך לגנלם ולעלמי ־ י י

»למ:א:יתנבא ית?רך וישתבח ויתפאר ויתרומם ו

ויתהדר יתעלה ויתהלל שמה דקדשאT ו | \ • 1 - ־ : ־ ו • ו • ! • »

א ייהל 3ריןד ת לעלא (בעשייתיולעלא) מן־כל־ברכתא ושירת^5 תשבחתא ונחמתא דאמדן בןגלמא׳ וא^רו א$ן:ן מ ל א ה ק

9 תפלת מסרת. 7

! ו נ ת ל & ת ־ ת ן א ו צ ך ג ם ו י מ ח ר ל ל ב ק ל . ־ ק

תתקבל צלותהיח ובעותהון דכל־לשראל,רךם אבוהון די בשמ;א׳ ןאמרו א^ן: י,י.>א?!־

: ם ל ו ע ־ ד ע ה ו $ ע • מ p i p » ם ד # ל מ ה ! י

יל1א שלמא דבא מךשמיא ותים ן^ינו ן»ל־! מ א י י ה 1יל־ל#ראל, (t Nfft ק

: ן ר ם מ י ן ה # ^ ם » ע ע ר מ ז ל ע ה ק

יבר ע^ה שלום במרומיו, הוא יעישה שלום ןנקs אם! n p :ועל־כל־ישראל, ואמרו אמן

T I • T I ״ T » • I ־ | י

following• Prayer is said standing ?<771

עלינו לשבח לאחז הכל.

T ״ לתת גדלה ליוצר בראשית.

שלא עשנו כנויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה.

T T ־: T : : י : IT T :

שלא שם חלקנו כהם וגדלנו| " T : V T | 1" : V T

ככל־המונם:־ ד : T י

ואנחנו מרעים ומשתחוים

9 וי1מלת שמדת. 8

ומודים לפני מלך מלכי. . . - j ן . . . . . . .

המלכים הקדוש ברוך הוא.

שהוא נוטה שמים וייסר ארץ.• r זI v I T :

ומושב יקרו בשמים ו ממעלI ־־ T ־1 • ־ ־1 T : -

ושכינת עזו בגבהי מחמים: הוא אלהינו, אץ עוד. אמתJ~ : v v •• :v•• ן

מלכנו, אפס זולתו. ככתובT ־ T V |V I" : ־

בתורתו, וידעת היום תשבר[ אל־י־יבבך. כי 1יי הוא האלהים

V: T T! * | |V T :

בשמים ממעל ועל־תארץ~ V IT T י ן ־=r י ~ ־ T ־1 ־ • -

מתחת, אץ עוד: עליכן נקוה לך:י אלדזיני לראות מהךה ?ת?אךת עזך. להעבירת ח גלולים מךהארץ והאלילם כ

rvawi 99 שחרית.

.יכךתון. לתקן עולם במלכות שדי. וכל־בני בעזר יסראו בשמך. להפנות

I | I״ : | :T T • ־ : V : : T :

אליך כל־רשעי ארץ. יכירו וידעוrן ן ״ ן ־• - | v I T

w״ : • T I iv • •

כל־יושבי תבל. כי לך תכרע כל­ ברך. ת#בע כל־לשון: לפניך ייT T| : T • I v I V ־ ^Tt I I V T

אלהינו יכרעו ויפולו. ולכבוד שמךI : • : י ו : ־ : w '. : ״ו י vt

עןר יתנו. רקבל־יו כלם את־על מלכותך. ותמלוך ,עליהם מדךה לעולם ועת כי המלכות עזלך היא. ולעולמי עד• תמלוך בכבודןייככתוב בתורתך׳ייוימלך לעלם ועד: ונאמר.

- vi v : r•• ד T W . ן : • T : I iv T

והיח יי למלך על־כל־הארץ. ביום| v IT T T ~- | ••• ו••• : T ז : : ז

ההוא יהיה יי אחד ושמו אחד:T r : T v ti v : •

אל־תיךא מ&ןחד ©תאם. ומשאת רשעים בי סבא: £נצו ע?ה לת$ר, דברו ך?ר ולא :קום. בי ע#נו אל: ועד־זך^ה $ןני הוא. ןעד־שי^ה אני אסבל. אני >גשיתי $1ני א^א ואני

אס5ל ואמלט:

rte©j|t שחרית. 100ש יתום. י קד

י 1;רא ברעותה [נמליך א ד מ ל ע א ב ב ה ר מ ע ע ך ק ס :יתגדל רן $ ב , בעגלא ו ךאל קז ל 3ית : ב ץ ך ח $ ן וביומיכון ו ו כ , בסץ ה ת ו כ ל מ

. קהל אמן ן מ : א ת מ א ב , - ו י ד ן ג

א י מ ל לעלמי ע ם ו ל ע ך ל ר ב א מ ב ה ר מ א ע ה קי.ל י

ך ויש0בח, ויתפאר/ ויתרומם, ויתנשא, ויתהדר״ ויתעלה. ר ב ת יך הוא. י ד - ב א ש ך ק ך ה מ ויתהלל, ע

א ונחמתא, ת ח ב ש רתא, ת שי א ו ת כ ר ל ב א ננע׳־וי״ת ו״לעלא) מן כ ל ע לT T v ; v ; T T : | • ' ; TI. ־;• T I • T;TT•; T T • • ;

. קהל אמן ן מ ת 1 א מ א רן ?ע״למא - ו ד^מי. אמת: אמן ראל-ו שי ל י א וחיים עלינו ועל ב י מ א מז ע ב א ר מ ל יהא ע

ךאל- ' קז : ה שלום״ עלינו ועל בל שי ! ? א: , הו ו מי ו ם במר ו ת של ש ע. קהל אמן ן מ : א ו ר מ א ו

רים של יום. T מזמו

ככל יוס אחר התפלה אומריפ עיר של יום.

Psa lm to be sa id on Sundays:•ל יום יא*י1ן עיר ע. ש ד ק מ ת ה ו היו הלוים אומרים בבי ב , ע ת ב ש ן ב היום, ראשו

לדוד מזמור, ליי הארץומלואה, תבל וישבי בה. בי היא על ימים ימרה, ועל נהרות יכוננה..מי יעלה בהר יי! ז : - : T: : ־:vi- • T I V : 7 7 :

ומי יקום במקום קדשו.- נקי כפים ובר לבב, אשר לא נשא לשוא נפשי, ולא נשבע למרמה. ישא ברכה מאת יי.

ד 1 7 ״ •• : : •* : • : ־ : • : 7 • 7 : 7 •י ־ 7 : ־

וצדקה מאלהי ישעו. זה דורדרשיו, מבקשי פניךיעקב־•I ד I ־ I V T 1״ : I ••:-.־ ״ • : v : 7 1 ־ T ז :

סלה. שאו שעדים ראשיכם. והנשאו פתחי עולם, ויבו<T iv 7 1 :1 ד •• v : • 7 : • : י• 7 :

מלך הכבוד.-מי זה מלך הכבוד. יי עזוז וגבור. יי גבור• 7 Iv ־ T :7 * : י : iV V 7 I ־ v iv

מלחמה. שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם, ויבא7 7 י ד ״ v : • • : ״ 7 : ; : 7 7 : •

- יי צבאות הוא מלך הכבוד. מי תא זה מלך הכבוד .- Iv I V 7:77: 7 ־ V V • 1Jv מלך הכבוד, סלד,. קדי׳־ז יתום V' 7 7 ־ Iv IV

Psalm for Mondays: •יים שני bp ר עי

. ש ד ק מ ה ת י ב ם אוכי־ים ב י ו הל ו הי י בשבת, שבו היום שנ

שיר מזמור לבני מרח, נדול יי ומהלל מאד, בעיר• ; • • T « T\ T ""11 • « ״ ״

אלהינו הר רןךשו, :יפה נוף, משוש בל הארץ—הר ציון :רבתי צפון, קרעת מלך רב. אלהים בארמנותיה נודע

i • v» T 1 ״•*יד ־־ • • ״״ T ו ״V!"•* 11 ו 1

למשינב. כי הנה המלכים נועדו, עברו יחדו,-המה ראו -7 7 1 : ־ : 7 " ־ 7 ־ י : 7 • • ״ ־ : 7 ״ • :

בז תמהו, נבהלו נחפזו. רעךד, אחזתם שם־, היל כיולדה.7 ־ V: 7! : 7^7 :־ 7 17־ T ־ " י 7 17 • : : " .

ברוחקדים, תשבר אניות תרשיש. כאשר שמענו כן ראינוי T •ו • 7 ־1 : " • • ־ : " ־ : • ־ 7 : I ־ 17• : ־ ״ :

בעיר .לי צבאות, בעיראלהינו; אלהיט יכוננה עד עולםו :V: : V.7 • ־ 7 " V : • : : 7 : : ־ 7

סלה. דמינו אלהים הסדך, בקרב היכלך. כשמך אלהים• T ** vl iv: liv*.* 11: * ־ :v: I : • VI I" * T !V

כץ תהלתף_על_קצוי ארץ, צדק מלאה :ימ;נך. :שמה הר ציון, תגלנה בנות יהודה, למען משפטיך. סבו ציון והקיפוה,

I I ו • I : ־ •1 ו ד V 7 : • 1-17 : ־ : : 7 : ו ״ 7 1

ספרו מנהליה. שיתו לבכם לחילה, פםגו ארמנותיד,, למעןI - ו - : I V 7 : : I •ו • : v : ״ 7 ־ : ־ V 7 7 : • : •

תספרו לדור אחרון. כי זה אלהים - אלהינו עולם מנד, הוא :־נהגנו על מות. ק״י

P s a l m f o r T u e s d a y s ?זיר של יום עלישי. :

. ש ד ק מ ת ה ו היו ה־לרם אומרים בבי ב 'שלישי בשבת. ש ום, הי

מזמור לאסף. אלהים נצב בעדת אל, בקרב אלהיםV : v l i v ־ ״ : ־ V • • 7 ־ : : ' 7 7 :

ישפט. עד מתי תשפטו עול, ופני רשעים תשא*. סלה.I V 7 : 17 י ־V : •• : 7 ־ י : : • : ־ 7

שפטי דל ויתום, עני ורש הצדיקו. פלטו דל ואביון, מידI : V : ־ : ־ I 7 ־ : •ו 7 • 7 7 : 7 : *

רשעיםהצילו. לא ידעו ולא יבינו, בהשבה יתהלכו, ימוטו־ •ו־ ־ :־ •• 7 • : ־ 7! י ו : : ז : 7 • ־ •ו 7

. אכז כאדם תמותה, וכאחד השרים תפילו. קומה אלהיס בל מוסדי ארץ. אני אמדתי אלהים אתם, ובני עליון כלכם. . . T | , . * 7 ״ : I : 7 ר של יום ךב:עי. :Psalm for Wednesdays שפטה הארץ׳ כי $יל.ה תנהל בכל הגוים. ק׳י T ״ י : 7 . עי ש ד ק מ ת ה ו היו הלוים אומרים בבי ב ת ש ב ש עי ב י 7I V אל נקמות יי, אל נקמות, הופיע. הנשא שפט הארץ. היום, רב I 7 1 •ו ־ • 7 ״ ״ 7 :״ 7 1 7: ״ :

(rhw #ךווית. 102 תשב גמול על גאים. עד מתי רשעים, יי, עד מתי. רשעים

• T : ־ T 7 ־ ־ « : " : ״ • ־ 7 7

יעלזו. יביעו, ידברו עתה, יתאמרו כל פעלי און. עמך,I : ־ ' 1 7 V • • ־ : I 7 ,1 י : ־ I 7 ־ : 7 : ו • • 1 ־ ־ : ־

יי, ידכאו, ונחלתך יענו. אלמנה וגר יהרגו, ויתומים ירצחו.ן . . ._ .., - : - ... 7 ־ ־ : 7 : 1 : 7 ' ־ : ־ ־ : : : 7 :

ויאמרו: לא יראה יה, ולא יבין אלהי יעקב. בינו בערים. . . , . j -.- . . V : •: V 7 : 7 • י :

בעם. וכסילים. מתי תשכילו. הנטע אזן הלא ישמע. אם' ־ VI י :־ • : 7 ו ־ JT : • • 7 ־ ־ : •ו :

יצר עין הלא יביט. הייסר גויס הלא יוכיח - המלמד אדם־ ־ : ־ •• 7 7 ו ־ • - ״ • ד - ־ • : ו •1 : - ••

דעת. יי יודע מחשבות אדם, כי המה הבל.. אשרי הגברV1V־ : ״ ־ - T 7 " I ־ : :V 17 7 I " 7 : 1 7 ־

אשר תיסרנו, יה. ומתורתך תלמדנו. להשקיט לו מימי רע, עד יכרה לרשע שחת. כי לא יטש יי עמו, ונחלתו לא יעזב.

־ : ־ 7 ־ ־ : ־ : : ! ־ י • 7 7 V 7 י 7 7 7

כי עד צדק ישוב משפט, ואחריו כל ישרי לב. מי יקום1 7 ״ ״ • 7 • : 7 ־ V1V 7 ־ : 7 : ־ : י ~ 1

לי עם מרעים, מי יתיצב לי עם פעלי און. לולי יי עזרתהT ! 7 : ' 7 ' ״ : • 7 V I • • ־ : . • ־ ו . - . . . יי : ״ יי י

לי, כמעט שכנה דומה נפשי. אם אמרתי מטה רגלי, -־ חסדך1 : : • ־ : • 717 ־ : 1 ־ 7 • • : 7 7 ־ : 7 « - . . ׳ .

ל; יסעדני. ברב שרעפי ?קךבי׳ ת?חומיך ;שעשעו נפשי. היחברך כסא הוות, יצר עמל עלי חיק. ינדו על נפש

- I 17 7 7 :־ ״ I : : 7 • ״ ־ " : ־

צדיק, ודם נקי ירשיעו. ויהי יי למשגב, ואלהי לצור מחסי.־ • 7 : ־ : 7 ״ ־ : ־ : : • : I •7 7 ־: •1 ־ : 1 • ־

וישב עליהם את אונם, ובדעתם יצמיתם, יצמיתם יי אלהינו.I " V : 7 . ־ : * ״ : . . . - V V 7 :7 7 7 ־ ״ : T1V־

לכו נתנה ליי, נריעה לצור ישענו נקדמה פניו בתודה,־ 1: 7 7 7 : 7 ו : 7 ־ 7 7*1 7 , : : " ־ : : : ־

כזמרותנריעלו.כי אל גדוליי, ומלך גדול על כלאלהים. קיי• jf ...IK: ,.V: T 7 1 V I V 7 . - . . . Psalm for Thursdays: •׳ייי * יי° י״י׳יי . ש ך ן פ מ ה ת י ב ו היו ה״לרם א1§ךים ? ב ת ש ב ש שי ? ו למנצח על ד,גתית,לאסף. הרנינולאלהיםעזנו, הריעו היום, חמי : •1 ״ י \"ו 7» ' ־ 7 7 : * ־ I : 7 י • ד v לאלדד יעקב. שאו זמרה ותנו תף, כנור נעים עם נבל. ־ : • : I • 7 ־ : ! • I :• :7 ״ תקעו בחדש שופר, בכסה ליום חגנו. כי חק לישראל •• ״ ־ " V ־ VIV : ־ I 7 ־ I: • הוא, משפט לאלהי יעקב. עדותביהוסף שמו. כצאתו על

rhw 103 שןןרית. ארץ מצרים; שפת לא ידעתי אשמע. הסירותי מםבל

- . - ו • • vi v ז • :IT • : ־ ז־! : • T : v :- • ו • •

שכמו. כפיו מדוד תעברנה. בצרה קראת ואחלצך, אענךT •:׳::1 I IV : ־ ־ : T ITIT T ד T ד ־ : ־ ו T • ־ : • : ־

ם ׳ ??חנך 2ל מי ?יריבה סלה; שמע עמי ואעירה !בסחר״ ל2 בך, ישראל אם תשמע לי. לא יהיה בך אל זר ולא:T I. v: • • ־ : • • •• • IT: T

תשתחוה לאל נכר; אנכי אלהיך המעלך מארץ מ^ר:ם, הרחב פיך ואמלאהו. ולא שמע עמי לקולי, וישראל לא

•• • I: •: T : • - - ־ - : "1 : ־ : ־Iו •v: ־

אבה לי. ואשלחהובשרירות לבם, ילכובמועצותיהם.... . . . . - : . . . . T • * : • I" : ־ ־: T • T IT

לו עמי שמע לי, ישראל בדרכי יהלכו.—כמעט אויביהםV •• : ' ־ ו • : • י : T ־ : ־ " י ד : ' ־ • "\~ •

אכניע, ועל צריהם אשיבידי. משנאי יי יכחשו לד׳ ויהיT : ־ :־ • • : ־ : ״ : T • T V " T * ־ : ו • : ־

עתם לעולם. ויאכילהו מחלב חטה, ומצור דבש אשביעך. ק״יNV7 • : - ־ { • T * V I I ״ " ־ • . " —יד : ד :

•W: ? זיר #ל יוםPsalm for Fridays . ש ד ק מ ת ה י ב ו היו הלוים אומרים ב ב , ש ת ב ש י ב ש היום ש

T ו . . _ , . . . • • : ד T v ־ ־ ־ ־ :

ז התאזר,אף תכוז ע - י יי מלך גאות לבש, לבש י\ • I - T ־ : • Tt ״ T ״ T ״ I T T T :

תבל בל תמוט. נכון כסאך מאז, מעולם אתה. נשאו נהרות, יי. נשאו נהרות קולם, ישאו נהרות דכים. מקלות מים

י ו • T I T : : T T - : : I - T : T T :

רבים, אדירים משברי ים, אדיר במרוםיי. עדותיך נאמנו: v v J I V ״ ד : T ־ • - . -. . • : : ״ ד ־

מאד, לביתך נאוה קדש, יי, לארך ימים.• T I V ד : ו: v l ! T ־ :T I : : ״ :

|1JJ}?p from the first day of theThis Psalm is said after nn!W a«d month of אלול till the day following ת ר ^ י ס נ שמי .

לדוד. " אורי וישעי — ממי אירא. .;י מעוז מי - ממי א^דוד. בךךב עלי'?ורעים לאבל את בשרי, צרי ואיבי לי-המה כישלוץנפלו. אם תחנה ןגלי מהנה לא יירא'לבי, $םתקוםדעלי מלחמה׳ בזאת' אניבוטח. אחת'עזאלתי, י לחזות מאתי;, אותה אבקש: ש?תי בבית.;י כל.ימי מי מעם יי ולבקר בהיכלו. כי .י^פננייבסכו ביום רעה נסתירני' בסתר אהלו* בצור ירוממני. ועתר. ירום ראשי

T T ־ : •|" T : : T : T V I I ״!־ : "

תפלת שד<רית. 104 על איבי םביבדתי, ואזבחה 5אהלו זבחי ךנרועה, אשירה ואזמרה ל;י. שמע :י קולי אקרא׳ והנני וענני'. לך אמר לבי' בקשו' פני! אתיפנןך ן; אבקש. אל תסתר מיך מימני, אל תט באף עבדך'עזרתי היית, אל ת^שני ואל תעזבני אלהי.ישעי. כי אבי ואמי עזבוני, _ויי:אספני. הורני :י דרכך׳ וינחני בארח מישור, למען שךךי. 7אלית^נניבנפשצר/יכי .קמו בי עדי שקר ויפדו'חמס'.* לולא האמנתי לראות בטוב

n יסדם • 3ן3ח אל ן:׳ םיק \-m לבד׳ ?ק־ך׳ אל s ? I נןז-יש ;תום

בבית האבל בשחרית אחר שיר של יום ובערבית אחר עלינו אומרים זה:

יח לכני־קרח מזמור: שמעו־זאת ןל־העטיט. לקן האזינו כל־:שבי חלד: ןם־בני אךם׳ 3ם־כני־איש.יסד ןגשיר ןאביון: פי ןדבר חכמות. ןהנות לבי תבונות: אטה ל?ן^לימי ךע. ןגין ^קכי אזני. אפתח בכנור חיךתי: למה אירא :סובני: הבמחיס על־הילם. וברב עעזךם יתהללו: אח לא־ פדה י£זיה איש. לא יתן לאלהים ?פרו: ןגקר פדיון;פקם. ןהךל לעולם: ויהי־עוד לנצח. לא יראה הקחת: כי יךאד־י.נזבו לאחרים חילם: רכמים ימותו, יחד כפיל ן^ער יא^דו. ן קרבם ?תימו לעולם. משבנתם לדור ץדר. קךאו בדמותם עלי אךמות: ןאדם ביזקר כל־:לין. נמשל בבהמות נרמו: זה ךךכם ?סל למו. ואחריהם בפיהם .;רצו סלה: בצאן לשאול שתו מות ירעם. וירדו Dp ן^ריס לבוזקר. ןצוךטל לו: אךאלהים יפדה נ^שי שיד שאול. לבלות שאול מזעשיר איש. בי יךבה כבוד יי ;קחני סלה: אל־תיךא כי־ ביתו: בי לא במותו י_קח הגל. לא־ירד אחריו כבודו: בי־

105 תפלת שהרית.ו בחייו יברך. ףוךך כי־תיטיב לך: Nip עד־דור ש פ ; אבותיו. עד־נצח לא־לךאו אור: אדם כיךן ולא :בין. ;^של

בבהמות נךמו: מכתם לךוד. שמרני אל כי־חסיתי בץ: אמרו; ליהודינליך: לקדושים אשר־בארץ המו־־״ אל;י אתה. טובתי בל־ ואדירי בל־הפצי־בש: ירבו עצבותם אה* מהרו׳ בל־אםיך ;סביהם מדם. ובל־אשא את־שמותם על־שפתי: יהוד. מנת

י T ד . T T . ד T - י

חלקי ןכוסי. אתה תומיך גורלי: הבלים בפלו־לי בנעמים. אף־נהלת שפרה עלי: אברך את־יהוה אשר יעצגי. אף־ לילות יסרוני כליורני: שויתי :הוד, לנגדי תמיד. בי מימיני בל־־אמוט: לבן שמח לבי רגל בבודי. אף־בקרי ישכן לבשח: בי לא־תעזב נפשי לשאול. לא־תתן הסירך לראותנלך. pעמות קהת: תודיעני ארח חיים׳ שבע שימהות ^ת־

בימינך נצח: ר!ךיען;תוםת. רו כי שש ז

הכטי היןב^ה הוןזגים עיאסר האךם בכל יום 0# ןבירות ויהיה מובטח עץהיה גן עולם כג».

ץכיךת יציאת סצךןם, למען תזכיר את יום צאתך מארץ מצדלם כל למי חייך.

. ת ב ש ץכיךת ה שמוח כ. י * .

זכור את יום השבת לקדשו.. ני זכירת מעמד הר סי

ק השמד לך ושמר נפקזך מ**ד, פן תשכח את ר הדברים אשר ראו עיניך, ופן;סורו מלבמך כל ימי חייך. והודעתם י לבניך ולבני בניך.7 יום אשר י עמדתי לפניי'יי

אלהיך בחרב.. יי ״ זכירת מסה אבותינו במדבר

. ר ב ד מ זכה אל תשכח את אשר הקצפת את יי אלהיול ב

תפלת שמריח. 06!ים. זכירת מךז

זכור אות אשד עשרה יי אלחיך למרימ, בדרך" . •• T : • : 1ד V I V V 7 T : 7: J | V V

בצאתכם מבוצרים.י זכנרתםךוי_ית עמלק. י -

זכור את אשר ;ןשיה לך ?מלקי בדרך בצאתכם ממצרים. אשר יקרך בדךך_ויזנב בך כל הנחשלים' אחריך, זאתיה עיף 'רגע, /ולא ;ךא אלהים; ןה;ה בהניה.יי אלהיןי לךמכלאן״ביך מסביב, בארץ אשר יהוה'אל'ה\נתן לך נחלה'לרשתה, תמחה את זכרי עמלק* מתחת השמים,

• IT T ״ 1 ־1 ־ ־ ־ T ־: • T: V| V v V : י t T ־ :־

לא תשכח. עלשד, עשר עקרי האמינה ע6״י הימב״ם.

א. אני מאמין באמונה עלמה, עהבוףא :תברך עמו, הוא בורא ומנהיג לכל הברואים! והוא

לבדו עעה ועשיר. דעעהילכל המטעים •״ S V • I V J T T I * ״

. אני מאמין באמונה עלמה, שהבורא יתברך כ עמו, הוא;חיה ואין יחידות כמוהו בעום פנים,

והוא לבדו אלהינו היה, הוהי ויהיה.v T: •: v : : - :v ״ן ד

ג. אני מאמין באמונה עלמה, עהבורא יתברך עמו, אינו נוף ולא ישיגוהו מעיני הנוף׳ ואין לו

עום דמיון כלל. ד. אני מאמין באמונה עלמה, עהבורא יתברך

עמו, הוא ראעון והוא אחרון. זז. אני מאמין באמונה עלמה, עהבורא יתברך

I - ־ •• • : ד v ״ ד : T v: v | • ־: - • -:

עמו, לו לבדו ראוי להתפלל ואין לזולתו ראוי להת^ל.

1 1י;פלת #חףת. אני מאמין באמונה שלמד־!, עכל דברי

נביאים אמת.v v; * • 5

אני מאמין באמונה שלמה, שנבואת משה רבנו עליו השלום היתד. אמתית', ושהוא זדה אב לנביאים, ^מודמים לפניו ולבאים אחריו.

אני מאמין באמונה שלמה', שכל התורה המצויה עתהיםדינו, 'היא ה|תונה "למשה

רבנו'עליו השלום. ־ "T T I ־־ 7

אני מאמין באמונה שלמה, שזאת התורה לא תהא מחלפת', וילא תהא תורה אחרת מאת

הבורא:תברך שמו. אני מאמין באמונה שלמה, שהבורא יתבלך שמו, יודע כל מעשה בני אדם וכל מחשבותם, שנאמר: היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם. אני מאמין באמונה שלמה, שהבורא :תברך שמו, נומל טוב לשומרי מצותיו ומעניש לעוברי

מצוותיו. אני מאמין באמונה שלמה, בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו

בכל יום שיבא.T V T :

אני מאמין באמונה שלמה, שיהיה תחית המתים, בעת שתעלה רצון מאת הבורא

a10 לת 0#9$וית יתבררעזמו, ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים.

• T : ־ ן ־ : • • : - v • : ד ״ : : • : ד ־ (

» לישועתך,.;י לישועתך, קייתי • י ת ן ו עתך קויתי ל;. ק שו ליח. ך םברי נ ־ כ ת I לפךפןנך, ^לפר י ך ? ^ ס ת י ר ! ? נך ם לפךרן

ברכות.T •

After washing the hands say:

ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, אעזר הדעזנו במצותיו, וצונו על נטילת ידים.

IT T־ ־־ : ־ ITי : 1 • : T |: • : T *

Before eating bread :

.ח ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, המוציא סךרבךכת המזון.

Grace after Meals. If three or more males, above the age of thirteen, have eaten together, begin here:

:He who says Grace commences ר״בותי ;בהך.

:The company respond .יהי שם.יי מברך מעתה ועד ע1לם.

:He who says Grace יהי שם יי מברך מעתה ועד עולם.— י T ^ - : T ״ ־ I T : T : •• • :

בךשות מתן לרבותי נביך שאכלנו משלו, :The company respond ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו.

ז I ״ « ־1 : י T : V •ו

:He who says Grace ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו.1• T : V • I 1־ T V I T

109 הך2ת המזון. ברוך הוא וברוך עמו.

Ifless than three males, above the age of thirteen, have eaten together, • begin here:

ברוך אתה יי אלוהינו מלך העולם הזן את העולם כלו בטובו בחןיבחסד' וברחמים" הוא נותן לחם לכלבשר כי לעולם חמדו • ובטובו הגתל תמיד לא חפר לנוx ואל.יחסר לנו מזוןלעולם ועד בעבור שמו הגדולכי הוא אל זן ומפרנס לכל ומטיב לכל ומכין מזוןילכל בריותיו אשר ברא:

בתךאתהי:חזזאתהכל: נודה לך יי אלהיט על להנחלת לאבותינו ארץ חמדה'טובה ורחבת'יעל עה31אתנו* ץ אלהיט מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועל בריתך'עחת,מין בבשרנו ועל תורתך שלמדתניועלחפךף שהודעתו ועיתים' חן וחסד שחוננתנו ועל אלי5ת מזון שאתה זז ומפרנס אותנו תמיד בכל יום ובכל עת ובכל שעה:

r1 rwT- r : • 1 IT״ x ; x ין;־; • •

no .בך2ת המזיין n0 חנכה >*nd ם י ר ו a פ d d ״על הנסים״ .

על הנסים ועל הפרה!, ועל הגבורות, ועל התעזועות, ועל המלחמות, עעערת לאבותינו בימים ההם׳בןמןהזה.

לחנוכה לפוריב

בימימךךכי ואסתר בשושן'הבירהד עליהם מ ע ש כ המן1 הרשע י בקשד להרוג להשמיר את י כל י לאי ו היהודים מנער ןעד זקן טף ונשים ייום אחד בשלושה עשר לחרש 'שטם £^רש אךר ד הוא ח ושללם' לבוז: ואתהף הרבים ברהמיו ת צ ע ת הפרת אאת וקלקלת י ' .מחשבתו והשבור; לו את גמולו בראשו ותלו אותו ואת בניו

על העץ

בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובנע כשעמדה" ע$ף מלכות 'אנטיוכוס על ישראל להשכיחם תורר>ף ולהעבירם מחקי רצונף • ואתה ברהמיף הרבים' עמדתי להם בעת יצרתם'רבת את ריבם תת את דינם נק6ת את נקמתם מסרת לבורים ביד חלשים ורביםם ביד ביד 'מעטים' וטמאי טהורים ורשעים י ביד צדיקים חדים ביד עוסקי תורתןז ודף עשית ישם גדול וקדוש בעולמף ולעמף ישראל עשית תשועה גדולה יפרקן כהיום יחזה• ואחר כן באי בניף לדביר ביתף ופנו אתי היכלןז וטהרו אתי מקךשף והדליקו'^ת' בחצרות קדשף וקבעו שמונת ימי" חנכה י אלו להודות ולהלללשמף' הגדול:

הכיל יי אלהינו אנחנו מודים לוז ומברכים אותך להברןז #מןז ב9י חי תמיד

1״ ברכת המזון.

לעולם ועד • ככתוב ואכלת ו^בעת וברכת את י: אלרזיןז.על הארץ הטובה אשר נתין קד:

T :ברוןזיאתה יי על הארץ ועלי המזון רחם ץ ^^^עמ^על יתשלים עירף ועל ציון משבן' כבודף'געל מלכות בית דוד משיחף ועל הבית הגדוליוהקדוש שנקרא שמףעליו: אלהינואבינו רענוזוננו$רנסנווכלכלנווהרויהנווהרוחי ונא אל תצריכנו יי לנו יי אלהינו מהרה מכלי צרותינו 4 אלהיני לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוארצם כי אם לידף המלאה י הפתוחה הקדושה וךרחב^שלא

נבוש ולא נכלם לעולם ועד1?ת ב ש לצהןהךןליצנו לי אלהינו 3מ$יותיף ובמצות יום השביעי הת ב ש דוש הואיל&ניך ל ( הגדול !־הקדוש הזה כי יום זה גדול וך; הלהיבו י ו נ נך הניח ל ברצו ף ו נ ת ךצו זבה ?מצו ו ןלנוח בו ?אז בו נ י ן ד אל א צרה ויגון.ואנחה' ביום מנוחתנו והראנו \. ה ת ' א ל ש $נחמת ציון ע:רף"ובב^ץ ירושלים עיר ׳ר!דשף כי אתה הוא בעל

הלשועות ובעל הנחמות":

On vhn and Festivals, on הטוען־ bin and rutin &th say: ד ק פ ע ר מ ש רצה ר י יראה ו ע ו י א מנ ב ר ־ ה ל ע : , נו אל1ץנו ואלהי אבותיר ו ן י ד ז ב ח ' י ע מ ' , י וזיכרון * נו * אבותי ' ן ו כר ז " זיכרוננו "ופכןרונניו, ו ר ב ז רף י ת .ישראלי, לפנ י ף ב מ ל ע ר ^קךשןז, ויזכרו^ כ י ם ע : ל ש ת , וזכריון : ף ך ב עם ו י ב ' , ם ו ל ש ל ם ו י ב ו ט ' ם י י ח ל לחסד י ולרחכייס, ' טה יי לטובה, לחן ו לחוה׳׳מ סוכות לפלי

ו לחיים חנ הסכות ו ב לברכה. והושיענש הח-ש א ר

ה: זכרנו יי אלהינו, ב1 הז

לחוהיס *סח

חג המצותT ־ • -, T : ו . י ב לטובה. ופקךנ ' ._ . . . . . . . . T >

ף י ל א ' י , ב ו עה ורחמים חוס וחננו, ורחם י עלינו והושיענ שו ר י ב ך ב 1 ו ם. בי טו: י ה ת ורחום א ' ן ו עיניגי, כי אל טלך״״חנ

ובנה לרועןללם עיר הקדש במהרה בימינו. ברוך אתה םנה ?רחמיו יתישללס. אמן.

בך$ת המזון. 112 גיתךי אר;ה יי אלהינו מלך העולם האל אבינו מלינו אךירלו בוראנו גואלנו יוצרנו קח שנו קדוש !עקב רו^נוירועה/ישךאליהמלך הטוב"והמטיב לבל #בכל יום ויום הוא הטיב הוא מטיב •הוא ייטיב לנו * הוא גומלנו הוא.יגמלנו לעד לחן ולחסד הוא גמלנ ולרחמים ולרוח הצלה והצלחה ברכה וישועה נחמה ^רנסה וכלכלה ורחמים וחיים.ושלום וכל טוב ומכל טוב^עולם אל.יחפרנו: הרחמן הוא ימלוך עלינו לעולם געד: דךהמן הוא יתברך בשמים ובארץ:1הבהמן הוא זשתבח לדור דודים ויתפאר בנו לעד ולנצח נצחים ןלחהדר בנו לעד ולעולמי עולמים: הרחמן הוא יפרנסנו ^כבוד:ז'הרחמן הוא.ישבור עלנוימעל צוארנווהוא יזליכנוקומדיות לאדצנו':יהרהמן הוא ישלח לנו ברכה מרבה בבית הזה ועל ישלחן זה שאכלנו'עליו: הררםן הוא לשלח לנו" את אליהו הנביא זכור לטובויבשירילנו״ י לשורות טובות לשועות ונחמות: הרחיזן הוא.יברך אם״אבי מורי בעל הבית הזהיואת אמי »כואםיאסר(את' לו מוךתי בעלת הבית הזה * אותם ואת ביתם ואת זרעםתי ואת אשתי (או י ט א ; י ו ט ׳ א נ י ס ה א ואת כל יאשר להם) * י ואת זרעי ואת כל אשר לי) אותנו ואת כל אשר לנו כמו שנתברכו אבותינו אירהם לצחקויעקב בכל מכיל יכל ^ןיבךןז אותנו כלנו לחד בבךכה #למה ונאמר אמן ןה כ ר ת שלום, ןנ&א ב ר מ ש מ א ל ה ת כות, ש נו ן ת עליהם ועלי מ ל ם, : במרו, בעיני אלהים .ץאךס: ב ו ל ט כ ש ך ' ן נמצא ח ' :שענול! ו צדקה מאלהי ת ןי, ו א מ

למים" "העו י לחי ' וחה, מנ ת ו ב ש?ל1 ע ם' ו י א עחילנו,' ל , הי ת הרחמן נ ש י " "

113 ברכת המזון.לברכה: לר*ש חודש הרחמן הוא.יחיעזןנלןינו את החרש הזה לטובה ו

: ב ו הואעהילנו יום שכלו ט ז ייוםכוב הרחמןלברכה: ז ו לראש השגה הרחמן הוא';הךש;ילינו את השנה הזאת לטולו

: ת ל פ נ ד ה לסוכות הרחמן'הוא;קים לנו את סכת דו הךדזמןיהוא יזכנו לימות' המשיח ולחיי העולם הבא:׳ט יי״ח מגדול) קטועות מגדיל >בשבת ויייט יחי ל ו ה ב

t מלכו ועושה חסד. למשיחו לדוד ולזרעו עד י עולם עשה שלום במרומיו הוא.יעשה שלוםזעליגו ועל כל

לשראל וא?ןרו אמן:ודך^יללל**

ראיו: בפיךיםרשו ור^בי: ידאן! את לי קרשיו בי אייןמהסור לידך ז

ידעת כל טוב: הוחיל;, בי טוב בי לעולם חסדו: פייןס #ת ומשביח לבל ךי רצון: ברוןז הגבר אשר.יבטח בלי והלה ןי מבטחו: מגר הייתי' גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחים: יי עז לעם1

r־-| W fi V | T I V ן • - T-|l:• : T »| • : » : ־ :TV". I• ־ ־ • T

יתן יי יברך את עטו בשלום:

ת. "כרכו ־ ' Before drinking wine:

ברוך אתה ל;, ולקינו מלך העולם, בורא njp הג9ן.Before eating fruit of trees:

ברוך אתה !־;׳ אלהינו מלך העולם, בורא ?די העץ.Before eating food, other than bread, prepared from any of the five species of

grains: wheat, barley, rye, oats aud spell:

ברוך אתה ל:, אלהינו מלך העולם׳ בורא מיני לזונות.On affixing a ftWO to the door post:

ו רצונו׳ ותי י י ןמן ך אתה לזי אלהינו מלןל העולם יאשר קדשנ ברוOn putting on new clothes: לקבוע מזוזה:־

: ם י ט ו ש ע ן אתה לזי ?*לקינו מלך העולם מלבי ו י הלובש מלבוש היש בOn hearing thunder:

: ם ל ו ך אתה לזי אלהינו מלך העולם, שכהו וגבורתו מלא ע ת ב

ברכות 114T :

On seeing a rainbow:

ברוך אתה :;י, ^להינו מלך העולם, זוהר ה?רית ןגאמן בבריתו, ןק;ם ?מאמרו.

On hearing bad news.

ברוך אתה ץ, אלהינו מלך העולם,דץ הא&ת.On smelling fragrant spices :

ברוך אתה;;, :אלהינו §לך העולם׳בורא מי;י ב^הוים. ברכה אחרונה

I ־ •י I X :

ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, עלX T J ־ v v ו v ״ : r r 1־ ־ 1 :

After food prepared from wheat, barley, rye, oats, spelt,

taken with wine:

המחיה ועל הכלכלה,T T : ־ : T : • ־

ועלהןפןועל^ריהןפן,

After food piepa- After grapes, red from wheal, f>&, olives, barley, rye, oats, dates and po,-

and spelt: megranates

המחיה ועל ־ \ : x : ־

ועל הכלכלה,

x x i •5.רי ז •עץ<

After wine :

ה^פן לעל פךי ד;פן

י י • • I"•*'..' J י י * ו ^ * T •י •-0 ״ ־ י ־

ורחבה עךצית והנחלת"לאבותינו לאכול מפתה ולטבוע מטובה י• רחם נא ;י אלהינו על ןקזךאל' עמןז ועלי ירושלים עירך ועל ציון מעכן כםךןד״ועל מזבחך ועל היכלןד* ובנה ןתשל:ם עיר הקלע במהרה בימינו והעלנו לתוכרר וישמחנובבנעה ונאכל מפריהיונ^בע טטובה 'ונברכך י עליה בקדשה י ובטהרה *

ז ז •ן ד • :[.• x נ ז ! י ' * I : v x : 1 •

/

115 ברכות הנהנין.: ורצה והחליצנו ביום השבת הזה, ת ב ש ל

T ־ • ••ו : ־ ־ 1 : ״ ; ־ : - 1

: וזכרנו לטובה ביום ראש החדש הזה, ש ד ח ש א ר l ל " : T :

: ושמחנו ביום חג המצות הזה, ח ס פ ל

: ושמחנו ביום חג השבועות הזה, ת ו ע י ב ש : •יו ל

: ושמחנו ביום חג הסכות הזה, ת י ב ס י \ ל

: ושמחנו ביום השמיני, חג העצרת הזה, ת ר צ י ע נ י מ ש ל

: וזכרנו לטובה ביום הזכרון הזה, ה נ ש ה ^ א ר לl T ־־ ־ : I : I " : T t T T ו ־

בי אתה 8ץ טופיו^טיב לכל׳לנוךה לך על הארץAfter food prepared Jrom wheat•, bat ley,

rye, oats, spelt, taken with wine •

ועל המח;ה ועל nsp הגפן. ברוך אתה יי,על הארץI V IT X ־ x : X ־

ועל המחיה ועל- : x : • ־ ־ :

פרי הגפן.

After food prepa-ted from wheat, barley, rye, oats,

and spelt:

ועל המחיה,x-; • ־ ־ :

ך אתה ו בר יהוה, על הארץ ועל יי 7 ״ _!

I V IX X : ־

המחיה.

After grapes, figs, olives, dates, and pomegranates:

ועל הפדות.ך אתה ו ר ב להוד,, על הארץ ועל

הפרות.

After wine:

ועל פרי הגפן.ך אתה ו ר ב

X I T

לה{ה׳ על הארץ ועל

• ז א י ס ד . י * ת ו כ ר בT :

On eating meal, fish, eggs, milk etc., or on drinkirg any liquor, except wine:

ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, שהכיל נהיה בדברו.T : • ־ י : ד V X T I V I V ו v ״ : TS X ־ I X

On eating vegetables:

, אלהינו מלך העולם, בורא פרי האדמה. י ברוך אתה יX x ־: X ״ : י X X I V IV ו v ״ : « X ־ ( X

After partaking of any of the above mentioned foods or beverages:

ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, בורא נפשות רבות״וחםרונןי-על כל מה שברא להחיות

בהם נפעז כל חי. ברוך חי העולמים.I x x r v ״ T ד • i v v x

תפלת מנחה להול 16!י העם שככה לו, ד יהללוך סלה: אשר , עו תך ושבי בי י י ר ש א, ך , ארוממך אלהי המל ד ו ' תחלה לד : ו י העם' שי_י אלהי אשרך מ ^ : בבל יום &בךכןי," ואהללה ' ד ע ' ו ם ל ו < ל ך מ ש ואבךכה 'ר ו : י דור לד , ולגךלתו י &ץ חקר ד א ועד:'גדול.;י־'ומהלל מ לעולם 7

ת ב ת לחול ולמוצאי ש ת ערבי ל פ תר עי ב אפו ולא ; ת, וחרבה להשי ישחי לא. ןהוא רחום לכפר ערן ו

: י ו קךאנ ז ום ו בי נ נ מ[ כל המתיו. .ץ הוש;עה'המלך'

^׳׳ברכויאת י: המברך: קי.ל ויק ברוך יי המברך לעולם ועד:

ך אתה י: אלדדנו. סלך העולם׳ ברו אשר בדברו מעריב ערכים׳ה י כתב כהכ?ןה יפותח ?מגרים, ו משנה.עתים, ומחליף את הזמנים ומסדר את הכויכים במשמרותיהם ברקיע ׳' כרצונו. בורא יום' ולילה , גולל אור מפני חשך לחשך מפניי אור, ומעכיר יום ומביא לילה - ומבדיל בין יום וכין לילה,י: צבאות שמוי. אל הי וק:ם ׳ תמיד:מלוך עלינו לעולם ועד.

ך אתה.י:, המעריב ערכים K ־־״ ברו אהבת עולם ביתי ד&ךאל עטך אהבה, תוךה ומצות חמיםיומעפטים אותנו למדת.

T : 1 \ \ • .י T • 1 • ־

117 תפלת מנחה לחול לשבח מעשיףוגבורתיףעית: הדר כבוד הודף ודברי נפלאתיף, אשיחה: ועזוז צוךאיותיף יאמרו' ו־גדלתף אספרנה:'זכר רב טובך לבי,עו, וצמןתף י ירננו: חנון ורחום יי, יארך' יאפים וגדל חםד' 1

תפלת ערבית לחול ולמוצאי שבת על p ;י אלהינו, בשכבנו ובקומנו נשיח בחקיףל ונשמח בדבריי תלמוד תורתך ובמצותיןד' לעולם 'ועד. כי הם חיינו וארך :מינו, ובהם נהנה 'יומם ולילה, ואהבתך

אל תסירי ממנו'לעולמים.''ברוך אתה אוהבי עמו ישראל:

״ • ד : ־1 ׳־־י אל מלך נאןןן ; ו י •י י י •

שמע ישראל, ץ אלדדנו׳ י: 5$חד בלח״ ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:

ואהבת את.;י אלחיך בכל לבבך, ובכל נפשךי ובכלי'מאדןז':'והיו הדברים האלה י אשר אנכי מצוך היום'_על לביבןד: ושננתם לבניך וךבךת בם: בשבתך בביתך ובלכתך בדרך י ובשכבך־ ובקומך,: וקשירתם לאות על ידך. והיו'לטפטפת בין עיניך: וכתבתם על

" י מזות ביתך ובשעריך: • יI ו ד : ; •• -.־ן | • ; ז

והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצות J" אתכם היום,8לאהבה את יי אלהיכם ולעבדו בכל לבצכם ובכלי נפשכם: •ונתר/יי מ&ר איךצ׳כם בעתו'יורה ומלקוש,nfebjSri דגנך ותירש־ך ויציהלך:

תפלת מנחה לחול 118 יברכוכה: כבוד מלכותך יאמת, וגבוךתף ידברו: להויךנע לבני4 ד&דםגבור'תיו,וכב:1ד הדר מלכותו': מלכותך מלכות כל;גלמים/

• T ״ : T ־ ־ » : : ! ־ ־ ־ ־ : I T : T T T

ף ז ו ל ש מ ם ו

תפלת ערבית לחול ולמוצאי שבת ונתתי עשב בשידך לבהמתך, ואכלת ושבעת : השמת 'לכם £( י יפתה׳ לננבכם זוסלתם' ועצדתם אלדזים אחרים'והשתגזוי^ם להם: ווחר־ל. אף"ץ בכם ועצר את השמיים'ול£ יהיה מטר והאדמה ל& תתן את יבולה, ואבדתי מהרה מעל הארץ הטובה אשרbin יי נתן לכם: ו־ש^ם את דברי אלה'על לבבכם נפשכם, 'וקשרתם'את6 לאות עלי ידכם והיו לפ1וט£תבד יבם, בין י עיניכם: י ולמדתם **תם "את״ב^כם לד: בשבתך'בביתך ובלכתך 7בדרןז ובשצבך' ובקומך :

וכתבתם על י גזוזות ביתך ו:בשע:ריך: •למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יילאצתיכם לתתילהט,כימיהשמיםיעל הארץ: ויאמר ץ אל משה לאמיר: דבר אד בני ישראל ואמרת'אליהם ועשו להם י ציצת על כנ5י ביגךיהם לדרתם,ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת: והיה זלכם לציצת * וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יי' ועשיתם אתם, ולא תתורו אהד לבבכם "ואחריי עיניכם אשר אתם יונים' אחריהם':'למען תזכרו ועשיתם את כל מצות/ והי\תם קדעים לאלהיכם: אני.ץ אלהיכס אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים

vv 1־ : ״! ־ v ; v •־ V1v \ • : ־1 • v ״ ;

119 תפלת מנחה לחול וממשלתך בכל דור ודר: םומך * לכל הנפלים, וזוקף לכל הכפופים: עיני כל אליך ישבח, ואתהינותז להם את אכלם בלתו:

w J T T l 1 3 ^

תפלת ערבית לחול ולמוצאי שבת להיות לכם לאלהים, אני;י אלהיכם:

אמת ואמונה כל זאת, וק;ם עלינו, כי הוא יייאלחינוואין זולתו! ואנחנו ישראל עמו. הפורנו''מיד מלכים! מלכנו'י הנואלנו מכף כל העריצים'\האל הנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל איבי* נפשנו, העשה גדולות _עד אין י הקר ונפלאות עד אין מספר • השם נפשנו בחיים ,'. ולא. נתן למוט רגלנו, ממדריכנו על במות ויבינו , ניךם קרננו.על כל 'שנאינו \ העשה' לנו נסים ונקמה בפרעה, אותות ומופתים'באדמת בני חם. 'המכה בעברתו כל בכורי מצרים, ףוצא את עמד יע4אל מתוכם לחרות עולם. המעביר בניו בין'גזרי י_ם סוף, את רוךפיהם ואת שונאיהם בתהומות טבע, וראו בניו נבוךתו:'שבחו והודו לעמו״ומלבותו ברצון קבלו עליהם, מעה ובני דשךאל לך ענו

T :שירה בשמחה רבה,ואמת כלם

ת מנחה לחול 120 ל פ תו וחסיד : צדק יי בכל דרכי ן ו צ ע לכל חי ר י משב , ו ך ד פותח את י: ת מ א ז ב :קךאהו : ב י יי לכל קראיו לכל" אע1ר : כךו: ו י ש ע בכל מ'את י "שומר״י ' ושיעם: י ע ו מ ש , דאתישועתם י ה ש ע ד־ציון יראיו י

ת ז ב ת לחול ולמוצאי ש תפלת ערבי

ות, עשה פלא: בקדש, נורא תהי למלכותך לאו, >נניןז, בוקע:ם ל5ני משה, זה אלי ענו ואמרו: י: ימלוךי את פךה; ונאמר: כי ז י לעולם ועד.חך :עקבי וגאלו מ!ד מזק ממנן. 5רו

אתה י: גאל .ישראל: השכיבנו.;י אלחינו לשלום, והעמידנו מלכנו לסיים. 'ופרושי 'עלינו םבת שלומך, ותקננו בעצה "טובה מלפניך, והושיענו י למען שמך . והגן בעדנו, והסר מעלינו' אויב, דבר, והריב, ורעב.;יגון, והסר &טן מלפנינו'ומאהרנו/ ובצד כנפיך תסתירנו/ כי אל" שמתו ומצילנו אתה,' כי אל מלך חנון ורחום' אתה״יזושמור צאתנו ובואנו \ לחיים י ולשלום \ מעתה ועד עולם. ברוך אתה יי, *שומר עמו':שראל לעד:

בתך וזי לעולם׳,אמן (אט!* יתשלים הללרה. ברוך יי אלסים אלוזי ישראל.

121 תפלת מנחה לחול כל &הביו, ואת כל הךשעים נשמידח.זןתהלת יי ידבר פי, ויברך כל בע*רשם 7קךשו לעולם ועדי: ואנחנו נברך י8\'מ^תה למי

" עולם' הלא;דא: * ז יקדיש ן מר •חצי 7 או הש״ץ 7

תפלת ערבית לחול ולמוצאי שבת עשה נפלאות לבדו. וברוך שם כבודו לעולם, וימלא כבודו &ת כל ד־וארץ, אמן ואמן.'יהי כננודיי לעולם, ישמח יי במעשיו. יהי שם יי מברך, מעתה ועדיעולם, כי"לא יטיש יי 1את עמו בעמו־ שמו הגדול; כי הואיל יי לעשות אתננם לו ל״עים. וי0* כל העם ויפלו על פניהם, ויאמרו: יי הוא האלהים\י הוא האלהים.

ודןיה יי למלך עליכל הארץ: ביום ההוא יהיה יי אחד ייי עלינו, כאשר ידזלני ילך. ו&מו״יאדזד; יהי חסדך 1 הושיענו1 יי הלחינו:'וקבצנו מן הגוים,' להודוית לשם קךשך, להשתבח בתהלתך. כל גויםיאשר עשית יבאו וישתחוו לפניך אתי! ויכבדו• לשמך: כי גדול אתה'וע:ש־ה נפלאות אתהאלהים לבדך.'ואנחנו עמך ו"צזאן כןרעיתך,זנודה ילך"לעולם; ידור ודור נ־םפר וזהלת״ך. ברוך יי ביום, ברוך יי בלילה, בר^ך יינפשות החיים השכבנו, ,ברוך יי בקומנו. כי בידךז והמאיים, אשר בידוי נפ>ט כל חי ויר^חכליבשר איש. בידך אפקיד רוחי, פדיתה אותי יי אל אמ:ת. אלהינו שבשמים, יחד שמך, זוקים מלכותך"תמיד,"ומלוך

יי' T י עלינו לעולם ו#ד: ידאו עינינו, ך&מח לבנו,' ותגל נפ$נו, בישץעתך באמת, באמור לציון"מלך אילהיך'./י מלך, לי מלך, .יי *למלוך לעולם ו^ר^כי המלכות שלך היא', ולעולמי עדתמלוך'בכב1ד,כי איןא אתו?.' ברוך את:ה יי המלך בצבות,' תמיד למלוך לנו מלך"אל

״ יי', 'עלינו לעולם ועד, ועלי כלימעשיו: &ץ חצי ?דיש.

^ תפלת מנחה וערבית לחול ולמוצאי שבתThe following Prayer is 10 be said standing: ל*!״ הי שם לי אקרא הבו גידר לאלוהינו:

: יגיד תהלתך ' אדני ש^תייתפתח ופי ברוך אתה ן; 'אלהיינו ואלהי אבותינו,' אלהי אברהם, אלתי יצהק,,1 ואלמי' יעקב האל הגדול"'" הגביור:והנורא״ אל עליון׳ ליומל חסדים ט1יבים, וקונה הכל, וזוכר ח6די 7אבות,

ומביאי גואל לבגי בגיהם למען שמיו באהלה:ם חלים: ל ה גע•*״•־׳ זכרנו לחלים, מלך חפץ בחלים,.וכתבנו' בספר החיים י, למענך א

ן אברהם: מלך עוזר ומושיע ומגן. ברוך אתה ל; מגב להושיע. אתדז גבורלעולם"אריגי, מחיה מתים אתה ר

ב הרוח ומוךיר הגשם : • נחייף משי מכלכל חיים בחסד, מחלה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים,״ ורופאי חולים', ומתיר אסורים/ ומקיים אמונתו לישגי : :

ך י ממית ומחיה ל זנפר, מיי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך', מעה. ז ומצמיח לשו

בע*י»ת מי במוך אב הרהימים. :זוכר לצוךיו לכדים ברךזמים :

וגאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יי מחיה המתים. בחזרת הש׳׳ץ במנחה אושרים כאן נקדש *)

אתה קדוש ושמך קדוש, וקדושים בכל יום להללוך סלה.' : בתך ^תה לי האל (בעשי״ח המלך־) הלןדו^ : אתת חונן לאדם דעת ומלמד לאגוש ביגה:

On מוצאי >עבת or מוצאי יום מוב say: אתה חוננתגו למדע תורתך, ותלמדנו 'לעשות חלו רצונך, ותילדל * אלהןנו7בין קודשי לחול בין אור״לח^וך: יבין

י י י^ריאלWhen the Reader repeats theה ( ע׳נ ר B > the following !iBhp is said0rui:

ם, י מרו מ ע י כשם'"ש&קךישים אותו ב , ם ן ו ע ך ב מ גקןיש אתי # י בכתוב _על_יד נביאך ונקרא זה אל זה ואמר: נןדוש כ)ד1שזקדוש,

ך : ברו ו אמר ך י : לענותם ברו ו ד ו ב כ י p s t f ל: צבאות ימלא 5ל ד#ך כתוב ל^מר: למלוך ל; לעו^ם. א%לםיך ( .;י ממקומו: ובדברי כ בב1דז

ה: ; ו ר הלל דו ר; לדו ' ן ו צי *w לדיור ודיור נגיד גדלף, ולנצח נצחים קד^תך נקךיע, ו^בחך אלהינו. כי"'אלי כלך' גדול י ופן:לוש אתה: ד ע מפינו לא _ימו*ט, לעולם ו

ח המלך הכןדויט): י י ש ע ב ) : ^ד#. . ה?1ל בו ך אתה לי ת ב

1 2 תפלת מנחה וערצית לחול ולמוצאי #בת 3 לשראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה, אבינו ם?כט, החל עלןנו הימים' הבאים"לקראתנו לשלום, חשובים

מכל חטא'ומנקים מכל ?גון ומדיבקים בלךאתך : ן) חננו מאתך ד7עה בינה והשכל. בתך אתה י; חונן הדעת . השיבנו אבינו לתורתך׳ וקרבנו מלכנו לעבודתך, והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. ברוך אתה לי הרוצה בתשובה: סלח לנו אבינוי׳כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו, כי מ,־חל

וסולח י אתה.Tברוך אתה ל; י, חנון י, המךבה'לסלוח: ךאה נא בענינו וריבה ךיבנוזוגא9נו מהרת למ:ען שמך! כי גואל

, נואל ישראלי: ' י חזק אתה. 'בתך אתה יOn Fast Days the Reader says " "עננו

רפאנול; ונרפא, הושיעגו ונושאה, כי תהלתנו אתה, והעלה רפואה שלמה לכלי מכותינו, כיי אל 'מלך 'רופאי גאמל ולחמן* אתה. ברוך אתה ליי, י רופא חולי עמ1 לשראל :' ״ ז 4 ברך ?גלןנד ייייאלהיגו את השנה הזאת ואת כל מייני תבואתה 7לטובה'* ותן(בקיץ צרבה)71(בחייף טל י וימטר* לברכיה) י עלז פגי

האדמה, ושבענו מטובך*, )ברך שנתגו כשנים הטובות. באך אתה יי. מברך השנים:

תקע בשופר נהל לחתתנו,'ו'שא נס לקבץ גליותינו, וקבצנו י_חד *מארבע כנפות י הארץ. ברוך' אתהז ל;, 'מקב f נחתי

עמו לשלאל:ןיבה שופטינו כבראשונה, ויועצנו כבתחלה, והסר ממנו יגון ה ואנדזה / ומלוך עלינו'אתה יי' לצדך בחסד ולרחמים וצדקנו במשפט. 'ברוך *אתה > מ?ך'אוהב צדקה ומ^ןפט;

• •IT; I : ״•! 1 •י•j- I T T: 1V : • ־ • 1 : ־ " :

: ( ט פ ש מ ך ה ל מ (בע-»יית ה

ולמלשינים אל תהי תקוה וכל הרשעה כרגע תאבד, ובל אלבי _עמך'מהרל\לכ^תו ל והזדים מיהרה תעקר" ותשבר' שבר ויביים , י ותמגר ותכניע ב&הרה בימינו. בתך אתית י

ומכנים זדים: #ל הצדיקים ועל החסידים'ועל זקני עמך בית ישראל, ו.על פליטת סדריהם ועל גרי הצדק ו;על;נו, .להמו נא וזםיך

4 תפלת מנחת וערבית לחול ולמוצאי ישבת

יי אלהינו, ותן שכר טיוב לכיל הבוטחים בשמך באמת, ושים חלקנו״עמהס לעולם ולא נבוש כי צך בטחנו: בריוןז־' אתה: 'יי,' י י 'מ^גן ומבטח' לסדקים: 'ז T י־'""' י

ולירושלים ;;ירך ברחמים תשוב, ותש:ון בתוכה כאשר דברת," 1 יי ובינה "אוותה בקרוב בימןנו בנין עולם,' וכסא"דוד ־ מהרה לת1כ1ז תבין. '(בתשעה 'באב למנחה' אומרים נחם'*') י בחך

אתה ל; בונה לרוישללם: ז י ז ז " ; ׳ את צמח דוד .עבדך מהרה תצמיח בקרניו תרום בישוזעתך,, מצמיח צי לישועתך' קויינו*כל רדום. ברוך אתה ך

..קרן לשו7עה:1 שמע קולנו ץ אלהינו, bin וריחם ?גלינו. וקבל ברחמים וברצון את תפלתנוי, כי אל 'שומע תפלות" ואחנונים אתה',• c ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו. י בתענית צבור י)ומריס פא! עניני

י ב* f5t 0 1 a ^ a the following 3 בתשעה<.

נחס לי אלהינו, את אבלי ציון, ואת אבלי לרושללם, ואת הןלר האבלה והחרבה, והבזויה' ןהשוממה/ האבלה מבלי בניה, והחרבה ממעונותיה, והצזויה מכבודה, והשוממה מ&ין יושב. והי?*" יושבת וראשה חפיוי,'כאשה' £קרה שלא;לדה׳ ויבלעוה' לגיונות, !יירשוה עובדי כ1צביזם,'\לטילו'אתזעמך ישראל7לחר־ב, רהרג'וזבזדוןחסידי עליון/ על כן ציון במו* תבכה, ויהשלים'תיתן ק"ו:לה,*לבי'לבי, יעל חלליהם. מעי מעי;'יעל חלליהם. כי"אתהזלזי באש הצתה, ובאשי א&הדעתיד לבנותה, נ&מו1: ואני אהיה!*לה נאם' לי חומת אש סביב,'ולכבוד אהיה בתוכה. בלוך אתה יי, :מנחס ציון ובוניה ירושלים: "י*

• ו ז T : ־ • ־ I •• : ז : T 7 \ ־ 7 :

* On Fast Days the following is said:

עננו יי ענגו ביום צוםתעניתנו, כי בצרה גדולה אנחנו,אל ת£ן' אל לשענו', ואלתם^ר פליךממנו', ואל תתעלם מתחנתנו, היה' נא קרוב לשועתינו', .יהי' נא חסדך לנחמני טרם נקרא אליך עננו,כדבר שנאמר, והיה טרם יקראויואני אענה, עוד'הם מדברים ואני

י • • • r • • • • • • ז • * • • • י

125

ת ב ת לחול ולמוצאי ש ערבי ת מנחה ו ל פ תך אתה ו; ׳ ו ך לשךאל ברחמים. בר מ ע תפלת ע מ ו כי אתה ש

: ה ל פ מע ה שוב את העבודה ש ה בעמך ?שריאל ובתפלתם, ו ז נו י 'אל1ז ךצה י_י, ואפלתם באהבה תקבל ברצון, ל א ך & אשי י תך ו י ר ב לדצי

דת יק&ךאל/עמך: ד עבו ן תמי 'ותהי לרצוn0 ש ד ש ח א ר , also on ח /0 חול המועד ס * and פ ^ י , / י ת ו כ l h e following אאלןינו ואלוזי אבותינו, לעלה ולבא ולניע, ולךאהולרצה ולשמע.ויפקד, וזכרון מ#ךח בן־רוד ' ו נ ולזכר זברוננו ו^קדיוננו,'}ןברוין 'אבותיך. י זיבית לשראל לפנ עבדך, וזכרון לחשלים עייר קד־שןז, 'וזכריון כל״עמןם , י'ביום ו ל ב ל ן ולחםד ולרדזמיס*, לחלים ו ח T ל , ה ב ו ט לאליטה ל לי״יח ראש החרש הזרז, ליחוה׳יטיפיסח חג'ה^צות הזה. ייחוה׳׳מ סיניח ולוג הסיבות הזה. זכרנו י יל; אלהינו בו לטובה. ופקדגו בו לברכה , והושיענו ברה ורחמים, חוסי והגנו, ורחם/עללנו' והושייענו. ב ו ש י בךבר י ו י לחץםי

: ה ת ם א ו ח ר : חנון ו ך ל י כי אללןז עיגלנו, כי אל מ, המחזיר י ך אתה ן ו ם. בר בך' לציון ברחמי ותחזלנה.עינעו בשו

Bend your head while saying' ם י ד 1 נתו לציון « מ שכיCongregation in undertone: ' 7 י '

r , שאתה הו ך אנחנו ל ן J מורים : נ י ( ה הלא יי אלך ת א , ש ך מ1דים אנחנו לr ליבינו.יאלסיאבוקיני״?לד\ ״ : ־ ״ 1 :

ל ן ע , ל תע י אבו ו ^ א י ו

וצרבראשית. , י ו נ ר צ ו י , ר ^ ל ? > U ׳ I י ' < י U * J :..' ׳.. ׳, גי*'י ח ר חיינו מגן ישענו', אתת 'הוא בלבות והודאות לשמןל מ צו^ ^ ^ ל ^ 1 , על ^ ך ת ל ה ך ונספר ת ר נודה ל דו ר ו ו לד, ותאסות ד •• :׳ • • •*־•־׳' ־־ ?כן תח?ינו ותקימנור ו מ ^ ל י , ף ש ד ק : ^ ח ל ו נ ^ ו י ל ו נ נ , ועל נשמותי ך ד י חלינו המסורים ב,ולעבוןד ז ן ' ל יום\חקיף', ולעשותךצגנ כ ב על נסיך ש , ו ך הפקודות ל^ » \ W S W W ' T D » « י ׳!-על # # •

ב, כי לא< עת, ערב ובקר וצהרים, הטו: ך , מעולם קוינו. ל ך י כלו בסטיף/' ןהמרחס, כי לא תמו ססד

On חנ^ה, and ם י ר ו :add the following פ

ל ע ת, ו עו ו_על התשו י על הפוכןן, ו_על הגבורות, ל הגסים; ו ע' : ה ז , בימים'ההם בזמן ה ו נ תי ת לאבו י ד י המלחמות, שע

בימי

אשמע, ני אתה יי, העונה בעתצרה, פודה ומציל0 כ בכל עת צרה וצוקה: (כי אתה שומע ו

I T . : T T ״ T :

9

1 תפלת מנחה וערבית לחול ולמוצאי שבת 2 6

on ם י ר ו פרה, י ן הב # ו ש אסתר ב י ו כ ד ר בימי מ׳ ע ש ר ?:1#מד עליהם המן הל ת כ , א ד ב א ל ג ו ו ר ה ד ל י מ ש ה ש ל ק בף ךנשים, , ט קן ד ז ע ר ו י ז דים. מנ היהוש ד ח ר ל ש ה ע ש ל ש , ב ד ה ום א בישללם ר ו ד ש א ר א ח י , ה ר ש שנים עת ר פ ם ה ף הרבי חמי ; ה כר ת א . ו ז ו ב ל, ו ת ב ש ח ת מ ת א ל ק ל ק , ו ו ת צ ת ע או תי או . ןתלו ו ש א ר ו ב ל ו ?מו ת ל ו ב ש ה ו

ץ : ועלי כולם ובו׳ ע על ה . ו י נ ת ב א ו

ת ו א פנ , ו ך ת י ר ב י ב ד ך ל י נ ו ב א ן ב 'כהיום הזה'. ויאחר כ ן לה ופרכן ו ד ה ג ע ו ש תת נ ו מ . וכןבעו ש שך י קד ת, ו ת בחצר ו ר קו נ י הדל , ו ך ש ד ק מ ' ת ו א ר ה ט , ו ך ל כ ד ו

' י : ל ו ד ג ה ' ף ^ ש להלל ל ת ו ו ד ו ה ל ' , ו ל :מי חנכה א ועל כלם יתברך ויתרומם שמך מלבנו תמידי לעולם ועד:

ך : ת י ר י ב נ ל ב ם כ בי ב לחיים טו ו ת כ בעשיית ו ןביל החילם יורוך־ סלה, ויהללו את שמך באמת. האל .ישועתנו י • .ועזרתנו סלה: ברוך אתה> הטיוב: ש£ך'ולך נאה להודות:ה ב ו ת כ ה ' , ה ר ו ת ת ב ש ל ש מ ה ה כ ר ב ו ב נ כ ר , ב ו נ י ת ו ב י א ה ל א ו ו נ י ה ל >rf א

ם ם ע י ג ח ו ב י נ ב ן ו ר ה ' א י פ ה מ ר ו מ א ! ה ד ן ד ב ן ה ! ש י מ י ד ל : ע " ״ י . " N A

: לשא ל; ל ן חנ י ״ ף ן ו •אל י נ ר לי פ א ך י: ; ר מ ש י ך .;י ו כ ר ב ' ל : ר ו מ א יף כ נןד1^ו: ם ו ״ ך',"'וישם לה ש T'פניראלי: :

ל ן וחסד ורחמים, עלינו, ועל כ לי•״* שים שלום טובה וברכה, ח_ r - . r•• T • -: ־ : V I V T I ־ - T T :7 • ה ח ג מ ב

לשךאל עמך ׳ ברכנו אבינו בלנו כאחד באור פניך . בי{איור פניך, נתת' לנוילי אלהינו', תורת חיים, ואהבת הסד, וזןךכןה ובריכה.ורחמים,' ןחיים ושלום, וטיוב בעלנך,' לברך'אתר ברוך אתה י;, פ עמך ל^ראל בכל עת ובכל שעה בשלומך: ״

המברך את .עמו לשךאל בשלום:7 בעשיית בספר חיים, ברכה.ושלום׳ ופרנסה טובה, נזכר ונכתב 'לפניך, אנחנו יובל עמך בית יש:ראל,לחיים טובים ולשלום:

בחף אתהיי,'זעושה השלום':ז י

on ח 3 ג ח

ן יוחנן כ1.;ן גד־ול, הו ב מי מתתי בית ו ה מלכ ד מ ע ש , כ ו י בנ נאי ו חשמו, להשכיחם שראל י . ך ז ג ע V[ הרשעהעלאתה ו ' , ך נ ו צ י ר ק ח מ ם ך י ב ע ה ל ו ך ת ך { רת ע ב ת להם ' ך ט , ע ם י ב ר ' ה ך י מ ח ר בת ת א נ ד ' בם י י ת י ר ת א ב . ר ם ת י צת ר ס מ ' , , ם ת מ ק ת נ נם, נכןמת א דיד י ב ם ז י ב ר ו T ,חלשים י " ד נ ב ם 1 לי נבום , רי ם . י וטמאים בלדי טהו מעטיזךים בלד ד 'צךלקים, ו י ם ב רשעי ול ו ד ך עיביתי ישם ג ל . ו ך ת ר ו עוםקי תת למה. ולעטזליי&ראל עשי ו ש בע ו ד ה ו

127 ת ב ת לחול ולמוצאי ש ערבי ת מנחת ו ל פ ת

א ו ם לעולם, כי אתה ה ך תשי מ ל # א ר ש ב על י למנחה שלום רך ר ב ב בעיניך/ ל ם, וטו ו ל השל כ ל ז ן ו ד ך א ל ב ז מ י ר ע ס ל י

ר פ ס נ ׳ ך : מ ו ל ש ה ב ע בכל ש ת ו ז בכל # ל א ד & ך י מ ת ע א: ם ו ל ש ישראל ב . _עמו ת' ך א ר ב מ , ה ; ך אתה ן ו ר ״ |: ג־ואלי י ן ר ו ף » צ ן י לפנ ון לב י והגי י פ ר מ ן א ו ו לרצ ;הי

י ש פ ׳ נ מרמה, ולמקללי " בר שפתי מד , ו ע ר י מ נ , נצור לשו אלהיך תי במצו ;רתך ו י בתי ה. פתחלב נפשי כעפר לכלתהי ו תרום,: וכל החושבים %h ירעה, מהרה הפר עצתם, ולןלקל ף נפשי ו ד ר ת, ך ת ש ^ ק ן ע מ ל ה ש , ע ך נ י מ י לזייןענני, ימינן יךיךיך ה$1;עה' י ן , למעי יחלצו ך ת ר ו ' ת למען : עשהם ו ל ^ ה ש . ע גואלי י צורי ו י . " ך ׳ י יהיו לרצון אמרי יפי והגיון לבי' לפנ: ן מ ו א ר י ו א ׳ ו ל א ר ש , הוא'/;עשהישלום/עלינו,'ן:על'כל י ץ מ ח מ ב, ו נ י מ י ה ב ר ה מ ש ב ד ק מ ת ה י בנה ב ש: , ו נ תי נוןאלהי אבו ע אלהי . ך י נ .יהי ךציון מלפת: ו י נ ם/קדמו י בשנ ו מי עולם " כי ראה' ף בי ד ב ע שם נ ג ו ף ת ך ו ת תן חלקנו ב י י ו

ת : ו י נ ם; כימי עיולם "וכשנים קדמו שלי רו דה לי הו ה ליי' מנחית י ב ר ע ו '

למעריב קיש. עלינו. ק״י. למנחה ויאמר לול. ובתיצ קולם ויאמר לוד אומרים אבינו מלכנו:

נפילת אפיס למנחה בחול, ו י ^ ח ם ר י ב י ר ד ל;, ב א בל א נ ל פ , נ ד א י מ ר ל , צ ד ל ג ד א ו ר ד מ א י נ

ה : ל ו פ ל א ם א ד בלד א ו

רחום וחנון חמאתי לפניך, יי מלא רחמים, רחם עלי וקבל תחנוני: יי; אל באפןז תוכיחני, ואל בחמתןזאמלל"אני, רפאני יי, בי נבד!לו תיםרני: הנני'ין*כיזי : שולה יי עצמי: ונפשי נבהלה מ^ד, ואתה יי עד מז חלצה נפעזי, הודיעני'למען'חסדך: כי אין במות זכרןז,

בשא!ל

ת ב ת לחול ולמוצאי ש ערבי ת מנחה ו ל פ ת עלינו לשבח לאדון הכיל, לתת גדלה ליוצר בראיית, שלא"ע&נו כנויי הארצות,'"ולא >&מנו כמשפחות האדמדז, שלאי שנמ חלקנו כהם\ונורלנו ככל ד4$נם. ואנחנו בולעים ומש^דורם ו6ודיט,ילפניימלך, מלכי

ת מנחה ל פ ת בשאול מי יודה לך: יגעתי באנחתי, אשחה בכל לילה ממתי, בדמעתי/ערשיי אמזםה: עששה'מכעס עיני, עתלןה לכל צוררי:' סורו ממני כל נ*ועלי און, כי שמע יי'קול לכיי: שמע יי תחנתי,יי תפלתיז"יקח:.לב"שו

ויבהילו מאד בל'א:בי, ישבו' יבשו רגע: שומר'ישראל,'שכור ע1ארית"י ישראל,"ואל יאבד

ישראל, האומרים' שמע ישראל: שומר גויאחד, שמור שאליתעם אחה ואל יאבד נוי

אחדי [ המי:חדים (צמןז יי אלהינו יי'אחד: שומר נוי קדוש,ישמור שארית'עם קדוש\ואליאבד גוי קדוש, המשלבים בשלשקדשות לקדוש: מתרצה ברחמים, ומתפיס בתדזנונים, התרצה והתפיס י לדור עיי, כי אין'עוזר. אבינו' "מלכ:נו,יחננו ועננו, כי'אין לנו מעשים, עשה עמנו צדלןה וחסד,

והושיעני: ואנחנו לא נדע מה נעשה, כי עליך עינינו. זכר רחמיך יי ;יוחםךיך,כי'מעולם המה..יד\ חסדךייעלינו,

T * ״ כאשר' י ' T T '

rytf תפלת מגחה-וערבית לחול ולמוצאי המלכים, הקדוש, ברוך הוא, שהוא׳ נוטה שמים ויוסד ארץ,7ומושב יקרו בשמים'ממעל, ושכינת עזו בגבהי מרומים, הוא\אלהינוז אין עוד. אמר* מלכנו,ים והריבית אפס זולתו, ככתוב לתורתו: וידעת דזי אל לבבך, כי יי הוא'האלהים'לשמים ממעל, ועל

הארץ מתחת׳ אין עוד. על כן גכןוה לף לי אלהיגו, לראות מהרה בתפארת עז ןז להעביר גלולים מן האך״ן', והאליליים כריות.י5י־ר1ין7 לכ1פןן'עולם'' במלכות 5#־י. ויכל בני בע1ר'יקרא7ב#מף, להפגותאליןז כל רשעי ארין.'יכירו וידעו'כלי אלחינו . לפגןןז י ן מ#בי"ס3ל; 'בי ?ף תכרע כל בלןו״תשבע כל לשו

129 תפלת מנחה

כאשר לחלבו לף־. אלתזכר לנו עונות ראשונים, מהר יקדמונו ךיךומיף, כי דלינו מאד. חננו יי חננו, כי רב שבענו בוז.' ברוגז רחם ואזכור, כי הוא ידע יצרנו, זכור כי עפר אנחנו. עזרנו אלהי ישענו עלדבר' לבוד

שמןז, והצילנו וכפרעל הטאתינוילמען שמןז: ק־שך מלבותדר מלי י ה ו ת ו ע ר א ב ר י ב א ד מ ל ע . ב א ב ה ר מ ש ש ד ק ת י ל ו ד ג ת : ן מ ו א אמר מן יקריב ו בז א ו ל נ ע ישראל, ב ל בית. כ ן ובחיל ך ו מב ו בי ן ו בו י בחי

יתרומם. תפאר ו י : .יתברך 7ישתבח, ו ך לעלם ולעלמי ולמלאי ר ב א מ ב :הא'שמיה ךא 'לע־לא " הי ך י ר ב א . י ש ד ק ד " ה מ ש ' ' ל ל ה ת י ו ' ה ל ע ת ל ר ו ד ה ת י !.יתנשא. ון ר נחמתא, ראמי א ו ת ח ב ש ל בריבתא ושיירתא ת לא מבל)6ן ב לעי (בעשי-.ת וT T ; T2 "• TT::TT*: ׳« ׳1•״IT•*:" T T v:*•

: ן מ ו א ר מ א - ו . א מ ל ע ב

׳ ן מ ו א אואמר י ב־^מי ן ך הו ו קךםאב ; שראל י . דכל ן ו תהי בעו ו ן ־תהו ן ל תתקבל*; ן מ , ויאגרו א ל א ר ש י . ל כ י ל ע ג י ו נ ל ו ן שמלא'וחלים ^ א מ ב א ר מ ל להא ש

: ן מ ו ^ ר מ א ל י.^ראל ן ו ו_על ב נ עלן , י ם ו ל , ש א נע^ד ו הו י מ ו ר מ ם ב ה שלו ש ע תפלת מגהה וערבית לחול ולמוצאי שבת

, ך ת ו כ ל ל מ ו ת ע ם א ל ו כ ל ב ק י ׳ ו ו נ ת ך : כ ד שמך י ו ב כ ל , ו ו ל ו פ ל ו ו לברעי מ ל ו ע ל , ו א י ך ה י ל ש ת י ו כ ל מ י ה ' כ . ד ע ז ו ם ל י , ע ה ל ר ה ם מ ה י ל ע . ך ו ל מ ת ו, ר מ א נ ו . ד ע ו ם ז ל ו ע ך ל ו ל מ , ;י ל ך ת ר ו ת ב ב ו ת כ " כ , ד ו ב כ ך ב ו ל מ ד ת עי י : ק ר ו ד ו א מ ש אהד ו ' י ; א לחלח, . ו ה מ " ם ו י ב ' , ץ ר א ל ה ל כ ע ך ל מ והלה לי לו ר ב , ד ר פ ת עצה ו . . ו : עצ א ב י ת ם כ י ע ש ת ר א ש מ ו , ם א ת ד פ ח פ א מ ר י ל ת אי ג ה א ב י עד ש ו , י א ו ה י ' נ ה" א קנ ר ז ע ו ' : ל ו א נ מ א לקום ׳'כי ע ל ר ו ב ך

: ט ל מ א ו ' ל ו ב ס י א אנ ' ו י ואלי אשא. ת י ש י ע נ א ׳ ל ו י ם א

יחימלתגךל ולתקךש שמה ךבא, בעלמא', ךי ברא ברעותה, ולמליך מלכותה, בדוייכיון וציומיכון ובחלל ךכל בית

לשיךאל, ביענלא ובזמן קךיב, ואמרו יאמן: קהל אט! קהל ויתום להא שמהירבא מברך לעלם ולעלמי עלבדא:

יחיםלתברך ולשתבה, ולתפאר ^א\ולתך,דר*ויתעלה ולתהלל, שמה ךקך־שא. קהל דודם בריך הוא. יתום לעלא״״ ולעלא מכל) מן כל בלכתא ושיךתא,'תשבהתא ונךומתא, (בעשי

T ק ךאמיךן בעלמא, "ואמת אמן: קהלי א: ן מ ו א ר מ א . ו ל א ר ש ל י א וחיים . עלינר ו_על' כ י מ ש י ן א מ ב א ר מ ל יהא ש

: ן מ ת א מ א ן , ל א ר ש : ־ ל ו ו_על כ נ עלי ' , ם ו ל ה ש ש ע : א י , ה ו י ט ו ם״במר ע&ה' שלו

״ קריאת #מע., . N I G H T P R A Y E R

ברוך אתה ל7י אלהינו מלך העולם המפיל חבלי שנה על עיני ותנומה על עפעפיי. ויהי רצון מלפניך;י אלהי ואלהי אבותי שתשכיבני לשלום ותעמידני לשלום, ואל יבהלוני רעיוני וחלומות רעים והרהורים רעים ותהי מטתי שלמה לפנןך והאר עיני י פן אישן המות. כי אתה המאיר לאישון בת עין. ברוך אתה

יי המאיר לעולם כלו בכבודו: ז: ן ן ך .נאי ל ׳חיי איטי אל מ

קטע :שראל, אללרני׳ ן: אמד נלחש ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:

ואהבת את יי אלהיך בכל לבבך, ובכל נפשךובכלימאךך:/והיו הךברים האלה יז אשר אנכי מצוף'היום'.על לבבך־: ושננתם לבניךוך3רת בם: בשבתך בביתך ובלכתך־ בדרך י ובשכבך ובקומך: וקשךתם לאות יעל ידך. והיוילט^פת בין עיניך: וכתבתם_על

י מזות ביתך ובשעריך: ויהי נעם אדני אלהינו עדינו, ומעשה ^^היךינוכועהו:

: אמר ליי מחסי. ומצודתי ן נ י יתלו ד •ישב בסתר עליון בצל שמרבר'הו!ת1 : , ש ו ק א י£יילך מפח ; : כי ת ו &לדד &בטח ב« : ל וסוחרת יאמתו ו תח6ד•/ צנח 7 כנפי , ותחת' ך ו ים^' ל ת ד ב א ב

־ נ־ • י • : T • « : ז . ע ז ו ־ ! - ; I T I VIT T : V :

ע 131 מ לןריאת ש

מקטב , ך ו הל י י י ר באפ ב ד ף ממם: מ עו רא מפחד לילה, מחץ ; תי: י נ ל י א ך ל , אלי ך נ מי רבבה מי ף ו ן אל ז ך ך צ ":פול מ ר צהרים: לטו: כי &תה יי'מחסי, עליון ה א ר , ושלימת רש£ים ת ט י ב ך ת י נ רק בעי: ך ל ה א : לא תיאנה אלייך רעדו,' ונגע לא לקרב ב ך נ ו ע ת מ מ ש, ך ג : .על כפלם לשאו ך י צ ל ך בכל ד ר מ ש ל \ ך כיימלאכיוילצוה ל, תרמוס מ2יר ך ו ר ד ' ת ! שךול ופתן : _^ל ך ל ג ך ן ל א : ף ב ו פן תנ: .יקראני י מ דע ש י ו אשגיבהו כיי י ה ט ל פ א : כי ביי'חשקי י ו ן י תנ ום י מ ; ' ך ר : א ואכבדהו , אחלצהו . ה ר צ ב ואענהו, עמו י אנכי '

: אורך ימים וגי׳ י־ י עת שו י , ואראהו ב עהו אשבי

יי, מה רבו צרי, רבים קמים ערי: רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה: ואתה יי מגן בעדי,'כבודי ומרים ראשי: קולי אל י יי אקרא, ויענני מהר קרשו סלה: אני שכבתי ואישנה, הקיצותי/.כי יי יסמלני: לא אירא מרבבות עם,, יאשר סביב שתו עליי:'קומה.;י, הושיעני אלהי׳ כי הכית את כל אי־בי לחי, שני רשעים שברר*: ליי הישועה', על עלזך

ברכתך סלה: השכיבנו יי אלהינו לשלום, והעמידנו מלכנו לדרים. 'ופרושי 'עלינו סכת שלומך, ותקננו בעצה טובה' מלפניך־, והושיענו י למען שמך . והגן בעדנו, והסר מעלינו' אויב, דבר, והרב, ורעב ויגון, והסר שטין מלפנינ^ומאחךנו/ ובצד כנפיך תסתירנו/ כי אלי שומרנו ומצילנו אתה/" כי אל מלך חנון ורחום" אתה, ושמור'צאתנו ובואנו! לחיים'ולשלום/מעתה ועד עולב:

V r - : T ״ ־ T : • ן : ־ "

ג קריאת ^זמע 32 ברוך יזי ביום, ברוך יי בללה, ברוך יזי בשכבני, ברוך י; בקומנו/ כייייבלדןז נפשות" החיים והמתים, אשר בידו נפש בלחי ורוח בל בשר איש. ביךך אפקיד רוחי, פךיתהיאותי יי אל אמת. אלהינו שבשמים, יחד שמך, זוקי.ם מלכותך תמיד,"ומלוך

עלינו לעולם ועד: יראו עינינו, וישמח לבנו, ותגל נפשנו, בישוערזך באמת, באמור לציון'מלך אלידך..י:מלך,:; מלך/:; למלוך לעולם ועד! בי המוכות ש?ך היא, ו?ע1?מי עד תמלוך בכבוד, בי אין לנו מלך אלא אתה. המלאך הנאל אתי מכל ךע, יברך את הנערים , ולפןרא בהם שמי, ושם אבותי אברהם רצחק,

וידנו לחב בקרב'הארץ:) V I T T V | I V ; T ; • .

ויאמר, אם שמוע תשמע לקול יזי אלהיך, והי^ר בעיניו תעשהןדדאזנת למצותיו,' ושמרת כל חקיו, כ:ל המחלה אשרי שמתי במצרים י י לא י אשים עליך, כי ארץר^אך^יאמר ןיאלהשטן, ינער יי בך השטן, רגער'לזי בך", הבוחר בירושללם' הלא זהי אוד מצלמא#: הנה tod שלשלמה, ששים נבולים סביב לה, מנבורי ישראל: כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה,פ יברכך יי ־ איש חרבו עלי ירכו," זמפחד בלילות: גז ! 1 ; י : ז ׳ ־ ־ ״ : ״ • ־ : r ־ : ~

קריאת שמע 33! ולשמרך: יאר יזי פניו אליך ויחנך: לשא יי פניו אליך ולשם י לך שלום: ג־פ הנה לא"ימם ולא יישן' שומרפ לישועתך קויתי ל;. קויתי יי לישועתך» לשךאל: ר לי, לישוזעתך קויתי: ג-פ בשם י; אלהי/ישךאל, מימיני מיכאל י ומשמאלי גבריאל, ומלפני אוריאל, ומאחורי

רפאל, \_על ראשי #כינת אל:יגנעכפיך כי תאכל״ . : ו י , ההו.לך בדרג י י כל.ירא : ר המעלותא#ר שי: ?גפן פיוריה כנךכתי ביתך \בגלך,כשתילי ך אשריך.וטוב ל

: יברכך.;י מציון ; בךך נבר ירא ן : הגה, כי כן ן ך זיתים סביב לשלחנ:שךאל4 וד;ך:וראהבגים לבנןך,#לוםעל' וךאה בטובןרושללם,בל למי

:־* רגזו ואד תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה:

. X I V ו :

ברא ר נ צי ל י ם כ ר ט ך ב ל ר מ ש ן עולם א אדוו נקרא מ ך # ל לעח 2עשיה מחפצו בל• אזי מ

ך נורא ו ל מ י . ו ד ב ת המל• * ל ו ואחרי ככלה ר א פ ת והוא היה והוא הוד. והוא יהיה ב

V: • : T T : * : ־•-' :T T :

רה ו להחבי ל ל י ש מ ה והוא אחד ואין שניי • להמשרה י תכלית• ולו העז ו ל ת ב י ראשי ל ב

ה ר י בעת צ ל ב ר ח צו והוא אלי וחי גואלי• וא ר מ והוא נסי ומנוס לי• מנת כוסי ביום א

• T: T l : ־ T I ־

ד רוחי• בעת אישן וא;ניךה בלדו אפקירא לא אי י ו ועם רוחי נרחי• יי ל

! ש י ר ה ש י ר י ם 3 4

א

; ישקני מנשיקות פיהו בי־ ה מ ל ש ר ל ש ר השירים א י שך מ ך טובים שמן תורק ש ל מ ך מיין: לריח ש י ד טובים ד־יךי נךוצה הביאני ך: משכני אךח על־כן עלמות אהבוך מ*ין י ד ך נןכיךה ד ו נגילה ונשמחה מ המלך חדרי: שחורה אני ונאוה בנות יתשלכם ך מ־שרים אהבו

:AT T I : t • T T'־: > • T I1". T . I I •

: אל־תראני שאני שחרדזרת ה מ ל באהלי מדיד כיריעות שj : ־ : ־ ׳ * ^ : ו ־ • : 1 * ״.1 : ו ד • | j * דו ד

­ ת י שמני צטרה א ש בני אמי נחרדב מ ש ששזפתני הJ T ־ * • .ד * ו J ־1 : • • s י • T-.^- . AT . .­

ה ב ה א : הגידה לי ש י לא נטרתי הכרמים כרמי שלT ־ : IT > T J ־• ־ J' .IT T J V • : * ־ • T ־ ־ : *

ה אהיה מ ל ץ בצהרים ש נפשי איכה תרעה איכה תרביV : IV < T T - * AT T : IT - I - . ־ V.T ־ V . ־ J T

ך היפה בנשים : אם־לא תדעי ל ך י ר כעטיה על עדרי חב צאי־לך בעקבי הצאן וךעי את־גךיהיך על משכנור־צ: נאוו ך רעיתי י פרעה דמיתי ב כ הרעים: לססתי בר

> T I* T . ־* I ־ : י י J . י : י T דו ו . •ו

ים: תורי זהב נעשה־לך .לחייך בתורים צואךך בםחז: : עד־שהמלך במםבן נךךי נתן' ריחו עם נקרות הכםףדי ר ו דו פ כ ל ה כ ש י ילין: א די לי בין שד ר המר ו דו ו צר

v > - ; •״• I ן• T ^,־ T I J" • > ״

ך יפה רציתי הנך יפה עיניך יונים: לי בכרמי עין גדי: הנף נעים אף־עךעזנו רעננה: קרות בתינו די א הנך לפה דו

אחים רחיטנו כרותים:IT * * ^ : '1 י T ־ :

בן שושנת העמקים: 5שושנה בין אני הבצלת השרו החוחים מ רעיתי בין הבנות: כתפוח בעצי היער כן( ; J ׳ ־ " I . ־ ־ ־1 ; T " I J " l־״ T ; ־1 ־ ־ ע ־

: י ו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכ די בין הבנים בצל דוT ־ : • J T I. : 1 | : • ן I • : j A : ־ ־ ־ T - I J " 1•

הביאני"אל־בית היין ודנלו עליאהבה: ממכוני באשישות

ם 135 י ר י ש ר ה י ש

ז ו תחר דפדוני בתפוחים בי־חולת אהבה אני: שמאלJ ־ ו :־־ IT ^T י ; ־ j ״ r ו Aי ־ ״- * t ־

י וימינו החבלןני: השבעתי אתכם בנות יךושלם לראשת או באילות השדה אם־תעירו ו ואם־תעוררו בצבאו

J : 1 : ־ S T :1•' T י ' A ־ J : ־ : v. T : *

ג ל א מד : הול דורי הנה־זה ב ץ ד שתחפ את־האהבה צ^ AT : ״ ״ • | ־ י* * T \ , - J | IT : v j ־1 :־־ IT

י או ד לצב ו צל־ההרים מקפץ צל־חןבעות: דומה דד ה עומד אחר כתלנו משניה מ ח ד לעיפר האילים ת

| . . . T J : ״ - . : IT V J ־ T ־A י ״ •:< ״ ־ ־

די ואמר לי מומי ץ מדהחרכים: ענה דו החלנות מציר הגשם ב ־לך: כי־הנה חפתו צ ך רציתי יפתי ולכי ל

V V ־ AT T LT : ־ J" ־1 י | tT ׳ ׳ I J I T j • T I ־ \ JT

ץ עת הזמיר הגיע וקול ר א : הנצנים נראו ב ך לו ל ף ה ל ח| j . ־ A" ־ • T ־ V . • T •J" I V T T J : ־ I |J~ T | ( , T ־

: •התאנה חנטה פגיה והגפנים ו התור נשמצ בארצנj J ־ T V : - 1 ד • T : IT T ־ . ״ I" : ־ I ; ־ t י : ־

: יונתי ־לך לכי ר נתנו ריח קומי לכי רציתי יפתי ו ד מ ס1T • 1 L* T IT y T• T I J 1 ־ . JT \ j " '. J T T I ־ A

ר המדרגה הראיני את־־־מך^יך ת ס מהעי הסלצ בך נאווז: אחזו־ ב ומךאי ר השמיצני את־קולך כי־קולך צם" וכרמינו לנו שצלים שצלים קטנים מחבלים כרמי

V." T : A" T . J ־ t . ־ : * | • J ' T I T I. T י .

ד שיפוח די לי ואני לו הריצה בשושנים: צ : דו ר ד מ סT V > IT j • ^ ־ I ־ '1 ־ j —|!־ * ' IT T :

ד פ צ י או ל די לצב היום ונסו הצללים סיב דמה־לך דו.• • I • I AT: j : J : . T : 1 ־

: ר ת האילים צליהרי ב• • T ־ IT JT - 1 . I T

גו לות בקשתי את שאהבה נפשי במשתי על־משכבי בלים י מ ו ש ר ב : אקומה נא ואסובבה בצי ו ולא מצאתי

I • T : - •ד WT : ו - : ! : T T | T I* T • J ־

וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בגןשתיו ולא- • A : - IT|: • .\T | : - - : ( : J T דו ־.־ ,״j :

ר ארח : מצאוני השמרים הסבבים בצי ו מצאתיA ' T *,י : I ־ «- : י ־ T : I* T :

ד שאהבה נפשי ראיתם: כמעט שצברתי מהם צj - V י ״ U ־ ־ ג f : * ׳.ו י : ־ T IV ־ : IT V

ה ננ?שי אחןתיו ולא אךפנו צד־ ב ר א שמצאתי את שהשבצתי ' : שהביאת-יו אל־־בית אמי ואל־־חדר הורתי

. . . . . • • J v:1 • T I VV.V v ־ ״ ־:

ת או באילות השדה אם־ רושלם בצבאו A אתכם בנות י . ־ J . ־ .T- J . < : 1I, T I * - T ־ : v מי זיאת : ל תעירווואם־תצוךרו את־האהבה צד־שתהפץ כ ד ולבונה מ ^מךמר ?תימרות עשן מקטךת מ להמן עי

ם 136 י ר י ש ר ה י ש

אבקת רוכל: הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב­ - : -j\ ד j . 1 *״ו ד

לה מגברי ישראל: כלם אחזי חרב מלמדי מלחמהA1 T . {..-.. •. J . ־ T . I ־ T . • v.- • - A T

איש חרבו על־ירכו מפהד בלילות: אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון: צמוךיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם:

• I T T I • i . : T ־1 ־ | J T J A T T : ־ !. T . T T

צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שצטרדרד ד ו . ד ׳ A J-J ־1 . . '- Jt , j . T : T 3 . ־ :

לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו:I J~ . V. • T . ־ . J . <

ד הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שיערך כעדר העזים שנלשו מהר נלצך: שניך כעדר הקצובות שעלו מךהרהצה שכלם מתאימות ושכלה

• — I . ־ T . • AT . " " I T י V, T I |

אין בהם: כחוט השני שפתותיך ומדברך נאחד, כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך: כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגברים:

I J • I. T T J T | T I ־ * . A . ־ ־

שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרעים בשושנים:I. I ־ I ־ ־! T A T J . T T J • | J- T J .

עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל־הר המורj - - ] • <" A T : . T ־ : ד.) ־

ואל־גבעת הלבונה: כלך יפה רעיתי ומום אין בך: אתיI | ־ > T | J T ־ .1 " T ־ . T | < T . 17 : 1 ־ : . • ־

מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי ו מראש אמנהT T ־ : J • J T • A T I J T . I. T ־ | T

מראש שניר והרמון מבולגנות אריות מהררי נמךים: לבבתני אתתי כלה לבבתני באחד מעיניך באחד ענק מצוריניך: מה־יפו דמך אחיתי כלה מה־טבו דדיך מ:ין וריח שמניך מכל־בשימים: נפת תטפנה שפתותיך כלה

A T " 1* - ־ T . J ־ J I T . T " . T ־.י | ־ j :

דבש וחלב תחת לשונך וריח שילמתיך כריה לבנון:I ו T : ־ j • . r i , ־ י I * "ע ־ ג - ^ ~ . T T ־ ־ J ־ T . I T J JT. ~ L T J- AT ־ * t נן ו נעול אחתי כלה גל ו נעול מצין התום: שלחיך : - : ^ T \j~ פרדס דמונים צם פרי מגדים כפריםעם־נרדים:*נרדו : : j I* T . * T . A T J J * ־,1 . ' - T וכרכם קנה וקנמון צם כל־צצי לבונה מר ואהלות צמ ־ : " • : T \. I T I * : . | T -־ AT J -1י ־ ־ I ־ .־1-1 ־ *L ־ J ־ ־A : ו. ^ כל־ראשי בשמים: מצין גנים באר מים חיים ונזלים : T : J י T T

ר השירים 137 שיו : עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יולו בשמי ן מהלבנו

AT T . J ' T״ ד \ י , J I T י > | 1 T 1 | ־

י מגדיו: די לגנו וייאכל פר יבא דוI T T . r : 1 j < • : - : ־

ד. באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי צם־בשימי אכלתי יערי צם־דבשי שתיתי ייני עם־חלבי אכלו רעים שתו

J : • ״ J : ־ A־ T ־ : L ״ J T ־ : • ־ ״ ־

לבי ער קול ו דודי דופק ו דודים: אני ישנה ו ושכר פתחי־לי אחתי רציתי יונתי תמתי שראשי נמלא־מיד*

T 1י • *:־ T ־ J * T I T . ־ < ־ . ־ .

קוצותי רסיסי לילה: פשטתי'את־כתנתיאיככה אלבשנהTLT* •. T A T י ־ I T י•|. ~J\ ׳J ״ T T : IT ־ . * *• ;

ד ה ידו מ ל די ש רחצתי את־רנלי איככה אטנפם: דוT 1 * ־ - . T • I T J T . ־ I," : י י ־. ־ JT T

י וידי ד ו ד ו: קמתי אני לפתח ל ההוד ומצי המו צליJ - T . A־ י j : • 1 ־ : • • IJ~ IT T J ד \r ••

נטפו־מור ואצבעיתימורציברצל כפות המנעול: פתחתי• : > L ־ J ־ ־ : ו T ־ : : : ־ J ־ I T

ו בקשתיהו ר ב ד ר נפשי יצאה ב ב י ודודי חמק ע ד ו אני לד: י ( AT T { J ־ ־ T . IT- . ־ : ־ — T I. ' : • ־ .

ם י ר מ ש ולא מצאתיהו-קראתיו ולא ענני: מצאני הr . • T | . T : J• ג * ־ ו : \ . T . IT T j :

די מעלי ר הכוני פצעוני נשאו את־רדי הסבבים בעי- T J * , J * L * T j :•־ : T *AT. < V : 1 ־

־ ם רושלם א י החמות: השבעתי אתכם בנות י שמר..1 • A T T I : J . V J : י *• : ' I. ~ I l י : ־

ו שחולת אהבה אני: מה־ תמצאו את־דודי מה־תגידו לIT LT ־ J ־1 : * : : *- י ־־ י" I- J ־

ד שכבדה ו ד דך מ ד היפה בנשים מה־־דו ו ך מל ד ו דJ|* . T V ^ ־ A T ־ " ז |J'־ • ״

ו כתם ש א : ר ה ב ב ר די צדו ואדום דגול מ : דו השבעתנוV J־ . ^ IT T . I ^ T T : ־ J * IT : ־ : *

: עיניו כיונים על־ ב ר פז קוצותיו תלתלים שחרות כעוT : *.1 ״ I ־ IT L * ־ : ־ T J : AT

ב ישבות על־מלאת; לחיו ל ח אפיקי מים ריחצות בT T : I" * 1 •AT | " J ״ * . -:i I T T I ־ * .

ם י נ ש ו ו ש כערוגת הבנשים מגדלות מרקחים שפתותי- I T - י T I| * A *• 1» ־ ־ : .־V J ־ ־ . 1 -

ש י ש ר ת : יריוי גלילי זהב ממלאים ב ר ב ר ע נטפות מוA : ־ k ־ * T ־ - . T T J ־ ־ : T T I* J

ש מעיו עשת #ן מעלפת ספירים: שוקיו עמודי ש: ם י ז ר א ר כ ן בחו ז יו מיסדים על־אדני־פז מראהו כלבנו ־ : י — ־ J* 'AT - . ״ ־ : ד L T I ז ( . חכו ממתקים וכלו מחמדים זד, דורי וזה רצי בנות : \ T י

ל השיריה 1 שי 3 8

ך ו3בלן#נו ד ו ך היפה ב3שים אנה פנה ד ד ו ך ד ל אנה הים נ ד לגגו לערוגות הבשם לרעות בג ר די י ' דו : ר מ ע

! V A ־ .) ־ * IT ״ J— T : ־ ־1 :

י ודודי לי הרועה בשושנים: ד ו ד ללהט שושנים: אגי ל וV I ־ ו ־ * T ״ j ו *< : * : • : • : T K ־ •

דושלם אימה כנדגלות: יפה את רעיתי כתרצה נאוה כיJ*** ;IT • ־ A T T I * t T T T* 1 ; z ~ T T ד • * :

ר הע1ם ד ע הסבי עיניך מנ^די שהם הךהיבגי ש>נרך ?ך ר הרחלים שע6י מ ד ע שגלשו מך־הגלעד: שניך ?ח ל פ ה אין בהם: ? ל ? ש ם מתאימות ו ל ? הרחצה שת וזמנים : ששיםהמה מלכו הרמוץרלןתךמבעד לצמתךד : אחת היא יונתי תמו ר פ ? פילגשים ועלמות אין מולדתה ראוה בנויות אחת היא לאפוד. ברה היא לי

T T , < T AT : ־ I : JT T T י j ־ -ת ופילגשים ויהללוה: מילאת הנשקפה ויאשרוה מלכו

Uf|T : • ־ J T I : ־ ! 1 ו ־ : f ־ • J T : T : ־ : ו -

: ת נ י ת נ ־שחר יפה כלבנה ברה כהפוה אימה כ כמוI T : ־ י LT \ ־ : T ־1 ־ T T T T : ־ J T T ־* AT

ת באבי הנחל לראות הפרחה אל־גנת אגוז ירדתי לראוJ T I IT ־ : : " י A T ־ J י : ^ : ־ י * I ־ T > V * ־

ת הגפן הנצו חרמנים: לא ידעתי נפשי שמתני מרכבו* ־ ; : ^ I T J IT t י •ן T J : י ־ : ' . - I V v ״ י

: ב י ד עמי נו • ! y -

זבי ונחזדדבך מה־תחזו בי השולמית שובי שו בי שו שו

n i v J . J די AT V | ־ ^ • : fe >

ת כמחלת המחנים: מדריפו פעמיך בנעלים למי בשוf T : ־ . ' / T ! S ־ T ־ -IT ־ : I- I ־ J ־־ ־ ־ : ־.1 -

י אמן: ך כמו חל*ים מעשה ד רכי ב חמוקי י נדי בת־I: 'I IT T X י —. ! " ־ • | : T —. J • ־ : | J A - T ־"

ך ערמת חפדם ך אגן הסהר אלץדוסר ד$זג בטנ ר ך שך כשני עפרים תאמי צביה: י ד סוגה בשושנים: שני ש

IT • : J״ Tl IT f T T : J • | ־ : " J T j ־ " I 1• ־ I ־ IT

ת ?חשבה על־&ער בת־ ל השן עיניך ברכו ך ג מ צואר־ך ?ך ש א ל הלבצון צופה ?ני דמ^יק: ר #ד רמים אפך כגך אסור ברהטים: ל ך כארגמן מ ש א דלת ר ל ו מ ך כ עליך ? מה־יפית ומה־נעמת אהבה בתענוגים: *את קומתך

- •ו < 11 ד. \ ו : t ־ - T ־ : ! T י ־ T ־־ : : ־

ר מ ח ת: אמרתי אעלה ב ו ך לאשכל י שד ר ו מ ת T T : J דמתה ל . I י• ' T ־ : ־ T I : ־ : J י I T : T T : J ־ T : IT ת ה1פן וריח ך כאשכלו י ד ו אה!ה בסנסניו ויהידנא ש : : V V - j | : ״ v > T ־ • 1 : T : ו• : AT * J ; t I

ם 139 י ר י ש ר ה י ש

י למישרים ד ו לך לד ב הו אפך כתפוחים: וחכך כיין הטוA T ו• : j " j - lj" : I| : /1 11 ־ ־ •ו : • ־ ־ '

די : לכה דו י וצלי תשוקתו ד ו ב שיפתי ישנים: אני לד ב ו דם: נשכימה לכרמים נראה נעא השדה נלינה בכפרי אם־פרהה הנפץ פתה הפמד־ד הנצו ההמונים שם אתן

* */• ' J T A* * IT f1 ־ ״ T : י" J~ I V V ־ >T1:T

: הדודאים נתנו־ריחוצל־פתחינוכל־מגלים ך את־דודי ל•T . T ״ T . ־ : ־ IT J־ T t ־ I IT v . -

: ך די צפנתי ל חדשים גם־ישנים דוI IT I J ־ T •1 ־ T I ־A ־.) T ־ :

חך ק ש ץ א י אמי אמצאך בחו מי יתנך כאח לי יונק שד

I «. IT : V A< - | I) : JT V ־ J" : I I." י JT . ( : ־ ־ . • «'. י : אנהנך אביאך אל־בית אמי תלמדנ נם לא־יבזו לי

• J - ' .A":-: V " • י j | ־ : I ־ . | : T 1 : 1 I J . T I ״ ־

י ש א אשקך מ;ין הרקה מעסיס דמני: שימאלו תהת ר וימינו תחבקני: השבעתי אתכם בנות ירושלם מה־תצירוו

S' T ־ "AT T I : J I t• : •־ ־ע: ־ h* . ־ : t. * I*

ד שתךןפץ: מי זאת צילה ומה־תעיררו את־־האהבה צך ר מתרפקת על־דוךה תחת התפוח עוררתי ב ך מ ה ך מ: שימני כהותם לדתך ה הבלה י מ ך אמך ש ת ל ב שמה ח

T 1־ ־ | I IT T ־. JT ־ T I.T | י IT . . T. | J >

לבך כהותם על־־רועך כי־־צזה כמות אהבוה קשה על־JT |T T י• ־! .־ T ־ >T־ I I . . ־ T 1־ | ־

ה: מים רבים ה רשפ־ אש שלהבתי ל קנאה רשפי כשאוJ ־ ־ • IT I V•* ־ I ־ : I ־ I* T • T : V• ־ . ־ י — •

ת את־האהבנה ונהרות לא ישטפוה אם­ לא יוכלו לכבוT A : : * J I T . T-l-IT • - ו ־ . . 1 -;

: אחות ו יתן איש את־כל־הוןביתו באהבה בוז יבוזו לT. 1J T I J T ־ . |י ־ IT I < T ־1 :

לנו קטנה ושדים אין לה מה־נעשה לאחותנו ביובםV, ־ ־ - : V -1 ־1 ־1.־ AT 1 _ '1־ T . T ־־/.

ף ס ש״דבר־בה: אם־הומד, היא נבנה עליה טירת כ| V A T • • T J-* . * JT •IT־ *J' T L ־ ־ . : ׳ .

י שד : אני הומה ו ח ואם־דלת היא נצור עליה לוח א־ *T : T J ־,1 : T j T ־ IT״ * •'J T L ־- ־ J-־

ם: כרם הירח כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלו>T T VJ.־ I T J״ : . V.T י . י־ J* T ״T A T . ' א- ב ם איש י י ל המון נתן את־הכרבלנטר ע ב ־ I . ־J" T »• A לשלמה ב | j - T I T•• - . V•• ־ J : כרמי שלי לפני האלף לך שלבוה • : - י t~ T : ו . y •-* ־ ; ו ~־ .V J ־ -• ;- •• •ן. ומאתים לנטרים את־פריו: היושבת בננים חבריכם : : .\ ׳I • IT t • J ״ •י 'T AT T : f J ־.< ־.| : I : בפריו אלת כםף די וךמה־לן! לצבי ה ו דו לך השמיעני: בר ם: מקשיבים לקו IT . J ־ T." I' T ; J" T V • או לעיפר האילים על הרי בשמי > :

ר תמלדת ד סב ם טו ו י לשבת ו

FOR

SABBATHS & FESTIVALS הדלקת הנרות

BENEDICTION ON KINDLING T H E SABBATH-LIGHT.

ברוך אתה יי אלהינו מלך העולםT T * | V V V I T I י * י — •

אשר קדשנו במצותיו 4 וצמד להדליק נר של שבת.

T - V ״

Bo'ruch Atto' Ado-noy' EIo-he־nu Me'-lech Ho-o'lom, Asher' Kid-d'sho-nu B'mits־vo-sov Le-had-lik Nayr Shel Shabbos.

BENEDICTION OF T H E F E S T I V A L - L I G H T S

ו ר קדשנ ש ברוך אתה אלהיט־ מלך העולם א: ב ו ל יום ט ר ש במצו־תיו וצונו* להדליה נ

On the first night of the Festival, ,add the following

ר אתה יי אלוהינו מלך העולם שהחינו ומימנו ברי!1 • ז : : •T-־׳S •ft ־ :•״• ״ו יו•• ו * ז: -, - I T

והגיענו לזמן הזה:Bo'ruch Atto' Ado-noyי Elo-he־nu Me'-lech

Ho-o'lom, Asher' Kid-d'sho-nu B'mits-vo-sov Le-had-lik Nayr She! Yom-Tov. 140

קבלת עזבתI N A U G U R A T I O N O F T H E S A B B A T H

לבו נתנהלך, נר־יעה לצור ישענו: נקדמה פניו'בתודה, בזמירות נךיע לו;' כי אל גדול .יי'ומלך'גדול יעל בליאלודם: אשר בןדו מחקרי ארץ, ותועפות הרים לו:יאשר לו הים והוא עשהו, ויבשת יךיו זיצרו: באו נשתחוה ונבךעתנברבה לפני ין עשנו: בי הוא אלרזינו, ואנחנו עם מרעיתו וצאן זירו, היום אם בקולו תשמעו: אלי תקשו לבבכם במריבת'ביום מסה במדבר: אשר בסוני'אבותיכם, בחנוני גםךאגפעל^ארבעים שנה אקוט בדוריואמר עםתעילבב הם' והם לא ירעו ךךכי.: אשר

נשבעתי באפי, אם יבאוז אל מנוחתי: שית לין עזיר חךעז, עזית ל;י כליהארץ: עדת ליי ברכו ישמו, בעזרו מיום ליוםישועתו: םפת בגרם" כבודו, בכל העמים "נפלאותיו: כי נחל י; ומהלל מאד,"" נורא היא ע? כל אלךוים: כי כל אלהי העמים אלילים'יל שמים עטה: יהוד והדר לפניו/ייעז ותפארת במקדעזו": הבו ל;י משפחות עמים, הבולאי כבוד הגז: הבו'ל;י.כבוד שמו, שאו מנחה וב*ו להצרותיו: המתתי ל* בהדרת קדש, חילו' מפניו כל הארץ:* אמת בנוים ;*מלןד,' אף תבוז תבל בל תמוט\דץ עמיםבמישרים: ישמחו השמים

ת ב ת ש ל ב 142 מ

והגל הארץ, ירעם זדם ומלואו: .יעלוז עזךי וכל אשר בו, אז'ירננו בל עצי יערהיזלפני יי כי בא, כי בא לשפט האמ,| • T:V|T T ־ T • T - • : ״ : T " ־ T J־ : : T

ישפט תבל בצדק ועמים באמונתו: י; מלך תגיל הארץ, :שמחו איים רבים: ענן וערפל םביביויצךקיומשפט' מכון כםאו: אש לפניו תלך, ותלהט םביב צריו: האירזברייןיי ?*?5יראתה ליארץ:!הרם כדונג"נמסו, מלפניך מלפני'אדון כל הארץ: הגידי השמים צדקו, וראו כל העמים'כבודו: .יבשו כל £בךי פסל,'המתהללים באלילים, השתחוו לויבלאלהים: שמעה ותשמח ציץ\ותגלנה בנות .יהודה, למען משפטיך ןי:' כי אתה .יי עליון על כל הארץ, מאד נעלית' על כל אלהים: זאהבי;י' שנאו ךע, שומר נפשות' חםיךיו׳ מיי רשעים :ציילםי׳חאור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה:

" שמחו צדיקים ב*, והודו לזכר קדשו: י י מזמור שית ליזי שירחךש, בי נפלאותעשית הושיעהלו.ימינו, וזרוע קדשו: הודיע יי לשועתו, לעיני הגוים גלה צךקתו: זכר חסדוןאי^נתו לבית.ישראל ראוי כל אפסי ארץ, את״ישועת אלהינו: הריעו לי\בל 'הארץ, פצחו ורננו וזמרו': זמרו ל;י בכנור, בכנור וקול זמרה: בחצצרות וקול שופר, הריעו לפני המלך יי: .ירעם הים'וגזלאו, תבל וישבי בה: 'נהרות ימחאו כף, יחד הרים ירעו'.חוזלפני יי בי בא לשפט הארץ, :שפט יתבל בצדק;* ועמים

במישרים ן• T ״ :

קבלת שבת 143 ל; מלך:רגזו עמים, ישב כרובים תנוט הארץ: ל; בציון גדול,!'וךם הוא על כל העמים: יודו שמיך'גדול'ונורא, קדושיהוא: ועז מלך משפט אהב, אתה כוננת מישרים, משפט וצדקה ביעקב אתהעשית:רומשיי אלהינו והשתחוו להדים רגליו, קדוש הוא: 'משה ואהרן' בכהניו'ושמואל בקראי שימו,'קראים אלל; והוא יענם: בעמוד ענן:דבר אליהם, ^מרו עדתיווחק נתן:למוח\ז:ל אלהינו אתה עניתם, אל נשאידרית להם, ונקםיעליעלילותם: רוממו'ל; אלהינו

והשתחוו להר יקדשו, כי קדוש יי אילהינו: י י מזמור לדוד, הבו לייבני'אלים, הבו ליי כבוד ועז: הבו לך כבוד שמו, השתחוו ליי בהדרת קדש: קול יזי על המים, איל הכבוד הרעים, ך על מים רבים: קול.;י בכה, קול.;י בהדר: קול ;י שבר ארזים, ולשבר ך את ארזי הלבנון: וירקידם כמו עגל, "לבנון ושריון כמו בן ךאמים: קולי ך חצב לדגות אש: קול יי יחיל'מרבה יחיליך מדבר קדש: קול ;י יהולל איטיות, ויח^ף ,יערות, 'ובהיכלו כלו אמר בבודייחלי למבול ישב, וישב ;י מלך לעולם: ל; עז לעמו לתן, יזי יברך את;גטו בשלום:, ו , שגבנ ך מ רה: .קבלךנת ע ר צרו 'אנא, בכיה' גדולת:ימינך, תתית שמרם: ברבם, ב ב ר, דיולשי/יחוךך, כ רא: נ& גבו ו נזהרנו; נבך נהל ב טו , ברו ש ו ד ץ ק ל ד גמלם: ח טהרם׳ירחמם צדקתך תמיע מ ש ;>תנוקבל; ו #ו ה גאה, ^תך: י ח ; : ך ת ד ע#ד : ך שים כבודי מלכותו לעולם ו ו ודע ר1עלמוא: בר צעצתגו/י

ת ב ז ז ע ו ל ב ן 1 כ 4 4

לבה חדי לקראת י כלת ננני שבת נקברה• י״ מור חכור בדבור אחד, דזשמיענו אל המיחד, יי T אחדי ושמו אחד, לשם ולתפארה ולתהלה: לכה

* • * • V I V • * S • T V • T V

ר» מראותי שבת לכו ונלכה', כי היא מקור הברכת מראש מקדם' נפיוכיה, פוף מעשה במחישבדח

T T ־ ־ ־ : 1 V : | T : V 1

תחלה: לכהT י :

קדש מלך ?גיר מלוכה׳ קומי צאי מתוך ההפכח רב לדי שבת בעמקיהבכא, "והוא יחמול' עליך

־ T ־1*1 : T : ־ T ״ | V I " : V I V ־ | T ־־

חמלה: לכהT * V

ףן סנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפאךתך 2מיי עלי יד בן ישי בירת הלחמי, י קרבה'אל נפשי גאלה: לכה ךן תעוךרי התעוךרי, כי בא אורך קומי אוד׳ ןנוף•י; ןיליך נגלה: לכה ;גורי שיר דיברי, כבוד: ד* א תבשי ולא תבלימי/ימה תשתוחחי ומה תהמי; בך יחסו עניי עמי," ונבנתה עיר על תלה: לכי״ י היו למשפר, שאפיך, יורחקו כל מבלעיך׳ ישיש יי ?ל:ך אלדדך, בקושוש חתן על כלה: י לכה י מין' ושמאל תפרוצי, ואת"יי תעריצי, על יד איש בן' ונשמחה ונגילה: י לכי׳ פרצי T

T l " T : T : : • : ־

ה (ביו״ט ת עלה, גם ? בואי בשלום ?!טרות ב בשמחה) ובצהלה,'תוך אמוני *עם סגלה! בואי כלה

T - י • I T ־ . . V » ־ : ־ : T T : T : T 1 : י :

בואי כלה לכי׳

T ־־

145 ת ב ת ש ל ב מ

T ־ - T P

מןמוד עייר ?י1ם השבת: טוב להודות ליי. ולזמר ל#מף.עליון:ן י להגיד בב£ר חסדך'/ יאמינתף 3ליל1ת: 38• ?עוד ט2י 33ל׳ ןמיימי 1יכנ1ר: ?י ע»מחתני ןייןפעלף׳ במ2?ןי ^דיף ארנן: מה ןדלו מ.2?*יף %ידע, וכסיל" לאי ילין אתייזאת: נ?אד ע£קו מלו?זבו$ף:'אי# בער לאז בפרח ךעןנים' ?מו ^$ב, ויציצו יכל פ£לי אגן, להירדם עדי ?ד: ואוןה מרום ?עולם זי': כיי הנה ז1י־3ןףזזי,?י הנה אימף, ייאבדו ?תפךדו כל פ£לי אגף ותרם כתאים .קרני׳ בלתי ב#נןן מ5נן: ות^ט עיניי 3שורי. £3מים עלי ?ןרעים, תעמעהאזני^צדיקיניתמרץפךח, כארז 73בנון'!^ה: קתולים בבית זי. בחברות אלוזינו יפריחו':1 עוד'זןנוב'וןי"3&יבה׳ ן3#'ים

ירעןנים :יהיו: להגיד' 5י יער י;״ צורי ולא עולתה(עיייי־ נ׳) בו:ל ב ף תכון ת ש לי, עז התאזר, א ב , ל ש ב ך נאות ל ל * מ, ל תמוט": נכון כסאך מאז, מעולם אתה": נעז״או נהרות י בם ת״דכ^ם: מקלות מים רבי ו /הר י לשאו נשאו נהרות" קולם,', ד & : .עדותיך נאמנו נ י י " ם ת מ ר ב י ם, אד י " י ר ם"משב י ר י אד

;,"לארך״^מים: יקדיש יחים » רןדש, ; ? תך נאוה (גיא « ל5י

תפלת ערבית לשבת ויום טוב י״ו ברבו אתי: המברך:

ן ברוך ין דזאבר־ך ?עולם ועד: קהל וחז

ברוך א1תהו: אלהינו כ1לך דזעולם׳ אשר כד^רו מעריב ערכים, בחכמה י פותה שערים, וכתביה משגה עתים, ומחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ׳ברקיע, כרצונו. בורא יום ןלילה, גולל אור מפני חשך וקשך מפני אור,

146 תפלת ערבית לשבת וליום טוב

ומעכיר יום ומביא לילה׳ ומבדיל בין יום ובין לילה,ייצבאות שמו. אל חי וק:ם, ו*מיד למלוך עלינו לעולם ועד •

הי:, המעריב ערכים: ננרוךאו אהבת עולם בית לשךאל_עמך אהבת• תורה ומצות חקים ומיעפטים אותנו למדת. על בן ;י אלהינו, בשבבנו ובקומנו נשיח בהקיך ל ונשימה בדבריי תלמוד תורתך ובמצותיך לעולם "ועד. בי הם חלינו וארך למינו, 'ובהם נהגה יומם ולילה, ואהבתך אל תסירי ממנו'לעולמים."ברוך אתה ילל,

אוהבי עמו ישראל:־ אל מ?., ־ י 'יייי א

שםע ישראל, י: אלךזינ*; י: אסר בל״־ בחך עה כבוד מלכותו ל;י1לם ועד:

ןאה3ת את יל אלהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל'מאךך':/וה^ הדברים האלה א#ר אנכי מצוך היום'.על לבבך: ןשננתם לבניךוךברת בם: בשבתך בביתך ובלכתך בדרך י וכשכבך ובקומך: וקברתם 'לאות

ב 147 ו ם ט ו י ל ת ף ב תפלת עךבית ל^ז

על ידך־. והיו לטפטפת בין עיניך: וכתבתם_על 'נשות ביתך ובשעריך:

והיה אם שמע תשמעו אל מצותי יאשר אנכי מצוה אתכם'היום,'לאהבה את יי אלהיכם ולאבדו בכל לבצכם ובכלי נפשכם: ונתיני מב!ר א1רצ'כם בעתו'יורה ומלקוש ו&ס&ת דגנך ותירשך וי־צ:הקד:ךל ו^כלת ושבעת : ונתתי &שב בשדך'לבד;מת: השמת לכם £( י יפתה' ל£בכם,' 1וםו־תם' ועבדתם אלדזים אחרים והשתחוירם להם: ויחלל׳ אף"יי בכםר את השמים'ולא ידזיהמטר והאדמה לא תתן צ ^ את יבולה, ואבדתי מהרה מעל הארץ הטובה אשרbh יי נתין לכם: ועזגמלצם את. דברי אלה על לבבכם נפע&כם, 'וקשרתם' אתבו לאות על יילכם והיו לצ2וט£תן עיניכם: י ולמדתם **תם אתי'בניכם לד:בר בם, ביבךרך ובמצבך' ובקומך : בשבתך'בביתך ובלכתך ז

וכתבתם _על מזוזות ביתך ובשעריך: למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יי לאבותיכם לתתילהכ!, ביטיהשמים יעל הא:רץ: ויאמר ויי אל משהלא6'ר:ךבראד בגי ישראל ואמרת'אליהם • ועשו להם י ציצת על בגפי בינךיהם לדרוזם, ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת: והיהילכם לציצת, וראיתם אתו

• • « • • • * * T T ין־ # • • * |** * * *

וזכרתם את כיל מצות יי' ועשיתם אתם, ולא תתורו אחד לבבכם "ואחריי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם: למעין תזכרו ועשיתם את

• • • » ו ן • • • • •

148 תפלת ערבית לשבת וליום טוב: T ־ ־ ־ : • : ־ :

כד מצודד, וךריתם קדשים לאלוהיכם: אני יי אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים

״ להיות לכם לאלהים,'אני יי אלהיכם: אטרעאמונה כל זאת, וק;ם עלינו, כי הוא ייאלהינו ואין זולתו; ואנחנו ישראל עמו. הפוךנויימיד מלכים! מלכנו' י הגואלנו מיבףv כל העריצים.7 האל הנפרע לנו מצרינו והושלם ;מול לכל איביז נ?ש:ו, העשה גדולות עד אין חקר נסים ונפלאות עד אין מספר. השם נפשנו בחיים,' ולא נתן למוט רגלנו, המךךיכנו יעל במותי אלינו, וירם קרננו _על כלי שנאינו \ העשה' לנו גסים ונקמה בפרעה, אותות ומופתים באדמת בני חם.'המכה בעברתו כל בכורי מצרים, ויוצא את עטו.י^ךאל מתוכם לחרות עולם. המעביר בניו בין'גזרי נם סוף, את רוךפיהם ואת שונאיהם בתהומות טבע, וךאו בניו גבורתו:'שבהו והודו לשמו. ומלכותו ברצון קבלו עליהם, משה ובני .ישראל לך ענו

T :שירה בשמחה רבה, ואמרו כלם T ־. : T : 1 ־ T : ־ : T •

מי במלה באלם,r ׳ מי במכה גאדר

ב 149 ו ת ךלין־ם ט ב ש ת ל י ב ת ער ל פ ס

בקרש, 'נורא ההרות, עשה פלא: מלכותך ראו «יך, בוקע:ם לפני משה, ןה אלי ענו ואמרו: י: .ימלוך לעולם ועד. ונאמר: כי פדה:י את :עקב׳ ונאלו מ:ד חזק ממנו. ^רוך

א$ה י: נאל ישראל: השכיבנו.;י אלהינו לשלום, 'והעמידנו מלכנו לחיים'. *ופרושי *עלינו סכת שלומך, ותקננו בעצה טובה" מלפניך, והושיענו י למען שמך . והגן בעדנו, והסר מעלינו' אויב, דבר, והריב, ורעב יגון, והסר שטן מלפנינו י ומאחרגו, ובצד כנפיך תסתירנו/ כי אל שומרנו ומצילנו אתה/ייכי מלך חנון ורחום י אתה, ושמור 7צאתנו ובואנו! לחיים'ולשלום,'מעתה ועד עולם: ופרוש עלינו סכת שלומך. ברוך אתה ללי, הפורש' סכת ש^ום' עלינו ועל כל

!עמו ף&ראל ועל ירושלים:'ת ושמרו בני *ישראלי את השבת, לעעזות את ב ש ל

וזשבת״ללר^ם, ברית עולם: ביני וצץ בני ישראל אות היא לעולם, כי ששת יימים עשה יי

ב ת וליום טו ב ש ת ל י ב ר ת ע ל פ 150 ת• • • •

את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבתויינפש:ר ו פ ום כ ש ד.ש;ה > לי א ר ם ל ש רגלי ל ש ל

כפר י ביום הזה י נ דש שיופר , ה תקעו בחו ש דבר מ י וז כי עליכם לטהר' אתיבם, : ו את מועדי ב^סה ליו(־! חגנ

,משפט!מכל*חטאתיכם, לפני רזקלישו־אלהואי * , אל בני ׳: ח״ק י ' ו : חיק T \ י תטהר ב ק ע שר£ל: ח״ק ליאלהי י <זם ותפלת ר&ש השנה ויום כפור תמצא להלן-אחר תפלח מוסף של ר*ש חודש: י ל תכלת שלש מ

ת ב ש ת ל י ל ר ת ע ל פ תThe following Prayer is said standing,

: ד ן ת ל ה ד ת י ג : י $ ח ו ת פ י ת ת פ י ש נ ד א

, אלהי אברהם, אלהי נו ף אתה ץ אלהינו ואלהי אבותי ח בל " והנורא״ א ר ו ב הג ' ל ו ד ב, האל הג ; על /י אלהי ו ז ' צהק, : v ת , וזוכר ה6די אבו מל חסדים טובים, ויקונה הכל ו ג ' , ן ו י על

: ה ב ה א ו ב מ ל לבני בניהם למען ש א ומביא מך אללזים חיים: נ ע מ ר הח.יים, ל פ ס ו ב כתבנ ם, ו י חי ץ י פ ו לחיים, יזייך ח ג .!•.־׳ זכרנ

ך אתה יי מגן אברהם: . ברו ן מג ך עוזר ומושיע ו ל מ. ע שי רב להו , מחייה מתים אתהי י לם אדנ רלעו בו אתל, ג

ם : ש נ ד ה י ר ו מ ח ו ו ר ף 2שיב ה ר י ה ב

"•"IT — ־ ״ | T י

מכלכל חיים בחסד, מחלה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים, ורופאי חולים', ומתיר אםיורי״ם, ומקים אמונתו לישניך י ממית ומחייה ל , מ ך ך בעל גבורות ומי דומה ל ו מ כ : י , מ עפר

:•- I • ״ l׳־.־V • T V ! . ־ : • 1 I I T • T T ־

. ה ע ו ש ומצמיח ים : י מ ח ר ו להי.ים ב י ך ו צ ר ן ב ו . ז ם י מ ח ר ב ה ך א ו מ י כ מ

ם. ך אתה יי מחיה המתי ונאמן אתה ?החיות מתים. ברול י יום יהללוך סלה • ש, וקדושים בכ ו ' קד שמך ש ו קדו ' אתה'

י ע : : ו ר ק י האל (כשיח המלך! ה י . r i n k ך ו בר

אר1ה קר^ר. את"יום השביעי לשמך׳ ותכלית מעשה

1 5 תפלת ערבית לשבת 1

שמים וארץ, י וברכתו מכל מימים, וקדשתו מכל הזמנים,

וכן כתוב ©תורתך: רכלו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלהים ביום השביעי'מלאכתו אשר עש־ז־ז, וישבת ביום השביעי'מכל ^״אכיתו אשר עשה: ויברך־ אלהיםכי ב:ו שבר*' מכל את יום השביעי ויקדש אתו/ ז

מלאננתו אשל ברא אלהים לעשות: אלהינו' ואלהי אבותינו! רצה' במנוחתנו,ז ותן חלקנו בתיוךתף, קרענו במצור־ שבענו מטובך ותמהנו בישועתך, וטהר לבנו לעבדך באמת, והנחילנו;י אלהינו באהבה וברצון שבת קךשך י, ינוחו בה ישראל מקדשי

'שמך. ברוך אתהיין, ל/יקךשהשבת: י ךצה י_י אלהינו בעמך יעזךאל ובתפלתם, והשב את העבודה לד5יר ביתך ואשי יש/ראל, ותפלתם באהבה תכןבל בךצון,

ותהי לרצון תמיד עבודת ישךאל^מך : י 1n0 #ראש חך, aisoon םכות/י<!»״< פסח /0 חול המועדadd the following, : אלהינו ואלד״י אבותינו׳ _יעלה' ויבא ו_יגיע, ולךאהףרצה רשמערפקד וךזיבר־ זבירוננו' ופקד־וננו,""וזפרוץ 'אבותינו, הבריון משיח בךדודת :שראל לפניך, בי ' עמך : קדשף. 'חברון נל עבדך, וזברון לושלים עיר ז לפליטה לטובה, ז להן ולחסד ולרחמים' לח:ים ולשלום , י'ביוםמ ™™ חג הסיבות ״ , - ״ ה ח הגי המצות הזד־,. ל ש י פ י ם ־ - ה ו ח י ח ראש החדש הזך־,. ל ״ י ל

הזה. ״ז;.רנו י יי אלהינו בו לטובה. ופקדנו בו לברכה , והושיענו בווחננו. וכדןם/עלינו והושיענו, לח:יפ,'ו'בךבר יישובה ורחבים, חוםז

י אילןך עיניט, כי אל מלך' חנון וךיחום אתה': ב ' '

152 תפלת ערבית לשבת, המחזיר י ותחיינה.עיממ בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה י

שבינתו לציון: מוךים אנחנו ילך שאתה הוא יי אלהינו ואלרי אבותינו לעולם ועל. צור ודינו מגן.ישענו אתה הוא לדור ודור י מדת לך ונספר תהלתך7_עלי הללנ:ו"המסדרים בידך; ועל^שמותינו הפקודות לך/ייןיעל נסןך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיךעת'ערב 1בצןר וצהרים'! הטוב. כיי לא כלו וטובותיך שבכל:

T ךלמיך,'והמרחם, לי" לא המו חסדיך, מעולם כןוינו לך : בהנוכה אוייריס כאן על דנםים *)

ו_על כלם :תברך ויתרומם שמך מלכנו תמיד לעולם ועד:ך : ת י ר י ב ל בנ כים כ ב ל־י.־ם מו ו ת כ ת ו ״ «

וכל החילם ייוךוך סלה, ויהללו את שמך באמת. האל :־שדעתנו ועזרתנו סלה:'ברוך אתה ליי, הטוב: שמך'ולך נאה ?הודות: למעריב י שלום רב על י ישראל עמך תשים לעולם, כי אאה הוא מלך אדון' לבל השלום, וטוב בעיניך/ לברך את עמך .ישראל.T בכל עת ובבל שעה בשלומך : י כס*י

^רוך אתה יי, המברך את'_עמיו ישראל בשלום : בשית בספר חיים, ברכה ושלום, ופרנסה טובה, נזכר ונכתב 'לפניך, אנחנו יוכל עמך בית לשיךאל,לחליזם טובים ולשלום:

בתך אתה יי.'עושר, השלום V ״ne following is said on זבת חנכה# I

על הנסים׳ רעל־ הפר^ן, רעל הגבורות, רעל התשועות, ועל המלחמות / שעשית לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה:;ון ת ז י ב ל ה כ ד מ ע ש , כ ו י בנ נאי ו , חשמו ל ו ד ן י־והנן כהן ג הו ב ןיימי מתתיאתה ו , ך ' נ ו צ מחקי ך רם' להעבי רתךו הרשעדעעל_עמךיי&ראל להשכיחם תות בם, דנתי א י ת ר . רבתי א ם ת ר ת צ ע ת להם ב ד מ , ע ם י ב ך ה ך ז י מ ח ר בד : ם ב רבי ם" ו חלשי ד ' י ב ' ם י ר ו ב ת ל ר ס ת 'נקמתם מ ךינים"! נכןמת אד : ם ב י ד ז ו ' , ם י ק י ד ד צ ! ם ב רשעי ' \ ו ם י ר ו ה מ " ד נ ם ב י א מ ט ו ' T ם . מעטית י ש ע ^ א ך ש לעמך ן , נ ך מ ל ו ע דוש ב כן ל ן ו ד ם ן ת ש י ש ך ע ל ו ך ' ת ך ו ת י ק ס ו עת ו א פנ , ו ך ת י ר ב י ב ד ך ל י נ י ב א ן ב ה. ואחר כ ה ופרכןן כהיום הז ל ו ד ה ג ע ו ש תת נ ו מ ,קדישך. שקיבעו ש קו נר־ות בחצרות. הדלי , ו ךשך מק' ז ת ו א' ר ה ט ן , ך ל כ י ה

״-ו׳ ך ך^ח־ל י; יעל טל0ז מ ע ל ל ל ך ל ! להודיות' ו ו ל ץ חנכה א נ י '

ת ב ש ת ל י ב ת ער ל פ הפשי ׳ נ ר מרמה׳ ולמקללי ב ד שפתי מ י מרעי, ו נ ׳ נצור לשו אלהים ׳'ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך׳ ובמציותיך תרו; וכל החושבים ןגל< לעה, מהרה הפר עצתם ׳ ויקלקל ף נפשי ו ד ר תלמעןק^־ש0ך, ׳ עשה למעןימעך׳עשה: שמך מדזשבתבו.עשה למען. ימינך'" וענני ך הו#;עד. : ךי ךי י י ן ך ׳ למעי יחלצו ת ר ו ' ת למען ע$ה'.'עשהשלום ' י צורי וג1אלי י ' ' 'לפניך׳ ן אמרי יפי והגיון לבי יהיו לרצו: ן מ ׳ ואמית א ל א ר ש ' י כל א יעשתישלום' עלינו׳' י ועלי הו ׳ ו מי ו במרT I" T T V> •: T־: ־I T : • . •• T

^ניואלךץאבותינו,ש:בנה3ית המקדש במהרה ממינו, לתן חלקנו' בתורתך: ושם נעבדך ב:ראה'כימי עיולם' Tוכשנים/קדמוניות:

'וערביה ליי מנחית יהודה וירושלים כימי עולם 7וכחנים קדמוניות:Reader and Congregation

ולכלו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלהים ביום הטביעי'מלאכתו אשר עשיו־ז, וישבת ביום הטביעי'מכל מלאכתו אשיירעשה: ויברך אלהים את יום השביעי וייקרא אתו/'כי בhtif 1' מכל

?ןלאננתו Hgtj" ברא אלהים לעשות: ״ק ברוך אתה ליי אלהינו ואלוהי' אבותינו

אלהי אברהם אלהי לצחק ואלהי יעקב,האלהנחל' הנבור'והנורא אלעליון,

קונה שטים וארץ: קהל מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמחי האלn המלןז־ר הקדוש שאין כמוהו• המניח ״ 4 לעמו ביום שבת קדשו, כי בם רצה 'להניח להם,.בכל יום לפניו לעבוד ביראה ופחד ונודה לש£וז תמיד, מעין הצלבות \ אל ההודאות, י אדון י השלום, מקדש השבת ומברך •^ביעי, ומניח בקדשה \ לעם

"מד^ני £נל, זכר למעשה בראיית:

תפלת _ערבית לשבת אלהיט ואלהי: אסתינ> רצה במנוחתנו, קרשנובמצותיןז ותן חלקנו בתורתי שבענו מטובך ושמחנו בישועתך, וטהר לבנו לעבדך באמת,והגחילנויןאלהינובאהבה וברצון שבת קךשך י, וןנוחו בה ישךאלמקךשי

"שמך. ברוך אתה י יי, מקדש השבת:The following is not said on festivals, on ""!}?ת חלל המו ב ש . on ר ו פ that יום כ

falls on Sabbath, or on ב ו ום ט י י א צ ו .(the evening after a festival) מ

במה מדליקי; ובמה אין מדליקין, אין מדליקין לא בלכ# ולאזבחסן ולא בכלך, ולדא: בפתילת האידן,' וילייא בפתילת ד־זמלבר, ו*לא בירוקה עמגל פני המים. לא בזפת, ולא ב&עוה,'ולא בשמן קיק, ולא בשמן שרפה'!'ולא באליה,' 1ולאי בחלבי." נחום ד&די אומל מלליקין בחלצ מבשל; וחכמים אומרים אחד מבשל ואחד &אי1ו לןצשל, &ין מדליקי; בו. 'אין לזרליקי[,* j'btfi שרפה ביום טוב: רבי ישמעאל אומר, איןימדליקין בעבורן, מפני כבוד השבת, וחכמים מתיריין בכל 'הזמנים. 'בשמן שמשמין, בשמן אגוזים, מטמן צ־נונות, בשמן'"דגים,'נלעזמןאומר,' איין פקעות[' בעטרן' ובנפכ!.׳ רבי טירפון ז מדליקי; אלא. 'בשמן זית בלבד: כל היוצא מן העץ, אין מדלייקין בו"אלא פשתן, וכל היוצא מן העץ, אינו מממא טמאת אהלים, אלא "פשתן: פתילת הבגד שקפלה,'ולא הבהבה, 'רבי אליעזר :אומר,ואץ' מדליקיןבה, רבי עקיבא אומר, טמאה היא;ז טיהורה היא, 5ומדלילךן בה: לא קוב אדם שפופרת #ל ביצה, וימלאנה שמן', ויתננה על פי הנר,'בש1ייל

תפלת ערבית לשבת 156T » • * J

שתהא מנטפת, ואפילו היא של הדס, ורבי יהודה פחיר, איבל״אם •חברה היוצר'מתחלה &תר,'מפני שהוא כילי אחד: לא יימלא אדם קערה שמן, ויתננה בצד׳הנר, ייתן ראש והפתילה בתוכה, ב&בילשוזהא מואבית. ורבי יהודה מ:תיר: המכבה את הנר י מפני שהוא מתירא מפני עכו״ם, &ני'לםליים, מפני רוח לעה, או בשביל'החולה שיישן; פטול. כחס על הנר, כחס על השמן. כחם על הפתילה חייב, רבי יופי שטר בכלן,"חוץ מן הפתילה, מפני שהוא עושה פחם:(!לשלש עברות ניטים מתות בשעת לדתן,זהירות, בנדה, בחלה, ובהדלקת הנר:' £ל שאינן זr דברים, צריך 'אדם לומר בתוך' ביתו, ערב t e w ^זבת, ן$ם חשכה. עשרתם, ערבי[ם, הדליקו את הנר, ספק חשכה, ספק'אינה ח#צה, אין מעשלין את הודאי, ואץ מטבילי; את הכלים, ואין מדליקי; &ת הנרות,' אבלימעשרין' את הרמ&ןי ומערבי;,

י וטובין'את החמין:' ז תניא אמר רבי חגינא, חיב אדם למשמש בגדיו בערב שבת עס

T ־ V*. T T . . . . - . T T T ־ T ־ י ~ T ־ ־

חשכה, שמא ישבח־ויצא: אמר רב יוסף״ הלכתא רבתא לשבתא«ט די חכמים מרבים שלו אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא. תלמיך י, אל י רב יhhti בנ ' י;, ו אמר ובל בנייך* למורי בעולב! י, שנץ למיו א ו י , ך ת ר ו ב לאהבי ת : שלום ך ך י נ ו , ^.לא ב ך י נ ב ' י ר ק ת: למען אחי ורעי ך תי ו ה *בארמנ ם בחילך שלו ו מכשולדיהי $ל

: ך ב ל : למען בית יי אלהינו, אבקשה טו אךבךה נא שלום בך"'בשלום: ׳^ת/עמו י עוז לעמיו ית״ן, ןיי לברך' ז ן T

ן נ ב ר ש ד י ד ק. ה ת ו כ ל ך מ י ל מ תה ר א ברעו ר י ב א ך מ ל ע א . ב ב ה ר מ יתכןדע ע .יתגדל ו •?ח״ץכון ובייומיביון ובהיל רכל בית :שראל. בעגלא ובזמן .קךיב ואמרו, ו ואמרואמן. קהל יהא'שכה לבא מברךלעלםיולעלמי עלמ״א: :יתברך ףישתכו !:תפאר ו:תריומ'ם, ו/יתנשא" ויתהדר'ו/תעלה ,' ויתהלל,עמה דקוידשא,

ת ב ש ת ל ת ערבי ל פ 1 ת 5 6

ת •לעלא' מכל) מן כל ברכתא רטירתא. הישנחתא י ש י ך הוא לעלא ( ף ב וינחמתא. ךאמיךן בעלמא .: לאמת א־׳ן י

ד תלמיריהיץ. י מ ל ל ת כ ל ע ן ן הו ךי . ועלתלמי ן נ ב ך ל ע שראל ו ל י ען *ודי בכל ךי באתריא הדי ' . א ת י ד & ן ךיעסהךן ב א מ : ל על כ וא רב1א הנא׳ וחסך**' ורהמין מ ל ש ן ו כ ל ר ואתר \ להא' לרזון ו ת אץ אריכין 1מז1נ& רויחי' ופוךיכןנא מןיכןךם* אלויהון ךלשימיא וחי' שמלא וחייל(טובים) א מן ב ר ' א 6 ל ו יאמן: יהא ש אמר ו ארעאי זה של־וים ל־מירומיו הוא ש ע : ז ן מ א ז ת מ א ל ו א ר ש ו ועל י כל י ע ל ^

: ן מ שראל ואמר* א ברה־מיו יעשה שלום' עלינו ועל כל י

עלינו לשבח לאדון הכל, לתת נדלה ליוצרבראשית, שלא"עשנו כגויי הארצות,' ולא שימנו כמשפחות האדמדו, שלאי שים חלקנו כהם״״וגורלנו ככל ד&ונם. ואנחנו בולעים ומשתדווים ולהודיבמ שלפניימלך', מלכי המלכים,'הקדוש, 'ברוך הוא, שהוא נוטה ש־לים ויוסד ארץ,ומושב יקרו בשמים'ממעל, ושכינת עזו צגבהי מרומים, הואי אלהינוז אין עוד. אמת מלכנו, &&ם זולתו ככתוב לתורתו: וידעת לרוים והחבית אל לבבל,כי ייהואיהאלהיםיב&מים ממעל ועל

האךץ מתחת׳ אין עוד. £ל כן נכוה לך לי אלהינו, לראות מהרה בתפארת עז ף להעביר גלולים מן הארץ; והאלילים כריות לבךאון! לכ(קןע1לם'' בימלכו^ישדי. ויכל. '.יכירו רדעויבל בשמך, להפנות אליך כל רשעי ארץ בגי בשר'לקראוז יושבי'תבל,' 'בי לן?' תכרע בל ברך''תשבע h לשון. לפנלך יי אלהיגול מלכותך, ויקבלו כלם אתעו קר'לתנו,ז יז :כרעו ולפ־ולו. ולכבוד ש־מךזף היא ׳ ולעולמי ל ותמלוך.עליהם נ^הךה לעולם* ועד.' ?י המלכות י ^ עדי תמלוך בכבוד, ככתוב בתיוךתך, .;י למלוך לעולם וער. ונאמר,: לי ד ו^מואחד ;י'אחז !הלה יי למ^ך.על כל הארץ \ כיום''ההוא לקלה, : &ל תירא מפחד פתאם,ומשאת רשעים כי תבא: עצו.עצה ותפר, דברו'הוא, ה!דישיבה־ אני דבר ולא ליום׳'כי עמנו אל: ןמד זקנה* אני

אםבול׳אגי עע1יר\ ואני אשא ואני אסבול'ואמלט? יי :"

מדר ליל עזבת 157To be said or chanted at home, upon returning ftom Synagogue

Each port is lepeated 3 limes

עלום עליכם, מלאכי השרת; מלאכי עליון,: פ ״ ג י א ו ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך ה נואבם לשלום,'מלאכי השלום, מלאכי עליון,: פ ״ ג א ו ממלך מלכי המלכים, הקרוש ברוך ה ברכוני לשלום,' מלאכי השלום, מלאכי עליון,: פ ״ ג י א ו ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך ה •:אתכם לשלום', מלאכי השלום, מלאכי עליון, ממלך מלכי המלכים, הקרוש בתך הוא: י*

ן ובואך, מער,ה ןעד עולם: ת א ך: ל; :שמר צ י 5לאעו יןיוה לך לשמרך כ^ל דךכן ? , ך ו ר ך ב ל , מ ר ך אבי ל ן השלום, מ ת, אדו ל הנשמו ן כ ל העולמים, אדו ן כ ו ב רך חי העולמים, ל ך, מ ז . ך ותיק, מלך ל ר, מ ך הדו ל ם, מ ר שלו ב ו ך ד ל £לך גדול, מי כ ל ך מ ל ש רחמים, מ ב ו ך ל ל , מ ר י ב ך כ ל ד ומיוחד, מ חי ך י ל , מ ב מטי ב ו ו ;ולך טך ל , מ ת י ש א ר ך עושה מעשה ב ל ך נופלים, מ מ ו ך ס ל ב, מ ך נשג ל זמלכים, מך ל ע תפלה, מ מ ו ך ש ל ם ונשא, מ ך ך ל ך נ/דוש, מ ל ך צח ואדום, מ ל , מ ל מצי ךה ו ור ש ל החסד א , על כ ךה אני לפניך- » אלהי ואלהי אבותי : מו ו כ ר ד . ם י מ זז ץ ת ו י ר ל ב , ועם כ תי י בי נ ל ב , ועם כ ת עמי ו ש ע ד ל י ת ר אתה ע ש א , ו י ת עמד שי ין : אדו ך נ ו צ ם והטהורים שעקזים ר שי ך הקדו י כ א ל ם הם מ כי ו בר . ו י ת י ר י ב נ : , תי י בי נ ל ב , ואת כ ד אותי תפקו ם, ו ו י בשל נ כ ר , ב ו ם של ו ל ש ה ך ש ל זשלום, מם, ו א מר ב ל צ ל כ ן ע ו ך עלי ל : מ ם ו ל ש ל ם ו בי ןם טו , לחי ל א ר ש ת : י ך ב מ בל ע, ואת ך המאירים, עיתזכה אותי ן נ , אחלה פ ת י ש א ר ה ב ש ע ל מ ר כ צ ו ו י נ ר צ וי אדם ורדה, נ ל ב ני כ ך, ובעי ן נ ב בעי ו ל ט כ ש א חן ו צ מ , ל תי בני בי ל ' : ב שימחה, ו ך ר ו ת ת, מ ל שבתו ב ק . וזכנו ל ך ת ד ו ב ע ו ל נ אי ל רו י כ נ בעי, תי י בי ל בנ כ מ י ו ט עונות, והסר ממנ ך מעו מתו , ו ד ו כב ר ו ש ך ע ו ת מת ו ל י ד נ ל מי כ ני מדוד,, ו ל מי כ , ו לי ני חו ל מי , כ ל א ך ש ת ; י ך ב מ ל ע כ מראה ובאהבה, ונהיה ב: ך .באמת ו ך ב ע , ל ב ר טו צ ו י ונות, ותן בנ עניות ואביך י ל , כ ד ו ך הכב ל י אתה הוא מ , כ ו נ ל רואי ני כ ך, ובעי ן נ ם בעי י ך ב כ גי הי4זרת, כ א ל ך מ י כ א ל מ י המלכים, צוה ל כ ל ך מ ל אה: אנא מ ך י י ל ,אה, כ

" T ־ ״• ־ • - . X • —« י ~ T I • | « ־ . י T ־ I ־ | T • T .) / 1 1 . •

סדר ליל שבת, כ ו ום קדשנ תי בי י ב אם ל י בבו נ ו ברב י ם, ו י ברחמי נ ו פקד , שי ן ו רתי עלי מעזבאת ד יום השבת, ו ו ב כ , והחלפתי עזמלותי, ל , והצעתי מטחי הדלקתי כרותיו ש ש ת ב א ר ר ב ד אעז אעי , ו ר אנחתי תעבי , עי ך י תי לפנ ל תחנ י , להפ ך ת י ב ל

T • T ( T T V ד־ • T T • T . T ־ • ־1 ־ " 1 V | | T ׳ J I ־ * : • • • :

ר ש א ך עזמחתי, כ ו ת , ב סי ל כו ד ע י ד להע ו ל הלצור, ואעזנה ואשלעז ע מים כ יר צויתני ש א ת כ ו ב ש : בוי א י ת ב ת ר נ ש י א ת מ ש ר נ ת י , ולהתענג ב ו כר י לז תנ י צו• ן - • • -I: - T י | ־ • T 1 -T v . \ ־ |V I ~ ~ I • i • T • - j - . .

ד בגלות׳ ו י ע נ מ ח ך ת , ש תי לי לקראתי י ך ברנה. ושו ת ל ד ד ג י כן אג , ו ך ת ר ש ל, ואתפלל ב י עצ ל ך וחהןיך ב י ד ר פקו ו מ ש , ואז א י לאהבתך ב ר ל ר ו ע ל , ו י לגאלנם, ואמר. ו י לשל נ ו כ ר ם, ב אכם לשלו י השלום, בו כ א ל , מ ן י וכנכו ו א ר ת כ ד כ

• T T. T 1*1. . י־ T י - • - t . - I T . T T T-

: ה ל עד עולם, אמן ס ם, מעתה ו ך, [צאתכם לשלו י הערו ך לשלחנ ו ר ב

אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה: בטד בה ־לב בעלה, ושלולא יחםר: גמלתהו טוב ולא/רע, כ:ל ימי חייה:' דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפ^ כפיה: דדתהיבאניות סוחר, ממרחק'תביא לחמה: ותקבז בעוד ל:להותתןטךף לביתה וחוק לנערותיה:'זממה שדד ותקחהו׳מפרי כפיה נטעה כרם: חגךיה בעוז מתניה, ותאמ/׳ זךהגותיה: טעמה כי טוב סהרה, לא עבהבלןלהינךה^ידיד שלהד\ בכישור, וכפיה תמכו פלך*:' בפה''פרשה לעני, דדיה שלחה לאבק:'ל7א תירא לביתה ׳משלג כי כל ביתה לבש שנים: מרבדים עשתה לה" שש וארגמן לבושה: נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני אלץ: סדין עשתה ותמכור וחגור נתנה לכנעני: עוז והךרילבושה^ו^שחק 'ליום אחרון:T פיר! פתחה בחכמה ותורת הסד על לשונה: צופ;ד. הליכות'ביתה,'ולחם עצלות לא תאכל: קמוr ויאשרוה בעלה ויהללה: י רבות בנות עשו דדל, r a ואת עליתי על כלנה: :ש'קר החן והבל הי>£י, אשד, יראתי יי היא תתהלל: תנו לה מפרי'ידיה ויהללוה

T: • T IVT T : - T I ־ : ־ • T • : : ־

בשערים מעשיה:T IV ־ • ־ : T : ־

159

ל שבת י ל קדוש לK I D D U S H F O R F R I D A Y E V E N I N G

בלח# ויהי ערב ויהי בלץ

יום הששי: ויכלו השמים והארץ וכל־צבאם: ויכיל אלהים ביום

V: ־ : ־ T T : T :

השביעי מלאכתו אשר עשה. וישבת ביום הטביעי מכל־מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהים את־יום השביעי ויקדש אתו. כי בו שבת מכל־ מלאכתו אשר־ברא אלהים לעשות:

Z6 »01/׳.*׳e

ברוך אתה ל;׳ אלזדנו מלך העולם, בורא פרי

07z dread

ברוך אתה ן;, .אלהינו מלך העולם, המוציא ילחם

v iv • ־ T T י•••|־•.•

מן האיץ. ברוך אתה י; אלהינו מלך העולם, אשר קלשנו במצותיויורצה בנו, ועזבת בןךעזו באהבה ובךצק הנדדלגו, זיכרון למעמד• בראשית. כי תא יום תחלה למקךאי קדש, זכר'ליציאת מצר:ם. כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים. ושבת י ר!ךשך באהבה ובךצון

'הנחלתנו.ברוךאתזה ייימקדשהשבת: ״T ־ ־ "I ־ : TJ T ־ | T I T ( - J •

160 ןמירות לליל שבת כל מקךעז עזביעי כראוי לו, כל עומר עזבת כ־ךת מחללו, עזכרו הרבה מילד על פי פעלו" איעז על מחנהו ואיש על ךגלו: אוהבי יי המחכים בבנין אריאל, ביום השבת שישו ושימחו כמקבלי מתן נחליאל.

־ I ־ 1־ ־ ־• ־ . T • 1*1 •:-1 1 • • • - 1 1 - . ־ .

גם שאו ןךיכם קדש ואמרו לאל, ברוך ןי אשר נתן מנוחה לעמו יעזךאל: דורשי ן; זרע אברהם אוהבו, המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבא, עזמחים לשמרו ולערב ערובו, זה היום עשה יי, נגילה

T • T T I X T ־־ V • • • ״ T : I T ־ • T י : j - י

: זכרו תורת משה במצות עזבת גרוסה, חרותה ליום העזביעי, ונשמחה בו* * ־ . V- -:T X «• י־ ־ד * • • T - . • 1

ככלה בין רעותיה משבצה, טהורים ץרעזוה ויקדשוה, במאמר כל אשר עשה, רכל אלהיים ביום השביעי, מלאכתו אשר עשה: יום כךוש הוא, מבאו ועד צאתו, כל זרע יעקב יכבדוהו, כדבר המלך ודתו, לנוח בו ולשמוח בתענוג אכול ושתו, כל עדת ישראל :ע>&ו אות!: משוך חסדך ליוךעיך, אל קנא ונוקם, נוטרי ליום השביעי, זכור ועזמור להקם, שמחם בבנין שלם, באור פניך תבהיקם, יךוין מךשן ביתך, ונחל עךניך תשקם: עזור לשובתים בשביעי, בחריש ובקציר עולמים, פוסעים בו פסיעה רטנה, סועדים בו, לברך שלש פעמים, צדקתם תצהיר כאור עזבעת הימים,

• T ־ - 1• ו ־ • TI)x . • •T. x•• י x - ו • ־ ז י - י ו

יי אלדזי ישראל, אהבת תמים, יי אלהי ישראל, תשועת עולמים: מנוחה ושמחה אור ליהודים. יום שבתון יום מחמדיס. חומריו וזוכריו המה מעידים. בי לש$ה כיל ברואים ועומךים : #טי #מים ארץ רמים . כל צבא מרום גבוהים ור?וים. תנין ואדם וחית ראמים. פי ביה יי צור עולמים:

T ד• : T : • ״ ״ : - - ז : ז T י - • | : . T T : T

הוא א#ר דבר לעם םגלתו. שמור לקך0זו, מבאו ועד צאתו. שבת קדש יוםל יחליצך, קום קרא חמדתו כי בו #בת אל מכל מלאכתו: במצות עזבת א אליו;חיעז לאטצך. נשמת כל חי וגם נעדיצך. אכול פ&מחה כי בבר ר\ך: במעזגה רחם וקדועי רבה. ברוב מטעמים ורוח נדיבה. יזכו לרב טוב

המתענגים בה. בביאת גואל לחיי העולם הפא : ; ה ךבון זעלם ועלמיא. אנו; הוא מלכא. מלך מלכיאי עובד גבורתך* י יה ירבו! קךמך להחרא : י ןתמה;א. שפר: ש בחין אסדר צפךא ורמ #א. לך אלהא_קךי #א. ךי כל נפעזא. עידן ג־ןךיעיין וצני אנ>צא. חיות ?ךא ועופי שמ;א: * * יה רכון ר בךבין עובדיך ותקיפין. מכיך ךמיא וזקיף כפיפין. לו.ידדה ,גבר >טנץ אלםין• לא יע1ל גבורתך בחו>4ובטא t יה רכון א להא דילה יקד־ ורבותא. $ר1ק.ית זענך מפוס אךיותאי ואפיק _ית.עמך מגו גלותא• .עמך ךי ?חךת מכל יא«יא.׳ יד, רבון

ל שבת 161 זמרות ללי

ל מקדשך תוב ולקד^ז קוך#ין. ן*תר ךי ביה;הדון רוחץ ונפשין: ףזמרון לך שירין וךד#זין. בירושלמי_קךתא ךשופיךיא: יד. רבון

צור משלו אכלנו, ברכו אמוני. שבענו והותרנו• כךבר י;: הזן את עולמי רוענו אבינו. אכלנו את לחמו',' דיינו שתינו. _על פן נודה לשמו,

ונהללו בפינו. אמרנו וענינו, אין קדוש כיי: צורT ־ I T I ־ |• * < : : ן - T | : : ־ :

בשיר וקול תודה {ברך לאלהינו. .על ארץ חמדה (טובח) שהנחיל לאבותינו. מזון וצדה ה?זבי_ע לנפשנו. חסדו גבר'זעלינו. ואגןת » : צור

רחם ?חסדך. .על עמך צורנו. .על ציון משכן כבודך. זבול בית תפארתנו.ר י : צ י בן דוד עבדך. יבא וינאלנו. רוח אפינו. משיח י

ו : •! - :־י ו ־ ־ ״ • : T h v ו . ״ : T • ן ד • ״ v

יבנה המקדש. עיר ציון תמלא. ושם נשיר שיר חדש. וברננה נעלה. הרחמןI ־ ך ז • ז T T׳1 ־v* • T T :TT: ־ ״ : I v י • - • : T I 1 •

: . צור י הנקךש. ןתבךך' ויתעלה. .על כ1ס_יץ מלא. ?ברכת ; תפלת שחרית לעזבת וליום טוב

On Sabbath and Holidays say the weekday morning Prayers from * בו "{HI טוtut * ל א ע מ ש י י ב ר * then commence here

מזמור שיר מכתי#בית לתר:י׳ ולא שיןחת אתממןז י\ הד דליה *לכי לי: יי אלר-י שועתי אליך־ ותרפאני: :,י העלית מן שא1לנ3שי, חייתני מילדי בור: זמרו ליי חסידיו, ןהודו לזבר קדשו: בי רנעיבאפו, חיים ברצונו׳ בערב:לין בכי ולבקר רןה: ואני אמרתי כשלוי, בל אמוט לעולם: י״י ברצונך ד>עםדר*ה להררי עז, הסתרת פניך, הייתי נבהל:

ב ת וליום טו ב ש ת ל י ת שחר ל פ 162 תT 1 ג * * •

ן: אליך יל אקרא, ואל אדני אתה מה בצע'כרסי ברךתי אל שרת, לדולר ע$ה ה.ינ יד אמ^ך:שמע:;י וסגני. יל הלה עוזר לי: ה?כתמה5די למהול לי׳ 5תהת שקי ותאזרני שמסדד.״לסען יזמרןז כבוד ולא לדם,

יל אלסי,'לעולם אודך: כןךיש ;תום.

א ברעותה; ר , בעלמא, די ב א ב יתקדש שמה ר יתגדל ו• • j * X • * X • X • X • I • * • • *

ל בית.ישראל, כ ן ו^יומיכון׳ו^חיי ך ך מלכותה, בח״כו י ל ^ רן מ ל א ה ! ק : אמן ת מ א ן - ב י ר ן א ובזמן ^ ל נ 1 ל 3

קי׳ל יהא עמד, רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא!ך וישתבח, ויתפאר, ויתרומם, ויתנשא, ויתהדר, ר ב ת יי הוא, לעלא(בעשי״ת ן י ר ב - א ש ד ק ויתעלה״ ויתהלל, שמה ד

I • : T !"1 7 :1 •. : ״ : T ־ : •: v ז• : ־

, תשבחתא ונחמתא, * רת* שי ל ברכתא ו ולעלא) מן בT T V : v : T T : : • • T T • : T T : • T I • T l " :

: אמן י קי•? אז! ת מ א ו - א מ ל ע ן ב ך ךאמיל על כ א וחיים, עלינו ו א מן שמי ב א ר מ ל א ש ה י

ו : ־־ 1 ד : ־ • T ״ ׳ ז ־ T • ו : ־ t״ ! זן מ ל א ה ישראל—ואמרו: אמן י ק

• : T ״ : • : T ־• 1

ל עשה שלום במרומיו, הואייעשד, שלום, עלינו ועל כ" TI" T T V־ : . T V: T • ־

? מ ל א ל ו ק : אמן י ו אמר - ו ל א ר ש יל וקישבח את בוראי. ^ הריני מזמן את פי להודות ו״לה

$תך שא?גר וסלה העולם׳ ברוך

תפלת שדורית לשבת וליום טוב : • ־ ־ • ־ : - t ג 163

היא׳ ברוך עשה כראשית׳ ברוך אומר ועשת ברוך גוזר ומקי.ם׳ ברוך מרחם על הארץ׳ ברוך מרחם על הבריות׳ ברוך משלם ^ןכר טוב ליראיו׳ ברוך הי לעד וק:ם לנצת ברוך פורה ומציל׳ בדיך שמג ברוך אתה :י אלסינו מלך העולם, האלז׳ ד&הלל בפי עמו, האב הרח משבח ו£פאר בלשון חסיךיו ועבדיו, ובשירי דוד עברך, גחליך ץאלקינובשבחות וכולר1ת,וגגךלך ונשבחך וג$ארך וגמליכך ונזביר שמך מלבנו אלסינו׳>סיד סי סעולמים. £לך משבח וכ!פ'אר ערי־ עד שמו הוירול: ניתך אתהי,י??לך

m מחלל בתשבחות: ק״ל תרו ליזי קראו בעמו, תריעו בעמים ;!לילותיו: עירו'לו זמרו'לו, שיחו בבל נפלאותיו: התהללו בעם יקרעו, יעמחילב

1 ותהילת #זזףית ל#$ת וליום טוב 6 4

סבקשי יי : דרשו ;י ועזר, בקשו פניו תמיד: זכרו נפלאותיו״א^ןר עשה, מפתיו ומשפטי פ:הו:'זךע ישראל עבדו, בני מנקב» ;י הלחינו, בכל הארץ ת בחיריו: י משפטיו: זכרו לעולםבריתו, דבר צוה לאלף דור: אשר ברת ארח אברהם, ושבוערתו ליצחק: ויעמידהלמגקב לח־ק, ל:שראל בדית עולם: לאמר לןז אתן ארץ כנען, חבל נחלתכם: בהיותכם מתי מםפר, במעט ונירים בה:'ויתהלכו מגוי אל גוי, ומממלכה אל עם אחר: לא הניח לאיש לעשקם, ויוכח עליהם מלכים: אל תגעו במשיחי, ובנביאי אל תרעו: שירו ל;י בל הארץ, בשרו מיום אל י יום :שועתו: ספרו בגוים את כבות, בכל העמים נפלאתיו: בי גדול ;י ומהלל מאה'ו״נוךא הוא על בל אלזדס::כי' בל אלהי העמים אלילים, די שמים עשה: הוד י והדר לפניו, עז וחדוה במקומו:T הבו ליי'משתחוות עמים, הבו ל;י כבוד ועז: הבו ליי כבוד שמו, שאו מנחה ובואו לפניו' השתחוו ל;י בהדרת קדש! חילו מלפניו בל הארץ׳ אף תבון הבלבלתמוט::ש6חרהשמים ותנל

ב 165 ת וליום טו ב ש ת ל י ר ח ?1פלת ש

הארץ, ויאמרו בגרם ;י מלך: :רעם דדם ומלאו, :עלץ השדה ובל אשר בו:'אז .ירננו עצי היער, מלפני;י, י בי לשפוט'ארת הארץ: הורו ל/י בי טוב,זבי לעולם חסדו: וא&ת הושיענו אלהי:שענו וקנצנו והצילנו מןהגו:ם להורות לשם י קדשך"להשתבח בתהלתך:'ברוךי;י אלרזי י^ךאל מן העולם וער העולם, ויאמרו בל העםאמן והלל ל:י: רוממו [\ א־להינו והשתחוו זלהר'ם תליו, קרו,ש הוא חי! רוממו יי אלהינו והשתחוו להר קדשו, בי קרוש ין אדהינו:/והוא רחום יכפר עדן ולא:שחית והרבה להשיב אפו, ולא ;עיר בל חמתו י: 'אתה 'יי לא ־תכלאי רחמיך ממני, חםךץז ואמתך תמיד :צתני: זכר רחמיך ;י וחסדיך, בי מעולם המה: תנו עז לאלהים"על":שךאל ואותו, ועזו בשחקים: נוךא אלזדם ממקדשיך אל:שךאל הואנותן עז ותעצמותלעם,'בתך אלהים': אל נקמות ץ, אל'נקמות'הופיע: הנשא שפט הארץ, השב גמול על גאים: ליי, הישועה, על עמך" ברכתך פלה: ;י צבאות' עמנו, משגב לנויאלהי יעקב סלה':' י: צבאות,

66! תפלת לדורית ל#בת וליום טוב• T • ״ ״ ג

אשרי אדם בטח בך:>י הושיעה, המלך :עננוביוםקראנו: הושיעה:אתעמיך וברך את נחלתך׳ ורעם ונשאם יעד העולם:זנפשנו חכתה ל;י, עזרנו ומענו הוא: בי בו ל^םח לבנו, בי בשם קרשו בטחנו: להי חסדך יל עלינו, באשר לחלנו לך:' הראנו יל חסדך* וישעך תתן"לנו: קוימה עזרתה לנו ופדנו למען1 ־ | ־ I T | V • t : 1 I••: I T T I T : V T I ־ : : V :

חסדך : אנכי יל אלהיך המעלך מארץ מצךלם, הרחב פיך יואמלאהו: אשרי העם שבכה לו,'אשרי העם שיל אלחין': חזן ואני בחסדך בטחתי יגלזלבי'בישועתך, אשירה

T »י T• | I V T ־ • • •* T • : 1 ליי בי גמל עלי: : ־ T I : S ־X T — T • T ״

למנצח מזמור לדוד:׳ סשמים ?וסדרים 3ביוד־אל• ומעשה יףו שגיד הרקיע: יום ליום יביע אמר. ולילה

T : ו - : v i . ן r דד •

ללילה יחודרדעת: אין אמר ואקךברים• ?לי נשמע קולם: ?כל־האךץ יצא קום. ובקצה סבל מליסם• לשמש אסל ?סם: והוא כחר*ן יצא סחפתו* ;שיש מבור ךירוץ ארח: מקצה ס^מים ו

ףןפלת שחרית לש^ת וליום טוב 167

ם• ואין נסרצל מושאיו• רהקוצןת־ו על־קציור מחמתו: תיורת יי תמימה משיבת נפש.

V I T T • T ״ * T• *

ת גי נאמנה מסכימת פר1י: פקוךי יי ? ח ע ישרים משמסי־לב• מצות ד ברד. מאירת מיגים: ירארת וי מהורה עמלות לעת משפמי־יי אמת צדקו יחדו: הנחמדים

v ץ י ! v ״ T • | ג T • T t "* • 1 *

מזדב רמ>§ז ךב. ומתוקים מךכש ונ9ות צופים: גם־־עבךך נזהר בהם. בשמרם גגקב רב: שניאורת מי־יבק• מנסתרות נקני: נם מדים דןשך ענךך• אלדמ^לר־ בי. אז איתם ונקתי מפשע ךב4ז1להיו ליצק אמרי־פי• והניח לבני לפניך. ;י

צורי וגאלי:ו לפני אבימלך. דגד־שהו 1?לך: דטעב לדוד׳ בשנותו או

אברכה את־יי בכל־עת. תמיד תדז^תו בפי:• י T נ T • 1 Tד • I v ר ז ז

ב:י תתהלל נ?שי. ישמעו ?נרים•וישמחו: גדלו ליי אתי. ונרוממה שמו יחדו:

דרשתי את־יי וענני. ומכל־מנורותי הציגני:• I T • ״ : T • • I T T I T l V • : I - T

הביטו אליו ונהרו* ובניהם אל־יחפרו: זה עני סרא ויי שמע. ומכל־צרותיו הושיעו:

^ T T ן - ד T T - T ״ | T • « ז

ב ת וליום טו ב ש ת שדורית ל ל פ 1 ת 6 8

לנה מלאךגי סביב ליךאיו ויחלצם: טעמו וךאו כי־טוב יי. אשרי הנבר ;חסה־בו:

יראו את־יי קרשיו. כי אין מחסור ליראיו: כפירים דשו ורעבו. ודרשי יי לא־יחםרו כל־טוב:

T : : ־ T ו : I ״ : " T : 7 ״ ״ < 5

לכרבנים שמעו־לי. יראת י7י אלמךכם: מי־האיש החפץ חיים. אהב:מים לראות טוב:

נצר לשונך מרע. ושפתך מדבר מך^ה: רבות רעות צדים, ומכלם יצילנו יי.

T : I V • ־ T י •־ I T

ישמר כלעצמותיו, אחת מהנה לא נשברה. תמותת רשע רעה, ושנאי צדים יאשמו.

I T : V I • ״ ־ : : T T T T ״ :

פודה י; נפש עבדיו, ולא .יאשמו בל החוסים בו. תפלה למשה'איש האלהים', אדני, מעון אתה דרת לנו בדור ודור: בטרם הרים ילת ותחולל ארץ ותבל, ומעולם עד עולם אתה אל: תשב אנועז עד דכא, ותאמר שום בני אדם: כי אלף שנים בעיניך, כיום אתמול כי 1£בור, ואשמורה בלילה: זרמתם שנה יהיו', בבוקר כחציר יחלוף: בבוקר;ציץ' וחלף, לערב ימולל דבש:' כיי כלינושת כ׳ עונותינו לנגדך, באפך, ובחמתך נבהלנו; "שתד עלמנו למאור פניךי^כי כל ימינו פנו בעברתך,'כלינו שנינו כמו הגה7ימי שנותינו'בהם' שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה, וךיהבם עמלי ואון, כי גז חישיונעפה: מי יודע עוז אפך, וכיךאתךזעבךתך7למנות^מינו כןיהוךע, ונביאי לבב חכמה: ישובה יי עד'מתי, והנחם על עבדיך:

I V T ־ : - •• T • : T T ־ T: T T : T ־ • •T;

קפלת ©חרית לשבת וליום &וב 169 שבענו בבוקר חסךןז, ונתנה ונשמחה בכל;מינו: שמחנו כימות עיניתנו, שנות ראינוירעה: יראה אל עבדיזז פעלזז,

JlV T : T I IV T "J V V : IT " י • T 1T T • •

והךרןז על בניהם:ויהי נועם אדני אלהינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ״:

, . . T •• -J"|I- T I" V : T ־T T . —.

ומעשה ;דינו כוננהו: בסתר ע$ון בצל שדי.יתלונן: אמר לך ״ מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו: כי הוא לצי״לך מפח יקוש מדבר הוות: באבךתו יסך לך ותחת כנפיו תתמה צנה וסחרה אמתו: לא תירא מפחד לילח מחץ יעוןש יומם: מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים: יפיל מצדך אלף וןבבהמימעך אליך לא יגש: דק ?:עיניך תביט ושלמות רשעיםותראה: בי אתה;י מחסי עליון &טת מעונך: לא תאנה אליך רעה ונגע לא;קרב 3אהלך:בי מלאכיו ןצוה לך לשמרך בכל דרכיך: _על3?וםישאונךפןתגוף באבן רנלך:עלשחל ופתןתדרך תרמ6 בפיר ותנין: כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי:דע'שמי: יקראני! ואענהו עמויאנמבצרה אחלצהו ואכבדהו: ארך ימים אשביעהו ואראהו

3ישוערד: איידיטיםיגי סללויח. הללו את־ שם גי. הללו עבדי יין מעמדים ?כית יי. בדטגרורת

70! תפלת #חרית לשבת וליום טוב• T 5 • י •

בית אלהינו: הללדיה כי־טיוב יי. זמרוT* 5 •J T 5 **ו ״ • V

לשמו כי נעים: פי־יעקב בחר לו זיה. ישראל לסנלתיו: כי אני ידעתי כי־גדול

T ^י I T » T » • * T • ״

יי• ואדנינו מכל־אלחים: כל־אישר־חפץ ך ןןקזד, בשמים ובאךץ. בימים ומד־ החמות: מעלה נשאים מקצה הארץ. ברקים למטר מוצא רוח מאוצרותיו: שהכה בכורי מצרים. מאדם

T T ״ • I T : ״ ־ : T T : י *^

עד־3ה$וה:^לח אותת ו&?תים 3תיקכי! ־ ד ? ה מצרים. כפךעה ו3?ל־ע3ךיו. # גוים רבים. והרג מלכים עצומים: לסיחון סלך האמרי ולעוג סלך ה^זן. ולכלנזן אך^נם;םלה. ;חלה כמלכות ?2ק: ן לישךאל עטו: יי שמך לעולם. יי ז?ךךן י עמי• ועל־ע?דיו י י ז י ר •י * י ד ץ ר ד י ק

ימלט: עצ3י הנוים 2סף הלב• מעשהלס . עי יד־ אךם: ןה־לל,ם ול^ ומדו לל,ם ול** ללאו: אזנ.לם לל,ם ןלא.יאזינו. אף אין־יש־תמ כ5יל,ם: כמולום לוץו

תפלת שחרית לשבת וליום טוב 171

עשיהם. פל אשר־ג^ח בהםדעית ל^ךאל ?ךמ את־י״י. בית אהלן ?רבו את־י;: בית הלר ?רכואת־גי. יראי יי ?רבו את־גי: ?רוך גי מיו־ןעק ירישלים.

הללו:ה:7V following Prayer is said standing,

הודו ליי כי־טוב כי לעולם חסדו: הודו לאלךזי האלהים כי לעולם חסדו: הודי לאמי האלגים כי לעולם חסדו: ?5עשהנפלאות$ללותלבדו כי לעולם חסדו: לעשדד השמים בתבונה כי לעולם חסדו:

I- T ~ I • T • l - T I ־ -

לרוקע הארץ .על־המים כי לעולם חסדו: r^h אורים גדלים כי לעולם חסדו: את־ה^מש לממשלת ביום כי לעו^ם חסדו;

את הירח וכוכבים לממשלות בלילהT : I T ־ • T : ־ |-T ־ »

כי לעולם חסדו: : T ־ .

למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו: ויוןיא ישראל מתוכם י כי לעולם חסדו: 3יד חזקה ובזרוע נטוזיה בי לעולם חסדו: לצזר ים־סוף למרים כי לעולם חסדו: ןהןגביר ישראל כתוכו כי לעולם חסדו:

ב ת וליום טו ב ש ת ל י ר ח ת ש ל פ 72! ת2 T • • •

ןנער פךעיה וחילו כים־סוף כי לעולם חסדו: למוליך עמו במדבר כי לעולם חסדו: למכה £לכים נדלים כי לעולם חסדו: ויהלנ סלכים אדירים כי לעולם הסדו: לסיחוץ מלך האמרי כי לעולם חסדו: ולעוג מלך י הבשן כי לעולם חסדו: ו^תן אךצם לנחלה כי לעולם חסדו: נחלה לישראל יעבדו כי לעולם חסדו: ^כשפלנו ןכר-לני כי לעולם חסדו: !מןלקנו מצרינו כי לעולם חסדו: ח5תן לחם לכל־בשר כי לעולם חסדו:

הודו לאל השמים כי לעולם חסדו: תנו צדיקים ב;י לישרים נאוה תהלה:עשורי זמרו הודו ל;י *בכנות בנבל ז לו־: שירו לו שיר חדש, היטיבו נגן בתרועה: כי;שר דבר י;, וכל מעשהו באמונה: אהב צדקה ומשפט, חסד יי מלאה'הארץ: "בדבר ;; שמעינפשו,'וביךוחייפיו בל צבאם:*בנים כנד' מי הים,"נתן באוצרות תהומות: ייראו מי; כל האךץ, ממנו;גורו כל ישבי תבלי: כי הוא אמר ויהי, הוא *ציוה ויעמד7:'.;י הפיר'עצת גרם, הניאעצה :; לעולם תעמיד, מחשבות לבו מחשבות עמים:ז לדרי ודל: אשרי הגוי אשרי;אלהל, העם בהר לנחלה לו: משמים הביט יי, ראה'אתכלבניהאדם:'מ'מבון

m ב ת וליום טו ב ש ת ל י ר ח 1ן*פלת ש

שבתו השגיח, •אל כל ישבי הארץ: היצר יחד דבש. המבין אל כל מעשיהם: אין המלך נושע בךב חיל, נבור לא ינצל ברב כה: ישקר הסום לתשועה וברב חילו ל*א :מלט: *הנה עין־״יי אל :ךאיו\למיהלים לחםדו: להציל ממות נפשם, ולחיותם בךעב: נפשנו הכתה ליי עזרנו ומגננו הואי: חץ כי'בו ישמח לבנו, ביי בשם* קדשו

בטחנו: יהי חםדך יי עלינו, כאשר יחלנו לך: יI T : ו - • . • ־ : ו - T T ״ : I : : - • : ן IT T

מזמור שיר ליום השבת: טוב להודות ליזי, ולזמר לשמך עליון: להגיר בבקר חסדןז, ואמונתך בליאות: עלי עשור ועלי נב3־ עלי הגיון בכנור: בי שמחתני' ;;י בפעלך, במעשי ייךיןז אתן ג מה גדלו מעשיך :;י, מאד ענזקו מח־&בותיך: איש בער לא

ידע( וכסיל"לא :בין את זאת: בפלח'רשעים במו עשב, ויציצו בל פעלי און, י להש&דם

T : T • : I */IT ־ ״ • T : 1 T ־ V I " t

: כי הנה ם ל ע עדי עד: ואתה מרום להנה איביך יאבדו, יתפרדו איביך יי, בי ז בל פעלי און: ותרם כראים קרני, בלרצי בשמן רענן: ותבט עיני בשוך, בקמיםק כתמר ד עלי מרעים, ותשםענה אזני: צ .יפרח, כארז בלבנון':שנה': שתולים בבית יי, בחצרות אלהינו יפריך#:חזן עוד ינובוןו : ן T : : י :v ״ו ־ : • :

1 ת&לת שדורית לשבת וליום טוב 7 4

בשיבה, דשנים ורעננים מדו: למלד בי׳ בו: יישר יי, צורי ולא עולתה עלתה נ

T I T * - * * T J T T

יי מלה גאות לבש, לבש יי, עז התאזר, אף |« T T | י ״ T ״ T ״ •T • ! ־ T ־ |

תכון תבל בל תמוט: נכון כםאזז מאז, מעולם אתה: נשאו נהרות יי, נ^או נהרות קולם, ישאו

: • T | T : : T T- T • : T T |T

נהרות דכים: ממלות מים רבים אדירים משברי. - . - . . י : t •־ ן - | T : T T I

: חזן עדותיןז נאמנו מאד. י ;ם, אדיר במרום ;' : י ׳ י ז ע י < ק ™ ' * ־ ׳ ׳ > ד א ז נ ן ת י ב ל

: ם י מ י

לחי כבוד ו: לעולם׳ ישטח' י: במעשיו. יחי שם י: מב׳ךך, ממוח ועד י עולם: ממורח שמש עד מבואו׳ מהלל שם י:. רם על בל גרם יי,׳ י על חשמים כבודו. יי שמך 'לעולם י: זכרך לרד ודיר. י: כשמלם הכין כסאו׳ ומלכותו בכל מקלה. לשמחו np$h ח#ל הארץ, ראמח כגולם י: מלך. י: סלך׳ י: מלך׳ ל: ימלוך לעולם׳ ועד. ל: מלך עולם ועד׳ אבדו גולם מארצו.ד עצת גולם, הניא מחשיבות י: מי

- • • •

1 7 ת וליום טוב 6 ן # ומפלת #חרית ל

עמים.רבות מחשבות בלב איש, ועצת ל: ךדא תקום. עצת ץ לעולם תעמד׳ סחיבות לבו לדיר ודיה כי הוא אמר ודז> הוא צוה ויעמד. כי בדר י: בציון, אוח דמושב דו: כי יעקב בהר לו:ה, לשךאל ל#לחו• 5י לא לטש;: עמו, ונחלתו דא לעזוב: ״י! והוא רחום, יכפר עיון ודא ישחית, והרבה להשיב אפו, ולא י:עיר כל חמתו. י:הוקיעת

המלך לענני ביום קראנו: אשרי יושבי־ ביתך, עוד יהללוך טלה ן אשרי העם שככזה לו, אשרי' העם" ש; אלךרו: תהלה לחד, ארוממןז אלוהי המלך\ ואברכה י שמך לעולם ועד: בכל יום אברכך, ואהללה שמך לעולם ועד: גדול ;'ומהלל מאהייומךלתיאין חקר: דור לדור ישבח'מעשיך, וגבוריתיך עידו: הדר כבוד הודך, ודברי'נפלאתיך אשיחה: ועזוז נור־יאותייף, י)*מךז, •רנךלרתןז אספתה: .זכר רבי טובןזי״יביע; וצךקתך':תנ1: תון ורחום"יי, ארך אפדם"וגדול חסד: טוב j לכל, ורחמיו על בלמעשיו:יורוך; כל מעשיך, וחסידיךיבךכוכה: $בוד מלכותך יאמרו, גבוחתך חדפרי:",לה1דיp,?בני האדם גבורתיו, וכבוד הדר״מלכותו': מלכותך', מלכות

: ־ ! : » : ־ ־ ־ ־ T : T T T : 1

ב ת וליום טו ב # ל , ת י ר ו ד 1 ?1פלת ל 7 6

כל עולמים, וממשלתך בכל דר ודר: סומך י;' לכל הנפלים, וזוקף' לכל'הכפופים: עייני כיל אל;ך ישבת, ואתה נותן להם* את אכלם בעתו: פותח'את ידך״ ומשביע לכל*חי רצון: צךי*ק :;'בכל דרכיו, וחסיד בכל מעש־ו: קרוב ; לכל קךאיו, לכל אשיריקךאיהו באמת: רצון* יראיו :עשה,*ואת שועתם ישמע ויושיעם: שומר יי את" כל אהביו, ואת כלי הי־שעים ישמיד: חחתהלת

• T ; T T • י t י % • - ז : T V י T I

י ידבר פי, ויברך כל כשר• שם ר)ךשו לעולם ועד: י ואנחנו נברך;ח, מעתה/ועד עולם חלליה:

הללרה, הללי נפשי י אח יי• אהללח 'י: בחיי, אזמרה לאלודיכעור: אל הבטת בנדיבים, ככןארםשיאין לו תשועה,. תצא רוחו ישוב לאדמתו, ביום חחיא אבדו עשתניזיוין אשרי קאל .יעקב בעזרו, £כרו על ל: אלחיו:npir קז$ם וארץ, את תם ואת כל אקר כם, השמר אמת לעולם: עקה 'מש$ט לעשוקים, 'נתן לחם לרעבים׳ י: מתיר אסורים: י: qpfe מורים׳ ן: זילף כפונ־ים, יי אהב צדיקים: יי שמר את 3דע יתום ואלמנה יעודד, ודרך

1 7 1ן1פלת #דךית לשבת וליום טוב 7

רקעים יעות ן ״י! ימלך יי לעולם, אלךויך ציון, לדר ודר הלדרה:

הללרה, בי טוב זמרה אלהינו, כי נעים, נאוה תהילה': בונה ירושלים לזי, נךחי לשלאל יכנס: הרופא לשבורי לב, ומחבש לעצבותם: מונה מספר לכוכבים, לבלם שמות יקרא: גדול אדנינו ורב בה, לתבונתו אין מספר: מעודד ענוים: ענוילע ץ ר יי׳ משפיל י רשעים ערי י א בתורה, זמרו לאלהינו בכנור: המכסה שמים בעבים, המכין לארץ מטר, המצמיח הרים חציר: נותן לבהמה לחמה, לבני עלב אשר .ייקראו: לא בגיבורת סםוס יחפץ, לא בשוקית לראייו, את ו האיש לרצה: רוצה לל א המיחלים לחסדו:' שב1חי לירושליםזאתילל, הללי אלהיןד ציון: בי חזק בריחי שעריך, ברך

I ״ ־ \ ו ' V ־1 • | • | י י - ( : י ״ : ז ז ״ : • :

בניך בקרבך: השם גבולך שלום, חלב חטים ישביעך: השלח אמרתו ארץ; עד מהךהןתץ דברו: הניתן שלג בצמר יכפור באפר לפזר: משליך קרחו כפתים, לפני קרתו מי לעמד: לשלח דברו ולמסם, לשב רוחו לולו מלם:'מניד לא דבריו'ליעקב, חקיו ומשפטיו לישראל!

ע^הק לכל גוי, ומ>ט£טים בל ידעוםסללויה׳• חללדת חילו"את י: ימןיס׳ הללוהו במרומים: הק חללוהוכלמלאכיו׳הללוהוכלצבאיו: הללוהו קמש גילח׳ הללוהו כל כוכבי אור: הללוהו עמי השמים, והמים אקר מעל הקמים: יהללו את עם י;, כי. הוא צוה ונכלאו: רעמיידם לעד לעולם׳ סק נתן ולא יעבור: הללו את י: מן לןארץ׳ תןינים וכל תהצגות! אש וברד קלג וקיטור, חח סערה עקה דברו: ההרים וכל וכעות׳ עץנורי וכל ארזים: החיה וכל בהמה, דמע וצפור כנף: מלכיארץוכללאמים׳^דם וכל ש£טיארץ:כחוריםונםבתולותזקנים מם' נערים: יהללו את עם יי כי נעגב שמולכדו׳הודועלארץוק^ם: ״ח רךם קרן לעמו׳ תחלה לכל חסידיו, ל$גי

יעראל עם קרובו, הללו:ה: הללויה, עירו ליי'שיר חריט׳

1 ף ת וליום טוב 9 ב ש ס ל י ך ח ת ש ל פ ן ו

תהלתו בקהל חסידים: לשמח לשךאל בעשיו, בני ציון לגילו במלכם: להללו שמו במחול, בתף ובנור'לזמרו לוי: בי רוצה יי בעמו, יפאר ענויכם 'בישועה: :עלזו חסידים בכבוד, לרננו על משכםתם: רוממות אל בגרונם, וחרב פיפיות'בידם: לעשות לאסיר נקמה' בגולם,' תוכחות בלאגזים: מלכיהם בזקים, ונבבדיהם יי בכבלי בחל ן לעשות בדם משפט כתוב, הדר הוא'לכל

T : T T T T : ־ V T ־ ־ :

חסידיו, הללרה: הללויה,* הללו * אל בקדשו, הללוהו ברקיע עזו: הללוהו בגבוריתייו, הללוהו כרב גדלו: הללוהו כסקע שו$ר,' הללוהו'בנבל וכנור: הללוהו בחן? ומחול׳ הללוהו כמוים ועגב: הללוהו בצלצלי עמע׳ הללוהוה, בצלצליהרועתח-כלהנקמהתהלל הללרה: כילמשמהתהלליהחללויה: בתך י; לעולמ, אמן ואמן. כרוך י; מציץ שכןT * אלל׳יט אלל׳ייי^ראל׳ ךושליל הללדיי ?ן וברוך שם כבודו לעולם, ימלא ז 0 ד ב עשה נפלאות ל

T :כבודו את כלי הארץ, א£ן ואמן

180 תפלת שחרית לשבת וליום טוב: T ־ :־• : ־ - • :

Prom ויברך to משתחויס is said standing,

יש יעמוד כשאומרים ויברך דוד עד אתה הוא ה׳ האלהים.

ולברזל ךויר את יי לעיני כל הקהל, ויאמר דויד, ברוך אתה ל: אלסי לשךאל אבינו\מעולם ועד עולם. ילך לל ה|דלה, והיגבוךה, והתפארת, והנצח, וההוד, בי כיל בשנזלם ובארץ', ילך לל'הממלכה'והמתנשא לכל לראש. ןהעשר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל,'ובידך ניהוגבוךתירבירךילגדל ולחזק לבל. ועתה אלהינו, מודים אנחנו לך, ונזהללים לשם תיפאלתך. אתה הואי לל לבדך, אתה עשית את השמים, שמי השמלם, ויכל צבאם, הארץ ובל אשר'עליה, הימים וכל

• : T T IV T ־ : T : \ ••דו T T T : ז :

אשר בהם, ואתה מחיה את כלם וצבאין אתה' הוא ילל ך משתהוים. ח ל השמלם ' האלהים אשר בחרת באבדם, והוצאתו מאור בשדים, ושמת שמו אברהם, ומצאת

T I T T ד ד : ~ : T : I ־ : • : ־ ־

את לבבו נאמן לפניך:I I V ז : \ t v : V T :

וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמלי והפתי'והיבוסי והגרנער' לתת' לזרעו, ותמס את דבריןז כי צדיק אתה: ותרא את עני אבותינובמצרים,

• V V » " - TIT: •T1 - -|: • ־• |IT : • I I V T J

תפלת שחרית לשבת וליום טוב 181

ואת זעקתם.שמעת על י_ם םוף: וחתן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו, כי;דעת כי!הזידו עליהם, ותעש לך שם כהיום הזה:' חזן ותם בקעת לפניהם רעבת בחקי'תם ביבשה' ואת :רלפיהם*השלכת

במצולה, כמויאבן במים עזים:ו • - : I v iv : : •

וןושע יי ביום חהוא את יקךאלת ד מצרים, ךףא יעךאל א מ מצרים׳ מת על עפת ה:ם: ״ח וירא ישראל את היד הגדלה אשר עקה ו: כמצלים, וידאו העם את י:׳ ממינו

ביי ובמקה עבדו: אז ישיר משה ובניישראל את השורה הזאת ל;יT ויאמרו לאמה אשירה 'ל;ייבי.גיאה גאה סוס ' ורכבו• רמה ב;ם: עזי וזמרת;ה, ויהי לי לישועה, זה אלי ואלוהי,Tאלתאבייוארממנתו: י^איש מלחמתי; שמו:מך־יכבות*פרעה וחילו;רד\ב;ם, ומבחר•שלשיו טבעו בים סוף: תהמתיעםימ", ;רדו במצולה כמו אבן: ימינך י; נאדרי'בכדו, י ימינך יי תרעץ אויב: ובלב גאונך תהרםקמיך\תשלח חתך יאכלמו כקש: וברוח אפיך נערמו מים, נצבו כמו נד קלים, קפאו תהמת בלב ים: אמראויב,"ארדף אשיגאחלל, שלל, תמלאמונפשי,

182 תפלת שחרית לשבת וליום טוב

אריק חרבי, תורישמו ;ךי: נשפת ברוחך כסמו ;ם, צללו כעופרת במים אדרים:מי כמכה באלם .;י, מי כמיכה נאדר בקדש, נורא תהלית, עשה פלא: נטית ימינך, תבלעמויאךץ: נחית בחסויך עם יזו גאלת נהלתיבעזןז אלנוהקךשך: שמעו עמיםירגזון, חילאחז ישבי פלשת: אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמנו" כל ישבי כנען: תפלעליהם אימתה ופחד, בגדל זרועך :דמו כאבן׳ על נעבר עמך:;, עד':עבר עם זו קנית:"תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת" r מקדש אדני,' כננו;דיך:'יל; ימליך לעלם ועד: יי':מלך לעלם ועד: ; 'מלכותה'יקאם לעלם ולעלמי עלמ;א: כי בא סוס פךעה ברכבו ובפרשיו בים,' }ישב"יי עלהם אה ביבשה בתוך הים: כי"ל;י מי דדם, ובניישךאלהל המלוכה, 'ומושל 'בגוים: חעועלו מושיעים בהר ציון לשפם את הד עשו, והיותה יללי המלוכה: 'יילד׳ .י; למלך על כל הארץ, ביוסההוא יהיה יי איחד ושמויאחד:

T V : T V T ; I v iv ־ I VIT T T ־ ־ • : /• |

נעמת כל חי תברך את עמך יו אלהינו, וךוה 2ל ^ער הפאר וךורומם זכרך מלכנו *מיד, מן לןעולם ועד העולם ארוהאל, ומבלעדיך אין לנו מלך

ב 183 ת וליום טו ב ש ת ל י ר ח ת ש ל פ ת : • ־ ־ ד• : ־ 1 :

גואל ומוקיע. פודה ומציל ומפרנס ועונה ומרחם בכל עת צרה וצוסה, אץ לנו מלד אלא

T v I v iv דו I I T : T T

אהה. אלדד הראשונים והאחרונים. אלוה בל בריות, אדון כל תולדות המהלל ברוב התש^חותהמנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים. ויי לא:נום ולא יישן. המעורר ושנים, והמקיץ נרדמים, והמשיט אלמיבוהמתיראםורימוהםומך נופלים, והזוקף כפויים, לך לבדך אנחנו מודים. אלו פינו מלא שירה ב:ם, ולשונ,נו תה בל-מון גליו, ושפתותינו £כח

ב ת וליום טו ב ש ת ל י ת שחר ל פ 184 ק

כמרחבי'רקיע-ועינינו מאירות כשמש וכירח״ וידינו פרושות כנשרי שמים, ורגלינו קלות כאיילות. אין אנחנו מספיקים להודות לך ץ אלהינו ואלדד אבותינו, ולברך את שמך על אחת מאלף אלף אלפי אלפים, לרבי רבבות ©עמים, הטובות שעשית עם אבותינו, ועמנו. ממצרים גאלר.נו, יזי אלדדנו, ומבית עבדים פדיתנו, ברעב זנתנו,ובשבע כלכלתנו, מחרבהצלתנו,ומדברמלטר.נו׳ ומחלים רעים ונאמנים דליתנו. עד הנה עזרונו רחמיך, ולא

ת וליום טוב 185 ב ש ת ל י ת שחר ל פ ת; T — ״ • — • — — • »

w וגו חסדיך," ואל המשגו ד אלהיגו לנצח, על בן אברים ש^לגת 3נו , ורוח ונשמה שנפחה באפינו, ולשון אשר שמה בפינו. הן הם, יודו ויארבו, וישבחו ויפארו וירוממו ויעריצו, ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו כי כל פה לך יודה, וכל לשון לך תשבע.וכל ברך לך תכרע. ו^ל קומה ל^ניך תשהחוה . וכל לבבות ייראוך. וכל קרב וכליות יזמרו לשמך. בדבר שכתוב, כל.עצמוהי תאמרנה: יי מי כמוך. מציל ער מחזק מ^נו, ועני ואביון מגוזלו. מי ידמה

186 תפלת שחרית לשבת וליום טוב

לך ׳ ומי ישוה לך/ ומי יערך לך ״ האל הגדול, הגבור והנורא - אל עליון קונה שמים וארץ.נהללך, וגשבמך, ונפארך׳ ונברך את שם קדשך. באמור, לדוד, בלבי נפשי

את יי׳ וכל קרבי את שם קדשו.ל O n Festivals the Reader says: י

האל בתעצמות עזך, הגרו בכבודשמךהגבורלנצח, והנורא בנוראותיך. המלך

היושב על כפא רם ונשא:On Sabbath the Reader says'

שוכן עד, פרום וקדוש ־שסו, וכתוב, רננו צדיקים ביי, לישרים נאוה תקלה. בפי לשרים התהלל. ובדברי צדיקים תתברך, ובלשון'הסירים תתרומם, ובקרב

T קדושים תתקדש : ובמקהלות רבבות. עמך בית ישראל, ברנה יתפארכל דור ודור; £כן חובת 'שמך מלכנו ן

תפלת שחרית לשבתי וליום טוב 187

כל היצורים, לפניך• יי אלהינויואלתי אבותינו: להודוו!, להלל \ •לשבח,"לפאר. לרומם,' להדר לברך, לעלה ולקלס, iv כל דברי שירות ותשבחות

דורבן ישי עבדך, ״משיחך: .ישתבח שמך לעד כןלכנו, האל המלךל והקדוש,' 'בשמים. ובאדון הגד

כי לך נאה ייאלהינו ואלהי אבותינו:ז'שיר ושבחה,' הלל י וזמרה, עוזי וממשלה/ נצח, נדלה וגבורה', 'תהלה ותפארת, קדשה ומלכות,' ברכות' והוךאותירימעתד\ ועד עולם: ברוך אתה יי, אל מלך, גדול בתשבחות, אל ךןהוךאות * אדון י מפלאות הבוחר בשירי זמרה, מלך אל, חי העולמים ן

on ה ב ו ש ,and Cong ׳>»*<»*?/ושבת ת

עיר המעלות ממעמקים קראתיך יי:1 אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות, לקוליתחנוני: אם עונות תשמר יה אד)י'"מי נעמוד; כי עמך. הסליחה "למען תורא: קויתייוי קותה נפשי, ולדברו הוחלתי.: נפשי לאדני, משומרים לבקר אומרים לבקר: נחל':ישראל אל יי י בי עם יי החסד; והרבה עמו £דות: והוא

י יפדה את יע!רא5 י מכל עונותיו:ברכו את ץ המברך: ) י ח

קייל י״? ברוך •יי המברך לעולם ועד ן ברוך אתה יי אלדדני מלך סעולע יוצר אור ובורא חשך, עשה שמם

ובורא את הכיל:

1 תפלת שחרית לשבת וליום טוב 8 8

• * • • •

הכיל יורוך, והכל ישבחוך, והכל יאמרו אין קדוש כיי. הכל :רוממוך פלה, יוצר הכל:'האל, הפותח בכל יום דלתות שערי מזךח\ובוקע הלוני' רקיע, מוציא המה ממקומה, ולבנה ממכון שבתה, ומאיר לעולם בלו וליושביו,' שברא במרת הרחמים : המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים. ובטובו מחדש בכל יוסי תמיד,''מעשה בראשית: המלך י המרומם ז לבדו מאז, המשבח, והמפאר, והמתנשא מימות עולם: 'אלהי עולם,ז ברחמיך הרבים רחם עלינו, "אדון עזנו, צור משגבנו [מגן:ישענו, משגב בעדנו: אין כערכך" ואין זולתך/ א?ס בלתך', יומי דומה לך: אין בערכך יי אלהינו. בעולם הזה, ואין זולתך מלכנו' לדדי'העולם הבא. אפס בלותך Tגואלנו' לימות המשיח, ואין דומה

לך י מושיענו, לההית המתים:When Hobdays fall on weekdays המאיר לארץ « said instead of I^TP הכיל

המאיר'לארץ, ולדרים עליה, ברחמים. ובטובו מהדש בכל יום תמיד, (מעשה בראשית, מה רבו לעשיך יי, יכלם בחכמה זעשית, מדאה הארץ קנינך. המלך המרומם לבדו'מאז/ המשבח; והמפאר,

תפלת שחרית לשבת וליום טוב 189Reader and Cong.

ל־גל אדון על כל המעשים. ברוך ומברך בפי בל נשמה. ודלו טובו מלא עולם. רעת ותבונה מובכים אותו: המתגאה. על היות הקרש. ונהדר בכבוד על המרכבה. יכותומישור לכניכםאגדזסד.ורהמים לפני כבודו. טובים מאורות שבראה וכהישכל. אלוהינו. י$ךם בדעת ככי בה וגבורה;תן בהם. להיות מושלים בקרב תבל: מלאים זיו ומפיקים'נגה. יאה זעם בכל העולים. שמהים בצאתםוששים בבואם.עשים באימה ־צון קונם:.פאר וכבוד נותנים לשמו. 5סלה-ור$ה לזכר מלכותו. קרא לשמש וץרח אור. ראה והתקין צורת

הלבנה

ליום טוב כשחל בהול

־המתנשא מימות עולם. אלהי עולם, ברחמיך הרבים ־חם'עלינו, »דון עזנו, 3ור משגבנו; מלן ישענו, משגב בעדנו: אל ברוך, גדול ד£ה,'הכין ופעל' זהרי חמה, טוב יצר כבוד לשמו, מאורות נתן סביבות

ב ת וליום טו ב ש ת ל י ר ח ת ש ל פ 190 ת

חלבנה: שכח נוהגים לו כל צב< מרום/המ ארת וגדלה שרפים ואופגיב

וחיות חסדש: לאל אשר שבית מכל המעשים, ביום השביעי התעלה וישב על בפא בבורו. תפארר עטה ליום המנוחה, עונג קרא ליום השבת

זה שבח של יום השביעי׳ שבו שבת אל מבדמלאכתו. ויום השביעי משבח ואומר

מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות ל;י י. לפיכך יפארו ויברם לאל כל יצוריו, שבד

­ • T t T ״ ו • • T IT • ־ : T|: T • :

יקר וגדלה וכבוד, .יתנו לאל מלך יוצר כל • המנחיל מנוחה לעמו.ישראל בקךשתו ביוב ^31תקלש\שמךעאלדרנו:תקדש׳ וזברך מלכנו' :תפאר בשמים י ממעל ועל האך״עי מתחת. תתברך מושיענו על שיבח מעשד :דיך, ועל מאורי אור שעשית יפארוך פלה: תתברך צורנו מלכנו וגאלנו בורא קדושים , :שתבח שמך לעלי מלכנו, יוצר משרתים,^ j ^ j j ^ ^

ליוש טיב כשחל בחול עזו, פנזת צבאיו קדושים רוממי שדי, תמיד מספרים ^בוד אל וקדשתו. תתברך .יי אלהינו, על שבד מעשה :דיך \ ועל קןאוךיי אור $עשית:פאךו^ םילה:

תתברך צורנו ונו׳

תפלת שסדית לשבת וליום טוב 191t

ואשר משרתיו כלם, עומדים ברום עולם, ומשמיעים ביר^הייחדיבקול, דבלי אלוזים חיים ומלר"עולם. צלם אהובים; כלם ברורים כלם גבורים, $!לם עשים באימה וביראה רצון קונם," ובלם פותחים" את פיהם בקדשה ובטהרה בשירה ובזמרה ומברכים וכןשבחיים,

י יומפאלים ומעריצים, ומקדישים\'וממליכים'; את שם,האל י המלך הגדול הגבור והנורא קדוש הוא. ובלם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה,' ונותנים י רשות זה לזה \ להקדיש ליוצרם בנחת 'ךוה , בשפה ברורהיובנעימה, קדשה בלם כאחד,

T V : T \ ד : I : T ״ • י T . : T I :

עונים ואומרים ביראה:' צבאות - י קדוש קדוש קדושי י

T : T : J T ן | T ? J T

מלא כל הארץ כבודו:: I V IT T T ;

והאופנים וחיות הקרש ברעש גדול מתנשאים לעמת שלפים, brdyy משבחים ואומרים: "י ברוך כבוד ין מיקומו:

לאל ברוך נעימות:תנו! למלך אל חי ןקים, זמירות יאמרו ותשבחות ״ישמיעו \כי הוא 'לבדו, פועל גבורות, עושה י הדשות, בעל 'מלחמות. זורע צדקות , י מצמיח ישועות, י בורא רפואות, י נורא תהלות,

192 תפלת שחרית לשבת וליום טוב אדון הנפלאות• המחדש בטובו בכל יום רצמיד מעשה בראשית: "כאמור לעושה אורים נחלים, כי לעולם חסדו. אור חדש על ציון' תאיר. ונזכה כלנו מהרה לאורו:

• •ן ן • ^ • • • • * T I *

ברוך אתה יי׳ יוצר המאורות: אהבה רבה אהבתנו ;י אלהינו, חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינג: "אבינו מלכנו,

I י "T I •1 ־ : " ל • T : 1 ־ T T •• • T :

בעבור אבותינו שבטחו בך ותלמדם המי חיים־ בן תחננו ותלמדנו: אבינו האב הרחמןI T ־ :־־ • T1T T T 1" : ־ : : [I•• T •• • -

המרחם רחם עלינו׳ ותן בלבנו להבי ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד. לשמר ולעשות ולקיםאת־בל־ךברי תלמוד תורתך באהבה: והאר עינינו בתורתך,'ודבק לבנו-במצותיך, ויחד לבבנו׳ לאהבה וליראה שמך, וילא״נבוש לעולם ועד:'כי בשם קרשך הגדול׳ הגבור והנוךאיבטהנו, ננילה ונשמחה בישועתך: והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ׳ והוליכנו קוממיות לארצנו: כיי אל פועל ישועות'אתה,'ובנו בהרת מכל־עם ולשון, וקרבתנו¥שמך' הגדול" "סלה באמת. להודות לך וליחיוך' באהבה: ברוך'אתה

יי הבוחר' בעמו ישראל באהבה:T ־ ״ * * T •• • ״• י • •• «•

193 . ב ו ת וליום ט ב ש ת ל י ת שחר ל פ ת

יחיד איטר אל מלך נאמן:

שמ^:שךאל, יי אללדנו, :י אחד: בלחש ברוך עזם כבוד מלכותו לעולם ועד:

ואהיתאת לדי אלהיך בכל לבלך״ובכל נפשך ובכל מאךך: והיו הדברים האלה אשר אנכי, מצוף היום על לבנך: ושנינתם לבניך'ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך' ובקומך: וקשרתם לאות על ידך והיו' לטטפתיבי;'עיניך: וכתבתם

על מץזות ביתך"ובשעריך: ורדה אם שמע תשגזעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבת את ל;"אל8יכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל"נפשיכם:' עתתי מכר ארצכם בעתו'יורה ומלקוש ואםפס ךגנך ותירשך ולצדורך: ונתתי עשב בשדך''לבהמתך ואכלת ו'שבעת: השמת לים פן י יפתה "לבבכם 'וסרתם ועבדתם אלהיים אסירים'והשתהויתים להם:*והךה אף ;י בכס ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה ואיבדתם מהרה מעל האריץ^טבה אשר לי נתן *לכם: ושימת• את דברי י אלה על'לבבכם ועל נפשכם וקשרתם 'אתים לאות'על .לדכם והיו לטושפתיבין עיניכם: ולמדתם אתם אתי בניכם לדבר נם בשב^ך'בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך

ובקומך: וכתבתם עלי מזוזות"ביתך ובישערייך:' י

194 תפלת שךוך־ית לשבת וליום טוב למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יי' לאבתיכםילתת להם,' בימי

השמים'על הארץ: נןאמר ;י אל משהלאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת'אלהם ועשוי להם ציצת על 'כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת:' והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כלי מצות'יי נעשיתם אתם׳ ולא תתות אחרי'לב״בכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם:'"למען תזכרו [עשייתם את כל מצותי, והליתם קדשים לאלהיכם: איני ץ אלקיכם'אשר הוצאתי י אתכם מארץ מצרלם

להיות לכםילאלהים׳ אני יי אלהיכם: אמת׳ גיציב, ונכון י וק;ם, דשר ונאמן ואהוב וחביב, ונחמד ונעים. ונורא ואידית ומתקן י ומקבל׳'וטוב רפה הדבר הזה עלינו לע1לם ועד:אמת׳ אלהי עולם מלכנו' צור יעקב מגן לשענו׳ לדר ודר הוא קים, ושמו מים׳ וכסאו י נכון, ומלכותו ואמונתו לעד מימת! ודבריו חיים והימית נאמנים ונחמדיםים ולעולמי עולמים׳ י על יסי ינשל, הציצית ו

אבותינו ועלינו, על 'בנינו ועליחדותייג

תפלת שחרית לשבת וליום טוב 195

יעל בל דורות זרע •ישראל עבדיך׳: על הראשונים, •ועל ל׳אהרונים ךבר טוב ךק:ם לעולם נעת אמת נאטמת חוק ולא •!עבור-אמת ^אתה הוא;י אלךוינו ואלמי אבותינו מלבנו מלך אבותינו, גאלנו• גאלר נו צור ישועתנו, אבותינו, י ו ג פולגו ומצילנו מעולם שמך, אין

אלז־זים זולסך.; עזררת אבותינו אתה הוא מעולם, מגן ומושיע לבנניהם אחריהם בכל דור ודור. ?רוט עולם מועזבך, ומעזפטיך וצדקרזןז׳"עד אפםי ארץ. אשרי איעז עזיישמע למצותיך, ותורתך ודברך יעזים עיל לבו. אמתי אתה הוא אדון לפמך,' ־ומלך נבור לריב ריבים. אמת אתה הוא ראשון," ואתה הוא אחרון, ומבלעדיך אין'לנו מלך נואל ומועזיע. ממצרים גאלתנו יי אלהינו, ומבית עבדים פדיתנו. כל בכוריהם התת

T : I T T V •• : T I T ״ : ־ T ־ I י ״ : " V : f t

ובכורך גאלת ויבם םוף במעת וזדיכם טבעת, וידידים העברת״ויכסו מים צריהם יאחד מהם'לא

V ״ T V V " T ' 1 : ־ ־ V ־ : T ־ : V . . .

נותר. על זאת, עזבהו אהובים ורוממו אל, ונרתנו• V• • • • *״• • • « «

196 תפלת שחרית לשבת וליום טוב ;דירים זמרות שירווה ותשבחות ?:רכות והודאות למלך אל חי וקים. רם י ונשא, גדול *ונורא,' משפיל־1 גאים, ומגביה שפלים מוציא אסירים, ופודה'ענוים, ועוזר דלים, ועונה לעמו בעת שועם אליו. תיהלות לאל ?ליון ברוך הוא ומברך׳ משה ובני.ישראל רך

ענו שיירה, בשמחה רבה'ואמרו כלם:: \ ־1 T : T ־ T : ־ : T • T

מי במיכה באלם;י, מי במיכה נאדר כקדש, נוךא תהלית ע^והל נ ל 7 ן מ ש ם ל י ל י א ו ? ח ל ה ש ש ד ח ה ך י ר י ש '

: ר ר צ נ א ו ו כ י ל מ ה ו ו ד ו ם ה ל ד כ ח י - י ם י ז ה ר פ ש: T : ו• : • : T \ ־ 1 i ־ ־־ד ־

גי ימלוך לעולם ועד: צור:שראל, קומה בקרת ישךאל, ופדה כנאמןז יהודה וישראל. גאלנו יי צבאות'שמו, קדוש ישראל,

ו נ : ן T : T:־־ ״ T I: •: T ״ :

ברוך אתה יי, גאל ישראל:־ * : T ״ T T : T ־־ I T

קמו;ה ן5קזלה אדני, שפתי תפתח ופי עיר תך.לתףי ג

ברוך אתה > אלהינו ואלהי אבותינו.4 י ע ; י ם ל א אלהי אמ־הע אלוד.fCT ו

ב 197 ת וליום טו ב ש ת ל י ר ח ת ש ל פ ת• • • • •

האל הגדול הגבור וסנורא, אל.עליון. גומל חסדים טובים, וקונה הכיל. חוכרד&ךי אבות•מ באיהבה: ומביא גואל לבני ביניהם למען ?ר הת״ע פ ס ץ כחיים,• וכתבנו כ פ י ח נ«רי1 זכרנו לחיים, מלן

ך אלהיס דדים:• למענ

מלך עוזך ומושיע ומגן. בתך אתה £ מגן אברהםז אתה גבור לעולם אדני, מחנה מתים אתת רב

from ת ר צ י ש נ י מ ף ש ס ו פסח the first day of מ , say:•לל^^י.ע

משיב הרוח ומוריד הגשם. מבלבל חיים בחסד, מחיה מתים בלחמים רבים, סומך* נופלים, ורופא חולים," ומתיר אסורים׳ ומקים אמונתו לישני עפר מי כמוה בעל גבורות. ומי דומה לה מלןד ממית

. . . | . # ן . I T V ״ I ־1 ^ : *

ומסיה ומצמיח לשועה: vn מי כמ1ןז אב הרחמים. זוכר יצוריו יחיים ברחמים•:

ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יי מחיה" T : ־ I T ־־ T 1 • ־ ״ : ־ : T ־ I T V : V :

המתים: *)״ אתה קדוש ושקןןז קדוש, וקדושים 1יכלpy\~\7When the Reader repeats the ה נ ה is said: שמי ש ד the folloiving ק

ינ^ךש ארז שמך בעולים, בשם שמלךשימ

ב ת וליום טו ב ש ת ל י 1 ו^פלת שחר 9 8

יום יהללוך סלה. ברווז אתה יי, האל•• T T : I ־ T T V I I 1 ! !

לשמח משה במתנת סלקו, כי עבד נאמן קראת לו׳ כליל תפארת בראשו 4תת לו, בעמדו ל^גיך על הר סיני, ושני לוחות אבנים הוריד בידו, אותו בשמי מרום. כברתוב .על :ד ןביאך וכןתי* זה אל זה ואמר: קו״חקדוש, קרוש, .קידושי צבאות מלא כל הארץ כבודו. חזן אז׳ ?קול רעשי גדול אדיר;וחזק, מישממנים קול מתנשאים לעמת שלפים,IFRA m כבוד :יי מיקומו. P .לעמתם' ברוך יאמרו ח?'מיקומך מלכנו תופיע והמלוךיעלןנו״כימחכים אנחנו לך. מתי תמלוך' בציון.'בקרוב ממינו לעולם ועד תשכון׳"תתגדל ותתקדש ?תוך ;תשלים עירך. לדור ודור ולנצח נצחים. ועינינו תראינה מלכותך, כדבר האמור בשירי עזך,'על ידי דוד משית צח־ןןז:

| | I V • : י ־ ־ : T " : V T : • ״ ..• 1I ־ T T T ־

mp /ימלך י: לעלם, אלתךציון לדר ודר, הללרה:ר נגיד גךלך, ולנצח נצחים לןךשחך נקדיש, ו ד ר ו ו ד ו״ן לל ו ד 'אלימלך נ ' •י#משי אלהינו מפינו לאיחמועז לעולם תגה כיש: ב«״ת סןלך הקדיע! ך אתה יי האל״הלךו ת ור,דוש.אתה! ב

ב 199 ת וליום טו ב ש ת ל י ר ח ?1פלת ש

ובתוב 1יד!ם שטירת שבת׳ וכן >יתוב בתןךסןז:

ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדירתם ברית עולם: ביני ובין•'בני ישראל אות היא לעולם,'בי ששת;מים עעה'; את השמים

ואת הארץ, וביום השביעי" שבת תפש:V ) ־ : • • T ־ ־•־ד ־ I T T V *

ולא נתתו;י אלהינו לטי, לןאךצות ול$* הנחלתו טלבנו לעובדי פסילים, וגם במנוחתו לא לשכנו ערלים, כי לישראל עטך נתתו כאמכה לזרע לעקב, אשר בם בסרת: עם מקדשי שביעי. כלם לשינעו ולתענגו מטובך, ובשביעי ךצית בו וקדשתו חמדת :מים אותו קראת זכר למעעןה

כראשית:. אלהיני ואלמי אבותינו׳ רצה במנוחתנו קדי&נו '3מצ1תיף ותן חלקנו'בתוךתןז. ?זבענו °טי3ך 'לשטחנו בישועתך., וטהר ילבנו לעבדןד ןאמת- ו^חילנו ל; אלהינו• 3אהבה וברצון"?ז3ת

ב ת לשבת• וליום טו י ת שחר ל פ 200 ת

ך#ך׳ ןלנוהו בו .ישראל י עקד#י עמך. ברוןד ך)ה י; ?קדש ה#בת: או

ת ב א ^ ה ף לשיראל׳ וב־תפלתם. ו $ ע ךצת לי אלהינו ןה ב ה א ב ' ותפלתם י ביתך ואישי 'לעזךאל. ' ר ' י ב ד דה ל ו העב

: י ף ראלעפן ען ת ן ד ו ב ן יתמיד ע . ותהי לרצו ן ל ?רצו הקבon #ראש חך, aisoon חול המוןןד add:

בא ועי?, ולראה ולךצה אלהינו ואלהי אבורןינו, .יעלה 1ין ו כר ז ול#מע, ולפקד ולזכר זכריוננו ופקדונניג וזכרון אבותינו, וי^ל י ן ןכרו , ו י ז ן צ ^ ר י , וזכרון ןתשלים' ע ך ד ד עב ו ד ז ן ח ב משי עמך בית לשךאל לפניך', לפליטה לטובה, לחן ולחםדיולרחמיט,דף* # החךעז" הזה, י לשחו א ום לשר״ח. ר בי לחץם וליעזלום, 'ן י ; ו כרנ פסח חג הימצות הזה. לשחוה״מ סיכות חג הסבות..הזה. זילחלים י ו בו ענ י עז /והו אלהינו בו, לטובה, ופקדנו בו, לבךכזו ע י ש ו ה ,/ורחם >ג$נו ו יחוס וחננו ר לעמלה ורחמים, ב ד ב ו

ך חנון"ורחום אתה: ל כייאלןךיעינלנו,. כי אל מ

ותחזלנה עינינו בשובך לציו; לרחמים. ברוןד אתה'לי׳ המחזיר שכינתו'לציון:

ידען דער חזן זאגם מודים זאגטיקהל מודים דרבנן. מו־ךם אנחנו לך, עאתה הוא.ץ אללדני׳־ואלהי אב־ותיני •אלהי כל בשר" יוצרנו״ יוצר •בראיית׳ 'ברכות' והודאות לש?ןף הגד1ל והפןמש' .על שהחייר|נו./וק^גו, כן תחץני ותקימנו,.• 'ותאסוף ןליותנו^ ח ר ו מ ^ ל ^ ד ן כ ת י ו ר צ ח ל . וילעשיותרצונ^ולעבדףבל^ב

. שלם, _ע* ^אנחנויםוךםלך*1 ברוך אל ההודאות:

מודים אנחנו לדי־ שאתה הוא לי אלדוינוייואלהי אבותינולם יועד• צור חלינו׳ ו ע ל מגן ל^ענו׳7 אתה הוא לדור ודור׳ נודה לך׳ ונספר תהלרןך; עלםנלנו המסורים בידך\ו'^ל אשמותינו הנקודות ילך׳ ועליום :עמנו׳ ועל ;פיך #|כל;

ב 201 ת וליום טו ב ש ת ל י ת שחר ל פ ת

$3לא1תיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרלם. הטוב כי לא כלו רחמיך׳ והמרחם כי לא" תמו

הםךיך-מעולם יקרנו לף:oחנכה 1׳ say "״על הנסים .

על הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות ועלת שעעןירן ו מ ח ל מ התשועות ועל ה

לאבותינו בימים ההם בזמן הזה:ה ד מ ע ש בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדולי, חשמונאי ובניו, כך לשךאל להעזכיחם' תוךיתף; מ ן הךעזעה על ע ו ת ; מלבוך הרבים ^מךת״להם י מ ח ר נך, ואתה ב ו־להעבירם מחקי״רצואת יריבם, דנתי את דינם! נקמת את נקמתס, בעת צרתם, רבתידיחלשים, וריבים בנדי״מעטים^ו^מאים^נד ם' בי ךי מםרת/בו י

ך ל ם, וזדים' בנידיעוסקי תורתך. ו קי י דצך : טהורים, ורשעים בלעמך ל^ראל ?גשיתיתעזמנה ל וקדוש בעולמך', ו £(שית עזם גדור 'ביתך, י ב ד ן באו בניך ל גדולה ^פרקן כהיום הזה. ואחר כת ו קו נרות בחצר י דךל ו ' , יאת"היכלך׳ וטהרו את מקדשך ו פנ ולהלל לעזמך , ־ וקבנעו שמונת למי חנכה אלו,' להודות ו ך £ ך ק

: י ל ו ד ג הT ־

ו_על כלם לותברך ו ליתרו מ ם שמך מלכנו תמיד לעולם ועדי:"

V T T : ־ T

בש״״ וכתיוב לחיים טובים. בל בני בךיתף:

ויהללו את ש£ך וכל החלים יוךוך םלה\: באמת האל ישועתנו ועזרתנו סלה. ברוך אתה'יי,T l T I T T I ־ V ו T ״ : v ו : " : T ״ י ׳ ' ־ . " . ׳ ; •••

הטוב שמך ולך נאה להודות:

ת וליום טוב ב ש ת ל י ר ח ת ש ל פ 202 תT 5 • • •

mito אלחינו ואלדד אבותינו׳ ברכנו בברכה׳ הטשלעת . r«׳< הכתובה על ידי משהעבדןז, האמורה מפי אהרן ובגיר י. כמים׳ ?03•לז^ ר&א־,? י ו יאלףי ו י ן־ןדושף־ כאמור:.יברכיף.ץ וישמרף: יאר י; פנ

פניו אליה וישם לזז שלום:T | : ״ T : ) IV ״ T T

שים שלום טובה וברכה׳ חן וחסד ורחמים עלינו, ועל כל ישראלי עמך, ברכנו" אבינו' בלנו

V11T :• T I f 1%. I T ך- ״ - י" *T - : I י :T

כאחד בנאור פנןך, כי באור פנןך נהה לנו י; אליהינו תורת חיים ואהבת חםהייוצדמה וברכה

T T • I X T • VI"•* — » ; • ~ ן •״ • ״ • •

ורחמים וחיים ושלום, וטוב בעיניך, ל־יברך את .ע$ך .יקזךאל בכל עת ובכל שעה בשלומך.

ברוך אתה יי, המברך את עמו ישראל בשלום:T ״ ־ T ־ : י ־ T - | V : ־ T : T ־ I T

ב״״י׳ בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה, נזכר ונכתב לפנןןז, אנחנו וכל עטף בית ישראל'לחיים טובים ולשלום. ז

ברוך אתה יי ע׳טה השלום:

יהיו לרצון אמרי פי והגייון לבי לפניה .יי צורי וגואלי: אלהי, נצור לעוני מרע״ ו&פתי מדבר מרמה, ולמקללי. נפעיייתרום', ונפעי כעפר לכל תהיה, פתה' לבי'3ד.וךתך,נפעא וכל ffifi$a-5 י זעלי ךזןה ו ב מ צ ו ת י ך 'תרדוף ז ^הךהיהפר עצתם״ןקלקל מיח^בתפ. עשיה למען #£ף״ע$ח למען ימי:;?•.' ע&ד. ל£.ען.קדעתף׳ עשית למעןיתוךתף, למק *חלצון.יךידיף״ הועיזעה'''?מינך וענני.'יהיו לרצון אמריי צירי'וגואלי. עעה עלום במריומיו! פי והגיון' לבי לפנןף׳ /

ייעשה עלום'עלינו, ועל בל ישיראל, ואמרי אמן: יהי רצון מלפניזז, יי אלהינו ואליהי אבותינו, שיבנה בית המקדעי במהרהמי עולם וכשנים י , ושם נעבךןז ביראה, כ ף ת ד ו ת נו ב בימינו, ותן חלר)י מנחת יהודה וירושלים, כימי עולם וכשנים קדמוניות: י קדמוניות: וערבה ל

* • • T • T- I ״ • • | T T • T t ־־ I • T ־־ •J. I T S : ־ י

ש »0 ד ש ח א , פסח, ר ת ו ע ו ב ה nd״ ,סבות, ל כ נ ח , ״ ל ל ה .^** ״ ״ י

תפלת שסרית לשבת וליום טוב 203 קדיש שלם

חזן יתגדל רתקךש שטה ךבא, בעלמא, ךי ברא כלעותה, וימליך מלכותה, בחייבץ וב־יומיכון מנדוץ דבל בית ישראל, בעגליא ובזמן לןךיב, ;ואמרו יאמן: קהל אט!

קהל וחזן יהא שמה ךבא מברך לעלם ולעלמיזעלמיא:

.סעלה חזן יתברך וישתבח, ויתפאר ויתרומם, ויתנשא,' ויתהלל ויתהלל, שמה ךקד־־שא. קהל י1״ן בריןי דייא• חזז' לעל א (בעשי״י/ ולעלא מכל) מן בל כלבתא ושיךתא,'תשבחתא ונחמתא,

p ז i i ךאמיךן בעלמא, }אמרו אמן: קהל j ק* ל!בל נלחמים ו״ברציון את תפילתנו

י״! תתקבל צלותהון ובעותהון רכל בית :שךאל, הןךם אבוהון ךי בשמיא. ואמרו אמן ״ קהל אטן' ז

קי־יןהי שם יי ?*ברך מעתה ועד עולם: חץיהאשלמא רבא מן שמיא וחיים עלינו ועל כל ישראל

,. T ־T . . T . . . . . T . . | . T T : " J

ואמרו אמן: קהל אט! קהל עזרי מעם יי עשה שקלם וארץ:

חץ עשה שלום במרומיו, הוא יעשה' שלוט עלינו, ועל כלק א ישראל ואמת אמן: קהל י

אין כמוך באאדם״ אדני. ואין כמעשיך: מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך״בכל דור ודור: "יי מלך יי מלך יי ימלל ייעודם ועד: יי עוז

לעמו יתן. :;י:יברך אתעמו בשלום: אב הרחמים, היטיבה ברצונך את־ציון, תבנה הומות ירושלים: כי בך לבד בטחנו - מלך אל רם™ T י . : IT T• • : ו IV * IT T — 1 ״• .

ונשא אדון עולמים:־ ד • T ;־ I י ;

204 תפלת שחרית לשבת וליום טייב: T ־ - - . : ־־ • :

The Ark is opened. Congregation and Reader say:

jTBto ויר־׳י כנסימ דזאק לאסו־ קומח יי ויפצו א־יביך, וינסוך מפלך. כי טציון תצא תורת מש$י ידבר ץ מירושלים. בחך שנתן

: ' ו ת « תוךה לעמו ושראל ב• • 1 • • •

;Three times פסח, לבועות, סכות, ר^עוה^נהרוםכפי־ההושענארבה״ע׳

, ־ אל רחום וחנון, יארןז אפלם ורב חסד ואמת, י י ; י נצר חסד לאלפיט״נשא עון ופעע וחטאה

ונכןה: ג״•: ו On ואזז׳׳כ יאמר תפלה ז

on לבועות, סכות ,nop say: ראש השנה יוםבפורהו#ענהך^ה ךבוניו של עולם, מלא משאלות, י רב1נ1 של עולם, מלא משאלות לבי| לטובה, והפק רצוני ותן שאלתי לטובה, והפק ךצוני ותן שאלוד וגייה »יו »ו«יים״! ופןחול על|לי עבךף בן אמתך (פלמי בן 8לינית)( ל עונות אנשי ן וזכני (ואת אשתי ובני ומותי 5ל $ונ1תי, ועל ? בימי׳ מחילה בחסד מחילה ברחמים, לאישות ךצונןז בלבב שלם,ומלטנו וטהרני מחטאי ומעוני ומפשעי) מיצר הרע, ותן חלקנו בתוךתיף,ן טוב לפניך, ופקדני וזכנו שתשרה שכינתך בתוכנו. ו ר וזכרתי מכ ?פקדת ןשוער, ורחמים, וזכרני, והופע עלןנו רוח חכמה ובינו־־:, לחץם ארוכים לחיים טובים ולשלום,ץלתקים בנו מיקךא שכתוב, חנווה ו9רנסה טובה וכלכלה, ולחם לאכולי עליו רוחי יי, רוח חכמה ובינה,T ־ T י . T ־ | * T S ־ | T T f '*'*־ י T T •*1!־. T T T I ^

דללב1ש, ועשר וכבוד ואריכות \ רוח עצה וגבורה, רוח דעת ולךאת ג ? ו, יהיידצוין מלפניך י,: כן ^ ו ^ כ ש ו / , ף י ת 1 צ מ ב ו ' ך ת ר ו ת :פןים בה לה?ין ולהשפיל עמקי נ י ב י ו נ כ הלחינו ואלד״י אבותינו שתז לעשות מעשים טובים בעיניך םודותיף. ןחנןק ךפואה שלמה לכל וללכת בדך־3י ישרים לפניך, וקדשנו |מכא1בינו,וו31רך את כל מעשה:דעו,

תפלת שחרית לשבת וליום טוב 205n0 מל< ראש השנה יוםבפורהושענ^רבה .•׳ג** פסח, שבועות, סבות

במצותיף, י ונזכה לחי.ים טוביכם ^ותגזור עלינו גזרות טובות ישועות וארוכים, ולםיי העולבם הבא. ו^חמות^ ובטל מעלינו כל גזרות ות־ש־מרנו ממעשים רעים ומשעות קשות ורעות, ותן ?לב מלכותו ושריו עלןנו לטו^ה, אמן פי ו י רעות 'המתרגישות לב** לע1לבם1 ו

אמן^ ופן ץהי ךצ1ן; ןהבוטוז ביזי חסד י,םובבנהו׳י צוךי וגואלי: יהיו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניף, י

"לך » עת רצון, אלךדם ברב חסדך, ענני ואנ״' תפלתי באמת/ישעך: ני•

ברייך שמה ךמיא ןןלמא כריך כתרך ואתרך, להא ךעותך.עם עמך לשךאל לעלם ופורקן למינך אחזי לעמך בבית מקדשך, ולאמטרי לנא מטוב נהוךך, ולקבל צלותנא ברהמין, להא רעוא כןךמך ךתוךיך לן חלין בטיבותא, ולהוי אנא פקיךא בגו צךי_ק;א, למרחם ןןלי ולמנטר;תי. ולת כל־די לי ודי לעמך'לשךאל. אנת תא it לללא׳ ממךגס לכלא. אנת הוא שליט על פ1לא אנוז הוא ךשליטעבךא על*מלכיא, ומלכותא ךילך היא' אנא! דסוךש״א בךיך.הוא ׳ךסגיךנא_קמה, ומקמא ךיקר אוריתה בכל עדן ועדןילאיעל אנש רהיצנא! ולא על־בר;אלהין סמיכנא׳ אלא באלהא ךשמיא. ךהוא אלהא קשוט* ואורלתה קישויט. ו;ביאוהי קשוט,''ומסגא' למעבד טבון וקשוט, ביה אנא רחיץ- ןלשמה קדישא.יקיךא/ **נא אמר תושבחן,

206 תפלת שחרית לשבת וליום טוב להא ךעוא הןךמך״ יתפתח לבי באורלתא* ותשלים משאלין דלבאי, ולבא דכד־עמך ישראל,

להב ולחיין ולשלם •י

חר?שמע ישראלי, אלהינו, יי אחד:

ק אחד אלהינו, גדול אדונינו, כןדוש(ם־״ה ייו״כ ונורא) שמו: י ח

י״י ^ה#מולסךו: סיזל לןז;י הגדלה'והגבורה והתפארת והנצח וההוד בייבלב^מלם ובארץ:'לןז ין המט לכה והמתנבא לכל לראש:רוממו יי אלהינו והשתחוו להדום רגליו, כךוש הוא: ירוממו" יי' אלהינו והשתחוו' להר

; מדוע יי אלהינו: קדשו׳ כ: • I T »| T״ו V : T

על הכל יתגדל ויתקדש ויישתבח ויתפאר ויתרומם ןלתנ^א . שמו של מלך מלכי המלכים הפ־ןדויש ברוך הוא. בעולמות שבראי העולם הזה והעולים הב״א. פדצונוזכךצון יךאיו, וכךצזין כל־בית לשלאל. צור העולמים אדון כל־ הבריות י אלוי; כל־הנפשות/ היושב במרחבי מרום השוכן בשמי שמי נןךם ר)ך'שתו_על החיות וקרשיתו/על כפא הכבוד. ובכן יתקרש 'שמך בנו יל אלךךנו'לעיני כל־חי ונאמר לפניו שיר $ךש ככתוב: שירו י לאלהים ז$ת שמו י סלו לרוכב בערבות בלה שמו ועלזו לפניו. ונראהו ?ןיין מגלן בשובו אל נוהו ככתוב. כיי עין בעין יראו בשוב יי ציון. ונאמר

תפלת שחרית לשבת וליום טוב 207 ונגלה כבוד י; וךאו כל בשר יהרו כי פי » דבר.

אב הרחמים,* הוא לרחם עם.עמוסים,, ולזכור ברית איתניע רציל נפשותינו מן ה^עות הרעות. ולנער ב:צר הרע מןנו לפליטת עולמים. הנשואים, ויחון או וימלא משאלותינו״במדה טובה ישועה

ורחמים: %^ • ״״ *

The ספר תורה i S placed upon the desk, and the Reader says;

רעזור רגן ויושיע לכל החוסים בו'ונא״מר אמן. הצל הבו'גלל ?1אליהינו ותנו כביד לתורה י כהן כןרב נעמוד׳פ) הכהן: ברוך שינתן תורה לעמו לשךאל' בך,דשתון (פנ׳

קהל ואתם הדבקים'ביי אלהיכם חייםכלכם היום:f ־ • 1 ג T ״ ז » ״ ד - 1 " • 1 • « ־

The Person who is called to the Reading of the ת1רה says the following bleistng: 1

כרכו אתל רמכרך: ״׳—< בחך ; «13ןל לעולם יעד־ ,

ברוך• אתה ין אמדנו מלך העולם, א#ר בחר־־בנו מכל־ העמים. זעזן־לנו את־תוךתו, בחך

« * p : r n i r o א^הל,'נותן • After Reading the Section of the min, he says:

ברוד rojw " ל אלל׳ינו מלך

208 תפלת שחרית לשבת וליום טוב

העולם, אשר;הךלנו תורת אמת, וחני עולם;טע בתוכנו, $רוך אתה

­ גי, נותן התורה: קהל מWhen a בר מציה « called to the Reading of the תורה, after he **ן

concluded the בךכות התורה A« *ays.•

ברוך עז£טרני מענעזו עזל זה.V v : ז ו • ״ י v 'I x : ז

בךכת הגומלPersons that recovered front serious illness, or escaped peril, add:

ברוך *תה ;י &להיגו מלך העולם, תומל לךדבים טובות, שןמלני כל־טוב:

* מי #$מלף כל־טוב, הואלגמלך כל״טוב 5לה: י י ׳

After Reading the last Section, the ר תורה פ w held up 0 ,

וז^ת התורה **שר־־שם משה לפני!ני ל^ראל. .על־• פי יי ביד משה: ?גץ־ךץים היא למחזיקיס בה' ותומכיה מאשר: דרכיה ךךבי־־נעם, וכל ?תיבותיה שלום: אךןד לפיס בימינה! בשמאלה #שר וכבוד: לל'חפץ'למען צדקו

י עךלתוךהולאדיר: ית ההפטרה. ו כ ר ב י

T T : ־ ־ - • The Person that is called to the הפטרה says before the Reading:

ז * : ז

ברוך אתה יי אלתיגו מלך העולם, א^ר בהו4 ^יאיםטוצים ורצה בדבריידע הן^רייםב^ח:

ת?לת שחיית לשבת וליום טוב 209 • • : ־ T נ

ברוך אתה יי הבוחר בתורה ובמ#ה עבלו ובישראל ע&ו ובנביאי האמת וצדק:

After the Heading he says:

בתך אתה יי, אלהיני מלך העולם,צור כל־העולמיס, צדיקיבבל־הדורות ״'האל הנאמן׳ האומר ןעשה/המדבר

ומקים,' שכל דבריו אמת וצדק: נאמן אתה הוא יי אלהינו, ונאמנים ךבךיף, ודבר אחד מדבריך אחור לא ישובךיךןם.^ אלימלךנאמןיוריסמן אתה". בתך אתה יי * האל הנאמן בכל ך^ךיו:"T י י *

רחם_על־ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש, תושיקנ במהרה בימינו. ברוך אתה יי , משמח ציון בבניה:

T IV T : I • ־ l " ־ : T t T ־ I ״ T I" T : T " : -

שמחנו יי אלהינו באליהו הנביא עבדך, וננמלכות בית דוד משיחך,'במהרה יבא ועל לבנו,_על־כסאו לא ישב זר, ולא ינחלו עוד אוזרים7 את־פנבודו, כי ב־שם/קךשף נשבעת לו, שלא לבבה נרו לעולם ויעד. בתך' אתה ין;', מגןיתד:

To be said on שבת also on שבת חול המועד פסח j

על־דותוךה,ו.על־־העבוךה- ועל־־הנביאים, געל־־יוס השבת הזה' שנתת לנו \אלהינו, לכןךשה ולמנוחה

לכבוד ולתפארת:TIT | • : T I

על הכל לי אלהינו,אנחנו מודים לך, ומברכים אותך לתברך שמך בפי' כל־סי', תמיד לעולם ועד.'ברוך אתת

יי מקדיש הישבת:

ב ת וליום טו ב ש רית ל ת שדו ל פ 210 תI T * • *

To be said on פסח, שבועות, סכות and on שבת חול המועד סכות על־התוךה, ־ועל־העבוךה, ועל־־הנביאים, נעל־יזם

ת הזה,!.ועל יוה ב ש י ה לפםח ע שבועות | לטובות | לשמיני עצרת ולשי׳ת

הנ המצות הג השבעות | הג הסבות ן השמיני חג העצרתן הזה׳, שנתת לנו יי אלהינו, לכןךשה ולמנוחה (לששו

: ת ר א פ ת ל ד ו ו ולשמחה) לכב, ומברכים אותך. ך י אלהינו,'אנחנו מודים ל °על־הפ:ל ;ך אתה ו ר ב ' . ד ע ד לעולם ו , תמי ך בפי כל־חי מ ך ש תבר ן

שראל והזמנים): שבת (ו י הי מקדש' ז׳ י י

יקום פירקן מך־שמ:א- ח$א וחםדא ורהמי וחד אריכי < ומזוני רדוד׳ וסיעתא דשמ:א, וכריות גו$א,ונהורא מעל:א. זךעא חיא וק:מא, זרעא ד לא יפסוק׳ ודי לא יבטיל׳ מפממי אוריתא. למרנן ןו־מן, חבויריא קיישתא- ד כארעא דישראל׳ ודי בבבל״ לרישיכלי׳ ולרישיגלו^א׳ולרישי מתיבתא, ולר:ני רבבא, לבל

ת וליום טוב 211 ב ש ת ל י ר ח ת ש ל פ ת

לבל תלמידי תלמיריהון ו תלמיריהון׳ ילבל מן חמק־ן באור:תא.מלבא רעלמאייברןד !תהוךפישהדהון׳ מ»5א יומיהון

דתן ארבא לשניהון׳ ולתורקון דשהובון׳ מן בל >נקא- ומן בל מרעין בישין. מרץ די ב#מ:א< יהא כסעדתן׳בלומןו.עדן,ונ'אמראמן:

יקום פורקן מן שמיא, הנא וחםךא, !ךחמי והיי אריכי, ומזוני רויחי׳ ומעתא דשמיא,ובריות גופא״יונהוךא מעליא. זרעא הלא וקלמא', זרןגא ךי לא לפסוק ודי לא לבטול מפתגמי אוךיתא. לכל.קהלא קדישא הדין, רברביא עםיזעריא', טפלא ונשלא. מלכא רןגלמא, יברך לתמן, לפיש תימן, ולסגא יוטימן, ולתן ארכה לשגיכון • ותתפרקון ותישתזמן, מן כל ןגקא, ומן כל מרעין בישין. מרן דייכשםלא, יהא בסעדכון, כל זק ועדן,

ונאמר אמן:

212 תפלת שחרית לשבת וליום טוב מי עברך אבותינו, אבךךט יצחק יעקב.הוא ערך את־בל־הל)הל הקדוע הזה! עם כל־קהלות הקרע. הם ונעידם ובניהם ובנותיהם יוכל אשר להם. וסיעמלחדים בתי כנסיות לתפלה." ומי עבאיס ?תוכם להתפלל. ומי לנותנים נר למאור, יין לקרוע ובחבילה׳ ופת לאורחים וצדקה לענלים. וכל־מי שעוסקים בצרכי צבור באמונה״ הקרוע'ברוך הוא לשלם &כךם, יסיר £הם כל־מחלה, ירפא לכל־נופם, 'וייסלח לכל־ עונם, יעלה'ברכיה והצלחה בכל־ימעשה לדיהם

עם כלי־ישראל' אחיהם ונאמר יאמן: יOn the ת ב ש preceding ש ל ש ח א :say the following ר

יהי רצון מלפניה יי אלהינו ואלהי אבותינו, שתסיע ^ליגו את־החלשהזה לטובה ולברכה, ותתן׳לנו חלים ארוכים! יחלים על עלום, חלים על טובה" חלים על ברכה, חלים של פרנסה, חלים על חלוץ עצמות,'יחלים עיע בהם לךאת שמלם יראת חטא! חלים עאין בהם בועה וכלמה,7חלים על עער'וכבוד, חליםעתהא בנו אהבת תורה ויראת'עמים חיים עימלא יי" משאלות לבנו

I••• ־ : I • T : " - : v . * - T T ־ 1 • :

לטובה, 1יזמת ת$לת רב אמן 5!לה: י טי 'שעשה גהדם" לאמצעו. אל או^ם מעבדות לסתת. הוא

תפלת שהרית לשבת וליום טוב 213

ינאל אותנו בקרוב, ויקבץ נךסינו מארבע כנפות הארץ. סכרים

בל־^ראל, ונאמר אימן:) הבא,עלינו ועל כל ^}רז*ל לטזיבח ו י נ י ^ ר^יש חלעג (•י«י):ודה בייום (

לחךעהו'הקרוע ברוך הוא , עלינו ועל־כל" עטוי "בית־־ישראל, דלהיים ולעלום. ״ לעעון

ולשמחה. לישועה ולנחמה. י ונאמר אמן:I •• T ־ : T T V ; T t י : • 8 י

» » אב הרחמים w a ,ראש חדש on , ראש חדש preceding שבת »?< ׳0* « ראש חידש preceding שבת it is said on .יום טוב פורים,חנכה

from שביעות פסח.

אב הרחמים עוכן מרומים, ברחמיו העצומים הוא יפקוד ברחמים, החסידים והישרים והתמימים, קהלות הקרע, שמסרו נפשם על קלעת השם, .הנאהבים והנעימים בתיהם' ובמותם לא נפרדו. מנערים.קלו ומאריות גברו, 'לעשות ךצוךקונם •וחפץ צורם: יזכרם אלהינו לטובה, עם עאר צדיקי עולם, ולנקום נקמתךם עבדיו העפוך: ככתוב בתוךת מעה אייע האלהים' הרנינו גולם עמו, כי ךם עבדיוייקיום, ונקם יעיב לצריו. וכפר אדמתו עמו: ועל־־לךי.'עבדיך הנביאים כתוב לאמיר, ונקיתי״דמםילאינקיתי, ויי מבןבציון:j I • : I " T : "•T T • M •"11 • ־

ובכתבי הקרע נאמר, למה יאמרו הגוים איה* * 1 * • י • * *

214 תפלת שחרית לשבת וליום טוב

אלהיהם. יודע בגוים לעינינו, נקמת דם עבדן? השפוך: ואומר, כי דורש׳זימים אותם זכר, לא־ שכח צעקת עגוים: ואומר, ידן בגוים מלא גויות,ץ רבה:" מנחל בדרך:עתה, אר מחץראע על־

על־כן;רים ראשי:'ד ^ אשלי יושבי ביתך, עוד ןהלאןד סלה: א העם עככה לו, אעךי העם יעל אלהיו: תהלה לדוד, ארוממך אלוהי המלך, ואברכה עמך לעולם ועד: בכל יום אברכך, ואהללד^שמך׳ לעולם ועד: גדול גי ומחלל כ&ד׳ }מךלתו. אין הקר: דור לדור ישבחמעעזיך\וגבורתיך/יגיה: סךר^בוד הודף,מ'ת, ודברי נפלאתיךאשיחה: ועזוז נ1ךא1תיך.י וגךלתך אספתה: זכר לב״טוגנך יביעו, וצךקתך י ןרננו: חנון ורחום יי','אךך אפים וגד?1 חסד:טובןי 'לכל, ורחמיו.על כל מעעיו: יוךוף^י כל־מעשיך וחסיךיך יברכוכה: כבוד מלכוהך י^מרו, וגבורתך ןדבריו:להוךייעילבני האדם גבורותיו,'וכבוד הדד מלכותו: מלכותך מלכות כל עולמים, וממשלתך בכל דיר ודיר: סומך לכל הנופלים, וזוקף לכל האפופים:.עיני כל אליך ישברו,'ןאתה נותן להם את אכלם בעתו: פותה את ידך, ומעבי_ע לכל דד רצון: צדיקי יי בכל דרכיו, וחסיד בכל מעשיו:

T ו - : - T ; • T ; T T : T T T I | . - • 1

תפלת שחרית לשבת וליום טוב 215 קרוב ; לכל קוראיו, לכל אשר לכךאת באמת: רצון :ךאץ _י,עעה, ןאת עוןגתם יעמע ויודעם: עומר \אתיכל־^םביו. ןאת כל הרשעים ישמיד: תל^״גי ידבר פי!ויברך כל בער עם קךעו. ^;הגעדעולםהללרתOn returning the p n W ספר to the Ark (ארון הקדש), the Reader says

שמו לבדו ן י״ו יהללו את־שם יי כי נ&גב ז• • • י • • • o •

י׳י הודו על־ארץ ועמים, וירם קרן לעמו, תהלה לכל־חסידיו, לבני יעראל עם קרובו, הללויה:

When Holidays fall on week-days, say;

כד לדוד מזמור, ליי הארץ 'ומלאה. תבל וייעיבי בהי: כיי־הוא על־

0« Festivalsשבת ״ ^ , ' awfl occurring on שבת, JAY.•

כט מז6ור למד, הבו ל;י בני אלים;* זעו קי כבודי ועז, הבו ליי כבוד

שמו, העתחוו ל;י ״ | ימים :סךה, ועל־נהרות בהדרת קרע: קול'יי יכוננה: ימי יעלה בהר־יי, ומי;קום במקום קרעו: נקי כפ:ם וביר לבב,אער לא־נעא לעוא ;פעי,/ ולא נעבע למרמה:ישא ברכה מאת ;י וצדקה מאילתי ;שעה זה" דור דורשיו מבסשי' פניוד

; י : ־ : ״ T י

עלי־־המןם, אל־־הכבוד הרעים,'ייעל־מים רבים:p p ,יח קול־ץ; ב בהדר: קול j עבר ארזים, דשבר ;י את־־ ארזי הלבנון: וירקידם כמו־^ל' לבנון'ןשריו;

ב ת וליום טו ב ש ת ל י ת שחר ל פ 216 תOn week-days,

ם ר מ ו א יעקב סלה: ש ראשיכם, והניאו פתחי עולם,ו'יבוא מלך הכבוד:

T ־־ Iviv T : T r מי זה מלך הכבוד, ייT : T ־ Iv I V

עזוז ובבור, גבור מלחמה: שאו'*שערים ראשיכם, 'ושאו פתחי

•ן• •• ן • • • •

עולם,'ויבא מלך הכבוד: מי הואיזה מלך הכבוד.

;י צבאות''הוא ז הכבוד סלה:

on ת ב ש

כמו בךראמים: קול־יי חוצב'להבות אש: קול־ יי יחיל 'מדבר, יחיל ייT : י • • T T8 T T :

מדבר קדש: קול־ץ;1 יחולל *דלות ויח^ף יערות,. ובהיכלו"יכלו אמר כבוד: :י למבולי מלך י * ישב, י וישב '

Iv I V T : V l ״ T T ־

לעולם: ;י עז לעמו .יתן,';ידברך את־־עמו

ה white the בשלום:'* ר ו ר ת פ ן קדש) placed into the Ark » ס (ארו , say:

ומחה'"יאמר עובה י_י רבבות אלפי ישראל: קומה ;י למנוחתך אתה וארון עזך:כ1ע^ילב7שו צדמ וחסידיך ירננו !יעבור דוד _עבדך אל תשב פני משיחך כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו

עץ" חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר: דרכיה ךרכי נעם וכל נתיבותיה שלום: השיבנו יי אליך ונשובה חדש

T T : I I ״ ״ V ״ T : I•• • ־ : T

־ק ימינו כקדם: 0vvv : ן ••ז

# חדש 217 א מוסף לשבת, ולשבת ר: ו נ ל לאלהי ד כי שם יי אמרא הבו ג

אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתןד: ברוך אתה ;י, אל1זינוואלד«יאב1תינג אלתי אברהם ׳ אלתי ןצחק > ואלהי.יעקב י האל׳ הגדול, הגבור והנורא׳ אל .עלי1ן׳ גומל חסדים טובים׳'וקנה הכ:ל\וזוכר חסדיאבות, ומביא גואל, לבני בניהם

למען שמו, באהבה:n0 שבת תשובה a a ׳ - ' . T י יי -י ־ י״ • י, חפץ !יודיס, וכתבנו בספר נש״ח זכרנו לחיים, מלך

החיים, למענף אלהים חיים.

מלך עוזר ומושיע ומגן. ברוך אתה ;י, מגן אברהם:

אתה גבור לעולם אדני, מחיה מתים אתה׳ רב להושיע: י

From מוסף שמיני עצרת untu the first day 0/ פסח, say: T

נחייף משיב הרוח ומוריד ה(שם: י י

מכלכל חיים בחסד׳ מחיה מתים ברחמים רבים׳ סומךנופלים, ורופאחולים, ומתיר אסורים, ומקום אמונתו לישני ;נפר• מי כמוך בע^ גבורות, יומי דומהך *ממית ומחיה, ומצמיח ישועה: לוד ׳ מל

T : ־־ ו •ו ־ v ״ • : ־ |v iv I T

218 תפלת מוסף לשבת ולשבת ראש חדש: T ־ : I T ־ • :

n0 שבת תשובה :add

נ*יי׳ מי כמוה־ אב הרחמים. זוכר יצוריו לחיים;T... •• • ׳ T1I ־ T ־ :

ברחמים: ונאמן אתה להחיות מסים. ברוך

אתהיע, מחיההמתים:״) Tאתה קדוש ושמך קדוש ׳ וקדושים

, י בכל יום יהללוך סלה. ברוך אתה יT ; T ־ I T T iv ) ־ : ו : , T :

חב:י1 האל ^ סמלןי< הקדוש:When the Reader repeats the שטונה עיטרה the fo/Ioziing'nvn^ is said:

נעריצך ונקךי^ף ?סוד &יח שרפי קדש. המקדישים עמך'בקרש ככתוב _על _יד נביאך, וקרא'זה אלץה ואמר: קי״חכךוש/ קדוש, קדוש ־.» צבאות£לא כל־האךץ כבודו: חזן כבודו מלא עולם, משרתץ שואלים זה לזחל א:ה מקום כבודו. לעמתם ברוך יאמרו: קי״ח ברוך כבוד יי ממקומו: חין ממקומו הוא יפן ברחמים דחוןעם ה^הךיםשמו ערב ובלןר בכל־־יום יתמיד/ פעמים בנאסבה שמע אומרים: קוי״ח שמע.ישראל\ןזי אלהינו, ״יאחד: חקיחוא אלהינו,

הוא אבינו״'*הוא מלכנו-' הואי״מושיענו, והוא ישמיענו ברחמיו' שנית לעיני כל חי לחיות לכם' לאגיהים: חייק אני ןיאלהיכם: חזןיובדבר/קך^ך כתובלאמר: חיקןמלךיץ

'לעלם אלדךך ציון לדל ודר הללויה: ח!! לדור ודור נניד גךלך, ולנצח ;צחים קדשתך ]נקדיש, ושבחף אלהינו מפינו לא ימוש, לזעולם ועדי, "כי אל מלך גדול וקדוש אתה: ברוך אתה ;ייהאל (בשיח

ז 1&לך) הקדוש:'

תפלת מוסף לשבת ולשבת ראש חדש 219

ממה! #בת'חרתקרבנותיס.

מיל! פרודיה עם סתרי נסביר!.

מעמידן לעולם בבוד 'ינסלו. טיעטיס מיים זכו. וגם דזאוהבים רבריד׳ נדלהבחרו. אזטכיני;?טוו עלד;. לתצונו יי אלחינו להקריב

•yi ־־ : v: T T iv T י־ : ־ ״! :

בי׳ קרבן מוסף שבת כראוי: יחיך ;י אלר׳ינו נאמד י רצון מ^נ אבותינו^העלנוכ^מלוהלאר^נו

ותטענו

n0say ש ד ש ח א ת ר ב ש

אתה ;צרת עולמך מקדם בלית מלאכתך ביום הטביעי *אהבת אותנו ורצית בט ורוממתנו מכל הלעונות* וקד־עתנו במצותיך '[.קרבתנו מלכנו לעבודתך י ו^זמך הגידול והקדוש עלינו

) : T : ( ־ ד : ־־ I T •זי ••ו I V T ׳ : ו ־ - ו ״

קראת. ותתך־לנו :; אלהינו באהבה עבתות למנוחה וראשי החטים לכפרה'. ולפי עחטאנו לפניןד אנחנו ואבותינו חרבה עירנו לשמם"בית מסידשגיו וגלה יקרנו" ונטל כבוד מביתי חייגו. ואין אנחנו יבולים 'לעווית חובותינו בבית בחירתך

ש ד ש ח א ת ר ב ש ל ת ו ב ש סף ל ת מו ל פ 220 ת

ותטענו בגבולנו. ו#ם נע?זהך את־־־קרבנות חובותינו. י ^ ל תמירים כסךךם ומוספים כחלבתם. ואת מוסף יום ח^בת הזה נע&ה ונקריב לפניך בארבה במצות רצויגך במו #בתבת עלינו בתורתך-על:רי מ^העבךךמפי

כבודך, באמור: וציום השבת שני כבשים בני שנה תמימם, ו&זני

. . . . . T T .. . . T . . . . T ־ ־ ;

say עזבת רא חדש 0n ״

בבית הגדול והקדוע״שננןרא עמך דעליומפניתד השלוחה במסדשןד: יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שתעלינו בשמחה'לארצנו ותטענו בגבולנו. ועם נעשה לפניך את ר)ורבנ1ת חובותינו תמירים כסדרם ומוסיפים כהלכתם. ואת מוספי

n • • ••* T T * * * T T 8 * *

ים השבת הזה ויום ראע החרע הזה נעעה ונסריב — — •ך — • • | ״ — —.— • m • a• ן י •

לפניך באהבה כמצות רצונך כמו שכתבת עלינוI" ׳ T T I ־ז T v : I iv : ־ T : • 1 ־ : i IV T : ־ :

בתורתך.על ידי מעזה עבדך מפי ?:בורך כאמור: וביום הישבת שני־־כבשים בני־־שנה תמימס, ישניryp# לת ן ו^סבו: עו ^ ה בלולה ? ח ן $ ' ת ןנ^רונים %

ש 221 ד ש ח א ת ר ב ש ל ת ו ב ש ת מוסף ל ל פ ת

?גערגים סלת מנחה בלולה בעמן ונסכו: עלת עבת ?עב:תו.עליעולת התמיד ונסכה:

:שמחו במלכותף׳ שומרי שבתיוקוראי ן$גי עם ^כ־ןרשי'שביעי'׳ כלם.יעבעו ויתענגו מטובןד׳ ובשביעי רצית בו וסיעתו״' חמדת:ימים אותו

כןראתזכר למע^ה בראעזית:

אלהינו ןאלו־זי אבותינו׳ רצה במנוחתנו׳ קדשנו כמצותיך׳ והן סלקנו בתורתך׳ שבענו מטובך׳

n0say ש ד ש ח א ת ר ב ש

ת וקרבן ב נסבה: מה כןךבן ש ד ו בשבתו על־עולת התמי: י ( ר היום כאמו

בראשי חדשיבם תקריבו עולה ליזי פרים בני בקר וי שנה שבעה וזנזימם שנים ואיל אחד י כבשים מי

ה ע^רנים לפר ושני ש ל בר # ונסכיהם כמד ומנחתם7ן לכבש דין כנסכו ושעיר לכפר ושני עשרנים לאיל ועשרו

תמירים כהלכתם:י ש ד ק ןנג. עם מ ; ת וקוראי ב י ש ישמחו במלכותך שמרעי רצית בו . ובשבי ך ב ו ט ׳ כלם ישבעו ויתענגו מ עי שבי: ת י ש א ר . זכר למעשה ב ת א ר . חמרת ימים אותו ק ו ת ש ר ק ו אלהינויואלהי אבותינו ׳ ירצה במנוחתנו וחריש ןןנליטן לברכה. לששו ש הזה לטובה ו ד ח ביום הישבת היה את ה

ש ד ש ח א ת ר ב ש ל ת ו ב ש סף ל ת מו ל פ 222 ת

ושמסנו בישועתך ׳ ומחר לבנו לעבךךבאמתור^ילנו:יאלל<ינו׳ בארבה וברצון: שכת קר#ך,׳ מקדשי שמך. w ו:נוחו בו

בחך אתה::׳ מקדש השבת: רצה י אלהינו ?.עפןז ישךאל ובהפלתם. וה#ב *n "העבודה לת:יר ביתך, ואשי יק1ר£ל, ותפלתם באהבה תקבל ברצוןלותהי לרצי: תמיד,

;?בודת יע1־אל$32ןז: ותכולה עדנו׳ כשובך לציון ברחמים.. ברוך אתה:י- המהויר

שכיבתו לציון:To be said silently:

מ1.דים$#סנולך,| שורים אנחנו ״ שבת ראעז חדש n0'say ״

ולשמחה. לישהןה ולנחמה. לפךנסה ולכלכלה. לחיים. (כשנת העיבור) ולכפרת ן ^ ולשלום. למחילת חטא ולסליחת ז פשע). כי בעמך לשךאל בחרת מכל האמות. ושבתקךשף, י להם הודעת וחקי ראשי חדישים להם קבעת: בתך ^הי

ם : רצה יסיייס וכו׳ ראשי חדשי ישראל ו ת ו ב ש ש ה ד ק מ•• T* T T ; * : • : Tי T ־ - ~ ;I ••

ולקינו נאלמ" אבוודנו, אלדד כל יוצרנו, יוןנר $־אעית/ ברכות והודאות לעמך_על וןנדול וך$רנו, עדהייתנו-ו כן תדדגו ותוקנו, ןתאסוף גליווןיגו לחברות קךעך, לעטור ח5ןיך. ולעעות רצונך, ולעבךך בלבבאנחנו עלם, .על מוךםלך:?רוך אל

סהוךאות:

תפלת מוסף לשבת ולשבת ראש חדש

#אתה הוא ץ »ד\נו לך. new תא: ואלהי אבותינו," י

לעולם חגר׳ צורזענו, דוץנו מק . אתה הוא לדור דור, נורה ילך, ונספר תהלתך, על הלנו המסורים ב:דךנו ועל נשמותי הפקודות לך, ועל נסיך שבבל־־־יום עמנוועל נפלאותיך ןטוביסיף, שבבל״ עת ערב ובקר

מהכס. הטוב בי לא־בלו רממיך והמרהס בי ליא־־תמו ססריך

מעולם קךנו לך:

224 תפלת מוסף לשבת ולשבת ראש חךשn0 חנכה s a y ״על הנסים״ :

.עלמהדם,"ועליהפךקן, ועל הגבורות״ לעל התשועות, ועל המלחמות׳ שעשית לאבותינו,

כ:מים ההם, כץמן הןח: ?ימי ?ןףןרדהו, בן יוחנן, כהן גדול, ח^מוגאייון עלי^טף :&ךאל, ז

ובןץ. כשעטךה טלמתיnrifl לסעזביחם תוךתןז, ולהעבירם טחכך רצוןןז י ?רחמיןז הרבים,,?p־?J להם בעת צרתם, דלת את־ריבם,דנתאת־־דינם, נקטתאת־־נקמתם,

• V: T T I ז 1 | ו * ד 1 ־v T « T • v י

מסרת גבורים ביד חלשים, ורבים בנד מעטים. וטמאים בנד טהורים, ורשעים בנד צדיקים, וזדים בידעוסקי תורתך, ולךעשית#םגדול וקדוש בעולמך, ולעמך:#ראל, עשית תעועה גדולה, ופךקן כהיום ךןזה, ואחר בן באו בניך׳ לךביר ביתך \ ופנו את־היכדך, וטהרו את־־מקךעןז, והךליקוגרותבחצרותקךעף, וקבעו עמונת לשי

חנכה אלו, להודות ולהלל לשמך הגדול:T ־ I : • : •ו : ־ י ד• \ T ״

ועל־־כלם למדך. רהרומם שמך מלכנו תמיד, לעולם ןעד:

תפלת מוסף לשבת ולשבת ראש חךש 225on עזבת תעזוןה 'add:

בשית וכתוב לחיים טובים. כל בגי בריתך: ובל רמים יורוך סלה׳ ויהללו את שמך באמת האל ישועתנו ולדתנו סלה: ברוך.אתה י: ׳ הטוב

שמך ולך $אה להודות:ךכה׳ המשלוח חזן אלהינוואלרןי אבותינו, בךכנו ב?אס^ י י . האמורה מפ ך ד ב ע . ה ש די מ על; בה. רה, הכתו גמו: יאר ך ר מ ש י בךכך לי ו : ן ר ו מ א ך כ ש ו ך ובניו ״ כ3ונים, _עם נם: ו ך של ^ ש י : ישא *לי פניו אליך, ו , ך נ ח ד ; ; ^ א ' ו י נ 6 י :

עים עלום טובה ובךכה, חן וחסד וךחםום עלינו ועל־כל־יעראל .עטך. ברכנו אבינו יכלנו כאחד באורפ!;יך,$י באור פניך נתת לנו יי אלוהינו. תורת חרם ואהבת חסד׳ וצךכך' וברכה ורחמים ןחיים ושלום.' וטוב'בעיניך\לברך 'את־־עטף

יעךאל בכל־־עת ובכל עעה בעלומך: בספרי ברוך אתה;י ׳ המברך את;עמו יקןךאל בעלום:בה, שובהבםפר דדים, ברכה ושלום׳ ופרנסה טו 5 ^•• ך, אנחנו'וכל .עטך בית לשךאל, לחליס לפני ונכתב' נזכר'

ם: ' אתה יי עשה השלו ך ו ם. ^ר טובים ולשלו

לחיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ליי צורי וגואלי:

י מדבר מך^ה. ת פ ^ , ו ע ך $להי נצור לעוני £

2 תפלת מוסף לשבת ולשבת ראש חךש 2 6

ולמקללי נפ#י תרום׳ ונפשי כעפר לבל תודת. פתח ל3י בתורתך׳ ובמצותיףי^רוף נפשי ״"וצל החושביםדעליזךעה,מהרה הפר עצתם, וקלקל מדעבתם. ע^ה למען ע9ך,^עעהזלמ;קי9ינך,r למען תוךתף,־למען עעזה למען קךעתך, % :הלצון .יףךןז, הושיעה:?ןינןז וענני: .יהיו לרצון אמך פי והגיון לבי לפןייןז. י; צורי וגאלי: עע&ה שלום במרומיו, הואמניעה $לום יעליגו ו_על־$ל־

יזשראל ואמרו אמן:: T ״1 • ז ״ : י ו

׳ שיבנה נו ץ אבותי ך - » אלהינו ואלו ן מלפני יהי רצו: ושם רתך בתו ' ו בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנך ' וערבה ל ם וכשינים.קדמוניות: ל נעבדך בלךאה, כימי ליניות: >ך״ ?־ונחת:הודה וירושללם׳ כימי'עולם וכשניםקךמו0 ו ד ו ך ןר׳וה אל־לן ז אץ ל ב !$מץ ל קוה אל־י;, חזק ו: כי־מי אלוה מבלעדי ו נ ד ן ך ןאין צור כאל ת ל , כי־אין כ י בי

: נו ומי ־צור זולתי אלהי

אין כאלהינו. אין כאדוגינו. אין במלכנו. אין כמושיענו: מי באל6ינו.מיכאדונינו.מיכמלכנו. מי כמושיענו:נו.רה לאלררנו.נו.רה לאדודנו. נורה למלכנו. נודה

תפלת מוסף לשבת 227

למו#יענו: '^רוןד אלהינו, בחף אדוננו. $חןל מל5ינו. גירוך

מודיענו: אתה הוא אלודנו .ה״הוא מל5נו, הוא אדוננו. או אתה' הוא ימנענו. אי*ה הואך את שהקשרו אבותינו ל«י

ק?ןךת הסמים: פטום הקטרת הצרי והצפורן החלבנה והלבונהד״י^גה״^ח משקל עבעיםעזב^יםמד^מו נךך, וכרצם, מעקל,שעה ,עער,עשה עשר מנה: הקשט שניםעער/ וקלופה עלעה, וקןמון *שעה, ברית כרשינה תשעה קבין- לרן קפךיסיןp: סאין תלתא וקבין תלתא, ואם אין לו קפריסיך מביא חמר חווץןעתיק. מלחסדומית רובע הקב,מע^עש;כל שתא. רבי נתןיהבבלי אומר, אף כפת הירדן בל שהוא, ואם נתן״בה דבש פסלה, ואם הפר אחת מכל סמניה. *חיב מיתה: רבן שמעון בן גמליאל אומר, הצך אינו אלא ¥רף הנוטף מעצי הקטף. בריתכךשינה עעפין בה את ה*&רן,כךי עתהאנאה. יין קפריסין

ת ב ש סף ל ת מו ל פ 228 ת

ך שתהא עזה: !חי** #שוךן בו את הצפורן, כ מי רגלים יפי; לה׳ אלא עא>£כניסין מי תלים

I • • I ^ I •• V T ״ I ־1• V T I • T r I ״ ־

במרןישמ^נידבבוד: 'השיר שהלוים היו אומרים בבית המהןךש: ביום הראשון היו אומרים ל;י הארץ ומלאה תבל ויושביבה: בשגיהיו אומרים גדול;י ומהלל מ&ד בעיר אלהיגו הר קךע1: 3שליעי VH 'אומרם אלהיםינצב בעךתיאל בכןרב אלהים :שפיט: ברביעי היו אומרים אל גכןמות ץ אל" ןהןמות הו^יע: ב'חמישיזהיו אומרים הראינו לאלהים עזבי הריעי לאלחי מגקב:בעעי היו אומרים/ ;יימלך גאות לבע לבש יי עז התאך, אף תכון תבל 5לתמוט: בשבת היו" אומרים י מזמור עיר ליום העבת. מזמור עיר לעתיד לבואליום עבלויעבתומנוחה

T : ¥ T \ V I T • T V . • | •

לחיי העולמים: תנא ךבי אליהו, בל היטונה הלכות בכל יזם, מבטח ל1 עהואג׳ן עולם הבא. שנאמר ׳ סליכיות עולם לו, אל תקרי הליכות, אלא הלכות ןא, ׳תלמידי חכמים נ י חנ אמר רבי אל״זך אמר רביל בנלך"לטוךי;יי-י ורב כ ו , ר מ א נ ס בעולם*. ש א מךבים שב 6*הבי : שלום ר : אל תקרא בניך, אלאיבוניך' ך י נ שלום ב, 'שלוה ך ל י ח ? ' ם ו ל : י יהי ש ל ו ש כ ךתך7' ואין למו מ תו: ך ' אדברה־־גא שלום ב , י באךמנותייך: למעי אחי ךעי עז לעמו יתן, ; : ך ב ל *בנ$ה טו , ן ו נ למען בית-* אלהי

יי יכחד את עמו בשלום: mp ירטןי v * ״ • - ו » ז• :

2 2 תפלת מוסף לשבת 9 יעלינו לעבס לאדון רעיי, לתת גדלה ליוצר

3ראעית. ע>&ע£נו כגר: האךצות^ו£* ^מנו במטפחות האדמה, 'על^ עם חלקנו כהם, וגוךלגו ככלJהמונם.Vאנחנו'כ1דעים 'ומיעתחוים ומודים לפני'מלך מלכי" המלכים הקרוע'בתך תא. עתא נוטה עמלם ויוסד ארץ. ומועב ;קרו בשמים ממעל, ועכינת עזו בגבהי מרומים: תא אלהינו אין עוד. אמת מלכנו אפס זולתו ככתוב בתורתודבבך,כי יי תא האלהים, וידעת היום והעבת אל:

כעמים ממעיל ועל־הארץמתחת אין עוד:'~ I •• ־ IT • I V ' T T 1 ־־ • • ־ 1 ^ « ־

על״כן נקוה לוז יי אלוהינו, לראותו •ן T: I :•״• ״ : V ״ I :־ |

מהרה בתפארת עזוז• להעביר גלולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון • לתקן עולם במלכות עדי- וכל־בני ב^ר.יקראוn'a בעמןד. להפנות אליזז כל־רעעי

יכירו וידעו כל־יועבי תבל,כי לוז תכרע. : I T r: • • ו ־ * . . . ,. -

כל־־ברןז, תשבע כל־-ל#ון: לפניןז ייT * I ז** T I T T T * I *•!•• ^

ך כ ז י ן מ ' ד # ו ב כ ל • ו ו ל & ל ו ו ע ך כ ל ו נ י ה ל א

. ד ן ז ו מ ל ל מ ו ע ־ ת ם א ל ו כ ל ב ק י . ו ו נ ק ל

י " ב י ד ע ם ו ל ו ע ה ל ר ה ' מ ם ה ל ע ך ו ל מ ת ו

ז ן ו ל מ ז ף י ד ע . ' י מ ל ו ע ל . י ו א י ־ ה ז ן ל י # ת ו כ ל מ ל

2 3 ת 0 ב ש ת מוסף ל ל פ ת

בכבוד• ככתוב בתורתי ;י למלוך לעולם ועד: ונאמר, והיה ייילמלןדעל־בל־הארץ,I v I T T T I v iv : T : T T : ־ v: v יזי* :

ביום ההוא יהיה יי אחד ועמו אחד: קייT V I T V T : V t *

: א ו ב את רשעים כי ת אל תירא מפחד פת&ם ומשו: ועד ל ם, 'כי עמנו א ;נצו עצה ותופר דברו דבר ולא ;קו זקנה אני י הוא ועד שיבה אני אסבול״ אני* עשיתי וא^י

1 : ט ל מ א אשא ואני אסבול וד ־ ** T V ־ז;־ י v 8 ״

. בעלמא די ברא ברעותה א ב יתגדל ויתקדש שמה רT נ T . •י .. J ' T : T ״ - I — 1 -1 — 1— ו

ן ובחיי דבל ביח ו כ מי ךו וימליך מלכותה. בחייכון ו. . בעגלא ובזמן מריב ואמרו אמן ל א ר ש י

א ?ןברך ל;גלם ולעלמי,עלטדא: ב קי.ל ןהא שמה ך יתברןד וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדרא (בש״י ל ע ל 4 א ו דשא בך־יך ה רתעלה ויתהלל שגזה רקו ולעלא) מן כל ברבתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמיר!I T ־";־ T T | V I T T I | \ T T t T T I י T } י T

: ן מגלמא ןאמרו אמא וחיים עלינו ועל כל י מ ש ־ ך יהא שלמא רבא מ

: . ואמרו אמן שראל י עשה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל

: . ואמרו אמן ל א י ש י ־ ל כ

שיר הכבוד. כי אליה־ נפשי תערוב: ג ח!; אנעים זמירות ושירים אארו

W נפ׳צי הטךד, בצל;ךף. לדעה כל ךז סודך:: ף י ך ו ד י . הומה לבי אל ף ד ו ב כ י ב חץ מךי ךבר

תפלת מוסף לשבת 231T ־ : IT ־ • :

ל על כן אדבר בך נכבדות. ושמך אכבד בשירי:ךידות: ^ ף: ;דעתי ך ולא. ך אכנ מ ך ' א יך. ך ןלאךאיתי ר ו ב חזן ?*ספרה ?

׳קהל ?יד נביאיך בסוד'.עבדיך. דמית הדר כבוד הודף:: ך ת ל ע ו לתנןף ^ גבורתך ^כנ חזן ?דלתך י ו

קהל רמו אוסףיוא* ?פי יעף. !ישוויך לפי* מעשיך:ת; ו נ ו בכל דמי ' ונות. הנך אחד י ב חז ו ר ן י ך ו ל י ש מ חין ה

top ,ויחזו בך זכןנה ובףרות. ושער רא׳טיף בשיבה ואחרות:ש מלחמות ידיו . כאי ב ר רזן זקנה ביום דין ובחרות ביום ק

: ב לו רT

קךשו: כהל חבש כובע.יע^עה בר^שו. הוש;עה לו.ימינו וזרוע ז: ה ל י ו רסיסי ל . 'קוצותי א ל מ ו נ ש א חזן טללי אורות ר

T " T : קהל.יתפאר בי כי חפץ בי. .והוא ןהיהילי לעטרת יצבי: ו ש ך ק ם ד ש . ןדוק על מצח כבו ר פזייךמות ראשו חין פחם טהו

קהל לחן ולכבוד ?יבי תפארה. אמתו לו עטרה עטךה:ת: רו ת. קוצותיו תלתלים שחו ו חר ו כבימי { ש א חין מחלפות ר

קתל נוהיהצלק ?בי תפאךתיו.'.יעלה נא'_על ראש שמחתו: י: ת ר א פ ף מלוכה צבי ת י צנ ו ז עטךת. : ו ד חזן כןגלתוירוהי נא 4י

י " קהל״עמוסים נשאם עטרת עמ־ם. מאער ;.קת'בעיניו בבדם: י חזן §ארו ןנלייו^ארי ןןליו/ וקרוב אלי בלןיאי אליו ז קהל צח.ואדום ^ללבושו אדום. פורה בדךכו ?:בואו מאדום:

: ו ני ד עי ע י ל י ת' נ חין קשר תפלין'הראה לעניו J תמוTT •• V . V : T Tי : ־ : , V T 8 V I • • : V l|V

ענוים.יפאר. יושב תהלות בם להתפאר: קהל רוצה בעמו:: ש ו ר ד ודור'_עםרוךשך ך ו ד . ש א ר ש דיבךך אמת קורא מ א חזן ר

קי׳ל שית המון #ירי נא 7נליף. וךנתי תקרב אליך:: ת ך ה ' תכון ק . ותפלתי ת ר ט חזן תהלתי תהי לראישך ע

קךבניך:' קהל"תיקר שירת ריש בעינ״יף. כשיר יושר.על ז

ר 1 . ?!חולל ומוליד צדיק כבי ר י ב ש ׳חין ברכתי תעלה לר^ש מ

קהל ובברכתי"תנענעי לי ראש. ואיתהלןח לף כבשמים ראש:

232 תפלת מוסף לשבת: ף י ל ף. כי נפשי תערוג א לי ן חי! יערב נא שיחי ן

ך ץ הגךלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל ל י " : מי ש א ר ף לי הממלכה והמתנשא לכל ל : ל ץ ר א ב בשמים ו

: ק׳׳י ו לל גבורות יי ישמיע כל תהלת ימי

יזידם י1מ ?ובת ipt־tf שבד היו הלוים אומרים בבית המלןדשנ

מןמור שיר ?יום השבת: טוב להודות ל״. ולזמר לשמף ?ליון: להגיד ב£1ןר הםדף, ן^מונתף בלילות: 8לי ?עור נ7גלי נבל׳ עלייה^יוך

: מה גדלו מ?^יף ?פעלף׳ במ;עשי;דיף אתן בכנור: כיי שמחתני יי' ?!&ד עמקו מסשבוהיף:'איש בער לא יידע,׳' וכסיל לאי;בץ אתי י זאת: 31פרחזרע?5ים'?מו:עשב, ויציצו כל פ£ילי און׳ להיקצמדם עדי עד: ואתה 9>־ום לעולם יי': ?ייהנה איביף*יי,כי הבה &י3ןף, י ייאבדו לספרדי כל פצלי אגן: ותרם כראים _קך'ני• בלתי ?שמן לענן: ותבט עיניי בשורי. 3יץכןיםזעלי מך?נים< תשמענה אזני:'צדיקיכתמר י?ךח, ?ארז ביןבנוךשגה: קתולים ?בית ןיי. ?חצרות אלוזעו יפריחו: עודי ןנובוןיייבשיבה׳ דשנים

י י י ולתה(ע5תי־ כ'׳) בו: ק ןר^&ים .יהיו: למיד' ?י;שיר יי. צורי ןלא ע

קידושא רבא אתגןןינו סעוךתא דמהימנותא שלימתא חךותא ךמלכ* קדישא':' אתקינ^סעידתא ךמלבא. ךא היא סעוךתא ךעתיכןא קדישא וחלןל תפוחיןז רןדישין, וזעיר אנפץ׳ אתין "לםעדא

בהדדי.ר לן שו?רה. ונחזי בייןרה• ד ש <{סךר לקעודתא. בצפךאךשבתא. ן י ~ ואזמין בה השתא עודקא^קדייש^: : ךיוןזי לן סתרה! דאתאמר 3לסיע»ג נ הוךא ישרי בה. בקדושא רבא. י גלה לן ט:עמי.' ךבו/ריסד נהמי;: ךאינוןאתב׳עזמה־יכפילאולוליי^א: 'ובחמךאיטבא. ךבה £חךי נ?!שא: \

קידויבא רבא 233 צ רורא ךלעלא. ךבה חיי כלא. 5 ל עטר פתודא. בךזא לקיךא. $2;קא

T :ויתרתי חילא. ןתיסק עד רישא: \ י ו?זמירא. ולאו'?ולתא אושא :

ח'זד'ח?די חיןלא. בךבור ובקלא^ ו אלין מללא. יהוןילךקיעיא. ותמן "ומללו מלה'\מת;קא 9דו??א: I : מאן עיוץא. דזלא ההוא'׳שמשא:ו נתיר לםגי. ?.עלא מן דרגה. ב ןם ךבון עלמין. ?מלין' ?זתימין. | ר ן גT תגלון פזגמיין. ןתי'?!רון חדושא: ^ י ךלםב בת זוגה. 'דקות ברישא; :

זה הזמר שם המחבר חיים יצחק

דו י יי וברוך צורי. בלי תתי/לל \ י שלח מלאכו לפני• לליתי למל-ר נרי. ?הלו' נרו בכוס ישועות י:אשא' פני. קנת ץ;אי . נ?#י. כי

ז י כוסי רדה: : י ש א עלי ר י י רו?י לא אחסר. על מי מנוחות צ??אה 'נפשי אל לל. למלא שובע י ינהלני. נותן י לחם לכל בשר. לחם ז.אסמי. אל ןזהריים אשא עיני.

' | כהלל ולא כשמאי: י ךזיקי הטריפני:י י י הי רצון 'מלפניך. אתה אלהי \ ח דרת ימים ושנות עולמים. עורה י קדושי. ת..־ רוך לפני שלחנך. | "כבודי עורה. ו_על ראשיי.יהיו

י < תמים. נר מצרה'ואור תורה: ין ראשי: י תדשן בשי יתן מנוחתי. לפני אדון השלום. | קומה לל למנוחתי. אתה וארון עזף. טם י קח נא אל את בךכתיי. והחזק י י ח י והיתה' #למה 'מטתי. ה

.והשלום:' י 1 ; מגן חוזך: יא .ירביצני, ש : בנאות ד , יי רעי לא אחסר ד ד לדו מןמיק למען ד : נפשי לשובב :נקני' במעגלי' צ י נ וחת/הל מנ י ל מי עא' צלמות לא אירא ךע, 'כי אתה עמדי, י בג ' : גם כי אלך ו מ ש, י ר ל ך ומשענתך המה לנחמני: תעריך"לפני שלחן נגד צ ט ב שב וחסד .ירדפוני כלי רדה: אך טי ' סי ^כו י ראשי י ךשנית בשמן

י ימים: ת יי לארז ימיי היי, וישבתי בבי• T I V ן . T ־ — T : ־ : • : ״ : 1

אם תשיב משבת רגלך. ?שות ןזפצך ?יום זקדשי, ךיקראת לשןתוד?ר דבר. עינג לןןדויש יי מכבד. וכבדתו.מל1שות':דרכיך'מ??צוא ך!פ|ף : אז תתענג על ץ והרכבתיך על במתי ארץ׳ והאכלתיך נחלת עקב אביך,

' י י י בי 9י' « דבר:ת את הישבתלדריתם, שראל את השבת׳ לעשו וישמרו בני י

234 קידושא יבאשראל אות היא לעלם, כי ששת ימים ת עולם. ביני ובין בני י ברי: ש פ נ י ת ו ב עשה יי את השמים ואת הארץ, וביום השביעי ש זכור את יום השבת לקדשו. ששת למי:! תעבר ועשית כל מלאכתף. ליום הטביעי שבת ל;י א>להיף. לא תעשה כל מלאכה׳'אתה ובינף ובתף ע?ךף ואמתף ובוזמתף, וגרף אשר בשע־יף. כיי ששת למים זעש'ה יי את

השמים ואת הארץ׳ את הים ואת כל אשר בם׳ וינח ביום השביעי

2ל בן׳ ברף את יום השבת ולכןךעןחר. עי יייו םברי מרנן ורבנן ורבותי י

: ן פ ג י ה רא פר ך העולם, בו ל ך אתה יי אלהינו מ ו ר בI V | T | T T ״ : ־ ־ V | . I ־ " V : T I T ־ I »

זמירות ליום השבת : ־ ־ 1

ך אדני יום יום. :עמס לני. ישע ופדיום, יבשמו כגיל ו ר בל ומחסה ד ש עליון, כי הוא מעוז ל א ל היום, ובישועתו נרים ר כת ו ו צר, בסבל ל י יה ללשךאל עדות,' בצרתם" לאביון. שבטר הראם עין ידידות, ונגלה להעלותם ובעבדות, בלבנת הספיותת, כי עם יי החסד י והרבה י עמו פדות, מה ר ' ו מ/נמיק בד ךי ה שלה למענמו, להו ל ב ו לגוננמו, בגלות ב ע־ןר חםדו בצל בריחים נמנה בינימיו,' יתנם לרחמים לפני שובימו, כי לאל ר הגדול שמו. עילם שת כםאו להצי ו ליטש לי את י עמו, בעבה את ד ח פ ל ש ר ב ר משם מעזני מורדיו, מעבו לריךיג להעביל חסידיו, כי אם הוגה ורחם כ עבדיו, הןרין לעמו ירים״תהלה ל. וצפ״יר העזים' הגדיל עצומיו, וגם חזות ו ב הסך כרו ' ו ו כרחמיבלבם דמו להשחית' את ךהיומיו," על למרומימ ו ' ארבע עלוו א כל ר מ״תקוממימ" חסדי י;'כי י לא תמנו כי ל לדי כהניו מגל יום ויום ממלאים כ ב רחמיו. "נסגרתי לאדום בלד רעיי מתי, של " את 'אדני, ולא״נטשתני' כ ך כרסם מעדני, .עזרתו עמי לסמוץ בגךינ^ ןמי״עךני, כי לא יזנח לעולם אדני. בבואו מאדים חמו

ת 235 ב ש זמירות ליום הT * •

ו שי טבח א ב:בוגךים, וין נצחם מלבו ה ו ר צ ב זיבח לו בי עירינו*. הגה ברוחו הלןשה ח ל לבצור ת ו ד להאדים, בכיחו הןה ר צ ב ?יוסיכןךים^ךאותו״כי כן י אדומי העוצר, יחשוב' לו בגג י כשו ד ד מ ן כאדלם בתוכה לנצר, ו א ל מ ר, ו תקלוט יבבציר ו ל חסיךיו״אמוג״ים נוצר. לצוד. צ י כ י 'את. עצה אהבו ט י ל ק מ בד ה ב ' ו ע רוחות' גנךיו להקבץ׳ ב ר א ׳ מ לקבץ ' ו תי דוסת קהלוב שי ב נדחים' קובץ; י ו ש , ואתנו ; מרום הרים"אותנו להךבץב ו ט ' ר ש נו א ך הוא"אלהי ת ב י וקבץ." ב ש א נאמר כי אם ו לל לני, אלה' וכאלה יוסף ב חסדיו, הגדי כרו ו ו גמלנו,' כרחמיך ת ר והנורא שנלןראי^לינו. ב ל הגבו עןןנו, להנדי״ל שימו הגדור הודו, לספ לשבחו ו , להיללו י ו ו ד ו לכב " ו הוא אלהינו שבראנל כ ב ש ו פ נ ל ' כ צ ב ו ל ל כ ' ב ו חסדו, לכן נ י ל ג ר ב אום' ! מכל'שמם, ה ו כ ר ם עלינו ב שי ; ו מאודו, נמליכו ונידןדו. שהשלום שלך את ר ב ל ומימין על לשראל" שלום. הרחמן י הוא י א מ ש מרה עמו בשלום", ויזכו לראות בנים ובני" בניס עוסקים" בתור שלום• ד ש ר אבי ע בו ג י על לשךיאל שלום, יועץ אל ת. ובמצו

ברוך אל עליון אשר נתן מניחה, ?נ?שנו 9ךיום׳ משאת ואנחה, והיא.ידרוש לצויון׳ עיר הנדחה, עד אנה' תו$יון׳ .?פש .?אבחה, השומר #ית׳ הבן עם' הבת, לאל ירצו ?מ;חה על מחבת. ריכב י י במרבית 5לך עולמים, את עמ1 לשבות, אזן בןעימים׳ ?מאכלי ערבות׳ במיני מפעמיים׳ ?מלבושי'כבוד זבח משפחה. השימי ואשרי יכל חי?ה. לתישלימי כפל. מאת >יל י סוכה׳ י שוכן' י בעך?ל7 נהלה לו .יז5ה,' בהר" ובשפל י בסלה'ומניחה, כש&ש' לו זרחה.- ״שימי יכל שומר שבת כדת מחללו, הן' הכשר הבת קדש נורלו, ןאםייצא חובת־היום אשרי לו. אל אלי אדון מחוללו׳ ?ןבחהיהייא #לוחה.'ה*י»י חמדת הימים, קראו אלי צייר־ ואשרי לתמימים, אם .יהיה ןצור, ?תר הלומים, על ראשם" ;צור, צור העולמים, רוחו בם נחה. מימי זכור איתי יום השבת לקןשו׳ _קךבו כי ג?הה בזך 7גל ראשו, על כן לתן האדם״לנפשו. ענג וגם שמחה׳'בהם למשחה. ה*ימי קרש היא לכם שבת

ת ב ש 236 זמירות ליום הT : ־ I

המלכה׳ אל תוך בתיכם, להניח ברכה׳ בכל מושבותיכם לא תעש־ מלאכתי מ י ש גנןכם ובנותיכם/ $7בד וגם"'שפחה: ה

ת ש ת צור עולמים. ש ב ד מכל ;מיס׳ כי בו ש ב כ יום זה מא ת י ל ב 7 ש ף׳ י עי לאלד׳ ום השבי י מלאבתף\ו ' ימים תעשיה' 'ן ו ש א ך ה ז ז ם ו ת ;מים• י ש ש ' ה ' ש ע ז ל ה בו מלאכה״'כיי כ ש ע תל ן יום ישבתי קדש, _על כן כ ׳ יום שבתו ש ר ק הואי למקראי זל ם. יום זה אכו מי תמי ש בלעו לקדש׳ על שתי לחם יבצעו י י אד בג " ם׳ " אל ייתן לכל בו דבקי ה ממתקים, כי ת משמגים שש להם הקים׳' בשיר ודגים וכל מטעמים. יום יזה לא תחסר ו ב ל לי ר אהבתי, כ ש כיל בו ואכלתי ושבעת׳ וברכת את י.יז אלדזיף אץ ׳ וגם' האר דו ף מכל העמים'.' יום זה השמים מספרים כבו כ ר בר מלאה חסדו־! ראו כי כל אלה עשתה ירוי׳ כי הוא הצו

ם: יום זה ו תמי פעל יה רבון וכוי צור מעלו וכו׳ געפינט זיך ביי זמירות פון ביינ8כט.

ו8שט מען די הענד און כען זאגס דאס. פאר דעם בענטשען פון שבת ויא. לגבי חד מנא. לםטרא חורינא.-דלית בה ממש* ידי אסחי א.

T T - T * * T ־ * T . I T ־ • • ־ . T ־ — ־־ , *• : T

$ז!מן בתלתא. בכסא ךבךכתא. לעלת עלתא. עת/קא.קדישא:־ * ו — ־ - - ך ־ ״ »

מנחה לעזברת .אשרי יושבי ביתף, עוד .יהללוך סלה: אשרי העם שככה לו, אשריי אלהיו: תהלה לדוד, ארוממך'אלהי המלך׳ ואברכה שמך לעולם העם # {?ד: בכלייום אברכך׳ [אהללה שנף לעולם ועד: גדול לי ומסללימאד,: י חדר כבוד 3שיף# וגבורתיך עידו ןלגדלתו אין חקר:"דור'לדור ישבח מ הודף, ודברי נפלאותיך אשיחה י: ךעזרז נוראותיןי יאמרו• וגדלתךיאספתה: זכר רב טובך לביעו', וצדקתך ירננו: חנון י ורחום לי, ארך אפים וגדלי חסד: טובלי לכל, ורחמיו'על יכל' מעשיו: יוךוף יי כל מ:ע^לף/ יססיןיף לברכיוכה: כבוד מלכותף יאמרו׳ י וגבורתף' ידברו: להודיע' לבניי האדם גביוריתיו׳ וכבוד הדר מלכותו: 1מלכותך מלכות כל עילימים׳ ו^משלתף בכל דור ודר: סומך י יי לכל רנפלים', וזוקף לכל הכפופים: עייני כל אליך

ת 237 ב ש ת מנחה ל ל פ תT ־ : T : • ־ • t

ןשבךו,.ואתה נותן להם את אכלם בעתו: פותח את לדך, ומשביע לכל 0י. 'רצון: צדיק ין ככל ןךכיו,' ו הסיד בכל מעשיו: .קרוב יי לכליקראיו, לכל אשר לקראהו באמת: רצון יךאיו יעשה, ואת שועתם לשמע ויושיעם: ?זומר.יי את כל אהביו, ואת כל הרשעים ישמיד: י תהלת י יי ידבר פי. ןי^רך כל בשר שם יקךשו לעולם ועד: ואנחנו• נברך לה, מעתה ךעד

עולם׳ הללולה:ע בלעקיב, נאם י/ ואני זאת ש לשבי פ ובא לציון גואל ור שמתי ש י א ר ב ד ר עליך, ו ש ע רוחי א בריתי אתם אמר י" ומפי זרע זרעך, אמר * ך ע ר ז ' י פ מ ך ו ו מפי ש ו ך, לא ע בפיושב תהלות .ישראל. וקרא זה מעתה ועד"עולם. ואתה קרוש, יץ ל האר וש .קדוש יי צבאות, מלא כ "קדוש"קד" , ואמר: אל ך" מן דין, ואמ״רץ"קדיש י בשמי מרומא ן י . "ומקבלין ד ו ד כבוש י קר ' רתה׳ ו ב בד ג ש על אך;נא עו י עלאה בית שכינתה, קדל או/עא זיו יקרה. ערמ;א, י; צבאות,' מליא כ לעלם ולעלמי זי י ד . ו ב ך כ ו ר ש גדול, ב ע דתשאני רוח׳ ואשמע אחרי, "קול רץ ז ת בתרי קל דע םגיא ך^שבך ע מ ש ו ' א ה ממקומו.' ונטלתני י ת;י למילןד ל?נלם קךא״תי מאתר בית שכינתה. : ך י י ר זאימרין: ב ועד. ןי מלכותה" קאם ל^לם ולעלמי עלמיא. .;ייאלהי אברהםת צר מחשבו י יצחקי״ולשךאל אבותינו,' שמרה זאת לעולם, לעון" ולא ם "איליך. והוא דחום, 'לכפר י ב ב ב עמך", והכין ל ב לל חמתו. כי אתה ר כ י ע לא; ב אפוי,' ו ישחית, והרבה להשיק לעולם ד ל קךאיך. "צדקתך צ כ ב חסד ל ר ו ב וסלח, ' י טו ת אר נשבעת ש ותורתך אמת! תתן אמת ללעלב, חסדי לאברהם׳ א' יום יום "לעמם' לנו,' האל ך אדני ו ר לאבותינו" מימי כןךם. בב לנו, אלך״י יעקב סלה. ג ש ןש^עתנו סלה. יי" צבאות עמנו,' מיעננו ביום ת" "אשרי אדם ביטח״יבך. לי הושיעה,' המלך' * צבאון מ ' ו נ ל י ד ב ה ו ' . ו ד ו ב כ ו ל ך הוא״אלהינו שבראנ ת ^ךיאנו. בא 3תוגעים< ונתן לנו תורתי אמת,' "והלל עולם נטע 'בתוכנו! ת

ת ב ש ת מנחה ל ל פ 238 תT ־ : I : ־ ־ ־ :

לפתח לבנו בתורתו, דשם בלבנו אהבתו ולךאת; ולעשותד ל ב שלם, למען לאי ניגע לריק, ולאי נ ב ל ' ב רצונו ולעבדור ן "מלפנ;ך יי אלהינד ואלהי אבותינו, שנשמו לבהלה." יהי רצו/ ז כ בך הקיף" בעולם"הזה, ונזכר ונהיה ונראה, ונירש טובה וד ו ב כ ' ך ר מ ז לשני ימות" המשיח'ולהלל י העולם י הבא. למען י/ בר אשרילבטח״בי ן הג ו ר דןל ב ולא לדם, י; אלהי לעולם אור עולמים. ודרה לי מבטחו. בטחו" ב;י עדי"עד, כי ביה י יי צוץ למען ך יודעי שמך, כי" לא עזבת דך־שיך לי" י; הפ ויבטחו ב

ער היזן״זאגט ח״יק : י ר י אד י ל תורה ו י ד ג : ׳ ו ק ד צ

ואני תפלתי לןז יי עת רצון, אלתים ברב חםדןזT| : V : - T : V1• T ״ J T: I־ : • :-־ :

מכני באמת ישעןז:The ftrst portion of the ה ר ד ר of the following week is read. Then the ס פ ס

ה ר ו is placed into the Ark and the Reader repeats the V_חצי p1 ת . הללרה׳ אודה לזי בכל לבב, בסוד .ישרים ועדה: גדיים מעשי לי. דרושים'לכל חפציהם: י הוד והדרי פעלו', וצדקתו עומדת לעד: זכר יעשה לנפלאותיו, חנון ורחום יי: טרף' נתן ליראיו, :זכור לעולם בריתו: 3ח מעשיו הגיד יעטו.' לתת להם" גחלת גולם: מעשיי;דיו אמת ומשפט, נאמנים כל פקיךיו: סמוכים לעד לעולם. עשוים באמת'.;ישר: פדות שילח לעמו, צוד. לעולם בריתו, כךוש ונירא שמו: ראשית הכמה

יךאת יל, שכל טוב לכל עועןיהם- תהלהו עומדת 'לעד: הללולה׳ אשרי איש ;רא את ל; במצותיו חפץ מאד: נבור בארץ ״הלה זרעו* דור לשרים יבורך: הון ועושר'בביתו, .וצדקתיו עומדת'לעד: זךח בחשך אורילישריים, חנון .ורחום י וצדיק: ט1ב'איש חונן ומלות לכלכל דבריו במשפט: כי לעולם ליא 'ןמוט. לזכר עולם .יהלה צדיק ז מהמרעה י רעה לאי יירא, נכון לבו בטוח ב;י: סמוך לבו לא י לירא׳ _עד אשר יראה בצריו: פזר נתן לאביונים׳ צךרןתו עומדת לעד, .קרניו תרו0

^לביוד:' ךשעייךאה וכעס, שניו .לחרוק ונמס. תאות ךשעיס תאבד:

תפלת מנחה לשכת 239T ־ : T 1 ״ t

כי שם יהוד, אקרא הבו גי־ל לאלהינו: אדני שפתי תפתח ופי!גיד תהלתף:

ברוך״ אתה, לי״ אלךןינג ואלהי אבותיני׳ אל1גי אבלל׳ם׳' לצחק״ ואלהי:dpi' האל, הגדול. הגבויר, והנורא. אל אלהית. ו י א י י 17ליון, גומל׳ ססידים טובים״ וקונה הכיל״ ןזוכר״ חסד

י קגיהם״ למען #מו״ באהבה: א גואל״ לבנ ומביon שבתיתשובה add:

זכרנו לחלים. מלך ח*ץ בחיים ״"ןכתבני בספר החילם׳ למעגף אלד״ים סי״ים:ך אתה י מגןיאבךהם: ו ר , עמר, *וממדע ומגן. ב מלך

. ע י ש ו ה ל ' ב ר לעולם'אריגי״ £חיה מתים אתרן ר בו ג אתהיFrom י עןנרת :say ,פםח until the first day of מוסף שמי

יי־ בחורף מעיב הרוח ״ ומוריד ^1שם1'׳"׳'ל חלים "?'הסד., מחיה מתיםיברהמים רבים״ סומך ב ל כ מי שג ומתיר אסורים״'וב!קלם אמוגתו לי ' פא הולים, רו נופלים. ות ומחיה ממי ' ' ךומה לך,' מלך י מי ך בעל לבורות ו ו מ כ ' י ;נפר, מ

on שבת ואשיבה add: ומצמיח לשועה: י בש-ת מי כמוך אב הרחמים. זוכר.יצוריו יחלים ברחמים:

( * ם: ך אתה לי מחלה י המתי ו תאמן אתה להסיות מתים. ברש וקדושים בכל יום .יהללוך ו ד ך ק מ ש ש ו ו ד אתה ק

: ש ו ד ק האל (בש״ת 'ממלך) ה ' ן ך אתה י ל ו ר סלה. ב • ו •

When the Reader repeats the שטונה עשרה the following קדשה is said:

*)נקרש את־שמף בעולים, כשם ''שמקדישים אותו בש£י מרום, ככתוב :עלי־־ינר נביאך וכןרא זה אל־־זה ואמר: קי-ח" קדוש.ץ לעמתם ברוך יאמרו: ןךוש, ,קדוש ל; צבאות מלא כל־האולץ ?!בודו: ח n«y ברוך כבוד לי'ממקומו: v ובדברי ןןדישף כתוב לאמר: קי-ת למלך

יי לעולם אלהיןזי״ציון' לדר ודיר הללויה:: T . ־ : יי v: T • T ־!•1 • 1 J

י.׳! לדור ודור נגיד גךלך, ומצה נצחים קדשתך נקדיע. ושבחך אלד״לנו מפינו'לא למוש לעולם ו.עד, כי7 אל מלך'גדול'וכןדוש' אתה.

׳ המלןל הקדוש')": ״ ״ * ג ) ^'רוןז אתה האליהפןדוש: *

240 תפלת מנחה לשבת

אוך*ה אחד ושמך אלוה ומי בעמך לשראל גוי יאחד בארץ. תפארת נדלה, ועטרת ישועה, 'יום מנוחה וקידמה לעמך נתת, אכךהםj ל, יצחק ירנן, :עקיב ובניולנוהו. בו, : מנוחת אהבה ונרבה, מנוחת אמת ויאמרה, מנוחת שלום ושליחה, והשקט ובמת מנוחה שלמה שאתה רוצה בה. .יכירו בניך וידעו׳ כי מאתך היא מנוחתם,'ועל מנוסתם

לקךשו את שמך: אלחינו ואלדד אבותינו׳ רצה י מנו ח ס נ ו. 2ןך&נו 'במצותץז ותן חלכןנו י בתוךתןד. עזביענו מטובף ושמחנו ביישהנתף.' ןטהיר ילבנו לעבךןז באמת׳ והנחילנו לי אלחינו באהבה וברצון ״ 3#ת ך!ד?טף•׳ י ולנוחו' י 3ם ליבראל 'שקד£י עמןל. ?חך

אהה לל ?קךש 'ס>355ת'; ךצה יי אלהיני ?:>'?ף לעזראל׳ 1בר,פלתם. {היטב אתיתפלתם י *באהבה ר 'ביתןז ואיטי '.יזטךאל. ' י ב ד העבויךה ל

: י ף ן ת ל&ראלעפ ד ו ב ן יתמיד ע . ותהי לרצו ן ו רצ 3לג תרן

תפלת מנחה לשבת 241on ש3ת ראש חדש.- » ,שבת חול הממןד on >*י» ־•

אלהינו ואלהי אבותינו׳ יעלה .ויבא ו:גיע ויראה וירצה וישסע ן.יפ.קד"רזכר זברוננו. ופקדוננו׳ 'וזיכרון" אבותינו, .הברון משיח בן יתד עבדך׳ וזכריון ירושלים עיר ר)ךש'ך' וזכרוין כל עמך בית ןשראל׳ לפניך לפליטה'לטובת 1לחן ולחסד" ו"ל י־'ח מיי ם, לחיים ו״ישלום.'ביום *יאש חידש ראש החרש הזה. יחיהימ פסח חג המצות הזה. >חוהי« סכית חג הסכות הזה: זכרנו'ץ אלהעו, ב1 לטובה. ופקדנו בו יברכה. והושיענור י י י.'שה1ה ו ר ח מ י ם' י חוס וחננג 'ורחיס ;׳!ייני בךי ' ו י ב י י ח בו5 ל

j חום אתה: r להיושיענו כי. אלןף'עינינו,' כי* אל סלף חנון

ותהזינה עינןנו בשובך לציון ברתמים. ברוןד אתה'יי׳'המחזיר י שכינתו'לציון:

ויען דער חזן זאגט מודים זאגט קהל מודים דרבנן.s^ /To be said silent א ף ( ף ^ןד;״אף., - ף נ ן ך נ ם א ״ , ף ן מ

* ו 1 _ < •מ*דים אנחנו לך, שאתה ה . T, . 1 ־ ־־±: ־ :י ל .;י אלהיגו ואלהי אבותינו, לעולם אלהיני, יאלד.י זאב1תעי. א, כל,בשר, יוצרנו, יוצרי בראשים ף נ ע # • י ג , מ ף ע י . ר ח ו ןעך, צי ל ברכוון^-והודאות, לשמף הגדיל ״ ־.״י י ״י • : ״ף ל והקדוש, :?ל' שהודיתנו' וקימתני, DVV נודה ל I ר ו ד אתה הוא ל ונספר תהלתןד, על היינו הנזסוריים כן7 תקדני וו/קי5ני,ותאסי^ ולי^י״: י. < לחצרות קדשף, לשמור ח קי!ז, _ = ־'־ : •.!•־1י. ־ . ־ ״׳ "ת ולעשות רצי׳נף. ילעבדף^בלבב ו ד קו ו הנ נ דך׳ ועל נשמותי בי1 יי שלם, על שאנחנו מידים לל׳ ?הי ו נ מ ל ין»ס ע ב ב , ועל נסיף ש ל־

ל ן אל החולאים ך וטובותיף. ^ תי ועל נפלאוב כי ל** כלו לסמיף״ והמרחם׳ עת, ערב ובוכןר'וצהרים. הטו

: ך לם קוינו ל ך"מעו י כי לא תמו י הסדn0 חנכה say ' : ם י ס נ ״סל הד י מ ף מלכנו ת מ ם ש מ ו ר ת י ועל כלם, יתברך, ו

: ד ע לעולם ו אין שבו; חנוכה זאגט מען דאס:

ת. עו על הנסים, ועל הפרקן׳ ועל הגבורות, ועל התשו, בימים ההם, בזמן הזה: ו נ תי לאבו ת' ועל המלחמות״ שעשי

• • . . |_... - T •ן -ד ־ ״ : - T ן i'• • r; v T •ז •

ת ב ש ת מנחה ל ל פ 242 ת

שבת ד^זובד! «ל< מדי. וכתיוב לחלים טובים, בל בני כךיתף:

ף באמת, האל מ ת & א ה ויהללו ז ל ך פ דו ו ובל החלים ילך ' שימך ו ב ך אתה' לזי, הטו ו ןשר>תנו ועזרתנו י סלה!" בר

: י ת ו ד ו ה נאה ל: V V

עמך, תשים לעולם, כי אתה ם ךב, .על ישראל. ו שלך את עמך ך לבר י נ בי בעי טו ן לכל השלום, ו הוא מלך אדו

ה בחלומך": ע ל ש כ ב ו ' ת ע . ל כ ב ! ל א ך ש ל

: ם ו ל ש ך את עמו ישראל ב ך אתה יי, המבר ברוon שבת תשובה add:

בספר חלים ברכה ושלום ופרנסה טובה, נזכר ונכתב לפניך א^חנו וכל עטף בית לשי־אל'לחלים טובים ולשלום. 1

ברוך אתה ל; עישר, השלום:

לל,יו לרצון אמרי פי .והאיון לבי לפניך ל; צורי ןניואלי:

, ר מרמה, ולמקללי ב ד י מרע׳ ושיפתי מ נ אלהי, נצור לשו׳ ך ת ך ו ת ן ' י ב פשי כעפר לכל תדדה״ $תח' ל נ " תרום', ן נפשיך;נדי כל החושבים ,עלי ז . ו ' נפשי ף ו ד ר ו ב מ צ ו ת י ך י ת מהרה'הפרי עצתם י וקלקל מ״השבתם. >2ש'ה למען שמך״ עשה

: ה כ נ ח 5 יי י 1 בימי מתתיהו׳ בן יוחנן, בהן נמל, חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יןן הרשעה׳ _על'_עמך'.ישראל, לד׳שביחם תורתך. ולהעבירם מחפןי ךצונך,ת ואתה ברחמלך הרבים' /עמדת להםיבעת'צרתע רבתי את־ריבם, ת את דינים-' נ1קמתאת־נקמתם\ מםךת גיבורים ב:ד חלשים, ותיים ביד מעטים. וטמאים ?יד טהורים, ורשעים ביד ציךיכןים^זךים'בלד עוסכןיtvfyyr ,תורתך׳ וילך.עשיתי שם 'גדול וזקדרש בעולמך׳ י ולעמף״יל^ראל תש>עה נדולה, יופרה/ן כהיום הזה, ואחר בךיבאו בניף,: לדביר ביתך״ ופנוי קךשך! י ןכןבל את־היכלך וטהרו את־מקךשך,' והדליקו נרות; בחצרות'ז

אמונתי'למי י הנכה אלו, להודות ולהלל לשסף הגידול:

ת 243 ב ש ת מנחה ל ל פ ת

׳ למען ךתף למען .ימינך״ עשיה למען ך!ךישתף< .?נשה למען תון אמרי ן לידידייך״ הוגיעה'ימינך וענני. יהיו לרצו יחלצו. עשה שלום במרומי!/ י אל ו ג ו ' י ר י צו ; ' , ך ן נ י לפ י והגיון לב פ

: ן מ {אמרו א ה שלום']עלינו. נעל כל לשיראל׳ ש ע א ; הו :הי רצון מלפנןך׳.;י אלהינו ואלהי אבותינו׳ שיבנה בית המקר

במהרה בימינו׳ ותן''חלקנו י בתורתך. ושם נעבדך'ביראה׳ כימי עולם וכשנים קדמוניות: וערבה ליי*מנחתי 1יהירה''וירושלים׳ כימי עולם

וכשנים קדמוניות:If any of those days on which תחנון is not said should occur on יבת^,

_ .omitted» צדקתך

נ צדקתןז צדק לעולם׳ ןרגוריתןז אמת.* וצךכןתןז ארדדבםיעד מרום אשר עעזיתיגדלות, אליהים, מי

• י • • • • ; X I * T V ״ * T ״ ••••

כמוןז. א צךדןתןז בהררי אל, מעזפטץז תהום רבד״י ק״ש מ ץ או השי אדם ובהמה תושיע יי: ו

T ו ״ : • T ״ : T T

צר בראשית״ ו לה לי ד ת ג ת ל ל ב ן ה ו ח לאד ב ש ןגלינו לת 'האדמה• ו יי כמשפחו י הארצות. ולאי שמג י ו כג ' ו נ שלא/עשיל המונים. ״ ואנחנו כורעים כ נוךלנו ? ו א שם חלקנו בהסי ל שך 'הקדוש ברו יהמלכים, ך מלכי ל י מ ג לפ םי י ך מו ו ם' י משתחו ום ב ייןרו בשמי ש ו מ וסד ארץ׳ ו י וטה שמלם ו א נ הוא, שהו' ?'גבהיי מרומים, הוא אלהייגי אין יעוד. ו ת עז נ י שכ ממעלי ות ו ב ש ה דעת היום ו י , ו רתו ' ?תו ב ככתו ' לתו ו ו אפסז נ כ ל מ ת ^ אץ ם י ממעל״ ועלי האר י מ ש י יי הוא האלהים ב , כ ל לבבך א

ד -: מתרות אין עו על כן נקוה לף :י אלהעו. לראות מהרה בתפארת עזןז, להעביר 4לולי& מן היאר^והאלי^יס' י כרות.יכרתון׳ לתקן עולם י במלכות ^די׳יוכל בני בשר:קראו בעמך. להפנות איןף כליר^עי איכץ. נכירו,ו.י1עו'כל יושבי 1תבל״' כי לך תכניע כל ברןזייתיטבע כל לשון: לפניף יי'אלהינו ••כןעו ו:פ1לו, ולכיבוד'#$ף5יכןרייתנו. מקכלו כלם את1 עול מלכותך״

ת ב ש ה ל ח 2 מ 4 4

ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלף היא ולעולמי _עד ואמלוך בכבוד. ככתוב בתורתך׳'לי למלוך לעולם"ועד: ונאמר׳ ומה ל

למלך עליכל הארץ״ ביום ההוא להלהילל אחד ושש אחד:">•׳ו ר ב אל תירא מפחד פתאם, ומשאת רשעים כי תבא: עצו עצה ותפר. !ועד £יבה אני אסכל: 5«י דבר ולא ;קום, כי 'עמנו אל: ועד זקנה' אני הוא, /

עשיתי ואני אשא׳ נאני אסבל ואמלט :

שבת נאך סוכות הייבט מען אן צו זאגען ברכי נפשי און מען זאגט ביז שבת הגדול.

ברכי נפשי את יי, ^ אלתי, גדלת ?&ד, ז״י-ודה שמים ט ^ ת מ ל ^ ב ' והדר ^ כיר;עה: המקרה במים עליותיו! השם עבים ךכובו, המהלך.על כשפיתח: עשה מלאכיו רוחות, משרתיו אש להט: עד ארץ על '?(מניה" בל תמוט״עולם ועד: תהוםייכ^בויש כפיתו, ?גוהרים :עמדו מים: מן גער־סך ינוםון, מן קול רעמך יחפק: ינעלו דרים. :דדו'?קעות,'אל מקום זה ;םךת להם: גבול ע$ת בל נעברון, בל ,ישםן' לכפורת"1הארץ: המשלח מנגעים בנחלים, ביין הרים' יהלבון:"יעזקו בלי חיתו שדי, .ישברו פראים צמאם: ?לידים עוף השמים .ישכון, מבין עפאים.יתנו"קול: משקה הרים מעליותיו, מפרי מעשיך תשבע* הארץ: מצמיח חציר לבהמת הנעזב לעבודת'האדם, להוציא ילחם P ?׳איד ויין ישמח לבב אנוש" להאהיל פנים משמן, ולחם, לבב אנוש יםיעד:"ישבעו' עצי יי\אריזי לבנון אשר נטע: אשר ישם צפרים ימננו,'חסידה, 'ברושים ביתה:

מנחה לשבת 245

T ־ : T : •

דדים הגבהים ליעלים םלעיפ, מחפה לשפנים: ןשה ירחרמועךפ, שמשי;דע מבואו: תשת חשך ויהי לןלתיבו תךמש בל חיתו ;ער:" הכפירים שאגים יי לטרף, ולבקש מאל אקלם:"1 תזרח'השמש :אםפון ואל מעונתם .יךבצון":ייצא אדם לפעלו, ןלעבדתוןגדי ערב: מה רבו מעשיך ןי, כלם בחכמה עשית מלאה"הארץ״קנע ך: זה הים גדול״וךחיב^דים, שפ רמש ואין"מםפר, חיות קטנות עם גדלות:" שם אניורתייהליכון, מיתן זה, יצרת לשחק בוי: כלפ אליך

T •.. | V - : T ״ I I V : 1 ־ • • - : *T5| T V | T T J •

ישבדון, לתת אכלם בעתו: תתן להם :לקיטון, תפתח ;ךך ישבעוין״טוב: תםתיר פניך יבהלון, יתופף רוחם .ימעון, ואל/עפרם :שובון: ותשלח רוחך :בדאון, ורזחדש פניי"אדמה": יהי כבודי יי לעולם, ישמח יי 3מ:עשיו: המביט לארץ ותרעד, .יגע בהרים יעשנו: אשירה ליי בחיי""אזמרה"לאלהי י בעודי:"יערב £ליו שיחי אנמי אשמח"מי: .יתמו חטאים מן הארץ,

ורשעים עוד אינם,'ברכי נפשי'את יי" הללויה:T : ״ T T: ״T: V • : — • • T :

שיר המעלות, אל .;י בצרתה לי. ,קראתי ויענני: יי הצילה נפשי ה^פת שקר,'מלשון'ךמ;ה: מה יתן לך ומה ייסיף לך׳ לשון ךמלה: חצי גביור שנונים׳ עש גחלי'רתמים: ארה לי, כי גךתי משך׳ שכנתי עם אהלי קדר: רבת שיכנה"לה ופשי/יעם שונא שלום: י אני שלום׳ וכי

$ל3ר, המה למלחמה: שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים, מאין ;בוא עןרי: עןרי מעם ן;, עשה עמים וארץ: אלי לתן למוט רגלך, אלי;נום

246 מנחה לשבתx ־ : X : •

שומרך: הנה לא ;נום ולא יישן, שמר ישראל: ןי שמדןי/ןי צלך יעל לד ימינך\ יומם השמש לא לבכיה, וירה״בלללה: יי לשמרך מכלי ךע, ישמיד את נפשך: י; ישמר'צאתך״״ובואך

מעתה ועד" עולם: T עייר המעלות לדוד, שמחתי ?אמךים לי, בית יי נלך: עמדות היו

רגלעו׳ בישעריך לרוישללם: .ירושלים הבנויה, כעיר '׳שחברה לה נחלו ג #'שם עלו י שבטים ש?ט'י יהי עדות ללשיךאל׳ להודות לשם י;: כי שמה לשבו כסאות'למשפט[ כסיאות לבית'דויד: שאילו 'שלום' ירושלים׳ לשליו אהביך:' להי שילום בחילך, שלויה ?אךמנותיך': למען אחי ורעיי- אדבךה

ןא שלום'בך: למען'3יתיזי אלהינו, אבקשה טובי לך: י שיר המעלות, אליך נשאתי את עיני, הישבי בשמים: הנה כעיני עבךיסיאל :ד אדוניהם׳ בעיני שפחה אל לד גברתה, כן עירנו אל י; אלזדנו, עד שלחמו גי ח3ןו י; חננו, כי רב שבענו בוז:

ךבת שבעה'לה'נפשנו, הלעג השאננים! הבוז לגאי'יונים: שיר המעלות לדוד, לולי לי שהיה לנו׳ יאמר נא לישראל: לולי לי: אזי ו נ #הלה לנו, בקום עלינו אדם: אזי חלים כלעונו׳ בחרות י אפם ; המים ישטפונו, נחלה עבר על נפשנו: אזי עבר על נפשנו, המים הזידוניים: ברוך יל,' ??לא נתננו טולף לשניוזם: 'נ?שנו כצפור נמלטה מפח יוקשיב;

הפח נשבר, ואנחנו' נמלטנו:' .?זרנו בישםייי׳יעי׳שה 'שמיים וארץ: י שיר המעלות',''הבטחים ב;י, בהר ציץ לא למוט לעולם ויי'סביב לעמו, מעתה ועד :שב: לרושלם הרים סביב לה עולם: כי לא;נוח שבט הרשע •על גורר הצדיקים, למען'לא לשלחו הצדיקים בעולתה ידיהם: הטיבה יי לטובים, ולישרים בלבותם ן והמטים עקלקלותם, יוליכם י; את פעלי האון, שלום

על לשךאל: שיר המ:עלות׳ בשוב יי את עזיבת ציון, הללנו כחלמים: אז למלא שחוק פינו, ולשוננו רנה׳ אז ייאמרו בגולם, הגךל לל ל:עשות עם אלה: הגדיל ליי לעשות עמנו, היינו שמחים: שובה ילל את שביתנו׳ כאפיקים בנגב: הזךעים ?ד?!עה, ?רנה לקצרו: הלך' .ילך' ובכה 'נישא'משך הזרע׳

ita לבא ברנה נישא אלמיתיו:

ת 247 כ ש מנחה לT ־ : I : ־

עדר המעלות לעזלימה, אם ל; לא לבנה בלת, שוא עמלו: שואליכם ר מ ו ד ש ק ל לא לשמר עיר, שוא ש : אם' ו בוניו במי קום, מאהךי שבת, אכלי לחם העצבים, כן לתן'לידידו, משכי: כחצים בלד גבור, ן י הבט ר פר כ ^ בנים, ש ת ל ח שנא: הנה נ"אשרי הנבה, אשרי״מלא את אשפתו מהם, ' כן בני הנעורים:

: ר ע ש ע ב ת י את ארבי ב ר ל**'ל6עו' כי ל ישיר המעלות׳ אשרי כל ירא לי, ההלך בברכיו: יגיע כפיך בי תא5ל, אשריך וטוב לך: אשתך כג?ן פריה בלרכתי ביתך׳' בניך כשתלי זלוזים סבייביילקזלחנך [ הנה'כיי י כן'יברך גבר,יירא לל: לברכך'לי מציון׳ וראה בטוב ירושלם׳ כיל למי חייך: 'ויראה בנים'לבניך, שלום עליילשךאל:: ני מנעוריי,' י יאמר נא לשךאל " צררו ת ב ר 'המעלות, ר שיני מנעורי, גם לאוכלו ליי: על גבי חרשו חרשים, ת צררו ב רם: לבשיו ולפני האריכו"למעניהם: י; צךיק, קיצץ עבות רשעיבש: ר גנות, שקךמת שלף; ל שנאי ציון": לחיו כחצי אחור, כ: ולא יאמרו"העברים ר מ ע שלא מלא כפו קוצר, 'וחצנו מ

' : ם ל; ש ת י; אליכם, ברכנו אתכם ב כ ר ב: אדני ש?ןעה ?קולי׳ תהנינה י שיר המ:עלות׳ ממעמקים' קראתיך י אזניך _ק׳$זבות י לקול תסינוני: אם עונות'תשמר לה, :אדנ>'מי לעמד: לי עמך הסליחה, למען תיורא: קויתיילל׳ קותה' נ?'שי, ןליךברו הוחלתי ״ נ?שי לאדני, 'משמרים י לבקר, שמרים 'לביקר: לחל לשךאל אל זי״' לי ?ם לן

החסד, ודחייה עמו פדות: והוא לפןיה את לשךאל׳ ^כליזגונויתיו:י ולא ירמו עיני, ומו ב , ל;, לא גבה' ל ד ו ר המעלות לד שי: אם לא שריתי ודוממתי" נ£שי ת ובנפלאות ממני הלכתי בגדלושראל אל יי, מעתה : יחל י י ש פ כנמל עלי אמו, כגמל עלי נ

T ״ ־ - T l V ״ T : • - ־ • : - - T N.T ״ . ־ - . X T .

עד עולם: ו שיר המעלות, זכור ין לדוד את כל עגותו: אשד נשבע' ליי נדר לאביר' יעקב: "אם אב^ ב&הל ביתי,' אס

248 מנחה לשבתT ־ : I : •

אעלה.על ערש.יצהןי: אם אתן שנת לעיני׳ לעפעפי תנומה: עדיאמצאימקום ליי״ משכנות לאביר יעקב[: הנה שמענוה באפ״ךתה. זמצאנוה בשדי יער: נבואה למשכנות*, נישתחוה להדום'רגליו: י קומה .ל למנוחתך \nks וארון עזך:'כהגן'ך לבש7צךק\וחכ£יךיף ;דגנו: ב;עבור'ךוד עבדך, אלי תשב ^גי מישלחך: נישבע לי לדוד, יאמת לא ;שוב ממנה\.מ$רי בטנך'אשית י לכסא ילך: אם יישארו בנןך בריתי, ועדתי זויאלט־ם, גם י בניהם ?ךי עד ״ ישבות מגוחתי לכסא לך: כיי בחר ;י בציון, אוה למושב לו: ז עדי עד/ פה אשב כי אותיה:'צידה ברך אבריך / אביוניה אשביע לחם: ובהדר! אליביש.ישע,/והסיתה רנן ירנגיו: שם אצמיח קרן'לדוד! ערכתי גרי למשיחי;'אויביו אלביש

בשת, ועליו יציץגזרו:ן י | • T T׳T: V ן

עיר המעלות לחד, הנה מה טוב ומה נעים״דד #בת אחים גם יחד? כשמן הםוב על הר^זr _עלפימדותיו:כטל f e על הזנןן, זקןאדךן ייאת חרמון שירד .עלי ךךרי ציון״ בי שם צזה

הבךכה,חיים עד העולם: י שיר המעלות ״ היה ברכו את יי, כל עבדי יי 3ע6ךים ב5ית י בליאת: ?&או!עם כןדש וברכי

את'י;: לבך?ף יי סציזן, ע&ה ^Dp {אךץ:

$רקי פךקראשח אבות,: משבת של אחר הפסח עד ר״ה אומרים בכל שבת פרק אחד

סנחיייו סיק י׳א. בל :שךאל יעז להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועטך כלם צדיקים לעולם ץךישו

ארץ, נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר:ל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים ב » משה ק לנביאים, ונביאים 'מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" הסים: הווי מתעים" בדין, "והעמית תלמיךים ה ךברי ש ל אמרו שת ב שמעון הצדיק יהיה' מעדרי' כנסת ר ו ת הרבה, ועשו סייג לה דוברים העולם עומד": "על ש ל ה אומר: על ש ל י א ו הגדולה." ה* גאנםיגנוס איש ם י ך ס התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חו"כעבדים : אל תהי מר ל משמעון* הצדיק. הוא היה או ב סוכו קל פרם, אלא הוו כעבךים ב ק ב על מנת ל ר ן את י ה המשמשייד\מוךא'שמ:ם ב שלא על מנית לקבל פרסי, ו ר ן את ה ה&ש&שים י ל ש ת עליכבם. ד יוסי בן יועזר איש צרךה', ויוסי בן יוחנן איש :תך בית ועד ת בי ה אומר: : ך ך ך איש צ עו ו י ' קבלו מהם. יוסי בןר רגליהם, והוי י שותה בצמא את פ ע ב ' ק ב א ת מ והיי מ לחכמי: יהי ביתף־ פתוח מר "איש:תשלים או ן וחנ דבריהם. ה' יוסי בן יה שייחד, עם האשה, ב ר ' ואל י ת לו־וחה, ויהיו עניים בנייביתך,ל כ : ם ז י מ כ . מכאן אמרו ח באשתו א6ת,"קל וחמר באשת חברות ר ו המרבה שיחה עם האישה,'גורים רעה לעצמו,-ובוטל מ״ךב־רי תי קיבלו מהם, ה ונתאי הארבד ד ו ר ורש גיהנמ. יז להושע בן פ וסופו' יה והוי'ל! ב רב, וקנה לןי ח י ז ן ל : עשהי מר יהושע בן פרחיה און רע, : הךחק משכ מר י או ף זכות. ז נתאי הארבל כ ל האדם ל את כר לו־שע,'ואל תרדאש מן הפךענות. ח יהודה בן מבאי ב ח ת ואל ת: אל תעש מר דה בן מבאי או ושמעון בן שטחיק^לו מהם. :הון עומדים לפניףי, :היו י כעורכי התנין, וכישלהיו' בעלי הדי עצמןןד,ייהיו בעיניןז כזבאיין, כשקבילו בעיניןיכירשעים^כשנפםרים מלפנ; ?גליהם.את־הךין:>ט<ש?ןעוןבךקשחא91ר. סנה מרבה למקור את

250 פרקי פרק ראשון ן*בות.

. י שמזרה , שמא מתוכם ללמדו לשקר ך י ר ב ד העךים, והוי והיד בהמלאכה ושינא ואבטליון'קב*לו מהם/שמעליה/אומר:* אהב את': חיבמים, הזהרו מר אתי דרבנות! ואל תתוךע'לךשות.יאאבטליון או בךבנדיבם, שמא תיחובו *חובת גלות ותגלו למקום מלם היעים, ולשתו התלמיךים *הבאים אחריכם דמותו, ונמצא ישם* שמיסל ו ש ו מהם! הלל אומר:'הול מתלמידי מתהלל. יליהלל ושמאי קבל אהרן, אוהב שלום,ורוךף שלום, אוהב את הבריות! ומקרבן לתודה.ף;סף, וד־לא ד שמה, וללא מוסי ב : נגיד שמא א מר ע הוא הלה או: אם מר . יי הוא הלה או לליף קטלא הלב, וו־אשתטש בתנא חלף אין אני לי, מי* לי, וכשאני לעצמי, מה אני, ואם לא *עבשו, אימתי.: עשה תוךתךיקבע, אמור מעט ועשה הרבה, והוי מר טי שמאי און גמליאל דדה אומר: ב ' פנים לפות. « ר ל האךס בבבר ל את כ ב ק מר אמדת. ש ע ל ' ה ב ר ך רב, *והסתלק'מן *הספק׳ ואל ת עשה לל למי גדלתי י בין החכמים,/ולא מצאתי : כ מר "יז שמעון בנו אוא המעשה, וכל המרבה ל א ר ק ע ש ך ך מ לגוף טוב משתיקה. ולא הה ש ל ן שמעון* בן'גמליאל' אומר':*על ש ב ם מביא הטא." יח ר י דבר: : על*האמ'ת,ועל הדין, ועל השלום, שנאמר מד דברים העולם עו

: ם כ י ר ע ש אמת ומשפט *שלום י שפטו ב 31י חננלא בן ע״קשלא אומר, רצה הלךוש ?רוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ונןצות, ש4,א3!ר: לי ס&ץ לק?ן

: ר י ך א ל ל תורה ו י ד ג צךק1, ל

פרק שניI v ״ • , v •כל ימראי וכו

ל שהיא ר לו האדם׳ כ ו ב ך לשדה שי ר : איזו היא ך מר י או ב ר ״'האדם. והד*זהיר* במצוה תפארת לעשיה ותפאךת*לו מןל מצות. והוי ש " ן ר כ קלה כבחמורה, 'שאיין אתה יודע מתן* שי הפסדה. ד ג נ כ עברה' ' ר שכ מהשבי הפסד מצוה כננדיש^ךה״ ודי עבריה, י דע. *מה א לי ב ח ת * דברים, ואין א ה ש ל ש הסתכל י ב

ז ־* • - — •« T : T י : ״ I ״• יד T • *״ ו ״

?דקי טרק שני אבית. 251 למעלה ממך, עין רואה, ואזן שומעת, וכל מעשיך בספרן גמליאל בנו ש^ רבי יהודה הנשיא אומר: יפה ב ר נכתבים. ב תלמוד תורה* עם"דרך אךץ,'שלגיעת'שניהם משכחת עון, יוכל תורה שאין עמה מלאכה",סופד. בטלה וגוררת עוץ. וכל העוסקים עם הצבור, יהיו' עוסקים עמהם לשים"שמים, שזכות אבותס מסמגתם. וצדקתם עומדת לעד, ואתם, מעליה אני'עליכם שכר הרבה כאלו' עשיתם. יי* הוויזהירין 'ברשות, שאץ י מקרבין לו לאדם, אלא לצרך עצמן, נךאין כאוהבין בשעת הנאתן, ואין עומךין לו*לאדם' בשעת דחקו. ד הוא'הלה׳אומר: עשה רצונו כו־צונך, כךיישיעשה רצונך כרצונו, בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון'אחרים מפניךצונך. ה הלל אומר: איל תפרוש מן הצבור, ואל תאמין בעיצ^ך יעד יום מותך, ואל תדיין את חבךך עד שתגיע למקומו, ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להשימע,' ואל תאמרי לכשאפנה אשנה! שמא לא תפנה. ייהוא היה'אומר: אין בור לראי חטא,' ולא עם הארץ השיך, ולא הביישן'ילמד, ולא הקפדן'מלמד, ולא כל המרבה י בסחורה מחכים, 'ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש. ז אף הוא ראה גלגלת אחת י שצפה על פנייהמלם, אמר לה: על ךאטפתח הוא הלה אומר: מרבה בעזר 'איטפויך!' ויםוף מטלפילך'לטופון. ' מרבה רמה, מרבה נכסים מרבה ךאנה, מרכה נשים מרבה כשפים, מרבה" שפחות מךבה ז״מה," מרבה עבדים מרבה" גזל, מרבה תורה" מרבה חלים\מ"רבה\שיבד\ מרבדי חכמה,'מךפה עצה מרבה תבונה, מרבה צדקה מרבה שלום.'קניה שם'טוב קניה לעצמו, יקנה לו'דבריי תורה קנה לו חלל העולם הבא, ט רבן'יוחנן בין'זכאי קבל מהלל ומשמאי. הואי היה אומר: אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרית.' י י חמשה תלמידים היו לו לרבן *יוחנן בן זכאי, ואלו הן: רבי אליעזר בן הוךקנוס, רבי יהושע בן' חננלא, רבי י יוסי הכהן, רבי שמעון י בן נתנאל, ורבי אילעזר בן ערך. יא הוא היה

252 פרקי פרק שני אבות. מונה שבחם. רבי אליעזר בן הוךנןנוסיבור סוד שאינו מאבד מפה, רבי* להושע בן חניניא אשרי'יולדתו, רבי יוסי הכהן הסיד׳ רבי שמעון' בן' נתנאל ירא חטא, רבי איעזר בן ערך במעין המתגבר: יביהוא חיך. אומר: 'אם יהיו כל חכמי ישראלי בכף מאזינים, ואליעזך בן*הורקנוס בכף שיניה,* מכריע את כלם. אבא שאול אומר משמו, אם'יהיו יכל היבמי״לשךיאל בכף *מאזנים, ואליעזר בן הורקנוס אף עמהם, ואליעזר בן ערך בכף שניה, מכריע את כלים. יגאמר להם: צאו' ויראו איזו היא.דרך טויבה שידבק בה*האדם, רבי אליעזר' אומר: עין טובה. יריבי להושע אומר: חברטוב*. דבי יוסי אומר: שכן טוב. רבי שמעון אומר: הרואה *את הנולד. רבי אלעזך אומר: לב טוב. אמר להם: רואה אני את דברי אלעזר ב*ן*עךך מדבריכם, שבכלל דבריו ךבךיכים. ייאמר' להםי: צאו'וראו איזו היא דרך ךעה שיתךהק ממנה'האדם*. רבי* אליעזר אומר: עלןךעה.'רבי*להושע אומר: חבר ךע״רבי יוסי"אומר: שכן רע.'רבי שמעון'אומר: דלוה ואינו משלם, אהד הלוה מן האדם כלוה מן י המקום, שנאמר: לוה רשע ולא לשלם,• ויצדיק חונן* ונותץ.'רבי אלעזר אומר: לב ךע. אמר להם י: רואה אני את דברי איעזר בן יערך מדבריכם, שבכלל ךבי־יו ךבךייכם." טי הם אמירו שלשה ך'בךי*ם.ךבי אליעזר אומר: יהי* כבוד חברך הביב עליך *כשלך, ואלי תהי נוח לכעוס. ושובי יום אהד' לפני* מיתתך! והוי' מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר בנחלתץ*שלא תכוה, 'שנשיכתן' נשיכת שועל,* ועקיצתן עקיצת' עקרב, 'ולחישתן לחישת שךף, וכל דבריהם' כגחלי איש. « רבי' להושע אומר*: עלן הרע, !;לצר הרע, ושנאת הבךייוח, מוציאין את "האדם מן 'העולם. ייז רבי *יוסי אומר: לחיי ממון חברך חביב עליך כשלך. והתקן עצמך ללמוד תורה, שאינה לךשה לך* וכל מעשייךילהיו לשם שמלים. יחי רבי שמעון אומר:"'הוי זהיר'בקריאת שמע ובתפלת'וכשאתה מתפלל, איל תעש תפלתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני. . . ־! ־ IV J J T • I 1 ־ TV ־ :־ • : ־ ״ • .

פךקי פרק שני אבות• 253 המקום, שנאמר: כי חנון ורחום הוא, ארך אפלם ורב חסד׳ ונחם על הרעה, ואלי תהי רשע בפני עצמך!"'י« רבייאלעזר אומר: .הוי׳ שקוד ללמוד תורה, ודע מה" שתשיב לאפיקורוס.1 }דע ליפני מי אתה עמל, ומי הוא בעל מלאכתך שישלם'לך שכרפעלתך. ביךבי*טן*פון אומר: היום קצר,' והמלאכה מרבה, והפועלים

ע4ליס\והשכר הרבה, ובעל הבית "דוהק. » הוא היה אומר: לא עליך המלאכה לגמור', ולא אתה בן חורין להבטל ממנה. אם למדת תורה הרבה, נויתנין לך שכר הל־ביה, *ונאמן הוא בעלי מלאכתך שישלם לך שיכר פיעלתך* וךעישמתןישכךן של

יבי חינניא וכיו׳ ז וא. ך לב י ח ע ים ל ל ' ךי ״ צT •ft I • ״ ־

פדל. שלישי* י י ר ״ נ כל י&ראל ו

א עקבלא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלשה ךבךיס ואין אתה בא לידיי עברה. ךע מאין באת,' ולאן אתה הולך,• ולפ״נ• מי אתה עתיד לתן' דין וחשבון. מאץ באת: מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך: למקום עפר רמה ותולעמולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון: ליפני מלך מלכי המלכים,'הקדוש ברוך תא. כ דבי הנינאיסגן הכהניס אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלאז מוראה,,'איש את רעהו חילם בלעו. נדבי'חנינא בן תךךיון אומר*: שנים שיושבין ואין ביניהם' ךבךי תורה', הרי זדי מושב לצים, שנאמר: ובמושב לצים לא ישב. אבל שנים שיושבין ויש בינידם ךבךי תוךה, שכינה שררה*ביניהם, 'שנאמר: אז נךברולךיאי ןי' איש*אל ךיעת, ולקשב יי רשמע,רכתבספר זכר־ון לפניו, 'ללראי לי ולחשבי שמו. אין ליי אלא שנים, פ־נין אפילו אהד, שיושב ועוסק בתורה שהקדוש ברוךיהוא קובע לו שיכר, שנאמר: לשב פרד ולדם כי נטל עליו. י רבי שמעון אומר: שלשה' שאכלו על שלחן אחד, *ולא *אמרו עליו דיברי תורה, באלו אצלו'מזבחי מתים, &נאמר'.: כי* כל שלחנות ימלאו קיא

I * r T T J " . י T * ״ V:V V • • • • • • • • | T * 4

ק שליש• אבות. ר 254 פרקי פ

ה שאכלו על שלחץ אדור ואמרו עליו ש ל ל ש ב צואה בלי מקום. אבר אלי, ד י ו ' : אמד ל מקום, שנ י תורה, כאלו אכלו משלחני־ ש ר ב ד: הנעור מד י חנינא בן חכיניאי או רב ה' זה השלחץיאשר ל£ני' יי, 'ד ת הרי ז ל ט ב ל ' ו ב ל \ ד / פ מ ' ו , ך חי ך : ר ד והמהלן ב בלילית "ל המקבל עליו כ י : ר מ ו . י רבי* נחמיא בן הקנה א ב בנפשו מתחיק ר ו כל מ ך ארץ, ו ר ן יממנו עול מלכות ועול ד עול תורה, מעביריי ב ז ר . ך ארץ. ר ממנו עול תורה, נותנין״עליו עולי מלכות ועול דן ועוסקץ ושבי : עשךהישי ר מ ו ר חננ;א א פ הליפתא בן דוסא איש כת אל. ד ע : 'אלהיסיינצב ב ר מ א נ ת שכינה שרויה"ביניהם,* ש ר ו ת בץ :סךה. ומנין אפילו ר : ואגדתו על א ר מ א נ ש ת ש מ ומנין אפילו ח: ב אלהיסילישפיט. ומנץ אפילו* שדם, שנאמר ר ק ת שנאמר:* ב ש ל ש'ומדן י ' ב * 'וישמע. ש ק ראי "יי י איש אל רעהו, ר י " ו אז נדברר אזכיר את שמי, אבא ש ל י המקום א כ : ב ר מ א נ אפילו אחד,' שי אלעזר איש בירתותאיאומר: תן לו משלו, ב ף; ״ ר ך וברכתי אלידך מי ך הכל ו מ : כי מ מר ד הוא או ו ד . וכן ב ך שלו ל ש שאתה וך 'ושונה, ומפסיק ר ד : המהלך ב מר .יעקב או רבי י ' « ' . נתנו* לךו מר: מה נאה אילן זה, מה נאה יניד זית מעלה"עלי או ממשנתו וי ר ינאי משום דב רביתסתאי ב י * . ב*בנפשו ב כאליו מתחי הכתוב ר אחד ממשנתו, מעלה עליו הכתו ב ל השוכח ד : כ ר מ ו ר א מאיך מאד, ש פ ר נ מ ש ך ו ד ל מ ש ק ה ' ך : כאלו מתחיב בנפשו, שנאמרל אפילו תלןפה ו כ ר ראו *עיניך. ; ש פץ תשכח אתי הךבךים" אי ח;;ך,' הא, מ : ל ך כ ב ב ל רו מ עליו משנתו, תלמוד* לומר' ופץ:סוי חנינאיבן ב . יא ר ב בנפשו, עד שישב* ויסירם י מלבו אינו מתח:דמת לחכמתו, חכמתו מתקימת. קו ראת חטאו ל שי : כ מר דוסא או וכל לחכמתו קודמת ל:ךאת חטאו,' אין *ח'כ*מת^מתרגמח.יב'הואכל ן מחכמתו, חכמתו מתקימת. ו ו מרכי ל שמעשי : כ מר הלה אוה:האומר: ה ^תו'מ*תק:מת.*יגתיא! ב ר שחכמתו מי כ ות י נוחה הימנו* דוח'המקום נוחה הימנו. ו 'הברי ל י שרוח" כ

ק שלישי אב1ת. 255 ר פרקי פ

ת נוחה הימנו, אין רוח המקום נוחה הימנו. ו י ו הבף ד ץ ף א של צהרים, ל שחרית, דיין ש : שנה ש מר דוסא בן הרכינס או י י רביל עמי האךץ, מוציאין ושיחת הילךים,*/וישיבת בתי בנסיות שי אליעזר המויךעי אומר:*' המחלל את ב את האדם מן העולם. יי׳ רו ברבים, ר ב ן פני ח ה את המועדות, והמלבי מ מ ה ךזקךשים, ןבתורה שלא ל אברהם אבינו, והמגלה פנים ' והמפר בריתו' שו תורה ומעשים טובים, אין לו ד ש בי ף על פי שי ' א ת כ ל ה כל לראש, ונוח י :ש*מעאל*אומר: הוי ק ב חלק לעולם הבא. ט! רל את כל'האדם בשמחת״ייזךבי עקיבא אומר: ב ק ת והוי מ ך ח ש ת לת מסירת ס;ג ו ר ע ם ל ד א ה ' ת שחוק,* וקלות 'ראש\מר*גילי*ן* את ס;ג'לחכמ*ה ו ש י ר פ 'מעשרות סיג לעישר, נדרים סיג* ל לתורה,*חבה ברא בצלם, ב אדם שנ י : חב מר א היה או ו ה שתיקה. ״: כי בצלםיאלהים עשה ברא בצלם, שנאמר לתךה •נודעת לו, שנה לתריז ב ח את האדים. חביבין״לשךאליישעקרא׳ בנים למקום, "ם ל;י ת ם א י נ * ב : נודעת*להס, "שנקךאו בנים למקום, שנאמר אלהיכם.' חביביין' לשךאל שינתן להם י כלי חמדה, חבה ?תרהי לקח טובינתתי כ ' : שנאמר ' חמדה, ' י נודעת'להם', שנתן להם כלב בטו > יטהכל צפוי',' והרשות'נתונה, ו ל תעזבי א ' י ת ר ו לכס, ת: י הכל ר מ ו ב המעשה. כ הוא היה' א ו העולם נדון, והכל לפי רל החיים,* החנות פתוחד, נתון*בעךבון. י ומצידה פרוסה על ככל הרוצח' ללוות ןחדונוני מקיף, והפניקס פתוח, והיד כותבת, ונפךעץ מן האדם, ת והנכאים* מחןיךין תיךיר בכלי יום, ו ו ל בא ד י, ירש להם עלמה* שיסמוכו,*והדין דיןאמת, א מדעתו ל ש { ו ת ע ד מץ : אם א מר ך בן' עור;ה או י אלעו ב והכל מתקן לסעודה. מ רץ חכמה ך ארץ'אין' תורה, אם א ך ך ארץ, אם אין ך ר ץ ד תורד, אנת אם ת אם אין דעת אין בי מ כ ח ' ן י אין לךאה\אם איין לראה אה איל ר ו אין בינה אין דעת, אם אין כןמח אין תורה, אם אין חה מ ; ל י ש ע מ ה מ ב ר ל שחכמתו מ ; כ מר קמח. ככ הוא היה או

י אבות. ש י ל 2 פרקי פרק ש 5 6

ץ ושךשינ מועטין, והתה באה ב ר הוא דומה, לאילן שענפיו מ ועוקרתו' והופבתיו על פני0'שעאמר7 והיה כערער בערבה, *ולא. ץ מלחה ולא תשב , אר בר יראה כי יבא טוב, ושכן' חךיךים במדן מחכמתו, למה הוא דומה: לאילן, שענפיו ו מרכי ל שמעשי אבל, כם באות ל ו ע ב ל הרוחות ש ן, שאפילו כ מועטין ושרשים מרכי: והלה כעץ שתול ונושבות'בו, אין מזיןין אותו ממקומו, שנאמר, ולא'לריאה כי }יבא חום, והלה ו ובל לשלח שרשי על י מלם, ועל י. ג ולא למיש' מעשות פרי א ד עלהו' רענן, ובשנת י בצרת* לא י'הן הן גופי , 'ופתחי נדה, ן ר (יכן) חסמא אומר:'קני ז ךב/אלע כנת לחכמה. רבי ח״יא בן עקשיא יכו• הלכות,' תקופות' וגימטריאות פרפראו

T ; T - T : : I : T : ״ - : • T ־

פרק רביעי׳ ׳י״י I * י « גל י«ראל ו

: מכל ל אדם, שנאמר כ : איזהו חכם, הלומד מ מר ן זו׳מא או אבבש , הכו ר מ ך שידוד. לי. 'איזהו ג תי עךו , כי מלמדי השכלתי, מליכד חו ה ומושלברו בו ך איפלם, מג ר ב א טו את לצדו,'שנאמר: 'ך כי תאכל, י : לגיע כפ , שנאמר עיר. איזהו עשיר, השמח'בחלקון "לעולם הבא. לם הזה, וטוב ל בעו ' ך י ך י וטוב לך, אשר י ר ש אד ב כ י א ד ב כ : כי מ את הכריות, שנאמר ' ' , המכבד ד איזהו מכבת ך ו מ ה ב , קלה כ ד ו למצ י ץ י ך הו ' : מר ובזי יקלו.' 3 בן עזאי או ובורח" מן העברה, שמצור. גוררת מצוה, ועיברה *גוררת'עברה,אל ' : מר או ה' כר עברה, עברה. ג הוא הי ר מצויה, מציה, וש: כ ש שך אדם , שאין ל ל דבר כ ל אדם, ואל תהי מפליג ל כ תהי בז לי לויטס איש ב ר שאין לוי מקוים* י ר ב ך ד ץ ל א ו י ת ע שאין לו של רוח, שתקלת אנוש רמה, הרבי פ ד הוי ש א ד מ א לבנה אומר*: מ: יכל המחלל שים שמלם בסתר, נפךעין מר ן ברוקא או יוחנן כי לשמעאל ב ל השם. יי ר ממנו בגלוי, אחד שוגג ואחד מיזיד בחלו, מספיקץ ב;דו"ללמוד י יוסי"אומר: הלומד על מנת ללמד ב ר ך כד מ ל ל ד ו ו מ ו לל ד ל מנת. לעשות^וספיקץ בי וללמד/והלומד ע

פרקי' פרק דביעי אבות. 257

ר, ש מן הצבו ו ר פ : אל ת מר ק או י צדו ב ר ולעשות. לר ו מ ש ל ואל תעש עצמך כעורכי הדלנין, ואל תעשיה עטרה להתגדלש מ ת ש א ך : ו מר כך הלה הלל י או ם לחפיר בה, ו ו בה, ולא קרדי תורה, נוטל חייו מן ר ב ד בתנא חלף', הא למדת, כל הנהנה מד ב כ ד את התורה, גופו מ ב כ & ה י ל : כ מר וסי או י ' העולם. י ח רבי על הבריות, וכל הבוהלל את התורה גופו מחלל על־ הם־יות.: ך עצמו מן הדין, פורק'ממנו ש ח : ה מר י י ישמעאל בנוי או ב ט דראה: שוטה ךשעיוגס איבה וגזל ושבועת שוא, והגס לבו בהון לחייךי', אלא ן ד ן לחיךי', שאי . י הוא היה אומר: אל תהי ך ה ת' יא"רבי אתה. ז לא ו ' ן י שא ו דעתי, שהן י אחד, ואל תאמר קבל: כל המקים אתי התורה מעיני, סופו לקימה מעשר, מר יונתן אור ה מעני. ייפ' דכי מאי ל ט ב , סופו ל וכל המבטל את התורה מעשרל ךוךז בפני פ ' הוי ממעט בעסק ועיסוק בתורה,' }הוי ש : מר אוה כנגדך, ב ר ך בטלים" ה ש ל 'ואם בטלת מן התורה, י כלי אךם,. יגירבי אליעזר ה לתן לך ב ר ר ה כ עמלת בת'וךה,':ש לו ש אם' ו' העשה מצוד, אחת, קונה לו פרקליטי אחד, : מר '3ן:עקבי אום י ש ע מ בה ו ה אחת, י קונה י לו קטגור אחד. תשו ר ב והעובר על : כ מר דלר או י יוחנן הסנ ב טובים כתריס בפני הפרענות. יי רם שמים ש ם שמיים סופה להתקלס! ושאינה ל ש כנסלה שהיא לד ו ב : יהי כ ר מ ו רבי אילעזר בן שמויע' א ' טי 'סופה להתקלס. ' ן אי, ומורא ך כ רא ר ך כמו ר ב ד ח כבו ' ו , ב עללך כשלך י ב ך ח ד י מ ל תד, בתלמו ר' הי ז י י : הו מר י להוךה או ב ד "כמורא שמלים. מיז ר ב ר: 'שלשה כתרים מר י שמעון או ב ד עולה זדון. י; ר ששגגת תלמוכתר מלכות, וכתר שםיטוב'עולה כתר תורה, וכתר כהנה, ו ' : הן: הוי' גולה י למקום תורה, ואל מר או ' ךאי הו י נ ב על גביהן.• יח ר, ואיל בינתך דך ך יקימוה בי י ר ב ח תאמר שהיא תבוא אחריך, שם, הרשעי ת' י אומר י: י אין' בלדינויל* משלו א נ : י ב ר ״ . י אל תשען: הוי ר מ ו ש א ר ן ח י מתלא כ ב ואף לא מלסורי הצדיקים. כ רש א ל אדם, והוי זנב לאריות* ואל תהי ר מקדם בשלום כ

־ : ״ : T ־ : T T T " V : V T T T י ' י ׳

258 פרקי פרק רביעי אבות.ר ב6ני ו ד ז ו מר: העולם הזה דומה לפר י יעקב או ב לשעלים. בא ר: ן י י שתכנס לטרקל ר כד ו ד ז ו העולם הבא, התקן עצמך־ בפרבה ומעשים טובים : יפה שעה אחת בחשו מר א היה או ו ה ״רת ל קו ה שעה אחת ש פ ל חץ העולם הבא, ר כ בעולם הזה, מי שמעון בן ב « ר \ ה ז ה ' ם ל ו ע רוחי בעולם הבא, מכיל חץ הך בשעת יכעסו, ואלי תנחמהו׳ ר ב ה -את ה צ ר : אל ת ר מ ו א ר ז ע ל אאלתשתךל ו י ל לו בשעת נךח/ א ש בשעה שמתו מטל לפניו, ואל ת: בנפיל אולבך מר ' בי שמואל הקטן או קלר^תג בעעתי י תו לראוו אל יגל 'לבד׳ 9ן* לראדק ץ ורע בעיניו״ בבשל אל תשמח! ו: הלומד ילד,. מר ה י או ד ב י אלישע בן א ב מעליו אפו, כ והשיו כתובה על ניר חךש. והלומד זקן, למה : לדי ה מ למה הוא תר להודה י יוסי ב רכ י ־ ' ק. ו כתובה על נלד מחו מה: לדי ו הוא דמה: ו אד : הלומד מן הקטנים, למה הו מר י או ל ב ב ר ה פ איש כה מ לאוכל ענבים קהות, ושותה;לץ מנתו. והלומד מן חוקנים. לר י מאי ב ז ר הוא דומה: לאוכל ענבים בשולות, וש^תה י לן לשן. כש ד ש בו* לש קנקן ח : אל תסתכלי בקנקן! אלא, במה שי מר אוד פ ק ר ה כחרכי אלעז ' , ו ש איין ב ד לו ה מלא ישן, דשן, שאפי: הקנאה והתאוה והכבוד, מוציאין את האדם מן העולם. מר או: הילודים למוח, והמתים'לחיות* והחלים לדון, מר או ה' כ« הוא הי לידע, ולהודיע, ולהודע, שהוא אל, הוא היוצר, הוא וזבורא,. ן ד לדו הוא המבין,' הוא הדין, הואי העד, הוא פעל ךין, הוא עתיולא שכחה, ולא משוא ך הוא, שאין לפניו, לא עולה, ' ו ר ב לחך בטי * לפי י החשבון*. ואיל : ל ב ה דע ש ו י , פנים, ולא מקדו שחדך אתה נוצר, ועליכרחך ה ר ל בית מנוס לך! שעל כ לצרך, שהשאוך אתה' מתי י ועל ח ר ך אתה יחי, 'ועל כ ה ך אתה נולד,' ועל כן לפני מלך, מלכי המלכים, וחשבו ' ן לתן די ' ד ך אתה עתי ח ך כ

: רביחנינייאובר א ת ' ך ו ר ש ב ו הקד

פרק חמישי" י י י , בל י«ראל ובו׳ ד

ד לומר, והלא ברא העולם, ומה תלמו ה מאמרות נ ר ש ע א ב־ ; ז ־ ך ז י ן T « * - - ן ־ ד ז ״

פרקי פדר, חמישי אבות. 259ן ת ב א מ במאמר אחד יכול להבראות, אלא להפרע מן הרשעים שר טוב לצדיקים כ בעשרה מאמתת,* ולתן ש ברא' את העולם שנשנברא בעשירה מאמרות. = עשרה דורות לם' שמקימין* את העורות היו ל הדו כ מאךם ועד נח,*להוךיע' כמה אךיךאפלם לפניו, ש מבעיסיין ובאין, עד שהביא עליהם את מי'הטבול. *ג עשרה דורותל הדורות ך אפלם לפניו, שכז ר מנח ועד אברהם, להודיע כמה אד כלם. כ א אברהם אבינו*וקבל ש ב ש ' ד היו מכעיםין' ובאין, עה מ ^ ע י ך ו ה ל , ם ל כ ב ד מ ע ה נסיונות נתנם ה אברהם אבינו ו ך ש ע יאברהם' אבינו. יי• עשרה נסים ?עשוי לאבותינו במצרים, חיבתו של'א י על ו ה ' ך ח ש ב ר מכות הביא הקדו ש ם. ע הי ' ועשרה' על המצרים, פמצתם, ועשר על הים. י עשךה נסיו*$ת נסו אבותינו, שנאמר י: וינפו אתי זה עשרי פעמים ר ב פתך הוא במד שי ו את הקדת י המקדש: ולא שמעו בקולי. ז עשרה נסים' נעשו לאבותינו בביש ד ק ר ה ש לא הפילה' אשד, מריח בשיר הקדש, ןילא הסריח בת המטפתם, ולא אירע.קרי לכהן מעולם,' ולא נראה זבוב בביל עצי המערכה׳ ל כיום הכפרים! ולא יכבו הגשמים' אש ש נדוליפעמר, ובשתי ולא נצחה הרוח את עמוד העשן, ולא נמצא פפוומשתחוים תחים, ולא ובלחם הפנים, עומדים' צפופים' הלחם'עקרב ביתשללם מעולם, ולא אמרי אדם' לדוברויצר ו ק נחש' ז הת ב ב ש ר ע ם נבראו כ ן בירושלים. ח עשרה דברי לי המקום שאלית ש ק ן השמשות, ואלו הן*: פי הארץ, פי הצאר, יפי האתון, ה פיש אימדים: ב והלחה. ד ת כ מ ה והמן, והמטה, והשמיר, הכתבל ול אברהם אבינו, .עש ל *משה, ואילו ש ו ש ת ר ו ב אף* המזיקין, קת עשויה. מ שבעה ךבריים בגלם'ושביעה ב צ ת ב ב אומתם: אף צ, וגמדן ל ממנו בחכמהי ו ד לנ1ני מי שג כחכם. חכם י אינו מידבר:, ואינו' נבהל להשיב* שואל כעידן ואינו נכנס* לתוך ךב1רי חברון ועל אחרון אחרון, ועל מה ן ראשו ת ואומר על ראשו כ ל ה ב כ ומשית בגלם. פי אומד לא שמעתי, ומודה על האמת, וחלו א שמעי ל ש

T I : י V ״ • : V V : r ־ ! • « ־ T ״ - T V

ק חמישי אבות. ר 260 ^ פרקי פ: ה ר ב י שבעה מיני פךעניות באין לעולם, על שבעה גופי ע

בא, ל בצךרתי ב ש ע ן, ר ץ 'ומקצתן אינן מע&די ר ש ע מקצתן מל ב ש ע א לעשר, ר ל רעבים ומקצתן שבעים. גימדו ש מקצתן 'ה י ל ב ל ש י ב ע א.ץ'שלא לטול אתי החלה, ך ת בז ר צ של ב מהומה ודה שלא נ-מסרו ר בא לעולם: על מיתות האמורות עתו ב א ד י בא. 'ב יבאה לעולם: עלי ענוי הדין, ר ת שביעית. ה ת דין', ועל פרו לביז כהלכה. יב חיה רעה א ל ועל עוות הךין, ועל המורים בתורה ש באה לעולם: עלי שבועת שוא, ועליהלול השם. גלות באה לעולם:ם, ועל י י עריות, ועל שפיכות דמי ו על/ל דת כוכבים, ו על עבות ברביעית, ב ך ת מ ר ' ב ד שנ$טת האךץ. ע בארבעה פרקים הל שנה ןשנה. כ כ ' ובמוצאי'ההג ש י ובמוצאי שביעית, ' ובשביעית,ר ש ע ת. בשביעית, מ^ני מ שי ר עני שבשלי ש ע ברביעית, מנ1ני מת שביעית. במוצאי ת. במוצאי שביעית,' מפני פרו עני שבששית י ארבע מדו ל שנה ושנה, מפני גזל מתנות עניים. י כ ב ש ' ג ח הש , זו' מדד, בינונית, ד באדם: האומר שלי שלי, יושלך' שלךלך שלי[ עם הארץ. שלי ז ג ר ' , ך ת סדום. שלי של ד אוימיךים זו מי י שלי, רשע! טי ארבע של ו ך שלי, ' ל ך שלך, ו^סיד. ש ל ש , ו שלךי ר ש ק . ו ר כ ש ב מ ס פ : ינוח לכעוס ונוחילרצות, יצא ה ת ו ע ד ב ת ו ד מה לכעוס ונוח ש ק ' . ו ד ס פ ה לכעוס י וקשה לרצות, יצא שיכירו בת , נוח לכעיויס וקשה לרצות, רשע. "« ארבע מדו ד לךצותיחסי. ר לאבד> /יצא שיכרו בהפסדו ומהי ע' ר לשמו ביתלמיךים: מהיע ר לשמו . מהי ו ו בשכר , יצא הפסד ע וקשה לאבד קשהילשמו, זה הלק ע ומהיר לאבד , יזה •חלק טוב. קשהלישמו וקשה לאבד: חרוצה שילתן ולא לחנו אחרים׳ ה ק ד ת בנותני צ ךע. יז ארבע מדו. ל אחרים.' יאניואחךיס והוא מ5 לתן, 'עינורעה' בשלו ש עינו רעה בלא לר1נו אחרים, רשע. יי׳ ארבע יתן דתנו.אחרים, חסיד. לאי לתן ו'שיכר הליכה לך ואינו' עושה, : הו ש ר ך מ מידות בהולכי בית הלך ועושה, -'ך«סי'ד. . הו שכר מעשה־בידו ב?דו. עושה' ואינו הולך, י

י ז^בות. 261 ע י ט פרקי פרק חם: יחכמי ת ביושבים לפנ לך ולא עושתךשע. י* ארבע מדו לא הות ונפה. ספוג, שהוא סופג את ה^ל. ומשפך, ר מ ש ספוג, ומשפך, מ שמכניס יבזו ומוציא בזו.* משימרת, 'שמוציאה את היין וקולטת את השמרים. ונפה, שמוציאה'את •הפןמחיוקולטת את הפלת.ת ושאינה ב ה ר ביטלה א ב ל ד ט , ב ר ב ד ל אהבה שהיא תלולה ב כ כבדבר, אינה בטלה *לעולם.. איזוהיא' אהבה שהיא תלויה תלולה', זו אהבת בדבר ה' י ו שאמה תל { , תמר , יזו אהבת *אמנון } ר ב ד בל מחל£ת* שהיא לשם'שצולם,' סופה להתיקים, דוד* ויהונתן. כא ב ושאינה לשם שמלם, איןיסופהלהתקים. איזו היא מחלקת שהיא ל#ם*שבן'לם, זו* מחלקת הלל ושמאי. ושאינה .לשם'שמלים, זוא ל המזכה את הרבים אין חטא פ מחלקת קדח וכל" עדתו. כב כדו לעשות ל יידו, יוכל המחטיא את הרבים,' אין מספיקין בי ע תשו*בת משה זכה ולכה את הרפים, זכות הרבים תלוי'בו, שנאמר:ם בן נבטי יחטא ע ב ך ; ת ל; יעשה, ומשפיטיועם לשךאל. « ק ד צ: על חטא* ת אמר ״שנ ו והחטיא את הרבים, חטא הרפים' תלוי בש ל מי שי ר *חטא, ואשר החטיא את לשךאיל. כי כ ש ירבעם אל אברהם אבינו. ם הללו, הוא מת״למיךע ש ה ךבךי ש ל צנוי שם *הרשע. עלן ע ל ב י ל פ אחרים, הוא מתלמידיו* ש י ך ב ך ושלשה *ו שלי אבך'הםז אבינו. י ד תלמי ' לת ונפש שפלה, טו ה נ ת טובה, ושל בלעם הרשע. ' ו י ד ת ורודי גבוהמימפש-רחפה, תלמי ע עלן* רל בלעם הרשע, ו ש די ו עיל- אביךהםיאבינו לתלמי די ן תלמי מד״ בית ונוחלין היעולס ז ל אבריהם אבינו אוכלין ׳בעולם* ה ו ש ך י מ ל תל ב לש* ואוצרותיהם' אמלא.* א *להנחיל אהצ*' ' הבא-,* שנאמר:ת ח רשץ גייהנם־־ויורךיןלבאר ש ו י ' , הךשע ם' של בלע' ' ו י ד תלמילצאד שחתי, ׳א״נשי דמים ומרמה : ואתה-אלהיםת^רךםי שנאמר\ כי. יהודה בן תימא אומר:' הוי ך ב ' ח ט ב לא ילחצו ימיהם,'י ואני אך ן אבי ת רצו ד כארי,' לעשו ו ב , ע י ב ^ ^ ר ל בנ&ר; ־ ן מ \ ר מ עז מובושת פנים* לגן ' : עזי^ניס ליגיתם, ד מ ו שבשמים,'כיהיויאהיה אl-l • T V I ־ T •• T T • | T T ־ V

ק חמישי אבות. ר 262 פרקי פ

ו ואלהי אבותינו, שיבנה בית נ ן ך ל ן לל א ר פ ל ן מ עדן. יהי רצו: מר המקדש במהרה בימינו, ןתן חלקנו בתורתך. כזיהוא היה אוש עשרה ל בן חמש שנים למקרא, בן עישר שניים למשנה, בן שן ש עשרה* לגמירה בן שמונה עשירה'לחפה,' ב מ למצות, בן חת בן המשים נ י ם "לכית בן ארבעים לב , בן' שלשי ף ו עשרים לרדדה״ לעצה, בן י ששים'לזקנה, בן שבעים לשיבה, בן שמונים מבובטל מן העולם. ת כאילו מת ועברי ו א בן תשעים לישות'בן* מ׳ ד ת ובה תר א ב ל כ ך * ת ך בה' והפך ב פ ' ה כח בן בג בג* אומר:ך ימרה *טובה הימנה. וסיב ובלה בה, ומנה *לא תזוע! שאין ל

מר: לפום צערא איגרא: דבי ח«יא ו»׳ בן הא* הא או

פרק ששי כי ישרזול וכי׳ יי ״ י

י ב ר בהם ובמשנתם. ד ח ב ך ש ו ר ן המשנה, ב א שנו חכמים בלשות ב ך ל העוסק בתורה לשמה זוכה לדיברים* ה : כ מר ר או מאיל העולם כלו, *כראי' הוא לו. נקרא רע, אהוב, כ ולא עוד, אלא שח מ ש מ פ ו ק מ ה ת אוהב את המקום,* אוהב אתי'הבריות, משמח או ענוה וילךאת י ומכשךתו להיות יצדיק, ת ש ב ל מ ו * ת ו י ר ב את הי זכות, ד י ל " מקרבהו חסיד," לשר, ונאמן, 'ומךחקתו מין החטא, ו; לי עצה וחושיה, רת שנאמר ו ב ג ונהנין ממנו עצה ותושית בינה ו׳ ן ת *וחקור ד ל ש מ מ י ו ' נת ליי* גבורה. * ונותנת לו מלכות, אני בירת ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, תו " י ז ומגלין *לו רת ומוחל על עלבונו, ו&יגךלתו' ו5!רוממתו ו ן ר ר א והוה צנוע* ות י להושע'בן לוי,'בכל יום י ויום ב ב על כל'המעשיים. ב אמד רר*ות ואומרת: אוי להס*ל| ' 1 ב ומכרזת' ד מהד חו צאת' ו י קול *ל מיי'שאינו עוסק בתורה, י נקרא כזרףע כ ת ש ר ו ל ת מעלבונה ש*ואומר: ף חזיר, אשה לפה וסרת טעם! א : מם זהב ב שנאמרת והמכתב, מכתיב'אלהים הוא, חרות מ והליחית מעשהאלהים הת שאין ילך בן חורין,*אלא ו ר עלי הלהת', אל תקרא חרות אלא ח

פרקי &רק ששי אבות. 263

ד תורה, הרי ד תורה. וכל מי שעוסק בתלמו מי שעוסק בתלמומד /הלו ת. : וממתנה נחליאל, ומנחליאל במו זה מתעלת שנאמרת ח ר א ו ב ק אחד, או הלכה אחת, או פסוק אחד,*או ד ר ו פ מחברד ו ד ת' שכן מציגו ב ך לנהג בו כבו י ר או אפילו" אות אחת, צ, ד ב ם בל י ד מאחיתיפל אלא שני ךבך מ ך לשךאל, שלא ל ל מ, אלופי : ואתה אנוש'כערכי ו אלופו ומידעו, שנאמר ב קראו רד מ שראל שלא ל ך י ל מ ד ו ל וחמת ומה ך ק ם י ר ב ומידעי. והלא ךת קראו רבו* אלופו ומידעו, ב ל ם ב מאחיתפל אלא שני דבריק אחד, או הלכה אחת, או פסוק אחד* או ר , פ הלומד מחברוך י ר צ ת או אפילו יאות אחת,' *על אחת כמה/וכמה' ש ח ר א ו ב דד חכמים ו ב : כ ת שנאמר ר ו . יואץ כבוד, אלא ח ד *כבו לנהג בו: כי ת שנאמר ר ו ינחלו, ותמימים ינחלו* טוב, 'ואין טוב אלא' י תל ה ש כ ר ך י א י ה ך כ י ג ב ז ע ב נתתי לכם, תורתי אל ת לקח טורה תשתה, ועל הארץ תישן, תורה, פת במלח תאכל, ומלם במשוך י ר תחיה, ובתורה אתה עמל, *אם אתה עושה כן, אשר ע והיי צל א ה * לעולם הבא. ' ת לטוב לך ז ך בעולם ה י לך, אשר וטוב 'ת ש דך, ע ד יותר מלמו ו ב ד כ , ואל תחמו לעצמך תבקש* נךלה'ל שרים', ששלהנך, גדול משלחנם׳ וכתרך, ואל תתאיוה לשלחנים שר פעלתך. כ ך ש שישלם ל גדול מכתרם', ונאמן הוא בעל מלאכתך'יותר מן הכהניה ומן'המלכות, שהמלכות *נקנית ' י גדולה" תורה'ם מעלות, והכהנה נקנית בעשרים וארבעה, והתורה נקנית כשלשית בשמיעת האזן, : בהלמו בארבעים ושמונה דברים.' ואלו' הןתבשמחה, ו ב באימה, בלראה, בענ ל ה ת נ י ב ל ב ל ת פ בעריכת של התילמיךים, ו ש חכמים, בךקדיוק חברים! בפלפ ת בשמו ך ה ט בך ארץ׳ ר ת במעוט סחורה,' במעוט ד נ ש מ ב בישוב, במקרא, 'ך ר א ת במעוט שיחה, במעוט שיהוק, ב נ במעוט תענוג,* במעוט שת "הלסוךין,' המכייר״את ל ב ק ב טובי, באמונא חכמים, ב ל אפלם, ב, ואינו מחזיק טובה ו ג והעושה מיג לדברי ל ל ח מקומו, והשמח ב

264 פרקי פרין עשי אבות. לעצמו, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, אוהב את הצדקות, אוהב את המיעןריים. אוהב את התוכחות, ומתרחק, ואינו ש״מחיבהוךאת נושא ו ד בתלמו ד, ולא מגיס לבו מן הכבות מעמי ו דו על האמחי ף זכות, ומעמי כ , ומכריעו ל בעול עם חברוב! שומע ומוסיף. אל ומשי , שו על השלום, ומתלשיב לבויבתלמודו, והלומד על מנת לעשות, המחכים את מד על מנת ללמד ו הל: ת ד מ ם אומרו, הא ל ש ב י ד ב , וד&כון את שמועתו,' והאומר ך רבו: ר מ א נ א יגאלה לעולם! ש ם אומרו, מבי ש י ב ר ב ל האומר ד כ. ז גדולה תורה, שהיא נותנת י מרךכ ך בשםי ל מ ותאמר אסתר ל: כיי חלים יחם אמר חלים לעשיה בעולם הזה ובעולם הביא, שנ, ך ר ש ת תהי ל אומר: רפאו ולכל'בשדיו מרפא, ו ' , למצאייהם', ואומר: עץ חיים היא למחזיקים בה, ותמכיה ת^ וישקוי לעצמו, ך רתי ךג לג 7 ענקים ו ' , : כי לדת חן הם לראשך מר או ו ' , מאשרמר: או ' ו , ך נ תמג ז ך ילדת חן, עטרת תפארת ש א ר מר: תתן ל או ום ך למי ר א " : מר או ו ך שנות חיים', ' כי בי לרבו למיך, "ויוסיפו לך למים וישנות ר אומר: כי א ד, ו ר וכבו ש בימינה,' בשמאולה' עי נעם. וכל נתיבותיה ה דרכ לאומר: ךךכי ' דולים! ושלום יוסיפו לך.: מר ן בן'יוחאי או ירכי'שמעו י שמעון בן יהודה משום' ב שלום.' ח ר הנוי, והכה, והעשר, והכבוד, והחכמה, והזקנה, והשיבה, והבנים,ת ב י : עיטרתי תפארתי ש ד ו ן א לצדיקים 'ונאה לעולם׳ שנ נאה 'ך צךקה תמצא, ויאומר: עיטךת זקנים״בני בנים,' ותפארת ך ך בת ב י ר זקנים ש הד : 'תפארתיבחוךים כחם,' ו מר או בנים אבותם, וך י לל צבאות ל כי מ ' ויאומר: וחפרה הלבנה' ובושה החמה,א ל ס נ מ ן ב ץ ע מ ש י ב ר י . נ ד ו ד זקניו כב ג נ "בהר ציון' *ובירושללם, }כלם' נתקימו ' 'חכמים לצדיקים, ו ישמנ ע מדות' ב : אלו ש מר אוך הוא בעולמו, ו ר ש ב ו י ובבניו.'יי חמשה קנלינים קנה הקד ב ר ב, ם ה ר ב : י תורה,' קנלן אחד. שמלם וארץ, קנלן אחד. א ואלו הןרה תו ' . ץ'אהד! ביתיהמקדש,'קניין אחד 'קנ' ' קנין אחד. ישראל,ו מאז. שמים ת דרכו, קדם מפעלי : יי קנני ראשי ב י ת כ מלן. ד

• : • : • •vr ז• ״ •T~ ן T I T T!•... • v l i v : T T י

י אבות. 265 ש ק ש ר פרקי פ

ם ד ר ה השמים כסאי והארץ ה מ : כה א ב י ת כ ארץ מןין, ך ו: מר או ואי זה מקום 'מנוחתי.' ו ' ר תבנו לי ש רגלי, איי זה בית א. קנעך ך יי, י כלם'בחכמיה עשית, מלאיההאךץי י מעשי ב ר ה מם לאל עליון. ד ב א ' ך ו ר יאמר: ב ת ו כ י ר ע ' ו ' אברהם מנין', ךכתיב:ך י ץ, מ ע קינה שמ:ם' וארץ. ישךאל־ימנין, ךכתיב:* עד יעביר '' המה, ר בארץ ש : לקדושים א מר או ר עם"זו קנית* ו ב ע ד : עך ת ב ש ' ל ן , ךביתיממכו ן י מנ ל חפצי בם. ביית המקדש' רי כ ואדיואומר: ויביאם אל גבול ' ך. די *י ננו ש אדני' כו ד ק מ פעלת יל, 'י יוסי בן קסמא: יפעם ב , •הר זה קנתה'ימינו. ייאאמר ר קדשוה ונתן לי שליום, ח , ופנע בי אדם א ך ר ד 'מהלך ב יתי אחת הי: ו ל , מאיזה מקום אתה, אמרתי 'שלום, אמר לי: רבי והחזרתי לונך רצו ' , : רבי י ל ר מ ל סופרים'אני* א ש ם ו י מ כ ח ל ר גדולה ש מעיף אלפים ךנריי זהב ל א * ך ר עמנו במקומנו, ואיני אתן ל ו ד ת שבות ומרגליות, אמרתי לוי: אם אתה נותן ליי יכל כסף ואבנים טור אלא*במיקום וזהב ואבנים •טובות ומרגליות שבעולם, איני ך: טוב ל א ר ש ך י ל ד מ ו די ד ר י תחלים על י פ ס ב ב תורה״ יוכן כתורתו ת פטי ע ש ב לי*תורת פיך, מאלפי'זהבי וכסף. ולא עוה* אלא' שאבנים ץ מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהבי ולא' א " ״ ם ד ל א ש: ר אמ ה שנ ב ל טובות* ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בר עליך, 'והקיציית' היא מ ש ת ' ך ב כ ש בהתהלכך תנחה אתך, בר מ ש ך ת ב כ ש בהתהלכך הנחה אתך, בעולם הזה. ב ' תשיחך.: לי מר או ו עליך','בקברי. והקיצותי היא השידוך, לעולם' הביא! 'ש א הקדו ר ב בכל מה* ש ם .;י צבאות. י א הכסף וליי הזהב נ*כל הנקרא : , שנאמר דו א לכבו ל א ' ו א ר ך הוא בעו*למו,"לא ב ו ר ב' ואומר • לנ למלך . ו ׳ כךאתייו לצךתיו אף'עשיתי בשמי ולכבודי

: עד 'לעלם ו ל5י חנניא בן ע_קשיא אומה רצה 'הקדוש ברוך הוא לזכות את: יי חפץ למען ר מ א נ ה ומצות, ש ר ו , לפיכך הרבה להם ת ל א ך ש :

$ןק1, י_1ןדיל תו־ךה* ןיאדיר:

2 הקוני עזבת 6 6

: א ש י ד א ק ב ל מ אתקינו סעוךתא ךמהימנותא שלימתא דוךותא ךר אנפץ, י ע א ח ת ך ו ע ם א י ה ז א אתקינו סעוךתא דמלכא,' ד: . ד י ך ־ ב א ך ע ס ל ץ ת א ' , יקךישץ ן ועתיקא קדישא, *וחקל תפוחין י 3 י י : א ןןאלין, מ ? ן, ן ר גןןלי ל כ ) ר י ג ן ן 1 ו י ׳בגי ד׳י?לא, 1יכהי9ין,'ל?1ח.זי ז

: ־ מ1*י&ין: ן 8נ$י5^יקיו?ןין;ל?זןקה(ל?)צחא) א ו האאז5ין׳ לן י י הון ה?א, במאי $3א, דגיה נ

: ו : <' !גבי יך׳ון סל9י ן בנלי9יי ליה, לג?זוא ל?ל ג ל ך עי ךיליי^ ךג ? צ בן לחךא, ?ר׳אי ןןנךא, iaq ןניךין ן

י גר9יןז קליהין:ו כ&ין: נ ן {נוךן3יהון ומזםרזן { י לו ה ךןג;א ; שי , ךכי ^א ח די םשייא, בהאי ^?ר י ע ז ר א ^ י ד א ך\ ר׳ק£1א, ?9גס9א, מ לית זןןפין: } י ן

: - ״ «»ץ: W > ת ליד» 5 כן ךיבו^י,Pq! חילי, ךלי

מזמור לדוד יי רועי וכו׳ (וזחלים כיג).^ךה: ךאו 9י ניאןזר מ#ה אכלהו היום, 5י עזבת סיום ל;י, כיום לא תם^אהו גל 3ן הוא גוןתן לכם כיום ה׳^ןזי לחם יו^יס, שבו איש ? , ת ן ש Qi JJ[ לכם הצא איש ?זשקדמו כיום השכיןני: !?׳?בתו העם כיום, וד$כיעי: על כן כרן וכו׳ 3חיץמ אלן

קודם אכילה אומריט זה•,ל המון , $1ד יןגקב אב ^ ת ן י ל_קזם ?1?נת סעודה שלישית '?ל ש ? ה!־ה אנב ו ת ן ש א ר ק ס ו שכ¥ים 4פש, כןכיתי {??יל ??ולחסות בוג זןזמג. ויתקנם ^דות ן ככח סגלת שליש ?עו 3 } ןכ׳אכיהיך גחלת !עקב אביך, גחלה בלי מןיךים. ז

»׳ ת ו>!ךשזת יפאקלות אסורות ן ויהי נוע0 ו ו ר ו ע ? י { נ ן מ א,לו, ית^ן ^ת ב סדר מוצאי ש

לדוד, $רוך»צורי המלמד ;ךי ל?ןרב, א??עותי למלחמה. חסדי ו&צודתי משגבי ומפלטי לי, מגני ובו חסיתי. הרידד עמי תחתי, יי, מה אדם ותדעהו. בן אנוש ותחשבהו. אדם להבלידמה, ימיו כצל

• • ; T T t T V | V — T T l T *־ ״ T" 1IV ״ ־: * — 1 T T T J

עובר. י;, הט שמיך ןתךד, גע בהרים ויעשנו. ברוק ברק ותפיצם, שלח חציך ותהמם. שלח ידך ממרום, פצני והצילני ממים רבים, מיד בני נבר. אשר פיהם דבר שוא, וימינם ימין שקר. אלהים, עיר הדש אשירה לך,

׳ • T TT1T T ״ , * '•*: • I T I • : T ־ ״ יIT V • V * V :

בנבל עשור אזמרה לך. הנותן תשועה למלכים, הפוצה את ךןדעבדו מחרב תגה. ?צני והצילני מ:ד בני נכר, אשר פיהם ךבר שיא, וימינם ימין שקר. אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם, בנותינו כזוית, מהטבות ת?נית היכל. ממןנו מלאים מפיקים מזן אל זן, צאננו מאליפות מרבבות ^חוצותינו. אלופינו ?ןס^לים, אין פרץ ואין יוצאת, ואין צוחה ברחיבתינו.

אשרי העם שככה לו[ אשרי העם שיי אלהיו.י ״ ־ * V; T־ : : V T T 1TIT V T T ־ : ״

למוצאי שבת ל6ג , מזמור לדוד. הבו לי; ?ני אלים, הבו לי; כבוד ולו. הבו לי; כבוד שמו, השתחוו י£י בהדרת קדש. קול » על המים אל הכבוד הרעים, יי על מים רבים. קול יי בכח, קול יי בהדר. קול יי שבר ארזים, ויישבר י; את אתי הלבנון. ,ררקיךם כמו עגל, לבנון ןשריון כמו בן ראמים, קול יי חוצב להבות אש. קול יי יחיל מדבר, יחיל יי מדבר קדעז.

* • I T ־ : * T T T ״ • ; T T ־ : T ־• ־*:־ ״ י : : I

קול יי יחולל אילות, ובהיכלו, כלו אמר כבוד. יי למבול ישב, ויעזב ייT: , ; ן ״ T T — T ־ : T ־. T •ז : י T ; ״ ר :

מלך לעולם. ל; עז לעמו לתן־ י; לברך את_עמו בשלום. למנצח בנגינות מזמורי שיר. אלהיט יחננו ויברכנו,

T : "1 • ו•• •V: T : • : • :• • ־ ־־ : ־••1 ־•

יאר פניו אתנו סלדה. לדעת בארץ דרכך, בכל גויםV ו ־ : •••11 .: ד I T T ד דדו ־ iv דו • T T ״ T

:שודעתך. יוךוןי עמיםאלהים, יוךוך עמים כלם I ,ישמחו וירננו לאמיכמ, כי תשפט עמים מישר, ולאמיבס בארץ • ־ : : \ • • : - י 1\ • ז זו:• ו

תנחם סלה. יוךוך עמים אלהים ״ יוךוך עמים כלם. ארץ נתנה יבולה, יברכנו אלהים אלהינו, יברכנו אלהיט,: • V : I " : T : T : T : T• V : I " : T : I" V

n. - . - - - _ The עךבית wilt be found after 'he שה״ית for week-days,

ויהי ו נעם אדני אלהינו ,עלינו ומעשיה ידינו כוננה עלינו ומעשיה ידינו י כוננהו:

;עזב בסתר עליון בצל שדי יהלונן: אמר ליהוד, מחסי ומצודתי אלהי אבטח״בו: כי הוא יצילך מפח ירוש מדבר הוות: באבדתו ו יםך לך ותחת־כנפיו

JTT ־1 ־ : | ן ד ז; | \ ! •J • ־ ו . ״ י

תחסה צנה וסהרה אמתו: לא תירא מפחד לילהT A T - j ־ : J I1 T ־ - J T ׳ I : wT A •

מחץ יעוף יומם: מדבר באפל .יהלך מקטב לשוד צהרים: יפל מצדך ו אלף ורבבה מימ;נך אליך לא לנש: רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה: כי­

I v - . •1 '1־ A ־ | J ן . ־ v 1 •

אתה להוה מזחסי,עליון שמת מעונך: לא־האנה אליך רעד־־, ונגע לא־לקדב באהלך: כי מלאכיו יצוה־לך

268 למוצאי שבת לשמרך בכל־ךךכיף: על־כפים .ישאונך פךתגףז באבן: על־שחל ופתן תדרך תךמס כפיר ותנין: כי תלך בי חשק ואפלטהו אשיגבהו כי־ידע שמי: .יקראני ו ואענהו עמו אצכי בצרה אחלצהו ואכבדהו: ארך;מיםהו ואראהו בישועתי: ארך;מים אשביעהו אקזבי

'ואראהו בישלתי: ואתה קדוש יושב

I T T ־ :

תהלות ישראל: וקדא ד/אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש| T | T I T - T v v» v T | T 1 T : * • 1

י צבאות מלא כל הארץ כבודו: ומקבלין דין מן דין. ואמרין קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכי;תד׳ קריע על ארעא עובד גבוךהה קדיש לןגלם ולעלמי זעלמיא וזי צבאות מללא כל ארעא זיו יקדה: וף!שאני דודו ואשמע אחרי קול ךעש גדול• כרוך כבוד יי ממקומו:יא די מש?חץ ונטלתני רודוא ושמעת בהדי קל זיע ם ואמדין• כדיך יקרא די יי מאוזר־ בית שכינתה: יל למלך לעלם הגד: יי מלםוזה קאם לעלם ולעלמי ?גלב׳:*: ליי אאץ אברהם לצחק וישראלי אבותינו. שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן ל^בם אליך: והוא דחום ינפד זעון ולא .ישחית והךכה.להשיב אפו ולא ,יעיר- ?ל חמתו: 9י אתד^אדני טוב'וסלח ורב ח$ד ל?ל קךאיך: צךקרזך צךק לעולם ותוךתך אמת: ף!תן אמת ליעקב דוסד לאברהם אשד נשבעה' לאברןינו מימי קדם: ברוך אתי יום־ יום _יעמס לנו האל לשבתנו סלה: יזי צבאות עמנו משנב לנו אלד.י יעקב סלה: יי צבאות אשדי אדם בוטח בך: יי הושיעה

r T ד ; I T ־ ו " T T ״ T ; יו ז יד

י 269 א צ ו מ »} ו ) אלהינו שבראנ א ו ה ) ך ו ר : ב ו ך :עננו ביום קראנ ל מ הרת אמת וחיי ו לץ התועים ונתן לנו תו לנ ו והבדי ד ו ב כ לו רתו וישים בלבנ ו בתו עולם נטע בתוכנו הוא יפתח לבנ

ו י ־ • ד ־ : T ו ״ • * ־ . T T ־־ ־1 *

ם ל ב ש ב ל ו ב לעבד נו ו אהבתו ויראתו ולעשות רצו־ ־ 7 : י; T : ־.־־ : : T . . • ד ד ־־ :

ך י ן מלפנ : יה/רצו ה ל ה ב ד ל ל לא נ ק ו י ר א ניגע ל למען לך בעולם הזה ר חמי ו מ ש נ יי אלהינו ואלדד אבותינו ש

••— T ~ T I I • • I • T ״ ״ •־ ״• •־ י • • t

י ימות ברכה לשנ נירש טובה ו ונזכה ונחלה ונראה ולא ד ו ו ב ך כ מר ו : למען י א ב ח ולחיי העולם ה המשיר יבטח ש בר א ך הג ו ר : ב ך ד ו לדם יל אלדד לעולם אד ו י עדי עד כי ביה יי צ : בטחו בי י והיה יי מבטחו כי

T T י .־ —. T ־־ ־־ . * T : T T ־ T ־

ך י ש ך א עזבת ד ך כי ל מ עולמים.* ויכטחוי 5ך יידמי שר: רה ולאדי ץ למען צךקו לגדיל תו פ לל: יל ח

.קדיש 15ו1_ק3ל

ח ב למוצאי ש מתפללין מעריב ושמונה עמדה של חול ואומרים ויהי נועם ואתה קד,י« ואח־כ אומרים ויח! לך:

ולתן לך האלדזים מטל השמים ומשמני הארץ, ורב י '•״ תן התירש: לעבתךעמים וישתחוו לך'לאמי£ הודן גביריניאחיך ולשתחוו לך בניי אמך, &רריך אתת ומברכיך ברוך: ואל שדי י יברך ^תך ויפרך וירבך, והלןת לקהל עמים: ולתן לך את ברבת אברהם לך ולזרעך י אתך, לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלילים לאברהם': אביךןיעץרךואתשךמיבךבך, ברכות שמלםזמעל, ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם: ברכת אביך גברו על"בדלת הורי, עד תאות גבעת עולם, תהיין, לר־אש יוסף י ולקדקד נזיר

270 למוצאי שבת אחיו: ואהבך וברכך והןבך, וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהךך שגר אלפיךועשתרת צאנך, עיל האדמה'אשיר נישבע'לא£תיך לתת"לך: ברוך תהיה מכל העמים, ל£ להלה בך עקר ועקרהמתימצ^לם ובבהמתך: והסיר יל ממךכל'חלי,וכלז הרעים אשר לדעת, לא ישימם בך', ונתנם בכל עוג איך: ה^לאך הגאל אתי מכל רע, יברך את הנערים,/3קרא'בהם ?ומי,'י ושם אביתי, אברהם ויצחק, וי.דגו לרב בקרב הארץ: יי אלהיכם הךןה אתכם, והנכם היום ככוכבי הישמלם לריב: יי אלהי אבותיהם, י'$ף עליכם ?כם, אלף פעמים, ויברך אתכם, כאשר דבר ללם:

בתך אוןה ב^זדה: ^רוןד אתה בבאך, ו^ריןי א^ה {צארןףו ך אתה בעיר, ו ו ר ; ך §ךי ?ט{ןז ופרי אךמהך ו&ךי ?המ0ך,^זגר ת : ב ך ן ו ך א ^ ך טנאך ו ו ר } , ך ג ! לצי לי אר?ך5$תהבך3ה באסקיך ובכל משלח ; ך 1 , נ א אל^יןז ועשתרות צ; אלהיך גרזן 'לך: :$תח ל; לך את אוצרו הטוב את י ו3ךכך,'בארץ, אשר "ל מעע1ה יךך, ןהלןןיוז נץם בביס, ה^מים לתת מהיי 8$ך$ז בעתו, ולברך את י ןא^ה לא מלוה: ?י י;' אלךןיך' 3!צך, כאשר ךלי לך, ןכ׳עיכ^ גוןם בכים,: #8ו,יף י.ק)ל«י ?יי ם רבים׳ וקך לא ימשלו . י ו ג ואו*ה לא תעביט׳ ומ׳גיל? ב ?{זוך, עם נושע כיי, מ?ן "עזרך, ואשר ןזךב גא;ו/ך, ו:כח׳טד א:^יף לך, ן8י<ח

על 5מוח,ימו תךו־ך: - מחיתי כעב פישעיך, וכעין חטאתיך, שויכה אלי כי גאלתיך: דנו עימים

• ן ן T I יד - • - • ו ־ ו י • x 1 ן . - • I T T v 1 ו ן T T • I ! ז < * T

vv כי מעיה יי, הריעו תחתיות ארץ, פצחו הרים רנה, יער וכל J T : ־ [ | * T י 1־ T|•T I • I V ־ ״ T T t T T •

בו, כי^אל יי יעקב, ובישראל יתפאר:• גאלנו יי-צבאות שמו, קדוצז יעזראל:, צד: !אכלתם ? ל ו ת עולבים, לא סביטו ןלא הכ״למו עד ע ע ו ^ {אל נו׳5זע 3;י ר (? : ג^ם להפויא, אכול ןל^וע, ןד״ולתם את #c יי אילהיכם אשר זגלד. ז' י; אלך־׳יכם' ואין י אנ ןלא .יגגשי ע$י לע1לם: ויךעתם, ?י בקרב ':שךאל א(י" וי {עזמחיה סןיאו ובשלום הובלון, 'ההךיפ והגבעות ם: ? ן עו עוד, ןלא ן.^שו עסי ?ו ?־(*;יכם ךגה״ ן5ל ן5?יי השךה :מחאו 5ף: הנה אל ישועתי אבטח," ולא ח ^ ין, ממעיני ה ןי, ןיהי לי לישועה: ו^זאבהם מים"בששו א!*חד, ?י עןי ןזמךת ; הל^יו^ה: זאסךתם כיום נזהוא, הורו ל;י ק1או ב^זמיו, הודיעו בעמים ?ןלייליתיו,ת עשה, .מעןעת זאת בכל הארץ: צהלי או : זפזת ן;, 5י ; ב שטו ; ש ; י ך,ן;ית, ?, ?י ;תלי בקךבך קדוש לשךאל: ןא5ר ביום התא, הגיה .אלןזינו ן ו ;ר$י, י#?ת ?י

, נלילה ן; שמוסדי בישועתו: ו , זד, קוינו י ו ב שי ו י ןך., קוןנו לו ו: והיה אמונת עתיף חסן ישועות י בית !עקיב, לכו ונלכה 3א1ר ן חכמת ודעת, ץךאת יי, היא אוצרו: ויהי דוד לקל דרכיו 8שכיל, נ;י עמו: $דה בשלום נפ־שי, מקרב לי, כי בל?ים 5<יו ענ׳וךי: ויאמר

למוצאי(1זבת 271 העם אל שאול, היונתן ימות, אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל, חלילה. סי יי אם יפל משערת ראשו ארצה, כי עם אלהים עשה הי! ם הזה, ולפדו העם את יונתן ולא מת: ופדול.י יי יישבון ובאו ציון בתה, ושמחת עולם על ר»שם, ששון ושמחה ישיגו׳ ונסו' יגון ואנחה:

T T ־ י־ T I • J | X' 1. I X J T ׳ X ־ T ־ » • I

הפכת מספדי למחול לי, פתחת שקי ותאזרני שמחה: ולא אבה יי אלהיף לשמע אל בלעם, רהפך יי אלהיף לך, את הקללה לברכה, 5ים יחךו, י קנ ז אהבף לי אלהיף: אז תשמח בתולה '?מחול, ובהרים ו

ןיהפכ^י אבלם לששון, ונחמתים ושמחתים מיג1;ם:: ו י ורפאתי בורא ניבשפתלם,שמם, שלום לרחוק ולקרוב, אמר;ש השלישים, לןז ךויד־ז ועמן? א ורוח לבשה* את עמשי ררך אלהיןי, שלום לף־ ושלום לעוזךףי, כיי עז בן לשי,' שלום, ז'לח> ואתה ואמרתם כה ז ' : ד ו ד ג ד ויתנם בראשי ה י ולקבלם דום: ין עז לעמו לתן,' לל ך שלו ר ל ש ל א ביתך שלום, ע שלום, ו

לברך את עמו בשלום * אמר רבי יוחנן: בכלימק^ם שאתה מוצא גךלתו של הקרוע ברוך היא, שם אתה מוצא ענותנותו, דבר זה כתוב בתורה, ושנוי בנביאים,

T ־־ : • I T ־ X * X X X • I י ״ • X ־ - X

ומשלש בכתובים:• J ־ T . 1

כתוב בתורה: כי יי •אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים, האל•• X ־ T 1 י M T » •־ T י * ־1- • I י T ״־ T

הגדול, הגבור והנורא, אשר ל*& ישא פנים ולא יהח שחד. וכתיב• I - ן • T - I ״T T • '1-V י - T ך

בתרה: עשה משפט יתום ואלמנה, ואהב גר לתת לו לחם והמלה.I X- 1 T T ! • *T I • • V|W V | T ־ - . . . v • .

^זנוי בנביאים, ךכתיב: כי כ־ה אמר ךם ונשיא, שכן עד, ולךוש שמו, מרום וקדוש אשכון, ואת דכא ושפל רוח, להחיות רוח שפלים ולהחיות

־ ־ ן ־ . T • : ״ י » " ־ . ־־ x : י ן — 1 : I j v I T : T

לב נדכאים. משלש בכתובים, ךכתיב: שירו לאלהים, זמרו שמו, םלו לרכב בערבות 'ביה שמו, ועלזו לפניו. וכתיב בתרה: אבי יתומים ודיןI — T . ״ «- י ו : • T ; * • x x י־ x1 T ו ו

אלמנות אלהים במעון קדשו. יהי יי אלהינו עמנו כאשר היה עםt T V *־ י J T • ן** v S T l • I | l T I i ־ • v : X , -

אבותינו, אל יעזבנו ואל לטשנו. ואתם הךבקים ביל אלד!יכם,חלים כלכס היום. כי נחם יי ציון נחם כל חרביתיה, וישם מדברה בעדן וערבתה

T T : \ I 1 ־ ן « I T T V | T - T |' I T T ־ ־ T l •1

בגן יי, ששון ושימחה למצא בה, תודה וקול זמרה: חזן יי part למען צדקו, יבדיל תורה ויאדיר:

• T *־ • • 1 - 1 1 •

יך ?י תא3י, אישךיןז שיר הםעלות, אשדי ;ל .ירא .;י, ההלך 3ךןכיו: לגיע כ> ןטוב 7\יי' ifi&S .?מזן-$ריח־?מ־?0י גיי/ך׳ מוך, ?ש?5י.זיתים, 5ביב

272 למוצאי שבת: י״ו יברכך י: מג-יון, וךאה בטוב ; י רא- ר י י לשלח^יך: הנר- לי בן יברך נ

ירושלים, כל ןמי חץך: וךאה ב^ים לבנןך, שלום על :שר»ל:The Reader says ןןןייע ית1ם ,עלינו ,הבדילה.

יסדר'קידוש לבנהם: הללוהו מי הללדה, הללו את יי מן השמים, הללוהו במרוש רירה, מ : הללוהו ש ו י ל מלאכיו! הללוהו יכל צבא כר ש : יהללוהו שמי השמלם, והמים א ר ו כבי א ל כו הללוהו כדם יעמי { : נבראו , כי י הוא צוה ו י ; : יהללו את שם' מעל השמים'

' :' ז לעד לעולם, דוק* נתן ולא לעבור' הרי{י מוכן ומזומן לקים המצוה לקדיש הלב^יה, ?ישם עזור קוךשא בריך הוא

ושכיגתד, על ירי ההוא ןןמיר ונעלם בשם כל ישראל:

ברור אתה י: אלהינו מלך לשלם׳ אשר במאמרו בלא שחקים, ובריח פיו כל צבאם, חק וזמן נחןילהם שליא ישנו את תפקידם, ששייםושימחים לעשות רצון קונים, פועל יאמת,ת וללבנח אמר, מ שפעלתו' א שתתחדש עטרת תפארת לעמוםי בטן; שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו.

י בחך'אתה ,ל׳ מהרש חדשים ן ־-־ברוך יוצרך, ברוך עשך, ברוך קונך,' ברוך בוראך:י מטם שאגי רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, י ׳ ״ ״ י ״ כך לא יוצלו כל אוי־בי לנגוע בי ?;רעה: ״תפל עליהם

סדר קידוש לבנה 273 אימתה ופחד בגדי זרועך לדמו כאבן:ג״פכאבן לךימו•

זרועך בגדיל ופחד אימתה עליהם ת£ל י: '״'דוד מליןי ישראלי חיי רק:ם:

ויאמר לחבירו ג״פ שלום עליכם:

וחבירו משיב ג׳יפ עליכם' שלום *.

י• סמן טוב ומזל טוב יהא"לנו ולכל ישראל, אמן: קול דודי הגה'זה בא,'מדלל'על ההרים'מקפץ על הנבעות. תמה דודי לצבי אולעפר'האללים, הנה זה' עומד אחר כתלנו, משגיח מן' חחלנת, מציץ

מן החרכים':ל ההרים, מאין יבא עזרי: עזרי מעם יי, ר למעלות, אשא עיני א י ?ז ע#ה שמלם וארץ: אל יוזן למי־טירגלף, אל ינום שמריף: הנה, ל** לנום ולא לישן,' שומר לשךאל: יל ׳שמולף, יל צלף על ידכפה, ולרח בלילה: יל ישמרף מגיל ךע, א ! למי3)ף: יומם הישמש ל

לשמר את נפשף: ץ לשמר צאתף ובואך, מעתה ועד עולם:: הללוהו בגבורותיו, הללוהו ו ז יע ע הללרה, הללו איל בי)ךש1, הללוהו בףר): הללוהו ר ו נ כ כריב גךלו: הללוהו בתכןע ישופר,' הללוהו בנבל ו, היללוהו בצלצלי ע מ ף ומחול, הללוהו במינים ועגב: הללוהו בצלצלי ש ת ב

: ה ר ל ל ל יה, ה ל ה ל הנשמה ת תרועה: כ

תנא דכי ריבי ישמעאל׳יאלמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בקרש דים. אמר אביי: הלכןי צריןי למימרא מעמר. מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על רודה. ויהי רצון מלפניך י יי' י אלדד

274 סדר קידוש לבנה ואלהי אבות: למליאת פגימת הלבנת ולא :דדה בה' שום מעוט, ויהי אור הלבנה' כאור ההמה, ובאור שבעת ימי בראשית כמו שהיתח קוךם מעוטה׳ שנאמד אתי שגי המארת הגדלים, ויתקום בגו מקרא שכתוב: ובקשו את י; אלהייהם ואת ךויד

מלכם אמן:ר: אליהים יחננו ויברכנו, יאר פניו אתנו סלה: למנצח בנגינת מזמור שי

T | V | T ״ IT" |T T T | ״ • • • I: T ־ 1־ ־ י ־ ־ 1 ״ * ־־ "

לדעת בארץ דרכך, בכל גויס ישועתך: יורוך עמים אלהים, יורוךV | T T • | * T ן I | I ־ •I | • V I | -|V|T ! • T • l

עמים כלם: ישמחו וירננו לאמים, כי תשפיט עמים מישר, ולאמים בארץ" T\T T י S I • • נ - • • * \ 1 ! ־ • I I " T \ ־־ ־

תנחם סלה: יורוך עמים אלהים, יורוך עמים כלם: ארץ נתנה יבולה,T • T I T • \T|V « ׳ \ • I ־ l • - I 1 ן |'T••.-

יברכנו אלהיס אלהינו: יברכנו אלהים, וייראו אותו כל אפסי ארץ:, v י T ! • 1 - ו ״• Tי• | ן j T 1 ״ י * י I " I T I4 J • V

עלינו לשבח

. ה ל ד ב ר ה ד ס הגה, אל ישועתי אבטח, ולא אפחד, פי עזי וזמרת יה יי, ויהי לי לישועה. ושאבתם מים בששון ממעיני הי,ישועה. ליי הישובה, על עמך ברכתך סלה. י״י צבאות עמנו, משגב לנו אלהי !עקיב קלה. יי צבאות, אשרי"אדם בטח בך. יי הושיעה, המליך !עננו ביום קןראנו. ליהודים היוןה אורה וישמחה, וששון וילןר, כן תהיה'לנו. כוס ישועות

אשא, ובשם יי אקרא:T i T I י ״ T

על היין סבךי מרנן ורבנן ורב1תי:

; ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, בודא פדי הגפן עלהבט:־־=ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, בורא מיני בשמים:

. . . . . . . . | " V: T: T T T I V |V ־ I T

י ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, בורא מאורי האש: * ! ל ?

פדר הבדלה 275 ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, המבדיל בין קדש לח1ל, בין אור לחשך, בין לשךאל לעמים, בין יום השביעי'לששת ימי המעשה.

ברוך אתה יי, המנדיל בין קדש לחול: המבדיל בין קדיש לחול, חטאתינו' הוא למחול, זרענו וכםפנו ןרבה כחול, וככו-כבים בלילה. יום פנה'כצל תמר,'אקרא לאל עלי גומר/ אמר שומר, אתא ביקרי וגם לילה. צדקתך 'כהר תבור, על חטאי

עבור תעבור, כיום אתמול כי ?עבר, ואשמורה בלילה. חלפה עונת. מנחתי; מי לתן מנוחתי, לגעתי באנחתי, אשחה בכל לילה. "קולי בל ינטל, פתח לי שער המנטל, שראשי נמלא טל, קוצותי רסיסי לילה. העתר נורא ואיום, אשוע תנה פךיום, בנשף בערב יום, באישון לילה. קראתיך לה הושיעני, ארח חלים תודיעני, מדלות תבצעני, מיום יועד לילה. טהר טנוף מעשי, פן יאמרו מכעיםי, אלה נא אלוה עשי, הנותן זמרות בלילה. נחנו בידך כחמר, סלח נא על קל וחמר, יום ליום

יביע אמר, ולילה ללילה. המבדיל

ת ב זמירות למיצאי ש במוצאי יום מנוחה, המצא לעמך רוחה, שלח תשבי לנאנחה, ונס יגוןI T T I T T V . . ־ • 1 . T T . I . ־ . • • J " T l T t

ואנחה: יאתה לך צורי, לקבץ עש מפזרי, מיד גוי אכזרי, אשר־ - • י T ־ . • • I T- T - f • I * י T ד T ־ • ־

כרה לי שוחה: עת דודים תעורר אל, למלט עם אשר שואל, ראות טובך בבוא גואל, לשיה פזורה נדחה: קרא ישע לעם נדבה, אל דגול

T ״ T T I ־ T ״ . T T • T V . * 11

מרבבה, יהי השבוע הבא, לישועה ולרוחה: בת ציון השכולה, אשר היאT T I- • 1 - 1 v - l T י . ״ T » T ־ ־ T־• I T T I״ |

היום געולה, מהרה תהיה בעולה, באם הבנים שמחה: מעינות אזי יזובון,.T ו I I ־ T *• * •י ־ • • . I T I" • T1 % T

ופדויי יי עוד ישובח, ומי ישע ישאבון, והצרה נשכחה: נחה עמך כאב רחמן, לצפצפו עם לא אלמן, דבר יל אשר נאמן, בהקימך הבטחה: ויךיךים פליטי חרץ, נגינתם .יפצחו במרץ, בלי צוחה-ובלי פרץ, אין ייצאת ואין צוחה: יהי ההדש הזה, כנבואת אבי חוזה, וישמע בבית זה,

. ~ * - ־ י י .׳ T ־ : ־!״ י • ־ | I T T . I ״ .

קול ששון וקול שמחה: חזק ימלא משאלותינו, אמיץ .יעשיה בקשתנו, והוא ישלח במעשה ידינו,־ ברכה והצלחה: במוצאי יום גילה, שמך נורא

• T. 1 T ״ •* T T T . ־ T T . ן " T « • ! . -• ־ - .

עלילה, שלח תשבי לעם מגלה, רוח ששון והנחה: קול צהלה ורנה,• ד I T T T י T T ־ : ־ T י ן י ־ . • T ־ I • T • 1 » 1־

שיפתינו אז תרננה, אנא יי הושיעה נא, אנא יי הצליחה נא:T X • ־ T T | T T X ן T E T J T T | • ־ • T 1 ן•• T .

ת ותבשיל חם. (ב) ויסדר שלחנו יפה בפריסת _מפח (א) מי שאפשר ל1 יקיים סעודת מלוה מלכת מ אע״ם שאין צריך אלא כזית. (ג) ואס א׳ א לו לאכול פת יקיים סעודה זו בפירות:

אתקינו סעוךתא ךמהימנותא, אתקינו סעוךתא, דא היא סעודתא ךביעאה, ידיד

276 םדר מלוה מלכה 9לפא משיחא, דאברוזם יצחק ויעקב אתין לסעדא בןזדיה, לשם לחוד קוךשא

בריך הוא ושכינתיה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם פל י&ךאל: גיםךוד מלך י?$ךאל חי .וק;ם. סימן ט1ב ומזל ט1ב יהיה לנו ולכל ישראל א?ן:

י ירא היא סעודתא'דךוד מלכא:'לת $ולב. סדר נטי

להי ךצו׳ן מלפניך יי אלד,י ואלהי אבותי, בפרי עץ ןזןר יכפ1ת תמרים וענף עץ עבות וערבי ןחל, אותיות שמך המיאד,תקרב אחד אל אדןד והיו לאחדים ב ׳;וי, ולידע איך שמף נקךא עלי וליראו מגשת אלי, ובנענועי אותם תשפיע ישפע ברכות ?ןדעת עליו־ן לנוה אפרייון למכון בית אלהינו, ותהא לשוביה לפניף מצות ארבעה מינים אלו, כאלו קימתיה בכל פרטותיה ושרשיהיךתרי״ג מצות התלוים בה, יפי כונתי

• T T . ־ • T י • ־ I T | T ־ • T J T ן T T . T [־ 1־ ־

ללחךא שמא דקו־דשא בריך הוא ושכינתה בךחילו וךחימו ללחד שם י״ה בו״ה בלחודא שלים בשם כל לשראל אמן. ברוך יי לעולם אמן ךאמן:

ו במצותיו, וצונו ר מדשנ ש ך העולם, א ל ך אתה יי,אלד,ינו מ ו ר ב|» * | • V1 :T T T I V [V l : ־T I • : | V: T ״ : T ־ I ־י

: ב ל ו על נטילת ל לולב

ך העולם, שהחינו ומימנו והגיענו ל ך אתה יי, אלהינו מ ו ר בIT • • | |T t l * I |TV : V V T T I V |V |•• Vt T : T - I T

לזמן הזה:

סדר הלל

ר מדשנו במצותיו, ש ך העולם, א ל ך אתה יי, אלהינו- מ ו ר בT I י : | • V ־־T : 1 : T T IviV l " V! T : T ־ I T

וצמו לקרוא את הליללז הללויה,' הללו עבדי ״ יי הללו את שם יי: להי #ם יי י מברך, מעתה ועד עולם: ממזרח שמש עד מבואו, מהלל #ם*יי:' ךם על בל גוים יי י על השמים כבודו: מי כ;י אללרנו, המגביהי לשבת: המשפילי'לראות בשמלם ובארץ: מקימי

פדר הלל /27 מעפר ךל, מאשפת :דים אביון: חזןלהו^יבי עם נדיבים,1 עם נךיבי עמו: מולדבי עקרת הבלת, אם

'הבנים שמחה, הללולה:•: הל״תה להודה ז ע עקב מעם ל בצאת לשךאל ממצרים, בית :סב י . ן ד ר : הלם ראה דנם! הי ו תי , לשךאל ממשלו לקדשוף הלם : מה ל ן א 7 גבעות כבני צ ו כאילים, : *ההרים רקד ר לאחו'גבעות ו כאילים, ר: ההרים תרקד כי תנוס, הלךךן תסב לאחו: עקב י אלוה ; נ מלפ ' ' , ץ ן חולי אר ו ד א ' י נ פ ל מ ! m ' : ן א כבני צ

ם: ר אגם מים, חלמיש למעינו מי ההפכי הצו

לא ליו יל, לא לנו, כי ל־שמף תן כבוד, על חםךף על אמתך: למה יאמרו הגולם, איה נא אלהיהם: ואלהינו ב־שמלם, כיל אשר חפץ עשה: עצביהם כסף וזהב, מעשה ידי אדם:'פה להם' ולא ידברו, עינלם להם ולא לראו: אזנים להם ולאיישמעו, אף להם ולא יריזזון: ידיהם ולא ימישון, רגליהם ולא יהלכו, לא יהגו בגרונם: וימוהם להיו ע־שיהם, בל אשר בוטח בהם: !״ז ישראל בטח ניי, עזרם ומגנם הוא: 3ית אהרן בטחו '3ץ, עזרם ומגנם הוא: יראי לי, 3טחו 3;י,. ץןרם

ומגנם הוא:: ן ן את בית אהר ר ב ן את בית לשךאל, ל ר ב , ל ן » זכרנו לברם: יסף לי עליכם, י, הקטנים עם הגדלי ; י ' לרא ' ן *לבר ' : ץ ר א ו עליכם *ועל בניכם:* ברוכים אתם ל;י, עשה שמים ': חזן לא המתים להללו ם ד השמים שמלם . ללי, והארץ נתןילבני אך יה! מעתה ועד עולם הללויה: ר ב ורדי דומה: ואנחנו נ יה! ולא כלי י

אהברוי כי לשמע יי; את קולי תחנוני: כי הטה אזנו לי, וכלמי אקרא: אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני, צרה ולגון: מנון ,;י ןצדיק, אמצא: ובשם יל אקךא, אנה״ע מלטה נפשי ואלהינו מרחם: ישמר פתאלק יי, דלותי ולי להושיע: ׳שובי גפשי למנוחיהי, כי יי גמל עליכי: כי חלצת נפשי ממות, את עיני מן דמעה, את

X • T|.• •• i f * X I * I . ן - • •.X r - T X |*

רגלי מדחי: אתהלך לפני יל בארצות החלים. תיו האמנו!, כי אדברי עניסי מאד: $ןי אמךתי בחפך, ?ל האדםיכזב: ^

278 סדר הלל

ל תגמולוהי עלי: כוס ישועות אשא, ובשם ב ליל, כ מה אשי: י לקר ל עמו כ ' אשלם, ננךה נא ל י י ל ' י ר ד : נ א ר ק ץ א' אנה ;יי כי 1 אני עבךף, אני : ו י ד בעיניי* יל, י המיתה' לחסי: לף^אזבח זבח תודה', ובשם עבדף־ בן אמתןי, פתחת למוסרי: ו מ נגדה י נא לכל ע !־״ז נדרי י ללי אשלם, " לל"אקרא:'*'

ת בית לל *בתוככי לרושללם, הללויה: ו ר צ ח ב * ' * קי-חיהללו את לל י כל גוים, שבחוהו כל האמים: כי *בר עלינו חקזד־ו, וא?!ת לל י לעולם, הללולה נ

״״ק הודו ל;י כי טוב, בי לעולם חפרו: חי״ק יאמר נא:שךאל׳ כי לעולם חסדו: חי׳־קיאמתינא בית אהלן, כי לעולם חסרו: חייק יאמרו נא ייראי יי, בי לעולם חסרו:

ב לה : לל לי לא אירא', מה ח ר מ מן המצר קראתי ילה, ענני ב: טוב לחסות לעשה לי אדם ן לל לי בעזרי,*ואני אראה בשנאים: טוב לחסות ב;י, מבטה בנדיבים": כל 'מבטח *באד , פלילי גולם סבבוני, בשם לי כי א^ילם: סבוני נם סבבוני בשם זש קוצים*'בשם' יל כי א ם דעכו כ ךי כי אמילם: סכיני כךבו אמילם: דהה דחיתני' לנפיל, ויל' עודני: עזי וזמרתילה, ויהי לי'צדיקים, למיין לל עשה'חלל: לישועה:*קול רנה וישועהבאהלי: לא אמות כי אהיה, ואספר ל ןמין *יל רוממה, למין לל עשה* חי מעשיילה: לפר לפתי לת ולמית לא בתכני: פתחו לי שעריי צדק,: חץאיוךף־ ו אבא בם אודה יהי: זה השער ליי,' צדיקים לבאו בש א ר כי עניתני, ותהי לי לישועה: 'אייר אבן מאסו הבונים, ודתה ל פנה:אק מאת יל היתד. זאת, היא נפלאת בעינינו: ט»תזה היום

יעשר,7 לל, ננילה ונשתהה בוי: ™ י" חי״ק אנא יי הושיעה נא: חייק אנא ;י הושיעה נא: י * י

חי״ק אנא יי הצליחה נא: חי׳ק אנא וי הצליחה נא:לנו, הבא'בשס' יי,ז ברכנוכם מבית יי: נייואיל יי ויארז ברוךז

םדל הלל 279י אלי אתה וא1דך, אלמי ג בעבתים, עד .קרנות הבזבוז: א אסרו• ח

י י ו ליי כי טוב, כי לעולם חסדו: הי ד ו ה . י י ארוממך: א להילוך יי אלהיני על כל מעשיך, נןזםידיף צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית, וירוממו, ולעריצוי, ו ר א פ י , ו ו בח ז י ו לשךאל, ברנה י1דו ויברכו, , ולקדישו ולמליכי את שמף מלכנו. חזן כי לך טוב להודות, ולשמך נאה לזמר, פי

מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה ין, מלך מהלל בתשבחות: קהל א»ן בריח ויום טוב וחול המועד אומר החזן קדיש שלם עפ תתקבל, ובחנוכה הצי קדיש •

יש נוהגין לומר בריח אתר הלל פסוק זה:י ברך את אברהם בכל: ואברהם זקן בא בימיכם, ד

ויאמי זבדי״ה לשמרני ויחלני כן ןהי ךצ1ן מ״לפניף אלהיס חלים ומלך עולם אשר בלדף נפש פל חי, אמן: בל זה יאמר ג״פ

ש ד ו ש ח א ר מוסף ל פי שם יי אקרא, הבו גו־ל לאלהיני: אדני שפתי תפתח, וסי לגיד תהלחך:

ברוך אדןה לי, אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם, אלהי לצחק, ואלהי ?עקיב. האל הגדול, הגבור והנורא, אל עליון, גומל חםךים טובים, וקונה הכל, וזוכר מסדי אבות,ומ3יא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה:ך אתה לל, מגן אברהם: קהלאטן ו ר ך עוזה ומושיע ומגן. ב ל מ

ע: שי ר לעולם*אדני* מחיה*מתים אתה רב*להו "אתה גבו ' ­ ו - •י • : T - T — T ־ : •

בחורף משיב הרוח ומוריד הגשם: ?כלכל סי\ם בחסד, פלחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים, ורופא חולים, ומסיר אסורים, ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך

בעל גבורות, ומי ך1מה לך, מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה: ונאמן אתה להחיות מתים.ברוך אתה יי, מחיה המתים*): קהל אפן

I T V ־ T : ־ •״ • T | ־ T: T : ־ V ־ ״ • : V :

אןןה .,קדוש ושמך ,קדוש, וקדושים בכל יום יהללוך סלה. ברוך אןזה יי, האל הקדוש: קהי אמן

בחזרת השיץ אומרים כאן קדושה :_

•}־נקדש את שמך בעולם, כשם שמקדישים אותו בשמי מרום, ככתוב על יד נביאך, וקרא זה אל זה ואמר: קי״ח יןדוש קדוש קדוש, יי צבאות״ ברוך כבוד י מלא כל הארץ כבודו: חץ לעמתם בתך יאמת: ק יי ממקומו: חיו ובדברי קךישך כתוב לאמר: קי•!׳ למלך יי לעולם

אלהלך" ציון לדר ודר הללרה : אתה קדוש w׳ חץ לד1ר וד1ר נגיד גךלןו, ולנצח נצחים קךשתך נקדיש, ושבחך אלהינו מפינו לא למוש לעולם

וצד, כי אל מלך גד1ל וזקד1ש אתה. ברוך אתה יי, האל הקדוש.

280 מוםף לראש חודש ראשי חדשים לעמןז נתת, זמן כפרה לכל תולדותם. בהיותם מקריבים 0;לןז''זבךןייךצון וצעירי חטאת לכפר בעדם, זבחן לבלם לחיו, ותשועת נפשם מיד שונא. מזבח חדשי בציון תכץ, 'ועולרז ראש חדש נעלה עליו, ''ושעירי עדם נעשד*. ברצון, ובעבודת בית המקדש'נשמח בלנו, ובשירי דוד עיבךןז הנשמעים בעירןז׳' האמורים"ל^ני מזבחןז' אהבות עולם' תביא להם, 'וברירת אבורז לבנים תזכור. והביאנו'לציון עיךןז במה, ולירושלים בית מקך&זןז בשמחת עולם, ושם נעשה לפניןז את רךבנות חובותינו, תמירים כםדךם,'ומוםפ־ם כהלכתם. ואת מועף יום ראש החדש הזה! נעשה ונקריב לפניןזיבאהבה, כמצות רצונןז, כמו שכתבת עלינו בתורתזז,' על ידיימשה עברןז, מפי

I ו••• • - v ־ :•־ | I V T : I " T T ; 1־ T v :

כבודד, באמיר:T T | | V :

ר שנים, ואיל ר כם תקריבו עלה ליי, פרים בני ב ובראשי חדשי־ ו R ; I• : ־ T T ״ : • I • !T T - T : ־ V •• s T ״ T :

מס: אהד, כבשים בני שנה שבעה, תמי• J * T : T V : ־•*• T T : T

ומנחתם ונסכיהם כמדבר, שלשה עשרנים לפר, ושני עשרינים לאיל,י * T T • F * ( י . ״ T ־ - • • I TT1 T T : I • V . "

ועשרון לכבש, ו_יין כנןזכו, וקזעיר לכפר, ושני המילים כהלכתם:

ש הזה, לטובה ד ח ש עלינו את ה ד אלהינו ואלהי אבותינו, חן ולשמחה, לישועה' ולנחמה לפרנסה ה לששו כ ר ב ל ו

T T : ־ : T T V : T י T J • J I T : T T : ״ :

ם, למהילת חטא ולסליחת עוץ, לשלו ם ו י ה לחי ל כ ל כ ל ו. כי בעמך לשראל (בשנלז המימי «־ י״ח ניסן" ולכפךרת פשע)ך ו ל האמות, וחקי ראשי חדשים להם 'מבעת. בר כ בחרת מ

: |T I T V T *TT* T T ; *׳ T I ־ ״ : ||- T\ r T * T

מוסף לראש חודש 281ibN ם • ק:י־י י ש ך י ח ש א ר ש לשיךאל ו ד ק ו לזי, מ אתד־

ך$ה « אלהינו בעמך לשראל ובתפלת•, והשב ארת ןןןבודה לדיירי 1ייתך,ואישי לשךאל והפלתם, גאה?ר־» הקבל ^ךצון,

וןוהי לרצון תמיד עבודת .ישראל ע#ך:ה יי, המחזיר ת א ' ך ו ר ותחזינה עינינו,'בשובך לציון ברחמים'.* ב

T ו ־ • : T־־־ ;-T • ־• - : •• T v v j v" |: : I • • I :

: קהל אטן ן ו שכינתו לצי

ן י א י ו ה ה ת א ו לך, ש חנ מודיבם אנ י - ׳ ; ־ ^ ^ מיךים $נחני לך שאתה היא, מי י T אלהינו, ואלהי אבותינו. אלהי •״ ״י ״ ״ י ״, יוצרי׳בראשי״, י נ סר י י , ועד, צור חלינו מגן לשענו, אתה כל בשיא לדור ודור, נולדה לך ונספר בךכית וגיאות, לשמך הגד1ל ו ה, ו תהלתך, על חללנו המסורים בלדך ועל j ו,_.זקד1ש, יעל שהחלייתנו ובמתנ {שמ1תינו הפקודית לך, ועל נקיף. כן תחינו ותקימנו, ותאסוףגליותנמף ׳ לחצרות זקדשך, לשמור . חלןיך, י ן - ן ו א ל פ י עמנו, ^על נ ' • ו ־שבכל י י וטובותיך ־שבכל ^ ־ — ףלעש1ת ,רצונך, ולעבדך בלבבך ברו / ן ־ ׳ שלם, על שאנחנו מודים ל | T 1 T T T •• ׳ • • ׳ • ־ . ׳״ 1 ן •

הטוב, כי לא כלו רחמיך, והמרחם׳ ״ ־ אל־׳ההודא1ת: י כי לא תמו חםךיך, מעולם קוינו לך: [

בחנוכת אומרים כאן על מסים :

: ד ע לם ו ד לעו י מ ו ת נ ב ל יתרומם שמ!ד מ ך ו ר ב ת ם י ל על ב ו בחנוכה אומדים זה:

, ועל הגבורות, ועל התשועות, ועל ק ר פ על חנפים, ועל הה: המלחמות, שעשיית לאבותינו, בימים'ההם,־ בזמן הז

V - * - : * ״ T ״ T ־ :־ ״) ־ T ן• T v T : • ־

ן ו ת י ו כ ל ה מ ד מ ע ש נאי ובניו, כ ל חשמו ן יוחנן כהן גדו , ב מי מתתיהו י בITT • ־ T : T v . T T • T I 1 ־T I " I t T i v |T ׳ - - •

, ך נ ו צ רם מחקי ר להעבי , ו ך ת ר ו חם ת , להשכי ל א ר ש ך י מ ל ע הרשעה, עת דינים, ת א נ בם, ד י ת ר ת א ב ת צרתם, ר ע ת להם ב ד מ ך הרבים, ע ואתה ברחמי

X • V X ן X X. X • ־ן V T י T ־ T T •• 1־ T X ־ | « • ־t ־ X 1 ־

ד מעטים," וטמאים י ם ב י ב ר ם, ו ד חלשי י רים ב ת גבו ר ם ת את נקמתם, מ מ נ ק• י - . • ־ : • T ־ ־ . • • T I J ־ T T T י I • V T ׳ | ־ X

ת י ש ך ע ל , ו ך ת ר ו ד עוםקי ת : ד צדיקים, וזדים ב : ם ב רשעי ד טהורים, ו : בעה גדולה, ופרק? ת תשו י ש , ע ל א י ש ך י מ ע ל , ו למך ש בעו ו קד ל ו דו ם ג ש

• T|T T T 1 .Hi ״ T : ״ l - I T ! T י T T 11 י

ת ת היכי״ך, וטהרו א , ופנו א תך ר בי י ב ד , ל ך י נ ך באו ב כהיום הזה, ואחר כמי חנכה נת י , וקבעו שמו ך ש ד ת ק ו ר צ ח ת ב ו ר , והדליקו נ ך ש ד ק מ

T .־• • י I : ־ ו I T I 11 . ן J ״ T 1-1 י • : • : •|Y T< ו -

: י»ל ״ים ובו׳ ל ו ד ג ך ה מ ש ל ל ל־*י ת ו דו , להו אלו

282 מוםף לראש חודש וכל הסלים יוךוף קלה, ויהללו את שמך באמת, האל ישועתנו ועזרתנו

סלה. ^רוך או1ה יי. הטוב שמך ולך נאה להודות: קהי א«ז י״ח אלהינו ואלהי אבותינו, ברכנו בברכה המשלשת בתודה, הכתובה על

T . ־־ T ־ v ן / T 1 י T T S ־ | " I י T ־ •*| י J "־ ** י " M

לדי משה עבדך, האמורה מש• אהרן ובניו, כהנים, עם כןדושןד, כאמור: יברכך יי וישמרך: יאר יי פניו אליך ויחנך: ישא יי פניו אליך, וישם

T l I j v T T T : T * T l |V \ • I |V T T TI« • ״ ' * : • I T l I . w T IT I I

לך שלום: שים שלום טובה וברכה, חן וחסד ורחמים, עלינו ופל כל ישראל

ן 1־ T : • T ״• " I"1 ן ' *T • * J T 1 ״ T T 1 T T •

עמך, ברכנו אבינו כלנו כאחד באור פניך״ כי באור פניך נתתו י י J ד | V T 1 • ' ! • י r v . Ir \ 1 י י ' ן • I ״ T I j v -

לנו יי אליהינו, תורת חיים ואהבת חסד, וצדקה וברבה ורחמים וחיים־ • ו ״ ״ T *־־ י T I י T T I י • ! • ; ־ ' • W >*| - ־ I | T

ושלום, וטוב בעיניך לברד את עמך ישראל בכל עת ובכל שעהT T T I ״• T I T I • I . ־ I " T l I ״ / ן T 1 1 1

בשלומך: ברוך אתה לל, המברך את עמו ישיךאל בשלום: ?חל אמן

?היו לךצון אמרי פי, והגיון לבי לסניף, יי צורי וגואלי: אלהי, נצור לשוני מרע, ועזפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדוס, ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך, ובמצותיך תרדוף

• T1(1. • 1 V | 1 • • 1 : ־־ . V • • 1 - 1 ־ T Tי *

נפשי, וכל החושבים עלי רעה, מהרה הפר עצתם וקלקלT T1 - I•• I I ר־ *• T T . T T ־ T ־ - *־ . ־

מחשבתם. עשה למען שמך, עשה למען למינך, עשה למען קךשתך, עשה למען תורתך. למען.לחלצון לךיךיך, הושיעה למינך וענני. להיו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניך, יי צורי וגואלי. עשה שלום במרומיו, הוא

T ו • T * • ־ T » י • < • : v ״ T I • • I ן י «

יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל, ואמרו אמן:I T I • * T I • T ־ I I " T T ־ יי י "

להי רצ1ן מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו, שלבנה בית המקדש במהרה בלמיני, ותן חלקנו בתורתך• ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים .קךמוניות. וערבה ללי מנחת יהודה וירושלים, כימי עולם וכשנים .קדמוניות: קי«, עייני, קיי,ברכינ6*י

ש רגלים ל ש דוש ל קיWhen the festival occurs on Sabbath begin here:

ולהי ערב נלהי בקיר: יום הששי, ויכלו השמלם והאולם ןבל צבאם: ויכל אל־הים ביום השב/עי, מלאכתו אשר עשה, וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה:

T T V ־־ •־ . ••I* T - ־ • T T ־ • ־< . ־ .

ןיבךך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו, אישר ברא אלהים לעשות;

ד t זז י - t « י

קידוש לשלש רגלים 283When the festival occurs on week-days, begin here:

: על היין סבךי מרנן ורבנן ורבות,

: ן פ י הג רא פר ך העולם, בו ל ך אתה ;י, אלהינו מ ו ר בר בהרי בנו מכל עם ש ך העולם, א ל ה יי, אלהינו מ ת א ז ך ו ר בן /וקדשנו 'במצותי!/ ותתל לנו לל ורוממנו מכל לשו אלהינו' באהבה ז (לשבת שבתותי למנוחה' 6 *מועךים' לשמחה״ן את יום (לשבת השבת 'הזה ואת יום) .חגים וזמנים' לששו

לפסח £ לשבועות ל לסוכות J לשמ-ע ולשית

חג השבועות הןה, | חג הסבות הזה, | שמיני עצרת החג הזה, סג המצות הזה,׳ ץמן מתן תורתנו ^ זמן שמחתנו \ זמן שמחחנו ץמן חרותנו

ש זכר ליציאת מצרלם. כי בנו בחרת ד (לשבת ?אזזבה) מקרא ק

ת ?אהבה ב ש ל ) ך ש ך ל העמים, (ל'ש=ת ושבת) ומועדי ק כ ת מ ש ך ואותנו קש ד ק ך י אתה ;י, מ ו ר ן הנחלתנו: ב בששו ולרצון) בשמחה }

שראל והזמנים: (לשבחי השבת ו) י בליל אי דסוכות אומדים ברכת לישב בסוכה קורס שהחיינו ובשני ימים אחרונים של פסח א״א שהחיינו:

ברוך אח;ה יי, אלהינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה:י אלהינו" מלך העולם׳ אשר קדשנו ב:מ?$1יו ן?וני ' , י י ?רוך או*ה '

לישב בסכה: כשחל יום טוב במוגאי שנת אומרים זה קודם שהחיינו :

ברוך אתה ״ אליהינו מלך העולם, בורא מאורי ייאש: ?רוך אתה יי, אליהינו מלך העולם, המבדיל 3ין קדש לחול, בין אור לחשך, בין לשראל'לעמים,"בין יום השביעי לששת למי המעשה. בין קךשת שבת לקךשת יום טוב המללת, ואת יום השביעי מששתך רו ל8י המעשה קדשת, 'הבדלו; וקדשת את עמך לשךאל בקן^תך. ן

אתה י;, המבדיל בין קדש לקךש: שחתיינית למוסף ולמנחה ת לשחרי ת שלש רגלים לערבי ל פ ת

למוסף ולמנחה ?י שם יי איןדא, הבו גלל לאלןזינו:ופי נגיד תהלתף: ןח, אדני שפתי תפו

?רוך אתה לד/אלהינו ואלהי אבותינו׳ אלןןיי אלדהם׳ אלמי לצחק״ גאל^י:עקב. האל הגדול, הגבור והנורא'/ אל ??יון׳ גומל ססדים טובים. וקונה ואיל׳ וזוכר חסדי אבות׳ ומביא גואל לבגי' בניהם למען שמו באזזןהי

: יי ך אתה'לי, מגן אברהם' ו ר , עו!ר, ומו'ש:ע ומגן. ב : ״ מלך

. ע י ש ו ה ל ' ב ר לעולם י אדני, מדדה מתים אתה ר גבו אתהי;ןג פסוז rt מנחה ז$נט סען משיב הרות. ן עםיגי זמרת גו מוםף ביז דעם ער׳זטען 0 •י

ף משיב הרוח ומוריד הגשם: י ו ח נ

84ג תפלת שלש רגלים ק!כל3ל חלים בחסד, מסיה מתים ברוןבןים רבים, סומך נופלים, ורופא חולים, ומתיר אסורים, ומקים אמונתו לי־עןגי עפר. מי ?מוך

בעל גבורות, ומי דומה לך, מלך ממית״ומחיה ומצמיח ישועה: ונאמן אתה להחיות'מתים.ברוך אתה יי, מחיה המתים: קהל אט!

. . . - V - : T : T ־־ | T . ־ :־ ־״ ־ : T - I T V : v:

.!On the Intermediate Day בחזרת הש-ץ אומרים לאן קדושה ;

נקדש את שמף בעולם, בשםם אותו י ש י ד ק מ ש בשמי מרום, ככתובד נביאך, וכןרא על : זה אל זה ואמר: •לקידוש פןדושכןדוש » צבאות, מלא בל

לעמתם'בתך יאמרו: בתך כבודי ״ ממקומו: •״1״•״ובךברי קדישך כתוב לאמר:

T \1 : I T

־*־00.ימלך.;י לעלם אלהיך ציון לדר ודיר״

הללויה: לדור ודור וכו׳

On Festival! and Hosbana-Rabbah.

° נעריצך ןנקךישך כסוד שיח .»!<»** «״ &ך§י כןדש המנןךישים שמך בקרש, ככתוב 2ל T נביאך וקרא זה אל זה ואמר: * *•*< כןדוש _קדויש כןדוש יי צבאות מלא $ל הארץ כבודו.׳ •״1״** כבודו מלא עולם, משרתיו שואלים זה לזה איה מקום כבודו,

" : י : V ־ T V • ־: T / T :

לעמתם בתך יאמרו: •״1י*•11* •״» בתך כבוד ;י ממקומו: •״1״118'ממקומו הוא יפן ברחמ0םובקר בכל יום ויחון.עם המיחךים שמו עךב ז

תמיד פעמים באהבה שמע אומרים:־ ־1• : ־ ;- T : ־ : - • T

o שמע ישראל, יי אלהינו, יי אחד: «־ .*B«d«. T V T : V . T" ן R: T • ״ : • - :

•׳׳,*•* הוא אלהינו הוא אבינו, הוא מלכנו, הוא :V •־| T •ן ־ : •'«

מושיענו, והוא.ישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי להיותי לכם לאלהים,' אני יי אלהיבם:

vv: T• ״ T/ V • •י • • ; T

0 אדיר אדירנו, יי אדנינו, מה אדיר שמך בכל הארץ. 0 • * י

I Y I T T T : I .־ ־ • ־ T I T :־ " - • . ־ • ••| :

והיה יי למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה, יי אחד ושמו אחד;T V T : V1 T V /• ־ I V l T t T r~ JviV: T : T T j־

•״1״־11 ובדברי כןךשף כתוב לאמיר: •״«<«•** לכןלךיי לעולם אלהיך ציון לדר ודיר, הללו;ה:

* לדור ודור נגיד גךלף, ולנצח נצחים קךשתך נקדיש, י ״ ! ״ .

ושבחך אלהינו מפינו לא• ימוש לעולם'ועד, כי אל מלך גדול וקדושI T : T I vr•• •• • v T T *: T v: |־; : • :

אתה, בתך אתה'ן; האל הפןדוש: אתה/קדוש ושמך,קרוש, וקדושים ב?ל יום יהללוך סלה. ברוך א$ה

v» י, האל הקדוש: קהל י ורוממתנו מכל הלשונות! 'יקירתנו במצותיך, אתה בחרתנו טבל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו,

תפלת שלש תלים 285 וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש

עלינו'1קראת:T | T | T ן T ״

כשחל יום טוב במוצאי שבת אומדים זה:

ותודיענו יי אלהינו את משפטי צדקןך, ותלמדני לעש1ר־1 חקי רצונך. ותתן לנו יי אלהינו, משפטים ישרים ותורות אמת, חקים ומצות טובים, ותנחילנו זמני ששון ומועדי קדש וחגי נדבה, ותוךישנו קדשת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל, ותבדל יי אלהינו בין קדיש לחול, בין אור לחשך, בין לשךאלליעמים, בין יום השביעי לשישית ימי המעשה. בין קידשת ~שבת לקדישת יום טוב הבדלת, ואת יום ה^5י?י מיששת למי המעשה קךשת. הבדלת וקדשת את עמך

לשךאל בקדשתך: ותתן לנו י; אל1ןיני י י י באהבה (י^״ שבתורת למנויוה T» מועךם לשמחת חגים וזמנים

ין (לשבי׳'הישבר־ז הןדת ןארת יובמ) ל^שון ^-־j ץ יפסח < לשביעות •׳ לסוכות < לשמ־ע ילשית

חג המצות הזה, סג השבעות הזה, ן חג הסכות הזה, שמיני עצרת החג הזה, זמן חרותנו <זמן מתןתורתנו^ זמן שמחתנו \ זמן שמחתנו

»״«?»n?q) מקרא קדיש, זכר ליציאת מצר:ם :j ו«6גי יזטאינו \ * i למוס1» אונוריפ

ד ק פ י שמע ו י רצה ו י יראה י יבא ויגיע ו אלהינו ואלהי אבותינו, יעלה ו1 ״ ז • T •י ־ T - ׳ " . * T••• י •7 1־״ן ־• " י " I * * ״ ״ י"~ ' "•י ״

ד ו ן ד ח ב ן משי זכרו ן אבותינו, ו זכדו , ו , ופקדוננו ד זכרתנו כ ז ךל לפנלך, א ר ש ת י י ך ב מ ל ע ן כ זכרו , ו ך ש ד ר ק ן לרושללם עי ו כר ן , ו ך ד ב ע

מיםף לשלש רגלים

״)ומפני חטאינו גלינו מארצנו, ונתרחקנו מעל אדמתנו, ואץ אנחנו לבולים לעלות ולראות וילהשתיחות לפניך! ולעשות חובותינוך עליו, מפני מ , בבית הגדול' והקדוש, שנקרא' ש ךתך בהי ת' בבין מלפנןך ל; אלהינו ואלהי . להי רצו ד שנשתלחה במקדשך היך ש ד ק ב ותרחם עלינו! ויעלי מ שתשו ך רחמן, ' ל אבותינו״' מ. אבינו מלכנו, דו 'ברחמיך הרבים, ותבנהו מהרה ותגךל כבותך 'עלינו מהרה, והופע והנשא עליני לעיני ד מלכו ו ב גלה כן הגולם, ונפוצותינו" כנם מירכתי ארץ. כל. חי! לקרב פזורינו מבי' בשמדות , , ולירושללם בית מקדשך ה ת רך ב והביאנו לציון עי עולם.' ושם נעשה'לפנייך "את מרבנות י חובותינו, תמירים כסדרם,

286 תפלת עזלעז תרים לפליטה לטובה, לחן ולחסד ולרחמים, לחיים(טובים) ולשלום, ביום

xi• 1 • « — . • ן % : - ו־ • I I I T • T ״ • ״

לפסח > לשבועות s לסכות ל לשמעיצ ולשית

חג המצות 5 חג השבעות \ חג הסכות שמיני עצרת הרוג הזה: זכרנו יי אלחיינו ב\ לטובה, ופקדנובולברכה, והושיענו בו לחיים

ן I ־ • - • : T T • ן• I . T T i I " . . T־ | ״ I T ו-

ומוספים כהלכתם. ואת מוסף יום(לשבת ואת מוספי יום השבת הזה ויום) יפסח $ לשבועות \ לסוכות ) לשמע״צ ולשית

חג המצות הזה, חג השבועות הזה, חג הסכות הזה, שמיני עצרת החג הזה, נעשה ונקריב לפניןי באהבה, כמצות ךצונף, כמו שכתבת עלינו

: ר כאמו , י ן ך ״כבו - מפי ד ב בתוךתןל,'על לדי משה ע י«י! וביום השבת, שני כבשים בני שנה תמימם, ושני עשרינים םלת מנחה בלולה בשמן ונסכו: עלת שבת בשבתו, על עלת

התמיד ונסכה: (זה קןרבן שבת וזקרבן היום,כאמור):. לפס״ ובחךיש הראשון, בארבעה עשר יום לחדש, פסח ל;י. ובוזמשה

עשר יום לחדש הזה חג, שבעת ימים מצות יאכל. ביום• '־ T ־ . ־T - T ~ |~ t X

הראשון מקרא קדש, כל מלאכת עבודה לא ת^שו: בחול המועד פסח ובבי ימים חאחרוניס של פסח מתחילין כאן :

והקרבתם אשה עלה ל;י, פךים בני בקר שנים ואיל אחד, וישבעה כבשים בני שנה, תמימם יהיו לכם':

ומנחתם ונםכיהס כמדבר, שלשה עשרינים לפר, ושני עשרינים לאיל ן;נ?}רון לכלש׳וילן ?5םכו,ן^עיר לכפר, וישנ* תמיךם כהלכתם: וביום הבכורים, בהקריבכם מנח־ דוןשה ל;י בשבעתיכם, מקרא

קדש .יהלה.לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו: והקרבתם עליה לריס ניחח ל;י, פרים ?גי בקר שנים, איל אחד, שבעה כבשים בגי ישנה: ומנחתם לסוכות ובחמישה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש,יהיה לכם, כל

מלאכת עבודה לא תעשו, וחגתם חג ליי, שבעת למים: והקרבתם עלה אשת ריח ניחיח ל;י, פרים בני בקר שלשה עשר, אילם שנלם, כבשים בני ישנה ארבעה עשר, תמימם יהיו: ומנחתם

ביום' א' דחול למועד סוכות' אומרים דה :

וביום השני, פרים בני בקר שנים עשר, אילם ישנים, כבשים בני שנה ארבעה עשר, תמימם: ומנחתפי שנה ארבעה וביום השלישי, פרים עשתי עשר, •אילם שנים, כ3שים מ

f X . ״ X T «T • X . י •|T I • «• י X T ־ . ״ . T T . .

עשר, תמימם: ומנחתם ביום בי דחול המועד סוכות אומרים זה :

וביום השלישי, פרים עשתי עשר, אילם שנים, כבשים בני •שנה ארבעהx x . - T T • * • - . •־ T x י י• • ו IT• י . ז י . ד • ׳ עשר, תמימם: ימנחתס ״ • י •

תפלת שלש רגלים 287ך ר ישועה ורחמים, חום וחננו, ורחם עלינו והישיענו, כי אלי ב ד ב ו

: ה ת ך חנון ורחום א ל עינינו, כי אל מ

והשיאנו ;י אלהינו' את ברכתי מועדיך, להץם ולשלום, לשמחה. (לשב,-.' אלהינד ואמרת לברכנו ת ' י צ ר ' ר ש א ולששון, כ ואלהי אבותינו ךצד־ז י במנוחתנו) קדשנו בימצדתיך, ותן חלקנו

מוםוז לשל& דגלים

וביום הךביעי, פרים עשרה, אילם שן;ם, כבשים בגי שנה ארבעה עשר. תמימח. גניזתם

' י י י • יום ג׳ דחול המיטי סיכות אומרים זו! : r 7

וביום הרביעי, פרים עשרה, אילם שנים, כבשים בני שנה ארבעה עשר, תמימם. ומנחתם וכיום החמישי, פךים תשעה, אילם שנים, כבשים בני שנה ארבעה: ימביזתמ ה ם ז י ו מ ו ת א ו כ ו ד ס 1 ״ מ ( , ו ו ח עשר,דזמימם: ד. ד וכיום החמישי', 'פרים תשעה, אילם שנים, כבשים בני ש;ה ארבעה עשר, תמימם: ומנחתם וכיום ה־ששי, פרים שמונה, אילם שןים, כבשים בני שנה ארבעה° n m תמימם : בהושענא רבה אי״-ים זה : " וביום הששי, פרים שמו^ה, אילם שנים, כבשים בני שנה ארבעה עשר, תמימם : ומנחתם וכיום השביעי, פרים ׳שבעה, אילם שנים, כבשים בני שגה ארבעה

T T • . - T T ״ • T | • . * T - • ״ • י T י T* . י ^ ־־ י י

עשר, תמימם .' בשמיני עצרת ובשמחת תורה אומרים זה : ומנחתם כיום השמיני', "עצרת תהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו.

־ ' י י * י י • T V J • * I - י ־ד 1 <־ T ־ י ־

והקרבתם עלה אשה ריח ניחיח ליי, פר אחד, איל אחד, כבשים בני שנה שבעה, תמימם: ומנחתה לשבת לשמחו במלכותך שומרי ישבת וקיוךאי ענג, עם מקדשי שביעי,

כלם ?שבעו ויתענגו מטובך, ובשביעי'רצית בו וקדשתו, חמדת ימים אותו .,קראת, זכר למעשה בראשית:

אלודנו ואלהי אבותינו ירצה כמניחפ,03 מלך רחמן, רחם עלינו, ''טוב ומטיב הדרש לנו, 7שובה אלינו בהמון רחמיך, בגלל אבות רצונך. בנה ביתך כבתחלה\וכונן י מקדשך על מכונו," והראנו בבנעו ושמחנו בתקונו. וה&ב ב1,נים לעבודתם ולים לשירם' ולזמרם; והשב'ישראלי לנויהם, ושם נעלה ונראה ונעןתחוה לפניך כשלש פעמי"תלינו, ככתוב

288 תפלת שלש רגליםך ד ב ע בך ושמחנו בישועתך, -וטהר לבנו ל בתורתך, שבענו מטון (לשבת בא:הבה וכךצויף בשמחה ובששו ' נו ת והנחילנו;י אלהי מ א בך ת ב ' . ך מ ל מקדשיי ש א ך ש ל ך ולשמחו ב ' (ישבת ו) י מועדיי קךשך.

: ט ל א ה ק שראל י והזמנים': " בת ו) י אתה *יי, מקדשי נה־ חיה יי אלהינו בעמך לשראל ובתפלת•, והשב ארת העבודה לך3יר 3ית'ך, ואשי ל^ךאל ותפלתם, באהבדה תקבל ברצון,

וןןהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:ד ך אתה לל, המחד ו ר ך לציון ברחמים. ב ב ו ש ותהזלנה עינינו, ב

ק : קהל אמן' צ " ל iT f lW

א יי? . ו ה ה ת א ו לך, ש מ׳ודיכם אנחנ ־ - ;י ־ ׳ Q מ1ךם *נחנו לך שאתר, הוא, י:> י ־י אל1זינו, ואלהי אבותינו אלהי • • - . , •• ״ ״ ״

ר ׳בראשית, יןצ ' י1צרני׳ ל בשר,־, כ I ה ^ W "ועד, צור חלל א לדור ודור, נוךרה לך 3נםפר|בךכ1ת והודאות, לשמף הגדול ו ה תהלתך׳ על סלינו המסורים בלזלך ועל והקדוש, יעלי שהחלייתנו וקימתני, נשמותינו הפקודות 'לך, ועלי נקיף | כן תחעו יתקימנו, ותאסוף גליותנו,ם י עמנו, ועל נפלא1רתיף ? לקצרות זקדשף, לשמור ומחי, ו שבכל י י״ רצונף, ולצבךף בלבב ך ? , ב . - • ;; , . ^ £ י ״ , ״ ^ • ׳?שלם, על שאנחנו מודים לד, ברוזי ״ • * •י ^ • ״ י ך ״ ׳ • • י ־ ! •

הטוב, כי לא כלו רחמיך, והמרחם׳ י אל־׳ההודאות: י כי-ל** קמו ןזס^יך, מעולם קוינו לך: [

1פל כלם יתברך ויתרומם שמןז מלכנו תמיד לעולם ועד! וכל החלים לוךוף סלה, ויהללו את שמך באמת, האל ישועתנו ועזרתנוז מ־כ״ כהניס - ״ סלה. ברוך אחנה לי, הטוב ?זמך ולך נאה להודות: י שים שלום טובה וברכה, חן וחסד ורחמים, עלינו ועל כל ישראלד באור פניך, כי באור פניך נתת ח א עמך, ברכנו אבינו כלנו כם וחיים רחמי ברבה ו צדקה ו , ו ת חיים ואהבת חםד ר ו לנו יי אלחינו, ת

• : ־ ־ ־ . - . ן * - - • ־ - - ן .- . X X I I T X ־ - VI T t | X

בתורתך, שלוש פעמים בשנה, יראה כל זכוךך אתי אלזדך, במקום אשר יבחר\ בחג המציות, י פני ז ובחג הגבעות, ובחג הםכות.' ולאי יראה'את פני יי ריקם, איש כמתנת ידו, כברכת יי'אלהיך,'אשר

נתן לך{ והשיאנו וכוי

תפלת שלעז רגלים 289 וישלוט, וטוב בעיניך לברך־ את עטף ישיךאל בכל עת ובכל שעה

״ T בחלומך:ברוך אתה י » המברך את יעמו ישראל 'ביטלום: קהי' *מן ימנ״ה שלום רב על ישראל עמך תשים לעולם, כי אתה הוא מלך אדון

לכל השלום, וטוב בעינןך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך. ברוך אתה' » המברך את פמו^שךאל ?.שלום:'

אלהי, נצור לשוני מרע, ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תרום- ״ ־ ־• •I»-I«ITI•ו- ־ r l - ' 1 T l T • t

ונפשי כעפר לבל תהיה. nrs לבי בתורתך, ובמצותיך תרדוף נפשי, וכל החושבים פלי רעה. מהרה הפר עצתם וקלקל

I T-'":1״ 1 T • T T *• I T T ־ • I 4 - —1-T •

מחשבתם. פשה למפן שמך, פשה למען למ;נך, פשה למען קדש תך, פשה למען תורתך. למפן.לחלצון ןךיךיך, הושיפה למינך וענני. יהיו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניך, יי צורי וגואלי. פשה שלום במרומ־ו, הוא

יפשה שלום פלינו, ועל כל ישראל, ואמרו אמן:I ״ • T1 T 1 « 1 T T T V• *ן I ־ ־ י -

ןהי רצון מלפנןף יי אלוזיגו ואלוזי אב1תינו, שיבנה בית המלןךש במד רה בימינו, ותן חלקנו בתיךתף. ושם נעבדף בןךאה כימי עולם וכשנים .קךמיויות. ,*לךבה

ל;י ?!נוןת ץהוךה וירושלים, ?ימי ע1לם וכשנים >ןדמ1ני1ת: 7» "סדר ברכת בדגים

BLESSINGS SAID WHEN COHANIM GO TO THE דוכן.

1תערב/עליך עתירתנו ?עודה וכנןךבך יי יי'יי׳י־ אנא ךחום בךךזמיך הרבים השב

עכינתןדלציון עירך וסדרהעבוךהליתש^ים: !תחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים•ועם נעבדך ביראה בימי עולם ובשנים קדמוניות:r מהי'יםבתך אתה י7י שאותך לבדךבי^ה ״ ״ y v

נעבוד: מודיםובו׳The CohaDim say:

ןץ רצון מלפניך ןהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתהא הבךבה הזאת י י (לכיגיס שצויתנו)(״יקי-יי שצוית) לברך' את עמך ישראל ברכה ע1למד.

ולא דדך. בד. שום מכשול וןגון' מ^תה ועד עולם : החזן אומד אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בנרכה וע׳

ם.עם לןדושף כאמור: י נ י י בר!יל יפ כוזנים יי׳יי־,1 ע ן ג י י׳י״ז א

2 סדר נשיאת כפים 9 0

בתך אתה יי אלודנו מלך העולם אשר קדשנו בקרבתו י של אהרן וצונו לברך את .עמו

ישראל באהבה:יאק כדה על ידי משה רבנו • ^מייריתע^ידיאלי^ע* וכעם עדפכתאתקללתם 1ךשע מגיןללה ע ל י 1 לברכה p ההפוך כל חלומוסי עלי ״ לעי כל יקזךאל לטובה ותלמדני

ותתני ותרצני: אק י יאר י• אליתים יחננו ויברבנו יאר

ן • TTן : - ״ : V: T • ״

פניו אתנו סלה: ״ לזי אליךהום והנון ארך

אפ;ס ורב חסד ואמת:"' פנין • פנהאלייוחנניכעהיר ועני אני:

אליך* אלןןד יי נפישי אשא: ויךןך • הנה כעיני ?נבךים אל יד יי"', ן אדוניהם ן.עיני שפחה אל

יד גברתה כן.עיגלנו אל ל; אלהינוערשיחננויןרבש״ע'

יישא • :שא ברכה מאתלל וןךנןד, מאלהץשעוומצאחןושנל

טוב בעיני אלהים ואדם:. ::חננולףקדגיהירדזרועם ה 1 ה י

לגיכןךים אף ;ישועתנו בעת צרה:

Header followed by Ihc Pnestes

ך • יברכך ל: מציין ע#ה כ ר ב י ״׳•־•« שמל• וארץ:

; • ;י אדונלנו מה אדיר ך ח י י r שמך בכל הארץ:

רבונו של עולם אני שלךו ס י שלך מ ו ח א חאםחלמתיזאינייודעמה הואיייהי רצון מלפניך יי אאד ואלוד אםתי שלהיו כלחלומותיעלי• ועל כלל לטובה• בין א ר ש ו שחלמתי.עלעצמי• ובין שחלמתי על אחרים • ובין שחלמו אחךים ;גלי • אם טובים הםחזקםיואמצם ולתקימוביובהםכ^ומות של י יוסף הצדיק ואם צריכים רפואה ךפאם כחזקיהו מלך יהוךה מחליו וכמרים הנביאה מצרעתה וכנעמן מצרעתו• וכמי

ברכת נהנים !29. לןד « הג^ה להגטרי׳ ך לי והתפארת והנצח והרעד יד לף כ7כלבשפ:ם יבאי יי הממלכה והמתנבא

לכל לרא־ש: #לןים • 'שלום שלום לרחוק ןל5ךוב

אמר יי ורפאתיו:י 1 * • •+ ־* ו

The Cong, say the following:

^ין• אלת?1תר^יןדפמגיבמ3ז צר לי הטה אלי אזנןד ׳ביום

$£רא מהר ענני{TO ף נשאתי׳ את י ^ . ך י ל א

היישבי ן^מלם: Dfcffl• ושמו את #מי .על בני

י#ראל ואוי אברכם:: ___ ״ ״ _ l ow ing 0 1 :

יך,י רצון מלפניף י; אלהי ואלהי אבותי; שתע^ה למען קתי׳םת״ חסךיף וגודל ךחימיף הפשוטים/ ולמען טהרתישמף הגדול :

ס אותיות היוצאים מהפסוקים על #ן ' ןסטךא י בן,ע%ס ו י 1 ג מ ברכת כהנים, (אנקת״ס פםת׳׳ם" פםפםי׳׳ם דיונםי״ם) האמורה מפי אהרן*, ותשמע תפלתי יו _עם~קדושיף/ שתהיה הןרוב לי בקךאי לן ויב נאקתי ןאנכןתי'תמידי/ כשם*ששמעת'א(קתיעקב תמימףהנקרא איש תם.'ותיתן מ ולכל נפחיות ביתי'מזונותינו ופרנסתנו בחח/ ולי** בצמצום' בהתר^א* באסור( בנחת ןל& בצער״מתחתיידף הרחבה׳ כשם'שנתת ^סת $ם יאבול' ובלה ללבוש ליעקב א|ינו, הנקרא איש תם. ותתננו לאהבה לחן' ולחסד ולרחמים בעיניף ובעיני כל רואינו/י ויהיודבריינשמעים לעבוךתף', כשם שנתת את יוסף צריקף, בש£ה שר׳לבישו אביו כתונת פסים לחן'ולחסד ולרחמים׳ מגיניף ובעיני כל רואיו. ותעשה עמדי נפלאות'ונסים'ולטובה אור!/ ותיצלייחני* בדרכי/ ותןיבלבייבינת לה$ץ ולהאכיל'ולקים את כליךברי' תלמוד ת1ךתף וסודותיה, ותצילני, משגיאות/ וטהר רעיוני' ולבי'לעבודתך י ותארך ימי ךמי אשתי ובני ו^נומי,(ציעי איטי וימי אבי' ואמי)'/ ברוב עח

T: ושלום / אמן סלה The Congregation thett'saj th is :

ה #אם ושמןושלום, יהי רצון שתשים אדיר במרום שובן בגבוךה^או עלינו ועל £לע9ף3ית.יעןךאל, חיים'וברכה למימרת שלום:'

The Cohan 1 נם say the Mlowine : ךבונו־של עולם, לווינימה #!זךת ,עלינו, אף אתה ע£ה עמנו במה ^הבטחתנו. הזקיפה מטעון יןךשןז מן ד׳שבןיס' יבבןי את לסף $ת ד&3־אל,'&ת $0דמה א#ר נת^זילנו, בא#ר' לאבותינו

י מח־ןגת קןלב ולבש: ־

2 פדר הזכרת נשמות. 9 2

־ ו ד י 1 ד ! -

Y i 8 k 0 r F o r f a t h e r 8*i

יזכור אלהיט נשמת אבי מורי שהלך לעולמו׳ בעבור שאני גודר צדקה בעדו. בשכר

- : ־ • ־ י 1 - • -» v | T T - T I ־־ ד

זה תהי נפשו צרורה בצרור החיים עם גשמות אברהם יצחק ויעקב ישרה רבקה רחל ולאה

ד T | T : - • • : ז ־ ד T: T • | »־1־ | ד ־ ו

ט ?זאר צדיקים ־!*ךרןגיות ןגאמר ףFor mottier say

יזכיור אלהים נשמת אמי מורתי שהלכה•T? T : T • • - ו i י • t • ו

ה בעךה. ק ך לעולמה, בעבור שאגי נוךר צה תהי ג$שה צרורה בצרור לוח?יכם בשכר ז עם גשמות אברהם יצחק ויעקב שרה רבקה ךסל ולאה ועם שאר צדיקים וצדקגיות שבנך

: ק ןךן, זגאמר אה א3י ואמי. זקני ם ;שמו יזכור אלהי וזקגותי. דוךי ןדודותי אחי ואךדותי בין מצד אבי. בין מצד אמי. שהלכו לעולמם. בעבורגה שאגי גורר צדקה מנךם. ובשכר זה תהייד גישותיהם צרורות. בצרור החיים'עם גשמות אברהם יצחק ו/יעקב׳ שרה רבקה ךחל ולאה ועם שאר צדיקים ןצדקגייות #?נךק.ח׳ וגאמר

אמז:

סדר זדברת נשמוית. 293־ ו ד -: ז . vi-

(Female לנקבהF01 )[

אל מלא רחמים עיוכן במרומים, המצא מנוחה נכונה תחת כנפי השכינה

T * : - *•:־־ו־ ־ T ; T :

במגלות כןדועזיס ומוהורים כזוהר הךכך£ מזהירים את נשמת (פכ״פ) שהלכה 'לעולמה, בעבור (שפלוני) נדב לצדכןה בעד הןכרת נשמתה, לכן בעל הרחמים יםתירה בסתר

v i i ז : " v • • ־ ־ : T ־ ו - ! • • T

מפיו לעולמים, עצרור בצרור החיים את נשמתה, ה׳ הואנחלתה, ־ V י ; T 1 ־ .־ T T י

ותנוח בשלום על משכבה. ונאמר: יז!!מן.

(For Hale לזכר<

אלמלא רחמים עזוכן בכתמים,­ דזמצא' מנוחה נכונה תחת כנפי ו ­ T : T : •־ : ־

השכינה׳ במעלות קדושים ובהורים כזוהר הרקיע מזהירים את נשמת (פנ״פ) עזהלך לעולמו, בעבור (שפלינ•) נדב לצךיןד• בעד הזכרת ;שמתו, לכןבעלהרוזמים',יםתירהו בסתר כנפיו לעולמים, ויצרור בצרור הדדים את נשמתו, ה׳ הוא נחלתו, וינוח בשלום על משכבו.

T ־ • • : I T : T- ; T - : -

?נאמר: אמן 1El mole rachmim, shochen bamromim,

liamzeh menucho nechono al kanfey ha-shchino, bemaalos k'doshim ut'horim kesohar horokeea mazhirim, es nishmas (name) she-holach leolomo, baavur shenodvoo zdokoh b'ad haskoras nishmoso, b'gan cden tihey m'nuchoso. locheyn baal horachmim yasti-reyhoo beseser k'nofov leolomim ve'yizror bizror hachayim as nishmoso, Adonoy hoo nachloso, ve'yonuach besholom al mishkovo, venomar omain.

•p-n .אב הרחמים. א£וי. ;הללו ומחזירי] הסי׳ת להיגל

ל פסח ן ש ת טל למוסף יום ראשו ל פ תץ י א ן בדיך !!תה ביז ומוש־ע ומגן נעפינט מען זוייבן . ה •ימתי

בדעתו אביעה חידות?. :עם זו p1 בטל להדחדותי טל גיא' וךעזאיה לחדות. דציכם 3צלו להחדות. אות

:לדות טל להגן לתולדות:י מגן אברהם: ברוך אתה י

אתה גבור לעולם אדני. מחיה נירדם אתה רב להוגיע:א לו ש כל נאות ד ו ם' לרפיםו כסופים. י ו תהומות הד נכספים. טל זכרו גבורות מו־סי־פיים. חקוק בגישת מוספים.

מלילהךויות ב1נקורן סעיפים:

294 תפלת טל

אלוהינו ואלהי אבותינו:, . . - ; . ן . • . . . . .

טל תן ?רצות אךצך. עיתנו ?רכה בךצך. רוב דגן והידוע* ז : 3ןץפריצך. קומם ?יד בה ה?צך. ?טל

טל צרה ענה טובה וסברתי. ?די הארץ לגאון ולהפארת. ?ניר: ל ? עטרת. ? כ??ה נותרת. מימה בידך:

ו ?רכה. להאיר מתוך נ $ טל נופת &לי ארץ'?ר'וכ'ה. מעד ^מים $ גן#כה. כנה' אגזריףינ^זוכה. ?טל:'

ז טל,1!עסיסי'צוף הרים.' ?ועם ??אודף מובחרים. סנוניף חלץ

המסגדים. זמרה גנעים וקול נרים. ?טלי: טל ו&ובע מלא אסמינו״.הבעתי לוחדע ;מינו. דוד ??ךכף העמד

?זמנו. גן ךוה מימנו. בטל־: טל ביו ?ברך מזון. ?מ?זמנינו אל :יוזי רזון. אימה א#ר הםעף;

כצאן. אנא תפיק לה רצון.'?טיל:

שאתה הוא יי אלהינו, משיב הרוח ומוריד הטל:T ־ י ־ T • ־ I " V : T : T ־0 ־־

ע ב ו ש ת: אמן ל : אמן לחיים ולא למו ה ל ל ק ה ולא ל כ ר ב לץ : אמן מכלכל חיים ובו׳ ח ל י א ל ות עו ל שבו א׳ ש

ח;ל אלף אלפין ורב1א, לשמעו תא: דודתין נבוט לצפרין, סגיאה טךשו תא 5ןץ שרפין, כלול גפי'ש תא ג קי ן י טפי נזעם עהיתיהב להון, שתיקין באדשתא:ן דין מן לין שוי דלא בשש י תא: ן_ק3לו מןרמלי כל ארעא, לו1ל1תי'קחש תא:ל מן'־ יןדם שדי; פ_קל" מי נפישו' תא: ^ כ *כרוביין^ןבל גלגלין, מר1ממין בא^ןתא; ל מחזי באנפא, זיין כותי גירי _קש : לכל אתר״דמשתלחץ, זדיזין באשו תא: מ ברבץ יבריך' י5ןךה,' בכל'?שן לחישו" תא: *מאתר בית שכינתה׳ דלאיצריןד כחישותזמ נ הים כל חיל מרומא, ?!?ןלסין בחשש תא:י (V לאפכעי $א* ד ^ ה ס י כ ל נהירא מ

אקדמות ליום ןויןדמות מלין ושריות שו תא: 'אולא שקימא^הרמן וךשו תא:י ותלת, ךאפתח בנקשי תא: ך ת ^ ב ב ב י בבדי' דברי,;•טרי, עדי ל_קששו תא: 1 ביורן עלמין ליה, ולא ספק פרישו תא: גויל זא'לו ךקיעי,'קני כל חורש תא: ןיי1 אלו !מיי וכל מיי כנישו י T תא:ספרי׳ ורשמי רשו תא: -דןרי ארעא'ז ןן דר מרי'שמיא, 'ושליט ביבש תא: ה_קם עלמא יחידאי, וכבשיה בכבשו תא: ז בלא לאיו" שכלליה, ובלא תששו תא: 'ובאתא_קלילא, דלית בה ימששו תא:

j9:יןיכל עביךתיה,'בהך יומי''ש תאי כורסיה דאש תא: ^ , י ל , י ע רדרד !הו

295 : א ת: $ ת: א ת: א ת: א ת תא:: א ת תא: תאי: תא: תא:

X

: ; ה;: א ת: א ת: א ת תא:: א ת: א ת: א ת: א ת: א ת: א ת: א ת

X

: א תX

תא:T

: תא תא: תא:: א ת

X

: א תX

תא:

פדר אקדמות ג ניניה למערד בה, בתועבחן כליל

ל י ר כי פ ש מ ד ענמא, ל הו י : דן מטלל ד עבי ל פומיה דעבידתא, ' ב תכתקי דהב פיזא, ישבע מעל

ב פעל D ר p T ,ת חימין צדילןי " י ד יה1ן דמי, לשבעא ח ו ו' ריy f ריה" וכוכבי יהו ר קיעא בז

ה דר״א, דלא אפשר 'למפרט בעזפו ו לא אשתמע וחמי, נבואן חזו

בלא עלטא ביה עין, בגו עדן גנ, בי חנגא, לבהדי דשכיג י ל מ טי

ן הוא, ברם באמתנו י, די עליה רמז« מ ,תק1ף ה ן ; ה בשב י ל אי נ שבר

ן מדמו ן^עלמי ר לן עלמי ב י ך, פרש בארמו ן לן ךמלקדמי >7 נת די

, ותור טור, רמו ן טז ט לולא"דלוי סביך, ועביר״קרבו כ ' ד ח " ב ו חד ב_קדנ'והי מנגח בהמית, ברברבו

ך י בגבו י_קרטע נון' לקבליה, בציצוקדב ליה בדיה, בחרביה, ברבךבו י מ

ו י ן לצךלקי יתקן, ושר 1 ט ס ר א, וגומר כ1ד כד מ סחרין עלי תכי ד

, אפרםמ1ן נהר קמיה1ן ן י י ד י נ גי י ו ו מתפנקין וךוי, בכסי ר

ח מר מרת דימבראשית, נטיר, בי נעור ד שמעתין. שבח דא שי ן כ ז כאי

ץ כן תהוון, בהנהו חבור ע י ק בי תיתבון, בעלא דר ן ך ו תזכו

ן״בהדר י תציתון למלוי, דנפקי א רT מרומם הוא אלהין ב_קדמא ובתרי

מסי לן אורי צ בי ואתרעי בן ו

תא תא תא תא הא תא תא

x

תא תא תא תא

בחודש השלישי 'בכרשת יתרו

כד חלפא שע תא רא בהון קדושתא. ו ס די סיומא ךלעלם, ואוף לא לשבוע חא מ דב יקר אחסנתה, חביבין ךבקבע תאן ליה חטיבא, בדנח וש_קע תא די עבישן למנתה, למעבד ליד, רעו תא 0 ךי

פךישותה, שבחה ;חרון בשעון בלעו 5 בי וחמיד ורגיג, דילאו

צלותהון בכן מקבל, והנ;א בעו ק מיראי לחי עלמא, בתגא בשבועx Tx x x x וי

קבל יקר טוטפתא, יתיבא בקביעו .י ר שימא היא גופא, בהכמתא ובךען דישראל, קראי בשמע רבותהו

ן עלמא, אמיךא דכו ש בחי רבו שפר עליה לחוויה, באפי מלכו

ר. אין ומתכנשין, כחיזו אדון ליה, בעסק אתו י ל י שי י ן תמהי

רא בךיו תא ן ומאן ה;א רחימך, שפי נ רו תא ר אד; ו א רום בגיניה, םפית מד י .קרא ו;אה את אין תערבי למרו תאד ליך, בכל אתרו תא ריעותך נעבי ב חכמתא מתיבתא להון, קצת להודעו הא י דעתון חכמין ליה, באשתמודעו חא ר ביתכון מה חשיבא^קבל ההיא שבח תא ר ביתא דיעבד לי, כד מטיא שע תאן בה תא ב מיתי לי נהורא, ותחפי לכו

, בתוקפא ובגבור קריד, כדיאתגלי י.ינגו י שלם גדל;א, לסנאי ו

צ דקתא לעם חביב, וסג;א זכוא במיתי, ומנא •דכו ח דו של

קריתא דיר; שלם, כד יכנש גלו י קד־ה מטיל עליה, ביומי ולילT ״ : ״ . ־ T ״ י־ ־ י R T f

וקור־ין ה׳ נבר

«יר.תין ארון

י עצרת נ ת גשם למוסף של שמי ל פ תינן ן או ברוך זתה ביז ימוש־ע ומגן געפינט מ,

אף ברי אתת שם שיר מטר. ?העביב ולםענין' לעטר.' לבל א י ־ להריק ולהמיטר. מים אביבם בם ג

™ תפלת גשם יועצרובנשיון שטר. אמונים גנון בם־ שואלי מטר:

T T •• : ־ ־ • v : T I : | ־ : » T : s • ־ ׳ ;

?רוך אתה יי מגן א?רהם: אתה 3בור לעולם .אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע:

נ פני נשי י בצחות לשם. נ למו ' ג גשס. :טריח לפלגי מפל

' בנית 'ברעזמ. להךגיע ברעפם לנפוחי נשם. י ע לאךךן ם להחיות מזכיךים'גבורות' הגשם:

אלהינו ואלהי אבותינו:, . . - . ״ן •• ; . . .

זכור אב נמעך אןזריף כמלם. בך?תו ?עץ עתול על פלגי מלם. ]נמתו י הצלתו מאש וממים. ךךעתו ?זרעו יעל כל מים: בעבורו'אל

תמנע מים: זכור הנולד ??עןוית ל_קח נא מעט מלם. ןעלזת להורו לשחטו לעפוך דמו כמים. זהר גם הוא ל/זפוך לב כמלם. חפר יומצא ?ארות

19י'ם: ?צךקו חון ח־ערת מלם:ועבר_יךדן מלם.ייחד לב .וגל א?ן מפי ?אר מלם. זכור טען מקלו: כנא?ק לו ק|ר בלול מאש וממים. לכן ה?טסתו'היותי י יעמו באע וב$לם:

בגבורו אל ת?ןנע מלם: זכור משיוי בתיבת גו5א מן המים. נמו דלה דלה והש.קה צאןמים!?צדקו חון מלם. ?זגוליך עת צמאו למלם. _על הםלעהך וי?אוז

חשרת' מלים: י זכור פקיד שתות טובל חמיש טבילות במלם. צועה ומרחיץ כפיו בקדוש מלם. קורא ומזה טהרת מלם. רוחק מעם פחז' כמלם: ?עבורו

אל תמנע' מים:עער *שבטים ?זךזעבךינ בגזרת מלם. להמתקת למי זכור wnf ז מרירות מים! תולדותם ני^פך דמם״עלןף כמים. תפן ?י'נפיעניויאפפו

מלם: ?צדקם חון ח?זרת מים:

שאתה הוא יי אלהינו, משיב הרוח ומוריד הגשם:V T ־ י ״ T ־ ־ I " V : T : T ־ X

בע : אם1 לשו ת : אםן לחץם ולא למו ה ל ל ק ה ולא ל כ ר ב ל ולא לרזון: אמן. מכלכל חיים וכוי׳

סדר התרת נדרים 297 מ7ן זאנט לשם יהוד קוביה,ושנינתיה ונו׳

שמעו נא רבותי דינים ממחים, כל נדר או #בוןגה או אפר אןי קונם או חרב- שנדרתי' או נשבעתי בהקיץ א1 בחלום׳ או נשבעתי בשמות הקדושים'שאינם נמחקים׳ ובעם הוייה ברוך הוא׳ וכל מיני נזירות שקבלתי ^לי"גאפילו'נזירות י שמשון, וכל שום אםור^נאפיליו אסור הנאה' שאסרתי עלי אוי.על אחרים בכל לשון של אסור׳ בץ ב״שון אסור או" חרס אוי קונם׳ וכל עום_קבלה אפילו של מצוד, עקנלתי עלי. בין בלשון נד.ר׳_בין בלשון נדבה• בין' בלשון עבועה!*בין' ?לשון נזירות, כין'בכל לשון׳ וגם הנעשה' בתקיעת כף: בין כל נדר׳ו־בץ כל נדבה, ובין עום מנהג של מצור. ענהגתי את .עצמי. וכל מוצא עפתי שיצא מפי, או שנדרתי'וגמרתי' בלבי לעשות עים מצוה מהמצות,'או איזה הנהגה טיובה,' 'אוי י איזה דבר טוב עןהגתי עילע $ןטים״ ולא התניתי שלהא בלי' נדר, הן" דיבר 'עי^עיתי על״עצמי׳ הן על אחרים-י הן אותן הידועים ל:י. הן' אותןישבבר שכחתי׳ בכלהון,'אחרטנא בהוןיטעקרא׳, ושואל י ומבקש אני ממעלתכם התרה עליהם׳ כי יראתי פן אבעל ונלנךתי חס ושלום כעוין נךךים׳ ועבועוית ונזירות, 'וחרמות י ואםורין. וקונמות והסכמות. ואין אנייתוהא חס ועלום_על היום הטעעיםסטובים ההם עי׳זשייתיי׳ רק י אני י מתחרט :על קבלת הענעים. בילעון נדר אוקבלח עטעה״או נזירות איו אסוהיאו חרם, אוי קונם' או הסכמה׳ איויי בלבי ומתחרט אני _על זה עלא אמרתי. הנני' עושה דבריזה בלי נדר יישמעו; ונזירות וחרם ואסור וקונם וקבלה בלב.'לכן'אני'שואל התרח בנלהין. ואני מתחרט '.על כל'הנזכר', בין אס היו המעעים"מדברים הנוגעים :ממון. לץ מהדברים הנוגעים בגו!?׳ בין מהדברים הנוניעים אל הנשמה׳ בכלהון אני מתחרט, על לשון נדר ושבויה ונזירות ואסורהמתחרט והמבקש התרה. , ותרם'וקונם וקבלה' בלב.'והנה מצד'הךין,-׳ה3ד.ר,'אף דעו נא רביותי׳כיאי אפער לפוךטם.כי רבים צריף לפרוט:על הם. ואין' אני מבקיש התרה על אותם הנדרים עאין להתיר' אותם,

יין יהיו נא בעיניכם כאילו הייתי פורטם':'I : ־ V •• T : • 1-1 : ־ I••

די וואפ זענען מתיר עבספןרען איוזפ דריי מזיל מ־נז יעפ לסין.

הכל ןהיו מתרים לך הכל ?וחולים ל- הבל שרו:ם לך אין כאן לא נדר ולא עביעה ולא נזירות ולא חרם וילא אסור י ולא קונם ולא נדוי ולא שמתא' ולא 'ארור.' אבלי יש כאן"מחילה וסליחה וכפרה. וכעם שמתירים ?בית דין של מיטה כך להיו מותרים כבית ךין על מעלה:

דזרנ־אד זאנט דע־ מיט דעם לשוץ.

הרי אני מסר מודעה לפניכם ואני מבטל מבאן ולהויא כל הנדרים וכי שביעות ונזירות ואםוריו והונםות י וחרמות והסכמות ומכלה

T T I ־ : T : - : T — • ־ • י : : י • :

2 סדר התרת נדרים 9 8

בלב. שאקבל ;>לי בעצמי. חן בהקיץ הן בחלום חוץ מנדרי תענית בשעתי מנחה\ונאם' שאשכח לתנאי מודעא 'הזאת ואדור 'מהיום'עוד. אני מדלחרט עליהם ומתניה עליהם שיהיו כוליןיבטלים ומבוטלין ד ת ^ לא שריךץ ולא קייימץ' ולא ':הון י הלין כלל וכלל בכולן אתחרטנ^

יחון מעתה יועד עולם: סדר עירוב תבשילין

ירס שחל בע״ש אסור לאפות או לבשל ביויע טל שבת טד שיטשה ערוני תבשילי;. וקח פת טס כזית הבשיל ויניחם על שבת ויברך ברכה זו:

ברוך אתה ץ אלהינו מלך העו^ם׳ אשי קדשנו במצותיו, וצונוי על מצות".ערוב : "

בדין, :הא >צ!רא לנא, לאפו!־.י ילבשולי ול^טמוני ולאדלוקי שרנא ולתקנא ולמעבד כל צרכנא, מיומא'טבא לשבתא, לנא ולכל

ןש־אל הדרים בעיר דזזאת:י 'לזבד לשנה טובה ותכתבי לנקבה לשנה טובה תכתבו \ לנ^ים לשנה טובה תכתבנה לזכרים לשנה טובה תכתב

T : | T * T T ־ T : S ן T T T I ״ T ״

פדר קדוש לראש השנהWhen the festival occurs on Sabbath begin here:

ויהי ערב ויהי בקרי: יום העשי׳ ויכלו השמים"והארץ וכל צבאם: רכל אלהים ביום השביעי׳ מלאכתו אשר זעשה׳ מיטבית' ביום השביעי מכל מלאותו אשר עי6ה: ולברך אלהיים את יום היש־ביעי׳ ויכןדש" אתו׳ כי ביו שבת מכל

מלאכתו', אשרי ביא איהים לעשיות:• V : T T V - I ~ t

When the festival occurs on week-days, begin here : ־ ־״?י־ היי! סביךי מרנן ורבנן ורבותי.

: ן פ ג י ה ד רא פ ך העולם, בו ל ך אתה ן; אלהינו מ ת בר בנו־ ח ר ב ש ך העולם, א ל ך אתה י;, אלהיט־ מ ו ר בן וקדשנו במצותיו, ותתן לנוייי; ל לשו כ מכל"עם ורוממנו י מ אלהינו באהבה אתי יום /ל־^בת' השבת ד$ה' לאת יום) הזברוןר כ ש ו ד ק הזה,' יום (לשבת ז?רון) !תתעה בא:הבה) מקרא יל העמים׳ כ ת מ ש ד ת ואותנו ק ר ח ליציאת מצתם, כי בנו ב

ל *הארץ,־ ל כ ע ז ך ל , מ י ; : ' ז ה ת א ך ת ך אמתיור^ם לעד. ב ך ב ף וישראל ויום ל.ןכד1ן: י . ( ל«בת השבת ו ש ( ד ק מ

קידוש לראש השנה 299י ענדערע נ8הט פון ואש השנה נעממ מען אנייע פדי אדער מען טהוס «ן אנייעפ בגד «ו דעו י

ברכה שהחיינו.

9־וך אתה ץ׳ אלדזינר מלך העולם׳ עדןדךנו וק?מנו ןהגיענו לזמן הזה זOn מוצאי עזבת the following הבדלה is said previous to שהחינו.

?רוך אתה יי/ הלהיבו מלך העולם, בורא מאורי האש: ברוך אתה ןי,'* אלהעיו מ?ך העולם. המ?דיל'?ץ >tf:jp ?חול, בין אור לח#ך, בין יעראל 'לעמים. בין יום הקו?י?י ?hgra ןמי'המ;ע^ה.ץ ?ןך#ת עבת לקך^תייום טוב ה?דלת׳ ואת יום י השביעי מ'ש#ת ג'ה?ד^ת ןקךעת את ע|ף' יק}ךאל 3:ק'ך£זתף. 1ן'ר'וך ע#ה קדעת׳ י&יהמ:

אתה ןי<' המ?ךיל יבין ןקלש' ?קךע י: עהחייגי״ה אתי המוגיא ולברך עליו בפה״ע ואת• ^הגין לסבול תפוח בדב* בפעודת ליל ראשון של ו

אזילת התפוה יאמר זה.

ןהי רצון מץפניך .יי אלהינו נאלהי אבותינו, #ו|חדיש עלןנו ?וגה טו?ה'ומת/קה:

ת למוסף ולמנחה י ת לשחר ש הי&נה לערבי א ת ר ל פ ת למוסף ולמנחה כי עזם יי אקרא, הבו גלל לאלזזינו:

ד תהלתף: י *ןדני שפתי תפתח, י ופי מ ?רוך אתה יי, אלהינו ואלהי אבותינו׳ אלוזי אברהם׳ אלהי ןצחק, נאלהיעקב. האל הגידול, הגבור והנורא, אל'.עליון. גומל ןזסדים טובים. ןקונה הביל׳ וזוכר חסדי אבות׳ ומביא גואל ל?ני'?יניחם למען ?זמו ?אהבה. זכרנו לחלם, מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים׳ למענף־אלךגים חץס4

: ם ה ר ב א ן ג ך אתה יי, מ ו ר , עוזר, ומושי_ע ומגן. ב מלךע. ב להושי , מחיה מתים אתה ר י נ אד לם' ר לעו גבו אתהי

ו • - • ־ T ־ : " ־ V ־ : T ־: • T* : T ־

קכלכל ח?ים בקםד, מחיה׳ מתים ?רחמים רבים, סומך נופלים, ורופא'חולים, ומתיר'אסורים,' ומ״קים אמונתו'לישני זעפר, מי כמוף'?^ל

לבורות, ו?ןי ךו$ה לך, מלך ממית ומחיה 1ומןימיח ןעועה. מי כמוף אב הרחמים, ז1כד יצוריו לחןים לרחמים •

ם: ך אתה לי מחיה המתי ו ןנאמן אתה להחיות'מתים. בר אתה^ןדוע לשמך לןדוש׳ וידועים ?כל יום' ןהל?ו'ך סלה.

300 תפלת ראש השנה ובכן תן פחדך יי אלהינו על כל מ?עיך׳ ואימתך על בל מה #בךאת, וייךאוך-^ליה^עעים/ ויעתךןוו לפנןךכל הברואים, !..,:שו?לםו יי אלהינו עהשלטך ידענ אגדה אחת לעעלת ךצונך' ?לבב* שלם. ?מה י י

לפניך, יעז ?;דך, וגיבוריה ?יימ^ך. ושמך״נוךא״על'' כלימה #'בךאת:

ו5כן תן כבוד ?י לעמך׳ תהלה ליראיך, ןתקוה טובה לדורישיך., ופו1חון'?ה למ!ןזלים לך־יעמחה'ל^-צך׳ ךעשון 'לעירך\וצמיחת על!רן

עי ??׳שיחך, במהרה ?ימינו: י ' ?דוד עבדך׳ ועריכת נר לבן

ו5כן צדיקים יראו ולעמחו. ויערים י_?3לז.י׳ וחסידים ?ךנה עילו, ועולתה' תקפץ פיה׳ יוכל הרשעה כלה כעשן י תכלה,' ?י תעביר ממשית

* " י : ן״מןהארץ דו ז ותמלוך אתה יי לבדך, על כל מעשיך. ?הר ציון מיעכן כבודך, ו?ירועלים עיר ^־עיך, ככתוב בךבךי הןד^ף: .ימלך ץ לעולם אלהלןד

ציון. לדר ודיר. הללויה:

•קדוע אתה לנורא עמך, לאין אלוה מב?עדןף׳ ככתוב: וענה * ?באות ?מיעפט, ןהאל הקדוש ניןדש ??דק ז. ברוך אתה ןי המלך הקדוע:

אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורציתי בנו, ורוממתנו מכל הלשונות י ןקךשתנו במצותיד״והרבתנ^ מלבנו"לעבודתל, ושמןך הגדול

והכותש עלינו מראת:T|I־T I T | T 1•• T

Saturday right, the following is added 011 :

, ?3?•?!ףי, נתלמדנו לעעות חקי *?? נתיךענו ןי *להינו את ^י ךצונך. ותהן לנוי יייאלהיני, משפטים ?ערים'ותורות אמת׳ לוקים ומצותזת טו?ים׳ ות^חילנו זמני עיעון ומו:עדי קריש לחגי נךבה,'י ותודיענו קך ש?ת ו?בוד מועד'וןזגיגת הרגל׳ בתבדל יי' אלהינו בין .קך־ש לחול, בין אור ?ח#ך, בין .י?זךאל לעמים׳ ביןייוםיה^גיעי לששית־^מי' המעשה. 3ין ?ןך>2ות ע?ת ליזךשת יום טוב, הבדלת.'ואת יום'השביעי מששת

י9י ה&ע£ה, קדשו!'. יי ה?דלי1 וקדשת את'עמך י יעראל ?קךשתף:

1

תפלת ראש השנה !30?*בת השבת הזה ואת י1ם< הגברין ות^ן לנו לי אלהינו באוזבה את יום (ישבת ?אהבה) מקרא,קכש זכך ליציאת מ?רלם: >!ןה, יום'(לשב'ת ז?י1ן» תרועה' (

צו מוםף .הייבט מען דא אן ומפני חטאינו.

אלהינו ואל1זי אבותינו- יעלה ויבא ויגיע, ויראה וירצה וישמע, ויפקד ויזכר זכרוננו

מוסף לראש השנה

ומפני חטאינו גלינו מארצנו, ונתרחקנו מעל אדמתנו,ת בחירתך, י חובותינו י י בבי ת ו נ ע ל ואין אנחנו'"לבולים "י ?גליו, מכ5ני"היד ל ו ה פן ד ו ש, שנקרא שמן ו ד ג ה ' ת י ב בך יי״אלךןנו ואל״הי ן ן מלפנ . יהי ךצו ך ש ד ק מ שנשתלחה ב, שתעזוב ותרחם עלינו' ועל מקד־עזך ן מ ח ר ' ך ל אבותינו," מנו . 'אבי ו ד תגדלי כבו ' "ותבנהו מהרה ו ך הרבים, י מ ח ר בו מיהרה, והופע והנשא נ י ל ע ' ך ה ו כ ל מ ' ד ו ב מלכנו! גלה כן הגולם ונפוצותינו ב פזירינו 'מבי קר ל חי. ו עלינו לעיני כ. "והביאנו לציון' עירך, ברנה, וליתשללם כנם מלרכתי ארץך" את ן י עולם. ושם נעשה לפנ ת ח מ ש ' ב בית מקדשך" קךבנות י חובותינו. תמיךים "כסדרם, ומוספים י כהלכתם. ואתי מוספי יום' (לשבת השבת הזה' ףום) הזכרון הזד. נעע^ה ונקריב לפנ^ך באהבה, כמצות רצונך, כמו שכתיבת עלןני

' : ר ו ך כאמ ד ו ב , מיפי כ ך ד ב ל ידי משה ע בתורתך, ע

לעבת וביום השבת׳ שני בבעיס בני שנה תמימס׳ ושני עשרנים

סילת מנחה בלולה בשמו"ונסבו: עלתישבת בשיבתו, _על עלת הת?יד ונסבה: מה קרבן שכת וקרבן היום כאמור) י:

ובחךש השביעי ב$חד להך־ש, מקרא קלש להיה לכם, כל מלא?ת ?בודה לא ת:עשו, יום תרועה להיה לכם. ועשיתם עדה לריח ניחח' לך

3ר בן בקר אחד, איל אחד כבשים ביני שנה שבעה תמימם:. - TV; • T —ן •T • * T . ; T V I T T I v

נים ומנחתם ונםכיהש בפךבר: שלשה.עשרנים לפר• ושני לדי לאיל׳ ועשרוו לכב&. וני ן כנסכיו, ויטני' שעיריםרכפר, ישני תמי דים כהלכתם:

302 תפלת ראש השנה

TV וזכה־ן משיח בן בןד עבדך, וזכר1ן .ירושלןם , ו נ ח ב וכרבנו וס>ןד1ננו, יזכרון א

ו * קיש השנה א ר ף ל ס ו מ

מלכד עילת ההדש ומנחתה, ועילת התמיר,ומנחתה, ונםביהס כםשפמם.יי: לריח ניחח אשר, יז

, כלנז ח ישמחו במלכותך שומרי שבח וקוראי ;{נג. עם מיןדשי שביעי : ש ל

ישבעו ויתע״נגו מטובך, ובשביעי רצית בו וקדשתו, חמדת ;מים אוחו '^ראת, זכר למעשה בראשית •

צר בראשית- ו ן הכל, לתת ;;דלה לי ו ה לאד ב ש ;עלינו לייכמשיפהות 'האדמה. '^מנו י בגרי הארצות״ ולא ' ו נ שלא/עשיא שם הלקנו כהם, וגורלנו ככל המונים. י ואנחנו כורעים. ל עך ו 'הקדוש בר יהמלבים׳ ך מלכי ל ים ומודים י לפני מ ומשתחןב לקת בישמים ש ו מ הוא׳'׳טהוא נוטה שמלם ויוסד ארץ. וד. "עו ן נת עזו ביגבהיי מרומים, הוא אלהינו אי ממעלי ושכית ו ב א ה דעת היום ו י , ו ב בתורתו אמית מלכנו אפס זולתו׳ ככתוץ ר א אל לבבןד, כי יי הוא האלהים בשמים ממעל, ועלי ה

: ד ו מתחת אין ע ועל כן נקוה לך א־יהינו, לראות מהרה בתפארת עז ף, להעביר בלולים מן הארץ,והאל;לים כרות.יכךתון, לתקן עולם י במלכות עדי.'וכלי בני ב^ר יקראו בשמף. להפנות אללף כליך׳טעי ארץ. :כירי יידעו י ג יושבי יתבל,' כי לף"תכריע כל ברך'.'תשבע כיל לשון. לפניך י; 'אלהיגו לכרעי ויפילו, ולכבוד שטף ינ־ך'יתנו.זןי_קבלו כלם אתי עול'מלכותך.כי המלכות שלף ליי א ולעילימי'.עד ותמלוך' עליהם מהרה לעולם ועד.י

ם ועד: ותמלוך ככבוד. ככתוב ב'הוךהף./ץ :מלו־ לעוי

ונאמר: לא הביט אוו ביעקי, ולא ראה עמל בישראל, יי אלהירי ביתרון מלך. בהתאסף ראעי זעם. עמו ותרועת מלך בו. וגאמר: וי ־ יחד שבטי לשךאל. ובדברי.,קךשך' כתוב לאמר: כי לי% המלוכה, ומושל כגולם. 'ואמר: .;י מלך י גאות'לבש. לבש יי עז התאזר, אף תכון תבל בל תכויט.' ונ?מר: שאו שעלים ראשיים והנשאר פתחי עולם• דב*א ןןלך הכבוד׳ מי ז־ מלך הכבוד• יזי עזוז" ןגבור״/ץ גבור מלחמה\ק1או

תפלת ראש השנה 03י-ן כל עמף בית ישראל לפנן־ף, לפליטה לטובה לחן ולהסד ולרחמים. זכרו קדשף. ו י

י אלהינו בו לטובה, ופקדנו בו לברכה. לחיים ולשלום, ביום הזכרון הזה. זכרנו יT T l r T T ן T | T ~ I t ~ T ־ I

יהישיעני

מוסף לראש ישגר, עעךים ראשיכם, ושאו פתחי עולם, ר־בא מלך הבבוד. מי הוא זה מלך

הכבוד, יי צבאות׳ הוא מלך הכבוד סלה : ועל ידי עלדןך הנביאים כתוב לאמר: כה אמר יי מלך ישראל וגאלו, יי צבאות אני ראשון ואני אהרון־ ומילעךי איןיאלהים. ןניאמר: ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו. והייתה ליי המלוכה. ונאמר: והיה יי למלך על כל 'הארץ ביום ההוא'להיה יי אחד ושמו אחד.

ובתורתך כתוב לאמר: שמע ישראל, :; אלהינו יי אחד: אלהינו ואלהי אבותינו. מלוך _ער' כל העולם כלו בכבודך. והנ^א על כל" הארץ ביקרך׳ והופע בהדר גאון עזף .על כל יושבי תבל'ארצך, וידע כל פעול כי אתה פעלתו' רבץ כלי יצור כי אתה יצרתו׳ וייאמר כיל אשר נשמה באפו: 'יייאלהי ישראל י מלך, ומלכותו' בכל משלה

T t T ״• ו־.־| ־ : ־ T : י •• v: ־ ; ד : T ־ ־ ; ד.

(ל-נת אלהעו ואלהי אבותינו רצה במנוחתנו) קדשנו במצותיך. ותן חלקנו

; אילהינו ' י בתורתך, שבענו מטובך׳ ושמחנו ביש;עת־ י(ייש:י, 'והנחילנוף< וטהר לבנו לעבדך באהבה יברצויןישבתקוךשף. ומוחו בוי ישראל מקדשי #מ

באמת, כי אתה אלהים אמת. וךברך אמת, וק;מ ל:עד. ברוך אתהייי. מלך .על כל הארץ. מקדש'(לשבת"השבת ובישראל ויום הזכרון:

מנהג ספרד מען בלאזט דא סופי• און דעי• נאך זאגט מען דאם.

ד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים אם עמי היום הרת עולם. היום :ו לף תלויות עד נ י נ עי 7 כעבדים. אם כבנים רחמנו כרחם אב על בנים,/ואם כעבדים

ש: ו שתחננו ותוציא כא1ר משפטנו. איום קד T T I T T ( T י

אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל:צורי.רןךם. לפניף ננלו כל העלמות, והמון נסתרות שמכלאשית. כי איין שכחה לפניי כיסא כבודך. ןאיין נסתר 'מנגד.עיניך. אתה' זוכר את כל המפ;על• וגם כל היצור לא נכחד יממן־/ הכל גילוי רךוע לפניך' .ץ אלהינו׳ צופה ומביט'_עד סוף כל הדורות. כי תביא חיק זברון להפקר" כלי רוח ונפש, להזכר מעשים רבים, וךזמון בריות לאין תכלית. מראשית כזאת הודעת ומלפנים אותה ןלית. זה היום תחלה מעש;ף. זכרון ליום ראשון. כיי חיק טישךאל הוא, משפט לאלהי יעקב. ועל המדינות בו ייאמר: איזו לחרב. 'ואיזו לשלום׳

304 תפלת ראש השנהם חוס וחננו ורחם עלעו והושיענו י מ ח ר עה ו שו י ־ בדבר ל ם. ו י והושיענו ב1 ל ח

כי אליך עינינו. כי אל מלך חנון ורחום אתה:הנשא , ו ך ד ו ו בכב ל העולם כל ל כ ך ע ו ל , מ נו ו ואלהי אבותי נ ״"אלהי

י ע5

מוםף לראש השנהי : לחיים ולמות. ט ם ר י כ ז ה ו ל ד ק פ ו י ת ב ו י ר ב ו לשבע. ו ז אי , ו ו לרעב ז אי

v r ־ י : ־ : T : י. ־•וי : ־ * ; I T ״ : TTT

. פרךתו ש ו י ה א ש ע ך בא, מ י ר לפנ ו צ ל הי כר כ י ז ום הזה, כ ד כהי ק פ א נ ל

. ש י א / י ל ל ע י מ צר י , ו ו ת אדם ותחבלותי ו ב ש ח י גבר, מ ד ע צ ת מ לו עלי וי "דוךשיך׳ לעולם לא , כ ך ' ב ץ מ א ת ן אדם : ב א לשבחן;׳ ו ל ש י ש י י א ר ש אם לפנלך ל י המעשי ר כ כ י ז , כ ך ל החוסים ב לא לכלכו לנצח כ לבשלו. וה זכךת, ותפיקדהו ב ה א ת נח ב ה כלם. ונם א ש ע ש מ ר ו ה ד ת א בא. וי נ פ ר מ ש ל ב ' לשחת כ . ל ו ב מ י ה ת מ ך א א י ב ה עה ורחמים׳ ב לש; י בר בדו ע ר ת ז ו ב ר ה : ל ו נ י ה ל י א ך ן ן נ פ א ל ו ב נ ו כר ן ז ל כ ע מעלליהם.' ע ו ךם "את אלהי ' כר ז ל : ו ' ך ת ר ו ת ב ב ו ת כ ל ה;ם. כ ו כחו , וצאצאי ל ב ת ' ת ו ר פ ע כר אלהים ב ע י ל הבהמה. איטר 'אתו בתכה! ו את כ ל החיה, ו את כ ו ' ח׳ נ

*. ; •* T ** — * ־: T •־־ : ־ T ד :־.־ * ־ - T ־ * : ־ י (

קתם׳ ולזכר ת נאז ע אייהים א מ ש י : ו ר מ א נ ו המים. ו שב י ץ נ ר א ח _על ה ו ראת ' כרתי ז ו . : ר מ א נ ת לצחק ואתי לעקב. ו ת אברהם א ׳ א ת בריתו אלהים אכר, ם אז ה ר ב ת ברייתי א אף א י לצחק, ו ת י ר ת ב ף א א תי לעקוב', ו י ר בן ו , חנ ו ה לנפלאתי ש ע ר ז כ ר: ז ב לאמי ו ת ך כ ש ך ק יבךבךי ז ץ אזכיר. ו ר א ה ו: נלזכיר ר מ א נ " ו . ו ת י ר ם ב , לזכר לעו״ז ו ליראי י ף נתן ר : ט ' נאמר ו ' . ובתים ץ

ו י י ולנחם כריב חסל ' , להם בריתוי נ ז ת בא א ר ק ך ו ו ר: הל ב לאמי ו ת ך הנביאים כ י ד ב על לדי ע וה כלולותיך, ב ה ד נעורלך, א ס ך ה י ל ת ר כ ה אמרייל, ז כ ' : ר ט א לרושללם לי ת י ך ת ב י א נ א ' י ת ר כ ז : ו ' נאמר רועה. ו ץ לא" ז ך א ב ה ב ך ט י ב ר ח ' א ך ת כ לי ' לקיר ל ר : י הבן מ א נ לם. ו ת י עוד י ר ' ב ך תי ל מו הקי י נעוריך', ! מ י ך ב ת ו אן ד .על כ ו ו ע נ ר כ ז א ' ר כ : ז י י בו ר ב ד ' י ר י מ אפרלם אם לילךיישעשועים, כ

: ץ מ א ו נ " רחם אךהטנ . י לו ע ו מ מ הן טוב לפנןף. ובקרנו בפקךת ישיעה אלהינו ואלהי 'אבותינו זכרנו י בזכרוזכר לנו יי; אלוץנו את הברית ואת החסד ואת השבועה ורחמים משמי שמי קדט. ו אשר נשבעת לאברה;! אבינו בהר יהמר•!:. ותראה לפניך עקדה':. שעקד אברהםב המזבח. וכבש רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם. 3ן ' ג ז ל ע ז ו נ אבינו אתיי״צחק ברך ב חרון אפך מעמך ומעי ו ש , את כעסך מעלינו. ובטובך הגדול ; ך יכבשו רחמי; אלהינו: את הדבר שהבטחתנו בתורתך על ;־די משה זנבךף זמןחלתך! ו_קים'לנו י

תפלת ראש השנ־ 305 ?ל כל האךץ ביקרך, והופע בחדר גאון עזך על כל יושבי תבל ארצך. וידע כל פעול: כיי אתה פעלתו׳.ויבין כלייצור: כי אתה לצרתו,

ייאמר

מוסף לראש השנה: וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים ר ו דף כאמ מפי כבוני הגוים להיות להם לאלהים אני ץ. כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולים״ לעים ברחמים ו שראל^הי עקדת יצחק, לזרעו (של י וא׳ץ שכחה לפני כסא כבודף, !

ת: הברי ר אתה יי, זוכר ' תזכור. ברו— V T — I T

מנהג ספרד מען בלאזט דא שופר און דערנאך זאגט מען היום הרת עו?ם

אתה גגללת בענן' כבודך.על .עם לןךשך לדבר עמם. סן השמ:ם הטמעתם קולף' ונגלית עליהם בערפלי1 טהר. גם כל העולם כלו חל מפניך.1 ובריות בראשית י חרדו מטךז. בהגלות ף מלכנו /עלי הרי סיני: ללמד לעמך תורה ומצות.' ותשמיעם 'את הוד קולך, ודברות קדשך מלהבות אש. בקולות 'וברקים 'עליהם ינגללת, ובקול י שופר עליהם הופעת. ככתוב' בתורתך*: ויהי' ביום היטלי^י בהיות הבוקר׳ ויהי קולות וברקים. רענן כבדי.על ההר, וקול שופר חזקי מאד, 'ויחרד כל העם אשר במחנה. ונאמר: ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה יךבריןהאלהים :עננו"בקול. ונאמר: ו:כל העב ראיס את הקולות׳ ואת הלפיךיים׳יואת קולי'השופר, ואת ההר עש\{ וירא העם 1ינ.עי ני_עמדו מרחוק. ויבךבךי קדשף כתובי לאמו־: ^לה אלהים 'בתתעה, ץ י בקול שופר. ונאמר": בחצוצרות וקול שופר, 1הריעו" לפני המלך ץ. י ונאמר: תקעו בחדש שופר. 'בכסה ליום חגנו.* כי חיקי לישראל הוא."משפט יI: • : T •• T • ן : V ־ ־•ן I ״ י ״ ,יי.

לאלהי :עקב:: הללוהו בגבורותיו, ו ז ונאמר הללרה, הללו אל בקדשו, הללוהו ברקיע ע: הללוהו בתף ומחול, ר ו כנ : הללוהו בתקע שופר, הללוהו בנבל ו ו ל ד הללוהו כרב ג הללוהו בטנים ועגב : הללוהו בצלצלי שמע, הללוהו בצלצלי תרועה. כל הנשמה

ה, ד,ללו;ה: תהלל ;על :ךי עבךיך הנביאים כתוב לאמר: כל יושבי תבל ושכני ו ארץ, י כנשא נס הרים תראו, וכתקע שיפר תשמעו. ונאמר : וה;ה' ביום ההוא .יתקע בשופר גדול,' ובאי היאבךי^בארץייאשור׳/והנדהי^ בארץליי'בהר הקדש לירושלים! ו?אמר: ויי עליהם יראת מצרים,'והשתחוו 1 רצא כברק' חצו׳ ואדני יהוה 'בשופר יתקע, והלך בקערות י תימן.' :ל

צבאות'יגן עליהם. כן'תגן'.על.עט־'ישראל בשלומך: יואלהי אבותינו, תקע בשופר גדול לחרוהנו,1 ושא ניז ל2בץ גליותינו, ' ו נ אלהירף ברנה, ו J־i׳p עי אנ ו מכין הגוים, ונפוצותינו כנס מ\רכתי ארץ, !הבי נ רי ו כ פז ר ^ ו

3 תפלת ראש השנה 0 6

ויאמר אישר נשמה באפו: « אלל״י י.^ראל מלך ומלכות,* בכל משלד.״ (י׳שנח אלהינו' ואלדד אבותינו, ךצה ''3מנוחתני< .קדשנו במצותיך׳ ותן חללני בתורתך, £בענו מטובך ושמחנו בישועחך, (לשבתי והנחילנו יי אלהןנו באהבהקדשף, ועויחו בו ישראל מ_קדשי שמך< וטהר לבנו לעבדך באמת, ץברצוןיישבת . >יי אתה אלהים אמת ודברך א$ת ו_ק;ס לעד. ברוך אתה יי. מלך על כל

ית השבתי ו) ישךאל ויום הזכרון: האךץ, מק'ךש (לי רצה ץ אלהןנו בעמך לשךאל ובתפלתם• ןה׳עזב את העבודה לדביר' ביתך ואשי ישראל- ותפלתם באהבה תלןבל ^ךצון, ״ ותהי

לרצון תמיד .עבודת ישראל עמך:

־ אתה יי. ו ר ן ברהטים. ב ו ף לצי ב ו ש ותחזינה עינןנו, בן • ו לצי ' , הגזהזיר י שכינתי

וועי דער חזן ז־\גט מודיט זאיט קד,ל מודים דרבנן.

מידים אנחנו לך שאתה הוא יי s מודים אנחנו לך, שאתה הוא,ם ^ \ ״ אלהינו, ואלדד אבותינו. אלהי ל ן ע ו ־ ל נ י ת ו • אב ' י ה ל א אלןזעף וי ז j כל בשר, יוצרנו, יוצר בראשית, ־ ״ י ״ ״ : ••• ״ צור ודעו מגן .ישענו, אתה הוא לדור ברכות והודאי לשמף־"הגדול ודור נודה לך ונספר תהלתך על חיינו | והקדוש, על שהחייתנו וקי.מתני,ת \ כן! תחיינו ותקימנו,ותאסוף גליותנו, ן ד המסורים בידך ויעל נשמותינו הפקו= £ ־ ־ ל \ לחצרות ל,דשף, לשמור חקי ך. ל ־ ־ ל ־£י ־־- 1\ י \-*' %•IT• m '4" :- ;:ולעשות רצונף, ולעבךף בלבב נפלאותיך וטובותיך 3#כל עת עךב 5 שלם, _על שאנחנו מידים לוי ?י־יו

וביקר וצהרים. הטוב, כיי לא כלו רחמיך, $ אל ההודאות.', והמרחם׳ כי לא חמו חסדיך, מעולם.קוינו לך:

ועל כלם יתברך ויתרומם '&מ־ מלכנו תמיד לעולם ועד: וכיזיב

ה נ ש מוסף לראש ה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם, ושם נעשה לפנןך את לןדבנ1ת חובותינו,

?מצוה עלעו בת1רתך על ידי משה עבדך. מפי כבודף כאמור: וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצוצרות על עואתיכם ו?ל זבחי שלמיכם, והיו לכם לזכרוןזלפני אילהיכם, אני י; אלהיכם. כי אתה שומעY דומה לך. ברוך אתה י;, שומ7נ קול ^רועת עמ1 * קול שופר, ומאזין תרועה ״

לשראל ברחמים: רגוז ינ!י׳

תפלת ראש השנה 307 יג״תיוב לןזךם טובים כל בני בריתך:

וכל החיןם יוךויך פלה ויהללו את שטף, באמת, האל ןעו/גתנו [עזרתנו סלה, ברוך אתה י;״ הטוב'&מך. ולך נאה י להודות;

>ס״ץ ברכת כזזניס

>&ים עלום טובה וברכה. חן וחסד ורחמים, עלינו ועל כל ל^ךאל עמך! בתננו אבינו"כמו ?אהד *ןאיור *פניך. כי ?אוד פנלךנתת לנו ן; אלהןנו! תורת חיים ואהבת י חסתי וצדקה י ו5רכה'ובסמים וחיים דטלוים, "וטוב בעיניה לברך'את עטך י^ראל, בכל עת ובכל #עה

בחלומך. בספר הזים ברכה ושלום ופרנסה ngte״ נןכד ונכתב לםנןף אנחנו וכל ןןןי

ית ןשראל ן!ח«ם'טייבים ולשל1ם. ן

ברוך אתה ל; עשה ההליום:

ב יימנחה ״ליום רב.על לשראל &מך תשים לעולם, כי אתה הוא מלך י ר מ <

אדון לכל הי׳טלום,' וטוב בעיניך ליבךןז את י 2טך ל^ךאל בכל'.עתR ׳ ט ר י י ר ׳ ב י כ ר י פ ס ובכל $עה גישלומף.' ג

יהיו לרצון א.מרי פי, והגיון לבי ?פנ;ף. ן; צוךי ־וג1אל.י:

אלר׳י׳ נצור לשוני מרע, ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי״ נפש- תרום, ונפשי כעפר'לכל תהיה׳ פתה לבי בתורתך׳ ובטצותייך תרדוף' עלי'ר;עה, מהרה הפרי ןגיצתם וקלקל ם י ב ש ו ח נפשי, יוכל ה מושבתים. .עשה למען •^מך, עשת* למען' למלנך, /נשה 'למען קד^יתףמען לחילצון ידידיך,' הושי;ע'ה .ימינך'וענינ/ זלהיי עשה'למען' תורתך. י לרצון. אמרי פי, והגיון'לבי לפניך, לי צורי וגואליהnVy שלום' במרוטיו.

הוא נןגשית שלום'/!ילינו. ו_על כל ל^ךאל, ואמרו אמן: לקי דצ1ן מלפניף » אלדדגו ואלדד אבותינו, שיבנה בית המקןש במ0יתם וכשניםז.קךמ1;ןיית^ ל ו ע ז י 8 י בימינו, ותן חל?!נו'?ת1רתןז.."וש'ם נןבךף ביךאה פ

'i*p וערבה ל;י מנסת יהויןה ףדושללם ?ימי עולם וכשנים _קךמ1ני1ת: ל׳ט״׳ן

לראש הישנה ש ועלים ו ר ש א ל ב שא ר ו ר קד 308 סדי •*יאל י»׳.על כן ברך להוה את יום השבת ולכןךשהו; » ו ר מ ש ו

^ ר:יי= \ ?־«n היזנד ש ל" קליש. אשי S תקעו בחדש ש1פר בכסה לי01 דגנו?. י ?R A אלה מיעלי ״ 5י •• חק לישראל הוא *משפט £אל1,י :עקיב: ינקךאו א1תם בסועדם'^ י

ולדבר משה את מיעדי ל;׳ אל בנ* ןיטדאל ג «י ה״; םברי מרנן ורבנן ודב1תי.

ברוך אתה ל;. אלהיני מלך העולם. בורא פרי הגפן: ל«כות ברוך אתה יי, אאזינז'מלך העולם. אשר קדשנו במצותייו וןיונו. לישב בסכה •

| י • ץ י T i t I T 1 • * ־» T T l ^ | V ן - VI T l T * I T

ך י ל ש ר ת סד מי אל כמוך. נשא;עון ועובר.על פשע לעןאךית נחלתו. לא החזיקי חפץ חסד הוא. ;שוב לרחמנו לכבוש עונותינו. ותשליך לעד אפיו. י במצולות ים בל 'חטאתם. תתן אמת ליעקב חסד לאברהם׳ אי&רענני במרחבי יה. נשבעת לאבותינו מימי.קדם. מן המצר כןךאתי יהי ז ללילי' לא'אירא, מה לי אדם. .יל לי/יעיזךי׳ ואני'אראה בי&נאי.

טוב להםיות ביי׳ מבטיה באדם*: טול לחסות ביי, מבטיח בנדיבים:*״ : ׳ ־ ן : • ־ T *. ־* • T-.:TTT ־- ~

דערנאך דאנט מען דעם מזמור ?*ג רננו צדיקיש בה׳ און דערנאך זאגט מען דעם «וק. לא ;רעו ולא !שחיתו בכל הר לןדשי, כי מלאה "הארץ דעה את ,יי, ?מלם

ם מכסים:' £ עלות ממעמקים קראתיך ל;: אדני שמזגה בקולי תהלינה 'שירהמ: אזניך _ק?בות( לקול תחנוני: אם .עונות' תישמר לה." .אדני י מי!עמדי: י כי עמך הסליחה למען תוךא: קןיתי יי קותה נפשי׳ ולךברו* הוחלתי: נפ#י לאדני׳ משמרים לבקר, שמלים לביקר: יחל לשךאלי^ל :יי׳ כי עם יי הדןםד,

והרבה עמו פדות: והוא" יפדה את ישראל.'מכיל עונותיו: מען שןוקעלט אויה די קעשענעס.

סדר בפרות מען זאגט דאס דריי מא?

. יוציאם ל ת ב ץ וצלמות, אסירי עני ו ע בני אדם ןעזבי הך פער,גם׳ ר ד ך וצלמות, ומוסדותיה•'"לנתק. אולים מ ש ה מי עתו _עד שער ל אכל תתעב נפשם, ו ומעונותיהםי״יתענו. כר להם,'ממצוקותיהם יו'שי.?נס: לשלח צ מית. ולזעיקו אל יי בו ררפאם, וימלט משחיתותם: יודו ליייחםדו ונפלאותיז ר £ ד

T • I ־ T ־ T • I T1-1 m י ־ ״ " W •

םדר כפרות 309ץ אחד מני אלף, להגיד ך מלי א ל . אם :שבעליו מ ם ד א , י נ ג ל; ר פ יאמר: פךעהו מרךת״שהת, מצאתי צ ם ישרו, רחמו. ו ד א ל

י מאל. א' דאם זאנען דרי דזנר ויאם זא־ט פאר זיך אליי ן ז

זה חליפתי׳ ןה תמורתי, זה כפרתי, זה התךנגול.?לך ל??יתה. ואף §כנם'ואלך לחיים'טובים ארוכים ולשלום:

י מאל ך און פאר נאך איינעס מיט א־ם זאלען זיי דאס זאגען דרי י ר וגאם זאגט פאר ז ע י

זה חליפתנו, .זה וזמוךתנו, זה כפרתנו׳ יזה התןץגול ילך ?ימיתו/ נאנחנו{:כנס'ונלך לחיים טוביים ארוכים ולשלום:

י מאלי דרי דער וואס זאנס פאר א ?נדעדען 1כר זאל ער דא6 זאגע ן

זה חליפתך. ץה תמורתך, זה כפרתך ןה התךךגול .?לך למיתר״ ואתה יתכנס ותלך לח?ים טובים ארוכים ולשלום:

י מא?. דער וואם זאגט פ>ר אנדערע ציויי אד.גר דריי זכר־ש זאל ער דאס זאכען דדי

זה חליפת3ם, זה חמורים׳ זה כפר,/?ם, יזה התרנגול .?לך למיתר״ ואתם יתכנסו ותלכו'לחיים טובים ארוכים'ולשלום:

־ אלי־ן דריי מאל. י דאם זאגט א בקבה פ<!ר ז

ת חליפתי, .זאת למורתי, זאת כפרתי, זאת התרנגולת תלך * למיונה, ואני אלך ןאכנם לחיים טובים ארוכים ולעןלום:

י נקבות נעמען איין תרנג־לה זא״ען זיי יא0 זאנען דריי מאל. ר ו וען ג ו

זאת :ח?יפתנו׳ זאח תמורתנו. זאתי כפךתנו׳ זאת התרנגולת תלך ??יתה, ואנחנו נכנם ןנלך' לחץם טובים ארוכים ולשלום: דער וואס זאגט פאר א נקבה זא5 ער דאס זאגען 1יריי מאל.

ת חליפתך׳ ז*ת ?מורתך, זאת כפרתך׳ ז*.ת התרנגולת תלך * נ תמםי ןהלכי'לחיים טובים ארוכים ולבלום:' י לקןיתה, ךא

דער וואס זאנט פאר 5וויי אדער פאר דריי נקנות ואל ער זאגען דאס.

. זאת וחמורו!.?]־- זאת כפך,לגכן, זאת 'התרנגולת תלך ן ז*ת חליפי #(יתה׳ ואוןן תכנסנה והלבנה לחיים טובים ארוכים ולשלום':

דער וואט זאנט פאר א אשת מעוברת זאל ער ראם זאנען י־ריי מאל

אלו.הליפותיכם, אלו ?1מורותי?ם, אלו כפרויתיכם. אליו התרנגולים י{כו למיתה, ואתם תכנםו ותלכו לחיים טובים ארוכים ולשלום: :

ל דאם זאנען דריי מאל. י ך אלי ן ז י איין אשזז מעוברת פאר ז

אלו סליפותינו, אלו זמירותינו אלו כפרותינו, אלו התרנגולים !לכו למיתה- ואנחנו נכנם ונלך לחיים טובים ארוכים ולשלום:

0!3 תפלת יום כפור לערבית- לאחרית, למוסף, למנחה, ולנעילה.

ימס,•! למנחה ילנ-נ־לה בי שם ל; אקרא, הבו גלל לאל!זיני5

אדני שפתי תפתח, ופי עין־ תהלתף:

ברוך אתה יל, אלהינו ואלקי אביתינר׳ א?#י אברהם, אלהי יצדיק, ואלהי ל;עקב. האל הגידול, הגמד והנורא, אל.עליון, גומיל חסדים נ׳ובים. ןקונה הכיל׳ןזוכר חסדי אבות׳ ומכיא גואל ל?ני' בניהם למען שמו באהבה. זכרנו לחזיפ, מלך חפץ בחיים״ וכתבנו (ל:נייה וחתמנו) בספר ןזחיים׳ לעעןן

•* • אל^יםיחייים: י

: ם ה ר ב א ן ג ך אתה * מ ו ר , עוזר, ומושי״ע ומגן. ב ך מל

ע. ב להושי ר לעולם אדני״ מחיה מתים אתה ר בו אתה ג; T •ו ~ י T* 5 V 2 » ״ ״ ד ״

מכלכל הזים ?חסה מחיה מתים ?כסמים רבים, סומך נופלים ורופא'הולים, ומתיר'אסורים,' ומקים אמונתו'לישני .,עפר, מי ?מיףי^על

גבורות, ומי דומה לן!/ מלך ממית ומחיה ומ?ימיךו לשועה. מי כמוך אב הרחמים ז31ר ןצוריו לחץם ברחמים:

ם: ונאמן אתה להחיות מתים. ברוןי אתה יי מחיה המתי. . | T: T - | I • •• -: - | •IV:T־ V : • T־ - .

אתהזקדוש ןישמךלןדוש׳ ו.קדושים?כל יום יהללוך ןלה. ובכן תן פחןך לי אלהיןו על כל מעשןך׳ ואימתך על כל מה שבראת, וייךאוך״כל המ;>שים, וישתחוו לפניך'יכל הברואים, ויעשו כלם א$ןה אמת לעשות ךצוגך' בלבבי שלם. כמו י שלדענו יי אלהינו#השלטן

לפנןך, עז ביזדך, ודבוריה 3י'מי.?ך. ןשמך י נורא י עלי כלימה'שבראת: ו1כן תן כבוד לי ?עמך׳ תהלה ליראיך, ותקוה טובה לדוךשיך,ך-ישמחה' לאךצך׳ ןששוין 'לעירך, לצמיחת..יןךן ופתחון'?ה למיחליםי

לדוד עבדך. ועריכת נר ל3ן'??טי משיחך, ב:׳1הרה בימינו: ובכן צדיקים.יראו ולשמחו. וישרים י_ע_לזו, וחסידים ברבה ;גללו,ל הרשעה בלה כעישן יתכלה,'?, תעביר ממשלת ועולתה תקפץ פיה, ו

י p האיץ י ״ ' W

תפלת יום כפור !31י לבדך, על כל מ;עשיך׳ בהר ציון משכן׳ כבודך. ותמלוך אתה יקדישף; ימלך.;י !לעולם אלהיך ו3ירו־שלים ן!יר זקך'שך! ככתוב בדברי'ז

$«ון.לדר ודיההללויה: .,קדוש אתה לנורא׳ שמך, ואין אלוה מבלעדןך, ככתוב: ועבה «י ?^אות במיקזפט; .והאל היןדוש נקדש 3?דקה. ברוך אתה לי המלך הקןדוע״

אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית" בנו, י ורוממתנו מכל ה|עזונות י ןקדשתני במצותיןז״וקרבתנו' מלבנו"לעבודתןז, ועזמהי הגדול

T I ־ V :I : • J I I V T — . - I " : - I T : - | " : 1 • :

ט .,קראת: ןהקדוש # ותתן לנו לי אלהינו באהבה את יום (לשבת העבת הזה לסדשה ולמנוחה ןאת י1ם< יהירים הזה׳ למחילה ולםליוזה ולכפרה ולמחל־ בו את כל

?ונותינו (לשבת כאהבה< מ:קרא,קוליש זכר ליציאת *מצרלם:' יו מוםף הייבט מען דא אן ומפני חטאינו. ג

אלהיני ואלהי אבותינו׳ !עלה רבא וןגיע׳ ו״יךאה ו!רצה .וישמע. ויפקד ויזכר זכרוננו

— י

מוסף ליום כפור

ומפני חטאינו גלינו מארצנו, ונתרחקנו מעל אךמתני,ת בחירתך, י ' חובותינו י י בב ת ו ש ע ל ואיך אנחנו י אכולים "ד י ה ״ י נ ן עליו, מ ך . מ ל וה5ןדוש, שנקרא ש הגדו ' ת. בבי" ואלדד ו נ ״אלהי י ך י י ן מלפנ . :יך,י רצו ך ש ד ק מ שנשתלחה בב ותרחם עליניו' ו_ע'ל מקךעזך ו ש ת , ש ן מ ח ר ' ך ל אבותינו,' מו נ אבי ' . ו ד ""ותבנהו מהרה ותגדלי' כבו , ך הרבים, י מ ח ר ב* עלינו מיהרה, והופע והנשא ך ת ו כ ל מ ' ד ו ב מלכנו! גלה כן הגולם ונפוצותינו מבי ב פזורינו ' קר ל חי. ו עלינו לעיני כרך ברנה, ולירושלים . 'והביאנו לציון' עי כגם מ!רכתי ארץת א ״ ך ן נ פ י עולם. ושם נעשה ל ת ח מ ש ב ' ' , ך ש ד ק מ בית ' מרבנות י חובותינו. תמירים "כסדרם, ומוספים "כהלכתם.

3 תפלת יום כפור .2 זכרוננו ופקד1ננו, וזבר1ן אבותינו, וזכרון משיח בן דוד עבדך, וזכר1ן ירושלים עיר ,יקךשך. וזכ״רון יכל'עמך בית ישראל י לפנןף,' לפליטה לטובה, לחן' ולחסד ולכןזמים- לוןייים ולשלום, ביום י ה?פורים י הזה. זכרנו ל; אילהינו 13 לטובה, ופקדניו ב1 'לברכד-ם חוס וחננו ודחם עלינו והושיענו. י מ ח ר ים. ובדבר ןשועה ו וה1שיענו בו ל ח ז

אליך עינינו, בי אל מלך חנון ורחום אתה:

מ השבת 3זה ב ש אלהינו ואלחי אבותינו׳ מחל לעונותינו ביום « וביום)'הכ«ךים הזה׳ מחה והעביר פשעינו וחטאתיניו מנגד.עינןך, כאמור: אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני! וחטאתייך לאי"אזכור. ןנאמר: מחיתי כעב פשעיףיוכענןייחטאתיף, שובה אלי כי גאילתיף.'.ונאמר: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם׳ מכיל חטאתיכם', ליפני ץ תטהרו. >ל־בת אלהינו ואלהי'אב1תינו ירצה במ'ניחתני< קדשנו במציותיף, ותן חלקנו

י אלהינו (ל^ינת'והנווילני' י בתורתך׳ שבענו מטובך׳ ושמחנו בישועתך. י !יאהבה' י וברצ1ןישבת .,קךשך, רנוחו' בו ישראל מקדשי שמך) וטהר לבנו לעבךף

מוסף ליום כפור ואת "מוסף יום (לשנת לאת מו^פי יום השבת הזה ויום) הבפוריםנך\ כמו הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה, כמצות ךצו שכתבת י עלינו'בתורתך,''.על "ידיי"משהי עבדך, מפי כבודך.

״ T י י T :כאמור T T

ל«» וביום היטבת׳ שני כבשים בני שנה תמימם׳ ושני ;!שרינים קולת ג#חה ?:לולה בשמן ןנקוכיו: עילת ישבת בשיבתו, _על £לת "התמיד

ןןסכה: (זהיקךבן שכת ןכןריבן היום כאמור) י: ובעשור לחךש הטביעי הץה, מקרא קךש ?היה להם, ועןיתם ןף1 נפשתיהם׳ ?ל מלאכיה לא ת?שו, והקרבתם עילה' ליי'יריח נייזח/ 9ר 1ין' בקר אחד, איל אחד׳ ?בע)'ים ?ני שנה שבעה^מימם !היו לכם: ומנחתם ונסכיהם כמדבר: שלשה.עשרנים לפר״ ושני .עשרינים לאיל, ועישרון לכבש, ונין ןניסכו, ושיני שעיריםלכפר״(גיא ישעיר ל3פר,' מלבד

קטאת הכפורים) ושני תמיךים״כהלכתם': לש:ת ישמחו' במלכותף שומרי' שבת וק1ךאי עינג. עם מקז^זי שבחג,״ 3לס ןשבעו ויתענגו מטובך, 'ובשביעי רצית בז• וקדשתי״, חמדת ;מים אותו '.יןראת. זכר

' T T T י י י ׳ י י ?מעשהי בראשית: א>־.י.י יני

תפלת יום כפור ^ ןן$מת, $י #תה םלחן ל:שראל ומחלן לשבטי :עוררן בכל דור ודיור. ומבלעדיך אין לנו'מלך' מוחל וסולח אלא אתה! בחך' 'אתה לי. מלך טיוחל/ויסולח,לעונותינו..ולעונות:;מוי ןיית .ישראל׳ 'ומעביר זאשמותי"נו ב^ל שנה יושנה. טיף:עלי כל הארץ, מקך>(ל*נת נזשבת ח .ישךאל ויום

: י ם י ר פ ^ יי רצה .;י אלפינו ןעמך •ןשךאל ובתפלתם׳ והשב את העבודה לךךד' 3יתף ואשי :שו־אל׳ והפלתם באןזבה יזלןבל ?רצון, י ותרזי

?ךצון תנןייד ;עב'ודת .ישראל עמף: ״ י ז

־ אתה יי- ו ר ותחזינה עינינו. ברובדו לציון ברחמים. ג המחזיר שכינתו לציון:

גט קהל מוזיים ידבנן, ויען דעי חזן זזינט פודיפ זן׳ ; מודים אנחנו לך, שאתה הוא יי א י מילים $«נחגו לך, שאתה ה $ אלפינו ואל*י־ אבותעו לעולם ועהל ; צור חיינו מגן ושענו, אתה הוא לדור ו ןד בלכ1ת והודאי לשמך־־ס

והקדוש, ':עלי שהחייתנו' וקימתנו, > ודור נולה לך ונספר תהלתף׳על סייגי

" הפקודות ־ י ״ י ־ ״ ־ ״ ־ ־

ערב ועל $ל ההודאות• י \ ובקר וצהרים׳ הטוב, ?י לא כלו רחמיף^

(המרחם׳ כי לא תמו חסדיך, מעולים קויגיו ילך: ועל כלם :תברך רתר־ומם שמף מלכנו ־תמיד לעולם ועד:

י T:יי *וכת1ב*(ל;׳1ילה'נחתום) לחיזים טובים כל 3ני'בריתך

וכל החץם יוךוך סלה ויהללו את שמך, באמת׳" האל לשוזעתנו־ (עזרתנו סלה, ברוך אתה ן;׳ הטוב •&9ף. ולך נאה י להודות: י

לש-ץ ברכת כהניפ שים שלום טובה, וכרכה. .חן וחסד •וךלןמים׳ עלינו ועל כל־ ישראל עמך, ברכנו אביני יכלנו, כאחד *באור"פדך- כי באור פדך נתת לנו ן; אלוץנו! תורת חיים ואהבת י לזסד\ וצדקה ^רכד\ןרחמים וחיים (שלום׳ *'ןטוב בעי.נ;ך לברך'את ע£ך .י^ראל, ב^כל/עת'ו;כל שעת

י ״ ־ בשלומך". י ״ '

3 תפלת יום כפור « בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה, נזכר ונכתב (לנעילה ונחתם) ץןןןף

8נחנו וכל עמף בית ישראל לחיים טובים ולשלום.

בתך אתה יי-עעה השליום;

>מריב ולמנחה שלום רב.על ישראל &מך תשים לעולם׳ כי אתה הוא מלך

' וטוב בע/נןך לברך את י עמך :^ךאל «4כל.עת , ם ו ל ט ב אדון לכל ו' י כ ׳ בייו י י נ יי^פל שעה בחלומך." בספר ו

יו/יו לרצון אמרי פי, והגיון לבי לפניף. » צורי וגואלי:

אלהינו ואלדזי אבותינו/ תבא קיפדך תפלתנו, ואל תתעלם מתחןתנו׳ שאין יאנו' זגזי פנים ו־ק־שי עירך, לומר לפנןך 'ץ אלהינו ואלקי.אבוסינו:

צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל אנחנו׳ ואבותינו׳"חטאנו:

אשמנו, בגדנו, גזלנו, דברנו דפי. הערנו, והרשענו, זךנו, חמסנו, טפלנו" שקר." יעצנו ךע, בזבנו, "לצנו״ מרךנו, נאצנו, סדרנו, עוינו, פשענו,"צרתו, סשינו ערף. רשענו, שחתנו,

: 1 : ־ ־ 1 T I V ־ ׳ | |• I-T: •1 :1־ T I ' T : | ־ T

תעבנו, תעינו, תעתענו. סרנו ממעותיך, וממשפטיך רטובים, ולא #ו.ה לנו. ואח;ה צדיק על

כל הבא עלינו׳ כי אמת עשיית, ואנחנו הרשענו! מה נאמד לפנןף יושב מדום, ומה נספר לפנןף שוכן שחקים, הלא כל

ודע: מסתרות והנגלות'אתה יו נעי5ה הייבט מען דא אן אתה נותן יד. *

אתה יודע רזי עולם׳ לתעלומות סתרי ןל חי. אתה חופש 9ל חךרי בטן. ובוחן כליות ו לב,'איין כל דבר ינעלם ממך/ ואין נסתר מנגד ןניגןך. ו?כן׳ ןהי רצון מלפניך יי אלהינוגאלהי אבותינו- שתסלח לנו יעיל בלייחטאתינו,' ותמחול לנויעלכל״עוניותינו׳ ותכפר לנו עלי כל פשעינו:

= על = = ^ = = = = ^ ^ = ־ = = = = = =

לנעילהד לפושעים, וימינך פשוטה לקבל שבים, ותלמדנו ץ אתה גוחן אלהינו ?־התודות לפניך על כל ?ונותינו, למען נוודל מעעןק''יידןנו, ותקבלנו בהשובהשלמה לפניך, כאשים' וכניחויחים׳ילמען דבריך אשר $מר'ת.' אין'.קץ לאשי חויבוחנינו," ואין מספר לניחווןי'אשמחןצו, ןאתד.

תפלת יום כפור 315 על חטא שחטאנו לפניך, באנס וברצון. < ועל חטא שחטאנו לפבן־ף, בודוי פד-

ן1ל־ חטא שחטאנו לפניך, באמוץ הלב. | על יחטא שחטזןנו לפניך, בזלזול הורישבבלי דעת. \ י ומורים. י ' , ך י על'חטאשחטאט^נ

ן&ל חטאי שחטאנו לפניך, בבטיוי שפתים. | ועל חטא שחטאנו לפנןך בזדון ובשגגה, על'חטאישחטאנוילפנןך; בגלוי'עריות. צ על'חטאישחטאני^לפנןךי^בחזק יד.

ל חטאי שחטאנו לפניך,' בגלוי ובסתר. \ ועל חשאי שחטאנו לפניך, בחלול השם. ן ו על חטאישחטאנו לפנייך, בדעת ובמרמד- \ על חטא שחטאנו לפניך, בטמאת שפתים.

| T - ITT T-• I I \ : . TT - י . .I T ITT י - — —

(£ל חטא שחטאנו לפניך. ?דבור פה. I ועל חטא שחטאנו לפניך, בטפשות פד- על יחטא שחטאנויילפנןך, בהונאת דע. ל י על חטא שחטאנו' לפניך, ביצר הרע.

ןעל חטאישחטאניו לפניך,'בהרהור הלב'. 5 ועל חטא שחטאנו ליפנןך, ביוןעים ובלא עליןןטא שחטאנו לפניך, בועידת זבות. < יוןעים.: ר לנו פ ועל כלם, אלוד, סליחות, סלה לנו, .מחל לנו, כ

I T V ־ |T ־ : |T ־ : • : ־ I v : T ־ .•י נ

על חטא שחטאנו לפ:ןך, בכחש ובכזב. > על חטא שחטאנו לפניך בנשך ובמרבית' \ ועל חטא שחטאנו לפניך, בנטית גרון. : ועל חטא שחטאנו לפניך,' בכפתשחד

על י חטאי שחטאנו לפנןך, בלצון. I י על חטא שחטאנו ל'פניך.בשיח שפתותינו. ועל חטא י שחטאנו' לפניך,' בלשון הרע. > ועל חמא שחטאנו לפניןך, בשקור עין.

* על י חטא שחטאנו לפנןך, במשא ובמתן. | על חטא שחטאנו לפניך בעינןם רמו ועל חטא שחטאנו' לפניך, "במאכליובמשתה. \ ועל״יחטאישחטאניו לפניך! בעזות' מצח.

• : ר לנו פ כלם, אלוה סליחות, סלח לנו, מחל לנו, כ י ועלI T V ~ I T ־ : | T ־ _ : ־ I V : T \ ־ :

על חטא שחטאנו לפנןך- בפרי_קת עול. C על חטא שחטאנו לפניך, בצך!ת רן. ועל חטא שחטאגו לפניך.' בפלילות. י ועל חטא שחטאנו לפניך,' בצרות עץ

־ עי

לנעילה יודע שאסךיתנו רמה ןתולעה. לפיכך הךבןת סליחתנו. מה אנו, מה חץנו, מהי חסדנו׳ מה צדקנו, מהי.ישענו, ימה* כיחנו,' מיה גבורתנו. מה נאמר לפנןך' ןי אלהינו ואלסי .אבותינו׳' .הלא. כל הגבורים כאין'לפניך, ואנשי השם ?'לא" היו, נחכמים כבלי' מדע, ונבונים כבלי השכל, 9י"ר3 מעשיהם תהו! וימי חייהם הבל לפניך, ומותר האדם מן הבהמה אין, כי

הכיל הכל: אתה הבדלת אנויש מראש, ותכירהו לעמוד לפניך, כי מי יא:ןר לך מה תפעל. ןאם"ל?דק מה!תן לך.'ותצילנו ןיאלהינו 5א.הבה $ו1ת השפת הזה ואת יום< (צום) י הכפרים הזה קץ ב ? ש ־ ש י י כ ״ י נ נ י י א - יום (ה ת ומחילה וסליחה על כל עונותינו, ?מען נחדל מע#ק ידינו, ןנשוב' אליך לן׳ןשות חקי.רצונך בלבב שלם• ואתה 'ברחמיך הרבים רחם עלןנו."?•

316 תפלת יום כפור

על חטא שחטאנו לפנןף, בקלות ראש. < על חטא שחטאנו לפנןף, 3׳»בז?ת ועל חטא שחטאנו לפיניף. בקשיות: ערף. > י שוא.

ם. עלי חטאי' שחטאנו לפנןף, בריצת \ ועל חטא שחטאנו לפניף, בשנאתהן' על חטא שחטאנו' לפנןף,'בתשומת';ך. רגלים להרע. \ ןעל חטא שחטאנו לפניף, בךהילוית! י מגל חטא שחטאנו לפנןף, בתמהון לבג'

: ו ר לנ פ ועל כלים״ אלוה סליחות, סלח לנה מחלי לנו, כI T V ־ | T ־ . |T ן ־ : • : ־ v : T ^ ־ :

ועל חטאים שאנו חיבים עליהם: עולה. ל וזנל חטאים שאנו חיבים ;עליהם: מלקות ועל חטאים שאנו חיבים עליהם: ןזטאת. I י י י י" ארבעים.

ועל חטאים שאנו חיכים עליהם: קרבן \ ועל חטאים שאנו חיבים עליהם' מיתהT * . —S I . י־ד • / TJ [T • י- » rT * ו־ • T v|- T ד I — י

עולה ויורד. \ בידי שמים. ועל חטאים שאנו חיבים עליהם: אשם י ועל חטאים שאנו חיבים עליהם':" כרת

־ י• T t ־ T י JT I ־T י t I ־) T T ־ ״ T — %T• 1 י» • T "י - *

ודאי ןתלוי, i וערירי.ל חטאים שאנו חייבים עליהם':' מכת $ ועל חטאים שאנו חיבים עליהם: ארבע מ

1־י י־ T |T , T־lי י י T, T |- T • וי •

מרדות. S מיתות בית דין: סקילה, ?»רפה, הרג, ךךונק. על מצות .עשה, ועל מצגת לא ה.עשה, 3ין ש.!ש בה קום .עשה! ובין שאין בה יקוםיעשה, 'את הגלוןם לנו! ואת שאינם גלידם לנו! את ה?לו.ים לנו. כבר אמךנום' לפניך, והודינו'לך עליהם ואת שאינם גלוץם לנו׳ ?פניך הם גלוים׳'כדברי שמאמרי: הנסתרות לף אלהינו, !־הנגלות'לנו ולבנעו יעד עולם׳ לעשות'אתי כל ך3ךי התורה הזאת. כי אתה 'םלחן״ללשךאל, ומחלן לשבטי לישתן בכל 'דיור {דור,

ומבלעדיך אין לנוי מלך מוהל וסולח׳ אלא אתה: יT | T T V 1״ : '־ J V lV J* I ־* I |V י *־ : ז

מעילה לא תחפוץ בהשחתת עולם. שנאמר: דךשו יי בהמצאו׳ קראהו בהיותו ?;ריב ו^אמרז!'עזב ךשעדךכויןאייש אלן'מחשבותיו, וישב• אל יי וירחמהו, ןאל אלהינו׳ כ* !רןה לסלוח! ואתה' אלוהי סליחות, חנון ורחום, ארך אפיפ׳״לרב חקד לאמת• וםחיה '?הןטיב'/ורל?ה אתה בןזשובת רשעים׳ ואין אתה חפץ במיתתם, די.נאמר: אמיר אליחם, חי אני נאם.אדניייהוה, אם אחפיץ במות'הרשע׳ כי״אם בשוב רשעי מדרכו'וחיה, שובו שובוי ן ו: י ״ ז • ~ * T T • ״ • • V1 T T T

מדרכיהם וךעים, ולמה תמ־תו 3ית.ישךאל, .ונאמר: החפץ אחפץ מות ך&ע־ ?!אם'אדני יןזוה, הלא בשובי מדךכיו ךותיה. .ונאמר: כי ל^אחפץ 1ץמות המת,'נאם אדני יהוה, והשיבו לקיו. כי אתה סלחן ל?שךאל, וימחלן׳ מיםל, וסולפ׳ ך ל ^ י ^ ץ ר ודוי/ ימנלעדיף ^ דו לשבטי ?שרון, בכל ז•-mm

תפלת יום כפור ז«3 אלהי, עד #לא נוצרתי איני כדאי׳ ןעכשו שנוצךתי׳ באלו ל*1 נוצרתי. זעפר אני'5היזי׳.קל'וחומר במיתתי," חכי אני לפןיף ככלי מלא בושה וכלמה: '.יהי רצון מלפגיף יי אלהי ואלהיאבותי,' שלא אחטא עוד׳ ומה שחטאתי ?פדך. מחוק י'לרחמיך הרבים- אבל לא יעל ידיי/יםוךיס

וחלים רעים:• T ׳TT:T

אלהי. ?צור לשוני מרע׳ ושפתי מדבר מרמה׳ ולמקללי. נפשיהיה׳ פתח לבי בתורתך ובמצותיך תרדוף תרום׳ י ונפשי כעפר'לכל ו' ';זפר י עצתם .נקלקל . ו ש ב י ם י יעלי י רעהמהרה 6 K נ?שי, יוכל מיסשבתים. עשר! למען שמך, עשה למען' למעך׳ עשה 'למען קדשיתף עשה'למען' תורתך. למען לחלצון ללידיך׳' הוש;ע'ה .ימיניףינעננ( *לחיי לרצון אמרי פי\ והגיון'לבי לפניך׳.יי צורי וניואלי\עשה שלום' במרומיו.

הוא יעשיר. שלום' עלינו. ועל כל ישראל. ויאבדו אמן': להי רציון מלפניך י; אלהינו ואלהי אבותינו, ש?בנה בית המקדש ב§הרזז'עולם וכשנים'_קןמ1ניו* בימינו, ותן' חלןןנוי בתורתך. י ושים נעבדך ביךאה כימי

Vp וערבה ליי מנחת יהודה'וירושלים כימי'עולם וכשנים קדמוניות: לש״׳ן

ן לסוכה תפלה כשגכנסיי יער טוער און ז$געןד5« יך שטע5ען אין דער םוכד, בי יוען מען י קומט פון דער שיה? זא5 מען ז

ןזריני מוכן ומזומן לקיים מצות ?זכה כאשר צוני הבורא .יתברך ישמו במכות תשבו ש?עת ימים כל'האזרח בלשךאל .?שבו בסכות:'למען ידעו דורותיהם' כי בסכות הושבתי• את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים: תיבו תיבו'אושפיזין עילאין תיבו תיבו אושפיזין.קדישין וניבו תיבו אושפיזין דמהימנותא זראהז חולקיהון דלשראל ד^תיב כי חלק ?ן

עמו לעקב ח3ל נחלתו: להי רצון'מלפניך ע אלהי ואלהי אמתי, שתשרה שכינתך בינןנו, ותפרו© עלינו סכת'שלומך,'בזכות מ^ות סכה שאנףנו נןקימין, ללחדאישמא דקיודשא בריןו הוא ושכינתה בדחילו'ורחימו', ל_יחד'א שם י״ה בו״ה ביחודא' שלים בשם בל ישראל ולהקיף אותם מזיו כבודך לקדושי'והטהור, נטוי על ראשיהם י מלמעלה כנשר';עיר קנו, ומשםייושפע שפע החיים לעבדך (פנ״פ אמתך).'ובזכות צאתי'מביתי קחוצה ודרך מצותיך ארוצה, יחשב לי זאת" כאלו הדחקתי ינדוד, ןיהךב כבסני מעוני ומחטאתי* טהדני, ומאושפיזין' עלאיין אושפיזין דמןזימנותא תהלןנה י אזני .קשובות רב ברכו ולרעבים גם י צמאים הן לחמם' ומימם הנאמנים, ותתןילי זכות לשבת ולחסות בסתר צל כנפיך, בעת פטירתי מן העולם, ולחסות מזרם" וממטר, ?**תמטיר 8ל רשעים

3 תפלה כ^נכנפין לסוכה « פחים, ותהא חשובה מצות סכה זו שאני עוקלם, כאלו קימתיה בכל פרטיה ודקד{ן!יןן *תנאיה וכל מצות וןתלולם^בה. ותיטיב לנו החתימה,־וו1_זכנו לי#ב'';טמ׳ו ר1ךט*.ןל

ך » 'לעולם אמן וןןסן:' ת קדש'בעבודתך וביראתך׳ ב קןןדמה,'אךמת ) ט&ר יעדע םעודה זאנט מען יאס.

א!3ין לםעודתי אושפיזין עילאין, אברהם וצחק :עקב משה אהרן י1סף ודחו•• >יוסדא׳«ו! יאסי במטו' מינך י אברהם, י אושפיזי' עילאי' דעגבי עמי ועמך בל אוע9יך

עילאי, לצחק לעקב משה אהרן יוסף ודוד:ל אושפי!, עילאי׳ י יאטי במטו ?ןינך לצחק. אושיפיזי עילאי ךלתבי ע?2י ועמך ן » *יום ׳

אברהם יעקב''משה אהרן יוסף ודודי:אפי במטו' מינך :עקב, אושפתי עילאי ד!ו1בי עמי ועמך בל אוש9יך עילאי, «י» שליש- י

אברהם ייצחק^משה אהרן יוסף'ודוד: *יומ י:י«- יאסי במטו מינך משה, אושפיזי עילאי ךלתבי עמי ועמך בל אושפיד עילאי׳

אברהם יצחק יעקב אהרן יוסף ודוד י: ׳ «יום חטי׳»י •אמי ב^טו מינך אהרן אושפיזי עילא^ךלתבי עמי ועמך בל אושפיזי עילאי,

אברהם ליצחק לעקב משה יוסף ןדוד: «יום ׳8׳8י יאסי במטו מיניך' יו>£ף׳ אושפיזי עילאי ךלתבי עמי ועמך בל אושפיזי עילאי,

אברהם ליצחק !עקיב משה^אהרין ודוד:ר במטו מינך ןןד. אושפיזי עילאי'ךלתבי עמי יעמןי גל אייןיפיד ?ייאי׳ ם א «יזם ׳6״«י י

ב מ?יה 8ן?יז;ויוסףג ? אברהם לצןזק, £ ם8ר יעיע סעויה זןול 'מען 'זאנען די תפלזז.

mm? רבון נל העולמים יהי ר1ון.׳מלפנ ך שיהא חעוב לפניך *מות, ־ישיבת סוכה זו כאלי • » ל סרטיה ודקדוקיה ותרי״* מנות התלויס גה וכאלו כוונתי בבל הכוונות שכוונו בוו « »

בנסח הגדולה.ן 1׳י ערשסע נןןכס םוכות זןל פען נישט «8כען קידוש ביז עם איז נ!ן«ו. יער סרו• «׳ן קייו« •י

סוכות איו (יק0*ז).י סוכה. ד?ם זןגט מען ויען 8עןי 'גייט ארויס פון י

להי ךצ1ן מץפניף זי אלוןינו ואל1זי.אברינו? כשם שנעלתי דשבודי ^ם.־;הזו.3ן rigra לשביה הב^ה לישב ?סופתי ע1רי ?זלללתןג י

ת ו ^ענ ר הו סדי חושענות (למען י י י י ער#טער טןנ סוכות אין מןונטאג «זוי זאנט מען מ ע TTn עם נעפאלט י אמתך. אבן שתיה. אעלוך שועי. אום אני חומה. אל 'למושעות. אום נצורה) אין י7ר: און ווען עס נעפאלט דער ערשטער טאנ סוכות אין ־דינסטןנ ןןזוי ר ב זיבעםער טןנ איז הועענא יי הושענית (למען אמתך. אבן שתיה. אערוך שועי. אל למושעות. אום ז»גס מען כסדי יעי ערשטעי סאנ סוכות אין ד6נער*טןןנ אווי י נצורה. אדון המושיע). און ויען עם נעפאלט 'י הושענות (למען אמתך. אבן שתיה. אום נצורה• אעריך שועי. אל ״ מען כסיר י « ז *מושעות. אדון המושיע). און ווען עס געפ5לט דעי ערשסער סאנ סוכות אין שבת ?זוי זןנט ט«ן בסדי יי הושענות (אום נצורה. למען אמתך. אערוך שועי. אבן שתיה. אל למושעות.י הישענות (כהושעת אלים בלוד עמך וכוי) אדון •המושיע). און 8>ע ס»ג ז»גט מען נןיך יי הושעיא (אום נצורה) ?זוי זאנט מען דעד נאן־ ד* הושענ» ן »־ן *בת אז מען eigt י י *

י נ»ך ז$נ:! מעי(הושיעה את עקך וכוי). ע «כהושעת אדם יציר כפיך וכוי) אין י

סדר הושענות 319 ה#1ע נא:

למע׳נןד־ אלדןינו הושענא: למענף גואלנו הועזענא: למענך בוךאנו הו#?ננא: למענףי דוךעזנו הועזענא:

ל9ןען אמו1ך. למען בריתך. למען גדלך ותפארתך. למען דתך. לפן?ן זזוךך.'למען'ועודך.'ל^ען זכרך. למען חסדך. למען טובך. למען ןחודך, לגןען ?בודך. למען למודך. למען מלכותך. ל3ןען נצחך. למען סודך. יןגןןןען צדקתך. למען קךשתך.' לקען רזן.מיך הר*3יםי מד. למ?ן פארך. לנ

?JBp שבעתך. הישע נא: למען ?!הלתך. הושע נא: להי״י פי אמרתי עולם חסד יבנה:

v T * v | w ן • •ד —T ־

א3ן שת;ה. .בית הבוויךה. גורן ארנן. ןביר המוצנע. הר המומה, ןןזר יראה. זבויל הפאךתך. $נה ךןיד. טוב הלבנון. לפה ניף משוש 9ל ה$רץ. כלילת יופיי. לינת הצדק. מכון לש?תך. ?והי ש&נן. סיכת שלם, 8ל*תי שבטים. פנת ןקדת. ציון המציגת. קריש ה?ןדשים.ז רצוף אסןה-

??*ת '?בוךך. הושע'נא: תל תלפיות.'הושע'נא:'1 להייי זרוע עם ץביורה, תעוז ;ךף תרום ןמינף:

אום אני חומה. ^רה כחמה. גולה ןםוךה. דמתה לת$ר. החריבו ן#ןי. ןנון3#ת ?צאן ט?חה. ץרויה בין'מ?עיםיה. ןזמקיה וךבוקה ן־ך. טיןעת עליך. ןווידה ליןןדך. ?בושה בגולה. לומדת ?ראתך. מרוטת לסי. ?תוגה ^מ?ים. 0ו?לת 'ם?לך.'עניה םועךה. ?דוית טוב;ה. צאן.,קדשינו אוזלות יעקב. רשומים ?שמך, שואגים. יהושע נא: תמוכים עלןך. הושע נא:

יי׳י״י 'ו?0ן אמת ל:עק־ב, הסד'לאברהם:

אדון המושי*. ?ל?1ך אין להושיע. *בור ולב להושיע. דלות״ ולי ןהו^יע. האל המושיע." ומציל ומושיע. זל£לןיך תוןןזיע. 'חוכיך הושי_ע. ?ול8יך תשביע. :יבו'ל להשפיע. ^ל שיח תךשא ותושיע. לגיא בל תרשי.?. מ$דים תמתיק ןתויקיע. ?שיאים להםיע. שעירים להניע,'עננים מלהביע.זביע. ?מאיך תק}ביע! קוךאיך תושיע. רחומיך יתושי?. 9ו*ח ידי ומ

*ומ^יך הושי1ע. הושע׳נא •י ?מימיך תושיע. הושע'נא: ליזייי נעימות בימינך נצח:

:*דם ובהמה. ב&ר ורוח ו?שמה. גיד וע?ם וקךמה. דמות וצלמ מץ$ה. הודילהגל ןמה. ן?משל 'כ?המות נךמיה• זי\ ותיאר וקימה. וודו*

320 סרו־ הושענות פני אדמה. טיעת;עצי נשמה. יקלבם וקמה. ?רמים ושקמה. לתבל המ$מה. מטריות עוז לםממה. נשיה לקימה׳ שיחים לקוממה.'.עדנים לעןימה. פרחים להעצימה. צמחיים לגשמה.'זקרים ?זרמה. ך3י?ים לשלילה. שתיה לרוממה.

הושענא: תלויה על'בלימה. הושענא:T — • ; - T ; T -

י ן; אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ, אשר תנה ה1ךף על השמים: ׳ י ה ל

אדמה מאכר. ?המה ממשסזת. גורן מגזם. ד$ן מדלקת. הון המאךיהיואכל ממהומה. זית מנשל'.'חטה' מחגב. טרף מגובי. י'.קב מילק. ׳3רםזמתו'לעת. ליקש מאר?ה• מגד מצלצל.נפש מ?הלה. שובע מםלעם. ?דרים מדלות. פרות מ'ש'דפון!'צאן מצמיתות. זקציר מקללה. רוב מירזון.

־שבולת מ?נמון. הושע נא: תבואה מחסיל. הושע נא: יי צדיק יי בכל דרכיו, וחסיד בכל מעשיו: ר ה ל

T ־• - T ; • T I י T T : T . T I ־־ 1 ״

למען איתן הנזרק בלהב אש: למען בן הנעקד &ל עצים ואש: לנןען גבור :הנאבק עם שר אש: למען דגלים ינחית באיור'_יענן אש: למען הועלה למרום {נתעלה כמלזןכי אש: למען והוא לך כסגן באראלי אש: למען זבד דברות הנתונות «אש': למען חפןיןךיעות וענן אש: למען טיכס הר ;רדת עליי באש:'?מען ידידותת אשיר' אהבת -משמי אש: למען כמה עד שקעה האש: למען לקח מהעת אש י ג'אש: י למען מקנא קנאה גדולה באש: למען נף ידו רדדו אבני ן {הסיד י חרו .אש: למען שם טלה חלב כליל אש:' 'למען יעמד' בגורן 1נונרצה באש:"'למען'פלל .בעזרה" רדדה האש: י למען ציר עלה ונתעלה ברכב וסוסי אשי: למען'קדושים *שלכיםייבאש: למען רבו' ךבבן חז'ונהרי' אשי למעין שממות עירך השתפה ב$ש״

•ד,ועע נא: למען ת1לד1ת אליפי ייהודה תשים ככיור אש, הושענא:V. I £ך יי הגדלה י והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמן־ם י9א,יז : ?י 33!מלכה והמתנשא לצל לראשי: והית ןי למלך על כל הארץ 'ביום ההוא יהיה י אחדיושמו אחד: ובתורתך כתוב'לאמר('שמע .ישראלין; אלהינו י; אחד: ברוך שם

גבוד מלכותו' לעולם ועד: י אערוך שועי, ?בית שיעי, גליתי בצום פשעי, דרשתיך בו להושיעי. יןיןשיבה לקול שיעי׳ וקומה'ךהוישיעי׳.זכור ןרחם מושיע/'חי כן תישעשןגי, טוב באנק ישעי,'יוחש מושיעי, ?לה מרשיעי, לבל עוד תךשיעי, מהרעון'ךשעי׳.עבור על פשעי, פנה נא אלחיןשיעי׳ימנח להושיעי, שא נא : ליהושיעיי, צורי צדיק מושיעי, .קבל נא שועי, דומם,.קרן י ישעי' שדי

מושיעי, הושע נא: תופיעןתוישיעי, הושע'נא: אל למושעות. ?ארבע לבועות. גשים בשועות, דופקי ערך שועות >!״» שעות). הוגי שעשעות. ןחידותם משתעשעות. זועקים להשעות. חוני זשועות. ?זפולים ?ך שעות\ יוךעי בין י שעות. םך^יך ?שףגות. לה?ין

פדר הדסענות 321 שמועות. מפיך. נ?זפ!עות. נותן תשועות. ?זפורות מדמעות «״» משמעות). זןדות משמיעות. 'פועללשועות." צדיק נושעות. .קךית(נ״»זקרב)" תשועות.

ר^ש תשואות. שלש שעות. הושענא: תחיש לישועות. הושענא:א: אני והו הושיעה נ

T T * T ־־ ״:

?הושעת אלים ?לוד עמך, ?צאלזך ללשע עמך, ?ן הישע נא: ?הושעת גר יאלוזים. 'דרושים לישע 'אלהים׳ כן הושע נא: ?הוש?נו1 ןזמון צבאות. ועמם מלאכי צבאות, כן הושע נא: כהוישעת זכים מביית '?בדים,'הנון בידם מעבידים, כן הושע בא! בהרשאת 'טבועים ?צול גזרים׳ י^ךך עמם מעמידים׳ כן הושיע וא: כהושעת' כנה' משוררת ויוישע, לגוחה מ^ינת ולושע׳ כן הושע נא:'?הושעת מאמר .והוצאתי את?פ, נקוב ןהוצאוד את?ם, ?ן הושע נא: כהושזגת זםו?בי מזבח׳ עומסי עךבה להקיף מז!יח׳כן הושע נא: כהושעתיפלאי ארון כוזפשע, צער פל׳צת 'ב:חרון אף"*ונושע׳ כן הושע נא: כהוישעית קהלות בבלה שלחת, ךחוש למענם ^זלןזת׳ כן הושענא: ?הושעו! ישבות ש?טי יעקב׳ תשוב ותשיב י שבות אןזלי י_עקב, והושיעה ןיא: ?הושעת שומרי מצות, ןחוכי'ישועות' אל

למודעות, והושיעה נא: אני והו הושיעה 3א:

הושיעה את עמף, וברך את נחלתןז. ורעם ונשאם עד העולם: ולחיו ד^ריT קרובים אל י} אלהינו יומם ולילה. לעשות משפט עבדו אלה אשר'התחננתי לפני » *מןןזפט עמו .ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ, כי ע הוא האלז־וים

T ש ״ אץ עוד: ק

» אום נצורה כלבת, בוננן! בדת נפש משיבת׳ גומולת הלכות ב * »

ש?ת, דורשת משאת שיבת• הטבעית אלפיםייי^חום שבת׳ ומשיבת'רגל מ^בת. זכור וישמור מקימת בש?ת, חשה'למהיר ביאת/עת,' טורחת יכליו#?ת וממתנת .עד ?לות שבת, ?בוד ועו?ג'קוראה לשבת,ז ה ז ^ מ ־ל^ץת׳ לבוש וכסות' מחלפת״יבשבת, מאכל ומש^ה מכיגה לשבת, נועם מגדים נןגעמת לשבתי קזעודות "שלש מקימת'ב'ש?ת, על ?זתי ככרות ?וצןת בשבת, פורמת ארבע רשויות בשבת* צווי הדלקת נר מדלקתן שבע מ2ללת ?שבת. ??עוז $#3ת, קדוש היום י מקדשת 3ש?ת, ת

T :3ןת קוךאה בשבת׳ תגסיילבה ליום ש?לו שכת׳'הושיע 3א

ר הושענות ר 322 ם אני והו הושיעה נא:

T T ן• T ־

?הושעת אדם יציר פפיף לגומה. בשבת קדש המצאתו כופר וחנינה. כן הו­שע­: א נא: ?הושעת'גוי'מצין מקוים חפשי'דעה כונו לבור שביעי לנופש. כ} הושע נ: א פהושעת העם נהגת'כצאן להנחות וחויק שמת במרה על מי מנוחות. כן הושע נ ?הושעת זביודיך במדבר סין במחנה! חכמו'ולקטויבששי לחם משנה. 3ן הושע נא:: א ?הושעת טפילןך הורו הכנה במדעם. יישר כוחם והודה לימו רועם. פן הושע נ ?הושעת כלפלו בעוגג מן המשמר. לא הפך עינו וריחו לא נמר. כן הושע נ»: ?הוןזעת משפטי משאות שבת גנזרו. גחו ושבתו רשויות ותחומים שמרו. בן הושע $א: פהושעתיםיני השמעו בדבור רביעי. ענ_ין,זכור ושמור ל_קדש ?וביעי. קן הושע נא: כהושעת פלןדו'יריחו שבע להקף. צרו עד רדתה''בשבת י לתקף. פן הושע נא: ?הושעת קהלת ועמו בבית עולמים. רצוך בחגגם שבעה ושבעה ימים. פן הישע גא:: א ?הושעת שבים עולי ג1לה לפדיום. תורתך 'בלןראם בחג יום יום. פן הושע נלולב בל שבעה במקדש. פן ה1'שע ' ן ?הושעת משמחיך בבנלןישני המחדש. ?וטלי נא: בהושעת יחבוט" ערבה שבת מדיחים. מרביות 'מיוצא ליסוד מז1יח מניחים. ?ן הושע'^א: י ?הושעת ""בידכות וארוכות וגבוהות מעלסיים. בפטידתן י יופי לך מז3ון מקלסים. פן י הושע'נא: כהושעת מוךים ומנחלים' ולא משנים. פלנו- אנו ל״יה יעי3ןנוקב מחצביך י סובבים ברעננה. -רוננים איני וה1 י;3' שונים. פן הושע נא: בהושעת י) הושיעה נא. פן הושע נא: ?הושעת ך!יל זריזים משרתים במנוחה..,קרבן שבת בפול עולה' ומנחה. פן הושע'נא: ?הושעת לוייך על דוכנם להרבת'אומרים מזמור ישיר ליוימ השבת. ?ן הושע י נא: ?הושעת' נחומיך במצותיך "תמיד ישתעשעין. יר?מ והחליצם 'בשובה מחת יזשעון. פןיהושע'נא: כהושעת שבות שבטי יעקב. תשוב

ןןגשיב שבות אהלי:׳ןקיב. והושיעה ןא: אני.והו הושיעה נא:א: $ני (ה1 ?הושעת'שוצ!ךי מצות. 'וחוכי ןשו?5ות.אל למושעות! והושיעה נ

הושיען", גא: וזו׳שיעה את עמן ובו׳T T |•

ה ב להושענא ר •ין הושענא דבת ז$;ס מען הישענות נ$ך דעם סיר. למען אמתך. אבן שתיה. אוט א1י תימה. ארוךי המושיע. אדם ובהמה. אדמה סארר. >מען איתן. כהושעת א5ים. 'און דער נןןך זאגט מען תתננו אי

י זיי שטייען .דא. . ו , .כסדר 8לע הושענות ו

תתננו >שם ללתהלה. ישיבנו אל החבל ואל הנסלה׳ תרומ&נו ^סעלה למעלת יד(ק?צנו לבית הף[פלה, תצייבניו' כעץ' [על 3ל!:י ימיםו באהבה כלולה. תשמחנו רנ ומםלת״^ז שתולד-יתעדנו־ מכל נגע' 1י5ית התפלה׳ תנל!לנו״£ל מיי מנוחות' סלה,'תמלאנו 'חכמה 'ושכלית עלבישנויעוז וגדלת י תכתירנו ?.כתר ?לולתיתישרנו בארח 'סלולה-! ןייו׳^ר"מסלה, תחיינו י ?רחמים ובחמלה- תזכירנו במי זאת י עולת ו נ ע ^ מושיבו'?!קץ ה$אלה׳ תהךרנו ?זיו ך׳מוילת תד'בי.ל]נו ?אזור םתולת אגךלניו ביד הגדולה, תביאנו לביתןז -?רנה וצהלת תאדרנו" בישע' * V : TTT: • " I: ״ : :1T T I: 1:"־: : T ־ : I " J״T

להושענא רבה 323 ןנילה, תאמצנו ברוח והצלה, תלבבנו כבנין עיךף ??תחלי׳ העיורני לןןיון ?שכלולה תזכנו' בנבנתה העיר :על"הלה.'תרביצני ?ששון ן^ילל,

דןשע ינאי: תחזקנו'אלתי יערןב סלה. הושע נא: ״I I V I 1 ־:־ •• v; | ״ ן : ־ : T

אנא הושיעה נא:T T r T T

: אנא גאל א אנא אזון חין תאבי ישעך, בערבי נחל לשעשעך, והושיבה ןת נטעי, 'דומה בטאטאך, 'והושיעה' ןא: אנא הבט לברית טבען, ומחע§י איץ » גסטביעך, .והושיעה י נא: אנא זכר לנו אב ידעך. חסדך למו בהודיעך׳ והושיעה ןא:ו ן : אנא כביר כח תן ן א 1$א טהורי" לבי בהפליאך,' יודעי כי הוא פלאך, והושיעה ן ישעך,' לאבויזיני '?השבעך, והושיעה ןא: אנא מילא משאלות עם משועך, נעקד בהרא: מור כמו' שועך, והושיעה נא: אניא םגב אשלי נטעןמ עריצים בהנייעך, והושיעה נא: אנא קוראיך ארץ $נא יפתח לנו אוצרות ךבעך, 'ציה מהם בהרביעך׳ והושיעה ן ?רו$עך, ךעם בטוב מךעך' והושיעה נא: י אנא שעריך תעל ממשואך, תל תלויות

בהביאך. והושיעה נא:

'אנא אל נא. הושע נא. והושיעה גא:T T 1• : T T " T T

אל נא תעינו כשה אובה שמנו מפ?ךף אל וך!אכד, ד^שע נא והושיזעה *גא:* אל נאי רעה את צאן המרינה• ?ןצופד, .;עליף הרוגה הודיעי נא וה1שי;עה נא: י אל נא צאנף וצאן מךעיתף׳ גןעלתןז ןר^תף- הושע נא'וד?שי;גה*ןא: אלי נא ענץ'הצאן, 'שיחם njg י ?עת י רצון, חו#ע נא ו'הוש'י;עה נא: אל נ*א נושאי לף עלן. מסקויסמיף 'ןקיו ?אין,? ני? כיי" לך' מלים. ל הושע* נא ן הו ש/עד, ןא: אל נא ' כסמעלני* הישועה לישאבון מים. הושע נא והיוש;עה"נא: אל נא יעלו ל$יון'מושיעים. טפולים בף י ובשמף נושעים, הושע;א ןהוש;עה נא: &ל נא םמוץ בנדים. זעיום לנער"כל•ביונדים. הושע נא וד,וש;עה נא: אל נא וזכור תזכור, הנכורי' בלתןז וכור', הושע נא \הוש;עה' נא: *אל ןא דוךשיןז בענפי.ערביות, גע;ם"שעה מערביות. היושע נא'וה1'ש;עה נא: אל נא ברף' בעטורישנה. אמרי רצה בפלולי ביום הושענא, הושע*נא

והוש/עה נא: י אנא אל נא, הושע נא, והושיעה נא, אבינו אתה:

T I T 1־ T T T 1־ : T T T T

למען, תמים בדורותיו. הנמלט ברוב צדקותיו, מצל משטף כבא מבול שלם. ^אום אני חומה, הושע 'נא .והושיעה' נא אבינו' אתה:' למען' שלם ?בל ^עשיימ.ה נסים, כשר מלאכיים ^ם ןקח נא מעט מים, לברה ?חמה! ה1שע נא ר ש ס?!נסה מ והושיעה נא אבינו אתה': למען רןז גןחיד נוןינט פדי למאה, יזעק א!ה'ד,שד. לע1לה. בשרוהו עבדיו מצאנו מים,'לגולה וסודה, הושע נא והושעה נא אבינו אתה:'למען

3 להושענא רבה 2 ! קדם שאת ברכה. הנשטם ולשמך חכה, מלחם במקלות בשקתות המים. לדמתה לתמר־, הושע'נא והושיעח נא אבינו"אתה: למען צדק היות לך לכהן, כחתן פאר יכהן. מנסה במ$ה במי מדיבת' מלם, לההר הטוב, הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען פואר היות גביר לאחיו, יהודה אשר גבר באחיו, מספרי רובעי מדלייו יזל מים,ן עניו מכל ונאמן, ע מ ל ' ה ת לאי לנו כי אם למענך, הושע נא ןהושיעהיןא אבינו א' לזאת י הנשקפה, הושע נ» ל אשר" בצדקו כלכל. המ;/ משוך לגואל ומשוי ממי והושיעה ןא אבינואתה: למען שמתו כמלאכי מרומים, הלובש אורים'ותמים, מציה לבאי במקדש בקדושי^דים' ורגלים ורחיצת מןם, לחיולת אהבה, הושע נא והושיעה נא אבינו י אתה: למען נביאה מחולת מחנים ל?מהי לב הושמה עינים, לרגלה רצה עלות ;רדת ?ארמים, לטובו אהליו, הוישע {אי והושיעה נא 'אבינו אתה: למען משרת לא נ?ש מאהל, ורוח הקדש עליו .אהל, בעברו בירדן' נכרתו המים, לןפה וברה, הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען למד ראיות לטובה אות, זעק אלה נ?לאוח. מצה טיל מגזה' מלאי הספל מים" לכלת י לבנון, הושע נא והושיבה'נא אבינו י אתה ד למען כלולייעשות מלחמתך, אשר ב;דם תתה ישועתך, צרופי מגוי בלק^קם ב;דנן מןים, ללא בגדו בך, הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען ;חיד'צוררים י דש. אשר מרחש לנזירי הקדש, ממכתש לחי הבקעת לו מן־ם, למען'שם .קדשך, ה1שע נא ןהושיעה נא אבינו אתה: למען טוב הולך מדל, אשר מעשק עדה חךל, בשוב עם מחטיא צו שאב מים. 'לנאוה כירושלים, הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למעןך מכרכר בשיר! המלמד תורה בכל כלי שיר, מנסך לפניו כתאב שתות מים, י ח לשמו בך םברם, הושע נא והושיעה '3א אבינו אתה: ל3׳ען.זך עלה בסערה, המקנא ומשיב עברה' לפלולו ;רדה איש ולחכה' ער־ר ומים, לעיניה ברכות, הושע נ» והושיעה נא אבינו אתה : למען ושרת באמת לרבו, פי שנןם ברוחו נאצל בו, בקחתו מנגן נתמלאו גבים מןם, יפצו מי כמוכה, הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למעך הרהר עשות רצונך, המכריז תש־בה לצאנך, אז בבא מחרף סתם עינות מים, לציון מכלל ןופי, הושע ו.א והושיעה' ןא' אבינו'אתה: למען דךשוך בתוך הגולה, וסודך־א למו נגלה, בלי להתגאל דרשו זרעונים ומים, לקוראיך בצר. הושע נא והושיעה נ ן1בינו'אתה: למען גימד חכמה ובינה, סופר מהיר י מפלש אמנה, 'מחכמנו' אמרים המשולים ברחבי מיים, לרבתי עם, יהושע נא והושיעה גא אבינו אתה: למען'באי לך היום בכל לב, 'שופכים' לך ישיח בלאי לבי ולבי שואלים ממך עוז מטרות מים

לשוךרוך ב«ם, הושע נא והושיעה' נא אבדנו אתה: למען א) מדי יגדל שמך, והםא נ ע ש ו נחלתך ועמך. ןנמאיםילישעך''כארץ עלפה למים. לתרת למו מנוחה, ה

והושיעה' נא אבינו אתה:T | T | T T T | • I

חי״ק הושע נא. אל נא. אנא הושיעה נא: הושע נא•T :פלח נא. והצליחה נא. והושיענו אל מעזנו

• ״ . . T ״ " I " T T ־ : ־ : X - :

ץ מע; זאנט (תענה מכונים׳, סען נעמט די ערבת אין דער ה,נד א

מענה :אמונים/ שופכים לך ל כ כ9!לפ. והוש;עה נא: למען בא י33ן?ם, '$ז'ר ונם ן.2ןח נא" מעטימים, ךה^ליחי־ז ני*. והושיעני' אל מעזנו:

להושענא רבה 325 תענה דגלים גזו גזרי מים׳:וה1־ש;עה נא: למען המ?_קד ?שער השמים, ושב וחפיר בארות מלם׳ והצליחה נא והושי/3נו אל'מעזנו: תל&ה זכיםעלי מים, והושיעה נא: למען חילק ?פצל מקלות ?שקתוית המלם, חונים 1 טען וגל אבן מבאר מים׳ והצליחה נא 'והושיענו אל 'מעזנו': תענה לךידיים נוחיליי דת משולת מיס. והוש;עז נאי: למען כרו ?מש.ענותם מים, להכין למו ולצאצאימו מים! והמליחה נא והושיענו אלי פןיעזנו: תע;ה מתחננים ?בישימון .עלי מים. 'ןהושיזעה נא; למען נאמן בית -י מספיק לעם קלים,' סלע י הך ויזובו מים, ןהצליהה נא [הושיענו אל מעזנו: תענה עונים עלי באר מלם, .והושיעה'נא: למען פקד ?מי מריבת מלם, צמאים להשקותם מים. והצליחה נא!הושיענו'איל מע.זנו:'ת.עג'ה.קדושים מ'נם?ים לף'מיס, והושיעה'נא: למען ראש משוךךים כתאב שתות מים, 'חלילה פץ וינסך' לף מים והצליחה נא והושיענו אל מעזנו: ת^נה שואלים בךבויע אשלי מים, והושיעה נא: למען תל תלפיות מוצא ימים, תפתח

ארץ ותרעיף שימים( והצליחה נא והושיענו אל י מעזנו:

קהל עדה ;שורון. סלח ומחל עונם. והושיענו רחם נא :: י י י : אלהי ישע;

ן VI ״ • :' -

אז ?.:׳ניני עבדים אל יד אדונים׳ באנו לפנןך נדונים. והושיענו אלהי .ישענו: נאה אדוניי האדונים. נתגרו בנוי מיךנים, ךשונו' וב;עלונו זילתף אדונים׳ 'והושיענו אלהי לשענו: הן'נשנו היום, בתחנון׳ /עדיף רחום וחנון, לספרנו נ^לאותיף בשינון', והושיענו' אלתי.ישענו: ז?ת*הלב וךבש׳ נא אל תיבש׳'חשרת מים כאביה תחבש׳ והושיענריאלהי:שענו: טענו בשמנה׳ ב:ד שבעה ושמונה, ישרי צדיק י אל אמוניה, והושיענו אלהי .ישענו: כרת ברית לארץ, עוד יכל למי הארץ, "לבלתי'פרץ בה׳ והושיענוא״הי :שענו.: מתחננים יעלי מים, כערבים .על לבלי ץ ר 3 מלם. נא זכר 'לטוי נםוןד הפלס. והושיענו אלהי ישענו':* שיחים בדירך מכעתם, 'עומסים ?שוזעתם׳ יענם' בקול'?*נ;עתם, והושיענו אלתי:שענו: פועל .ישועות, פנה' לפלולם שעות', צדקם אל למודעות! והושיענו'אלהי לשענו": קול ךגישם תשע* תפתה ארץ' ולפרו ישע, רב להו^לע ולא חפץ

רשע׳ והושיענו אלהי ישענו: י * י י

3 להושענא רבה 2 6 ב לנו תפתח׳ תועומןי ?יעדי עזמים פתה, ואוצרף־ הטו

' " : ו ישענ . |ךיב אל תמתח, והושיענו אלהיי ז ץ קול מבעזר םבשר ואומר: והקהל חו ש׳

גף בא, קול דודי הנה .זה בא׳ מבשר ןאומר: קי׳ בא אומץ יקז ?רלבו־ת"כר1ים,"ולעמוד על הר הזיתים". ־׳יי: קי? גשתו" בשופר לו1_קע,: קי? דפק והציץ !־זרח. ומיש חציי ההר ממזרח, ־׳׳י: י תחתיו הר לבקע, מי: קי׳ ולכל באי י י קי? הקים מלול נואמו׳ ובא הוא ן3ל קדושיו עמו״ «י": קי? זרע ;מימוםי ךחמו, נולדו כילד העולם׳ בת ק5ל לשמע ^עולם, מ׳: קיליחלה לילדה מי זאת׳ י ימי שמע כזאת, «»יי:!יקי* טהור י ממ?י אמו, מי: קיל ישע ו.זמן הוחד, וזיוחל *ןרץביום י פעל כל אלה, ומי ראה כאלה׳ מי? לעת קי י ' : י ד ־ אחת׳ 1 : קי? כביר רום ותחת, אם לולד גוי פעםז י ״ אחד, מ: קיל מרשיעים יעלו להר י מאל עמו נאור. ןהיה לעת ערב לסיה יאור, מי: קי?" נשמע ןכל גבולך, הדסי?, מקום י מי צ*[״ כי חלה גםיללדה ציון, י' קי? שימי עד ד^שק מישכנוסלך, _ק?לי בניך ובנותיך, מיי': קיל : י י :אהלך, מ ןגלזי ןזבצלת השרון, כיזקמו' לשני 0?רו'ן׳ מיי: "קי? ?נו אלי והושעו. היום: י : קי? צמח איש צמח ״שמו׳'הוא דודי בעצמו. מי אם בקולי תשמעו, מ״ו' רבתי זעם ? י : ק י י קי? קיומו כפוישי עפר, הקיצו ורננו שוכני' עפר, מ בהמליכו׳ מגדול לשועות מלכו מ׳יי,:' קי? שם רשעים להאביד. עשה חסד: קיל תנה'ישועות לעם עולם. לדודי ולזרעו עדי עולם׳ י י למשיחו לדוד, «

מבקור ןאומר:: והקהל ג״פ מר או ר ו ש ב ר מ ש ב שיף ג״פ קול מ

הושיעה »ת עמך וכוי. ק־ש. נאך דעס קלאפען די הישענות זאגט מען דאם.

:יזזי רצון מלפנןףיץ אלהינו ואלהי אבותינו, הבוחר בנביאים טובים, ובמנהגיהם הטובים, שתקבל ברחמים וברצון את־תפלתנו ו^קפותינו, וזכר לנו זכות שבעת תמימיך, ותסיר מחיצת הברזל המוסקת בינןנו ובינך, ותאזין שועתנו׳ ותטיב לנו החתימה, תולה ארץ על בלימה. וחתמנו בספר חי־ש טובים. והיום הזה חתן בשכינת ע^ך חמשה גבורות ממותקותועל ידי חביטת ערבה מנהג נביאיך הקדושים. ותתעורר האהבה ביניהם, ותנשקנו מנשיקות פיך, ממתקת כל הגבורות וכל הדינין. ותאיר לשכינת' עז ך בשם (יו״ד ה״א וא״ו< שהוא כל אורות טלך ומשם תשפיע שפע לעבמז המתפלל "לפניך, מחילה שתאריך ימיו ותמהול לו חטאיו ועונותיו ופשעיו, : ־־ . I ~ י . ־ ־ • T l| T ־־ ־ TY I ־TT ־•- TT . T ״ ותפשוט למינך ו;דך לקבלני בתשובה שלמה לפניך, ואוצרך הטוב תפתח להשבי? מל•• גפש שו^קה, כמו שכית־ב, יפתח יל לך את־אוצרו הטוב את־השמים לתינ טוטר

' ־ איךצףיבעת! ולברך'את כל מע^ה ;דך אמן: אין נאיהיני. •!לינו. ק

פדר הקפות לשמחת הורה 327: ו ד ב ל אתה הךאת לדעת, כיי יי הוא האלהים, אין עוד מך : אין כמו ו ד ס . כי לעולם ח ת ב ת ל ו נתל ת' פלאו נ לעשה'י ד יי לעולם׳ י&מח : ו ב באלהיםיאדיני, ואין במעשייך: יהי כצ י אלל! ' י ; ־ "מברך׳ מ£תהו_עד עולם:^הי ; :הי שים י ' : ו במעשי: ו אמר ר ה:העם אבותינו, אל :עזבנו ואל :טשנו':" ו ש א עמנו כ הושיענו אלהי ישענו,' וקבצנו והצילנו מן הגרם, 'להודות לעזסך לעולם , :י מלך, לי ימלו » מלך ' : ך ת ל ה ת , להשתבח ב ך ש ך ק: ההיו־ נא ם ו ל # 3 * ו מ " את £ ך ר ב , יעיז' לעמו .יתן,"יי י : י ועד",:rfeb ויהייבנסיע האדון, ויאמר : ל כ י ן ו אמרינו"לרצון,' לפני אדי למנוחתך, מה: קו " : ך קומה י; ויפצו א:"ביך,'וינ0י משנאיך מפדר ו ב ע ' ב : ו רננ ך יליבשו'יצדק," וחסידיך : י כהנ ' : ך אתה וארון' עזב יפני'?ןש־־חך: ואמיר ביום' ההוא: י הנה ש , אל ת ך עבד . ד ו ד אלהינו זה, קרנו"לו ויושיענו, זה י; קרנו לו, נגילה ונשמחהר ו ל ד כ ממשלתך ב ל עולמים, ו תך מלכותי כ : מלכו בישועתו

ם: רושלי ר יי מי ב ד : כי מציון תצא 'תורה," ו ר ו ד ו

אב הרחמים, היטיבה ברצונך את ציון, תבנה חומות ,יייעויים• הי בןי ל3ד .?טחנו׳ מלך אל רם ;נק)א אדון עולמים:

י,ק־י יי אנא יי הושיעה נא׳ אנא ןי הצליחה נא, אנא ץ עננו ביום קראנו: אלהי' הרוחות הושיעה נא, בוחן לבבות הצליחה 'נא׳ גואל חזק

עננו ביום קראנו:

נ דובר צדקות הושיעה נא, הדור ללבושו הצליחה נא. ותיק וחסיד עננו ביום קראנו:

^ ג זך וישר הושיעה נא, חומל דלים הצליחה נא׳ טוב ומטיב עננו ביום קראנו:

י יודע מחשבות הוישיזעה נא, כביר ונאור הצליחה נא, לובש צדקות .?^י ךום .קראנו:'

3 סדר הקפות לשמהת תורה 2 8 «*»» מלך עולמים הוגיעה נא, נאיר .ואדיר ה?ליחה נא. סומך נופלים

8ננו ביי^,קךאנו:

״׳.*׳׳י עוזר דלים הישיזעה נא׳ פודה ומןףל הצליחה נא׳ צור עולמים ?.נני ?:יום,קראנו:

ז,קדוש ןנוךא הושיעה נא, רחום ונעון סצלעןה {אי שומר ה!ריתקךאנו:'תומך !זמימים'הושיעה 3,א, תקיף לעד ה?ליןןה .עננו ביום ז

נא, תמים ׳במעשיו עננו ביום קראנו:" :1TI ; ן • • ־ T ; • T T;

ב ד לתורה, כי טו ו ב ת תורה, ותנו כ ח מ ש שישו ושמחו במכל םחוךה, מפז ומפנעיםילקרה. נגיר ונשיש בזאת םדזךה' התודה, כי היא" לנו עז״ואוךה. אהללה אלהי, ואשמחה' בו,רי י צו ^ א / ! ו ב ו ר ק ' " ם ע / ד ו ם ואשימה תקותי בו, אהודנו ב׳ מי ו ך\ואספךה תל״ אתן צדקותי י י לב ' כל ל בנ מי ' . אחםה בו

" נגיל ן השיבנו לביתך, _על'חםךך/ ועל אמתך: בששו המק?צו מלאכים זה אל.זה׳.זה לקבל!ה׳ ואמר nj לזה: מי הואד ןה.ואי ןהיהוא, מאחז פני כיסא,' פךישז'עליו'.ענני• מי יעלה י למרום, ן ןילה למרום־ מי עלה •למרום, והוריד עז מ?טחה\התק»י משה עלה למרובה

משה עלה למרום׳ משה עלה' למרום׳ והוא' הוריד עז מבטחה: תת*־*T V I ״ T ~ T T V T ~* T T 4 «

ת ח מ ש אגיל ואשמח בשמחת תורה, בא יבא צמח בר חלים• רה היא עץ חלים, לכלם חלים, כי.עמיך־ מקו חורה" תו" לצחק שמח בשמחת תורה. אברהם שמח בשמחת תורה.ת ח מ ש מנקב" שמח בשמחת תורה. משה אהרן שמחו ברד, תורה. אליהו, 'שמואל, דוד, שלמה, שמחו בשמחתי תופ כ י ך ש תורה היא״עץ חיליב;לכלם דולים, כי עמך"מקוריחלים. אד ח ר ״ ב ש ןשךאל, אשריכם "לשךאל, אשריכם לשךאל, א

ר (ל׳א מפיני) מתנה": ב ד מ ם אל, והנחילכם 'התורה מ נ בז ז T • י • • t • • T ־־ v ו • ו • ו *• » T

סדר הדלקת נר הנובה ™ כרוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו

I T :1* V —. T T lv I V I " V : T I T - •| T

במצותיג וצונו:?הךלק נר, של חנכה: 'ברוךיאתה יי, אלהינו מלך העולם, שעשהיינפים

T T V T T | V I V I " V : T : T ־ •| T

לאבותינו, ב;מים ההם בזמן הזה: ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, שהחינו,

I T V : V V T T Jv I V I " V : T : T ־ ' \ T

וקימנו, והניענו לזמן הזח:I T ־:־ | ־V • י •I| :J I T

. ווען מען צינדט אן די לינט זאגש מען דאס.

.על הנסים, ועל הנפלאות, ׳ ן הנרות הללו אנחנו מךלירן ועל התשועוח״ועל המלחמות, שעשית לאבותינו בימים״ההפכל שמונת למי חנכה, ו בזמן הזה, _עלידי כהלןך הקדושים. ""להשתמש בהם,' אלא ש הם,'ואין לנו רשותי ד הנרות הללו קך הגדול" £ל נסיך מ ש ולהלל ל ת' דו י להו ד , כ ד ב ל לראותם ב

J ו_על לש^עתך./ועלי נפלאותיך

המךתא, ונלזיתה לו לפח ולמוקש. וגאותו נשבתה, ראשי למיני'נשאת, ןארןב ישמו מחית, י רוב בניו,

לקניניו׳ על העץ תלית: ל ונים נלןבצוזעלי׳ אזי בימי חשמניט ופךצו' חומות מגדלי, וטמאו כל ה^נים, ומנותר .קנקנים, נעשה נס לשושנים. בני בינה,' למי

י שמונה׳ קבעו שיר ורננים:

קרב יום דןשוף '*רוע לןדשף, י }ז יי הישועה׳.עשה 'נא למען ישמף. להיות לנו תשועה, ?י אךכה' לנו, הישושז׳' ואין ״קץ לימי זהרעד״ ךיחה אןמון, ?צל צלמון."הקם

לנו רועה שבעיה:

מ עוז, צור לשועתי, לף נאה לש;ח׳ T1,זכון בית תפלתי, ושם תיוךהינזבח לעת תכין י מטבח, מצר המנבח, אז אנמור• בשיר מזמור־ חנכת המזבח: ר עות שבעה נפשי. ביגון כחי כלה, חלי מררו בקושי. בשעבוד מלכות עגלה', ובידו הגדולה( הוציאי את המגלה. י חיל פךעה. ךכל זרעו,

ירדו* כאבן במצולה: ך ביר קדשו הביאני׳ ןגם שם לא יי שק?זתי׳ ובא נוגשי והעלני, כי זדים עבדתי. י ליין רעיל י מסבתי. כמעט שעברתי׳.קץ ב5ל, זךבבל,

לקץ ש??ים נושעתי:' ברות״קופןת ברושי." בקש אגגי 5ן

ר פורים ד 330 ס

S E R V I C E F O R P U R I M

ברכות קדם המגלה.Bless ings before Read ing the Book of E s the r

ו ר קדשנו במצותי ש ך העולם, א ל ך אתה יי, אלהינו מ ו ר בT|IT : • : * י V 1־ T T l v | v | " v : T: T - I T

וצונו: _על &קרא מגלה:ך העולם, שעעזה נסים ל ך אתה יי;,"אלהינו מ ו ר ״ ב

לאבותינו, בימים ההם' בזמן הזה. יך העולם, שהחינו וסימני מל ' ו נ ך "אתה "יי, אלהי ו ר ב

»T: I ITV: v v T T I v «׳ i v ״ן v» T: T - I T

והגיענו לזמן הזה. נאד רעד מגילו! זאגט מ«ן דןס.

ברוך אתה יי׳ אלהינו נ לך העולם׳ הרב את ויגנו• והדן את דיננו ןהנוקם את נקמתנו׳ והמשלם יגמול לכל ארבי נפשנו, והנפךע לנו מצרינו,

ברוך אתה יי', הנפרע לעמו ישראלי מכל צריהם׳'האל המושיע:ער פריה זאנט מען נישט יאט נאר מען הייבט אן שי^נת יעקב. אין י

אשר הניא עצת גויס, ויפו״ מחשבות ערומים, בקום עלינו אדם ד*ע, נצדי דמה' בנפשו ד כ זלון מזרע ,עמלק. גאה בעשרו וכדה לוי בור, י וגךלתו יקשה 'לו ל ללכוד,.ונלכד. בקש להשמיד, ונשמד מהרה. המן הודיע איבת אבותיו, ועורר שנאמ ןזחים לבנים, ולא זכרי רחמיי שאול, כי בחמלתו יעל אגג נולדיאולב. זמם רשן- להכרית צדיק,' וגלכד טמא בידי'טהור. חסדי גבר על שגגת אב, ורשע הוסיף חטא ןל'חטאיו. טמן'בלבו מחשבות ערומיו, ויתמכו־ לעשות רעה, ';דו שלח בקדושי ןול,* ב 8ספו גתן להכרית זכרם, כראות מרדכי פי ;צא קצף. ודתי המין נתנו בשושן, ל &'ק, וקשר מספד, וגזר צום, וי.שב על האפר' מי זה י יעמוד'לכפיר שגגד,'ולמח1ל !זטאת' עון אבותינו. נץ פרח מלולב, הן הדסה עמדה לעורר ישנים. סךיםלה הבהיט להמן, להשקותו ;ין חמת תנינים. עמד בעשרו ונפל בו־שעמ עשה' לו עץ ונתלה ןליו, פיהם פתחו כל יושבי תבל, כי פור המן נהפך לפורנו. צדיק נחלץ מ!ד רשע, אויב נתן' תחתי נפשו. קיימו עליהם לעשות פורים, ולשמוח' בכל שנה ושנה. רןךון

או{ תפלת מרדכי י ואסתר, המן ובניו על העץ תלית:T | T י * * T T * T T י־ T ** • ־ ־ T 1 I ־ ־־ . «

שושנת יעקב צ^לה ושמחה. בךאותם !חד תכלת מרךכי׳ תשוזגתם היית לנצח. ותקותםיככל דור'ודור.'להודיע ישכל קליף" ״ לא יבשו,זול<1 יכלמו לנצח י כל החוסים בך. ארור המן א#ר 3קש לאבךי, ברוך מךיךכי היהודי.7 ארורה זרש אישת מפחי די, ברוכה :אסתר בעדי. .וגם חרבונה

זכור לטוב:

33 סדר ספירת העומר !The עומר is counted from the second night of פסח until the night before שבעלת•

ב ו ת כ ו ש מ רת הןגיםר כ ל ספי ה ש ש ת ע ו צ מן לקים מ ו מז כן ו הנני מו

ר מ ו ת ע ת מיום הביאכם א ב ש ת ה ר ח מ כפרתם לכם מ . ו ה ר ו ת בV ן V ' . * ־ : ״ ־ ; * T ־־ ™ - T : T י ־• T ־ . ' ־ . ־ T /־

ת עי י ת השב ב ש ת ה ר ח מ ד מ נה. ע י ת תהי מו ת תמי ו ת ב ע ש ב ופה ש התנ* •* - T ־ T . T ״ V•T1* * * י. T — V T .• ־

י . ויהי נועם אדנ י י ה ל ש ד ו חמשים יום והקרבתם מנחה ח תספרT *; ־ • , ־ :־ * ־ : • : v; 1 : -T T-; T • ־ T • • ן

: הו נ נ ה ידינו כו ש ע מ ה ידינו כוננה עלינו, ו ש ע מ נו עלינו ו אלהי״ I"T •.־'1 T ־; * * • . * !RT IT *1 •ן •ך׳ •ן י :״ "

ו , אלהינו מלך העולם, א\םר קדשנ ך אתה ץ ברו: ר מ ו ע ו וצובר על ספירת ה במצותי

. ־ ! י . . ; IT • : T ־ : • ־ •

j היום יום אהד לעומר V *1 T T V

ה ר ה מ , ב ה מ ו ק מ ת המקדיש ל י ת ב ד ו ב יר לנו ע א יחז ו הרחמן ה

: ה ל בימינו אמן סTIV I•• T !••ז :

ו ו אתנ י אר פנ , י ו ברכנ י למנצח בנגינת טזע-ר ישיר: אלהיס יחננו וT • TT1 י * T.'T f י | ״ ז : VJ* ־*.*״ן־ * *. ״ ־ י!

ך ו ך ו ך עמים אלהיס, י ו ך ו ל גויים;שדעתך: י כ , ב ך כ ר ץ ד ר א ת ב ע ד סלה: ל

ץ ר א , ולאטים ב שר י תשפיט עמים מי עמים כלם: (שמחו וירננו לאמים, כ

יבולה, ץ נתנה. ך ם כלם: א י מ ע ך ו ך ו וךוך״עמים אלהים, י סלה: י תנחם'

: ץ ר ל אפסי א ראו אתו כ י י ו אלהים, ו ברכנ : י ו נ ו אלהים אלהי יברכנT1I V " . ) :'• ־ : • T *. ־ י V: T : r* V • ״. ״ ׳T: . ״ן :

, ו נ ב נ , ש ך ט נ ׳ : ת ל ת ב . ק ה ר ו ר ר צ י ת נך, ת מי י ח גדלת. ל , ב א נ א

. ברכם, מהרם, ם ר מ ת ש ב ב י ״יחוךף, כ ש ר ו , ד ר ו ב רא. נא נ ו , נ ו טהרנ

ד . יחי ך נהל עדתך ב ו ב ט ו ר קדוש, ב ד גמלם. חסין ז י מ ־ ת ת ק ד רחמי צ

ע ד ו , י ע צעקתנו מ ש , ו י קדישתך. שדעתנו קבל כר ו ך פנה, ז מ ע גאה, ל

: ד ע תו לעולם ו ד מלכו ו ב ם כ ך ש ו ר ת. ב תעלמו

ת ר י פ ר ס ך לספו ד ב ה ע ש ידי מ ה צויתנו״על. ת ל עולם, א ש ' ו נ ו ב ך

: ך ת ר ו ת ת ב ב ת כ ו ש מ , כ ו נ תי נו ומטמאו ו מקלפותי י לטהרנ ד ר כ מ ו ע ה

ופה שבע. ת ׳עומר התנ ת מיום הביאכם א ב ש ת ה ר ח מ וספרתם לכס מ

ו ת תספר עי י ת השב ב ש ת ה ר ח מ ד מ נה, ע י ת תהי ו מ י מ ת ת ו ת ב ש

יהי . בכן , ו ם ת מ ד ז ל מ א ך ש ך : מ ת ע ו ש פ ו נ טהר י שי ד ם, כ ו חמשים י

ר שספרתי מ ו ע רת ה י ת ספ כו ז שב , ו נ תי ו אב אלהי ך יי אלהינו ו י ן מלפנ ו רצ

מ סדר ספירת העוכר 2

היום, יתמן מה שפגמתי בספירה. ואטהר ואתקריש בקדשה שלT .־.1י • " T V : T,,: I I V * • • ־ : .*T־l ־ M - ־ . • -

מעלה! ועל:ךי זה:שפע שפע רב בבל העולמות ולתקן את נפשותינו, ורוחותינו ונשמותינו מכל םינ ופנם ולטהרינו ולהרשנו בסךשתוז

העליונה, אמן סלה:V1T י T T : V T• *

.2 היום שני;מים לעומר: .3 הץם שלשה ימים לעומר:

V ן T • T T ; י -

.4 היום ארבןןה;מים ל׳עומר: .5 היום חמשה ימים לעומר:

V I T • T T • ־: -

.6 היום ששה ימים לעומר:V *ן T • T T • ־־

.7 היום שבעה ימים שהם שבוע אחד לעומר:V וי T T V | T " V • T *T : * *־

.8 היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד לעומר:V I T T V : T V ~ \ T " V • T T ; ״

.9 היום תשעה ימים שהם שבוע אחד ושני ימים לעומר:t T י* T ״ I T י• V י - | T " V • T ״ T ־־ • ;

.10 היום עשרה ימים שהם שבוע אחד ושלשה ימים לעומר:T1 V ״ T T : T V ״" | T • • V • T TT ־ : ־ "

11 היום אחד עשר יום שהם שבוע אחד וארבעה ימים לעומר:V I T • T ״ T T : T : ־ V r~ l T •••/ T * T ־

.12 היום שנים עשר יום שהם שבוע אחד וחמשה יט־ם לעומר:T1 V ־ T T • ־ :־ T V ״ | T ״ .* T ׳T ־ :

.13 היום שלשה עשר יום שהם שבוע אחד וששה ימים לעומר:V ן T * T T • J T V | T ••V T T T ; ״

.14 היום ארמןה ;גשר יום שהם שני שבועות ל^ומר: .16 היום חמשה עשר יום שהם שני שבועות ויום אחד לעומר:

V ׳ T T V : T ״ : " V T T T • ־־ :־

.16 היום ששה עשר יום שהם שני שבועות ושני ימים לעומר:V י! T • T •״/ T ״ : ״ V T ״T T • -

.17 היום שמןיי;גשר יום שהם שני שבועות ושלשה;מים לעומר: .18 היום שמונה;גשר יום שהם שני שבועות וארמןה;מים ל?>ומר:

.19 היום תש^ה ^שר יום שהם שני שבועות וחמשה;מים לעומר: .20 היום עשרים יום שהם שני שבועות וששה;מים לןגומר .21 היום אחד ועשרים יום שהם שלשה שבועות לעומר:

v ו T r T ״ x ; • • ־ . v : T : ־ * V -

.26 היום חמשה ועשרים יום שהם שלשה שבועות וארבעהייםים לעומו^ .24 ד\וםאךבעד>עשרים יום שהם שלשהשבועות ושלשד\מים לעומר: .23 היום שלשה מגשרים יום שהם שלשה שבועות'ושני;מיס לעומר: .22 היום שנ:ס ועשרים יום שהם שלשה שבועות ויום אחד לעומר:

סדר ספירת העומר 333: 2 ם ששה ועשריהיום שהם שלשה שבועות וחמשה;מים לעומר 6 ו י ה . : 2 ם שבעה יןנשךיפ •וםשהפ שלשדאטבועות וששהיימים לעומר 7 ו י ה .

ם שימונה מגשרים יום שהם ארביעה שבועות לןנומר: י 28 ו י ה • * 2 ם תש;;ה ועשרים יום שהםארבזעה שבועות ויום אהד לעומר 9 ו י ה .

: 3 ם שלשים יום שהם ארגעה שבועות ושני ימים לעומר 0 ו י ה • : 3 ם אחד ושלשים יום שהם ארבעה שבועות ושלשה ימים לעומר 1 ו י ה .

ם שנים ושלשים יום שהם ארבעה שבועותוארבעה יםיםלעוםה 32 ו י ה . V ״| T • T T T : : I T T T ־ :־1• 1 ־ « ״ ־

: 3 ם שלשה ושלשים יום שהם ארבעה שבועותוחמשהימים לעומר 3 ו י ה . : 3 ם ארבןןהושלשים יום שהםארב^השבועותוששה;מים לעומר 4 ו י ה .

: 3 ם חמשה ושלשים •יום שהם חמשה שבועות לןןומר 5 ו י ה . : 3 ם ששה ושלשים יום שהם חמשה שבועות ויום אחד לעומר 6 ו י ה .

v I T T v : י T T • -: • T •

: 3 היום שמןה ושלישים יום'שהם חמשה שבועות ושני;מים לעומר 7: 3 ם שמונה ושלישים יום שהם חמשה שבועות ושלשה ימים לעומר 8 ו י ה .

V 1 T י T T / T T • ד־ • T ;

: 3 ם תשעה ושלשים יום'שהם חמשה שבועות וארבעהיטיםלעומר 9 ו י ה . : 4 ם ארבעים יום עןהס חמשה שבועות וחמשה;מים ל?גומר 0 ו י ה .

d היום אחד וארבעים יום שהם חמשה שבועות וששה;מים לעומר:: 4 ם שנים וארבעים יום שהם ששה שבועות לעומר 2 ו י ה .

: 4 ם שלשה וארבעים יום שהם ששה שבועות ויום אחדלעומר 3 ו י ה . * T • •* v יי : T T v ו * T ; - ; T : -

: 4 היום אךב^ה וארבעים יום שהם ששה שבועות ושני;מים ל>ןומר 4ם חמשה וארבעים ום שהם ששה שבועות וישלשה יםיסלעוםה 46 ו י ה .

V I T. * T T J T T • ־• V * * T : - : T • - ; —

: 4 ם ששה ואךבעים יום שהם שישה שבועות וארבעה;םים לןןוטר 6 ו י ה . ם שבעה וארבעים יום שהם ששה שבועות וחמשה ימים לעומה 47 ו י ה .

: 4 ם שמונה וארבעים יום שהם ששה שבועות וששה ימים ל^ומר 8 ו י ה . סיום תשעה ואל־בעיס ץם שהם שמןה שבועות לעומר:

334 סליחות לשצי וחמישי ושני

אד מלןז יושב על כסא רחמים. מתנהנ בחסידות. מוחל עונות עמו. מעביר ראשון' ראשון'. מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים. עשה צלקות עם בל £שר ורוחי. ל& כרעתט תגמול:'אל'הוריתר לנו לויום ברית שלע ש לנו לומרשל& עשרה. ו עשרה. כמו'שהודעת לעניו מקדם. כמו עזכתוב וירד

* 8״;י בענן רתיצב עמו שם'. !.יקריא ב£ם גי:T :'י על פניו ניקרא ר י *' י T י * ;יעבו

יי יי אל רחום וחנון י ארך אפים'ורב חסד ואמת נוצר*חסד לאלפיים נושא עון ופשע״וחט^יוז' ונקה : ״ : וסלחת לעונינו ולהטאתנו' ונחמתנו: סלח לנוי אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כ:י פשענו: כי אתה 7אדני

טוב ום^ח וךבנ'חסד לכליקוךאיןז *• זכי ברובי א:להנו'שידנו. ימחל לנו מלכנו כי נכו עונינו. ' . ו נ סלח לנו אבי

אל •ארך אפ:םאתה, ובעל הרחמים נקראת, ודרך ת^ובה הורית, גךלת רחמיך וחסדיך, תזכור'היום ובכל יום'לזרע'.יךידיך, תפן אלינו ברחיים, כיי אתה הוא בעל הרחמים, בתהנו״ן ולתפלה פ;יך נל)ךם,ומיל ' ב, כמו בתורתך כתו ' ב, בהודעת לעניו מקדם: מחרון אפןז #ועל פ^ע ותמילזה ;חםה ונתלונן: כיום .ויריד .;י בענן', תעבורז כנפיך זזיעתנו ותכאיב מנו מאמר, כיום א#ם ר כיום!.יתיצב.עמו שם, תאזין'

ויקרא'לשם י;, ףטם נאמר: 1_יעב'ור '.;י:על §נ'יו ויקריא: ־£ ל;, אל רחום והניח, יארך יאפים. ורב'חסד {אמת, ניצר וחסד לאלפים 'נישא עון ופשע וחטאה, ונ.קה: וסלחתי לשננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לט אבינו, כי חטאנו,' מסל {נו מלכנו', כיי פ^ענו, 5י אתהיאידני

'וםלח,'וךב חסר לכל קראיןז: טובזי .;י #ד\ה דנו בקום ל ו ל " הוגיעה ל; כי נטר חםיד,'כייפסו'.»מ;נים' מבני אדם:

על.ןנו ^דם: א*בי רןיןם כלעיונו בחרות י אפם יבנו :י עלינו': ל;י מלשועה על .עמך ?ך^תף םלה: כן תרחם י י ' כבחם אב על בנים,' אןם בו«,ם י ר ^ : ת ו א ב ב' סלה: יל; צ :עקי י יאלד׳ ו ל; צ^אות ;!מנו משגב לנ

: יבך': ל; הושיעה המלך ;עננו' ביום קראנו' 9לח נא לעון העם מזה כגנרל םםרך,' ןכא^זר.{שאתה לעם הזה ממצוןלם ועד ך^ה

• ' 1 ־ • ושם'.נאמר: 1יא'מר'ל; 'סלחתי" כדבר יך: י י יי יא#ר ןקרא ׳{זמן: מזה '#לסי'אזנך ו'ש1$ע,'יפקח'עינןןזייראה *טוממותינו וד,עיר :' בי יעיל רחמיך •י¥ליר<, כי לא י על צדקותינו י אנחינר מ?ילים מחנוגינו י^ניך, י-ר^ים: אדני שמ^ה עד^ייםלחהאדני סנ׳טיבה !עשה אל 'ולצאיסר, למענך »ל'הי

י כי #מך גיקרא עי raw &מנל .עמך:

3 3 , . סליחות ישני 5 אלהינו ואלהי אבותינו י

:שראל עטף תהנה עורכים. ש־ם מצירים ולהושע צריכים. צריהם עליהם עול מאריכים.' כל זאתי הן ע£1ם ׳'ושמך מיבךכים: י חולי ומכאוב להכתבקדוש ב;דך לפתח "מוסר. ז

לא נמםר. עלובים מנער ומהם :ל"א 'הוםר.: כאמנותך הנקיה ולא'כאמנות'בשר: הלובש1 צדקה י ולו כמעיל עט,";ה. וממכה עצמה מתקן רטייה״. קוטים״עךתך מנפילתה' המטרה.'בכחך' הגדול ובזרועך 'הנטו;ה: טועים אומךים'נחלתףילחבל. כבודך להמיר וברגיל להתללכל. :ראתך הקדושה'לנטוש'ולנבל: באהבתך' ובחמלתך מנשא וימנטל'. עצתם תסכל ומחשכותם' יתבטל.' רבה מהומה' ביניהם הטל. ומלאך אכזרי דוחה ומטלטל: י בעבור כבוד עצמך וישם״קךשך 'המהלל. נוראות הפלא לבל ברשעים :תחלל.' יועציהם ואיתניהם הוליך שולל י. 'ובהם תעולל כאשר כי נתעיוליל: מקים מעפר ךל ואבי! ן מאשפה. כנםתך בל״תתןילכלה ולחרפה. אם בפקודיך מתעצלת ומרפה. על" כל פשעיה אהבתך תהא מחפה: יתרה חיתם לפנןןד ארוני האתניים. בץ כך״ובין כך קרואים לךבנים. רחמיך :קדמונו"אלהי עליונים ותחתונים. טרם .ישטפונו 'המ:'ם.הזידיונים: חפצי קירבתך עלי כל הבאות. י החישה למו'ישועות 'הנכאות', קדוש עשה

גאלם יי'צבאות: א\טליר ויע1וי ונר י עמם לטובה אית."חזק ואמיץזT ־. Tt T ־ ; I • ־ : I X T T : T •

נינןיא לבבנו אל כפים ?!ל אל כשמים : הבא לפניך אנקת אסיר כגודל זרועך הותר ייתמותה: לאדני אלהיני" ד(ךחמים ןהםלי'חות'5'י מרדנו ביו:'נרחם'אנ יינו׳

אלהים' בישראל נדול" נודעת. אתה'ץ אבינו' אתה: בכל קראנו אליךנךבנו. רםיו״נשא״אתה בקרבנו: גמלתנו הטובות גם בחובנו.' לא בצדקותינו ובןושר לבבנו": דודנו'גס כי זנחנו'./אלנו כי עבדים אנחנו: הננו'בעונעו עד דכאי. !תקצר נפיש לך מחלה": ואיה"חסדיך הראשוניםיעטנו, מעולם ועד עולם נאמנו: זעף'נשא ותש '1חנו. ״ אל י י באפך תוכיחנו:"' חלחלות רבות בלו בשרינו. נא איל" בחמתך ת:סרנו:" טיוכח' הצרות אין'להםפר י איה שוקל ואיה סופר: ;דענו ךשענו כי פשענו. כי אמת עשית ואנחנו"הושענו: כעס נחרון מנו:חדלי.' כי קטן י:עקב יודל': לחץ יוסר ועול"מנו יחבל. י כיי'כשל כתy לא 'תגבה". כי'נשארנו מעט מהרבה: נחם.על הרעה r n i p "הסבל:' מנת ו כיעליך נ לאי"מתך.'מטה כלפי חסד אימנותך: סלחה אם יעדינו ענו'בנו. ^ר נשענו': ערפנו כיוף לך להשתעבד. באהבה וביראה"איותך לעביוד ולכבד: פיויק״דיך"קידשו צומות לקבוע.ידעתם קצירה.צרכם"לתבוע': צקון לחשם אליך תבא. חתל לאיש איש נגעיו ומכאובו':"קול יעקב נוהם מתהומוואיך." תשמע השט:ם מכון שבתך:ריוךיה רודף באף תכלה.' שנת שלומים לריבי'ציון תגלה: שרתי ורדה מנוער קנותנו. ואל תשליכנו לעת זקנתנו: תעינו לשמאל וימינך: תביטי ותציץ" ותשןי״ח י לרחומיך. תתאזר תקרבגו י. /כלות כחנו אל תעזבנו: בחנינותיך. תתלבשי בצךקיותיך.' תתכסה ברחמיך'. ויתתעטיף ביחסידיויתיך'״

ותבא לפנ;ף מדתי טובך'געינןתנותך י: אל מלך רעבוליכז׳'ן otf המחבר ׳צמואי כהן י*ץ . . פזמו

מלאכי רחמים משרתי עליון. חלו נא פני אל במיטב. : ״ . . . . r11 - T •! ״ • T : ־ : -

336 סליחות ל^ני חניון. אולי יחוס עם עני ואביון. אולי ירחם: אולי ירחם שארית יזוסף. שפלים וניבים פשוחיישסף. שבויי חנם' ממרי בלאי כסף י. י 0\אגים בתפלה ומבקשים/רשיון. אולי:'אולי ירחם מעני כבל. מלמדיי מכות בענייזסבל. מנוד ד#ש נתונים ביושבי ס5ל• משל בעמים בכןצף:ובזיון. אולי:'אולי ירדזם וירא בעני עמו. *וייקוב י וישמע הצנים לעמו.' ועולים בלח# מוסר ל£ו. ועיניהם תולים למצוא רציון. אולי: אולי ירחם אומרי םלחינא. אומצי שבחו בכל עת ועונה.פני אלהיהם אגודים צצרדז לשפוך תחנה \ אר1 ז הופכים לב תיון.'אולי: אולי7ירחם' לקתה צצפלים. לעויטה אריות כמו בפי"שללים. לפןה ומשתלמת בעקשומם. לא שכחה בכלי זאת bכתב עו:ז חביון. איילי: אולי' ירחם כבושי פלים. השומעים חרפתם'ולא משיבים ועונים. נצחו מקוים ולישעו נשעציםןכיילא ללו רחמיו ביכליון/יאילי: אולי ירחם יחלץ עני בעניו. חבו#ו: יתיר' מארץ שביו. ינחה מזו:רו ויחבוש חליו. £עקתוי^מע ויחיש עת פדיון. אולי יח:וס עם עני

ר וכר אל מלך יעבו ויאביוןיאולי ,ירחם זכור רחמיך' יי ,'נחסךיך כי מעולם המה: זכרנו ל; ברצון עמך, פקדנובט'נחלתך״' הר י ציון ביי&ועתך: זכור' עדתך וקנית קידם נאלת #: זה #כנת בו: זכור לי חבת ט־ו$ל.ים, אהבת ציון אל "תישכח לנצח, אתה תקום תרחם ?יון, כי עתי ל^זננה כי בא מועד: זכור ל; לבני אדום,: זכור לאברהם ליצחק ז ו את יוםלרושלם, האומרים ערו עתיעדיהיםוד ן ולישראל עבדיך"א>|ר נ&בעת להם בך, ותדבר אלהם״ארבוז את זרעכם'ככוכנבייהשמלם, וכל הארץ״סזאת אשר אמרתי אתן 5לזרעכם״י ^ ר אל ן הפ י ונ5לו לעולם: זכור" לעבדיך לאברהם ל.י?סק וליעקב/ אל העם הזה,Tואליר^עויגאל סט'אואו:/זכור' לנו ברית אבות כא'#ר אמו־ת, הכית את בריתי יעקוב ואף״את ב1יתי יצחק ואף"את בריסי אברהם

אזכרי והארון א:צר י י ״** אמרתי,' וזכרתי לחם ברית ראשונים זכור לנו בדית ראשונים י באשו, א'#ר הוצאתי אתם מאו־ץ מצרלם' לעיניי" דזנוילם"להיות להם לאלהיםי לי: ע&ה עמנו"כדה'^הבטחתנו', וא^ נם זאת בהיותם בארץ א

סליחות לשני 337 אויביהם, לא מאסתים ולא נעלבים לכלותם להפר בריתי אתם, כי אני ייאלהיהם: העב עבותנו'ורחמנו ננמהעבתוב, ויעב לי אלקקז את עצותיך ורחמך ועב'וקבצך כזכל העמיס אער הפיצך יי אלהיןז קזמיה: ,קבץ'נדחינו י כמה בכתובי, אםילודר! נדסף־ בקןיה סשמילםימעם לקבצך ל; אלהיךיומעם לפןחןז: מחה פצעינו כעב ןפענן כמה עבתוב, מחיחי כעב פשעיך וכענן סטאמיןז עובה אלי'כי נאלוידך: מחה פשעינו למענךוחטא0יך לא כאשר אמרתי,1 אנכי אנכי הוא מוחה נ£ע'עיך למעני: אזכור: הלבן חטאינו בשילנ וכצמר כמה לכיתוב,'לנו נא'ונוכחה יאמר יל'אם .יהיו חטאיכם כעניים כ^לג':לבינו אם^אויימויכתול^ כצמר להיוגי עליכם 'מלם, ^ ר ז זרוק עלינו'מלם טהורים וטהרנו כמה עבתוב, ן טהורים וטהרתם מכיל טמאיותיבם ומכל גלוליבם אטהר bjofe: ךחע, כי £ל רחום'ל; ?!לל׳יך לאי ירפך ולאי ב תו עלינו ואליתעחיתניו במד; עי :'שחיהךולא לעכוז אתברייתאבוסיך א#ר ^עבעלהם': ומול אוזילבבנו־יך את לבבך ואתי לבב לאהבה &ת עמך במה עכתוצ, ומלציאלל׳ !רעך לאהבהיאת .י;א.לחיך בכל לבבף ובכלי גפעך ל^עןיםץך: לזטןיא .לנו בבקעכצנו כמה עביתוב,' ובקשתם מעם• או:' ל; אלל.יך ומצא$ז כי תדרשנו בכל לבבך וב^ל נפעך: יביאנו אל הר צןדעך' ועטחנו בניתז נהבייאיותים אל הר .,קדעןיי"'ושמחתים בבית כתוב, תפ^קך כמה'ע:תי כית תפ|ה י&רא בי י והפלתי, ל1ל1סיהם וזבהיהכו"לרצון על מזבח/ ג

לכל העמים:• T T :

#מע קולנו יי אלהינו חוס ורחםזעלינו.וקבל ברחמיםאליך וצהובה, י וברצון m תפלתני: 'השיבנו י יי: חדש ימינו כקדם: אמרינו האזינה'יי, לינהיהגיגנו: יהיו לרצון אמרי פינו7, 'והגיון'לבנו לפניך/ יי צורנו וגאלנו: "אל תשליכנו מלפציך ורוח קדשך אל תקח 5מ&גו: אל תשליכנו לעת" זקנה ככלות כיהנו "אל תעזבנו: אל ר1עזבנו יי אלחייגו, אל תרחק ממנו: עשה' עמנו אות'לטובה,*'ויראו שונאינו רב^ו/, כי אתה יי עז1תנו ובמתנו:' כי לך יי הוחלנו, אתה

תענה אדני אלהינו: אאדנו ואלדד אבותינו, תבא^לפיניף תפלתנו, ואל תתעלם י" מתחנתנו, #אין אנחנו עזן פינים וקשי/;רף,' ממר לפניךו אבל £נחנו חטאנ ו חנ יי אלדזינויןיאלרוי אבותינו צדיקים אנ

ואבותינו חטאנו;

3 סליחות ל^טגי 3 8

א #מנו. בגדנו. גזלנו. דברנו דופי. העוינו. והרשענו.

* זדנו. חמכןנו. טפלנו שכך. :£צנו ךע : כזנננו. לצ-נו. מרדנו. *נאצנו. םררנו. עוינו! פ^ענו.צררנו. קשינו עוךיף. ךשענו. שדותינו. תעבנו. תעיינו. תעתענו: קרגו ממציתיך וממעפטיך הטובים ולא עוה לנו: ואתה צדיק על ויל

' . הבא עלינו: ביי אמת עשית ואנחנו הרשענו wp"p ופסענו לבן לא נושענו, ותן בלבנו לעזוב דרך רעע, וחיע לנו ״יעע כיתוב על:ד נביאך,'.לעזוב ךעע דרכו ואיש און מחשבותיו״

רכה לסלוח: : י ב אל ץ וירחמהו ואל אלהינו כ רעוניאות ימי י^ין מנסתרות .ניקני: נקנו לי rp#p צדקך אמר לפניך'״ ו אלהינו"מכל פשעינו, ויטהרנו מכליטמאותיינו, וזרוק' עלןגו' מלםז וזרקתי'עליכם מלם טהורים, אך בי נ ' ד : $הוךים וטהרנו \בכיתוב על י£הרהם'מ'כל טמאוהיבם, ומכל גלוליכםי״אטהר אתפס: עמך ונחלתך ך??גי מובך צמ&י חסדך תאבי .יעעך, .יכירו ו:ר1ןו ?י 2;י 'אלהיני

הרחמים והסליחות:: , י: עשה למען עמך , בנו נקרא עמך , אל סטן עמך ל רחום עמך $ למען אימקך, עשה למען' בריתך״ עשה למען נךלך' ותפאו־תך: ע^ה למען דתך', עשה למען הורך, עקה לכ1ען ועורך, ע^ה למען זכרך, #עה למען חסדך', עשה לקען״טובך, ע#ה למען להודך, יעשה למען >3בודך״ עעהילימען'*למודך,'עעהילמען' מלכותך, עשה ל£ען נצחך, 2?ןה למלן סודך, עשה" ל^ען עזך, יעשה'למען נ*ארך, יעשה למ:1ן *דקתך,' עעןה למען קדישתך', עעיה למען' רהמייך הרבים. 'ע_עה למען ^ייו־יתך, 'ע^ה למעןתהלתך. י עעןהי למען'אוהביך עוכני עפר, עשה אבריהם.יצחק רעל[ב״' עעוז למלן משה ואהרן, עעה למען'דור *עילימח״יעעה למען ירושללםיעירקךשך, עשה למען צלן מעיין כבודך, עע5ה למען' עממיותי היכליך,־ עעה למען הריסות'מזבחך, עשה" למעןבאי קךעך, עעה׳ לקען כבוחים על לחוךיך,' עשה' למען: דןרונים על ש'ם'ז יגמלם עליקרויע עמך, עשה למען יונקי עדים על־א סטאו', עשה לקען גמולי חלב שלא פשעו,'ע^ה' למען תינוקות שצ בית'רבן, עשה

למענךיאם לאי למעננו״.לשה למענך והוישיענו: עננו \\ עננו,' עננו אלהינו ענינו,' עננו'אבינו יעננו', עננו .בוךאנו עננו• עננו י גואלנו עננו, עננו דווחנו' עננו,' עננו' האל הנאמן עננו. עננו ותיק וחסיד •עננו ׳ עננו.זך רשר ענגי עננו חי גקיזם'עננו"עננו טיוב ומטיב עננו'.עננו' יודע יצר עיננו', עינו״כיובש כעסים עננו', עננו לובש צדקות עננו, יעננו מלך מלכי למלכים עננו', .עננו נורא ונשגב עננו,'עננו םולחומוחלעננו ׳יעננו עונה בעת ־צרה עננו,יעננו פייודה״ומצייל עננו, יעננו צדיק וישר ענגו,עננו מרוב לקוראיו

I: 1 - T ו 1~"1 ז י ־ ־ : T T 1 1 • י ו . י ־ v 1 - • :־י • ; r ׳—.־י ^

י 339 סליחות לשנ עננו, עננו רחום וחנון עננו, עננו שומע אל אביונים עננו, עננו תומך 1ן1מימיס :עגגו, יעגנו אלהי ^בוסינו יעגנו, '.עננו אלר\ אברהם עננו' זנננו'פסד :צחק עננו עננו אביר!עקב עננו, עננו.עזרת השבטים עננו׳ עננו משגב אטהיותענגו עגנו^קשה לכעיום, .ענגו',עגנו ירך לרצות עננו,' עי־יי*'עונהיבעתיךציון ענגו

עננו אבי .יתומים עגנו'. עננו דין אלמנות י עננו: 9י שענה לאברהם אבינו בהרי המיוריה' הוא יעצנו: מיי שענד, ליצחק בניו בשנעקד _על גבי המזבח הוא:עננו׳:ימי שענה' ל:עקב בבייתיאל הוא_יעגנו: מי ?טענה' ליוסף בבית האסוךים הוא.יעננו:' מי שענה לאבותינו.על !ם סוףh מי שענה למשה בחיוךב הוא!עננו: מיי שענה'לאהרן ב^חתה הוא p ! א י ה מגננו:' מי שענה"לפינחס בקומו מתוך העדה היא!עננו:' מיי שענה' ליהושע ניגליגל הואי:עגנו": מיי שענה לשמואל במצפה הוא" !עננו: מי'שענה לדוד

ושילמה בניובירושלן.ם הויא!עננו:מי שעגה'לאליהו בהר הכך^להוא:עננו:' מיי שענה' לאלישע ביריחו ה^א:ענני : מיי'שענה ליונה במעי הדנה הוא!עננו: מי שענה לחזקיהו מלך :הודה'בחליו הוא"!עננו:ימי שענה לחנניה מישאל !עזריה ב15וך כבשן"האש הוא :עננו: מי שענה לךניאליבניוב' האריות הואשענה למרדכי ואסתר בשושן הבירה הוא:עננו י: מי שיענה ל^זוא :עננו': מי: בגולה הוא״ייעננו: מי שענה לכל הצדיקים" והחסידים 'והתימימיים'וחיש', 0. • T ; ; • • j ־ ־ : ' • ־ : - י : י • י : T T V • ן ״ ־ : ־ T ־

היא:עגנו: לחמנא דעני לענ:י .ענינן׳ רחמנא ךעני' לתבירי לבא ענינן,.רחמנא לע;י למכיכי' רוחיא עגיגן,' רחמנא. ענינן, !ח^נא חוס", •ךחמגא פרוק,

רחמנא יש;יב -ךחמגא ךחם עלן,'הישתא בעג״לא ובזמן,,קריב': סליחות לחמישי

אומרים סלח לנו כמו ביום שני עד ורב חסד לכל קוראיך סאןינה ץ תפלתני, הקשיבה לקול תךוטנותיט: הקציבה לקול שועתנו: זר'§י מלבנו ואלהיט כי"אליך נתפלל: שמע.י; והגנו /י היה עו

כרחם אב לה׳ הישועה סלח נא" הטה מיוסד ע״פ תשריק ישם המחבר חתום נםוף מאיר חזק. אלהינו ואלהי אבותינו

ך ב עדיך חפש ולחקור דרכים. ר סענית צבור קבעו תבוע צרכים. עו לרצות בשלש' עשרה ערכים. קשה לכעוס תת לאפליםיאךכי״ם: צדדיך מקשטים'עדים בלי 'תפיעיט! פאר הרחמים והסליחות יהודם ופרגסוז ?יצורים י נ י ד ר חב'עיט.''עךך עועתיניו ל:ך לבדי נועןיט." ס תויעיט: נסתמה הבירה ןנתרגקן טוהר השלחן, מזין ומזיסםסר מעבודת פלרןן. לשפיכת הנפש השוב בבשית זלח״ן.' במעטר ומשביע נואליורופ** ויםילחן: :אות לך :עיןיממנתך ניענםת. טוב רוחך היות נזיונת ומתפרנסת. הלף עואלת קיבלת ומת'נוםסת'.'זבר ךאנותיה ל־פניןז מעי־זה ומכנסת:.ך ר ך " . ה ואליך היא נשויה' ובך חםיה. הווותיה 'העברימיי״במוך חסין ;הלזו זאבסני.א4 למיטתך בחלקך ללגיונך אפםעא.' גמולי חיםד לעילובה:

3 סליחות לחמישי 4 0

?קיאים ומיצבים לרצותך בדברים ערבים. אפסו פסו בכחם קטגור מערבבים י. יי מאהבי'לאביהם לבשמים זריזים ומערבבים. לךאיו נדבריםו רנה דתו עחרים בערבים ^הקדענו צום'עוללים וזאן3י' אספות'." יערנ: ותפלה ו^קרט ספות. חשוך למטה מעון ושלומנו' וזעפות. זקוף בל מעפר ואביון מאגפות: בתור'המעלה 'ובמדור; הגונות תרומות.'ערבתנו שים לטוב יו^בימרומוא. ובמקוה טוהר תדיח קלות ורמות'. יי מצוא

' ׳ ״ תפלתנו סםד לאךרך רוממות: אל מלך ו חועיעה ץ, ביי גמר חסידי כי פסו'אמונים' מבני אדם: בי אדם אין צךיק בארץ א#ר יעשה טוב ולאילחטא: הועעייי את עמך את עארית

יעךאל:/יעך8'ל י נוע ע ב;י(לזיעועת עולמים': כרח0׳ אבי ו״׳ ־ מיוסד עיפ א״ב אלהינו ואלהי אבותינו

8נ#י אמנה אבדו, באים בכיה מעעיהם, גביורים לעמוד בפרץ, דוחים אתי הנזרות, היו לנו י להומה, י ולמחסה ביום זעם , ״ זועכים'אף בלךועם, חמה עוצרים בשועם\טרם יקראוך עניתם. יודעים לעתר ולרצך, כאב ךחמרצ למענםללא העיב^ת פניה:ם ריקם, 'מרוב עוניינו איבךינום, נאספו מנוי בחטאינו, סעו יהמה למנחות, עזבו אותנו לאצחות,^קמי' ב^״ץאלןיראוים לרצותך חמהז , ו'מ^יביז 5םו גוךךי''פ^,''צמת:{בו$ת בע^ר״יעטטנו בארבע פגות, תרופה זלא' מצאנו, עבניו אליך '

' אל מא• ;יעטר וט׳ : ו נ יי פנים,' ל#יחרך' אל בעתי ימתי פזמון >ae המחנד שפטיה י

ישראל נושע ביי תשועת עולמים. גם היום.יושעו מפיך שוכן'מרומים. כי אתה רב סליידוות ובעל הרחמים: שיעריך הם דופקים* כעניים ודלים. צקון לח&ם קשוב יה שוכן מעלים. כי•אתה: פחודים הם מכל1 צרות. ממחרפיהם ומלוחציהם.נ'א אל תעזבם יי זאלהי אבו'תי:הם.יכי אתה: טובותיך יקדמו להבו ביום"תוכחה. ולתוך צרה המציאם פ1ות7 יושעו לעין כיל ואל ימשלו" בם : ה ת ורוחה.׳ בי א רשעים. בלה שעיר וחוננו ויעלו לציון צוושיעים.י אחד.: הקציבה אדון'לקול ©עתם. ולמכון#בתך נ השמים תעלה תפלתם. כי אתה רב'סליחות ובעל

­ ו ­ * ! ־ : , ־ ?• : • T * • , ־ » ! י ־ ־ T ־

הרחמים : אל מלך ונו׳ זכור רדופיך עד השתא בענלא ובזק קריבו

סליחות לשני תנינא !34 סלח לני אבינו אל ארך אפים

אל תקציוף .;י עד מאד ואל לעד תזכור .עון. הן הבט נא עמך כלנו: העל אלה תתאפקי:; תחשה ותעננו'.עד מאד: שובה :י .עדימתי

והנחם יעל עבדיך': ברחם'אי־ וכי1 1 ״ ־ ׳ : ״ ־ י • :

אלהינו וא^ י אבותינו אפפונו מ:ם_עד נפש, באנו בעמקי מצולה, גלי;ם עברו עלינו , דניות תהום כסתנו, הודנוינההף^משחיתיולוד לא "עצרנו" כיח , זולעפנו' על חטאתינו! חולחלנו'_על רוב פשעינו, טכםנו עצה מה'לעשיות, ייועץ בקרבנו א:ן,כ1ננו בליב״מחשביות, למרחוק שאת דעה, מסורת בגדינו מאבותינו. נאקה תשובה וצדקה׳ סותרות רוע !;זרות." עוד מענות עם,יפצנו בהסכמה אחת, mi שני.וחמישי ושני, זקד'יוש אולי נשקיף, רחמיו"לקדם' לךונז; שדי עשינו את שלנו׳ יתקיף.עשה את שלך, אל'תשב עמנו בךץ, מךבריומחרב וסירעבימלטגי, תייקר י נפשנו בעיניך, יה סלח לנוי, מחל לג> י כפר לנו,

I T V ־ | T | - ן T r•• I••-- I:\\ • -T־ : . T T ־ . "

כיום ךךתך בענן: אל מלך ובו׳ ל׳אךנה » תפלתגי, והקשיבה בקול תחנונותינו: שמע .;י קולנו נקרא חננו ויעננו: "שמעה יי צדק הקשיבה דנתנו, האזינה" תפלתנו י: ישמע 'יי• » : ' ־ ו : ״ ז ־ • T ן • ; ן ־ T •״• T • T • I - I v ״ : T : • ! • • -.-<

וחננו, י; ד.:ה עוזר לנ,י: ניתח אב ונו׳ אלהינו ואלה' אבותינו

אזון תדון וד,סכת עתירה, אף הפר ושכך עברה׳ 1יאי להלותך בנפש מרה״ בישמך הגדול ':מצאו.עזרה: נע:ת נאנחים ענותם חזה ׳ גחינת״ק־ומתם נא אל תבזה, ךר״וש.עלבונם מצר ובוזה,דרוך פורה ונצחם.יזה:: הלא אתהה״ת והנך,היו תהיה בהדר" גאונך, ונמת /יפרן.זרע אמוניך, והנם' כלים'מתנכת חרונך': זימימו בעוףם ויממארם ינסחו. זיורו באפםים ולא נחו" חבלה תחם ולעפר שחו. חך׳שו חורשים ומעניתיהמתיחו: טבעו בבוץ ואץ פוצר,; ט־ור?£יהםזקצה,'יום יום'לוהמם'מנ^ה,/ד פורשים י מלחץ ליצא: כלו

^לוימקצה אל: ח::הם"כינון ואנחה, כושל רבה'וערבהישמחה, לישע חיוכים והנהצוחיה. לבטוםקמים וכרו שוחה: מערימים סוד מטף'להדיחם, מכבידים עוללהכשיל־ כחם. נואקים'"אל:ך בהתעטף רוחם. נחת למצא"מכובד טרחם׳ שיח צקים במעמד 'צפוף, סליחה מבקשים בקדקוד כפוף, עושקיהם' .יקניאום ונתנום ל&םוף, עועים :מםכוידהיו לםפוף':"פדה ךבקיף מחרץ וללוי,'פלטם מצוךר ותגם לעל^י. צוד. ישועות משחריך בהלוי י, ציור עולמים'הושיענו:ב'גלוי: .קנא ונוקם קנא לשמך,יקצץ עלם מצ_ואר'_עמך, ךאה״עמלנו ושוב מזעימך, ריבה ךיבנו מעםחירמך: שכינתך השב לחיק ארמוני,'שאנן הושב'לוני וכהני י

ת$ה אזנך לקוליתחנוני, תךצני נקךאי :; :;•':'אל מלו ייעביוי ונר :* פזסון 00 'הסחבר' בראעי חיבות אימתי

יי יי אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת. n ״ נוצר חסד י לאלפים, נשא זעון ופשע ו'6טאה

342 סליחות לשני תנינא ונקה, ופיחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: אזכרה ^להי9'ואהמיה\ברא^י כל עיר עלי תלה בננויה, 1עיר האלפים משפלת עד שאול תחתיה \ובכל זאת אנו ליה ועינינו י לי^. יי יי: מדת י הרחמים עלינועמך התגלגלי,' ולפני קונןז תחנתנו הפילי, ובעד 7 רהמיי^שאילי; כי כל לבב ירוי וכל ראש לחלי. יי יי: תמכתי יתדותי בשלש.עשרה תמת, ובשערי דמעות כי ל** נעלבות, לכן ^פיכתי ע*יח פני בוחן י לבות, בטוח אני' באלה 7ובזכות ע1לשת אבות. יי יי: יהי רצון מלפניןז שומע קול בכיות, שתשים דמעותינו בנאדך'להיות, ותצילנו מלל גזרות אכזרית,'כי

לןזלבד.עינינו תלויות. יי יי: אל מלך ונו׳l י י זכור רהטיך עד 'השתא בעגלא וכזסן קייב

סליחות לעשרה בטבת אומרים סלח לנו עד לבל קוראיך

5י דיס ץ החסד והרבה .עמו פדות: פדה אלחים את ל^ראל מכ5 צרותיו: והוא לפרה' את לשךאל מבלי עונותיו: פודה ןי נפע עבךיו

ולא ייאטמו בלי החוסים בו: כיחס אב ימי אלהינו ואלהי אבותינו מיוסד ע״פ איד ושם המחבר חתום לבסוף יוסף

אזכרה מצוק אשר קראני״ ב^לשה מכות בחדש הזה קנני, גדעני ךעבני י באמונה בו־יי^מאלית הניאני' הבאניי ״ אך עתה הלאני וימנית, הלא' של^תין קבעתי תענית"'ומלך /יון' אנםני לכתוב ךתייונית, על גביי זתר^ו' חודשיים 'האריכו מענית: זועמתיי בתשעה ב״ו בכלמה וחפר, חשןי מעלי'מעיל הוד וצפר.יטרוף טורף בו הנותן אמריי $פר, הוא עזרא הסופר: 'יום עשירי"צוה'בן בוזי החוזה, כתב rift בספר המחזה! לזבו־ון לעם נמס' ונבזה,'את עצם היום הזה: מנין סדר חךי&ים בעשרה ביו העירי, נהי'וילל במו פי אפעיר, סדר פורעניות בתוך'לבבי נבעיר, בבא אלי הפליט לאמיר הכןזה העיר": על 'אלה על: פגי אבק יריתי, פיצתי על ארבעתן לו ךדן 'בלבי;ךיתי, צרות על אלה"קברי ליעחי׳ בריתי, צדיק הוא לי בי״פיהו מריסי: קראתי שימך מתנחם' עלי ךז ראה ענלי ושמע קול פניעתי, $מע תחנתי חיש' לא לישיעת/ אל תעלם אזנך לךוחתי לישועת,': ירח טבת מאד לקיתי בו,'ונשתנו עלי םךרי

ת 343 ב ט ה ב ר ^ ע סליחות ל נחיבו׳ םרר^י-פ^עתי לגלה לי טובו, האומר ל;ם עד פח תבא: »ל מיו אלחים באו גולםבינחלתיף; טמאו את סיכל קדשף, שמו את:רובלים לעי.ים: אלהיםייזדיםי^מו ־עלןנו, יולדתי עריצים בקישוי נפלינו,

ך י פ ז ו ל ר ה כי לאי ע ע י ש ו ת יי ה ו א ב ה יי צ ע ו ש י ב ליי ה ם א ח ר 1לא י שמוף 'לנגדם J ב מייםד' ע״פ א״ב ושם המחבר אברהם בר מנחם חזק אלהינו ואלי.״ אבותינו

אבן הראשה, לעלים ולחרישה, ונוהלי מורשה, מנוד ראש בלאמים: בקרבי לבינכאב! נךוהיונדאב,' נשארנו כאין'אב, והלינו ביחומים: רכה י וענוגה, בשומנים י סוגה,' ועתה י חיא נוגה ׳"מסורה בנד קמים: היתה כאלמנה׳ קרזי'ה נאמנה, וזרע מי מנה׳ נמכרו'בלא דמים: מעגגהבית ' ' ם: זה כמה ^ים*רמי ,ז וךבה^ליחה למלוכה,"'ומעניה אר'בהז '!עקב לבזה, לי^עג" ולעזה', והעיר י העליזה, למטעי כרמים: רוויהבעיולה, ובקטורת הסמים:'מאםה לזנוח, ,'הרצרהז תרעלה׳ ב:ד בני עולה: חורת אבי זנודז, ןלא מציאה'מנוח,'לילות' וגם ;מים: נורא אל עליון,נו בקדם, ממןז להי צביון, להשיב 'ליריב'ציון,#נת שדומים: הדומי מעונה אל'וז/קרם7ולבן כצמר אולם י, ובשלג כתמים: חזקני בלראתןו,

w 'ל פילר ובקיום תוךתןז, ופקךנו' בישועסף,'אל ימלא רחמים:' את אברהם יצחיק אפרים חזק י . ו ז ו ר ח ר בראיישי ה ב ח מ פזמון' >uv ה

אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי, גדלו והצליחו וגםו קרי, היו עשו'פרי,' מעת הרהו והלט עכ הלוך וחמור עד החדש העשירי': בעשירי לחדש סמך ללך בבל, וצר על/עיר הקרש, ונקרב "רב החובל;, נתתי" הדש ועניתי בכבלי,'והיה י לדי חרש: ראשית בלוויה לראשית החרם, לאבל כנור־י. אמתי #ם אחרים הזכירה' והעון גורם, 'אל לא הכירה יש^פה בזרם, יצרה כליבכירה כעת במרום תמריא.: אלהים הביא יוים ו־עה ומצור, צוה צרי 6ביבי אבות;ואין כיח לעצור,'ודבר לבבי,ז עוללי לבצור, יום הרך ז אל נביא; משול אל בית המרי'. אביתי: מיושבי ישער העביר אדירת, חמתו כאש בער והרים' עטרת, וללבנון יער השליך תפארת, ורוח םועה וסער תנשמר שערת בשרי. איכותי: יפיפיית נמשלת,זו_עתה קדורנית, בעיון כי כשלת, ולבך אחורנית,' זנבוך ונח^לת. ראשונה ו#־נית, והחתל לא התלת, מעט צר״יי; אבותי:

ת ב ט 344 סליחות לעשרה ב

צדיק הצור תם, נשוא עון נלאה, מכתב למפתן, לפנת גג דאה, מ:עון הנכתם,'זצעקתכ1 בארז, רבה רעתם, כעץ עשה פרי\אבותי:'הזיק כל קמי תוכן העלילות, כיי מלאו'ימי ברוע ל־פעלות\ ומבושת עלומי שכחתי 1גמולות, צותן לחמי ומימי פשיתי: קלי פיהם פערו ונדזלתי בלעו, לאד וצמרי. אמתי עלי גברו ודמי* שתו ולעו,זנכרי6 עלי צרו,'ואת אחי הרעיד׳האיומריםיערו'יערו בגי שעיר ההורי; אבותי: אמרו לכו נכלם ונישביתה זכרם, אל קנ£ ונוקם גמלם ישאו את שברם, למעשיהס שלם ויבשו משברם, כאיש דןלום תלם שלשה סלי חורי; איכותי: פצעי לא ריככה וחבורותי רצח \ ועיני הוכחתה צופה'לדורי TM העוד לא" שככה חמתו לנצח, על ילה יעשה: רחום זה אלי אל לעד תזנח, ; ככה ומה הרי. אבות ארכו ילי אבלי ועוד לבי נאנח/ שובה אל לאהלי מקומך אל nLV,ישלם ימי א:בלי כי תבא על שכרי. *כותי: יי מנת חלקי חושה'לי לעזרה, ופתחר1שקי7 באורך להאירה, שמחה״לי' לאזלה, ותניח את חשפ, את נשף חשקי כי אתה נרי. אבויתי: ליגון ואנחה פדה אל ארז נפשי, עשה לעמך הנחה, מלכי*וקדושי. תהפוך לרוחה, את bra החמישיז לששון ולשמחה,

׳ : אםתי צום הרביעי וצום' העשירי׳. ז אל פלך ויעבור וכוי. זכור רחמיך עד בעגלא וכזסן קריב:

סליחות לתענית אסתר אומרים פלח לנו אנינו וכו׳

גןוח כןוינו אל ן; ן\ט אלעו גישמע שדעתנו: אף ארח משפטיך ל; כףץנוךפ ״גי״׳ ׳ , ר ?שמך ולזנרף האות י נפש ג' כ

ת אסתר 345 י סליחות לתענ אלהינו ואלהי אבותינו

ו נ ל ש ט כ ע מ , כ ף נ ת ח ו , בהםתפחיו למלכ ד ו ע ר י ל אדם בקרם >1ל:נו חיל אחזתנ. י ו מג דםי נכחי ו ו כ ו ל ר מ י מסעודי ׳ א ץ בל י ר ח ל ו ת ו כ ו למסרנ ר מ / ג ד ו ע מ לת שם ר כ ב/ ה בי לקו י ף או ם י קלאתי ו ד מ : דלו.עייני' ל ד ו ע ל א ר ש : ' ם כר ש ז א : ל וו לא ר מ א , ף ב ו ק ע אשר נכל> ל הםי כלי י בג ר ר ו ר צ צ , ו ב ו ק ך י ל ם ושאר״ומחה שב לכלותם, חבו ל א מ ל י גד• ו ! ' ענה י ם י ה : ז ב ק ע ! י מ ל ׳ ולהבין א ה ; ה א ר : ו הקים לעיני הגיוים להעלותם״ ר ב ב ד ו י ט תם׳ ו ת טבעתלהחל ר ס ה לפיניםיוחים בת לעם ו ר ו ק ה ' ז מ ר ע י ד תם: : ו ם י לכל י ת ל ע נ י א ל לא מאסתים ו דם" בי : " או ' ץ באר, ת ר ח מ ת המן מ ו ב ש , ל ס ד ר פ ר מ ו ר ר אסתיר'ומירי ד ת ס ב ה ת ס ״ כ מהד ר ו פ ע מ: ס ד ד .יעלה ה פ ר ס ת ה ח ת ו ' ש א ר ץ .יעלה ב ו צ ע נ ה ' ת ח ת ' , ס ך נ ק ' ץ ע המן" ה.קצב, כטעה^מנ1ן : י שרד ד ג ב ף ב ט ע ת , נ ה ועצבי נ ט ב ש ת כ י ר ק ש י ר ב ב ד י ש ק מב: צי כם' להתי ן בתו א נים' השט ב י , ו ב צ ח מ ה ' ת י י ב ר לולשתמש״בשיונים כלי ד םו ל־השטינם ו״להסיגיךים״ביד ר פי ע בח עיכךם, פ ן באבלם מז ש ו ש עם הנמצאים בת לאבדישברים , אמרתי'אפאייהכ! אשביתה ב אג ר ו ת כ ם ׳ צויר הסכים ל ר צ תן מ ו נט לבריית ב , רחום ה ' בצעקה' ן ו ר :בכי ת מ ר ש כרם: קדושים מלאכי ה ז ש י ו האנףןשם עקה, ן מו ת ו ו נ מ ל א ' י ד ג ב ' ש ב ל ת ה ו ש ר ו קה׳ שמעיה מ להרחי ' י ל תפר א ושת, ו י סחב י ו י שק במתנ : ר ו י י שם״אז ב ש עקה: ת ז ' ותלף״היל״וף ו ה ש א ל ר דה ע י, ת ש ע ת ה נרךם ל י ז ה לן ניחץ"לרועה מ ' , ת ש ל ש י ת ו כ ל א פ כ 3ד!ר והיוךי_ע'.ישני מר , פ ן ם ש ל ב ל ״ ה ש ע ר נ ש ת י: חותם טיט' א ש ע ת י . י ל ו ף א : אלהי קום קראי אליכם ש דלתיויתיבית'הספר, ו ש הקי ן קי , ב ר פ ה מנינויה״למדו לאחרי גזרה כעסי לל ו ק ' צמים ומכפנייים, ב ה ש ל ו ימים ש י ת לפנ ' קו ו נ תי ' רבץ " : ' האפר : על ב' שי י שקי וא והכני ב י ' ן ' פ נים; 'מעלבו V אמינה״לאל הצילני T ,ם י ש יךי'_עז פנ ו ל ח :עקיב לל שו;עתם ע ת . כלם צעקו ו י נ ב ר אלה בגי איתני ו הי מז ה ו ל ה א ם: מז י נ ל ב אם עה ע ו : ר י נ ז ה בא הז י ל הצאן ה קו מ ו י ל :לפנ< , א א ש ו ב כ ' ן ו נ אל.;י, יה לקיול ךו ר מ כ ' חניון נ , ת מאיויב הרע ו מ חי ל , ';ה הצל"לקו ע ר י קיודש' ז נ ט ק ' ם ו ה ב השיי ד הו : : ע ר ק : ר ו ת הספ ישראל א : י א מלן ר ק ע ׳'ויהי כ ר ו א מ ת' ה בקש לבכו : ו ו לחמיר י י והרביעיתאו ש אמותי ל ש ש כ י ה ואביהם מלמעלה' ,•איש י א ט מ ו ל י לד זלוקיע י: ה ל ואותיו ת ל כ'ני': שיב ע ה' ' ותי מגלה״ימשנהינכןים חזה ושמחי לשח תהלה,איו ל ב ק ה ש ' מ מו ה קי ל ע מ ל ל מיהיודיס, מ ל ה ב א כ ר ק " תוקף" ל ב אסתר ו ת כ ת ! ח ו ת הזאת' ר ע ו מסהייךים/ ב י פלא ' ז , נס 'יניוםם' לפרסם כא ם י ך ו ל5טה ד

ם: »ל'סילו'יכי׳ י ד הו י ד ל ו מ ע י ' ה ל צ ה ו

ר צ ו ב נ ע ש : י ה ל ו א נ ו ענ ה איור: בקראנ א ר ף נ ך ו א כי עטף מקיור חי.ים בר ש א א כיח אדני' כ עתה יינדל נ : ו ו נ ת ל פ ת לנו חננו יושמע ת ב ח ר ה

V ־ ; ־ T- ;־־ T ־ : • T ' ־ ן ; " ••T IT T!; - ; T • : ־ : •

ר: כרחם אב ונו׳ ת לאמי ר ב ד אלהינו ואלהי אבותינו מיוסד ע״פ איב ואח״כ חתום שמו שמעין בר יצחק חזק ואמץ 8י[ה האל עשה פלאות, בעמים הורעו; עוז נוראות, גאלת בזרוע עטףרב 'בקומו לעוכר מחלאות, ךביס צריהם במותיי תחלואות: האי

346 סליחות לתענית אסתרי אדונים, חליפי מדנים, ודמה לחכרית פרסי עתים. זמם לשקול לעז מאת ככרי אדגים: "טלאייף• הזהרת שקלי־ם'להקךיים',;רעי/ הערצידות וךרשתינשלןךים, כבוי י להמציא ללהב יולדים,'לקוחים'למות לתחי ניפקדיים: מסכה צרה בעבדם לפינים, נמסרו להתז קנוקנות' וגפנים, סבבום מוקדים בבל ך£;ים, עיניהם לך תולים' ובסתרך'נצפנים':" פור נהפך באויבים לשלוט,"צליבה הוכן איגגי לקלוט, 2ן?1ג' ובלע י פני הלוט חלוט, ריבי עם באשמנים לעלוט: >£לום ואמת נכתב מכל צד, תוקף י#ע סלע ומצר, ?טורד השרד ובדעתו נוצרי;׳מלשני נסחף נצמת ונרצד:קראות.#ל£ום'ו&* רבעום, 'לסכמו עע1ו צמחיות ולדורות קבעום,' ומ: ממעלי ולמטה'מבעום, בספר נחקק'על מה קבעום: רמה !;דך לסלוחלעד לפושעים,'להודי' והרסה'הקמת מושיעים',"צדקתם1 עומדת' לשעשועים,' הקר כבודם להז^ר' לנושעים: .קנא לשמך נוךא ונקדש, חזה כרמך נהךים ונך#, זרוי.לנו קבץ ושיר לך לחד&, קימם והחים ביבנלן ^ית הימקד^': וכעישותף נוראות באותן הימע, אתנו הפ[ל:א תשועתכופר נתנדומ'ים,'אל מלןז יו#ב על בסא רחמים: עולמים,'מצוא לפניך:

אל מלך ויעביר ובו׳ק ובסוף התוש ׳DB הםחבר משלם י פזמון םיוםד ע״פ תער

במתי מספר חלינו פניך, לשועת.נכאים אל תעלם אזנך, הקשב תחנתם'משמי מעונך, ללימי מור והדס" הושעת בניך5: תהלות ישראל אתה יושב, שועתם מאזין'ורנתם קושל, רפ^ות למ־חץ מקדים ומח&ב, קנוייךילדדטיבונויהםלישב. בימתי: צר ואויב היל״טיש עיניו; פיהו פער לשא^ך עניו, עשת בשלו להשמיד קהל המוניו, סגל* לאבד חרת בנשתוניו. במתי: נוקם'לצרים ונוטר לאוילים, מדדת מדתם לזרו לאהובים, 'לוחם :וניניו הות:לו מוצלבים, זכבחרהת: יום אשר שברו'צורריט, במתי 7 דנים חוחו תחובים . טבחה לשית'בעם נצורים, חלפה הדת וו פלו פגרים, זולעפו זועמו לולסים מוגרים.׳במתי: ובכן'יתעלה שמךשמי שמים כסה,'דכים לרוממך ויינשא,'הודךז צתונים למשסה,-ליא ואפליה תהלתך מכסה.במתי: לינה הגיגינו עתה וראה בצר, :השילנו למנוחתך כי ;ךך לא תקצר י אדון קךאנוך מן המצר, אנא הוציאנו•

סליחות לתענית אסתר 347 למרחב וחלצנו מצר. במתי: מאד תרבה לנומחילה. ש£ע תפלה והעבר תפלה: לוחצינו' ישליכןו אתנו ובנותינו 7תשליך במצולה, יממנו רחמיך ל**

: תכלא. במתי: : י ר . זכור רחמיך עד בעגלא ובזמן ק ׳ וגל פלך ויעבור ובו

בליחות לשבעה עשר בתמוז אומרים סלח לנו ובו׳

אל התנו דמי לו עד יכונן ועד;שים את.ירושלים תהלה בארץ: כי עמןז מקור יסיים כאורך נראה יאור: 'אלוץנו בו#נו במעשינו ו;בלכ|נו

ביעונינו: ברח0 אב יכו׳ב אלהינו ואלהי אבותינו סליחה מייסד זיפ אי

אתאנו לך יוצר רוחות, ברוב עונינו כבדו אנחות, גזרות עצמו ו.רבד צריחות, בי ב^בעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות: גקינו מבית. הבלזיךד;. דיננו נחתם ץנגזרה/זרה, וחשך בעדנו אורה״ בי בשבעת עשר בתמוז 'נשרפה התורה:'הךםוי ארבינוי ההיכל; וברחה ׳שכינה'כשבעה'ע£ר בסטוז . כי ל י ז ו ה מזויתיהיבל״יונמםךנו ב\ד זדים ל העמד צלם בהיכל:'זךונו' מעיר אלי עייר, ו^לבד מגו רב וצעיר, חרבח משושנו" ואש: בה הבעיר. בי בעבעה עשר י בתמוז הבקעה העיר: טפ# מקדשנו יצר המשמיד, ונטל מחתן ובלה אצעדה לצמיד,!ען בעםנוןז נתנו להשמיד, בי ב^בעה עשריבת^וז בטלי הצמידי: בלה מנו כל ד1ד (שבח, הריבו שלף י אויב עלןנוראבח. להיות'עוללים ויונקים מוכ;ים'מךךנו לשוכן לטבח, כי כ#בעה עישר בתמ«' בטלו י עולה וזבח: מעונות, לכן' נתפזרנו'בכל פגות, נהפך •מחולנו'לקינות ^ 1י ב^בעה עשר בתמוז בטלו'קרבנות: םרךנו לפנןךימרייב לשונות, לכן' $£ך\ז לשוננו לומר קינות', יעזבנו בלי ^המנות','כי בשבעה עשר בתמוז גרמו לנו עונות: פז״ןדנו כליי מצואירודןה, לכן רבתהיבנו אנחה', צור ראהושיבעה'עשר^תמוז הפך לנו לששון ולשמחה: קישינו־ נפשנו כי שחה',זן', לכן נתנו למשסהורפישון', ראה.ע' וסלצנו מאסון, עורף ורבתהיבנו אם ושבעה ע&ר בתמוז 2*ר לנו'לע1מחה'ול^ע1יון: שענו ptfr חמה, וק$״ן נפוצותינו'מקצוות אדמה'' תאמרילציון' קומה.' ו#כעה ע^ר בתמוז

ר י ה^ךי לנו ליום .ישועה ונחמיה:1 אל סלך מ אלחים אל דמיילך אל תהריש ואלי^טקוט אל: בי חגה ארביך יןזמיוןv י ומשנאיך' ;שאו ראש: % נקמות » אל נקמות הופיע: ברחפיאגוט׳• '

ז ר בתמו ש 348 סליחות לי&בעה ע 0ליחה ׳עש הטחני DriJD ברכי מכיר יגדל ויחי לנגח חיי 9ר סלח

אלהינו ואלהי אבותינו אמךר בבכי מפני יד שלוחה בעי ׳ בנאצי בתוף ביתו בבנךי וקסעי , נח וברח ונסע עשר יועלה׳ לשביעי'׳ דמני ר׳צנקני ד׳סנקניי בחדש הרביעי: הביא מועד י במלאתו לשבור'בחורי גמה, ןךבה בו פעמים בימסמיס ומזמוז ׳זבולו בשר שאננות מבכות את התפוז ״'וזיכני אמנני'אזי בירח תמוז: טמנו פחים חמשה במקראי תלאות משלחות״ יכלו ליי"בשבעה ,עשר בו באליחות, כי נוקשתי ככרה עלובה בחפת' שלוה והצלחות ׳ לירועיילא המתנתי שש ונשתברו הלחות: מידו עךיתייחלי וכתם אצעדה וצמיד״ ערות ביום אפו כשרותי ךךכי להשמיד׳ סדר״עבוךתויוכןיץ כ!ב"הו_קצתי להעמיד״ על כן מלשכת הטלאים בטל התמיד: פור התפוררה וניתפזריה'סועירה ע;יזה, ציה נמשלה מבלי חובלי ונטרפה כאנ;ה׳ _קהתהVחטא.^ה'בראש',V־בכ^ל תאנך• ואניה״ ריבוד׳ צריה כדדום"והבקעה'העירי בשניה: שלוחה'כצבי מרח מאץ דורש "להסתירה'׳ שננו'לשונים ונתניה כשה צמרה וחיבה להתירה׳ תצעק על כלי חמדה שבוי נסתרה, תחמוד עיניה נצל כשרף אפוסטמוס התורה: הריף עשוקים וךצוצים"בעבור הרעימה יסכל; .ירודים בוהיר׳ לאכול ובהסתר פנים 'מלהסתכל״ יזד השלים י מכנף שקוצים נאכל" "עתי יצרה בהתכנס והעמד צלם בהיכל: דווים סגופים בנים ההיו מקדם ראשוניים. סמוכות צרותיהם'יזו לזו'כמה שנים״ לוקים כאשר תעשינה הדבורים ויהעקרבים שונים ״ הוגים אבד שברם ובטל םביים' באשונים: איל קנא בההאפק במקניאיף דשנים ךטוכים ״ מחכים תקים 'עומדים לעולמים ״ כנטיעים מיחטבים באהבים׳ האמת והשלום בצומית חטובים, נצח היותם

'לשמחה ולששון ולמיועךיים טובים': אל מלך ייעמד וכ.י׳" פזמון ntf השתכר שלמה

שעה נאסר, אשר נמסר׳ ביד בבל וגם שעיר׳ לך יהמה, זה כמה, וץזחנן כבן צעיר׳ יום גיר האויב ותבקע י העיר: לזאת אכף'״ ואספור! כף, ביום חמש קרוביי ועל רגל/ העגל, הלוחות לצאוגי\וגם השמיד"התמיד, ומעצתו כלאגי. ולכד צר עיר מבצר. ובםוגר הביאני, והושם אליל״ בהיכל כליל״ והמנחה הוגהה, "וךתף צר יבאש הבעיר. יום: מאד אתהל ואתחלהל' 'ביום שדי דחפני, והשפי־פון, מצפון. כשבולת שפ1?גי, מאוריחשיך״ וגם ששך׳ כמו כדור צנפני! וגם ציד״ שלח יד׳ והצפיר והשעיר.' יום: הוד

3 4 סליחות לשבעה עשר בתמוז 9 לבי, ומשגבי. הלעד אפך יעשן. הלא תראה, עם נלאה, &שר השחר כלו צבשן, גדור פר*יי, בבן פר£י, ומהדק ^קוט שושן, בנה בית זבויל, להשיב גמול, הכלמל והבשן, ועין לקח, ונקב! קח,'מאצר, ואזייש^ם, המבעהוהסבעיר א^םז ימדישן,שפוט:

י יום גבר ה^רביותבקע הןליר־: י. זכור רחמיך עד בענלא ובזם; קדיג ן ׳ ו נ «ל מלך ויעבור ו

סליחות לתחלואי ילדים ר״ל אז מען זאנ;ז סליחות אונ מען האלנן ביי זכור לנו זאנט סען דאס ן

אל נא תשת .עלינו חטאת אשר גואלנו ואשר חטאנו: T חטאנו צורנו סלח לנו/יו5ךנו: ז

אל נא רפא נא תחלואי גפן פותה.' בושה_וחפוךה' ואמלל פריה. גאלנה משחת וממכה טך;ה! עננו Tכנענית לאבךהםיאבינו בחר הטוריה: יואל יהיו ל#םוף. ותענה חטא״ ךגיל/עם' פרוץ בזרוע דו&וף; הצל'מנג קריאתנו למע&ה ;ריף תבםוף. עננו בשענית לאבותינו _על .ים' סוף • חטאנייזבות יצור חצב י'היום 'לנו תגל. הפילנו' מאנן£ ונחנו בןשר מעגל. .טהר'טמאחנו ולמאור תוךתך״עינינו גל.' עננו בשזעני$ ליהושע כ^ליגל:״״;הראה ד$ן^עקור והצמח לנו תרופה'. כלה שוד ושבר 6ער וסופה. 0 0

למדנו וחכמנו אמרתף"הצרופה. עיננו כנענית לשמואל במצפה: ח״עי מויתימםימרחם שרשיו אל'תקמל.'_נקנו מבתם/וש^ ולאנאמל.~סעדנו ונ^עה ואירחות''חסדיך נגמל. עננו כישענית 1לאליהו בהר הבךמ$: חטאניייעודדנו' בצדק משוי ממים וכפר זדון'ומשוגה. פדנו ממהומח מות ואחור כל נסוגה. צוה.ישועתנו'ובעונותינו אל נתמויגנה. עננו בשונית ליונה במעיי הרגה: חטא״ קרשת אי״ש חםידך זכור'ליפת פעמים;.רחמיך חעגרר כיי לקינו בבבלים'.'" שובנו תוקיףיליראקך ולא נדז^ף שולים.

עינינו בתענית לדוד ולשלמה בנו: בירושלים: חטאנו' ו ד T • ; • . . • ד : T ד •ו• v ; " ־ :

קריאה לתענית ציבורך א'?1ר ניחל מיפה את־פני יהיוה אלהיו ויאמר למה יהך• יחלה אןןז בעפ הוצאתי מארץ ימצכץם בכח גדולי וביד m%':'למה ןאימרו מורינו לאמר ברעך. הוציאם להרג אתם בהרים וילכלתםימעל "פני האן־מה' ישוב קחךיון אפף והנחםיעל־ר^עה לעמך: זכר לאברהם ליצחק וישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך'}תדברי אלרם' ארבה'את־־יזרעכם ככוכבי השםימ

350 ,י קריאה לתענית צבור לכל״־הארץ הזאת אישך י>$מרתי אתן ל!רעצם ונחלו לעלם: וץנ חם .יהןה.על־ ה רעה אשך דבר לעשות לעמיו: "ליי ויאימר יהוד. אל:משה'זפסל'־לןז שנך לחת אבנים כךאשנים 'וכתבתי'.על־־הלחית את־הךבריס אשר היו.על־הלוזת הראשנים אשך שכרת:}ה:ה'במיון לבקר.ועלית בבקר אל־־הר''ס;ני ונצבת ליישםעל־ךאשההר: ואישלא;יע־להעמך ונם־איש אלי־יראיבכל־ההךנים־ הצאן והבקר אל״ירעו אל־־מול:ההר ההוא: w ויפסל^שני״לחר^אבנלםה יהיוה' אתיו:_וי.פןה אל״הך סיני כאשר $ כראישניםבשכם מישר, בבקר ויעל זשנ; לחית אבנים: 1(כד :הוד. בע^ן. ויתעב עמו שם !;קרא״בשם יהוד.: בידיו ויעבר' :הוד. ו (גל״פניו מקראי יהוה 'i'ידלה אל !חום וחנוןי ארך אפי.ם: ולב־ ופשע וחטאה'ונקה לא.ינקה' פקדו חסד ו אמת: נצר חסד לאל^יםינשא עיושלשים 7על־רבעים: .וימהר משה .על: ז

עון אבות עיל־״בניים נעל־בט בינים 0 וןקד ארצה ו־שתחו: 'ראמיראםץא מצאתי'חן ב.ע:ניך אדני״י״^ך־נא אדני ־בקרבנו'כי עם־קשה־ערף הוא וסלחת. "לעונינו'ולחטיאתנו ונח^תנו7_וי^מר

הנה אנכי כרת בךייתנ ניד כלזעמיך' אעשה נפלאת אשך לא־נבוי״^^בכל־הארץ וב'כל־הנ־ו.ים ״ וראה 'כל־־די׳עם' אשר־־אתה' בקרבו את:מע'שה'יהיוה כי¥ור*

• T1JT * >" ־ ; 1 : V ־ • ־ . . _ T .״ ־ T T . T J T T : A* •T ־

הוא אשר אנ; עשה עמך : ברכה קודם ההפטרה

ברוך אתה יי אלוהינו מלך העולם אשר בחר בנביאיזם פןובים ורצה בדבריהם' הנאמרים באמת. לרוך אתה יי הלוחר באודה ובמשה י עבת

״ ובישראל עמיו ובנביאי האמת וןנדמין י " ) VIV T VIV: י T ״ • ; • ״ י ; • :

הפטרה לתענית צבור דרשו לי בהמצאו קראהו בהיותו כןהב: !עזוב רשע דרכו ואיש: און' מהשגותיו וישיוב:אל־גי7וירךומהו ואל־אלהינ* כי־ירבה י' כי לא מחשביותי מךושב1תיכםול&ךך§יכם דךכיי&ם לסליוח יי:'>יי־נבהו שמים מארץ כןיגבנהו דרכי מדךציכ& ומח^בותי מכןחשביותיכס: כי כא#ר ^^^מךיהשמים ושמה לא:ישל'ב'כי' אם התה 'את־האךץי והולידה והצמיחה יונתן יזרע לזיורעולחם לאכל:כן יודהזערי אשיר.יצ&מפילא־לש־וב?*לי ריקם כיי אםץעשה את־א&ד חפצתי' ודזצליח אשר שלחתיו: כי־ בעזמחה תצאויובשלום' ר(ובאן ההרים'והנבעיור* .יפצחו לפניכם רנה:וכל־יעצי השלה למ'חאדכף7תהת הנעצוץ אגלה'.'בתש ןתחת'הסרפד.יעלא הך6'ורדה ליי לשם לאות עולם לא ל|רת:

3 5 ר ! ת צבו י הפטרה לתענא ־קתבה ובדעתי לבו עשו צדקה כי ט ו פ ש ו מ כה אמר :־י שמראת ובךאדם/יחזיק בה עשדרז ש י ו ת: אשרי אנ ו ל וצדקתי להגך ': ואל־־י&מר ב ז כל־רע' ו א ושימר vr מעשו ל ה ת מ ב שימר שיימעל &מ1 ואל־יאמר י י הבדלי יבדילנ הנכר הנילוהיא״ל״יי לאמיר 7יי'לסריסים אשר.ישמרו מר ' : כי־יכה א: ש ב עץ י . ' י אנ ' הסריס הן: ן^תתי י ת י ך ב ר חפצתי ומחזיקים ב ש א בחת ב תי ו את״שבתום ל ו ע : ם ב מבנים ומבנות י ש להם בביתי ובהיומותי"יד ושדם טוו ת ר ש " ל י ץ ס/על י ו ל הנ ד כר י הנ נ ב ו T : ת ר כ ו אישר י לא ו ל ך ת את מחללו ב את־שם יזי להיות לו לעבדים כל־שמר ש לאהבה' ו ז6חזיקים 'בבריתי:/והציא־ותים אל״־הר לןךשי ושמחתים י בגגית תפלתי עולויתיהם וזבחיהם לחנון על־מזבחי כי ביתי 'בית­ץ נךחיי.ישראל ב ק ^ ןרןרא לכל־ה^ים•: נאם אדני.יהוד.'" מ ? 1 י

י ״ י י י המפטיר י אופר ולברכות עדי'«! ד ץ . : לץ עליו לנקבצ ^קי

יוצר לפרשת שקלים החזן מהחיל ברוך אהה טל ומושיע ומנ; ?

מסוד חכמים ונבונים, וכלמד דעת מבינים. ןיצפתחה פי בשיר ודגנים להורות ולהלל פני שובן'"מעוניים:

אז מאז זמות בכל פועל, במספר במשקל כל לךשעל, דעת מפלןד להעל, גדת'בכן למשוי £מ'יז יופי פעמי גע:ל7, העל רזמירו כבוד רע בבעל, וזה ללא זה פצדזו במעל, זנחו בחרון אף ונגף ולעל, חל' בעדם. 'טורח משאם הגדילו שאת, ישרם הבר והצרי תעל; להלי>ן תלוי ראש לשאת: חזן כ^רם פץ ותת לאמים

מעל את, לנטלם לנשאם בכי תשא את:' יי על לןךומי״קרת התנשאת:יחזן אהבה על גו ' ׳ ראשי על כלי ראש נ^אא בל פשע בםית,' בגין צל ימינך לגוניני התנשאת: ברוד'אתה יי

ר ?ד להחיות מתים מג| אברהם J אתה גני מעתיק פלוסים צר ובורא רוח, מסדר ומשקל נזל עם רוח׳ נגף לבל :זיק לנדכאי ךויח, נובברצם תת פךיון לכלי רוח: שריג זד שיעיר 3ןרם עמד, סקרת 3י'למוק0 ולצנין;עמר, עצת זה לזה שפע במעמד, עתור שקלים מראש חדש ללמד: פרעזה זאתיליםגות בקץ זה,' פלםיה

3 יוצר לפרשת שקליים 5 2

להקדים לפלס צר ובוזה: חזן צורת מטבע בחז אבי חוזה, ציה צור לציר• T V * ־: T ־ ן י • ; *.ר•׳ w ־ - : • \ f 1

בן תת מתן זה: #מו משתף בעם לו עמותים,' ועליו בל היום הם מומתים: י״ז יעיר ונס^וףר אחה יי מחיה' הםת»0 ו ר זרוע.וןד: ממתים, בזיל נטפי ל ק>ט להחיות מתים« ב קצובה היא זאת לשועים וקדים, קצינים ורשים :חד בה שקולים. קצין לכל;עוז מולימקהלים, קרא לומר הוני פיךאני' משקולים: רוב עם איטר לאי.יספר, ךב עם צעיר מעשירים להםפר, ך־אוים לעונש ההר בסדרי להתפו/'ירשיע ובל יפשע לכפר ולהפר: שיעוךים בזה' שעורן שקלי כסף ז במפקד י להגבר,שתילימו לנשיאת י ראש אותם לחבר: ״

י כפורים כפרם ליהדבו־/ שמורים לזכרק תת לבל העובר: י תמרו מאז בל עדת קדוחים, תרום בשלשה פךקים תרומת קרשים. ״׳'תכונה"לבדק הבית וכל אשים,' תת ב:ר־ הכהנים כסף הקדחים: יזפן באיון"פיר טיט' ך־פשנו, תביט ברכינו ועוד בל סבפישנו: חזן תקרא

י דרור כמאז בויליהחפישינו, תת'המון לאמים תחת נפ^ןנו. חזכור י להעלות' נשואי ריחם מרבים, תמוכים מורים י בהוד י טיוב עמם;

הין תוקף עוז ארריוף על';ם, תזכור לעם' מספרם כחול כ\ם': נמלוך י יי לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה:

ואתה קדוש יו^ב תהלות'ישראל אל צא: 1

&י יוכל לשער בל הפקודים, אשר בחבל יבחלש לא נפקדים, ברית כרותה למו מאז כפקוךים,' לבל ':חסר המזג מחומש׳ פקודים! אס בתורן ובנם*ישררו מפקדים, לא .ימעטו משישים רבויא מנקדים, ואס לנגף ואנף לאף' מופקדים, כסף תת' כופר הם מופקדים'״'"ובכל ערב גש'מתם'בזירף מפקירים, ובכלי.רגעי בוקר נבחנים'ונפקדים,'יולי ימה ;קרויעלי'הפקוךים,'אלה היפקוךים והטתפקדעישמור פקוךים וינפקךיס

־* ושוקךיים, להיות משקדים, ולןד'קיוךים1 חיי וקים נוראי ומרום וקדוש:

אמן בשמעו ביי תשא את ראש, חל ויחתיאיך אותם ן¥וש: לעם אשל לא ימד ולא יספר/ איככה אספרם ולא נתנו להס£ר: עקרם בנאמר לו הבט וספוד. שב ויושב אם'תוכל לספור: זרעם'5חול ימים וכו:כבים סיפורים, ואני איך אספרם ולעד פרים: רם חוהלואות לוספרם, אייך למנותם ולעמוד על ספרם: בקור ראשי שמותם לחשבון תעלה, ומדת מנינם בידך אז תעלה:

יוצר לפרשת שקלי& 353 יקר שלישי בתוכם לא הפקד, כי לגיון מלך לבדו נפקד: רשום מבטן להפקר י במשמרת'הקרש, יצבאו ופקודיו נמנים מבן חידש: בשלןעואמר ונתנו איש כפר, פץ במה'יתרצה אשגול'הכפר: יציר 6ה יתן פדיון נפשו, ;4ימצא חלנהיפני שם נפשו: קדיוש כחפץ להצדיק עכשזה,' למין מטבע י אש הראהו במחזה: למדויזהילתנו ו״ל^״יתמתנוץללל' יתנו את אשר בת&: יה לא6צאנוןז שגיא' "כדן, כאשר נקית חטא גלורי כח: חזן רחום כרחמת' גש&יןז' בכסף כפורים, כן שעה שפתיגו

בשלום פרים: ?לל נא לעולם תערץ, ולעולם תקדש, ולעולמי עולמים תמלוך ו00ני&א.נורא מרום וקדוש* כי א1תה' הוא מלך מלכי המלכים, האל מלך'ת עזו, פאריוהו צביאיו, קךשות פ מלכותו נ;יח, נוראותיו שיחו, ר

ריוממוהו, רון שיר ושבח,' תוקף תהליות תפארתו:ש: דו ש לכן י ד ק ה ל ' , ש * ת א ראש\כמ1 מ ש א ד ' חי״ק ע: ש ו ד ק א ו ר ו נ ' , ק ד צ י ל נ ע י ר כ י \ ק ד ני צ חי״קעד במאז

אלה אזכרה את'איטר נעשה, בהיותי'יבטח י ושקט בנכון ונ^א, גועלתי בעבר ושקלי איך אשא: דיי שקלי״עד לא שקלו£י, הנם למס עובד, ליטבני p p היום >טקל0י\ובסטא.עוול שקל לרשע נתקלתי: זרזל ללא בגילה! רבתי לתצלום דרכמון לעוילי גו^ה','טבעו גם הםיוהולרמתי מגלה: יושר שלשיקפות 'משלשות םאים, בגוםות למקח >טי מריאים ושיים, לקהו"ואין ׳'עור בצעי גומאים: מדת שופרות םקלין" חרתין ועתיקין, נדבות אשר בם •היו מעתקין: פרו כמה מני והדברים ערדיקיין: ^וצם pbrj חוגג' שוטף כנהר,' פזר ונותרתי בתורן כו־א'ש ההר,' צדק מלוגי שועךר כתר הר: קן צפור יקרא למרום הרים, ראש גשואיך במאזכמו : בו להרים7שבעה ושמונה עליהם לראשי תרים: חז! עד אשא ראש,

ז : 'מראש, להקדיש לקדוש: ' ובכן ולך תעלה קדשה' כיי אתה י קדוש :שראל ומושיע:

אז ראית וכפרת',והכנת וחיקךת ומןןךתוכלת ושקלתלואמךתוצברת,ופקדתןםכמת, ומנית י וספרת.''!;קצבת וחריצת ונזרת^ וטפחת ושעלית וחשבתי ז T

והבטת,והבנת והשכלת ושרת י וסקרת׳ וכתבת וחרטת וחקקת וצינת וחרת,וד^רתמ^. ״י ^י י ולמדת והודעתי, וחויר\וד>ריתוגזרת, וצוית/וקראת' ו^נ8 לח בל מניןיומפנןד וחישביון ומספריו, יכל משקל'ופלס }כיסי רגזרליד יכלכלוקצב מדד ןשעוךיו: הייך לדקךק חשבון לכל ידבר.. .ויבש י ומשוריו, "כילי קו ו

354 יוצר לפרשת שקלים לבל יגלם חשביון .משטף ויעבר: םתחיל במדידה מחמש מאיות שנה׳.עד ^הו^\מנל.ד\ב!>י\>בע'הקמנהר.דרך יום הוא בעשר פרסה, וארבעתמיל היא כל פלסה:'ומדת המיל שבעה ומחצה דיס׳ ובשלשיםיכןניםיהוא^קצב הריס : ושעו'ר*הקנ.ה' שש אמיות וזרת, ובל אטה מיודדת שליש בזרת: והזרת מותחת עד שניםיבפיט׳ וארבע אצבעות הואהטפחוהםיט: וכמו''גתנה מרה למךייךת הארץ,'יכן נתן כיל" לתולדות הארץ: מתחיל ממאה וששים*;שש שנה, עד שהוא מכלה בשתות אצבע ק*יןה': זה הים כגדול בשליש יושב, במאה.וששים ושיש ועוד מתחשב;'ועמקו בעשרים *וארבעה לטרוח סוף. וסוף בשבעיםיוגל' גיחון ׳ וגיחיון מכפיל ישישים כמדת פרת ׳'והפרת תקפו כנגדי שני ושנים' ל הנהרות' י ושני הנהרות מעדיפים באךךיהיךדן', למרדן* מרחיב חמשה כים הזטל, רם הזטלהאה וחימשיים מקואות, ומדת המקור. כשני' חמךים*ביבש, לשעור כל חומר כשני לתנניים, וכל לתך .;כיל חמישת' 'איפיות'. וכל *איפר.'עושה עשרהעמרים', וכלי^ומר שבעה ^בע'וכלה, והכלה אחד ממאה ועוד בסאה, וסאת;יבש חסרה שליש כלחלוםאת הלח*אחד~מ'שלש'ה בב״ת׳ןכ^ בת מחזקת ׳2שה בהין,' וההין יכילו שנים%שר לוג, לעיוד הליונ מתדלק לארבעת.רבעים, ורבע מוכן ללבו״עכיוס ישועות *והכום םובב אצבעים_על אצןע:ם, געל ינוכהכמיו נתן כ:ל לתולדות הארץ, כן נתן' .קץ לימי הארץ, חםר שתות מאצכעים. מתחיל למניות מששת אלפי ערץ,'^עד'שהוא מכלהיברנעי ארץ, כי כל העולם כלו ששתי אלפים,עושים'חמשה ושתי ידים מחזוירות, 'ומנ_ין י'המחזור* כעשרים ושנים' יובלות, ושנתי היובל שבעי שבתיות השנים, ושבתות השנים בעשרים ושמונה תקופות, וימות התקופה תשעים ואחד יום ושליש, ועונות היום חמש מאיות ושבעים ושש, ורגעיי העונה'כעוגות יכל היום:' והמדקדק מחלק ד>נע לכמה' רגעים:*וכמו נתן' חשבון *.על י כל, כן* נתן משקל ;פלס לכל ,מתחיל מככר.עד פרוטה הקמנה,' ככר הגדול כגודל שני מנה!'-'והמנה עולה'.עד ששים שקל", והשקל מתחשב' כעשרים וחמשי סלע, והסלע''חציו בקעיייירביע זוזי, ותזוז מתחלק'לפלג י וחומשו"מעה.' *נמצא כ׳זוז חמש מעות כסף, וסמעה שני פונךייונות, באסיר דת,והאםר עולה'_עד שמונה פרוטות,נמצא הבקע כארבע'מאות פתטיות,וסם* בכתב חרוטות.' ובפה מפורטות:' ועד מקום ^א:וש,יכול למניות, נמסר ליו למדוד'וגם למניות:' לפי'כחו ולפי מעוט חילו, הקצב לו מעוט היון שקלו, ולפי' שכליו כן יהא הלילו, ןדול אדונינו ללב לח חייליו, לכן על כן אוחיל לו, כיי מדתו ושקלו נדלו, כל אוצרות רוח פלס במשקלו, ומי בראשית מדד מלא שעלו, {שמי ירום תכן זררזיו מלא׳ יוכל הרךיקךם באצבעו שקלו, וגבעות עיולם תמךיבהוד אנךלו'׳'ג\א ^כל עפרה בצלךיה'הכילו,'לחולל תנין מימנת הכין* ליו*. נמצאת בלי'מדת .יצירת לולמ־ו, כמלא פפת T היא רשומו ויכלןמיע ביד גביור בזרוע חותמו ׳ ואץ לקצוברוב מהקרי תעצומיו. אישר מדד וקצב ו#ער במריומיו, על כל מדת כסא!5 להדיומו: ?!rn'•כת מלך בכל מעלה, בארך ברוחב בעומק בגובה נתעלה', :ש קץ לכל

יוצר לפרישת שקלים 355 מכלה, ואמרה רחבה לעד לא כלה: מדת עיולם ?מלא פפת *ר,ומךתה נתונה בימין וזיךמעד: מדת'עולם כטזרת ויעד אנדל, ומדתה בקו אישר'טאדןךל:וניוסבת כאלפים אטה: *עולהז מדת עולם נמדדת בשליש'אטה, ומדתר) במראה הטדה יאשר ציר ראה,*מגלה.עשרים על ע&רייאטה,' ,עפה ארבעיםאמה: נמצאת דת על'.עשךים"ושמיוגה מאיות אטה,' וכל העולם כלו בשלישז במדותיה ךחבה ואלכה./ אלפים \אלבע מיאיו ^עיולם מאךייכה, והיא נתנה לעיולםטרפאיוארוצה ׳ ובימינה'קוצבת כל ימי ארקא,: ובשמאלה שיוקלת ;ןושיר וכבוד וכךבה: והיא היו'ך;עה את כל׳ חביון םתוריות, והוא *קצבה כלל י םנוריות ׳' וסייא שקלה'ואצרה' את כל מדות ספורות; והיא:פ'תחה את* ןם, ^^דיגימך/עלייונים, י נ ו אוצרות: והיא חקרה המון מפקד תי וו^יא שערה קיומתיאלפי שנא(ים, אשר זה מזה בקומתם'משנים: יישיכמךתכמלא כיל העולם ה;ם הנדיול קומתם \ויש צחלליו ^ל' ע$ם הקמתם ז*יש: תקומתם: !ש לשתי טייסות פןכוים עיולם, גי.ש'לטיסה אחת ;!כים עולם, וכל אחדיויאחד במתחו נעלם, *ובמחיצתו צג וחש ודומם ונאלם, עד יתן רשות מלןז העולם,' וחשים עדי!מליכוהו.עם עולם* ואז.יפצחו''לפאר אלהי עיולם, ומשהבן מפארים עוד לאי שונים,כי בנהר דינור ישחים ונתנים", ועוד יטנו {חצבים ומתחדשים כראשונים, שבח והלל ורון לאל משננים, ובפי'.קשת עפים/ זמר ושייר ועוז ותן'מרננים, ושרפים המעלים _hy כלשנאנים, כנף ךנ שש שש בגפים בגעם חנונים',"ממעלי ליושב ערביות לכס נתונים,*וליושב.על כסא בחילה 'מנגנים. מציוא חן כניונם הם מחנגים\ וקיודם לכל צבא מעל עיונים', ושלושיקדשה ליךם ונשאנותינים, כורמים ומשתחףם המיוניםהמיונים, לנןגךץ בםיוד אל^יירבביות עליזים, ונקדש כאלפי לבבות תחתיוךם: נקדישךוט׳

מוסף לפרשת שקלים החזן מתהיל ברוך אתה ובו׳ עד ומושיע וסנן

אשכול, אווי תאות כל נפש, בצלו חמדתי שבת מצא נופש, בקשתיו ולא• מצאתיו ופצתי': בטפ¥, דומק 'ועיברר־ינפש, וטבעתייבמי מלהךךיר לי יחופש; נזל^שקלי מתת כו צו:ל טיט ורפש: חח א;ור פניך זעלן'נו אדון נ&א,'ושקל א¥א במת נכון' י ונשא, ובצדק הצה ערך כיזתש^,'׳ג1נננו'''במנן אל

י עדי להחיות מתים מ 'רם דנע1א:' ברוך אתה יי'מנן אברהם; אתה נ חכופר, דעו ךרשו מעל ספר׳ כמו הוא חרות באמרי #פר, החשידו בו פניי נדמה לעופר, ויזכור לכם זכותי bi אנכי' עפר ואפר,יה בכם ניגף;ח^יר, בתתכם מתן $ה'״ל#ם' ב£1ר: »1 יאור פניך \לא .יד

מוסף לפרשת שקליים עלעו אדון נשא, ושקל אשא בבית נכון ונשא, ובצךק mp ערך כי תשא״

t ההינו בג^ם אל ךם ונ^א: ברוך א^ה י;'"מחיה המ^ים י י v קדושה'לתר ודור עד וקדוש אתה י

דודי, זכור לי שקלי לעפרון ״ אשר שקל אב כמבפל חברון, חקר שקלי יבוסי מחביתי חרון, זקרה לי.עד לדייר אחרון,' טעם חין ן1#ר אקרא בגרון, שעה מני אל שובי לכצרון: י״ו אור פנ;ך.ןגליגו אדון נישא, ןקקל ־אשא בבית נבון וגשא, ובצדק הגה עךך בי תשא, ןגקךישף

,קדוש אלךם ןגשא: ברוך אתה י;, האל הקדוש: תקנת שבת ער מקדשי שמך (ובשר״ח אתה יצרת עד להם קבעת)

לי, :שא .על אברת גשר, בי.לגיד מליץ עלי שיח\ושר, כופר משלו אתן לו לן&ר, כי מלפניו הון וכבוד.,ועושר, להצךיק אנושי להמציא א בושר,שיתי לו פדיון'למצא א1שר: חזן אור $גיךזעלי'גו אדון נשא, ו#קל אשא'כבלת גבון ונ^א׳ ייבצךק הגה ערך כיי תשא׳.ענגנו בנ1§ש

ברוךיאתהייין, מקדש השבת: י י אלי רם'ונשא:ז ובשריח מקדשי השבת !ישראל וראשי חדשים. רצה ומודים עד* לציון ברחמים

בכרמי, מלון כין שני שדי, אךבע מאות ועשר סליגייחי שדי, נח בשכנכ ונם.לש די, ובכס והדום לא נם ש_די, םע ;עף בבצע שקלי םשךי,עלינו אדון נשא, ו#קל ונשאו את רדידי מעלי שוךדי: חזן אור פניךז אשא'בבית נבון ןנשא, ובצדק הנה ערך כי ח^א׳ חגנו כשי אל

ךם ו;שא: ברוך אתה ל;, המחזיר שכינתו לציון: מודים עד ועזרתנו סלה

עין, עוצכ£ המון מספר שני עפרים, מי מנה ופקד בהלש ופורים, פקדםניב פוקד בהמוש' ספרים,'*וגם עוד ךומש בבל הספרים,^חותז שפתינו" לשלם פרים, בי אפם כסף שקלי כפורים: חזן אור פניך עלינו אדון''נשא,''ושקלאשא כבלת גכיון"נשא,'ובצדיק הגהערךביתשא׳ותיטיב לנו בטובך' אל ךם ןגשא: ברוך אחה:;י', הטובישמך ולך נאה להורות:

י ״ T אילהינו עד בבל עת ובכל שעה בשלומך ״ T י : ' T

גדי, קשור;דלם ברבות לשא, כאהב עור גתו שבינה נח.עלםה׳ רעה גךיותיו £ל אבן מעמסה, צא־נו״על #!כם וחוצן נעמסה, לרווחי בני מעטה באף מעשיה', תלבושת' הוד עדי'ערלים טכוסה: חין אור פניךיא ׳בבלתי נכון' ונשא,' ובצדק קגהערך״כי עלינו* אדון נשא*, ושקל א- 0>£א, |ךכנו' בשלום'אל רם ונשא: ברוךייא^ה לי נ המבלך $ח.עמי

'ישראל בשלום :* קיש. אין באןיהעו. עלינו.T יי • • T ; •

יוצר לפרשת זכור 357 דער הןן זא;ש איבער פון ברוך אתה ב־ז ומ־שיע ונע;. אי: סען זאנט דא0*

מסוד הבמים ונבונים, ומלמד דעת מבינים. אפתה־ פי בקיר ודג;• פ.ק מעונים: י להודות ולהלל פני שו

אזכיר סלה זכרו; מעשים, ביטים האלה נזכרים ונעשים, גחון נח מבין עכסים, דראונו להזכיר־'לרקב כעסים: החוח הנץ מגלגל ודרדר, ומרור לדור יגלגל וידרדר, זכריעון אבותיו הקדר, 'חטאת אמו בלי להעו־ר, טר־ף אף'וישחת רחם;' 'יהומתו מקלוט בהריון ייחם, לתפקד לשילישו יחטא 'נוהם, לבפ2 להלחם בלוחמי לחמי: מהלך ארבע'מאות פרסה, נע ונד מכמורת לפרסה, סע משעיר והכטץ פו־וםה. יעיף'ויגע מבושיו לסרסה: פועל שטימת בכורה לעבור, צמיתות צאן קדשים למכור, קלונו הוהרט בעט לזכור: ראשית גוים לגלע בזכור : שדי זכר לילה חוללן, שרש וענף בחלקלק לההלק: הל! תמור כיחשליו הטלק, תבע

להזכרמעש ע&לק: לאהרונה יסעו שב מ שלט, בי הענן מטם יפלט: ״!1 לעת ימחה לא ימלט.:0 :תי ן אברהם : א־,ר. גכור עד לי־היור, : יגונן עם גנון ומ1פלט: ברוך אתה יי מו תמימים בעודם בסין ךפוךים, שבוץ עדי עךי.ים אפודים, רצו שלול מתן לפידים, קפצו\דים רפות ברפיךיםי: ציורריאהף כל אספסוף, פושע סביבות מהנם אסוף,*עילות פעמימו ממצולות־סוף, םברילקמלם בקניה וסוף: נרד'רעף שלש'פעמים* מהזר בניני המשה עממים,'לץ הבה'ופתי העמים', בליל ל־ת:הס נךיבי עמים: יהיר לץ והעמיד מסלה, מבוס בהורי ביזמה כלה, המויקי לרבי בם לפסלה, זרעי להרביע ולהתעיב סגלה: נ:שטום'שטימת ישישו המהבא/ההל לבוא מראש במח״בא, דגר שנית בהירב להובר,, גש בשלישי* בעליל *בחובה: במשלו* ששבי באיום מושלים, בפרק עמד מבור'נשולים: חיו'אמרו לכו*ונצהיר נכשלים', אז

מאז זנב כל הנחשלים:' :

שונאיך הם.ילבשו בשת, כמו בצלעי שמחו ביבשת: חין בעטותך עשרתך אתה יי סהיה ריצתיס ״ י לצולעת תהבושת: ב ו עךןי תלבושת, לסגשים' ל/ל אצילי מרעי ניכר שעיר,'תולדות אלה' בגי׳ שעיר, בקישם אצו אשי להבעיר,' שאונם חךשו כשדה עיר: גוי גדול שלא הזכרת, רשיונותיו למה אז'זכרת, דגלים בלא הון $כרת, *קדושים מיונה ובי:ן

358 יוצר לפרשת זכור המכךת: הזכר לאדומים נוה נארו, צרים אשר חומות ערערו, ועד היסוד עדו ערו, פייטו דברו*כגאוו? ופערו: זה'איין לפניך שכהה, עיךיתם שמרה'וצח*'מלשבחה', הרף לא ;דעועשות נכוחה,'םפרם וחתוםיליוםבדתי מוכח, לזכר י כי לא חשכה: חי:־ יום בא עמם תוכחה:" טעם 'חוק 1

להתוכח, מכאן צוןת לעמך לא תשכח: ;קש לץ לחרף'צבאות, החתומי בךיתיבצבא ואות, והופקד מרה במרה לתוצאות: דעת כיי לעת המציאות, הוא .יפקד בשם.;י צבאיות:

ומלוך ;י לעו5ם אלדןיך'ציון לדור ודור הל9ויה: י ואתה 'קדוש'יושב ואהלות.ישךאל אל נא:

אל נא בלשון אשר הזכרת לזוכךיף זכור, בו בלשון הזכירוך נא אתה זכור *ואם יהמה באךםעברו״ברית מלזכור,' ואתה אל ולא איש למה לא תזכור', כזאת ;רעתי כי יש לך לזכור', אבל תשוח לפשי עד זכור תזכור', ומהי כחי ביייאלחר לקץ' ןכויר, ומה קצי כי אאריך' נפ״שי עד שתזכור, אם לא למע[י תזכור, למענך ולמען ירושתם ז:בור, ח1'ק כי יא השכח עדות זכור', ואומר'אם אשכחך אתה רה זבור׳יוספקוד ותזכור, נקובי בן ר ^ באב צר לעכו:ר, פיהו לסכור, לנוע כישכור, ויעוד'בל ת בכור:״1 ;'בירי בליתך ובור, ופארך אזכור, וארצך לזכור,' בפרישת זכור:

חיי וקים נורא ומרום וקדוש:ץ, לץ בבא אץ ק1*יץ, בן קוצץ, קצוצי לקצץ, בךבור מפוצץ, ךצוצי לחי ללו^ץ,'פלץ ונתלוצץ,'בעץ מחצצים' לחצץ,'בנץ על צפור' לגיצץ: %ב בקע מראש, לחיךים מנו גרוש, יחל'מלך ולפרוש,'וישב על נכי חרוש,־אשייית גוים לרע לדרוש,' היות לכל בוגרים ראש. זמן והוגקב לראש, (צפ(ןו תלו^ במבסר ברוש: ךץ :ןהקרה'בדרך,"עלפי טרחות' ך;ךך, ופץT'בחמוקי tל דרף, שלח זו הדדך, ר$'ו במךביר בישימון דרך, כנחש ע לא: ירך, ועלי בליראש ררך, זנב כל ^'ויבך^דךךעעף |עף וחש,ומחור'9תן רחש,'וגורע בי הוהש, משורשי גחש,ירגש'ולחש, ועת לדתו נחש, ובכשפיו הוכחש,ובח^ש גחלשולאחש:*בכשפיוהללו, ובקסמיוחללו,הונח לו* }לחרפות יום: העמיד ןזללו. יש;מש'חדמים ןזלזלו, ';נע }לא: נחלו;יעדב&השמשי'דזזזתילוי, להמיחות הוא וביל חילו: קט לשן'חרק, לנאצותשרק, זמורה באפו הרק* לחרבו• הברק, למילה פרק, וכלפי מעלה,זרק, ולשם שמן תורק, בעזות';רוק;רק: יה אשכול הכופר, צו איל משול עופר, זבירוןמשלי אנ»ר,כתוב זאת זכרוןילםפר, רשם בזה 5פר*. כתורה י ובנביאים ובכתובים לד1חפר, לקמחות מם§ר, ולא.יכ'ס'ב

ר ן[ם כל הכתוב לחייםיבספר': אלי נ» עעמלק: וי•*? זכור את א_$ר עשה לך;

״ יוצר לפרשת זכור 359 חזן וקהל ומה שמו וזכה, ןגמח זכות מלהזכיר!, 1נזכר1ןזקדוש :

חי! יקייל יען אשד ל4& זכר׳ ונחשב'כנבר, מלהזבר, בזבוזן לןדוש:

;כור אישי אשר חגוןע״אב ללא .עתו, בךצ1ס וגנוב ונאוף בעתו, גרעגלילות חסד, גיועל אח *עש חמש ישנים ממחיתו: זכור בוזה על'חסד, דומה'למס מרעהו הסד: זכור גלה.ערות י מצואת שךה,ךם לזקנוזאב שח בשדה:'^בור דחוי באזן הערלה״ שפך בבואו מןיהשדה, הפך'לבז הבוזה' בכורה בלום התרעלה,ופרק מגו*"עול *ומשך לו,ערלה: זבור ך/פביפך'דרך איש הר, והכהה מאור אב בעשן עבודת זר,* [מם בלב םיות לאח'לאכזר: זכור ונתעולל'לרבע באשה, זדון לבו השיאו באשה. קתו גיבוריו' היות בלב י אישה: זלור זר:ע מרעים נר;עב ונאלח,יחלק להשחית ולומר האח, טמ'נוזגאים* פח לחבליאח': זכור הגט'מנו עמלקי.יןו.ע כבירים לעין* בל ללוקקי:יזכור ט§ש ,'ז טס"כ.ילק'לאבד'לולקי7 מהערימה״יד־ד וכתת .עמי.עד חר^ה-יכמו כן חיבילסחךימה: ;בור יושבי גגב בלי עו:ל בערד, כםותז!7שון ש:גה ד-יות מלןי ערד, לשבותי מרד ויחרד: זפיור־ כסיל שונה כאנלתיו, לתערוכת מדין בעלותו. $ב מהר לרבשת וגלה גבריותו: זכור לקעקע בצתו' משורש,' מלעזוב לו־נ רש: .זכור מעשה & שו געג.ש קישיבי השאיר לו י עגף וגם'שורש,ז מערגות, גשיים־ כ&בלה חרבו לענות, םורס שארו לשיםוף יעגות: זצור נגיד לןחמליו הסכים, סר י ממלווה מבין נסיכים׳ יעולל הנותר ,עמד לשבים: ;בור סבב צקלגונגב', עמלק יושב בארץ הגגב, פגרו טוב רואי' מנשף בענב: זכור,עריץ בעמונים נחבא, פריץ כךמ'י.עין'גלי כהויבא, צולבו א<ש באחיו בקרב להובה: זכור* פלטים א$ר באף המעיר, צבאי בלכתם אל הר שעירי, קגא לנקום*עירות שלירי: זכור צג בפרק להסגירף ומסר'בידם' פרוךי ד ר , י ב ו שרידי, קם בראש דרכים ליסעור• את ר#רט ךפודי: זכור יקפץ לשערי ך.שמלם, ר_עש וישאג* מי לי בשמים, : נלגדל_עד*לשמים: זכורךד אל חנף לןזחניף ממלכת, שמשי*א'שר שמישו מאמשת והולכת, תמה חלשין לריפוחה ממלאכת: זכור שקל אלג£יס עשךיה, שמילים מאה החניט לסברה, ש!ר מהם*עשרה" לשררה: זכור תבע להיפר המשים','ר;מימה קצב לבלות חמשיםל סבלית׳ שבעים

נחלה.על חמישים : י י" י" ובבן ולך ת^לה קךישה כי א'ר;ה קדוש ישראל ומובלע:

£לד,ים אלדמיילך, "כקול מים רבים נשמע קולך, משיגיע ומנוד• לעמך במין פעלך: זכור את אשל עשה לך, אשל קלך ויחשילך,' והיד, בהנייח יי*ומשלך' עוד לך,: אלהיך לך/ תמחה זכרו' מכל גבולך, והם';שיבו ויאמרו ז יתנו' לך, אנא'הקם את דבר מלולך, עד שאתה טעינו ל-זכר לך. אתה זכור &ת אשר עשו לך, זכור ץ את יום זבולך, ג^ה^יס"ונאדים פה סהלך,

360 יוצר לפרשת זכורו ונאצו ר חשיולחים ומורות באף לחללך, זכיורכםא כב־וד נךלך, אשר מ למוליך, ושלחו באש היכלך\וישי'טו כל גבולך, ושדדי ונתל ללילת איל^ך,ר ו י א ל אשר ׳צוייתה' לא;>־או בקהל לך," אמרו לכוונכחייךם מגר'בגללך׳ ו# לגו עשו לך. אותנו במדבר שם הלולך׳ עליךל&יובח*לך/ יותר מאשר ע נלחמו׳ ואותך בישוב נתלחמו,. אותנו חוץל^חנההטו׳, ואותך בקרב המחנה ?המו, אותנו פליטי ענן' זממו, ואותך כפורתיענן* גממו, אותנו'לחשולייעב ךמו׳ ואותך עלות על כמתי ?!ב ידממו, אותנו חוץ למחיצה קמו; ואותך לפני ולפנים קדמו', אותנו ברחוק מקום אשמו, ואותך בקרב מקומך שממו', אותנו זזוץ מיש;בתנו רמו, "ןאיותך *במכון שבתך דימו\אותנו'איוו; בריית משאר הךימו, ואותך עשרת אבירי בריית החרימו, אותנו בהנחת ידי עניו הרימו, ואותך תלות ;ד ¥מולך'הרימו', איותנו' נתיעצו }סיוד הערימו'. ואותך כרובי םוךיך לחךפיות*רגרימ^: ואתה.;י לעיונםתשב, והוא נגדך'במטה'ייו&ב, רצפוש מדבר וצל הלשוב/יאגי ואפסי׳עודיבלב מתחשב', אם לא עתה*תקום ותקשיב. בשלשיעשרה קימות גקמיות לחשב. "בפחד ופחת ופח לפקוד על היושב׳ ואם אלן כנר תחשב, וכל ספונה וסופר וחושב,*קיץ הפלאיות' להבין ולחשג נשתה גבורתו ממחשב ולא למצא מע^ה להשיב׳ ולחשה ^מ;ה'מהקשב, ובאמונה;שב, ויאמר עדי':שקיף ולראגיקשב: ונחשבתי כסליו::שב, וזאתי על לבו כעד ז1טס כל הייום מדמם׳*ונפשי:נב0לה מאד ומשתומם,' ואתה״יעד מתי דואה ודיוסם׳ זכיור ביית מקדשך סשימס,*כליעובריעליו משתומם*, מיתי תתנשא לתתריוטם, וזכר אמר פיך קו־סם, *בשלש עתות עמלק להמם. בשלש מיתות זכרם להךמם','בשילשת לטי אפלהננהם להעמם, בשבעה ימי עברה להרשימם, בעשרה מיני שמד'להאשימם:*וכמיו*מע'שךה דברים'עכבו עם"מענות,'ומשבע מזציות ל״מלשנות, כן בעשר ושבע.ישכרו לעניות, יכת קול תצא מטעיונות ותפיוצץ בכל הטחנות','זכרון'דברים' להגיד ולעניות, אל תזכרו ראשוניות

3ינו נא לישועות אחריוניות,'והזכירו' זכר רננות/:עמלק אשר בא ועות מחנות, והקר אתכם בפני'בניות, ולצאילו שם בכל המדיניות- ךאו_עתה לתנות', איך נמחה בחתף בכל פניות, וצבא הטרום'אשר במעיוניות', אשר* הוסמך עליהם במעעיות; לפקוד עליהם את העיוניות, לדוב ;מים להמצות, לחישוב עליהם חשבונות, להפילם' לתופת דךא)ניהת; והמון לאטים [בל הלשונות, .עלי עוזר י/גזור לשאו' קינות,/וכשל לוזר ונפל £זור מאוננות':* ולדע כל פעול כי לא ענחת, ויבין כל לציר בי שמם ^!כחת,'ושעיר ושריו א? ובחת.ועמלק וט9סךיו הוכחת,'ואתם* כיטשפט נתנכחיתי^ץכויו עם' א*שר*זכרת, כיי לטובה אותם זכרתזוביזיכריון טוב'אתם נזכרת: ״!'והטזכילים אתל;/ייאמרו תמיד.יגדל ל;״ ךאמרו ניאולי ל; ,כן יאבדו" יכל"אלביךיל;׳ והעומדים בבית י;, והבוטחים ביי,, ולשתולים בבית.יי״.לחזו כנועם ליי, וליגיחיכי אין כך!ויש כ;/ כי אל רחום \ אשרי כל לראי >טיוב'להיודיות ליל, טיוב לחסות ב;י, וןנו צךקים כלל, קול אוימךים הודו את לי כי הם ז רע* בר ך ל;, זה םייום*עשה לי כי אל גדול יי

יוצר לפרשת זכור 361 בחך הבא בשם שוש אשיש 3;י: עיכ ואם בל המ־ועדים:היו בטלים׳.ימי הפורים לא נ:בטלים, וזכרם לא;סוף מנמלים,*ויזכרו' לעד גאולים, לששון ולשמחת גילים׳ מפעלות אלהים מגלים. ועזוז'גוךאיותיו מגדילים,'ושרים ככוללים,'בעשרת מיני ״עשור מסלסלים, בכניוריות'ובנבלים,' בעשלת מי.גי הללי מהללים', בעשרת מיני שמחה צוהלים, ושלפי הקודש המעלים,'בתלמיד לרב יהיו' למן־ שואלים. מה יפעל אל אלים: י כי אלה:ר,יו מויפ3ים", ואלה מלפניהם מפנים׳ ו־אלה חוצה למיו פיונים, ואלה'לפני י ולפנים' ״x בצל' שדי מתלוננים.,'ובחמשר^ קוליות* הצפונים, כךל רנה וישועה'מצפנים: באהלי צדיקים צפונים, החונים ביקלת מפנינים, וקדמו שלים אחר גועים, לדעת איך'הם מנגנים, בנא!ת אפיקי מננים ׳ בצלם הייות גנונים, ובאברתיםמתניוננים, ועל חומיותם מתמנים,'לשועלים ולשיומלים ממנים, כלי היום וכלי הל:לת מזמנים ׳ להזכיר קלשת ניוצל*אמונים, להעריץ זכירת ניוי שיוטל.אמונים ׳ ולשם׳ לשראל מתכנים י, יי ובשלוש קדשה לקדיוש מתכונים, שתים" בראש כנים משכינים!;אחת בראשמלכם'׳מתקינים, ובשל:שתם הם'נבונים! כםאשלס, מכונים, ושם' שלם מבינים׳ ובשלו&*קלשה עניות כאז מבינים, קרואי זה $ל ך

ובכ&י #ם קרוש קולאים* ומכנים: לבחוכ וטי

קרובץ לפורים. עד ומודיע ומגן, החון מתחיל שמונה עע1דו

ויאהב, אמן!יתומת הנן, אמנה שבעים וחמש בעדהזאב : להגן: אז מאז' כחז יודע לגין, אריה' בן לישע הוגן, אץ להזכיר אותו מנגן, ומרדכי, &מץער 'להחיות כותים : ן• ן • ברוך אתה יי מגן אברהם: יאתר• גמד ז באלף ךקן דזמלך, בכס;ה סק ל!ךע כר. .ידדה. בקמים בל גשם לא תתיה, בן בכורת לול דבר אודה, בקוץ אשר גבמר 1:ם!ה, בבן ^פעו צץ לצרים $Pl£P״ .£>?$TT׳TO בגשמיים מל1י.ה: ברוך אתה'יי מתיה המתים: 'קדושיז*עי י־דישיאחמ

את אסתר, יגל ממםתיר'לגואל, גוי כנואש מלהגאל,תבנית גוזר אם אין לאיש ־גואל, גלף'מישפה:עיר ־גואל, גש כאח לצרה לצחצח הגואל, :מלפני, :

t'impn וקדיש״להקדיש ברוך אתה יי האל אתהיחונן לארם :דעת' ומלמד לאנוש בינה. וחננו'מאתו דעה כינה והעכל

3 קרובץ לפורים 6 2 ?^ל דורו בן להתבונן, דעת מאיזה חטא צג צר שונן, דברת ז$ב בזכר אונן, דלתי צורי כג^ה דפק והגן, דגלים לשלש קען ולחנן, ה9לף

ך: י J לעה ךןןק; ברוך אתה יי חונן הר׳ניז: השיבנו ער שלנזה לפנ ^ זעקם ' הגשי־ם,ההגונות 'לכס ישיבה׳ הובערו וסערה בם נשבה, הדסה זאת כנע לה תור 'ומחשבה, הללה לכל רואיה ועזר לו שוה, הדר ימיני לשובב

י T שובבה, בלבו#/ רצות רוצח בתשובהי: 1

י הרוצה י בתשובה ן י סלח לנו אבינו ער סיוחל וסולח אהו1« ברוך אתה 7 נתשא, 1תבא באלוה, ולא;דעה כי 1את עשתה ידאלוס״גיבער חנף בכל ןבול לשלוס, ייבמיע תור ב?\ן לצליוס, יכת״איביחיל לב^ה צלוח, מלכות,' ךלה מרבה לסליס: ביוך' אתה י• fun המרבה לסלוח: יאה"נא

בענינו ער גואל חוק אתה: .

חן, זבדה מהררי אל, זכותה עמעם ביד בן אביאל, "זאת בבו&ה הלום'נשאה עין לאל, זצרה נא לי צדקת הרירי אל,' זה הכינה לאות לתקוץ אריאל,י י״־** א ו אלי: נייר *״ יי ג תצל^ירה עשותיל&ליז

רפאנו עד ורחמן אתה : וחסד, חסדה חסירהמחוללי, חור וכר$סןכתם וחלי,חילה רוץ ראש פתן מגחלי, חרון בו לשלח עיור מלאללי, הדתי פני אלהים.י; סילי׳ינו עד נשנים הטוהות : וחור , רב ל1תלי רופא חולי: ברוך אתה יי רופא חולי עמו ישראל: ברוך עי לפניו, טבע יהוד"אברך, טבוע היה ומוכן להארןז, טמנה וסתרה' מפרוע'ירך, טמא כהוגלל 1פנה לחברך," טוב פץ ילה קומי אורי כי בא א^רך', ועטר־ת,

• ברוך7 אתה יי מברך השניים: ך ך - ו י ב^נת טובתך לנש• א

1 תקע בשופר ער'מארבע כנפית הארץ :

ן רובץ, יופי עדי עךיץם מכל, יודעי דת שפתי מךבץ, יקר .ימיני בדת:מיi קונץ, ;ריש מתן שאלות:עבץ,' זהב,ז:מן ! ל משבץ, ;צא מלב^ עם לןקבץ j ברוך אתה יי םקכץ נדחי עטו ישראל . ח \=ה שופטנו עד וצדקנו בם-גפ:! לאסוף נד'הי הבתולות, בהקבץ שנית במאהב, כבודה בת מלך השליכה יהב, כי צדיק יי צדקות אה£. כמס דוב רשפי להב, מלהיב ללהב, כרה שוחה לעד

1לחומו להצהב,' גדולה, קפץ בדין משפט אהב:

ברוך אתה יי מלך אוהב״צדקה ומשפמ: ולמלשינים עד 'במהרה 7בימינו:

קרובץ לפורים 363. לדורות אותו ? י ניזש'ם, לילה ותנומה המניע, לללה אשר תנין ף־רב מ הצניע,'להיות לפליאו צנוע, לכד זד יהיר ובאשמורו הכניע, ותכריך,בר אויבים ומכניע זדים: על הצדיקים ער כי בך ימחנו: לחומיו שח זדים מכניע: ברוך אתר. יי עו, מלוכה מאז ה;ה מובטח. מאליו דדה להנהן לבת הובטח, מלכות ר ^ מראש עד עקב *לבה כשרוה מךאםהוטח,' מטובת"זיו הוד מבטח, :יושליפ בטח, צק, להאמירה כ^עח ימבטח: ברוך אתה ייי משען 1מבטח לצריקיס':' ולי

: ן עירך ברהמיס תשוב עד לתוכה תכי

מלכות, נחפזה כחזו רביד, נבל נתון על ידיד מיד מעביד,'נע&ו מעל7 כל וטרחו הפציד, ניניו כתחו להאביד,'נשואי רחם 'זבד טוצ הזביד ,

ף • ברוך אתה יי מנה ירושלים: י ן ״ .ימלם לכ^ןיעיד ף ׳ J ? ^ ' את צמח עד י&ראל ברחמים :

ברא#ה, םלם זך אשר הופלא, םגת שושן עלות משפלה, שיחת רדומים ןנלות ממכפלה; שעיר ואת שריריו ל^חת הפילח, םגורי £?אמע חפלה: ו » י ך ™n י ו ה§ן מ^פלה, .והעיר,* רון כפלה לשומע* חפלה: בי

רצת עד בשובך לציון ברחמים:

וימליכה, עזור לאום מוראה, עצורה היתה לכן מעת נבראח, עמיתה הפגיע'בעדה קריאה, עד עת בא דברו אשרי ראה, ענ:ותם לחוזים שךיזהךאה, JEW, חוחים לע״בח £לףא^; ברוך אתה ייהמחויר שכינתו לציון:

: ה ל מודים *על הנסים ועלי כלם עד ועזרתנו ס חסת, פלפול_יוןיע לקח טוב, פעלת צךיק פעלם לטיוב, פאר אמר אשר הוא טוב, פור הפך למשווה ויום טוב, פדות כן רצסיש ל'הד,רlivnA ן נאה ל / ך מ , צהלה. [זמרה hnf־h לאיל טוב: ברוך אהה'יי הטוב ש ח^ב

אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה עד ובכל שעה בשלומך .

ושתי, צואנה למערכות, קצינות כהכתרה ממלכות, רנלי אילת יבמות י דורכות'," שבעים ימי צר עלות לה ארומת,תקפה עם דוד לעיניה ברכות, ושמחה, קול נשמע מחרבות, ודובל שלום'ממעון

* י הברכות • צרוך אתה יי המברך א> עמו י&רא*ל בשלום : י

ת להיכל וקירין מיק וקורי! בסיף בשלח ויבא עמלק חיק יהללו וסכניםין םי המגילה אשרי ובא לציון קיש עלינו קיי

364 יוצר לפרשת פרה דער חזן זאנס איבער כון ברוך אתה כיז ומושיע וטגן, או; םק זאנט דאס:

משוד חכמים ונבונים, ומלומד דעת מבינים״ אפתחה הי בשיר ור;;ים.ק מעונים: ו להודות ולהלל פני #

אצילת אומן בצרוף זקוקה, בנבכיה זאת בלט פקוקה; גלומה עלומה וגקוקה, דבורה .על אופן חקוקה. חמסקלה והמעקה, ודשוגה דשון למשמר חקה, זר שלעתים'מזקקה, חוק טהור מטמא 6חזכןה, טבועה בלא רחוקה, 1והיא רחוקה, יחוסה &טורה ודיחוקה: י חזן לתמת ח^וקהיבה מחוקה,

לחוזרת חשוקה,' נחקקה זאת חקה:'חזן לעת ייגלה, גגוגיו >מקומהניג|ה, מעמקיה ידלה;זם : ן ברוך אתה יי מגן אברהם : אתה נכיר עד להחיות י מתיז ן ך י ל ^ י מטךה חקה/זרי, מגבנון אמרה נגזר, נאמן לאזנה נתאך > nsfj עדי כן בנזךהלך בה חוק נזר, סלול צפוניה חלץ אזר', םקר באביה*#ח$ב לטוי זר יי ןל עקש במין'וזר! יפאר בקוריה בא^ד *משזר, ^ ר ט מבו s ־^b לעם : חזו צפונה • לטהרת עם אלי $ר * ^הייצור ל¥י>*, ' ן בעך ט^ר פעלתהייבס

צרוךה' לאלעזר. צור:, להנשים ך עזןם ו#לאו שלך ׳ חפצת להצדיק קהליך:'חז, על כן אוחיל ל

תחי אטוטנ פעלך • ״ נרוף אתה יי מחיה הסתים: קפאון חוק אלפת היקר׳ לוטה באור יקר, חשוף לעם ממקרי.'לעמוד על עקר: רעבים לפענח רודה, פעגח מדותיה,' צמאים גמות חידותיןא,'גלה להם עדותיה: &מץ דגלים טדזר, מצרף' ומטהר- הרב לכבסם ת6הר, ־מעודם אותם'לטהר.יתקרא לוזן,כמכה; 68£אד "באזוב מתכהן: חזן טהורים זרוק ז

י תמוד דכו מקח אלעיזר הכהן: ימלוך יי לעולם.אלדדך ציון* לדור ודור הללויה;

י ואתה ל!דוש יושב תחלות'לשראל אל גא: אטרהייאחכמה וד\א ךחופןח״ £ח *יסיאל עדי זאת חקה׳ בלא/פלאת היא ולא. ךחויקה, זאת $ליאה דויא ושיחקה׳ מלפניה' מי׳ש^ט' וחקה, ומאחרין! תורה וחקה, בחרותחקוקה, ובלוח'לב 9חפןד,: טדוק תלולה ומשאול

3 6 ת פרה 5 ^ ר פ יוצר ל ןןמוכןה, מדרי אךכןא, מסילתה חמוקה בכן אין לעמיוד בסוןד!, ואין להגיע ץסיוךה, ואין" לחקור חקה, ואין להחליש חלקה׳ ואין לידע' ערכה,'ואין לה1*ץ

''*דרכה. 'אלהים הלץ דרכה: חי וק;ם נורא ומרום'וכןדוע:

אצורה ומפיוךשה, עצ:יךה ולא •*מפורשה, זאתיחקת הפרשה, בכל שנה מתפרשת: לבעלי אסופות', חידותיה חשופות, וכלצריורות'כסופות ״ספות: ערוכה ושמורה• קצובה*וגמורה, דרושה'ואמורה', בקלה דקדוקיה : והמורה*: זינה לעניו, בפניני מעוניו,'והגיה עיניו*׳ בפויץ מעעיו', ךעדכהסכית טעם*תחלת*מש'נתה; פרה בת שת:ם'עגלה בת שנתה, בצר ציד תחן בקשב שמועתה׳ נא מנ*י*.יפרה מורה הלכה לשעתה: :דעויבה הליכות ושנון הלכות, :אלה* הנערכות י וארה המתהלכות׳ ראיתה איך לחזות', דמה י איך להזיות, .באורהמלהבזיות', לחוות למיזאת: בדבור אמור אל הנהנים שנה עוז פניו׳ שב*!יערוך זאת לפניו והאיר עיניו: 1ען כנאמר לו ולקחו לטמא, פלצות בעתת! ושה מי ייתן טהול מטמא: קושט י אמרי פרה, כלטהור מטמאה, ואיך היא תעביר רוח הטמאה: לו הגיד אלי חקה חקתי, ומה ת1גע 3יך'ע*, עמוקהן פלה, היות כפרה, משאול'מה תדע:'';לא אפר ^רה, להלבין :טנוף ן לםיורךה כפרה: חזן ךמז בןיקחו אליך פרה,:היות פרתו מותמדת,'%שכל ד^רות

' י נרי י לליותיושלך ליעד**עומדת: דל גא ו

*יק לטהר טמאים.'לטמא טהורים. באומר הדוש: אמרה סנונהוצרופה׳ בתלה בדתה מערופה׳ גדלה כךענן לתרופה: דרושה לזקוק שבעה ?ןשבעה׳ הוייות טבילות וביבוסים'שבעה,' ופרות וכחניםאיה :בקרו לבלי היות י טהורים וטמאים שכעה::ז*קני נזית תמימים ממום ׳ סב בך מום ׳ טהורה תהיה לאדמות כממום: .יעשה מהון יכה!'כבש פרה׳ כפה טול אטם 'בהוד תפארה,' להוציא' בה תמימה חטא תמה מפיךה7 מםעךיו'ציאו להר המשחה, נחץ טבול שנית עבור כורה שיחה, *סדר מערכת אתיו ולא שיחה: עמד מקיךם ופניו למערב׳ פרה שחט ודם לא ערב. צית בה חריייות ומו?ןךההרב: קם מול שער איתוץ ודם *שבע!זה י רענן ארז ואזוב ושני.יחזה. ^טע לכל עץ אח.זה ואזוב זיר.: תר־גלה וחלקה לשלשה חלקיים ׳ כל משמירות

T מנה מחלקים', תכונה למשמרת יעד נקוקים;קי'ם: ל4.הר*יכי׳' : ובכן לך העלהיקדו^ה כי אתה קחש .ישראל ומ1ש:ע:

אין'לשוחח ןגיוצם נפלאהיך, אין להגיד חקר ךתותיך, אין להבין תו.קף מפעליותייך,' אין לפענח עומק פלאיותיך ׳"אין לעמוד על םפן מרייותיף'׳ איןJ לחקור וסיוד''חידותיך י. ואין להשמיע כל תהמתיך׳יאין לנלותיםיוד ״לדיותיף המפיוךשות סתומות׳' הגלויות' עלומות, המבוארות חתימות, דןטשננות עצומות׳ החקוקות רשומות: החסרות מ:תריות', האסוריות טתריות, השחורות צחורות ׳ סחשופיות אטורות ׳ הפרוטות אצורות ׳ ד-כלולות יי עצורות, המלווה

366 יוצר לפר^ת פרה המורות, מיוציא מזלות ;קריות, פתיר מאסוריות מתריות, נותן מטמאות טהורות: מן החלב שנמן הלב, מן הדם טחול הרם, ומבשר בחלב כחל החלב, מכלאי בגדים תכלת בסךין, מאשת*אח: :ביס האח מאשת* איש:פת'תו*אר לאיש ׳ מטמאת' נדה טהלת בתולי אשה: מהתר אסור, ומיאםור התר ׳ מטמא טהור- ומטהור טמא.*בהרת' ממועט תטטא, פרחה בכליו עוד בל תטימא, המת בבית אינו טמא. יצאי ממנו אותו מטמא שעיר bv כפור מכפר'.על כל טמא, יוכל סעס;קיו בגדים מטמא: פרת אךטה עושיה מטמאה, והיא עשוית לטהר כל טמאה* ואפרה נעשה אב הטמאה'! והיא מטהרת אבי אבות הטמאה: ב כן"אין להכין סורי תורתך,' ולא זקוק יאמרתך׳ ןלא צירוף גזרותיך: בכן*אין להמיר׳ ולא להתמיד,"אץ להרהר, ולא לחרחר׳ אין לידע׳ ולא ל:דע. עמוקהתדע: זו כאמירה׳ וזיו בגזרה׳* זו : משאול ימה תדעי, נעו מעגלותיה' לא באסיפה, רזר בחשיפה, זיובנשילןרל׳ וזו בתשוקה, זו בכבישה ׳' וזיו בהפרשה. זו'בדרישה, וזיו בחרישה: וכל *אמרה החקוקבה חקה,' אין'להרהר ולומר *על מה ניזקקה׳ ישכך' נתנה בנשיקה:'וכלםינכוחיםלמבץ, וכל המשכילייבץ, חוץ מטע'מ"י*פרהשאץ להבין, יוכל חכם לב ידלימבץ. חפצןה אין להכין:*ובשמות תעוךווהיא נקובה* לכל קרבן שי לא שור,'/ שהם' זכרים והיא *נקבה,'לטהר שמצת עגל תועבה: הם המירו כבוד בב*ןזפרה','וםררו בו כפךה, תבא' אמו אשר היא' פרה, ותהיה לעם כפרה: הם האדימו בוונים ׳ ואדמו עצם מפנינים. תבא אמו* אשרי היא אךמת פנים, ובה' 'ציח ואדום :׳|א' פנים: 'הם חךטווע היות צנ כתמים ׳ ובה חיבו מהיות תמימים, תבא אמו תמימת תמימים ׳'ובהv יטהר תמה*הצור תמים:' הם שיחחו לפסל כל מום ונענשו בו היות בעלי מים תבא אמו אשר אין'בה מום, *להדיח רמי ;פה ואץ'בה מום:'הם זממו בעגלתבא אמו אשר "לא עלה עלןה עול* ותנתן על למעול ׳ ויזבחו לו ויפרקו עול,: ׳^מם כעול: הם גקהלו עבורו אל כהן, ואנף בהשמיד איש י מכהן, תבא אמיר ות^תן לכהן, ויכפר' בה ערן כהן: וכמו יבאש נשרף, כן באש תושרף: ובמד טוחן והודק עד'עפר* כן תוךק ותעשה עפר: וכמו הושלך עפרו'אל המים, כן תושלך אפרה *אל ד$:ם: וצמו*נפלו*ביו שלשת אלפי:ושר*. כן:פלו* בה שלשת מיני כושר: וכמו טנף עם טהור ׳ כן תטימא במגע כל טהור: וכמו טהרוכמו יפזר פשעיו* לכל דור ^מור עם בו נטמא, כן תטהר איש אשר נטמא:: לחטאת,'כן תהא למשמךת למי חטאת: ל^ךייח דמים ׳ לכבס כתמים ׳ לנקיות טנופים, להךחיץ צואים',' להלבין *חטאים', לטהר טמאים, לקדש קדושים, להצךיק זצםוםים: בעץ ארז לענפים' כארז׳ באזוב 'לנדכאים' כאזוב׳ בשני• לשפתותיה כשני, בתולעת לאל תיראיתולעת', לכל:תןאהמתגאה;כאךז שאם לא ימךיכאזובויחשבכתיולעית׳ לא.יטהר באזוב ובשני'תולעת':*ואם לאי ישפוך לב'כמים י, לא':טהר בזריקת מ:ם:*ומה':תגאה חציר^בש ניויכיח אש אוכלת אש: ומד\עוז ציץ גאה'ינוכה איל גאהגאה:'ןה,יא רוכב שחקים מאוה׳ גאה, על ןאים,*מתגשא על נשאים ומתגאה^אלרעל מתגאים,/ועניו'כיאזוב על•

ת פרה 367 ע ר פ יוצר ל מדכאים, וצר בעולמו חמישה מעי גאים׳ שיור בבהמה׳ אריך, בח;ה, נ׳צר *:מעופפים'. ארז כעצים׳*ואדם בבלם׳ומליןי מתגאה על כלם, ליש גאות מכלם': חקקםיבכס שניבי אשי ארבעה בכס'מעלה [ ואחד לכם מטה. כי כם בן$לה מכוןזכנגך כס מטה, וכל אשר יש: במעלהיש במטה', כסא מול כסא. היכל מיוליהיכל, מקדש מולי מקדש י׳ זבול טול זבול, מזבח מול מזבח, בנים מול בנים, עבדים מול עבדים,'מלאכים מול מלאכים׳ משרתים מול משרתים •צבאות מול צבאות, כתבים מולי כרובים, אלפים מול אלפים, רבבות מול ךבביות, קדושים מול י קדושים, מחניות מול מחנות, מעריצים מול מעריצים,

מקדישים מול מקדישים ׳ וקלעה לקדוש משלשים: בבתוב וביי׳ •ןמוציאין בי' ס״ת בא׳ קורין בסלר היום ובב׳ קורי! למפטיר בפרשת חקת על תטמא ער הערב:

יוצר לפדשת החודש החזן מתחיל ברוך אהה עד ומושיע ומגן:

מסוד חכמים ונבונים, ומלמד דעת מבינים. $פתחה פי בשיר ור;;ים, להודות ולהלל פני שוכן'"מעובים:

אתית עת דודים כנעה', באחת ועשר פוט נגעה,וזאת גישת צקון מכפל כפגעהי״רלג פעם 1 רגעה: השניחיעופר מחרך ארבות, וחתל ארך בתבס תערובות,' דמן קלץ עשיות ריבות, חדשים עם ישנים להרבות: טס וידא ועדן שנה,יקץ כישן וער כמשנה: חזן י כסף 'ודפ5| לפתחי יישנה. לדורשה לראשון

'לחרשי הישנה•: י לי עוד הגגון, כפסוס לננון :״1 בגועףלבנ^כקועת לגון: ברוך אתה יי סגן אברהם:

ד רתידות צוהיש: ר ע ו י אחה ג

מךימי עול עגלה להלאות׳ מכאב הגת להראות אות, נאקה הקישה.קץהמסבןי לעקד הפלאות, ^חצו למאתלם ועשר״אדכע מאות׳ שאזבת כ$קד לצור, עמוסים בארציו לעת בצור, עדימו״לשי' יהא -צור׳ םים ]נגד אבות, פץ מבעשור לאסרו בעבות: חייו צליחת עצור: פ^א עשות'

/ירדן לוי להתוות, צפנת שה לביית י אבות:ף עוד נקשיבה,-מסע^י הלשועה נשאבה: חיו >£שון לשעןז לנו ן^ןיבה; ?

ובתחית גשם נחשבה • ברוך אתה יי מחיה המתים: מיחת עלית עקד, היא נצבה בפקד, תויכת בתריד^י לוד ליקד:' רחש ;שיניים כערב ׳ -שקד

tshirn ת ש ר פ ™ יוצר ל רם תבוסה בערב, קץ חש וקרב, לעורר בתני־ן קרב: שמע מכסת: פסחים, אשרי כסו פ6וחים. היא צמתה כסלוחים; להמיתם כקוצים כסוחים: תרפיםיכךי למעט, מנויי מתי מעט: חזן תוקף הדרת מלך׳

מלהמעט, י הוךשם להטבות בואם יבןעט: החרש הזה לכם לשמור׳'בםכםיאסופי הר מור, ואתם אל ינמור, שלשת אותות בו לשמור» דורש זה חודש בחדשו,' 'לאות ולמופת קרשו :ו וןרוע קךשו: ז ידידי עם' קדוש1\הוש;עה לו ןמי חז

כ.ד1ם מנר נזור ערש, כהיום הזה .יחדש בגודש: ״1 ונוביל שי לקרעו בראשון באחד לחדש: י

ימלוך יזי לעולם' אלהיך ציון לדור ודור הללרה: י ואתה קדוש'יושב תהלות ישראל אל נא:

רבות עשית וחשבת וספךת, מפעלותיך פעול בסהר םפךת. לאותות ולמועדים חיבלו'שפךת, לתקופות ומהזורות קצו צפרת, לאלפים וארבע מאוית וארבעים וישמוגה' זמנו בארת, ובתשע ימאות עכוריםלכן על כל חרש חרשו !!דיו עברת, והיום הוך;ית לעם אשר בהרת'ו ך־ן•כרת׳'יספרו בקרת,יקצבו חקרתי, גזילוייהקךת, פלאו^קיר^, שער

/לקרת, ובו זיקרת' ונתיקרת:

חי וקים נורא'ומרום וקדוש: אבי בל חוזה, חל בו במחזה, כנאמר לו חזה, תבנית מחרש הזה, להבין קצב מולדתו, מתחילתו ואריך מלאתו, עד תכליתו:' עמתו'להראהו, ולא הכיר מראהו, עד באצלע הראהו; אז בן וראהו: זבד'לשעות שש, תארו להתאשש, פחות משש, לל עין לעשזש:'רואיו לבקר,'עריו לחקר*במרדי"לו שער\עביו איך לשער, עד מאמיךייו'ללקר, ממיךיו לעקר:זלהוות לאיום נכונה. שטיפת שער, יקבלו" יושבי שער:"ידעו תבונה.1 להורות ליודעי י בינה, עךךלבגה: רגלים ללשב זמגים לל1שב, בעבור &יך ל_ישב,"וסיוד מה לסקשב:"בפניו צגו אלי קדש, להעיד ערות הדש, ואל נתעטף'בקדש, כמקדשי י הדש: ;ה'בדקים ל?1יגו, ועדותם דקדק במחנו', והיליצוחו במעונו, מקדש החדש בזמנו: ק>ן מולדתו'חל להקצות,'ביום רביעי בדןצות, ועדישלשים'מרוצות, לא נכר בחוצות: לאה ציר ופסד', ויתר מעת לעת ספור אחד! וצור פץ לויףחד, מערכ

uhirin 369 יוצר לפר^ת ועד ערב מנות אחד: נלדות חרם וסהר בו ביום חשבון מצו, ובתחלת בןץותם בסלון אחד נט^אי: יייז רעים בנתן למו מםוךת אמצו, לסשב

T 5 לעבר ולקדש'ספורות במצאד\אל נא ונרי

י״ויקי״י ראשון הוא לכם, לפסוח עליכם, להךצקדש בתוככם, קדוש: *v ו* >יל1ם הוא.ראשון, ויצורי כאישון, להעריץ לאל אסרון !:ראשון,כךוש: אדון מקדם תבנו ראש, בינו לא גל בקפר תולדות ראש, גלהו תחלה לכם לרחש: דורש להשוות בו גיה'ואישון, הופלא מכל*עם ולשון, ולא היומסר'לאדם הראשון: י זמן עדנה'בו בשרה! *חנוט לקצו'עקוד למוסרה, ט$יה*ככן בו בשרו'בשורה [ .;רה אשר" לא פענח לראשונים, במוס לצפון'הרשים וגנ£ :שנים, לראש ד1ש'ם לארבעה ראשי ^טנים: מועדים'מזמין *לגתלים, נועדים בו עינןמו צירי 'רוג*לים., קפור הוא לולבים ולרגלים:'עבור מעברים לשמרו'במועדו, פרח ואביב תקופה בםלועדו', 'ציון שלשתם .יצרפו לסעדו': קדש בראשו'ושלישו חציו ורבו לשמור, לקדש לקחת לחגג לקצ:ור' ולגמור, רשם בכל דור, שמורירואשאוןפול וז ׳?אכב על חמור:'שמירת שלישו בירדן עמדה, שלהבת חצי

השמירה, תשועת קצירו" .ימיגי'*העמידה':'י לכס'וטי ובנן ולך תעלה קדשה כי אתה קדוש ישךאל ומושיע:

הוא נקרא רא# וראשון, "ונואטו נקרא ראש וראשון, ומועדויגקרא ראש וראשון, ואו:ויו נקרא י ראש וראשון, ןנוחליו נקראו'ראש גראשון, ואו:בם נקרא ראש וראשון, ואהבם נקרא'ראש וראשון, וגואלם נקרא ראש וראשון, הגה העת;בא בראש וראשון, בקץ אשר הוא ראש*וךאשון, לעבור עדאש וראשון, לכונן נכון בראש וראשון, 'ואתו נוצר ברוח ראיש וראשון,' לקעקע שרידי' עמלק ראש וראשון, לעורר צורים החצובים בראש וראשון, לפעול 'חדשות בראש וראשון,' לרצות לודוש תשורת ראש וראשון, להוביל ב:ו*שי לראש וראשון: ועור בל :זכרו.ראשונים, בי.יחרשו חךשים וגם:שנים, פלאים מיפלאים £שנים, ויקיצו בל :שנים, מהללים [משוררים שירים משירים 6ש'ננים':''ולא יאמרו *עוד אישר rfrlh בנביא, כי אם סי :; אשר העלה 'ואשר י הביא, 'ואז אל ישאג*משיט לוי, בלביא,'*לערוך'קרבי, הךש;ית להביא* ב:ד' אישי נביא,: להשיב לבבי, לחדש קןב־י: גיצמי״ם צמחינקוב שבעה, ואתו:הו רועים שבעה, ויחדשו' לאיום דברים 'שבעה', ונתכסה מהם שבעים שבעה:י מקדשים, ולא לערביי'*צאן רשוב רגלה לעםיקדושיים, אשר עמו:הועד קץ ש^ה חרשים י, עדי בא ראשון'לראשי חדשים','ואז.?רא" קלשי^,ז לעדת קדושים, סנשארים' מעול קרשים, גיראה למו'**או'ת1ת י חדשים, לחדש שמים החרשים, למשוס קרש קדשים,'לפתוח דלת:לקדושים, לשבתות ובחדשים: ואז י:יוה חרוש עבודת הד^ט, מה'להעלות בראש

: ־ :־ : • ~» • v ־ : T: • TT: T זו j

רע ת החו ש ר פ 0ל3 יוצר ל כל חדש, .ועבודת.ראשון בל הדש, היא תקדים תחלה לבל הדש׳ כי כמו היה ראש לכל הרש,*בן.יר\ה ראש לבלהדש: ותעשה בו הרשה. לבראת ארץ חדישה, להנתן דעה'הדשה, לכרות בייתי חדישה, להיבראות בריה חרשה י,*להתחרש חח חךשה, להוביל'בו שי* מנחה הדשה: ויהמה ולבנה ר/תהוש, ואורם שבעתים/חדש, שתים ביטנה .ייתהךש.ר החריש, וךכןר־א לו שם הךשז,*ב'שם העיר ע ויצמצם שכינתו י בתוך ^לשורר בפיהם"שיר חדש, שיר 5 מי61 המקדש, וןנתן רעם לבי חךש, מפואר ומהרש,'.על כל שיר מהלל ומקיש: כי שלדי אראלים, אשר שיר*ותשבה1ת מהללים, לפני ישיר ?h לא הלים,' ונצוח' אלים, אשר קול המולה צוהלים', לפני שיר זה לאיממללים: ורנן' גלגלים״ אשר אם הוךש״ו כל גוללים, לפניי שיר זה לא כוללים: .ואימת כרובים, יאשר הם צגים כמו רובים, לפני שיר זה לא מרבים, ודוךרת אופגים, אשר הםגדוךים, אשר הם הוד אל מרבעי פנים, לפגי שיר זה לא סופגים: והמון: מגידים״'לפני שיר זה לא נאגךים: וסור עיךין [ אשר כעין קלל בועךיב, לפני שיר זה לא מפארים: ורגש.קדושין,יאשר לבקרים'מתחדשים; לפגי שיר זה לא מקדשים: ונהם שנאגיים, אשי־ טעמם לאימשנים, לפני שיר זה לא משננים: ופקד שרפים, אשרי ברגע יכל שורפים, לפני שיר זה לא רופפים: כי כל מהנות'*משי־תים'קדושים, משרתיו יהו מקדישים: וגם המון י צבא מלאכים,'מנעימי*ם יהו 1ממליכים, *ומרוצות חיל זקים, כחם •הו מחזקים',*וזיו משלהת ברקים, פניהם יהו" מבריקים: וחוצהא באים: באשם נלהבי*ם, למו הרם, 1מתעלסים באהבים, ועד מחיצתם י ובגהלתם נכוים,'ובפאך*םהם נאלמים': ועת כי.יתחילו יחישו. ועת כי נתבילו*;חילו, ועתי בי*.יגמוח יעריצו, ועת כי;חיישו.יקדישו, ועת כי

ישתוקו :שלשו,'קדשה משלשת: ככתוב׳!ט•

טוכף לפרשת החודשע ומגן . ל שמונה עשרה עד ומושי החזן מתחי

ראשון, אמצת לפרח שוםנים, אמוץ לעורר מרדם ישנים, בזכרןז ברית ראשונים, בצפון חדשים ונם ישנים, גלותו בדת שנונים, נזר ראש לארבעה 1אשיי' שנים: הזן ארבעדי, ראשי שנים כבמחזה, ,בארת זה מזה לחוזה', כאשר שמענו כן עוד נחזה,

: ־ t i t t : רר ^ \T\\T ({&גיוך' אתה יי מק אנ T i r f a ? ״ ם: אתה גבור עד להחיות מתי

B h i n n 371 מוסף לפר^ת לציון, ךר1ר חשת בו קפיות, דבר אור :קריות לקפ־ות, החרש אשר .ישועות ביו מקיפות, החוסים בו מתקיפות? ומנו מתחילות ותויקפות ועד ראש לארבע תקופות: חזן ארבע תקופות ב^נה,'תח.ךש אורם'כבראשונה, באשר שמענו i\ עוד חיש נא, החינו בגשם בראשון לחדשי'השנה: בייר אתיז •י

ו •־•ו•־ T י ן , ן' •1 " ־ : " • T ־ I • • ir-r מחיה המתים . קדושת מוסף עד בי אל מלך גדול וקדוש אתת .

הנה, זה בא לפרקים, זמון לגאול רצוצים מארקים, החודש אשר רביבים ביו מריקים, חשרת מים למלאת ׳ריקים,'טייעת לרוות ויךקים, טלאים בו להקים, לארבעה פרקים: חזן ארבעה פרקים'כבמחזה;' בארת זה מזה לחמה, כאשר'שמענו כן עודhtm 4/ ונעדיף־

ברוך אתה יי האל" הקדוש: י ' י הזה: תכנת שבת עד מקדשי שמך. ובשריח אתה יצרת עד לד״ קבעת :

הןם׳;מים המבורכים, יורה ומלקוש באבם פיורבים,כח תת באביביםלכים: כרמל להקליא אביבי פרוכים ׳ לשנן מפעליות מציץ מחרכים', לפניו קוךאים ערן ארבעה ערכים 1 חיו ארבעה ערכים אשעה, םפיור מסות פרחי שושנה, באשר שמענו כן' עוד חיש י נא": .ענגנו בנופש בראשון לחךשי השנה: ברוך"אתה

יי מקדש השבת. ובשבת ראש חודש וישראל וראשי חדשים רצה עד ולציון ברחמים

ולירושלים, מופת הוחק בו כסות, מעין כל חי להתכסות, נקמות אשר בלב מכסות, נתכנו במועדי זד; היות טכוסות,' שה 'לביתי'אבות מנות למכסות; סלות עליו עסיס י ארלע כוסות: חזן ארבע כוסות כבמחזה, ביארת זה: מזה לחוזה, כאשר שמענו כן עוד נדןיזה, רצנויכשי בחודש ה?ה :

ברוך אתח יי המחזיר שבינתו לציון: מורים עד ועזרתינו סלה : מבשר, עם זכיות, עצורים להעלות ?!צול דכייות, פדו:ם חוה במשכיות, פציוח שירים תמור בכיות, צבאות כל חמדת'שכיות, צאניןילציע לרושש שונאיך: יחי! שונאיך נדוש נא׳יבמדיותך פעלתם כבראשונה* כאשר $מענו כן עוד חיש נא,' ותיטיב לנו" בטובך בךאשיון* לחךשי'השנה: ב״ר את*

יי הטוב שמך ולך נאה להודות . אלהינו ער בכל עת ובכל שעה בשלומך .

אתן, קול בשוררו ראשים, קרא בנדון בגיא החרשים, ראשי תנינים אשר על גלי חורשים,'ראותם בזה חודש מגורשים,'שיר חדש והגה מדרשים.

372 מוסף לפר^ת החודש תרננה שפתי בשורי ארבעה חרשים: חלו ארבעהזה מזה לחוזה, לאשר ז חרשים כבמחזה, באר'תז שמענו כין עוד 5.ד!!ה7'בךכ£ בשילום בחוךש הזרז:. ו נ כרוך אתה יי המברך אתי יעמו ישראל $שלום: קיש אין כאלהינו עלי

יוצר לשבת הנחלך אתה וכו׳ עד וסושיע וסנן ו ר החזן מתחיל ב

מסוד חכמים ונבונים, ומלמד דעת מבינים, אפתחה פי ב#יר ורננים, להודות ולהלל פניי"(טובן'מעונים:

אלדדם בצערך חנות פתירוס, בתקת חילם מבצריהם להרוס, גאלת :עמך בנבל קתרוס, דרר&םt: דזגרו;"לניא המון פילסת, i ו והבררתם'בסולת לילארץ י בטריה נחלסת, י זנוחה זרחה ילדם ונפןתדז ז !מתבוססת*;׳ חלצה וננהצה'ברחיצ:ה ותכלוסת: טרםעניכו יישבתי, ישועה' צמחה'לנצורי בבלו!: מלור מכן ת חזן כתרת' לליל לנפש משיבת [ לשעלר קדמת מ

שבת: סלה ארוממך מושיע ושליט, מוציאי לחפשי מבית כועליפן: חזן סכותה לראשי להשאיר'פליט,גנון

ך אתה.יי מגן אברהים : ת להיציל פסוח והמליט': בד עד להחיות מתים : מ אתה ג

מטסנר אסיר בצאת לחיופיש, נתניוסס נס בטביעת רפש, סיבתם חיוק מךניוע ונופש,' ערוך תחלה למש:יבת נפש: פירושיו וטעמיו צךת במרה, צחצוח דתו להבין'ולנו'מךה\ קביעתי קדישתו'בזכירה ושמיטה,ירון להפיק בתיויךהתעוכים פסו וזמרה( שפטים נדיוליםיעשית לןייוען. שיפררת אסל בל לצען: חי

באף להכניען, תקפה חרדה* בעמלק וכנען ן ילעטף':נובב: חלז׳ תכיונן אלמף מזבת ושמןז לבך ועימךלהיכלף תישובב1, דישן ז" ' י י ס? "וסובב." להנשים תחי ישנים דובב: י ברוך אתה יי מתיה הטתי ישעי וכבודי משגבי'ומנוסי, ונצב לריב על אונסי, סוכלי לאבדתו יי נסי, פורע וגובה דין קנסי; בהלו נרו יעלי ראשי, רכב על עב קל מעניוי לנרש/

יוצר לשבת הגדול 373 שחת מבצר מחלישי וחורשי, מלון קצו נחני דורשי. וממעון יקדשו'חבש לאלי, אדון ממעיני' הישועה הישאיבי: חזן למדני לנו:ח לשבת מהדאילי, להאכילי

נחלת יעקב אבי: ימלוך יי לעולםיא־להיך ציון 7לדור ודור הללויה:

י ואתה קדוש יושל' תהלות'ישראל אל נא: כרם חמד נטע שעשועים, בלוםה ומבסבסת #ני רשעים, ונגל:ת לחלצה מבי[לתשע ותשעים, פושעים, בחייל אלפים' רבבות' ''תשעים, ובצדק נפקד: הועמסה'מ^א פרדים תשעים[ פנית לפניה מלכים ושבעים.'שלחה קציריה ועלו* מושיעים. ו*לחלכ)ה נטלה שבעה מ'שבע*ם,'שעשו'רנכםים לבניות קבועים׳ ובישימיון דךןזהיכו״אר^ים, מעדני מלןי אוכלים ושבעים׳ קדשתיו מתנים

T ' ורנן מביעים: י י. ״ חי וקים נורא ומרום והדוש:

־ךעם ארח נ1ע?|ל ׳ למחאות תרים פעכץף, להבנןע ;לדת להציל עטף, לר־ רוךיים בזעמך: וכד׳סם המזין שודךם,'כלוי שלים ונדודים', והניע עת דודים, צמחה:שועה לילידים:'סיוד כ\צא בהנויה, צאת עגומים לרויה', נחצוארעהו לשי פלך, צירים לשביה,'שני תואמי צביר.: פרום כיךהשל מלך,: כל הבא 'למלך, אשכר'לפניו מהלך: בישערבת כםלויח, נצבים מלאכי /לוח, נםתכלו קויטפי מלוח, באין קיומץ וקלרח: רהב לבב גנה!ללגייוניו'יקפץומנה, :כנס הבא במנה, י ואלה לבד !אחרונה: שאל פתן חלש, מיי נדרש והדורש, השיבוהו ד&ך משורש, "כלה יגרש:גרש: מרד״זד בעקולו', מה לי: ולקיוליו, ולא הרצני'בשקלו,'כנשען* על מקלו:}אז צפה באלילים, ה:ש ידיו גלילים, צגו עליו בפלילים,'אץ פניות* בחללים: אויל מוכן *לעברות, מה *לבהןיכקבריות, הלא בתכל הדברות׳' נודע בעל גבורות: לובש צדק /אזר, להשיב גמול לאכזר, הפך'דרך איש: וזר, עמלו בראשו חזר: יי״! חלמל בךד ורשפים( זלעף בעלי

-1V1 כשפים, ^קרסו כרעו' כשופים׳ עפר יאלץ שואפים אל נא:''

חיק יוצאי חפזון,ז'ספקם מזון י, לשובע ללא לרזון,׳קדוש: אמנה נדולה דדתהבעם,בלי להתלונן זאת הפעם, גועלומר מה נטעם. ייצא-: ררך*שלשה נלך במידבר', הגיד מאז מנהיג ודבר, ולא כחד מהם דבר.: זריזים חשו להקדיש'קרואיו; חסובמטריף כל*ברואיו, טוב אין' מהסיור צאי י י

*יחיד &מרד! ילמדה שרועה;׳כלול־ותץז אזכור חסד לפרעה, : אי י י ל;ךא>י: מקום צפעונים נחש ש־יף ועקרב, י צא י לכתך אחרי במידבר בארץ לאזרועה. י: ערלים השכילו'מדע ייצאי נסעו קדושים לשמש וערב, שצ ועולל ו$9ה'ךב. י: צאי ו ^ת משארות נשאובהשכימם,'צרורות ב^מלויתם על שכמם. י י להחב^פ-

374 יוצר לשבת הידזל קטיף העושה בחררהקמוצה׳ רצופה בראשיהם שלא המצה, שמיש שן3תח נאכלוה מצה. ייצאי: ונפיני שישים ואחת במשטר, יטעמו' וארחו בשיור הטנטר

' ז יי עד לחם משמ:ם הוטטר. י״יאי: '

ובכן!יהי'בחצי״הלןלה: אז הב נסים הפלאת בלילה, בראש אשמורת זה הלילה ׳ גי צדק נצחת1;כנחלק לדלילה', דהי בחצי'הלילה: ךנת מלך גרר בחלום דזלילהדיהפחךתייארמייבאמש לילה״/רש״רץשאאל למלאך ויובל לאלילה.׳ ויהי/חצי הלילה:' זרע בכורי פתריוס מחצת 1ח$י הל:לה, חילםזלא מצאו בקומם בלילה,'טיסת נציד חרושת סלית בכוכבי לילה. ויהי בחצי הליכיי: יעץ מחרף לנופף:אווי הובשת פגריו צלילה, כרע בל ומצבו באישון לילה, לאיש חמודות נגלהחזותי'?:לה. ויהי בחציזהלילה: משתכר בבלי קלש נהרג'בו חז בלילה, נושע מבור אריות פותר בעתותי לילה'״ ׳שנ^יו? נטר אגני וכתב ספרים בלילה. ויהי בחציי הלילה: עוךךתינצחך עליו בנדר שנת לילה, פורה 1תדרוך לשומר מה מלילה יצרח כשומר וישיח'אתא בקר וגם לילה. ויהי לחצי הלילי•: קרב יום י אשר הוא לאי1ם}לא לילה/ךם תורע כי לך היוםאףלך הלילה׳ שיומרים הפקד לעירך'זכלזהיום וכל הלילה, תאיר: כאור" יום חשיבת

לילה • ויהי כחצי הלילה •: ובכן בל מח^צת לא תאכלו

אבא בחיל להתיצבה \ במעמד פני תבה, נשתי לרומם'ולשלבה, מלשות דגול מרבבה: הלול קוני אקשיבה,' ולחקר דתו אתישבה,' זאת לדעת אחשלדז, מטעם דזכמי ישיבה: צ1ו(3ןזעולם אמליכה, יהבי' עליו אשליכה, לרש לפניו אתהלכה, 'לפתוח בדלר הלכה: י מלת פייגדושה^נוצר'חסיד אקדישה, סלסל לדעה חדישה, כדשות עדה הקדושה: פני ישרים דובר, צחצוח אלורים אגבר, קדמתי לפ1ול בסבר, רשות מרב וחבר: שדיי חילי תאמץי, .תעריף

י קט וקוכןץ. לבאר בלי ש?ח, הלכותיבעור חמץ:

ל 375 יוצר לשבת הגדו אלןןי הרוחות לכל בשר, חוק לעמו מסר, והזהירם בכתב מוסר • לבדוק חמין אור לארבעה^עשר: בשעה שאין בני אדם מצוין בשוקא. איור הנר;פהבודקין לא לאור החמה, ולא לאור הלבנה/ ולא לאור האבוקה. לבד;קה, אץ: וצריך לכלך עלי בעור חמץ כחקה: נמר 'טנטדיה£ד ךבתךא, ומיד צךיך לבטל השאר באמירה *וילימא הכי כל ח^יראדאכא נהךא ךךה. דלא חמיתיה ודלא בעלת*ה לבטל/ולהוי כעפךאו דאי משתכח לאחר איותהשעה, אינו ח;ב בבל.:ראה ובבל/ימצא לפושעה, והרוצה אחר בך;קתיו לאכול חמץ ולשבעה,'מה שמ'שיר_יניחנו'בצנעה: היבא דבךק בהוךיייביתא, והניח ארבע או"חמש ךפתא', ואשכח ךחךא מניהו פחתא! לבדוק מרישא שימאי חולדה לקחתה: יוק תנו רבנן בפרקין, ךחורי ביתא ונקיקין, עלא־ ותתאי א־נן נבךקין. ו'אמצע:ם זקוקץ: זהרו ננ ה;ציע וגג מנךליין, ור&ת בקר *ומתבן/ולולץ, ואוצרותי חור שכין אידם ילחברו', זה וזה : לץ נין'וש&ן הנעולין,' לבדוק חמץ י בלי יעו בודקי!עד שמניע ומבטל שארו, יוכן בין:ודדי ועובד כוכבים 'ח;ב לבערו, פלימו מקל ופטרו', שמא ייאמר העיובד כוכבים' כשפיו וחבריו: טענו המפרש והיוצא בשיךא! ואין ידעתו קיודם פסח לחזרה,'תוך שלשים יום'בעי לבער המיךא׳ לפיני7 שלשים יום אין זקוק לבערה7י&ראל ךחמץ אתפקד ליה,וליתיר. למרה למשקליה,' נטריד.'.עד״אלבע יךחזי ילאפליה*שלים' ארבע ןלא אתא לנבלי מזבייין ליה : כשנפלה מפולת_ע'ל* חמץ*בערבי פיסחים, וכלב'אין יכול להפש אחריו בטוחים',*הרי הוא כמבוער לרעים פקחים׳"וכמה חיפישת הכלב של^ה טפחים: לימדו בי מלחי ובי קירי נקובים, וביי תמרים וציבים, לבדוק אותם חןבים, וחצר פטורה 'מפני העורבים: מיוצא חמץ בפסח בתוךביתו, כופה על־ו כליי בלי ריאותו, ואם' של*הק'דש הוא אין צריך לכסותו, לפי שברלין מאותו:*נפי' ופתילי ויורה, ראשתמש' בהו חמין המיךא :צריךלגעלינהו'ו:ניח בנו רבאזעיךא, ייללביא ליעבד" נדנפא' ולךתחיה'בנורא: סכיני דאשתמש בהי חםיךא לארוחין, אי אפשר לעשותן חלשים הם משבחין, ואיי לא מגעילן ברותחין,'ובכלי ךאישוןיהם מצוחצחין,/ועץ פרור מגעילן ברותחין:*ענדו' אנני וקצייעי ךקונ;א ופחךא׳ אף.על גב דלןפליט להוישפיר( לאישתמוישי בד״ו אסיירא, י לאף _על גב* ךרויחן ןאכא למיימר ךשליט בהו אףךא אפילו הכי .קימא אםוךא: פחר קדרות י אץ ציריך* לפלחא׳ א:בל משהי לה .עד בהר פסחא, וקערות מתריות בי שקיל מרוךא' על:הו'לאנחא/יובורמי דנללא שוץן בהדחה: צעי*.דמשהי בהו חמירא בשאר יומי, *כבית שאור שחמוציו .קשה דמי,.ואי* אקראי י אותייביהיולא אשתהי עטיה', לאשתמושי' בהו בתי שפיר וימי: קטוף ב;:ן ושטן עביךין, מלמלש בהו לילי קמאי'קפדין, ואמהן דלא טבילן געבדין, דלא 'למילש כהו הוא הדיין: "רקי.קי מצות עושץ זכר לעגון, ולשמן צריך* לשמרן מחטוץ כהגון, 'וחרש שוטה.וקטן אין לשין דלטא:שנון, אף על גבךאפיה ישראל ברךעה לאיינהגזן: שנו שאין לשין כ5ת אחת למערה מחמשת לבעיים״קמח ןכן לחלה, ןהן כי^ים כמ*נ:ן חלה

ת הגדול ב ש 570- יוצר לו לה, תמימים שנ ו הל: נ א בק:ם של ל ש א ו ל א ת ל ה ש א ה ח לה. ו נ צ : ד ב ו ע ה ון נ י אמר ו ' ו מפני*שמחמי*צין סלה. ל פ ש ל נחתום ן שו ש יתשמי , מי ה ל ל ה פ ה ה נ ש מ בר י כעו תי ו הלכו מ ' ת י תקלה. ד י ל ' ו ה י ב ת י ל י א ל ם מיוךךן ד במקו ' *להו ' י שלן .ידי אדם, אם אי ת בו*חובת' א צ , ל ם ד ק א מ ו : _ען כינתאיךם'.*למצוד, ה ה ל ע נ ה וי רביעיית בהן כד הא' ך שי י ל , צ ו ל ל ע כוסות* ה ב ר א ו ' : ם ד ג ל נ ש ב מ ן ו טו נדי קוין ז ואנו נוקות קליות' , ומחלקין לתי ו ד אנשים ואיחד נשים אלו כאל ח , א ו ל ק ; י ל ב. ה צ מ ש י ל ב ' א ח ס פ , בכלי מילי ד ה צ מ א ת ל כו י * סחו שהנשים צר : ו *שישאל כדי, תאכל ' ו בבל שנ שכל שי ' , מצא א נ ל * ם ב ' א מ ך ת עשר* שהזמן ג ו צ מ ב ד ג י ף על אר ו ר ף הסבה ׳ מ י ר ן צ בה י מצה ד: י ד ה נ פ ש : יפרשו ב ה צ ל מ ץ ישנו בקום אכו ט חד ו לאעי נה! ו ' הסבה אי ן מי , הסבת; א ב ו י ליה ללסכוסיי ט מבע בה. ו ן חו ן ביו כ אין לא" מן חשבנא ואישה ד ק ר *סכנה: פ י ד י א ל ב א נקדים,קינה לושט' ר מ א ש ל אי ב הבןיבךייצה', תלמידי בפנ ס נה: _קמי*אכ מ ו ד נ א' כה י הי בה ואם חשו י אינה צךף להסב במרו^הי-יוהישמש י ר לי צ נ א דנ ל; ל בשו ב . א ה צ ר פ ו א'יניו*ךאף ל ב רי ד לי פסחים, כ ה בלי צ ף מ ו לחטו : טענ א צ ב י ס א מ ו ה ש כ ' ה צ ית מ ל כז כ א שן ץ א ב ת ש ה ר ו ש ב ש ב ד ק מ א י\שנו הפרחים', וח;בין ברגל*להיות*שמחים ׳ ב ל שאל י שך י ץ צב עוניים י, באל י י ד ג ב ל ב ב ב , ב ץ נ ר ה ל ח ו ך״קוחים: נשים*ה;בות' לשטוף למנחת ו ט ב הפסח ק ל ע ב ' : ן י נ ד ע ת בנץ י והאנשים' י פשתן המלבנים, ' ד נ ב ב: ן ו ת רחשוין', מיוזגיין לו*כיום ךאשי , ויבבאו מבי ן שו ד האי אכל אדם ע י א י ן ׳ ל ראשוף י ר צ ש י ׳ ץ ד ' נם ע ר מ ו ש וזמן ואיינו א ו ד ך ק . ואחר כ ן : ך על הי ר ב ן מ ו ש א רלת טי נו מבלןז־ יעל נ ה ואי י ד משי י; , ושתי ו ן ו אי פל ו לכו א ר ה ו ך ג א ת ב מ א לך ל ב י סת ו ו א י. ויטכיול* בחר ס ח ו ו צסברתא* א א ' א ס פ ר ו כ רא א י ג ר : שקיל' ג ם י ד ; ה צ ח ןבךכהיעטה. מ י ת ואי ו צ ש מ ל ש ד אכיל.יחצה'אחת מ כ , ו ה מ ד א י ה ר א פ ל ו כא ך ש ב ן ו נ א ך ' , י ל י ש ב ך מהקערה שניי ת ש ו : מ ה מ י ש ר ה ומחצר* בשלחן ל ר ע ק ב' ולימא הא לחטא ה ר ע . ומגביר, ק י ל ו ש ב ןליוךא צלילי', אי נמי '3ךמא וו שיואל, י ן הבן מאב א כ ו ' , ל א ס שני מאילבעת ה ו ו כ ץ ל נ ז ו מ ו ' : ה י ל ענ;*א כי ת ש ר ד ח א * : ל א ר ש י . ל א ד ג ע . * ה ד ג א ה ' ר מ ו ג , ו ל י ה ל ת ז לו ה מלי ע & ה נ מה מ ל ש ל ה ציא ע י המו ר ש , ו ה י ד ו ח ם ל י ד ; ' ת ל י ט ך על נ ר ב מ ה ו י ד י ' י ש טך ר ב מ סה ו ה אכתי מדי": לוקח פרו י נ מ " ל י כ א א ל ה. ו י ד י ד ךעלף*תלתי יך ר ב מ ׳ ו ל ל ו כ ו ל . כ א או י צ דהמו א. ך דההי ה ב ! ו ' ל ל מ ולאכול ימצה בה כ ר א ב ל ר ב ו ר מ ה ו צ ל מ , והדרי אכי ' לל בו ו בלי ו מי ר ו ו ר ל מ ו כ א ל ת ל מ י בא . ל יעד ה נא' ו ג . י האי ד ל י ב ע ף לכמה י בתי ו ל : חלי ל ה ן בבית אחת כ רכ ו כ ון לכיוירכה, נה צריכי ה באחרו צ ית מ כז . ו ה כ ר ל צ דתן ב ן סעו י ש ו י ע ך אחר כ ושי י ר י בשל כ ו : ז בה ואין מעונין ברכה" ן שמנם* אחרונים חו י כ לא מבר ן ו נוטלי וי ע י ברב . ו ו נ ד משילו אי עם 'הכוס ע טו ר הכתים תהלה ו א ש ל , ו ו נ ו ת מז כ ל באם ת מים נכנס', ' ו ת ש א ל ע מ ו: ק *בל יטוס כלוים באישוני , ' ו י י לתנ הלל מצלר בחמיש־יהלל מ ו א משום איוגס, ל ל מ ' ח בעי למשתי ו אםטגס, ו א א לה הי חו

יוצר לשבת הגדול ־37 חסל סדור פסח כהלכתו, ככל משפטו וחקתו, כאשר יזמנו לסדר אותו' כן נזכה לעשותו: זך שוכן מעונה', קומם קהל עדת מי ימנה, 'בקרוב

נהל נג&עי כנה,'פתים לציו; ברנה:ע: די ובכן ולך תעלה קדשה כי אתה :קרו'ש ישראל ומו

אין ערוך אליך להגיר ולדבר, חקר פלאי נסיך להבין ולסבר, מה חסדך מכין'מצערי גבר, מאד עמקו מחשבותיך' נותן תעצומות ועוז ללזוזגבר, ובני אלם בצלך .לחסיון *אלך האיבר," הךבית היגוי והגדלת לשבןחה לביני עבר, במשוליךשע על עם דלי לישועתך סובר, ונתאזךת בו־גינותיך'מפזר ומפורר לבנם ולחבר, ועוררה *אהכת ןשני'חברון שובנ/קבר, ו_רנת דיני*קנסות וחבלות עליחוברי*חבר, והכנעתם'ברם וצפרךעים ובנים*וערו1 ודבר, ושכרת ראיטי תנין עלי'ךיביליא"לו*מתעבר., ומהי ;עוז ציץ ה&דה עמיו' כצל ר י כיי לפגי כשלון גובה וגאון" לפני ש עובר," לגיבור, על גבוה מפרק הרים ומשבו־, והוא בעלי נקמות אלה׳, המשפג£* מיקןךים* דובר,' *ומצמיח ישע לקויו'ועמים י תחתיהם :דיברי: ןעלינו הפליא חכןךיו ונשא נם, ונקם"גקמתנו*מבל בעלי אונס, והבגיעס בזעם וצרה בהורי* און' וח.נס, ומלוש בצק עד חמצתו תם באוניםילהקנס, זא1ר הלציו הזק ואמין*להשתנם, בקע ;ם 1נ>3בירם *ובנד נוזלים'כנס, ובארץ לא זרועה אתם כלכל ופרנס, לכן לנוי להודות יעל ^ל נס וניס: למה' פסח צא* מן הצאן!'שפסה'וחמל* על *קרואי צאן׳ וכרועה מנןכץ מלאים מ^לם וגאלם מבעלי'לצון:*ולמה לקיחתו קודם לנהימתו';מיםונתן למולים י והערלים נפסל* בהיא השעה', כדי י שיהיו ב;דם ארבעה,: מצות מצויות ^השתעשעה, שכבר באי עת דוךים וזמן שבועה,'והיו מתבוססים בשגי למים שתצמיח ישועה: ולמה נתינתי דמו על*המשיל^ף ושהי המיוזות/ #הן שלש'מזבחות,*במקום* תאים אותם להזות,'זכר שליש מזבחות של אב המון נרמזות, שבדן ובית אל ואלו*ן מוךה נחרזות:גזרות ולמה אלילת חמץ לשש ׳טעות, זבר'*להפזון שבינה להעב^' רעות\מרלג על ההרים מקפץ על הגבעות: ולמה *אכילת מצה'לחם ]עוני, שלא הספיק' בצק להחמיץ עד שגאילמ מעוני:*ולמה במרור שתהלתו ךךיוםופ^קשה, שנמיררויתהלה בפה ירך ולבסוף בעיולךןלה: ולמה'מבולו בחרוסת* זבד לטיט'שאשה ובעליה דורסת: ולמה תבלין בתוכו טגבלין ב15 מלבן,".זכר לנפוץ עם ל־לןושש _קש' לתכן*: ולב/יה שני מיניי יבשר .בצר עוגה, אחר 'זכר לפסה'ואהר זכר להג'יגה:'ולטה מגוי יהין קערה •צ)ורם זמנה,'כרי״״^יראה תינוק ףשאלימד, נשתנה: 'ולמה 'שארלה, ושאין ;רקות-'באין תחלה, לפטור חזרת שלי מצוה בריכה ראו;ה' ז

ת הגדול ב ש וצר ל 378 י

לוטו* שתי ברכות ?אחת שתיה או אכילה״ ואי אפשר לאכול ולשתות כאחו* ^שכבר כרסו מלא,'וכן בשתי מצות פוטרין' מחלה לחלח: על כי אין לשנות בשתי" בריכות, טברןליעל זו'ועל זו ואינו אוכל ער שינטור שתי ברכות:'ולטו* אךבע כוסות מיצותן בזה הלילה, זכר לאןבע ?אלות' שנתבשרו בהם עם סגלה ןצייאה ןהצלה לקיחה וגאלה ולהורותיבהם ולתיןייבם תהלה, לחובט ארבע כוסות שי:פי'פ;ה עגילהיוכדיייילשבר אמות עממוית ־משקצות בגעילה, בארבע כוםות הכתובים בם שהם כוס התךעליה. וכנגדם להשקותינו אךיבעםםותישל חמלה: ולמה מסכין במטה כבודה וכלולה,'זכר'לחרות'וךבוץ עמי כבוריבחתולה, שכן ררןד בני טלכים לנהוג כבוד ולםלסלה״ישעטרנו קרוש:עקיב עטרת'מלוכה ויתהלה, וברר להודיע'עם גךעיתו' להיות לוי לעם נחילה, כיילאלהים טנני ארץ ימארנ?לה: נעלהיבקךשתוימרום וקרוש, כי אלהיים קדושים הוא בכל טעי לןךשה, דרכו'בקךשה! והליינו בקדשה, דבורו בקרישה, ישיבתו בקדשה, חשיפת זרועו בקדשה, 'נאה ואדיר בקדשה, הוא קדוש .ועטו* קדוש,' וכל ?שרתיו קדושים,' אין כקו־שתו' ואין דומה לו, מקרשיבפןרוביו, ונורא על יכל סבייפיו, ןנערץ בםוד קדושים, נישנב ברבבות אראלים,' אילי קדש טשוךףם ויטהללים! בשיר יקדש עיךין וקרישיין, רועשים וםךיעישים, בקרש הקרשים, עתים השים. ועתים ממללים, ולכקךים טתחךשים, מקיפים כסידמךכבר^וקדשת

השם'מפרשים, ושלוש מרשה י לקדוש ונורא מקדישים: י ככתוב כר 4

­ ו : ! : T ־ ! • :•.־ * : : • :T : ־ ״

סדר בדיקת חמץ: ו כו ו איידער מדן איז בויס חמין זאל מען זאגען די ן

בתך אתה יי אלהינו מלך העולם, אעור מדשנו במצותי(;• t IT: T v: T : T ־| : " • IV I\\V-l T T T \ ־

רצוני על ביעור חמץ:T • I ״ | T • :

נאןי דער בדיקה זאי מען ואנען דאס:

; ד ת ר ע ךלא ב , ךילא חמתה, ו ל דומיךא ודומיעא ךאיכא' ברשותי 3 ' ל ולהוי הפקר כעפךא דאךעא: ט ב , ל ה ל א נ ע ך דלא : ו

«ךב nee ואי םעןיפי־י א»עס?נן אין זייגער ?יין ואי מען פערברענען ךאס ח?ין און ואגדן ךאסג

דלא חזתה, ךחמתה תהו ךחז ' ת/ בל חמייךא וחמיעא לאיבא' ברשוך ר פ דלא בערתה, ל3טל ולהוי ה ה ו ת ר ע ב דלא חמתה' ד ו

: א ע ר א כעפךא ך יהי רצוןיטלפנייף'יייאלהינו ואלהי אבותינו כישם שאני מבער חמץ מביתי" וימרשותי כך תבער את כל החיצונים ואת חח הטומאה תבער מן הארץ י לאת ייצרנו'הרע תכערהו" מאתנו ויתתן לנוי לב בשר. וכל המטריא אחרא י£ל ד>-שעד, כעשן תכלה ותעביר ממשלת זדון מן הארץ'וכל המעיקים'לשכינה ; י זההם בזמן הזה*: י תבעלם ברוח בערוברוד! משפט כשם שבעדת אתטצתם ואתיאלהיהם בשים

קדי&ז יתום 379

?תגדל ףת״קיע עמד ךבא. בעלמא ךי ברא כךעותה, ,.ו.י?׳ליך מלכותה, בחץכון וביומיכון ובס?., ךכל' בית ישראלי בעגלא ובזמן קןריב ואמרו אמן: לוזא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמ;א: יתברך ןץשתבח ויוזפאר׳ ויתרומם ףתנשא רתהדר ויזעלה ףתהללא מגל) רזן כל ברכתא ל ע ל עימד. ךקוךשא. בךיך הואילעלא (בעעי־ת 1

ןשיךתא תשבחתא ונחמתא דאמיי־ן בעלמא ואמרו אמן:

להא שלמא רבא מן שמ;א וחלים טיולים עלןנו. ועל כל לשרזןל ייאמרו אמן: 'עשהשליומ פמתימייו מוא ברחמיו יעשה'של, ם עלינו ועל

^ל" ישראל ואמרו אמן:

Yisgadal ve'yiskadash sh'mey rabo, b'olmo dee-vro chiroosey ve'yamlich malchusey, bechay-eychon uv'yomeychon uv'chayey d'chol beys yisroel, baagolo uvizman koriv, ve'imroo omain.

Yehey sh'mey rabo m'vorach l'olam ulolmey olmayoh.

Yiysborach ve'yishtabach ve'yispoar ve'yisro-mam ve'yisnasey, ve'yis'hadar ve'yisalleh ve'yis'-hallol sh'mey dekudsho berich hoo. Le'eylo min kol birchoso veshiroso, tushbchoso venechemoso, daameeron b'olmo ve'imroo omain.

Yehey schlomo rabo min schemayo vechayim tovim eleyno v'al kol yisroel, ve'imroo omain.

Oseh sholom bimromov, hoo berachmov yaa-seh scholom oleynoo v'al kol yisroel, ve'imroo omain.

RABBINICAL KADDISH "0

Yisgadal ve'yiskadash sh'mey rabo, b'olmo dee-vro chiroosey ve'yamlich malchusey, bechay-eychon uv'yomeychon uv'chayey d'chol beys yisroel, baagolo uvizman koriv, ve'imroo omain.

Yehey sh'mey rabo m'vorach l'olam ulolmey olmayoh.

Yiysborach ve'yishtabach ve'yispoar ve'yisro-mam ve'yisnasey, ve'yis'hadar ve'yisalleh ve'yis'-hailol sh'mey dekudsho berich hoo. Le'eylo min kol birchoso veshiroso, tushbchoso venechemoso. daameeron b'olmo ve'imroo omain.

A l yisroel v'al rabonon v'al talmideyhon v'al kol talmidey salmidehon v'al kol man d'oskin b'orayso, dee b'asro hodeyn ve'dee b'chol .asar va'sar, yehey lehon ulchon shlomo rabo. chino vechisdo, veraehmin vechayin arichin umzonah revichey, uforkono min kodom avuhon dee bish-mayoo ve'aroo, ve'imroo omain.

Yehey schlomo rabo min schemayo vechayim tovim eleyno v'al kol yisroel, ve'imroo omain.

Oseh sholom bimromov, hoo berachmov yaa׳ seh scholom oleynoo v'al kol yisroel. ve'imroo omain.

* ךרמ? !38 ך 3

לתנדל ולתל!ךש שמה רבא. ב$ימא ךי $ךא כךעותה וימליך מלכותה... בחייכון'וביומיכ1ן ובחיי ךכל 5ית י^ראל •

3>עלא ולזמן לךב ואמרו אמן. >ר׳ל יהא שמה רבא-מברןד לעלם ולעלמי עלמיא:

לתבקז וישתבח ולתפאר ויתרומם .ןלתנשא ויתהךר דתעלה ויתהלל! שמה דקודשא בריןד הוא!לעלא (בעשיימ ולעלא) מן בל ברכתא ושיךתא ת^בחתא ונח^תא ךאמיךן

ב?גלמא ןא^רו אמן': י י י י על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון, ועל כל תלמידי סלמיךיהון ועל כל־מן דעסקין באוריתא די ?אחךא הדין ודי בכל אתר ואתר, ;הא להון ולכון שלמא דכא דזנאךא וךיסמי, וחיי אריכי ומזוני רויחי ופרקנא מן כןךס וחי

אכוהון די בשמיא וארעא ואמרו אמן: להא שלמא רבא ק־שמיא וחלים(טובים) זעלינו ןעל כל

ל^ךאל. ואמרו אמן:ה עשה שלום (בעשי״ת השלום) במרומיו הוא מנ

(ברחמיו) שלום עלינו ועל כל־ישראל.'ואמרו אמן:ו T ן • ז « • ו T r-1 • ן * ״ < r r : I

382

BLESSINGS BEFORE THE READING OF THE TORAH

. ך ר ב מ ו את־יי ה כ ר בעד. לם ו ך לעו ר ב מ ך יי ה ו ר ב

ר # ך העולם׳ א ל ך אתה י; .אלהינו מ ו ר ב. ו את תורתו ם ונתן לנ י מ ע ה ' ל כ ר בנו מ ח ב

T v 1 זו ־ ז T ־ זו • T T ־ • :

. ה ר ך אתה נותן התו ו ר בBorchu es Adonoy hamvoroch. Boruch Adonoy hamvoroch l'olom voed Boruch ato Adonoy eloheynu melech hooiom,

asher bochar bonu mikol hoamim v'nosan lonu es torosoy, boruch ato Adonoy, noysen hatoroh.

BLESSING AFTER THE READING ר ש ך העולם, א ל ר אתה יי אלהינו מ ו ר ב

" * " * T T 1**1" I*" V " T ״ l ~ I T

. רת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו נתן לנו תורה. ך אתה יי׳ נותן התו ו ר ב

Boruch ato Adonoy, eloheynu melech hooiom, asher nosan lonu tora9 ernes v'chaye:* 010m nota besorheynu. Boruch ato Adonoy, noysen hatoroh.

M E M O R I A L S E R V I C E F O R T H E D E A D

I S K O R

For Father

Yiskor elohim nishmas abo moree (name) sheholach leolomo, baavur sheanee nodeir zdokoh baado, bischar zeh t'hey nafsho Sruroh bisror hachaim 1m nishmos Avrohom, Y12;chok ve'Yaakov, Soroh, Rivkoh, Rocheil ve'Leyo, v'1m sh'or z,adikim vezidkonios sheb'gan Eden, venomar omain.

May God remember the soul of our honoured father (name) who is gone to his repose; for that, I now solemnly offer chanty for his sake; in reward of this, may his soul enjoy eternal life, with the souls of Abraham, Isaac and Jacob; Sarah, Rebecca, Rachel and Leah, and the rest of the righteous males and femalea that are in Paradise; and let us say, Amen.

For Mother

Yiskor elohim nishmas imi morosee (name) sheholcho le׳ olomoh, baavur sheanee nodeir zdokoh baadoh, bischar 2;eh t'hey nafshoh 2,ruroh bi2,ror hachayim im nishmas Avrohom, Y12,chok ve'Yaakov, Soroh, Rivkoh, Rocheil ve'Leyo, v'im sh'or 2,adik1m vezidkonios sheb'gan Eden, venomar omain.

May God remember the soul of our honoured mother (name) who is gone to her repose; for that, I now solemnly offer charity for her sake; in reward of this, may her soul enjoy eternal life, with the souls of Abraham, Isaac and Jacob; Sarah, Rebecca, Rachel and Leah, and the rest of the righteous males and females that are in Paradise; and let us say, Amen.

3 8 3