raw on chukas
TRANSCRIPT
.
בענין דינא דמלכותא דינא
זאת חקת התורה
פרשת חקת
ע"תש'ה
)ד"כש( ד"לקובץ 'חשנה
.
בענין דינא דמלכותא דינא
זאת חקת התורה
חקתפרשת
ע"תש'ה
)ד"כש( ד"לקובץ 'חשנה
עריכה והוצאה לאור
מכון מנחת אשר
ירושלים 7קי רחוב מירס 23170. ד.המען למכתבים ת
02-5022106' טל" מכון מנחת אשר"עיצוב והדפסה
Email: [email protected]
ב
חקתפרשת
דמלכותא דינא דינא
).'א א"כ" (וישב ממנו שבי"
הנה מבואר בכמה מקומות
גיטין " (דינא דמלכותא דינא"ס "בש
ג "ק קי"ב, א"ח ע"נדרים כ, ב"ע' י
ונבאר שרש ). ב"ד ע"ב נ"ב, א"ע
.הלכה זו והסתעפות ענפיה
בטעם הלכה זו ומקורה מצינו
בדברי רבותינו הראשונים
ד "והאחרונים ששה דרכים אך לענ
.ונבאר, אין כאן אלא שתים בלבד
) ב"ד ע"נ(ב "ם בב"הרשב' א
כל המסים וארנוניות ומנהגות "כתב
של משפטי מלכים שרגילים להנהיג
שכל בני , במלכותם דינא הוא
המלכות מקבלים עליהם מרצונם
חוקי המלך ומשפטיו והלכך דין גמור
א "שמ' והתרומת הדשן סי" הוא
הביא דבריו והוסיף עליהם
דאדעתא דהכי אנו קובעים דירה "
תחתיהם שמקבלים עלינו את עולם
וביאור דבריהם דיסוד , "ומשאם
הלכתא דא משום שבני המדינה
, מקבלים עליהם את חקי המלכות
ואף אם יאמרו פלוני או אלמוני שאין
הם מקבלים עליהם עול מלכות לא
אהני ליה דאדעתא דהכי קבעו דירה
.פ"וז, םתחתיהם לקבל עולם ומשא
ח "כ(ן בנדרים "א והר"הרשב' ב
כתבו דכיון דהארץ של המלך ) א"ע
יכול לומר להם אם לא תעשו "הוא
ולפי " מצוותי אגרש אתכם מן הארץ
ן דאין הדברים "דרכו כתב הר
אמורים אלא במלכי אומות העולם
אבל במלכי ישראל לא לפי שארץ "
" ישראל כל ישראל שותפין בה
.ש"עי
יונה בעליותיו כתב רבינו' ג
מ שם "והובא בשט) ב"ד ע"נ(ב "בב
שלא הוזכר דינא דמלכותא אלא "
בהפקעה שהנכסים מופקעים
ובענין הפקר , מבעליהם בדין המלך
ומי שיורד בהם במצות , ד הפקר"בי
המלך זוכה בהם בחזקה אבל כל זמן
כ "וכ" שלא החזיק בהם לא זכה בהם
ל "ה עלה בידינו וז"בד) א"ה ע"נ(שם
ל כל מה שאמרינן "כן הורו רבותנו זו"
שדין המלך דין לא אמרינן אלא
שהנכסים מופקעים , לענין הפקעה
מבעליהם בדיני המלך וכל אדם זוכה
בענין דינא דמלכותא דינא
ג
והפקעת המלך , בהם כשיחזיק בהם
".ד"הרי הוא כענין הפקר בי
וצריך ביאור במה שקשר דינא
ד דמה ענין זה "דמלכותא להפקר בי
זה , בגויזה בישראל וזה , אצל זה
ובמה דומים שתי , ד וזה במלך"בבי
וראיתי בדבר , הלכות אלה זו לזו
שכתב באריכות ' א' א סי"אברהם ח
ד "לבאר בשיטתו דיסוד דין הפקר בי
של בית דין אלא מכח התורהאינו
דהלא ילפינן , ד"של בי מכח השררה
השרים והזקניםמעדת ) ו"גיטין ל(
כ נוהג גדר "ומשו, שבעלי שררה הם
ה אף במלכות אומות העולם ולא ז
ש שהאריך "עי, ד של ישראל"רק בבי
.בזה
ד על אף אריכות דבריו "אך לענ
אין הדברים מתיישבים על הלב
ד גמור של "דפשוט הדבר דרק בבי
ד הפקר ומה "ישראל אמרו הפקר בי
ד של "ם לבי"ענין מלכות עכו
ועוד דנראה פשוט דאף , ישראל
ום ד אינו אלא מש"השררה של בי
כח התורה שבידם ומה זה ענין
.ד"לדמ
ונראה יותר בכונת רבינו יונה
ל בשורש הסברא דאף שמצינו "דס
במשפטי התורה דיש וגוף שלטוני
מוסמך לנהוג כבעלים בממון שאינו
שלו ולקבוע מסמרות בממון של
אין זה אלא להפקיע ממון , אחרים
אבל לא להקנות דלעולם אין כח
ועוד , לבדהקנאה אלא לבעלים ב
דשום גוף אינו יכול להקנות ללא
מעשה קנין וכשם שהקונה מדעת
בעלים צריך מעשה קנין כך הקונה
ד או מלכות צריך "מחמת כח בי
מעשה קנין דלא עדיפי מבעלים
ויסוד זה נכון גם בהפקר , גמורים
ד וגם בדינא דמלכותא דבשתי "בי
הלכות אלה בלבד מצינו שהתורה
, מונו של אדםהשליטה אחרים על מ
אך אין ללמוד מדברי רבינו יונה
, ד"ד הוי משום הפקר בי"דדינא דמ
.ד"כנלענ
והנה הדבר אברהם כתב ' ד
א ביבמות "א והריטב"בשם הרשב
ד הוי משום קנין "א דדמ"ו ע"מ
כיבוש מלחמה דהכובש קונה את
השלל שבידו ומשום קנין הכובש
דינו דין והוסיף בדרך זה לבאר את
וגם הטור (ב שם "ן בב"בשיטת הרמ
דלא אמרינן ) ט"שס' הביאו בסי
ד אלא במה שתיקנו המלכים "דדמ
אבל אין בכחו של , הקדמונים מקדם
, ש"כל מלך לתקן חוק חדש עי
, ולכאורה יפלא מה בין חדש לישן
ד אלא במלך הכובש "אלא דאין דדמ
שקנה בכיבוש מלחמה ולא במלך
.ש"שלא כבש את הארץ עי
בענין דינא דמלכותא דינא
ד
ראיה כלל מדברי ד אין"אך לענ
ל דיסוד הלכה זו "הראשונים הנ
אלא , ד משום קנין כיבוש הוא"דדמ
ביבמות ' שהם פירשו את סוגית הגמ
א דמאן יהיב כרגא קונה את "ו ע"מ
מי שלא נתן למלך משום דהמלך
' קנאם בכיבוש ולא כפירוש התוס
והלא דבר הוא , ד"דהוי משום דדמ
ד "שכתבו דהוי משום דדמ' דהתוס
, זכירו כיבוש מלחמהלא ה
ל שכתבו דהוי משום "והראשונים הנ
, ד"כיבוש לא הזכירו כלל דדמ
ומשמע דתרי הלכתא הן ושני
' פירושים שונים בסוגית הגמ
.דיבמות
ובגוף השאלה אם במשטר
ד כבר נחלקו "כיבוש יש דדמ
א ממיץ מובא "דעת הר, הראשונים
ז "תמ' ק סי"באור זרוע פסקי ב
י דאין לכובש שום "ק' ז סי"ח או"ובר
וכן נראה , ד"מעמד לגבי דדמ
ה "ם בפ"לכאורה מדברי הרמב
במה דברים "ל "ח וז"מגזילה הי
אמורים במלך שמטבעו יוצא באותן
שהרי הסכימו עליו בני הארצות
אותה הארץ וסמכה דעתן שהוא אבל אם אין , אדוניהם והם לו עבדים
מטבעו יוצא הרי הוא כגזלן בעל זרוע
ת ליסטים מזוינים שאין וכמו חבור
דיניהם דין וכן מלך זה וכל עבדיו
ד "הרי דאין דדמ" גזלנין לכל דבר
אלא במלך המקובל על בני המדינה
ולא במי שמושל בכח הזרוע שאינו
וביסוד שיטתם נראה (, אלא כגזלן
ד מושתת על הסכמת "דגדר דדמ
' אך ר). ל"ם הנ"העם כשיטת הרשב
יש דין שרירא גאון נקט דגם בכובש
עיין תשובת גנזי קדם חלק (ד "דדמ
כיון שהוא קונה את ) 121' עמ' ה
ש וכנראה ששיטתו "י עי"הנכבש תח
ד אינו משום הסכמת "דהלכה זו דדמ
העם אלא משום קנין הכובש
.ן"א והר"וכשיטת הרשב
' י גיטין ט"ועיין בדברי רש' ה
ב שכתב דשטרות העולין "ע
בערכאות כשרים משום דמצווין על
הדינים חוץ מגיטי נשים דלאו בני
' ד שם י"כ בתורי"כריתות נינהו וכ
שם אמרו דהכשרם ' ובגמ, א"ע
ח "ובאבן האזל פ, מ הוא"משום דד
מ כתב דחדא מילתא היא וכל "מנזק
ד משום שנצטוו על "דין דדמ
.הדינים
ולכאורה הדברים פלא דאף
נ נצטוו על הדינים אין זה אלא "דב
קים ולנהוג שעליהם מוטל לתקן חו
אבל מה טעם יהיה , באורחות משפט
ז כתב שם "ד לגבי דידן והגרא"דדמ
, דלגבי דידן אין זה אלא מכח המנהג
וזה דוחק גדול גם בעצם דהלא
ד אף בדבר שאין בו "פשוט דדמ
ואף בחוק חדש שעדיין , מנהג כלל
וגם לא ברור מה כח , לא נהגו בו
בענין דינא דמלכותא דינא
ה
, המנהג בעניני ממונות וחיובים
אין זה , ושי ביסוד סברא זוומלבד הק
.ד"י והרי"מתישב כלל בדברי רש
ל דחיוב הדינים "ולכאורה י
ואף , נ לא פקע במתן תורה"דב
שקבלנו בסיני גם את תורת
אלה המשפטים אשר "המשפטים ד
מ גם החובה "מ" תשים לפניהם
הכללית של דינים לא פקע ונמצא
, שדינא דמלכותא תקפה גם לדידן
תר דלאחר שזכו אך באמת נראה יו
י לקבל תורה מסיני פקע מהם "בנ
מצות הדינים הכללית ואין לנו אלא
ג מצותיה שקבלנו "תורת משה ותרי
ב "מ' א בראשית סי"ועיין מנח(בסיני
מה שכתבתי בענין זה אם ' אות ט
ג מצוות הם הוספה על שבע "תרי
).נ או שבאו במקומן"מצוות דב
אמנם לדידי נראה טפי דאין
ד משום "י כלל לחדש דדמ"כונת רש
שנצטוו על הדינים אלא כל כונתו
לבאר דאף דבגט אין הכשר ערכאות
משום דלאו בני כריתות נינהו וכיון
כריתות לא מהני דינא בתורתשאינם
מ "מ, דמלכותא להכשיר את הפסול
ד להכשירם "בשטרי ממון מהני דדמ
כיון דהוי בתורת הדינים שנצטוו
ד "ברים דדמאך אין כונת הד, בהם
ק "ודו, הוי משום דנצטוו על הדינים
.בזה
ודרך מחודשת כתב בזה ' ו
וכן (ח "ר' ח סי"ת או"ס בשו"החת
דיסוד הלכה זו , )ד"מ' מ סי"בחו
האלף לך ) "'ש ג"שה(למדו מהכתוב
" שלמה ומאתים לנוטרים את פריו
) ב"ה ע"שבועות ל(ל "ודרשו חז
דמלך רשאי ליקח חלק אחד
לצורך מלכותו מחמשה לצרכו ו
, ושתי הלכות אלה(ד "ומכאן שדדמ
שבועות דברי ' והא דמס, ד"דדמ
ס דין אחד "שמואל הם ולדברי החת
אמנם לכאורה תמוה ). ש"הם עי
ל "ומנ, דפסוק זה מיירי במלך ישראל
ועוד , ד"דגם במלכי גויים דדמ
דמכאן לא נדע אלא במלך העושה
לצורך עצמו ומנלן דגם בתקנת
כ נראה דלא הביאו "ומשו, המדינה
מכאן אלא רמז בנוגע לשאלה כמה
מנכסי המלוכה זכאי המלך ליטול
.פ"וז, לצורך עצמו
והנה נחלקו הפוסקים בכל
ת "ד אם הוי מה"עיקר הלכה זו דדמ
דעת הבית שמואל , או מדרבנן
, ג דהוי מדרבנן"ח סק"כ' ז סי"אהע
עיין אבני , אך האחרונים דחו דבריו
' ד סי"ס יו"חתת "שו, מילואים שם
' א' א סי"ודבר אברהם ח, ד"שי
.והעיקר כדבריהם, ש"עי
ל נתבאר "אמנם לאחר כל הנ
דיש רק שתי דרכים יסודיות בדברי
ם "דעת הרמב. הראשונים בסוגיא זו
בענין דינא דמלכותא דינא
ו
ד דמשום הסכמת בני "ם ותה"הרשב
א "ודעת הרשב, המדינה נגעו בה
.ן דמשום דהארץ שלו"והר
, אך הנראה עיקר בסוגיא זו
באמת יש לתמוה על שתי הסברות ד
ם יש לתמוה "בשיטת הרשב. גם יחד
וכי מה בכך שבני המדינה מסכימים
וכי קנין יש , למלכות הסכמה כללית
ובמה יתחייב היחיד , בהסכמה זו
, בדין המלכות מכח הסכמת חבריו
או מכח הסכמת עצמו ולמה לא יוכל
וגם . לחזור בו בכל עת שירצה
דאף אם ן יש לתמוה"בשיטת הר
במה יחוייב היחיד שלא , הארץ שלו
ובפרט מי שנולד בארץ זו , מהסכמתו
ומעולם לא עשה מעשה מוכיח
.שהוא מקבל על עצמו חוקים אלה
ע מודי "ומשום כך נראה דכו
בין במלך , בתורה דין מלכותדיש
, ישראל כפי שלמדנו בפרשת המלך
ובין במלכי אומות העולם כפי
ורה שכתוב בכמה פרשיות בת
וביסוד דין מלכות מוכרח . ובנביא
שיש ביד המלך סמכות וחייבים
, כ מה זו מלכות"לקבל מרותו דאל
שלא ימלוך , וכי יש מלך בלא עם
כ דביסוד דין "וע, אלא על מקלו
ועוד דגם , מלכות השררה והסמכות
מצד הסברא בהכרח שיש מוראה
של מלכות דאלמלא מוראה איש את
ג משנה "פאבות (רעהו חיים בלעו
ל דינא "והוא שקראו חז, )'ב
ולא נחלקו . דמלכותא דינא
הראשונים אלא במהות הדין שרשו
וטעמו האם סמכות המלך משום
קבלת העם היא או שמא אין זה
משום הסכמת העם כלל אלא משום
.ל"ואכמ, שהארץ שלו
ג של "ר שכיונתי לדעה"ושו
ה מגזילה "ט בקרית ספר פ"המבי
תא דינא כדילפינן דינא דמלכו"ד "הי
מקראי דמשפט המלוכה כדנילף
". ואפילו מלך גוי, בהלכות מלכים
הרי לן דמקור הלכה זו מיסוד דין
המלכות בישראל ויסוד סמכות
המלכות נוהגת בין בישראל ובין
ת "ועוד ראיתי בשו. באומות העולם
בשם גאון לא נודע ) ב"תש(הגאונים
ה את "כאשר השליט הקב"
למו השליטן על ממון המלכויות בעו
וביסס זאת " ואפילו בישראל, א"בנ
.ש"עי) ז"ל' ט(על הכתוב בנחמיה
ב
נסתפקתי אם יש דין דינא
דמלכותא דינא גם בחוקים ותקנות
אך אינם , שלתועלת הציבור תוקנו
כגון חוקי התעבורה , בדיני ממונות
.ושאר עניני הבטיחות
בענין דינא דמלכותא דינא
ז
י מוסד חינוכי "ונשאלתי בזה ע
ברית שם יש חוק שמחייב בארצות ה
כל מוסד חינוכי להתקין מערכת
מחשש , אוטומטית של כיבוי אש
סכנת חיי הילדים כיון שרוב הבניינים
האם חוק זה מחייב , שם עשויים עץ
וכך יש . ד"כדין תורה מצד דדמ
להסתפק גם לגבי חוקי התעבורה
ודוגמא נוספת לשאלה . והתברואה
זו במדינות מסויימות שבשעת
פרצות מחלות מסויימות החוק הת
האם , מחייב קבוצות סיכון להתחסן
.חוק זה מחייב מכח הלכה זו
בהלכה זו ' והנה מקורות הגמ
אך זיל , עוסקים כולם בדיני ממונות
ולפי המבואר לעיל , בתר טעמא
נראה לכאורה דגם באלה אמרינן
ד דהלא מחובת המלך לתקן "דדמ
תקנות לרווחת הציבור לא רק בעניני
הממון אאל בכל דבר שהוא לצרכי
וכיון שנתברר דכל , הציבור החיוניים
יסוד הלכה זו מעצם דין המלכות
והשררה הוא נראה לכאורה דדין זה
מחייב גם לנהוג לפי חוקי המלכות
.ל"גם בעניינים הנ
מ "ת אגרות משה חו"ועיין בשו
שכתב דאסור ' ב סימן ל"ח
לתלמידים להעתיק במבחנים של
משום דינא דמלכותא הממשלה
מלבד איסור גניבת דעת ואיסור
גניבה אם יתקבל לעבודה על סמך
הרי דנקט דיש , תעודות שקריות
ד אף במה שאין בו "איסור מצד דדמ
.הפסד ממון
ג
ד"פרטי דין בדדמ
הנה הראשונים כתבו פרטים
רבים בהלכה זו ונבאר אותם ואת
.שרשם
ב שם "ה בב"כתב הרמ' א
שאפילו ", ט"שס' ר בסיוהביאו הטו
הוא מטיל על כל בני המדינה אם
דבר חדש הוא שמוסיף על קצבתו
שהורגלו ליתן בכל שנה ושנה שלא
ולא נתבאר " מדין לאו דינא הוא
וראיתי בדבר אברהם , טעמו ונימוקו
שם שביאר לפי דרכו דעיקר דין זה
כ רק "משום קנין כיבוש הוא ומשו
ת במלכים הקדומים כובשי הארצו
אמרינן שדיניהם דין ולא במלכים
אך . שאחריהם שלא כבשו דבר
ה "ד אין זה במשמע דברי הרמ"לענ
כלל ולא חילק בין כובש לשאינו
אלא יסוד שיטתו בדרכו של , כובש
ם דיסוד הלכה זו בהסכמת "הרשב
ולא מהני אלא בחקים , בני המדינה
המקובלים במשפחת העמים ורוב
בענין דינא דמלכותא דינא
ח
יהם בני המדינה דעתם מסכמת על
ולא בכל חק שעלה על דעתו של כל
אמנם הטור שם בשם . מלך ומושל
.ש"ה עי"ש חלק על דברי הרמ"הרא
ה מגזילה "ם בפ"כתב הרמב' ב
במה דברים אמורים במלך "ח "הי
שמטבעו יוצא באותן הארצות שהרי
הסכימו עליו בני אותה הארץ וסמכה
דעתן הוא אדוניהם והם לו עבדים
וצא הרי הוא אבל אם אין מטבעו י
כגזלן בעל זרוע וכמו חבורת ליסטים
מזוינים שאין דיניהם דין וכן מלך זה
ונראה " וכל עבדיו גזלנין לכל דבר
דאף דברים אלה מושתתים על
כ לא "ל ומשו"ם הנ"שיטת הרשב
מהני אלא במלך שבני העם מקבלים
.ק כי פשוט הוא"ודו, עליהם
' ט סעיף ח"שס' א בסי"הרמ' ג
ד אלא "דלא אמרינן דדמא "כתב די
, בעסקי קרקעות ולא בשאר דברים
וטעמו , ן"ומקור שיטה זו בדברי הר
ונימוקו דכיון דהארץ שלו רשאי
א "אך הרמ, המלך להרויח משלו
כתב דעיקר להלכה דבכל דבר
ולכאורה נראה , ד"אמרינן דדמ
דמחלוקת זו תלויה בשני הטעמים
דאם מצד הסכמת , ל ביסוד הדין"הנ
ם אין בין קרקע "שיטת הרשבהעם וכ
אבל אם יסוד הדין , למילי אוחרא
משום שהארץ שלו יש מקום לחלק
. בין עניני קרקעות לדברים אחרים
אך באמת פשוט דאף לסברת
ן אין הכרח לחלק בין "א והר"הרשב
דכיון , עניני הקרקעות לכל דבר
רשאי המלך להכתיב , שהארץ שלו
ליושביה חקים ומשפטים כרצונו
כ נראה יותר דלא נחלקו "ומשו, ל"כנ
ל ביושר דעתם "אלא מה קבעו חז
דאף אם יסוד הלכה זו , וסברתם
פשוט שנמסר לחכמים , ת"מה
ק כי "ודו, לקבוע פרטיה ודקדוקיה
.קצרתי
א שם "אמנם אף שכתב הרמ' ד
, ד"דבכל דבר אמרינן דדמ' בסעיף ח
ב א שם הגביל הלכה זו וכת"בסעיף י
דאין היא נוהגת אלא בדבר שיש בו
" הנאה למלך או תיקון המדינה"
.ונחלקו האחרונים בכונתו
א כתב דכל "ק כ"ע בס"הסמ
א לחלק בין דין המלכות "כונת הרמ
למשפט הערכאות דאף דחוקי המלך
לא כן , יש בהם תוקף לפי דין התורה
אך פירוש זה , במשפטי הערכאות
, א כלל"אינו מתיישב בלשון הרמ
ורוב האחרונים נקטו בפשטות לשון
א דבמשפט המלוכה גופא לא "הרמ
ד אלא במה שנוגע "אמרו דדמ
להנאת המלך או לתיקון המדינה ולא
בחוקים שבין אדם לחבירו ובין איש
כ כתבו "ומשו' לאשתו וכדו
האחרונים דבירושת הבת לא אמרינן
ד דתקנה זו חודרת לתחום "דדמ
בענין דינא דמלכותא דינא
ט
ך ולא הפרט ואין בה לא הנאה למל
תקנת המדינה אלא משפט הירושה
ז פירש גם "שבין אח לאחותו וכעי
.ש"ב עי"ס' ב סי"מ ח"מ חו"באג
א "אלא שצריך עיון בדברי הרמ
דלכאורה דבריו סותרים זה את זה
ח כתב "ד סעיף י"דהלא בסימן קנ
ד לגבי חזקת חלונות "א דדמ"הרמ
אף שלכאורה אין בזה תקנת המדינה
, וחובותיהם אלא זכויות השכנים
ל דכיון דעניני שכנים "ולכאורה צ
משתנים ומתחלפים לפי המקום
והזמן יש צורך לתקן תקנות ולחוקק
חוקים חדשים לבקרים למנוע ריב
.ומדון ויש בזה תיקון בני המדינה
ז "כתב דבזה' ו סעיף ז"שנ' ובסי
חייבים להשיב אבידה אף לאחר
ת קונים "יאוש ושינוי רשות אף דמה
ואפשר דגם ענין זה יש , ר"וש ביאוש
שלא יהא אדם , בו תיקון המדינה
חושק בשל אחרים ומוכר אבידות
שמצא כדי להשמט ממצות
ב "ועיין עוד בסימן רנ. ההשבה
דצריך להשיב אבידה אף מזוטו של
.ש"מ עי"ים משום ד
' א בסי"ע בדברי הרמ"ועוד צ
ח דאין "ט ס"שס' ד ובסי"ג סי"ע
חר שנה דכך לזכות במשכון אלא לא
ל דאף בזה יש "וצ, דינא דמלכותא
, תיקון המדינה וסידור ענף ההלואות
ח "ס' וכיוצא בזה נראה בהא דסי
ד "ק' בשטרות העולין בערכאות ובסי
דבענינים אלו " ערכי"לגבי נאמנות ה
יש מיסוד וסידור ענפי המסחר ויש
וצריך בזה עיון , בהם תקנת המדינה
.והתבוננות בכל פרט לגופו
ה "קס' ד סי"ך יו"עיין בש' ה
ן "שהביא את תשובת הרמב' ק ה"ס
ו דבעניני "ובעל התרומות שער מ
ד ואין לך "ע דדמ"המטבעות לכו
דבר שנוגעת למלכות כמו עניני
.ש"המטבע עי
ב שם דלא "כתב רבינו יונה בב' ו
אמרו דינא דמלכותא דינא להקנות
וכבר , ממון אלא צריך מעשה קנין
סוד דבריו דלא עדיף כתבתי לעיל בי
כח המלכות מכח הבעלים וכשם
שאין האדם יכול להקנות ממון בהבל
פה אלא צריך מעשה קנין מצד
מ צריך הזוכה "הקונה כך גם בדד
וכבר נתבארו הדברים , מעשה קנין
.ל"לעיל ואכמ
ן כתבו לפי "א והר"הרשב' ז
מ דינא "דרכם דבארץ ישראל אין דד
אלא משום שאין הארץ קנין המלך
מוחזקת לנו ולאבותינו וכל אחד
אך , מישראל יש לו חלק ונחלה בה
ט אלא "שס' אין זה דעת הטור בסי
ה דעת "וכ, ד"י אמרינן דדמ"גם בא
ם בהלכות גזילה שם דבין "הרמב
בענין דינא דמלכותא דינא
י
במלכי ישראל ובין במלכי האומות
, וכן דעת רוב הפוסקים, אמרו כן
ונראה דסברו דיסוד הלכה זו משום
ולא משום כח הסכמת בני העם
.ל"השררה וקנין של המלכות כנ
ק "ג ס"ע' ך בסי"כתב הש' ח
ד כשדין "ט דלא אמרינן דדמ"ל
ודחה , המלכות הוא נגד דין תורה
א דאין "מתוך כך את דברי הרמ
לזכות במשכון אלא לאחר שנה
, ש"עי, ך האריך מאוד ביסוד זה"והש
ז "ט' מ ליקוטים סי"א בחו"והחזו
בכל מקום תמה עליו ד' אות א
ד הוי נגד דין תורה "שאמרו דדמ
כ מה חידוש דאזלינן בתר "דאל
ועוד דהרי כל הלכה , מ דמלכותא"דד
זו הוי בעצם דין מדין התורה ובאמת
פ דאין "דז(, ך"ע בזה שיטת הש"צ
כונתו רק במה שמפורש בתורה
דהלא כתב כן לגבי דיני גביית חוב
ש "ומשכון ולגבי ירושת הבעל ועי
ע "כ באמת צ"וא, דבריובאריכות
ך רבן של "בהבנת דברי אדונינו הש
ולגבי עצם הלכה זו . (כל ישראל
הארכתי בתשובה עיין לעיל סימן
).'א
הנה החזון איש הביא שם ' ט
את שיטת רבינו יונה דלא אמרו דינא
דמלכותא דינא אלא בין ישראל לגוי
אבל בין ישראל לחבירו מעיקרא אין
ותא דהלא כלל תוקף לדינא דמלכ
וכתב דאין , כבר ניתנה תורה מסיני
.חולק על דברי רבינו יונה בזה
ויש לתמוה על דבריו דהלא
א כבר הביא את דברי רבינו "הרמ
ג "ט סקי"שס' יונה בדרכי משה בסי
וכתב דהמרדכי חולק על דבריו ופסק
, י"כשיטת המרדכי ולא כשיטת רב
.ג"וצע
והנה על אף שהסכימו ' י
חוקי המלכות הוי דין האחרונים דרק
יש לעיין , ולא משפטי הערכאות
דהנה בכל מדינות המערב , בזה
המתוקנות בעלות ממשל דמוקרטי
הממשלה , יש שלשה זרועות ממשל
בית , שהיא הזרוע המבצעת
המחוקקים שבו נבחרי העם והוא
מערכת בתי , הזרוע המחוקקת
.המשפט והיא הזרוע השופטת
ל "ומקובל במדינות הנ
וקים המתקבלים בבית שהח
המחוקקים לעתים מנוסחים ניסוח
ופסקי הדין של , כללי מאוד
הערכאות הגבוהות מתקבלים כגופו
של החוק עד שכל בתי המשפט
, הזוטרים יותר מסתמכים עליהם
ולפעמים יש סמכות אף לזרוע
המבצעת לתקן תקנות להשלים את
.כוונת המחוקק ורצונו
בענין דינא דמלכותא דינא
יא
ז דגם "ולכאורה מסתבר לפי
ע "וצ, ד"אלה נוהגת הלכה זו דדמב
.בזה
ן לא אמרינן "א הנה לדעת הר"י
ד בארץ ישראל דכל עיקר "דדמ
הלכה זו משום שהארץ של המלך
ז בזמנינו דלא "ויש לעיין לפי, ל"כנ
דאין הארצות , ד"שייך כלל הא דדמ
אלא קנין , בזמנינו קנין המלך כלל
ל "ואת, העם כולו שבוחר את נציגיו
ות והממשלה מייצגת דכיון דהמלכ
ה "כ ה"ד א"את העם אמרינן בו דדמ
אף שהיא מחולקת , בארץ ישראל
לכל ישראל הלא הממשלה נבחרה
ולא נתחוורו , ג בכל זה"וצע, על ידם
.לי הדברים
זאת חקת התורה
יב
זאת חקת התורה
א
ואף שלמה , חוקה היא, ל דטעמה של פרה לא נתגלתה"הנה אמרו חז
אמרתי אחכמה , אמר, ידע טעמה של פרהביקש שלמה ל"בחכמתו אמרו עליו
משה הדרשן הולך רכיל ' הלא ר, והקשו רבים וטובים, "והיא רחוקה הימני
תבא ... י בשמו משל לתינוק שטינף פלטין של מלך"וכמו שהביא רש, ומגלה סוד
".האם ותקנח צואת בנה
ונראה בזה דלא רק שאין דבריהם סותרים זה את זה אלא אדרבה היא
א כבר ביארנו דחטא העגל לא "דהנה במק, ז"דבריהם משלימים זא, הנותנת
לא יצאו הם לתור אחרי , ולא עבודה זרה במובן המקובל, היה כפירה בעיקר
אלא טעו בחשבם שבידם לעשות עגל מעין הכרובים שבמקדש , אלהים אחרים
אחרי שבטעות חשבו שמשה רבם מת ולא ישוב , ה ינהיגם על ידו"שהקב
בטוחים היו , "מי יתן לנו תמורתו"דל הערצתם למשה רבינו אמרו ולגו, אליהם
ועשו את העגל בשמות הקודש , שאין מנהיג בשר ודם שיכול לעמוד במקומו
ונראה שכונתם . וכן כתב גם בבית הלוי על התורה, ש במדרש"ובספר יצירה כמ
שכאשר עשו ) א"ט ע"ב צ"ב(י העגל וכשם שמצינו "ה ינהיגם ע"היתה שהקב
ונו של מקום היו פני הכרובים זה אל זה וכשלא עשו רצונו של מקום היו רצ
.ש"עי, פניהם אל הבית
דלא ניתנה להם רשות להתחכם , ומחשבה זו פיגול היא ופוסלת בעבודה
והיה להם להאמין בתום לב למה , ולהוסיף משלהם על מה שציוה רחמנא
.םיום יוריד להם תורה מן השמי' שאמר להם משה שלאחר מ
היא היא , ופרה אדומה שחוקה היא וכל ענינה עבודה תמה ותמימה
תבא "ולכך כונת רבינו משה הדרשן , שמכפרת בסגולת מהותה על חטא העגל
".האם ותקנח צואת בנה
זאת חקת התורה
יג
ב
ת הפרהות הפסח וחקוחק
תהלים " (חקות הפסח וחקות הפרה, יהי לבי תמים בחקיך" ).ומדרש שם' ט ה"קי
שדוד ביקש דקוא , והפרה, הפסח, שבין חוקות אלהיש להבין הצד השוה
.ובמה הם דומים זה לזה, עליהם על תמימות הלב
כמה רחוקים , ונראה שלא משום הדמיון שבהם אלא דוקא משום השוני
בחוקות הפסח מצווים , חקות הפסח מחוקות הפרה וכמה שונים הם זה מזה
מתמם עם תמימים אפילו התם ה, לשאול ולדרוש עד אין חקר, אנו לשאול
ופותחים לו , מי שאינו יודע לשאול גם ממנו אין אנו מרפים, "מה זאת"שואל
אף שלמה המלך החכם מכל , אך בחקות הפרה... על אף שאין הוא יודע לשאול
אמר , ל ביקש שלמה לידע טעמה של פרה"אדם אסור לו לשאול ועליו אמרו חז
יעיז לפצות פה אומרים לו וכאשר אך , "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני"
".חקים חקקתי גזירות גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריהן"
, יש ואסור לשאול כבחקות הפרה ויש שחייבים לשאול כחקות הפסח
יהי לבי "ועל זה ביקש דוד , וביישוב סתירה זו שלימותו של אדם מישראל
".תמים בחקיך
דבר , תי בחקות הפרהמתי אנו אמורים לנהוג בחקות הפסח ומ, ומה הכלל
ה "י כאשר אמר הקב"דהנה כתב רש, זה למדנו מאברהם אבינו בפרשת העקידה
ל אברהם אפרש לפניך "א) "ב"ב י"בראשית כ(לאברהם אל תשלח ידך אל הנער
אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע וחזרת ואמרת לי קח נא את , שיחתי
ולכאורה , "תשלח ידך אל הנערועכשיו אתה אומר לי אל , בנך והעלהו לעולה
ולמה לא שאל מיד , למה המתין אברהם עד שיהיו לו שתי שאלות, תמוה
כי ביצחק "והלא אתמול אמרת לי , "העלהו שם לעולה"ה אמר לו "כשהקב
?"יקרא לך זרע
אך , הזמן לעשות ולא לשאול, מכאן למדנו דכל זמן שהיה מצווה ועומד
זה הזמן לחקות , ב איננו מצווה לעשותשו" אל תשלח ידך"לאחר שנאמר לו
זאת חקת התורה
יד
.הזמן לשאול ולהבין, הפסח
בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ) "א"ח ע"שבת פ(ל "הנה אמרו חז
רבוא מלאכי השרת והלבישו להם שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד ' ירדו ס
לא בשעה , "שהקדימו"הלא הכתרים ניתנו בשעה , ותמוה" כנגד נשמע
.הקדמה היתה רק אחת ולמה קיבלו שני כתריםוהרי " אמרו"ש
נעשה שלפני נשמע , תרתי אית ביה, ונראה דכאשר מקדימים נעשה לנשמע
היא חקות , ונשמע שלאחר נעשה, עשיה ללא שאלה והבנה, חקות הפרה -
אחד על חקות , ולכן קיבלו שני כתרים, הרצון ללמוד לשמוע ולהבין, הפסח
.נעשה שלפני נשמע, על חקות הפרה ואחד, נשמע שלאחר נעשה, הפסח
ג
גזירות גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריהן
א פרה אלו ישראל שנאמר כפרה סוררה סרר ישראל "ד"אדומה אלו ישראל שנאמר אדמו עצם מפנינים תמימה אלו ישראל שנאמר יונתי תמתי אשר אין בה מום אלו ישראל שנאמר כלך יפה
עלה עליה עול זה דורו של ירמיה שלא רעייתי ומום אין בך אשר לא ה ונתתם אותה אל אלעזר הכהן זה ירמיה "קבלו עליהם עולו של הקב
שנאמר מן הכהנים אשר בענתות והוציא אותה אל מחוץ למחנה עמה הגלי לבבל ושחט אותה לפניו ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו ואת עיני
ואת בית ' ה צדקיהו עור ושרף את הפרה לעיניו וישרוף את ביתהמלך ואת עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרוף ואת כל בתי ירושלים ואת כל הבית הגדול שרף באש ולמה הוא קורא אותו הבית הגדול אלא זה בית מדרשו של רבן יוחנן בן זכאי ששם היו מתנין
ה ולקח זה נבוכדנצר עץ ארז ואזוב ושני תולעת זה "גדולתו של הקבועזריה והשליך אל תוך שריפת הפרה קטל המון חנניה מישאל
ה דכתיב ביה ונשא נס לגויים ואסף "שביבא די נורא ואסף זה הקבאיש מלחמה טהור זה ' ה דכתיב ביה ה"נדחי ישראל איש זה הקב
ה דכתיב טהור עינים מראות ברע את אפר הפרה אלו "הקבשלים גלויותיהם של ישראל והניח מחוץ למחנה במקום טהור זה ירו
זאת חקת התורה
טו
שהיא טהורה והיתה לעדת בני ישראל למשמרת לפי שבעולם הזה ה עתיד "ישראל מיטמאין ומיטהרין על ידי כהן אבל לעתיד לבא הקבילקוט " ('לטהרן ומה טעם וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו
).שמעוני חקת
חקים חקקתי גזירות "דלא רק בטעמי המצוות נאמר , למדנו מדברי המדרש
ש ובגורל כלל "אלא אף בהנהגתו ית, "י ואין לך רשות להרהר אחריהןגזרת
גולה , ומיוסרים הם יותר מכל האומות, ישראל החביבין שנקראו בנים למקום
גזירות , אף בשאלה גדולה זו נאמר, גולה וסורה ודמעתה על לחיה, אחר גולה
".גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריה
אלקיך ' לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו הוידעת עם "אך זאת נדע לבטחה
.אמנם מתיסרים אנו אך יסורים של אהבה הם, "מיסרך
ואף זאת נדע ונאמין שיסורים אלה ממרקים עון ומכפרים פשע ועל ידם
!כל דעביד רחמנא לטב עביד... נזכה לאור באור הנצח ונזכה לחיי עולם הבא
עם ישראל לאורך הגלות ואף חיזוק גדול באמונה נלמד מגורלו הקשה של
והדברים היו שגורים תמיד על (ל -הוא מה שכתב הגאון יעבץ בסולם בית א
חי ראשי כאשר אני ") "דברי יציב"ר מצאנז בעל "ר מרן האדמו"לשונו של מו
מתבונן בקיום עמנו בגלות שה אחת בין שבעים זאבים גדול הנס הזה בעיני
".ועל הים ובארץ ישראל יותר מכל הנסים שנעשו לאבותינו במצרים
, ואכן קיום כלל ישראל לדורות עולם אין לו אח ורע בתולדות ימי עולם
עבר זמנם ובטל סברם ולא נשאר מהם שריד , ממלכות אדירות קמו ונפלו
מפוזר ומפורד , ללא צבא וללא ריבונות, ועם ישראל ללא ארץ וללא דגל, ופליט
.ולמיםבין כל העמים חי וקיים לעולם ולעולמי ע
, אין זה אלא סגולת הנצח של כלל ישראל כמובטח בתורה ובנביאים
וכבר אמר אבי " ואומר לך בדמיך חיי, ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך"
מה "א "ז ע"בברכות י' וכתבו התוס" ואנכי עפר ואפר"האומה אברהם אבינו
מו שהוא עפר אינו מקבל כליה לעולם כן יהי רצון שזרעי לא יכלה לעולם כ
.הן הם שעמדו לנו באורך הגלות, "אומר והיה זרעך כעפר הארץ
זאת חקת התורה
טז
ואני שמעתי מה עפר הכל דורסים עליה "ל שם כתב בדרך אחר "והמהרש
ר שנזכה בקרוב "ויה" כ היא דורסת על כל הדורסים אף אני כן לכל מצערי"ואח
.א"ל בביאת גואל צדק בב"לקיום דברי אדוננו המהרש
¾ò −îñ−¼ñ³ô íþí" ì í¾ôíîô öë" þðîð ¹½î− ï"ñ
ëñò"× ¼"ô¾³ öî−½ ï"ï ³þô ô íñìô í×ñþí ³ë" þðò−š½−ï −×ðþô ï"ñ
ëñò"è ¼ ’½¾³ þ−−ê"î ³.ò.®.ë.í.
¼ ì®òîí"ïî¼ îòð−ð− îòë − þí" þ þèí ðîð−í"î
èòê ½îñ’½ñ