1 ןכוסמ תונכוסמ גשומה םאה · 2008. 3. 5. · the taming of chance) יוכיסה...

.88 – 65 :75' מס,2007נובמבר , ח"כסלו תשס, טחון סוציאלייב

1?מסוכן" מסוכנות"האם המושג

2מימי אייזנשטדטמאת

מה הולכת ומתגברת של שילוב גבמהלך שני העשורים האחרונים אנו עדים למ

במהלך . בתחומים שוניםהערכת מסוכנות ובסיכון, מסוכנות, סיכוןמונחים כמו במשקלם הסגולי בתוך , ההשנים חלו שינויים במשמעותם של מושגים אל

השינויים באו לידי ביטוי במיוחד . יושמושבה החברתית ובדרך המדיניות והושפעו גם מהמעבר , המודרנית המאוחרתה המודרנית ובתקופהבתקופ

. ליברליזם-פוליטי של הניאוה-ממודל של מדינת הרווחה למודל הכלכלימקומו בצורת , תמורות בשיח, המאמר מתחקה אחר התפתחות שיח המסוכנות

המאמר בוחן . ת שונות והשפעתו על מדיניות חברתיתות בתקופוילשמהמ, דרך היישום שלועל סוגיות העומדות במרכז הביקורת על מושג המסוכנות ו

ומצביע על מגמות עכשוויות המציעות נקודות מבט אלטרנטיביות לדרך . היישום של המושג

מבוא

,סיכון נחיםשימוש הולך וגדל במובמהלך שני העשורים האחרונים אנו עדים ל

, רפואה: בתחומים שוניםהנוהגת במדיניות הערכת מסוכנותו ,בסיכון ,מסוכנותעבודה סוציאלית , מדיניות ציבורית, קרימינולוגיה, מדעי הסביבה, משפטים, חינוך

, טשטוש ואולי בגללו ניכרים חרף השימוש השכיח במונחים אלהאך . ואחרים .בלבול וחוסר הבחנה ביניהם

נתפסת כמצב הקשור למאפיינים האישיים של ) dangerousness( מסוכנות םהמקיפה מגוון של גורמי, מתייחס לסיטואציה כוללת) risk( סיכוןלו י וא,הפרט

. אלא גם לגורמים חיצוניים, הקשורים לא רק ליחיד שמסגרות התחומים השונים מעצבות את היחס למושגים אלה בצורות אףונותנות , מפרשות אותם בדרכים אחרות, עויות נפרדותמעניקות להם משמ, שונות

ניתן להצביע על , יומיתמלהם ביטוי שונה בהיבט התיאורטי ובפרקטיקה היו. שיח של מסוכנותהיוצרות ביחד , נקודות משיקות ומשותפות לתחומים השונים

מדדים אובייקטיביים ומדעיים לניבוי ולהערכה הן לפתחשיח זה כולל ניסיונות ניסיונות אלה נוצרו שאלונים וכלי במסגרת . מסוכנות והן של גורמי סיכוןשל

לעורך כתב העת ולשלושת הקוראים האנונימיים , אברי-לנתלי אוחנה, המחברת רוצה להודות למיכל סופר1

.על ההערות המועילות לגרסאות קודמות של מאמר זההפקולטה , ש פאול ברוואלד והמכון לקרימינולוגיה"בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע 2

.וניברסיטה העברית בירושליםהא, למשפטים

66 מימי אייזנשטדט

בשנים . מצבי סיכון ואוכלוסיות בסיכון, אבחון נבדלים להערכת מסוכנות, כך. עוצמתו והסתברותו, האחרונות נעשים ניסיונות אף למדוד את מידת הסיכון

סיכון בהסתברות לדאי סיכון ו, נוצרה הפרדה בין סיכון גבוה לסיכון נמוך, למשל . נמוכה

לשיח ולפרקטיקה של ,בשנים האחרונות, המושג סיכוןתבמקביל לחדיר ,בדומה למגמה הנפוצה בעולם המערבי, בישראלהחלו להיווצר, אנשי מקצוע

לע הערכות סיכון של עבריינים נעשות בתחום המשפט.נים לשם מדידתובְכלים מוּסנגורים ומשתתפים אחרים , שופטים. פרטיים אנשי מקצוע וגופיםבידירוב פי

למאסר , בדיונים הקשורים למעצרהבהליכים משפטיים משתמשים בהערכות אלבמסגרת השיקולים של ועדת השחרורים ובמסגרת הדיונים של , ולטיעונים לעונש

ככלל ). 2004, /1/7, 3.37: ס"הוראות התע: הראו לדוגמ(ועדות פסיכיאטריות ערכות מתייחסות לרמת מסוכנותו של הפרט כלפי קורבן ההשניתן לומר

חוק הגנה על הציבור מפני לאחרונה נחקק , למשל,כך. פוטנציאלי וכלפי הסביבה לעברייני מין טרם שחרורם הערכת מסוכנוּת מינית לבצע המורה 2006עברייני מין

על שיחזרוכדי לקבוע את רמת הסיכון , ממאסר בפועל או לאחר מתן גזר הדיןאתר משטרת ישראל מפורסמים קווים מנחים לזיהוי עצמי של מצבי ב. עברותיהם

).http://www.police.gov.il/sherut_umeyda/alimoot_bamishpacha/xx05_kavim_alim.as (סיכוןמשרד הרווחה משתמש גם הוא בכלי להערכת מסוכנות ,המשפטבדומה לתחום

).51' עמ' ספח דנ, 3.28ס "הוראות התע(בין בני זוג לנבא אותה ולהגן על היחיד והחברה , הניסיונות להעריך את רמת הסיכון

שלושה שינויים חלובמהלך השנים. להם שורשים היסטורייםיש ו,אינם חדשים) 1(: השפעתו על מדיניות חברתיתבמקומו וב, משמעות המונח סיכוןבמרכזיים

סולידריות איתם , ות מצבי סיכוןהתהו לע תמעבר מתפיסה של אחריות קולקטיביהיחיד כאחראי למניעת מצבי לתפיסה הרואה את והתמודדות עם תוצאותיהם

הסטת תשומת הלב של מעריכי ) Webb, 2006( ;)2ראו(סיכון המזיקים לו ולחברה יםקטגוריות מצרפיות של קבוצות יחידים המוגדרלהסיכון מהיחיד ומפעולותיו ,Silver & Miller ראו ( בין אם בעבר או בעתיד, כוןכמסוכנים או כנמצאים בסי

כזו שנשענה על תחושות , התחלפות המדיניות שעיקרה טיפול ושיקום) 3(; )2002, אופטימיות של יכולת מדעית ומקצועית לשנות אנשים ולפקח על מצבים מסוכנים

ראו (במטרות מוגבלות יותר של ניהול מסוכנות ופיקוח על מצבים מסוכנים (Culpitt, 1999 .

, תמקד בשינויים במשמעות החברתית ובמאפיינים של המושג סיכוןימאמר ה למושג זה פוליטיים ופרקטיים הקשורים, תוך התייחסות להיבטים חברתיים

מקומו בצורת ב, המאמר ידון תחילה בהתפתחות המושג.ולסוגיות הנלוות אליו ההן בתקופ, חברתיתהשפעתו על מדיניות בות בתקופות שונות וילשמהמ

סוגיות המאמר יבחןלאחר מכן . המודרנית המאוחרתההמודרנית והן בתקופ

67 ?מסוכן" מסוכנות"האם המושג

צביע על מגמות עכשוויות יהעומדות במרכז הביקורת על מושג הסיכון ולבסוף .המציעות נקודות מבט אלטרנטיביות לשימוש בהערכת מסוכנות

"ןסיכו" המודרנית והמשמעות החברתית של המושג התקופה

כבר הופיעהוא ש טוענים סיכוןמושג החוקרים שהתחקו אחר שורשיו של ). Covello and Mumpower, 1985(רומא ב של הפילוסופים ביוון ויהםבתורות

במיוחד בהקשר של , אחרים רואים אותו כנעוץ בהתפתחויות מאוחרות יותר בהירות יא על סיכויים במצבים של יםהטלת קובייה והימורים המושתתמשחקי

)(Douglas, 1992 . חברות שחיו ניסובתקופות קדומותשסילבר ומילר טוענים , הגוררים עמם נזקים קשים,בפחד מתמיד מפני שינויים קיצוניים במזג האוויר

). :138Silver & Miller 2002(לפתח שיטות לחזות שינויים מטרואולוגיים עם התפתחות המסעות , שרהע-שש העתיד גברו במאה הות את לצפהניסיונות אל

והמונח סיכון הפך למרכזי בחישובי הסיכויים של הנוסעים לחזור , מסביב לעולם החל להתפתח תחום עשרה- שמונהבמאה ה). Giddens, 1990(לנמל המוצא

הביטוח הימי שהיה מבוסס על חישובי ההסתברות של אוניות לעגון בבטחה בתקופת מלחמות . ישובים אלהמחירי הביטוח נקבעו בהתאם לחש כ,בנמלים

לאמוד את הסיכויים של חיילים לחזור משדה כדינפוליון השתמשו במושג הסיכון ). Kemshall, 2002: 3-4(הקרב

חישובי הסיכויים וההסתברויות מבוססים לעיל היובכל התקופות שנסקרו רוב י פלעהשימוש במושג נעשה . ניסיון קודם וכוחות השוק, בעיקר על ידע אישי

: תוך כדי הצגת שתי אפשרויות נוגדות ברורות, לא שיפוטיכלומר, יטרליי נאופןב- תשעלקראת סוף המאה ה, מאוחר יותר. תוצאות טובות או רעות, רווח או הפסד

החלו החישובים , עם התפתחות המדעים ובמיוחד מדע המתמטיקה, עשרה, קו שכיחויותלהתבסס על מודלים סטטיסטיים ובמיוחד על נוסחאות שבד

בנו את המושג הִהחישובים מדעיים אל). ,1986Douglas(הסתברויות וממוצעים . סיכון כהתרחשות שניתן לכמת ולשער מראש באמצעות מדדים של הסתברות

מושג אודותחשיבה תמורה ב לםהשימוש במתמטיקה ובחישובים מדעיים תר, או לאמסוכניםכהמפרשת מצבים מסוימים , מתפיסה דיכוטומית; הסיכון

עשרה -תשעבמהלך המאות ה. רציונליים יותר לאמוד את גובה הסיכוןניסיונותלסיכויים והקיפו כמעט את כל תחומי החיים האישיים החישובי התפשטו והעשרים

ווה נדבך של התפתחות המודרניות יטכנולוגי הה-הבסיס האקטוארי. והציבורייםכלים שיאפשרו לזהות ולנבא כדעיות ההתפתחויות המאת אשר תפסה את הידע ו

החלהבמהלך המאה העשרים). Giddens, 1991(את העתיד ואת מידת הסכנה היכולת לחשב ולנבא את הסיכון להשתלב בתוך מדיניות שניסתה למנוע את


שהקינגמדיניות, למזער את נזקיו, לחילופין,התרחשות המצב המסוכן או Hacking, 1990) ( כויאילוף הסימכנה) The taming of chance.(

המושג סיכון בתוך מדיניות חברתית רחבה נטמע , עם הקמת מדינת הרווחהבאמצעות , למזערשמטרתה היתה, בעיקר זו הקשורה לביטחון סוציאלי, יותר

את הנזק והפגיעה ממצבים מסוכנים לפרט ולרווחתו , טכניקות של חלוקה חברתית)Garland, 2003: 61-62 .(יות חברתיות שהתפתחו בשנים אלה כוונו לתיקון תוכנ

מסיבות להשתלב בשוק העבודה שלא יכלואנשים אצל נזקים כלכליים היתה האחת מהנחות היסוד של תוכניות אל. זקנהו מחלות אובייקטיביות כמו

מצבים מפגעי טבע ומ, מחלותמ סבולעלול ל, חרוץ ומוכשר ככל שיהיה, כל אדםשעל פי מצבי הסיכון. את רווחתו הכלכליתוכולתו להשתכר שיסכנו את י, אחרים

ולכן , ופגעו בקבוצה גדולה של האוכלוסייהם על עצמו חזרהוגי תוכניות אלהחרף , במלים אחרות. ם ולהתכונן לקראתםניתן לנבא את בואשרווחה ההנחה

אפשר לנבא , היחשפות לסיכוניםהנגרם עקב העובדה שלא ניתן למנוע את הנזק את חברי החברה ולהכינם לתקופות ולמצבים בעלי " לחסן", מהות הסיכוניםאת

התפיסה שעמדה בבסיסן של התוכניות שחשוב להדגיש . פוטנציאל לגרימת נזקבראש , ע מצבים מסוכנים של פרטים מוטלתוהחובה למנשהחברתיות היתה

מו כ, שמצבים מסוכנים מכיוון שנטען ,יחד עם זאת. על החברה, ובראשונההרי , אינם תלויים באדם עצמו אלא בגורמים חיצוניים, שינויים כלכליים ואסונות

העזרה היחיד איננו אחראי להתרחשות האירוע ולכן יש להטיל על החברה את בהתאם ). Edwards and Glover, 2001:3( ולא על הפרט הנפגע ,וההגנה על היחיד

;פן רציונלי וכמקור לביטחוןפועלת באוישות ההמדינה כאת תפסו האזרחיםלכך" חיסונים"בכדי לזכות בביטוחים ו. חשו מבוטחים כנגד סיכונים שוניםהםלשמור על החוק ולהתנהג בהתאם , היה על האזרחים לעבוד, פקה המדינהישס

הסיכון בחברה כך הפך. לאמות המידה ולערכים של הקבוצות ההגמוניות בחברההוא לבני המעמד הבינוני : עשי וסימבוליהמודרנית למוצר בעל ערך חברתי מ

בין תגמול זיקה שיצר קישורו לעולם העבודה ובעצם ה דרךהעניק ביטחוןשלא תמיד רצו להשתתף בשוק העבודה מסיבות , בני המעמד הנמוךל. אחריותל

מסורה ויציבה המקנה ביטוחים , צורך בעבודה קשההוא הנחיל את ה ,שונות ). O'Malley, 2004a:323(למקרה של נזק עתידי

public(מושג הסיכון בא לידי ביטוי גם בתפיסת הביטחון כמצרך ציבורי

good( ,ביטחון המפוזר על פני מוסדות חברתיים , מוסדות המדינה אמורים לספקשעל נועדה לשמורהמשטרה ו ,להגן על גבולות המדינהנועד הצבא :שונים

מערכת הבריאות . ולות הטריטוריהביטחון הרכוש בתוך גבעל הביטחון האישי ו מפני נועדה להגןמערכת החינוך , להגן מפני מחלות ומגפותנועדההציבורית

להגן מפני עוני ומצוקה נועדו ומערכות של רווחה וביטוח לאומי ,בערות)Hudson, 2003:33 .( הענקת תפקיד מרכזי בשמירת הביטחון למערכות הציבוריות


פני סיכונים מבור כולו אחראי להגן על חברי החברה נעוצה בתפיסה שהציהייתה .ומצבים מסוכניםכחלק החברה ראתה את הטיפול באנשים ובמצבים מסוכנים , זאת ועוד

היחיד נרמולכזו הדוגלת בשינוי ו, מסגרת רחבה של רווחה וטיפול תרפויטימ קט הרחב של הפוזיטיביזם שדגליתפיסה זו היתה חלק מהפרוי. הנתפס כמסוכן

). Garland, 2001(לחולי נפש ולמי שהוגדר כמסוכן , בגישה שיקומית לעבריינים, בשנים אלה נמתחה ביקורת על יכולתם של אנשי המקצועשלציין ראוי ,עם זאת

ראו (לנבא מסוכנות באמצעות הכלים הקליניים שפיתחו , במיוחד פסיכיאטרים, היתה חשופה לביקורת גם המדיניות.אך לא רק עליהם). 1984, דיון אצל סבה

מדדי . כלפי פרטים שהוגדרו כסוטים מהנורמות החברתיותאדנותהבעיקר על תרמו לתפיסתו כשזכויותיו בפגעו באוטונומיה של הפרט ו נקבעושמסוכנות ה

.Cohen, 1985)ראו (ה אחריות על מעשיהנעדרתכאישיות לא אוטונומית

ג הסיכוןתקופת המודרניות המאוחרת והתמורות במוש

,Beck( חוקרים כבק אצל יםשני העשורים האחרונים של המאה העשרים מתואר

חברה בה התפתחה ש כתקופה ; Giddens, 1994 )1990(וגידנס ) 2002 ;1992 יחידים וקבוצות לחיות החלו, לטענתם, במהלך תקופה זו). risk society (בסיכון

מחלות , זיהום סביבתי, טרורכגון התקפות, בפחד מתמיד מפני מצבים מסוכנים מלבד זאת החלו. ומגפות וכן אלימות גואה ובלתי נשלטתאיידסדבקות כמו ימ

, בשוק העבודה והאפשרות שלהם להשתכרבנוגע לעתידםאנשים רבים לחשוש ליהנות מפנסיה לאחר כמו גם , לרכוש בתים ונכסים אחריםבנוגע ליכולתם ). Taylor Gooby, 2000:1 ( להםיזדקקושבריאות השירותי את הפרישה ולקבל

מדינות לחפש החיים החלו תחומישהקיפו את כללנוכח תחושות הפחד והאיום המכונה ,Late modernity)(בתקופה זו של מודרניות מאוחרת . מענה הולםאחר

גברו , )Garland & Sparks, 2000ראו למשל (גם תקופה פוסט מודרניסטית והיחיד חש חוסר ביטחון ופחד מתמיד מפני סכנות ,ותתחושות האיום והחשש

הן בסביבתו הקרובה והן בחייו , האורבות לו הן במקומות ציבוריים והן בביתונמוך ולעתים הואלהיפגע ממצבי הסיכון האלה הממשי אמנם הסיכוי . הפרטיים

,Hough & Mayhew, 1985; Mythen & Walkateראו למשל (אף נמוך ביותר

בעיקר בשל תחושות גואות , הפחד מפניה התעצמווך המודעות לסכנה א, )2006ראוי לציין כי לתקשורת . מתי והיכן יתרחש אסוןבנוגע לשאלהשל אי ודאות

יצירת גלי חרדה ופחד בהמודרנית תפקיד מפתח בהגברת המודעות לסיכונים ו)Stallings, 1990 .(


המקצוע ובעלי הידע בעוד שתקופת המודרניות הדגישה את יכולת אנשי הטבע אסונות הרי ש, רכי האדםולשלוט בו ולרתום אותו לצ, להכיר את הטבע

, שפרצוחדשות המגפות גם הכמו , שהתרחשו בשלושת העשורים האחרוניםעוררו אצל רבים את התחושה שאין הם באמצעי התקשורת והכיסוי הנרחב שלהם

יכולתם של ל בנוגעקות רבים ההתמודדות עם הפשיעה התעוררו ספזירתב. מוגנים נוכח אחוזי הרצידיביזם הגבוהים ולנוכחמומחים לטפל בעבריינים במיוחד ל

התחושות האופטימיות שרווחו . (Garland, 2001)ידיעות על התגברות של פשעאשר הבטיחו כי מדיניות רציונלית המסתמכת , המאה העשריםשל הבמהלך רוב

יכולת בנוגע להתערערו והתחלפו בספקות , חהעל מדע וידע תיצור ביטחון ורוודמה החלומות שהקִ. ,Furedi) 1997(אפשרות ליצור חברה מתוכננת ובטוחה לו

לצד התקוות שפיתוחים , ופיתוח התעשייה יובילו לשכר יציב ולביטחון העובדיםחלפו בדאגה תהתנפצו וה, והמצאות מדעיות וטכנולוגיות ישפרו את חיי האדם

נזקי:השפעותיהם השליליות של המודרניות ופיתוחיהעקב גוברת והולכת, אבטלה, התחממות גלובלית, מחלות, כגון זיהום סביבתי, התעשייה המתקדמת

חוסר ביטחון תעסוקתי והעדר ביטחון אישי גם על רקע של פיתוח כלי נשק , ניצול, בעוד שבעבר הסכנות נראו כנשקפות מבחוץ. Giddens, 1998)(מתקדמים

המדע , ידי האדםבנוצרות הפנימיות סכנות הסכנות נתפסות כ, קופה הנוכחיתבתאותם " לאלף"המדע שהיה אמור למזער את הסיכונים ו, זאת ועוד. והטכנולוגיה

. (Alario & Freudenburg, 2003)נתפס כיום כגורם להם

ליברלית-סיכון בפרדיגמה הניאוניתן להצביע על שלושה . ליברלית-החברה בסיכון צמחה בתוך הפרדיגמה הניאו

מהווים הם .ליברלית-עומדים בבסיס התפיסה הניאושפרמטרים השזורים זה בזה את הקרקע שהנביטה את החששות ואת המדיניות החברתית המגיבה לפחדים

שקיעת מדינת הרווחה ותפיסת האדם , שינויים כלכליים ופוליטיים: מפני סיכוניםבין סיכון ל ם הקשר בינ ונבהיר אתפרמטרים אלהנדון בבשורות הבאות . כרציונלי

. ותחושות סיכון אימצומשנות השמונים של המאה העשרים: פוליטיים- שינויים כלכליים)1

ליברלי המבוסס על -רוב המדינות המערביות הדמוקרטיות מודל כלכלי ניאועילות צמצום מעורבות המדינה בפעל ליברליזציה של שוק העבודה ו על,תחרות

תהליכי גלובליזציה היתה חלק ממגמה זו ). Harvey, 2005(כלכלית ה- הציבורית, לשינוי במבנה שוק העבודה, והפרטה והביאה בין השאר לצמצום המגזר הציבורי

לכרסום בהתארגנות עובדים ובאפשרויות המיקוח ו מקומות עבודה התמעטותלושות של ניכור וחוסר תחכל השינויים האלה יצרו ). Davidov, 2005(שלהם

המודרות מתהליכים מרכזיים , שייכות של קבוצות הולכות וגדלות באוכלוסייהחוסר אמון ביכולתה וברצונה של המדינה לדאוג לשוויון . המתרחשים בחברה


ולזכויות בשוק העבודה ובתחומים אחרים הגביר תחושות של חוסר יציבות וחוסר אנשים . ;Raday, 2002 (Dominelli, 1999(ביטחון של חלקים מתרבים בציבור

חולי והעדר דיור , אבטלה סיכון כמורבים החלו להרגיש שהם חשופים למצביבלי שהחברה תדאג להם או לפחות תצייד אותם בכלים ובאמצעים שיסייעו להם

הרגישו נטושים בהווה וחששו הם.להתגונן מפני מצבים מאיימים בהווה ובעתיד . בעתידעת אסוןיופקרו לעצמם בש

פוליטיים החל ה-בד בבד עם השינויים הכלכליים: מדינת הרווחהשקיעת) 2תהליך של צמצום מדינת הרווחה וכרסום התמיכה החברתית בערכים העומדים

אחריות וסולידריות התחלפו בעידן הפוסט מודרניסטי , ערכים של שיתוף. בבסיסהמעורבים כאלה המתנדפים בקלות ו,מזדמניםבאינדיווידואליזם המשובץ ברחמים

כחלק ממגמה זו החל . זר ואחר, שמוגדר כמסוכןזהרגשות של עוינות כלפי בסובלנית ודוגלת בשיקום ובטיפול ביחיד , מעבר ממדיניות חברתית תומכת

יעילות וענישה , מהירות, חיסכוןהמושתתת על למדיניות הפרטהובבעיותיו . Hudson, 2003)(ים תימעים לכללים החברמוגברת של אלה הנתפסים כלא נש

תחת שליטה באמצעות מערכת ריכוזית של המדינה היובעיות חברתיות שבעבר כנמצאים בסיכון , נתפסים כמהווים סכנה בהווהש ,יחידיםהפכו להיות בעיות של

" חיסון" הביטחון והדאגה ל עברובמקביל. שיהוו סכנה בעתידהאו ככאלהוסמכו שמהשלטון המרכזי לידי אנשי מקצוע פרטיים התושבים מפני סכנות

). Edwards & Glover, 2001( יחידים או קבוצות המהוות סיכון לתייגאחד ההיבטים המרכזים המאפיינים את הפרדיגמה : תפיסת האדם כרציונלי) 3

לפי . שענות על גישת הרצון החופשי והאחריותיליברליזם הוא הה-של הניאובין מושכלת בצורה היכולים לבחור, ים נתפסים כיחידים רציונלייםאסכולה זו אנש

ומכאן שעליהם מוטלת האחריות להתנהגותם ,פניהםלאפשרויות שונות העומדות - אידיאולוגיית הרציונליות הניאו). Lash, 2002; Patterson, 2005(ולתוצאותיה

. חיד עצמוליברלית העבירה את האחריות להימצאות במצבי סיכון מהחברה ליבהתאם לתפיסה זו האדם הרציונלי הוא זה שצריך לקבל את ההחלטה הנכונה איך

עליו מוטלת האחריות להימנע . מסביבושלהימנע מלהפוך לקורבן לסכנות להפעיל פואעל היחיד א. בין כעבריין ובין כקורבן, מלהיכנס למצבי סיכון

, ות אחראי למיגון ביתולהי, שיקולים רציונליים שירחיקו אותו ממוקד הסכנהלדאוג עליו ;לניהול אורח חיים בריא שירחיק ממנו מחלות, טחונוילשמירת ב

;Dean, 1995; Joyce, 2001(להישאר בשוק העבודה ולהימנע מחשיפה לסכנות

Petersen, 1996( .לא , כך היחיד מוזהר ללא הרף להתנהג בצורה אחראיתלהיות קשוב , גן על עצמו ועל רכושולה, להסתובב במקומות מועדים לפורענות

לעבודה ולרווחה ולבטח את , לבריאות, מצבים מסוכנים לביטחוןמפנילאזהרות פני אסונות שונים שיכולים להתרחש מסביבו מעצמו בשורה של ביטוחים פרטיים

איננו נמדד עוד במידת התרומה ונאמן אזרח טוב ). Lunt & Blundell, 2000ראו (


פייה היא שכל אדם יפתח יהצ. א במידת הערנות והזהירות שלואל, שלו לחברה, על כל אדם להיות פיקח.כישורים שיאפשרו לו לזהות מצבי סיכון ולהימנע מהם

בדרך זו). Dean 2000; Freeman, 1992; Rowlingson, 2002(קשוב וערני נתפס ניהול הסיכון וההתמודדות עמו ועברו מהמדינה לידיו של היחיד ההופרטו . כרציונלי

לפי התפיסה המציבה את היחיד במרכז כאחראי להתגוננות ולמניעת מצב מסוכן נעוץ עקב מקורו של נזק שנגרם , היחשפות ופגיעה מסיכונים

בכישלונו של היחיד הלא אחראי שפעל בצורה לא מושכלת ובניגוד למה שהיה פני סכנה מ עצמו או לחילופין לא ביטח את, כדי למנוע את המצב, צפוי ממנו

האשמת הקורבן במקרה זה עיקרה תפיסת , אם כן. Culpitt, 1999):14(עתידית ,Simon(ולכן עליו מוטלת האחריות להתמודד עם תוצאותיו , היחיד כאחראי לנזק

לביטחונו ולרווחתו וגלגול האחריות , הפרטת הדאגה לשלום היחיד). 1987הגדיר בעיות חברתיות כבעיות של לחברה ליםממוסדות המדינה ליחיד מאפשר

תהליך . אחריות אישיתתוך בחירה עצמאית ומהתעוררו בשל היחיד שאינדיווידואליזציה זה מעניק לגיטימציה לחברה למזער מחויבות חברתית ליחיד

את האחריות מעצמה ומפעולותיה המדינה מסירה בכך . ולנזקים שנגרמו לויחסי העבודה והכלכלה ומעבירה אותה , הבריאות, הקולקטיבית בתחומי הביטחון

הנמצאים במרווח בין , פעמים רבות פרטיים, ליחיד עצמו ולגופים מקצועייםהמדינה חשופה לתביעות מצד אזרחים למגן אין בדרך זו . המדינה לבין האזרח

, פני מצבי סיכון או לחילופין לטפל בנזקים שכבר התרחשומולחסן אותם עלראו דיון ( את הלגיטימציה שלה בעיני הציבור ובמקביל אף איננה מאבדת

).2001, פרקטיקה זו אצל אייזנשטדט ורוזנהק

טכנולוגיות של ניהול סיכון: מדיניות חברתיתליברלית תורמת להתפתחות תרבות של -חברתית בתקופה הניאוהמדיניות ה

ן הימנעות והטמעת סלידה ממצבים שיכולים להביא לסיכון ולא מעודדת ניסיומטרת המדיניות היא . להתמודד עם בעיות מבניות ומערכתיות היוצרות את הסיכון

המדיניות החברתית בתקופה . בעיקר לצמצם ולמזער את הסכנה לממדים נסבלים .)risk management (ניםליברלית הפכה להיות מדיניות של ניהול סיכו-הניאו

לעקרן מהשורש או וסיכון הסיבות לאת ת עוסקת בניסיונות לזהוככזאת אין היאמעבר ממדינת ה אתיינתהמצמדיניות זוהי . טיפול ביחידים וקבוצותבבשיקום ולמדיניות הדוגלת בהפרטה , עם סיכונים ברמה הקולקטיביתהמתמודדת, הרווחה

של כל אחד מחברי החברה " זהירות מופרטת"שיטות של ב המנהלת סיכונים)O'Malley, 1996 .(

כלומר הרחקת, ות מרחוקילשמ חלק מדפוס של מאסיכון הימדיניות ניהול צורת משילות זו התפתחו מתוך. של המדינההמנגנוןתו מיהסיכון וההתמודדות א


רוב באמצעות פי לע, טכניקות השואפות בעיקר לצמצם את המצבים המאיימים, הפרטת האחריות של המדינה כאמור והסתמכות על אנשי מקצוע ומומחים

איתור של מצבים ו" בסיכון"פיקוח על קבוצות ה ת משימיםוטלעליהם משפרקטיקה זו נעשית הן ). Castel, 1991; Mythen & Walklate, 2006" (מסוכנים"

פיתוח שיטות ניהול המסווגות על ידי העברת האחריות לאזרח והן באמצעות . ןסיכובומקטלגות אנשים לפי מידת הסיכון שלהם או הפוטנציאל שלהם להיות

דרךאלא , )Donzelot, 1980(ות איננה נעשית באמצעות מרכז חברתי ילשמהמכך ). Rose, 1996a( סיכויי היחיד להתנהג בדרכים מסוימות מחשבים אתגורמים ה

שניתן ) Actuarial risk(התפתחה משילות המבוססת על לוגיקה של סיכון מחושב ,Rose( בעולם הביטוח בה מחשבים סיכוניםשלמדוד ולכמת אותו בדומה לדרך

. בין המדינה לבין האזרחיםמוצבתמערכת חדשה זו של רגולציה ). 2000המדינה אימצה , ודאותאיבמיוחד במצב של , כדי לנהל את הסיכון

. מצבים ואנשים מסוכנים, טכנולוגיות של ניהול סיכון הפועלות לזהות גורמים actuarial risk-דר כ מבוססות על ניבוי סטטיסטי המוגה אלולוגיותטכנ

assessmentשמטרתו לזהות מראש מצבים המוגדרים כמסוכנים או לא רצויים . פוטנציאל אלה שהםהמטרה המרכזית של מפעילי טכנולוגיה זו היא לזהות את

תוך הסתמכות על מנגנוני חישוב , למסוכנות או קורבן להתנהגות מסוכנתכדי לזהות . סעיפים ותקנות משפטיות על קטגוריות מובנות מראש ועל ,חיצוניים

risk(משתמשים בשיטות אבחון מסוכנות , את המסוכן או את הנתון בסיכון

assessment (לנבא םהמתבססות על חישובי הסתברויות סטטיסטיות שמטרת לוגיקה חדשה זו של סיכון לא רק מאבחנת מראש . התנהגות מסוכנת פוטנציאלית

,Douglas(א באחריות המשפטית לנזק העתידי ישי גם מאתרת את האשם שאלא

כמושג המרכזי של מדיניות צרכיםבאופן זה הוחלף המושג ). 1992:14-16עובדים סוציאליים הפכו להיות ו ,סיכוניםבמושג ) Kemshall ,2002(חברתית

בה הפרוצדורה תופסת מקום מרכזי ש באווירה ,מנהלי תיקים או מנהלי מקריםמגמה של אבחון וקטלוג של אנשים לפי . תייחסות ליחידומעצבת את אופן הה

כמגמה ניהולית (Garland, 1995) גרלנדבידיהמוגדרת , סולמות שונים)managerialism( ,תשעאמנם אפיינה את המדיניות החברתית כבר בסוף המאה ה-

ות מרחוק באמצעות ילשמ המושתתת על מ,ליברלית- אך בתקופה הניאו,עשרה . מגמה זו והורחבההועמקה , רטיות ומחושבותמערכות טכנוק

מאזור , רוב מהמשפחה פי לעהמאובחן כמסוכן או כנמצא בסיכון מורחק הליך זה של הדרה החליף את המטרה המקורית של . ומסביבתו הקרובהומגורי

,Braithwaiteראו (נרמול על הכלה ו טיפול במסוכנים ובקורבנות שהתבסס על

ה לצורך נטרול או הפחתת הסיכון נעשית על ידי הרחקת ההוצאה מהחבר). 1989האדם באמצעות מאסר בפועל או אשפוז כפוי או באמצעות יצירת אמצעי הפרדה

המוגדרים כמסוכנים , למשל,כך. בין הגורם המסוכן לבין הקורבן הפוטנציאלי


מורחקים מאזורי מגורים או מקרבה לקורבנות בעזרת צווי הרחקה ובאמצעות בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש הולך וגובר . ת שונות של פעולותיהםהגבלו

הקפת אזורים בשדות , כמו אזיקים אלקטרוניים,באמצעים טכנולוגיים מתוחכמיםפיקוח , מגנטיים המתריעים על התקרבות העבריין או האדם המסוכן לאזור

דים להרחיק המיוע,תוכנות מחשב ועזרים טכנולוגיים אחרים, באמצעות מצלמות Norris & Armstrong, 1999, למשל,ראו(את המסוכן מקורבנות אפשריים

;(Coaffee, 2004 . ליברלי העבירה את נקודת הכובד לא רק -ההתמודדות עם סיכון בעידן הניאו

, האחראי מהלא אחראי, הפרדת המסוכן מהלא מסוכןלא רק אל משיקום למניעה ו לניהול קבוצות נרחבות בעלות מאפיינים אלא גם מהתייחסות פרטנית ליחיד

עברה בהדרגה ,למשל, מדיניות התגובה לפשיעה. Sparks, 2001)(דומים זיהוי , שהשקיעה את מאמציה בטיפול ביחיד, מהפנולוגיה הישנה המסורתית

, ניסיונות לשקם אותו ולנרמל את התנהגותו לאחר סיום הטיפול, בעיותיו, הבודקת תכונות ואפיוני התנהגויות של יחידיםומהתייחסות אינדיווידואלית המעדיפה ניהול וארגון וכן פיקוח על קבוצות , למדיניות אדמיניסטרטיבית

בכך היטשטשו ההבדלים בין יחידים . ותעבריינים או קבוצות של מועדים לעבריינובמקביל נבלעה ההתייחסות האינדיווידואלית לפרטים בתוך קטגוריות מובנות

;Feely & Simon, 1992(ווג קבוצות של יחידים יסלועדות למיון ומראש שמי

1994 .( ניהול , ידואלי המצריך משאבים רביםוובמקום להסתמך על אבחון אינדי

כאלה , הסיכון מתבסס על כלים מצרפיים היוצרים פרופילים של מסוכנותת אלה היחס לפרטים בתוך קבוצו. המאפשרים לקטלג במהירות אוכלוסיות רחבות

) & Norris קו המשותף של מסוכנותמביא בחשבון בעיקר את מידת קרבתם לAmstrong, 1999:25 .(המאפשרת , מדובר בדרך פשוטה וקלה יחסית ליישום

ללא צורך בידע מקצועי לסווג במהירות יחסית אנשים לפי מידת הסיכון שלהםם ואנשי טיפול קלינאילהפעיל היא מצריכה כלומר אין , Simon, 1998)(רחב

מטרת המדיניות היא לנהל את הסיכון באופן היעיל . במפגשים ארוכים ויקריםאם . צמצומן לממדים נסבליםל ידיוהמהיר ביותר ולהתמודד עם בעיות חברתיות ע

שיקולים על שיקולי תועלת ולא עלבעיקר מושתתת מדיניות זו שניתן לומר , כןהתגובות לנזק חברתי נמדדות ; )Henry & Milavonovic, 1996(מוסריים .רוב לטווח הקצר פי לע, או צמצומונזקבמניעת המידית ןביעילות


?האם ניהול הסיכון מסוכן

המדיניות החברתית של ניהול סיכון החל מעבר גורף של הראשונות ותיהבשנ

תהלמעבר זה התלוו .חינוך וענישה, ומהיר לשימוש בכלי אבחון בשירותי רווחהמהאמונה , תחושת הביטחון שהשרתהמ, התלהבות מהשיטה ומיתרונותיה

תוצאות לספקהבטיחה בה מהירות שמהבאובייקטיביות שלה ובשקיפות ההליך ו ,Webb ראו דיון אצל (בעיקר לקבוצות של קורבנות חסרי ישע , ולתת מענה

ל ש םמבקרים רבי הישמע קולותיהם של בשנים האחרונות החלו לואולם). 2006השימוש בשל מחיר החברתי שעל היחיד והחברה לשלם שהתייחסו לשיטה ה

הנמצאות , שלובות זו בזו, ניתן לראות כמה סוגיות מרכזיות. בכלים הנגזרים ממנהשימוש ההולך ומתפשט במושג הסיכון בנוגע לבלב הדיון הציבורי הביקורתי : ובאמצעים שפותחו לשם מדידתו

למרות הצגת : מהימנותם של כלי ההערכהלם ותקפותבנוגע לספקות ) 1קיבלו הרי שרבים מהם עדיין לא , מבחני אבחון המסוכנות ככלים מדעיים ואמינים

אנשי מקצוע ברחבי העולם משתמשים פעמים . )Amstrong, 1995( מדעי תוקףפותחו במדינות מסוימות ולא עברו התאמה ש, רבות בכלים להערכת מסוכנות

שהסולמות שאףחוקרים ה מלבד זאת הראו. סיות מקומיותלמדינות ולאוכלוהרי לא הוכח עד , והמבחנים השונים נמצאים בשימוש זמן רב ומוגדרים כמדעיים

סיכון אפשרייםהתנהגות מסוכנת או לקורבנותל בנוגעיכולת הניבוי שלהם ש ,כה ,.Baumann et al(בהן נעשה שימוש בעבר שהערכות קליניות מאשר טובה יותר

אלה למרות המגמה של חקיקה מסיבית של חוקים המפרידים בין ). 2005 פוטנציאל לאלימות לבין החברה בכלל וקורבנות ספציפיים י כבעליםמוגדרה

צווי (מגוון אמצעי ההגנה שאומצו ש ממצאים המוכיחים אין כמעט ,בפרט ה אלאכן תרמו להגנה טובה יותר מפני) אזיקים אלקטרוניים ואחרים, הרחקה

. Roger, 2000)(שהוגדרו כמסוכנים בעוד ששיטת ההערכה :יקטיביות של כלי ההערכהיאובבנוגע לספקות ) 2

הרי , וכלי האבחון מוצגים כאובייקטיביים וכמבוססים על משתנים אוניברסליים artifacts(שחוקרים רבים מצביעים על כך ששיטות אלה הן תוצרים חברתיים

social( ,לרבות , רתית ומבוססים על הנחות יסוד תרבותיותהמובנים חבהן האדם הבונה את שיש לזכור . Lupton, 1999)(סטריאוטיפים ודעות קדומות

מהבנות ומתפיסות חברתיות וכן , המכשיר והן המשתמש בו מושפעים מערכיםהקטגוריות שהן יוצרות , ההערכות עצמן). Rose, 1998(מתרבויות דומיננטיות

חברתי ומשקפים -וש בכלי ההערכה אינם מנותקים מהקשר פוליטיואופן השימ & Douglas(הערכות מוסריות ואידיאולוגיות , נורמות חברתיות ותרבותיות

Wildavsky, 1982 ( התנהגות של בדבר מהותההמשוקעות בתוך תפיסות עולם


ראו דיון אצל ( התנהגות אסורה ומסוכנת ותה שלמותרת ומקובלת ומה, ראויהMass, ;1997 Ericson & Haggerty, 1997 ;Simon, 1988 .(הגדרת , מלבד זאת

אלאמפחידים ומאיימים איננה אובייקטיבית , התנהגויות ומצבים כחמורים ). Wormith, 1997(מובנית חברתית

המערב בתוכו משתנים " סיפור של סיכון"במהלך הערכת המסוכנות נבנה יוצא אפוא . על הנחות וסטריאוטיפיםגםס ומבוס,כמו עוני ומחלות, קבועים

שהנרטיב הסיפורי מושפע ממדידת המרחק של חיים והתנהגויות של קבוצות המאגד את כלל ההתנהגויות המוגדרות כמאפיינות " הקו הנורמלי"אוכלוסייה מ

לתוך . חיים תקינים בהתאם לתפיסות ערכיות של הקבוצות ההגמוניות בחברהמתאימות לנרטיב ההולך וחות ועדויות שנאספו מכל עבר סיפור זה משובצות הוכ

. ונבנהעליהם שמחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שהמשתנים

מבוססים הכלים משקפים תפיסות ועמדות חברתיות המשתנות מחברה לחברה בין חוקרים הצביעו על הבדלים , כך למשל. Tierney, 1999)ראו דיון אצל (

Gold(ישראלים בהערכת מסוכנות בהקשר המשפחתי לציאליים קנדים עובדים סו

(et. al., 2001 .הגדרת תפקוד האםתההבדלים שנמצאו נבעו משוני בתפיס ,שיתוף הפעולה של האם עם אנשי המקצוע ומהתייחסות ל שונות בנוגעמהערכות

Benbenishty( תפקידה של המשפחה בשתי החברותלשונה למיקומה החברתי ו

(et. al., 2003. קבוצות שוליות בחברה נוטות להיות מוגדרות שמחקרים שונים הראו מהות חד יאשלמשל הסיקה ) (Swift, 1995סוויפט. כמסוכנות יותר מאחרות

נתפסות , רוב לקבוצות אתניות ומעמדיות מודרות בקנדה פי לע השייכות ,הוריותפעולות שונות . שואותמהות ני לילדיהן יותר מאסיכוןפקידי הרווחה כאצל כגון שהות במקום העבודה בשעות , והיבטים שונים של חייהןעשומהות ישהא

, מחלות או היסטוריה אישית כמו קורבנות בעבר, הכנסה נמוכה, אחרי הצהריים. ה פתרון לבעיות אלבלי שנמצארוב פי לע, פורשו כהזנחה וכאיום פוטנציאלי

הוצאתו מהבית כדי את ה פעמים רבות הגדרת הילד כנתון בסיכון גררה איתככל אדם , מהות חד הוריות נדרשותימכיוון שא .להרחיקו מהמצב המאיים עליו

לפעול בהתאם לשיקולים רציונליים , אחר בחברה בתקופת המודרניות המאוחרתאבטלה או תעסוקה עד , מחלה, הרי עוני, ולהקטין את הגורמים המסכנים בסביבתן

לגדל ילדים בסביבה בטוחה ויציבה יכולתןו ככשלים בשעות מאוחרות נחשבהמחיה של ופורשו כאי נכונות לנקוט אמצעים כדי להוריד את מפלס הסכנה באזור

מכיוון ששיקול הדעת של המודד מוגבל ואין ביכולתו לשקלל נסיבות . הילדי משקל סגולויְיַחס" אם מסכנת" כשיגדיר אם חד הורית הסיכוי גדל, רחבות יותר

נשים אלה . גבוה בתוך הסולם המודד סיכון לאי נקיטת אמצעים להגן על ילדיהן


כל פעולה שעשו משום ש, הוכנסו למעשה למעגל קסמים בלי יכולת לפרוץ אותו . לילדיהןסיכוןמהווה פורשה כ

הכלים שפותחו להערכת סיכון ומסוכנות מבוססים על חישובים סטטיסטיים אך מיושמים בלי , התנהגויות של חברי קבוצות מסוימותל בנוגעוהסתברויות

בגלל מספרן , למשל,כך. חיים של קבוצות אוכלוסייה שונותהלהתחשב בנסיבות & Naffine, 1996; Smith(הקטן היחסי של נשים בקרב אוכלוסיית האסירים

Paternoster, 1987 (מבחני . לא פותחו מבחני הערכת מסוכנות ייחודיים להןת מסוכנות מתבססים ברובם על חישובים המשקללים נתונים שונים הערכ

למבחנים שנמצא . לעתים תוך התאמה מזערית, המאפיינים התנהגות של גבריםהן מתמודדות עם מציאות של ; אסירות לאחר שחרורןלאלה רלוונטיות נמוכה

ניכור והדרה מעצם היותן נשים ועברייניות הנושאות עמן סטיגמה שלילית הן מלבד זאת .מקשה עליהן להתקבל למקומות עבודה ולהשתלב בחברהה

, מתמודדות עם הצורך לגדל ילדים כאימהות חד הוריות ועם מצבי עוני ומצוקהלשלל התמודדויות אלה לא נמצא ). Hanna-Moffat, 1999(השפלה והתעללות

. ביטוי בתוך כלי ההערכהתפיסת היחיד כאובייקט : אקטוארמגבלות הנובעות מתפיסת היחיד כאובייקט) 3

ובהיבטים ו אקטוארי גוררת בעקבותיה התמקדות באפיזודה מסוימת בחייומעשיו במנותק מהקשרים חברתיים רחבים ומנסיבות חיים ו ספציפיים של אישיות

הפיכת היחיד לסוכן , במלים אחרות. שבתוכם היחיד מקבל החלטות ופועל ומציגה ,פניוללבטויות וקשיים העומדים מהת, אקטוארי מתעלמת ממכלול חייו

מבחני הערכת המסוכנות מביטים על . אותו כאדם הפועל בקור רוח וללא מוסר ,Parton(היחיד כעל מקור מידע וכעל מסד נתונים שניתנים לקטלוג בתוך טבלאות

תוך התעלמות , תופסים את המאובחן כאובייקט הניתן למדידההכלים אל). 1998. יקטיביים ומשתנים לא פורמליים שלא ניתנים למדידה ולכימותמממדים סוביהיחיד נתפס כפרט בתוך קבוצות וקטגוריות שניתן למדוד ולנהל , במלים אחרות

ועברה , המערכת זנחה אם כך את תפיסת הפרט כמייצג עולם משל עצמו. אותןסוכנים מ, חולים, עניים( משותפים מכניםלנהל קבוצות אוכלוסין רחבות על בסיס

הסתכלות מצומצמת זאת מונעת התבוננות באדם כפרט בעל נפקות רחבה ). 'וכו . יותר מעבר להגדרה מערכתית וקבועה מראש

במבחני הערכת מסוכנות מתרחש מעבר :טשטוש ובלבול בין צרכים למסוכנות) 4תיים אחרים מוגדרים ימחלה ומצבים בעי, עוני. נזיל בין המושגים צרכים וסכנות

יש להתמודד שולא כצרכים , בים המורים על היותו של אדם בסיכון או מסוכןכמצתרגום הצרכים לפרמטרים של מסוכנות עלול . לשנותם או לשפרםאיתם כדי

בהקשר משום ש ,להרתיע אנשים רבים מלדרוש ולמצות את הזכויות המגיעות להםלכן . קשיםזה דרישה למיצוי זכויות נתפסת כחרב פיפיות המופעלת כנגד המב

מוזן לא יהוו פרמטר נוסף ההמנעו מלדווח על מצוקות כדי שאליייתכן שאנשים י


תמיכה ל, כך בקשות לעזרה כספית. מדד המסוכנותכאחד מנתוניאל המחשב סיוע בטיפול בילדים ל, תשלום לתרופותל, עבודהלעזרה במציאת, ועזרה בדיור

כמידע מסוכן שאין ותס נתפ וחשיפה לאלימותהזנחה, אבטלהעל והצהרות נאלצות מסוימותקבוצות אוכלוסייה שכפועל יוצא מכך . להעבירו לרשויות

, את מצבן הכלכלי, ולו במעט, למעשה לוותר על זכותן לקבל סיוע שיוכל להיטיב .הדרתן החברתית ותחושת השוליות שלהןוכך גוברות , רווחתן או בריאותן

רוב הכלים המודדים סיכון :יות היחידהתמקדות בהערכה ללא מתן מענה לבע) 5לא מעוגנים בתוך מדיניות רחבה המאפשרת לאנשי המקצוע לשקול אפשרויות

בניית ל המשאבים והאנרגיות מופנים רוב. טיפול ושיקום לאחר ביצוע האבחוןפעמים רבות . יצירת אפשרויות לטיפול ביחיד המאובחןלמערכות זיהוי ולא

לקצה לאחר שהופעלה מערכת זיהוי ואיתור של תשומת הלב הציבורית באה המרחיקות אותובודד או הוטלו עליו הגבלות שונות, המסוכן נכלאו, מסוכנות

קץ ההתעניינות הציבורית גורם לכך . ממוקד העניין הציבורי, מאזור הסכנה חוקרים מצאו .תוכניות טיפול ושיקום לא מופעלות או סובלות מחוסר תקציביםש ותוצאותיהן , קטן ביותרוא ההתערבויות הטיפוליות לאחר האבחון המספרן שלש

מחסור בשל ה). Flynn & Bouchard, 2005(כמעט ולא נבדקו באופן אמפירי במקרים רבים היחיד נאלץ לחפש לעצמו פתרונות טיפול , בתוכניות טיפוליות

. וןסיכמהווה בהן יתאפשר לו להמשיך בחייו בלי שיוגדר כשחלופיים ודרכים הליך אבחון של מסוכנות : שינויים באתיקה ובפרקטיקה של אנשי המקצוע) 6

ביקורת מולנתפס כתורם לשקיפותו של הליך קבלת החלטות ומסייע לעמידתו כרות יה, וכפועל יוצא ממנה, במקביל לתפיסה זו. חיצונית ציבורית ומשפטית

של העבודה כמרכיב מרכזי הנמצא בבסיסה ,אישית עם הלקוח המאובחן, הדרישה למערכת יעילה ומהירהעקב . לשולייםה או עברהנזנח, הסוציאלית

ללא חקירה רצינית לעומק המקרה ובכך יוצרים , אבחוני מסוכנות נעשים במהירות בלבד ילמעשה פס ייצור שבו אנשי המקצוע ממלאים תפקיד שולי ולעתים טכנ

)Parton, 1998 .(אישי בין -טין הקשר הביןבמקרים אלה מצטמצם כמעט לחלו לקוח של אותו מופשטיםובמקומו נוצר קשר בין הנתונים ה, לקוחואיש המקצוע ל

עובדים סוציאליים הפכו להיות . Parton, 1996; Rose 1996b)(לבין איש המקצוע היחידים הבחנה ביןעל , מנהלי סיכון האחראים על הפרדת האחראי מהלא אחראי

בדומה לכך ייתכן . שאינם מסוגליםלאלהמצבי סיכון המסוגלים לדאוג לעצמם בם יההופכים להיות תלויים יותר ויותר באבחוני מסוכנות בקביעותשגם שופטים ש

הנסיבות אוסף לנגד עיניהם את יראופניהם ולהעומד מהאדם עלםייטו להת . הקשורות לביצוע העבירה

ד אחר אשמים חיפוש מתמי ישליברלי- האתוס הניאובידיבחברה הנשלטת באווירה זו המאובחן נתפס . פני הסיכוןמאי נקיטת הצעדים המתאימים להגנה במעריכים החוששים שמא ישגו לאלא גם , סביבתולחברה ול לא רק סיכוןמהווה כ


אישום כתב , ניבוי מוטעה עלול לגרור תביעה. בניבוי ההתנהגות העתידיתכדי להגן על . אנשי המקצועמקצועיות ואישיות חמורות ל, ותוצאות משפטיות

בשאלונים מובנים ומוכנים ויצמצמו ככל להשתמשאנשי מקצוע ייטו , עצמםשימוש בטפסים מוכנים מראש והימנעות מהפעלת . האפשר את שיקול הדעת

פני תביעה משיקול דעת מרחיקים את איש המקצוע ממוקד הבעיה ומחסנים אותו מסוכן לעצמו ולאחרים כלא מסוכן ה סיווג של אדם. Culpitt, 1999)(עתידית

המעריכים פוא שסביר א. חושף את המסווג לתביעות משפטיות ולביקורת ציבוריתהסיכוי שיוגש ערעור על סיווג מחמיר מדי הוא . טו לעבר החמרה ויחששו להקליי

האנשים החשופים לסיווג כמסוכנים שייכים רובכפי שראינו משום ש ,קלושכדי לידע ולכלים משפטיים הדרושים של אלה נגישותן ו ,הלקבוצות מודרות בחבר

טבע הסיווג מצומצמת ממנו לנמק את לתבועלתבוע את המסווג או לכל הפחות & Moorheadראו דיון על נגישות לצדק של קבוצות מוחלשות אצל (ביותר

Pleasence, 2003 .( בין עובד ) (trustהטכנולוגיות החדשות של אבחון החליפו את מערכת האמון

העובדים נדרשים לא . הרווחה לבין הפונה ובין עובד הרווחה לבין האחראים עליו ,How" (שניתן להגן עליה"אלא את ההחלטה " הנכונה"לקבל את ההחלטה

טיפולי שיח מאפוא השתנההשיח הדומיננטי בשירותי רווחה רבים ). 1992דיים הנחוצים לשם שיח המשולל כלים מורכבים ורגישים כלומר, למשפטי

. על כל מורכבותם ונסיבות חייהםוהערכתם בני אדם להתייחסות מצד . פני דילמהלמערכות הסיווגים והאבחונים מעמידות עובדי רווחה רבים

אחד הם מבינים את הבעייתיות של התמקדות צרה באפיזודה אחת או בהיבט אחד עובדי הרווחה , אחרותבמלים . עליהם להגן על עצמםאחרמצד , של חיי האדם

לבין בוהם עובדיםשמצויים בקונפליקט בין מחויבותם למערכת הרחבה ולארגון הצורך להישמע לערכים המקצועיים המעודדים פיתוח יחסי אימון בינם לבין

). Webb, 2006ראו דיון אצל (לקוחותיהם לצד הצעות להגשת עזרה וסיוע לרבות מערכות , ת השונות המסוכנות על המערכוגישתההשתלטות של

ההיענות לדרישות . הזכויותגישתעל חשבון באה, כפי שציינו מעלה, הרווחההולכות וגוברות לאבחן בכל מקרה ומקרה את המסוכן או את הנתון בסיכון

תביעה לזיהוי מראש של מערך גורמי הסיכון או של בחוסר סובלנות וב מאופיינתתופעה זו עלולה לגרום . ת בזיהוי שגוי במחיר הסתכנוגם, אנשים מסוכנים

בהקשר של, בהתריעה על כך. למאבחן להתעלם מזכויות האדם של המאובחן : טענה נשיאת בית המשפט העליון, הטלת פיקוח על עבריין מין

, רואה אני להדגיש כי הטלת מגבלות על אדם שנידון בבית משפט]...[ –ו ספק פגיעה בזכויות היסוד שלהיא ללא , שדינו נגזר והוא ריצה את עונשו

המחוקק קבע . לחופש עיסוק ולחופש אישי, לחופש תנועה, הזכות לחירותוזאת לשם הגנה על , ניתן לפגוע בזכויות אלה בהתקיים תנאים נאותים לכךש


אך עליה להיות , ודאי לתכלית ראויהוהפגיעה המתבקשת היא ב. הציבורנתן לעבריין הזדמנות להשמיע מידתית ולאחר קיום הליך ראוי שבו תי

).686/07פ "מדינת ישראל נגד פלוני בש(טענותיו

יכום ומגמות עתידיותס

היו חלק בסיכון ומסוכנות, סיכוןעשרה ועד היום המושגים -מהמאה התשע, הבמהלך השנים חלו שינויים במשמעותם של מושגים אל. מדיניות חברתיתמ

סכנה ראו בעבר . בה יושמושחברתית ובדרך הסגולי בתוך המדיניות הםבמשקל מכוחות חיצוניים המצויים מעבר ליחיד ולכן יכולתו לשלוט בהם כגורם הנובע

התפתחה תקווה , עם התפתחות המדע, בתקופת המודרניות. נתפסה כמוגבלתלנבא את הסיכוי , בעזרת שימוש במדדים סטטיסטיים מתקדמים, ניתן יהיהש

במהלך רוב שנות המאה . אותו ולהתכונן לקראתולהעריך, להיפגע מסיכוןבהן פרדיגמת מדינת הרווחה היתה דומיננטית בחלקים רבים של ש, העשרים

חברי החברה מפני נזקי המצב " חיסון"כמו גם , הניבוי עצמו, העולם המערבי נתפסו כחלק מאחריות סולידרית של החברה, נזקיםההמסוכן וההתמודדות עם

שמירה על הביטחון . ידי המדינהב האזרחים רוב בוטחוכך. חיםאזרכלפי חבריה ההמדינה נתפסה . אחריות המדינהחלק מהאישי ועל גבולות המדינה נתפסה כ

. רפואה ורווחה, לאספקת שירותי חינוךגם כאחראית בשלהי המאה העשרים ובמהלך השנים , בתקופת המודרניות המאוחרת

רוב ו,התמיכה במדינת הרווחהלשה נח, הראשונות של המאה העשרים ואחתכחלק מתפיסת עולם . ליברלית-הפרדיגמה הניאוהמדינות המפותחות אימצו את

ההתמודדות עם מצבי סיכון והועברה מאחריות המדינה הופרטה בתקופה זורחבהעליו מוטלת האחריות לפעול בצורה מושכלת והגיונית כדי ש כזהיחיד שנתפס ל

להכין עצמו לקראת נזקים , מנע מחשיפה למצבים כאלהלהי, למנוע מצבי סיכון .מצבי סיכוןבשל בהם ניזוקו שעתידיים ולטפל בעצמו ובמשפחתו במקרים

- את המשילות בתקופה הניאוןאחריות מאפייבושא נתהליך הפיכת האדם ל בה בעת המשיךאך , המדינה הרחיקה עצמה מאחריות לגורל היחיד. ליברליתהיחיד של אי יכולתו. כוון את מעשיו ולפקח עליו מרחוקי לת המדינהמנגנון

אחריות המערכת אלא לא כחלק מ הלהתכונן לבאות ולהתמודד עם נזקים נתפסכחלק ממגמת . ולא מתאיםלא כשיר, לא מתפקד, בעייתיכך שהואכהוכחה ל

, ות מרחוק התפתחו מכשירי מדידה המוצגים כמדעיים ואובייקטיבייםילשמהמקבוצות של אנשי מקצוע ואף ליחיד עצמו להגדיר מצבי סיכון ואת מאפשרים לו

אפשר מדיניות של ניהול סיכון ההשימוש במכשירים אל. האנשים המסוכנים. מסוכנות לש משותפים מכנים שחולקיםופיקוח על קבוצות גדולות של יחידים


פרדיגמת השיקום והטיפול הוחלפה אם כך בלוגיקה של סיכון ובתהליכים רמליים המחויבים לאתוס של מהירות ויעילות בתוך מסגרת המדגישה פרמטרים פו

. תועלת-של עלותבעיות רבות הקשורות הן למכשירי המדידה מתאפיינת בצורת ניהול סיכון זו

הן להשלכות על תפקיד אנשי המקצוע ובה הם נבנים ומיושמים שעצמם ולדרך חוקרים הצביעו על . בכללותהעל החברהו על עובדים סוציאליים בפרט ,בכלל

מהימנות של כלי המדידה המשמשים לאבחון רמות לסוגיות הקשורות לתוקף והם הצביעו על ההבניה החברתית של המדדים המרכיבים את . שונות של מסוכנות

למרות ההצהרות על שהשאלונים המודדים מסוכנות ובמיוחד התריעו סטריאוטיפים , ע מהשפעתם של ערכיםהרי לא ניתן להימנ, אובייקטיביות המדדים

החוקרים על הפיכתם של עובדים התריעובנוסף. ודעות קדומות על ההערכותהבנת היחיד ופעולתו בתוך הקשר חברתי רחב בסוציאליים מאנשי מקצוע מיומנים

לעובדים שמיומנותם העיקרית היא לפעול במהירות תחת שיקולים משפטיים השלכות יש לכך. אתיקה של העבודה הסוציאלית הזרים לעתים ל,ומערכתיים שפעמים רבות שייך , היחיד המוערך והמאובחןמרחיקות לכת עלחברתיות

לעתים תוך כדי תרגום , עצם הגדרתו כמסוכן. לקבוצות מוחלשות ומודרות בחברהממשיכה מעגל קסמים של תחושות ניכור ואי , מצבי סיכוןכצרכים ומצוקה

. שייכותהיחיד בחברה , ראשית. לעיל יש השפעות חברתיות רחבותלכל האמור

מודע יהיהפרטיותו נפרצת בלי שש ,ליברלית נהפך להיות מושא לאבחון-הניאושכן , הפיכתו לאובייקט נצפה ומדיד מפשיטה אותו מהאינדיווידואליות שלו. לכך

ים בין פרטלתכונותיו כונסו לתוך קטגוריות מצרפיות בלי להבחין בשוני בינו הנבנות סביב אנשים ומקיפות ,יותסמערכות הגנה משפטיות ופי, שנית. אחרים

בתוך סבך של אסיריםהופכות את המוגנים ל, אותם מתוך מטרה להגן עליהם ראו למשל (.את החופש שלהםלמעשה ובכך הם מאבדים ,חומות וסורגיםHughes, 1998 (Erez & Ibarra, 2007; .דם כאל יצור ההתייחסות לכל א, שלישית

רציונלי שעליו מוטלת האחריות להימנע ממצבי סיכון ולשאת בתוצאותיהם לידע ן נגישותשממדרת קבוצות אוכלוסייה ה ,מובילה למדיניות חברתית מפלההמאפשרים להן להתכונן לקראת סכנות , ולמשאבים חומריים ומשפטיים

בוצות אלה למגן את קםאי יכולתם של פרטים הנמנים ע. מוגבלת, ולהתמודד איתן, או להתמודד עם תוצאות של סיכונים כאשר הם מתרחשים,עצמם בפני אסונות

הדרישות כי , בחברהים וראוים אחראייםמתפרשת כחוסר מסוגלות להיות חברלאורח חיים בריא , להצטיידות באביזרים להגנה אישית, לביטוחים פרטיים

שוליותם ואי יכולתם על כן. להןולהבטחה של תעסוקה אינן רלוונטיות בהקשר ש קבוצות אוכלוסייה מודרות לפעול כמצופה מהם רק עםשל פרטים הנמנים

הגדרות המסוכנות תורמות ). Hoggett, 2001 ראו דיון אצל (ת ות ומתחזקוהולכ


ניכור , של שוליות, הנצחה של פערים ויחסי כוחות חברתייםללביסוס ואפוא וטה מהתנהגות נורמטיבית באמצעות הגדרתו הגדרת אדם כס. וחוסר שייכות

מעורב אף שפעמים רבות לא היה פרט זה, כמסוכן מצביעה עליו כעל אחר ושונההעברת האחריות למניעת החשיפה למצבי . בהתנהגות עבריינית או מאיימתכלל

סיכון לידי היחיד והאשמתו בנזקים שנגרמים לו ולחברה מצטרפת לגל רחב של ידואליזציה של בעיות יוותהליכים של קרימינליזציה ואינדהאשמת הקורבן ו

פוליטיזציה של -משמרים פערים חברתיים ותורמים לדהה תהליכים –ת וחברתיראו דיון אצל ( נסיבות שהובילו לפשע המסוכן בכללההסטייה בפרט ושל

(Parton ,1996 . ביקורות שייתנו מענה לסגרות פעולה החלו לפתח מבמהלך השנים האחרונות

,ההתייחסות להגדרת הסיכון התרחבה. שנמתחו על השימוש באבחוני המסוכנות משתנים רבים המשפיעים על רמת המסוכנות שישמסכימים רוב העוסקים בתחום ו

הערכה קלינית בתחום הפסיכיאטרי פותחה גישה משולבת של . מאובחןשל הגורם המקצועי להפעיל המאפשרת ל, )structured clinical assessment (מובנית

Mauruttoראו (שיקול דעת באופן מבוקר לאור הנסיבות המיוחדות של כל מקרה

& Hanna-Moffat, 2006 .( מגמות חדשות אם כך קוראות ליצור מכשירי ניבוימומחים להפעיל יותר שיקול דעת ליאפשרו לאנשי מקצוע וש ,גמישים יותר

. במהלך ההערכהבהם נעשה ניסיון להשתמש ש כלי אבחון מורכבים במקביל החלו להתפתח

, דהיינו משתנים גמישים המסתכלים על נסיבות של יחידים, "משתנים דינמיים"במשתנים אלה . משתנים אלהחרף העובדה שקשה ולעתים בלתי אפשרי לכמת

כמו התנהגויות שהתרחשו בעבר , למשתנים שלא ניתן לשנותםהצטרפוהמטרה של . כמו גיל ומין" קבועים וסטטיים"ת משתנים לרבו) היסטוריה פלילית(

תו ניתן לעבוד יאשהכלים החדשים היא לזהות את אותם גורמים המהווים בסיס אפשר להצביע על מגמה חדשה הרואה את . (Cheliotis, 2006)שינוי לחולל כדי

תן אלא כיחיד מסוכן הני, )fixed risk object( אובייקט מסוכן מקובעהיחיד לא כ). ,Hannah-Moffat 2005ראו דיון אצל; transformative risk subject (לשינוי

מטרת מגמה זו היא לשלב בין הגנה על החברה מפני המסוכנים ביותר לצד הכלה הכוונה היא ללכת מעבר לניהול מסוכנות ולחפש . (O'Malley, 2004b) של האחר

תוך כדי שמירת זכותה של , לתיקון ולשינוי, למזעור הסיכון, דרכים להעצמה . כאחדלחברהו ליחיד לסיכוןבלי להפוך את ניהול הסיכון עצמו , החברה לביטחון


מקורות

תוכנית : הפרטה ודפוסי מעורבות חדשים של המדינה). 2001 (' ורוזנהק ז'אייזנשטדט מ

.60 ביטחון סוציאלי,הסיעוד בישראלמניעה וטיפול בתופעת האלימות : ראות והודעות הו)2004(מדינת ישראל משרד הרווחה

. ס" בתע3 לפרק 3.28הוראה . במשפחה-64: ב" י.עבריינות וסטייה חברתית. חיזוי מסוכנות במערכת העונשית) 1984 ('ל, סבה

51 . Alario, M. & Freudenburg, W. (2003). The paradoxes of modernity:

Scientific advances, environmental problems, and risks to the social fabric. Sociological Forum, 18(2), 193-214.

Amstrong, D. (1995). The rise of surveillance medicine. Sociology of Health and Illness, 17(3): 392-404.

Baumann, D., Law, J. Sheets, J. Reid, G., & Graham J. (2005). Evaluating the effectiveness of actuarial risk models. Children and Youth Services Review. 27, 465-490.

Beck, U. (1992). Risk society: Towards a new modernity. London, Sage. Beck, U. (2002). The terrorist threat: World risk society revisited. Theory,

Culture and Society, 19(4): 39-55. Benbenishty, R., Osmo, R., & Gold, N. (2003). Rationales provided for risk

assessments and for recommended interventions: A comparison between Canadian and Israeli professionals. British Journal of Social Work, 33(2), 137-155.

Braithwaite, J. (1998). Crime, shame and reintegration. Cambridge, Cambridge University Press.

Castel, R. (1991). From dangerousness to risk. In Burchell, G., Gordon, C. & Miller, P. (Eds.). The Foucault effect: Studies in governmentality. London, Harvester Wheastsheaf.

Cheliotis, L. K. (2006). How iron is the iron cage of the new penology: The role of human agency in the implementation of criminal justice policy. Punishment and Society. 8(3), 313-340.

Coaffee, J. (2004). Rings of steel, rings of concrete and rings of confidence: Designing terrorism in central London pre and post September 11th. International Journal of Regional Research. 28(1), 201-211.

Cohen, S. (1985). Visions of social control: Crime, punishment and classification. Cambridge, Polity Press.


Covello, V.T. & Mumpower, J. (1985). Risk analysis and risk management: An historical perspective. Risk Analysis, 5 (2), 103–120.

Culpitt, I. (1999). Social policy and risk. London: Sage. Davidov, G. (2005). Enforcement problems in "informal" labor markets: A

view from Israel. Comparative Labor Law and Policy Journal, 27(3), 3-25.

Dean, H. (2000). Managing risk by controlling behavior: Social security administration and the erosion of welfare citizenship. In: Taylor-Gooby, P. (Ed.). Risk, trust and welfare (pp. 51-68). London, Macmillan.

Dean, M. (1995). Governing the unemployed self in an active society. Economy and Society. 24 (4), 559 – 583.

Dominelli, L. (1999). Neo-liberalism, Social Exclusion and Welfare Clients in a Global Economy. International Journal of Social Welfare, 8 (1), 14–22.

Donzelot, J. (1980). The policing of families: Welfare versus State. London, Hutchinson.

Douglas, M. (1986). Risk Acceptability according to the social science. London, Routledge and Kegan Paul.

Douglas, M. (1992). Risk and blame: Essays in cultural theory. London, Routledge.

Douglas, M. & Wildavsky A.B. (1982). Risk and culture: An essay in the selection and interpretation of technological and environmental dangers. Berkley, University of California Press.

Edwards, R. & Glover, J. (2001). Risk, citizenship and welfare: Introduction." In Edwards, R. & Glover, J. (Eds.) Risk and citizenship: Key issues in welfare. London, Routledge.

Erez, E. & Ibarra, P. (2007). Making your home a shelter: Electronic monitoring and victim re-entry in domestic violence. British Journal of Criminology, 47(1),100-120.

Ericson, R. & Haggerty, K. (1997). Policing the risk society. Toronto, University of Toronto Press.

Feeley, M .& Simon, J. (1992). The new penology: Notes on the emerging strategy of communication and its implications. Criminology, 39, 449-474.

Feeley, M. & Simon, J. (1994).Actuarial justice: The emerging new criminal law. In: D. Nelken. (Ed.). The Futures of Criminology 9 (pp. 220-243). London: Sage.


Flynn, R.J. & Bouchard, D. (2005). Randomized and Quasi-Experimental Evaluations of program impact in child welfare in Canada: A review. The Canadian Journal of program evaluation, 20(3), 65-100.

Freeman, R. (1992). The idea of prevention: A critical review. In: Scott, S.G., Platt, W.S. & Thomas, H. (Eds.) Private risks and public dangers, Aldershot, Avebury.

Furedi, F. (1997). Culture of fear: Risk-taking and the morality of low expectation. London: Cassell.

Garland, D. (2001). The Culture of Control: Crime and Social Order in Contemporary Society. Chicago: The University of Chicago Press.

Garland, D. (2003). The rise of risk. In. Ericson, R. & Doyle, A. (Eds.). Risk and Morality. Toronto: University of Toronto Press.

Garland, D. (1995). Penal Modernism and Post Modernism In T. Blomberg, T. & S. Cohen (Eds.) Punishment and Social Control (pp. 181-210). New York: Adlune de Gruytrt.

Garland, D. & Sparks, R. (2000). Criminology, Social Theory and the challenge of our times. In: Criminology and Social Theory. (Eds).Garland , D. &. Sparks, R. Oxford, Oxford University Press.

Giddens, A. (1990). The consequences of modernity. Polity: Cambridge. Giddens, A. (1991). Modernity and Self-identity: Self and Society in the

Late Modern Age. Cambridge, Polity Press. Giddens, A. (1994). Risk. trust and reflexivity. In Beck, U (ed.). Reflexive

modernization. Lash, S. & Giddens, A. (Eds.). Polity Press, Cambridge. Giddens. A. (1998). Risk Society: The context of British Politics, in

Franklin, J. (ed.) The politics of risk society. Oxford, Polity Press in association with the Institute of Public Policy Research.

Gold, N., Benbenishty, R., & Osmo, R. (2001). A comparative study of risk assessments and recommended interventions in Canada and Israel. Child Abuse & Neglect , 25(5), 607-622.

Hacking, I. (1990). The taming of chance. Cambridge, Cambridge University Press.

Hannah-Moffat , K. (2005). Criminogenic needs and the transformative risk subject. Punishment & Society, 7 (1): 29-51.

Hannah-Moffat, K. (1999). Moral agent or actuarial subject: Risk and Canadian women's imprisonment. Theoretical Criminology, 3(1), 71-94.

Harvey, D. (2005). A brief history of neoliberalism. Oxford, Oxford University Press.


Henry, S. & Milovanovic, D. (1996). Constitutive Criminology: Beyond Postmodernism. Thousand Oaks, Ca, Sage.

Hoggett, P. (2001) Agency, Rationality and Social Policy. Journal of Social Policy. 30(1): 37-56.

How, D. (1992). Child abuse and the bureaucratisation of social work. Sociological Review, 40(3), 491-508.

Hough, M. & Mayhew, P. (1985). Taking account of crime: Key findings from the second British Crime Survey. Home Office Research Study No. 85. London, HMSO.

Hudson, B. (2003). Justice in the risk society: Challenging and re-affirming justice in late Modernity. London: Sage.

Hughes, G. (1998). Understanding crime prevention: Social control, risk and late modernity. Buckingham, Open University.

Joyce, P. (2001). Governmentality and risk: setting priorities in the new NHS. Sociology of Health & Illness, 23 (5), 594–614.

Kemshall, H. (2002). Risk, social policy and welfare. Philadelphia, Open University Press.

Lash, S. (2002). Foreword: Individualization in a non-linear mode. In: Beck, U. & Beck, E.G (Eds.). Individualization: Institutionalized individualism and its social and political consequences, London: Sage.

Lunt, P. & Blundell, J. (2000). Public understanding of financial risk: The challenge to regulation. In: Taylor-Gooby, P. (Ed.). Risk, trust and welfare (pp. 114-130). London, Macmillan.

Lupton, D. (1999). Risk and socioculural theory: New directions and perspectives. Cambridge, Cambridge University Press.

Mass, M. (1997). The Determinants of parenthood: Power and responsibility. Human Relations, 30(3), 241-260.

Maurutto, P. & Hanna-Moffat, K. (2006). Assembling risk and the restructuring of penal control. British Journal of Criminology, 46, 438-454.

Moorhead, R. & Pleasence, P. (2003). Access to justice after universalism: An introduction. Journal of Law and Society. 30(1), 1-10.

Mythen, G. & Walklate, S. (2006). Criminology and terrorism. Which thesis? Risk society or governmentality?, The British Journal of Criminology, 46, 379-398.

Naffine, N. (1996). Feminism and Criminology. Malden, MA, Polity Press. Norris, Clive and Gary Armstrong (1999) The maximum surveillance

society: The rise of CCTV. Oxford: Oxford University Press.


O'Malley, P. (1996). Risk and responsibility. In Barry, A., Osborne, T. & Rose, N. (Eds.) Foucault and political reason: Liberalism, neo-liberalism and rationalities of government (pp. 189-207)., London, UCL Press.

O'Malley P. (2004a). Risk, uncertainty, government. London, The Glasshouse Press.

O'Malley, P. (2004b). The uncertain promise of risk. The Australian and New Zealand Journal of Criminology. 37(3), 323-343.

Parton, N. (1996). Social work, risk and the 'blaming system', In: Parton, N. (Ed.) Social theory, social change and social work (pp. 98-124). London, Routledge.

Parton, N. (1998). Risk, advanced liberalism and child welfare: The need to rediscover uncertainty and ambiguity. British Journal of Social Work. 28: 5-27.

Patterson, T.C. (2005). The turn to agency: Neoliberalism, individuality, and subjectivity in late-twentieth-century Anglophone archaeology. Rethinking Marxism 17(3), 373–384.

Petersen, A.R. (1996). Risk and the regulated self: the discourse of health promotion as politics of uncertainty. Journal of Sociology, 32(1): 44-57.

Raday, F. (2002). The decline of union power – Structural inevitability or policy choice? in: J.Conaghan, M. Fischl & K.Klare, (Eds.). Labor Law in a Period of Globalization (pp. 353-377). Oxford: Oxford University Press.

Roger, R. (2000). The uncritical acceptance of risk assessment in forensic practice. Law and Human Behavior. 24(5), 595-605.

Rose, N. (1996a). The death of the social?: Re-figuring the territory of government. Economy and Society, 25(3), 327-350.

Rose, N. (1996b). Governing "advanced" liberal democracies. In: Barry, A., Osborne, T. & Rose, N. (Eds.). Foucault and political reason: Liberalism, neo-liberalism and rationalities of government. Chicago, University of Chicago Press.

Rose, N. (1998). Governing risky individuals: The role of psychiatry in new regimes of control. Psychiatry, Psychology and Law, 5(2), 177-195.

Rose, N. (2000). Government and control. British Journal of Criminology. 40, 321-339.

Rowlingson, K. (2002) Private Pension Planning: The Rhetoric of Responsibility, The Reality of Insecurity. Journal of Social Policy. 31(4): 623-642.


Silver, Eric & Lisa L. Miller (2002). A cautionary note on the use of actuarial risk assessment tools for social control. Crime and Delinquency 48(1): 138-161.

Simon, J. (1987). The emergence of a risk society: Insurance, law and the state. Socialist Review, 95: 6-98.

Simon, J. (1988). The ideological effects of actuarial practices. Law and Society Review, 22(4), 771-800.

Smith, D.A., & Paternoster, R. (1987). The gender gap in theories of deviance: Issues and evidence. Journal of Research in Crime and Delinquency 24(2), 140-172.

Sparks, R. (2001). Degrees of estrangement: The cultural theory of risk and comparative penology. Theoretical Criminology, 5: 159-176.

Stallings, R.A. (1990) Media discourse and the social construction of risk. Social Problems, 37(1): 80-95.

Taylor-Gooby, P. (2000). Risk and welfare. In: Taylor-Gooby, P. (Ed.). Risk ,trust and welfare. (pp. 1-18). London, Macmillan..

Tierney, K.J. (1999). Toward a critical sociology of risk Sociological Forum, 14( 2), 215-242.

Swift, K. (1995). Manufacturing bad mothers. Toronto, University of Toronto Press.

Webb, S.A. (2006). Social work in a risk society: Social and political perspectives. New York, Macmillan.

Wormith, S. (1997). Research into practice: Applying risk/need assessment to offender classification. Form on Correction Research, 9:1.

1 ןכוסמ תונכוסמ גשומה םאה · 2008. 3. 5. · the taming of chance) יוכיסה...

Documents