ם א נ ק ל ו ס ו ג ר ^

ה ר ו ת על ה

על פי נוסחא

ה שנת שי״ז• ט י ו נ י בחומש דפוס ס ב

ראוהו חכמים ויאשרוהו, נבונים ויהללוהו וממנו ראינו וכן עשינו

להדפיסו מהדש אות באות, מלה במלה וכדי הוא לסמוך עליו.

הועתק והוכנס לאינטרנטwww.hebrewbooks.org

ע״י חיים תשם״ט

«»f£*t-<1*1=Q<•**

• ז ברלי שנת ת ר נ מ א לם״ק•

. י ק ס ו ו א ק צ ט י ש א ר י י ה ב ל צ ס ש ו פ ד ב

TAMTJI OIKELOS,

H R R A U S G E I j E B E N ID ERLAUTERT VOK

Dr. A. B E R L I N E R .

4£EO

ERSTER THEIL.

TEXT, NACH EDITIO SABIONETA V. J . 1557.

Mit Unterstatzutjg der K. Akademie der Wiaseniohaften in Berlin.

FRANK FUBT a. Jj. J. KAUPFMANN.

B E R L I N GORZELANCZYK & Co.

1884.

LONDON

n. N U T T.

ת י ש א ר , בG E N E S I S .

C A P U T I .

א 1 במדמין 3ךא:יזי_ית#מיא ןית אלזעא: 2 ןאל^אםןת צדיא:ולי.ק3יא נס^יוכא ןלי׳&_על אפי סהומא ןחקוא מן^ךם יי מג#בא_על אפי מ;א: 3 נאמר יי יהי נהולאנםוהו;הוךא: 4 נסזא יי ית ד״״וךא' ארי טב ןא9רי>& יי בין $ח1לא ובין ךןשוכא: 5 ונקרא יי ל;היולא יממא (ל:י#ז'ו?א קרא ליליא נסך« ךמיע !הוה ?5ר יום וקד: 6יאמר־ יי יהא לקמגא במציעות מיא מהי >5?רי# 3ין מיא למ;א: 7 ןע3ר יי ית ךקי¥א (אקלי׳עn כן: 8 י£לא יי p וא §ין $ןיא ך?ןלךע לךקיזעא ו5ין ט:א ךמי־על לךקינישון מיא לךקיןגא #מיא נסיה ךמ# והוה ^פר יום וקליין: 9 נאמר ןי יה מתח־ות #כ?א לאסוךא חר וחהםןינב^א יסיח קן: 10 וקרא יי לי#3תא אךזעא ולבית ?ני/עת מיא קרא שמי וסלא יי אלי טב: 11 ואמר יי הךאית ארעא דיח<&ה עיסבא לכר ולעיח מזךלע אילן פילין יע3ד ©ילין לןנןה ךבר 1ך.עיה 3יה .על אל>1א נסור! כן: 12 ואפיקת ארןגא ךיסאה ןןיקןיא ך3ר 1ךעיה מוךרע אניותי (אילן ןגבןר &ילין ךבר !לעיה 1ייה לןנו־חי 1ם;א יי אכי טב: 13 ןהןח ךמ# ןה\ה א9ר יום קליתי: 114אמר יי להון 13ז'וךין בלקי¥א ך^מיא לא!$ל׳£א הין ימ£א והין ליליא ןיהיון לאתץ ולן^ין ףלמימני קו־*!1ן י1מין ר^נין: 15 ניח1ן ל?ח1רי[ בלקתגא ד^ןיא לאנהלא על אל^א נהןח כן: 16 !עבד יי ית י*לי| ני״ייוליא ל?לכ?& ית ?היולא ל?א למי^זלט ביממאייןית 3הוךא ןעיךא למי#לט 5ליל;א וית כו35יא: 17 ויסב יר1ה'ון יי גילק;עא ר#מיא לא^רילא.על אן/עא: 18 ולמי^לט בי^מאובליליא ולאקליטא ביןנהולא ו3ין סיש^א 1חןא יי אלי פןב: 119:הןח ךכ1>8 1םןח צ&ר יום ל?;עי: 20 נאמריי ולסלון מיא לחייט נ?#א סיר1א ןעיופא יפלח _על אך^א .על ^פי ךקיע '?זמיא: 21 וקוןא יי_ית י5נ<י£א ל?ךביא מת ?לא ף?לח לןנ1חי נפ#א סיתא דרךן^א ךאךחיעז מיא לןגיהון ןית >יל עוו ו?1ג1 ומלו ית הןיא נםןא יי אלי טכ: 22 ובריןי ירזהון יי למימר פו׳ 3י«/יא ?^א יקזגי ?ארעא: 23והןחךמ# 1ס\ה^9ר יום םמי^י: 24 !אמר יי 0§יק אלןגא ג#9א סיוןא לןנה 5עיר ולסע ןםית אל¥א

לןנח1 Targam.

Cap. 1.2. 2 בראשית א ב לןנה njqa ?ן: 25 ועבד יי ית חיתאךעא לער. ןית ?עירא לןנה וית כל ליסשא לאלעא לןניול׳י ימלא :יזי .ארי טב •י 26 ואמר V געכיר אינ^א כצלמנא כךמותנא וישלטון כנוני _ימא ו?ע1פא ל$מיזא ובבעילא ובכל ארעא ובכל רםיטא ךלחייט .על ארעא: 27 וכךא :יי ית אדם בצלמיהם אלרזים ברא יתיר׳ לכל ןנו:קבא ברא יהה1ן: 28 ובליך יחח1ן ין ל מ _ו:אמר לרזון יי פו־שו ו?גו ו?ולו ית אך/3א וחקופו;_עלה והלוטו כנוני ימא ובעופא ד^מיא ובכל סןתא ךרם׳2א על ארעא: 129אמר יי הא יהבית לכון ית כל עיסבא לבל 1ךעיה מיןללע רעל א§י כל אלעא וית כל אילנא לכיה פירי אילנא ךבר 1ךעיה מץךךע לםן יחון למיכל: 30 ולכל חית אךןגאולכלעופאךשמיא ולכל רלחיש״על ארעא לכיה נפשא חיתא נת כל יר1קעסבא למיכל 1תה כן: 31 ותא יי ית כל דעבר וד.א תקין לסדא

נסור׳ למש 1הןה'?פר יום שתיתי: ב 1 [אי^כללו>?מיא ןאחגא וכל לויליהון: 2 ן#יצי יי כיומא^ביעאה עיביךתיה רעבר גנח כיומא שב;עאה מכל עיכיךתיה ךעבר: 3 ובכך יי ית יומא ^?יעאר׳גקדי׳ט יסיר• 8ריכיה נח מפ:ל עיביךה1יה לכלא יי למעבר: 4 אילין תולרתשמלאואלעא כד איתכליאוכייומאדעכדליאלהיםאר;עאו^מיא: 5.וכל אילני חקלא עד לא סו1 ?ארעא ו.?ל עיס?א ךסקלא עד לא צמח ארי לא אסית לי אלוזים מטךא על אךעא ואינש לית למפלח ית א_ל?1תא: 6 נעננא הןח קליק מן ארעא ומיםקי לת כל אפי אד?1תא: 7 וברא יי אלוזים נת אדם עפרא מן ארעא ונפח כאפיול׳י נישמתא לחלי נך׳ות ?אדם לרוס 9מללא: 8 ונצב יי אלוזים גינתא ?עדן מלקךמין ןא#לי סטן נת אדם לכךא:ימח יי אלוזים מן ארעא ויל אילן ד?1מג למיו־זזי ןטב למיכל ןאילן 9 ןא חיז;א במציעות 3ינתא:ואי_לן:דאב.לי §ירוהיוזכמין בין טב לבייש:10 ונןזרא ביוה נפיק מעדן לאשקאה ית $י?תא ומממן מיחפרש :וה.וי לאר3>נה לי#י נגילין: 11 >צזום חד פישון הוא מקיף ית >יל אלע סוילה לתמן ךר׳לא: 12 ןחד׳בא ךארעא ההיא טב סמן כרולחא ואמי בוללא: 13 לשום.נל׳ךא ח$א {יחון הוא בןקיף ית כל :אלע כוש: 14 לשום נל׳רא סליתאה רינלת הוא סהליך לפוךנחא לאהור ןנ:הרא ךביעאה הוא 9רת: 15 וךבר יי נלוזים ית אדם ואשלליה בגינתא ךערן למפלחה ולמטרה: 16 ופקיד יי אלרזים על אדם למימר מכל אילן גיןתא מיכל היכול: 17 ומאילן ךאכלי פירוהי ח?מין כין טב לבייש לא תיכול מיניה אלי כיומא לתיכול מיניה ?ןמת וןןמות: 18 ו^מל יי אלוץם לא תקין ליהי אדם בלחורוהי 8עביר ליה סמך כקיכליה: 19 וברא יי אלהים מן אחנא

כל י

GENESIS Cap 6 ג .3 .2 . ב ^ל םית ?יא ןית כל ע־ופא ך#מיא ואייתי ללתאךם למחזי מה יקרי לחוןקרי ליה אדם ג?׳עא סיתא הוא #מיה: 20 וקרא אדם #מהן לכל דסןחי לקל ?עירא ולעופא דישמיא ולכל חית ברא ףלאךם לא א#כח סמךסךא מעילעוחי כקבליה: 21 וךמא יי אלהים ^י;תא על אדם וךמוןד ו;סיב :א רנסיב מן אדם לאיהיזא ומלי 5סלא תחותה: 22ו?נא יי אלהים!ת עילז ןאסיה לות ארם: 23!אמר אךם הךא ןמ^א גךמא מ3רמי וביקןךא מבקרי ללא לסקרי אתתא ארי מ?עלה 3סי?א ךא: 24 על ק י^בוק 1 בר ?ית מ^כבי אמתי ןאמיה ללךבק ?אתתיה ויחון לממלא חד: 25_ו:הוו תרויהון

עןטילאין אךם לאתחיה ןלא מיס5למין: ^ 1 לחמיא הוח ,ערים מכיל חית ב:רא רע?ד יי אלרזיםואמר לאתתא ?קו^טא אמר יי לא תי?לון מכיל אילן 4י$תא: 2 ואמרת איתתא לחיויאא ביכול: 8 ומאירי אילנא לבמציעות $י3תא אמר לי לא ת מפירי אילן ^ תיקלון מ$יה ללא תקךמן ?יה רילמא תמותון: 4 נאמר סיויא לאקתא לא ממת תמותון: 5 $ךי 3לי קדם יי אוץ ?יומא ךחיכלון מי3יה לתפתחן עיניכון ור1ה1ן ?רבךבין ח?מין ?ין טב לבייש: 6 נסות אתתא ארי טבממג אילנא לאקקכלא ביי• וגסיבת אילנא למי?ל !ארי אסו הוא לעיני] ו מא?יה ואכלת ויהבת אף לבעלה עטה נאכל: 7 לאיס^חא עיני תלויהיון יילעי ארי .עךטילאין אינון וחטיטו להון טלפי תנין ןןןבדו להון ןךןין: 8 וישמעו לת .קל מימרא דיי אלוזים ךמהלך ?גי$תא למנח יומא ןאטמר אדם לאפתיה מן קדם לזי אלהים ?גו אילן 4יןתא: 9 וקרא יי אלוזים ל^ךם ואמר ליה אן את: 110.אמר _ית.קל מימךך^מעית ?גי:נר1א וךחילית ארי עךטילאי אנא לאטמלית: 11 יאמר מן חוי לך ארי ערטילאי את סמןאכל$א: 12 נאמר אדם איקתא איל;א ךפקיר^ל הדיל רלא למי?ל מי3יה : ךיה?ת עמי היא יהבת לי מן אילנא ואכלית: 13 ואמר יי אלהים לאתתא מה ךא״עבךת.ואמרת אןזתא מילא אמעמי ואכלית: 14 ואמר ל; אללויסעבךת ךא ליט את מכל ?עירא ומכיל חית פ:ךא.על מעך תיזיל אלי: לחיןיא : גע?רא וקיכול כל יומי חיך: 15 וךבכף אישוי ?יגך ובין אתתא ובין בנןי ובין ?נהא הוא יהא ךכיר מה ך>גבלת ליי׳ מללןךמין לאת תהי נטר ליה לסופא: 16 לאיתתא אמר אסגאה אקגי צ^רייכי לעירו:י?י ??ער תלילין ?נין ולןת נעליך תהי ?!אובתיך להוא ל#לט ?יך: 17 ולאדם אמר ארי ק?ילתא למימר ארןתך ואכלה מן אילנא ךפקל^ך למימר לא תיכול מיניה ליטא ארעא ?לילך ?עמל ת?ל;2ה כ״לייי־מי סזיך: 18 ןכובין וא9רין תצ;מח לך ותיבול .ית עקבא ךחקלא: 19 ?ליעתא ךאפך תיכלל ללזמא ער

דתתחכ

cap. 3. 4.4 כראשיח ג ד ךס?!םב לאוןןגא ןכןיןח איה?ריהא <5כי .עפלא א0 ולע9לא מחוב:י איני^א: 20 וקרא אלם שום איקסיה מוח אלי סיא סות אימא ך5ל מ 21.{ע3ד יי אלחים ^ארם ולאייןןסיה למשין ליקר .על 9שך ??ולחון יאל3ישינון: 22וא&ר יי אלחים$א אדם חוח לחידי 3עלמא מיניה ל8ידע טכ וליש ולען ךיל$ןא יו#יט יךיהוי3זכ אף האילן סייא וייכיל (יידוי לעלם ג 23 ושל רזיה יי ז*לל׳ים מ$ינתא רעךן למ?לח ?ארעא ךאיס3ךי מ?טן: 24 ןרוכיך י.ת אדם {א#.לי ?ןלקלמין $י?תא ךעךן:ת ?רוביא וית שנן

׳ הל?א למיהססקא לסיפןר ית אירח אילן הניא י ף 1 לאלם ידע ית סוח איןזסיה ועריאת ןילידת ית.קין נא2לת קניתי 33ןא נןן זקךם יי: 2 ואיסיפת ל8ילל ית אתל/י ית ותפל נסןח חבל ךעי $א ן.קין םןח פלח ?אלעא: 8 נסיח מסוף יו?ןין ואיתי קלן 8אי?א לארזעא קול^א זקדם לי: 4 ןהבל אירןי אף הוא מ3?לי עניה ו?»שמיניחן יהנת בעואזקךם יי ?ח3ל ו3קוך?ניה: 5 ו3קןן ו3קוךבניה לא :ח_ות בעןא ותקיף לקין לרזדא ואיס?3ישו אפיהי: 6 ואמר יי לזקין למא וןק1ף לך ולמא איה?בישו אןך: 7 מלא אם תוטיב עובדך יש?31יק לך (אם לא תיוטיכ עובדך ליום ךי;א וזטאח;טיל זעתיר לאייזפךעא סיןך אם לא ר1תוב ןאם התוב ישין31ק לך: 8 נאמר .קין לחלל אחו־חי נל.{ח 93ד,ול.ח'ון ?חקלא ןר!ם.קלן לל׳בל אחוהי גקטליה: 9 ואמר יי לקלן אן חבל אחוך ואסר לא ימ#א ל׳^ל ארזי ?*נא: 10 ואמל מה :עבל£א .קל רם זבענן לעתירין למי§ק סן אחוך .קנילין כןד©י ק ארעא: 11 וכען ליט אק מן אלעא ד?ר1סת ית פומה ק3ילת ית ךנןי לאחוך מן ידך: 12 אלי סיפלח ?אלעא לא ת־ו3יף להיסן סילה לך מפ1ל9ל 5;לי קהי ?אחגא: 13 ואמר.קלן זקךם יי ס$י ח'ו?י מלמשיק: 14 ולוא רןליכ^א יתי ייומא דין מעל אפי 8לזעא ו?ןן זקרמך לית אי9שר לאיטמךא ןאל׳י ?׳טלטל ובלי ?ארעא ויהי כל רי׳?1?סי.נני י^לינני: 15 ואמר ליה יי ב3ין בל קטיליא.קלן לש^עא דלק יה^רע 9י3יה נשוי יי לקין אתא 3דיל ללא למקטל יתיר׳ ?ל לישכךויניה: 16 ונפק.קין מן דקןם יי ויתיכ 3או;עא 7גלי ו?זפןלטל ך:הות:.ע3ידא :עלוהי מל.קל9ין ?.נינתא רעלן: 17 וירע.קלן ית אהסיה ועדיאת וילידת יתגוניוך ו$וח בגי.ק^א וקרא #£א ךקך^א ?שום 3ריה סנו־ף: 18 לאיסיליר למניוך.ית עיךד ןעיךד איוליר .ית ?*חןיאל וממץאל אוליד ית ?!תושאלין נ^ין שום סדא זעדח מןתו*1$אל איוליר ית £מך: 19 ונםיב ליי׳ ל9ך ©ך ןשום 5$גי$א $לח: 20 נילידתזערח_יתיבל הואםןה ר3הין ך.יס3י מש?נין ומכי ^עיר: 21 ןשום אחימי יו;ל חוא חוח ר^ר׳ין דלל ר?מ$-על פוס

נכלא

GENESIS Cap 6 ד ח .5 .4 . נננלא ידעי ןמר כינוךא לאבובא: 22 $לח אף היא ילילת ית תו3ל.קי( ל?ה1ן לקל ילעי עיבילת גןח^א וכךןלא נאזחסיה לתו?ל .קלן $מה: 23 ואסר למך להוותי זעךח וצלח ?זמעא נקלי #3י למך אציתא למימרי לא גקרא קטלית יהליליר• א$א 39יל חובין ואף לא עולימא ךז?ילית ר?לילית י#תי$י 1ךעי: 24 אלי #מגח ךרין איתליו לקלן סליא ללמך ?דיה #?עין לשבעא: 25 וידע ארס עוד ית אתסיה לילילת 3ר וקרת ית #מיה שת אלי אמלת לחב לי יי ?ר אוןמךן :חלף הבל ך_ק9ליה קלן:ולו 26 ול#ת אף הוא איתיליד ?ר וקלא ית >$זמיה אנוש ??ין ?י־ומ־וחי ן

?;י א^שא מלצ(אח ב^מא ליי: ךן 1 לין ?9ר הוללת אדם ?י־ומא לקרא יי אדם ?למות נלוזים ;!בד יסיח: 2 לקר ונוקבא ?לנון ובכיף יסהיון וקרא .ית שומהון אדם ?יומא דאסקליאו: 8 נסיא אדם קןאה וסלסין #נין ואוליד בלמותיה ךלמיה ליה וקרא ית #מיה #ת: 4 ול״וו יומי אדם ?סר ךאיוליד ית #תן ןא־וליד ?ניןו?נן: 5 נםוו קל ייומי אלם לה:א תשע סאה י ת^גי מאה ^פז: ן ומית: 6 וךזיא #ת מאת והמיט (אוליד ית אנ י ור1לסין ^ 7 נםיא >&ת ?תר לאיוליד ית אנו/ט וקמני מאה ו#בע #נין ןאיוליד ?נין ו?נן: 8 נל׳וו כל ייי־מי >&ת הישע מאה לתלתא ע׳^רי ^נין ומית: 9 ותאן: 10 וחיא אנוש בסר לאיוליר ית.קינן אנוש י1?1.עין #נ:ין ואוליד ית קי תמני מאה !חמש.עמלי #נין ןא־וליר ?נין ו?נן: 11 נםו־ו ?ל יומי אנוש ה#ע מאח לחמש #נין ומית: 12 וסיא .קינן שקעין #נין ואוליד יתמני מ$ה ואך?עין מהללאל: 13 נחיא.קינן בסר לאוליד ית מל״ללאל ון לאוליר ?נין ו?נן: 14 והוו קל י1מי.קינן תשע מאה געסר #נין ימית: י ^ ן ואוליד ית ירד: 16 נסיא מל׳ללאל י ( ?קומש ^ W 15 וסיא 9םללאל ק לאיוליד ?p ו?נן: 17 נםי1 ?סר לאוליר גת ירד המגי מאה ותלסין שן ומית: 18 נס;א ירד י כל יומי מםללאל תמגי מאח ותשעין וממש ^ מאח ןשיהין(סלתין #נין ואוליד ית םנזיף: 19 נםזיא ילד ?סר ךאיוליד ית םניוך תמגי מאח ?מין ואוליד ?נין ולק: 20 לסול ?ל יומי ילד ה#ע מ^ח ףןזיוקין לתלתין #;ין ומית: 21 נםיא הנייך #יקין וחמש 3#ין לאוליד ית מתושלח: 22 להליך םנ1ך ?לחל$א לןזי ?סר לאיוליר.ית מתו#לח תלת מאח #;ין לאוליד ?נין וקנן: 23 והוו קל יומי םנו־ך הלת מאה ל#יול1ין;ין: 24 להליך סניוך ?לסל$א ליי ןציתיוליי אבי אמית יסיח יי: לסמש > 25 נדעא מתושלח מאה וסמ3ן ו^?ע #נין לאוליד ית למך: 26 נםיא־ו־ןין ׳*נין ואוליד מי1 זלח ?סר ךאוליר ית לקך #כע מאח ור1מנן ון קןתו

ובנן

Cap. 5.6.6 בראשית ה ו ומן: 27 ו_ד,וו גיל יומי ?ותישלח השע סאה (שיהין והישע שנין ומית: 28 יסיזא למך ?ןאה וסכען(תלהין שנין ואוליד בר: 29 וקרא ית שמיה נכו למימר דין לנלומיננא מעיובדנא ומלאות לר$א מן ארעא ךלמה יי: 30 נלזיא למך ניתר ךאיוליר ית נרו לומיש ?ואה (תשעין וסמיש שנין(אוליד ?נין ובנן: 31 נסו־ו בל ייומי למך ^?ע קארי ןש?עין ישכע שנין ומית:

32 נםוה נלו בר חמיש מאה שנין ואוליד נוח לת שם .ית רום גית יפת: ן 1 ותה ?ד שריאו בנן אינ׳שא לממני על אפי ארעא יב^תאן אינין י לכךביא ית כנת אינשא ארי שפין איהללילא לחון: 2 נסיו מ ונסיבו להיון נשין מכיל לאסךעיאו: 3 (אמר לזי לא לתקנים ךךא ?יישא הלין נןךמי לעלם ?ליל ךאינון ?סרא ועו?ליה'ון כישין אלכא יהיב להון ?!אה (עשלין שנין אם לתומן: 4 גבליא !:.ויו כאלעא כייומיא האינון(אף כחד כין דעלין ?ני לכלביא לות ?נח אינ^א וילק להון איבון 35ליא ךמןגלמא אינשין לשמא: 5 וחזא יי אלי קניאת כישת אינ׳צןא כאתוא וכל ??לא מי־^זבת ליכיה לחול ?יש כל יומא: 6 ןתב יי ?מיקןליה אלי ע?ר.ית אינישא באללגא נאמר למיחבר תו:ק?הון כלעותיה: 7 ואמל יג א?ולוי.ית אינשא רבלימי מעל אןי ארעא ©אינ^א ער כעירא.ער ליבזשא ןעד עיופא לש3זיא אלי ס?ית כמימלי ארי,עכךהינון: 8 ןנם אש?ח

קךםיי: רםמיןד 9אי>דין תוללת נרו נרו וןבר1?אי שלים חוה כדרוהי גילחלהא כיי הליך נלו: 10 ואוליד נח הלתא כנין ית שם.ית חם ןית יפת: 11 ואתחןלת אךעא קרם יי ואיתמליאת אךעא חטופין: 12 נסוא יזי לת אלעא והא איתחבלת אלי סכילו כל כיסרא איגש אלחיה על אןץא: 13 .ואמר ו,י לנלי קיצא ל?לריהיון 3יש;א כיסךא על לקדמי אלי איסמליאת אלןןא חטיופין מן זקךם עו ול׳א אנא ק׳סכילהון עם אלעא: 14 עיכיר לך היםתא ךאעין ך.קךלוס נךולין העכיר ית היבותא ותילזפי יתר. מןיו ומנירא ?כוקלא: 15 ןרין .דסעכיל יתה י1לת מאה א?!ין אוךכא לתיבותא ס?!שין אמין פוהיה וםלהין אמין רומה: 16 ניהול תעביר לתיביותא ולא?!תא השכלליןה ?לעילא וסלעה לתיבותא כסיפזרה קשוי ?!רולין ארעאין מכינין יחליהואין העברייה:א ?1יא ־על8ךזעא לםפלא כל 3סלא לכיה ^ ו ' 17 _ו$א הא אנא מישי -ייז טא כל דכאלעא ימות: 18 ואקים נת קימי עמך י הלוא ךסיי מהחיות ^ לתיעול לתיבותא אה ומך ןאיהתך ונשי כנך עמך: 19 ומכל לסי מ>יל כיסלא הלין מכולא העיל לתיבותא לקץמא עמך ףכל לנוקבא להין: 20 מעיפא לןניל׳י י?ע כעיךא לןנה ומכל ריםישא לאל^א לןניסי הלין

מכולא

' GENESIS Cap. 6. 7. 8. 1 ו ח מכולא יןגלון לוחו לק;מא: 21 ואת סב >ך מקל מיכל למסאכיל ןת?נלש לותך ויהי לך ולדיין למיכל: 122עכד נם ?כל לפקיד יתיר, יי

?ן,עבד: ן 1 נאמר יי לניז עול אה וכל איגש ביו1ך לתיבותא אלי יתך:מי1יא שבעא ע 1: 2?*כיל ?מילא ל?יא היסב לך ^ ,קלמי ?ללא ל'יי י 1כא לכר לנוקבא ומן ?עיךא וןליתיהי לכי תלין ל?ר וני/קלא: 3 אף מעיופא ל^מיא #בעא #בעא לכר ועקבא לקזי£א 1רעא .על א£י כל אחגא•' 4 אלי לןמן יומין עיור #מןה אנא מחית מימרא.על ארעא אל?עין יממין ואלקעין לילןן ןאימחי ית כל יקומא רעבלית מעל אפי אתןא: 5 נעבד נם ?כל לפקליה לזי: 6 ונים בר שית מאה #נין ןטופנא הנה מזיא.על אתנא: 7 לעל נצת וקניוהי ןאהתיה ונ^י ?מ־ליי עימיה לתבווזא מן קדם מי טיופנא: 8 מן ?עירא לקיא ומן קעילא ךללתיוהי ך2י ומן עופא ןכל ך^חיש על אלזעא: 9 תלין תלין זעלו עם נלו לר1ב'ור1א לכר ועקבא ?מא רפקיר יי ית נח: njqi 10 לןמן שמנא יומין ומי טופנא חייו.על ארעא: 11 #3נת #ית מאה שנין לחיי נח ?ללחא תנןנא ?ש?עת .rrpv יומא לילחא ?יומא הדיןאית?ןעוכל מםעי תהום לבה וכוי ?1מיא אית>5תחא: 12 והוד. מיטרא גחית על אלעא אל?עין לממין ואל?עין לילון: 13 ?כלןי ?נוחי ייומא הדין על נח ן#ם ווחם ליפת ?ני נח ןאיתת נים וחלת 4 עימהון לתבלתא: 14 איגון ןקל חיתא לן;ה לכל ?עילא לןנה [קל ליסשא ךלםיש על אמןא לןניוהי לקלעופא ליןנ־והי כיל ןייפר כל לפרח: 15 (ןגלי עם נים לסיביוחא הלין תלין מכל ?קרא לביה רוחא לחלי: 16 ןזגליאין יזי עליוהי: 17 נהןח ךכרןנוקבא מכל ?סראזעלו?מא לפקיד יחיה לי לאטלו• נת היב'ור1א לאי^למת טיו>*נא אלקעין יומין על אלעא וסגיאו מיא ו מעל ארעא: 18 ותקיפו מיא יסניאו לםלא על ארעא ימלילקא םיביותא על א5י מיא: 19 ומלא הקיפו לםדא לךזדא על ארעא ןאיתםפיאו כל טוליא למיא להחיות ?ל #מייא: 20 םמיש עמלי אמין מלעילא הקיפו• מלא ואיהספיאו טוליא: 21 ימית ?ל ?מלא ללםיש.על אלזעא ?עיופא ו??עילא ו?חלתא י?קל ליםשא ללםיש על אל;עא לכל אינשא: 22 כל ףנ^מת לים דמיין ?אפוהי מכל ל?_י?#תא מיתו: 23 ימחא ית קל יקומא רעל א&י אחןא מאינ^א .עד ?עירא .עד לים^א לער עיופא ד^מיא ואיחמסיאי מן או;עא ואי#תאר ?לם נ0 ולעמיה ?תיבותא: 24 והקיפו

מיא.על ארעא מאח לםמשין י1מין: ךן 1 ולכיר לי נת נם לית כל םיתא ןית קל ?עיךא לעימיה

בתיבותא

Cap. 8.9. 8 בראשית נח ח ט ?סיבויוא ?א_ע?ריי חלןאעלאלעא ונחו סיזא: 2 ןאסהכרו ממעי תחיוטא ןפי ר#סיא ואיס?לי סיטלא סן #מ;א: 3 וספי מיא מעל אלעא אןלין ןסיהין נסקרו מיא ?!סוף סאח לחקשין יומין: 4 ונסת תיבותא ?.ילחא שכיעאה ?שלעת עשלא יומא ליהחא על טורי.קרדו: 5 ימיא ר׳ו1 אןלין וססרין ער יךלוא ושיראה כעשילאה ?סר לנרהא אהתויאו רישי טוריא: 6 נסך. מםיוף אלכעין יומין ו?תח נס ית כות וןיביותא לעבר: 7 ושלח יתה עוךבא ונפק סיפק ןתאיב ער דיבישו סידא מעל ארעא: 8 ושלח.ית יו מלותיה לסלזןי אם קלו מיא מעל אפי ארעא: 9 ולא אשכסת יונה סנח לפךסת רינלח וסבת לןסיה לסיבירזא ארי מ;א.על אפי כל ארעא ואושיט יליה (נקכה ןאעיל יתר׳ לוסיה לסיביותא: 10 ואוליך עוד שכעא ייוסין אוםךנין ןאיוסף שלח ית יונה מן היביותא: 11 נאתת לותיה יונה לעירןאךי.קלו מ;א מעל רסשא ןל׳א ?זלף.ןירןא הביר מסת ?פומה \ירע נס: *תנא: 12 ואיךיןי עיור שכעה יייסין אוסלנין ושלח לת יונה ולא אוסי&ת לססב לותיר׳ עור: 113כיוח ?שית ?!אה נסלא שנין ?.קלמאח ?סד לילקןא נגומ מיא מעל אלזעא ואערי נח.ית חופאה לםיבותא נסןא ןהא ננובו אפי אךזעא• 4! יהלסא הינעא ?עשלין ושלעא י^א לירסא לבישת ארעא ^ ומליל יזי עם נס לסימר: 16 פוק מן היבווןא את ןאיתתך ובנך ונשי בנך עמך: 17 ?ל סיתא לעמך מכל כיסלא כעופא ובבעילא וכ?ל ליס׳^אW על אלןןא א8יק עמך ןלסילדון כארעא ןיפשון מקנון.על ארעא r n :

^ ונפק נס וכנול,י ןאהתיה ונשי ?נוחי עימיה: 19 ?ל סיתא ?ל ריס^זא ובל עו§א כל ךרסיש על אךעא אחגיתהון ?פקר ?ין היבותא: 20 י33א» ו3$יי? מ נלי כיךכסאזקךם ין מגויב ?ובל כ־עיךא רביא ומכ?1 ע^א ל* ג>ץב־ל ;י בך&וא יח קיךבניה ו^בור יי קיסריה לא w ? ¥ ? s i vivT• 1 אוסיף לסלט עוד.ית אךעא כליל חיוכי איני׳ןזא ארי ל¥לא ליבא ךאינ׳^א כיש מןעוליה ולא אוסיף עול למיססי ית ?ל לסי כמא ךלנבלית: 22 עור ?ל יומני אלעא ןד!ן1א נסצלא וקולא ןחוןןא וקלטא וסיועא ויסם ולילי

לא יהפןלו-ן: £ 1 וכריך לי ית נ1? ונח כניוהי ואסל להון פושו וקזגו וסלו ית אלןגא: 2 ולסלהכיון ןאיסהכיון קהי על כל חלת ארעא ועל ?ל עופא ךשס;א ככל ךםו־סיש ארעא וכ?ל נוגי .ימא כילכון סקירין: 3?ל ךילו^א ךהוא סי לכון יר.י למיכל 3;רוק עקבא יסבית לכון ית כולא:ן ו כ ס ח 4 כלם בקרא ?נ?שיה לסיח >$א תיקלון: 5 וכלם ית לסכין ל אחכע סיד ?ל סירןא איהןעיניה יסיר אי^א סיר גכר ךישול ית ך?א

דאחוהי

GENESIS Cap ; 9 ט י..10 .9 . דאחוהי איחבע ית נפשא דאינישא: 6 דיישוד למא לאינשא לסהלין ממימר ךעןא למיה להאדיר ארי ?צלם אליהים:עלד _ית אינשא: 7 ואתון ©וישו ולגו איתנלרו בארעא ו־סגי־ לה: 8 יאמר יי לנרז ןללניוהי עמיד• למימר: 9 נאנא הא אנא מקים !ת קיימי עמכון ןעם מיכון לתליכון;: 10 ועם כל נפישא חיהא ךעמכיון לעיופא ללעיךא ובכל חית ארעא עמכלן מכיל _נ?קי תיב־ותא לכל חית ארעא: 11 [אקים נת ק;ימי עמכיון. ןלא לשהיצי כל בסרא עיור ממי טופנא ללא יהי עור טופנא לחבלא ארעא: 12.ואמר יי רא את קלים אנא יהב בין מימלי וביניכ־ון ולין כל נ9'שא חיתא לעמבון לדרי עלמא: 13 ית _ק#תי יהלית בעננא ותהי לאת קייםא ^ בין מימךי ובין ארעא: 14 ןיהי בעננותי:עננא על ארעא לתסחזי ק לעננא: 15 וךליךנא.ית קיימי לבין מימלי וביניכון ובין ?ל גפ^א מיתא לכל בקרא ללא יהיון עיור םיא לטיופנא לחבלא כל נ•קיא: 16 ותהי ק^תא לענ;א ןאחןינה לתללן #ים זעלם בין מימרא ליזי ובין ?ל נק^א חיתא לכל* בקרא רעל ארעא: 17 נאמר יי לנח רא את ק;ים ךאקימיתא בין מימלי ובין קל למלא העל ארעא: 18 וסול לני נרו תפקו מן תיביו #םלחם ליפת לחם הוא אבוהי לכנען: 19 תלתה אילץ מי נים ומאילין אסללרולכל ארעא: 20לשלי נח *בר פלח לאחןא ונצב כלמא: 21 ושתי מן םמלא ולד לאהגלי לגו משלניה: 22 לסןא חם אבוהי ללנען.ית עלית לאבוהי לחיי לסכין אחוהי בשוקא: 28 ו-נהיב שם ליפת לת לסותא לישויאו על לסף ©ךויחיז נאןלו מחןרין ןכליאו.ית עיריחא לאבוהון ןא^יהון מםןלין ןעילי^א ,לאבוהין לא ר1וו: 24 ןאהער נח מחמליה וילע :ת רעלר ליה יךית ןעיךא: 25 ואמד ליט מען עבר פלח לחי לאחוהי: 26 לאמר לריףי ^יז,ני#רי ^בי^ית י . י ^ י . ין ך#ט ויחי מ1ו\.עגןףא לח\\.* מ למ^לני שם ויהי מען.עלךא להון: 28 נםיזא נח בתר טופנא תלת מאהן ומית: • י ןחמשין ^;ין: 29 ני׳ויו כל יומי נ ה השע מאה ןםמשין ^

י 1 (אילץ תולדת לני נם ישם חם ןיפת ןאיתילידו להון מין בהרי ,יפת גמר דמגוג ומרי ומן יתקל ומשל לתיי־ם: 3 ימי גמר טלפ^א: 2 מ אשלנן וליפת לת'3למה: 4 ולני מן אלישה ותלישייש כהים לדיודנים: 5 טרילין איהפרשו :נגות עממ;א לאךעתהון 3לר לליישניה ל1רעלתה'ון

לעממיר׳ץ: 6 ולני חם כוש ומכללם ופוט ולנען: 7 ולני כוש מכאחחוילה ללמקה ןלעמה לםלתכא ולני לעמה ^בא וךדן: 8 ןכוש איוליר.ית נמרודקדם יי _על לן הוא שלי למדזוי גלר לארעא: 9 הוא הוה 3לר תקיף :קךם יי: 10 נחלת ליש מלכותיה בבל ןאוןן להאמר ממחר 4לר הקיף :

ואכר2 Targum.

Cap. 10. 11. 10 כראשית נח י יא ןאכד ןכלנח !יאךןגא ךבבל: 11 מן ארעא ההיא נפק אתוךאה יכנא!ת ניניה ונת ךחיבוז .קו־הא וית כלח: 12 ו!ת רסן בין נינוה ובין ללח היא .v&p רכרןא: 13 ומארלם אוליד נת לודאי ןית ;ענמאי ו:ת להבאי גית נסמוחאי: 14 ונת פסרוקאי ו_ית כקלוחאי דנפקו סהמן פלשתאי גית .קפי^קאי: 15 וכנען אייליר ית צירן מכריה ו_ית חת: 16 ן_ית יבוםאי גית אימולאיןית גתי׳^אי: 17 ונת סיואי מת.עךזקאי ונת אנתוםאי: 18 ונח אךודאי גית צסךאי וית חיסתאי ובסר כן איתכךךא .וךענת כנעןאה:ירין מטי לנרר עד עור. ממי לקרום1:עמ{־ה 19 נהוח החום כנןןנאה מ ןאךמה וןיביים עד לשע: 20 אילין כני וחם לנרענתהיון ללישניהון כארעתהיון ?עססיהון: 21 ולשם איתיליד אף הוא אבוהיון רכל כני עבר אחוהי ך;פת רןא: 22 בני שם עילם ואשור ןאךפכשר ולוד וארם: 23 וכני ארם עוץ ןחול ונתר ןסש: 24 ןאךפכשד אוליד :ת שלח ושלח אוליד גת.עבר: 25 ולעלר איהילידו הרין כנין שום חד פלג ארי כיומוהי אהפלינת ארעא ושום אחוחי יקטן: 26 (;קטן איוליר ית אלמוךר נית שלף:גית סןגךמות ןית ירח: 27 (ית סריולם ןיתאוןל וית דקלה: 28 ןית עוכל גית אבימאל (ית ש?א: 29 ןית איופיר ןית סוילהגית יובב.כל אלין כני זיקטן: 30 !הוד׳א קמי לס5ר טור מךינחא: 31 אילין כני שם לורענסהיון מותכחון סיס׳ ללי^ניהון כארעתהון לעקמיהון: 32 אילין וךענת כני נס לתולד־חהון

?עססיהיון וסאילין אירזפרשו _עסס;א כארעא בתר טיופנא: יא 1 נםנת כל או־עא לי#ן סד ומקלל חד: 2 וםוח כמיטלהון כקלטיתא ןאשכחו בקעתא כארעא רכבל ויתיבו תמן: 3 ואמרו נכר לחלריח קט >;יךסי לבנין ונישרו?ינון כנורא נסנת לחון לבינתא לאכנא ןסיסי־א חוח להון לש;ע: 4 ואמרו הכו ניכני לנא_קךתא ומנוילא וכימיה קזטי.עד ןיית שמיא ונעכיר לנא שום דילמא נהבךר על אפי כל ארעא: 5 ןאיועלי יי לאיספרעא על עיובד קךתא ומנךלא רכנו כני אי^שא: 6 נאסר יי הא_עמא חד (לישן וזד לכולהיון(דין לשריאו למעבר וכען לא יססנע סנהיון כיל דסשיבו לסעכר: 7 הבו ניהןלי ונבלביל המן לישנהון ףלא ישסעון אינש לישן סכריה: 8 וכדר יי יר1ר.ון סהמן על אפי קל ארעא ןאיססנעו מלסכני .קרתא: 9 על כן קרא שמה בכל ארי סטן 3לבל יי לישן כל אךעא ומהמן כדלינון יי.על אפי כל ארעא: 10 אילין הוללת ישם שם כר סאה שנין ואוליד נח אךפכשד הרהין שנין בסר ט1^נא: 11 ימיא שם 1יתר לאיוליל י.ת אלפקשד סמיש סאה שנין(אולידא הלתין ןסמיש ׳שנין ואוליד .ית ^לח: ?נין ו?^ן: 12 (אך§?שד ת

וחיא

U GENESIS Cap. 11. 12. יא יב

18 לחיא אל§?#ד בסר ףא־וליר ית שלח אך?ע מ*זה וחלת שןץן ןא1ליד ?נין ובנן: 14 ושלח סיא סלתין #נין ואוליד ית.עבר: 115מיא #לח בתר לאוליד ית עבר אךבע מאה ותלת #נין ואוליד ?דן ו?{(: 16 ניןיא עבר תלתין יאךבע שנין ןאיוליד לת פלג: 17נםיא עקר קהר ךאיוליר ית 2לג אך?ע סאה וסלתין #נין ואוליד ?נין וקנן: 18 נסיא פלג הלחין #ניןן ( ןסי#ע #י W ואוליד ית רעו: 19 נסיא ?לג ?סר לאיוליד נת רעי ואוליד ?נין ובנן: 20 גחיא רעי תלסין וסלתין #נין ואוליד י.ת ^רוג: 21 נחיא לעי בתר לאוליר נת ^רוג מאתן ו^בע #נין(אוליד קנין ו?נן:י־ייא שרוג תלתין שנין (אוליד ית נחיור: 23 וחיא ׳1$רוג קתר לאיוליד 2 2

י_ת נחור מאחן שנין ואוליד ?נין וקנן: 24 וםיא נחיור עסלין לתישע ^;ין ןאיוליר נת תלח: 25 וח;א נחיור בתר לאיוליר י_ת ר1לח מאח יס^נ.ע9לי #נין (אוליד ?נין ו?נן: 26 נסיא תלח שבעין #נין ואוליד !ת אקדם ית נחיור וית הרן: 27 לאילין תוללת תרח $לח איוליר ית אקים ית נחיור ללחל אפי תרח אבוחי לאלע.ילדיסיח ע _ s הרן והרן אוליד ית לוט: 2 ומית הרן ?אור לכקןלאי: 29 ו^סיב אבלם לנחור להון ^שין שום איתת אקדם ׳^רו לשום אתת נחיור מלקה בת הרןאבוהא למלכה נאבוהא ללסקה: 80 לחות שלי_עקךא לית לה ולד: 31 ולבר תרח :ת א?רם ?ליה לית לויט בר הרן בר ?ריח ויח שלי ?לתיה אהת אקלם ?כיח מפקו עטהיון מאור לכסיאי למינל לארעא לקנעןלאתו.עד דורן ןיתיבו תק: 82 וחוו יומי תלח

מאתן לחמיש #נין ומית תרח ?סלן: יב 1 ךאמף יי לאקי־ם איגל לך W\w ימנלר^ף ומ?ית אכוף לארעא ךאסזינך: 2 לאעקלינך לעם •4י ואבלכינך ואל?י #מך ותהי מקלך: 3 ואיברך מקלקך ומלקוטך אילוט ליתבלכן ?לילך כל ןרעית אלזעא: 4 לאנל אבלם קמא למליל עמיה יי ואןל עמיה לוט לאקלם ?ר שבעין לחמיש #נין ?מ?5קיה מחרן: 5 ולבן? אכרם ית שרי איהסיח ויתינהיון לקנו וית נ?שתא להעבידו לאוליתא ?חרץ לוט ?ל אחוהי ולת קל ק וונפקי למילל לאתןא לקנען לאת־ו לאו/עא לקנען: 6 ודעבר אכרם קאליעא ער אתר שכם עד מיעזרי מולה וקנענאח ??P ?אלגגא: 7 ואיחולי יי לאקךם נאמר לקנך אתן ית ארעא הלא ו?נא חמן מל?חא:זקלם לי ךאיס4לי ליה: 8 ואיסתלק מתמן לטילא ממלנח לבית אל ופלסיה למ#?3.יח ?יתקלם יי $לי ?שקא ליי: אל ממעל^א ועי ממלי^חא וקנא סמן מל?חא: 9 ף?פ1ל אבלם $זיל ונטיל ללרומא: 0! ור,וה כ?נא פ:אלן*א ונדןת א?לם למןירןם לאיתויזבא סמן אלי מקיף ??נא ?ארעא: 11 ורזות כר קרב

למיעל

Cap. 12.13.בראשית לך לך יב יג lfi לסיעל למצרים נאמר לשרי איתתיה הא כען ילענא ארי איתתא שפיכת סי1ו*. או!!., 12 ןיהי ארי לסזון יתיך סצלאי לייסלון איהתיה דא ויקטלון יהי^סיך ןקלמון: 13 אמרי כען לאסת את ?דיל לילטב לי בדילך ןתתקנם ננןשי בפת^מןכי: 14 נלזוה כד .על אכרם לסצללם יהוו במןיאי נת איתהא אדי שפירא ל׳יא לםךא: 15 נםוו יתר׳ לכךכי פדעיה י#כחו זייזה לפלעי־׳ ואיךבלח איקרןא לבית ורעיה: 16 ולאכרם איוטיב כלילה והוו ליה ען ןתיולין וסמלין ועכלין ואסהן ואתנן ןנסלין: 17 (אלתי ייזעל פלעוז מס^שין ךכךבין ועל אינש כיסיה על עיסק שרי איסת אכרם: 18 וקךא פךעהא :עכךת לי למא לא סוית לי ארי איקתך היא: לאכןם .ואסר מא י 19 למא אמךת אסת היא ולברית יתה לי לאיתו וכען הא איתחך לכר ואיןיל: 20 ו§קיר .עלוהי פךעוז 3כרין לאלויאו יתיה ןלת איתסיה ו!ת

כל לליה: 1 וקליק אכךם ממ^רלם הוא ואיתיןיה וקל זןליה ולוט עסיה לרלומא: 2 ןאכךם תקיף לחרא בכעיךא ככס?א וכלל׳בא: 8יאנל לסטלמהי מךרומא :גער בית אל עד אתרא ךפלםיה ס^ן להדמיה כקלמייןא כין בית אל וכין עי׳: 4 לאתר סיכרזא מנכר סמן כקךמיתא ןעלי-םןזן אכלם כשמא דיי: 5 ןאףללוט ךאןיל עס א?רם ך׳וו ען ןת־ורין ומשכנין: 6 ולא סיכלת לתהון ארעא למיתב כסךא אדי הוה קנ^הון 5גי ולא לכילו למיתב כוזדא: ך והות מצותא בין לען כעיליה דאכךם וכין רען כעיריה דלוט וכנענאה ופליןאה בכין זיתיב כארעא: 8 נאמר אבךם ללוט לא כען קהי מצותא ביני וכינך ובין מותי ובין ם$ותך ארי נבדין אחין אנךונא: 9 :הלא כל ארעא קדמך אספלש ?ען מלותי אם אה לציפונא אנא לדחמא ואם אק לדלומא אנא לציפו^א: 10 ון_קף לוט לת עינול׳י1סךא ית כל מישר יררנא אכי כוליה כית שקיא:קךם סבלות ייית לזרבז.וית עמןיה ???יזא דין •?ארעא למוללם מטי צוער: 11 וכסל ליה לוט!ת כל סישר.יוךךנא ונפול לוט כקךסירזא ואיחפךשו 5כר מלנת אחוהי: 12.אכרם לסיב כארעא לכנען ולוט יתיב כקיךוי סי׳ןזךא ו9לס ער סדום: 13 ואינשי סדום בישין כממי?הון לחיבין מגיסהיון ר!ךם.;י לסלא: 14 נלןש לוט מעמיר׳ וקוף מגן עינך נםןי סן אסרא י ד אמר לאכרם ןםר לאי ךאה תמן לציפונא ולדלומא ולסרינר1א ולסעלבא: 15 ארי.ית ?ל אךזעא ךאה וזןר לך אוןןנינה ולכנך עד עלמא: 16 ואישוי.ית כנך ס3יאין כע?ךאכמא ךלית אי#9ר לנבר לימני ית ע9רא לאל,עא אף כנך לא ךאתנא; יוהסנין: 7נ קום. הליך כאלעא לאוףיה ולפותיה אלי >$ך אהניןה:

. . ופלס

GENESIS Cap 1 3 יג יל .13 ,14 .

18 ופלס אבלם ןארןא ויתיב ?מישרי ממלא לקרוקריון וקנא ה§ן מלקחאקיםל;• ז :

רף 1 !חוה קייומי אמרפל מלכא לבקל אליוך מלכא לאלקזרקרבא .עם קלע בדך־לעמר מלקא לעילם והרעל מלקא לעממי: 2 עידו: מלקא לסריום לעם ברשע מלקא ךעמן־ה ש^אב מלקא ךאךמה לשמאקר מלקא לאבירים ומלבאר לבלע היא צ־וער: 3 קל אילין איתמשו למי#ר ח:קליא הוא אסרלמא למלסא: 4 הל^א עקרי #נ:ין ?לחו ית קדל־לעטרק מרדו: 5 וקאלבע עקרי שנין אתא קדך־לעמר ומלכיא ותלת.עמלי # רעימיה ומחיו _ית 4יבריא לכותרות .קך_נים ן_ית הקיפ;א לקלימתא ןית אימתני לקשלי קךיתים: 6 ןלת חוראי לקטול;א למעיר עד מי/^ר £ארן לסמיך.על מלקרא: 7 ןרזבו ואתו למיגור ?ילוג ךינא הוא ךיקם ומחיו ית כל סקלי ,עמלנןאה ואף ית אימוךאה ךיתיב ?.עין 3לי: 8 ו?5ק מלקא למרום ומלקא רעמיוךה ומלקא לאלמה ומלכא ריבוים ומלקא לבלע היא ציוער לסלרו עימהון קיבא ?מישר סקליא: 9 עם קלל־לעמר מלקא לעילם ןתלעל מלכא לעממי ןאמרפל מלקא לבבל לאלי1ך מלקא לא(סר אל?ןגה מלכין לקכיל חמישה: 10 ומישר חקליא ?ילין ממ_קן סימראפלו חמן וךאי^הארו לטורא.ערקו: 11 ו#בו מגלקו מלקא למדםועמלה ו נת כל קעינא למדם!עמלה גית קל מיכלהיון ןאןלו: 12 ו^כ1!ת לוט ןית קימניה בר אחוהי לאברם לאןלו להוא ;סיב ?קןריום: 13 ואתא משץבא#לי ממלא אימיוראה אחוהי לא׳&ןכל ןחלי לאקים עקראה להוא שלי ?מי ואחוהי רענר לאינון אינש קימיה לאקרם: 14 ו#מע אקרם אלי אי#ה?י אחוהי לוליו.ית עולימיוהי ללילי ביסיה הלח מאה יסמ3ה:_עשר וךלף עד ד־ן: 15 ןאס^לג :עליה'ון ?ליליא תא ועקריוהי ומחנון וךךפינון .עד חיובה ךמיציפונא ללמשק: 16 ואסיב .ית קל קנינא לאף .ית לוט אחוהי (ק$י{\ה אסיב ואף לת 3ש;א ללת עמא: 17 ו?פק מלקא למדיום לקדמותיה בסר לסב מלמימחי לת קדך־לעמר ןית מלכיא לעימיה למישר מפ$א תא ?ית ליסא למלקא: 18 ומלכי צלק מלקא לירו^לם א5יק למיס נךןמר לתאקדם אל עילאה: 19 וכלליה .ואמר ?ליל אקרס לאל עילאה ז משמיש; לקטניה #מיא לארעא: 20 וקליף אל עילאה למסר מאף ?ילך ויסב ליה חד מן ע׳ןזךה מכולא: 21 ואמר מלכא למדום לאקרם חב לי;פשו^א וקנינא לבר לך: 22 נאמר אקלם למלקא למדיום אלימית ידי פ£לו:קלסא יי אל עילאה לקנייה ^1ם;א לאתנא: 23 אם מתטא לעד על.קת מ?ז ןאם איסב מקל ללך ללא סימל אנא עסלית לת אהלס: 24 בר מלאקלו

עולימא

Cap. 14.15.16.14 בראשית לך לך יד טו טז

עולימיא וחולק גבד;א ךאזלו עמי זמר אשיל ומקרא אינון יקבלון חולקהיון:

ה א מ רןןי 1 .?סר פיס$מיא האילין חוה ?יתגמא דיזי עם א?רם מ למימר לא• חןיחל א?רם מיקרי תקיוף לך אנרך ס?י לחרא: 2 נאמר אבךםי הוא ת י ב יי אלהים מא תיתין לי ואנא אןיל ךלא ולד ובר פרנסא הדין מ ךמסקאה אליעזר: 3 נאמר אברם הא לי לא לה?קולד וחא בר כיסי ירית ;תי: 4 להא פיתנמא דלי עמיה למימר לא ייךתינך דין אילהין בר ךתוליד הוא ליךתינך: 5 וא^יק זיתיה לברא ואמר אססבי כען לשמיאואמר ליה ?דין לחון בנך: 6 והימין וקני כו?3;א אם תיבול לסיקני.יתהון: ?מימרא דל; וחישבה ליה לובו: 7 נאמר ליה אנא לי ויאפיקתך מאור ךכקי־אי למיהן לך_ית אךעא הךא למידתה: 8 נאמר יי אלהים ?מא אךעקךמי .׳מלין תלתה ועוין תלת ורכרין ארי איךתעה: 9 ואמר ליה קדיב זקךמוהי לת קל אילין ופליג :תחון תלתה ןשפני^א ובר יונה: 10 וקדיב ז ?שוי ליהב פלמא פלג לקביל חבריה וץת עיופא לא פליג: 11 ונסת עופא על §לנ;א ואתיב.לתהיון אכרם: 12 והוה שיקשא למיעל ושינתא נפלת על א?ךם ןחא אימא קבל סני נפלת עלוהי: 13 ואמר לא?רם מידעאךי דירין יה1ן בנך !יאךע לא ךילהיון ולפלחון ?הון ייענון יתהון תידע :סר הין י אךבע קארי שנין: 14 ואף ית עמא ךיפילחון ?הון דאין אנא ו לפקין בקנינא ס?י: 15 ואת תתבניש לות אבחתך בשלם תתקבר בסיבואלי לא שלים חובא ךאימוראח וךךא רביעאה לתובףן'הלכא : טבא: 6!י ער בען: 17!הות שי^שא עלת גק^לא הוד, להא תנור דתנן ובעור ךאישאן\18 ?יומא ההוא נזר ידי עם אכרם ק:ם למימר לי זעי־אכין פלגיא האי

א מנהר מןירים .עד נך׳רא ד?א נהךא י 'לבנך לחבית ית אךעא ה פרת: 19 ית ׳שלמאי ו:ת קניזאי ןלת .קךמונאי: 20 ן_ית חיר!אי זית פרץאי לית ?יבריא: 21 גית אימוךאי ולת כנענאי ללח 4ר3ישאי לית

לבוםאי:ן 1 ןשדי איה!ת א?רם לא ללידת ליה ולה אקתא מןנרייזא ושמה ^ן הנך: 2 נאמדת שדי לאבךם הא כען מנעני י\ קלקילר עול ?ען לנת אססי מא אם אתכני מינה נקביל א?רם למימר שרי: 3 וךבדת שרי איהת אברם ית הנר מ^ריתא אקתה קםיוף עשר שנין למיתב אבךם ?ארעא ך?נען ויהבת יתה לא?רם ב:עלה ליה לאיתו: 4 ועל לנת הנר ןעריאת נסןת ארי עריאת ן_קלת רבנתה ?עינהא: 5 נאמית שדי לאבדם דין לי עלך אנא יהבית אקתי לך 1ג!ןת ארי.עךיאת גקלית ?עינהא לדין ןי בינא

ובינך

IB GENESIS Cap. 16.17. טז מ

ויינך: 6 נאמר אקרם לשרי הא אמסיך ביךיך.עיביךי לה ךחקין ?עיניכי :ו_עניחה שרי לןגךקת מן .קךמהא: 7 לא^קחה מלאכא ךיי על עינא ךמיא

במדברא על עינא בארחא דחגרא: 8 ואמר הגר אמתא דשרי מנן אח אוזיא ולאן את אןלא ואמרת מן :דקךם שרי רבנתיאנא זעךקא: 9 נאמר לה מלאכא קי חובי לנח ר?נתיך ןאישהעבדי תחיות יךהא: 10 !אמר לה מלאכא דיי אסגאה אסגי ית בנכי ולא יתמנון מסגי: 11 ואמר לה מלאכא

T T : ־ ־ ״ . '-•:•| : : ' T T : - T:" •: T : * T : ־ T T ! "

דין הא את מעךיא ורזלידין בר (סיקרן ^מיה ישמעאל :ארי.קביל י; מלותיך: 12 והוא יהא מרור קאינשא הוא ימי ?ריך לכולא ןאף אינשא להון *ןריכין ליה ועל א£י כל אחיוהי י^רי: 13 וצליאח ?'שמא ך:יזי ךאסמלל עימה אמרח את הוא אלהא חלי כולא :ארי אמרת אף אנא שריסי ס[יא ?סר ךאס3לי לי: 14 על ?ין קרא לביךא ?ירא רמלאך _ק;מא איסםלי!עלה הא היא בין רקם ובין ח^רא: 15 וילירח הגר לאקךם בר יקרא אקרס שוס בריח ךילירת הנר ל#מעאל: 16 ןאקלם בר תמנן ל&ית #נין 3ד ילידת

ןהנר ית ישמעאל לאקךם: ין 1 נסוה אקרם בר ת#עין וסישע ^נין לאיסגלי ין לאכךם ואמר ליה אנא אל שרי פלח קךמי להוי שלים: 2 לאיתין קימי ?ין מימרי ובינך לאק^י;תך למךא ללזדא: 3 ו;פל אקךם_על אפוהי ומליל עמיה י; למימר: 4 אנא הא גזר קימי עמך יסהי לאב סגי עממין: 5 ולא ןתקרי עוד ית #מך אקלםןיהי#מך אברהם ארי אב העי עממין יה?תך. 6 ןאפיש;תן4 לחרא לחךא ןאיתנינך לכנשן ומלבין ךשלטין קעממןא מינך ל?קון: 7 ןאקים ית קימי ?ין מימרי ובינך ויין קנך ?סךך לךריהון לקנס ^לם למהלי לך לאילה (לקנך בסךך: 8 ןאיסין לך ולבנך ?סךך ית ארע תיותבותך יתקל א^עא ךקנען לאחסנת ^לם ןאהוי להון לאילה: 9 נאמר ל; לאקרהם ואס יח קןמי סיטר את וקנך בסרך לדריהון: 10 דיןקןמי ךסיקרוןבין מיקרי וביניכיון ו?ין ?נך ברןךך מ13ר למן קל ךכולא: 11 לתימרון לח ?קרא ךעוןלסכון ויהי לאת קנם ?ין מיקרי וביניכיון: 12 ובר תמ3יה ייימין ??נר למן קל ךכורא לךךיכון יליד ?יתא ולבין ?קפא מקל בר עממין ךלא מקנך הוא: 13 מ;!ר לער יליד ?יתךוןבין?סןך ליהי קימי ??מךס־ן לקידם זעלם: 14 ן;גךל ךכוךא ףלא ימר ית ?קרא ךעורלתיי׳ ??#תיצי אינשא ההוא מעמיה י_ת קידמי א#ני: 15 !אמר יי לאברהם שרי איתתך לא סיקרי.ית שמה שרי ארי שרה ^1מה: 16 לאיבריך ;תר׳ ואף איתין מי;ה לך בר ןאיבןכינה ותהי לכנשן ומלבין ךשלטין ?עממיא מיןה יהיק: 17 יג9ל אקךותס על אפוחי לחךי .ואמר ?ליביה םל3ר מאה יהא ןלד לאם

שרה

Cap. 17.18. 16 בראשית וירא יו יח שרה סכת תשעין ש?ין קליד: 18 ואכזר אברהם :זקךם יי לגי ל#מעאל לתקנם קךמןז: 19 !אמר לזי כקו?1טא שרה איתתןי קליד לןי בר ותקרי נת שסיר. יןיחק ןאקים גת קימי עמיה לקלס עלם לבנוהיכסרוהי: 20 לעל .ישמעאל.קכילית $לותך הא בריבית;היה ןאפישית ;תיה ןאסגיתיטתיח לחךא .לחרא תלין.עשר רבךבין יוליד ואיסניניה לעם םגי: 21 גית :קל?וי אקים עם לצחק לסליד לןזשךה לןמנא הדין ?שקא אהמתא: 22 ישיצי למללא עמיה ואסתלק יזקךא דלזי מעלווהי ךאכךהם: 23 וךבר אכךהם לת לשמעאל כריה גלת ?ל יליךי ביתיר• [לתכל וכיני כספיה כל לכורא כאינ#י כית אכךהם ו:נ!ר.ית כסרא רעוןלסהון ככלן יומא הלין כמא ךמליל עסיה לזי: 24 [אברהם כר קשעין לתישע שנין כד ן!ר כקרא ךעוךלתיה: 25 ף^מעאל כליה כר תלת .עסלי שנין ?ד 13ר נת כסךא ךעורליזיה: 26 ככלן ייומא הלין גןר אכךהם ןלשמעאל כליה: 27 וכל אינשי כיסיה

:ילידי כיתאוןביני כקפא מן ?;י עסמיזא 3!רו עמיה: JfVfc$! 1־ לי ליה יי כסישלי מקרא להוא יתיב כסלע משכנא

?מיסם יומא: 2 ון.קף עינוהי והוא והא קלוןה 3כלין קלסין עילוול׳י יסןא וךהט לקדמוסהון סתלעסשכןא וס.גיד על ארעא: 8 ואסרןי לא ?ען תעיכר מעל עכלןד: 4 וסבון יי אם לען אשכסית לחסין כעי ןען ןעיל מיא ןאקהי לינליכיון [איסקמיכו קהות אילנא: 5 ואיסב פיקא ךללזמא וסעודי ליככיון ?סל כין תעיכתן ארי על כין:עבלתון על עכיכיון נאסח 2ין קעכיד כמא דמלילקא: 6 ואוחי אברהם למשמא ללת שרה ואסל אורואי' קלת םאין'.קסחא לסולתא לושי ועיבילי ?ליןין: 7 ולכית ת־ולי ךהט אברהם ונסיב כר תורי לכיןדןטב.ויהב לעולימא ןאיוחי לסעכד יסיח:' 8 ונםי^שמן נסלב וכל תולי דעכד ןיהב,קךסיהיון והוא סשמש עילויהון תח־ות אילןא לאכלו: 9 ואמרו ליה אן שלה איקתןל [אסל הא ?סשכנא: 0! ואמר מתב איתוב לוחןי כעידן לאתון .ק;סין והא ברא לשו־־ח איקחף־ ושליה שמעת ?סלע מישכנא להוא אחיורוסי: 11 [אכךהם לשרה סיבו עלו כיייסין 5סק סלסל׳וי ל׳^רה אולח מש;א: 12 וסליכת ^רה ?סעהא למימר ?סר ךסיבית קהי לי עולימו וריבוני סיב: 113אסר יי לאמ־הם למא ךנן חלכת שרה לסיסר ל׳כקו-שטא איליד 1א;א סיכית: u סלסכסא מן:זקדם יי ?יס^מא לןימנא איתוב לוסןי ?עירן לאתון קיזסין ולשרה כר: 15 ןכליכת ^ךה לסיסל לא סיי?ית אלי לסילת [אסל לא ?רם סי.יכת: 16 וקמו סתמן 4כרזיא [איסתכיאו על אפי סדום ואברהם אןיל עיסחון לאלוואיהון: 17 ולי אמל ליסכסי אנא סאכךהם דאנא עכיד:

ואבלהם

GENESIS Cap 1 7 יח יט.18.19 .

18 לאברהם מהוה להוי לעם ס4י לתקיף ןלתבלכון בךיליה כל .עממי אך״עא: 19 אלי 3לי־קלמי בדיל ליפקיר לת ?נוחי ללח איגש ביתיהבתריוהי ולשרון איולסן לסק^ץ:קדם לזי למעבד $לקתא ללינא בדיל לייתי לי עם אברהם ית ךמליל.עליוהי: 20 ואמר יזי קבילת מדם.לעמלה ארי קגיאת לחיוביזהיון אלי הקיפת לחרא: 21 איחולי בען ואיךין ה?קבילההון רעלת לקדמי ן5בדו אע?יר עימהיון ג מירא אם תלבין לאם לא אית?לע: 22 לאיתקניאו מהמן 4?ליא לאןלו למדיום ואברהם עד 2ען משמש בצליו:זקדם יי: 28 וקליב אכךחם ואמר :הבילגז השיצי זכאה עם חיבא: 24 מא אם אית חמשין לקאין ?גיו_קלתא חלילגו תישיצי ללא חישםק לאהלא בדיל סמשין!כאין לבנוה: 25 קו^טא איבון ךינך מלמעבר ?פוז^מא הרין לשיצאה זכאה עם חיבא ויהי .ןכאה ?סןבא קו#טא איבון ךי;ל .דין כל ארעא ברם.יעביר לי$א: 26 לאמר י; אם א#בח בקרם סמ^ין!?אין בגו קלתא ןא^ביוק לכל ארזלא בלילהון: 27 ןאתיב אברהם לאמר ל׳א ?ען אסגיתי למללא .קדם יי ל^א^עפר וקטם: 28 מא אם .לחסרון ממשין 1?אין חמשה התחבל בחמ^א ית כל קייזא יאמר לא איחביל אם א^בח המן אלבעין לחמשה: 29 ןאיוסיף עיור למללא.קדמיוהי לאמל מא אם.ישתקחון תמן אלבעין לאמר לא אע?יד 3מירא קליל אל?עין: 30 ןאמר לא מזן ירזקף רומא דיי ןאימליל מא אם לשת?חון המן הלחין לאמר לא אעביר 3מילא אם א^בח המן הלחין: 81 ואמר הא סגן אסגיחי למללא:קלם יי מא אם לשה?חון המן ע׳$זלין ןאמר לא איחביל בליל ע^לין: 32 לאמר לא מגן לתקף רומא ללי לאימליל ?לם לימנא היא מא אם לישהבחון המן.עשירי ואמר לא איחביל ?ליל ע^רה: 33 ואסתלק לקרא דלן בד שיצי למללא עם אבלהם

לא?לחם תב לאתריה: יפן 1 מגלו הלין מלאכןא לסדום ?למשא ללוט יתיב״?תתןא לקדום לחזא לוט ןקם לקדמוסהיון וסגיר על אפיוהי על ארעא: 2 ואמר ?קעו ?עןליכיון והקלמון ותהכון לאלמכון לביוגי זורו 3ען ל?ית ע?לכון וביתו לאסחיו לי (אמרו לא אילהן ?לחיובא גביה: 8 ןארזקיף ?היון לחרא לזרו לותיה לזעלו לביחיה הלבד לתיון מ#ה;א ופטיר אפה להון לאבלו: 4 ער לא #?יבו• ואינני _קןר1א אי;שי מדיום אקיפו על ביחא מעולימא לער סבא כל .עמא מסופיה: 5 וקרו לליוט [אמרו ליה אץ 4?י;א לאתיו לותןי ?לילןא אפיקינון לותנא לףדע ןתחיון: 6 ונפק ללתחון לוט לסרעא ללשא אחד בתריוהי: 7 ואמר ?קעו ?ען אחי לא סבאשון: 8 הא כ_ען לי תלתין מן ללא ירעיגלן 4?ר א5יק ?ען יתהין לןחיון לעי?ירו לחיץ ?ררזקין ?עיגיכון לחור לגכללא

חאילין .Targum . . ע

cap. 19. 18 בראשית וירא יט האילין לא סעכדון מרעםארי .על כן ןןלו בקולל שריהי: 9 ןאסרו ןןריב להלא יאסרו סד אתא לאיתיורןבא והא דאין ךינא כעןנכאיש לך מדילהון ואסקיפו ?נברא בלוט לסךא וקריבו למיזבר דשא: 10 ןאיושיטו נלריא ית יךח1ן ןאעילו ית לוט לוסהון ל?יר1א גית ךשא אחדו: 11 גית 4?תא ךבסרע ?יהוא סחיו כ#כךריא מןעיךא נער רבא ולאיו לאישכחא סרעא: 12 ואמרו ג?ריא ללוט עור מא לך הכא סתנך ו?נך ובנתך ןכל דלף ?קךתא אפיק מן אסךא: 13 ארי סס?לין אנסנא .ית אסךא הרין ארי סגיאת קהילתהון !זקרם יי ושלולא יי לחבלותה: 14 ונפק לוט ומליל עם ססניוהי נס?י כןתיה (אמר קומו פוקו מן אסךא הדין ארי ססכיל:יזי ית קךתא 1סןח ?סחאיך ?.עיני סתנ־והי: 15 יכסיסק צפךא סןה וךחיקו מלאכןא ?לוט למימר קום ך?ר .ית אףןתך גלח תךתין בנתך ךא׳שקכחא סהיסנן עמךךלמא חלקי ?חיוכי _קרתא:16(אסעכב ואר1קיפו נבליא בידיה יכיר ךא?1סיה וכיר תךתיןכנתיה כךססיי:עלוהי ןאפקוסי ואשךיוחי מברא לקך$א: 17 נר׳וה כר אפיק יי»1ן לברא ואמר חוס על נפשך לא תססכי לאחיורך ולא סקום כקל מי#ךא לטוךא אשתינב דילמא חלקי: 18 ןאמר לוט להון ככעו יי: 19 הא כען אשכח עברך רססין!זקךמך ואמץת טיבותך דעכךת עימי לקיימא לת נפשי ואנא לית א;א יכיל לאישתיןבא לטורא ךילמא סערעינני כישתא לאימות: 20 והא כען קךתא חרא.קו־יבא למלעלק לסמן וןןיא:ו.עיךא אישתיןב כען לססן םלא ןעירא היא ןתתקלים נפשי: 21 ואמר ליה הא נסיכית אפך אף לפיס^מא הדין כריל ךלא לסיר׳פך לת קח־ןא דכעיתא עלה: 22 אוסי א#תץב לססן ארי לא איכול למעבר 9יס4מא.עד מיסך לתמן על כן קרא שמה ךקךתא צער: 23 שיסישא נפק על אךעא ןלוט על לצוער: 24 ויי אסטר .על סדום \על עמלה גו?ריתא^א קדם יי סן שסיא: 25 נס?ך לת קיךגיא רזאילין וית כל מי ןאישתא מן!ז וית כל זייזבי קיתזיא ןצססה ךאךןוא: 26 ןאקוןזביאת א?סיה סכתרוזי נסות.קמא רסלח: 27 ואקדים אכךהם ??פרא לאסךא ךשמיש סמן ??לוקדם יי: 28 ואסל£?י על אוי סדום ו:עמךה ועל ?ל אפי ארע סישרא1םןא :

והא סליק יזנןא ךאךזעא ?חננא ךאתונאnjq:.129 כסכלות יי ית קתיהפך.ית.קחיא סישךא וךכיר יי.ית אינרהם לשלח ית לוט מג1:הפ?הוא כד: דסוה זיסיב ?הין אט: 30 וסליק לוט סצוער וימיב ?טורא:וסך!ן1ין בנתיה עמיה ארי תזיל לסיסב ?צוער ויסב ?סערתא הוא וסרסין כנסיה: 31 ואסרת ר?תא לן.ען$א:אמנא סיב וגבר לית כאךעא למיעל:על;א כאורח ויל אך,עא: 32 איתא נ׳מקי ית אבו;א ססרא ונשכוב עמיה ונקיים מאבו^א

בנין'

GENESIS Cap 1 9 יט כ .20 .19 . בנין: 33 לא^קיאה ית אבוהין סמרא קליליא הוא ולגלר! רקתא ושכיבת עם אבוהא ללא יילע ?מ#קבה ובמקימה: 134םוה ?יומא ךבסריוהי ואמית ר?תא לןעיר^א הא #כיבית למישא עם אבא נישקיניה סמךא אף קליליא לעולי שכובי עימיה וגקיים מאבונא ?נין: 35 לא^קיאה אף 3ליליא ההוא ית אבוהין חמרא וקמת ןעילרןא ו^כי?ת עמיה (לא .ידע ?מ#?בה ובמקימה: 36 ועליאה תלתין קנח ליוט מאבוהין: 37 לילידת ר?חא בר וקרת #מיח מיואב הוא אבוהיון למיואקאי ער י־ומא דין: 38 וןעיל$א אף ותיא

ללילת ?ר וקלת #מיה ?ר.עמי הוא אבוהון דמי.עמון.עד ייומא דין: ב 1 ונטל מתמן אקרהם לאלע ךל1מא לסיב בין לדקם ובין מלא לאתיוסב ?{רד: 2 ואמר אקרהם .על שרה אססיה אמת היא ו^לחקדס יי לנת ז ר ולבר לת שרה: 3 ואתא מימר מן: ד אבימלך מלכא ת אבימלף ?חלמא ךליליא לאמר ליה הא אס מאית על עיסק איתתא דךבלץןא להיא אתת 4בר: 4 נאבימלל לא קליב $ו1ה ואמר יי םעם אף ובאי תקט־ול: 5 סלא הוא אמר לי אסח היא להיא אף היא אמרת אחי חףא 3ק#יטות לבי וקןכאות ידי.עבלית ךא: 6 ואמר ליה יי ?חילמא אף_עבלח לא ומנעית אף אנא טזןי מלמיחטי קדמי ?לי אלי ?קשיטות ליבך: :

קדמי על בן לא ^ביק^ף־ למקרב לותה: 7 וקען אסיב אסת $בר ארי :

3מיא הוא ןיצלי:עלך ןסיחי לאם ליתף מסיב לע ארי ממת חמות אס לקל ללל: 8 ןאקרים אבימלף ?צ?ךא וקרא לכל עקריוליי ומליל לח כל פסגמיא האלין.קלמיה'ון ולחילו 3קליא לחרא: 9 וקרא אבימלל לאקךהם ואמרועל מלכוסי חלבא עלי; ליה מא;׳*?לס לנא ומה חטית לןיאלי איסיתא: לקא עלקלין ללא ?^לי־ן לאמגבלא עבלת עמי: 10 ןאמל אבימלף לאברהם מא 5חןיר1א אלי״עבדס ית 5יס$מא הדין: 11 לאמר אקרהם אלי אמלית לחיוד לית לסלתא דיי קאחרא הלין ללקטלונני_על עיםק אתסי: 12 וקלם קקושטא אחיוי בת אבא היא ?רם לא בת אימא נחלת לי לאיתו: 13 .לסיח כד ?1ע'ו _עמ.מיא בתר עיוכלי יליהוןמסי קליב יי ללסלתיה מקיח אבא לאמלית לה לא טיבוחיןד לחעבדין עמי לכל אסר תר׳ף לסמן אמלי עלי אחי הוא: 14 ולבר אבימלף יען לחולין ועקלין לאמהן ליהב לאקרהם לאסיב ליה ית שרה אססיה: 15 ואמר אבימלןי הא אלעי .קדמף ?לתקין ?עינל סיב: 16 ולשלח אמר ל״א יוהבית אלף סלעין לקסף לאת־יןד הא הוא ליף קםוח ליקר :חלף ד^לסית לברסיף לךעןת ;סיף ןלת כל ךעימיך לעל קל מא ךאמךה איתיוקסת: 17 ל3ילי אבלל׳םי לאמי יי _ית אבימלף ללח אתחיה ואמל׳סיה ואסלוחו: 18 ארי ז קלםו :

מיחד

Cap. 20.21. 20 בראשית וירא כ כא מיחד אחד לדי כאפי כל פחח נלךא לכית אכימלך על עיסק ^רח

אתת אברהם•' * ־ ־ T T J י

1 ויי ךכיר ית שךה כמא ךאמר ועבד יי ל^ו־ה כמא ךמליל: 2 ועךיאת וילידת שרה לאכרחם בר לסיכחוהי לן?י{א לסליל יסיח יי: 3 ויןךא אכךהם .ית שום ?ריר. לאתיליר ליה לילילת ליה ׳^רה י?ךזק: 4 וער אכרהם ית ל?חק כריה בר ססנזיה יומין ?מא לפקיר יתיר׳ לי: 5 ןאכךהם ?ר סאה שנין כר איתיליר ליה ית לצר!ק ?דיה: 6 ואסלח שרה חתא זעכר לי :ידי ?ל ךשמע למרי לי: 7 ואסלת סתמן לאסר לאבךהם וקלים לתוניק ?נין שרה א_לי ילידית ?ר לסיכתוחי: 8 ולבא רביא ואסססיל ןזעבל אברהם משיזיא לבא ?יומא לאסססיל ית לצחק: 9 למת שרה ית בר הנר מצליתא לילידת לאברהם סוחאיך: 10 לאסלת לאבדהם תריוד אמתא הדא וית ברה ארי לא יירת בר אמתא חדא עם

*• T T T : ־ ־ ־ " T ״ * T : T T T 1 : ־ | " T T T : ־־ :

?די עם י^ק: 11 ובאיש ?יוז^מא לחרא ?עיני אכרהם על.עיסק כליה: 12 ואמר יי לאכךהם לא.יכאש ?עינך על עולימא ועל אסחך כל לסימרא לד עזרה_ק?יל מינה אדי כלצוזק לסקרון לך ?נין: 13 (אף.ית ?ר אסי לעמא אשויניה ארי ?דך תא: 14 ואקדים אכךרט ??פרא ונסיב לסמא ותק?א ךמןא ויסב לה?ר שןי.על ?תפר. ןית לביא ושלחה לאנלת ושעת ?מלכר ?אר שבע: 15 ושלימו ©יא מן רוקבאוךסת לת לכלא תחיות סדא אדי מן אילנ;א: 16 ןאזלת ויתיבת לה סקכל אךסי.קת ?מינר ?קשי אמרת לא אילזןי ?מותיה לל?יזא ויתיכת מקכלןאלימת _ית7קלה ו??ת: 17 ושמיע.זקךם יי זקליה ךדכלא וקרא מלאכא .ליי להנר מן שמיא ואסר לה מא ליך הנר לא חלסלין אדי שסיע:זקךם יי קליה ךדמא ?אתר להוא חמן: 18 קומי טולי ית רכיא ואסקיפי.ית לדך ?יה ארי לעם סני אישו-יניה: 19 ו:נלא יי ית עינר׳א 1ס1ת ?ירא למיא ןאולת וסלת ית רוק?א מיא ןאשקאת ית ר?זיא: 20 ותה מיסךא ר;י ?סעדי*׳ לדכיא ולבא ויסיב ?מך?ךא !חוה רמא קשתא: 21 לסיב ?סך?רא ךןארן ונסיכת ליה אימיה איתתא מארעא רמצדלם: 22 וחוח בעירנא התא ואסר אבימלוד

I V ו " * ז ז I T} ״ T':I T • ״ ז . T I • ; T : * • • •

וסיכול רב סיליה לאכרהם למימר מימרא דיי ?סעךך ?כל ךאיןז ןג?יד: 23 ו?ען.קלים לי ?מימרא לילהכא רלאוזישקרכי וב?דיו??ר ?די ?מיםתא דעברית עמך תעבד עמי ועם ארעא ףאיתוס?^ ?ה: 24 (אסר א?רר<ם אנא איקיים: 25 ואוכח אברהם.ית אכימלך על עיסק ?יךא למיא ךא$סו ?נכרי אכימלך: 26 ואסר אבימלך לא לךעית מן עכר ית פיסןמא הרין ואף את לא סוית לי לאף א$א לא שסןןית אלחין יומא דין: 27 וךכר

אברהם

ID. 21. 22 21כא GENESIS Cap.

א?רחם $ ןחורין ליל״ב לאבימלל ו;ג1רו תלויהיון קיים: 28 ואקים א?ררט י_ח 3#ע חול5ן לען ?לחיוליחין: 29 ןאמר אלימלך לאקלהם מא איגין ^כע חירפן אלין לאקימתא כלחיודיהין: 30 (אמר ארי נת #בע חוךפן סק3יל מן ידי בדיל לר1הי לי למסרו ארי ךןפרית נח ?ירא הלא: 31 .על כן קרא לאסךא ההוא ?אר ש?ע ארי סמן קיימו תלויהיון: 32 ומה קיט ??אר שבעלקם אכימלך ופיכל רב מילידי. וחבו לארע 9לי#$אי: 83 ו;צב 3יצ?א ??אר ש?ע וצלי סמן ?#מא ללזי אילה,עלמא: 84 ואיתוסב א?להם

?ארע 9ל#$אי יומין מגיאין: כב 1 נםןה בסר פס$מייא האילין ניי נסי ית אקלחם ואמר ליה אברהם ואמר הא א^א: 2 ןאמר לכל 3ען ית ברך ית יחיךך רלסיטיןא _יח יצחק ל#יזיל לך לארע פולוחנא לאמיקהי:זקךמי סמן ל^לחא על חד מן• טיליא ךאימר לך: 3 ןאקלים א?לחם ?צ?לא ןןךיו לח םמריה וךבר!חלתא ןקם (אזל לאסלא תלין עולימ־והי עימיה ללח י^זק ?דיה לצלח אעי לן ךאמר ליה יי: 4 ביומא סליתאה וןקף א?רל.ם לח עינלהי וךןזא ית אסל& מלחיק: 5 נאמר אבלהם לעולימוהי אוריכו לכון חכא עם םמרא $3אתוב לורזכון: 6 ו$סיכ א?רהם ית אעי ןעולימא .ניסמטי.עד בא ממגור וא לאןלו דעלחאלשוי .על ל^חק ?ליה ו;סיב 3יליה!ת אישתא ןית מכי סלויחין ?חלא: 7 [אמר י$חק לאקרהס אכוהי (אמר א?א (אמר הא א{א 3רי ואמר הא אי^תא לאעיא ואן אמלא לזעל£א: 8 ואמר א3לחםקדס לי {לי אימלא ל/גלחא ?לי לאללו הלולהיון כםלא: 9 ואתיו לאסלא :

ךאמר ליה יי ו?נא סמן אברהם נח מלבחא למלר ית אע;א .לעקר ית ל?0ק ?ליה ו#וי יסיה על מל?חא עיל מן אעיא: 10 ןאושיט א?רהם ית ידיה ו^סיב ית מ?י*א למיכס נח ?ליה: 11 וקרא ליה מלאקא דיי מן #מיא ןאמר א?להם אקרהס(אמר הא אנא: 12 ואמר לא תושיט ילך לעוליםאאלי ?ען לךעית ארי לסלא דיי m .ולא מ1עח1א_ית ןלא תע?יד ליה מדעם: ?לך נת יחידך מי$י: 13 וןקף א?רהם.לח עיניוהי קסר אילין וחוא והא לקלא אחיד ?אילנא ?קלנוהיןאלל אקרהם ו$מיב ית לכרא לא?ןקיח ל,עלתא חלף ?ליה: 14 וקלח וצלי א?לל״ם סמן ?אסךא ההוא אמרקלס יי הכאיהיון ^לחיןקלס לי 9לח: 15 וקלא ייריא5כן לסאמר ?יומא הלין בטוראהלין א?להם: מלאקא ליי לא?להם סימנות מן #מ;א:16 ןאמר ?מימלי.קיימית אמר יי ארי סלף 1ש?לת ית פיס6$א הלין ולא מנעתא ית ?לך:ת'לחידך: 17 אלי בלקא איבךכי^ך:ואמ^אה אמ$י ית ?נך ?כ1?3י ׳?זמיא ו?יזלא לעל.?יףימא ללתוןמל יחקלןי מ(איח'ון:18(יסבלכון?ליל?נךכלעממיארעאסלףרקביל^א?מימרי•

ותב

Cap. 22.23.24.22 בראשית וירא חיי שרה כב מ בד 19 ןתב אברהם ל!ת עולימוסי ויקמו ואנלו ?םךא לבאר ישבע ויתיב א?רהם ?באר ישבע: 20 ולזוה בסר ססןמןא האילין ןאיתחוא לאברהם לסימר הא ללידת מל?ה אף היא מין לנחור אחוןד: 21 ית עוץ בוכדיה ולח מז אחוהי ןלת קמואל אבוהי דארם: 22 גית כשד ן.ית חזו מת פלרש עת לךלף וית ?תואל: 23 ו?תואל איוליד .ית רבקה תמנזיר, אילין ילידת מל?ה ל^חיור אחוהי דא?רהם: 24 ולחינתיה ושסה דאומה וילידת אף היא.ית

ט?ח דת 3סם ילת תסש ולח מעכה: 1 ןךןןן• חיי שרה סאה לעשדיןושבע שנין שני חיי שדה: 2 ומיתת שרה ?קךית אד?ע היא ח?רון ?ארעא דכנען ואתא אברהםה לשדה ולמיבכה: 3 ןזקם א?רהם מעל א=י מיתיר. ומליל עם ר מ י מ ל ?גי חרזאה למימר: 4 דייר ותיוסב אנא עסכון הבו לי אססנת קבוךאקךמי: 5 ואתים בני סתאה !ת אברהם למימר ז עסכיון .ואיקבר מיתי מן: ליה: 6 קביל מיננא ריביוננא דב קדם יי את ביננא בשפר קברנא קבר

־ T T T l : - : T T : 1 ־ TJ T ־ : י I T : TT * T T * " 1 ־

י.ת מיתך איניש מיננא .ית קבריה לא לכלי מינך מלמק?ר מיתך: 7 וקם אברהם וסניד לעפןא ךארעא לבני חיתאה: 8 ומליל עסהיון למימר אםקךמי_ק?ילו מיני ו?ע'ו לי מן עפרון ?ר ז רעןא נפשכיון למיקבר ית מיתי מן: צד1ר: 9 ולסן לי לת מערת כפילרזא ריליה ךכקפןר חקליה ??סף שלים לתנה לי ?יניכ1ן לאססנת קבורא: 10 ועפרון;תיב ?גיו ?ני חיתאה ןאסיבקדם ?ני סיתאה לכל,עלי תדע קךתיה למימר: ז : עפרון סיתאה!ת א?רהם 11 לא ךב־וני _ק?יל מיני סקלא יהבית לך וסעךו1א ךביה לך יה?יתה לעיניקדם עמא לאתגא: : ?.ני עמי ןסביתה לך קבר מיחך: 12 יסניר אברהםעביד לי מים : קדם עמא ו־אתגא למימר ?דם אם אס 13 ומליל עם עפרון: ק?יל מיני איתין כספא רמי סקלא סב מיני ןאיק?ר לת מיתי תמן: 14 ואסיכ עפרון לת אברהםלמימר ליה: 15 ריבוני.ק?יל מיני ארעשייא אד?ע סאה סלעין ך?סף בץא ובינך מא היא (לת מיסך קבר: 16 נק?יל א?ךהם מן עפריון ותקל אברהם לעפרון לת 3ספא ךמליל ר!דם בני סתאה ארבע ?!אה סלעין ר?סף מןזק?ל סחודא ?כל סלינא: 17 וזקם חקל .עפריון די ??פילרןא ךקךם ממדא סקלא וסערר1א זן?יה לכל אילני דלסקלא רבכל תחומיה סחור סחיור: 18 לא?ךהם לןביניוהי לעיני ?ני חתאה ?כיל דעלי ף1י־ע.קךו-ןיה: 19 ובסר ?ין קבר א?דהם .ית שרה אססיה במערת

ס.קל כפליוא רעל אפי ססרא היא ס?ר'ון ?ארעא ד?נען: 20 וקם סקלאא סן ?.ני ס^אה: ל ם וסעךרזא ךביה לאברהם לאססנח ק

1 (א?רהס סיב על ?יומין 1לי כריך .ית א?רהם ?כולא: ואמר

GENESIS Cap 2 3 D־ .24 .

2 ואמר אקךהם לעקדיה םבא לכלתיה ישליט ?קל לליה שי 3.ען יקי תח־ות יל?י: 3 לאקלים עלך ?מימרא ליי אלהא ל#מ;א ןאלחא לארעאא לכרי מקנת קנענאי ח$א,יסיב ?יגיהיון: 4 אילהן ללא סיסב איתו לאלעי ולנללוסי תיןלל לסיסב איתתא לבלי ללצחק: 5 ןאמר ליה עכלא מא אם לא חיכי אתתא למיתי כתרי לאך;עא הלא האתקא אתיב.ית ?רף לארעא ןץ5קתא מתמן: 6 ואמר ליה אברהם אסתמר לך ךילמא תתיכ לת קלי לסמן: 7 יי אלהא לי^מיא דלקלני מ?ית אקא ומאלע ילדותי ולמליל לי ודקלים לי למימר לכנף אתן לת אךןגא הלא הוא ל#לח מלאכיהקלמך ותיסב אתתא לכרי מתמן: 8 לאס לא סי?י אתתא למיתי כתךף :

א לחוד ית קרי לא חחיב לס^ן: 9 לי&יי _עכךא ית ותהי 1קא ממיומתי י ידיה תחות ןלקא לאברהם לבוגיה לקללם ליה .על 9ית$מא הדין: 10 וךכר עקרא עשרה 3מלין מנמלי ריבוניה ןא!ל לכל טובךיבעיה ?ידיה ןקםלאנל לארם רעל 5ךת לקלתא ךנחילר: 11 ןאישרי 3מלזיא מברא לקךיזא עם ?ירא למ;א לעיין למשא לעידן לנפקן מלייאתא: 12 ןאמר יי אלהיהקימי ייומא דין ןעיבד טיבו עם לבוני אברהם: י אקלהם ומין קען: בי רי י! הא אנא קאים על עינא למ;א ובנת אינשי קלתא ג9.קן לממלי מ;א: 3

14 ותהי עולימתא לאימר לה ארכני קען קולסיך לאישתי ןתימר אישתע ארי:_עבדס מים י - י ןאף גמלך אישקי יתה 1מי:נתא למלחי ללחייו י3יי * עם לבוני: 5! להוה הוא עד לא #יצי למללא להא לקקה לפקת לאיסללילת לקתואל בר מלקה אתת נחור אחוהי לאקרהם לקולחה על ?ת^ה: 16 ןעולימ^א שפילא למיחזי ל:חךא קתולתא ו3כל לא;לןגה ו^חתת לעינא ומלת קולרןה וסליקה: 17 וךהט עקרא לקדמותה (אמר א^קיף 3.ען ז.עיר מיא מקולתיל: 18 ואמלת אי#ס ליבוני לאייחיאת (אחיסת קולתה על ללה ןא^קיתיה: 19 ליציאת לא^קיוסיה ןאמלת אף לגמלך אימלי עד לירקון למ^תי: 20 ואזלןיאת ו^פצת קולתה למת ש$א ולםטח עור לכילא למימלי ומלת לקל נמליוהי: 21 ןנבלא שהי בה מסתקל #סיק למידעסיכ וקרא האאלח יי אלסיה אס לא: 22 להוה ?ר ספיקו _גמל?א למ^תי ו

קלשא לדליקא סקלא מחקליה ומדין שילין.על ילל׳א מסקל עשר סלעיןהבא מסקלהיון: 23 לאמר ?ת מן את חוא קען לי חאית ?ית אכוייך י: אסר כשר לנא למקח: 24 ואמרח ליה ?ח ?תואל א$א ?ר מלקח יילילת לנח1ר: 25 ןאמלח ליה אף חיקנא אף ?ימחא 40י עמנא אף אסל ק^ל למקת: 26 וקלע גקרא וסניד :קלם יזי: 27 $מר קליך ייוטיה מן לים;י קאורח אלהיה לליבוי אברהם ךלא קעע טיבותיה זקוי

תקנא

Cap. 24. 24 בראשית חיי שרה כד תקנא דברני יי לכית אחוהי דרבוני: 28 וךהטת עוליס^א ןחויאת לבית אמה כפת$מ;א האילין: 29 ולרבקה אחא ושמיה לבן וךסט לבן לות 3כדיא ל?ךא לעינא: 30 וסור׳ כד םזא לת קךשא ןית #עץא .על לדי אדותיה ןכד שסע.ית פתנמי רוכקה אסתיר. לסימר כרין סליל עסי נברא ואחא ל_ות 3כךא והא דקאים עילוי 3סלזיא על עינא: 31 ואמר עול כרי;א דיי לסר. אס זקאים כברא ואנא פניתי כיתא ואתר ?שר לנסל;א: 32 ועל 3כרא לביתא ושרא סן 5סליזא ויהב תימא וכיסתא לנסליא ומ;א לאסחאה רינלוהי ותלי נכריא ךעסיה: 23 ןשויאו:זקךמוהי למיכל ןאמר לא איכולמי ואמר סליל: 34 ואמר עכי־א ךאכרהם אנא: 35 ויי ער ךאמליל פרן כריך ית רביני לסךא וך?א .ויסב ליה ען ןתיורין וכסף וךד.ב ועבדין ןאסהןי־ה איתת דמני כר לךבוני בתר ךסיכת ונסלין .וססרין: 86 לילידת ׳ ייהב ליה לת ?ל דליה: 37 גקלים .עלי ריבוני למימר לא תיסב איתתא לברי סכנת כנענאי דאנא יתיב כארעהון: 38 אילהן לכית אבא תין.יל ולזדעיתי ותיסב אסתא ל3רי: 39 ןאסרית לרבוני מא אם לא סיסי איתסא בוןךי: 40 ואמר לי לי דפלחית:זקךמוהי לשלח מלאכיה עמך ומלח איורסף ותיסב איסתא לברי ס1ךעיתי יסכית א?א: 41 ככן תסי ז?א סמומתי ארי חסך לןךעיתי ואם לא לתנון לך ותהי זכא ממיומסי: 42 ןאסית ייומא דין לעי;א ואסרית לזי אלהיה דרבוני אכךהם אם אית כען ךעוא:זקךמךא ךסיזא ותהי א ,קאים.על עי לא^לחא איוןחי דאנא אזיל:עלה: 43 הא א עילסיזא יספוק לסימלי ןאיימר לה אשקני כען ועיר מיא סקולתיך: 44 ןתיסר לי אף את אישת ואף לנסלך איסלי היא איתתא ךנסין י; לכר רבוני: 45 א;א עד• לא שיציחי לסללא כלכי ןהא רבקה נפקת וקולתה על כספה ונחתת לעי;א וסלת ןאסרית לה אשקני 5ןגן: 46 (אוסיאת ואסיסתיקולתה סי$ה ואסרת אישה ואף 93לך אשקי ישיזיחי לאף וסליא אשקיאת: י 47 ושאילית יתר. ןאמךית כת סן את ואמרת כת כתואל כר נחיור דילידת ליה סל?ה ןשויסי קךשא על אפה ו'שיר;א על ידהא:קךם י; וברכית לת:יי אלהיה דרבוני אכרחם ליכרני ז 48 ויכדעית ומידית: כאורח קשיוט למיסב לת כת אחיוהי דרבוני לבדיה: 49 וכען אם איסיבוןא עבדין טיבי וקשיוט עם רבוני חייו לי לאם לא סו־ו לי ןאיספני על לסיקךם וזי נפק פסןמא איו על סמאלא: 50 ואתיב לבן וכתואל ואמה מן: לית אנסנא יללין לסללא עימך כיש איו טב: 51 הא רוכזקר.:זקדמך דכרך כמא רסליל יזי: 52 נקוה כד שסע עכדא ןאיזיל ותהי אתתא לכר רבו ךאכךהם ית ?יו^מיחיון וסניד על ארעא!זקךם יזי: 53 ואפיק עבךא מנין

דכסף

J. 24. 25. GENESIS Cap כיD25־

דקמף ומנין ללהב ולבוישין ויסב לרוקקה וממתין יסב לאחוחא ולאימה: 54 ואכלו ו#סיאו הוא לגקנץא רעמיה וקחו וקמו קצקךא [אמר שלחוני לוח לבוני: 55 ןאמר אחוהא לאימה סיסיב עולמתא עימנא עירן קעידןא חארורוןןחי .ויי אצלח או _ע^ךה נלחץ בסר בן תיןיל: 56 ןאמר לה־ון ל ארחי שלחוני לאיהף לות ריבוני: 57 ןאמרו נקרי לעולימתא ןנ#מע מא ךהיא אמרח: 58 וקרו לרובקה לאמת לה חסיןלין עם נקרא והדין ואמרתה אמתהיון ויה מניקר1ה ללת עביא לאקרחם ק י איןיל: 59 לשלחו ית ת ללח 3קרוהי: 60 ובריכו.ית רובקה ?אמרו לה אחח;א את הלאי לאלפיןה ןעולימתהא וךכיבא ק ק י נת קלוי םנאיהון: 61 וקמת ת כ וללמן ןילתון מח ןאןל: 62 (י^וזק על ק ב ל גמליא לאזלא בתר 3קרא וךבר עקדא .ית ת ע

קמיתיוהי מבילא למלאל קיימא איתחןי עלה וחיא ;סיב {יארע לרומא: 63 ונפק יצחק לצלאה קמקלא למ?5.ני למשא וזקף.עיניוהי 1ם\א להא נמליאח י.ת עינהא לרעת ית לצחק לאסלבינת מעל גמלא: ק ק אתן: 64 ולקפח תא מן4בךא ריבי למחליף קסקרא לקדמוחנא לאמרעלדא ל ק ע 65 ןאמלת ל הוא לבו;י ונמיבת עיפא לאסבסיאת: 66 לא^עי עקלא׳ ללצרוק לח קלובדהא א להא סקנין עי ו ח פס$מיא רעבר: 67 ואעלה לצחק למ^קנא ו קעובלי שרה אימיה ונמיב לח רובקה .וחוח ליה לאיהו וליםמח ןאיסנחם

לצחק בתר אימיה:

^ךן 1 לאלמיף אקרהם ונמיב איתחא ו#מה קטורה: 2 לילידת ליה.ית למק ןית;קשן ללת מדן גית מרין ןית ל#בק ןלת שיס: 3 ייקשן איוליר לת ^בא ללת ךךן ובני דלן הוו למישיתן ןל^כונין לליבון: 4 ובני מךין עיקא ^עפר לםנוף גאכידע לאלדןגה קל אילין קני קטורה: 5 ליחב אקלהם לח כל ךליה לתןחק: 6 ללקני לחינחא ללאקרהם יהכ אקךהם מתנן לשלחיניון מעל לצחק קריה עד ךהוא קיים לקירומא לארע מיינחא: 7 לאילין ייומי ^ני חלל אקרהם ל:ס;א מאה ןשקעין וסמיש^נין: 8 ןאיתנניד ומית אקךהם קסיבו טבא סיב ו׳^בע ןאיסקניש לעמיה: 9 וקברו יתיר, לצחק ןן^מעאל קניוהי במערת קפילהןא בםקל עקרון בר צוסר חי$אח ךעל אפי ממלא: 10 חקלא רןבן אקרחם מן ק3\ חיתאה תמן איסקבר אקרחם לשרה איתסיה: 11 לל.וה בסר למיח אברהם וקליף:יזי ית יצחק קריה לסיב הירוק עם 3ילא למלאל קיימא. איסחזי עלה: 12 ואילץ תוללח ל^מעאל בר אברהם לילילח חנר מ^ריחא אמתא לש־לח לאקןהם: 13 לאילין #מהת קני ל^מעאליב^מססהיוןלתוללתהיון בוקריה ךלשמעאל נקייוח וקדר ןאךקאל ומקשם: 14 ומ^מע לדומה ומשיא:

חדר} Targam,

Cap. 25.26. 26 בראשית תולדות כח ס

15 הדד ןחימא יטור נפיש וקךמה: 16 אילין אינון ?ני.ישמעאל ןאילין שמהתהון ?פ^חיהיון ו?כך?יה'ון היין עשר ךבךבין לאומיהון: 17 ואילין שני חיי לישמעאל מאה וסלתין ושבע שנין ןאחנניר ומית ואיתכנישיךלם מטי לאתור על ח מעוילה עד ר/גךא ךעל א«י מ ש לעמיה: 18 ו

אפי כל אחוהי שיא:ן תולדת ל^חק ?ר א?רהם א?ךהם אוליד נת ל^חק: 20נו״!ןה י ל י מ 19 ו לאחק ?ר אךבעין שנין כד נסיב ית רו?קה בת ?תואל ארמאה מפדן ךאךם אחתיה ךלבן ארמאה ליה לאיתו: 21 לצלי ל^חקקךם יזי לךןביל איתתיה ארי עקךא היא ן_ק?ל חלותיה יזי ןעךיאת רבקה :

איתתיה: 22 ןר־םקין ?ניא ?מעהא ואמרת אם כן למא דנן אנא לא1לתי: 23 ואמר יי לה תדין עסמין ?סע?י ןסרתין קךםלז ז למית?ע אולפן מן: מלכון מ?זעכי ותפרש[ ומלכו ממלכו תיוז_קף ור?א י.שתע?ר לןעירא: 24 ושלימו יומהא למילר והא תייומין ?סעהא: 25 ונפק קדמאה סיטוק כוליה כ?לן דיסער וקרו שמיה עשו: 26 ובתר ?ן נפק אחוהי וידיה אחידא ?עיקבא ךעשו וקרא שמיה.יעקב ובירוק ?ר שתין שנין כר ילירח לתהיון: 27 וך?יאו עולימיא והוה עשו נ?ר נלזשיךכן נ?ר נפיק חקל ולעקיב 3?ר שלים ?׳שמיש ?ית אולפנא: 28 ורסים יצחק.ית עשו ארי מציריה הוה אכיל ורבקה ךרוימת לת .לעקב: 29 ו?שיל.י:עק'ב תבשילא ועל.עשו מן דוקלא להוא ?ושלהי: 30 ואמר עשו ליעקיב אטעימני ?ען מן סימור־ןא סומקא הריןארי משלהי אנא על ?ין קרא שמיה אדום: 31 ואמר יעקב!בין ?ייוםדלהיית ?ביורותך לי: 82 ואמר עשו הא אנא אגיל ל?ן>?!ת ולמא ךנן לי ?כורותא: 33 ואמר יעקיב.קיים לי ?יום ךלהי וקלים ליה ו1?ין_ית?כורוסיהללעק'ב: 34 ולעי? להב לעשו לחים וס?'שיל רטלופךוין

ןאכל וישתי וזקם ואזל וישט.עשו ית ?כורותא:

1 והיה ?פנא ?אךעא ?ר מיפנא.קךמאה ךהוה ?יומי א?רהם לאזל י^חק לנח א?ימלך מלכא דפלשתאי לנדר: 2 ואתנלי ליה י7י ואמר לא תיחיות למ^יךלם ישרי ?אךעא ךאימר לך: 3 דור ?ארעא הדא ויהי מימךי בסעךך ןאיברבינך ארי לך ולבנך איהין לת כל אלעתא האילין (אקים ית קיימא ך״קימית לאברהם אבוך: 4 ןא?גי .ית ?נך ?כו??יא ןאיתין לבנך ית ?ל ארעתא האילין ןלסברכון ?דיל בנך כל ע?»מי י מ # ארעא: 5 חלף ך.ק?יל א?ךהם למיסוי ונטר מג׳ןית מיסרי פיקודי קיימי ןאוריתי: 6 ויתיב ל^חק ?נרר: 7 ושאילו אינשי אתרא על״עיםק איסיזיה ואמר אחת היא ארי ךחיל למימר איתתי דילמא .יקטלונני אעשי אתךא

על

GENESIS Cap 2 7 מ .26 . .על ךבקה ארי ש?ירח חיןו היא: 8 וחוח כד ?!גיאו ליה סמן יומיא לאימתכי אבימלך מלכא ד9ל'שו£אי מן וחרכא ורןוא להא לצחק מחליף יח רבקה איתסיה: 9 וקרא אבימלך ללצחק יאמר ?רם הא איחתף היא ןאיס״ין אמרת אחת היא ואמר ליה לצחק ארי אמתח רילמא איחקטילעכית לנא כלעיר פון #ביב ימ;חר עלה: 10 ואמר אבימלך מא רא : 3עמא .ית איתר1ך ואיתיתא:עלנא חיובא: 11 ופקיד אבימלך לת כל_עמא למימר ךלנזיק לגברא הדין ולאיתתיה איתקטלא לסקטיל: 12 ולרע יצחק בארעא ההיא ואשיח בשתא ההיא על חד מאה ?דישעתהי וברביה יי: 13 וךבא גברא לאלל םגי ןךבי עד רךבא לחרא: 14 יםיו ליה 3יתי >גנא וגיתי תורי נעבוךה סגי וקניאו ביה $לשתאי: 15 לכל בירי רחפת ע?די אבוהי ?יומי אבנרהם אבוהי טמינין פלשתאי ומלונין ע?ךא: 16 לאמר אבימלך ללצחק איליל מעי^נא איי ס.קי>?ס מןננא לחךא: 17 לאנל מסמן וצחק ושרא ?נםלא דנךר ויתיב תמן: 18 לחב לצרוק לספר לת בירי דמיאספת ביומי אברהם אבוחי וטמונין ?לשיןאי בתר ךמיח אברהם וקרא י להין #מהן כשמהן יםוה .קרי לסין אבוהי: 19 וחפת.עברי לצחק ?נחלא לאישכחו חמן ביר ךמלין נ?עין: 20 •נצו ךעותא דנךר עם רעוחא ךיצו־ןק למימר רילנא מיא וקךא #מה ךביךא עסק ארי אייןע?זקו עמיה: 21 לחפרו 3יר. אוךןרי ונצו אף .עלה וקרא #מה סמנה: 22 לאימסלק מסמן למפר ביר א1חרי ולא נצו עלה וקרא ^מה רחובות לאמר #רי כעץ א?תי יי לנא לנה^יןנא ?ארעא: 23 וקןליק מתמן לקאר שבע: 24 ואתגלי ליה לי בליליא ההוא ואמר אנא אלהיה ראברהם אבוד לא

T I " : T T ...־ : ד : ..ך . • . T : T-; T » . . . .

סיךחל ארי ?מעיך מימיי לאיבךכינך לאמו־י _ית בנך בדיל אברהם עבדי: 25 ובנא חמן מך?חא לצלי ?שמא דיי ופרקיה חמן למישבניה וכרו סמן ע3רי לצחק ?;רא: 26 ו)אבימלך אתא לותיהמגרר וסיעת ללזמוהי ופיכל רב חיליה: 27 לאמר להון לצחק מרין אתיתון לותי לאתון מניחון יסי ושללזתוני מליסכון: 28 לאמת מיךזוא ד!וי;א ארי הלה מימרא דיי במערךאיהחנא ביננא ובינך ןננלר קלים לאמךנא תתקים 3_ען מלמחא ךהות בין: עמך: 29 אם תןגביד עמנא ?ישא ?מא ךלא אנליקנך ו?מא דעבינא עימך לחור טב ןישלחנך ?ישלם את 3ען ?ריקא דל;: 30 ;עבד להון מישתיא ןאקלו וי^תיאו: 31 ןאקרימו ?צ?ךא ןקלימו גיר לאחוהי וישלחינון לצדוק לאןלו מלותיה בשלם: 32 נקוה ?יומא ההוא ואת! עבדי לצלזק וחויאו ליה .על עימק בירא יחפרו יאמרו ליה א^בלזנא מיא: 33 וקךא יחה שמלה.על כין#מה ךקןי1א ?אר שבע עד יומא הרין: 34 והיחע^י

בר

cap. 26.27.28 כראשית תולרוח כו כז י אר3!גין שנין מסיב איסתא ית יהודית כר ?ארי סיהאה [ית ?שמת כ

כת אילוץ חיתאה: 35 להואה ססך?ן וסר^ן.על מיסר יןיסק ןךבקה: 1 נך׳וה כר סיב ו^חק וכהיא עיניוהי מלםלמי וקרא ית עשו כריה ר?א ואסר ליה הא אנא: 2 ואמר הא כען סיכית לית א;א ירע יום סיותי: 3 ומגן סב כען.זינך סיפף וק^וזןי ופיוק לסקלא ןצוד לי צידא: 4 ועיכיר לי הכשילין ?מא דרחימית ואעיל לי ואיכול כליל רהבככינןד נפשי עד לא אימות: 5 ורכקה ׳?מעת כר סליל יאחק עס עשו כריה 1א!ל עע1ו לסקלא ליסצד ויירא לאיתאה: 6 ןלכקה אמרת ללעקיב כךה למימר ר׳א שמעית סן אכוף סמליל עם ע׳1$ו אחוןד למימר: 7 איתא לי }יירא ועימר לי םב׳שילין ואיכול לאיבבכינף;זקךס יי ר!ךם פותי: 8 וכען 3רי .קכיל מיני למא לאנא ספקדא יתןי: 9 איויל כען לןגנא וסב לי סססן הרין 3דיי עוין טבין ואעכיד.יסהיון הכשילין לאמןי כמא ךרםים: 10 וחעיל לאכוף וייפול כליל דיבךכינןי:זקךם מותיר״: 11 ואסר .יעק3 לרבקה איסיה הא עשו ארןי נבר סערן נאנא נכר שעיע: 12 מא אם יסושינני אבא ואימי כעינוהי כססלעב ואליסי :עלי לוטין ולא בירק: 18 ואמרת ליה אימיה זעלי איתאמר כנבואה ללא ילתיון ליטיא עלןי ?רי כרם .קכיל סיני ואיןיל סב לי: 4נ ןא1ל ונסיב יאיסי לאיסיה ועברת אימיה תכשילין כמא ךךךזים אבוהי: 15 מסיכת ךבקהןת לבושי ע?זו בלה תיא למיתא לעימה כביתא (אלכישת נת נעקיב כרה ןעירא: 16 גית משבי לנרי בני עמי אלכישת .על לריוהי:נעל ׳?!עיעות צוריה: 17 ןיהכת ית סכשיליא בית לךזמא ךעבלת כירא ליעקיב כךה: 18 נעל לות אםל׳י ואסר אבא ואסר הא אנא מן אח ?די: 19 ואסר יעקיב לאבוהי אנא עשו בוכךך עברית כמא ךסללת עמי קום 3ען אסתסר ואיכול סןגירי כליל למלככינני נפשך: 20 ואמר .י^חק לכליה מא ליןקןק י אלהןז זקךמי: 21 ואסר י יז אוסיתא לאש?לוא ברי ואמר ארי!מין: ל_י:עק3 קלב כען ואימושינןי כלי ר׳8ח לין כרי עשו אם לא: 22 וקריב נ?3קגב לות י$חק אבוהי ומשליח ואסר זקלא דקליה ך.לעק? וילזיא ללי עשו: 23 (לא אישתמיוךעיה ארי הואר! לרוהי כירי עשו אחוהי סעלניין ומלכיה: 24 ואמר אה לין כרי עשו ואסר אנא: 25 ןאמרקריב לי ואיכול סציךא ר?רי ?דיל ךסבך_כינןד נפ/ןזי וקליב ליה ןאכל ןאעיל ליה הסרא ושחי: 26 ואמר ליה יצוזק-אבוהי קרב כען לשק לי כרי: 27 וקריב משיק ליה ואריס ית ריס למשיול׳י ובבכיה ואסר הוו ריחא דברי כרים חקלא ךבךכיח יי: 28 ולתן לןי יי משלא ל#סיזא וסטובא ך.אךזעא ןסניות עיבור

וחמר

GENESIS Cap 2 9 D D־« .28 .27 .

ו_ח_מר: 29 לקלחונף עקןמץ ןן^תעקלן לף מלמן הוי רב לאסף ללס:גדון לף ?ני אמף ליטף יחון ליטין וקליקף יחון ?ךיכין: 30 .וחוח לד #יציקלם יצרןק אבוחי : וצחק לברכא.ית נעקיב נםוה ?רם מי_פק נ5ק ועקיב מן ועשו אחוהי.על מציליה: 31 וזעלד אף הוא תלשילין לאעיל לאבוהי ואמר לאבוהי וקום אבא ןייכיול מצילא לקליה בדיל לסקרלינני נקשף: 32 ואמר ליה ?צוחק אבוחי מן אס ואמר א^א ?רף בוללף עשו: 33 וךעח וצחק תיןהא לבא ער לסלא ואמר מן הוא לילי לצד צילא ןאעיל לי לאכליח מכולא עד לא חיעול ובלילתיה אף קליף יהי: 84 ?ר #מע עשו נח פיחןמי אבוהי וצנח צילחא לבא ונזלירא .עד למלא ןאמר לאבוחי בליקני אף לי אבא: 35 ואמר .על אחוף ?חולמה ו־ק3יל ?ל?0ף: 36 ואמר יאות קרא #מיה ועקיב להלמני לנן סרסין ןימנין נח ?כיורוסי נסיכ להא לען קלל ?ללחי ןאמר חלא #_בקס לי ?ילקא: 87 ןאחיב וצחק לאמר לע^ו הא רב שלחיה עילוף ןית כל אחיוהי יהליח ליה לעללין ולעיבור ולםמר מעלתיה ללףלען מא אעביר ללי: 38ןאמר עשו לאבוהי חלללוןא םלא היא לף אבא בריקני אף לי אבא ואלים עשו .קליה ולכא: 39 ואחיב לצחק אבוהי.ואמר ליה הא מטובא לאתגא יהי מיוחבף ומטלא ל>?זמ;א מלעילא: 40 לעל חלקך חסי ןלת אחוף תקלח ויהי כד לעיקרון ?נוחי על פיסגמי איוללתא לתערי ניריה מעל צורף: 41 ונ$ר עשו לבבו ליעקב.על ללקתא לברכיה אבוהי ןאמר עשו ללביה ןקלבון ייומי אילליה ךאקא ןאקטול _יח.יעקיב אחי: 42 לאססוה לדלקה ית פוז^מי עשו ?לה לקא וסולחת וקרח ל_יעק'ב ?לה ןעירא ואמרח ליה הא.עשו אחוף כמין לף למקמלף: 43 ולען קרי קביל מיני לקום אמיל לף ללח לבן אחי לחךן: 44 וסיתיב עימיה יומין ןעילין.ער לתחוב חימרןא לאחוף: 45 .עד דיתוב רונןא ךאחוף כןינף ללתנ^י.ית דעכךת ליה לא^לח ןאלקלינף מתמן למא איסכול אף תןויכיון יומא חד: 46 ואמלת לקקה ללצרוק.עקיח ?חייקלם לנת חת אם נשיב .לעקיב איתתא מקנת קהנאה ?אילץ מקנת ז : מן

אתןא למא לי חלין:

ןןףן 1 וקרא לצחק ל_י:עקנ= וקליף זיסיה והקריח ןאמר ליה לא סי&ב איתחא מקנח קנען: 2 קום איליל לפדן לארם לליח ?תואל אבוהא לאימף לסב לף מסמן איסתא מקנח לבן אחוהא לאמף: 3 לאל #לי יקלף יחף ןופשינף ליסגינף וסהי לכנשת #לטין: 4 ןלתן לף לת לללתא ךאלךהם לף ללבנף עמף למילחף ית ארע תיותמחף ליר׳כ יי לאקלותס:ח $ £ כ 5 ו#לח יצחק ית .יעקיב לאזל לפלן לארם ללח לבן 3ר ?תואל א

אהוחא

Cap. 28. 29.30 בראשית תולדות ויצא כח כט

אחוהא ךרבנןה אמיר׳ ךלעקיב ועשו: 6 וסןא עשו ארי ?ריך ך^חקןז זיסיה נת.?עקיב וישלח יתיה לפדן לארם למסב ליה מתמן איתהא בד?יי: 7 וקביל.יעקב סן ופקיד :עלוהי למימר לא תיסב איתחא ס?נת מען אכוהי ומן איסיה ואזל לפדן לארם: 8 נחןא עשו ארי בישן בנת 3נען !יעלנילןיחק אבוהי: 9 ןאזל עשו לית.ישמעאל מסיב.ית סבולת בת.ישמעאל

ת על נשיותי ליה לאיתו: ו מ בר א?רהם אחתיה תp י.יעקב ס?אר שבע (אזל לור־ן: 11 ןעי־ע באסךא ובת תמן £ ^ ! 1 0

ארי .על שיסשא מסיב מאבנל אתךא ושלי איסרוהי ושכיב ?אר1רא ההוא: 12 נםלם והא סולמא נעיץ באךעא וריישיה מטי ער צית שמיא והא סלאןןא דיי סלקין ןנםתין ביה: 13 והא לקרא דלי סעתדאנא :יי אלהיה ךאבךהם אבוך ואלהיה דל?חק.אךעא דאת עילויוהי .ואמר:ך סגיאין בעפלא לארעא ^כיב .עלה לך אתנינה ולבנך: 14 ויהון מ ותיתקף למעךבא ולמלינחא ולציפונא ולררומא וירזבךק בדילך כל 1דעלת ארעא ובליל ?נך: 15 והא מיסךי ?םעךך ןא^רינך ?כל אתר לתכיך ןאתימנך לאתנא הרא אלי לא אש?קינך ער לאע?יל לת למללית לך: 16 ואיתער יעקב מישנסיה ואמר ?קוישפןא יזקךא דלזי שלי ?אתרא הדין

ידע: 17 ולחיל ןאמר מא לחילו אתךא הדין לית לין. לאנא לאהןיתיקךם לן ילין תרע קבל שסזיא: ז אחר הלייוט אלחין אתךא ךרעוא ביה סן:קמא 18 ואקדים יעקב ?צפךא מסיב לת א?נא ךישוי איסרוהי ןישוי יתה ז ואריק משרוא על לישה: 19 וקרא .ית שמיה ךאתךא ההוא ?ית אל ו?רם לוו שמה ל.קך^א מלקךמין: 20 וקלים.לעקב קיים למיסר אם להי ססךא ללזי ?סעדי ללטלינני ?אוךחא הךא לאנא אזיל ולתן לי להים למיכל ו?סו למלבש: 21ןאיתוב ?שלם לבית אבא ויהי לזי לי לאילה: 22ואבנאקךם לי וכל לתיתין לי חר סן ז קמא תהי ךאיהי פלה.עלה. הרא ךשייתיז

עשרה א9ןשיניה.קךמך:

ן 1 ונטל יעקב למלוהיןאזל לאלע ?ני מלינחא: 2 נס!א להא י כ בירא כמקלא להא תמן תלתה_עךרין חגן ךביעין:עלה ארי מן ?ירא ההיא משקן עךריא ואבנא ר?תא .על פומא ך?ירא: 3 ומיזכנשין חמן כלענא זסתיבין.ית נ>ליא יסנלרין לת א?נא סעל פומא ל?יךא וסשקין לח ז א?נא.על פומא ךבירא לאחרה: 4 ואמר להון_לעק'ב אמי סנן אתון ואמרו מחךן אנךונא: 5 ואמר להון חילעיתון לת לבן ?ר נחור ואמרו ילעין:

6 ואמר להון השלם ליה ואמרו שלם והא רךזל ?רתיי׳ אי£א עם ענא:ענא ןאיןילו ךעו: 7 ןאמר מא עיור יומא סגי לא עידן לס?נש ?עיר אשקוז

ואמרו

GENESIS Cap 3 1 כט .29 .

8 לאמרו לא ניבול .ער לית?$שון כל עךריא.ויגללון ית א?נא מעל פומאא ^ ם ל?ילא וג?ז.קי ,ענא: 9 עד ךהוא ממליל עימהיון ורחל אתת ע ללאבוה ארי רעיחא היא: 10 וחוד! כד םןא יעקב .ית רחל בת לבן אחור• ו־אימיה ןלח יענא ללבן אחוהא ךאימיה וקליב יעקב גנךר.ית א?$א מעל פומא רביךא ואשקי לח ןןנא ללבן אחוהא לאימיה: 11ו3שיקלןגק'בקליה ובבא: 12 דמיי.יעקיכ לךחל ארי כר אסת אבוהא לרחל וארים:ת ז הוא לאלי בר רבקה הוא ולהטת לןחויאח לאכוהא: 3ג והוה ?ד #מע לבן.ית שמע לעקב בר אחתיה ולהט לקלמוחיה לנפיף ליה ו;שיק ליה לאעליה לביתיה לאי^תעי ללבן ית כל פית^מיא וזאילין: 14 לאמר ליה לבן ברם ,קריכי ובימלי את ויתיב עמיה יירה יומין: 15 (אמר לבן ללעקיב סמלאחי את לחקלחיגני מ$ן חו לי מא א3לף: '16 וללבן תלתין בנן שום ל?תא לאה לשום זעךןקא לסל: 17 לעיני לאה יאין ללחל לזות שפירא ?ליוא ליאיר׳ ?תין!א: 18 וךסים .לעקב.ית לתל לאמר אסלחי3ל #בע #נין בךמל ?ר$ך זעיךתא: 19 ןאמר לבן טב ךאיתין יתה לך מלאיתין יתה ל?בר אוהלן תיב עימי: 20 וקלח לעקב ברחל שבע #נין להול בעינוחי ?יומין ןעילין בלילחים דיתה: 21 לאמר יעקב ללבן הב לת איתתי ארי שלימו יומי פולחני ואיעול לוחה: 22 וכנש לבן ית כל אינשי

•• T •• T ־ fT T ז : ־ ז • • • י ״ ! ז ׳ : •• :

אתרא ןזעבד מישתיא: 23 וחוח ?למשא וךבר ית לאה ?לסיה לאעיל יתה לותיה לעל ל!חה: 24 ןיהב לבן לה.ית ןלפה אמסיה ללאה ?לסיח לאמהו: 25 להוה בצפרא והא היא לאה ואמר ללבן מא רא עברת לי

* : : ״ ־ ^ T T | T T 1 ־ : ־ T : T ״ • T : T : ־ : T ־ ־ : ״ ־

חלא ?רחל ?לחית עמך ולמא שקלת בי: 26 [אמר לבן לא מיתזעביר?ין :

קדם ל?תא: 27 א^לים #בו_עתא ללא ןניתין ?אתרנא למיתן ןעילהוא : לך אף ית רא ?פולחנא לסיפלח עימי עיור #בע #נין אוחתין: 28 מגבר לעקב כין ואבלים #בוערןא ללא ןיהב ליה ית רחל ?רתיה ליה לאיתו: 29 ליחב לבן לרחל ?לתיה ית ?להה אמחיה לה לאמהו: 80 לעל אף ללח לחל ולחים אף לח לחל מלאה ופלח עימיה עוד #?ע #נין אוחלנין:א לדי אלי שנואחא לאה ןיהב לה עירוי ןלחל _עקלה: 32 ןעליאת ת 31 וקלס יי עולב;י ז לאה ןילילת בר וקלת #מיה לאובן אלי אמלת אלי נלי: אלי יגען ללםמיןני בעלי: 33 ןעליאת עיור לילידת ?ל לאמלת ארי #מיע .קלם יי ארי מנואתא #נא רהב לי אף ית לין וקלת #מיה שמעון:הדא זימנא י0ס?ר לי ?עלי ארי 34 לעליאח עוד וילידת ?ל ןאמלח :ה לוי: 35 ןעליאת עוד לילידת ?ר ללילית ליה תלתה בנין על כן קךא#מיה יהולה ןקמתמלמילר: קדס יי על ?ן קלח^מי ןאמלת ןתדא זימנא א1ליז

וחלת

cap. 30. 32 בראשית ויצא ל

ל 1 ומת למל ארי לא זלילת לנלגקנב גקניאח לסל באמתה(א©רת ל1:עקגב הב לי מין (אם לא מלתא אנא: 2 ותקיף רונןא ךלעקב כרמל ואסר ממיני את מגיא מלא מן:זקךם לי חיכען לסנע מיניך נלרא לסעי: 3 ןאמלת ר»א אסתי בלהה עול לותה תליד ואנא אירני ןאתמי אף א?א מינה: 4 וימכת ליה ית בלהה אסר!ה לאיתו ועל לותה יעקב: 5 ועריאת בלהה וילידת ל_ין!ק3 ?ר: 6 ואמרת ררול רנני יי ואף.קביל מלוותי ןיהב לי ברעל כין קרת 'שמיה רן: 7 ועריאת עיור וילידת בלהה אסתא ךרחל בר תנין ציעקב: 8 ואמרת רחל קביל בעותי יי באיתחננותי בגיוסי מסיליח לימי לי ולד כאחתי אף אמיהב לי וקרת שמיה נפתלי: 9 נסות לאה ארי קמת מלמלר וךכרת !ת ןלפה אמתה ויהבח יתה ליעקב לאיתו: 10 וילידת ולפה אסתא ללאה ללעקיב ?ר: 11 ןאמרת לאה אתא נד וקרת לת שמיה גד: 12 וילידת ולפה אקןתא ללאה בר תנ;ין ללעקיב: 13 (אמרת לאה תו^כחא הות לי א.כי בכין לשבמנני נשיא וקרת לת ׳שמיה אשר: 14 ןאול ראובן כיומי מצד מיפזן ואשבח לכרודוין במקלא (איתי למהון ללאה אימיה ןאמלת רחל ללאה הבי כען לי סנכרומי לכריך: 15 ואמרח לה הןעיר ללכלח ית כעלי ותיסכין אף ית לכתמי רכרי ואסרת לסל ככן לשכוב עיסיך כליל;א סלף.יכרומי דבריך: 16 ועל יעקב מן מקלא ברסישא ונ5קת לאה לקדמוםיה ואמרת לותי סיעול ארי סינר :אגך^ןי בלכרומי לכרי ישכיב ע^ה כליליא הוא: 17 וקביל יי וליותר• ללאה ועריאת וילידת,ליעקגכ כר חמישי: 18 לאמלת לאה יר3 יי א?רי ליממת אסמי לבעלי וקלת שמיה לששכר: 19 ןעריאת עור לאה וילידת כר שתיתי ליעקיב: 20 ואמרת לאה יהב לי יחיה לי חולק טב הךאןיסנאלהי מדוריה ךבעלי לותי אלי ללילית ליה שיתה כנין וקלת יתין ילידת כלתא וקלת לח שמה לינה: 22 ועל ר 3 ס ב #מיה זבלון: 21 ו דוכלנה לךמל.קדם ל; נקמל צאתה יי ןיהב לה עירוי: 23 ןעדיאת וילילת בר ואמלת כנ# יי ית מיסך: 24 וקלת לת שמיה ייוסף למימר ייוסף לי לי בר אוחק: 25 והוה כר ילילת רחל.ית יוסף ואמר יעקיב ללבן שלמני ואימך לאתרי ולארעי: 26 מב לת נשי זית כני לפלמית זיחך כהון ואןיל ארי אןש יךעת ית ©ולרזני לפלמחך: 27 (אמר ליה לבן אם כען אש?מית רססין בעינך נסיתי וברכני לזי כלילך: 28 ואמר פליש אנרך:עלי(איחין: 29 ואמר ליה את ןךעת ית לפלמ^ךולת למוח כעירך עמי: 30 ארי ןעירקלסי ומקיף לסגי ובליך יי יתך בדילי ומ1ן איסתי אעמר אף להור. לך: אנא לביתי: 31 ואסר מא איחין לך ואסר יעקיב לא תיתין לי סילעם אס

תעביר

GENESIS Cap 8 3 ל לא.81 .80 .

©עוייד לי 9יס$$ןא הלין איחוב איךעי זע$ף אי^ר: 32 אעי?ר ?קל ;נגף־ י־ומא יין אעלי מסמן כל אימר ?מור ולקוע וקל איטר #חום קאמליא ולקיוע ונמור קעי!יא ןיהי אנלי: 33 ןחסהיד בי ןכוסי בייום 9סי $רי תיעול על אגרי קלמף כל לליחיוהי נמיור וךקוע בעי1יא ?אמייא $ניקא הוא עימי: 34 ןאמר קבן ?רם לוי יהי ק?ס$מף: 35 ןאערי ?ייומא ההוא ית תי#יא לג'וליזא ולקוע;א וגת קל עי1;א נמיולחא ולק^עחא כל דרויןר ?יה ןקל ל#חום ?אקןליא ןיהכ ?יד ?ניחי: 36 ן#וי מחלף תל$ה: 37 מסיב א ך א ^ י א יומין בינוהי ובין יעקב ןיעק־ב ך.עי ית זענא ללבן ף ליה יעקיב חומלין רלקן לטיבן וךלוז ולללוב וקליף ?הין קלפין חיולין קילוף סיור לעל חו־מדיא: 88 ןךעיץ ית חו9ל;א לקליף ?לטיא ?אסרא ומסיח?*( בית שיקיא למיא אסר ל*ןתין זענא למ^סי לקיקלסין ל־ןגא ךגוליןנמולין ?מיחיהן למישתי: 89 ןאיתיוחמא דענא ?חימריא ןילילא #א ?ל ללגיול ןקל קיב ויחב ?ליש $ ולקיועין: 40 ואימליא אקליש יא א ללבן ןשל-י ליה .עללין בלחיודוהי ולא ,עליבעין עם ^ $ ם ק ת ^ ךת א מכקלסא ומשוי י&ק־ב ! ךלקן: 41 להל ?קל עידן למיסנםמן $א קרפץא ליחמוסהין קחומריא: 42 ו?לקל'שוחזענא לא חו?ןל;א לעיני $ מ#ו:י ןהין לקי#יא ללבן וב?יל;א ללןנקיב: 43 ומקיף 3?ךא לחךא לחרא

!וזיו ליה זען מ3יאן ןאמהן ןעקלין גגמלין יםמרין• 1 ו#מע נת 9יס$מי ?ני לבן לאמרין נהיבנןןקיב לת ?ל דלאבו$א ומללאבו^א קנא ית קל נקמיא האילין: 2 ירזןא נעק־ב נת ק3ר אוי לבן והא ליתנון עימיה קמיאסמלי ומלקמיוהי: 3 ןאמר ןי ללעקיב תובלאלעאבחתף ולולרורןף לסי מימלי ?סעלף: 4 ו#לח_י:עקיב וקרא לרחל וללאה לסקלא לוח ןגניה: 5 ןאמר להין חןי אנא ית סבר אפי אמ־הין אלי ליסנון עימי קמיאתמלי ומרקמ־והי ןאלחיה ךאקא חיה ?םעלי״' 6 ןאסין ילעסץ $לי ?כל חילי קלחית .ית אבו?ין: 7 לאבוכין #קר בי וא^ני ית א^לי ע^ר ןימנין ולא #קקיה יי לאקא^א עימי: 8 אם קלי( njrj אמר נמלרין יהי אנרף (ילדן קל זענא נמ־ולין ןאס ?לין חוח אמר ןגיילין ןליי א?לר י־יללןא לגיולין: 9 ואקדיש יי מן ?עירא לאבוקין להב לי: 10.וחוח בל $א וןקפית עיני נםלית ?חילמא והא סי^יא ךמלקיו.על קעילן ךאתירןמא # זע^א ךגיולין נמ־ולין ופציסין: 11 [אמר לי מלאקא לוי ?סילמא יןגקיב

ןאמלית הא אנא: 12 ןאמר ןקיוף קען עינף נםןי כל ©י^יא רמלקין עלקלמי ית קל ללבן זע?יד לף: 513מ» יענא לגיולין נמ1לין ושיחין ארי נלי:

קמא ךקיימ15א:דקד9י י^ן עלף ?ית אל רמימחתא סמן ז אלל״א ךאיתןליסי: קייס

* Taigwn,

cap. 31.34 בראשית ויצא לא ע נלדותך: 14 ואהיבת לחל קיים כען קום פוק מן ארעא הלא וחוב לאי ןלאה (אמלא ליה העוד לנא חילק (אחסנא בבית אב^א: 15 ךןלא נוכלאן איתלושיכנא ליה ארי זכננא (אכל אף מיכל _ית כס^נא: 16 אלי ?ל עוסךא ךאפליש יי מאמןא ךילנא הוא ןלכ^א וכען כל לאסר יי לך ,עיכיד: 17 :;קם ןעק3 ונטל לת ?נוחי ןית נשוהי על נסלןא: 18 וךבר ית ?ל ;•יתיוהי ן_ית «יל קעיניה רקנא ניתוהי לקינזיניה לקנא כפלן לאלם למיתי.ללח לצחק אבול׳י לארעא לכנען: 19 ולבן אזל למינו ית עניה ונסיכת רחל .ית צלמניא ללאבוהא: 20 וכסי.לעקב: מן לבן אלמאה על ףלא סוי ללה אלי אזיל הוא: 21 ואגל הוא וכל לליה וקם ןעכר!ת פרת ןשוי .ית אפיוהי לטורא ךנלעד: 22 (אתחוה ללבן כיומא קלירןאה אלי א1ל יעקיב: 23 וךכר לת אחיוהי עיסיה וךךף כסרול׳י סהלך שבעה יומיןקדם לי ל!ת לבן ז ןאך3יק דיסיה כטוךא ךנלןןר: 24 ואחא מייסר מן: אלמאה כחילמא ךלילזיא ואמר ליה איסתסר לך רילנזא תמליל עם יעקב סשב .ער כיש: 25 ןאךכיק לבן ית יעקיב ויעק1ב ?לס לת משכניה כטוראעכד$א יל?ן א׳שרי .ית אח־והי כטוךא ךנלדער: 26 ואמר לבן ליעקב מא: ןכסיתא סיני ולכלול! ית כ^תי כש;;ת סרב: 27 למא טסך^א למעל ובסיפא סיני ןלא מי^א לי ושלחנך פום כחלץא וכתושכסן כתופין׳ ו?כ?לין: 28 ולא שכק^ני לנשקא לבני ןלמיןי כען א?3יל9א לסע?ד:^אואלחא לאםכיון כלסשא אמר 29אית מילא כירי למעכר עיסכון בי לי לסיסר אס&סר לך סלסללא עם לעק־ב מטב ער כיש: 30 וכען ממלא ססיל^א לכית אמך למא נסיכתא לת לסלתי: ך ? אולתא :אלי ס 81 נאסיב יעקיכ ואסר ללבן אלי ךסילית אלי אמריה יילסא סיניום ית $3ך סיני: 82 אסר לתשכח ית דחלחך לא יתקיים ,קדם אח?א א#תט-ולע לך $א ךעיסיןסב זלך,וזלא זירע_ל_עקב: אלי רחל נסיכסנון: 33' לעל לבן כסשכ^א ךלעק־ב וכס׳שכנא ךלאה וכסשכנא לסךסין לרויןחאח ונ9ק מסשכנא ךלאה ועל כס>?זכנא ךלחל: 34 (לסל ?סיכת ^ ןלא א ית צילסנ:א ןשףתנון נעכיטא ךגסלא ייסיכת:עליר׳ון וסשיש לבן ית כל סשכ^א ולא א^ויח: 35 (אסלת לאבוהא לא והקף כעלני לבוני אלי לא איכול למקם מן .קךמך אלי אולח נ#ין לי ובלש ולא *שכח יה צילמ^א:$א עם לבן ואחיב .יעקיב ואסר ללבן מא חיוכי מא 36 והקיף ליעקב י סולסני אלי רד?תא כסךי: 37' אלי סשישתא ית ןל מני מא אש^חתא מכיל סני כירזך שו הכא :זקדם אחי ואחך וייוכתן כין תלוןא: 38 דנן ןןקןרין #נין אנא עימך ללזלך ועייף־ לא אתכילו וליכלי זענך לא א?לית:

דתמרא

& GENESIS Cap* 31.32. לא לב ת י ך ^ ח 39 לתבילא לא איחיתי לך לחות 3#יא מן מ^;נא >&י אח קעי ל

ביממא ונטלית בליליא: 40 חליחי ?יממא אקלני '^ךבא מלידא נך1ית••׳ עלי קלילדיא לנרח שינ:חי מעיני: 41 ל3ן לי עמלין #נין 33יחך $לח$ךך ןא#ניר1א ית א3לי.ע&ל $ אלבע עמלי #נין קתלתין קנוןך ל#יח #נין ק ומנין: 42 אילו לאפון אלהיה לאקא אלהיה לאקלחםולרסיל ליה ין^ןקת ־י-יי{לי ־?1לס לי ו א י חוה קמעלי ארי קען ריקן שלחוני ית צ^לי 1נת לא £1חי וב_נ;א ב;י לזענא ת ןאיוהח קרמ>1£א: 43 לאחיב לבן ןאמר ליעק־ב $

?גני וכל לאת וחןי ךילי הוא ןלקנתי מא אעקיר לאילין יומא דין א1 י למיהין לילילא: 44 וקען איחא נימר קיים אנא ןאון1 ויהי לסהיד 3ינא ובינך: 45 ונםיב.?עק'ב אקנא ל1קפה קמא: 46 יאמר יעקיב לאחיוהי לקוטו אקנין ופסיכו ארנין ועבדו ךגוךא [אכלו חמן על ךגולא: 47 וקךא ליה לבן

; ינר םםדותא ןיעקיב קרא ליה 3לעד: 48 ואמר לקן ךנוךא הדין םהיד קי;א ובי;ך יומא דין על ?ין קלא #מיה גלעד: 49 לסכותא לאמר לסל מימרא י ליי קינא ובי;ך ארי ניוזכסי!:בר מחקריה: 50 אם תע3י ית ק$סי'(אם .' תיסב נשין על ק$חי ליח אינש עמנא סןי מימלא דיי קהיר 3ינא-ו?ינך;,

ר לקן לועקיב הא ךגיוךא הדין ןהא,קמתא ךאקימית 3י{א ו,?ינך: מ $ 51 52 סהיד לנורא הדין ומהלא קמחא אם אנא לא אעי?ר לותך ית• לגיורא • הלין ואם אח לא סעיבר לוחי ית לנורא הרין ןות ,קמתא הךא לבישו>׳ 53 אלהיה לאקלהם ןאלהי נחור ללינון ביננא אילהא לאבוהיון גקו.יס1.עק'כ

בלדחיל ליה אםליי ל0¥ק: 54 ו;?ס.יעקיב $י?מחא קטורא וקרא לאחותי.ק ^י למיקל לחמא לא?לו לקמא וקחו קטולא: 55 ואקדים לבן ק^קךא ו

לקניוהי:ולבנחיה וכריך.לחהיון ואזל לחב לקן לאחריה:ב 1 ןיעק־ב א1ל לאלחיה ו;ןרעו ביה סל££א כי;: $2מר" י לקלם יי לא וקרא ^מיה לאר1לא ההוא מסנ?ם: ז יןגקיב כר מ1נרן מ#רי מן!ן יעקיב אלגלין^קלמ־והי לוח ע׳&1ו אחוהי לארעא ל&עיר לחקלי ך ל 1 נ 3 ד

: ״ אריום: 4 ו5קיר וחהיון למימר קרין הןימרון ללבלני לע^ו ?לגן

: 5 נסיו לי תולין $ אמר _עקלך.?עקיב עם לקן ךלית ןאיוסלית .עד ק לךןמלין $ ןעקלין לאמהן ו#לסיח לחואה ללביוגי לא^ברוא מזמין ?.עינך: 6• ןתבו איו3ל;א ללת ועקיב למיקר אתינא לוח אחוף לנח ע׳&}ו (אף אחי לקרמוחף ןאל?ע מאה נקרא עימיה: 7 ולחיל ועקיב לחרא ןיעקת ליה ופלינ ותעמא לעימיה ןיתזענא יית תורי ןגמל;א לסלהין מישלין: 8 ואמר אםליתי.עשו למשליתא סלא (למחייה וחסי מ^לירןא לאשתאר ל^זיןקא;י ךאמר לי י ק ^ 9;־ןאמר יעקיב אלסיה לאבא אקרחם ןא^סיה ךאקא י

_ ״ חוכ . .

cap. 82.33.36 כראשית ויצא לכ לג תוב לאחןך ולילדותך ואיוטיב עיסך: 10 ןעיךן £1תי סכל סיסלין יסילעכלית ית ילדןא חלין ימגן הגיתי ממן ךןנכךו?! עם עכלך אלי יחידי:ו אלי לסיל אןא א ומז ל י ן לסךהין סשילין: u שיזימי מגן טיךא ךאחי ?יה ףילסא ייוןי ןימסימי אימא על ?גיא: 12 לאין! 8מ־8 א'ו?זלא איטיב מי עינ$ך ואישןי ית 3;נך סגיאין 5רזלא ךיןןא ךלא.יתסנון מסגי: 13 וכת הסן ?ליליא סהוא מסיב סן לאיתי כיריד! $יקרוכו?וא לעשו אחוחי: 14 עיף מארגן ותישיא ^ריןרסלי מאיזן ודקרי ע׳&רין: 5! 3?לי סיגקיןא ימיחיון הלתין תולוןא אלכעין יחידי עשךה א^ני עשרין ועילי ע^רה: 16 (יסב ביד.עכדיוהי.עךלא עךךא בלחוחסי ואסר לעכרוהי עיכת .קךסי ולויזא תשוון בין.עללא וכין עללא: 17 ופ!קיר ית.קךמאח למימר אלי לעךעינןיי אסי וי^אליגך לסימר לסן את ולאן את אויל ולסן אילין לחלקיו: .ע׳ 18 והיסר ךעכלך ךיעקיב תיקרוכ^א היא רסשלסא ללבושי לע^ו ןחא אף חוא אתי 3תלגא: 19 ופקיד אף ית תנינא אף.ית הליתאה אף ית ?ל ךאןלין ?סר.עךרןא לסימר כפיתןמא סדין תסללון עם עשו כר ת^קחון יסיח: 20 יסיסרון אף חא עכלך.יעק'ב אסי כתלנא אלי אסר אניחניח לרוגזיה ?יןקריכ^א לאולאיןלסי ובתר כן אימןי אפוחי מא אם.יסבא§י: 21 לגנכרת «!1קרוכ$א על אפיוסי להוא כת כליליא סהוא כמ׳ןזליוןא: 22 וזקם ?ליליא הוא וךכר לת תרתין גשוחי וית תלתין לסיגסיה גית סד .עשר כנוחי יעכר ית סעכר יובקא: 23 וך?לינון לאעכלינון ית גסלא ואעכר ית דליה: 24 ואשתאר.לעק1: כלחיורוהי ואשתדל *?לא עיסיח עד לסליק 3פלא: 25 וחזא אלי לא \כיל ליה וקליב כפתי ללכיה וגע פתי ילויא ך.יעק'כ כאי5#דלוסיה עימיה: 26 ואסר #לסגי אלי סליק «?לא ואסר לא אישלסי^ך אילהין בליכתני: 27 ואסר ליה סן שמך ואסר.יעק־ב:קלם ץ 28 ואסר לא יעקב לתאסר עיור שמך אילסין ושלאל ארי רב את: ועםגבליא ייכיליזא: 29 ושאיל.יעק־ב ואמר סו בען שמך ןאסר למא ןץן א?ן שאיל לשסי ובליך יחיה 0מן: 30 וקלא_לעק'ב'?סיר׳ דאסלא פגיאל אלי מיתי מלא?א דיי אפין כאפין וא^וןץכת נפשי: 31 ולנח ליה שיס׳^א כד עכר ית ?גואל והוא ס9לע על ילכיה: 32 על כן ?א אכליןי י׳^לאל ית גירא ג#יא ךעל ^תי.ילפ:א עד יומא הדין אלי קליב כ?סי מ

יל?א ךיעקיב כגיךא גשיא: ל 1 וןקף_יעק'כ עינוסי!חזא :והא עשו אתי ועימיה אל3ע סאת 1כךא ופליג ית כניא על לאה:ועל ךסל ועל ©למין למינוןא: 2 ןשוי יתוןא בוזראין וית לקל ולח יוסף רןא ןית ?ניהין .קךמווזא ונת לאח וכ לסי

בתראין

GENESIS Cap 3 7 לג לד .34 .33 .

?חלאין: 3 ןהוא ;גבר :קדמיה1־ן ומניד על או;עא #?ע ןמנין.עד מקך?יה לוח אחוהי: 4 ולחט ע^ו לקלמוחיה ונקפיה ו{9ל .על צוריה ונזקיה וקכיו: 5 וןקף pi עיניוהי נקןא ית 3שיא ןית ?ניא ואמר מן אילץ לך ואמר מיא לחן יי ית עמיך: 6 וקליקא לחי^חא אינין ומיהין ומנידא: 7 וקלי?ת אף לאה וק$הא ומגידו ובחר ?ין קליב יוסף ןךחל וקנית:זכרןא לחמין קעי5י 8 ןאמר מא לף קל מ^ליוזא הלא לזעלעית ואמר לא רב^י: 9 ןאמר ע^ו אית לי ס4י ארזי א^לח ?לילך: 10 ןאמר.יעק'בP קבעו אם קען א#?חית להמין ?עינך והקביל תקרוקחי מן ידי ארי על חויחינון לאפך ?חיוו א§י לקל?;א ןאיחלעיח לי: 11 קביל ק2ן ית חקרוקתי לאיסיחיאת לך אלי לחים:עלי יי נאלי אית לי כיולא ןאסקיף ?יה ןק?יל: 12 ואמר גיטיול וטזך ואיסך לקיבלךז 18 ואמר ליה לבוני.קיא לקיקין וזענא ןחיולי מינקתא:עלי אם אלחיוקינין יומא חד ירע אלי י ימוחן כל ן*נא: 14 יעי?ר קען לבו^י:זקלם _ע?ליה ואנא אידבר ?{_יח לליגל ע'ו3ל$א לקלמי וללי_גל ינקיא ער לאיחי לנח רביוני לשעיר: 15 ואמר ,עשו א#ב'וק בען עימך מן_עמא לעימי ןאמל למא לנן א#?חי•' 16 וסב ?יומא ההוא .ע^ו לאךחיה לשעיר: לחמין ?עיני לבי 17 גועקיב נטל לסוכות וקנא ליה ?יחא ןלקעיריה:עבד מטלן על ?ן קרא >1$מיה ךאוזךא סוכיות: 18 ןאתא .יעקיב >1£לים לקךוזוא #קם לקאחןאזךא לקקיל-קריןא: 19 וןבן ית אםסנת דמען קמיתול׳י מ^דן לאלם ייה מור ק3י חמיור אבוחי ל#כם ?מאה חורפן: מי חקלא ל5לסיה סמן למי

20 ןאקים סמן מלקרוא ופלח עלוחי:קדם אל אלחא לי^1לאלז 1 ו53קח לינה ?ח לאה לילידת לועקיב למיךזןי ?קנח אחגא: 2 !םןא יחה #כס ?ר חמור חיואה לבא לאךזעא ול?ר ירןה ו#?יב יתה ועניה: 3 ןאחלעיאת נקשיה ?לינה ?ת.?עקיב ולחים ית עולימ^א ומלי על ליבא לעולימ^א: 4 ואמר #קם להמיור אבוהי למימר מב לי ית עולימתא ל״דא לאיתו: 5 ןיזןקצ >1$מע אלי סאיב יח לינה קרתיה ובנוחי םויו עם גיחיהון קחקלא ו#תיק_יעק'ב עד מיתיהיון: 6 מפק חמיור אבוהי ל^קם לנח ועקיב למללא עימיה: 7 וקני יעקיב ןגלו מן חקלא ?ד #מעוע?ר ?ו?*לאל למי^בב ות ואיממיאו נקתא וחקיף להון לחרא אלי קל;א: בת .יעקנ: ן?ין לא קשר ליתע?יר: 8 ומליל חמור עימהיון למימר #כם ?לי איחלעיאת נפשיה בקלחכיון הבו כען יתה ליה לאיתו״״ 9 ןאיחהתנוא קנחכ1ן סחנון לנא עת קנתנא תיקןבון לבון: 10 ועימנא חיתמן ק ןאךןןא חחי:קלמיכ1ן חיכו ועיבידו בה מחיורא וארזסינו בה: 11 נאמר

שכם

Cap. 34. 35. 38. בראשיתוישלח לד לה

שכם לאבוהא ולאחהא אשכח רחמין כעיניכון וךתיסרון לי איתין: 12 אסגו עלי ללוךא מוחךין ומו^נן יאיףןין כמא ךסי?זרון לי ןהבו לי ןח עולימיןא לאיתו: 13ץאתיבו בני.יעקב :ח שכם ו:ת סמור אבוהי כחוכמא ומלילו דב1איב:ת רינה אחסהוץ: 14 ואמרו להון לא ביכול למעבר פיסןמא הדין למיתן ית אחחנא לנבר דליה עורלה ארי חיסדא היא לנא: 15 ברם ברא.

T I ־ • : I T T • T T X : ־ • ־ : ־ : * T T T I " ( ־ * :

ניטןס למן אם תהיון מתנא למינור למן כל דכורא: 16 וניתץ!ח כשתנאין ניםב לנא וניתיב עימבון ונהי לעמא חד: 17 ואם לא מ ס למן עת מת ברתנא וניןיל: 18 ושפרו פיס^מיהון סקכלון מיננא למימר ןנירכר : כעיני סמור ובעיני שבם בר חמור: 19 ולא איחר עולימא למעבר

ת אבוהי: 20 ואחא • פיסגמא ארי איסי־עי ככת יעקב והוא :קיר מכל מ סמור ושכם כריה לסדע קךתהיון ומלילו עם אינשי קךסהון למימר:א האילין שלם אינון עימנא ולסמן כארעא ןיעכדון כה ?!חוך$א ק ב 21 ג ואךןןא הא ?סיות יךין.זקךמיהון נת בנסהיון ניםב לנא לנשין ו:ת כנתנא ניתץ. להון: 22 כדם כלא יטפםן לנא נכריא למתב עימנא למיהוי לעמא חר כמינ1ר לנא כל דכורא כמא ךאינון גןרין: 23 גיחהון וקנעהוןס להון ולתכון עימנא: 24 [קמלו ן ט י נ ם ל ו^ל כעיךהון םלא דילנא איכון כנךו כל ךכורא ^ל נ?.קי מן סמור ומן שכם כךיה כל נפקי תרע קךתיה ו תדע.קרתיה: 25 והיה כיומא תליתאה כד תקיפו עליחון מביהיון ונסים׳ה ןעלו על.קךתא דנסבא מ ר תךין כני_יעק'ב שסעון ןלוי אחי דינה ?כר ח לרוךזצן וקטלו כל ךכוךא: 26 ןית סמור :ו_ית שכם כךיר׳ קטלו לפיסנםת שכם ונפקו: 27 כני .יעקב עלו לחלצא מ ךחלב וךברו ית רינה מ קפזיליא ובוו.קךהוא ךסאימ אססהון: 28 .ית ענהון ו_ית תוריהון וית סמריהון ן:ת רכקך^א נית דכסקלא בוו: 29 ן:ת ?ל נכסיהיון ן_ית כל טפלהיון וית־ נישיהיין שבו ובזו ן_ית כל דכביתא: 30 ןאמר .יעקב לשמעון וללוי עכרתוןא ובין דיתיב ארעא ככנענאה וכקריואה ואנא עם יתי למיתן רקבו מנ ךמ?.,ין:יוסכנשון:עלי ולמחינני ןאשתיצי אנא ואינש כיסי: 31 ואמרו סכנפקת

ברא יחעמר לאחתנא:T T T * ־ * ־ : ™ . : • T T

ק לבית אל וסיב תמן יעיכד תמן ; 1 ןאמר יי ל_יעקנ: קום 5 ך ל יקךם עשו אחוןד: 2 ואמר.יעקיכ. : מךכח לאל ךאיסנלי לף כמערקך מן

ת 1$עית.עממיא ךביניכי־ן ןאידמ לאינש כיסיה ולכל ךעיסיה אערו :ל צליסי מ ק כםוסכון: 3 ונקום ןניסק לכית אל ואעמד סמן מךכח לאל ר כיומא ךעקסי והוה מיתריה כקעריכאלחא ךאןלית: ׳4 ףהבו ליעקב.ית

סל טענת עסמיא ריבעדהון ו:ת קךש;א דכאךניהיון וטמר .יסהיץ.יעקיכ. תחות

GENESIS C$p .39. 35.36. לה לו

קךם ליעל.עממיא טלו 1םות לחלא. מן: .חחיות בוממא רעם #כס: 5 ו דבקללי ססךניהון ללא רדפו בתר מי.לעקיב: 6 ןאתא_לעק'ב ללוו ל?ארעא לכנען היא בית אל הוא לכל _עמא לעימיה:, 7 ו?נא סמן מל?חא וקראקרם אחוהי: לאסלא אל בית אל ארי תמן אס1ןלי ליה לן ?מעלקיה מן: 8 ומיסת ךבלךה מינקתה לרבקה לאסקבלת מלרע לבית אל ?שפולי מיישלא וקרא שמיה מיישר ?כיתא: 9 לאיתןלי לן ליעקב עיור ?מיתיוחי מ§רן לארם ובליך יתיה: 10 לאמר ליה ין #מך.יעקב לא לסקרי #מך עיור.לעקב אילהין לשךאל יהי'שמך וקרא ית #מיה ישראל: 11 ןאמר ליה יי אנא אל שדי פוש וסני עם לכינרת >ט?טין: להון מינך ומלמן ךישלטין ?עממןא מינך לקקון: 12 ולת ארעא ריר»בית לאברל׳ם ולזרוק לך אתניןה ולבנך ?סרך איתין ית אךזעא: 3 נ לאמתלק מעילןוהי לקרא דיי ?אסךא ךמליל עימיה: 14 לא.קים_יעק'ב קמתא באסךא למליל עימיה קמת אמא ל^יך עלה .נימבין לאריקעלה מי^חא: 15 וקרא.?עקיב ית #מיה ךאוזרא ךמליל עימיה תמן לן בית אל: 16 ונטלו מ?ית אל והלה עור ברלב ארעא למיעל לאפיית לילידת רחל לקשיאת ?מילדה: 17 להוה בקשיותה ?מילדה ואמרת לה חלתא לא סלםלין ארי אף דין ליך בר: 18 וחוח ?מיפק נפישה ארי מיתא ומרת 'שמיה בר רוי ואבוהי קרא ליה

TI : • ־ י. ז זד •• : - | : T : T — : T : I • T . י

מימין: 19 ומיסת רחל יאסקבלת ?אורח אפרת היא בית לחם: 20 (אקים .לעקב קמתא.על קבוךר1ה היאזקמת קמךי1א לרחל.עד ייומא דין: 21ו;טל לי&ראל וןלמיה למאניה מהלא למ?ללא לעלר: 122ן£וח ?ד #רא לשלאל ?אליעא חלייא יאול ךאובן וירכיב לת ?לחה לחי^תא ךאבוהיי לעקב(קרי;ןשר: 23 בני לאה בו?ריה כלעקיב ו#מע יקזראל יםיו־ ממע־ון ןלוי ליהודה ןלעזשכר ון?לון: 24 ?ני רחל יוסף ומןמן: ךאובן ן 25 ומי בלהה אמחא לרחל ךן ןנקתלי: 26 ומי ןלפה אמרןא ללאה $ד לאשר אילין מי.לעקב לאיסללירו ליה ?9לן לארם: 27 ןאחא.יעקב לו!ח י$יחק אבוהי לממ.לי קללת אן?ע היא חברון ךרר תמן א?ךהם ל.י?רוק:וחק ומיה לאסמיש 28 והוו יומי לןלרזק מאה וסמנן ימין: 29 ואיתנניד ל

לעמיה סיב ר$זבע יומין וקברו יסיח.עשו ליעקנ: ?נוחי: לן 1 לאיליןתולדח.עשו הוא אדום: 2 עשו נסיב _יח ממת ?נען ית זעלה בת אילון חיוזןאה ללח אוחליבמה ?ח ענה ?ח צ?ע1ן חי\אח: 8 ןית ב^מח ?ח ישמעאל אחסיה הכייות: 4 ןילידח זעלה לעשו ית ^ליפו וב?זמח ללידה יח ךעואל: 5 ןאוחליבמה ללידת ית לעו׳& ל!ת.יעלם לנח קלח אילין מי.עשו ראיתילידו ליה ?ארעא ל?נען: 6 ודבר.עשו יח

נשוהי

Cap. 86.40 בראשית וישלח לו

נשוהי וית כנ1סי ןית כנסיה ן_ית >יל נפ׳עןת 3יסיה ןנת גיתוהי (ית ?ל כעיריה וית כל קןןגיה לקנא כאלעא רכנען ואןל לארע אוסריקלם יעקיב אחוהי: 7 ארי סורי קגנגהיון סןי סלמיתב 2ב!יא (לא : מן יכילה אלע תיותבוסהיון לסוברא יסהיון מן גןדם גיחיהיון: 8 ויתיב ע׳$זו כטולא לסעיר ע׳1£ו הוא אדום: 9 ואילץ תוללת עשו אבוהיון ךאדיומאי כטולא לסעיר: 10 אזלין ׳?מחת מי עשו אליפו בר עדה איסת עשו ךעואל כר ב^מת איתת עשו: 11 .והוו מי. אליפו וזימן א1מר אפיו ן3ע$םז: 12 וססנע ס1ת לסיגתא לאליפז בר עשו וילידת לאליפז ית ע?1לק וקי לעואל נחת וןרח שמה ומזה י זעךה איסת עשו: 13 ןאילין מ אילין מי אותליב^ה 3ת.ע$ח י בשמת איתת עשו: 14 לאילין סוו מ אילין כ׳ו1 מ 3ת צכעון איפת.עשו וילידת לע׳$זו ית יעוש ולת יעלם ןיח ק1ח: 15 אילץ רכלבי מי.ע׳&*י מי אליפו בוכךא ךעשו רבא תימן ל?א אייסר ד?א ?סו רבא!זק^ז: 16 דכא קלח לבא נעתם רבא :עמלק אילין רכךכי אליפזי לעואל בר עשו רבא ;חת י עדה: 17 ואילץ מ ?ארעא לאדום אילץ מ רבא ןרח ר?א ש$ה ר^א מך׳ אילין רכלכי לעואל בארעא לאדום איליןי 5׳^מת איתת עשו: 18 ןאילין מי אוסליכמח איתת ע^ו ר?א לעוש ר?א מי ty• 1 אלין מ 9 } $האיסת ? : יעלםךבא קלח אילץרכלכיאוסליבמח 3תי מעיי חיילאי לסבי אלעא עשו ןאילין רבלמיהיון הוא אדום: 20 ?*ילין מי לוטן ןשיו;ל ןצכעון.גענח: 21 ולישון לאצר ולי^ן אילץ רברכי חולאי מי לוטן חיולי (הימם ואוזהיה ללוטן העיר בארעא לאדיום: 22 וליוו מי שו?ל זעלון ומגרות ועיכל W (א1נם: 24 ואילץ קסנע: 23 ואילץ מח לת ?בריא כמל3לא כד ןזוה לעי ^ א מי אכעיון ואיח.ו$ה הוא ענה ךעןח: לת ססלןא לצכעיון אמל׳י: 25 ואילץ 3ני.ע;ה דישון ואסליבמה 3ת:בן ולתלן וכלן: 27 אילץ מי אצר בלהן 26 ואילץ מי לי׳צזן חמדן ןא׳ עעון ןעקן: 28 אילץ כני דישן עוץ .ואלן: 29 אילץ לכלבי חולאי ל?אענח: 30 לבא רישיין לבא אצר חיא לוטן לבא שיוכל רבא צכעון רןא: דישן אילץ לכלבי חיולאי לרלךכניהיון כאלעא לסעיר: 81 ואילץ סלמאי לקזלאל: 32 וסלל בארוס מ מ כאן;עא לאדיום:זקלם ליסלול סליא ל ל ס ל ןלע כר כעיור ושום קלתיה ריגהב: 33 ומית בלע וסלל תחיוחוהי ייוככ כר זרח ס?ארח: 34 ומית יובב וסלל החותוהי חושם מארע לרומא:ם וסלל תחיותיול׳י סדר כר כרד לקשיל.ית מלינאי כסקלי ^ 35 וסית תה ממזרקה: ל ז מואב ןשום.קרתיה:עוית: 36 ומית סדר וסלל תח1ת1הי # 37ומית שסלה וסלל תהוח'וך,י שאול מךחיובות רעל §רת: 38ומית

שאול

GENESIS Cap 4 1 לו א.87 .86 .

שאול ומלף תחותוהי בעל וחנן ?ר .עבביור: 39 דמית בעל ?ונן בר.עבבוד ומלל תחיותיוהי הדר ושוםקלתיה פעו לשום איתסיה מהיטקאל בת מטרד בת מצרף לחבא: 40 ןאילין #מהת לברכי.עשו ל1רענחר׳ון לאמריהון ?^מדיחהיון לבא תמנע לבא עלוה רבא יסיח: 41 רבא אוחליבמה לבא אלה לבא פינלן: 42 לבא יקנן לבא סימן לבא מבצר•' 43 לבא מנדיאל לבא עילם אילין לברכי ארוס למותבנ\ה'ון ?ארע אחם^תהיון הוא עשו

•אבוהיון לאידיומאי:

: 2 אילין לז 1 ויתיב _יעק3 ?ארע תותבות אמי׳י ?אלןגא למעןה #נין סןה לעי עם ל # מ ע י י ? תוללת .יעקיכ יוסף 3 אחוחי בענא ןחוא רבי עם ?ני ?לחה לעס מי ןלפה נ#י אבוהי לאיתי ייוסף ית טי?ה'ון ?ישא לאבוהיון: 3 לל^לאל רסיס ית יוסף מכל ?נוהי אלי כר חכים הוא ליה ודעבד ליה כיתונא ךפמי: 4 נםד1 אחותי אלי יתיה לחים אםח1ן מקל אחיהי ומנו זיסיה ללא $יבן למללא עמיה #לם: 5 להלם יוסף חילבןא וחיי לאחיוהי לאלסיפו עיור ?נו:תיי׳״' » יאמר להון #מעו ?ען חילמא הלין לחלמיח: 7 ןחא אגח^א מאסלין איסרן ?נ1קמת איסךתי ואף אללקיפת להא מסתםלן איסלחכון לס?לן חקלא להא יעלנא איו >טולק לאיסלתי: 8 ןאמדו ליה אחוריי סמלכו אח מלמי לממלף: אח ס?יר למ#לט בנא לאוסיפו עול מנו יחיה על חילמיוהי ועל $יח$מ'ול\: 9 להלם עיור חילמא אוחרנא לאי^תעי ;חיה לאחלהי ןאמר הא םלמית חילמא עוד להא שימשא וסיחלא לחד_ע>&ר כיו?ביא כוגלין לי: 10 ואירועי לאבוחי ולאחיוהי ונוף ?יה אבוהי ואמר ליה מא ךוילמא הלין לסלמתא חמיתא גיסי אנא לאימל לאסל למיסוד לף על אתנא: 11 ןקניאו ?יה אחיוחי לאבוהי נטר לח פיסגמא: 12 ןאזלו אחיוהי למילעי יח ;!בא דאבוחון ?#?ס: 13 לאמל ושלאל ליוסף סלא אלןף לען ?#בם אייןא וא#לחי3ףס אחל ל לור1הון ןאמר ליה,הא אנא: 14 ואמר ליה אמיל ?ען חזי וח #ם זענא לאסימי פיסגמא (שלחיה ממי#ר ח?רון ןאחא ל#קם: ל לית # 15 לא#?חיה 4?לא להא טעי ?חקלא וי^איליה ג?רא למימר מא אח ?עי: 16 ןאמר _יח אחי אנא בעי חו ?ען לי איכא איגון לזען: 17 ואמר 4?רא גמלו מיכא אלי #מעית לאמרין נץיל לרוחן לאלל .יוסף ?סר אחוחי לא#?חינון ?חתן: 18 לסול יחיה מרחיק לעד לא קליב ליחהיון לחייבו עליוהי למקטליה: 19 ואמרו 3בר לאחוהי הא מרי סילמיא ליכי אחי:א ^ י 20 וכען איחל ונקמלניה ןנלמניה ?חד מן גו?:א ןנימר חיסא ב אכלןקיה ןניחלי מא לחי ?סוף חילמיוהי: 21 ו#מע לאובן ו#ין?יה מנלהון

ואמר6 Targam.

Cap. 37. 38. 42 כראשית וישב לז לח ואמר לא נגןאלןייה נ$ש: 22 ואסר לחיון ךאוכן לא ם^זדון דם רמי, יסיח לגוןא ל׳רין לכסלכלא רד ^א תיו׳ןזטון כיה ןידיל ל׳ןזמלא יסיח מיךר׳ון לאחבוסיה את אבוהי: 23 נסות כד אר1א יוסף ל!ת אחותי ןאשלחו ית ייוסף ית כיתונהיה נת כיתיןא לפסי לעלוהי: 24 יניסביליי ירמו יסיח לנובא ןגי?א.תקן לית כיי׳ ס;א: 25 ואסמרו לסיכל ללזמא וגקפו.עיגיהון !הזיו והא ש;לת:על3אי אסיא סנלעד ונסליהיון טעינין שעף וקטף ולטוסא אןלין לארויזא למארלם: 26 ואמר יהולה לאחותי 9א ממין מתםנ!, לא מכסי.על לסיח: 27 איחו וממיגיי׳ ל!נל5אי ויהא ארי ניקטול ית אחי לא תהי כיה ארי אחוןא בסדנא הוא גקכילו מניה אחוריי: 28 יע?רו 3כלי מדינאי ו!$רי ונגדו ואסיקו לת ייוסף מן גו?א תכינו.ית יוסף לערבאי ?עסלין כסף ואיתיאו ית ייוסף לסדרים: 29 י$ב ךאוכן לנו?א ןריא לית יוסף כגי?א יכ3ע לת לכושוהי: 30 ןרןב לגת אחוהי(אמר עולימא ללתיויזיא ליוסף ונכסו ?נפילא כר ?מי ואגא לאן אגא אתי: 31 ונסים לת כיתו וסכלו ית כיתו$א כלמא: 32 (שלחו .ית כיתוןא לפסי(אתיאו לאבוהון ואמרו רא א#?ס;א אש^מיורע כען סכימיגא לכלל היא אס לא: 33 (א^תמולעה ואסר ?יתוןא ר5לי סירזא כיש$א אכל&יר. סיקטל קפןיל ייוסף: 34 ו13ע .יעקיב למשוהי ואסר $קא למחייה ןאיתאכל על כליה יוסין סניאין: 85 :;קמו ?ל כנוחי ו?ל מסיה ל^ןמוסיה ן9ריכ לק?לא 8נחיסין ואסר אלי אחות ל!ת כלי כד אכילא לשאול יכ?א יסיה אמתי:

36 ומידי;אי!ביני;סירי למאללם לפואיפר לויא ל&לעת לב זקטוליא:ח ??ניהא מהוא ונמת יהודה סל!ת אחיוהי יסטא לנח $ לח 1 נ וכלא ,עדולמאח ושסיח ךץלח: 2 נוןןא הסן יהודה כת גכר מימי ו^סיח שוע ונסכה ועל לותה: 3 ןעדיאת ןילידת לר וקרא ית #סיה ער: 4 ןעליאת עיור וילידת לר וקרת ית#סיח אונן: 5 ןאיסיפת עיור וילידת כר וקרת נת #טיה #לה וקורי ככלב כד ללילת ;סיה: 6 ינסיב יהודהקדם אי$תא לער בוכליה ו^מה תמר: 7 למוח ער בוכלא ריהוךח ביש: יי(אמיתיה יי: 8 ואמר יהולה לאונן עול ללת איסת אחול ילכים יתרי$ אלי לא על שמיה ססקדי 1לעא והוי ואקים 1לזעא לאחול: 9 ףדע א כד עליל ל!ת איתח אחוריי וססכיל אלחיה על ארעא בייל ללא לקןמא זלןןא לאחותי: 10 וכאיש .קלם יי ךלגבד ואמית אף:סירי: 11 (אסר להודה לוזמר כלסיה סיבי ארסלא כיח אמייל עד ךילכי שלח 3לי אלי אמר ךלמא ימות אף הוא כאחיוהי לאולת תמר ייסיכת כיח אבוהא:א וסיסת כת שוע איסת להודה ואסנחם להודה וסליק ל1ת 12 וסגיאו ייוס

גזזי

GENESIS Cap 4 3 לח לט .38.89 .18 (אר1ק!ח לר1מר $ן!י יעגיה תא ורזיךח ל^זמיה :עדולמאה לתמ^ת: י למימר הא םטוייך קליק לסמגת למינו ןמיח: 14 ועליאת לבו#י אלמלווןה מי$ה ואס?מיאת ?עי^א לאיס^ת לסיכת ?$לשות מיגים לעל אולח תמ^ת.א.לי,מת אלי ללא #לח ןחיא לא איסיהיכת ליח לאיתו: 15 נסלחק^א לן^ה ל$וךרוא י 1 6 : W א?ליא W א 8יי יחויךח ןם^כי׳ ?;?_קת 3לי ואמר חכי בען איעו־ל ל\סיך ,אדי לא ידע ארי כלסיה וץא ןאמלת מאא אי#לח גליא כר עי5י מן #א תיתין לי ארי חיעול לוחי: 17 ואמר א ןאמלת אם חסין מ^בו^א ער לח^לח: 18 ואמר $א מ׳&כו־נא דאיחיןי$ף ןחו?ןלך ללילך לחב לה ועל ל^ח ועליאת ליך ןאמלח עיןקחך ן116 ליה: 19 וקמת ואןלח לאעליאת עי$ה מי$ח ולהיות לבו#י אלמלוחה:עדול9אח למיסב מ#כו;א 20 ן#לר יתלה ית 4לייא כר עילי מד לחמיה: מילא לאיחוןא ולא א#?רזה: 21 ו#איל יח אי^י ארזרי• למימר אן: 22 לחב א ^ ק מקל#$א להיא ?עיגלם על ארחא לאנןרו ליח חלא מ: א ^ ק ללח יהודה ואמר לא א>?1?ח$ה ואף אינ#י אסךא אמרו ליח הלא מ 23 ואמר יהודה תיסב לה ליל^א נרץ חיוך הא #לליח גןץא הלין ואת לא א#?ח$ה: 24 וסיח (יתלתוח ולתא וארזחוה ליהולח למימר!ניאח ר1מר ?לסך ואף הא מןנייא מזנוחה ואמר יהודה אפקוהא ןחית־וקד: 25 היא מיפ1?קא לתא #לחת לםמוהא למימר ל?כר לאילין ריליה מי.ניח אנאא ןחוטרא האילין: מ.עליא ןאמלת א^תמילע ?ען למן עיןקחא וש־ושי 26 ץא^מינלע ותלה זאמר 1?אח מ$י מעליא ארי על ?ן לא יה?$ר« ל#לח ?לי ןלא אוסיף עוד למידעה: 27 והוה ויעילן מילדה להא חייומין ?מ>גהא: 28 לוזוח ?מילדה ויהכ ללא ו^סיכח חיחא וקטלת .על ידיה ןהיולירןא למימר לין 3פק קלמותא: 29 וחוח כל אתיב יליה לתא ^סקעלך למתקף וקרא #מיה פרץ: 30 ובחר אחות ןאמלח מא הקוף מ3י:

ת לעל יליה להוליחא וקיא #מיה ןרח: ת ויין*פק א ק^ן 1 ליוסף איחחח לם^ךןם ןו?ניה פיוטיפר לבא לפלעח רב קטולןא 3?רא מ^ךאה מיד עךבאי לאלזתוהי לסמן: 2 והוה מימרא ליי ?מעליה ליוסף והוה ?בר מצלח וחוח ??ית לבוניי׳ כ^ראה: 3 לחןא לבושיה אלי מימרא לי; ?סעדיה לכל להוא ^כד יי מ^לח ?יליה: 4 ןא^יח יוסף לחמין ?עינוהי ן#מייש יחיה ומאייה על ?יחיה ן5ל לאית ליה מסר ?ידיה: 5 נסות מעילן למ3י;חיה ??יחיה ועל ?ל לאיח ליה ובליך יי ית ?ית מ?ךאה ?ליל יוסף ותת בך?ר1א ללי ?לל לאית ליה ?בייזא ו?חקלא: 6 ו/1$?ק כל ךליה ?ילא ךיייסף (לא ילע עימיה מילעס

אילחין

cap. 89.40. 44 בראשית וישב לט מ אילהין לסמא ךהוא אכיל והוח יוסף #פיר ?לייא:ייאי כחיןיא: 7 נהוה ?סר פיתןמיא האילין וןקפת איתת ריבוניה ית עינהא כיוסף (אמרת שכוב עימי: 8 וסליב ואמר לאיתת רבוניה הא רביני לא;רע עימי מא בביתא וביל דאית ליה ססר בירי: 9 לית ףרב ?ביתא הרין מיני(לא מנע מיני מידעם אילוץן יתיןל כחל דאת איתסיה ואיכךין אעכיד כי#$א דכתא הלא ןאיחוב:זקלם ?ן: 10 והוה כר מלילת עם יוסף יום יום ולא _קביל מינה למישכב ל;תה לסמי עמה: 11 !חוה כייומא הדין ועל לכיתא למבדק ??תכי חושןניה וליה אינש סאיגשי- כיסא סמן ?כיסא: 12 ואסלסיה כלבשיה למימר שכוכ עימיוישכקיה לל?שיה כידה וערק ונ?ק לשוקא: 13 !תה כד חוס ארי שבקיר. ללקשיה בילה וערק לשוקא: u וקרת לאינשי כיסה ואמרת להון למימר •די איסי לנא נכלא עכראהא על לותי לסשכב עימי וקלית כקלא רמא: 15 נל.וה כד שסע לחיכא £ אלי אלימית קלי וקלית ןשכקיה ללבשיה ליסי ועלק ונפק לשוקא: 16 (אחססיה ללבשיה לותה ער לעל ליבוניה לכיסיה: 17 ומלילת עסיח כפיתגס:א האילין למימי על ל;סי עכלא עכלאה לאיסיסא לנא לס:כא כי: 18 תזוח כד אלימית קלי וקלית ןשכקיה ללב#יה לוסי וערק לשוקא: 19 נסןה כד שמע לבוניך, ית פיס$מי איתסיה לסלילת עיסיה למימר ?פיחגמןא האילין זעכר לי עכלל וסקיף רעויה: 20 ולכר לבוניה ליוסף יתיר׳ גיסכיה ככיח אסירי אסלא ראסילי סל?א אסילין!סיח סמן בכית אםיךי: 21 עזך. מיסלא דיי ?סעליה ליוסף ונגר ליה חיסלא רחכיה ללססין בעיגי רב כית אסירי: 22 להב רב כית אסירי בילא דיוסף ית ?ל אסימא לככית אסילי לת כל לע5לין תסן ממיסריה חוה ססעכיר: 23 לית לב בית אסירי חןי.ית כל סילמן כידיה בלסיסךא דוזי ?סעדיה

ולהוא,עכיד יי מאלח: 1 נסור. בתר פיסןמיא האילין סלחו שק;א מל?א למןירים ןנךזתומא לליבונהיון למלכא למאלום: 2 ולניו פלעוז על $דין רכלכגולוי על רב שקי ועל רב נחתומי: 3 ויסב נסהון ?מ?זרח כית רב זקטיוליא ?כית אסילי אתלא ליוסף אסיר סמן: 4 ומני רב קטיוליא ית יוסף עיסחון ושמיש יסהון!הויו יומין ?מ^זלא: 5 נסלמו סילמא םרויהיון נבר סילמיה כליל;א חד נבר כפושלן סילמיה ש$א (נלותומא ללסל?א למאדים לאסילין בכית אסירי: 6 ואחא ליסחין יוסף ?צסלא 1ס;א נסהיון יסא אינין ??יסין: 7 ושאיל !ת לכלבי פלעיה רעמיה כס?זלת כית לכיוניה למימר מא לין אפיכון ?י#ין יומא לין: 8 ןאמרו ליה חילמא הלסנא

ופשר

GENESIS Cap 4 5 מ מא .41 .40 .

קדם יי פו#רן חילמ;א איישתעו : ופישר ליח ליה ואמר לחיץ ייוסף הלא מן כען לי: 9 ןא#$עי רב 'שקי!ח חילמיה ליוסף ואמר ליה כחלמי להאקךמי: 10 וכנופנא תלוןא שלשין והיא כי־ א9לחח אפיקה לכלבין גופנא: אניצת גץ כישילו איחכלהא הוו עי$בין: 11 וכ^א לפלעיה כילי נמיביה נח עי^ביא ואצריח יחהיון לכסא ל9לע'ה ףהביח _יח כ§א.על ירא לפלעיה: 12 ואמר ליה י1סף דין פו#ךניה תלתה #כ#ין חלתה יומין אימין: 13 ?ס1ף תלתה יומין ללכרינף פךעח ויתיבנף על שימושף ןתיתין כסא דפלעח בידיה כהילקתא קךמיתא ןיהויתא משקי ליה: 14 אילהיןקדם תילכלינני עימף ?ד ליטב לף ותעביר כען עימי פןיבו וחילכר ן!לי: פלעיה לת9קי_נני מן כיח אסירי הלין: 15 אלי מגנב 3גי?נא מארע עבראי ואף הכא לא עברית מידעם אלי מניאו;תי בכית אסילי: 16 להוא לב נחתומי אלי יאות פישר לאםר ליוסף אף אנא בחלמי להא ר1לחה מלין ךחירו על לישי: 17 ובמלא עילאה מכל מיכל לפרעה .עובר נחתוםא אכיל יחח1ן מן מלא מעילוי לישי: 18 ןאחיב יוסף ואמר לין לעיו פו^זךניה תלחה מלין תלחה יומין אינון: 19 כםיוף תלחה יומין יעלי 5לעח יח רישף מינף ויצלוב ;חף על צליבא ליכול עיופא נח ביסלף מינף:א לכל « 20 .וחוח כיומא תליתאה יום כיח וללא לפלעה ןןגבד מכ שקי וית ריש לב נחתומי כנו .עכחחי: עכרוהי ואילכר ית ליש ל 21 ןאחיב נח לב שקי.על #קיוחיה להב כסא על לדא לפךעה: 22 ללחר להון י1מף: 23 ללא אילכר לב #קי ית # פ לב נחתומי צלב גימא ל

יוסף לאיגשייה:קאים על 3סלא: מא 1 ךךןןףן מסוף חלתץ'^נין ופלעיה חלם להאדע תורן שפירן למילזןי ופטימן כ # ן ק ל נחרא ס 2 והא מן כקל לרעין כאחלא: 3 והא 3#ע תיח איחרגין מליקא ברזליחין מן נהלא בי#ן למיחל וחמילן כסר לקמא לקכלהין לחיורחא על כיף .נהרא: 4 ואכלא תורתא לכי#ן למיחלי לחסילן כמר נח #כע תיורחא לשפילן למיחלי ופטי^תא ןאיתער §לעל•: 5 ולסוף להלם חנ;נוח להא #כע#וכלין סלקן כ.קנ;א חד פטימן וטבן: 6 והא #כע שוכלין לקין והקיפן קידום צמחן כתריהן* 7 ובלןןא שוכליא לק;תא לת 3#ע שוכלדיא פ^ימחאה ומליחא ןאיתער §רע'ה להא חילמא: 8 להוח כצפלא ומיטךפא תחי ו#לח וקרא נח .?ל דור^י מצבים ולח יל חכימהא לאי^תעי 5ךעח להון ית חילמיה לליח ל5שר יחחיון לפלעח: 9 ומליל לב שקי עם 5לע'ח למימל ית סולחני אנא.מךכר יומא לין..: 10 פרעה ךגיו,על עברלהי(יסב

יתי

Cap. 41. 46 בראשית מקץ מא יתי ?משלת 3ית רב דקט'ולזיא יהי!ית רב נחתוסי: 11 נהל>#א סילמא ?ליליא סד אןא והוא נבר ?פוישרן חילמיי׳ סלמא•, 12 ןסמן עימא עולים עבךיעכלא לרב קטיוליא ןא^עי^א ליה ו9שר לןא ית חילמנא ?בר ?סילמיה פשר: 13 !חוה ?מא דפ#ר לנא ?ין חוח יהי אהיב על שימושי ויחיה צלב: 14 ושלח פךעיה וקרא ית י1סף ואלסיטוחי מן ?ית אסירי וספר ישני ?סותיה ןעל ל!ת פלעיה: 15 ואסר פלעה ליוסף סילמא ךזלמית ופשר לית ליה ואנא שסעית :עלל למימר לאת V0 סילמא וספישר יסיח: 16 (אסיב יוסף נת §לעה לסיסר לא מן חוקטהי אילחין סן.קדם יי לתסב שלמא לפרעה: 17 ומליל פלער. עם ייסף ?תילסי הא אנא זקאים על כיף נסלא: 18 ןסא סן נסלא םלקן 3#ע תורן פסיק כסר וש?ילן לסיומי (רעין ?אתא: 19 והא ש3ע תיוסן איתרנןן סלמןא כסריסין הסיק וכישן לסיסגי לסלא ןססירן ?סר לא הגיתי למססין ?קל אלעא למוללם לבישו: 20 ואכ^א תיולתא ססיכחא ו?י^סא ית >!זבע תולסא .קךסןןזא ?טימתא: 21 וןגלא לסעיסין ולא איסילע ארי עלא לסעיהין ומחןיהן ?יש כך?קךסיתא ואיתעלית: 22 נסןית ?הילהי ויזא #בע שו?לין סלקן 3קנזיא סד מליזן ןןזןן: 28 ןחא שבע שו?לין נצן לקין שקיפן קידום ?5ססן בסריסין: 24 ובלעא שו?ליא לקיתא ית שבע שו?ליא טבחא ןאסריח לחלשיא ןלית דססוי לי: :25 ואמר יוסף לפרער• סילמא לפלעית סד הוא !ת דיי עסיד למע3ר סוי לפלעס: 26 ש3ע תיולתא קןבתא ׳?ז3ע שניא אינין ו3#ע שו?ל^א ט?תא ישבע ^ניא אינין סילמא סר הוא: 27 ושבע תיורתא ססי?סא ובי^זתא ר9ליזקא 3סריסין שבע שניא אנין ו#בע שו?ליא ל$תא לשקיפן קידום וסרן ש3ע שני ספנא: 28 הוא פיסןמא למלילית עם ורעה .דיי,עסיר לסע3ר אסזי ית פרעת: 29 הא #בע ^ניא אתין סיכעא ר?א ??ל ארעא למוללם: 80 ויקומןי ?פ^א ש3ע שני כפנא 3ס.ריהין ויסנשי כל סיכעא ?ארעא למוללם וישיקךם 3פןא ההוא ז ית עמא לארעא: 31 ולא לסלדע סמנא ?אךןגא סן! ריסי בסר ?ין ארי מקיף הוא לסךא: 32 ועל ךאיסני סילמא לפרעחקדם יי ומוסי יי למעלליה: 38 וכען סלתין וסנין ארי תקין ?יה^מא מן: וסזי פךעה ג3ר סוסלתן ןסכים וימניניה על ארעא רסןירלם: 34 יעביד פךעה וימני ססיסנין על אךעא ןץרזון ית אךזעא לסמץם ?3#ע שני סיכעא: 85 ממשון ית ?ל עיםר שנ;א טברןא לאס:ן אלין וליןיתן עיםרא החיות יד ססיסני פלעית עיבורא בקיתןא ויתרון: 36 ויחי עיבולא ן;מ לע>צ1א ד^־זעא ל׳&זבע ישני 3?נא ךיהוין ?אךעא למגלים,לא ישמיצי _ע$א

רארעא

GENESIS Cap 4 7 מא סב .42 .41 .

ךאךןגא 3?#א: 37 ו5#ר 5יח$מא נעיגי פךעיה וממי $ל.עכדוהי:קדם יי ?יה: 88 ואמר 5לעיה ל_ע?ד'והי סנ^בח ?יין *?ר לרוח ;בואה מן: 39 ואמר ולעת ליוסף ?תר ךהיורע יי יוןף ית >יל רא לית ךסיללתן וה?ים ?וסף: 40 אח תהי ממ$א על ?יחי ועל מימלף יתוןכל.עמי לחור כולסי מלכורזא הדין •איהי יקיר מי$ף: 41 ואמר פלעיה לייוסף סל ךמניסי יחף 8ל ?ל אךגןא למצרים: 42 ןאעדי פלעיה 1ח עןקסיה מעל ידיה להב לסח על יךא ךייומף ןאל?י׳ע יסיח לבו^ין לכוץ ו׳שכ-י מ;יכא ללה?א על צוריה: 43 ןאל?יב יסיח ?לסיכא ח;ייחא ליליה ואבליזו:קלמ^חי דין אבא למל>יא ומני יסיח.על ?ל או/עא למצוךןם: 44 ואמר פלעה ליוסף אנא סלעיה ו?ר ממימלף לא ילים 4?ר ית ידיח למיחד.זין גיח .מליח למיל?ב'על סוסיא ??ל אר,עא ךמצלים: 45 וקלא סלעיה שום ייוסף ג?רא לשמיךן נלין ליה ויחב ליה יח אס_נח ?ח פיוטי סלע לבא לאיון לאיחו ו;פק יוסף ׳16ליט על אל,עא למצללם: 46 ןייוסף ?ר חלחין #נין כד קם!זקדם פלעח מל?א ךמצלים ונפק ייוסף מן.קלם 5לעה ן^?ר 5כל אלזעא למצליס: 47 ו?$שו לידי אך^א ?׳??ע #גי סימןא עיבוךא לאיוצלין: 48 ומיט ית 3ל עיבור #?ע #;יא רהואה ?אןחגא ךמצלים ויחב עיבולא ?קילדא עיבור הקל ־קר$א ל?סהרנד׳א יחב ?נוח: 49 ו?נ# ייוסף עיבידא ?דולא ליטא סןי לךוךא.עד לפמק מלמיקמי ארי לית מ^ין: 50 ולייסף איסולילו חלין מין.עד לא זעלת #$א לכפנא לילילת ליה א?עת ?ת פוטי פלע ר?א לא1ן: 51 וקרא ייוסף ית #ום בו?ךא מ;שח אלי א1$.י3י יי ית ?ל.עמליu וית 0 חעי;א קלא אפךים ־אלי א?שני יי ?ארע 5 ןית כל ?ית אבא: 2 לגבולי: 58 ובליטא W W סי?דעא דהואח ?אלדעא ךטצךים: 54 ןשליאח #?ע ???א למיסי ?מא ךאמר י1סף נהוה ??נא ?כל אךזער)א ו??ל אלזעא לטילים הורי לחטא: 55 וספיגת ?ל אחנא ךמצלים וצגח עמא!זקלם §לע'ה_על ללזטאןאמר פלעחלכל מןיךאי איןילו לות ייוסף ליימר לכי־ן תע?רון: 56 :ו??נא חוח.על ?ל אפי ארזעא ופסח יוסף ית כל א־וצליא ך?ה'ון עיכוךא ןנ?ין לטצךאי וסקיף ??;א ?אלזעא ךמצךים: 57 ןכל דיילי או;עא אתו־ לטצלים למיןבן עיבולא טן יייסף איי מקיף

2פ$א ?3ל אן;עא: מב 1 נהןא .יעקיב אלי אית עיבור מןל?ן ?מצרים ןאטר יעקיב ל?נוהי לטא חיסהוון: 2 ואמר הא #מעית אלי אית עיבור טןל?ןא מחמן ן;יהי ולא;מות: 3 ו;חתו אחי ייוסף ?מצןים חותו לחמן וןבונו $ ע^ךח >$מיז?ן עיבוךא ממצךןם: 4 ןית ?;ימין אחיהי ךייוסף לא ׳?זלח

יעקב

e4. C a p 4 .בראשית מקץ מב 8י יע1ראל נעקיב עם אחיוסי ,אלי אמר דילמא יעלעיניה סיותא: 5 ואחיו מ לסיןכן עיבורא בגי עליא ארי חוח 3?נא כארעא לכנען: 6 ויוסף הוא שליט על אלעא תא מבין עיבורא לכל .עמא לאלעא ואחיו אחי יוקף יקזגידו ליה על אפיהיון ער אלעא: 7 נסןא ייוסף.ית אחיות ןאשתמיךעי3ון ןחשיב מא ךימליל עיסתן ומליל עיסהיון_קשין ואמר לחיין קנן אתיתין ואמרו סארעא לכנען למץכן עיבוךא: 8 ואשתמודע יוסף .יח אחות ואיכון לא אישתמיוךעיוהי: 9 ואיךכר ייוסף לת חילמיא דתה חלים ״לרזון ןאמר להיון אלילי אתון לסימוי.ית כירקה ךאךעא אתיתון: 10 ואסרו ליה לא לבוני ןעכךןד אתיו לסיןכן עיבורא: 11 כולנא כני נכלא חד נח;א כץני אנחנא לא סיו עכךןל אלילי: 12 ואמר לחיין לא אילהין כידקר׳י גברא ךאלןןא אתיתון לסיחר: 13 ואמרו תרי עשר עכלל אחין אנחנא מ סד בארעא ךכגען:והא זעיךא עם אבו;א יומא דין וחד ליח1הי: 14 ואמר להיץ ייוסף תא לסלילת עיסכון למימר אלילי אתון: 15 3לא ?יסכסרון סיי פךעיה אם תיפקוןמיכא אילהין בסיסי אתמן ןעיךא הבא: 16 שלחו םינכיון סד וללבר ית אחוכון ואתון י5יסא9רון מסכהרין פיסןמיכון סקשוט אתון אסרין ואם לא סיי פךעה ארי אלילי אתוןv :1 ומש יסחין למת סשךא תלחה ייומק: 18 ואסר לתן ייוסף כיומא תליתאה לא עימת ואסקלמו מן:זקלם יי אנא לסיל: 19 אם £יני אתון אתכיון סד לתאסר כבית ס^לתכון ואתון איזילו איכילו עיבורא רססיר ככסיכון: 20 גית אתכיון ןעיךא תיתן לוחי ולססיסנון ?יתגמיכ1ן ולא חמיתין הןכדו כין: 21 ואמרו נכר לאחות בקושטא סיבין אנס;א על אחונא רסוינא עקתה ססס5ן ל{א ולא קכילנא סיניה על כין אתת ל;א עקחא נסשיה כר ת סךא: 22 ואסיב לאובן נסהון לסיסר סלא אסרית לכיון לסיסר לא ססטיון כעולימא ולא קכילתון לאף ךסיה הא ססכעי: 23 ואינון לא ידעץה כיגיהיון: 24 ואקססר סלנתד׳ון וככא ארי שסע יוסף ארי סתלנסן ת :ותב לוסתן ומליל.עיסהון ודבר סלוסה'ון_ית שמעון ואסר יחיה לעיניהין:

25 ו§קיד יוסף וסלו ית מניהיון עיבולא ולאתבא כספיהיון נכר לסקיה ולסיתן להון זירין לאוךלזא וןןכר לחון כין: 26 ונ^לו ית עיבולהיון על סמריתן ואןלו סיתמן: 27 ו?סח חר .יח סקיה לסיתן כיסתא לסמריה ככית סלסא ולןא ית 3ס§יה והא הוא כפום טועניה: 28 ואמר לאחיות איי1סב כס?י ואף הא בטועני ונ8ק מדע ליכתן ורעהו נכר באתת למימר מא לא עכר דזי ל?א: 29 ואחיו לןת.יעקיב אמר׳ון לארעא למען לסייאות ?ל דןגלןנא.יסהיון לסימר: 30 סליל גכלא ריבירה לאלעא עימנא ליי׳ -י

קשין

GENESIS Cap 4 9 . 42. 43 . מב. מג

א חוי$א _ק#;ן ויסב יתנא ?סאללי אלזעא: 81 ןאמרנא ליה ?יןגי אנל^א ל אלילי: 32 חדי .עשר אנחנא אחין מי אבינא מד ליתוהי \ןעילא ייומא לין עם אבונא ?ארעא לכנען: 33 ןאמר לנא ג?רא לבונה ךאךןגא ?דאו ללחי מת עיםךא להסיר ?^יכ^ן ק מ ארי ?יוגי אתון אחומן חי # אירע: סבו ןאיןילו: 34 ןאיחו יח אחוכלן ן.עירא לוחי ואירע ארי לא אלילי אתון ארי ?יוני אתון נח אחוכון איתין למן ןןת אך,עא תע?דון ?ה סחול£א:א 3כר צרר ?ס§יה ?׳$זקיח 1חו1 ית צללי ה 135ה;ה אינון סליקין שקיהון ו ?ספיהיון אינון1אבוה'ון ולחילו: 36 ואמר לה'ון_לעק'ב אכוח1ן;תי אח?ילתוןעליהלאה כולך״ין: יוסף ליחיוהי לשמעון לא חוה כא ןית• ?נימין תל?רון :ף א איחין־יה ל 87 ןאמר לאו?ן לאכוהי למימר ית חדין ?.ני תמית אם ל חב ;חיה על ללי נאנא אסי?י3יה לף: 38 ואמל לא ייחיות ?לי עימכיון ארי אחוהי מיח והוא ?לחודוחי א#תאר וי_עלעי.3יה מיירזא ?אך־הא ךרןהכון

בה לההתון:ת ס?חי בלויונא ל׳&ןאלל: ^ 1 וכפןא ו^קיףבאלןגא: 2 נהך. כד ס^יקו למיבל ית עימלא לאיחיאו ממ^ללס ואמר להון אבוהיון תובו ןכונו לנא ןעיר עיבוךא:א חייזוון 3 ואמר ליה יהולה למימר אסהדא אסהיר בנא 2?רא למימר ל אפי. אילהין ?ד אחוכון עימכלן: 4 אם איחף מ#לח ית אחו^א עימ^א גיחות לניןבון לף עימלא: 5 ןאם ללתף משלח לא גיחות ארי 3?רא £מר לנא לא חיחליון א§י אילהין ?ד אחוכיון עימכיון: 6 ןאמר י׳ןזןאל למאא ישאל ל א י לחואה לג?רא האית למן אחא: 7 ואמרו ^ א?אי#תץ ל ג?לא לנא ולללרוחנא למימר העד ?ען אבוכיון _ק;ם תאית למ1ן ארןאל מימר פיחןמ;א האילין המידע הלי^א;לעין אלי ילמד ןחל;א ליה עח עולימא עימי ל אךויתו ית אחוכיון: 8 ןאמר יהולה לן^לאל אכול׳י # מקום לגיןיל לגיחי ללא ?מות אף א_נח;א אף אח אף 5ו9לנא: 9 א;אף מ ד ק ^ י מ י ק א מעל?נא ביה מן ללי ח?עיניה אם לא אירץניה לורןך וף ?ל ייומיא: 10 אלי אילו־לאפיון ברא אחע^מא אלי 3ען לאיהי וחטי ל ת?{א לגן תךתין ומנין: !1 ואמר להון י^ראל אבוחיון אם ?ין הוא רא עיבידו ?!בו מלמש?ח ?אל;לא ?מגיכיון ןאחיחו ל3?לא תיקרו?$א ןעיר קטף ולעיר ד?׳&1 #עף ולטיום בו^מין לשינלין: 12 (?מפא על חד חלין קבו ?ללכיון ללח ?קפא לאיתתב ?פום טועגיכון $חיבו ?נלכון דילמא #לו1 1&ל #רי י$ץ 4 : א קןות: 13 ללח אחוכון ל?רו לקומו תובו ללת ג?ר

,קךם ג?רא לי.?מר לכלן ית אחוכיון אוחחא ןיח ?ממן וא^א למן לחמין:א לןזכיולית ?וכיוקית: 15 מסיבו גכליא.ית חיקרו?תא חרא נעל הד ^ ?

' י ר Targnm 7 ת .

Cap. 43.44. 50 בראשית מקץ מג מד הרין 3ס|א גסיבו כלדה־ון ודברו.ית ?ממן יגןמו וגסתו לסדרים ןקמו״קךם1 גךןןא יוסף עיסהיון .ית ?גןמן ואמר ליק^א צל כיסיה אעיל יוסף: 6 ית 4כריא לכיחא וטס 3י?ססא ואתקין ארי עיסי אכלין ג?יץא בשירוחא: 17 ועבד 5בלא ?מא ךאסר יוסף ואעיל 4?רא!ת 3?ריא לכית יוסף: 18 וךסילו 3?ריא ארי איהעלו לבית יוסף ואמרו.עלעיסק כספא דאיסתב בטועננא ?.קךסיתא אגךזגא ססעלין לאיסרכרבא:עלגא ולאיסתזקפא:עלנא ולסיקגי זיתנא לעכרין ולסיךבר נת סמךגא: 19 וקךיבו לות גכרא דססנא על בית יוסף ומלילו עימיה ?תרע ביתא: 20 ואמרו ?בעו ריביני סירות גהתנא ?.קדסיחא למיזכן עיבוךא: 21 נכ-וח ?ד אתינא לבית סבתאא יהא ?סף גבר ?פוס טועגיה כספ^א ?מתקליה ? $ י ת ט ופסס^א נ ואסי?{א ;סיר. ביתא: 22 וכס^א אוןזךגא אסיחגא ביךגא לסץ?ן עיבורא לא ;דענא סן שיי 3ס?גא ?טועגגא: 23 ןאסר>?1לם לבון לא תיר־סלון אלהכון לאילהא ךאבוכיון יסב לבון סימן ?טועגיכון כספביון אסא לי ןא^יק ללסהון.ית ׳שבעיון: 24 ןאעיל 4?רא .ית 3?ריא לבית יוסף ויסב ס;א ואסחי, ריגליהיין ויסב ?יסיזא לכומךיהיון: 25 ואתקיגו ית סיקרוכתא ער ף.על יוסף ?#ירותא ארי שמעו ארי הסן אקלין לסמא: 26 ועל יוסף לביתא ןאעילו ליה ית תיקרוב^א ר?נדה'ון לביתא וסגירו ליה על ארעא: 27 ושאיל להון לשלם ואסר השלם לאבוכיון סבא ךאסךתין סעד ?ען.קים: 28 ואסרו שלם לעכקד לאבונא עד ?ען:קים וכרעו וסגידו: 29 מקף עיגיוהי 1סןא ית ?גיסןאחוהי ?ר אסיה (אסר הדיןאחוכיון ןעיראךאסרתון.לך ?רי: 30 ןאיוסי יוסף ארי אתגיללו לי ואסר סן ^קךם יי ותרחם , רסמיהי על אחוהי ו?זעא לסיככי ועל לאידרון ?ית סשכבא ו?כא סמן: 31 ואסחי אפיוסי י?פק ואיסס^ן ואמר שויו לסמא: 32 ןשויאו ליה בלחיוריוסי ולהון ?לחיוריהיון ולפמיראי דא?לין עימיה ?לחיריהיון ארי לא יללין סאראי למיכל עם עכךאי לסמא ארי בעירא ךסצראי רסלין ליי׳ עלךאי אכלין: 33 ןאססרו ,קלמיוסי רבא כרםסיה וגעירא כןעירותיה וססהו 4?ריא{3ר ?סכריה: 34 וגטל חולקין מן!זקךמוסי לקךסיהון וסגי

חולקא ךבגיסין סחולקי כולהיון ססשה חולקין ושתיו וךויו עימיה: jq- 1 ו5קיד!ת ךסמןא על כיסיה' לסימר סלי ית טוע5.י 3?ריזא עיבורא ?מא דיכלין לטיטען לשו ?סף גבר ?פום טועגיה: 2 ולח בלירי 2ליךא רכספא השו.י כפום טועגא ךןעירא וית כסף לבינ־והי וע?ר כ?ית?מא דיוסף ךמליל: 8 צ?ךא גהר י.גכרזיא איספטרו אינין נסמריהין•׳ת ־קרסא לא אדסיקו ויוסף אסר לדססנא על כיתיה קום 4 איבון גפקו ל

רדוף

GENESIS Cap 5 1 מל .44 .

^א סלף ן 5י ימתי ךדיוף ?סר 3?ליא ןסל?יקי3ון ןתימר להון למא ו ?ז?סא: 5 כילא דין לשסי לביוני ?יה ןהיא ברקא מבריק ביה א?אי#תון ח1?דחון: 6 ןאךביקנון ומליל עימהיון ית פס$מ;א האילין: 7 ןאמרו ליה למא ימליל ךיב'ו;י ?פיח^מיא האילין סס לע?לף מלמעבר ?פיס^מא הלין: 8 הא כס§א לא#?חנא ?פום טועננא אסי?;הי לף מאלןגא לכנען ןאי?לין ;י^נוב מ?יח ריביונף מ;ין ל?סף איו מ;ין רךחב: 9 רל^חכח ןנימיה מע?דף לסקטיל ואף אנחנא נהי לליביני לע?לין: 10 $מר אף ?ען כ?יס$מיכון ?ין הואלן^תכח עימיה לסי לי ע?לא ?אחון ההון!כאין: 11 לאילחיאו ואחיחו ?בר ית טועגיה לאח!א ופסחו 3?ר טועניה: 12 וב6טTO 13 :לבא שרי ובןעירא שיצי לא#ת?ח כליךא ?טוענא ד?;יימין? לבו#יה'ון וףמיו ?כר על סמליה לחם לקךיזא: 14 לעל יהודה לאחיוהי ל?ית ייוסף והוא.עד ?ען חמן ונפלו>דקלמ'וחי על אלדעא: .15 ואמר להיוןלא ל׳לין יעבךתון סלא ילעתון ארי 3יקא מבייק &?רא יוסף מא ע־ו רביסי: 16 לאמר יהודה מא נימר לריב'ו;י מא ;מליל ומא ניןבי מן!יקלם יי א^תכח חלבא לע?לף הא אנחנא ע5דין לריבוני אף אנחנא אף לא#ת?ח ?לירא בידיה: 17 ןאמר חס לי מלמעבד רא ג?לא לא#ת?ח

?ליךא ?ידיה הוא לחי לי_עבדא ואתון סקו ל#לם ללה אמכון:yy^\ 1 לותיה יהודה ןאמר ??עו ליביתי למליל ?ען ע?ךף פיח^מא 8

קךס ריבוני ללא.יסקף ח$ף ?ע^ךף ארי ?פףעה ?ין את: :

19 ליב'ו;י #איל לחע?ד'והי למימלחאית לבון אבא איו א^א: 20 לאמךנא לליב'ל;י אית לנא אבא סבא ובר סי?חין זעיר לאחוהי מית לאי׳&תאר הוא ?לחיודיוהי לאימיה נאבוהי לחים ליה: 21 ןאמלח לע?ךף אחתוחי ליסי לאידוי עי;י ,עלו־חי: 22 (אמלנא לרביוני לא לכיול עולימא למי#?ק ית אבוהי לאם (pW לח אבוהי ימות: 23 לאמךח לעבלף אס לא ייחלח אחוכיון לעילא עימכיון לא חוספון למוחלי אןי: 24 יםוח ?ד סליקנא לוחא תוכו ןבונו _ע?דף אבא לחוינא ליה לח פיח$מי לבוני: 25 ואמר אכו .לנא זעיר עיבורא: 26 ןאמןץא לא ;יכיול למיחח אם איח אחונא ןעירא עימנא לניחוח ארי לא ניכיול למיחלי אפי גברא ןאחונא ןעיךא ליחיוהי עי$נא: 27 לאמר ע?דף אבא לנא אתון ללעיתץ ארי חלין ילידת לי איחסי: 28 ו;פק וחד מלותי לאמלית ?רם מיק9ל קטיל ללא מלחיה _ערקלמי ןיעךעי3יה מיווזא לססתףן ית ?ןןן: 29 ןסל?רון אף ית דין מן:^אל^אול: 30 ו?ען?מיתא לות ע?לףאבא ועולימא ליתוהי סי?סי ב?י עימנא ונפשיה ח?יבא ליה ?;?שיה: 81 ןיהי ?ר לסלי אלי לית עולימא

וימות

TVO..&44. 4. c a p ־ , 5 <בראשית:ויגש &די 2 דמות ויחתון >ג3ךף ית סי?תעכדלאבו^א ?דוונא ל^אול•, 32 אליעכלל סןגלב >יעוליסא מן א?א לסימר אם ׳לא איסניי׳ לד (איב׳י יזמי לא?א?ל יוסיא: 38:־ו?ען יהיב ?ען.עכלל תחיות עולימאעכלא לרפ^י ועולימאיסק עםזאתוסי: 34 אלי אי?דין איסק ל!ת א?א ןעולימא לןתיוהי עיטי לילמא

.איןחןי ??י׳?$א לס#?ח ית א?א:ן .1 ולא י?יל יוסף לאיתרו^א לכל לזקיסין עילוותי וקרא ד •י־ מ א?יקו כ:ל אעש סעיל\י :ולאזקם אינשעיסיה ?ראתידע י1סף לאחותי:ש ?ית 9לעוז: 2 ויסב ית ,קליי׳ _?3?יסא ו#מעו סצלאי ו#סע אי 3 (אמר יוסף לאחותי א$א יוסף סער בען א?א_קים ולא ולילו אחול׳י לאת?א יסיר• ?העם אני איס?סילו מן!זקלמ1תי: 4 ןאמר י*סף לאחוזיתון יסי לסבלים: :קלם• ?.ק ל1סי ו-קלימ ואסר אנא י1סף אחוכון ל1?י

מן לא ססנססון ןלא יחקף בעיניהן אלי נ3ינתון יסי הלכא -אלי 5 ו ל.קימא'?למי יי ולסיכון: 6 אלי לנן סךיןין #נין כ?נא בגו אףןנא נעיורקדמי?יז ל#יאח לבון ססיש ש;ין. ל5ית ןרוןנא !סןודא: ?ושלחני יי: >ן1אלח 3אךזעא ולק^א. לכון לשי1?א ל?א: 8 מגען לא אתון #לתתין?סייני אבא לןףער• וליבון־ ל?ל י ?יסיר. (#ליט .סל^אאילסין^מן ״קלם יי״׳וש ןג־ל.אךעא ךמע־יס:. 9,א1ח1 מיקי לוסאןא וסיסרוןליה-?דנן אסר ?ללי י*סף-׳$י.ני יי.ריבון ל?ל מ^לאי חיות לזיסי לא ססע?ב: 10 ןסיפיבל ןענל ותיולל ו?ל דלף: ?אלןגא לג#1ן וסמי קליב ליסי m ימן־ ^.ני מי אמ ואינש ^ 11->איןון יסל&סן ארי עור סמיש #גין $5א ךלמא תןל ז?ל. דלל: 12 והא.עיניםן מין רעי?י אחי.?ניסין ארי בלישנפון ?יל עיסכון: & ומחוץ לאבא נת ?ל יזקרי ?סןללים ןית ?ל י ל ס ס א ן א . למיתון ןת1ח1ן..(סרותוןית א?א סלקא: 14 ונסל׳על^ולא לבנימין אסוזץ י??א ימיס! ??א ,על צ:וליה: 15 ו#4יק.ל?ל אחוחי ו-ככא^ליה^ובםר .?ין סלילו אחוריי עיסיה: 16 ןזקלא.אישתסע ?ית §לעת לסימל׳אתו-אסי יוסף.׳ו^§ר.?.עיני פרעת ובעיני. ע?ריסי: 17 י ואסר 5ךעיח ליוסף איטר לאסל ;לא־, עלמלו מעונו• ית ?עיללין ?אידלי אייבילי לאר/נא• לבשן: 18,-וד3רוץ.1ת אבוכון גית אינש ?זיכיון ןאיתיו לותי ןא$ין. לכון ית טובר .לא עי?ידו ק _ § m w 9 .:אל>נא למגלים •וסי?לון,ית טו?א דאלעא מ לכון.'סאלדעא 'ךמצלים.קלן לט?לםן ולנשיכיז ותישלון ית;אבוכ*ן $ ם י . לא.תחוס על מ.ניכון ארי טוב?ל אך^לס^ל . 120PW:::ןהיתון ךילכון הוא: 21 ןזע?רי, ?ין מי ישראל גוס?לר׳ון יוסף $לן על סי9לאי אוןןאלןן דלכו^א ע :. 22 לכולחון,ותב ל ךןךעל,\יל<ב לר־׳ז־ן לידין לאךיזלן

ולמימין

S5׳ GENESIS Cap. 45.40. 10מה

ולמימין יהב תלה ?ןאה סלעין ר?סף ןדוקן^ה י אוסמלון דלבו^ןא:ח כדין עשךה ממרין טעינין מטוב מ^ךים לע׳&זר אמנן ר 23 ולאבוהי ^ טעינן עיבור ולחים וןוךין לאביחי לאיזחא: 24 ושלח :ח אחוהי ןאזלו ואסר לחיין לא ססנצון ?אלסא: 25 וסליקו ממ^רלם לאתיו לארעא ד?נען לוח _יעק3 אבוהיון: 26 וסליאו ליה למימר עד ?ען ייוסף _קים וארי הוא #ליט ?כל אחןא ךמצרים והואח מלדיא פינן על לי?יה ארי לא הימין לחון: 27 ומלילו עמיה ית ^ל פיוזגמי יוסף ךמליל עימחיון !סןא >חיחיה ו#רח רוח קוד^1א_על.י_עק3 אבוח1ן: .עןנלרזא ר^1לח יוסף למיטל ז 28 ןאמר י^ךאל ס3י לי מיךוא ־עד ?ען ייסף ?רי קיס איןיל ואחריי׳

עד לא אימות: ^ןן 1 ונטל ישךאל לכל דליה ואחא ל?ארש?ע וד?חד?חין לאלהא אמריי ל0¥ק: 2 ואמר ין לי^ךאל ?חיןוא ךלילדיא ואמר •.יעקב.יעק^ .ואמר ןך.א אנא•' 3 ואמר א^א אל אלהא ךאבוף לא תיךחל מלמיחח למצרים ארי לעם סגי אי>1$וי3ף תמן: 4 אנא איחלח עיטף ל&יכלם ואנא אסקינף אף אסקא ויוסף י#וי לריוהי.על עינף: 5 ןקם.יעק'ב מ?אר ש?עי ל^ךאל לח .יעקב אבוהיון ולת ט9לה1ן ללח נ^יהיון ?ענלחא ונטלו מח 2ךעה למיטל יחיה: ׳6 וךברו ית גיחיהיון ולח קשחיון ךקנו ל # רמי מלחי ?ארעא ךמען לאחל למ^רןם.יעקיב וכל ?ניוהי עמיה: 7 ?נוחי ו עיפןיה ?נחיה ו?נח ?ניוהי וכל ?ניוהי איסי עימיה למ^רלם: 8 לאיליןח ?ני ל^ראל דעלו למצרים .לעקיב ו?נוהי ם?ריה דל.עק'ב ךאובן: ח ^ מי ומעיון ימואל לימין 9 ומי ראובן מנלף ופלוא וחברון ןכךמי: 10 ומי ללי גרביון קוןח וסןךרי: ןאיזד ויכין לצ1ור ל^אול ?ר ?נ$יחא: 11 ומי יחףךה ער לאיונן לשלה ו^ךץ וןרח ומיח ער לאונן ?ארעא ד?נען 12 וי פרץ ד^רון לחמול: 13 ובני לשישכר תולע ושה יי1ב לעקרון: נהיו מי לאה רילידח ללעקיכ 14 ובני לכולן סךר ואלון לנחלאל: 15 אילין מ ?§רן רארם ללח ךינה?רתיה כל נפש ?נלהי ובנתיה תלחין וחלת:ר # מי א 16 ו?ני גד צפייון וחגי שוני לאןלבן.ערי יארודי ואראלי: 17 ו י>$ח לישוח ולמזלי ובריאה ל^רח אחחהון ומי ?רי^נח סכר ומל?יאל:י ןל^ה ריהב לבן ללאה ?רתיה לילידח ית אלין ליעקיכ #יח 18 אילין מי רחל איתח.לעקיב ייוסף ומימן: 20 לאיתילירו ליוסף עתרי נפ#ן: 19 מ ?אךןןא ךמצךלס דיליךת ליה אסנת בת פוטיפרע ר?א דאון ית מנשה ןית א?רלם: 21 ובני מימן בלע וב?ר לא^זבל גרא לנ?(מן אחי וראש .םפים וחפים ואךף: 22 אילין ?ני לחל ראיחילירו לועקיב >יל נפשתא

ארבע

Cap. 46.47.54 בראשית ועש מ! מו

אלכע עסרי: 23 ימי דן סשים: 24 ומי נפתלי .יסןיאל לגוני מצר ('?לס: 25 אילין מי בלהה ריסב לבן לךחל ?ליןיה וילידת ית אילין לי8ק3.?ל ־

נפשתא שבע: 26 בל נפשתא דעלא .עם .יעקיב לסצללם נ?.קי ללכיה 3ר סנשי מי.לעקיב כל נפשהא שיזין ושית: 27 ובני יוסף לאיתילירו ליה ?מצרלם נ?שתא תךהין כל נפשחא לבית יעק3 דעלא לסצרלם שכעין: 28 ןלת יהודה ^לח:ר!ךס'והי לותיוסףלפ$אה.קדמוסי לגושן(אתי לארעא לניושן: 29 ןטקים יוסף ןתיכיה וסליק לקדמות לקזראל אמתי לנו^ן ואתם1י ליה ינפל_על צוריה ו?כא על צוריה ע1ר: 30 ואמר ל^ראל ליוסף אילו אןא מאית כןיסנא הלא סנסם אנא כסר דךזןיתנון לאפל ארי עד כען.ק?ם את: 31 ואמר ייוסף לאחיוהי ולמת אבוהי איסק (אימי לפלעת (אימר ליה אתיא ארי גברי ת א3א ר?ארעא למען אתו לןתי: 32 ונכל;א רען $ י : יג מרי גיתי:תוו ןזענה'ון ןחיוריהיון וכל ךלהיון איתיאו: 33 ויהי ארי יקרי לכיון פךער׳(לוסר מא ע1בךפ1ן; 34 ןתיסרון 3כלי מלי גיסי הוו עכלל מןעורנא ועד כ_ען אףאנסנא אף אבהתנא כליל לתיתמן כארעא לגושן ארימרחקין

מצלאי ?ל רעי ענא: 2ןך 1 ןאתא יוסף ןדווי לפךעה ןאמר אבא ואתי וענהון ןתיוריהון לכל ךילה־ון אתיו מארעא דמען והא אינון בארעא ךגיושן: 2יסקצת אחיוהי לכר ססשח נכרין לאקימינון:זקדם פרעה: 3 ןאמר פרעת לאחותי מא עוכךכון ואמרו לפךעיז רען ןןןא עכךןד אף אנ1ח;א אף אבל׳רזןא:א ארי לית רעיא ל$א ללעכלל 4 ואמרו לפרעה לאיתיורןבא כארעא אתי ארי מקיף כפ;א ?ארעא למען ו?ען ותמן ?.ק.עבלל לארעא ךגושן: 5 ןאמר ,פרעה ליוסף למימר אבול (אסל אתו לותל: 6 ארעא למצרים :זקדמל תיא ?לשפיר ?ארעא אוסיב ית אכול גית אחל לתםן כארעא

לגושן ואם;דעת ואית כהון גברין לסילא ותסנינון לבני גיסי על דלי:קלם פלעיה ובליל .לעקיב ית ז 7 ואיתי ייוסף .ית יעקיב אבול׳י ןאקיסיה: פלעה: 8 ואסר §לער< ליעקוב כמא יומי #ני ס״יל: 9 ואסר _יעק? לפלער׳ יומי שגי תיויזמתי סאת ותלמין #נין ועידן יכייגזין ב׳י1 יייסי ׳*ני ס:י ןלא אלכיקו ית יומי שני הלל א?ר׳תי כייומי תיותכותהון: 10 ובלילקדם §לעת: !! ואיותיב ייוסף ית אבוהי (ית : .לעקיב ית 3לעה ונפק מן אחוסי ויסב להון אסםנא ?אלעא לסצללם בלש?יר ?אלעא כארע רעססם כמא לפקיד פלעס: 12 וזן יוסף ית אבוהי ללח אח־והי וית ?ל ?ית אנוסי לסמא לפום ט?לא: 13 ולסמא לית ככל אלעא ארי מקיף כ>?נא לסלא ואשתלסי.עמא לאלעא למצרים וע$א לארעא לכנען סן

קדם

I. 47. 48. ID TD55־ GENESIS Cap

א ףא^חכח ?אןחגא ךמץריס? ולקיט ייוסף ית כל פ ק 1 prs1a ?פנא: 4 ילארןגא דמען ?עיבורא ךאינון ז?נין לאיסי ייוסף ית 3ספא לבית 2רעס: 15 ו#לים 93?א סאר;עא ךמצרלם ומאךןגא ד?נען ואתו כל מ$יראי ללח ייוסף לסיסר מכ לנא לךןמא ולמא נמות לק?לף ארי #לים ?קפא: 16 ואסר י1סף הבו .ניסיון לאיתין לכיון מיסיכון אם #לים ??פא: 17 ןאיתיאו ית גיסיחיון לוח ייוסף ויהב להיון יוסף לח$א ?סוםוחא ומיתי ןגנא ו?גיסי תורי ובךזמריא לןניגון ?לחמא ?כל גיתיחז־ן ?#$א ההיא: 18 ו^זליסח שוקא ההיא ואחיו ליסיר׳ ?#תא תניחא ןאמרו ליה לא ;בסיקדם סן ריבוני אילהין >12לים 3?פא וגיתי מירא לוח ריבוני לא א#חאר:ר אנס^א אף ^ ת ל ו מ א ^ ריבי־ני אילסין 5י־יןס$א לאר$א: 9! ל?ן אףןלנא קני יחנא ולח א:רענא ?לךזמא ונחי אנלזנאילאתננא ע3רין לפךעתק ייוסף ית ?ל ז ו 2 0 : ד ם 1 א ? ןחב 3ר וך׳גא לניחי ולא נמות וארזעא ל אךןןא ךמצרלם לפךעח ארי!בינו מצלאי 4כר חקליה ארי חקיף:_עליה'ון 3פנא לחות או;עא לפךעיה: 21 ןיח עמא אע3ר יחיה מקרי לקרי מסוף תחום מצרים לעד סיופיה: 22 לחוד ארע כוסריא לא ק$א ארי חילקא לכומלץא מן:זקךם פךעה ןא?לין ית חולקהון דיחב להיון פךעה.על בין לא ן?ינו _יח אךעהוץ: 23 ואמר ילסף לעמא גיא קניתי יחכון יומא דין גיח אן-עכלן לפךעיה הא לכון בר 1רןגא לסץךעון ית אךןגא: 24 ויהי ?אעולי זעלל$א לחיחגון חד מן מס#ה לפךעיח ואךמנח חולקין יהיון לכיון לבר

זרע חקלא ולמיכלכיון ולאיוש ?חיסן ולסיכל למפלם־ן: 25 ןאמרון הגיגי ריבוני ונחי עברין לפךעח: 26 ל#וי יחי׳ קיסתנא נ#?ח ת$י ייוסף למיןה עד יומא הדין .על אךזעא ךמןגרןם ריהיון יח?ין חד מן חסשח לפרעח לחיוד ארע כומריא בלחיודיחלן לא חלח לפךעיה:ן ןאססינו בה ונפישו 27 ןיסיב י^ךאל בארעא ךמ^רלם ?אתנא ךגיו

וסניאו לחךא:א .לעקב ?ארעא ךמ^רים 3#ע עסלי #נין !סול יומי.יעקנב #ני י ףן 28 ן סייוהי מאח (אר?עין ו'קז?ע #;ין: 29 וקריבו ייומי ן^ראל לס^ת וקרא ל?ריח ליוסף ןאמר ליה אם בען א #?חית לחמין ?עינף #ו ?ען לךף תחוח ירכי לחעבץד עימי טיבו וקשוט לא בען י1יק3רי1ני ?מצללם: 30 ןאי^זכוב עם א?החי לחטלינני ממצרים לחק?רינני 3קבוףחה1ן ואסר אנא אע3יד 3פיח;מף: 31 לאמר קלים לי לקלים לירי יסגיר י׳ן1ראל על

ריש עךסא: p|D 1 נהיה ?סר ?יח^סיא ןתאילין ןאמר לי1סף חא אכוף סלע

ודבר

cap. 48. 49. 56 כראשית ויחי מתמט ולבר י.ת תלין ?נוסי עיסיה ית מנשה ןיח אפללם.: 2 וסיי ל_יעק3:יןאמר סא ?רך יוסף אסי לוחך ןאיתקף ישראל.ויתיב.עלעלקא: 3 ןאמר.ן.עקכ ליוסף אל שרי אתנלי לי ?ארעא לכנען ובליל יהי: 4 ואמר לי הא אנא ספיש לל ומסגי לל ואיתנינל למשת #יכטין ןאיתין ית אלעא הלא לכןןדל דאיתילית לל ?אלעא לסצרלם כחלל אס^ת עלם: 5 וכען תלין מ ער מיתא ל;חף למצרים ךילי אינון א?רים וס_נשה ?לאוכן ן^סעון להון. !זקלמי: 6 ומין לתוליר כהליהון לילל לחיק על שום אסיהיון יתקריון

?אססנתהון: 7 נאנא כסיתא ספרן סיתת :עלי לסל כאלעא לכ^ען כאולחא כעור כרוב ארעא למיעל לאפלת וקבלתה תמן ?איולח אפרתי יוסף ואסר סן אלין: 9 ואסר סיא כית לסם: 8 נסןא ל^לאל ית מי איגון ליסב לי יי ס?א ואמר. לןריבינון כען לוחי יוסף לאבוהי מראל יקרא ססיכו לא ;כיל למיסוי וזקליב יתהיון ןאי?ריכינון: 10 ועיני ל׳ל לא לותיח ןנשיק להון ןנפיף להון: 11 ןאמר לשלאל ליוסף 9יס1י א|: 12 לאפיק •ייוסף יתר׳ון סן לןלמיסי ל 9?לית והא אסןי יתי לי אף ית מ וסביר על אפוהי על ארעא: 13 ולבר ייוסף .ית סלויהיון .ית אפלים ?לסינית מסמלא ללשלאל ןית סנשה ??מליח סנסי^א ללשלאל וקליב לןסיה: 14 ואושיט לאוראל לף יסיניר׳ ושוי על רישא לאפללם להוא ןעילא ןית שמליה על רישא למנשה אס3יסינין לירוסי אלי סנשתקדמותי אכרחם בוכלא: 15 וכריל ית ייוסף ואמר :יזי רפלהו אבחתי: ולצחק יי ל1ן:תי מראיתני.עד ייומא סדין: 16 סלא?א ליפלק יתי מ?ל כישא:י?ליל לת עוליס;א ויתקלי כהון #סי לשום אבהתי אכלחם ול^סקו כני אינשא על אתנא: 17 נםןא יוסף אלי שר אמוץ וכנוני.יסא יסנון מ יד ימיגיה על רישא לאפללם וכאיש כעיניוהי ו9עדה לילא לאבוהי לאעלאה יסה סעלרישא ראפוץם לפתותה על רישא רסנשח: 8! לצסרוסריב 1 9 ; , יוסף לאמסי לא כין אבא אלי לין מברא #ו ימינל על רישיר אמסי ואסר ;לעןא כרי ידע^א אף הוא יסי לןןם ואף תוא יס?י ובלס אחוחי ןעירא לםגי סניהומיוהי יהוןשליסין?עססיא: 20 ו?ליכינין כיומא סחוא לסיסר בל י?רל לשלאל לסימר ישלנל יי כאפרלם להסנשה ושויקדם סנ׳שה: 21 לאמר ן^ראל ליוסף הא אנא מאית ויהי לת אפללם: מימלא דיי בםעדכיון.;יתיב לתכיון לאלע אבסתםן: 22 נא;א לסכות לל

הילק סד יתיר על אחל רנסימת סילא לאימיוראה ?סר?י והקאתי: מט 1 וקרא.יעקיב למיוסי ואסר אתכ^שו ואימי לכיון ית ריערע נתבון כסוף יוסיא: 2 אתמשו ושמעו בני.יעקב ןקכילו אולפן מן •ישראל

אבוכון

GENESIS Cap 5 7 מט .49 . .אבוכו־ן: 3 ךאוק בו?רי אח חילי וללש מוקפי לף njq חזי לסיםבחלסח . חולקין 3כ1רוו1א ?הו?תא וסלכותא: 4 על ךא1ל$א לק3יל א?ף זזאא ?יח מ#?בי ?©יא ?רם לא אס;יו!א חולק יחיר לא רןיםב ארי סליקו אכוף לגין אחיל?1א לציוויי ?די סליקתא: 5 ^סעון ןללי אחין *?לין 4י?רין ?אסע היותבוחה־ק ןג?דו ןבוךא: 6 ?ךןהון ?א חלת ג?שי .?אח3נ#1יה'ון לסחף לא גחחית סן ל,קרי ארי {רוגזהון קסלו קטול ו3רעוחח'ון $לעו שור סגאה: 7 ליט רוגןחין ־א.יי מקיף וחימחחון ארי ק#;א איפלינינון ?מןקיב ואיכללינון ?י^לאל: 8 יהולה אה אויירזא (לא ?יייי^א 3ף יורון אחף ירך חיתקף על מלי ך??ף י$?רון ס^אף להוןר ?גי אכוף: 9 #לטון 9 ל סךןןלי קךל 5זקל9ף יח1ן קןקךמי[ ?**?1*ל ^ יחי ן#ירו;א ולס^א יחל?א סל^א סך?יח יחודח ארי מרין_ק9לא ?לי ג^ןלסליק^איינוח י#רי?חק־וף?אלץא ו?:ליו1א ליתסלכודיעעזעיגיח: 10 לא יעךי ןגגיר שולטן סלביח יהודח לספלא מ?גי ?נוחי עד.על$א.עד ךייחי ס^ילוא ךךליי• חיא מלכו^א לליה מ©?מין ע?*מיא: 11 יסחר , י^לאל לקלהיח ע$א לקנון חיבליה לחון ןיליק;א סחור ק1חור ליי׳ [ע?די אלללחא .?אולק עיסיה יחי אלןוץ עב לבושיה ?םוחיח מילא מילא צכע ןחי־רי וצקמין: 12 לססקון טורוזץ ??למוהי לטופון געו־והי ?חסר לחורן ?קעסיה ?עיבור ו?עררי #א: 13 ןבולן מל ספר לסס;א ל#לי להואי?3י# ?חמי( וס9י$ן לטוב !>$א ניטל וחחוסיה יהי $טי עד 2ידון: 14 לש'ש?ר עהיר ?3י?הין איח0{היר• 3ין חחוסיא: 15 נסןא חולקא ארי סב ויה אותגא ארי סע?יא 5ירין ןי??יש $ח'מי עסס:א לי׳מיןיי לח ןךלכחון, 3:הון יהיון ליה §לחין וס?[קי מיסין: 16 מך?ית ין .יח?חר ן ו ר ת י ל ו ןיקום ג??א ?יומול׳ייהפריק עסיה וב^נוהי לנוחון 83חךא #?טיא ךי^ןאל: 17 יחי ג3(־א ייח?הר רקום מך?ית ין איסהיה חיחלסי על עססיאזרי •על אלחא ו?9יח;א י?ם1ן ויחסיה שייזקף ?פל#§אי ?סיוי חורק לי $לשין עם ריגלאין לעקר םי9ןן א ^ ל על 3#ילא גק^יל *יןרי ס#ר_ית פ וך.הי?ין ןיסגר ך??יה'ון לאיןלא: 18 לפירוד 9?ריח יי: 19מךכיח^ד ..ס^לץת שיגין יעי?רון ית ילןץא 5קלם אחיהון לקר?א י?;י?סין ס4יאין יתום( לאך.עה1ז: 20ךא#ר 19?אאךעיה להיאסל?;א ה?נוקיסל?ין:א פירן יחון ד ? ע v %9 31 גפ^לי ?ארע $ז?א לחךסי ער?יה לאחסגחיה. מיו?( .וס?ך?ין ־עליחון: 22 ברי ךיסגי ייוסף ?לי די.ח?רף ?גופן ךגציכ על .עי;א ךמיא חלין ^?^ין ןפקון מ?נ1חי י.ק?לון חיליקא (אחסןתא: 28 לאוז^לרו .עי^יה גגקמ־וחי ןאעיקו ליה ג?רי( 4לרין ?עלי 9לגוחיה:

' י ותבת ז י8 Tkrguia.

cap. 4950 ־. 58 בראשיא ויחי מט נ 24 וסכת כהיון נכיוהיה .על דקיים אוריסא כסיתלא ן#ןי תיק?א ריל^גיח ?כין אתלמא ךהב .על ףלעיוהי אססין סלכיסא יתקיף לא חיאסיה מןקלם אל תקיפא ד־יעקיב לבסי9ליה 1ן א?סן מנין 1ל»:א לר&לאל: ז :

ל גית #לי .וי?ל?י5ל ?ילק מםהן 25 הימר אלהא לאמל יסי מעל משלא רשמיא מלעילא ?ילק ת*לן ססעסקי אלעא ?ולרע בלקיןא לאמך ולאימל: 26 ?ל?תא לאכול יתיוספן על ?יל?תא ללי ?ליכו אבהתי לססירו לסין ל?למא לסן עלמא ןהוין ?ל אילץ ללי^א ליוסף גכראימן ?אלעיה תשלי ׳?זכיןרזא באסמתית יוזמי פלי^א לאחוסי: 27מז סקלשא מפלא וכמיא ןהון מקלכין כסגזיא קולמא ולעידן לס^א יהין ספלגין מוסר חולקהיון ס#אר קולשיא: 28 ?ל אלין #בשלא לו^לאל תלי עשר ולא לסליל להון אבוהיון ובייל ייזהיון וכר ככל?סיה בךיל יתהון: 29 ופ.קיר יתהיון ואסר לחון א^א סתמיש לעמי קברי יתי ליח א?סתי ?סעל$א לבסקל עפרון סיוןאה: 30 ?ס.על$א ל3ס.קל ?פילרזא לעל א5י ססלא ?אלעא למען לזכן אכלתם ית סקלא סן עפרון סי$אה לאסקגת קבורא: 31 חסן קכרו ית אכלהם וית שלה איתתיה סמן קכרי ית מסק גית לכזקה איתסיה וססן קבלית ית לאח: 32 ז?יגי סקלאי סיהןאה: 33 ושיצי יעק־ב לפזקדא ית מותי ומש יסעלתא לכיה סן מ

לינלוסי אגךקזא ואיתנגיד ואיתמיש לעסיה: j 1 ונפל יוסף על אפי אבוחי ו?כא על1חי ונ׳ןןיק ליה: 2 ופקידפ* אקותא נת לשלאל: יוסף ית עכדיוהי.ית אסותא לססנט ית אמהי וס 3 ושלימו ליה אלכעין יומין אלי כין שלסין יוסי ו#יש:א יבכו יסיח סצלאי שכעין יוסין: 4 וזעכרו יוסי ככיסיה וסליל יוסף עם כית פלעיה לסיסר אם כען א^כתית לססין ?עיגיכיון סלילו כ_ען:קלם 9לעה לסי^ר:K מאית 3ק?לי ךאתקינית לי כאלןגא 5 א?א .קוים :עלי לסיסר תא $ למען סמן תקכלגגי ובען איסק כען ואיקכר ית א?א ןאיתוב: 6 ואסרא לקיים עלל: 7 וסליק יוסף לסיקכר ית מ §לעס סק וקכר ית אכול ? אביסי וסליקו עמיה ?ל עכלי פלעת 59י מתיה ן?ל סכי אךעא לסדרים: 8 וכל כיח ייוסף ןאחיוהי וכית אכוהי לחיוד ספלהיון ןענהון ןתוליהון ש?קו באלעא לגיוון: 9 וסליקו עסיי׳ אף לתימן אף ?לשין וסית ס׳ןזלייזא מיאח לחרא: 10 ואתו ער כיח איללי לאןזר ל?עי?לא לילל{א יספרוועבד לאביסי איכלא ש^ה יו?יין: 11 נהןא : תמן סספד לכ וםקיף לסךאמ מענאה ית איכלא ככית אילךי לאטד יאסרו אבל ©קיף דין לסיב אם ל3עי3לא ל.ילל{א: 12 ןץןו־ו י ד צ לסצלאי על כין קרא שסה אכל מ

3נמץ״.

GENESIS Cap 5 9 נ .50 .

?נוחי ליח 3י| למא ךפלןיךעון: 18 ונטלו יסיר. ?ניוהי לארןגא ד?נ.ען וקברו,יחיה ?סערת הנןל >י&ילתא לן3ן אבוךהס ית סקלא לאחסנת קבוךא* י 14ץת2 יוסף למוללם הוא ןאחול\ י א ל מ ם סן ע9רון חיתאה על ^ ן?ל דסליקו עסיה למק?ר ית אבוסי ?סר לקבר!ת אביחי: trqi 15 אחי יוסף ארי סית אבוהון! ןאמרו ךלמא ?שר ל$א ך^כו יוסף (ארןבא {תיכ לנא ית ?ל ?י/ןזרןא תמל^א ,יחיה: •16 ו&קידו לןת יוסף למימר אכוף 3ןקיד.יקדם סוסיה לכןימר: 17 ?לין חיסרון ליוסף ?בעו #בוק ?ען לחיובי אסף ולח^איהיק אלי ?י#$א נסלוףיולען #בוק ?ען לחו?י >ג?לי אלהאקדט'וסי ז ו*מ1י יל5» יוסף .3סללוד1ח1ן ע#יה: 18 וא1לו אף $ח1ל\ ו|^!ן לע?לין: 10 $מר לחון יוסף לא־ סייםלין:א.רי רםלא ןאמחי. הא אנחנא׳ ל ליי א$א: 20 ^אמין ס#י?תון :עלי בי^א מן&ים יי איחס#י?ת ל^בא 3ריל לסע?ר ?יומא 0דין לקי&א עטס3י: 21 ומגן לא סרחלון אןא-איווןסם• יחחיון ומליל חנחוסין על ליבהיץ: 22 ןיסיב יוסף. יה!כ1ן,ןית 9?לבון ן ?סןגריס הוא ו?ית אבוהיל!חיא יוסף סאה ןע#ר #נין: 28 יחיא יוסף לאפרים מין תליחאין אף ?ני מכיר ?ר מנשה אידילית• ןל?י יוסף: 24 ואסר יוסף לאחוהי אנא מאית ויי סיך?ר ך?יר.יסכיון ויסיק.יסכיון מןרןק וליעקיב: 25 ןאיוכןי יוסף נח. אחןא הלא לאלןגא ךקיים לא?ךהם לי ?.ני י׳&ךאל לסימר מיך3ר ך?יר יי יסכון ןססקון _ית גלמי מי?א: 26ומית׳

יוסף 3ר ס<*ח וע׳&1ר 3#ין יחנטו יחיה ןסמו-הי ?ארונא׳ 3ס$רים:

ת ו מ ה ש ל א וE X O D U S.

C A P U T I .

י י׳^ך»ל לעלו למצךןס עם יעקיב $?ר ןאי$ש ן שמחת מ י ^ א 1 ן : י ״ י ?יסיח זעלו: 2 לאוכן #סעון לוי לתודה: 8 י?)ש?ר

ןכילן ימיהן: 4 ין ונפתלי ך ואשר: TO 5*׳ ?ל *?קי.יל?א ליעקב #?עין נ?׳ןזן ליוסף ןיחוה ?מ?לים: 6 יסית יוסף ו?ל אחותי וכיל ך-רא ההוא: 7 ימי ן׳^יאל ןסישיי(איתנלרי יק9יאיותקיפי.לקזלא לתךא ןאיססליאת אלןןא סינחיון: 8 וזקס סל?א סלהוא על סצללם ללא ס_קייםלאל וםק$ין סי^א: ןגירת יוסף: 9 ןאסר לצ9יח £א צ£א ?גי ל׳

10 חבו נתסכם לחיו( ךילסא יסגיון דמיארי יעלעי^א קלב וית'וספוץ.אף,א קלב ננסקין סן אחןא: 11 וסניאו־עליחון. *ינון על ס;אנא גיניחון מ שלטונן סכאשין בליל לענואייק ?סילמיזזן יבנו.קירגי בית א1איא ל9לעה ית פיתיום-ןית רעססס: 12 יכ$א ךמןען לחון ?ין ןזןן לכין וזןקפין וןגקת לס^לאי סן:גןלם מי י׳^ראל: 13 ואפלתו מגילאי ית מי מ$לאל ?קשיו: 14 ואסרו.ית מוחין ?פילרונא.vaffp ?0ין* יכלמי ו??ל פוללונא ?חקלא ית כל פולמחון לאפלחו, ?היק ?ק#יו: 15 ואסר הל?א למץרלם לסיתא יהודיוןא לשום הלא שפלת לשום תנללתא פוןןח: 16 ואסר כר $מין סיוללן.ית יר׳ילןיזא ותתןזין.על סת?לא אם ?לא היא תקטלן יסיח

קלם לזי ולא דע?דא ?מא ואם ?ל9א ל׳יא תקלס^ה: 17 ולחילא חי$א מן: לסליל עיסהון סל?א לסצללם וקיימא ית מיא: 18 וקלא סל?א לסדרים לחיתא ןאסר לחין ןזלין .,עבל$ין פיתןסא ןזלץ וקליס?1ין ית מיא:א מ0יא מ$ריסא יחודיתא אלי הכיטן רוא לפלעיז אלי ל 19 ואמלא ו אינין עד לא >גלא לןוןהין ס;תא יללן: 20 לאומיב :V לסייןא יסגי.עסא ותקיפי לתלא: 21 גתה כר לסילא חייגא !זקלם יי ועכר לל׳ין ?תין: 22 ופקיד פלעיח ל?ל עמיה לסיסר ?ל ?רא לי תיליר ליחולאי מהלא

הילטוגיח ןכל ?ר$א תקימון: ^ 1 ואזל 4?רא טד?ית לף ו3סיב ית ?ת לל: 2 ועוךיאת איתיןא

וילידת

! E X O D U S Cap 6 1 ב ג.2.3 .

וילירחבר1מתיסיהן$ריסבהואןאשמךתיההלקה!לסין: 3ןלאלהילהעוד • לאס^רוסיה וגסי3ת ליה תיביוחא לגומאלספחה 3חימרא י3ןיפתא ליעייאת ?ה ית לביא ל#ייסה 3_יערא.על 3יף גחלא: 4 לאיחעתדח אחחיה מרחיק לסידע •מא־יסע3יד ליה: 5 וגחסח בת פךעח למיסחי על נך״רא ןועולימזהא סחל3ן.על 3יף גםלא גחנת ית חיביותא 5ג1 יעךא לאיושיטת יחי^ה: 6 ופתחת לסלת.ית לביא להא עולימא בכי ןחסח.על1חי אסתה מסי (אסלת סמי ןהולאי הוא לין: 7 לאסלת ,אחחיה לבח פלעיח חאיגילא מןיהול;$א לתיוגיק ליל ית ל3יא: 8 ואמלת. לאיקלי ליןי איחתא מיניקו לה ?ת פרעת איזיליילאללתעוליס^א וקלת יתאיסיה לל3{א: 9 ןאמרתא הלין לאונקיסי לי ל$א איתין ית אגריל י לח 3ת פךע1ז כ׳א לילי ית מ מסיבת איחתא לביא לאלניקתיה: 10 וך?א ל3יא לאיתיחיה לכת פלער׳ להוח לח לבר וקלח #מיה משה ואסלח אלי מן ס;א #חלתיה: 11 ול״וה 3יוסיא זתאינון וךבא משה ונ5ק ללח אחלוץ וחזא 3פולר!?הון נסןא גבר סןירי •מחי ל?כר יחידי מאחלחי: 12 ןאחפני ל?א ולבא וחןא אלי ליחא לחא תלין אינש וסוחא יח מ^לאה ןטסליה 3חלא: 18 ונפק 3י'ומא חיני נ?לין יהולאין נצן לאמר לחי?א למא אח מחי לס3רף: 14 ןאמר מן #ויף לגבר רב לחן &#א ד׳ל?*לן?1לי m אסל ?מא לקטלתא לת מצראה וךחיל מ#ה ואמר 3קו#טא איחילע פוז$מא: 15 וי&סע פךעיה ית £יר$1מא הדין ומנא למיקסל _יח מ#ה לןגלק משה מן!יקלם פלעח ליתיב 5אחןא ךמךין ליתיב על 3ירא: 16 ולר?א ךמןען ש3ע מןלאחאח וללאה וסלאה יתךסיא לאשקאה אנא ראבוהין: 17 לאחיו ךעיא וסלדוגין לקם משה ופרקיהן ־ןא#קי ית עגחין: 18 לאחאח לוח לעואל אבוהין ואמר מא דין אוחיסין לסיתי יומא דין: 19 לאמךא ג?ךא מ^לאח שיןקנא מ_יד לעלא: 20 לאמר לב^סיה לאן הוא למא ןאף סיךלא ךלא לנא לא#קי ית $א דין 3#קתין ית ג3לא קללן ליה וייכלל לחמא: 21 ו3$י מ^ה למיתב עם ן?רא ויסב !ת אפיוךה 3לתיה למשה: 22 ףלילת בר וקלא יח #סיח ןרשום •אלי אסר דיר חליחי ?אלע נו3לאה: 23 לתה 3י'ומיא סגיאיא רואינון ומית סלפ:א. ךמצרים לאיסאנחו vq י^לאל מן פולח^א רחוה ק#י 5עליהון וחגיקד וסליקת •קגילתחיון לקיסרי מן פולוחנא: 24 ו>1$מי_ע:קוןס ודי

ית ק3ילתחון ול3יר יי ית קימיה לעים אסלחם רעים ??קוק ולעים יעקיב• 25 וגלי:קךם יי ^עבורא ל3גי ל^ךאל ואמר 3מיסליה למיפלקהיון יי:

n םלח רעי ית ;^א ךלחרו םמוהי ר?א ךמלין ור3ר ית t o 1 3 . . , ־ ?ע3»«לאסר^פרדעיא לסלפךא{אחא לטורא לאיחןלי 5עלוחי יקלא דיי.

״ י לחורב י "ז: -. - צ י

Cap. 3 63׳ • י שמות ג. לתורב: 2 ןאיתגלי מלאבא ךןי לירי ?1שלחוכיח אישתא מיניי א$5א!ןחןא ותא אסנא בער כאישתא ןאסנא ליתוהי סתאכיל: 3 ןא£ר משח איתפגי כען ןאיךוזי!ת חיןובא רבא חלין מדין לא סתוקד אסנא: 4 נסןא יי אדי אית^ני לסיךזל ונןךא ליה יי סיגו אס$א ןאמר משח משה ואסר ל׳א א{א: 5 ואמר לא רןקרב הלכא שרי סינל מעל לינלל ארי אוזלא לאי! זקאים

,עלוהי אתר .קדיש הוא: 6 ואמר אנא אילהיה לאבול אילהיה׳ לאכלרןם.ן משה לאפול׳י ארי לסיל ו נ י ג אילוזיה ךיצרוק ןאילהיה ליעקב ו;י סינלא $לי:קלמי שעבוד עטי סלאסתכלא •כציח :ידקלא לון: 7 ואמר: דכמצללם ונח קבילתהין שמיע.קדמי מן:ר!לם מפילחיהיץ אלי ?לי:קד5י כי?הון: 8 ואית3ליתי לשיובותה־ון מירא לסצלאי ולא?קותח1ן מן אלעא ההיא לארע טבא ופתןא לארע עבלא הלב ול?ש לאתר מ$אי(היימאי לאימיוראי ופליואי לחיואי ויםסאי: 9 וכען הא קכילת ?ני י׳ןזראל ןןלת לקדמי ואף ?לי :זקלמי דוחקא רמצלאי יתקין להון: 10 וכען איתאי י^זלאל ססצללם: 11 ואמר מ>$ח ןאישלחינל לות פרעת ואפיק לח עמי מקלםלן מן אנא ארי אמיל לוחפלעוז יאלי א§יק!ת ?ני ישראל ?!מצלים•: ז :

12 ןאמר אבי לד.י-מיסרי בסעדך ןריןללאתא ארי אנא שלתי^ל ?יא^קירול לח עמא ממצרים תיפלחון״קלם לן על טולא הדין: 13 ואמר מ^ח.לןדם יי הא אנא אחי לות מי.ישלאל ןאיסר להיון אלהא לאבחתכון שלמי לוחכון וליסרון לי מן שמיה מא אימר לחון: 14 ואסר לי למשה או^ח אשר אתלה ואמר כלנן תיסר לכני ישראל אתןהשלסוי לנתכון: 15 ואסר־ עוד לן למשה כלנן תיסר לבני מילאל יי אלהא לא?חיזכון אלהיח לאכלחם אילהיה לוצוןק ןאילהיה ליעקיב #לסני לוהכיון דין"שסי לעלם ולין ריכרני לכל לר ןדר: 16 איזיל ותיכנו^ ית קבי י^ראל והימר לחון יי אלתא לאבחתםן את3לי לי אילוץה לאכלחם י$חק ולעקיב לסימר סילכר למלנא .לתכון גית ךיתעכיד לכון כמילים: 17 לאסלית אסיק נתכון סישעבוד סצלאי לאלע מענאי ומינאי ואימול?זי יפלמאי ןתיןאי ייכיסאי לארע{!כלא םלכולבש: 18 רקכלון מינל ןסיסי את לס5י ישלאלת מל?א למצרים וסיסרון ליה ייאלהא ליהולאי איתןלי,על^א יכען ל-י ניזיל ?ען מל.לל תלרןה יומין 3סל?לא ו?לכח:זקלם יי אל^א: 19׳ וקלסי ?לי ארי לא לשבוק יתכ־ון מלכאלסצרלם למלןלולא סן!דקלם: יסיליח

תקיף: 20 ןאישלח ית מחת נבולתי ןאיסחי ית סצלאי ככל• ©־ישרןיר ךאעביר כיגיהון ובהר כין ישלח יתכון: 21 ואיהין ית עסא הלין לרםסין כעיגי י#ראי ויהי אלי תהכון לא תוזכון ליקן: 22 ותישאל־ ־איתוןא.

טשיככתת

EXODUS Cap 6 3 1 י .4 .8 .

מ#«??תח וסקליבת ?יחי• קמץ ר?סף ומ;ין ךךהב ולמדין וסביון על מיכון ועלי?3חכץ וסריוקנון!ת כ^ךיס:

ף 1 לאחיב מ#ה ןאמר להא לא יהימנון לי ולא י.ק5לון מיני ארי ייסרון לא איחולי לף יי: 2 ואמר ליה וי מא דן ד?ילף [אסר חוסלא: 3 ואמר למיהי לאלאא וךמל׳י לאךןןא לחוה לחללי מןלק מ׳&המן:קלמוהי: 4 ןאמר יי למשה אושיט יךף ואיחוד ?תביה ואושיט לריח ואתקיף ביה להוה לחוסלא בידיה: 5 ?דיל דלהיסנון ארי איס3לי לף לן אלחא ח*?חחה'ון אלהיה לא?רהם אלחיה ל#חק ואלהיה ךיעק3: 6 (אמר יי ליה עוד אעיל ?ען יךף ?עיספף ןאעיל לריר׳ בעיניה לאפקח :והא ידיה חלורא ?סל$א: 7 ואסר אסיב יךף לעיספף לאסיב ידיה לעיספיה ואפקה סעיספיה להא ס?ח הלח ??יסריח: 8 ויהי אם לא להימנון לף ללא י.ק?לון לקל אוןא.קלמאה ליחיסנון לקל אחא כחלאה: 9 ויהי אם לא ןהיסנון אף לוזלץ אחיא וך״אילין ללא גקכלון מיןף ןסיסכ ססיא למסלא לחישור לי?ש$א ויחון סיא דסיסב סן גסלא ליה״ץ לךמא ?ל3׳?זחא: 10 ואסר •משח >ןדם יי ב?עו יי לא 3בר סלול א$א אף סאיתמלי אף סךזקמ־והי אף מעידן לסלילהוא עם עבדך ארי יקיר ססלל ועמיק לי׳ען אנא: 11 ואסר יי ליה סן שוי פומא לאי^זא או סן שוי אילימא איו חף&א או פסיחא איו :עןירא םלא אנא יי: 12 ו?ען איליל ומיסלי יהי עם פומף לאלפיגף

דחסליל: 13 ואסר ??עו יי ^לח ?ען ?לד מן לכשר למ^לח: 14 וחקיףקלמי ארי מללא רומז* דיי ?מ׳עזח ןאסר ח?א אסרן אחוף ליואח גלי: יסליל הוא לאף הא הוא נפיק לקרמוחף ליח1י1ף ליךזרי ?לי?יה: 15 וחסליל עיסיח וח#וי ית פיחןסיא ?פומיה וסיסרי יחי עם פוסף לעם פוסיה לאליף !ספון ית •דסעבדון: 16 לסליל הוא לך עם עמא ליהי חוא יחי לף לסחותסן לאח חחי ליה ללב: 17 ליח חוסלא הלין תיסב ?ילך רסע?יד ביה ית אחןא: 18 לאןל משה לתב לות ירזר סמוחי ואמר לירי אי.ןיל?ען ואיתוב ללח אחי ל3סארלם לאךזןי העד ?ען.קימץ לאמר לחרל למשה איזיל ל#לם: 19 ואמר יי למשח ?מדין איויל תוב למוללם ארי סיתו ?ל 4?ריא ך?ע'ו לסקסלף: 20׳ ולבר משח ית איתסיה ללח ?נוחי לאך3י?3ון על המלא וסב לאלןגא לסדרים מסיב מ#ח ית חוסלא דאיסעכידו כיה 3יסץ מן,קלם לי ?ידיה: 21 ואמר יי למשה ?סהכףלססב למוללם םןי ית ?ל מיופסיא. ךשויתי ?ילף לסע?יל3ון:זקלם >5לע'ה יא$א איסקיףית לי?יה ולא י#לת ית עמא: 22 וסימר לפלעח ?תן אסר יי ?לי בו?לי י^ראל: 28 ואסריח לף #לח ית ?לי ןיפלח;קלסי וסןןריב אח.לשלחוחיה

- • הא ־ י

Cap. 4.5. 64 שמות,ד ח m י תא א^א .קסיל ית כלל םכלל: 24 וןזוח ?אולל!א בבית ??תא,?רע סלא?א ליי וכעא לסקטליה: 25 ונסיכת אפן־ה סי$לא ו.ג1!־ת ית עיללת ?רה ןזקרי3ת לקלמ־ותי ןאסרתכלמא למהלי^א הרין אתלוץב סת$א ל{א: 26 ןנח מעיה ?כין אסלת אילולי לסא למתל^א תליןאתמנכ סי^א־קטול: 27 ואסר לי לאהרין אמיל לקלמות משה לסל?לא וא1ל ןעלעיה ?טורא .לאית$לי.עלול׳י לזקלא כלן משיק ליה: 28 ןסוי משה לאםרין י_ת,?ל פית$סזיא חי לשלסיה לית ?ל אס;א לפקליה: 29 לא!ל סשחןאןןו־ן ומשו ית ?ל סכי ?{י ?שלאל: 80 ומליל א:הר'ן ית ?ל ?ית$סיא לסליל יי עם משת ןעכר אסיא לעיני עסא: 31 וכ׳יסין עמא ישסעי אלי רכיר לי

לת מי ר?*לאל.ואלי 4לי!זקלמוהי>?זעבולהון וכרעו וסגידו: ך 1 ובחר כין,עלו מ#ה ןאל׳רן [אסרו לפלעה ?יחןאסר ליאלל׳א ללשלאל שלת ית עסי וליסגון!דקלסי ?סל?לא: 2 ואסר פלעת שמא דיי לא איתגלי לי לאלקכיל לסימליה לשלחא יח ל?ילאל לא איס?לי לי #?א דיי ואף לתישלאל לא אישלת: 3 ואסרו אלהא ליהולאי איתגלי^אגמיל ^גןס0ללקלם יי אלהנא לילמא לעלעי^א ?מות או ז תלתה יומין ?סלכךא ונדכה! בקטול: 4 ואסר להון סל?א דסצרלם למא מ^הןאחרין תכשלוןית עטא סעיבלתתון איןילו לפולסנכון: 5 ואסר פלעית ליא מיאין מנן.עסאא ההוא ית לאלעא ותכ?זלון יחר׳ון סעיכילתהיון: 6 ופ.קיד ולעת ?ייי שלטוני ע>לןא ולת סלכול׳י לסימר: 7 לא תיוספון לסיסן י5ימא לע^א להייסי לימין כמאיתסלי ומך_קמיותי אינין ייןלון ףןכבון להון ?!ימא: 8 ןלת סטם לימ;א דאיניןp?VT סאיתטלי ומלקטוהי תסנון ,עליהיץ ל*יי• אלי כסל?ין אינין על כין אינון סצוסין לסיסר גיןיל ^דכח תסגעון ס .קלם אלהןא: 9 לתקף פולח;א על 4?לןא ןלתעסקין ביה ןלא יתעסקון ??ית^סין ?מילין: 10 מ?קי ^לטוגי.עסא וסלכול׳י לא^יי לעסא לסיסר כתן אסר פרעת לית א{א יתיב לכין י^ימא: 11 אמין איזילי קבו לכון $ימא סאתר לת^כתון ארי לא אייזסנע ספילתנכון סלעם: 12 ןאיזזכלר ע^א ??ל אלזעא לסצלים ל;??א גילי לתימא: 13 ן׳ןזלטוגיא רתקין לסימר אקלימי עיכיךתכון §ית1ם יום כיוסיה כטא דהויתון עכלין כד סתיהיב לכין תימא: 14 ולקו סלכי מי ישלאל. דסניאו עליהיון שלטוגי סלעי־׳ לסימר מלין לא אשליסתון ןוילתכון לסילמי למין ?סאית^לי וסל_קמ'והי אף תמלי אף ייוסא לין: 15 לאחו סלכי מי לשלאל וצ!חו:קדם

§לעת לסיסר למא סתעביד כרין ל.ע?לל•׳ 6! תימא לא סתלהיב לעכלף ןלמיא זאסלין לןא עימת וחא.ע?לל לקן ולי?זן,עליהיין עקל: 17 ןאסר

כטלנין

EXODUS Cap 6 5 ח ו .6 .5 .

קךם לזי: 18 ו?ען ??ןלנין אתון ?סלנין על בין אתון אמדץ ניויל ע־בח : אידילי פלחו לחיבנא לא מוזיהיב לפון לסכום ל?ניא תחנון: 19 נסזיו סרכי בני לשךאל לתהון ?בייש למימר לא תמנעון מל?ניכון פיס2ם יום ?ייומיה: 20 לערער לח משה ללח אסרן קלמץ לקךמוחהיון ?מי>5קה'ון מללת פרעה: 21 ואמרו להון איסןלי לי עלימן ללחפרע ל־אכאישחוןית יירונא ?עיני פךעיה ובעיני עבריוהי למיתן חךבא ?לךהיון למקסלנא: 22 לחבה לקדם לי לאמר יי למא אבאי^תא לעמא הדין למא דנן שלחתני: # מ 23 ומעיין רעלית ללח פךעח למללא ?'^׳ןל אתכאש לעמא הדין ל#ץבא

לא #לב$א לח עמןי: ן 1 לאמר לי למשה בען תחלי ףאעביד לפרעה ארי ביד תקיפא

ישלחינון וביד תקיפא יתרכינון מאךעיה:ה לאמר ליה אנא יי: 3 לאיח!1ליחי לאברהם לל^רוק # 2 ןעןק^יל ;י עם מ וללעקיב ?אל #רי ו#מי יי לא היודעיח להון: 4 לאף אקימיח לח ק;מי עימהיון למיתן להון.לח אחגא לכנען לת ארע תותבוחחון ךלתותבוקלמי #מי_ע ית ק?ילח בני לקזלאל לממלאי מפילחין ?היון בה: 5 ןאף: ולכיוץא ית קימי: 6 ?כין אימר לבני לשראל אנא יי לאפיק לחכון מיניו לחלק פולחן מ^ראי לאי׳עיזיב לתכיון מפולחנחדן ואיפריוק ןתכיון ?ררע מרמם יכלינין ד?ךבין: 7 לאיקריב לחכיון:קדמי ל^ם ןאהוי למן לאילהה ןחלעון ארי אנא יי אלהכיון לאפיק לחביון מיגו ךחיוק פולחן מ^ךאי: 8 לאעיל יחכון לארעא ל_קימית ?מימלי למיתן יתה לא?ךהם לל^חק וליעקיכ לאיתין יתה לכ'^ ירותא אנא לזי: 9 ומליל משה ?ין עם ?ני ףןזראל ולא ק?ילו מן משה מענק רוח ומפולח^א דחוה ק'שי:עליהץ: 10 ומליל לי עם משה למימר: 11 עיול מליל עם 9ךע'ה מלכא למןירלםקדם לן למימר הא ויישלח יח ?ני ל^ראל מאלעיה: 12 ומליל משה : ?ני לשלאל לא״קבילו מיני ןאיכריץ י_ק?יל מיני פלעח לאנא.י.קיר ממלל:ה ולאסרן ופקילינון לוח ?ני י^ראל ולוח פןער׳ # 13 ומליל לל עם מ סל?א רסןלללם לאפקא ית ?ני ל^ךאל מא:רעא למורים: 14 אילין ריישי ?ית א?חחהון ?ני לאוכן בוכליה ליבראל דזניוף ופלוא ח^רון לכלמי אילץ ןךעיח ראובן: 15 ובני ומעיון ימואל לימין לאחד מכין לצרזר ו׳עאול ?ר ?נעניתא אילץ זל^ית שמעיון: 16 ואילץ שמחת בני ללי לחולרחהון .נלש־ון וקהה ו?ןלרי ושני חיי לוי סאה וחלתין ו^יע 'שנין: 17 ?ני נלשיון לבנייל׳טמעי לזלעלחהיון: 18 ובני קהת.עסךם ליצהר וחכריץ לעיןיאל ושני חיי קהת סאה ורזלתין וחלת #;ין: 19 ימי ?ללי מחלי ומושי אילין

ורעיתTargam 9 י .

Cap. 6.7.66 שמות וארא ז ז [לעלת לוי לתולרתחיון: 20 וגקשיב עסלםלת ייובבד אתת אמחי ליה לאימו־ וילידת ליה ית אסרן ן_ית משה ו>?ןני מייעסךם סאה וחלתי( ושבע #;ין: 21 ומי יצהר קדח ןנפג (וברי: 22 ומי עןיאל ?!ישאל ןאלצפן וסתרי: 23 ונסיב אסרין !ת אלישבע ?ת עמינדב אלןתיה לנלזשון ליה ל^יתו ןיליךת ליה .ית נדב גית אביהוא .ית אלקר ןית איתמר: 24 ימי קדח אסיר ןאלקנה 1א?יאסף אילץ !רעלת קלח: 25 ןאלעןר בר אתרן 3סיב ליה ממת פוטיאל ליה לאיתו וילידת ליה ית פינחס אילין רישי אבחתי לייאי לןלעלסהיון: 26 תא אסרן ומשה לאמר יי להון אפיקו ית מ יקזראל מארעא לסצרלםעל סיליהון: 27 אינון לססלליןעם פלעית םל?אי י׳^ךאל ממצללם הוא משה ואסרן: 28 להור, לסצרלם לאפקא ית מ ?יומא לסליל ין עם משה ?אלזעא לסצללם: 29 ומליל :יזי עם משה לנןימר אנא יי מליל עם פלע־ה מלכא לסצללם יח ?ל ד$א ססליל עימל: 30 ואמר משה .קלם ין הא א$א .יקיר ססלל ואי?רין וקביל

מיני פלעה: ן 1 ואמר יי למשה םןי לסניתל רב לפרעה ואסרן אחול יחי סתוןץמ;ל: 2 את תמליל ןת ?ל לאיפקרינל ואסרן אחול יסליל עם פרעה וישלה נת מיישראל סאלעיה: 3 וא^א אקשי ןת לי?א לפלעיח ןאסגי ית אתוךןי גית מייפסי ?ארעא למצרים: 4 ןלא יקביל מינכון פרעה ןאיתין ןתמחת ?בולתי ?מצללם [אפיק ית תילי ית עמי מיישךאל מאלעא לסצרלם ?לעין ר?ל?ין: 5 וללעון סצלאי אלי אןא לן ?ר אריםלאל מ?יניהון: 6 ןע?ר י ל׳ לת מחת 5בולתי על מצלןם ואפיק ית מ משה ואסרן ?מא לפקיד לי.יןזהון כין ןג?דו*: 7 ומשה ?ר תכען ש;יןן ?מללותהון עם פרעת: 8 ואמר ין למ׳^ח י לאהרן ?ר תמנן ותלת ^ ולאסרן למימר: 9 אלי לסליל עיסכיון פלעה לסיסר הם לבון או$אקלם פלעה לסי לחני^א: 10 וזעל ז ןתיסר לאסרן סב ית חוטלל ולמי: משה ואסרן לוח §לעה ןזע3דו כין ?מא לפקיד יי ולמא אסרן לת תוסריהקלם ©לעת וקדם עבדוהי והוה לתני^א: 11 וקרא אף פלעיה לס?יסיא :

: 12 ולטו 3כר ולחרישיא לעברו אף איבון זחלשי סצרים ?לתשיהיון מן חוטריה נסויו לתנינןא ו?לע חוטרא לאסרן ית חוטריחון: 13 ואיהנקףה־ון ?מא לסליל לן: 14 ואסר ין לטשה לי?א לפלעיה ולא ק?יל סי את_לקר ליבא לפרעה םליב לשלסא עמא: 15 איגיל לוח פלעה ?צ?רא הא נפיק לפדא לחוזעתד לקךמותיה על ?יף נסלא וחוסלא לאיתספיל לתלוי תיסב ?ילל: 16 וחימר ליה יי אלהא ליהולאי שלמי לוחל

למימר

EXODUS Cap 6 7 1 ח .8 .7 .

למיסר #לח .ית עמי ןלפלחון:קלסי ?מל?ךא להא לא קביל^א עד ?!גן: 17 ?יתן אמר יי כךא תיךע אריא$איי הא אנא סחי ?חוטרא ףבירי על סיא למסלא ליסספכון ללסא: TO 18 למםלא ימותון ןלסלי נמלא לללאלן מ$ילאי לט#תי מלא מן_נהךא: 19 לאמר יזי למשה אימר לאסרן סב חו9לף לאלים יךף על סייא למצלאי על נהליהיון על אריתיהיון ןעל אנסיהיון ןעל כל 3יח ?נישה סיסיהון ףה1ן ךמא ויחי למא ??ל אךןגאח (אסרין ?מא לסצלים וכ^ני *}>גא וכמויי אכנא: 20 ןזעברו כין מיוא .ית מיא למסלא לע:;י פלעיה ולעיני וארים ?חוסךא וס ךפקיד יי: עכדוזץ לאיסספיכו כל סיא לכנהלא לךג^א: 21 לניני לכנוזרא מיתו וסלי נהרא ללא יכילו מ^לאי ל?ן#סי מיא מן נהראיסך! דמא,3כל אלןןא למאדים: 22 לזעכדו כין וחל#י מצללם ?לח#יהו ן לאיס.קף לי?א ךפךעס ולא .ק3יל מיןהיון ?מא לסליל יי: 23 ואיחוי פלעז־ז ועל לכיסיה ללא שלי ליבית אף ללא: 24 לספרו כל סצלאי ססרנות נסלא סיא לס#תי&לי לא יכילו לס#חי ססיא למהלא: 25 ושלימו >&כןגח י1מיץ ?סר לסחא יי ית נהרא: 26 לאמר יי למשה עול לוח פלעיה יסיסר ליה ?דנן אסר לי יעלת לת עמי לל?לחון:קךמי: 27 לאם ססליב ארןא מסילת כל חחומף כעולרענןא: 28 ליר?י נםרא ל#לחא הא אך וכאילר־ון ?ית מ^כבף ןעל עלקיזף וככיח ס י לין מ עיךרענןא ־יוסקון ודי עליו ילעמף ו?סנולף וכאצותף: 29ובף וכעמף ו??ל עבלף לסקרן

עוללזענ;א:

ךן 1 ןאמר יי למ #ה איסר לאסרן אלים ית ילף ?חוסלף .על נםליא על אדחיא ועל א3סיא (אסיק.ית עולל^יא על א:רעא ךמאךלם: 2 לאלים אסרן ית לריח על מיא לממלאי וסליקו עוךתןניא נספיו ית ארעא למגלים: 3 וזע?די הן סו#יא ?לחשיהיון לאסיקו ית עילדעגיא על ארעא ךסצרלם: 4 וקרא פלעוז למשה ולאסרן ואמר צלו:קלםלזי ןןערי עולדעניא מיני ומעמי לאישלח .ית_עמא לילבחון.קלם יי: 5 לאמר משה לפלעה #אל לף $בוךא סב לף זסן לאיססי איצלי:עלף לעל עכלף לעל עמך לשי^אה עוךחןמא מינף ומיבוזוף לחור למסלא לישתאתן: 6 ואמר למלןל לאמר ?9יס$מף כליל לסירע אלי ליח כל; אלהנא: 7 וןיעיר־וןפק עיךףןעיא סינף ומיג^ף ומעכךף וסעמף לחור רכנםלא ל^חארון: 8 וקךם יזי.על עיסק עייוי^יא ל#וי : משח לאהרן מללח פלעח לצלי מ#ה לפלע־ה: 9 וזעכר לזי כפיס^מא ךמשה ומיחו עולדעגיא מן בתיא מן ללח* ומן חקלתאז 10 וכ;שו לסהיון לגולין לגיולין יסדיר על אלגגא: 11 נסןא

פרעה

Cap. 8.9. 68 שטות וארא ח ט 9ךעת אוץ ןעת לוךותא:ני.קר.ית לי3יה (לא.ק3יל מץחיון כמא לסליל .;י:ת ציילא לארעא 12 ואמר יי לטשה איטר לאלירן אדים ית תמלל י^חי -י ויןזי לקלסתא ??ל אלעא לטורים: 13 ןע?דו כן ואלים אל!רן ית לריחא וככעירא כל כחוטריה וסדוא !ת עפלא לארעא נחות.קלסתא כאינ׳ ע«?רא לארעא חוה .קלסתא כ?ל ארעא למצללם: 14 לעברו כין דולשידאשא וככעירא: א כאי כלתשיהון לא^קא ית.קלסתא (לא יכילו וד׳נת קלסיקלם ין היא (איתקף לי?א לפלערז ז 15 ואסרו חלש;א לפלעה מחא סן: ולא .קכיל מירחון כקא לסליל לי: 16 (אמר יי למשה אקרים כעפרא ןאיסעתד!זקלס פלעה הא נפיק למלא ןהימר ליה כחן אמר ין שלח ית עטי ולפלחון:זקלמי:' 17 ארי אם ללתל סשלח ית עמי הא אנא משלח בל ו?עכלל וכעמל וכב^ל ית ערובא ולססלון ?תי סצרלם יח ןגרובא לאף ארעא לאי3ון.עלה: 18 ואפריש כיומא התא ןת אלעא לט^ן יצסי שלי עלה כריל ללא למיל׳וי חמן ערובא 3דיל לחידע אדי א;א לן שליט כגו אלעא: 19 לאישוי פורקן לעמי :ועל עמל אירןי מחא לסתר לסי אתא הרין: 20 ועכר יי כין ואחא ערובא תקיף לבית פרעת ולבית עכרוהי וב?ל אלעא למצרלם אתחבלת ארעא 9ן:דקלם ערובא: 21 וקרא פלעת למשה ולאל״רן(אמר איןילו דבחו:זקלם אלהטן כארעא: 22 (אסר ט׳שה לא תקין לסעכד כין ארי כעילא דמצלאי דלזלין לירי ??יי׳ אנמא ;סכין לדבחא :זקלם יי אלהנא הא 3דכח לת 3עילא לסצלאי דסלין ליה ואיכון יחון לוזן ל׳לא ליסרון למיחנמנא: 23 מל׳לל תלתה יומין ניזיל כסלכלא ונלכח !דקדם יי אלהנא כמא לייסר ל{א: 24 (אסר פלעה אנא אישלחקלם ין אלחכוןכסלכרא לחור אלחקא לא תרסקון למץל ז נסכין ותדכתן! ןילו עלי: 25 ואסר משח הא אנא נפיק מעימל ואיצלי:זקדם לן ומנרי עת?א סולעח סעכרוחי ומעטיה סחר לחור לא יוסף פרעה לשקלאקרם לן: 26ונפק משח סללה פלעח כליל ללא לשל^וא ןחעמא לדבחא: וצלי :זקלם יי: 27 ןעכד ןן כפירןגימא למ#ה (אעדי ערובא סולעת סעכריוהי ומעסיה לא אשתאר חד: 28 ןיקר פרעה לת ליכיה אף כויסנא

הלא ולא שלה ית עמא: בן 1 ואמר לן למשה עול לוח ןלעיה וססליל עיסיה ?לק אסר יי אלחא ריתלאי שלח לת עסי ולפלחון:זקדמי: 2 ארי אם ססריב את לשלחא ועד כען את טוזקיף בחון: 8 הא טן-ואמן:קלם לי ל׳וןא ?כעירל לכסקלא כסוסותא כחטלי כנמלי כחולי יכענא טותא ס4י לתלא: 4 ולפדים לן כין כעיךא ללשלאל יכין כעירא לסצלאי ןלא ימות סכולא

לכני

EXODUS Cap 6 9 ט .9 .

לכני י׳#־אל מידעם: 5 ו#וי ין וימנא למימר סחר .יעכיר יי פיל#מא הרין כאר?א: 6וןגכדיי ית פיח$מא הרין כיומא ךכחר־וחי ומיח כל כעילא ךמאלאי ומכעילא דמי לשראל לא מיח סר: 7 ו^לח ןךעיה והא לא סית מכעילא ךי^ראל.עד ר1ר לאיסלקר ליבא ךפךעיה ולא שלח ית עטא: 8 ואסר יי למשה ולאחדן סבו לכיון מלי חופניכון פיח לאתונא ויןלקי$יה משה לציה #מיא לעיני פלעח: 9 ויחי לאכזקא על ?ל אלןגא ךמאדיס ויךןי על אינשא ועל כעיךא לשחין סני אכעביתען בקל אתגאקלם פרעה וןלק יסיח משה למורים: 10 ו:נסיבו ית פיח ךאתו;א וקמו:שא וככעילא: 11 ולא יכילו לציח #מיא ןהוה #חין אכעבועלן סני כאיקלם #יחנא ארי חוה שיחנא כחל#יא קךם משה מן : ז סל#ידא למקם : וככל סצלאי: 12 ותקיף יי _יח ליבא ו־פךעח ןלא קכיל מיןהיון כמאקךם לסליל יי עם משה: 13 ואמר יי למשה אקרים ניצפלא ואחעתד : פךעח וחימר ליה כיךנן אמר יי אלהא דיהוךאי #לח ית עמי ןיפילחוןח כל מחחיכלבף וכעכרף א ^לחי .קל^ני: 14 ארי כןיסנא קרא א וכע$ף כליל לסילע ארי ליה למסי כקל אתןא: 15 ארי כען.קליכ !זקלמי ל#לחית פון .יה מחת $בולתי וססית יתף ו_ית .עטף כמ־וחא

לא^תיציתא מן ארעא: 16 וכרם ?דיל יא קלסתף ?דיל לאחויותף!ת חילי וכליל ךיהון מ#חע'ן גמרת ככל ארעא: 17 עד ?ען ככי#ת ליה לעמי כליל ךלא ל^לחוחחון: 18 הא אנא מחית כעירנא הדין סחר כללא תקיף לחרא ללא חוה למחיה כמןיללם לסן יומא ךא^תכללת ןעד כזען: 19 וכען #לח כנוש ית כעירף ליח כל דלף כחקלא כל אינשאיש לכיחא וייחיות.עליהון כךךא ןימוחון: וכעילא ר.י#תכח כחקלאללא יחכ

20 דךחילספיתןמא דלי סעכליפלעחכנש:ת עכרוהי לי_חכעיריהלבתזיא: 21 וךלא #וי ליכיה לפיס9$א דלי #כק ית עכריוחי ולח כעיריה כחקלא: 22 לאסר לי למשה ארים לת ידף על צית ^מיא ויהי כללא ככל אךענאל עיסבא לחקלא בארעא ךמצךיס: למצללם ־על אי^טא לעל כעילא לעל | 23 לאריס מ#ה _יח חומריה על ציח #£יא ויי להב .קלין וכרד וסהלכא אי^0א אליגא לאססר לי כללא על אךעא למוללם: 24 להורי כריאזחא מ^חלסבא כנו כףךא תקיף לחרא ףלא חוח למחיה ככל אמלא לאי׳ן ךסארלם מעידן לחלח לזעם: 25 וסחא בללא כ?ל אחגא רסצרלם לח ?ללער כעירא ללח ?ל עיסבא לסקלא מחא בךךא ללח ?ל ךלסקלא מאי^א: אילני סקלא סבר: 26 לחוד כאלזעא ךגו^ן לססן מי ישראל לא םןח בללא: 27ו^לח פרעח וקרא למ#ה ולאהרן ואמר להון חכיח ייסנא

חרא

Cap. 9.10.70 שמות וארא בא ט י הדא יזי!באה .ואנא געמי חיבין: 28 צלו.קדם:V (ס{י!זקךמוחי ךנח ךלאקדם לל ו?רד לאישלח יר1כ1ן(לא חיוספון יחון.עלנא זקלין ךלוט כאילין מן: לאיתעכבא: 29 ןאמר ליה משה כמיפקי ית _קך$א אפרוש ית ירי בצלי: א ע עון ובךרא לא יהי עוד ?ףל דתייע אכי רלזי 3 :זקךם יי קללא לסס

30 ואף! געכדך יךענא ארי עד 3ק לא איתכנעתון סן.גןדם לזי אלהים: 31 ןכיתנא יסעד לקיו ארי סעריא אביב וכיו-ןנא גכעולין: 32 ןסישיא ןכונתלא לא לקאה ארי אפלחא אינין: 38 ונפק משר׳ סלןת פרעת יתקדם לי לאיתסנעו .קללא ובךדא וסיסלא רסןח ז קרתא ופרם ידיוהי בצלו: נחית לא סטא ארעא: 34 להוא פרעת ארי אתסנע סיטךא ובוךרא ןקלןא (אוסיף למיסטי (לקריה לליכיה הוא ועכרוהי: 35 (אי0קף לי?א

ךפרעה ולא שלח.ית בני לשראל ?מא ךמליל לן כירא דמ׳^ה:־ לזי למשה עול ללח פךעי־׳ ארי אנא.גקרית ית ליביה ןית ף ן ב א י 1 ו ליבא רעבדוהי בדיל לשואה אחי אילין 3י{לה1ן: 2 ו?ףלקרם ברף ובר ?רף.ית ניסין רעבדית ?סצרלם גלת אתיתי ךתי^תעי: ךשויתי בהון ןתי־עין ארי אנא לזי: 3 לעל משה לאםרין לנח פרעית (אסרו ליה פךבן אמר יי אלהא ריהוראי עד אימתי ססריב את לאסמעא מן .קדמי ישלח עמי ליפלחון:קרמי: 4 ארי אם ססריב את לשלחא ית עמי הא אנא מיתי סחר גובא ?תחומך: 5 ויחפי.ית עין שימישא רארעא .ולא יבול למיחןי.ית ארעא וליבול _ית שאר שי{?$א רא^תארת לבון סן ?ךךא לליכיול לת כל אילנא ראצסח לבון מן חקלא: 6 ייתסלון בתןל ו?תי ?ל עכךףובקי כל מצראי רלא מדו אבהחך לאבחת אבהחך מיום סר<ויה1ןעל ארעא עד יומא הדין לאיתפני ונפק מלות פרעת:7 ואמרו עברי פרעיח ליה עד אימתילסי דין לנא לחקלא שלח.ית 2כ_ריא ןלפלחון:זקדם יי אלההון הער ?ען לא לרעתא ארי אברת מצרלם: 8 ןאיתתב משה (אהרן לות פרעית ואמר להון איזילו פלחו.קדם י; אלהכון מן וסן אןלין: 9 (אסר מ׳$ח ?עולימנא ו?םבנא ניויל ב?ננא ובמתנא בעננא וכתייתא גיגיל ארי ו#אקים לזי לנא: 10 לאמר להון לחי כען סיסרא רלזי ?סערכיון כד אישלת ז !

נסכין גלת טפלכון מדיו ארי בישא אתון סכירין למעכר לית קכיל אפיכון לאסקחרא: 11 לא כן איןילו מנן נ?רזיא ופלחו:זקרם לזי ארי;תה אתוןקדם פרעה: 12 (אמר יי למשה ארים ללך על ז בען לתריןד יההון מן: ארעא רסצרים וייתי נובא ולסק על ארעא ךמצרלם לייכול ית ?ל עיס?א ראךעא.ית כל ךאשאר כרךא: 13 לאריס משה לח חומריה על אחנא דמצרים 1.יזי רכר רוח קידומא כאךעא כל ייומא ההוא לכל ליליא צפרא

חוה

EXODUS Cap 7 1 י יא .11 .10 . הוה ורוח קירומא ;טל נת נובא: 14 וקליק גיובא על כל ארןגא רמצרלם ו^ךא ?כל תחום מצרלם תקיף לחרא,קךסיוהי לא חוה כין גיובא רבותיה וכחרוחי לא להי כין: 115ס?א _יח עין #ימשא דקל אה*א לסשיוכת אמלא ואכל ית כל עיסבא ח*תנא ללח כל פירי אילנא ךא^אר ?ךדא ללא א^תאר ?ל יריוק ?אילנא וכעיסבא ךחקלא ?כל אתגא ךמ^רלם:קךםיי אלהכוןףלכון: 16 ןא1ךזי פךעח למקרי למשה ולאסרן ואמר חבית: 17 ו?ען #בוק ?ען לחלבי ?רם ןימנא הךא וצלו:קךם יי אלהכון גיעיי מיני לחור ית מיותא הרין: 18 ונפק מללח פךעיה לצלי:קדם יי: 19 לספף ל; רוח מעףבא תקיף לחךא ונטל ית גיובא וףמהי לימא ףסוף לא א^תאר גיוקא חד ?כל חחום מאירים: 20 ותקיף יי לח ליבא ךפךעיה ללא שלחי ל^ראל: 21 (אמר יי למ׳#ח ארים לדף על ציה #מיא ליהי יח ב חשוכא.על אך;עא ךמצרלם בחר ךליעיךי:_קבל ליליא: 22 לאדים מישה ית לריח על צית #מןא נסיה סשלף :קבל ?כל איעא ךמצכים'תלתה יומין: 23 לא חזו ??ר יח אחוהי ללא .קמו אינש מתחלחיוהי תלתה יומין ולכל ?ני י#ראל חוה נחיולא ?מיותבניהלן: 24 וקרא פךעיה למשה ואמר איןילוכיון ןחיוריכיון #בוקו אף טפלכון.?יזיל עימכון: פלחו ^קךם יי לחוד ע 25 לאמר משה אף א$ חיתין ?יךנא ני?סת קוךשין ןזעלון ל_נ_ע?יד:קדם יי אלח{א: 26 לאף ?עיתא ייליל עימנא לא ג#אר מעיה מידעםארי מיניה אנח^א $??ין למיפלח.קדם יי אלהנא ואנךונא לית אנךזנא יךעיןמא ניפלחקךם יי .עד מירונא לסמן: 27 לתקיף יי ית ליבא ךפןעיה ללא אבה :

לשלתוזהון: 28 ואמר ליה פןעיה איזיל מעילך איסתמר לף לא תוסיף למיחלי א1י ארי ?י1מא ךסחלי אפי תמות: 29 לאמר מישר׳;אות מלילתא

לא אוסיף עוד למיחזי אפף:א 1 ןאמר יי למשה עיור מ?חש סד איתי על פךעיה לעל מצראי י ?סר כין י׳&לחיחכיון מי?א בישלחוסיה {מירא תרכא יחריף יסכון מיכא:אלון $בר מן חבריה לאיתתא מן סבךתה מנין 2 מליל ?ען 5קדם עמא ללי יח עמא לרחמין ?עיני מציאי אף נברא ף?סף ומנין דךד״ב: 3 ליחב •משה רב לחךא ?ארעא רמצרלם ?עיני עבדי פךעח ובעיני עמא: 4 לאמר משה ?רנן אמר ין ?פלגות ליליא אנא מסן-לי בנ־ו מצרים: 5 לימות בל בוקרא ?ארעא ךמצרלם מבו?רא ל־פרעה ר/ןסיד למיתב על כוךסי מלכווץה עד בו?רא ךאמתא ד?בית ריסיזא לכל בו?רא רבעירא: 6 וסחי #ס$א ר?^א ?כל ארעא ךמצרלם רקיסה לא סנה ורכוסה לא ת1?יף: 7 ולכל ?ני ןשראל לא י;זיק כלבא ?לישניה למי?ת למאי^זא

וער

Cap. 11.12. 72 שמות בא יא יב לאל: 8 וו.יי1תין ?ל גער כעירא כדיל ךתיךעון דיפליש יי כין סצלאי וכין ל׳ עכדל אלין לוחי ויכעון מץי למימי פיק את לכל עמא לעימל ובתר כיןכון ה 9 ואמר ין למשה לא יקביל מי פק סללת פךעה בתקוף ת ־איפוק ו פרעת בךיל לאס^אה מופתי ?ארעא למצרלם: 10 ומשה לאהרן עברו ית ?ל מופתיא האילין.זקלם ?לעירי והקיף לן לת ליבא לפרעה ולא שלת לת

בגי ישראל מאלעיה: יב 1 ואסר לן למשה ולאהרן כאלעא לסצלןם למימר: 2 ללרזא הדין לבון ריש ללהלא קלמי הוא לבון לללחי ש$א: s סלילו עם ?ל כנשתא ללשלאל למימר כע׳ןןרה לנלחא הדין ןלסבון להון גבר איסר לבית אבא איסלא לכיחא: 4 לאם לןעיר 3יר!א סלאיתסנאה על אימלא ולסב הוא ושיבכיה לקליב לכיסיה כסנלן נפשהא ?כר לפום סיכליה תתסנוןק מי על איסלא: 5 איסר שלים לכר בר שהיה יהי לכיון סן איסרןא י עיןןא תיסבון: 6 ויהי לכיון למטלא ער אלכעת עשרה יומא לללחא הדין ולכסון ןתיה כיל קל׳לא מ>?1חא לל׳ןזלאל כין שיסשלא: י ןלסבין סן למא ןלתנון על תלין סיפלא לעל שקפא על בתלא לליכלון ןתיה כהון: י 8 וליכלון לת ביסלא כליללא סדין טוי נור ופטיר על מללין ליכלוניה: 9 לא סיכלוןי הי ואף לא כד כשלא מכ^ל כמיא אילהין מלי נור רישיה על מיגיה כ כרעוסי לעל 3ו.יה: 10 ולא השארון סי3\ה עד צפלא וללשתאר סיניה עד ןי?רא בנורא תיוקתן: 11 וכךיןתיכלוןןתיה הלציכיון להיוןאסילין סביבוןקלם יי: כךנליכון וחוטרימן כידכיון לתיכלון ןתיה ?כהילו פיקחא הוא !ז 12 :ואית?לי כארעא למצבים כלילןא הלין ןאקטיול ?ל בוכלא כארעא לסצרלם סאינשא ןעד כעירא וככל טעות סצראי אעביד דינין אנא לן: 13 ויהי למא לכון לאת על בת;א לאתון תמן ואהוי ית למא ןאיתוס ;עליכון ולא לסי ככון מיייזא לסבלא ?סקמלי ?אלעא לסצלןם: 14 ויהי

קלם יי לדריכון קנים עלם יומא הדין למן לרוכלנא ןתיהגון ןתיה ה?א: תיהגוניה: 15 שכעה יומין פטירא תיכלון כרם כיומא .קלמאה תכ$זלוןשא התא סלשלאל הסירא סבתיכיון אלי כל לליכול תסיעא ולשתיגיי אי סיומא .קלמאה.עד יומא שכיעאה: 16 וכייוסא קלמאה סעלע .קדיש יכיומא ?זמעאה סערע.קדיש להי לכון ?ל עיכילא לא להעכיר כתן כרס טח לסיתאכיל לכל נפש הוא כלחורוהי להעכיר לכיון: 17 לתישרון ית פטילא ארי ככרן י־ומא חךין אפיקית לת חיליכון מארעא לסצללם ותינתן ית יומא הדין ללריכיון קלם עלם: 18 בניסן כאלכעת עשרה י־ומא לללהאא: 19 שכעה א תיכלון פטיראעד ילסא חד ועשלין לןלחא 3ל?!׳ ^ ר ב

יומין

EXODUS Cap 7 3 יב .12 .

יומין ססירא לא ל'שח?ח ?בהיכון ארי ?ל לייכיול מלזמעא אי;#* ההוא מ?נ#תא לישראל ?נייוליא ובלצימא ךאךזעא: 20 ?ל מחסן\א לא סי?לון ?כל מיוסבניכיון תיכלון פטילא: 21 וקרא משה לכל 9?י י?זראלי ןגנא ל1ל_ענסמן ןכוסף פיסחא: לאמר לחון איס5נירו לסבו למן מן מ 22 וסיסבון איסרת איולבא לסס?לון ?למא לכ^נא והריון לשקפא (לתרץ סיפיא מן למא ל?מנא לאתון לא תיפקון אינש מתלע ?יסיח.ער צפךא:יח ףמא על #קפא ועל תלין סיפיא 23 ןיסנלי יי לסיסחי ית מצראי ללחליביוק סס?לא למיעל לבתיכיון למיסחי: וייחום יי .על תרעא ולא ל 24 ןחיטרון יח פיס$מא הדין לק;ם לך ולמך עד עלמא: 25 ויהי ארי חידלון לארדעא דיתין יי למן ?מא ךמליל ןחי?זרון _יח פולןחנא הרין: 26 ויהי ארי ל\סרון לכיון ?ניכון מא פולחנא הריץ לבון: 27 לסיסרוןקדס יי רחם .על בתי ?.ני ישראל ?מצרים ?ד מחא ית ליבח חיס הוא; סצראי ןית בתנא #יויב ובלע _עמא וקנית: 28 לאןלו ן,עבדו ?ני ל^לאל ?$א לפקיד יי יח משה לאהרן בן;לבדו: 29 והלח ?פלנוח ליליא ניי קטל בל בו?רא ?אךזעא למצרים מבובלא לפלעיה ךזעחיד למיתב על כולסי מלכותיה עד בו?לא לשימא ל??ית אםילי לכל בוכרא ל?עילא: 30 לקם פלעס ?ליליא הוא ןכל ע?דוהי ןכל מצךאי לחות $חו1א ל?תא ?מצךלם ארי ליח ביחא חמן ללא חוה ביה מיחא: 31 וקרא למשה ולאסרן ?לילזיא לאסר קומו פוקו מיגיו עמי אף אתון אף ?ני ליבראלכון אף תיוליכון קדם יי ?מא דהויחון אסלין: 32 אף ע לאיוללו .פלחו: ךברו ?מא למלילתון לאילילו צלו אף,עלי: 33 ותקיפו מצלאי על _עמא לאלחאה לשלחוחהלן מן אלןגא ארי אמרו כלנא מלתין: 34 ונטל עמא.ית לירחון .עד לא סמע מיוסר א#סה'ון ןוליר ?ל?#יה'ון על ?חפיהלן: 35 ובני י^לאל ןל?דו ?פיח$מא למשה ובאילו ממצרלם מנין ל?סף ומנין ללהב ולמדין: 36 ויי לסב ית עמא ללחמין ?עיני סצלאי לא^אילונון ןרוקיני ית מצללם: 87 ו;טלו ?ני לשראל מלעססם לםוכוח ?#יח מאה אלפין _ג?לא ליגלאה בר סשפלא: 38 ואף נובלאין ©4יאין סליקו עימה־ון ^ענא לת״ולי ?עילא ©גי לחלא: 39 לאפו ית לישא לאפיקו ממצללם 5ליצן פ^ילן אלי לא סמע ארי אי^לכו ממצלןם ללא י?ילי לאיחע?בא לאףלין לא ,עבדו להון: 40 ומלהב ?ני לשראל ליסיבו ?מצךים אל?ע סאה ןא וסלסין שנין: 41 לסיח מסוף ארבע סאה וסלסין ^נין לסוה ??לן י־וקלם יי הדין 3פקו כל חיליא ליי מארעא למצללם: 42 לילי 5טיר הוא:קדם יי נסיר ל?ל ?ני לאפקוחהיון מארעא לסצללם הוא ליליא הדין :

ישראל10 Targum,

Cap. 12.13.74 שמות בא בשלח יב יג יקזראל ללריהיון: 43 ןאמר יי למ#ה ולאהרן ךא ?ןיו־ח פיסחא ?ל 3ר ״ן1ראל דישהסד לא ייבול ביה: 44 וכל עבד ןבר ןבין כספא והיער {היה ?כין ?יכול ביה: 45 הוחבא (א?ירא לא ליכול כיה: 46 בסבוךא הלא להאכיל לא הפקון מן ביתא מן בקרא לברא ן;למא לא תיתכרון ביה: 47 ?ל משתא לל׳$זלאל יע?דון ;היה: 48 ואדי יהגלר עיסביון 4יוךא ולעכיד פיסחא ־זקךם יי לער ליה כל ךכוךא וככין יקרב לסעכריה ןיהי כלציבי אלןנא ןכל עללא לא ילכייל כיה: 49 אורלהא הלא תהיי לשלאל כמא יורןא ללחנלרון ביגיכון: 50 ולנכדו כל מ ללציכןא ול לפקיד יי .ית משה גית אהרן כן ןןבדו: 51 נהוה בכרן יומא היין א5יק

י י׳^לאל מאלןגא לסצרלם על היליהון: יי ית מקלמי ?ל בוכלא 1 ומליל לי עם משה למי?1ר: 2 אקדיש : פהח כל נללא במי ל׳&לאל ?אי^זא וככעילא לילי הוא: 3 ואסר משה לעמא הויו לכילין .ית ייומא הלין לןפקתון ממצרלם סכיח עכדוחא אלי כהקיוף יר אפיק לי יהכיון מיכא ולא להאכיל םמיעא: 4 יומא דין אתון בפקין ?ןלחא לאכיבא: 5 ויהי אלי.יעיליןל יי לארע כנ$אי ותיראי ןאימ־ולאי (הי$אי ליבוקאי ל.קל.ים לא^החל למיהן לל אלע עללא הלכ ולבש והיפלח יח פולחנא הרין כןלחא ל׳רין: 6 שבעה יומין היכולם ין: 7 פ9זירא להאכיל נת שמנח יומין ד ק ^ §פזירא וביומא #כיעאח ה ולא להסוי לל הסיע ולא לסמוי לל המיר 3?ל החומל: 8 וההג-י לכלל ?יומא ההוא לסיסר ?ריל לא זעבר יי לי ?סיפקי ממ^ללם: 9 ויהי לל לאה על ידל ולדוכלן בין עינל ?ליל להסי איוליחא קי ?פומל ארי ?לד הקי^א אפקל יי ממצלןם: 10 והישר ית קימא ל׳רין לןיסגיה סומן לן-מן: 11 ויהי ארי ןעילינל יי לארע מ!*נאי כמא לקיים ללללאבהתל לית;הלל:קלם לן ל?ל פהח ןלד ?עילא דיהיון לל רכרין 12 והעכר ?ל ?הח ללדא : הקדיש :זקדם ליז: 13 ן?ל ביכלא רסמלא תיפריק כאיקרא (אם לא היפרוק ןהיקפיה וכל בוכרא לאינשא ??נל היפרוק: 14 ןיל׳י ארי לשאלינל ?לל סהר למיסר מא לא (חיסר ליה כהק־וף יד אפק^א יל ממצרלם סכית עכדוחא: 15 והוה כד אקישי פרעה לשלחוחנא וקטל יי ?ל ביכלא ?אלעא למןילןם מכוכלא לאי^שא לעד בו?רא דבעירא עלקלם לן ?ל ןהח ןלר דכריא לכל בוכלא רמי איפרוק: ז כין אנא רבח! 16 ויהי לאת על ידלןלחפילין כין.עינל ארי כהק־וף יד אפקנאלןססצללם:ה כד שלח §לעה ית עמא ןלא רברינוןן; כאורח ארע פלישתאי ל ה 17 ו ארי זקליבא היא אלי אסר יי רלמא לוועון עמא כמרמיחון

' בא ן ל

EXODUS Cap 7 5 יג יל. .14 .18 . * קלכא ףחומן למןירלס: 18 ןאסחל לי יח _עמא אורח מלנןלא לימא לסוף ומןץין מליקו ?ני לשראל מארןגא למ^ךלם: 19 ןאכןיק מישה ית 3ךסי ייוסף עימיה אלי איומאה איומי ית ?גי לשלאל למימר מילכר ל?יר. יי נחמן לססקון יח גךמי מיכא עיסכון: 20 ונטלו מכ1כוח ו>$ר1 ?איחם :ר?יספ1ר סל?רא: 21 ללי מלבר :קלמיה'ון ?יממא ?עמולא רעננא

לל?לור1הון ?אולקוא ו?ליליא ?עמולא לאישחא לאגהרא להלן למי_ול ?יממא ו?ליליא: 22 לא ןןלי עמודא לעננא ?יממא לאף לא עמודא

קךם_ע$א: ז . ךאשתא ?ליליא ק:ף 1 ומליל יי עם משח למימר: 2 מליל עם מי י^ךאל וקרם ?עיל צפון ןיתובון ליישריון ״קלם פום סירחא בין מוןחיל ו?ין ימא : לק?ליר׳ ת^רון על למא: 3 ןיימר פלעת על ?גי ישראל מעל?לין אינון ?אל¥א. אחד :עליהון מל?רא: 4ןאימקיף.ית לי?א לפלעח וילריוף בחריהון ואיתגקר בפלעח ו?כל מ^ןיסיח לללעון סצלאי אלי אלנא יי .;עבורו בין: 5 לאחסנה למלכא למצללם אלי א!ל צ$א ןאחספיל ליבא לפלעח לעברלהי ?עפןא לאמרו מא לא זעבלנא אלי #ללזנא:ח י׳ןזלאל מפולחננא: 6 לפןקיס ית לסי?יה ןיח .עמיה ל?ר עימיה: 7 ודבר #יח .מאה לתיכין ?חילן לכל ךתיכי מצלאי ןגיבלין סמנן על כולהין: 8 וסקיף יל לח ליבא לפךעיה מלכא ךמצללם ולדף בתר בני לשךאל ובני י^ראל ?פקו ?לי׳& {לי: 9 ולךפו מצךאי ?סליהיק ואל?יקו יחהון כר 0"( על ימא כל סום^ח להי?י פלעיה ופרישיוחי ומ^וןסיה.על פיוס סיר0א לקדם ?עיל צפון: 10 ופלעיח קליב וןקפו• ?ני לשלאל ית.עיגיהון לחא מצלאיקלם יי: 11 ואמרו ז נסלין בחליהון וךחילו לחרא וןעיקו ?גי ל^ראל ! למשה המךלית.קכרין ?סצריס ד?ר$א לסמח ?מל?,דא מא לא,עבלתא לאפקוחנא ממצללם: 12 םלא לין פיחןמאלסלילנא עימף ?מצללם לא ךניפלח.ית מצלאי למי^ר שמק מי$נא ןניפלח !ח מצךאי &לי. טב ל מלנימות ?£ל?לא: 18 ואמר מ#ח לעמא לא חלחלון אחע^רו לןןזזל!ת פוךק^א דיי לדעכיר לכון יומא לין אלי לךוליתון ית מצלאי יומא לין לא תיוספון למלז.ליהון עור עד ;ללמא: 14 לי יגיח לבון קלב לאתון ח^תקון: 15 ןאמר יל למשה ק?יליתצלותף מליל •עם ?גי לשלאל ולאלון: 16 לאח טול.ית חוסףף לאלים ית ילף.על _י§א ובןעהי לייעלון מי ן^ךאל ?גו ימאנלון ?חליהון א מתקיף ית ליבא למץלאי ןיי א הא א גיי?^תא: 17 וא לאיחל.קל ?פלעה ו?כל ס^יליסיהברחיכוהיובפר^והי: 18 ןלףעוןמצלאי :אךי אזנא יי ?איחיקרוסי ?פלעח ?ךחיכיוהיולפר^וריי: 19 וגטלמלאלא

דיי

Cap. 14.15.76 שמות בשלח יר טו דיי דמל?ר.קלם משליתא ללשלאל ואתא מבסליהיון ו^טל עמילא לעננא מןקלמיחון וישרא מבסליהיון: 20 ועל ?ין משליתא למצלאי ונבין מ׳ןזךיתא ללשלאל !הוה :עננא נקכלא למצלאי ולישראל נהר ?ל ליליא ולא איחקלבו לין לות דין בל לילזיא: 21 וארים משה ית לליה על ימא ול3ר יי ית .י$א ?רומ קידומא תקיף ?ל ליללא ןשוי ית נמא לנבישתא (איה3ןעוי לשלאל מיו ימא ?נ#3הוא ומיא לחון שולין מימינהון מיא: 22 ןעלו מ ומסמלהיון: 23 וךךפו מצלאי ועלו בסליהיון ביל סוכ!ות פלעה לתיביוהי ופלשיוהי ?ניו למא: 24 והוה במשלח צ?רא לאסתכי יי למ׳שליסא למצלאי ?עמולא לאשחאןןגננא ןשגיש ית מ^ליחא למצראי: 25 ןאעדיקלם ז יח $לגלי לחי?יה'ון ו?ן_ד?רין לחץ ?תקוף ןאסרי סצלאי ניעירוק מן: ישראל אלי ךא היא ?מךתא ליי לעבד להון קר?ין ?מצללם: 26 ןאמר יי למשה אלים .ית ידך .על ימא .ויחובון מיא על מצךאי .על לתימהון ןעל §לשיה'ון: 27 ואלים משח נת יליה על ימא ןתב ימא לעידן צפלא לתוק5יה ומצלאי ןןךקין לקדמוסיה לש.ניק יי ית מצלאי ?נו נמא: 28 וסבו מיא נספו ית לתיכיא וית פלשיא לכל משךיח פלעיה רעלאא בתליהיון ?_ימא לא אשתאר?היון ער חד: 29 ובני ישלאל סלים• ?יב׳שו בגו י^א ומיא לה־ון שולין מימינהיון ומסמלהיון: 30 ופרק לי 3י1?ןא סהואזראל ית מצלאי מיסין על 5יף.ימא: נת לשלאל מירא למצלאי יסויו ן׳ 31לסןא לשלאל ית 3בולת ילא ר?תא לעבד יי ?מצלאי ולסילו עמא.קרם

יי והימינו ?מימלא ללי ובבכיות משה עבליה:V. ןן 1 ?כין ש?ח מ#ה ימי ישראל ית תוש3סתא הלא ־הןלם ואמרו לסימר ^שבח ונולי!זקלם יי ארי אס^אי על 3יןתנלא לגיורא דיליה סיא סו?יא לל?בית למא בימא: 2 תקפי ןתושבסתי לסילא לי אמר ?מיסליח נסור׳ לי לפליק דין אלתי ואמי ליה מקדש אלחא לאבהתי ןאיפלח !זקלמוהי: 3 יי מלי ניצחן קלביא לזי שמו: 4 לתיבי פלעת ומשיליתיה שלי ?ימא ומ?סר 4יברוהי איט3עו בימא לסוף: 5 תחיומיאל יי ספו:עליה'ון ?ןזחי לעיסקלא ?אמא: 6 ימינל יי אלילא ?סילא ימי תכלת ס>;אח: 7 ובקזןןי חוקפל ת3ל$נון ללקמו על עמל שלתת רוטל שיצינון ?נורא לקשא: 8 ו?מימר פומל ס?ימו מיא זקמו ?שור אןליא קפיו תהומי ?לי?א לימא: 9 לסזוה אמר ס$אה אלדוף אל?יק איפליג ?מתא תיקבע מינהיון נפשי אשלוף סל?י תשיצימן ללי: 10 אמלת ?מיסלל ל׳פא עליה־ון ימא אשתקעו 3אברא >ימלן תקיפין: 11 ליית 3ר סיול את הוא אלחא יי לית א^א את אדיר ?קילשא רסיל תו׳?ז?רון זע?יר

פרישן

EXODUS Cap 7 7 טל טל .16 .15 .

ן פלישן: '12 אליסת למינף ?לעסנון ארעא: 13 ר?לר\ ?טמתף עמא ת ך9ך:ק?זא ד?להי ?תוקפףללילא לקוליעף: 14 יק1מעי .עססיא נןעי לחלא אסלסנון ללםו'ו;ס?ין בפלשת: 15 ??ין איח?הילו לכלבי אדום תקיפי מואב אחךינון רסיתא איתברו בל ך:הוו ירזבין ??נען: 16 תיפל:עליהון איסרןא לדחלרןא בקני תוקפף ל^תקון ?אבנא עד ךייעיבר עטף יי יתן לפלקיזא ית יללנא: 17 תעילינון ןת^רינון אךנלנא.ער ךליעיבר עטא ת ?טוךא לאחסגתף אתר לבית >1£?נתף אסקי^תא לי סקל^א לי אסקנהיעל£יא: 19 ארי ןגלו סוסות פרעת ילף: 18 יי מלכותיה לזעלם ולעלמי ז ?לסכיוסי ו?פלשיוהי ?לטא לאתיכ יי עליהיון לת מי למא ומי ל^ךאל הליכו ?יפ#ו£א ?נו ימא: 20 ומסיכת מתם 3?יאר1א אחסיה לאהרן לתנזנניא להין תו^א ?ירי׳ ו9?קא ?ל נשיזא בסרסא ?תופי[ ו?חי3גין: 21 ו מתם שבחו ואיוריו:קלם יי ארי איס$אי על נילתעא לגילתא ריליה היא םוסיא לר??יה ךמא בימא: 22 ןאפזיל משה לח ל^ראל מימא ךסוף ונפקו למל?לא לס3לא לאללו תלסה י־ומין ?מל?לא ללא א#?חו מיא: 23 לאחו למלה ללא יכילו למידתי מיא ממרח ארי מלילין אינון.על ?ין קרא #£ה מרה: 24 לאסלעמו עטא על ,משה למימר מא ני׳^תי: 25 לצלי:קךם יי לאלפיה יי א;לא וןמא למ;א ו?סימו מ;א חמן )ןר ליה קים ןרין לסמן נסיה: 26 לאמר אם .קבלא חק?יל לסיסלא כיי אלה״ וךכשר :קדמ1הי חע?יר וחצית לפיקיודיוהי לסישר ?ל קימלהי ?ל מןעין לשויתי ?מצללם לא אי^וינין :עלר ארי &א לו אסף: 27 לאחיו לאילם

עשר מבועין למלן ן#?עין רקלין ו#ר1 סמן.על מיא: לסמן תרי: 3ןן 1 ונסלו מאילים ןאתיל כל ?נ#תא דמי ל^ךאל למך?ךא ךסין ך?ין אילם ובין סיני ?חמי^ת _ע#רה ייומא לילחא סי^נא למיפקהוןךאל על משה לעל מאלזעא למצללם: 2 ואסלעמו כל ?נ#סא לבני ל׳קדם לי ?א^עא אהרין ?מל?לא: 3 ןאמרו להון מי ישךאל לוי ךמיס;א: ךמצללם ?ד היינא יסבין על דודי ?יםךא ?ד חלינא א?לין לסמא לם?עין ארי אפיקתון דית^א לסך?רא הרין לקטלא ית ^ל קהלא הדין ?כפ^א: 4 לאמר יי למ#ה סא אנא סחיח לכון לחמא מן ^מיא ללפקון עמא ןילקטין פיהעס יום ?יוסיי׳ ?ליל ראינסינון סיהכון ?אורלסי אם לא: 5 ןיסי ?יומא שסיחאח לנסקנון _ית ךייתיון ויהי על סר תיין על רללקטון ייום יום: 6 ןאמר מ#ה לאסרן לכל ?ני ל^ךאל ?רס^א לסיךעון ארי יי אפיק יתביי( מ^העא רמצלים: 7 ו?צפךא ןחסןיון .ית לקרא דיי ?ד^מיען תוךזעמסכון .על :יי גנלזנא מא ארי מירזרעסיתון על;א: 8 (אסר מ^ח

כריתין

Cap. 16.78 שמות בשלח טז כללתין יי למן כלמשא ביסלא למיכל ולרומא כצפלא למיסכע בל׳^מיען :זקלם יי מולעסתכיון לאתון מסלעמין עלוסי נאנסנא מא לא ןן«^א

הולעמתכון אילהין על מיסלא ליי: 9 ןאמר משה לאסרן איטר לכל כנשהא לבני ישראל קרבו כןדם יי אלי 'שסיען.גןדמ1חי תולעמסכיון: 10 והוה יד מליל אסרן עם כל כנש^א לכנילשךאל ואיהפניאו למךכרא להא יקרא לוי איס4לי כי.נננא: 11 ומליל.יזי עם משח למימר: 12 שמיע לןלמי תורעמת כני ישךאל מליל עיסהיון למימר כין ש^שיא היכלון כיסרא וכצפלא תסכעון לחמא ותילעון אלי אנא יי אלחכיון: 13 וחוח כרסשא וסללקת סליו וספת ית מ^ךיתא וכצפלא סנת נססת טלא סחור סח1ר למשליתא: 14 וסללקת נסתת טלא ןהא על אפי מךכךא דעלק סקלף לעלק לניר מלידא על אלעא: 15 וחזי מי ישראל ואסרו ?כרא ןאמר משה להון הוא ללומא לאהוהי מנא הוא אלי לא ילעין מא ת ריסב יי לפון למיכל: 16 דין פיתןמא וןפקיר יי לקוחו מנלה ?בר לפוס: א מ;;ן נפישתכון {בר ללי במישמיה תסמן מיכליה עוסךא לנולנולו 17 :וזעבדו כין כני :שלאל ולקטו ךאסגי ולאוער: 18 וכלו בעוסךא ולא איתר לאסגי וךאגער לא חסל 3כר לפיוס מיכליה לקטו: 19 ואמר משח להון אינש לא ישאר מיניה עד צ9ךא: 20 ולא.קכילו מן משה יאישארו 2כליא מיניה עד צפרא ולחיש דיסשא וסלי וךגיו:עליהון משה: 21 ולקטו׳ ;חיה בצפר כצפר 5בר כפום מיכליה וסא ךמישקאר סיניה על א?י חקלא כד חמא :עלוהי שיסישא §שר: 22 נסור׳ כיומא 'שחיתאח לקטו• לסמא על חד תלין תלין עומרין לחד ואחיו כל לכלכי כנשתא וסו-יאו למשה: 23 ןאמר להון הוא לסליל ני שבא 'שבתא קולשא:זקדם ני סחר נת לאתון:עתירין למיפא אפיו גית לאתון;עתילין לנישלא כשילו גית(יל מיתךא אצנעו למן למ?זרא עד צפלא: 24 ואצנעו יתיה ער צפךא (ימא לפקיד משה ולא סלי וליסשא לא היה כיה: 25 ואמר משח אכלוהי יומא לין אלי שכחא יומא לין.קדם לזי יומא לין לא סשכחוניה כסקלא: 26 שיןה יוסין תלקטוניה וכייומא שכיעאה שכחא לא לסי כיה: 27 !סיר׳ כיומא ׳?כיעאה נפקו מן עמא למלקט ולא אשכחו: 28 ןאמר יי למשה עד איססי אתון סםלכין למיפזר פיקודי לאיוריחי: 29 סיו אלי יי לסב לכון שבתא על כין הוא לסיב למן ביומא שתיחאח לסים תלין יומין תיבו אינש תחיוחיוהי לא.יפוק אינש סאתליה כיומא שכיעאח: 30 וישכחו עמא כיומא שמעאה: 31 וקרו כיח לשלאל יח שסיר. מנא והוא ככרה לין פית$קא ןרע גירא חיור לטעמיה כאיסקליטןןכלבש: 82 ואמר מי׳

דפקיד

f. 16. 17. 18. P V W79־ EXODUS Cap

ל8קיד יי סליו עוסךא מעיה לס?ורא לךריכיון 3ליל ליחויון ית לרזמא ךאלכילית יסכון במל3לא ?א^קותי .יסכיון מאתןא לסצוץם: 33 ןאמר משה לאסרן סב צלוסית חלא ןהב חמן סלי עוסרא מ^א (אצנע יתיר•קלם יי למטרא לרליבון: 84 במא לפקיד יי למשה ואצנעיה אסרן :

קלס סהדורןא למ?זלא: 35 ובני לשלאל אכלו ית ס$א אלבעין >1$נין עד :

ך?גלי לאךןגא יסיק^א .ית מנא אכלו עד ךאתיו לסיפי אמגאלסנען: 86 ןעומרא סר מן ע?1לה בסלה סאין הוא:

דן 1 ונטלו ?ל בנ^זתא למי ישראל ממלבלא לסין למפ^לגיהון על סיסךא דיי ו#רו בלפילים ןלית סיא למישתי עמא: 2 ונ^א _עמא עס משה ןאמרו הבו לנא מ;א ונ^חי ואמר להון משה מא נ$ אתון עימי סא מנסן אתון:קלם יי: 3 וצחי סמן עמא לס;א ואסלעם עמא על משח יאמר למא דנן אסיקי^א ססצלים לקטלא יחי ן.יח מי ונת ?עיני מיהוחא: 4 וצלי מ>2ןה:קדם יי למיסר מא אע3יד לעמא הדין עור :ז.עיר פיון ןנץמוני: 5 ואסר יי למשה עיבר :זקךם עמא ולבר עימל מסבי י^ךאל ןחוסלל לסחיחא ביה יח נסךא םב ביךןי וסיןיל: 6 הא אנאקלמל תמן .על טינךא בחלב ןחיססי ?טינלא :ו.י?קון סיניה מיא קאים : לשתי עמא ועבד 3ין משה לעיגי סבי ישראל: 7 וקרא #מיה ךאסךאזקךם יי לטימל סאית י ן^ךאל ועל לנסיאו: נסירןא ומצוחא .על תציו מא 'אם לא: 8 1אחא :עמלק ןאגיח קלבא עם י׳^ךאל ^כינ־תא מי בינ בלפילים: 9 ואמר מ'$ה ליהושע 3סר לנא גבלין ופיוק אגח קךבאז למחא וחוסלא לאיסעבידו ביה ניסין בןעמלק סחר אנא קאים על לי מן!זקלם יי מלי: 10 ון$בד יהיושע ?מא ךאמר ליה משח לא^חא קיבא בעמלק ומשה אםרין וחור סליקו לריש לסתא: 11 להוי כל מלים משה ידיחי סס3?לין מניח י^לאל וכד ס3ח ידיוהי מחולין לבית.עמלק: 12 וירי משה ןקלא וגסים א^א ןישויאו תחיות־והי ויסיב:עלח ואסרן וחור סעילין ביריוהי מי?א סד ומיץא חד נםואה ירוהי פליסן בצלו עד לעל שימיטא: 13 וחבר יהיוי&ע יח:עמלק ויח_עסיה לפיחנם לחלב: 14 ןאמלע אלי מיסחא איססי יי למשה ?חיוב רא דו?ל{א בסיפלא ןשו:זקדם יהיו נח רוללגיה לעמלק סתחיוח #סיא: 15 וב^א משה סל?חא וסלח עלייחיה אמירא לא מן:קךס לחילא קלם יי לזעבד ליה ניסין: 16 ןאמר ?'שבו :

קלם יי בלבית,ע$לק לצמחיה על כולסי יזקלא רעתיד ליתגח קלבא : לשיציוסהון מדלי ;גלמא:

יח 1 יחרו לבא ךמךין חמוהי ךמ^ה ית קל ל/ןבל יי למ^ח״ ולישלאל ;

Cap. 18. 80 שמות יתרו יח ולישראל .עמית ארי אפיק לזי ית י&ראל ממצרים: 2 ול3ר לתרו־ םמול׳י רמשה ית צפו־ה איתת משה בתר לשלחה: 3 ןןת תלין ?נהא לשיום סר .?לשם ארי אמר דיר סולסי ?אלע נובראה: 4 ושיום סד אליעור ארי אילסיה לאבא סור׳ בסעדי ןשץבני ססל?א לפלעה: 5 ןאתא ?תחי סמוהי למשה רנבניוחי (איתסיה לוח משרי לסל?לא רהוא שלי תסן לטולא לאית$לי עלוהי לזקלא ליי: 6 ואמר למשה אנא חמול לסריו אתית לותל ןאיתתל וסרין ?נהא עמה: 7 ונפק משה ל.קרמות סמור׳י וסגיר ונשיק ליה ושאילו נבר לחבריה לשלם לעלו למ^?נא: 8 יאיש^עי משה לסמול׳י ית בל דעבד ין לפלעה ולמצראי על עיסק ישלאל ית ?ל עקתא לא^ייחסנון ?אילסא לשיו.יבינון לי: 9 נסלי לחרו על בל ט?חא לעבד לן ללשלאל לשיויבינון מילא לסצלאי: 10 ואסר לתלו 3ליל יי ל#יזיב יתכיון מילא לסצלאי וסידא לפרעה רשיןיב ית עמא סתחות סתת סצלאי: 11?ען ןר$א ארי רב לן ולית אילה 3ר סינית אלי ?פס^מא לסשיבו מצראי לסדן ית ל^ראל.3יה ד^ינון:קדם לן ואחא אסרן 12 ןקליב .יתרו סמוסי למשה .עלון (?יססח קולשין:קלם לן: 13 !סיר׳ :וכ'ל סכי ישראל למיכל לסמא עם סמוהי רמישה :

כיוקא לכסרוסי ליחיב משה למדן יח עמא וקם עמא עילוהי למשה מן צפרא עד רמישא: 14 1ר!זא סמוהי רמישה ית בל רהוא עביר לעמא ואמר מא פיחנמא הרין דאת עביר לעמא מרין את ןסיב ?לחולל ןכל עמא קיסין עילול מן צפרא עד רסשא: 15 ואמר משה לסמוסי ארי אתן לותיעמא לססכע אולפן מן:דקדם לן: 16 כר הוי לחון לינא אסן לןתי ולאימא בין ?בלא ובין סכריה וסהורענא להון לת קימלא דיי וית אוללסיה: 17 ואסר סמוסי למשה ליה לא תקין פית$מא לאת עביר: 18 סילאה תילאי אף את אף עמא הרין לעימל ארי לקיר סי;ל פיהןמא לא תיבול למע?דיה ?לחולל• 19 3ען.ק3יל סיני אסלכינל ןיסי מיסלא דיי ?סעלל הוי את לעמא תכע אולפן מן.קדם ןן וססי סיסי את לת פיתןמןא לקלם יי: 20 (סןסר לתהיון.ית קלסיזא ולח איולןחא ורזהורע להיץ ית אילסא דיהםן בה לית עובדא ל_יע?דון: 21 ואת תסוי סבל עמא גבלין לסילא רסליא תי גכרין דקשוט ךבען לקבלא ממיון וסמני:עליהון ר?.ני אלפי רבני 9»וחא ל?גי ססשין ור?ני עיםליתא: 22 וילינון לת עמא ?כל עידן ויהי בל פיתו-ם רב ללחון לוחל לכל פיהנם ועיר לרינון אינון לקלון מעל ויםוברון עימל: 23 אםיח פיס$מא ל׳רין תעביר ליפקרינל יי ותיבול למקם ואף בל.עמא הדין.על אחליה יסף בשלם: 24 ן.ק?יל משה לסימר

חמוהי

EXODUS Cap 8 1 ־ PP יט .19 .18 .

חמוחי מלבד כיל לאמר: 25 ולדור משה ן?לין לסילא מכל י^ןךאל ומגי יסהיון לישין .על עמא לבני אלפי למי סאותא רבגי חסשין ןל?5;י עיםוריתא: 26 ןלינין ית עמא ?כל עידן .ית פיחנם קשי מיתן ללח מ#ח ןכל פית!• לעיר ללנין איגון: 27 לשלח מ#ה ית סמוהי ןא!ל

ליה לאךעיה: י$ן 1 ?נללןא תליתאה למיפק מי לשלאל מאתלא למצרלם ?יומאטלו סלפירים לאחיו למל?רא לסיני הדין אתיו למלברא לסיני: 2 ו ו׳מר1 ?סל?לא ו׳1$לא סמן י^ראל לקביל טולא: 3 ומשח סליק לקדם יי וקלא ליה יי מן טולא לסיסר כתן תיסר ל?יח יעקיב וחחוי למי ל^לאל: 4 אתון ךוןיתון ך;ע?ליח לממלאי וגילית !חכיון כיד על גלפי ^שרין לקליכית יחכון לפילחני: 5 ף?ען אם .קבלא ח_ק?לון למיסלי ן&פןןרון ית קימי וסהון״קלסי סביכין מכל עסמזיא אלי רילי ?ל א:רעא: 6 לאתון תהון!זקלסי מל?ין ?הנין לעם.קריש אילין פיס?סזיא לתמליל עםי ישלאל: 7 ןאחא משה וקרא לסבי עמא וסלי :קלסיה'ון לח ?ל מ פיח^סיא חאילין ךפקליה :יי: 8 לאסיבו כל _עמא כחלא ןאמרו כל למליל יי נעביר לאסיב משה ית פיח$סי עמא לקלס יי: 9 ואמר יי למשה הא א^א מח4לי לף ?עי?א לעננא ?ליל רי^מע_עמא ?מללותי עי^ף לאף בףקדם *: 10 לאסל יי למשה להיסנון ל,עלם לחוי משה לת פיחןמי עמא: איליל ללח עמא וחזמינינון יומא לין וסחר ליחלדון לכושיחיון: 11 ויחון ןמיניץ לייומא חליחאח אלי ?יומא תליחאה מת^לי לזי לעיגי כל עמא על טולא לסיני: 12 וססחים יח עמא סחיור סחיור לסיסר איסחמלו לכלן סלסיסק ?טוןיא ולמיקלב ?סלפיה כל דיקלב ?טורא אסקטלא לסקטיל: 13 לא סיקלב ביה יד אלי איסלגמא לתלגים איו א^תלאה לשחלי אםא לא יחקים ?מי3ד שיופלא אינון מלשן למיסק לטולא: בעילא אם אינ׳ 14 ונסח מ#ח מן טולא לנח עמא לזמין יח ע^א לחורו לבו^יהון: 15 ואסר לעמא הוו למילין לחלחה יומין לא חיקלבון לןייר איתחא: n\n\ '16 ?ייומא תליחאח בססול צפלא להן־ו כקלין ובלקין ן$נא סקיף על טוךא וקל >16'לפלא תקיף לךזלא לןע ^ל ע^א ל?מ#ליסא: 17 לאפיק מ#ה לת עמא לקדמות סימלא ללי מן מ^ריתא לאיסעתדו ?שיפולי טולא:קלם לאלסנלי:עלוהי יי ?אי^תא וסליק : 18 ןטולא לסיני $נין בוליה מן חנ3לה ?סג;א לאתונא ןלע ?ל טורא לחלא: 19 להוה קל #'ופרא אליל לתקיף לסךא מ#ח ססליל וסן:זקלם לזי סתעגי ליה בקל: 20 ןאס3לי יי על טוךא ךסיני ?ליש טולא וקלא לי לס#ח ללי׳& טולא וסליק משח:

m ואמר

Targam 1 1 .

Cap. 19. 20. 82 שמות יתרו יט כ 21 ואמר יי למשה חיות אסתיר כעמא ללמא ימחן״קךם יי ?1סמוי,(יפילקדם יי להקלשון ר$?וא מןהון סגי: 22 ואף כהנלא לקליכין לשמ^א : יקטול ?היון ין: 23 ואסר משה :קדם יי לא לטל עמא למיסק לטולא ךםיני ארי את אסל׳ילת בנא לסיסר יזרוים ית טוךא .וקרישת,: 24 ואמר ליה יי אימל חיות וסיסק את ואסרין עימל וכןעיא ועסא לא לפטרון לסיסק

לקדם יי ללמא לקטול בהון: 25 ונסת משה ל!תעמא ואסר לחון: ^ 1 ומליל יי ית כל פית?סלא האילין למימר: 2 אנא יי אלהןזי לאפיקתל ?!ארעא לסצללם סכית עכדוחא: 3 לא לסוי לל אילה איחרן כר מיני 4 לא תעכיר לך }גילם ןכל ךמו לבשסלא מלעילא ולכאלעא מלרע ולכסלא סללע לארעא 5 לא תסגור להון ולא ח?לחינון ארי אנא ין אלייך אל .קןא ססער חיוכי אכהן על מין מרדין על דר תליתי ועל ךר ךכיעי למאי כד סשלסין בניא למךזטי בחר אבהההיון 6 וןנכיד טיגו לאלפי ךרין ללםסי ולנסלי פיקוךי: 7 לא תימי כ^מא ליי אלחך לס#א ארי לא י!כי יי לח ליימי כשמיה לשיקלא: 8 הוי לכיר לח יומא לשכתא לקלשוסיה 9 -שיתה ייוסין תפלח ןחעכיד ?ל עיביל?זל: 10 לומא שכיעאה #כתא .קדם יי אלהך לא תעכיר ?ל עילילא את ו3לך וכל$ך עכללה יוסין ןנכר יי ית שסלא ואסחך וכעילך ןגיולל רבקיךןל u ארי שיו ןיח אלעא ית ימא גית ?ל לכהון ונח כיומא ^כיעאה על כין ?ליך יי נת יומא לש3ר1א ןקלשיה: 12 _י_קר לת אמך ללח אימך כליל ליולכון יומך על אלעא דיי אלהל יתיב לל: 13 לא תיקטול נפש: לא סגוף: לא סיגנוב: לא סססיד 3ס3לל ססדותא ך/עיקךא: 14 לא תססיר כיח סכלל לא סססיל איתת סבלל ןעכלית לאססיה ןחיוריה 1:ח$ןלית ןכיל ללסכלך: 15 ןכל ע$א קןן יתזקליא ןןת ?עוליא וית קל שיופלא וית

טולא לתנין .וסןא עמא ןןעו לקמי סלתיק: 16 ואסרו למשה סליל עימנא ונקביל ולא יתסלל!נימנא סן!זקדם יי ללמא נמות: 17 (אסר משח לעמא לא חלסלון ארי כליל לנקןאח לסמן אתנלי לכיון ידקלא ליל וכליל

יססי לסלתיה .על אפיכיץ כליל ללא תחומן: 18 וקם עמא סלסיק. ומשה קליכ לציד אמיסיןא לססן יזקרא דיי: 19 ואסר לן למ^ח כילנן תימר למי י׳1$ראל אתון םגיתון ארי סן שמיא סליליח עיסכיון: 20 לא םעכדון:זקלמי לסלן לכסף ןלסלן ללהב לא תעכתן לבון: 21 סלכח ארסי1א תעכיר!זקלסי ותהי לכה:על'והי לת עלוחל ןית ני3סת קולשל סן ז!נל ומן תולל כבל אתר לאשרי שכנוקי לתמן אישלת כלכתי לך ואיבלכעל: 22 ואם סלכח אמין תעכיר:קלסי לא תימי יתסין פסילן

לא

EXODUS Cap 8 3 כ כא .20.21 :

לא חלים חןבןד עלה וסםליןה: 23 ןלא חיסק ?לל$ין.על סךבחי ללא תיתגלי עיףחף עליוהי:

ין ליניא ףסיסלר !זקלמיה'ון: 2 ארי סילביון ע?לא ?ר כא 1 ואיי ״ יקןראל שיח #נין לפלח ו?ש?יעיתא יפיוק לכר חורין 5

מ$ן: 3 אם?לח'ור'וחי ייעול ?לחיודיוהי לפיוק אם בעיל איתתא הוא לתיפיוק איתתיה עיסיה: 4 אם ריבוניה יחין ליה איח^א וסליד ליה ?נין איו מן איתחא ובנהא חסי לליבונה והוא יפוק ?לחיוחסי: 5 ואם מימר ייסר ע?ךא לחיסנא י_ית ריבו;י _יח איתתי. לית ?ני לא איפוק בר חורין: 6 ויקר?יניה לבוגיה לקדם ךיניא גיקןמיה ללח ישא דלוח סווןתא ןיךצע ריבוניה .ית אורגיה ?מל^עא ויהי ליה עבר פלח ל>גלם: 7 וארי ינ?ין ו;?ר נח ?לחיה לאסהו לא תיפ־וק ?ספקנות עכל;א: 8 אם ביישת ?עיגי ריבונה ליקלמה ליה ול^לקינה ל;בל אוחלן ליח ליה ךשו אבונה ?מ#לטיה ?ה: 9 לאם לבדיה יקימיןה ?חל?ת ?נת ל׳&לאל יע?יד לח: 10 אם אוחךנתא יסב ליה ליונה ?סוסה גענהה לא יצ#ע: 11 ואם תלח^ לקסל^יה איליןלא יע?יד לה לסיפ1ק מןן ללא ?סף: 12 לימסי לאי איחקטלא לחקטיל: 13 וללא כמן ליה ומן.קדם וי איסססר' לידיה ורישוי לף אחר ריעיריוק לסמן: 14 לארי;ליד 4?ר.על ס?ליה למקסליה ?נכילו מן מל?סי סל?לי3יה למיקטל: 15 וךיססי לאבוהי ולאיסיח איסקטלא יתקטיל: 16 ולגנוב גפ^א ממי ל^ראל ןיז?נעה ותשתכחיל: ?יריח איתק^לא יסק9יל: 17 ללילוט אבול\ ןאימיה איסקטלא לסקפ 18 נארי ינצין ו?רין ןי?*סי 4?ר .ית ח?ריה ?א?;א איו ?כוךמץא ןלא לימות ןלפיל לבוסלן: 19 אם יקום. ליסליף ?ברא .על בוךייה ןיהי וכא סחיא לחור 3וסלנ.יה יהין לא3ר אסיא ייעלים: 20 וארי למסי נ?ר י.ת ע?ריה איו ית אסחיה ?שולטן וימות תחיות ידיה איחךנא יתלן: 21 בלם אם יומא.איו סרץ יימין יחקןם לא יתלן אלי ?סויה היא: 22 לאלי יצון 4?לין גיסחון איחתא ?על^א גיפקון.לללהא ולא יחי מוחא איתן באה.יס4?י ?מא לי#וי:.על1סי ?עלה לאיל1וזא ולסין ממימר ריניא: 23 לאם מוחא יהי ןסיתין נפ׳טא סלף נפ#א: 24.עינא חלף עינא #ין»* סלף שינא ילא סלף ללא לי3לא סלף לי3לא: 25 ?ואח סלף ?לאה פירעא סלף פילןןא משקופי חלף ס#ק'ופי: 126א.רי יסחי נבר נת .עינא ל_ע?ריה איו ית.עינא לאקחיה ליס?לינה ל?ר חולין מ5סלי$יח חלף עיגיה: 27 לאם שינא לע?ריה או #י{א ךאססיה יפיל ל?ר חו־ריןנפקזתיה סלף ׳?!יגיה: 28 וארי ל;ח תיוךא ית 3בלא או ית איתיןא וימות אחןץמא לסלגים מילא ולא יחא?יל ית

בםליח

Cap. 21.22. 84 שמות משפטים כא כב כסליה ומריה לתיולא לסי ןכא: 29 ואם תיור ננח היא מאיתי^לי ומדקמייסי ואיתססר ?מריה ולא גטי־יה ויקטול גבר או אירןא תיולא יתתים ואף מריה לתקסיל: 30 אם ממיון ישוון:.עלוהי ולתין פורקן נפשיה ?כיל רישוון:עאסי: 31 איו לבר ןק1לאל י!ח תולא איו לכת ל׳^לאל יןחלאליסא כספא ו א א ו י א הדין ןתעכיד ליה: 32 אם לעכלא לגח ה כךי וקלתין םילעין.יתין לליביוניה ןחולא יתלגים: 33 נארי לפתח 5כר גוב או ארי לכלי גבר גוב ללא ל3סיניה ןיןיל תמן תיורא איו סמלא: 34 מליח לנובא ישלים כספא;תיכ למריוסי וסירןא יהי דיליה: 135אלי לגוף תורר ית תולא לחבריה לימות ויו?נון ית תילא סיא ולפלגון ית 3ס©יה ב ת :ואף ית למי מיתא יפלגון: 36 איו איתילע ארי תור עת היא סאיתסלי

ומרקמול׳י ולא נסריה מלית שלמא ישלים תילא סלף תיולא ומיתא יהי לילית: 37 אלי לננוב גבר וקור איו אימר י.י?סינית אי י1?ניניה סס^ח

תולין ישלים סלף תיורא ןאלבע ענא סלף איסלא: כב 1 אם ?ססתליזא .ישתכח ג$?א ללסססי ולמות לית ליה דם: 2 אםעינא לססללא נפלת עלוסי דמא לית שלמא לשלים אם לית ליה ןלןדכן כננוכתיה: 3 אם אישת?סא תשתכח ?יריח גנו?$א מתור ער סמר.ער אימר אינון חלין על סד תרץ ישלים: 4 ארי יוכיל גכר סקל או כלם לשלח ית ?עירית וליבול 3ס.קל אוחלן שפר סקליה ישפר כרמיה לשלים: 5 ארי לתפק נור ונשכח׳ מכין וליבול גלישין א1 זקמא או סקל שלמא ישלים לאלליק ית לליק^א: 6 ארי לתין גכר לסכרית כסף איו מנין לסישר ולתימן מ?ית 3?רא אם ?ישתכח גנבא לשלים על סד תלין: 7 אם לא ישתכח גןבא ולתזקרב מלית לכיתא לקלם דיינלא אם לא אושיט ירית כמא ליססר ליה סכליה: 8 על ?ל פיתגם לחיוב על תור על סמר.על אימו־ על ?סי.על ?ל אכילי1א לייסר ארי הוא רין לקלם רלניא ייעול לין תלויהון ללסלבון דיניא לשלים על סר תלין.לסכליה: 9 אלי לתין ?כר לסכליה ססר או תור איו אימר ו?ל ?עילא לסיטר לימות איו איתכר איו אישתכי ליח להוי: 10 מומרןא דיי תסי כין תחיהון אם לא אושיט לריר׳ כמא ריססר ליה סכריה ויקכיל מריה סינית מיומתא ללא ישלים: 11 לאם אתגנבא לסגניב מעסיה לשלם למרוסי: 12 אם לתבלא לתכר ילסי ססרין רתכיר לא ישלים: 13 נארי ל^אל ןכר סן סכרית ולתכר א1 ימות מריה ליה עמיה שלמא ישלים: 14 אם מליה עיסיה לא ישלים אם אגירא הוא על כאגריה: 15 נארי לשדל ?כר כתול$אז ללא סאלסא ולשכוב עימה קימא י.קלמיןה ליה לאיתו: 16 אם

מיצכא

EXODUS Cap 8 5 ZD בג .23 .22 .

מיצבא לא לצ?י אבוהא למיתנה ליה כס?א לסקול ?מוסרי ?תולתא: 17 הרישא לא ססי: 18 ?ל ךלשכוב עם ?עירא אסקטלא לסקטיל: 9 נ ךידבח לטעות עסמ^א לתקטיל אילהין לשמא דיי ?לחיורוהי: 20 ולגיורא לא תיוניון ללא תעיקון ארי די\רין סליתין ?ארעא ךמצרלס: 21 כל אךסלא לייתם לא סעניון: 22 אם עןאה תעני יסיחארי אם מיקבל לקבל:קדמי קבלא איקביל קהילתית: 23 ללסקף חנזי ואיקטיל '.יסמן ?סרבא ליהלין #3יכון אך?1לן ובגיכיון יסמין: 24 אס ?קפא תיוזיף ?עמי לעניא דעימך לא תהי ליה ?לשיא לא ס'שולן:על'והי סבול;א: 25 אםמ^כיונא חי©ב ?סותאיה ליה: 26 איי סיא ?סוסיה ?לתורה סיבי דס?רך ער מיעל >&ימ>2זא י היא תוסביה למזכיר׳ ?מא ל^בוב ליהי ארי לקבל:קלמי ואיקביל ק?ילחיה ארי סננא $א: 27 רןנא לא תקיל ללבא ?עמך לא חלוט: 28 ?כורך ללמןןך לא תאחר בו?לא לבנך הפריש :קדמי: 29 כן תעביר לחללךקךמי: ל;ננך #?ןגח יומין לסי עם אימיה ?יומא רזמינאה תפלשי^יה :שין .קלישין תחון :קדמי ובסר תליש מן סיוא רדא לא חיבלון 30 ואי

לכל?א תיךמיון:סיה: כג 1 לא חק?יל שי_מע דישקר לא סשוי יךןד עם חיבא למיסוי ליה סחיר שקר: 2 לא חחי בתר סגיאי לא?א#א ללא סססנע מלאלפא מא ל?עי3ך על רינא בסר סגיאי שלים דינא: 3 ןעל מ??ינא לא סלסם ?ףיגיה: 4 ארי ספ3ע תוךא לסונאך איו סמליה לטעי אתבא תתיביניה ליה: 5 ארי תחזי סמלא לס3אך לבלע תחות טו/גגיי׳(סחמנע מלמ#קל ליה מ#?ק תישבוק מא ל?ליבך עלי־סי וספליק עסיה: 6 לא סצלי דין מס?ינך ?דיניה: 7 מפיתזגמא ךשיקךא סלי רסיק ודלכי לדיגפק ילך מן לינא לא סיקטול ארי לא אי1?י ס;בא: 8 לשוסךא לא תק?יל ארי שוסלא מענר עיני סכימין וסקלקיל פסןמין תליצין: 9 ולגייולא לא תעיקון ואתון ילעיתץ לת נ?^א ךגייוךא ארי לילין םייחין ?אךןגא למצללם: 10 לשית #נין חןלע ית אךלגף־ לס?נ'וש ית עללןקה: 11 וישביעיחא ת^מטינה לסל?1שינה ללי?לון מס?יני עמך ו^אלהון חיכיול חלת ??א ?ין תע?יר לכךמך לזיתך: 12 שיהןא יומין תע?יר עובדך וביומא ^מעאה תנוס ?דיל דיינות תורך לסמרך וליקוט בר אמתך וגיורא: 13 ו?כל לאמלית ללון חיסתמלון לשלם טעות עממיא לא סר?רון לא יי^תמע.על פוקכון: 14 תלת ןיסנין תיחלג:קרמי ?#תא: 15 ית ס?א ךפטיריא חי$זר ש?ןגה יומין תיכול ©טיךא ?מא ךפקיךתך לןמן נךתא ךאביבא אלי ?יה 3פקתא ממצללםללא לססלון:קלמי ריקנין: 16לחןארחצרא

בכורי

Cap. 23. 24. 86 שמות משפטים כג כד ככולי ע1בךך ךחןרע כסקלא ודו?א לכנשא ?מפקד. לש^א כסמשל !ת עוברל מן סקלא: 17 תלת לסנין כשו־ןא יתחזון ?ל לכולל:זקלם לבון עלמא יי: 18 לא סיכיוס על סמיע רם פקחי ולא לכיחון כר ממך?רוא תלכי נכסת 1ת$א .עד צפרא: 19 ריש בכורי או;על תיתי לבית סקל׳&זאקךמל דיי אלהל לא תיכלין כסר כסלב: 20 חא אנא #לח סלא?א : למישרל כאולל1א ולאעלותל לאתרא לאתקיניח: 21 אסתמר מן כןלמיוהי גקכיל למיסךיה לא ססליב לקכליה א.לי לא ?pW לחיוכיכיון אלי כשמי מיסליה: 22 אדי אם .קבלא תקכיל לסיסליה ןסעכיד כיל ךאימליל ואיסני נת קזנאל ןאעיק ללסעיקין לל: 23 אלי לסל מל^י ־^ל9ד ןיעילינל לות אימולאי ותיראי ופליואי וכנ$אי חיואי ןיכו^אי.ואי#יצינון: 24 לא תסגור לסענתהיון ןלא ספלסינון(לא תעכיר ?עיובדיהון ארי פנרא תפןלינין וס?לא תסבר הןמסהיון: 25 ותי?לחון:זקלם יי אלחכון לכלל .ית סיכללןלת סיש^לןאעך־י סלעין 3ישין סכיןל: 26 לא תהי ??לא ןעקלא כארןגלית מנין ייומל אישלים: 27 ית אי?>סי אישלת.דקדמל ןאיתכר ית כל עטא דאת אתי לא$חא כהון ואיסםר יתכל כעלי ל3?ל!זקלמןד סחןלי קלל: 28 (איישלח ית ,עלעיתא :זקךמל ורןתךיל ית חיואי.ית כגענאי ןיתקדמל: 29 לא איתריכנין ק״קלסל כ^הא סלא רלמא וזהי סי$»$י מן:'RIP.-.P7 30 זעיר ןעיר איסלי?גין : 3 א ל עלל סנת ב ארעא צליא ןתיסי: עד לתיסגי לסססין ית אלעא: 31 ואיחוי ית תחומל סימא לסוף :ועד ימא לפלשיןאי וממלכלא עד ?רת אלי איססר בןלכון !ת ;ת3י אלעא וסתייכנון סן!זקלמל: 32 לא ת13ר להון ולטענסה־ון קלם: 33 לא יתבון באלעל ךלמא לסיכון יחל !זקדמי אלי תי9לח !ת טענוןחון ארי יחון

לללסקלא•׳ 1 ולמשה אסר סק לקדם יי את ואסרן נדב נ^כיהוא ןשכעין 399י .י^לאל וססגרון סלסיק: 2 מתקרב משח כלחוריוסי לקדם יל ןאינון לא יחקלבון וע^א לא ןסקון עמיה: 3 ןאותא מ^ה ןאש?1עי לעמא ית כל פיתוןמןא דיי ןית ?ל ךי.נןא ןאתיב כל עמא,קלא סד ואמרו יל פיתןסיא למליל יי נעכיר: 4 וכתב משה ית ?ל פית^סיא דיי(אקדיםעשר כצ?לא ובנא סלבסא כשיפולי טורא ותלתא עסלי דק?ן לסבי: שכטלא לישראל: 5 ושלה ית ככורי מי ישלאל זאסיקו עלון ןנכיסי ניכסת קוךשין.קדם ןן תורין: 6 ונסיב משה פלנות למא וישיי כסןלקלא ופלגים ךמא ןרק על סלכסא: 7 ינסיב סיפךא ךקלמא וקלא!זקרם.עסא ןאמת כל ךמליל יי ;עביר וג־קכיל: 8ונסיב סשה ית לסא מרק.על

מרבחא

EXODUS Cap 8 7 כד כח .25 .24 .

סך?חא לכןךא על עמא (אסר הא דין רם קימא תלר יי ppy על >יל פיס^מיא האילין: 9 וסליק משה לאסרן נלב ואביהוא ל3#עין מקן?י י^ראל: 110סז'ו .ית יקר אלהא לל^לאל ווזחוח כוךסי :;קליה ?עובדה אבן טבא ו?מיס.ןי #מיא לבלירו ״ 11 וללכל?י ?ני יקזראל לא ת ניזקא .לסזו.ית יקרא דיי לסוו דולן ?קולבניהיון לאסקנילו ?רעוא ?אילו א?ילין ו#סן: 12 ואסר יי למשה סק לקדמי לטולא לחני סמן ואיתין לןז נת ליסי אמא ןאיוליחא ןספ.קיל$א ל?ס?יח לאלופיהיון: 13 נקם משהעלוהי יקרא דיזי: ויהושע סשוס^ניה וסליק משה לטוךא ךאחנלי: 14 ול9?יא אסר אלךיכו לנא הבא עד תחוב ללחכלן להא אסרן לחור עימכון סן ךאית ליה לינא יתקרב לקךמיהין•4 15 וסליק משה לטוךא וךזפא :עננא.ית טולא: 16 ושרא יקרא ךיזי על טולא לסיגי נספחי:עננא שי$א ילמין וקרא למשה ?יומא ^?יןלאח מיג״י־^א י 17 לחתו לקרא ליל

. א ^ ו ־ ג כאי#א אכלא ?ליש טולא לעיני ?ני יקזלאל: 18 לןגל משח ? וסליק לטולא וחוח מ#ה ?טולא אל?עין י^מין ןאל?עץ לילין:

כה 1 \0לי7 יי עם מ^ןח למימר: 2 מליל עם ?ני ישראל ליפלשוןקלסי אפל^ורןא מן ?ל ??ר ךלוזךעי לי?יה חיסכון ית :

א^ל׳שוסי: 8 ללא אפלשותא לסיסבון מי$ה'ון לסבא ןכס^א ונ.ח^א: יפע ןהיולי ובוץ ומעלי: 5 וסישכי ךלי?לי סס$קי 4 ןס?לא ואתואנא י וס^כי ססגונא לאעי #יטין: 6 מי^חא לאןהרוסא בוסמיא לס׳עח ךבווןא ןלקטיולת בוססיא: 7 א?ני םךלא ןא?ני א#למוי1א ל#דקן*א ?איפיודא ובחו^א: 8 ליע?רון:זקלסי סקריש לא^לי >2ןם;תי ?יגיחלן: 9 ?כל ךא^א מחלי יחל ית למות ס#?נא ויה למוח כל מנלחי ן?ן תע?דון: 10 ללעבדון אריונא ךאעי #י?:ין תךחין אמין ופלןא אול?יה ןאקןתא ופלןא פוחייה ןאמחא ופל^א רוסיה: 11 לסחפי יסיח לסב ל?י מ$יו ומבלא סיספיניה וסע?יד:עליוהי ןיר ללסב סחור סחור: 12 נסתיר ליה אל?ע עיןקן ךךהב לתיתין על אל3ע ורסיה לסלתין עין.קן על סטליהיך־ :ארי^ו ך^עי ^י9זין סל לסלמין עיןקן על ססליי׳ תמנא: 18 ךסע לסיספי יחהון לסבא: 14 לרןעיל ית אליחיא ?עחקחא.על ססלי אליונא לסישל .ית אר^א ?ה־ון: 15 בעיוקת אר־ונא יחון אליחיא לא לעידון מיניה: 16 לחיחין?ארונא _יח ססדותא ךאיתין לף: 17 לסע?יר ?פול^א ללסב לכי תלתין אסין ופל^א אול?ה לאסחא ופלןא פוחיה: 18 ןסע?יד תלין ?רו?ין ללהב גגיר תעביד יחהלן מ$לין ססלי ?פוך^א: 19 לעיביד ?רו?א חד מםיסלה מי?א ו?רו?א חד ססיסלה סי?א סן ?פוך$א תע?תן

ית

Cap. 25.26.88 שמות תרומה כה מ לת פדוביא על תרין סיסרוהי: 20 ןיהיון כרומא ?ריסן 3ךפיהון לעילא ס^לין בנדפיהיון.על כפוךתא ואפיהון דוד לקמל סד לקמל ?פורתא להון אפי ?תביא: 21 ןתיתין לח ?פולרןא על ארונא טלעילא וכאריוןא תיהין לת םהתר1א ךאיתין לך: 22 ןאץסין מיסרי לך תטן ןאימליל עימןד מעילוי כפולתא סכין תרץ כרומא ךעל אריונא לססרותא ית כל ךאיפקיר :סך ללת בני לשלאל: 23 וסעכיד פתיורא ךאעי שיטין תלתין אמין אוךכיה לאסחא ופלןןא חמיה: 24 ןתיספי זיתיר׳ לסב לכי ןסעכיד ליה זיר רךהב סחור סחור: 25 ותעמד ליה גלנפא רומית פושןא קחיור סחיור לסעכיר ןיר ךךסב לנלנפית סחיור סחור: 26 וסעכיד לית אלכע עץקן דלהב ןתיתין .ית ?ניןקהןא על ארכע זויחא דלאלבע לנליסי: 27 לקמל נדנפא ןהןזין עיזקתא לאסרא לאליסיא למיטל לתפתולא: 28 וסעכיד לת אליחיא לאעי שטין ןחיספי לסהיון רסבא ויחון נסלין כהון ית פחיורא: 29 ותעביד סגיסיוהי ובןיכוהי גקסוחית וסכילחיה ןץתנםל לסין ררסב רבי תעביד לתסין: 30 ןתיתין על פתורא לחים א§;א:זקלסי תלילא: 81 ןסעכיד סנלתא רךסב ךכי :נניד תחעביר סנלוזא שידה וקנה כלידהא סזולהא ןישיושנהא סינר. יהיון: 32 ושיותא קנין נפקין ססיסלהא תלתא קני סנלתא ססיטרה סד וסלחה קני סנל^א מםיטלה ת:נעא: 33 תלחה כלירין סצלרין 3קנלא סד סוור ןשיושן כן לשיתה קנין לנפקין סן סנלהןא: 34 יכסנלתא אךבער׳ 3לירין סצללין סוורתא ושושןהא: 35 וחזור תח1ת תלין קנין ךסינרי ומזור תחיות תלין קנין לסינר• וסוור תחות תרין קנין למינה לשיתא קנין ךנ?קין סן סנלי1א: 36 םווריהיון יקניהיון סינה יח1ן מלה נגיךא סלא ךךסב ךכי: 37 ותעמד ית ביוצינתא שמגר׳ ותדליק לת ביוצינהא ויהיון סנהלץ על קמל אפהא: 38 ןציכחהא וססתלחהא ררסב לכי: 39 כ?לא לרסבא ר3לא.יעכיר יתה ית כל מנלא האילין: 40 וסןי

ועימר כלמווזהיון ךאת מתלול כטולא: Q• 1 לת סשכנא תעכיר עשר לליען רבוץ שןיר לס3לא ואחואןא וצכע ןהיורי צורת כתמן עיוכד אומן תעכיר.יתסין: 2 אולכא ליליעתא סלא עשלץ ותמני אמין ופותזיא אךכע אסין ריליעתא םלא סי^סחא סלא לכל יליעתא: 3 ססיש לריען להלין סלפפן סלא עם סךא וסמיש לריען סלפפן סלא עם חרא: 4 ןסעכיר :ענובין לס?לא על סיפתא ריליעתא סלא מםיטלא 3יח ליופי לבין תעמד 3סיפתא ריריעתא בסיטרא בית לוסי תנינא: 5 ססשין ענוכין תעכיר 3יריעתא סלא וססשין.ענוכיןא לכית לופי תינןנא ממק.עני3יא הלא לקכיל תעכיר 3סיטרא ריליעו

חרא

EXODUS Cap 8 0 0־ .26 .

חלא! 6 ותעביד חסשין פולפיןללהב וסלפיף ית ילמנתא םךא עם םךא ?פולפיא ליהי ס#?נא חד: 7 ותעביד לליען למעלי לפלםא על מ#בנא סלא עקרי יליען תעביר יסהין: 8 אולבא ליליעהא סלא הל0ין אסין ופוחיא אל3ע אמין ליליערןא הלא מ^חרןא חךא לחלא ע^לי יל;ען: 9 והלפיף יח סמיש לריען לחיוד ויה #יח ןליען לחיור ותיעוף יח ןליע^א ^חיחיתא לקביל אפי מ^?נא: 10 לסעביר ססשין ענובין על סי9תא דיליע^א .סלא בסיסלא ביח לופי ימס#ין•:ענו3ין .על סי>פתא ךיףיעוקןא לבית אפי הינעא: 11 ןתעביד פולפין לנחש ססשין להעיל נח פולפיא ?ענוםא וחלפיףןח מי׳^נא ויהי חד: 12 ןםולחא ליהיר 3ילי.עת משבנא פלנות לריעתא ליתלא הסלח על אחיולי מ#בנא: 13 לאסיןא סי?א לאמחא מיפנא בךנהיר ?אולף יליעח ס#?נא יהי 9ליח על סיסלי משי^א מיכא ומיכא לבסיותיה: 14 והעביר ־חוקאה למ#?נא דס#בי ליברי סססקי לחופאה למ^בי ססנלנא עילא: 15 והעביד ית לפיא לס#ב$א לאעי שיפ;ין קימץ: 16 ע^ר אמין אולכא לל£א ואמיןא ופלנוח אמ^א פוחיא ללןא וזד: 17 תלין צילין ללפא חד סי&לבין סד לקביל וחד כין תע?יר לכל רפי מ^?נא: 18 והעביד לח ל9יא למ^בנא עסלין לפין לרוח.עיבר לרומא: 19 ןאל?עין ססכין להסף העכיר החיות עסלין רפין הלין ססכין החיות לפא סד להלין צירוסי ותלין •סכין החות ל^א סדא להם ציפונא עסלין דךפין: להלין ציתהי: 20 ןלסטר ס#מא היני 21 לאל3עין םסכיהון ללסף הלין םסכין החיוח לפא חד והלין ססכין החוח לפא דוד: 22 ולסיפי מ^ןןא מעלבא הע3יד #ירןה ר?ין: 23 ור1לין לפין העביד למנח ס#בנא ןסופהון: 24 ויחון סכלנין מללע לכ,סלא להון סכלנין על לי#יה'ון בעיזקרןא חרא כין:יהי לחלליהיון להלחין בליץ יחון: 25 להון תמניה ד?ין לס3£יה'ון לססף #יהח ע׳&ר ססיץן הלין ססכין החיות רפא חד והלין ססכץ תחיות ר$א חד: 26 למעביד ןגברי לאעי #טין חמישה ללפי סטר ס>1$?נא חד: 27 לחמישה ,עברין לרפיינא נססשה ;נבלין לדפי סטר מ^בנא לסופהלן מעלבא: ססר ס#מא ה 28 ן>ג3ךא סציעאה בגו לפלא סעבר סן ס,י5י לסיפי: 29 לית לפיא היחפי לסבא גלת עיגקההון תעביד לסבא אחלא להכליא יהספי ית זע3ליא להבא: 30 והקים לח מ#?גא בסלבחיה לאיהסןיתא ?טורא: 31 והעבידזןיר עיובר איס! נעפץד ;הה ןרוקהוא ךה?לא לאחןואגא וצבע ןהיולי ובוץ צולח ?רו?ין: 32 וסיהין;סח על אךב^ה עמולי ׳עטין סספן לסבא ולירדן לח?א־ על אךב,עה סמכין ללסף: 33 לתיהין נח פרוכתא החיות פולפיא

; m ותעילTargum 1 2 .

cap. 26. 27.90 שמות חרומה תצוח בו כז א לססדותא והפליא ?ריקיןא לב1ן ןחעיל לתמן מיןיו לפרוכ^א ית ארי כין קוךשא ובין קיירש קולשלא: 34 ותיהוין !ת ^פיךהןא צל ארו;א רססרותא כקודש קולשלא: 35 ות#וי ית פתיולא סיבלא ל?רו?י£א ו!ת סנרתא לקביל פתולא על קטר סשכןא דריומא ופתיולא תיתין צל סשר ציפו^א: 36 ותעביד פלסא לתרע מישכנא לסכלא (אלגואנא וצבע ןהוךי ובוץ שןיר עיובד ציור : 37 וסעכיר לפלסא סס׳שח עמודיאי ;ויחון ךל׳לא וסתיל להון סס׳ןזח ססכין שטין והיקפי נחהון ךל׳

החשא:יל?א והסיש 1 ותעביר ית סלבחא לאעי ש?זין סמי׳ש א?זין א אמין ©תיא ?*רבע יהי מלברוא ותלת אמין דומיה: 2 ותעביד.קלנול׳י על אלבע .מיתיר. מיניה יהןין .קלנול׳י וסיספי יתיה ?ס׳^א: 3 ותעביד פסכתירותיה למיספי קיטמיר׳ ו^רופיתיה ומןילקיוהי ןציניוליתיה ימתתןהיח לכל מנוסי תעביר נחשא: 4 ותעמד ליה קזללא עובד סצליןא לנח׳שא ןתעכיר על סצלתא אלכע עיןזקן ךנחשא על אלכעה סיסרוהי: 5 ותיקין יתה תחות סוכיבא למלכתא מללע ותהי סצלתא על פלגות מלבחא: 6 ןסעכיד אליסןא לסלכחא אריסי לאעי ש9ין ותיספי.יתחון ניזשא: 7 ויעיל.ית אריחיוהי ב.עמזקיזא ויחון אריסלא על תרין סיסרי סרכחא במי§זל דיחיה: 8 סליל לוחין תעביד יתיר׳ כמא לאסןי יחל בטולא ק יעכדון: 9 ןתעכיר נת ררח משכנא לריס עיכר ךרומא סלרי לררו^א לבוץ שןיר סאה אמין אולכא לרותא סלא: 10 ןעמורול׳י עסרין ןסמכיהון עסרין דנסישא ווי עמוריא וכיבישיהון כסף: 11 וכן לרות ציפונא כאולכא סללי סאה אולכא ועמורוסי עסרין ןססמהיון עסרין דנחשא ווי עמור:א וכיבושיהיון כסף: 12 ופוחיא לדלתא לרוח סעלבא סלרי ססישין אמין עמוריהון ע^רה (ססכיהיון עשרה: 13 ופותיזא רלרהזא לתס קידומא מרינחאסס#יןאמין: 14 וסמיש עסרי אסין סדרי לעיכלא עטוליהון תלתה ןססכיהיין תלהוה: 15 ולעיכלא תינלןא ססיש .עסרי סלרין עמוריהיון תלחה ןםסכיהון תלתה: 16 ולתרע ללו!א פלסא עשרין אמין לסכלא וארנונא צכע ןהיורי ובוץ #מר עיוכד ציור עמוריהיון אלכעה ןססכיהיון אלכעח: 17 כל עמורי רלו^א סחור סחיור סכב^ין בסף {ויחון ל?יף :יססכיה״ון וץיזשא: 18 אולכא לללי^א סאה אמין ופותןא סס^ין כססשין ורומא סמיש אמין לבוץ שןיר וססכיהיון לנח^א: 19 לכל סגי

משכנא ככל פולחגיה ו?ל סיכיוסי ו?ל סיכי רל$א וץחיןוא:^ תפקיד נת בגי לשלאל ויסמן לל סשת .לייזא רכיזא ?סי׳ןז* א 20 ו

" : 6^נחרא :

91 EXODUS Cap. 27. 28. fD.D

לאנהרא לאדלקא בוציניא הדיךא: 21 ?מ#בן ןימנא מברא לפרו?תא ךעל ססרוחא יסדריתיח אסרן ותנוחי מרמשא.עד צפראר)ךם יי >ןים ןגלס

י ישראל: לךריהון מן מי Q-| 1 לאה זקליב >£תך ית אסרן אחוןי ןית ?נוחי עיסיה מיניו מי אסרן.* ן^ראל ל^1משא:דקךמי אסרן נדב ואביהוא אל$ר ואיתמר מ 2 להע?יר לם־שי קוךשא לאהרן אחוןד לי.קר ולתו^5רוא: 3 ןאול! הסליל עם ?ל• ס?יסי לי?א ךא^לימית עימהיון חם חובמא ליע?רון לת לבושי אסרן לקד־שותיה ל#משא !זקדמי: 4 ןאילין למ#יא ף_יע?רון חו#גא לאיפלךא וסעילא וכיתונין מדסצן מצינפן והמינין גי_ע?דון לבו#י קוךשא לאסרן אחוך ללמוהי לש$#א !זקךמי: 5 לאינון לסבון ית רה?א וית הכלא לית אך$א וית צבע ןח־וךי ןית בוצא: 6 ליעבדון ית איפלךא ךרהבא ה?לא לא0ןו?א צבע ןהילרי ובוץ ׳^ןיר עיובר אומן: 7 תרין ?הפין סלפפין יחון ליה ?הרין ססרוהי ללהלפף: 8 לסקדן הקונית דעלוסי כעיו?דיה מ^יה יסי ךדס?א ה?לא :וארגל$א וצבע והורי ובוץ ׳שןיר:י לשךאל: 9 ןסיםב ית תךתין אבני בוךלא לתחליף :על.יסין ׳שמהת מ 10 #י$ה מ^מהוזהיון .על א?נא םךא ן.ית #מהת שיתה ךא^תארוף .על א?נא ה3ילתא ?תולדההיון: 11 עוכר אומן אבן טבא ?תב ו ל ^ ךאל י ל׳ 1 ?גלף ךעיןקא היגלויף ית הךהין אלניא על ^מהת מ ספך ס#קען סכסצן ברהב הע?יד יססין: 12 והישר ית הךהין אמ;א על ?ספי איפורא אמי רילתא למי י׳צזךאל (לטול אסרן ית #מססהלן:דקךם יי על הרין ?הפ1סי לחלתא: 13 וסע?יר סרמצן ח־הכ: 14 ותךתין תכין רךהב ך?י מהססן הע?יר יתסין עיובר גדילי והיהין ית ה^א גדיליזא עלא עובד אומן ?עיוכד איפיוךא הע?ד3יה ן די סדסציןא: 15 ןסעביד חיי׳א וצבע ןחיורי ובוץ #ויר הע?יר יתיה: 16 סרבע ךדס?א ה?לא לאוךנ יהי עיף 1ר$א איךביה עלהא פוהללה: 17 להבלים ביה אשלמות א?;אא ?1?רא-קדסאח סמקן יךזקן ובךקן סיךךא רזר: ? P * H P T P 9 אך^עח 18 וסיךרא הי$א איןמרנןין שבויו וסבהלום: 19 לםיךךא תליתאח קנכירי 9ךקיא ןעין עיגלא: 20 לסיךךא ךביזעאה ?ריום ימא ובוןלא ופקידי סל?מיין ?רהב יהלן ?א^למוסהיון: 21 ואבניא יחוין על #מחת מי.י׳^ךאל הרתא .עסלי על #מססה1ן ?סב מפריע ?3לף ךעיוקא גבר על ^סיה יסוין לרןרי _ע׳&ר שבסין: 22 ןסע?יד על חו#א היכין ססססן עו?ד גדלו ידסב ר?י: 23 לסע?יר על חושנא סךהין עינקן דךסב ותימין ית הךהין עיזקרןא על הרין סיסלי חו^א: 24 והיהין ית הךהין

גדילן

Cap. 28.29. 92 שמות חצוה כח כט גלילן ךךחב.על ©ףוקין עין;קתא בסיטרי חוישנא: 25 ולח תדתין 3ךילן רעל תכין סטרוהי תיתין על תלתין טדטצסא ותיתין על כספי איפורא לקמל אפיוהי: 26 ותעביד תךתין עיןזקן ךלחב יתשיי יתכ׳ין על תרץ סטרי חוש^א על סיפתיה רלעיכלא ךאיפוךא לביו: 27 ןתע3יר תרקין עמקן דלהב לתיתין.יתר׳ין על תרין בספי איפיולא מלרע סלקמל אפיוהי לקביל בית לופיה מעילוי ססלן איפולא: 28 גלסרון!ת חיש?א סעיןקיזיתא למחוי על ססנן איפולא ללא לתפךק לעיןקת איפיודא ?תי^א רתכילוי לשלאל בחושן חו-שנא מעילוי איפיולא: 29 ולטול אסרן .ית ׳שמחת מ רינא על לימת מיעליח לקולשא לרוסלנא:זקלם יי תרילא: 80 ותיקין בחיותן לינא ית אוליא נלת תומיא ויחון על לי?א לאסרן ?מיןןליה לקךם יי ליטול אסרן ית לין מי.ישראל.על ליבית!זקלם יי תידילא: 31 ותעביד ית סעיל איפולא נמיר הכלא: 32 ויחי פומית קפיל לנייח ת1לא יהי מקף לפיסית סחור סחור עובר מסי ?פום שילין יסי ליח ללא לתבוע: 83 וס_ע3יר על שיפולוסי למיוני הכלא ןאלנונא וצבע ןהולי.על #יפולוהי סח1ר סחור ועין ללהב ביניהוץ סחור סחור: 134?א לרסבא ורימיונא $1א לרחבא ןרימונא על שיפולי סעילא סחור סחור: 35 ןיסי על אר.רןא ןישקמע נןליח בסיעליה לקוליןזא לקדם יי ובמיפקיה ולא ןמות: ^ ש ל 36 ותעביד ציצא דלסב ךכי וחינלוף :זגלוהי ?סב ספלש קלש ליי: 37 ותשוי יחיה.על חוטא למכילתא ויחי.על סצנפ^א לקביל אפי סצנפרןא יסי: 38 ויהי על בית עינית לאסרן ולטול אהרן .ית עולת קולשיאי לשלאל לכל סתנת קולשיחיון ויהי על 3ית עינייסי תלילא ךיקלשון מא לבוצא ללעוא להון;קדם יזי: 39 יתרסיץ ?יתונא לבוצא ןתע3יר סצנפי וסמין תעביר עובר ציור: 40 ולמי אסרן תעביר כיתונין ותעביר לחון ססלנין וקיובעין תעביד להיון לי.קר ולתישבסא: 41 יסלביש לתהון לת אהרן אחול וית מוחי עימיה ותרבי יתחיון ותקריב ית קירמהיון ומקדיש יחהיון וישס'שון:דקדמי: 42 ןעיביר להון סמסין למץ ל3סאה בסר עיריא ממךצין גער ירכן יהון: 43 ויחון על אסרן ועל מומי במעלהון למשק ןיס^א איו 3מקל3הון למל3חא לשמשא בקולשא ולא לקבלון חיובא ולא

ימוחון קנם עלם ליה ולמוחי בתריוסי:ן 1 ולין פימ^מא לחע3יר להון לקל׳?א נתהיון לשמישא^קלטי ב כ סב תור סד בר תיירי ורכרין תרין שלסין: 2 ולמיס פטיר ונליצן ןטירן רפילן 3סשח ואיספיינין פטירין רסשיחין בס׳1£ח סילת לסיטין תעמד יתחיון: 3 ותיתין ימחון על סלא סר ותקריב.יתחין בסלא ןית תירא גית

הרין

EXODUS Cap 9 3 כט .29 .

היין לבלין': 4 ללח אהרן ולת 3נ1חי תקריב לסלע #0p ןימגא לססחי יסהיון במיא: 5 ותיסב ית לבושיא ותלביש ית אהרן ית כיתונא לית סעיל איפיוךא ליח איפיוךא ולח חו^נא ותתקין ליה בהקןין איפיולא: 6 ותישוי מצנפתא על רישיה ןתיתין.ית בלילא לקולישא .על מצ_נ$תא: 7 ותיסב _ית מי^יוא דרבותא ותריק על רישיה ותרבי דיתיה: 8 ן.ית ?נוסי תקריב להל3יש3ון ?יתונין: 9 וןזןךיז יההון הסינין אסרן ובנ־והי לסהקין לחון קי־בעין ורזהי לחיין בהו^תא לק:ס ;נלם ותקריב קוךבנא לאהרן וקוךבנא ד3נוהי: 10 ותקריב ית תוךא לקדם מ#כן זימנא ללסמ־וןז אר,רן ולנוהי יח ירידתן.על ריש תיוךא: 11 לתיכיוס ית ת'ורא.קלםלי 3הלע ןסנא: 12 לתיםב מלמא ךתורא לתיתין על.קךנת מל3חא 3אצמנןז ללח כל למא ת^פ־וך ליםוךא למל3חא: 13 ןתיסב ית ?ל הלבא לחפי ית גיא ן.ית חיצלא רעל כבךא ל_יח הלהין בללין ליח תךבא לעליסין וםסיק למלבסא: 14 ו.ית 3סר תיוךא לית משיית וית אובלית תוקיר בנורא מברא למ#ריוזא חטחא הוא: 15 גלח דיבלא חד תיסב ולסמכון אהרן ובניוהי ית לדיהיון על ריש ליכלא: 16 ןתיכיוס _ית ריבךא לתיסב _ית למיה .ותךוק על מל3תא סחור סחור: 17 ולת ליכלא תפליג לאיבכיוהי והחליל 5ל:יה ובלעיוהי ןתיהין על אי3ר'והי לעל רי#יה: 18 ותסיק לח כל לי?רא למל3חא דעלתא הוא :זקלם יזי לאהקבלא ?ךעוא קוךבנא:קךם יי הוא: 19 ןהיכןבלח יי?לא הינינא ןלסמיוף אסרן ו?נ'והי יח יריהיון עללי# ליננרא: 20 ןחיכיוס _יח ייהלא והיסב מדמיה לתיהיןעל רום אולנא לאסרן לעל חסלגא ד3נוהי ךימינא ןעל אלי־ון יךיהיון ללמיגא לעל אלייון די4לה1ן ךלמינא ו א

ןתיןדוק יח למא.על מלבחא םח־ור סחיור: 21 ןסיסב מן למא ךעל מל3חא ומסשחא ללמחא והיי על אסרן לעל לבו^והי ועל 3ניוהי לעל לבושי בניוהי עימיה ולוזקר׳ט הוא ולבושיוהי ובמחי ולבושי ?נוסי עיסיה: 22 להיסב מן ייברא הןבא ןאליחא ללח הר^א דחפי _יח 3וא גיח חצר כ?לא ןית הלחין ברלין ולח הלבא דעליסין ללח שקא לימינא ארי דבר קולבנזיא הוא: 23 ופיהא ללסים חרא ונליצתא דלחים משח חרא לאיקןפיוג חד מסלא לפטיליא לקלם ל;: 24 וח^וי כולא על לדי אסרןקדם ידי: 25 לסיסכ יההיון מילה־ק ז נעל ידי ?גיוסי והרים .לסהיון ארמא: לתסיק למד?חא על זעלתא לאתקבלא ?לעוא:זקלם יי קולבנא הוא,קלם לי: 26 לתיסב לת חליא מלבר קוןבניא די לאסרן והרים זיהיה ארמא .קדם יי ןיחי לך לחולק: 27 והקדיש ית סריא דארמותא וית שקא לאגןרשותא לאיהלם ולאהפלש מלבר קוך?גיזא מדי לאהר־ן וסדלבניוסי:

ויחי

Cap. 29. 30. 94 שמות תצוין כט ל 28 ויהי לאהרן ולכניוחי לקים עלם מן ?ני ישראל ארי אנןלשוחא הוא ןאפךשותא לחי מן ?ני ישךאל מנ?םת קוךשיהיון אכלשומהיון:זקךם לל: 29 ולבושי קוךשא ךלאהרן יהין ל?נ'והי ברןרוהי לרבאח ?היון ולקרכא בהון ית קולכנהון: 30 שמנה יומין ללנישינון כסנא תחיותיוהי ממוחי3 ן־ית ־יהי קילמיא תיסב ךייעול למשכן ןסנא לשמשא ?קיר^א•' 1 ותבשיל לח בסריה ?אתר.קדיש: 32 (ליכול אםריןובנוהי לת ?סר ריבךא ן_ית לךזמא ךכסלא כמלע מ^כן ןימנא: 33 וייכנלון יתר׳ון לאיסכפר ?הון לקלבא .ית קוףבנהון לקישא יתהון לחילוני לא ליכול :אלי קון־שא איכון: 34 ואםישתאר ס?סר קוךבניא ומן לסמא.עד צפלא ןתיוקיר ית לאשתאר בנורא לא ותאכיל ארי קירישא הוא: 35 ומעכיר לאסרן ןל?נ'וחי ?דין ?כל ךפקיךית יחל שבעה יומין תקריב קולבנהיון: 36 לחוךא ךסטרןא תעביד ליומא.על בפוריא ותרבי.על מל?חא ??פרור!ל:עלוהי יתר3י יסית לקדישותיה: 37 שבעה יומין תכפר על מל?חא ומקדיש יזתיה ליהי מלייחא קוריש קולשין כל ךלקלב ?מל?חא למקדיש: 38 לרין למעמד.על מךבחא אימךין בני ישנה הךין לייומא תלילא: 39 ית איסלאסר תעכיר כצפרא ןלת אימךא תינינא תעכיר בין שיסשיא: 40 ועסרונא סולתא ךפיל במשה בתישא רכעות הינא ונס?א רכעות סי;א ססלא לאיסלא חר: 41 ללח אימלא מינלנא תעכיר כין שיסשלא כסנסת צפלא ומסייהקלם לזי: 42 עלת קרירא ללריכון תעכיר ליה לאמקבלא כלעוא קוךבנא: בתרע משכן ןימנאלןלם יזי דאיומין מימרי למן תמן למללא עמל תטן:מין מיסלי ממן למי .ישראל לאמקדש מקלי: 44 ןאי.קדיש ית 43 לאי מישכן ןמנא ולת סלכחא ןית אסרן ללת 5נ1הי אקרש לישמ׳שא .קדמי: 45 ואשלי'שכנתי כניו כני לשלאל ןאךןוי להון לאילה: 46 גירעון ארי אנא יי אלההון לאפיקיה יתהיון מאלעא לסצרלם לאשראה שמתי ?יניי׳יון אנא

יי אלההיון: ל 1 ותעמד סלכחא לאקטלא :עליסי קטורת מססין ל$עי שיטין תעכיר יתיה: 2 אמתא אורכיה ואסתא פומללה סרכע יסי והלתין אמין חמיה מניה קרנוהי: 3 ותיספי לסיח לסב לכי ית איבריה (ית כוסלוחיר סחור גיה קרנוהי ותעמד ליה ןיר ללסכ סחיור סחור: 4 ןתלתין ת ס עיןקן דךהב תעכיר ליה מלרע לויריה על תךתין!ויחיה תעכיר על תלין סטריוהי ויהי לאתלא לאריחיא לסיטלימיה כהון: 5 ומעכיר ית ארימיאקרם ןרוכ^א רעל ז ךאעי שיטין לחסוי למהיון רהבא: 6 ומימין ימיה:קדם כפילתא ךעל ססדוסא לאיזמין מיסרי לל ©מן: ארונא לסהרוחא:

ויקטר

EXODUS Cap 9 5 ל .30 . 7 מקטר,עלוהי אסרן קטולח בוקזמין בצפר בצפר ?'קןפלוחיה לח בוצעיא ןקסליןה: 8 ו?אללקות אסרן ית בוצינןא ?ין ^יסישןא יקסלינה קטורתקךם יי ללליכ^ן: 9 לא ססקון.עלוהי קטורת בוקמין בוסמין תלילא : נו?לאין לזעלחא ו^רותא ןנס?ין לא סנסכון:עלוהי: 10 ויכפר אהרן על קל;חיה הלא השתא מרם חטאת כיפוריא :חךא ב#ו1א .יכפר עלוהי

קדם יי: ללליכון קיולש קולשין הוא:יל ןן עם משה למימר: 12 ארי תקביל יח חושבן בני ישראל 11 |י2(( למירגיהון ויחנון גבר פורקן נפ'שיה:קלם יי בר תימני יחהיון ולא יהי ?היון מור1א בד תימני לסהיון: 13 יין לחנון כל :רעבר.על מינןנןא פלגות סילןלא 3סילעי קולשא עסרין מעין סילזעא פלגות סילעא אפךשותא .קדם יי: 14 כל :דעבר על מניניא מיכל עסלין #גין ולעילא יתין אפךישותאקדס יי: 15 ךעתיר לא למגי ולסיסבין לא.יןער ספלנות סילעא למיתן :

אפלשותא:קלם יי לכפךא על נפ#וזכון: 16 לתיסב לת בסף כיפ'ור;א מן 5גי ישראל לחיתין ןחיח על פולחן מ^כן ומנא ויהי לבני לשךאל לרוברנא .קדם יי ל?פלא על ;פישתכון: 17 ומליל יי עם מ#ה למימר: 18 ותעביד כי־ולא לנח^א ובסיסית לנחשא לקידוש לתיתין יחיה ?ין מ^כן זיסנא ובין מל?חא ןתיתין תמן מיא: 19 ןיקךשון אסרן ומלחי מיניה ית ידיהיון ללח ליגליהיון: 20 ?סיעלהלן למ^כן ויס^א לקלשון מיזא ללא ימותון או ?מקל?ה'ון למל?חא לשמ׳שא לאסקא קולבנא .קדם יי: 21 ליקלשוןטיסי לדריהון: לדיהיוץ ןרי?ליה'ק ללא ןמוחון וחהי לחון קןם ;גלם ליה לל 22 ומליל יי עם משה למימר: 23 לאח סב לך בוסמין רישא מורא לביא סחקל חמי׳ע סאה וקדמון ?סם פלנותיה מסקל מאתן וססשיןוקגי בוקמא סס־קל 9אי*ן ןסס׳עין: 24 וקצ;עתא ססקל ססי׳ט סאה ?סילעי קול^א ומ#ח ןיחא סל״ו סיגא: 25 לסע?יד יחיה קשח לכוח קולשא כוסם סבסם עובד מסמנו סשח לבות קול׳&א לסי: 26 וחלבי ביה ית מ^1בן ןימנא ןלת ארו$א לססדותא: 27 ןלת ^תלרא לית בל מנוסי ללח מנלתא ללח מנהא ולח מל?חא לקטיולת םססןא: 28 ללת סלבתא לגללתא ללת כל מגיוסי ללת כייולא ל_ית בסיסיה: 29 וחקליש יסה־ון ויחון קיולש קולשין יל לןקלב 3ה1ן לתקךש: 30 ולח אסרן וית ?גייסי תלכי וסקריו .יחהיון ל#מ׳&א:קלמי: 31 לעם ?.ני ל^לאל תמליל למימר ס#ח לכות קולשא יחי לין:זקלסי ללליכון: 32 .על ?יסלא לאיג^א לא להסך ו?למוסיח לא חע?רון כיסיה קולישא הוא קולשא יהי למן: 33 גבר לי?סים למחיה וליחין מניה על חילוני ןל^תיצי מעמיה:. 34 לאמד לן למשה סב לל

בוסמין

Cap. 30.31.82. 96 שמות כי תשא ל לא לב בוסמין נטיופא וטופרא ןסלכניתא בוקמין ולבורא למתא מהקל כמתקל יהי: 85 ותעמד זיתה קטורת ס?מין כוסם עוכר כסמנו מערב לכי לקודישא: 36 ותשתק מינה ותריק ותיתין מינה :זקדם סר׳דיר!א כמשכן ןיקןנא לאץמין מימלי לך תמן קיולש קולשין קהי לכיון: 37 וקטורתקלם יי: ז בוסמין לתעביד כךמותה לא תעכדון לסן קורישא תהי לבון:

38 נכר דיעמד רכותה לאלסא בה לשתיצי מעמיה: לא 1 ומליל :;י עם משה למימר: 2 סןי ךרכיתי כשום בצלאלקרם יי ה מן: ר לשיכטא ריהודה: 3 ןאשלימית ע3יה ת כר אורי כר ת כחוכמא וכסוכלחנו וכמדע וככל עימלא: 4 לאלפא אומנון למעכד כרר׳בא וככספא ובני/שא: 5 ובאומנות אכן טבא לאשלמא וכירות אעא למעבר ?כל עיבידא: 6 נאנא הא יהכית עימיה נח אוהליאכ כר אחיסמך לשיכטא ךךן וכלב כל הממי ליבא לר׳כיח תק?זר1א ןנעכדון ית 3ל ךפקילתל: 7 נת מ#כן וית ארונא לסרידותא ןית כפולתא רעאתי ןית ?ל מני משכןא: 8 ו.ית (§תוךא (ית מנות ןית מזנר$א דכיתא ו_ית כל מנהא ויח מלכחא רקטורת בוסמ^א: 9 גיח מךכחא רעלתא ןנת בל מניות ן_ית מולא ן_ית בסיסיה: 10 (ית למישי שימושא ןית למשי קוךישא לאסרן כל׳נא (ית לבושי כנות לשמשא: 11 וית מישרןא רלבותא ונת קטיורת מסמלא לקול׳^א ככל לפקילתל יעכדון: 12 ואצ$ר יי למשה למימר: 13 ןאק מליל עם כני ישראל למימר כרם ית יומי שמא דיליא מן מיסרי ומניכון לרריכון למידע ארי אנא י.; תיטרון ארי את ת י טקרשכיון: 14 ןחישרון ית שכחא »רי קולשא סיא לכיון דנסלינת אתקטלא.יתקטיל ארי ?ל ריעכיד כה עיבילא (לשתיצי אינשא סהוא מינו ע?ןיה: 15 שיילוד׳ יומין תתעמר עיכילי!א וביומא שמעאה שבא שבתא קירשא:קדם י\ כל ללעכיד עימדיזא כיומא ךשכתא אתקטלא לתקפןיל: 16 לשתן לנילשלאל נת שכתא למעכר ית שכחא לדריהון קלם עלם: 17 כין מיסלי ובין כני ישראל את היא לעלם אלי שירןח יומין זעכד וי.ית שמלא נית אמגא וכייומא שמעאה ישבת ונח: 18 ויסב למשה כר שיצי לסללא עימיה כטורא לסיני תרין לוחי םסדותא לימי אכנא כתימן

?אצמגארלי: 1 נחןא עמא ארי אוסר משה למיסח מן טולא יאיתכנישקלמא ארי רץ עמא על אהרן ןאמרו ליה קום עיכיר לנא רסלן ריחכן:ה ליה: 2 ואמר משה 3?לא לא&קנא מאלעא לסצרןם רא ידענא מה ת לתן אסק ?ליקי קרשי לרהבא רכאולני נשיכיון כנימן וכנסכון ןאיתו לי:

ופריקו

EXODUS Cap 9 7 לב .32 .

3 יפריקו כל £מא ית קך#י ךדסבא ר?איתיהון לאיסיו לאסרן: 4 ונסיכ מיךהיון(צר יסיח ?.ליפא לעברית.עיגל סתכא לאמרו אלין דהלתך ן ^ךאל ךאסקוך מאןחגא דסצךים: 5 לחוא אסרן ו?נא מך?חא8קדמ1חי וקראקךם יי סחר: 6 ןאקדימו ביומא ךבסרוסי:וא?יקף זעלון אסרן לאמר ח$א: לקדיבו גי?סן ןאססר_עמא למיכל ולמי^ןתי לקמו לסיכא: 7 ומליל יזי עם משה אמיל חוח אדי סביל עמך ךאסיקתא מאתלא ךסצךלם: 8 קטיו ??רי_ע מן אלרחא ךפקיךתנון .יע?דו להון.עיגל מתכא וסנירו ליה לרבחו ליה ןאמרו אילץ דסלחך ישךאל ךאסקוך מאתנא דסצרלם: 9 ואסר ילקדסי עמא הדין להא .עם קשי קךל הוא: 10 ובען אנח למשה |[לי:קךסי ללתקף תנזי ?הון לאישיצעון לאעביד,יסןי לעם ס$י: ?עוסןד מן: 11 לצלי משה8קךם יי אלהיה לאסר למא יי.יחקף רו:גןך ?עמך ךאפיקתא סאר^א דמצריס ?חיל רב וביד ףןקיפא: 12 למא ייסרון מצךאי למיסר ??ישא אפיקינון לקטלא .יחהיון ?לני טיךןא ול#יציותה'ון מ־על אפי ארעאא דחשי?יזא למע?ר לעמך: 13 אידבר ^ י ? p תוב סתקיוף רוגזך ןאסיב לא?ךסם ליצחק וללשלאל עבדך רקליסתא לחון ?מימךך ומלילתא עימהון אכעי ית ?.ניכיון ?כ'ו?בי #ס;א לכל אלמלא הךא ךאסדית איהין למיכון ןלחסנון $לם: 14 לחב לי סן ?י#תא דסליל למעבד לעמיה: 15 לאיספני וגסת משח מן טוךא וסדין לדחי ססדוחא בידיה לוחי ?סיבין סתרין עילדיהיון סי?א וסיכא איני[ ?סי?ין: lis (לוסיא ע'ו?דא דלי אינון ו-בחבא ?חבא ךיי הוא ספדימ על לוחיא: 17 ו^סע יהושע •ןת _קל עמא ?ד סל??ין ואסר למשה קל קךבא ?ס^ריתא: 18 (אסר לא קל גי?דין ד^צסין ?קךבא ןאף לא קל חל#ין ךמית?דין קל דסחיכין אנא שמע: 19 לחלח ?ד קכיב לסיטףחא וחןא.יח עיגלא לחיגנין ומקיף רו^א ךמשה וך?1א סידווץ _יח לוסיא לס?ר יחהיון ?שיפולי טוךא: 20 ונסיב לח עינלא ךזעבדו :וא'וקיד'?נורא ןשף עד רהוח דקיק ודךא על אפי מיא לא#קי יתי י^ראל: 21 ואסר מ^ח לאסרן $א זע?ר לך עמא הדין ארי איסיתא מי את ידעת.יח :על1חי ח1?א דבא: 22 לאסר אסרן לא לחקף רוגזא ךריביו

א דחלן דיה?ן:ך1דמגא אדי עמא אדי ?יש הוא: 23 ןאמרו לי עי?יד ל דין משה 3?רא ראס&א סאד^א ךמצרלם לא לדעגא מא חוה ליה: 24 ןאמו־יח להיון למן דהבא פריקו.וילבו לי וךסיתיה ?נילא וגפק עינלא .ותזיין: 25 נסןא משה נח עמא ארי ?טיל הוא ארי בטילינץ אהרן לאסבוחהיק ׳שידם ?י# לךדיהיון: 26 וקם משה ?סדע ס^־יחא לאמר סן רםליא דלי ייתרן ללחי ןאסמייטו לוסיה ?ל בני לוי: 27 ואסר לחון ?ד!ן

18 Targam.

Cap. 32. 33.98 שמות כי תשא לב לנ

אמר לי אלחא ךלשךאל שיו נכר חךכיה על לרמה עיברו(הוכו מיתךעקריכיה: למרע כסשריחא ו:קטולו נכר יח אחוהי וניר \ת מכריח ונכר נח ז 28 לעבדו כני לוי כפיחגםא ךמישה ונפל מן עמא כיומא ההוא ?מלחה אלפין נברא: 29 ואמר משה .קריבא לריבון יומא דין קוךבנא.קדם יי ארי נבר כבריח וכאחוהי ולאיתאה עליכון ייומא דין כרכן: 30 והוה מיומא ךכמריוהי ואמר משה לעמא אתון מכתון חיובא רבא ו?ען איסק לקדם יי מא אם איכפר על חוכיכון: 31 ומב מ׳שה לקדם לזי ואסר כ^עו חב עמא הדין חובא ר?א ועירו להון רםלן דרהכ: 32 וכען אם שכ.קרן לחיוביהיון ןאם לא ?חיני כען מםפךך רכתכתא: 33 ןאמר לזי למשה מן ךחב;זקךמי אסחניה מספרי: 34 וכען איןיל רכר .לח עמא לאמר רמלילית לך הא מלאכי יהך :דקךמך וכיום אסעתמי ןאסער עליהון חוכיהץ:

35 וסחא :יזי ית עמא.על ראשחעכדו לעי?לא רזעכד אהרן •י 1 ומליל יי עם משה איןיל סק מיכא את ןעמא ךאסיק^א מארעא ךמצךים לארעא ךקלימיח לאכךהם לך^חק וללעקיב למימר לבנך. אתנינה: 2 ואישלח:זקדמך מלאכא ואימריך .יח כנענאי אימוראי לחיהואי ופריזאי מיואי ויבוסאי: 3 לארע עכלא םלב וךבש ארי לא איסליק שכינמי מבץנך ארי עם קשי קרל את דילמא איישיצינך כאיריזא: 4 ושמע עמא לת פימןמא משא הדין יאימאבלו ולא שויאו ?בר תיקון זיניה :עלוהי: 5 ןאמר :;י למ#ה אימר לבני ישראל אתון עם קשי קדל ישעה :חךא איסלק לבינתי ממנך לאי׳טיצינך וכען אעך מיקון ןינך מינך גלי:זקךמי מא אעמר לך: 6 ואעדיאו כני לשראל.יח תיקון!ינהון מטוךא ךחוכב: 7 ומשה נסיב לח משכנא ופרקיה ליה מיברא למשריחא ארתיקקדם מן מ׳?ריחא ןקרי ליה משק כיח אולפנא לחיי כל ךחבע אולפן מן: יזי נפיק למשכן כיח אולפנא רמיברא לכ׳שריחא: 8 והר כד ;פיק משה למ^כנא זקלמין כל עמא וממצתרין גבר כמרע משכניה ומסתכלין אחירי משה עד דעליל לסשמא: 9 להוי כד עליל משח לסשכנא נמית עמוךא רעננא ןזקאים במרע משכנא וסמסלל עם משה: 10 ךרען כל עמא יח עמוךא רעננא קאים כמרע משכנא וקלסין כל עמא ןסנרין ?כר כמדע משכניה: 11 וסמליר :יי עם משה מסלל עם ממלל כמא רססליל 3?רא עם מכריה וחאיב למשריחא וסשוסשניה יהוש_ע כר נון עולימא לא עדיקרם לזי םןי דאת אסר לי אסיק לת עמא מיניו מש?נא: 12 ןאמר משה : הדין ואת לא היורעתני לח דמשלח עימי לאמ אמרת רמתך ?שום ואף אישבר׳מ ךחמיןל)ךמי: 13 וכען אם כען אישכמית רמןןין.קדמך היורעני

ק י י י T ז י י °

EXODUS Cap 9 9 לג לד ;84 .33 .

?ען יה אורח טובך ואירע לסמך ?דיל ךא^כח לחמין.קלמך ונלי:קלמך ארי עמך עמא הדין: 14 ואמר ^?נתי חסך ואניח לך: 15 ןאמר קלמיוהי אם ליח שכינתך מהלכא ביננא לא חםקיננא מיכא: 16 ובמא

T : T • T T •• זזT ־ : • | • • • • TIT: • : I T 1 1 T :

לסללע הבא ארי אישכסית לסמין:קלמך אנא לעמך סלא ?ססך שכינתך עימנא רסע?דן לנא ?דישן לי ול_עמך ס#ני מכל עמא ך.על אפי אלמלא: 17 ואמר יי למשה אף ית פיס^מא הרין לסלילמא אע?יד ארי א׳^בסתא לחמין:קלסי ןלביתך ?שום: 18 ואמר אחןיני 3ען ית יקרך: 19 ואמר א$א אע?ר ?ל טובי _על אפך לאיקרי ?#מא יי!דקלמך ןאיח־ון למן לאיחון ואילחים .על מן לאילחים: 20 לאמר לא חיביול למיחזי נח א8י שכנתי אלי לא ילזוינני אינ^א ולסקים: 21 ואמר לזי הא אסר מחקן.סןךמי ותתעתד .על טי^רא: 22 ויהי ?מיעיבר לקלי ואיישוינך ?מזעלת טיגלאעלך .ער ךאיעיבר: 23 ואעדי ית לכלת לקרי יהמוי .ית ואגין ?מימלי:

ךבחריודקלמי לא יחךזזיון:ף ! ואמרי; למשה ?9יל לך מלין לוחי אב_נ;א ?קלמאי ןא?ת'וב י ^ על לוהיא יח פיס^מיא להוו על לוחיא_קלמאי לסבלתא: 2 לסל למיןקלמי תמן.על ליש טולא: לצפלאיותיסק ?צפרא לטורא לסיני לסס^תל:1 לא יססזי ?כל טורא אף זענא לחיילי• לא 3 ןאינש לא לסק עמך ןאף אינ יךע־ןן לקייל טורא ההוא: 4 ופסל תלין לוחי א?מא ?קלמאי ואקדיםישיב ?יליה מליו משה ?צפרא וקליק לטוךא לסיגי ?מא לפקיד.יי יתיה ו לוחי אבניא: 5 לאימגלי:;י בעננא (איסעתר עימיה תמן וקךא ב׳&ןמא דיי: 6 ןאע?ר יי #?{תיה עלאפוסי וקלאלי יי אלהאלךזמנא ןחננא מלהיקלגז ומסגי לסע?ד טםן וקישוט: 7 ;טל טיבו לאלפי ללין שביק לערן ללסרי־ל ולחיובין סלח ללחל?ין לאיודיחיה ןלללא רןי?ין לא מלכי מסער חיובי.אבחן .על ?נין לעל ?ני בנין מרלין על דל חליסי לעל לר ל?;עי: 8 לאיוסי משהקלמך יי תסך וכלע על אל^א ומגיל: 9 לאמל אם ?ען א#?חיח לחמין:א דיי ?י;נא אלי עם קשי קלל הוא לחיבוק לחיובנא וללחטאנא ^ ? ?ען ^קלם כל עמך אעביד פלישן לסססנינ;א: 10 ואסר הא א^א $ז_ר #ס: רלא איחבריאה ?כל אלעא ובכל.עסמיא ניחלי כל ע&א לאת ?יניהון _יח עלבלא ליי אלי ךחיל הוא ראנא ןנ?יר עימך: 11 טר לך :ת לא^א ספקיד לך יומא לין הא א;א מתליך סן :קלמך.ית אימיוראי ומענאי יחידאי ופריזאי ידזץאי ויבוסאי: 12 אסתמר לך ללמא תער קיזם ליסיב ארעא לאת דנליל:עלה לילמא לסי לתקלא ?ינך: 13 ארי ית אי^יהיוןntiprl מתךעון לל^קססי׳ון תס?רון ללח אישיריהיון תקצ״צון: 14 אלי לא

לטעות

Cap. 34. 35.100 שמות כי תשא ויקהל לד לה לטעות עססלא ארי יי ק$א שמיו אל.קנא הוא: 15 דילמא חמר ק;ס ליתיב ארעא ולטעון בחר טענסחיון וירכחון לטענסהון עקרון לך לסיכול מרכסיהלן: 16 ןחיסב סכנתהון למך ולסעלן כנתהון ?סר טענסדיין גלטעין ית כנך ?סר טעגססין: 17 רסלן לסתכא לא סעכיד לך: 18 ית סןא ךפטירלא תישר שכעה יומין היכול פטיךא ךפקילתל לץמן -ירלוא לאמבא ארי כללחא לאכיבא נפקתא מפמירלם: 19 ?ל ?סח וללא דילי הוא ;כל כעירך תקדיש לכלין ככיור תור ןאימר: 20 ובוכרא לסמלאך תיפריוק ללא מ תיפריוק כאיסלא לאם לא תיפריוק ותיקפיה ?ל בוכלא ל לתסוון:זקדמי ריקנין: 21 שיר!ה יוסין תיפלח וכיומא שכיע^ח תנוח כןריועא וכסצלא תנוס: 22 וס$א לשבועלא תעמד לך ?מרי סעד סטין ןסגא רכנשא מיפ_קה לשתא: 23 תלת זיסנין ב#$א ויזסזון ןל למלך ^דם לימן עלמא יי אלהא ךישלאל: 24 ארי איסריך_עממין מן.לןדמךם יי ד ^ ח ^ ס א ןאפתי ית תחומך ןלא יסמיד אינש לת אלעל כמיסקל ל אלהל תלת וימין כשתא: 25 לא חימם על ססיע דם ??חי ללא יכיתון לצפלא תלכי ניכסח ס$א לפיסחא: 26 ליש ככולי אךעך תיתי לכית מקלשא רלי אלהך לא סיכלון ?סר כסלכ: 27 ןאמר יי למ^ח כיגובלךסןא האילין נזרית עימך קלם לעס .יח .פית^סיא האילין ארי.על סימר פילז ישלאל: 28!םוה תטן:זקדם יי אלבעין ל?סין ןאך^עין לילון לחמא לא אבל ומלא לא אישתי יכסב על לוסלא לת פית^מי קלמא עשלה פיתןטין: 29 .יסור׳ כד נסת משח מטולא לסיגי יסלין לוסי ססדותא כירא למשה כסיססיה מן טורא ומשה לא לידע אלי סני ןיו יזקלא לאפוהי כמללותיה עימיה: 30 וסוא אסק ל?ל כני לשלאל לת משה והא סני זיו יזקךא ךאפוהי ורתילו סלאסזקלבא לותיה: 31 וקלא להיון משה לחכו לוחיח אל׳רין לכל לכלביא ?כנייש^א ומליל משה עיסהיץ: 32 ובסו־ כן אתקלבו כל כני ןשלאל ופקילנוןלת כל לסליל יי עימיה ןטולא לסיני: 33 לישיצי משה סלמזללא עיסהון 1יסב על אפוהי ?ית אפי: 34 ןכר עליל משח לקדם יי למללא עמיה סעדי .ית כית אפוסי עד מיפקיה ןנפיק ותמליל עם בני לשלאל .ית לסיתפזקר: 35 ויען ?גי ישלאל ית אפי משח אלית אפי על אפייסי עד ל?ליל סני ןיו !;קרא לא9י משה ומתיכ משה ית מ

לסללא עמיה: לה 1 משה ית ?ל כנשהןא ךכני ן^ךאל ואסר לחון אילין ?יתנסיא לפלןר :יזי לסעבד יסיק: 2 שי1קח יומיןא ׳ןזבסא.זקדם יי תתעמר עימדתא וכייומא שכיעאח יסי לכיון קור׳שא ^ן

כל

EXODUS Cap 1 0 1 לה .35 .

?ל ךיעביר כיה עי?יךמ1א יחקסיל: 3 לא וז?ערון אי^ןתא ?כל מ^זבגיכוןא למי ל׳$|ךאל לסימר דין ^ נ ?ייומא ךש?חא: 4 לאמר משה לכל ?קלם יי כל לימלעי פיחגמא :י2קיד יי למימר: 5 קבו מץםץ אפלשוחא:קןשא: 6 ןת?לא ל?יה .ייתי ית אפלשוחא :דקךם יי לחבא לכספא ו (אחיאנא ואבע ןהולי ובוץ ומן*וי: 7 ומ#?י ךדהרי סססקי וס#?י םסגיונא לאעי שטין: 8 ומ^ןא לאנחרותא ומספוא לס#ח לבותא ולקטיולת בוססיא: 9 ואמי בוללא [אמי א^למותא ל^^ןא ?איפולא: 10 ו?ל ה?יסי לי?א לבכלן ייתיון עע?רון ית ?ל לפ.קיד יי: ?ח^א ו 11 ית ס^1?נא ית פלסיח ולח חיופאיה :ת פולפוחי עת ךפיוהי ית ןןקלוחי ית עמור1הי עת סמכוהי: 12 ית אר^א ןית אליחיוסי ית כפול$א עת §לו?$א לפלסא: 13 ית $חורא ללח אליח1חי ןיח ?ל מנוחי ןית לחיםא עת בואיןחא עח מיש1זא ח אפיא: 14 ליח ס3לר1א לאנחולי עת ^ לאנחרוחא: 15 עת מל??זא לקטולת בוססיא עת אליחיוחי ליח מי#חא לןבותא עת :קטולת בוקןמיא ןיח פךסא לם^עא לסלע ס#?3א: 16 יח סךבלוא לןןלחא עח סללא לנח^א ריליה יח א.ריח1הי עת ?ל קןניוחי ית כיולא :וית ?סיסיה: 17 _ית סללי לל$א נח עמודיוהי עת 9ס?חא עת פרסא לחלע דלתא: 18 ית סי?י ס#?נא עת סיבי דח-ןא עת אטוגיחיון: 19 ית למ#י #מו#א ל#מ#א ?קוףטא !ת לבושי קוך#א לאחרן ?חנאא למי ףפ1ךאל מן ״קלם ^ נ עת לבו#י מוחי לשמ#א: 20 ונפקו ?ל ? משח: 21 ואת1 ?ל 3בר לאיתךעי לי?יה לכל לא^ליסת רוסיה עיסיח איתיאו!ח אפלשותא:קדם לי לעי?ילת ס#?ן ומנא ולקל פולחנה לללבו׳&יא כיל לאיחלעי לי?יה איחיאו #ירץ קול^א: 22 וסימן &?ריא.על ^:T!לש??ין ועיןקן ומחול כל מן ללחב ןכל .ג?ר לאלים ארמוח לחב:א:יקלם 23 לקל 3?ר ראשתכח עמיח מהלא ואל^א ו$?ע ןהללי ובוץומעוי וס#?י לל?לי סססקי וס#?י םסגונא אימיאו: 24 כל לאלים אלמות ?סף ונסש איחיאו!ח אפלשוחא.קדם יי לכל לא^תבח עמיה א.עי #טיןל?ל עי?ילתלמא איחיאו: 25 ו?ל איתתא ס?יסח ליבא ?ילחא ,עןלא וסיח;ן ?ד י 5

ןגןיל יח ת?לא עת אל3י$א ית צבע ןהולי לית בוצא: 26 וכל ן#יא ךאיחןעי לי?סין עיסהין ?חו?מא $לןיתמעןיא: 27 לר?ך3דיא אימיאו ית אמי בוללא ליח אמי א^למוחא לשק;$א ?איפולא ו?חו#נא: 28 עתזלזא לאנהרוחא ללס^ת למתא ללקטולת בוסמיא: 29 ?ל בוסמא עת סיא לפקיד 1,י ^בר ואי^סא לאיחלעי לי?חיק עיסהון לאיחאח לכל עיבילוא 5קדם יי: 30 ואסר למע?ד בילא ךמ^ה איתיאו מי י^ךאל נלבי

סשח

Cap. 26. 27.102 שטות ויקהל לח לו מ^ה למי י^ךאל:חוו ךר?י יי ?שוט כצלאל כר אורי כר חור לשי?£אקלם ין ?חוקמא ?סוקל^נו וכמדע מ מן: דיהוךח: 81 ואשלים עטיה ת ו?5ל עיכירא: 32 ולאלפא אומ$ן למע?ד ?רכ׳?א ו??9?א ימח׳^א: 33 ויאו^נות אכן טכא לאישלמא ובארות אעא למע?ד ?;ל עיכירת או$גון: 84 ולאלפא להב כליכיה הוא ןאוחליאב בר אתיקזמל ל^יכפזא ךךן: 35 אשלים עיסהיון סכימות ליבא למעבד ?ל עיבידת נ$ר ואומן וןייר ?סקלא ו?אתן;א ?$בע ןהוךי וכבוצא ומתי ןז?רי ?ל עיביךא

ומלפי אומ5ןן: >£• 1 ועבר כצלאל :ואול.ליאב ו?ל ?בר חכים ליבא ךיהב יי חוכסתא גסוקלתנותא בחוץ למידע לסעכד ית ?ל עי?ירת פולחן קוך^א לכל לפקיד יי: 2 וקרא מ#ח לבצלאל ולאור׳ליאב ולכל ?בר סכים ליבא ךיהב:יזי חו??ןחא בליביה כל ללסלעי ליביה למיקרב לעיביר^א למעבדי י׳גזךאל יתה: 3 ופסיכו מן.קדם משה ית כל אפלשותא ךאיחיאו מ לעיכרת פילסן קוףצזא למעכר יתה ןאינון מיתן ליה עור נרכתא בצפר כצ>ןר: 4 ואתו כל סכיס;א לעברין נח ?ל עיכירח קולשא 9כר ?כר סעיכיךתיח ךאינין ןגכלין: 5 ואמרו למ׳1£ה למימר מסגן עמא ל^יתאח מימת פולחנא לעיכיל^א לפקיד וי למעבר יסר.: 6 ופקיד משה ואעכרו כרייו כסשריוןא למימר ןבר יאיתיזא לא נעכרון עיור עיכילקא להפרשות. קול׳&ןא וקסקת ?ןיםת לכל עיכיל^א למעכד יתה עטא מלאיחאח: 7 ןעיכיל^א מ ויתרה: 8 ועברו ?ל סכי$י ליפ:א בעכלי עיביךיןא ית מש??א עשר יליען ךבוץ שןיר והכלא ואמינא יצכע ןהורי צורת כרוכין עוכר אומן עבד יתהין: 9 אוךכא דיריע?וא סלא עסלין ותמגי אסין ופותיא אלכע א$ין ריריע^א חרא משסיזא םלא לכל לריעתא: 10 ולפיףעןסךא עם סלא וסמיש ירלען ל9יףסלא עם םלא: 11 \זעכר יליז ית ס$יש: :ענוכין לסכלא על םיפתא ריליעתא לולא מ5י?זלא כית אפי p עכר

?סיפתא ליריע^א כסיסלא כיח ליופי תינלנא: 12 ס?*שין :עגיכין עכר כיליעתא הלא וסטשין:עניכין זעכר ?סיטלא ליליעתא לבית לייפי תינינאםלא ליקכיל סלא: 13 ןעכד ס$שין פולפין לילחב ולפיף ?מנן,ענוכיא:יזא .סלא עם סלא כפולפלא ותה משכנא רזד: 14 ןעכר יריען נח ללי ל9ען.י ל§לסא על 9^כזנא :חדא .ע5רי יריען זעבר יתהין: 15 אולקאא סלא מישס^א ריליעיזא סלא תלסין א?!ין ואלכע אמין פותיא ריריעי סלא לסלא עטרי לריען: 16 ןלפיף נח ס&יש יריען לחיוד עת שית לריזען לחור: 17 ןעכד:ענובין חטשין על סיפתא ליריעתא בסיקזרא כיח לו&י

וחמשין

EXODUS Cap03 i 37.לו לו .36 .

יסמ^ין .ענו?ין זעבד .על ?י9יזא ליליע^א ל?יח •לופי ח^א: 18 חמד פוןפין ד3סש חמ#ין ללפפא !ח מ#?;א למיסוי חד: 19 ןיעבד חו^אח למ#?נא למ2#י דיברי מממקי לחופאה :דמ#?י ס?ג'ו;א מל״עיןא: 20 ןדעבר נח לפ;א לס^מא לאעי שטיןדקימין: 21:עסראמין אולכא לרפא ןאקןחא ופלגוח א$חא פיחיא ללפא וחד: 22 חלין צילין ללפא סד ?!של?ין חד לקביל חד כין ןגכר לכל לפי מ#?נא: 23 ןןןיד!ת לפיא למ#?נא עסדין ל9ין לרוח עיבר רריומא: 24 ןאל?עין 5?זכין ל?סף ןגכד תחיות עסלין לפין חלין 9מ?ין תחוח -י|א חד לחלין צירוסי ומלין סקןכין מחות לפא סר לסדין צירוסיי״ 25ולמטר מש?נא תי$א לרוח ציפונא יעכר עסלין לפין: 26 לאי?עין ססכיהיון ך?סף חלין •סכין חחיותא מעךבא ןג?ר £ # דןא דוד וסדין סמכין תחוח רפא חד: 27 ללס;פי מ שיתח לפין: 28 ומלין לפין זעבד לללנח מש?נא ?סיופהיון: 29 נחוו הלמין מלרע י3:סךא חוו מעונין ?לי#יהון ?עיןקתא סלא ?ין >ג3ד לםתיר^ן לסרתיןןרן: 30 נסויו חמיח לפין לססכיהז־ן ל?סף #יחח עשר סמ?ין חלין סמ?ין חלין סמ?ין תחוח לפא חר: 31 וזעכרזע3.די ךאעי #טין ח?*שח לד§י קטר מ׳$?נא חר: 32 לס?1שה ;!?לין ללפי קטל מ#?נא ת;£א וחמשה >ג?לין ללפי מ>$?נא לסייפהון מעלבא: 33 ןןזכד .ית ןן?ךא ?ציןגאה לאע?רא ?גיו לפיא מן סיפי לסיפי: 34 ןנח לפיא חפא לס?א וית .עין_קסח*ין ¥?ר לס?א אמלא לן$בליא וחפא.יח ;ג?ליא לסבא: 35 ו^כד נח פרו?$א ךס?לא (*חינא וצבע ןהיורי ובוץ #ןיר עיוכד אומן זע3ד ימה צולח ?רובין: 36 לןג?ד לה אלב^ה .עטולי 9#ין לסגנון לסבא ןויחון לסבא ואתיך לחוץ אלמנה סמ?ין לכקף: 37 ןןג?ד פלסא לסלע מ#?;א לסקלא ןאתונא וצבע זהיולי ובוץ #ןיר ע'ו?ר ציור: 38 לנח עמודיוחי ח?ן^ה ללח וליהיון וספי רי#יהון לכ?ו#יה1ן לה?א לסססיחון

חמשה לינק^א:

לן 1 ודעכד ?צלאל _יח ארונא ךאעי שטין מלחין אסין ופל$א אולביה יאמתא ופל$א פוהילה לאמחא ופלןא רומיה: 2 נספחי לחב ר?י מ$יו ומבלא ןדע?ד ליה ןיר ללסב מחיור סחיור: 3 לאחיך ליה אל?ע עין.קץ ללהב על אלבע זליחיח למךתין עיןקן.על םי#ליה חד ןסך^ין עץ.קן על ?ישליי׳ מי;ינא: 4ל,עכד אליחי לאעי שטין נספא יחח־קרח?א: !ןאעיל ייז אליסדיא 3עיןזקמא על סמלי אריוןא למישל נח ארל;א: 6 ןזעבר ?פולתא ללסב ל?י מלחין אמין ופלןא אול?ח [אמסא וסל^אי ^ ©־חיה: 7 נע?ד תלין ?רו?ין ללהב 5?יד ^?ד יחהיון מיזיין ס

כפורחא

Cap. 37. 8& 104 ממות מקהל לו לח '?פול^א: 8>ירובא סד ססי9לה סי?א ו?רו?א׳ סד מסימלחסי^אקןן ?פוךו-ןא,ענד.ית ?וץנןא ס?זלין סימרוהי: 9 יסו1 ?רי3:א ?חסין גי8יח1ןי לקהיל י לק3יל ס לעילא ס$זלין ?נל^יהון.על ?©ד^א ןאפיהיין סזשין תךתין אמין ?פול$א ך,ו1• אפי ?רוכיא: 10 !ע3ד.ית §תולא ךאעי אוחייח ןאסתא פותייה מ$סתא ופל^א רוסיה: 11 גספא יסיר׳ לסב דקי זעכד ליה 1יר ךךסב סחור סחור: 12 וענד ליה j לנפא רוסית ©־׳ן»יא סחור סחור ןע?ד ןיר ךלהב לנלנפיה סחור סחיור: 13 ואתיל ליה אל3ע עץקן ןץ־הב (יסב ית עיןזקסא על אל?ע ןויחא דלאל3ע לינלולןיזקיןא אסלא לאליסיא למישל ית פתוךא: 14 לק;יל ?מפא הואה עי 15 ןןן3ר ית אליסיא לאעי שטין נספא יתהוין זיכ׳קא למישל ית ןתוךא: 16 וע5ד ית $ניא ויעל ?תיולא ית סניסוהי נית ?ןיכוסי ן_ית סכילסיח ןיתא יסנסכין ?הין דךסכ ל?י: 17 וע?ד ית סןך^א ללהב לקי ןגיד ס ^ חא סי3ת ןןו1: ע?ד ית מ{ל§אי שילה וקנח ?לילהא סזולחא >שוש &1 ן׳^יתה קנין נפקין ססאלהא תלרןה קני סנל$א מםאלה סד יי1לסח קגי $9ל$א סס9רה תעיןא: 19 תלסח ?לידן סאירין ?קנןא סד.סוור ןשיושן ותלתא 3לילין ס$לין מןנןא סד סוור ןשיושן ?ין ל^י^ח קןץ ךג?!מין.־ סן ??נל^א: 20 י3?!3ל$א אל?ןגא כלידין ?ןגילין סזוךסא ןשוש§הא: 21׳ ןסזור תחיות $רין קנין למינה נסוור החיות תרץ קניןה׳ו דסי*ה ,ןחוור תחוח תלין קנץ למיןת לשיויןה קנין מפקין מי 22 -סזוליהון וקניהון -סי3ת tiq כולא ננילא סלא ללסב ל?י: 23 ןעהי־ ית ביתני^א #?ןגח ו?י3סי׳א יססתיסי׳א ללסב ל?י: 24 5?לא לרס?א ך3יא ןןכד ןית $ל >#חא: 25 ןןג3ד 2ת מל?חא לקטורת ביססיא#שין אסי1א אול?יה ואסתא פוו1ליה סר3ע ןסלתין אסק חסיה ךאעי; טי$ד, #ואח:קלנ'יסי: •126ס?א יסית.לסב ל?י נת איבריה עת בותלוחי סחיור סחור וית.קלנוהי ןע?ד ליה ןיר ללסב סחיור סחור: 27 וסל&ץ עץגןן דףדג *ן3ד ליי׳ 9ללע לןיריי׳.על תרמי! מסיה.על ?רץ סטרוסי

לא$לא לאריסיא לסישל יסיח כהון: 28ןן!3דית אליסיאיראעי 0#זץ׳היוןי למ?א: 29 חןבד ית מי^סא ללבותא קוך׳^א ןית קטילת* » י f p

3וסעיא^5י עוהד מקמנו: \ 7זףן~* ן,ע3ד יה סלכיזא דעלרוא ך$*עי שטין.ססיש אמין אוףיימ וסטייטיאסיןפיסייח*סל?ע יל1לת אמין רוסית: 2 ןןןסד קלניוסי על }&ל3עכי ^ ?ל 199 5 ?) נניסיך. ;ס5יה:׳ ^אה ;קלגוחי נספא יהיר״״ 8

סך©ל!א ית:^ס^ימסא .:גיח*סנרו^סא ויח^קיר-קלא ן־יח?י-^ליסא :ן5פ: סחתיתא

EXODUS Cap 1 0 5 לח ,38 .

סחחיתא ?ל מנ־וחי ^?ד 3ח׳&א: 4 נן51י לסל?חא סרלא עובד ?מיךחאןרזא ?אל3ע א תחיות סוהי?יה מלרע.עד פלגיה: 5 ואחיך אן3ע עיז ^ ך ןזיחא לסללא וץרושא אחלא לאליחיא: 6 וןגבר!ח אליח;א ךאעי שטין נחקא יחהיון;ח׳שא: 7 ואעיל !ח אליחיא ?עיןיןחא על סיסלי סל?לוא למישל יחיה בהון דוליל לוחץ דע3ד יחיה: 8 וןג3ד!ח ?ייורא לנק!׳?א ונח בסיסיה ח:דז^א ?מךזןיח #3יא לאי£ין לצלאה בוזרע מ^ין זיסנא: 9 3$ד _יח דל$א לרוח עי3ר דריומא סךלי ךדריזא רבוץ #ןיר מאה אמין: 10 עמוליהון עסדין!ו?ס3יהון עסלין.מח#א \וי עמוןעא :ו3יבו#יה'ון ?9ף: 11 ולרוח ציפונא סאה אמין עמוליהון עסדין וססכיהון עסייןא וןי עמוריא (?יבושיהון ?9ף: 12 ולרוח מעל?א סללי חמשין ^ ך אמין עמוליחיון עסךה ןסס?יה'ון _עסלה ווי .עמוליא וקיבושיהון בסף: 13 ולרוח קירומא מלי$חא חסשין אמין: 14 סללי חמי# עסךי אמין לעיבלא עמוךיהיון תלר1ה ןססכיהון חלתה: 15 ולעי?רא חנ;נא מי?א זמיכא לחלע ךך$א סךךי חמייש .עסלי אמין עמוךיהון תלחה וקסהיהון

תל^ה: 16 בל קךדי רח?א סחור סחור רבוץ #ויר: 17 יססביא'יהון בקף ןאיגון יחיון ?סף וחיפוי כיי לעמודןא תח^א ןוי עמודיא ןכיבו ס??#ין בסף כיל .עמוךי לל$א: 18 ופךםא לסלע דך3!א עובד ציוררין אסין אוףיא לרומא ךם?לא ןאתוגא וצבע ןהיולי ובוץ >$ןןיר (ע׳ ?פוחיא חסיש אמיןל>ן3יל סךדי דל$א: 19 ןעמוליהון אלמגה ןםסביהיון אל?ן!ח הלו^א מיח1ן ?סף ןחיפוי לי#יח'ון ו?יבושיהון ?סף: 20 וכל

וישא: סי?יא למש$א וללל$א סחור סתור ת 21 ^ילין מי^י מ#?נא מ>ע?{א לסחדוי^א לאיחסניאו על מיסרא למ׳^ה פולחן לייאי ?ילא לאיחמר בר אהרן ?ח_נא: 22 ו?צלאל 3ר אילו ?ר רעד ל#י?9א דיחוךה ןגכד !ת ?ל לפקיד יי ית משח: 23 ?עמיה אווזליאב ?ר $חי£9ך ל#י?£א ללן ג3ר ואומן וציר ?ת?לא ו3את#א ו?צ?ע ןהולי ובבורא: 24 ?ל לס?א ךאיחעביד לעיביך^א ?קל עי?ירח קול#א וסןח לל.ב אךמויזא עסלין ןחיישע ?ברין וש3ע סאהא סאה ??לין ^ נ י ? ותבחין סלעין ב:םילעי קול^א: 25ו?סף סעי ואלף ו>33ע סאה ן#?עין ןחסיש סלעין ?סילעי קוליטא: 26 חילולא לגולגול^וא פלגות סילזעא ?סילעי קול^א לכל ל¥?ר על מ^יא מי?ר1נץ ולעילא לשית סאה ותלסה אלפין וסמייש סאהןחמשין: עסלין ?א ית סס3י קול^א ו.ית סס?י(|רו?^א 27 !לוןאה סאה ??די 3ס^^ לאו3ע סאת א ל9??א: 28 ןית אלף ו' ^ מ^ח 99?ין ל>$ח ??דין 3

ושבעין1 14 Taigum.

Cap. 38. 39.106 שטות פקורי לח לט .

ןשכעין וסמיש עבד ווין לעמותא ודופי רישיהיון וכביש בחיזיון: 29 ו$חש .ארמותא שבעין ככלין וסדין אלפין ואלכע ם$ה סלעין: 30 ועבר בה ית סס3י תרע מישבן ןיסנא וית מלברוא ךןחשא ן_ית קךךא וץרושא ףיליה ו_ית כל מגי מלכחא: 31 גית ?סכי לל$א כחור . סחור גית ססבי קרע

דרתא וית בל סיבי משכנא וית בל סיכי דרתא כחור סחור:. : T T : T • • • T ־ ז : ־ : : ־ ־ ־ • * T . " ־ : T : -

ט 1 וסן תכלא ןאךגונא וצבע ןהוךי ע?דו למשי שיטושא ל לשטישא כקולשא^עכת.ית לבושי קוךשא לאסרן בסנא כמא לפקיד יי נת משה: 2 ועבד .ית איפודא ךרהבא ת?לא וארנונא וצבע ןהיורי ובוץ שןיר: 3 ורדית 1ת טסי לרסבא ןקציצו חוטין לסעכד כנו תכלא ובגו ארנינא יכני צכע ןהירי ובניו מצא עייכד אומן: 4 כספין ע?דו ליה סלפפין על תרין סטרוהי מלפף: 5 יססלן תקוניה רעלוהי סיניה הוא כעובריה ךרסבא תכלא ןאח-ונא וצבע ןהורי ומץ שןיר כמא לפקיד יי :ת משה: 6 ועבדו.ית אבני בוללא משקען סרסצן כלהב 3ליפן ?סב x ספריש על שמהת כני לשראל: 7 ושוי יסכ׳ין על כספי איפיורא אבני

דוכלנא לבני לשלאל כמא לפקיד יי.ית משה: 8 ועכד ית חושנא עוכרא (אחינא וצכע ןהולי ומץ שןיר: ל ? אומן כעוכר איפודא לרסבא ה 9 מרבע הוה עיף עבדו ית תשנא1ך^א אולכיה גןךתא פוחגיה עיף: 10 ןאשלימו כיה ארבעה סיללין ךאכן ט־א סיללא_קלמ$ה סס.קן ירקןא אין^הדין שמיו ןסבסלום: $ י £ וברק סילרא חד: 11 ןסיךךא ל 12ןסילרא תליסאה .קגכירי טלקלא ןעין עינלא: 13 וסיךרא ךכיעאה כרום _ימא וביךלא יפנתירי סישקען סרסצין כרהב כאשלמוסהון: 14 ואמלא על שמהת כני לשלאל אינין תלר1א עשרי על שמססהיון כסב מפרש כנלף לעיןקא ?כר על שמיה לסרי.עשר שיכטין: 15 ועברו על חישנא תיכין ססססן עוכר גדילי רדסכ דכי: 16 ועבת תלתין סרסצן דרסב וסלתין עץקן ללסב ויהמ לת ©ךסין עמקסא על תלין סיטר חושנא: 17 ויהבו חרתין ןרילן רלסב על תךתין עיןזקתא על סיטרי חושנא: 18 ןית תךתין גרילן רעל תלין ססרוסי יהמ על תרתין סרסצסא ויהבונין על כתפי איפורא לקמל אפיוהי: 19 ועבת תרתין עין.קן ררסכ ושליו על סרין סיטרי חוישנא על ספחיה דלעיכלא דאיפודא לגיו: 20 ועברו תלתין ע>קן דלסב ףהבונין על תלין ?ספי איפיולא מלרע מלקכיל אפוהי לקמל בית לופיה מעילויי הסזין איפיולא: 21 ואחרו ית חושנא סעיוקסיה לעיוקת איפולא כחוטא לסכילתא לססוי על הסין איפולא ללא לס?רק חף?ן;א סעילוי איפ'ולא.?סא. לפקיר יי ;חמשה:

ועבד

׳ E X O D U S Cap 1 0 7 לט ט .40 .89 .

22 ח!בד ית סעיל איפיוךא עיובד מחי $מיר ת?לא: 23 ופומיה רמעילא־ ??יל לגויה ?פלס שיןןן תיורא מקף לפרמיה משחור סחיור ךלא לתבוע: 24 ןזעברו על שיפולי סעילא רטוגי ח?לא ןאתונא וצבע והורי #ויר: 25 ןזעכדו 41ין רדהכ ךכי ויחכו _יח !גיא ?גו ריטוניא על שיפולי מעילא 9ח'ור סחור ?גו ךימוניא: 26!$א ןךימיונא ו$א לרימלנאעל שיפולי סעילא סחור סחור לשמשא ?מא ךפקיד:;י לח מ#ה: 27 מןברו לח ?יתונין ךבוץ עובד מחי לאחרן ןל?נוהי: 28 ללח סצנפתא ךבוצא ללח שבח קו^עיא ךבוצא לנח ממסי מצא ךבוץ שליד: 29 וית המינא רבוץ שליר לס?לא ואךגןנא וצבע להורי עובר ציור ?מא ךפקיד יי לה משה: 80 ל7עברו ית ציצא ?לילא ךקוךישא ךךהב ךכי וכתבו:עלוהי ?תב מפרש קיךש ללה 31 ליחכו;עלוסי חוטא דסבילתא למיחן על סצנפיזא מלעלא ?מא ךפקיר לי ית משה: 32 וישלימח כל עיביךח מ#?נא מישבן ןימנא מגבדו בגי לשךאל בכל ךפקיד יי.יח משה ?ין זעבדו: 33 לאיחיאו לת משכנא לוח משה .יח משכנא ליח כל מנייתי פוךפיוהי דפוסי ןגברוחי ןעמותהי לםסכלחי: 34 ן_יח חופאה ךמ^כי ךוי?רי סססקי ללח חופאה רמשכי ססגוגא וית פרובתא דפרסא: 35 לח ארונא רסהרותא ללח

־ T : T י : T —. : T : T T י ! T • T •• : ־ :

אריחיוהי ינת כפוךוקא: 36 ית פתיוןא .ית כל מגוהי ללח לסים א$יא: 37 ית מנרתא דכיתא יח ביוצינהא ביוציני סיררא ויח כל מנהא ויח

- : T T T T " I T : ״ • : * . T T ״ ״ T • T T : T :

מישחא ךא:נהרוחא: 38 ל_יח מדבחא ךדהבא ל_ית מי^חא דךבותא ללח קטיוךח בוססיא ללח 9ךםא דתלע מ^בנא: 89 ית סך?חא תחיטא ללח סרךא ך;ח'שא ריליה נח אריחיוהי ולח כל מנוסי לת ?יוךא ונח ?סיסיה: 40 לת סךלי לל^א ית עמולהא לנח סמכהא ולח $ךסא לסלע לר^א _ית אטוגיוהי לסיכהא ןיח כל מני פולחן מ#?נא למ#כן לימנא: 41 לת לבושי שימוישא לשמישא ןקוךישא לח לבושי קוך#א לאסרן כל׳נא ללחעבת בני לשראל לבושי כנייסי לשמישא: 42 ?כל ל5קיד יי ית מ#ה כן: נח ?ל פולחנא: 43 נסןא משה נת ?ל עי?ילתא להא ןנבדו יתר. ?מא

לפקיד יי ?ין זעברו ובליל.לסהון משה: דן 1 ומליל יי עם משה למימר: 2 ?יום .ללחא קדמאר׳ ?סר ל.יללוא.תקים _ית משכנא מישבן לסנא: 3 וס־שלי סמןנת ארונא ךםסרותא ות$זיל על ארונא .ית ^רו?תא: 4 לתעיל לת פתורא וסס־ר י.ת קידרוהיא יסךליק. נח ביוצינהא: 5 לתיתין נחמלבחא ררסבא ^ י ח ^ לחעיל - למטיורח בוססיא קדם ארונא דסהתתא ותשוי יח פיםא רחרעא

T : ״י • T • ~"נ״׳* ״ : • י י ; TJ1T : T " l י j ״ ־ *

א מישבן ןימנא: למ^?נא: 6 להימין לח סך?חא ךןגלתא:קךם תרע מישב1?ן זיסנא ובין מך?תא לתיתין תמן מ:א: 7 ןסיחין ית ?ייורא ?ין מ

ותשוי

Cap. 40. 108 שטוח פקודי מ 8 ותשוי.ית לל^א סחיור סחור והימין נח פלסא להלע יליז1א! 9 יהיסכ !ת מישיוא דךכותא ותרני ית מ׳ןז?;א מת ?ל לכיה והקדיש;סיה ויח^ לןגלהא ןית כל מנ1חי ? " P כל מניוהי ויהי קוךשא: 10 ותר3י יח ואקדיש ית מלכחא ויהי סל?סא קודש קודאין: 11 וסרכי יח כיורא מת ?סיסיה ותקייש;היה: 12 ותיקריב _ית אהרן ונח ?נוחי להרע מימקי קולשא והרכי # מ וסנא ןסססי.לסהיק 3סזיא: 13 והלכיש נת אהרן.ית ל להיה והקדיש יתיר׳ ןישמיש^קלמי: 14 מת ?ניוהי ת״קריב ןתלכיש יהה1ן כיתונין: 15 יהרני יההיין כמא לרכיתא ית אבוהיק וישסשון,קדמי והחי למתיי להיון ךכורזת1ן לכהונת ן5לם ללריהיון: 16 ועכד משה ככל לפקיד לי להיה כין עכר: 17 !חוח כלרחא קלמארי 3ש$א הינללתא 3סר לללחא אירןקם ס#?;א: 18 ואקים משה .ית משכנא ייסב ית סקכוחי ושוי ית דפיוהי לסב .ית ;(כרוחי ואקים ית עמורוחי: 19 יפרם ית $רקא.על: ח ^ ס#מא ושוי לח חופאה דמשכ;א:על1הי מלעילא כמא לפקיד » ית מ 20 ונסיב ויהב לת סוזתהא כארונא ןשוי ית אליחיא על ארונא מסב.ית כפולתא על אר^א סלעילא: 21 ןאעיל לת ארונא למשןנא ןשלי יתיסא £3א לפקיד לל נת משח: !רו?י!א ח״לסא נאשיל על »רונא ל99דא 9י3לא ? 5 י ? 22 ויסב !ת ןח־ורא כמש?ן זי39א על ׳?1ילא ר^??3א ןקדם יי כמא רפ.קיד לי ית ז לפרוכי^א: 23 ןסרר געלוהי סללין רלחים :א ד משה: 24 ןשוי ית סנלתא ?סשכן זיסנא לקמל ןתיורא על #יא !זקלם יל ?מא לפקיר יי!ח משה: לסשכנא לרומא: 25 ןאלליק ב1צי 26 ןשוי לח מלכחא ךרסבא ?ס#ק ן?זנא:קדם 3ןרו£0א: 27 ואקשר עלוחי קטיורת בוסמין כמא ךפקיד יי ית משח: 28 ו#וי ית פרםא לתרעא למ^כנא: 29 ן.ית מלכחא תנלהא ׳&זיי ?הרע #9?נא משין ויסנא (אסיק עלוהי לת זעלתא דת סנחהא כמא ךפ.קיד יי לת מ׳$ה: 80 ן#וי לת כיולא בין ס^ק ןמ$א יכין סל?סא דסב סמן מיא לקידוש: 81 וסקלשין מיניה משה ןאהרין וכנוהי לת לריהיון ןלת לנליהון:1ן ל9ל?רזא סקל#ין כמא לפקיד ,;י 32 בסיעלה־ון למ#בן ןסנא וכמקל?ה נת משה: 83 ואקים ית דלתא סחור סחור לסש?נא ולמלכי״א ויסב ית פלסא להרע דךתא ןשיצי משה.ית עיבילהוא: 184ספא:עננא.ית סשכן ד?#א •ייזקלא בלן איהסלי משכנא: 35 ולא לכיל משה לסיעל למינכן ןיסנא ארי שלא,עלוסי&ננא ויקרא ביי איתסלי ס#?נא: 36 יכאסתלקות :עננא מעילוי משכנא נקלין ?ני י׳צןראל ?כל ססלניהון: 37 יאם לא

ססתלק:ןןננא \לא נ^לין עד ייומ אסתלקוסיה:׳ 38 ארי:ע;ן לקלא רלי על סשכנא כימקאוסיוי אי^סאהל לליל;אביה לעיני >יל כיתי׳^ראל כ3לממלניה1ן.:

א ר ק י וL E V I T I C U S .

C A P U T I . I I .

א 11?!רא למ#ה ומליל יי עיסיי* ממ#?ן זיסנא למימר: 2 סלילי לקולאל יסימר להלן אינ>& אלי יקריב מןכ1ן י עם מ קול?נא:דקלס יי מן ?עירא מן תיולי ומן ןגנא וקרבון לחקולבגכון: 8 אם ןןלתא קול?נ.יה מן תולי לכר #לים יקךביניה לחלע משכן ןימנאקלם לי: 4 ןלסמול יליה.על לי>2ז ןגלתא ולחרעי יקליב;היה לרעוא ליה:עאסי: 5 ולכוס ית ?ל חללי.קדם יי ויקלבון ?ני אסרן ליח לספרא : ?רע?א לת למא ללןרקון לת למא על סל?חא קח1ל סחור לבסלע מ^ין ןסנא: 6 ל!#לח .ית זעלתא מפליג :סח לא?ךהא: 7 ויסנון ?ני אהרן ?סנא א^תא על סל?חא ללסלרון אעיא על א^תא: 8 ולסלרון ?ני אס4ץ ?סניא ית א?ליא לת לישא ללח תלבא על אעיא למגל אשתא לעל סל?חא: 9 לגויה ובךעלהי יחלל ?סיא גיסיק ?סנא לת כולא למל?חא יעלתא קור?ן לסחק?ל ?לעוא :דקלם ל;: 10 לאם מן ןלנא קוחיגיה מן

י עויא לןןלתא לכר #לים לקל?3יח: 11 ולכוס;חיה על אסליא אל מן מי אהרן ?סניא ית למיה .על שירא למךבחא צסונא ״קלם לי ללללקון מ מל?חא סחוד סחיור: 12 ליפליג;תיה לא?רלהי ן_יחךי#יח ללח תל?יה ללסלר ?הנא1חהון_על א^יא לעל אשחא לעל סל?חא: 13 לגוא ו?רעיא לחליל ?סיא ויקריב ?סנא ית כולא גיסיק למד?תא יעלתא הוא קול?ן למחק?ל ברעואקלס יי דקליב סן ^נ|ני3יא קדם י:: 14 ואם מן עופא ןנלחא קילבניה : :

א1 סן ?גי יו;ה לח קול?גיה: 15 ןיקל?י$יה ?הגא לסל?חא למלוק יחטיח י-יסיק לסל?חא ללתסצי למיה על כותל מל?חאז 16 מעדי.יח רי ןפקיה ?או?ליה ויךמי ;חיה ?סטר מל?חא קידומא ?אסר רמקלין ק9סא: 17 וי?לק זיסיה ??גפוהי לא לפליש ולסיק;חיה ?הנא לסל?חא

א קול?( לסס_ק?ל ?רעוא:ר!לם יי: על אע;א לעל א^חא ןןלחא ת ^ 1 לאינש אלי יקליב קול?ן מ{חחא:קלם יי סול$א יסי קוךפ;;יה

ויריק

Cap. 2 . 3 . 110 ויקרא כ ג

ויריק עלה מישחא ןיחן:_עלה למניזא: 2 ןייתינה לוח כני אסרן כהני א ויקמוץ מהמן סלי קו?זציה מסולתה ומטיחה.על כל למנתה ןלסיק כהנאקדם יי: 3 ילל׳שתאר מן ז י.ח אלכךתה למלכחא קוךכן רססקכל כרעוא: מנחחא לאסרן ולכנול׳י קידש קולשין מקורבנלא ר;יזי: 4 לארי חקריב קורכן מנחחא מאפי סנור סולח נליצן ?טירן ייפילן ??^ח יא9פונין פטיךין רסשיסין כסשח: 5 ןאם סנסתא על מ?ריסא קולונל סילתעלה מישסא דפילא כסשח פטיר חסי: 6 כצע זיחר׳ כיצועין ותריק : סנחחא היא: 7 ואם מנחתא רלתא קידבנל סלח כמישה תחעכיר: 8 וסיתי.ית מנלחא לסתעביר מאילין לקדם לי ויקלמנה לכסנא עקרכינה למרכחא: 9 גיפיש כהנא מן מנחחא י.ת אלכלתה ייסיק למרכחאקדם ן;: 10 וךישתאר מן מני׳חא לאסרן קורכן ךממהןבל בי־עוא :V. קךם ז ולבנוהי קיריש קו־שין מקילבנלא ר:יזי: 11 בל מנחתא דסקרבון:קלם ז לא חחעמר חמי_ע:ארי בל המיר יכל רכש לא ססקון מניה קולבנא: לל: 12 קורכן קךמאי קקךבון ןתהון .קדם לזי ולמרכחא לא לססקון לאחקבלא כךעוא: 13 ןכל קורכן מנחחך כמלחא תסלח (לא סכפ׳זיל מלח קלם אלהןי מעל מנחתך על בל קולבנל ח,קריב מילחא: 14 ואםקדם » אביב קלי כנור פירוק רכי?ן ס,קריב ית תקריב מנחת בכורין :עלה מישחא וחשד עלה לביונתא מנחתא היא: מנחה ככירל: 15 ןתיתין: 16 גיסיק כהנא ית ארכךתה טנירסה וממשחה על כל למנתה קורבנא

:V״קדם ־ ^ 1 (אם נכםת קילישיא קורכניה אם מן תורי הוא מקריב אםקדם .;י: 2 ןלסמול לריר׳ על ריש דבר אם נוקבא שלים ןקלביניה : קורבניה ולכסניה כסי־ע משבן ןמנא מויךקין כני אהרן בועיא ןח רמא עלקדם לזי.ית מרכחא םחיור קהור: 3 רקריב מנכסת קולישיא קוךבנא : תרבא לחפי ית נוא לת בל תלבא רעל גיא: 4 רח תלתין כוללן גיח תרבא דעליל׳ין ךעל גססלא TO סיצלא רעל ככלא על כוליתא לעדינה: 5 ולסקון יחיה כני אר.רן לסרכחא על עלתא רעל אעלא רעל אשתאקלם יל: 6 ואם מן ענא קולבניה לנכסה קוךכן רססקבל ברעוא : קולשלא .קדם לי לכר או נוקבא שלים לקלמניה: 7 אם איטר הואקלס יזי: 8 ןלסמיול .יח לריר׳.על ריש ז מקריב .ית קולבניה ןיזקריב ;תיה : קולבניה ןלכיוס זיתיה .קלם משכן ןסנא ןלזילקיו כני אל׳רין ית דמיה עלקלם ל,י תלכיה סרכחא סחור סחור: 9 ויקריב מנכסת קולישיא קולכנא.ז אליתא שלסתא ליקכיל שורתא יערינה יית תלבא לחפי.יח ניא ולח כל

תרבא

I l l ' LEVITICUS Cap. 3,4, ר ג

8ל?א לעל גיא: 10 ללח ׳חלתין פולין ולחתלבא לעליסין לעל 3ססיא . ללח חיצלא רעל בכלא .על כ'ול;חא לעריבה: 11 גיסקניה כסנא לסל?חאקלם יי: 12 ואם מן ?ני עימא קוךבניה מקךבניה :ל!ךם לחים קוךב^א : לי: 13 ןלקמוף לח לךיה על לישיה ןןכיוס יךןיה.קלם מ#בן דסנא ןידךקץי אסרן ית לסיח על מל?חא סחור מחור: 14 מקריב מיניה קוךבגיה מקךםיי ית תלבא ךחפי ית {וא ללח כל תל?א רעל 4יא: 15 וית קוןבנא: תךתין כ1לין מת תךבא רעליהין ךעל גקס;א ןלת סיצלא רעל בבךא על כיוליחא יערינה: 16 ללסיקנון כך׳נא לסלביזא לחים קולבנא לאחקבלא ?לעוא ?ל תךבא .קדם י;: 17 קיס זעלס ללליכיון בכל מוחבנ\מן כל

תךבא לכל למא לא חי?לון: ך 1 ומליל לי עם משה למימר: 2 מליל עם מי ן^ראל למיקר . אינ# אלי לחוב ?שלו מפ:ל פיקודיא דיי ךלא כ^לין לאיח;לבךא ולעבד מן סד מץהון: 8 אם ?סנא לבא לחוב לחובה עמא מקריב על חובחיה לחב תור בר תורי שלים .קדם לי לחטתא: 4 גילתי לח חילא לסלע מ^כן לסנא לקלם ל; ויסמוך ית לליה על ליש תיוךא ולכוס לח תורא:זקלם ל;: 5 ןלסב בסנא לבא מדמא לתורא ליעיל ;חיה למישכן לסנא:קדם א לח איצבעיה בדמא ולדי מן למא #בע ץסניץ לןלם ין: 6 ןלסביול כך׳ פתבתא לקולשא: 7 ןלתין כהנא מן למא על _קלנת מלבה קטולתפיוך ליםללא קלם יי לכסישק ןמנא ללת כל למא לתיולא ל בו?מ;א : למר?חא ל£!לסא ל?תלע משין ןימנא: 8 מת כל חלב תיורא לחטתא :קריש מעיה לת תלבא לתפי על גןא ללת ?ל תלבא לעל גיא. 9 ללח סלתיץ כיוליץ ללח חל?א לעליסין לעל 4ססיא ללח חיצלא לעל ??לא.על כיולמהא לעלינה: 10 ?מא לסיתפלש מתור' ני?םת קול^א גיסקינון ?קנא.על מל?חא :רעלחא: 11 ללח משך תללא ללח ?ל ?סליה.על לישיה 1־על ?רעיסי לגויה ואובליה: 12 ן_יפק ית ?ל תוךא למי?רא לס^לירןא לאסר לבי לאחר ביח מישר קיטמא לייוקיר יחיה על אעיא ?אישתא .על אסר בית מישר קיטמא לתיוקד: 13 לאם כל ?ני^ו^א לישראל ל^תלון ליסי מכסא פיל^מא מעלני קהלא ליעבדון חד מכל הקגריא ליל רלאעלה ליקלבון קהלא כ^לין לאחעבלא ליחובון: 14 לחיחילע חובתא לסמ: תיור ?ר. תיולי לחטחא וילחיון יזחיה לקדם מ#כן לסנא: 15 ןלססכון ס?יקרם יי: מ׳ש$א _יח לליהון .על ליש תיורא :קדם יי ןלכלס לת תיורא : 16 ליעל ?סנא לבא מלמא לחורא למשכן ןסנא: 17 ןלסכול ?ה$אקלם )פרו?^א: 18 ומן ןממא .אצבעיה סן.למא. לללי #?ע. ומנין:קלם. יי:

יחן

Cap. 4.5. 112 ויקרא ד ח והן .על .קרנת סלכסא דגןךם יי לבסשק וסנא לח בל ךמא י׳&פןןד ליםוךא ךנןךכחא ךןןלרןא ל5תרע משק ןקןבא: 19 ן_ית ?ל תלכיה יפריש מיניה ןיסק לסל?רוא: 20 ללעכיד לתיורא ??א ךעבד לחולא ךדזטחא כין.יעביד ליה ןיכןר :עליהון כסנא ל^תכיק להון: 21 [לפיק !ת מורא לסברא למשליסא ויפקיד לחיה כמא דאוקיר לת תורא.קלמאה סשאת קהלא הוא: 22 אם לבה לחוב ולעכד סר סכל פיקוריא ך;זי אלהיה ללא כשרין לאחע?לא כ^לו ולחוב: 23 או חיחידע ליה חיוכתיה לסב בה ןניתי.ית קולבניה צפיר בר עמן לכר ישלים: 24 ולסמיול לריר׳ על ריש: 25 (לסב א צפילא ןלכ'וםזיתיה באתלא לןכיום!ת ןןלסא:זקרם.V ס^סא ת כסנא מלמא לסטתא ?אצכעיה ןלתן על.קלנת סלכחא רעלוזא ןלת לסיח ישפוך ליסייךא לסלכחא לעלסא: 26 ן_ית ?ל תלכית לסיק למרכסא כחרב ניכסח קוך#ןא ויכפר :עלוחי כל׳נא סחוכהיה ולשתכיק ליה: 27 ואם אי;ש סד.יחוב כשלו מעמא לאלןגא כסעכליה סד מפיקיוקא ריי ללא כשדין לאסעבלא ןייחוב: 28 אי תיתירע ליה חוכחיה לסב וללתיה קולבניה צפירת עגי שלמא נוקבא על חיוכסיה לחב: 29 ולסמוך ית יריח על ריש ס^זחא לכוס.ית סטיןא באסרא ךעלחא: 30 ולסב כהןא מלמא כאצכעיה ןלוקין על _קלנת סלגיחא דעלחא ויה ?ל למה י^פיול ליסיודא רסלכסא: 31 ן:ת בל תלכר׳ יערי ?«א ראיסעלא סרב מעל ניכסת קולשלא ןלסיקכל׳נא לסלבסא לאתקבלא כלעו^קלם יי ןיכ©ר ,עלוהי כס;א ול^תכיק ליה: 32 ואם איסר ייסי קולבניה לס^תא נונןןא ׳מלמא נלסינה: 33 לקמיוך ית יליה על ליש סטתא ולכוס לסת לס^זיזא ?אתרא ללכיוס ית ןןלתא: 34 ןלסב ©£א סלמא לסטתא !יאצכעיה ןלתן על.קלנת סלכחא דעלןזא :נית ?ל למר• לשפול ליסולא לסלכחא: 35 ולת 5ל •תלכה יעדי כמא למיתעלא תרכ איסר סנ?סת קילשיא ויסיק 3י£א לסהון לסלבלזא על קולןגלא רי״י ויכפר :על'והי 3סןא על חיוכסיה לחב

יל^תכיק ליה: ף 1 ואי;ש אלי לחוב ןןשסע.קל מיוסי ןהוא קוהיד או סןא איו ילע אם לא ימי לקכיל הוכיח: 2 או איןש דיקלכ כקל סילעם מןזאכת ?עילא ?>9א?א א1 כנכלת רחי>ש ל ? א אי מ איו בנכלת סל£א ?9א?ס ססאכ ויסי ס3?א סינית ןהוא ס9אב וסב: 3 או ארי יקרב ?סאוכת אינ׳^א לכל סאוכתיה וץסתאב בה ייסי ס93א קציה ןהוא לרע ןסב: 4 או אינש אלי יקוים לפלאא בספק לאבא^א איי לאי?!?א לכיל ליפלשכ ל5!לא האי^ן: 5 דקי א מגיה ך׳וא ירע ןם ? m 59 אי^א כקיום

ארי

l i S LEVITICUS Cap. 5. 6. 1 ח

ארי לחוב לסלא מאילין ויורי לסב.עלה: 6 ןייתי ית ח'ו?סיה לקדם יי על ח'ו?סיה לסב נוקבא מן זענא אמלו^א איו צפילח עוי לחטחא ויכפר :על'והי ?סנא מחובחיה: 7 ואם לא סמטי בידיה במיסה איסלא ונוסי נח

חיובסיה ףחב תלין ׳שפנינין איי הרין בני יונה לקדם ין סד לחפזיזא וסד לזעלתא: 8 גייסי נסהיון ל!ת כל׳נא ויקריב ית רלחטחא קלמחא ללסלוק נח לישיר. מקביל קלליה ןלא .יפריש: 9 ןיךי מךמא ךסטתא על כוסל מל?חא וךל^תאר בךמא לחסצי ליסיודא לסל?חא סטחא סיא: 10 לנחעלחא ברחלי ויכפר :על'והי כסנא מחובחיה ךסב ללישתביק תעינא לעביר ז ליה: 11 לאם לא סךביק ידיה לסדין ׳&פנינין איו לסדין בני יונה לניחילי£א לחטר1א לא ישר י לח קוךב^יה לחב חד מן .עשרה ?סלח סאין סתא אדי חטחא היא: 12 גילסינה ללח עלה לביו עלה מי^חא ללא לתן: :

בסנא ללקמוץ בסנא מנה סלי קוקןציה ית אילכלתה ויסיק לסרבחא על קולמיא _ליזי חטחא היא: 13 ויכפר עלוהי ?סנא על חובחיה לחב ססלא סאילין ללישתביק ליה ותהא לכל׳נא ?מ^חחא: u ומליל לל עםר לייהוב בשלו מקוךשיא דיי ק משה למימר: 15 איגש ארי ישקר ^ גייסי ית אשמיה לקדם לן לכר #לים מן ;!נא ?פולסניה ?סף סלעין ?סילעי קולשא לא^יטא: 16 לנח ךסב מן קולשא ישלים לנת חוסשיה ייוסף :עלוהי ולתן יסיר• ל?הגא לכל^א לכפר עלוהי בליקלא לאישמא ןל^תכיק ליה: 17 לאס אינש ארי לחוב ןןעבר סד כמיל פיקיודיא דיים ללא פיקזךין לאסעבלא ולא לרע וחב מקביל חיוביה: 18 מיתי לכר ^ליעלוסי כהנא על שלותיה מן ענא ?פורסמה לאישמא לוח כל.נא ויכפר: ךא^תלי והוא לא לרע (י^זתכיק ליה: 19 אשמא הוא על ח'ו?סיה להואש קךם יי: 20 ומליל יי עם משה למימר: 21 אי חכ אשמא לקליב :ם יי מכליב ?חבריה ?פוקל^א איו ?שותפוח ל ק : ר ק אדי לחוב לישקר # ילא או ?גוילא איו >ןשק _יח חבריה: 22 איו א#כח אביךתא לכדי? בה • ואישתכע״על שקרא .על סלא מכל ללעביד אי^שאלסחב ?הין: 23 ויחית 4לילא ך^ל או ית עוישקא לעי&ק אל נח , אלי לחטי וליחוב ןןסיב :י^לנא לאתפקיד לוחית או ית איבלתא לאישייח: 24 אל מכולא 5

לאיי^חבע :עלוהי לשיקלא וישלים יסיר, ?לישי לחוסשיה. ייוסף:עלוסי ללהוא ליליה יתני^יה ?יומא לחובחיח: 25 גלח אשמיה יוסי לקדםעלוסי ם סןןלנא ?פולסגיה לאשמא ללח?סנא: 26 מכפר: י ל ^ ר ס לי ל

קלם לן לל^חביק ליה על סלא מכל לנע?יד לססכ בה: ז כס^א:ל ין עם משה למימר: 2 פקיד י.ת אסרן לית ?נוסי לסימל י ^ י ן 1 ן

רא15 Targum.

Cap. 6.7.1)114 ויקרא צו יא איורלסא דעלתא היא עלסא לסתוקלא .על סלכחא ?ל ליליזא ער צפלא ןאשתא רסלכחא תהי לקרא כיה: 3 וללכיש כר׳נא לבושין רבוץ וסמסין ףבוץ ןלכש על בקריה ויפריש.ית קיסמא לסיכול אישתא ית עלרןא על מלכלא לישויניה כקטר מלכחא: 4 לשלח ית למשיוהי ןללכש למשין אוסלנין לפיק ית קיטמא למיברא למשליתא לאסר דכי: 5 ןאשתא .על סלכחא תהי לקךא כיה לא סיספי ויכער.עלה ?םנא אעין בצפר בצ$ר ויסדר עלה עלתא ויסיק עלה תרבי נקסת קולשיא: 6 אשתא תרירא תהי ;קךא על מלכחא לא סיטפי: 7 ודא איוללתאקךם יי לקדם סלכחא: 8 ויפריש ז לסנחתא ליקלמן זיסה כני אסרן: סניה כקוסציה מסולתא ךמנחתא וממשחה ני_ת כל למנתה רעל סונדותא ויסיק למךכיזא לאתקבלא כלעוא אלכלתה:זקלם לי: 9 וללשתאר סינה לבלון אסרן וכנ־והי ןטיר תתאכיל כאתר .קדיש כךךת סשכן ןיסנא ייכלוןת: w לא תתאפי סמיע חולקהיון יר׳כית יסה מקולבני קיולש •קולשין היא 3סו*ןתא וכאשמא: 11 כל ךכילא ככני אסרן ליקלינה קלם עלם ללריכון מקוךבנלא ר;י כל ליקרב כהון יתקדש: 12 ומליל י: עם משה לסימר: 13 דין קולןנא לאסרן יכנייסי ךי.קףבון:זקדם לי כי־ומא דיךב־ון יחיה דוד מן עשרה בתלת סאין סול$א סנחתא תדילא >5לגוסה כצפלא ופלגוסה כרסשא: 14 על ססריסא כסשת תתעביד רכיכא סלתינה תופיני מנסת כצועין תקריב לאתקבלא כךעוא ר!דם יזי: 15 למ׳נא ךלתלכא סחוחייסי סכניוהי יעביד לסה קלם עלם :זקךם לן ןמיר תתסק: 16 ן^ל מנחתא לכסנא נסיר תסי לא תסאכיל: 17 ומליל יי עם משה לסימר: 18 סליל עם אהרן ועם כניוהי לסימר לא איוריחא לסטחא 3אתלא לתתנכים ןנלסא תסנכים סג^תא:זקלם יי קיולש קולשין סיא: 19 כהןא לסכפר בלמה ייכליןה !יאתר .קדיש תסאביל כללת סשכן ןסנא: 20 כל ןץקרב ?כ׳ןזלה יתקלש ידידי סלמה על למשא לירי.עלה תסור כאתר _קליש: 21 ומאן לססף לתסכישל ביה לתבר ואם כמא;א דנסי^א תסבשל ללתסריק !לישהמיף כמלא: 22 בל לכורא פ:כהנ;א ליכול יקה •קודש קול^ין היא: 28 ןכל סטתא ךירןעל מלמה למשכן זמנא

לכ?לא ?קולישא לא תה^כיל ?גולא תתיוקד: ץ 1 ןדא איוריתא לאשמא קודש קולישין הוא: ׳2 כאתלא דיכסון ית >ןלתא לכסון ית אשמא ל_ת לסיח מלריוק על סלכחא סחיור סחיור: 3 ןית ?ל תלכיה לזקריב מניה ית אליתא עת תלבא לספי לח גוזא: 4 וית תלתין פולין וית תרבא דעליהין רעל נססיא עת חיצלא רעל כבדא

י ל ע

LEVITICUS Cap 1 1 6 ל .7 .ם יי ד ק על כיולןחא לעדינה: 5 ויסיק יר1תון כןעא למך?חא קוךבנא :א הוא: 6 בל רכורא ??ס_נייא ייכליניה באתר.קריש יסאכיל ק1ד# מ ש אאשמא איורירןא חרא לחזן 5םנא רסבפר קיךישין הוא: 7 ?סטר1א בין :ף ;ןלסא ריקריכ # הנא רמקריב יח ןגלח 3בר ס ה ריליה יהי: 8 ןכ: י ? א ךיליה יהי: 9 וכל ס3חר1א ךססאפי ?ס3ו?א לכל דחחעביד לכהנ: 10 לקל מ^חתא סה ךיליה תהי ד$א יעל ססרייזא ל?ה;א רמקריב י 3ך:ל ?ני אסרן תהי 1ןכר ?אחווץ: 11 ודא ; ח וךלא פילא ל # מ ךפילא ?קלם יי: 12 אם על ת1ךהוא יקר?י3יח : איוליחא רנ?סח קולשיא ריקליב ויקריב ;נל נכסת תיול^א 3ריצן פטירן לפילן ?סשח לאספונין פטיריןן ?סשח לסילח ך?יכא גליצן לסילן ?משח: 13 על גליצן רלחיס ךס^יחי: 14 ליקריב 9?\ה סר ססיע ^קליב קולבגיה על ני?סח תודת קולמוסיקךם יי לכסנא ךןןרוק ית דם 3י?סת קול&יא מ?ל קוךבנא אפלשותא :ה ית$?יל לאןןגנע ראי ךיליה יסי: 15 ו?סר ?:יכסת קוך^יוסי ?יום קוה ביומא ראי ?סת קו י ד?תא ; מ$יה .עד צגןרא: 16 לאס נלרא איו ;ח יסא?יל; לי^תאר מי ל;קליב _יח נ?ססיה לתאביל וביומא ך?חר1הי ו 17 וךי^תאר ס?סר נ??חא ?ייומא תליחאה ?נוךא לתיוקר: 18 לאםי?סח קוךשוהי ?יומא רזליתאח לא יחי לרעוא אחאבלא יהא?יל ס?סר ;ב ליה סלחק יהי ןאיניט ךליכיול מניה ח'ו?יה ךמקריב יחיה לא ןחס#י יק?יל: 19 ו?סר קול#א ריקלב ?כל מסאב לא לחא?יל ?נורא יתיוקד ו?סר קולשא כל ךךכי לקוך^1א ייכ1ל ?סר קולשא: 20 לאינש לייכלל?סח קוךש^א ךקךם יי וסאו?חיח:.על1סי ןי^חיצי אינ^זא סהוא ?קרא מנב בסאו?ח איניןזא אל ??עילא א ס מעמיה: 21 ואיגיט ארי יקלב ?כל ס סםאבא או ?כל ׳^זקץ סכ!אב ןייכ1ל מ?סר .נ?סח קול#יא ךקךם ליח לסימר: 23 מליל ש ה: 22 ומליל יי עם מ [ל^תיצי איניטא סהוא מעמיי לשראל למימר כל חרב תיור לאיסר לעז לא סיכלון: 24 וסרב עם מ 5?ילא וחרב ת?יךא יחע?יד לכ:ל עיביח־ןא ומיכל לא סיבלוניה: 25 ארימל חך?א סן ?עיךא ליקךמן מי_3ה קוךבנא ,קלם לדי לל^תיצי י כל לי אינשא ךייכ־ול מעמיה: 26 וכל ל$א לא סיבלון ?כל מיוחבניכיון לעיופאם לל^חיצי אינ#א סת־א סעמיה: ןל?עילא: 27 ?ל אי_נש לליכלל כל לי לאריאל למימר ךמקריב ה למימר: 29 סליל עם מ ש 28 וסליל ל,י עם מקךם יי ייסי לת קוךבגיה לקךם יי מג?סח קוךשיוסי: : יח ני?סח קוךשוהיא ניתיניה נת סזךיא ת 30 לרוסי ייחץ ית קוןבניא דיל ית תךבא .על ח לארמא יחיה ארמא קדם יי: 31 ויסיק כהנא ית סר?א למדבחא רחי

• • • J • T • י T ו « . T T T « 1 T J T ך ^ •ך. T ,

חריא

Cap. 7.8. 116 ויקרא צו ז ח חךיא לאהרן ולכניוסי: 32 ןית שקא לימינא תקנון אפלישותא לכהנא מנ?סת קולשיםץ: 33 למקריב נת לם ניכסת קולשיא וית תלבא מכני אסרן ךיליה יהי שקא לןמינא לחולק: 34 ארי לח חךיא לארמותא ו_ית שקא ראפו־שוחא נסיכית מן כני ישראל מנקסת קולשיהיון ויהמת לסהיון לאסרן כסנא (לכניסי לקלס זעלם מן כני :שלאל: 35 רא ךבוח אהרן ורבות כניוהי מקוךבניא דיי כיומא דלקךכון.יתחיון לשמשא:זקלם יי: 36 לפקיד לזי למיתן להון כייומא לילבון לתהיון מן כני לשיאל קלם עלם לרריהוו: 37 רא אוריחא לעלסא למנחחא ולחטתא ולאשמא ולקורבניאT ״ - T : I : T T T : T T * : T T I * I T T T I ־ T | ״ T :

ולנכסח קוךישלא: 38 לפקיד יי:ת משה כטורא לסיני כיומא לפקיד לח כני ישלאל לקרבא לת קוךבניהון:זקדם ל; כסלכלא לסיני:

ךן 1 ומליל לזי עם מישר, למימר: 2 קריב ית אהי־ין ןלת כנוהי עימיה ו_ית לבושלא וית מיישסא לרבותא ולח תיורא לסטתא ולח תלין דכרין וית םלא לפטיללא: 3 וית כל כנשתא כניויש לסלע משכן ןמנא: 4 ועבר משה כמא ךפקיר יי יתיי׳ (איתכנישת כנייש^א לסלע משכן ןקונא: 5 ואמר משה לכנשתא לין פית^מא לפקיד יי למעבר: 6 וזקליב משה ית אסרן ן_יח כנוסי ןאססי יסהון כמלא: 7 ויסב:עלוהי!ת כיתינא וזריז יחיה כהמעא ןאלכייש יחיה לח סעילא ויסב עלוסי י_ח איפיולא ויכין יחיה כחמין איפיולא ואתקין ליה כיה: 8 ושוי :עלור,י ית חישנזא ייסב כחושנא ית אורלא ולת תימלא: 9 ןשוי:ת מצנפתא על רישיה לשיי על סצנפתא לקמל אפיוסי ית ציצא לרסבא כלילא לקילישא כמא לפקיד יי ית משה: 10 ונםיב משה ית מי^סא ללבותא ורבי ית משכנא ללת כל למה וקליש יסהיון: 11 וארי מיניה על מלכחא שבע זקונין ורבי ית מלכחא ןית כל מנוהי ןית כיוךא גית כסיסיה לקדשוסהיון: 12 ןאליק מסשחא רלבותא על ליש אהרן ולכי;חיה לקדישותיה: 13 וקייכ משה ית כני אסרןץאלביישינון כיתונין מריו .יתהיון המזינין ואתקין להיון קיובעין כמא לפקיד יי ית משה: 14 וקריב ית תיורא ךסטסא וסמןי אסי־ן ובנוהי ית יליהיון.על ליש תורא לסטתא: 15 ונכס ונסיב משה.ית למא ויסב על.קרנת מך?סא סחיור סחור כאצכעיה ולכי.ית מךכחא ןית למא אריק ליסיוךא למלכחא וקלשיה לכ>$רא:עלוהי: 16 ונסיב לת כל תךבא ךעל גוא גית :ח_צר כבדא ןית תלתין מלין וית תךכסין(אסיק משה לסל?סא: 17 ןית תיורא ן!ת משביה גית כסליה .וית אוכליה אוקיר כנורא מברא לסשליתא כמא לפקיד יי.ית משה: 18 וקליב לת ליכלא !מנלתא וסמכו אסרן וכנולר ית יליהון על ליש ליכלא: 19 ונכס וןרק

משח

LEVITICDS Cap 1 1 7 ח ט .9 ,8 .

משה _ית למא .על מלכחא סחור סחור: 20 ללח לי?רא פליג לאיכרוהית רישא ללח אכ_ריא .מת תלבא: 21 מת גוא ללח ?ל8יא לאסיק משה ! סליל במיא ואסיק משה ית בל דיכי־־א למדבחא עלתא הוא לאתקבלאקךם יי כמא יפקיד יי נת משה: 22 ןקריב ית ז כלעוא קוךבנא הוא : ליכלא ח;זינא לכר קורבניא וסמכו אסרן וכמתי לח לריהיון על ריש לי?לא: 23 ו^בס ו?סיב משה מלמיה ליהב על רום אולנא לאהרן ךלמינא לעל אלמן ידיה דימינא לעל אליון לי3ליה ךימינא: 24 לקריב ית ?ני אסרן ןיהב מישה מן רמא על רום אוךנהון רימינא לעל אליון ללהיון ךימינא ועל אליון רי^להון ךלמינא מדק משה ית רמא על סרבחא סחיור סחור: 25 ונסיב ית תרבא וית אליתא מת כל

T — . ד י - - י ־ . ד : • : : : . . .

תךבא ךעל גוא :ללת חצר כ?ךא ללח תלתין כולין ללת תרבהין ללת ישקא ללמינא: 26 ומסלא לפטיו/יא דקלם לזי נסיב 5לצה1א פטלתא חרא ו?לצ$א ללסים מישח חרא ואספוג חד לשלי על תלבןא ל.על שקא ללמינא:קלם : 27 ליחב _יח כולא .על ירי אסרן ועל ידי ?נוחי וארים יחהיון אלמאעלתא קולבניא לי: 28 ו^סיב מישה יחהיון מעל יליהיון ואסיק למלבחא.על ז איבדן לאחקבלא כרעוא קוךבנא הוא.קלם יזי: 29 מסיב משח לח סליאם יי מדבר קורבניא למשה הוה לחולק כמה רפלןיד י וארימיה ארמא ק

I 1 I T ד : : ד - ז : ־ T ; ז | T : T T T •• • T: • T- :I :

לי לח משה: 30 ונסיב משה ממשחא רלבותא ומן למא לעל מד?חא לאלי על אסרן .על לבוישוהי לעל כנוסי ועל לבושי בנוהי עמיה לקדיש.ית אוזרין ית לבוישוהי ללח כנוהי וית למשי ?נוחי עמיה: 31 לאמר משה לאסרן ולבניוהי בשילו ית ביסרא בסלע מישבן לסנא לחסן תיננלון יתיר׳ ליח לרזמא לבסל קולב^א במה לאיתפקדית למימר אל׳רן ומוחי יי?לוניה: 32 וךי^תאר ?בסרא יבללזמא בנורא תיוקדון: 33 ומתלע מ^כן לסנא לא ת?קון ש?זעה יומין עד יום משלם יומי קולבנלכיון א_לי שמנה יומין לתקרב קולמכון: 34 כמא לעבד ביומא הלץ פקיר ליעליכון: 35 ובסלע משבן ןמנא תחמן יימם ולילי #מ3ח למעבד לכפרא: יומין לחברון לח מ^רת מימרא דיי ללא סמותון אלי הן אתפקלית:

36 ייעכד אסרן ובנוהי.ית כל פיתגמיא לפקיד יי בירא למישח:? ןןקןךץ יומא חמינאה קרא משה לאהרן ללמיוהי ולם?י ל^ראל: 2 J 1 r 2 ואמר לאסרן סב לך עיגל ?ר תיולי לחטתא ורכר ־ ' לןןלחא שלמין לקליב .קלם לזי: 3 לעם ?ני לשלאל תמליל למימר סבוי שנה שלמין לעלתא: 4 וחור צפיר בר עדין לחטחא ועיגל ואימר מ וךסר לנ?9ח קוך׳^יא לד3ח'א.יקךם יי ו&נקוחא ךפילא בק׳15ח !{כי יו^א

! י י יי י ״ '

Cap. 9.10.118 ויקרא שמיני ט י

: 5 וקליבוי_ית לפקיד משה לקדם מ#בן ומנא דין יקרא דיי מסןלי למןקרם לל: 6 ואמר משה לין ?תגמא לפקיד יי ויקריבו בל כנישתא וקמו :דון ןלסנלי לכיון לכלא ר:יזי: 7 ואמר משה לאסרן קרב לסלכחא ©_ע ועיכיר נת ספזחןד גית עלתף וכפר עלןד ן_על_עמא ועיכיר ית קוךבן עמא וכפר עליהיון כמא לפקיד יזי: 8 וקריב אסרן למלכחא ונכס לת לןינלאי אהרן.ית למא ליה וסבל אצכעיה ברמא רחפזתא ליליה: 9 להןךיבו מ ויסב .על.קרנת מלבחא רת ךמא אריק ליסודא למלכחא: 10 גית תל?אברא מן סטתא אסיק למלבחא במה לפקיד דת כיוללתא :וית חיצרא מן י ע נת משה: 11 ו.ית בסרא וית משיא איןקיד ?נוךא מברא למשליסא: 12 ונכס לת עלתא ואסטיאו בני אסרן ליה ית למא ןולקיה על מלכחא סחור סחור: 13 גיח ;ןלחא אמטיאו ליה לאכלהא לח לישא ואסיק על סלבסא: 14 ומליל ית גוא ו.ית כרעןא :וא?שיק .על עלחא לסלבסא; 15 ןקריב נח קולבן ע^א ונסיב ית צפילא לסטתא דלעמא ונכסיה וספר בלמיה כקלמאה: 16 יזקריב ית עלתא ועכרה בדחף: 17 ןקריל" ית מנחתא ומלא יריח מינה ואסיק על סרבסא כר מעלת צפרא: 18 ונבס

. T . T T T . . t •• - . - . " : T : T T : *

ית תורא לת ר?$א לנכםת קודישיא רלעמא ואסטיאו ?ני אהרן לח למא ליה ולרקיה על מלכחא סחור סחור: 19 וית תלכיזא מן תולא ומן דכרא אליתא וחפי גוא וכיוליתא וחצר כבדא: 20 וישויאו יח תרביא

T י • — ״ : " T; : T T •ז! • : ־ • : ד ־ • T : T י• ־

על הלותא ואסיק תלביא למלבחא: 21 גית סדותא וית שקא לימינאקלם יי כמא לפקיד משה: 22 וארים אסרן לת ד ארים אסרן ארמא : לדוהי לעמא ובלכינון ונסת מלמעכר סטתא ועלתא ובכסת קולישיא: 23 ןעל משה ואסרן למשכן זמנא ונפקו ובריכי !ת עמא ואיסנלי יכןראקלם י״י ואכלת על סלבחא ית . דיי לכל עמא: 24 ונפקת אשתא מן

עלתא וית תרביא וחוא כל עמא ושבחו ונפלו על אפיהן:I ~ ~ ־ ־ ־ ־ : . : T T T ־ : - - : ־ ד ־ : T T T

י 1 ונסיבו כני אסרן נדב ואכיהוא נכר מסתיחיה להבו בהין אישתא ושויאו.עלה קטורת ביסמין לקליבו.קלם יי אשתא נוכריתא ללאקלם לל: פקיד יתהון: 2 ונפקת אשתא מן ^קדם יי ואכלת יתהון ומיתו: 3 ןאמר משה לאסרן הוא לסליל יי למימר בקריבי אוןקדש לעל אפי בל עמא אחילך וישתיק אסרן: 4 וקרא משה למיישאל ולאלצפן כני עזיאלקדם קולשא . אלבוהי לאהרן ואמר להון קליבו טולו .ית אחיכון מן למיבלא לסשךיתא: 5 וקליבו ונטלונון ככיתוניהיון למיבלא לס׳^ריתא כמא למליל משה: 6 ואמר משה לאסרן ולאלעור ולאיתמר כניוסי רישיכון לא תרביון פירוע ולמשיכון לא תכועין ןלא תמותון ןעל >יל

כנשתא

LEVITICUS Cap 1 1 9 י יא .11 .10 . ?{#וןןא יהי ח$א ואחיכיון כל ?ית ל#ראל יככון.ית יקיךל£א ףאוקיד יי: 7 ומתלע ס#?ן זסנא לא חפקון ללמא תמותון ארי סשח ךכותא דיי :.עליכ'ון חג?ת ?פיתזגמא למשה: 8 ומליל יי לאהרן למימר: 9 :חמר

וסתי לא ו#זחי את ובנך עמך ?מעלבון לס^כן זסנא ?לא סמותון לויע ן$לם ללליכיון: 10 ולאפריטא ?ין קולשא ובין חולא ו?ין קסאבא וביןראל לח ?ל קימ;א לסליל יזי להון בירא ר?יא: 1נ ולאלפא לת בני ל׳ למשה: 12 ומליל משה עם אל.רן לעם אל$ר ועם איתמר ?נוחי ךאי^זתארו סבו ית מ^חחא ךאישתארת סקולבניא דיי ואכלוהא פטיר ?קטר מך?חא ארי קיוליט קולשין היא; 13 לתיבלון יסי׳ באתר .קריש אדי חו^קך לחולק ?נך היא מקולבניא דיי אדי כן אתפקדית: 14 ללח חךיא לארמוחא ללח #קא לאפלישווןא תיבלון ?אתר לכי את ובנךי מ ו?נתך עימך אדי חולקך לחולק ?נך איחיהיבו מגבסת קיל׳&יא י ן׳^לאל: 15 #קאלאפלשוחא לחלץא ךארמותאעל קולב;י סר?יא ןיתיתוןקךס יי ןיהי לך לל?נך עימך לקים זעלם ?מא לפקיד ל;: לאר^* אךמא: 16 לית צפילא לח^זתא מתבע ת?עיה מ#ה להא אתוקד ולגיו על אלןגזר געל איתמר ?ני אןד׳רן לאי^תאלו למימר: 17 מדין לא אכלתון .ית ס^חא ?אחר קדי^ז אדי קודש קולשין היא ליחה יהב למן לםלחא על ח'ו?י כנ#ו1א לכפרא ..עליהיון:קדם יי: 18 הא לא איתעל מלמה לבית קולשא $ואה מיכל חיבלון יתה ?קולישא ?מא לפקירית: 19 ומליל אהרין עם משה הא יומא לין קליבו _יח ח^לתהון ללח ;נלורזחון:קדם ל; יזעל>גא ;חי זעקן ?אילץ אילופון אכלית חטתא יומא דין התקין:קלם יי:

20 ו#מע משה ו#פר ?עיניוהי:א 1 ומליל יי עם משה ולאל״רן למימר להון: 2 מלילו עם ?ני י י׳מזראל למימר לא חלחא לתי?לון מ?ל ?עירא לעל ארעא: 3 כיל לסליקא פלסלזה ומטלפן טילפין פלססה ססקא פי^רא ??עירא יחח תיהלון: 4 ?רם לח לין לא חי?לון ממקןקי פי#רא ומסליקי פלסחא לח 4מלא ארי מסיק פי^רא הוא ופלסהיה לא סליקא מסאב הוא למן: 5 ליה ט?(א אלי מסיק פישלא הוא ופלסתיה לא סליקא קסאכ הוא לכלן: 6 ו_ית אןץבא אלי ססקא פי^רא היא ופלסתר׳ לא קליקא סקאבא חיא לכיון: 7 ןית חלירא אלי סליק פלקןתא הוא ומסלפן טילפין פלקחיה להוא $י#לא לא פישר מסאב הוא למן: 8 מ?קלהון לא חי?לון ו?3?לתהון לא חקלבון מ9א?ין אנון לכיון: 9 נח לין חי?לון מכל רבמזיא כל דליה ציצין וקלפין במיא בלממיא וב;חליא יחהיון תיבלון:

וכלי

Cap. 11.120 ויקרא שמיני יא־

10 ןכל דלית ליה ציצין וקלפין כלממלא וכנחליא מכיל ריו־זישא למיא ומכיל כפשא חיתא לכמליא שיקצא איבון לביון: 11 וישיקצא יל׳ון לכין מככרהיון לא תיכלון וית נכילתהיון תשקצון: 12 כל דלית ליה ציצין וקלפין כמיא שיקצא הוא לבון: 13 ויה אילץ תישקצון מן עופא לא יםאכלון שיקצא אינון נישרא וער ןעוןיא: 14 וליתא ןטךפיחא ליונה: 15 ית כל עולבא למניה: 16 דת כת נעמיתא וציצא וציפר שלזפא ונצא ליןנוהי: 17 וקריא ןשלינונא וקיפופא: 18 ומתא וקתא ףלקרילןא: 19 וחוריתא ואיבו ליונה ונגר טורא ועטליפא: 20 כל ריחישא דעופא

T . T * T ־ י T T . . T * T : :

: 21 כלם לת רין תיכלון מכיל לסהליןי .על אךכע שיקצא הוא למן ריךזשא לעופא למהליל על אלבע דליה .קלםולין מעלוי לנלוהי לקפצא כהון על ארעא: 22 וית אילין מיבהון תיכלון נת גיויא ליןניה וית לשונא ליונוהי ולת חלגלא ליןנוהי ויה חגבא ליןנוהי: 23 וכל ליחשא לעיופא דליה אלכע רינלין שיקצא הוא למן: 24 ולאילין תקתאבון כל ללקרב בנבילתהון יהי מסאב ער רקןשא: 25 וכל לליטול מנכילתהוףיןצכע לבוישוהי ויהי מסאב ער רמישא: 26 לכל בעירא רהיא םדיקא פרסתה

- : : | T * : T : T: •: T • : T י ־ T •״ : • :

וטילפין לא איתהא מטלפא ופישלא לא איתל׳א מסקא מקאכין אינון לכיון בל ליקלב בהון יהי ?זסאב: 27 וכל למל׳ליל על לרוחי בכל חיתא למהלכא על אלבע מםאמן איכון לבון כל ללקלב בנבילהיון יהי מסאב ער לקןישא: 28 וללטיול .ית נכילתר׳ון לצבע לבושיוהי ויהי מסאב ער: 29 ולין לבון למסאב כלילוישא ללחיש׳על למישא ?׳םאכין איבון למן אלעא חוללא וע??לא וצבא ליןנוהי: 30 וללא ומחא וסלטתא ןאשותא: 31 אילץ דקןםאבץ לבון ככל ליךזישא כל ללקלב כהון כמיוחהון יהי מסאבל מאן ער ל?ושא: 32 וכל ללפיל :עלוהי מבר׳ון כמוסהיון לחי מסאב מי לאע איו לבוש או משל או שק כל מאן לתסעביד עיכילתא״כהון כמיא לתעל ויהי ?ןםאב עד לסישא וללבי: 33 ןכל מאן לםסף ליפל מי^הון • לנויה בל לכבויה לקתאב ויתיר׳ תיחכרון: 34 מכל מיכל למתאכיל ליעלון״עלוהי מיא יהי ?ןםאכ וכל משקלא לישתתי ככל מאן יהי ?ןסאב:עאהי ןהי ?סאב תנור ומרים לתלעון ססאכין : 35 וכל ךיפיל מנבילתהון איבון ומסאמן להון למון: 36 כלם מעין לגוב כיח כנישה מלא יהי לכי וללקלב כנכילתהון יהי מסאב: 37 ו^רי יפיל מבכילתהיק על כל כר ורע זרוע ללזללע לכי הוא: 38 נאלי לתיהבון מלא על כר ןלעא (לפיל מנבילתהיון:על'והי מכ1אב הוא למן: 39 וארי יימות מן כעירא להיא למן למיכל ללקרב כנכיליןה יהי מסאב ער רמישא: 40 ולייכול מבכילרןה

יצבע

LEVITICUS Cap 1 2 1 יא יב יג .18 .12 .11 .

ןצ?ע לבוישוהי ויהי ססאב עד לסישא וללטיולית אכילתה:יצ?עלבו>ט'וחי ויהי מסאב.עד לס׳&א: 41 וכל ריה^זא ררחייש על אר^א שקצא הוא לא ומאכיל: 42 כיל לסהלל על סעוהי וכל לסהליןי על ארבע עד כל ס?יות ליןנלין לכל לילשא ךלחי# .על ארעא לא תיכלונונון ארי שינ־ןצא איגון: 43 לא חשקצון.ית _נ9שיזכ1ן בכל רילזישא ררחיש ולא תסתאבון ?היון 1חסתאבון פון בהון: 44 ארי ;אנא יי אלהכון לחחקד^ון ותהון קלישין ארי קלייע אנא ולא תסאבון י_ת נפישסכון בכל ריחשא דלסיש על אתגא: 45 ארי אנא יי לאסיק נהכון סאל^א למצרלם למהוי לכיון לאילה וחהיון קלישין ארי.קדיש אנא: 46 יא איוריתא לבעירא ולעיופא ףךכל נ^טא חלחא ךלםשא במיא ולכל נפשא ךרם^א על אל^א-י 47 לא?ל>&א בין מסאבא ובין לביא ובין חיחא למהאבלא ובין היתא

ללא מחא?לא:י לאוראל לסיסר ב 1 ומליל ין עם משה למימר: 2 מליל עם מ י

*י י איתתא אלי תעלי וןזליד לכר ותהי מקאבא ש?עה יומין ?יומי ריחוק סאיוכתה תהי מםאבא: 3 וביומא תמינאח לת?!ר ?סלא רעוללחיה: 4 והלחין וחלתה יומין תתיב בלם לכו ?כל קולשא לא חקלב ולמקלשא לא תיעול עד מ#לס יומי רכותה: 5 לאם נוק?חא חליד ותהי ססאבא אלבעח ע#ר כליחוקה לישיתין ישיתא יומין חתיב על לס לכו: 6 ו?משלם ייומי לכוחה לברא איו לבלתא תלחי איסר בר #תיה לןןלתא ובר יונה או #פנינא לח^תא לסלע מ'ש?ץ זסנא לגתקלם יי ויב^ד :עלה לתל?י מסואבת למהא לא יה : כל.נא: 7 ןיקךבי איוריחא רילידתא לדבר איו לנוקבא: 8 ואם לא ח^יח ידה כמיסתי ייונה חד ל>גלחא לחד לחטתא איסלא לחיסב חלין שפנינין או חלין מ

ןיכפר עלה כה^א ןתילכי: י{ 1 ומליל לי עם משה ולאל׳רן למימר: 2 אינש אלי לחי ?ס#ל ?סליה ןגסקא או,עליא איו בחרא ויחי במ#ל ?סליה למכתש סגירו ויתיסי ללח אהרן בהנא איו לוח חד ס?נוהי ?הנ;א: 3 ולחזי ?ל^א לת סכת׳עא ?ס#ל ?סלא ומללא ?מבק^א אחל׳פיןי למרןלר וסחןי ס?$שא עמיק מס#ף ?סדיר• ס?ח>& סגירוחא הוא ללחליניח ?םנא ןיקןאיב יחיה: 4 לאם בהלא חללא חיא ?משל ?קריה לעמיק ליח סחןודא סן סישבא וסעוה לא אחספיל למחלר ללסגר בחנא י.ת מקקשא שמןה יומין: 5 ולחליניה כהנא ?יומא ובמלאה להא ס?ח^א קם ?להוה לא איסיף ס^יעא ?ס#?א ןיסגליניה ?כ׳נא #?ן$ה יומין חנינות:

ויחזי16 Targam.

Cap. 13.122 ויקרא חזריע יג 6 גיחך כסנא יתיר. כיומא שביעאה תגלנות והא זעמא מ?ר!שא ולא אוסיף ©?תשא כסשכא וירכיניה כסנא עדיתא היא ויצבע לבושוהי ולרכי: 7 ואם איוספא תוסיף עךיתא כסשכא בתר רליתםוי לבך׳{א לךםתיה ויתחוי תנינות לסך׳נא: 8 ןיךזזי כר׳נא והא אוםיפת עךיתא ?משבא ויסאימיה כהנא סגירותא היא: 9 מכתש סגירו ארי תהי באינישא

T T ״ ״ : ״ ~ * T ״ * ־ : T : T י ־ : * : י :

ולתיחי לוח כםנא: 10 גילזוי כהנא והא עמקא חןרא במשכא והיא ר׳פכת סעךא למחיר ורושם ?סר חי כעפויקתא: 11 סגירות עתיקא היא ?מישןי בקריה ויסאיבניה ?הנא לא .יסגךגיה ארי ססאכ הוא: 12 ואם סס$א תסגי סגירותא ?מיש^א ןתךזפי סגירותא ןת בל סשןד מ?^'שא סרישיה ועד ךגלוהי לכל חיזו עיני כתא: 13 ולחזי כך׳נא והא חפת סגירוחא ית כל בסריה ןיךכי ית מ?תשא כוליה אהלזפיף למךןור דכי הוא: 14 וכיומא ךןחחזי ביה בסרא חיא לחי מסאב: 15 וילזןי ?הנא נת ?סלא חיא ויםאיביניה כקרא חלא סםאב הוא סגירותא היא: 16 איו .ארי לתוב כיםרא חיא ןיחהפיף למחור גותי לית כהנא: 7^ווחזיניה כה;א והא אתהפיןד מכ$שא למהיר וירכי ירןנא ית מ?תשא ףכי הוא:ש ארי יהי ביה כסשכיה שיךזנא ולתסי: 19 ויהי ?אתר שירוגא 18 ואי עמקא חורא איו ?קרא חורא ססקא ןלת:ח.זי לכהנא: 20 וןךזזי כםנא והא סחןהא מביך מן משבא וסערה איזר׳פיר לסלזיר ויסאיבניה כוזנא מקתש סגיחתא היא ?שיחנא קגיאת: 21 ואם לךוןינה ?הנא והא לית בה סער חור וסביכא ליתהא סן מש?א והיא ??לא ולסגרניה כר׳נא שבעה יומין: 22 ואם אוקפא תוסיף כסשכא ןיסאיב כתא ;חיה מכו^שא היא: 23 ואם באתרה.קסת בה;רתא לא איוסיפת רושם שיחנה היא וירכיניה ?ה;א: 24 איו אי;ש ארי יהי ?משייר• ?יאה רנור ויהי רושם כואה כר׳רא מרא סמקא או. סויא: 25 ויחוי לתה כתא יהא אחהפיןי סעךא לסת1ר כיר׳רתא ומךוזהא עמיק מן מקכא סגירותא\ במאה קניאת ויסאיב יתיה ?הגא מכתש קגירותא היא: 26 ואם ר ןחןינה ?סנא והא לית ?בר׳רתא .סער חיר ומביכא ליוןוזא מן םש^א והיא עסלא ילסנרניה כר׳נא שבעה יומין: 27 ןוךזויניה כר׳נא כייומא שכיע^ה אם איוםפא חויסיף ?משבא ויסאיב כוזנא ;חיה מכתש סגירותא היא: 28 ואם ?אתרה.קסת ?הןתא לא איסיפח ?משבא ןהיא עסיא.עימק ביאה היא וירכיגיה בלגא ארי רושם ?ואה היא: 29 וגבר או אי$א ארי יהי ביה סכקשא ?ריש או ברקן: 30 ויהזי כך׳נא לת סכ^שא והא מיחזוהי עמיק מן משיא ו?יה סער סימק דערק ויסאיב

יתיה

LEVITICUS Cap 1 2 3 יג .13 . יתיה כלעאניתקא הוא סגירות רישא איו ך/קנא תא: 31 ואדי לחזי 3י£א ית מ?ת# ניתקא להא לית מךזו־והיעמיק מן מ#?א וסער או?ס לית ביר• ולסגר 3ך.נא לת סבתש ניתקא שקגח יומין: 32 לללזןי 3י£א _ית מ?חשא ?יומא ^ב;עאה לריא לא אוסיף ניחקא ןלא חוח ביה סער סו$ק ומילולי ניחקא לית עמיק מן מ^בא: 33 ןי3לח סחך3י 3יחקא וךעים ניחקא לא לגלח ייס.גר כהנא .ית ניתקא ש?עה יוסץ תינינות: 84 ללחיי ב:הנא _ית ניתקא ביומא #?;עאה להא לא אייסיף ניחקא ?ס#?א ויסחולהי ללתוהי עמיק.מן ס#כא לירכי יסיה ?חנא ויצ?ע לבושלהי ליך3י: 85 לאםא להא איוםפא יוסיף גיתקא ?משיא ?תר רכוחיה: 36 ילתליגיה ?(! אייסיף ניתקא ?מ^בא לא לבקר כר״נא לסער סוסק ססאב הוא: 37 לאם כד דווה זקם ניתקא לסער אוכם צמח ביה איחסי ;יתקא דכי הוא לירביניה בהנא: 38 ו;בר או אי$א אדי יהי ?מ#ןל ?סךהיון בהק 3חק חורן: 39 ולדמי בםנא להא ?סשך בסרהיון ?הרן.עמץ חלוץ בוחקא הוא

סגי ?מ#בא ךבי הוא: 40 מ0־ אדי לתר סער די#יה קדיח הוא דבי י הוא: 41 לאם מקביל אפוהי לתר ס_ער דישיה גלוש הוא רבי הוא: 142ארי להי ?.קדחותיה או מליושותיה ס3תש חור קמוק סגירות.סגיא היא ?קדחוחיה או ?{לושוחיה: 43 ולחך יתיה ?הנא להא _עמיק מ?הן#א חור קמוק ?קךחוחיה איו מלושוחיה ?סחוי סגירוח סי&ך בסלא: 44 גבר סגיר הוא סםאב הוא םאבא לםאיבניה 3ס;א ?רי׳&יה ס?ר#1יה: 45 וסוןירא דביר. מ?ת#א לבושיוהי להון סבועין לדישיה יהי פף־ע ועל ספם באכילא יתעטף ולא תםתאבו ללא חסתאבו לקרי: 46 כל יו־סין ךסבתשא ביה יהא סםאכ סםאב הוא בלחיורייחי לתיב מ^ךא למ^דירוא מוחביה: 47 ולמשא אדי לחי ביה מ?0׳& ס;ירו בלמ^עסר איו ?לבו׳ש ביתן: 48 או ?שהיא איו בעיד?א לכיתנא ילעסךא איו ?ס#?א א1 ב?ל עיבידת משך: 49 ויהי סבתשא ןריוק איו סמוק בלבו^א איו ?ס#בא אוןי בישחיא או כעיךבא איו בכל מאן דס׳&זך מלחש ס.גירורוא הוא ללח לכ:הנא: 50 ללחך כך.נא לח סביןישא ללס4ר .יח סבת׳טא #בץה יומין:א בלבו^א או ז ^ 51 ללחך ית מבתשא ?יומא שבי;עאה ארי אוסיף ס ?שיחיא או בעיךבא איו ?משבא לכל ךלחעביד ס^כא לעיביד^א סגירות סחסךא סבתישא ססאב הוא: 52 ליוקיד.ית-לבו^א איו ית שימא או נתא $ן-י ^ ? עידבא ?עמי־א או ??יתנא אל _יח כל מאן דסשך ריחי ?יה ס סגירוח סח?רא היא ?נוןךא תתלקד: 53 ןאם לחזי ?הנא והא לא אוסיף מכתשא ?לבוישא איו בשיחןא איו בעיךבאאיו ?כל מאןרמיטך: 54 ויפנ־ןיד

כחנא

Cap. 13.14. 124 ויקרא תזמע מצורע יג יר כחנא ויסירון ית למה מכתשא (יק$ליניה שבעה יומין ובינות: 55 ויחזי כל-נא בסר דחיית ית מכהושא ןהא לא שנא מכ^שא מן בד היה ומכהןשא לא איוסיף מסאב היא כנולא תוקלי^יה יזלךא סיא ?שסיקיסיח או כסלתיתיה: 56 ואם סןא כהנא (הא עמא מכתשא ?סר לחורי זיסיה ןיב!ע;סיר. מן למשא א1 מן משבא איו מן שיחיא איו מן עילבא: 57 ואם תחסל עיור כלמשא איו ?׳?!יחיא איו כעיךבא או ?כל מאן לסשל סנ;א היא כנורא תוקליניה ית ךכיה מכיז^א: 58 ולמשא איי שיסלא איוהיון מכי!׳&1א ולצטבע תנלנות עיךבא א1 כל מאן ךסשל לסחור לעדי מ ןלרכי: 59 יא אוליסא למכתש ?!גירו לבוש:עמר אי ?י^א או שיתיא

או עילכא איו כל מאן ר?2של ללכאותיח איו לסאבותיה:• וי עם משה לסימר: 2 לא תליי אייללסא לסגילא ק י ^ ד 1 ן י כייומא ללטתיה ויתיסי לות כסנא: 3 ויפיק כל^א למבלא למ^ריתא ולמי כס;א והא אתסי מכתש קנירותא מן סגילא: 4 לפקד כל.נא ןיסב ללמלכי תלתין צ^דין V[ ר5ל11א/נא ל8ךןא וצבע ןחילי ואיוובא: 5 ויפקיד כסנא ויכום ןת צפילא סלא למאן לססף על סי מבוע: 6 ית ציפלא סלוןא לסב ;תה ןית אזעא לאןץא ולח צכע ןהורי :וית איויבא גיטביול יוןהון וית ציפלא סלתא כלמא לציפלא רנכיסא על מי

מבוע: 7 ןיךי על לסילכי מן סגירותא שבע ויסנין ויככיניה יישלח יתל ציפלא סיחא על אפי סקלא: 8 ןיצכע למךכי ית לבושיוסי וינלח לח ן סעריה ולססי כמ;א ןללכי ובתר 3ין ייעול למשליתא ולתיב מןרא למשכניה שבעה יומין: 9 ויהי כיומא שמעאה לגלח לת ?ל ס/נריח ית לישיר. לית ליקגיה ולת גביני עינול׳י וית ?ל כעליה ןנלח ויצכע למשוהי גיססי ית כקריה כמיא וללכי: 10 וביומא תמינאה יסב תלין אמרין שלמין ןאימל^א ךזדא בת שתא שלקתא ותלתה עקריונין םולקא מנחסא ל$ילא במשח ולו$א סר למישחא: 11 ויקים ?ל^א למלכי לת גברא ךמילכי ויתהון!זקדם יי כסלע משכן זק;א: 12 ולסב כסנא.ית אימרא סד ויהןליב יחיה לאשמא לח לו;א דמשסא וילים נסהון ארקא .קדם יי: 13 ולכיום ית איסלא 3אתלא לןכוס !ת סטתא ולח ןגלסא באסל .קדיש אלי כסטתא אשמא הוא לכסנא קיולש קולישין הוא: 14 ולסב ?הנא מלמא לאשמא ויקין ?הנא .על רום אולנא למילכי לימינא ועל איליון יליה לימינא ועל איליון ליג.ליה לנמינא: 15 ולסכ כסנא מלו$א ךמשסא ויריק על ללא לכל^א לסמלא: 16 ולטבול ?סנאא מן משסא לעל ידיה לסמלא וידי מן מ^ל!א ית אצכעיה לימי

כאצכעיר.

LEVITICUS Cap 1 2 5 י .14 . י ?אןי?עיה 3#ע לסנין .קרס לי: 17 ומ#אר משחא רעל ידיי׳ לקין 3חנאן רי?ליה על רום אולנא למילבי ףיסייא וןגל אליון יריד, ללמינא של אלי רלמינא .על רמא ראשמא: 18 ורישתאר במישחא רעל ירא רכהנא יתין על רישא למילבי ליכפר :עלוהי 3ך.נא .קלם לי: 19 ללעביד כלינא לתעלתא: 20 ולסיק חפזתא ליבפר על למירכי מסאובתיה ובהר ?ין לכוס _יח זעלוהי כר^א וירכי: 21 לאם כ£1א.ית זעלתא ולת מנחתא למל?חא ןיכ§ר: מס?ין הוא וליח יךיח מדבקא .ויסב אימר חד אשמא לארמא לכפרא

ז j T ־ ז T T : T T T ־ • : I T : : • ־ י : • • : ) • . •

:_עלוהי לעסריונא םולי1א חד לפיל ?משח למ;חר1א .ןלוןא רמשחא:

22 ווזלין #?נינין אל חלין ?ני ייויה לתלביק לריח ויהי חד חטתא לחדק # ;!לתא: 23 וללחי ייוה1ן ביומא תמינאה לךכוחיה לוח כהנא לחרע מ ןנ#א לקלם לי: 24 ולסב כל.נא לת אימלא לאשמא לנח לוגא רמשחאקלם לדי: 25 ולכוס .ית אימרא לאשמא לסב לילים לחהלן כה^א <&רמא : כהנא מלמא ראשמא ולחץ על רום אוךנא למלרכי ךלמינא לעל אליוןח לימינא: 26 ומן ס׳טחא לריק ?ל׳נא על יליה ףלמינא לעל אליון מליהנא לסמלא: 27 ןללי 2ל׳נא ?אצ?עיה ללמינא מן מישחא לעל ילא לכ:קלם לי: 28 ויחץ כהנא מן מישחא לעל לליה ידיה לסמלא שבע ןמנין: על רום אולנא למירכי ללמינא ועל אליון ידיה ללמינא :לעל אליון לי^ליה ךלמיבא על אחל למא לא^זמא: 29 ולל^תאר מן מקזחא לעל ללאקלם לדי: 30 ןלעביד .ית חד ךכהנא לחין על לישא למילבי לסןלא עלוהי: מן ש?ניניא אל מן בני יונה מלחליייק יליה: 31 לת רתלביק יליה _יתקלם יי: : חד חטחא ללח חר ;ללחא על מ;חחא ליכפר ?םנא על למילכי 32 לא אוליחא לכיה סבתש סגירו ללא חלביק ידיה בלכוחיה: 33 ומליל יי עם משה ולאחדן למימר: 34 ארי תיגגלון לאלןגא ל?נק לאנא יהיב לכ1ן לאךזסנא לאיתין מלחש םגירו ?כיח ארע אחסנתכון:טא אחםלי לי בביחא: 85 ויחי לריליה ביחא ויחון לכםנא למימר כמבו 36 ףפקר כל.נא ליפנון לח ביתא ער לא ?רעול ?הנא לסחף :ת מכתשא ולא לסקאב ?ל לבכיחא ובתר ?ין ייעול בל׳נא למךזוי .ית ביתא; 37 ןיחןל י.ח סכת#א להא סבתישא ?כותלי ביתא פךזתין _יךקן איו סמקן ומחגיהץ סכיל מן כוחלא: 88 ולפרק ?הנא מן ?יהא לחלע ביתא י!ס;ר ית ביתא שמןה יומין: 39 ויתוב כהנא ביומא #ביעאה ויחדי להא אוסיףא ?כותלי ביתא: 40 ןיפקד כל.נא לישלפון לת א?ניא לבהין ^ מ מ?ת^א וילמון יחהין למברא לקלו^א לאתר קסאכ: 41 ללת ?יתא יקלפון מ$יו סחיור סחול לללמיון ית .עפרא לקליפו למבלא לקךתא לאתר

מסאב

Cap. 14. 15. 26 נ ויקרא מצורע יד טו

סקאב: 42 מסבון אבנין אוו־זךנין .ולעלון באתר א?מא ועפר אייזרןלסב ולשוע.ית ביתא: 43 ואם לחוב סב^שא ויס3י בביתא בתר ךישליפו לת אכניא ובתר דקליפו לת ביתא ובתר ףאיתישע: 44 ייעול בהנא ולהוי להא אוסיף מכתישא בביתא סגירות מחסרא היא בביתא מסאב הוא:

T T : T ״ : « T : ־ י : : ־ • ־ : T T : I ־ *

,45 ויחרע לת ביתא ית אכניוהי ולת •אעוהי וית כל .עפר ביתא רפיק למברא לקךתא לאתר מסאב: 46 ותיעול לביתא כל יומין דיקגר ית\ה לחי ססאב עד רקשא: 47 ו־לשביוב בביתא לצבע.ית לבושוהי וךליכול ?ביתא לצבע י,ת לבושיוהי: 48 ואם מיעל ייעול יהנא ןלתוי והא לא אוסיף מקתשא בביתא בתר דאיתשע ביתא וייבי כהנא ית ביתא ארי איתםי מכתשא: 49 ילפב לך^אח.ית ביתא תךתין צ?ךין לאעא ףארוא וצבע והורי ואיוובא: 50 ולכוס :ת ציפרא חךא לסן ךחסף.על מי מבוע: 51 ולס ב ית אעא רארזא יית איויובא וית צבע והורי וית ציפרא חיתא

T : - י : T ־ ־ : . • : : T י• - : T : • י ־ T T : ־

ולטבול ןתהון ברמא ךצפרא נכיסתא ובמי מבוע ולדי לביתא שבע ןמגין: 52 וירכי.ית ביתא בך?א דצפךא ובמי מבוע וכצפךא היתא וכאעא ךאךןא וקאיוובא ובצבע והורי: 53 וישלח לת ציןךא חלתא למברא לקךתא לאפי רוקלא ויכפר.על ביתא ןלךכי: 54 ךא אוךלתא לכל מכתש קגירותא ולגתקא: 55 ןלקגירות לם־שא ולביתא: 56 ולעמקא ולעריא ולכהךא:

57 לאלפא ביום מסאבא וביום דכיא ךא איורלתא דםגירוחא:T * : • T : T T . . T T T : ; Y T ~ ;

^ןף 1 ומליל לזי עם משה ולאןזרין למימר. 2 מלילו עם בני ישראל וסימרון להון גבר גבר ארי יהי ךאיב מבסריה דוביה מסאב הוא: 3 ודא קהי קאיוכתיה בדוביה ריר בקריה:ת דוביה או חתים בסריה מדוביה קאוכתיה היא: 4 כל ?׳שכבא ךלשבוב.עלוהי ־ובנא יהי מסאב וכל מא$א רלתיב .עלוהי להי קסאכ: 5 יגבר ריקרב במשבביה יצבע לבושוהי ףקהי כמיא ויהי מסאב עד רמישא: 6 וריתיב.על מאגא ףיתיב.עלוהי דובנא יצבע לבוישיוהי ולקחי במלא ויהי מסאב עד רמישא: 7 וריקרב כבסר דוכנא יצבע לבושוהי ולקחי כמיא ויהי מסאב עד רמי׳^א: 8 נ?&רי יריוק דובנא כרכלא ויצבע לבוישיוהי ולקחי כמלא ויהי מסאב עד רמישא יי 9 וכל מרבבא דלרבוב עלוהי דובנא יהי מסאב:

T T : ״ I T T * ״ : : * I T : : ־ T : T : - T T J

10 וכל רלקרב בכל ־יהי תחיותיוהי יהי קםאב עד ר?-שא וריטיול לתהיון יצבע לכושיוהי ויםסי ימ;א ויהי מסאב ער רסשא: 11 ןכל דיקרב ביה דובנא וידוי׳י לא שטף במיא .וי_צכע לבושוהי ולקסי בכדא ויהי מסאב ער רסישא • 12 ומאן דחסף ־לקרב כיה ־ובנא יףןבר וכל מאן דאע לשתטיף כמלא: 13 !ארי לדכי זמבנא מדוביה וימני ליה שבעה יומין

לדכותיה

1 2 7 . TO 16 .15 י. LEVITICUS Cap טו

ללכוחיה ויצבע לבושוהי ללסחי בקריה במי מבוע ולל?י: 14 וביומא יזמינאה לסב ליה הדין שפניניץ או חלין בני יונה לייתי ללןלם ל; למרע משבן לקנא ינתיננון לכחנא: 15 לעביר. יחהיון בה נא חד חטחא לחד ;$לחא ויכפר עלוהי כהנאכןלם יל מדוביה: 16 וגבר אדי חיפיוק מניח שיכבה זרעא ויסחי במיא ית כל בסריה ויהי מסאב עד למשא: 17 וכל

T : T I r- T T : " : T : • : י• : ־ T - T • : ״ י : ״ ־

עלוהי שוכבת ותגא ןלצסבע במיא ויהי סקאב _עד לבויש וכל משך ליהי: למשא: 18 יאיתתא ללשבוב ?בר יתר. שוכבח.וךעא ויסחיון במזיא.ויחון מסאבין.עד למשא: 19 לאיתחא אלי תהי _דיבא לם להי רובה בבסךה #רעה יומין תל׳י בליחול)ה וכל דלקלב בה לחי סםאב .עד למשא: 20 לבל לתשביוב .עלוהי בליחוקה יהי מסאב לכל לתתיב עליוהי לחי מסאב: 21 וקל למןלב במשכבה יצבע לבושוהי ללסחי במיא ויהי מסאב עדלסישא: 22 לכל ללקלב בכל מאנא לתיתיב :עלוהי יצ?ע לבוש והי ללסחי במ;א ויהי מסאב עד למישא: 23 לאם על מ'ש?בא הוא או על מאנא רחיא יתבא עלוחי במקרביח ביה להי מסאב עד רמשא: 24 ואם

: ־• ״ • : ••י• ד - י : • : ו : T T: • • : T

משכב לשכוב גבר יחה ויהי ליתקה עלוהי ליל׳י סקאב שמ^ה יומין לכל מישכקה ללשביוב .עליוהי לחי מסאב: 25 לאיתתא אדי לרוב דוב רמה יומין ס^יאין בלא עילן דיחודקה איו אדי חרוב.על דיחוקה ?ל ייומי רובב בו סאיובחה כיומי ליחו.קה תחי ססאבא היא: 26 כל מ^??ה לחיעלוהי ל יומי דובה ?משכב ליחון!ה יהי לה לכל מאנא לחתיב: עלוהי י: 27 לכל ללסןלב בהון לחי סםאב ליצ?ע ח ק ת י מסאב יהי כסאיובח ל לבושוהי ללסחי במזיא ליל׳י סכ1אב.עד לסישא: 28 ואם דכיאת מרובה לחמני לח '׳עב^ה ייומין ויתר כן תילכי: 29 ובייומא חמינאה תסב להק # תלין שקנינין או חלין ?ני יונה לחיתי יחהיון ללח ייל׳נא לחלע מעלה ?לינא ומנא: 30 ללעבד ברזנא ית חד חטר1א לית חד זעלתא ויכפר: כןלם יי סריוב סאובתה: 31 לחפידשון לח בני לשךאל מסיואבתהיון ללא למוחון ?סואכתהיון בםאיוביהיון לח מ'ש?ני לביגיחון: 32 רא אוללחא לדובנא ולחפוק מניה שוכבת לתגא לאסתאבא בה: 33 לללסאיובתה בליחו.קה ולללאיב ית דוביה ללכד ולניקבה לל?בר ללי^כוב עם

מסאבתא:ל יי עם משה בתר למיתו תלין ?ני אהרן בקריוביהון אי^תא י ל מ ו T t O 1

נובליתא .כןדם יזי ומיהו: 2 ואמר לי למשה מליל עם אוזלן אחוך ללא יהי וגליל ?בל עילן לקולשא ס$יו לפרו?תא לקלס כפוךתא לעל ארונא ןלא יכוה אלי בעננא אנא מרזןלי.על ביח ?פולי:

ברא

Cap. 16. 128 י. ויקרא אחרי מות טז

3 ?דא יהי זעליל אסרן לקו:דשא בתור בר תורי לחפזתא וך3ר לעלחא: 4 ביתונא לבוצא לקוךשא ללביש וממסין לבוץ ןהיון על בקריה ור׳מעא לבוצא ייסר ומצנפתא לבוצא• יהית בלישיר. לבושי קוךשא איבון(יםחי במיא לת בסריה וללבשינון: 5 ומן ?נשתא רבני ישראל.יסב תלין צפילי עיזי לחטתא ולבר חד לעלתא: 6 ויקריב אסרן.ית תיוךא ךחטרזא ךיליה ויכפר עלוהי ועל אינש ביתיה: 7 ולםב.ית תרץ צפירין ויקים לתה'ון.קדם יי בסלע מישבן וקנא: 8 ןלתין אסרן על תלין צפירין עךבין עלבא סד לשמא דלי ועלבא חד לעמיל 9 ויקריב אהרן.ית צפירא .יסליק :צלוסיקדם יזי ןלעכלינלה חטתא: 10 וצפיךא יסליק.עליתי!עךבזא לעוזיל ז עךבא:קךם יי לכפיא עלוסי לשלחא ;סיר. _לעןן.יל למךןרא: ז : לתקם כד סיעלוהי ועל אי;ש ביסיה 11 ויקרב אסרן ית תיוךא לסטתא דיליה ויכפר: ולבוס לת תיורא לסטתא ליליה: 12 ןיסב מלי מקתיתא גומרין ךאישא מעילוי מלבחא מן.קדם לזי ומלי חופניוהי קטורת בוסמין רקיקין רעיל מןיוקךם.ע ולספי.עגן ז לפרוכתא: 13 .ולתין לת קט־וךת בוקמיא על אישחא :דת'ורא קטוחקא לת בפולתא ך.על סב-רותא ולא יימות יי 14 ןלסב מךמא:ין ולדי באצבעיה .על אפי בפוךתא קידומא וקךם בפוךתא ללי שבע ןמ מן ךמא באצבעיה: 15 ןיביוס ית צפירא ךחטתא דלעמא:ולעיל לת דמיה למעיו לפרו כתא ןלעביר ללמיה ?מא לעבד ללמא לתיוךא וירי;תיח על בפורתא וקדם בפוךתא י 16 ויכפר .על קולשא מסואבת בגי •'ישראל וממךךיהיון לכל סטאיהון \כין לעביר למשבן ומנא ללשלי עימהון בגו םואבתהיון: 17 וכל אינש לא יהי במשק זימנא ?מיעליה לכפרא בקולשא עד מי^קיה ויכפר עלוהי ועל אינש ביתיר. ועל כל קהלא דישךאל: 18 ויפרק לטך?חא לקלס לל ןיכןר עליול׳י ןלסב מלמא דתוךא ומדמא תיפיךא ולתין.על.קלנת מלבחא סחור סחור•' 19 ולדי עלוהי מן דמא באצבעיה שבע ןקנין וילכיניה לקלשיניה מסואבת בני לשךאל: 20 וישיצי מלכפרא על קולישא געל מישבן ןיקזנא נעל מלכחא מקריב י.ת צפיךא סיא: 21 ןיקמול אסרן לח תלתין לרוהי.על ךיש צפילא סיא וי1לי.עליוהי ית בל.עוית ?ני ל׳^ראל לים כל מילךיהיון לכל סטאיהיין וי.תין לסהיון.על ריש צפילא וישלח ?נד ?בר דןמין לקהל למו־ןרא: 22 ולטיול צפילא:על'והי _ית ?ל חוביהיון לארע לא לסבא וישלח נח צפיךא ?מך3ךא: 23 וליעיול אסרן למשק זימנא ולשלח י_ת לבושי בוצא דילביש במלעליה לק^רשא:גיצנעינון תמן: 24 גיססי ית בסריה במלא באסר קדיש יללבש לח לבושיוהי ןלפיוק ונעביר נת עלתיה גית עלת עמא ויכפר .עלול׳י ועל

עמא

129 LEVITICUS Cap. 16. 17. V W

עמא: 25 ולת תך3י חסןוןא נסיק לסךמחא: 26 וךמלביל נח $פיךא ל$ן.יל יעבע לבושיוהי ונסחי.ית בעריה ?מיא ובהר 3ין ייעול לםשריתא:על סדסהיון לב^ךא יפיךא ךחט^א ל־אי 27 ןית חורא ךסטרןא עת בקיימא לח?קון למברא לס#דיו1א לייוקדון מוךא ית ס^ייהיון לנח 3קןךיהון ל:ת אוקלהיון: 28 ורמיוקיר לההון לצבע לבושלהי ויססי !ת בסביה ?סיא ובתר 5ין ליעיל לס#דיחא: 29 ותהי למן לק;ם ןולם ביךחא ׳&ב;עאה 3ע׳&ךה לנרלוא תעניק ית (pn&p ל?ל .עיביךא לא חע1ןדון יציביא לגיוריא ךלתגלרון ניגיכון: 30 ארי ב:יומא הדין יכפר ן[ללכ'ון לחיאה נסמן מכל חוהיכ־ון:קךם לי חךכון: 81 #בא שבתא היא לבון ותענון י.ת ;ס^תכיון קים ;גלם: 32 ןיכפר בלזנא רירבי יחיה ןליקדיב.ית קוךניןיה ל#מ'&א תחיות אגבוהי לללבש נת לבושי בוצא,לבושי קולשא: 33 ליב$ר על סקלש קוליעזא לעל ס^בן זמנא ן.על סךבחיג ל?3ןרא לב11 לק;ם >!לם י ל י סי י 3 4 : ר ן_על סה^א לעל (יל עמא לקלילא לכ?י יקי־אל מכל חיוביהוןחלא בשולןא $בד כסא לפקד לזי ל3§לא.על מ

ית מ^ה: ין 1 ומליל יי עם מ #ה לסימר : 2 מליל עם אסרן לעם ?נוחי לעס ?ל בגי י^ךאל וחיסר לחון דין $ח$מא לפקיר לי למימר: 3 5כר ו3ר סבית י^ךאל ליכיוס תיור או אימל איו עז ?מ^ריחא איו ללכיוסמבראקדם יי לס^ליתא: 4 ןלחלע מ#כן ז.ס;א לא איתייה לקיבא קולבנא :קדם ס^ן?נא דלי למא יחםשיב לג?ךא ההוא למא אשד לישחיצי אינשא :

חהוא סיגו עסיה: 5 ?דיל לנלחיון מי לשלאל לח ד^חיהיון זךאינין דקחיןק ןסנא לנח כהנא ןלססון # על א8י חקלא ןניחיונון לקלם לל לחלע ס {יקסח קולשין:קלם יי לחהון: 6 ולןריוק בםנא ית ךמא על סרבהא דלזי בחרע ס3#ן וס;א ונסיק &ך?א לאחק?לא ןלעוא לןךם י;: 7 ללא יך?חון עור יח דלחיהיון ל#ידין ךאינון פמגן בחריהיון קים ;גלם תחי ךא להון לדליהיון: 8 ולהון י£יסר ?כר *בר מביח לשךאל ומן *ייוריא ליחןירון בץגיהיק ליסיק ןנלחא איו;יסםח קולש^א: 9 ללחדע ס#כן וסנאיה למעבד ;חיה !זקדם יי לל#תי$יי אי^א ההוא מעמיה: לא ייחי 10 ו3כר גבר מביח י^ךאל וסן $י1ךיא ריחגלרון ביניה־ק ךליכול כל ךסיצי יזחיה סיגו עמיה: ואיתין רוקי ?אי^^א ךייכול לח ל£א לאיא יחבתיה לכ1ן.על סךןחא לכןךא ןא היא לא 11 ארי;9׳ט 3סךא בך על נ?שחכ1ן אדי ך^א הוא על נ?^א סב5ר: 12 .על ק אמריה למייכון לא ילבלון כון לא ייכ־ול רם וגייריא ךיחג.יחן ?י ׳ש מי ^ףאל ?ל אי

ם m י

Taigam 1 7 .

Cap. 17.18. 130 ויקרא אחרי מות יז יח רם: 13 וגבר ?כר מכני לשלאל ומן 3י'וריא ללתגלרון כיגיחון ליצור צידא סיתא או עיופא למתאכיל (יישור ית למיח וימויניה כעפלא: 14 ארי נפש בל ביקלא דמיה בגפישיה הוא :ואמרית למי י׳&לאל רם ויל כקרא לא תיכלון ארי נפש בל בקרא למיה היא בל ריילליגיה לשסיצי: 15 וכל אינש לליכיול גמלא ותכיךא כלצקיא ובגיוריא ויצכע לבושיוהי ווסתי כמיזא ןיהי קסאב .עד רמשא וללכי: 16 ואם לא יצכע

ובקריה לא נקסי ולקביל חומה:י ישראל וסיכור וךן 1 ומליל יל עם משה למימר: 2 מליל עם מ להון אנא לל אלהכון: 3 בעוברי עמא לארעא למצרלם דיתיבתון בה לא סעכתן וכעובדי.עמא לארעא רכנען דאנא מעיל לסביון לסמן לא סעכדון וכנימוםיהיון לא תהכון: 4 לת דיני תעכדון ןית קלמי ת?זרון להל?א כה1ן אנא יי אלהכיון: 5 ןתטרון ית קימי ןלת ריני לאם .יעביד יתחיון א.י;שא ליחי כהון כחיי עלמא אנא לל: 6 גבר ?בר לכל קריב בקריה לא תקלבון לנלאה עיריא אנא יל: 7 עילית אכול ןעללת א9ל ?א תגלי אמל היא לא סנלי עיללתה: 8 עילית אתת אמל לא תגלי ׳גילירןא לאבול היא: 9 עילית אדוחל כת אבול איו כת אימל דיליךא מן אמך מן איתא־ אוסרי איו מן אימל מן ?בר אוסרן לא תגלי עיללתהין: 10 עירית כת כלל איו כת כרתל לא תגלי עיללתל׳ין אבי •עיללהל איק • 11 עירית בת איתת אכול דילילא מן אבול א_חחל היא לא סגלל עיליתא: 12 עירית אסת אבול לא סגלי זקליכת אכול היא: 13 עילית אסת אימלקריכת אימל סיא: 14 עיללת אסבול לא תגלי לאיתסיה לא סנלי אריז לא תקרב איתת אסבול סיא: 15 עילית כלתל לא ת;לי איתת כלל היא לא סנלי עיךיחה: 16 עילית איתת אחול לא סגלי עיריתא לאחול היא: 17 עירית איתתא ובכתה לא סגלי לת כת כרה עת כח ?רתה לא חיסב לגלאה.עיריסהזקריכין אינץ.עיצח סיטאין סיא: 18 ואיתסא עם אססה לא תיסב לאעקא לה לנלאה עיריחה:עלה כסלהא: 19 ולאיתתא ?ריחוק קאיוכ^ה לא תקרב לנלאה עיריתה: 20 וכאיתת סהלללא סתין׳קכוכתל ל!לעא לאקתאבא בה: 21 ומורעל לא סתין לאעבלא למולל ולא תסילא ית שמא ראלהל אנא ל;: 22 {ית לכולא לא תשכיוכ מ^כבי איו תיועיכא סיא: 23 יכ?ל כעילא לא תתין שכוכתל לאקתאבא בה ואיתסאקלם כעירא למשלט כה תכלא הוא: 24 לא תק^ואבין כ5ל ז לא תקום; אילץ ארי ככל אילץ אקהןאבו .עק3!יא ראנא מ3לי מן ,קדמיכיץ: 25 ןא139אכת ארעא ןאקערית חיובה :עלה ןרוקיגת ארעא י_ת יק^חא:

ותטרון

LEVITICUS Cap 1 3 1 י1־1 יט .19 .18 .

י ולא העפרון מכיל תועיבתא ר׳אילין 26 והארון אתון ית קייהי ולח לי נ3י3?א ו4יוד\א ללועלרון ?יניכיון: 27 ארי נת כל תועיבסא האילין זע?רוי אלןגא לקלמיכון לאי?ן$אבח אתנא: 28 ולא תתקין ארעא לחמן ^ י א ?9או?יס־ן יחה ?מא לתקינת :ת עממיזא לקלמים־ן: 29 ארי קל לנעכיר 9כל תועיבחא חאילין ל.#תי$ן ג?שחא ל_י_ע?לן מעיו ע9הין: 80 והשרון ית מ?זךח סימרי ?ליל ךלא ל©ע?ד מנימוסי תלעיביןא ךאיתעביךא

סךםיכון ללא חקחאבון ?הון אנא יי אלהכלן:ל יי עם משה למימר: 2 מליל עם כל ?נעןתא ל?ני ט 1 ומלי י ר?לאל והימר להון קלי׳עין תהון ארי קריש אנא יי ז^לחכון: 3 $?ר ק אימיה ומן #בוחי תחון דחלין ף.ת יומי שביא לילי רזטרון א;א יי אלהכיז: 4 לא חה$ניון. בתר טעון ותזלן למתכא לא חע?רון לכלן א_;א יי אלחכ־ון: 5 וארי ת?סון נ?םת קול#ין.קדם ל; לך_עוא לכון ??סוגיה: 6 ?ייוקןא ךלתן?ים להא?יל ו?יומא לבהרוהי ולל#תאר_עד יומא הלייזאה ?נורא לת־וקד: 7 לאס אתאכלא להאכילא לא יהי לרעוא: 8 ולל.י?לי*\ה חו?יה ל_ק?יל ?יומא חלירןאח הרחק תא _לל אחיל וי#חי3י אינשא ההוא ?ןעמיה: 9 ו?מחצלכוץ אלי ית קוך׳ן לא חי&יצי פאחא לחקלך למחצר ולקטא ליחצלך _ית סצךא לארעכ לא חלקיט: 10 לכרמל לא העליל וגהךא לבלמך לא חלקיט לעגלי ולאורי ה#1בוק p'nrv אגיא יי אלחכיון: 11 לא הגגכון ולא ה?ךבון ללא הדקרון אינש ?ח?ליה: 12 (לא הי&ןתמןון ?׳?מי לשיקךא להחיל יח >5ןמא לאלהך אנא לי: 13 לא תיעשוק ליח ח?רך ולא חינוס לא חביח אגךא דאגיךא לוחך ער צ?לא: 14 לא תלוט ללא שמע וקדם ללא הזל לא חסים &חלא והילחל מאלהך אנא לי: 15 לא ה_ע?הן קקר ?דין לא היסב א§י מס?י{א ללא החלל א$י ר?א ?קו#טא תליגיה לחברך: 16 לא היכול קילצין בעמך לא חקום על לקא לחברך אנא לזי. 17 לא היסגי יח אחוך בלי?ך אלכחא חו?ח נח חברך ללא הק?יל .על ריליה חיובא: 18 לא היקום י־לא הישר ל?מ ל?ני.עמך לתירחמיה לחברך כוחךא^א יי: 19 :ת #מי י1?זתן ?עירך לא חך?יב .עירו?ין חקלך לא הזרע עירובין ולבוש עירובין שעסגיוא לא נסק עלך: 20 וגבר אלי י^כיוב יח איחוןא שוכ:ביז1חגא לחיא אמא אחיךא לגבר ואיה^רקא לא אוןפליקח ב?קפא או חילוחא לא איהיהבח לה בקטר ?קוךתא קהי בהא אהחךךח: 21 וללחי ית אישמיה לקדם יי להרע ל / ל לא ימוחון א?רא יא׳9£א משכן ןסנא ליבךא לא^מא: 22 ןי?$ר ?לוליי ?פ^א 3י

קרם

Cap. 19.20. 132 ויקרא קדושים יט כ לןלם יי על חיוכסיה ךרוב ולשתכיק ליה מחיוכסיח רחב: 23 !אריםי״עלוןן י,חי י לארעא ןתיצבון כל אילן ךמיכל ותרסקון ךחקא נח איכיה תלת ^ לבון ?!רחק לאברא לאותאכיל: 24 יכשיןא ר?י.*יסא לסי ?ל איכיחקרם יי: 25 ונןשתא סמי#יתא תיכולן!ת איכיר׳לא^^א קידש חוקכסן: לכיון .עללתיה אנא יי אלהכון: 26 לא סיכלון על ךמא לא תנחשון ולא חענון: 27 לא סקפון ?אתא ך.רי#ימן ילא תסכיל!ת פא^א ךריקנף־: 28 ןחיבול.על מית לא תיתנין ?כיסךכון ורו^מין חריתין לא תיתנין כםן אנא ן;: 29 לא תסילית ?רתןי לאטעיוחה ולא תי?מי איעאותירןטלי אךעא עיצת חי?1אין: 30 נח יומי שכ;א רילי ח^רון ולכיה מקך#י ר1חון רסלין אנא יל: 31 לא תידפנון ?הר כירין מבורו לא תקהעיז לאק^קא כהון אנא יי אלהכון: 82 מן,קלם רסכר בןא־ורנתא תקום וקר׳רר אפי ם;א וחירחל מאלהןד א.נא :;י: 133ארי ?תצר.עיגןןכון ?ייורא כאןץעכין לא חיונון יחיה: 34 כעיבא מינכון נהי לבון ןיורא ריח;יך עימם] וחיךתם ליה םחןי ארי רלרין לזויתין כארעא רמצרלם אנא ל; אלהמן: 35 לא חעכרון ׳?זקר ?רין ?משסתא ?מתקלא יכסכילתא: 36 מו$ן דקשוט מתקלין רקשיוט מכילן דקשיוט והינין דקשוט יחון לבון אנא ני אלהכון ךאןיקית .לסביון מארעא ךמצרים: 87 וס$זרון ית ?ל קימי ןנת ?ל ריגי

וסעכרון יתהיון אנא יי: ^ 1 ומליל ןדי עם משח למימר: 2 ולמי י׳^ךאל תימר 3כר 5כר מכני.ישראל ומן גיירלא רלתגלרין ?.ישראל רי.תן שךעיה למולך אתקטלא ןתקטיל עמא כית י׳^ראל יךגמוגיה ?אב^א: 3 וא_נא איתין ית רו3ןי ?נ?ךא ההוא ןאי^יצי ימיה מעיו.עמיה ארי מןךעיה וסב למ־ולןד ?דיל לסואבא נת >5קוןשי ולארולא ית שמא ךקורשי: 4 ואם מככש יקכשון עמא בית.י׳$זראל_ית עיניהיון מן.גברא ההוא בדיחב מןדעיה למיולף כתל ךלא למיקנ׳ןל יתיה: 5 ןאישוי א.נא ית חגיי מכלא ההוא וכסארותי ןאישיצי יתיה ןית ?ל ךטק כתריוהי למיאעי ?סר מולןד מיגו.עגןןחיון: 6 ןאינש ריספןי בסר בידין ולכות למימעי בסריהון נאיתין נת רוןוישא סהוא ןאי#יצי ימיה מינו.עמיה: 7 ותתקלשון וחהוין-קרי^ין ארי כאי אנא יזי אןהכון: 8 ןת$זרון ית קימי ותעכדון לתהון א{א יי מקדיןוכון: 9 ארי גבר ?כר ךילוט.ית אבוהי גית ^ימיה אהק^לא לתק?&יל #בוסי ןאימיה לט.ק9לא ודיב: 10ו3בר דיגוף נת איתת 3כר דיגוף.ית איתת סכריה אסקפזלא לסקמיל ניזנןא (ג.יפ15א: •11 ו-גכר ך*?כוב נת איתתזלון תתיחון קשלא סייהין: אבוסי עיריחא ר^בוסי ^לי או^קטלא יתק

וגכר

LEVITICUS Cap 1 3 3 כ כא .21 .20 .

12 וג?ר לל^סיב ית ?לחיי׳ אחקטלא לחקשלון תךדה״ון 8?לא יע?דו קשלא היי?ין: 18 ו?כר די^כלב לח למלא מ>??בי איו*1א תיועיבא ,עבדו חתיחיון אחקטלא יחקשלון קשלא חייבין: 14וג?ר ליסביח איח^א לית אמה עיצה חיסאין היא ?נורא יוקדון יחיה ןיחהין ולא ו1הי עיצת סי9אין 3יגי13ן: 15 וגבר ללתין ?זכובתיה ??עיךא אתק^ילא יחקטיל ויתת ?עירא למי#_לט ?ה לתיקטלל ו ?עילא תקסלון: 16 לאיתוןא לתיקלב ל ית איחתא ןית גיעיךא אחקטלא יחקשלון _ק$זלא חיי?ין: 17 וג?ר דיסבא תיחןי ית י ה ית אחחיה ?ח אמחי איו כח איסיה ולחזי:ת עיליחה ו עיליחיהקלנא הוא ןלעיזיצון ל.ע?3י ?גי_עמהון.עיךיר1א:ר.אוזתיה.גליח'ו.3יה יק?יל: 18 וג?ר ךיישיוב י_ת איתא טומאה ויגלי ית עיליחה ית קלגח גלי והיא תגלי נת סיואבת ךמהא ול#תיצון תלץיהון מינו עמהון:ת אכוף לא תגלי א_רי:ת קליביה גלי חיוכיחיון ת א 19 ןעיליח אחת אימף ( יק?לון: 20 וגבר לל^כוב נח איתח אחבוהי .עייייזא ראחבוחי נלי ח'ו?יה־ץ יק?לון ללא ללר ימותון: 21 וגבר ךלסב י.ת איתח אחוחי סלחקא היא עיליסא לאחוהי גלי :רלא ולד יהון: 22 לחישתן ית ?ל קימי ןית ?ל לי3י (העברון יחה־ון ללא וזרוקין יוזכיון ארעא לאנא מעיל יחכיון חמן לסיתב ?ה: 23 ולא חהמן ?גימוסי .עסמיא ראנא מגלי מן .קלמיכון ארי ית ?ל אילין ןגבדו ללחיק מימלי נחהון: 24 לאסליתן אתון חיןחון יח אךעהון!אנא אירעה לבון למילת יחה אלע;[?לא מ ל חלב וך?ש אנא יי אלהכגן לא^לי^ית .יתכון מן עממיא * 25 וחפלשץ ?ין ?עירא ד?יא למםאבא ובין עיופא ססאכא לל?יא ללא חשקצון יח גפשחכ״ון ??עילא ו?ע1פא והכיל לסלחיש ארעא רא?£לי#יח לכלן לסאבא: 26 וחהון.קלמי .קרישין אלי.קריש אנא יי ןא9לי#יח יחכ1ןקלמי: 27 וגבר איו איתא אלי יחי בחון ?לין מן .עמסיא לסחר 9לחין :

או לכות אחקטלא לתקשלון ?אבנא יתמון יחהוין קשלא חייבין:ף יי למשה אימר ל?ל.נ:א בגי אסרן לחימר להיבעל מ א א 1 ן 2 יי T י מיח לא יס^אב ?עמיה: 2 אילהין לקליביה דקליכ

ליה לאיליה ולאמהי ול?ריה לל?לתיה ול^חוהי: 8 ולאחחיה ?תולתא ף;קלי?א ליה ללא חוח לגבר לה יס^ןאב: 4 לא לסתאב ?לבא ?עסיה לאסלוהיה: 5 לא ימךטון סלט ?לי^יחון ופתא דלקגהיון לא לגלחון ו??י?להיה לא ובז?לין חיבול: 6 קלישין יחון:זקלם אלר״היין ללא לחלון ^מא לאלההון ארי יה קוך?גי^ ליי קול?ן אלההון אינין הל1?ין ןיח־ון .קדי^ין:7 איחהאממעידאומחלא לא יסםן ןאי^א לסהל?א $ב/נלח לא

יסמן

Cap. 21. 22. 134 ויקרא אמור כא כב לסבון ארי קריש הוא:זקדם אלסיה: 8 וסקלשי^יה ארי!ת קוךבן אלהןד הוא מקריב .קדיש לסי לל :אךי קדיש אנא ל,י ?*.קרשכיון: 9 וכת גכר בסין אבי סיתסל למיסעי מקדושת אבור^ היא מתסלא כנורא תת1קד: 10 וכס$א ללסךבא מאחיוהי ללתרק.על רישיה משל1א דלבוי^א יללקריב ית קולבניה למלבש לח לבושיא :ת ריישיה לא ירכי £ירו_ע ולבושוהי לא יבןע: 11 ועל בל נקשת מיתא לא ייעול לזאבוהי ולאימיה לא לקו^אב:nts׳p 12 ומן מקלשא לא יפוק ולא ;חיל ית מקלשא דאלהיה אלי כליל לם^א ךאלהירי :עלול.י אנא לי: 13 ותא איתתא כבחולהא לקב:א 14 אל9לא ו9סר?א נסלילא מ?ןעלא ית אילין לא לקב אילסין בחולו ?ןעמיה.יסב אתתא: 15 ולא יחיל 1לעיה כע$יה אדי אנא לזי ?*קל#יה: 16 ומליל יל עם משה למי^ר: 17 מליל עם אסרן לטימר 3כר מ?נל לרליהון ליהי ביה טימא לא יקרב לקרבא קולכ;א !זקלם אלסית: 18 אלי כל גבר לכיה מומא לא :קלב גכר עויר או הניר איו חלים או שריע: 19 או גכר דיהי מה תכר ליגלא איו תבר ילא: 20 או גכין א1 ד?קא או תילין גיעינוהי או גלכן א1:חוון או מלים ©חסין: 21 ?ל גכר לכיה מומא שלעא לאסרן כסנא לא יקרב לקרבא:ת קול?3;א דלל מו^א כיה ית קולבן אלסיה לא לקכב לקרקא: 22 קולבן אלסיי• 9נקיךשיא לא ייעול ולמלכחא לא קולשלא ומן קולשיא ליכול: 23 כלם לגןרוכיא לל קקרשהון: לקרב ארי מומא כיה ולא לסיל.ית מקדשי ארי א

24 ומליל משה עם אסרי[ ועם ?ניוהי ןעם 3ל כני.ישךאל: ^ 1 ומליל לל עם מ^ה למימר: 2 מליל עם אהרן ועם ?נוחי ןיקלשון מקולש^א דמי לשלאל ולא לסלון.ית שמא דקורשי ראינון ק״קךשין !זקלמי אנא לל: 3 אימר להון לךליכון כל 3כר ללקרב מ?ל ןלעכון לקולשיא ללקלישון כני לשראל.קדם לדי וקאיוכסיה :עלוסי ןלשתיצי אינשא סהוא מן:כןךמי אנא יי: 4 גבר גכר מנלעא ךאהרין והוא קגיר או לאיב כקולשיא לא ייבול.עד וללבי ודיקרב ?3ל ££א 3?׳9א או גכר לסיפוק מי3יה שוכבת!רעא: 5 או גבר דלקרב ?קל ריסשא ללקר1אב ליה או כאינ^א דיקתאב ליה לכל קאיוכתיה: 6 אינש ללקרכ כיי׳(יסי קקאב עד ר?!שא ולא ייכיול מן קילשיא אילסין אססי כקריה כמיא: י וכסיעל שיקי^א וןלכי ובסר כן ,ליכול מן קולש^א ארי לסמיה הוא: 8 ^כילא ותמלא לא ייבול לאםתאבא בה אנא יי: 9 ויפןרון י_ת משרת מיקלי ללא י_ק?לין:עלוסי חובא וימותון כיה ארי י.סלוגיה.אנא לל מקלישהיון: 10 ו,?ל סילוגי לא ליכול קילשא ת1יז?א לכס^א נאגילא לא ליכול קול^א • 11 נקסין

ארי

LEVITICUS Cap 1 3 5 כב מ .23 .22 . ארי ייקגי :נ#5 .קגןן ?קפיר. הוא ליכול ?יה וילידי ביחיה אינון ל.י?לון ?לחמיה: 12 ובח ?הין ארי הריי לגבר חילולי היא ?אפלשוח קוד^א לא היטל: 13 ו?ח ?הין ארי חי׳י אלמלא ומחלכא ובר ליח ליי והחוב ל?יח אבוהא ?לביוהה מלחמא ראכוהא תיכיול לכל חיליעי לא .ליכול ?יה: 14 וגבר אלי ייבול קולשא ?שלו ויוסיף חומריה עללהי ולמין לכר^א י_ח קולשא: 15 ללא יחלון יה קול^יא למי לשלאל יח דיפלשון :ן!לם ין: 16 רקבלון עליהיון :ערן לח'ו?ין ?מיבלהון ?ס'ו?א יח קולשיהיון

8לי אנא יי מקל^היון: 17 ומליל לי .עם משה למימר: 18 מליל עס א:הר'ן לעם ?ניוהי לעם כל ?ני לקולאל וחימר להון גבר גבר מביחראל ל;קליב קולבגיה ל?ל נללהון ולכל נלבחהון ל^ךאל וסן גייללןא ?ל׳ ךיקןבון:זקלם לל לעלוןא: 19 ללעוא לבון #לים לבר ?חלליא ?אימליא ו?עי3יא: 20 כל ל?יה מומא לא ה_קלםן אלי לא ללעוא יהי לבלן: 21 וגבר אלי יקלב גי?סח קולשיא:זקלם לי לפר^א ניללא או לגל?$א ?תיולי איו מגנא ^לים לחי לרעוא כל מום לא יהי כיח: 22 :עליר איוt ם קל א ?*-FT אילי! : ח?יר איו 9סיק איו עלן איו גלבן איו ס11ן ל וקוך^נא לא חיתנון מיגהיון .על מףיחא :זקדם יי: 23 לחור לאימר :היר ןחסיר גל?$א חע?יד יחיח ולגילךא לא להלעי: 24 ןלסליס ללןסיס וד?זליף ולגזיר לא הקלבון:זקדם יי ו?אלעכון לא חע?רון: 25 ומלר ?ר עסמין לא חקךבון י.ח קוךבן .אלהכון מ?ל אילין א_רי חבולהון ?היון מומא ?היק לא ללע^א יהיון לבון: 26 ומליל יי עם משח למי^ר: 27 חור איו אימר איו.עז אלי לתיליד ליהי ש?זעח יומין בחר אימיה ומיומא חמינאהקלבא קול?נא:לןךם יי: 28 לתיוףקא איו סיתא לה ןל?לה ולהלא יהךעי ל לא ח?סון ?ייומא חד: 29.ואלי ח?סון ני?סח חיולוןא:קדם לן ללעואא לבלן ת?סון: 30 ?יומא ההוא להא?יל לא הסאלון מיניה עד צסלא א לי: 31 להשרק פקולי לחע?דון לחחיון אנא לי: 32 ולא החלון ית ׳קמא ךקולשי לאיח.קלש ?גו בני י&לאל אנא לי מ_קד#כ'ץ: 33 לא§יק יחבון

מארעא למוללם למה!י לבון לאילה אנא יי:י יקולאל וחימר נ ? 2y 1 ומליל לי עם משה למימר: מליל עם 2 להון מילעליא ליי דהעלעון יההון מעלע .קליש אילין אינון מ[עדי:א ?*ןןלע לי^י׳ ^ 3 עי^א יומין חחעהיד עיביךהא יייי^א ?1 קליש ?ל עיביךא לא חע?דון >&?חא היא .לןדם לן ?כיל מוה?;יםן: 4 אילין סלעדןא דיי סעךעי _קליש לחעלעון להריון ?ןיסגיהיון: 5 ?יללזאא פיסרזא :זקדם יי: י ^W p? קלמאח ?אל?עח ע&לה לללקא

וכחמישת

cap. 23. 136 ויקרא אמור כג 6 וברומית ע׳^ךח י'ו?וא ללריוא הרין ס$א ךפטיליא !זקךם לי שכעת יומין §טיךא תכלון: 7 ?יומא .קרמאה מערע קדיש יהי לכון ?ל עי?ירת פולחן לא סעכרון: 8 וחקרמן קיךבנא !דקךם לי שבעה יומין כייומא שכיעאה 9ערע.קריש כל עיבירת פולחן לא תעברון: 9 ומליל יי עם משה למימר: 10 מליל עם כגי ישראל ןתימר להון ארי סיעלון לאלעא ר?&נא ;חיב למן (תיסצרון .ית חצרה ןתיתון ית עומר ריש סצרכון ל_ות כסןא י* 11 וירים ית עו?רא :זקדם יי ללעוא לבון מבסר יומא קכא לרימי3יה כהנא: 12 וסעכרון כיום :אךמור1כ'ון לת עומרא אימר שלים כר ישתית לעלחא .קדם לל: 13 ומנחתיה תכין עקרונין סולוזוא ךפילא כקשה קוחינא!זקדם לל לאתקבלא כרעוא ןנ9כיה ממלא רכעות הינא: 14 ולחים וקלי ופירוכן לא סיכלון ער כרן יומא הדין עד איתיואימן .ית קוך^א דאלהכיון קים עלם לרריכיון ככל מיוחמיכון: 15 י.0י9נ'ון לכיון.מבתר יומא פןבא מיום איתואיכיון ית עומלא ךאלמותא #כע #בוזען שלמן להוין: 16 עד מבתר ׳שבועיןא שכיעתא תסניון חקשין ייומין ויז.קךבון מ^חתא סרתא:קלם יי. 17 ממיוסבגיכון מיתון לסים $&רמוחא: י תרין ?ריצן תרין עקרונין סולתא להןזין סמיע יתאפין ככוךין!זקדם י 18 ותקךםן.על לסמא שבעה אימרין שלמין כני שנה ןתור כר תירי סר ודכרין תרין יהיון עלחא !זקרם יי ומנסיזהיון ןנםכיהיון קורבן רמיזקכל בןעוא !זקלם יי: 19 ומעכדון צפיר כר עידן סד לסטחא יסרין אטרין כני ש^ח לניכסח קולש^א: 20 וירים כסנא יסהיון.על לסמא לבכוריא אלמא:ל!לם לל על תרין אקרין קולשא יהיון גהןךם לל לכהנזא: 21 וסערעון בכרן יומא הרין מערע .קדיש לסי ללון ?ל עימדת פולסן לא תעכרון קלם ןלם בכל מיוסבניכיון לךריכון: 22 יכמסצלכון ית סצלא רארעכון לא ס׳שיצי 1ס» למקלל בלמיךל ולקטא לחצךל לא.ס_ל.קיט לע?יי ולגיורי ת׳&ביוק יתהון אנא יי אלהכיון •* 23 ומליל יי עם משה למימר: 24 5ליל עם כני י׳^ראל למימר כילחא שכיזעאה כסר לללסא יהי לבון 3יח דוכרן יבבא םזערע קריש: 25 כל עיכירת ©ולסן לא סעבתן יתקרבוןי: 26 ו©ליל :;י עם משה למימר: 27 ברם כע^רה קרם י קול?נא : לנלסא ^ביןןאה סרין יוקא לכפוליא הוא 9ן5רע.קדיש לסי לכין יסענון ית גפשסכיון ותקלמן קולבנא ^קלם יי: 28 נבל עיביךא לא סעכדון בכרן ייוקא הרין :ארי ייומא ךכפולןא הוא לכפךא ,.עליכיון!זקרם יי אלסכון: 29:ארי כל איןש ךלא יתעני בברן ייומא H0 {י׳?תיצי קעמיה: 30 וכל אינש ללעביד >יל עיבילא במין יוקאל׳לין ואוכיר י-י* אי^קא סחוא

מיגו

LEVITICUS Cap 1 3 7 י .24 .23 . מ כ מע־ו .עמיה: 31 כל עי??א לא הע?דון קים 7*לם לךריכיון ?כל ם1סכ0יפון: 32 שבא ^בתא הוא לכיץ ותעניון נת ;??שהכין ?חישןהby.ליךהא ?דס׳&א סדמשא עד ךסשא תנוחון גןםכון: 33 ומליל לי משה למימר: 3-4 מליל עם ?גי ישראל למימר ?הסישת .עשרה יומא ללףרוא ^מעאה הדין ח$א דסטליא #?ןגח יומין:קדם יי: 35 ?י'ומא קךמאה סערע .קריש קל עיבידח פולחן לא חע?דון: 36 שבעה יומיןקדם יי ?יומא חמינאה סערע .קריש לחי לכ־ון וח.קךבון חקןבון קוןבנא: קוךבנא !זקדס:;י בנימין תחון כל עיבידח פולחן לא הע?רון: 87 אלין מ1עדיזא יי; יחערעון לחהיון מערע קריש לקךבא קלר^א.קךם יי ןגלתא ומגחחא ניקםח קוךשין ןנסוכין פרזנם יום ביומיה: 38 בר מש?ייא ריןקדם לן: ובר ממתנחכיון ובר מכל נךךיכיון ובר מ?ל נז־בהבון ךחתנון: 39 ?דם ברןמשח .עשךה יומא לירחא #בי;עאה ?סמ^בון נח יעלל$א ךארעא תיחגון נח ח$א,קדם י; ש;זעה יומין ביומא.ק.דמאה גיחא וביומא חמינאהגיחא: 40 וחיקבון למן ביומא קדמאח פירי אילנא אוזרוךן לולביץ והךסין ועךבין תחל לחיףרון:ל,דס ין אלהכלן ש^עה יומין: 41 לחיךזגון יחיה חנא ר,דם י* שמגה יומין ?שתא קים דעלם לךךימן ?נךחא שביטאה חיףגון ;חיה: 42 ?סטליזא חחבון ש_??ך. י־ומין כל לציבןא בישראל לתבון במטלןא: 43 ?דיל יןל־עון ךריכיון ארי ?קטלתא לן י לשךאל בא5ןקוחי לחהיון מאר,עא ךמ^רלם א .ענני איותיביח לח מ

אלהכון: 44 ומליל משה ית קדר מילעדיא דין לאלסינין למי ל^ךאל: 1 ומליל ין עם משח למימר: 2 פקיר _יח מי לשראל ויספון לןד משח ןיחא דמא ?תישא לאנהךא לאדלקא בלצינןא תךירא:

3 מברא לפרוכתא ךסחדוחא ?מ^כן ןיסנא לסדר .יחיה אחק מדמשא. עד צפרא .קדם לן תדירא קלם עלם לדדיכיון: 4 על מנך^א רכיתא לסדר _יח ביוציניא.קדם לן חדיךא: 5 לחיסב םולתא לחיפי ןהה .חרתא עסדי גריצן חיין עסרונין תהי י/עא 3דיןיתא חךא: 6 וחיטוי יחחין חדין סרדין שית סידךא .על פהוךא ר?יא :זקךם יזי: 7 לחיתין על סירריאקדס יי: 8 ?ייומא לבונ^א ךכירוא ווזהי ללחים לאיר??א קזךבנא :י ן׳^ךאל קיזם ףש?חא ?יומא ךש?חא יסךריגיח.קדם יי תדירא מן מ זעלם: 9 ותהי לאהרן ללמ־והי ליי?לוניה ?אחר לןיי׳ע אדי ק־ודיש קודאין

הוא ליה מקורבנןא דין ק;ס זעלם: 10 ונפק בר איתחא ?ח ישראל•י לשראל לאיחנציאו ?ס^דיתא ?ר איתתא להוא בר גבר מצדי ?גו מ ?ת לשןאל לג??א בר ישראל: 11' ופדייע ?ר איתתא ?ת יע1ךאל י_ת

שמא18 Targam.

cap. 24.25. 1381 • ויקרא אמור בהר כד כה

ש?1א ןאתין ןאיתיאו יהיה לות משה .ושים איטית שלצגית כת ר3רי ליןזכטא ךרן: 12 ואסרוהי ככית מפזרא ער ךיתפרייגז לייין ־על 3ו.ירת מיסלא דיי: 13 ומליל ן; עם משה לסיקר: 14 אפיק ית רארניז למפךא למשריתא וי99םן ?ל דשמעו ית ידיהון.על.רישיה זירומון יסיר, ?למש$א: 15 ועם מי י׳^ראל תמליל למימר ןכי ?3י אבי יתיז .קדם אלהיח ויקכיל חיוביה: 16 וריפריש שמא דיי אתקטלא יתקנשיל מירגם יתמון כיח בל כניש^א גי־ורא כיציבא בפרשותיה ש?א יתקטיל:שא אמקפזלא לסקטיל: 18 וריקטול 17 ונכר ארי יקטול ?ל 3פשא ךאי נפש ?עילא לשלמנה נפשא סלף נפשא: 19 ונבר ארי לתן מומא כסכריה כמא דעכר כן לסעכיר ליה: 20 תברא סלף ת?לא.ע?א סלףשא p יתלהיב כיה: עינא שנא סלף ש$א גימא דיסב מומא כאיא סד לסי 21 וללקטול כעילא ישלמןה וללקטיול אינשא לסקפ1יל: 22 ריי לכיין גיורא כיצי?א יהי ן*ךי אנא יי אלהכון: 23 ומליל משה עם מ י׳5|ראל [אפיקו• ית דאתיו למברא למשליחא ולןמו יסיה ?א?^א ימ.י

ר&ראל עברו כמא ך9.קיר יי ית מ׳^ה: לי עם משה כטורא לסי3י למימר: 2 סליל עם כני ישלאל ןסימר להיון.ארי סיעלין לאהעא ראןא לסיב לכון(vvm ארעא שסי?1חא!זקלםיי: 3 שית ש;ין למרע מקלו ושיתא ׳?ומעיחא גיח ^מי^סא ^ כ שנין תכסס בלמל וסכניוש יתעללו^ה: 4 וקלם יי מקלף לא תזיע ן3ל9ל ?א תכקח: ז יהי לאלעא לסשםיט : 5 ית ?חי סצדל לא תילוצוד ןית ע3כי שכקןי לא חיקטוף #נת ^מי>ן*סא יסי לארעא: 6 וססי שמישת ארעא לכוץ למיכל לןל ולעכרןי ולא^סךןד: 7 ולכעירך ולחלחא י5אר,עך תהי ?ל • ולאגירןי ולתיוסבל ךרירין ע ןןללתה למיכל: 8 וסיסני לך שבע שמישן ושנין ישבע ש3ין שכע ומין ויחץ לןי יומי #בע שמיפזן לשנין אךבעין וחישע שכין: 9 ןתעכי שופר יבבא כילסא שכיעאה כעשרה ל.יךדזא כי^א לכפולזיא תעכרוןת סקישין ש3ין וסיקרון סירוחא ש־וסךא כ?ל אךעכון: 10 ותקךשון ית ש כאן־עא ל;ל.ית^חא יוכילא סיא תהי לכ1ן ותסומן 3כר לאססנתיה ונכר אלעיסיה תחומן/• !1 י־ובילא היא #נת סקשין ש;ין תסי לכון לאקחא: 12 ארי תיזךעין ןלא סיסצתן ית >יססא ןלא תיק?1פון ית ^כז יוהילא סיא קול׳^א תסי לכיון מן סקלא תיכלון ית עללרזה: 13 כשקאץ לסכךןל או מ ךיוכילא הךא תחומן גכר לאלוס^תיה: 114ארי תזבנין ן 9ן יד סכךך לא תונון' גכר ית אחול׳י: 15 ???לן ״שמיא ?סר

יובילא

l ׳ r LEVITICUS Gap3925. . כה ( W ןגללתא ין?ין לןי: 16 לפיוס ?!גיאות א ו־ןןבון מן ח?ךף מעי ייובי #גיא ססגי ןביניוזץ ולפיוס ןעירות #גיא מנער ןביניוחי ארי TAP דעלל^א הוא מבין לף: 17 ולא תונון גבר ית ס?ריה ןתךחל סאלהןז ארי אנא יי אלהכיון: 18 לתע?דון ית נןימי וית דיני ח?זרון לתע?דון יתהיון ותיתכון .על אךדעא לרוחצן: 19 לתיתץ ארעא איבה לחי?לון לססבע לחיתמן לרוחצן עלה: 20 וארי חיסרון מה גיכיול ב#תא >2ן?יעיתא היא לא גןרע ןלא נ?נ'וש ית זעללתנא: 21 לאי5קיד ית ?ר?חי לבון ?#תא ^תיחיתאא תמינחא וחיסלון והעפןיד נח דעללתא לחלת #נין: 22 וחןךעון ית ^ סן זעלל$א.עחןקא ער #$א ח^לעיתא ־עי סימל.עלל^ה הי?לון עחיקא:עא לא חיןינן לחלוטין ארי דילי ארעא ארי דירין לתיור1?ין אתון 23 ואך זכןד9י: 24 וקכל ארע אחסגחםן ©ךזקנא החנון לאךןגא: 25 8כי

יססס?ן אחוןי לינ?ין מאחסגתיה ן.לתי פרקיה רקריב ליה ללסרייק נח ןביגי ךאחוהי: 26 וגבר ארי (א יסי ליי• ןריק 1חך?יק יריח ן_י#?ח ?סיסת פולקגיה: 27 ויחויב נח W ןסיניחי רחיב.יח מוחרא לגבר חבין ליה ליחוב לאחסגתיה: 28 (אם לא א#?חת ידיח ?סיסת דיחיב ליה ויהון ןסינוהי ?.יד ךן?ן יחיה.ער וןי'ובילדאוי.פ'וק ?ייובילא ויחוב לאחסגחיה: 29 וגבר אדיי1?ין בית מיוחכ קר$א סקפא שור ויהי פורקגיה עד מי#לם ש$א דן?יגוהי עירן ?עידן יהי פורקניה: 30 ואם לא לו#דיק עד מ#לם ליה #$א #לסתא.ויקום ?יחא ד?קך$א ךליה #וךא לחלוטין לדן?ןיחיא דלית להון עור ס.קף יחיה לךחהי לא.יפיק בי1?ילא: 31 ו?תי פ סחיור קחור על סלול אד״עא לחח#םן פורקנא יחי להון ו?יו?ילא י§קון: 32 וקתי ליואי בחי קרוי אחסגתחון פורקן זעלס יחי ללעאי: 33 וךך9ד1ק סן לץאי ויוקרן ןביני ?יתא יקךוי אלזסגחיה ?י'ו?ילא אדי במי לןתי ליואי חיא אחסגתחון ?גיו ?גי ל^ךאל. 34 ומקל רוח קתיהון לא מדק ארינף אחק){ח ןגלם הוא להון: 35לארי יהססכן אחוך וחמוט ידיה עי ןתימקף ?יה ידור ויתיוהב לייחי עימןל: 36 לא חיסב מינלה הבול;א וד?יי1א יחידחל סאלהל (ללחי אחוןי עימף: 37 לת ?ספן לא תיחין ליה ביחבוליא ו?ר?יסא לא חיחין מי?לןי: 38 #נא לי אל$כון ךאפיקיח יחכון מארעא רס^־לם למיתן לכון לח ארזעא ר?נען לסיהוי לכ1ן לאילה:ו עיסןי ולןד?ן לןי לא תיסלח ביה סילהן.עכדין: ו ח { 39 וארי יהמסק $א ריובילא לקלח עי9ך: 40 ?אגיךא ?תוחבא יהי עי$י עד ^ת א?ותת1היי לאחו 41 ליפיוק סעיטך הוא ו?טהי עיסיה ניתוב לנךעיחיה ו יחוב: 42 ארי עמ־י איגון ךא^יקית יחהיון סאך/גא דסעריס ^ יןדפןנון

זימן

Cap. 25.26. ויקרא בהר בחקותי כה כו Ho יו ןתיךחל מאלהך: 44 ועכךף ןיבוןעכרין: 43 לא תיפלח ביה כקי׳ ןאקןחך דיהון לך מן עקןמלא רכקךוי סחךניכיון מ?הון תיקנון עכךין ןאמהן: 45 ןאף מכני תיוחביא עךליא ל־רירין עינןןכון מ$הון תיקנון ומנרעלחהון ךעימכון ךאית1לרו ?אן־עבון ויהון לכ1ן לאחס:א: 46 ותחסנון נתהון לקניביון כסריכון לייותת אוזסנא לעלם בהון תפלחין ילאדויכון בני ישראל ?כר כאחוהי לא תיסלח ביה בקיעיו: 47 וארי הדביק לד .ערל ןחוסב עימך ולתמקוק אחוך עימיה ךןךבן לערל תותב ךעמך אי לארמי מןךעית ?יירא: 48 בתר דין־בן פוךקנא יהי ליה הר מאחותי לפרקיניה: 49 א1 אלזבוהי או כר אחבוהי לפרקיניה א־ו םקריב בכריה מורעייזיה^ ראו־כן ש יפךקי$.ית איו רסלכיק לריח ולתפריק: 50 ויחשב עם ובניה מ ליה ער שתא ךיובילא ויהי כסף ןביניוהי ?מגין שנלא כיומי אניךא יהי עימיח: 51 אם עוד קניאות כש;יזא לפוקהין יתיב ית פירקניה 9כםף ןבינוהי.׳ 52 ואם ןעיר אישתאר כשניא עד שתא רייולילא ויחשיב ליה כפום שנוהי לתיב :ת פו^קניה: 53 כאניר #נא כקונא יהי עימיה לא לפלח כיח כקשיו לעינך: 54 ואש לא יתןליק ?אילין ללפיק ?שתא ךייכילא הוא וכניוהי עמיה: 55 :א.רי רילי כני לשלאל עכרין עכרי אינון

,דאפיקית נחהיון מארעא רמצךים אנא ל; אלהכון: Q• 1 לא תעכרון לכיון טעון וצילם יקמא לא תקימון לכיון ואכן סץרא לא חיתנין כארעכיון למיסגד עלה אלי אנא לל אלהכון:

2 ית יומי שכיא רילי תכזרון ולבית מקדשי תחון דחלין אנא לזי:ן כקלמי תהכון וית פקורי תכזרון וסעכרון יתהון: 4 ןאיתין ב 3 א מי^ריכון כעירנהיון ןתיתין ארעא״עללתה ואילן מקלא לתין איכיה: 5 ומגדע לכון רישא לקטפא וקטפא לעלע לאפיוקי כר 1רעא ותיכלון לתיכון למסכע ותתבון לרוחצן כארעכין: 6 ואיתין שלמא כארעא ןתישרון ןלית רמניר ואקטיל חלתא כי#הןא מן ארעא וךקטלין כסךבא לא יעיכרון כארעכוף 7 ןתררפון לת כעלי ךבכיכיון ולאלון:זקרמיכון לסרבא: 8 ולרףפון מןכון ס^שה ל?זאה ו?ןאה מנכון לרבותא י־עיקץ ?לפלין 3עלי ך?כיכון.קדמיכין לסרבא: 9 ןאיתפני כמימרי לאיטיא לבון ןאפישןתכון ואסגי יתכיון ואקים ית קימי ע^כון: 10 ותי?לון.עתיקא רעתוק ועתיקא מן רןדם:חר?!את9נ'ון: 11 (איתין משכני ביניכיון ולא לרחיק מי?;רי לתכ1ן: 12 (אשרישכיגתי כיגיכון לאיחוי לכ:ון לאילת ואתון סהון:קדמי לןנם: 13 אנא יי אלהכון ךאפיקיחלסכיון מארעא רמצמם מלמתוי להון עכרין ות3רית ניר עמ^יא מןכיין ורנדית לתכיין ?תירותא: 14 ואם לא תקכלון למיקכי ולא

תעכרון

LEVITICUS Cap 1 4 1 מ ..26 . חע?רון נת בל פקווץא האילין: 15 ואם ?$מי תקוצון לאם ית דיני . תרחיק בקופון ?דיל רלא למעבר י.ת כל פקודי לא־ק;יור1כון:ת קימי: 16 אף אנא אעביד ךא למן ןאקער :עליכון ביהולתא שתןתא גקיחתא מחשק .עינין ומןחן נפש רתייךעין לריקנו ליעכיון לליכלוניה סגאיכון: 17 לאיתין רומי ?כיון לתית?יון ל!דם ?עלי דבביכון ויררון ?כיון סגאיכון לתיעידקון ולית ךרריף יחכ1ן: 18 לאם .עד אילין לא חקבלון למימרין י כ 1 9 ק ו ואוסיף למיךרי יחיון f2y .על חוביכון: ? לאיחיר לת יקר ת ןאיתין לח ישמיזא ךעילייכין תקיפין ?ביןלא נזלאחרןא מיטךא לאלדעא דרןחותיכון חםינא כנרו^א מלמע?ר פיךין: 20 ליםוף לר;קנו חילכלן ללא חיתין ארעכון לח.עללמח לאילן אחגא לא וחין איביה: 21 ואם חהכין .קדמי ?קשיו ללא חיביוןלקבלא למיףךי ןאיוסיף לאלתאהעליכיוןמחאשיע ?חוביכיון: 22 לאיגרי ?כיון ית הלח יילא ו הקליל:הכיון ויזשיצי:ת בעיךכון ןחןער יסמן ליצךין אודחחבון: 23 לאם ?אייין לא חיחךתן למיתרי וחהכון:קךמי בקשיו: 24 לאיהך אף אנא עמכיון ?.קשיי לאלקי נחמן אףואיחי.עליכיון רק?!לין ?סל?א ויח^ךעיץ מ$כון אנא שבע על חיוביכון: 25 פורענותא _על ךןגבךתון _על אוי-יתא לתוז?$שון לקךייכין לאיגלי מותנא ?ינימן לתיזמסיון ?יד םנאה: 26 ?ךאח:י לבון ?עיר מי?לא ייי?ין ע^ר נ^ין לחקןכון בחנוךא חד ןייתיבן לחממן ?מתקלא ותי?לון ללא חק?עון: 27 לאם בךא לא ח_ק?לון למימרי ורזתכו-ן .קךמי ?קשיו •ו לאיררי י:!•] אף אנא ישבע.על חיוביכיון: 28 ואיהף עסמן ?תקוף ת 29 ן.תי?לון ?סר ?ינ.יכון ובסי• ?ני1כ'ון תי?לון: 30 ןאישיצי לח ?מתכון לאיקציץ לח םני?ל.סיכון לאיתין ית פגליכיון .על ׳פגיר טעלחמן וירחיק מימרי.יתבלן: 31 ןאיתין י_ת קןייכיון חור?א ןאצךי לת מקךשימן ללא איק?יל ?יעוא קוךבן מ.י#חכיון: 32 ןאצרי אנא ית ארעא ליצרון עלה ?עלי ךבבימן ךיתבין .בה: 33 ללתכון איבךר ?יני עממיא לאיגרי ?הליכון ךק?זלין ?םךבא ותהי ארעכו־ן עריא לקךויכיון יתיין חוךבא: 34 ??ין חךעי ארעא לת ^מיפזהא כל ייומין ר^ריאת לאתיין בארע ?עלי ף?בימן ?ין ת^מיט איעא לחרעי ית שמיטהא: 35 כל יומין חןדיאת תשמיט ית רלא ש?זטה ?^מיפזיכוןכדחייתון נח?ין:עלה: 36 וךי.#תאתן ?כיין לאעיל תבלא בלי?הון ?אךזעחא ך־סנאיהיון ללךריוף לתהיון.קל £~ןאלון לליח קךם ךקטלין ?חל־בא לי ז ד^קיף ללעירקין מיערק ?יד מן:קדם רקסלין ?חךבא ליריף ררריף: 37 ןיתקלון 5?ר ?אחוהי ?יד מן: ללח ולא חחי לטן תקומה.קןןם ?עלי ל־בביכיוןז. 38 (חיבתן בל(\ עס?;א

והגמר

Cap. 26. 27. 142 ויקרא בחקתי מ כו ווז5טר יוזכיון ארע כעלי ל?כיכ'ון: 89 וללשתארון ?כיון יןז?ןס'ון כח1?יח1ן כארעתא דסנאיכון ואף ?חיובי אכססהון בישיא ראחילין ?יזץהון ית?1ס1ן: ומדון_ית חוביהון וית חובי אכהףהון ?שיקךיהון לשקרו :קךמי ואף 40קלמי בקשיו: 41 אף אנא איהל עימייין ?ק^יי יאעיל !ההון ז לסלים:תבר לי?הון ט?שא י?3ין .יךעון ית בארע כעלי ךבביהון או ?כין\ז חוביהון: 42 ילכילנא :ת קימי ךעם לעקוב :ואף ית $מי ךעם לצחק ואף ית קימי רעם אברהם אנא דכיר וארעא אנא ךכיר: 43 וארעא תסלטיש מינהיון(תרעי לח שמיג^הא בריצדיאת מי?הון ואינין יךעיץ ית חיכיהון לי^ין סלף כילכן איתי :עליהון לכריני קצו לי_ח קיטי כחיקתן ?אר.ע כעלי רבכיהון לא נסשהון: 44 ואף ?ים ?רא ?מהויה ארכזושינון ולא אלסיקינון לשיציוסהון לאיקזנאה קיזמי עפהון אלי אנא לי אלההון: 45 ורכילנא להון קלם.קלמאי לאפיקית .לסהון מארעא ךסצרלםן קיס^א יריעא אילי 4 .א לי: 6 לעיני ע?!מיא למסד לי־׳יון לאילי׳ אנ :וא1ריתא דיהב לזי כין מימריה וכין כ.ניי י׳ן1ראל כטוךא לסיני ?ירא

דמשה:V t

י לשךאל וסי©ר 1 ומליל לי עם משה למימר.': 2 מליל עם מקדם יי: 3 ויהי ©ך9גיה לרזון גבר ארי י?ריש נדר ?פולק נפשחא :ן םלעין י ^ לריכלא מבר עסרין שנין גער כר שתין שנין ויהי פולסניה ת דכסף כסלעי קולשא: 4 ואם נוקכחא היא ויהי פולסנה תלסין סלעין: 5 ואם מכר סמייש ש.נין .ועד בר עסרין #נין ויהי פיךכוניה דדיכרא עםרין סלעין ולניק?סא עשר סלעין: 6 ואס מכר ללחא לעד כר חמיש שנין ויהי פור^ניה לריברא חמיש סלעין לכסף ולנוק?חא פולס;ה תלת סלעין רכםף: 7 ואם מכר שתין שנין ולעילא אם דיכלא ויהי פולקןיה חמיש עשר סלעין ולנוקכתא עשר םלעין: 8 ואם מם?ין היא מפירקוגיה ויקימיניה !זקךם כהנא ולפרוס לחיה כ:הנא .על פום רסרכיק לר ?ררא יפךםניה כוז^א: 9 ואם כעיךא דגקךבון מינה קולבןא:זקי־ם לזי כל רלתין מיןה.קרם יי יהי קולשא: 10 לא לסלפניה ולא לעכר יתיר׳ טב ?כיש או ביש כטב ואם מל$א לחליף כעידא ככעילא ויהי היא (לולופיח יוןיקדם יי קולישא: 11 ואם כל כעיךא ?ןסאכא ללא לקלבון מינה קיך#א:קלס כל׳נא: 12 ולפרוס ?#א יסת כין מכ ו?ין«יי# ז ויקים נת כעילא: כפולסן כסנא בן לסי: 13 ואם מפלק י>5לקינה ויוסיף חו?ן#יח .על פולםניה: 14 ונכר ארי 1קריש ית כיסיה קולשא:זקלםלזיולפלס3יה ססןא בין טכ י3ין כיש כמא ללפרוס יסיה כו#א כן לקום: 15 ואס ךאקליש

יפרוק

LEVITICUS Cap 1 4 3 D־ .27 . יסרוק.ית ?יהיה ויוסיף חי־סש ?סף פו:רס.גיה :עלוהי ויהי ליה: 16 ואםקדס לן ויהי פוךםניה לפיוס לךעיה ?ית :זךע מחקל אחסנתיה.יקדיש גבר: כור סעדין ?חסשין סלעין דקסף: 17 אם משתא דיובילא יקךיש חקליה ?פוךכןניה יקום: 18 ואס מבתר ייובילאיקדיש חקליה ליחשיב ליה כמא ית ?ספא.על פום #ניא ךאשתאךא ער שתא די'ו?ילא ללחסנע מפוךםגיה: 19 לאם ססדק לסרוק י.ת חקלא ראקריש יחיה ויוסיף חיומש ?סף ©ךסניה :עלוהי ויקום ליה: 20 לאם לא לסרוק _ית חקלא ואם ס1?ין נת מקלא לגבר אוקרן לא לח ןדיק עוד: 21 ליחי מקלא ?מיסקיה ?ילבילא קודשא:זקךם ין ?סקל חירמא לכ:הנא תהי אחסגתיה: 22 לאם ית הקל ןבינוהי ךלא מסקל אחסגתיה לקריש:קדם יי: 28 ויחשיב ליה בהנא ית גסיב פודםגיה עד ש^א רייובילא ליקין ית פידסגלה ביומא ההיא קיר שא לןי־ם יי: 24 ?שמא ףובילא לחוב מקלא לדלבניה מג.יה לדדיליה אךזסגח ^יעא: 25 לכל פורסניה יהי ??לעי קוךשא עשדין מעין ?הי סילןגא: 26 ?דם בובךא ךיח??ר:קדם לי ?בעיךא לא.יקדיש גבר יחיה אם תור אם אימר דלי הוא: 27 לאם ??עיךא מסאבא ולסרוק ?פוךםניר. ויוסיף חוס#יה :עלוהי לאם לא יחסדיק ןיזרבן ?פוךסניה: 28 ?רם כלקךםיימבל דליהמאינשא ו?עיךא ומלחקל אחסגהיה יויךמא ךלחרים גבר: לא לןדבן ללא יחקדיק כל חיןמא קודש קירשין הוא ל!ךם לן: 29 כלישא לא לחסדיק אחקטלא לתקטיל: 30 ןכל רזיד^א דיחחרם מן אי מעשר אךעא מלמלא ךארעא מפירי אילנא דיי הוא קוךשא .קךם יי: 31 ואם מסרק יסרוק גבר מסעסדיה חומריה יוסף :עלוהי: 32 לכל מעמר תיודין:;ען כיל ךיעיבר תחוח חוסךא :עשירדאה יהי קיד'שא:קדס יי: 33 לא יבקר ?ין טב ל?יש ולא לחלסיניה לאם חלפא להלפיניה ויהי הוא וחלופית יתי קורישא לא לחסדיק: 34 אילין §יקידןא ךסקיד יי לת משה

לות בגי י^ראל ?טוךא רסיני:

ר ב ד מ בN U M E R I .

C A P U T I .

ל יי עם משר׳ כמלכלא ךכיני ?מ'שבן ןי?זןא ?מר ליוךחא י ל ^ י א 1 ן תנעא כשתא תנייתא למפקהיון מארעא ךמצללם למימר:ו לשיאל לניעלר1ה'ון לבית אבהתהון מ 2 קמלו נח חושק כל כנשתא י כמנלן שמהן כל לבורא לגולנלסהיון: 3 מ?ר עשדין שנין ולעילא כל נפיק חילא בישראל ת^נון יתה־ון לרויליהון את וא־ירין: 4 ןעסכיון להון גברא גבלא לשבטא נכר ריש לבית אבהתוהי הוא: 5 ןאילין שמהת גבי־יא ךיקומון עמכיון לךאוק אליצור בר שדיאור: 6 לשק׳עון שלמיאלר כר צוךי שרי: 7 ליהולר׳ jtefa כר עמי נךב: 8 ללשישכר ?הן8ל כ צוער: 9 לזבולן אליאב בר ךזליון: 10 ל?ני יוסף לאפלים אלישמע בר עמיהוד למנשה ;מליאל כר פדר׳ צור: 11 לבנלמין א«בידן כר גךעני: 12 לדן אהיעך כר עמי שדי: 13 לאשר ^עיאל כר עכין: 14 לנד אליסף כר לעואל: 15 לנפתלי אחידע כר עינן: 16 אילין מערעי כנישתא לברכי שיטי אבהתהיון לישי אלפיא ללשיאל אינין: 17 ורכר משה ו:אד.רן ית ;כדיא האילין דארןפרשו ב־$5מהן: 18 ןית ?ל כנשי^א ?נשו כחד לירחא תטנא לאס;חסו על זלעלחהיון לבית אכר׳תחיון כמנין שמהן מכר עשךין שנין ולעילא לנולנלתהיון: 19 ?מא לפקיד לל לת משה ו?*ננון כסלכלא ךקיני: 20 נל׳ייו כני ראובן בוקריח ללשלאל תיללתה־ון לזרעיתהון לבית איהרןהוין ןמ;ין שמהן לנולןלתהון קל לכולא מכר ע׳^ריןין ולעילא כל נסיק סילא: 21 מנלניהון לשכטא דלאיכן אלכעין ושייןה ש אלפין ןחמיש קןאה: 22 לכני שמעון תוללחר׳ון לזלענתר׳ון לבית אבר׳תהיון מ^נוך׳י במגין שמהן לנואלתהון כל לכולא מכר עשלין שנין ולעילא כיל {פיק חילא: 23 מנלניהיון לשכנ^א לש^ע1ן ממשין ןת^עה אלפין ותלת מאה: 24 לבני נר תולדתהיון לזלעיחהין לבית אבר׳הר׳ין כמנלן '?מהן מבר ע׳ןןלין שנין ולעילא בל נפיק סילא: •25 משיחון לשכטא ךןד

ארכעין

NUMERI Cap. I 1 $ 5 א .

אך?עץ ןחסשה^אלסץ^ית.סאה לחסשין: 26למי ימרה תולדחהון ל1ן.עיחח1ן־לבית׳אבהסהון ?מגיץ #מהן לנולוןלחהון מבר עשרין #גי.ן ולעילא בל ^פיק חילא: 27 סגיגיהיון לש?טא דיהוהה שבעין לאלמלהי לששקר חולריזהו־ן לנךעיחהוז ׳??ית אבחחהון אלפון לשית סאה: 28 למן ולעילא בל {פיק חילא: 29 מ^יהיון ^י ן , מ?ר עשרי ן ה •5הןין... ^ ל#?$א•.ךישישכר חסשין ןאך?;!ה:׳אלפיץ ןאןזניע ?ואה.: 30 .למי;כולןמ3ר עשרין^נין מול1חה1ן ללךעיחהון לבית :א?ד.חהון ?מנין 3#ןהן: י?1עזלאכ'ל ןסיק תילא: ־31 מגעיהיון: לש?טא ךןבולן יזמ^ין ושבעה אלפלןי יוסף .לקני אסלים חולרחהיון לנךענתהון.לבית מ יאמע,סאה:-32 ל '5^5תה'ץ בטגין ׳pW ס?ר ע#רין '?נין ולעילא .כיל. נפיק חילא:זיניר«ון ל^?טאיךא(|רים 8ר?עין אלפין נסכמש-, סאה: 34.למי 83 ב סנ#ה׳ מולדחהיון ל1לעיחחון ל3ימ :אבהלזה1ן ?סגין #מהן ס3ר,עשריןן ולעילא כל נסיק מילא: 35 סניגחון ל׳$5ב$א יסגשח חלחץ ותכין י ^ אלפיןומוןן: 86 למי בגןמן תו־לךחחיון לורענחהיון לבית א?הו1ה1ן ?מגנןיחון ל#?טא 9#הן. מ?ר .ע?1ךין #נין ולעילא בל^סיקחילא: 37 םניי ךן חולכתהיון ךמימן •?לתין:וחס^1ה אלפין ןאן?ע .סאה: 88 למןרין #»ן ולעילא ל1געוחה1ן. ;ךג>ת־:• ^םתיזחיץ 3ג#ין.• ׳$מחן מ?ר ע.כ^א זןדן^תין .וחלון אלפין ו#?ע כ$ $פיק לזילא.! .39 מ.נז4לחון..לבהתהיון ?מגין מאח: -40ילמי ^ר־הולרתחזן לנםמהח־ון לסת- ן #םל!ן .,מנר י! .ע^רין • 4#ןן י ולעילא te י5$יק ^וילא: 41 סגיניהיוןלל ל^קטא .ף$#ר, אך?עין ?דוד אלסין 1ס5יש ס^ח•׳ 42.נ£י גסו מולדתח1ן י־ לע־עיחחיק. ל?ית אבחיזהו־ן ?סגין #מח<ן מבר ע^ךיןא מס§לי חסשין ^ : 43?^יגירייין ל א ל י ז ;שנין.ולעילא כל $פיק יח ואהרן ורבךבל # יתליןה אלסין ןאך?ע מאיזיי *4 איליז סגיגיא.דסנא מ !קזךאל ה1לי ע!&ר ג3רין ג?רא חד ל?יח :א;הח'והי חוו: 145םו1?ל ס^יגי מי:ליבראל ל?יח א?החה'ק .מבר ע׳&לין #נין ולעילא כל נסיק הילא3^ראל: .46 ללזויו.?ל.:סגןעא ימית קאה ווןלחה אלפין ולזמיש סאה וסמ^ין: 47 ולי^י לש?טא ל8?חחהיון לא איחסניאו ניגיהיון: 48 .ומליל לן עם משה למימר: 49 ?לס יח #?קןא ךללי לא תיסני ןית

י ישראל: 50 לאח סגי ית לייאי על ס#?נא • .חו3#גה$ן לא חק?יל .בגו מ ךסהדוחא לעל (יל מניוהי לעל ?ל ךליה,אינון י?זלון ית מ#?נא לנה בל .־מנלהי לאינון ל#משו3יה וסחור סחור לס#?נא לשריון: 51 ו?מי&1לן יהיה .ליואו ובסיור.&#?{# ןקימון עזיה לץאי)לחל^ י ק ך 5 י , א $ ^

m י ״ דיקרב

Tugom.r 19

c*p.a. 2. 146 במדבר א ב ף^חן 3גי ן׳שזךאל 34ר על טיי&ןריזזי וןכר מל ךן?ןלב יתקטיל: מן טיקסיה לחיליהיץ: 53 ןלץאי ל^רון סחור סחור לנ#$א ךןןך׳זזןזא ן^6

א דמי ל5לאל {ל?זרון ליןאי !ת 5?זךת ^ יל׳י רו:גןא .על מ: n?yT p ך?ן!.דוחא: *5 ןןנןדו מי ל^ךאל ?כל לפקיד לי ית סשח ב 1 והליל לי עם ס^ח דלאל.רן למיקור: 2 *כר על טןןסיה*gpJ|3*"£ י?ןלאל סקכיל סחור סחור ,J? JW!באתין לבית*בר׳חהין ישרון: 8 ןרישרן.קידו?וא 0די3חא מיקם #5רית יהוךח לסיליה1ן ןלןא למי יהודה ;חשון >יר ע>$יןדב: 4ןחיליה ומ^יהיון #ק?ין ואל^ח אל?ין ן׳עית סאה: 5 וליצרן ססיכין,עלוהי ׳מ?טא ד^ש?ר ול?א למי יששכר ?ס3אל 3ר צו>1ר: 6 ןןחיליה וםטנול׳י ססשין יאללעח אלסין זאלכע סאה: 7שמ$א ךןבולן ןל?א ללגי ןמלן 8ליאב כר ךןל־ון:ז • 9ל םגיגיא ח א 8 וסיליה יס3ינז5ןי 5ז#5ין ויןזמןה אלפץ וארמ ?ח אלפין ןאלכע סאת לסיקיח1ן לספרית ןהןךח סאה ז>£1ן ןשיו ?.קלמי^א 1$לין: 10 הגקס #0רית ךאיק לר'י>$א לסיליריין ימא ל??ו

י &רו?עין ן^קןח אל9ק ה % ךאובן וליצור כר שריאור: u ןןץליר. מ :סאח 2! ןךישךן ס?»י?ק ,עלויזי?ילטא ד#סע1ן ור?א למי #מןון

ש*#י£ל 3!- צורי #רי: 18 והיליי• ימןנוו*!•. ס?#ין ותשעת אלפץ *תלתסזך.: 14ף&יכ9א ךןי־ ןר?א למי ?ר אליקזף כר ךעואל:f ?הס#ץ: 15 ןםיליי• 'יס^יר-ון אך3עק •ןחס^ח אל9ין ז)8ןית #ת pwy סאח וסטשין זהי אל9ין $ל3ע קיןח י ר ^ א ל ^ 16 >יל ? ןהס^ין לךןיליהון ?ממזא'»ליף מ ו9»יל זימא סיןרית לי^י 3ג1' מ#ליי1א ־פ$א ך׳#ץ ?ן ?טלין *כר על אתריה לטיזןסיחין:

opg 1 &׳?רית arm לסיליחין ?«ר?א יל?א למי ז^קכים 8 י כר .עמיהוד: 13 והיליה ׳י^גיולק אךבעץ אלפץ ithcDi קאה:ןת ?ר?א לכגי בע>$ח מלי^ל ׳3ר ן ן י 20 וליסמיכין ןןלוהו עןיהגןא ו .פלה צור: 1^ןתיליד• ימיגימן תלחץ ימרץ אל9ץ יק^ף *2ן?97* ׳ךמימןגר^אלמי־כטמן^כילןכרולעולי: 23וסיליי״ יהמגימן $להין nj^tn'אלפין וארבע סאה: 24?ל מינןא לסשרית אזוריס ?»ח

ח א?פין ו?ןאה לךןיליהין 3יזליס;תא ןטלין: 25 טי.קס ג4ק'רית י מ ^ ח לי סי א 'קסייליתוין ול?א >מי לן איו?ןןר ?ר .עטי ^זיי: *ן צייפי2 ייי^ח ??1יי( זגלווזו 7 : ז ו א ? ומ?ידניהון שתין ותלן אלסין ־ישכע ;ר &?עי$ל ?ר • ?ג^ן: ׳28 ןהיליה י ^ ג א ^ ? 1 ר ן שיכ$א לאשר •jqr^^pfsrr ומיגיהק ^ך5?גין והר אל$ין •$מיע •קנאה: ע2 ל??טא

לעי

Gap1 KUHER 1 4 7 8.כ נ .2 .ן 3מ#י( יסל0ח אל9ץ ל§י §$לי {ר.עימ: 80 ורויליח ושיחי \אךנעס$ח: 31 סגועא לספרית ךן ?אה ןחס#ץ ו»?ןגח אלסין ו*ןויח סאת 1ימזלי>£א נמלץ לטיקסיהון: 32 אילין סגןגי ?{י י^ראלל מוגי ס׳¥ריי*א לוזיליהון #ית סאה יתלתח אלסין W 1 0 ( לנית 9 1^סיש ס$ח ןסמ^יף 33 וליווי $ איה?מימי נגו !מי י^ראל נ?אp ךסקיד לי עז מ#ח: 84 וןג;דו נ;י י^ךאל נכיל ך5.קיר;י ית ם#ה

: י ה ו ז י #רן ל1$יקסיהיון ןק $מלץ גמ־ למתיה.על.נית א ן• 1 ואילץ תולדת אהרן ום^ח ןני^א רסליל יי עם מ׳$ןת ?שךאי אהרן טןךא !ךכ ואניחוא ^לןגןר ןאיין^ר: ךסי^י: 2 ואילץ 9#הת מי אלזרן ©ת;יא זןאיהלניאו יאעןקלב קולמהץ תת מ 3 ?ולץ ^ן: 4 וסית $לב 1אב:ימא8יקךם ין ןקרויניהימ אי^סא נילליסא א ^ לס לא םי1 לי!1ן (ממי? אל#ר יאייז9ר.על נ ,גןלס יי ?מךנלא ?סיגו ו אהר) אבוה1ן: 5 וסליל יי עם לסי$ןר: 6 קריב ית ז#ימ$א ךלף והקים ימימ!יקךם אחר{ נן#א !ptfwfft יםיה: 7 ןישרון ית השחןןיח: א ^ קךס ס5#ן 3ס$א 'ל9י>$לח ית 9ולהן ק י מת ס^לת ?ל נ$1#א: $ לישרון ית ?ל ^אגי ןי#א ןיח סשךת מי י^לאל לסהלח!ת: 9 ןחי$ין ית לווא% לאהרן ול3נ1הי ססירין יר׳ינין איגון ^ 9ןולהן סי ף^־אל: 10 מה עת ?נ1הי יןי3$י לי^הן ית ?הנוחחץ לימ סן מ ^ילוגי דיקלב יחקטיל: 11 ו^ליל יי ?q מ#ח למקר: 112א;אהאbyrtf)גללא ממי npp י?ית ית לי$י סג1 מל י#ל#ל £לף,^ל שכלא^< ךה1ן ס#$#י^קךסי למאי: 13 אלי ך;לי ?ל 3וףרא ?י91א ל^סלית ?לל סאין^א ער א ך ט?$* מךןגא ךסמץם אקלימית ״קלסי ?ל םנךא ^ נןגילא לילי ימץ ^ יי: u ומליל יי עם מ#ח נסדני־א לסיגילסי^ר: 15 סגי ית נגי לל לכית א?היזה1ן לללעלרןהץ >יל ףכוךא מנר יללןא: ול«ילא הורגינו[: 16 ו&א נסת1ן כ#ןח.על סיגןלא ביי.?גמא ךא^קד hqa 17• אילין ?3י לד 3^מהתה1ן גךש1ן וק$ת ו^ילי: ?1 ואילץ #קך$ת גלשון ל1העיתה1ן לנ;י ושמעו: 19^גי קהת .לנךעוןחון עסךםו לגרעיסהיץ התלי ומו#י אילץ איבון י סך .p מי ןו^ןן חמ־ץ {עךאל: 2 ו {מית לר ל3ית אקל^הץ: 21 לגךשון גלעית לןגי מרעית #?>עי איליןץ !רעית ולישון: 22^יר;ץבסגין"?לךמךא ס3ר ניליא ילעילא ^ א ^ , מ אחמ־י ה ה צ ן ר נ 1 2 גח^ ק^ך.: 3 י ן '>^וחון .^גנה אלסיןרון מעל?א: 24 ולב נית ?א לנית ןלשיז אל:9ף נר לאל: י^ \־?ל?א גייק^יי. #py* רסרע ? ח גרעז1ן ?p^P מ ר s $ 8

ק ש מ

148 כטויבר ג ד .daP: 3/4־

5$$£f: *<מ#ק ןיסנא26; וסלרי דר^א־וית ?ןרםא ףתרע״ךףן* לע ועל מלכ^זא סחיור סחיור ויתאטו&־הי לכל פולחנית: 27 (ל^ת-^רעיתthrip) עמרם ןולעית יצהר ןולעית סכריון מדעית עויאל אילין אינון זלעית ת קאח ג&לי י # דח י א ה^׳י א ילעי 28 ?מנין ?ל לכולא מ?ר נל01ר־1ן.?גל ^ילאלס׳&זכנא ד^וימא-: ספזךר1א ךקוך^א: 129ך_ע_ית כני >ןהת י 30 ורב כית ?א לנרעית קהת אליצ^ן כר עלאל:31 ומ>5יךתחון אר1נא ופהורא ומנלי^א וסלכחיא ומני קול^א די#?ןשון כהון ו^רםא וכל פיליזיגיה:לעזר כר אסרן כי#א לסתתות יך1הי 32 ןאמךכלא דקזגזנא 2ל לכרכי ליואי ן ־סמ!ן גטרי משל$א לקוליטא: 33 לסךךי נלעית מתלי וגרעית טו#י אילין אינון ולעיח סלרי: 34 ונעיגיהיון ?מ;ין ?ל לכולא סכר ילחא ולעילא עיתא אלפין ומתן: 35 ורב כית ?א לנךענת סררי צוריאל ?י־ &?י'רויל .על שללא למ^כנא\#חץ ציפו^א: 36 וליססיר למישי למי הלל^ י8י 3׳#כנא ןעכרוהי ועמודוחי וססכוחי ו?ל מנוהי וכל פולחנית: 37• יעטוליקלםה^כנא זרן ״ דלתא קחור סחור ןססכיחון וסיכיהיוןואטוגיח־ון: 38 יריק וי9{א סלנחא מ#ה (או׳רן ימול׳י 3טלין מ^לקא # קידומא!זקלם מ ׳לקויףטא למשרת כני י^לאל ןתילו;י לןגןלב יתקטיל: 39?ל'&טע ליואי ך^נא מ>&ח ןאהר־ן על מימרא ייי לילענתחון ?ל לכולא מכר ידחא ולעילא ע׳&רין ותרין אלפין: 40 ו$מר יי למשה סני ?ל ?כר?א לכריא למיןמחתחוין י 41 ותזקריב.ית לייאי ןשראל מכרילחא ולעילא וקכיל ית חו^3ן ^קלמיאנאייהלף כל בוכלאכמיןשלאל לת כ.עיראללייאיחלף?ל3וכראיקיא ?מי ככעירא לכן.יי׳?1לאל: 42 ומנא מ׳שה כמא ל5לןד יי יסית י.ת ?ל 3א ל?ל?א ד^־ו '??לי! ה3י י-ייןא ולעילא י ?־י ו ןעןראל: 43 -יסי1 ?ל ברין ותרין אלפין מתן ?שכעין וי1לר!ה: 44 ומליל ליי עם מ#ח למניגיהון ע׳קריבית לייאי הלף כל בוכלא ?כני יעןראל וייז ?עילא למימר: 45ז ךליואי סלף כעירחון ויחון ס#?ן#ין!זקלמי ליואי אנא יי: 46 ינת פוכקן מחן שבעין ותלתה׳ דיהירין על ליואי מבולרלא דמי י׳?זלאל: 47 וחי5זנ המיש הי-ןייש סלעין לנולגולו^א כסלעי קיל׳&זא תיסב .ע׳?ילין ?עין סיל>גא: 48• ותיתין כקפא לאהרן ולכנוחי פירקן ייתילין בהון ר 49 י3סיב מ#ה יח ?סף פולקנהון מן ללתילין על $רי.קי ליואי: 50 מן ביכילא רמי ל׳$זלאל* סילןגין ?סילעי קיר^א: , מי נסיב ית כס?א אלף וסלח סאה לטיתין ו 1 ויד׳ב מ׳«ח !ת ?סף ?ריקלא לאהרן(לכנוחי על £ימרא ללי ?מא ל5לןיד

־ . ׳ ׳ י י : " יי ית מ^ה: ־ י ־' • .' •

י ך 1 וסליל יי עס •ם^ח• •ולאהרן • למי9^-: ••־־ 2 .ק?ילו ית חיי׳??ן #ת ח ס 1 w׳־׳־

NUltERI Cap 1 4 9 ד ..4 .

]W. ן י ת ל ר ת נ מ ת .אננחרזהון.: 3 . י נ ת מנ1 ימי לוי לורעיחחיון ל ת ק

ניךרןא ד עי נ ע מ י לךןילא ל ת א ל ל ן ? י נ ן ^ ר חסשי ד ב לא מ לעי ו

: א י ש ל ו יסנא קוד ק ן ן ן ש ס ת נ ק י ק : 4 דין פולרזן מ א נ ס י ק ו # ס נ

א ק ך ס א ר ת נ ו ר א ןיפלקון •ית. פ ז ן י ר ^ ן ומיוהי 5םי^ל ס 5 ול.יע1ל אהר

א ^ ג ס ף ס # מ גןאה ל הי חו : 6 ולתנון עלו א ת ת ת ק ת אריונא ך ן בר! י ףבסו

ךא : 7 ועל ^תו י ה ו ה י ל לא וישוון א א מלעי ר ק ר ת מי ש ג מ ן ל ו ס סן ץי

א ולתנון עליוהי ית מגיס^א וית ?ןיביא ל ס ם א&יא- לסלסץ ל0*& ת י ז ו ךל

: 8 ןל9לסון י ה כא ןללזמא ףןדיךא :_עלול,י י סו י ת נ ו ס א וית ק ת ל י נ ית מ ן

א ־וישוון נ ו נ ק ן ס ש י מ ה ־ א צ ו ת ן לבו^ז 1*בע ןהוךי וי3סוןיתיה ב עליהו

ת א ךאגהיולי ע ^ ך נ ת ? א ויבסון : ל ל ש ת י : 9 ויספון לב הי ו חי נת־אלי

ה ן ל י^סשו י ה ן ש ו מ י י ש ל מנ ת כ ןתהא ע ו!ת סחרן א : ה ת כ ״ בו^ו־־יא לית ן

א ולתנון .על נ ו ך ססג ^ מ ה ר א פ ו ח א ל ה נ ת ניל מ ה ע ת : 10 ןיתנון י ן ו ה נ

ה י ת ן י א לכסו ל ב א לפלסון לבוש ת ב ה ל א ל ח נ ל אלי$א•* "11 ומל מ

י ל מג ^ ־ ת : 12זלמבון י והי ת אליחי א ויכוון י נ ו ל ססג ש ס ח ל א פ ו ח ב

א ולבסון .ייזחיון ל כ # ת ו ב ל א ןלתנון ל ש ך ו ק ן בהיון נ א רישמשו ^ ו ט י # •

א מ ס י ת ק ל ססניינא גיתנון .על ארידזא: 13 ולספון י ש ס ה ל א י פ ו ח נ '

הי ו _ת.בלמנ הי י : 14 ולבנון עלו ן ו ת עלוהי לבויט א ן : א ויסלסו ו ל נ ל מ ך

סא וית סגרוסירןא ן;ת ךי ו ן .ית מלז?;תא נת צנ ו ה ל\ נ עלו : . ן ו ש מ ^ י ך

ל ססג'ו$א ויכוון ש ק ה ל א פ ו עלוהי ח א ךי^ךםון: ח ו נ ל י מ מזידלןיא יכיל מנ

י ל מנ ת כ א ע ש ך ו ת ק ה י א ^ כ ן וקנוהי ל ר ה : 15 וישיצי א י ה ו י אלח

ן בו קי ת למי§זל ולא י ה ק י ר כן י.;עלון מ ת ב א ו ת י ל ^ ל מ ש י מ ל#א נ קו •

ר ססי לי : 16 ו א נ מ י ן ז ב # ס ל מי קרש נ ו ט ן אילין מ ו ת ו מ י א ל א ו # ל ו ק ל

א ת ח ג מ רת בוקזסיא ו קטו א ו ת ו ר ה ג א א ר ח ^ י א מ ^ ן ב ר אהר לאלןנזר ב

: י ה ו במנ ה נקול>$5א י י ב א וכל ל נ ? # ת >יל מ ר ק א ס ת ו ב ן א ל ת ש מ תלירא. ו

ט וךעלת ב י ת # : 18 לא תישיצו י ר מ י ס לאהרן ל ה ו ^ ם מ 17 .ומליל לי ע

ן ו ׳ סקלכר לא ימותון נ תן ו י י : 19 ןךא עיבירו להון ו אי ן ו לי ת מג ה ק

ן גבר גבר על פולרוניח ן ומיוהי ליזעלון ויסגוןלתהו ר ה ־לקיוליש קולישיא א

א ל י קיךישא ו ת מג ן י ס כ ד מ ה: 20 ןלא ייעלון למיךןוי כ ולי מפו ׳ ץעל :

: ן : ימותו .

ן ו ך^ י ג ?ז3ן מ י ת ח ל י י : 22 קב מר ה למי ^ ם מ ל לי ע י מ^ י :21 ן

ן ר תלתי ^ : 23 מ ק י ה ת י ע ן ן א ו ה ת ה ב ת א ף אינון לבי ״ א " : ־ .

ל ראתי למילא י נתח'וו ? מ י ז ן ח י ; ן ^ ר סס^י ד ב ף ז-לעילא. ע י ^ ־ • ת גרשון י ע ר ; 24 דין. פףקהן. ! א ^ י ח פולח^א 5מ^5ן ן ל ^ ס א ל ל י ה

ח ל פ מ ל - ^ s r ־

cap. 4. 150 במדבר נעוא ר למ9לחולסיטל: 25 :וי?זלון _ית ימעת מ׳?$1א \!ת מ#כן .וי?1זנא

וחופאח לססגונא ךעלוהי מלעילא גית פרסא דסרע מי&ןכן ז\קנא;א מגל ^ 26 ך_ת קירי דר^א וית פלקא ל2?ע$א ליירע -יר^א [יעל ס י סל?לוא סחיר סחור ף.ת אטוניהיוןו_ית ?ל מ{\ פולח;הון,וית קל יוי1ססרי גך?טון לקל לה1ן ויקלחון: 27 .על מימר אהרן וכמתי יהי כל פולחן מ מטולה־ון ולכל פילמהון יויןמניון :?ןלית1ן כמשךא ית ?ל מטולחון: 28 דין פולחן 1רעי.ח כני גרשון ?מ#כן ןיכזנא ומשלתהון בילא לאיוןקר כר אהרן כהנא: 29 כגי מררי לנרעיחהון לביח איהקהון קימי י.חח1ן: 30 מכר תלתין #נין ולעילא ןער כר ח#9ין #נין הכינין ?ל לאסי לחילא למ?לח .יח פולסן ס^כן ןיסנא: 31 לא משרת סטולחון ל?ל פולסנהון ?מ3#ן .זיסנא י5י ס׳ק?נא ועכרוהי ועמוריהי וסקכווץ: 32 ועמודי דר^א סחור סחור ןססכיהון וסכיהון ואטוגיהון ל?ל מניהון ולכל פולחנהון וי׳עןמהן תמנון נח מני משרת מטולהון: 3ן* דק פולחן!רעיה כני מרדי ל?ל פולמהון ?מ#כן זיקזנא כירא ראיהמר כרא י.ת כגי $ץ1 ^ נ אהרן ?הנא: 34 והנא מ׳׳$5ה ואהרן ולכלכי כ לנלענתהון ולכיח אבר׳תחון: 35 מ?ר תלתין #נין ולעילא:ועד ?ר סס^ין ׳שנין ?ל דאהי להי?א לפולחנא ?s׳?p_t וימנא: 36 והוו ס5י(\חון לןלעיתהין תלין אלפין ו^כע סאה והמבין: 37 אילין מניני ורעית גןחת ?ל ל?לת ?ס^כן ויסנא דסנא מ^הואהרן על סיסלא דיי ?יךא דט#ח:ן י 88 וממני כני גלשון לזרענסהון ולכית אקריתהיין •י 39 סבל תלתין ^ ולעילא גער כר הס^ין ^נין כל דאתי לסילא לפוללונא 3ס#?ן ןיקנא: 40 1הוו מ!:זיניהון לנלענתהון לכית אבהתהין הרין אלפין ו#ית מ$חי זלענח כגי גרשון ?ל ל?לח ?©'?כן (י#א דסנא ותלתין: 41 אילין מ$י סלרי לןךעיתהון מ^ח ואהרן.ער מיסלא דיזי: 42ו-ס3עי !רצית מ לבית ?*?היזהון: 43 מבר תלתין#?ין ולעילא יער כר הס׳מין >$ין וכל י^יןי לסילא .לפול^נא ?מ^כן ןיסןא: 44 יהיו מ^יריון ל1רעיתה1ן תלחה אלפין ומתן: 45 אילץ המגי!רענח ?ני'מךךי די#א ט#ח ואוזן־ן על סימךא וץי ?ילא למ^ה: 46 ?ל ממנלא לסנא מ#ה יצהר| ילברכיyyy ו׳^לאל ית לץאי לורעיההון ולבית א_בהתהיז: 47 סכר תלתין ולעילא וער כר חס#ין >4ןנין כזל דאתי למ^לח ,פולק פולחני ופולולזן מטיל ?e'׳?p זיסנא: 48,והוו מ^יהון תמניה אל9ץ נחמייפז סאה ות?$: 49 על סימרא דיי ס;א יסהון ?ירא :דמ*טה גכרעל«לחגיח

(על סטוליה ו?#נ'והי ל5.קיר יי ית ט^ןה: וםליל

HUMERI Cap 1 5 1 ה .5 .י י^כאל וירחון ן 1 ובגליל יי»ם משח למי$ר: 2 §קיד ית מ ן P( ס#ליסא קל דקגיר לכל לראיב ןכל לססאב ל$מי _נ#9א: 3 סךכר.עד נוק^א ו^לחון למברא לס^זליוזא תשלחונונון ולא לסאכון ית מ^לנתהון ד#קיגי1י #ליזא 3י.גיהון: 4 ןיעברו כן בני לקךאל ן#לחוי ?^ךאל נ יתהון למ?לא למ#ליתא כמא לסליל יי עם משח (ין יעבדו מי לשךאל גיר או אי^א 5 יעליל יי עם מ #ה לסימר: 6 מליל עם מקךם ין ויחוב אינ^א ההוא : איי יע3דון מ?ל חובי אי;^א ל#קרא שקר: ך וילדון ית ח'ו3יה'ון ךןןברו מסיב ית חובתיה 3לישיה.וחוטשיה ייוסף:על1הי ןי$ין לרחיב ליה:8 ןאםלית לגבר פליק לאתכא חו?תא ליה חו?תא לסתיב ^קדם יי ל3ה;א 3ר מדבר ספוריא ליכ5ר בית.עלוהי: 9 ן^ל א^ךשותא לקל קול׳ןןיא דקגי ף&ראל ךיקךבון לכל.נא ליליה יהי: 10 וגבר יתה יהי•״ 11 והליל יי לי ?מנסר קוך^והי לילית להון גבר דיתין לכהנא ךי עם ם#ה לסימר: 12 סליל עם מי י^ךאל לתימר להון גבר גבר ארי: 13 ולאבוב גבר יסה 'מובכת נךןןא ר ק סיסמי איתתיח ותש.קר 3יה # ויקר 39קןא מעלגי נעלה וס^^ןרא להיא ססאבא ןקןהיר לית 5ח.והיא לא אי^חלת: 14 ןייעי3ר :עלוהי דוה קגאה ויקגי .ית איתתיה והיא ססאקא א1:עכר עליוהי תה קגאה לקני לת איתתיה והיא לא ססאבא: 15 מיסי ;קלא ית איתתיה לגת נה^א ןללסי ית קול1י;ה.עלה חד מן עשרהא ?תלת קאין.קסח קןגלין לא יריק עאהי משחא ;לא יףןין עללהי למיגו 8לי סגהת קגאתא הוא סגהת דוכל^א סלבלת חובין: 16 ויקריב;תה: 7נ ןןסב 3ח;א סי ?ייור במן רסםף ומן עסךא י 3ו#א ויקימי4ה:קרם יא יסב 3כ>א לנתין לסיא: 18 ויקים ©£א נת איתיןא ךיהי 3איסוךי ס^מז יי ד^רע ית רי^א דאיתתא ויתין על ירהא ית מגסת דוקלנא סןסת ק^אוןא היא וביךא ךכל£א יהון מיא סריךיא מלסשיא: 19 ןייוסי יסה ©#א ןייהר לאית^א אם לא שכיב גבר יסייד ואס לאא מריר\א סלטטיא י ס ז^אח ס קמית לאיקקאקא 3ר מגמליןד :הואי . $אילין: 20 ואת ארי קסית 3ר מנעליך לארי איסתאבהויהב גבר ביךסי יהנא ית איתתא ?מומתא ךלוטא ית #כובתיה בר ס3,עליך: 21 מן ןייסר סכ^א לאי^יןא לתין לי יתיך לאט ולמ1סי מו־.עמיך ברימין יי יתך ס?1ןא כת סןןכי גפיהין: 22 ןלןןןלון מיא סלטטיא ר״אילין 3מ/ןכי ימי: 23ןל?תובית ר איר1תא^מןאמן ס י ס ח ליחל ו א 9 9 מ א ס.עץ ו ה ^ לן5ךא ולסח־וק למיא מריבוא: 24 ןנ^קי ית לוט,יא ליאילין גל^א 3סיא ל#טי זץ^ןאית סןא קליר^ סלקמיא לייןגלון 3י״ ס?א מל^י

מסב

Cap. 5.6. 152 במדבר־נשא ח יי 25 ויסב 'כ,הנא מירא ךאיתתא ית מנחתא דקנאתא וירים ית; מנחתא :זקדם .ע ויקריב יחה למלכחא: 26 ויקמוץ כלינא מן מנחתא נת

אייכרתה ונסיק לסרכדזא ובחר כן :שקי .!ח איתתא !ת מיא; 27 ויישקינה :ת ?•זיא׳ והחי אם איםתאיבח ושקרת שקר ?כעלה •וייןןלו־ן. בר, מ?א סלקט;א ללוט ויקחון מעהא ותיחמסי לרכה ותהי איתתא1 לליטא בגו.עטה: 28לאם לא איסתאבת איתחא .וךכיא היא ותיפ1ק ןכאה ותעדי עירוי: 29 יא אידיחא דקנאתא ךתיסטי איתתא •בר מבעלה ותסתאב: 30 או גבר דתיעבר ןגלוהי רוח קנאה וי_קני״ ית איתתיה ויקים ית איתחא.קלם יזי ויעביד לה יהנא ית .?ל איריחא םדא:

31 ויהי ןכא גברא מחובין ואיתחא ההיא תקביל נח חובה: ף 1 ומליל׳ יי עם משה למימר: 2 מליל עם בני ןשראל וסיסרלולם וי•'

להון ?בר או איתא ארי יפריע למירר נדר נןירו למטי ־זווזל ד:חמר.עתיק זלא ל׳?תי ן?ל חדת: 3 סםמר סרת ועתיק _יור חל יגויןר: ?תרות .עעבין לא לשתי ועינבין רטיבין ןנבייעין לא ניבול: 4 כל.י'וסי נזךיה מכל דמחעביד מגו>?;א דךזמרא מפיךצ;ין גער עיצירין לא .ניבול: 5 !יל יומי נדר ניוכיה סספר לא יעיבר על רישיה ער מי^לם יומיא דנזיר.זקדם יי.קדיש יהי ירכי §יתע ׳&ער רי׳טיה: 6 קל יומין ימירקלם יי על גפ^א רמיחא לא לנעול: 7 לאכוהי ולאיסיה לאחווץ ז :

ןלאחחיה לא לסוןאב להון ?מותר׳ון:א.רי נץרא לאילהיה על רישית; 8 כל יומי ניןריח קריש הוא:רןרם ני: 9 וארי ימות מיתא עליתי ?ת?יף שלו ויקזאיב רי׳&ז מריח ויגלח ריעיח בייסא דלכותיה ביומא'?זביעאה לגלחיניה: 10 וביומא תמינאה לנתי תרין #פנינין א1י תרין ?ני יו^ה לותר לס^תא וסל לעל0א ת א נ ה כהנא לתרע מ^כן ןמנא: 11 ויעביד כ

ויכפר:עלוהי מלחב_עלמיחא רקדייש ית רי#יה ?יומא ההיא יי 12 .ועול, .זקרם יי נת יוסי נןריה וללחי איש־ כר 'שתיה לאישמא דייסיא קרמאי לכטלון ארי אקתאב ניזריה: 18 ןלא אוריתא דנזיךא ?יום מ׳^לם יוסין ןיסנא: 14 ויזקריב נת קולב;יה יי גוריה ייתי יתיה לתרע ט#יוא^רתא םלא כח ׳שרןה ׳שלסחא איטר כר #ת.יה עלים סר לעלתא :א *רתין לס^ר1א ולכר חד ׳?לים לניכסת קולישיא: 15 ו:סל פטיר סילו ר9ילן כסשח ואיספוגין פטירין לס^יחין כסישח וסגמתהין וגסכיהון: 16 ויזקריב כל!נא לןלם לי גלעכיר ית ס^היה ןית ןגלחיה: 17. ןנח דיכלאא נת יליא ט.ע?יד. ככ׳ יעכיר ניכסת קול#נא ל!דם לי על סלא ל>5 מנדווןיה ןית נסכיה: 18 וי-נלח גןירא ?תרע מ'׳?ק לס{א,ית •רי׳1£ ןןריך,

ויסב

jl :1

1

153 NUHERI Cap. 6. 7. 11

וי.סכ ית מ|ער רי#;ןריח מהין 1ול אי^סא יסחות דודא ךנקסתקוך^״א:א מן די?ךא וגלי^ןא סטיררןא םךא מן ל י 1 2 < q q 3 19 ןיסב 6 ית ךךןגא ק סלא-ןאקפוג ס9יר דוד ??הין על ידי {ןילא בסר דיגלח נת נןליה! 20 ןיליס ין1ח1ן קן#א $$ל9א.קלם יי קוך^א הוא ל3!£א.על הךיזאי גןילא הסלא: 21 ךא ^ ךאךטיסא (צל #קא לא?ל0ותא ולהר ק י *ךיי^א ןץךךא ךילר קוךקגיה 8קדם יי צל גןדיח הר מךסךביק ידידו קפ01 גדליה לילד ק יעקיד.על אוללוןא תזריה: 22 וסליל ן; עם משה

י מ ת לסי^ר: 83 סליל עס אףרן ןעס קנוהי לסיסר קלין הברכון ! נ£ל»ל קד יי?רון להון: 24 י;ך^ף י: ול^סלף: 25 יאר י: ?ניו אליף ויה$ך,: 26 י^יא יי ק;יו אליף וחןןם לף #לוס: 27 ויכוון ית 3ך3ת

י י׳#־אל %1א איקלי3יגיןי' ו ןגל $ # ן 1 (חוח קיו^א ד#ל$י ס#ח לאק$א ית סיקפ^א ולקי ;תיה יקלי# י\ןיח (ית קל םנ1חי (ית סלקזחא וית קל סנוחי ולבינון עןדי# י^ח1ן: 2 וקרי•, ל3ר3י י^לאל .לי#י קית אקהתהיון אינון לברכיא $*יגון ך_קףמדן על ט^עא: 8 ואיסיאו ית קוךמח־ון לקדם יי י $ ^ ן קר ?ס#ן ותלי ע^ר תולין.עג$א על מלין לכלמא לתולא. #יח $ל: 4 ואמר יי למ^ח לסימר: 5 סב א ^ חון לקלס ס ללוד ןיקלימ יו

ח1ן (יח|ן לס^לח ית 9ולחן ס#;ן זנ$א ותהין לתהון לליואי וןכר י 9 ק9יסת 9ולל!גיח: 6 ו$סיב ס#ח ית עגלתא ויח היולי לה? יסהון׳ לליןאי: 7 ית הךהין עגלן ולת אלק^ה תולין יסב למי נלשיק קמיסתי סלרי כמיסת, 8ילםןה1ן: 8 ןית אלקע.ע$לן ןית ה$3ה תיירין להב למ «לסגח1( 3<ךא לאיססר קר אסרן ק#א: 9 ולמי קהת לא יהב אלי: «$ןן ^ך^א :עליחון ק3יו?א $ןלין: 10וקליבו לבלביא נתהנו3ח־ סךקקןא קי$א ללקיו;היה ן,קליבי ל3ך־3יא ןת קון3גח1ן לקלס סלברןא: 11 $סר י,י לם^ןה לקח סר ליו?א לקח חד ליו^א יקלבון ית קור^הגן. ל^נוקת סךקרוא: %\ וחןןז ל,קליב קיו$א קלנ$אח י.ח קולקגיה גסשון, הד1נ9י;לב למןיקקא ליחולח; 13 ןקולקגיח סגיסיןא רבסף הלא מ$ןה וו^סין סילעין ^וי ס^קלח מןל,קא סר ךכס^א מתקליה ^קעין ^לעין. קסילעי קוףןא סןץיח1ן ?ןלן סול^א ר^ילא 3ס^ח לסגסתא: 14 3ןיכא,

q1» ה^,קלח >מ1ר קילעין חיא ךךחב סל;א קטזלת בוססיא: תיוה15 סד גר ת1ךי ך3ר סד איסר חד קר ׳מתית לןגלהא•' 16 ?סיר קר עויןח ^ : 17 מ5;יקסת קוך#;א מורי הלק לקלי חסישה ?יי ה א 0 ^ י ל הן קר .עסינלב: 18קי91* ^ &rWy#fy ס?*?ח ולי! קיל?^ י

תנינא20 Taigvm.

Cap. 7. 154 במרבד נשא ז $נינא >ןליב נתנאל בר צוער רב שיכטא ליששכר: 19. גןריב!.תטתא דכטף סלא טןןה ותלחץ סילעין חוי טתקלה מןרקא קוך?גיר• מי סד ךכןןפא טתקלית שכעין סלעי( כטילעי קול^א ©רויהיון ?ל! סיל$א ךפילא כטשח לט?חזסא: 20 בוי?א מלא מתקלה :עשר סילןנין היא ףדל׳ב טל;א:קטולת בוסמיא: 21 תיור סד כר ת־ורי לכר מד איש־ הד כר שתית לעלר1א: 22 אפיר כר עןין חד לס^זוןא: 28 ולמכסת קול׳6ןיא תירי הכין לכרי חטשה ?לי סטשה אטלין כני שנח .תט^ה יין קיך^נא תםנאל בר צוער: 24 כיומא תליחאה רבא לבני ןבולן אליאב כי־ סלן: 25 קולוניה טגי$9א לכטף .חרא טאח ותלתין םילעין הוי טתיןלח מןך^א סר לכס?א טתקליה שכעין סילעין כסילעי קולשא תלןןהין קלן סולתא לפילא בטשח למנחתא: 26 כןיבא הלא מתקלה עשר קיילעיןור היא דלהכ טל?* קטורת בוקמ;א: 27 תור סד כר תורי לכר סד אי סר ?ר שתית לןגלתא: 28 ??יר כר עלן סד לסטר1א: 29 ולניקסת קיךי^יא תורי תרין דקרי סטשח $ךי חטשה אטךין כני ש:ה סמ^ה דין קול^נא ואליאב קר סלן: 80 כיומא ךביזעאה ל?א לכני לאוכן וליצור כר שליאור: 31 קול^יהמניטו^א דקסף סךא ן1אה ותלהיןטילעיןחןי שייקלה טןלזקא סד דכקפא טתקלייי׳ ^?עין סיל?נין ??יילעי קילש* ־ סחיהיון טלן סוליקא ל9ילא ?משח למניןחא: 32 כדקא הלא מ^כןרה >1שר םילעין היא רלהב טליא קטורת ביקמיא: 83 תור סד כר תולי ףכר סד אי8ר סד כר שתיה לןגלתא: 34 צפיר כי־ עזין הד לסו^תא* 35 י#יכטת קוךש^א תורי תרין דקרי סטשה $.רי סטשה אטרין ?ני שנה סטשח דין קולבנא לאליצור כר שריאור: 86 כיומא סטישאהר«יאי שמעון שלמיאל כר צורישלי: 37קול?.נית טגיטתא י?סף סלא מ ל טאה ותלתין סילעין לול מתקלה מולזקא סד לכט^א מתקליה שכעין סילעין בםילעי קורשא תלויהיון טלן םולתא דפילא בטשת למל׳הא: 38 ?ויקא:חדא מחקלר, :עשר םילעין היא דלהב טליא קטורת ביטטיא

89 תור סר כר תורי לכר סד איטר סד 3י שתית לעליזא: 40 צ9יר ני־ עןין סר לסטתא: 41 ולניכסת קולשיא תורי תלין לברי סט^ה 5רי סטשה אטלין כני שנה סטשה דין קולבנא דשלטיאל כר צירישייג 42 כיומא שתיתאה רבא לבגי גד אליסף בר לעואל: 43 קולבגיה מיס^א ר?5ף סלא טאה ותלתין קילעין ל״וי ©תקלה מןרקא סד ל?ס?אא ך9ילא טתקליר׳ שבעין סילעין כסילעי קולשא תלויהון טלן סולו בטשח לטנחחא: 44 בויקא ןןןא מתקןח עשר סילעין היא ללקכ הללא•

קטורת

165 NUMERI Cap. 7. \

ח י ה # ר ק ד קהילתי 3ו?1םיא; •45 תור סד קר תורי ל3ר סדאיסר ה: 46צ?יר 3ר עדן חי לת>£סא: 47ולגיכסת קוףןיא מיירי א $ $ ח לי1 קיל^א ^ ? הרין יקרי ס?ןשח גדי תסשת א?דין מי W ה •יאליסף 3ר לעואל: 48 קיוטא #ב;עאה לקא לבנו ^פרים אלי^מע קר ןג^יהוד: 49 קולקניה מי9?וא ל?סף םךא מאח והלחץ סילעין $לי ססקלח סןלקא סר לכס^א מתקליה '?בעין סילעין קסילעי קול^א &ך!יה1ן ס_לן סיל$א לפילא קס#ח לט4חסא: 50 3ןיקא חרא סי1,קלחHin ןן׳&ר סילעין היא לרהב מליא קטיולת םקסיא: 51 תור סד כר ׳*יקר סר איסר סר קר שהיה לעלוןא: 52 ?פיר 3ר עזין סד לס^רןא; 58 ולניקסת׳ קוך#יא תוךין הרין,ל?לי תס׳^ח גרי ססקח אסלין ק;י nppסס?ןח רין קולמא לאלישמע 3ר .עסיהור: 54 קיו^אססי$חא רקסף לקא. למי npyo ו-סליאל בר $להצור: 55 קי7קגןה ?עי9ו וןלא האח והלחין סילעץ הןי מתקלה סןןקא סד רכ9?א סתקליחא ל>$ילא קמ#ח #?עין סילעין קסילעי קול^א תךויהון סלן סולי לסגיויזא: 56 מילא חלא סחקלה^עשר סילעיןהיא דךהב מליזא קטורת טיססיא: .57 תור סר קר תורי ף3ר סר איטר סר 3ר שהיה לדעלתא: &5 ןיסיר 3ר עוין סר לסטתא: 59 ולגיכסת קוך^יא תיולי הלין לקריה ססשה דין קוךב^א ר3סליאל קר •סס^ןח ^רי סס^ה אמרין. מי # ^ךחצור: 60 מייסא ת^מגאה רבא ל?גי בגיסן,אבירן קר גךע1גי: 61 קילקגיה טלסהןא לקסף רןדא קאח והלחין סילעין הל ססקלח מןלקאי ל£93א מתקליה #כעץ סילעין 3סילעי קוך^וא הלויהון מלן סול$א ה ךפילא 3ס#ח לסגרותא: 62 3ןיןא סלא מתקלה :ע^ר סילעין היא דךהב סליא ־קט1.רת בוססיא: 68 תיור סד 3ר תיולי ל3ר -תר איסר סר קר #היח ל^עליןא: 64ןיפיר 3ר ע3ין סד לה^תא: 65ולגיכסתח מס?זח.לין ^ף&^א חילי הלין רסרי ססימת *.לי סס^ה אטרין ןעי #א :עשיךאה לקא למי דן א_רדעד קיךמא ך^קיךן 3ר.גדע'ו;י: 66 בייו ;

: 67 קיךקגיי• סגיס^א דלסף סלא סאה והלחין 0יל.עץ ך 3ר_עטי # •חף סח,קלה סןךקא הר לבקןא סתקליה 3#.עין סילעין קקזילעי קול^אקלח ץהלויחון סלן סולהא ל^ילא קס#ת לסגסתא: 68 מי?א שלא סתי ;ע׳&ר סילעיךהיא ללהב טליא קטורת בוסס;א: 69 היור תר קר היולי :לקר סר איסר סר 3ר ?היה לזעלתא: 70 אפיר קר עוין •סד לרוטי1א:ח י # עז-זלמקסת קיך0ןיא תורי הרין דקרי סס^ח גלי סס^ח אטרק מ: 72 קייס סד,ע^ור י1סץ לין קולק;א ל^ח;ען.ר 3ר.עסי^ךי ח ^

רבא

Oap. 7.8. 156 במדבר נשא ו ח

יאשר &?עיאל©־מחג 73קולקגיח ק5יסי?א ד?םף סלא נ$אל?גי לכט^א טתזקליח #?ןנין ?אר׳ יתלתין טילעין ?אי סס׳יקלי׳ הזו״קא ה סילעין כםילעי קיל^א מבויהיץ טלן םול$א ל9ילא 3טשח לט,נף3!א:: א י ה ס עשר קילעץ ךןיא ללזןב טליזא קטיכת מ 74 3זי?א הלא טת&לה: 75 תיר הד 3ר הירי דבר סר איפר סר 3ר שמיה לדמליןא ג •7 9$יר 3ר עדן סד לס$זי1א: 77 י&יקסת קולש!א תירי מרין ףלרי סטיןח $ריי שגת הט^ןח דין קולמ** מנעיאל כר ןגקךן: סטשה אטףן מח י י -עי?ן: *י קיר?ן ע 3 ר י 1 י י גס^לי א עשר יימץ לקא למ 78 ביום הרי:י ןיהס&א טגיטתא ל?םף הלא טאה ותלסין ?ילעין הר טחך!לח ס;רזקא ה מסיןליי• שבעין םילעין כסילעי קילשא מלויחין pp סולו^א לףי(אn למססא: 80 3ןי?א הלא טתקלח יגשר סילעין היא דרסב מליא ^ n W י קטורת בוטטיא: 81 תיר סר 3ר תירי לכר תר אימר הד ה :

לעלתא: $82?יר 3ר עלן סד לס^זיזא: 83י#יכסח קיךשיאמיריי ש;ח •דין ק״דמא תבין ל?לי סט׳^ח גרי סטשח אטרין מיכת מל?סא ?יי$א דל3יו ייןית ק רקרהי ראסילע 3ר.עיןן: 84 לאסנבי טוגקי 3ס§א מרי ^עשי מיקי ושלאל ק^יםי כס?א תלמא .ע׳ לרהקא תדמא..עשרי: 85 קןאח יתלתין קילעין חגי טי1זקלח זיטגיסו^א סלא ר95?א ןשכעין ך?ןןרקא סד כל ?שף ט3:א מרין אלסין ואך3ע ט^חס$א קטירת 3י .כטילעי קילשא: 86 כןיכי לרסקא מל^א .עשרי טל;ן:קלח לםיקא כסילעי קיר^א קל לסב מיכיא טת״קל עשר סלעין הגי טתז טאה ןעשלין: 87 קל תילי לעלסא ה.רי,עשי מילין להלין קרי,עשרי שןנה מרי ,עשל וטגסיזהין מ?ילי לגי .עי1י י?רי,.עשר א?ךין מ לס^חא: 88 וכל תירי לןקסת קילשןא עשלין ןאל?זעח מילין דיכךיו י מ י ד ס י ש;ה שמין לא סניכת טלקחא ? שמין גרי ^מין אטרין מ יחיה1 89 וכר דעליל טשר׳ לטי&קן ז&א להללא עמיה י#טעיח>ןלאא לקהדיסא מ3ין מלין>£-י3יא לטתטלל עטיה מעילון כפולמא לעל ^

וטחטלל עטיה:ל יי עם טשח למיטר: 2 מליל עפ אהרן טזיתר ליד. ו ^ ן ע ח 1 ן" . ?אללקוחל ית 3ו$ינןא ל,ק3יל א8י ט?למא יחי! . .. א $ ל מסרין שכדעה ביציגיא: 3ןןג?ד כן אןתרן לןןגיל א6י מי ?ממא #ילא 3 י א ?טא לפלןיי 5 י-ת ס^ןר׳׳, *• !•י,( ע ה ^ י אלליק ב לסב.עד שידה ער ^ישגה גנילא היא 3סמ?א לאסל יי י.ת ט׳שןח 3ןtip וטליל»עם טשוז למיקוד: 6כןליכ ית למאי .5 : א ^ ט ת י ר ע ן

י מ

1*7 NUHEBI Cap. 8. 9. fi H

ןןץ ישראלי וחרקי יהחץ: 7 וקיץ פעעקיד לחץ לרכ1איח1ן ארי,2ליח1ן טיא לה^הא ןלעקרון סס$ר על קל ?סליחץ ויחודון לב^מיתו־ן?ילכץ: 8 הסבון חור 13־ תורי ומ;חסיה סולןקא לקילא ??שח (תור ה^ץ קד ח5רי היסב לס^זוןא: 9 ותקריב נת לייאי:קלס ס#ק זימנא (חימוש ית קל ק;#$א למי ל^ראל: 10 וווקליב לת למאי לןלס ל: (יססכון 5גי ףןולאל ית יךחון על לייאי: 11 ןיךים אהרן ית למאי אךסא,קלם *י ft קוץ ח^ךאל ויחון למ$לח ית פולחנא רון: 12 ולייאי לססבון!תS י ,עליזא ־,קלס יריחו־ן.על ליע תורי לעיקיד ית סד חפזרזא וית סקךם אחרין וקדם כטיחי ותריס י לכ^ךא על לייאי: 13 יהקים ית למאי!קדם ייי: 14 ןת9לי# י_ת למאי םג1 מל יעןראל ויחון !סהץ אךטא : &#ס#ץ,קלסי למאי: 15 ו;הר קן י;עלון למאי לס9לח :ת ם^?ן ז.סנ» ןיסלקי יתחץ וסלים יחחון אךקא: 16 ארי א9ל^א ססל#ין אינוןי י*ןראל ךזלף £תח קל ולךא בו;רא כולא סמי י£לאל ;,קלסי סג1 מ *ןריכיח יתהון לקלמי: 17 איי לילי קל בוללא קמי ל&ןלאל קאי^א .יקקעיךא קיומא דק^ליח כר בוכרא קארעא למוללם אקרי^יח ייוהוןקד§י: 18 ןיקליכית לת לץאי הלף ?ל בוסלא קמי ל#־אל: ;י 19 ףחלית לת למאי יתי^ק לאהרן (לקטהי מג1 מל ד&.לאל למסלח יתי י^לאל ללא יחי קמי י ל׳&;אל קס#*ן ויסנא ולס^־א.על מ *ולהן מי לשראל לקוי^א: 20 וןגקד ם^ח ואהרן ןכל ד1$ךאל מוזזא קסיקלב מא דמי ושךאל ללייאי קביל ל5קיד יי:ת מקה ללן(איקן^;דו ^ נ קי ל^לאל: 21 ןאידקיאו למאי ןחירו לכושיהון ןאלים אחר} לה1ן מקלם י; ו5§ר :עליהון אסר) ללכואיחיץ: 22 ויתר ק,עלו יןזד1ן אך^א: לץאי לס^לח ית פולס^חון ק;ז??ן ןיס^א לןדם אהרן וקלס מוהי ק£א ך&קיד יי לת ס#ה על למאי קן ¥?דו לחון: 23 וסליל יי עס סקח ל^י^ר: 24ראללליואי מ3ר ע^רין ומסיש #נץ ולעילא.לחי ליןילאץ לתוב ססיל «ל#א הילא קפולסן © 3#ן(ס;א: 25 ומקר המאזין # {לאלסלחעוד: 26וי#סיש עס אחותי 3ס3#ן ן#א לסשר ס?ןרא

*פול£1א לא יס^ח קךין העקיד ללמאי קמ9זךר1הוןגן 1 וסליל ל; עם סיקח קסלקלא לסיגי קשוזוא תעי0א לסינקתזן בי ל^לאל-ית טאךיעא ךס$ללס קילוחא .קלסאה למיסר: 2ןיעקתן מ ?יקןחא קזימניה: 3 קאלקעת עק1ךא יומא קילחא חדי( קץ #יס#יא יהע^דץיתיה קןיסגיה קקל גזילסיח וקקל להזי:ליה: .0עקחן זיםי**־:1ךאל לסמקד 9יסי1א: i ןןגקרו ית 9ןיק^^ג!יק י י .**סליל מ^ח עם מ

u• כארבעת

Cap. 9: 10.158 בטדכר בהעלחך ט י

י ?כל י5.?ןיד יי 3אך3עת_עשךח י1קא ל!ןלזא5ין שיטש,יא ?טלבלא דםי נת טשח ?ן זע?רו ?ני ישיאל: 6 נסיו 3?ל?א ךסי1 טקו.א3ין לטטי שיןןא ראי^א ןלא יכילו לטע?ד ?יטחא ?יומא חהוא ויקךימ.קלם משח וקדם אהרין ?יוטא ההוא: 7 ואמרו 3?ךיא חאינון ליה ,אני£א טןזאבין למטי ;סשא לאינ^א לטא ניתמנע ?דיל ללא לקל?א ית קול$א ךיי ?ןטגיה ?גו מי לשלאל: 8 ואמר להון ט^ח איוךיבו .ער לאיש^ע טאקדס יי על דילכיץ: 9וטליל ין עם טשח לטיקןר: ךאיתונקד טן :י לשלאל לטיטר 3כר 3כר ארי לחי טםאב לטטי נ?׳^א 10 טליל עם מקלם יי; ז ךאינ#א א1 כאולח ררו;קא לכ1ן א1 לךריכיון !.יעכיר ?יקחא ! 11 כירחא ת3זיגא ?אךבעת עשרה יוטא בין שיטשידא י.ע?דון יסיח.על 5טיר וטלרין ייכלוניה: 12 לא :שארון ט3יה ער ןי?רא ןנךנןא לא לתכרון כיח ?כל 3לרת פיסוחא נע?דון יחיה: 18 וגברא ךהוא ך?י וקאוכ־ח לא הוח ןלחמנע ?ןלמ״עכר ?יטחא ןלש:!1יצי אי;שא סהוא טעמיה ארי קוךבנא דיי לא •זקריב ?ויטניח חיוביה ל.ק3יל 3כלא ההוא: *1 נא.רי יתןיר עטכון 3יולא ן_יעכיד $יטחא !דקדם יי ?!;?ירח §י09א וכלחןי ליה כן.יעכיר 9$א סד ייל׳י לכיז. י#ייר;א ולנציכיא ך.אן;עא:$נא ית ט>$:נא לטש?$א ךמסדור1א 15 יכיוטא לאי^גןם טשכנא סקא : יקרט^א חגי על ט#מא ?חיוו אישיןא ער צסלא •* 16 כן היי תלילא ענ;א חפי ליה וחיוו אישתא ?ליליא: 17 ולפום איקתלקות .ע$אא $ ! : מ מעילוי טש?נזא ובתר כן נטליו ?ני לשלאל יכ^תלא ד׳^רי ©י לשלאל: 18 .על טיטרא דלי נטלין כני ישראל געל טיטךא ממן שלן מ ייי שלן ?ל ייטין לשרי .W« ־על #9??א שלן: 19 יכאיולכות ;עןןא עלא ר?י ילא ל ? י ת מ י י י ^ טש$א יייטין סגיאין ואשריו ?^ נtw א ־ייי י £ י 9 ^ 1 רואי MK** י1?ןי1 רממ ^ י י א ו 2 0 : ץ ל ^ •יעל טיטרא .ליי נטלין: 21 ואית דהוי .ענ$א טלטשא ער ןיקלאטלין א1 ייטם ילילי וטטתלק^א ןנטלין: וטקתלק עננא ?}יקרא ו 22 א1 הרין יוטין איי נלסא איי עירן ?עירן ?אילנית ־ע?ג,א על טשכ^א לטישרי ןןלוהי שרן מי ישראל ולא ןטלין יבאטתלקוסיה 4^לץ: 23 על טיטךא דיי ׳$ךן ןעל מיטרא דיי נטלין .ית ט>$זרת טיטרא דיי

'3ט.רין על טיטרא דיי ?ילא למשה:ר לל תרתין חציצךן י 1 וטליל יי עם טשה לטי^ר: 2 עי3י לכטף עיר מעכיר נתחין ןיהוין לל לערעא ?נש$א ולאטלא .ית טשי־ירןא: 8 ןיתקעון ?סין ולןדקנון. ל^תל ?ל־':¥מ}א להיע 9W ן?»5א;

ואס

NOMERI Cap 1 5 9 י .10 .

א לחקעץ ןיןךסנון לן^ך מךכיא ךי#י אל$א ףר&ראל: ך ח 3 ם א ן 4 5 ןיזתקעון י3?$א וי^לן ס#ןיתא ףןזךען קידוטא: 6 יההקעין י3הקא ו??יזנות מפןזלן ס^היןא ך#ךין ךרוטא!מ:י1א יחקעץ לס^לגיחון:קהלא תסקעון ולא ו1י3בון: 8 וקני אןןר) 3מיא ?הקעןין 7 וקסמ־ש ית: 3סצו?רל1א מי/נין לפרץ לקיזם :c£yT לךריכץ: 9 וארי סיןנלון לא$חא קךקא 3אךעכון על ?מלקי דסעיקץ לכץ וחלפןמן 3י!צ1*{לקא ?ללעויל רוליגיםן ל9?א :קלם יי אלותכץ ו:חח5ךקון ס^איכץ: 10 וקי1ס התחכץ ולט^ריכץ והיישי יןךזיכון ןתתקעץ 3ךןצוצךרןא.על זעל!תכ1ן י.עלא יי אלחכץ: 33סח קיד#יכון ויחון לכון לריכך^א .קךם אלהכ־ון $א ?לרלזא אסמ.לק$1א ^ 11 נ#ה ?^י?א ^ליחא 3לךחא חי ר8ןראל לסשלגיהץ ססלקךא מעילוי ס>?3נא ףסרודו^א: 12 מטלו מ ךקי^י וקרא &נא 3סך3ךא לקאךן: 13 מטלי קקךסיחא על סי?ןךאי יהודה קקךטיהא וזיו• 3יךא ךמ^ה: 14 מ9ל 9י_קס ס^ריח מי מ לחיליהון ועל וץליה ;#0ון 3ר .עטץךב: 15 ן.על חילא ך#י?9א יי ןםלן אליאב 3? מ ף1$ש?ר ען^אל הר צוןנר: 16 ועל חילא ך#י3טא י: א ^ י גך0ץ ומי סךרי ;מלי מ חיל}: 17 וטיז^ךק ט#£א ווזלין מ 18 ן^מיל 6לקס ס^ןרית ךאוק לחיליהון ו_על חיליה אליצור 3ר #דיאור:א ך#??$א רמי ש9עון #לסיאל 3ר צורי #ךי: 20ן.על 10 חגל הילי קהת ן9לי : 21 ן;סלץ מ אל ^דאליסף3רךעו י 3^ארמ לאך^י סיי א .עד מיתיהץ: 22 ןןמיל מ:קס ס#ריח מ ^ הקך^א וסקיטץ לת ס £?רלם לחיליחון ןעל דויליה אלישםע 3ר .עמיהוד: 23 נעל סילא ףןזילטא ךמי ס^שה נסליאל 3ר 9ךח צור: 24 (.על חילא ר#יקג8אי לן ?מיש ת מ י : 25 ןנסיל טלקס £#ר סן8?7ן3ר*דעצי מ; ך^י ל3ל #3ר*י1א לחיליהון גמל חיליר• אחי>גןר 3ר עטי^די: 26 ועל יזילא ךש3?1א ייני א#ר מעיאל 3ר ^סךן: 27 ועל ךוילא ךשל^אי ף&ךאל לדויליהץ רמי ג?וןלי אחירע 3ר עיןן: 28 אילץ ס9לגי מ ון^לו י 29 ןאסר טשה לח3ב 3ר ךעואל טךי^אח חטול״י ךטשה ;?}לין אנחנא לאתךא ךאסר יי יתיה אי$ין לבון איר1א.עי>$א ןנו־טיב לך ארי י; סליל לאיוזאה מלוןא .על ח&ראל: 30 ואסר ליי׳ לא אמיל אילהיןד על ק לאךעי ולילדותי איןיל31: ואסר לא ?מן (**13P ימא אןד: א סזיר1א קעי א שךן בסךלרא ו^בוק יאיתע3>ךא ל ד ס.מ ירןג^א י 32 מהי ארי רןוןיל עי^א ויהא ^קא חחוא ךייוטב יי עי>$א לנ1טיב

לןי: 33 מןזלו טטוךא. ךאיי1ןלי :עלוהי י,קרא ללי סוןלןו J מסין

. cop1110. 0 במדבר גסעלחל י יאM

יי־הין גאיון. חג ־&למיר>ן סהלר •*5ח לאקמא לחון אסר כית טי׳ןזלי: 134ע3ן לזקרא 1ליזי טשל עילויהון .?י?!טא.א ןא?גר ט^ח אית4לי יי ?טי>»זלהון מן £?ריתא: 35 נהיה ?טישל ז$רו ןיתכלרון םגאל מעלקין פעלי לב?ל מן״קדמןי: 36 יבטשריהי א?ר הוב

מ ^ךי ?;קרף ?נ1 לי?1ת אלסןא לל׳^לאל:ם [י י׳&^ע&לט,V ווןקיף ל ק ^ י א 1 גהוה עטא ?ד טס^קפין 3 יקדס יי ?שיציאת ???סי טשולייזא:. ז ר#ןיה ודלי״קת ?הון אי^יןא טן־ 2 וצנח .ע$א על משח וןילי מימה גדקלס :V :יאש?ןקעת אישיןא: 8 וןןלא שהיה ראתלא ההיא ללי&זא ארי לליקח ?הי] איש^א טן״קךס .יי: * ן.עיר3ר?ין ף?י3יי־׳ין שאילי שאילתא ןי1בו יבבי־ אף 3גי ישךאל ן^מרו מן יו?ילינ;א ?יקרא: 5 ל?ירין #;וינא ית נו^א רהגינא א?לין ??*ביס ט\ן ית בוציניא וית אי^זיחיא וכרתי ובועלי וחיטי: 6 ו?ען גסישנא תאי?א לית ?ל מילעס אילחין למ$א עי^נא: 7 וטנא ?כר ןךע 4ילא ד>א ןחיןלה ?חיוו ?דולתא: 8 3?קי1 8?יא ,ילןןמין ל^3י ^חץ$n j ריךץא ורצבי לאיל ?טחכ$א וטכיןזלין ליה ?קיררא ועבדין;סיח? ןהיי ©עטיה כטעים לליש ?טישחא: 9 וכד נתית שלא צל טשלייזא, ?ליליא $ךןיח מ$א:עלור*: 10 ושטע משה !ת עטא ??ן ארענתהוין >?ר; ??רע. ©שכניה יסיקיף רוןןא יי: לתלאי?.עיגי טשח ביש•* 11 ואטרטשתןןד^ל. .,קלס יי לטא א?אישתא לעבלף ול$א לא אשיחית לסטין: לש$ה י!ת סטול קל ע$א ל.רין:עלי: 12 האב לכל עטא הלין <ןס ?גי <6י0־ן לאטךת לי סוכרהי ?תוקפל כטא יטםוכר תילבןןא ית מזקא:ן לי ?יסלא לםיתן ל?ל ע$א צלאל״עא דק«ט$א לאבהתיר׳י: 18 מ חךין ארי ??ן זעלי ל©י$ר סב לנא ?יסלא וגימל: 14 לית א;א ;?יל: 15 ןאס ?רק אי? י ?לחורי לסוקלא ית ?ל עטא הרין $*רי יקיר מ אכיר לי קטולגי כען טיק$ל אם אש?סית רסטין ״קל?״ל ולא איסגי ?כישתי: 16 $טר יי לטשה ?נוש ״קלטי שכעין 1?לא טקכי ישראלן זי>#א ^ א ןהלםהי ?סיר9" י־הי׳1ן ל ן קכי >1 א ^־י ^ ^ ן ל ף ןלתעתדון 9$ן ןני^ל: 7! ןאיסןלי ואיטליל ע?ל סטן {אירני טן ריסא לעלל נאיש3י עליהיון וים1כדון עימל ?טטילע?א [לא^סיכר אתכלחוךף: 8! יל^א הימר אץןי^נו לקחר ותיקלין ?יסלא ארי ?כיתון,?ןדם יי לטיטר• טן יוכילי^א ?יקרא ארי מב ל;א ?^ללס ?לשין לזי לכון ?יקלא וםי5לץ: 19 לא יומא סד ה1יכלין ןלא תרין יוטין ולא ס9׳8ןה יוטין ןלא צשךח י־וטץ ןלא ןג^רין מטין: 0§ .עד לרח יו?ין.ער ךוזקוןיון ?ימ טיןי

לכון

NUMERI Cap 1 6 1 יא יב .12 .11 .

• #ליא בהיכון וקסיחוץ ד י פ ק י לבון לסקלא :חלף דק^תון ?מימרא דיי וקדמוהי למיסר למא דגן נפקנא ממצרי.•: 21 ואמר ־משה שית סאה :

אלפין גברא רינלאה_עמא% -אנא 3י;יהון ואת אמןת ביסךא איתין להוןן להון אם ית כל רקו ןייסלון ירח יומין: 22 הען ותולין לחנכסון להון היה המימרא דיי ק מ ן להון הים?קין להון: 23 ןאמר י; ל ו ו תכ גוני למא י לתעקב ?ען תיחזי היעךעיןך פיח^סי ax לא: 24 ונפק מיקה ומליל עם עמא ית פח$סזיא דןי וכנ>& ׳שכעין $ברא מיובי עמא:וא.קיס :תהיון סחורא: 25 ואית$לי יי בעננא ומליל.עמיה ודבי מן רוחא דעלוהי סחור למק?ני ויהב על שקעין ;קרא סביא נהלה כר קךת :עליהון רוס נבואה ומתנ3ן ולא &סקין:26 ןאיקתארו תרין גקרין 3מקריתא #ום חד אלדד ושום רןנינאלמק^א ואיועביאו פקו סידר ו^_רת:עליהון רוח נבואה ואעון בקתיכיאולא נ 3מ'שרירןא: 27 וךהט עולימא והוי למיקה ואסר אלדד ומירר מתנבן 3מ'קךיר!א: 28 לאתיב יהושע בר נון מישיסקניה ךמקה מעולימותיהה איסרינון: 29 ןאמר ליה משה סקנאתי אק סקגי # ואמר רבוני מא פון דיהון פ;ל עסיה די; ככיין ארי י.תין יי י_ת רוח ;מאתיה ךעי ןגליהון: 30 ןאיסקנלש מיקה למשךיתא הוא וסבי ישראל:. 31 ו:רוחאקךם יי ןא?רח סליו מן למא וןמא על מקריתא 3סר׳לך יומא נסל סן 5 לבא ובמהלך יומא לכא סחור קחור למקריתא וקרוס הךהין אמין.עלא א§י בל ארעא: 82 וקם _עטא £ל יומא ההוא וכל ליליא (לל יוי ךבתרוהי וקנקו לח סליו ךאןער כנש עקרה רגורין ןשטחו• להון ס^טחין סחור סחור למיקךיתא: 33 ביסךא עד כ.ען בין שניהיון עד לא פקוק ןרומא דיי תקיף 3_עמא וקפןל י? לעמא קטול סגי לךוךא: 34 וקרא נח; קמיה ךאתךא ההוא קברי דסשאלי ארי תמן קברו ית עמא דקאילו

35 סקכרי דסישאלי;טלו עמא לחצרות נהיו בםצרות:ב 1 וסלילת מרים ואחר) 3מקה על עיסק איתתא 5#יךתא י ך;סיב ארי איתתא ק?יךתא דגסיב ךחיק: 2 ואמרו הלחור קרס עםקךם יי: 3 וגקךא מיקה מיקה מליל יי ־הלא אף עימ^א מליל ושמיע ; עינןוןן לךזךא מכל אינשא רעל א§י אךזןא: 4 ואסר ל{ בהביף למשהק ויסנא ונפקו תלתיהון: ק מ ולאחרין ולסן\ם פיקי תלתימן לא וקךא אל/רן ומך;ס מ ק 5 ואיחולי יי קעמוךא רזע;;א וקם בתרע מ ונ§קו תךויהון: 6 ואמר שמעו קען פין^מי אם יחון לכון נבלין אנא לי ?דזימין אנא מת$לי להון קחלמין אנא קמליל עיסהון: 7 לא p עבדי מקה קבל עמי מהימן הוא: 8 ססלל עם ססלל ססלילנא עימיה 3סיזו,

א ^ Targam 2 י 1 .

Cap. 12.13. ח ינ ל ך יב ש ח ל ע ה ר ב ב ד מ 162 ב

א ?געבךי ל ל ם ן ל א להלתו ן ל ל ומדי כ ת ס י מ א ךיז ר ק ח י ו מ ל ב ולא בחורין ו

י לו ק מעי ל ת ס נא א ענ : 10 ן ק ל ת ס א : 9 י0.קיף יי?1א "יו ?י׳ין ו ה ש מ כ

: א ר י נ הא ט ם ו ץ ן ן לוח מ י אהר א ואתפנ א כתלג ל ו ם ה ת א מ ה מישכןא ו

א נ ש י ן ט א בא ל עלנא הו ; י א כען קישו ה ?בעי, ריבוני ל ש מ ן ל ר ה ר א מ א 11 ו

ן א צלי מ י ׳ א י נ ת ח א ארי א נ נ י א מב ק ל ה ל ה א כען ק : 12 ל א נ ה ל ס ד ו

א ה ל ר א מ י מ ה לןלם וי ל ש ן ך3ה ן.יתםי: 13 וצלי מ א הדי ת י א מ ל ט י על ב

ה ף ב ז ף נ י א טי ה ו ב ה ואילו א ש מ ר י; ל מ א : 14 ו ה ת י כען י כבעו אס

ר ח ב א ו ת י ך ש מ ה יומין מבי־א ל ע ב ר ש ב ת ס ה יומין ת ע ב ם ש י ל כ ת א ת ל ה

א עמא ל ה יומין ו ע ב א ש ת י ל ש מ א ל ר ב ם מ : 15 ואסתברת כ׳ריז ש י נ כ ס כן ת

ת וישרו ו ר צ ה א מ ט ו ע טל ר בן נ ה ב : 16 ו ם ז י ר ת מ ש י נ ב ח א ד ך ל ע ט נ

: ן ך פ א ך ר ב ך ט ב

ה ־ 3;רין ויאללון י ח ל ל : 2 ק ר מ י מ ה ל ש ם מ ל לזי ע י ל מ י ! ג 1 י

א ר ב א ח־־ ; ר ב י ושלאל ; ב לבנ הי א י נ א : א ךכנען ך ע ל א

ה ש ן מ ו הה ח ! ל ש : 3 ו ן ו ה ב ה ־ ב ן בל ר ו ח ל ש י ת ה י ה ה ב א א ד ט כ י ש ד ל ח

: ן ו נ י י לשלאל א ן רישי בנ י בר ן ; א דל; כולהי ר ט י ל ט ן ע א לפר ר ב ־ מ ט

ן ו ע מ ש א ר ט ב י ש : 5 ל ר ו ב ר ! ע ב בן שמו א לראו ט ב י ש ן ל ה ה ה ק 4 ואילץ ש

א ט ב י ש ר לפנה •י 7 ל ב ב ל א דלהורה כ ט ב י ש : 6 ל י ר ו ר ח ט ב פ ש

: ן ו א לאפרלם הישע 3ר נ ט כ י ש : 8 ל ף ס ו ר לבאל בר י כ ש ש ל ך

ל כ א י י א דובולן ג ט ב י ש : 10 ל א ו פ ר ר י ב ט ל טן ? י א לבנ ט ק י ש 9 ל

: 12 לשיבט,4 י ס ו י 3ל ס ד ג . ה ש מ א ״ ט ב י ש סף ל ו י א ל ט ב י ש ' 11 ל . טורי

: ל א כ י ר מ ר כ ר סתו ש א א ל ט כ י ש : 13 ל י ל מ ר ; ן .עטי^ל ב לל

: י כ ר מ אל כ ד גאי ג א ל ט ב י ש י •י 15 ל פס ר ו י כריכי כ ל ת פ נ א ל ט כ י ש 4! ל

ה ש קרא מ א ו ע ר ה א א י ל ל א ה ל ש ח מ ל ש א ־ י ר כ ת נ ח מ 16 אילין ש

ן ע נ כ א ־ ע ר ת א א ! ל ל א ה ל ש ח ניזתון מ ל ש ר נון יהוי׳עמג: 17 י להיוישע כ

א א מ ע ר ת א י . ן ו הז תי : 18 ן א ר ו ט א ותיטקון ל מ ו ר ך א ב י ך ק ר להון ס ט א ו

: י ג ם ס א א ו עיר ה ש הן ל ם ה א א ף הו י ק ת ה ה ל ע א ר^תיב : מ ח ע א ל י ה

א ו ה א ל א קדניז ? א ו ש י ט ? א א י ! א י ב ^ ! ׳ י י - ב ב י ה ז א י ת א ל ע ל א א מ 19 ו

ם א א י א ה ר י ת ע א ה ע ר א א מ : 20 ו ן י כ ל ב ם כ ן א ן ליכפאסי כ בהי י ת ;

א מי ו י א ו ע ר א א ל ? י א ן •לסהבין מ א ןתתקסו ם ר ה אילנין א ת כ י א א ה נ י כ ס ט

ב ו ח ד ל עא ט5לכךא לצין ע ז : 21 ובליקר ואלילו לח אל ן י ב נ יומי כבירי ע

י ש מן ש ן ?המן אחי ד חברו אהא ע א ן מ ו ר ־ : 22 וםליקו ס ת מ י ה ט מ ל

: ם י ר צ ט ס ל י נ א ם ט ל ק ז יניאת : ן ז ע שנין או ב י ?יברא וחברון ש י כנ תלט ן

ר ן ח נכי ן עובךןזא .יאירזכל לעי ן א ןקצו מתי ל ? ת א א ך ל ה ר נ 23 ואחו ע

הי טלו נ ו

NUMERT Cap 1 6 3 י 14 .13 . ע י

הי קאריחא ברןךין ומן ךימוניא ומן תיניא: 24 לאסלא ההוא אלו ו קרא נסלא ךאיתבלא .על .עיםק איסבלא יקצו מהמן קני לשראל : 25 ןתבו מלאללא לת ארעא מסוף אךבעין יומין: 26 ואולו(אחו לותה ולנח אהי־ן ולוה כל קנק^א דכני .ישראל למדבךא ל־פרן ללקם ק מ יאתיבו ניזהון פיתגמא ולח כל קנקתא ואלזןיאונון נח איבא ךארעא: 27 ןאיקתעיאו ליה ואמרו אחינא לאךזעא רקלחתנא ואף ןגקלא הלב וךב>& היא ודין איבה: 28 לחור ארי תקיף עמא ריהיב כארעא ןקתיא קליק רקלבן לךזךא לאף כני גיברא חףנא חמן: 29 עמלקאה ;סיב כארעא ךרומא ןחיתאה ויבוםאה ואימוךאה ;סיב בטורא וכמלאה יתיב.על _ימא יעל כיף נרךנא: 30 ואצית כלב ית עמא למיקה ואמר מי©ק ניסק ןנירת ;תה ארי מיכל ניבול לה: 31 ןגכךיא רסליקו עימיה אמרו לא ניבול למיסק לות עמא ארי תקיף חוא מיגנא: 32 לאפיקו #ום ?יש על ארעא ךאלילו יזתה לבני ישראל למימר את3א רעכךנא בה לאללא ;תה ארע מקטלא יתבהא היא ןכל עמא ר:חןינא כנוה אינקיןענק מן גיביץא נתוינא בעיני : 33 וסמןלןוינא.ית גיבריא כני: ךמיקחן

נ9יש^א קקסצין וכן פוי$א ?עיניהון:ף ! ןאל־ימת כל כנשי^א ויחכו.ית קלהון וקמ עמא קליל;א ו ההוא: 2 ןאתך^מו על משה ועל אסרן כל קני יקראל ואמרו• להון קלעא ךמ^רלם או במרקךא הךין ללי ףמיחנא: קנקתא לוי ךמיחנא כאךז 3 ולמא יי מעיל;ח^א לארעא חרא למי5ל קחלבא נקנא ן9ןפלנא יה־ון לכייא םלא סב ל^א רנתוב למןיךלם: 4 לא^יץ ו/בר לאחותי נמגי ריקא ונתוב למסיים: 5 ונ:פל משה ואהרן .על אפיהיון:קדם כל קהל קנקתא ךקני.ישראל: 6 ויהושע בר נון ןכלב בר יפנה מן סאללי ארעא ב!עו לבוקיהון: 7 ואמרו לקל קנקתא רקני ישראל למימר ארעא רעכר;אקךם ל; א ארעא לחרא לחךא: 8 אס לעוזא בנא : ?ה לאללא ;תה טנעכךא חלב וךב׳ם: ויעיל ;הנא לארזעא חרא ן.ית:ה זלנא ארעא רהיא ז 9 קרם קסיקזךא ר:;י לא סיסךרון ואתון לא תךחלון מן _עמא ךארעא אריעדא תוק^הץ מי:3ה'ון וסיסךא ריי קסערנא לא תלםלו ן בידנאססירין אעון: מנה־ון: 10 ואקרו קל קנקו^א למיףגם .יסהון קאקנ;א ויקרא י:יזי אית3ליק וס$א לכל קני לקךאל: 11 יאמר יי למשה .עד אימתי להון ק ס קקךמי עמא הרין ועד אימתי לא יהיסנון קמימרי קניל אתיא סךגזין : ךעקריח כיניהון: 12 אקןחינון קמותא ואיישיצינון ואעכיד ;תך לעם רבקךם יי ןלקסעון מ^ראי אלי אסיק^א ןסקיף יןינהון: 13 ןאמר משה :

בחילך

cap. 14. 164 במדבר שלח לך יד ?חילף ית עטא הדין מביניהיון: 14 וללטרון ליתיב אלעא חרא לשטעו אלי את יי ך'שכני1ל שללא בגו עמא סרין דכעיניהיון םד1 שכינת יקלל יי ועננל מטלעלויהון יכעמוךא לעננא אק ?זךבר:זקדמיהון ביממא וכעמוךא ךאיישחא כליליא: 15 והקטיל י.ח _עטא הדין כגברא סד ןייטתן עממיא ךשמעו ית ישמע גבולתל למימר: 16 מדלית ייכלא;דקלם לי לאגןלא לח עמא הלין לארעא לקיים להון ןקטילעון כמלכרא: 17 וכען ס3י כען הילא:זקדמל יי כמא דטלילתא למימר: 18 יי מלסיק ך4ו ומסגי למעכר טמן שביק לענלן (למרור סלח לרסיפין לאוריתיה ולללא תלבין לא ט1כי מסער חובי אבחן על בני מךדין על ךר תליתי ןעל ךר למעי: 19 שביוק כען לחובי עטא הדין בס^יאות ?}מחל וכמא ךשכקרןא לעמא הדין ממצרים נער כען: 20 ואמר לי שבקיח ?פתגזמל: 21 וכרם _קים ^נא ומליא יקרא ריי ית כל ארעא: 22 אלי ?ל 3הריא דלוזו.ית לקרי (ית אתוחי לעברית כמצרים וכטרכלא ןנסיאו:זקלמי לנן עשר ןיטנין ולא .קמלו למיטלי: 23 אם להוון לח ארעא לקיימיתקרמי לא והזונה: 24 בעברי כלב םלף דחית ז לאבהתהון ןכל לאחיוו:יה לאלעא לעל לסמן רוה אוהרי עיטיה ואשלים בתר להלתי (אעילי וקניוהי יחרכינה: 25 ןעמלקאה וכנענאה יתיב כטישלא טהר אה?נו וטולולכון למלכלא אורח ימא לסוף: 26 ומליל ל; עם משה ולאהרן למימר: 27 עד אימתי למשתא בישתא הלא לאנון מתרעמין:עלי יח תולעמח כני ישראל לאינון מתרעמין.עלי שמי.ע:זקדמי:28 אימר להון _ק?ם אנא <$מר לי אם לא כמא למלילתון:קלמיכן אעכיר לכון:29 כמלכרא הרין לפלון פנליכון וכל מגיניכון לבל חו-שכנכון מכר עשליןשנין ולעילא לאיהיעטתון עלי: 30 אם אמון וןילןלוץ לארעא לקיימית כטיטלי לאשלאה ני־נפיון בה אילהין כלב כר י?3ה ויה1ש.ע בר נון: 31 וטפלכון ךאמךתון לבי\א יהי ןאעיל ןתהון וידעון.ית ארעא ך_ק$יתון בה: 32 ופנריכיון רילכיון לפלון כטלכלא הדין: 33 וכניכיון יחון טאהךין כמלכךא אלכעין 'שנין .ינקכלון לח חוביכון עד ליסופון פנריכון כמדכרא: 34 כמגין יומיא לאלילתון.ית אלעא אלכעין יומין יומא לשוקא יומא לשו!א תקיילון ית חוכימן ארבעין שנין ןרןדעון לת לאיהלעמתון.עלי: 35 $נא יי מלית כטיטרי אם לא לא אעמר לכל כנש?וא בישרןא חרא דאןלמנו עלי כמלכרא חרין יסופון וחמן ימותון: 36 ונכליא לשלח משה לאללא ית ארעא וחבו ואלעימו :עלוהי ית ?ל כנשתא לאפקא שיום כיש על ארזעא: 37 ומיתו גבליזא לאפיקו שום כיש על אלזעא כמותנא;זקדם יי: 38 להושע בר נון וכלב כר יפןח את.ק;מומן

גבריא

NUMERI Cap 1 6 5 י טו .15 .14 . י

גמייא האינון דאולו לאללא ית אךןגא: 39 ומליל rpo ית ©חןמיא האילין עם קל בני לקלאל ואיסאקלו עמא לתךא: 40 ואקרימו קצקראלרי# טורא למימר הא אנרזנא מלקין לאתןא יאמר יי איי : וסליקוה למא ךגן אתון.עקךין.על גזירת מיסךא יל; והיא ק הקנא: 41 ואמר מ לא ח?לח: 42 לא חיסקון ארי לית קכנ^א דע ביגיכ־ון ללא הדקרוןקךמיםן לסןלון ז עמלקאה וקגענאה חמן : קךם קעלי ךבביכון: 43 ארי : ז :

קתלקא ארי.עלבן תקתון מבתר פולרןנא_דלי ולא יהי מימרא די\ קסעךכין •״ 44 ואלקעו למיסק לריש טורא ואתן קימא דיי ומשה לא .עדו מגועמלקאה וקנענאה דיסיב קטוךא ההוא וקןחונון מקליתא: 45 ונסת:

וסךדונון עד חולמה: ^ןן v ומליל יי עם משה למימר: 2 מליל עם קני לקלאל יסיסר להון ארי תיעלון לארע מותבניכוןראנא \היב לבון: 3 וסעקדון קוךבנא .קרס לל ןגלחא או ניקסת קודישיא לפל^א .;דרא או.קנדקתא אוענא: קךם יי מן תורי או מן ז ז קמ^עריכון למעבר לאיתקבלא ברעוא : 4 רקליב ךמקליב קוךקניה .קדם י; מנחתא סולו^א עסרונא ךפילא קרקעות הינא מישחא: 5 ןסמרא לניסכא לקעות הינא תעביד על ןןלתא איו לניקסת קיךשיא לאימךא חד: 6 או לךיקרא תעביר מנחחא סול$א סלין עקרונין לפילא במשה תלתות הינא: 7 והקורא לניקקאקךם יי: 8 לאלי תעביד 3ר תלתות הינא תקליב לאיסקקלא קלעוא :קדס : עלתא איו ניקסת קוךשיא לפי־^טא ניךךא או ניקסת קולש;א תורי ז

יי: 9 ויקליב על בר תורי מנחתא סוקתא תלתה .עסרונין ךפיל במשח ־ הלנות הינא: 10 יסמיא תקליב לניקכא 5לגות הינא קולבן למיסק3לקךם י;: 11 קדין לתעביד לתולא סד או לליקלא חד או לאימר ד : קיעוא קאימייא א'וקע?;יא: 12 בקניץ.דהעבדון קרץ תעבדון ל.חד קמנינהון:קדם 13 בל ןציבא נעביד קלין לת אילין לקרקא קולבן רמוזקבל ברעוא: יי: 14 נא.לי לסגיר עימםץ גיורא או ךבלניכון לךךיכון ויעביד קול3ןקהלא קלמא חד לבון קדס יי ךחעבדון כן.לעביר: 15 : : רמסקבל ברעואקדם יי: עלם לךךיכון קגתכון גיורא יחי : ולגיורא ךלסנירון קלם י 6! אוריתא .חרא ורינא חר יהי לבון ולגיווץא ךלרזגירין עיסכון: 17 ומליל לי עם מיקה למימר: 18 מליל.עם קני לקראל ותימר להון קמלעלכון לארעא ראנא מעיל ירזהון לחמן: 19 ויהי קמיכלכון מלסמאקלס יל: 20 רי׳ט א^יתכון חלחא תסלשון ךארעא תסלשון אסךשוחא : אסרשותא קמא ךמפלשין מן אילרא כן ה?לשון יתה: 21 מךיש

אצותכון

Cap. 15.16.166 במדבר שלחי טו קרח טו• קלם יי א^ךשותא לךליכו־ן: 22 !אלי תשתלון ולא ויזכ1ן תחנון : א תעבדון:ת יל פיקוךיא האילין דמליל ל; לגם משה: 23 ית ויל ךפקיד ל! לותכון בירא ךמשה מן ייומא ךפקיר יי ולהלא לךליסין: 24 ויהי אם מעיני כנשתא ארןעיידת לשלי ןלעגידון בל כנישתא ת1ר בר תורי תר לעלתא לאתקבלא ברעוא קרם יי ומנחתיה ונסביר, כדחוי וצפיר בר

— • : • • ־ י : י : • : *• T : * T : T I T ! T ־ T . T T I ״ : * : T T ־די:

עיוין ־ד לחטתא: 25 ויכןר בהנא על בל בנשתא רבני לשךאל ולשתביק להון אלי שלוחא היא ןאינון איתיאו.ית קורבנהון קוךבנא .זקלם ל! נח'ובתה1ן.קדם ל! על שליתהון: 26 ולשתביק לבל ?נישתא לבני לשראל ולגיורא ףיהגןרון ביניהון ארי לבל עמא כשלותא: 27 ואם אינש חר ליחוב בישלו ויקריב עיוה בת שתה לחטחא: 28 ןי2§ר כהנא על אינש לאישתלי בטסביה בשלו ,קדם לי לבפרא עלול׳י ללשתביק ליה: 29 לציבא בבני לשיאל ולגיוליא דלתגירון ביניהון איוללתא חרא תהי לפון לריעביר בשלו: 30 ואינש דיעביר בליש נלי מן לציבלא ומן 3יו_ריא.זקדם יי הוא מלגיו יישתיצי אינשא ההוא מגו עמיה: 31 אדי על פיתגמא דיי בסר עת פיקורוהי אישני אישתיצאה לשת־צי אינשא ההוא חיוביה ?יה : 32 והויו בני לשראל בטלבלא ןאשיחו גברא ?ר טנבב אעין ביומא דשבתא: 33 יקריבו יתיר׳ לאישיחו יהיה כר קגבב אעין לות משה ולגת אהרן ולוח כל כנשתא: 34 ןאסיו יתיה בבית מטלא אלי לא איתפליש להון מא ־יעבדון ליה: 35 ןאמר יל למשה אתקטלא לתקטיל גברא ךגומו יתיר׳ באבניא בל מש$א מןרא למשריתא: 36 לאפיקו • יהיה כל כנישתא למברא למשריתא ורגמו יתיה באבניא ומית כמא

T : * T " : " ־ : " T T J T • : ־־ : • T T . T : * : T ״ T

לפקיד ל; לת משה: 37 ןאמר י; למשה למימר: 38 מליל עם בני ןשךאל ןתיטר להון גיעביון להון כרוקפיין על כנפי כםוההון לךריהון ויתנון על ?רוספד כ;פא הוטא דחביל^א: 39 ויהי לבון לברוקפדין ותיחוון יתיה ותי־קרון ית כל פיקוליא לן; (תעבדון להריון(לא הטעון פותר הרהור ליבכון ובתר חיוו .עינים־ן לאתון טען בהליהיון: 40 ?ליל לתילכרון (תע?רון ית (יל פיקודי וההון.ק־ישין:זקלם אלהמן •י 41 אנא ל; אלהכון ראפיקית לתכון מארעא למצרים למילוי לבון לאילה אנא לי

אלהכון:ע קלח בר לצהר בר קהת בר לוי ןלתן ואבירם ?ני ל פ ת י א ל ז 1 ט״ אליאב ואון בר פלח ?ני ךאובן: 2 ןקטו לאפי : :

משה ןגבריא מ?ני לשראל מתן וחמשין לכלבי הנ׳גןתא מעךעי(מן אינשין ךשמא: 3 ואיתינישו על משה .ועל אהרן ואמרו להון סגי לבון

ארי

167 HUMERI Cap. 16; TO

ן א דל; ומרין אחו ת ; ב א ק י ר א כולהיון.קרישין וביגיהון ש ת ק נ ל כ י כ ר א

ם ל ע מלי : 5 ו י ה ו פ נפל על א ח ו ש ע מ ש ק : 4 ו ; י א ד ל ה ל ק ן ע י ב ל כ ל ת מ

ה ונח ־ לי ת רכשי ר מ9ךא .ויהודע יי י מ י מ ה ל י ת ^ נ ח ועם כל ? ל ק

א : 6 ך ה י ש ו מ י ש ה לקליב ל י סלעי ב י ולח רי ה ב לקךמו ש מקרי י ד ק ל

א ןשויו ת # י : 7 והבו בהין א ה י ת ק נ ח לבל כ ל ו לבין מרותין ק עיבידו קב

ש י ד א ק ו ה י; ה י י ב תלע כלא די ר ויחי ג ח קךם לן מ : ן ח בו?1מי ל ו ט עליל\ן ק :

: 9 הןעיר י ו ו כען בני ל ע מ ח ק ר ק . ל : 8 ןאסי מקר י םגי לבון בני לו

א :יזבון ב ך ק א ךלשךאל ל ח ש נ כ א ךלשלאל .לסבון מ ה ל י א>>?ריש א לבוץ אל

א ת ש נ ס כ ר ק ם . ק מ ל ^כנא דל; ו ח לח פולחן מ׳ ל פ י מ י ל לקדמול׳

ף ן א ל ובען אחו מ ך ?.גי לוי ע ה ח בל א ל ל ח ב י : 10 ןקרי ן לשמישוסהו

א על ל; ואהרן מ . ן ו ח ךמנ ל ףאן ח ש ; ן אף1 ןכל ? : 11 בכי א ח כ כהו^תא ל

לם לאבי ן ו י ללח י ק י מ ח ל ^ ח מ ל ק : 12 ו י ה ו על ן : תו י מתלעמי א אל ו ה

א ד ב ע ע ז ל א א מ נ ת ק י ס : 13 ד,ן;עי.י־ אירי א ק ס י אב יאסרו לא נ י י אל ;?

: א ב ל ב ל ס ף א נא א 1 ת .ע: ר ל כ ל ת א ^י־י מ ל ב ל ס א כ נ ת ו ל ט ק ש ל ב ל ב ו ל ח

ן א אלוסנח חקלי סכת לנ י א ו לתנ ש אעי כ ר ב ו ל א ח ך ב א לאךע ע ף ל 4! א

ה ש מ שק: 15 ווזקיף ל י א נ ח לעורא ל ל ש ץ ה נ א האי ז י בל ;י ; ן העי וכלמי

ן ד מינהו ח א ל ל מ :הון לא ח א קילב: ל בךעו א הקבי ס י; ל ל ק ז : ר מ א א י ר ח ל

ח ןכל ח א ר ק ח ל ש ר מ מ א : 16 ו ן ו ה נ ד מי ח ת ל י ש י א כ ת ולא א י ל ח ק

ר ב חר: 17 וסבו ג ן ואסרן ?ן ח ואעו ם י; א ך ק ?נש^ןף הוו ןמינין ל

י; ?בר ם : ד ק ן . ן וסקלבו ה בוקמי ר ו ט ן ק חי עלי מלזתיתיה ןתיתנון :

נסיבו : 18 ו ה י ח י ת ק ן ואת .ואסרן גבר מ י ן וסקןשין מסת ח ה מ י ח י פ ס מ

קמו ן ו ת בוקמי ל ו ט א ןשליאו עליהין ק ח ש י ן א הי עלי : הבו י ה ן י ח י ת ח גבר מ

א ת ק נ ל כ ח לה כ ר ש עליהון ק כנ : 19 ו ק ס א ה ן ש מ ק וימ^א ו ש ע מ ל ס ב

ם ל יי ע : 20 ומלי א ח ש נ א די; לכל כ ך ק לי י סג אי ימנא ו ק ז ק ע מ ך ס ל

א לאישיצי נתהון ל א ה ת ש נ ו מיגו כ ש ל פ ח י : 21 א ^ מ י מ ה ולאהרן ל ש מ

א ר ק א ג ך ס י ל ב ; א ל לה רוחיז ל אי : 22 יכפלו על אפיריון ואמרו א ה ע ש כ

; ר מ י מ ה ל ש ם מ ל ל; ע : 23 ומלי א מ ו א להי ר ח ק נ ד לחוב ועל כל ב ס

ן ח ח ד ל ק א ל נ כ ש מ ר ל ר סחו ו ח ? ו מ ק ל ת ק י א מ י מ א ל ת ק נ ל עם כ י י 24 מ

י ב י ס ה ו ר ח רם וא;לו ב ארי ן ו ה ואזל לוח דת ש קם מ לם: 25 ו י נ י א ו

א י ג?ל; נ ? ק י כען מעיליי ס ר חד מ י מ א ל ק ן ^ ם ב ל ע לקלאל: 26 ומלי

: ן הו בי ל חו כ [ ב א תלקי, מ ל ן ך ל ךלהו ; ן ? ן ולא חקלבו יכ;א האילי חי

ר ולסן ו ח ר ס ו ח ס רם מ ארי ה דתן ו ל ק א ל כנ : 27 ואיהתלקו מעילוי מש

ר מ א ע ©קכניהון ונשיהון וקניהון וט5?לה'ון: 28 \ ל ס ךם נפקו קלמין ב וארי

ה ש מ

cap. 16.17.168 במדבר קרח טז יו

טשה ?לא תרעון ארי יל שלהני למעכד.ית כל עיובדיא האילין א_לי לא מלעותי: 29 אם כטותא ךכל אינשא למיתון אילץ'וקעורא לכל אינשא לסתער.עליהון לא יי שלחני: 30 ואם בריאה לברי לן ןתי?תח ארעא ית פומה ןתיכלע לההיון ןית כל ךלחי־ן ןליךותון כר היין לשאול ותיראן אריד שיצי למללא לתבל פיה^מיא א האילין^קדם יי: 31 והוה י כרי אחיזו נ האילין ואתכזעח ארעא רהתתיהון: 32 ופתהת ארעא ית פומה ובלעת נתהון ללח אינש בתיהיון ןלת בל אינשא ללקלח ןית כל ק^ינא: 33 ונסתר איבון וכל דלהון כר הלין לשאול נהפת :עליח'ון ארעא .יאבדו

טיגו קהלא: 34 וכל.ישראל לכםהרניהון זערקו לקלהיון ארי אמרו דלמאהן והטשין 1? תכלעיגנא ארעא: 35 ןאישתא נפקח מן!זקדם ל; נאכלת נת

גברא טקלכי קטורת בוסמיא: ין 1 ומליל יי עם משה למימר: 2 אימר לאלעןר כר אהק כהנא גיפריש נח מחתמזא מכין יקיריא ו\ת אישתא ירהיק לרילא א.רי

איהקלשא•, 3 נת מהתלת חיכיא האילין ךאיההיבו כנפשתהון גיעכדון :תהין טםין ךךידין חופאה לכךלהא ארי ר!ךיבו;ין :קרם לל ואיה.קדשאי לשלאל: 4 ונטיב אלעך כהנא ית טהתית נרושא מ להן_ין לאת ל רקריבו לקיריא ןרדידונין חופאה לטר?0א •י 5 רי?רנא לכני לשראל כריל ללא יקרב גכר הילוני ללא מירעא לאהרן הוא לא§זקא קטיירחקרם לל ללא יהי בקלח וככנשהיה כמא ךמליל ליי בי״א רטשה כוסמין: ליה: 6 ןאתרעטו ?ל ?נשתא לבני ישראל כיומא לבהרוהי על טשה ועל אהרן למימר אתון ?רטתין לטיח עמא ליזי: 7 נסיח באתכןשות

כנשתא על משה גמל אהרן ןאתפניאו לטשבן ויטנא והא הפל׳י .עננא - ואיחולי יקרא ליי: 8 ןעל משה ואל׳רין לקדם טשק לטנא: 9 ומליל לי עם משה למימר: 10 אהפרישו מגו כנשתא הלא ואיישיצי לההיון כשעה ו;פלו על אפיהון: 11 ואמר משה לאהרן םב ית מלותיתא והב עלה אישתא מעילוי מלבוחא ןשוי קטורת ביטטין יאי3יל כפריע. לב^ש^א ןכפר ,עליהון :ארי 5פק רומא טן :קלם יי שלי טור!נא:, 12 ונטיב אהרן כמא למליל משה ולהט לגו:קל׳לא ןל׳א שלי טיותנא ב.עמא להב ית קטורת בוקמיזא וכפר.על עמא: 18 לזקם כין טיהזיא וכין םללא ואיהכלי מור1נא: 14 .והוו למיתו כמותנא ארבעת.עשר אלפין

תא לקלח: 15 ותב אהרן לוח טשה ושבע טאה כר טלטיתו על פלונא איהכלי: 16 ומליל יי עם משה לטימר: לתלע משכן ןיט;א וטיו 17 מליל עם כני לשלאל ןקב מיןהון חוטלא חוטלא לכית בא מן ^ל

רברצניהון

NUMERI Cap 1 6 9 י1 יי! .18 .17 .

רלך^יי*( להיח אקססיק תלי ע׳5&ר חומרין 33ר ית קבןיה תיקת'וב_על חומריה: 18 ויח קמא לאסרן סיקתוב״על חוטלא ללוי אלי חוטרא דורקלם םכ׳דותא לאץמין ז לךי>& 3ית אקססהון: 19 וסמעינון קמ#כן ןי^א: מיסלי לכ1ן סמן: 20 ויחי גקלא לאסלעי כיח חוטליה יגעי ןאניח מן :יקך5י ית תוךע13ח בגי יקלאל ראינון מתכעמין הליכון: 21 ומליל משה

י לקלאל להבו ליה קל רקלקגיחיון חו?1ךא לרבה סר חו?ןלא עם מ לךקח סד לכיח אקססהיי[ סלי עקר חוטלין ןחוקןלא ףאסרין קניוקלם יי ק5קקנא ךםהדוחא: חוטליה1ן: 22 ואמע משח נח חוטןץא : 23 נהוח קי1מא דכסריוהי ועל מקח למ#£א לססדויןא והא יזעא חוטרא לאסרן לןניח לוי וא8יק לקל3ין ןא5יץ ומיה קיגדין: 24 ןאפיק מקהי יקראל ןאקתמולעו ונסיבו• גבר יתקל חו?עץא מן^קדםיילכל מ חומריה: 25 וא2ר יי למ׳מה אחיב ית חוקזיא לאסרן לקדם סהדוחאעמסהיון מן:זקדמי ולא למרתון: למשלא לאח לע$5א $לק$א לסופן תו 26 וןנבד סקח קמא ך5קידיייתיה כן ןגבד: 27 ואמרו קני ישראל לםקה ל$ימר הא סיןנא קטילח סלבא הא מינ;א קלעח ארעא הא מי^א מיחו קסיוסגא: 28 קל רקליב מיקלב למיקקנא ריימאיחהא

אנס^א םיפין לסמח: pp 1 ואמר ני לאסרן את וקנל ובית אכול עימף תסלחין על חיוכי מקך׳מא ואת וקנןד עימל תסלחון על חיובי כסנותכון: 2 ואף נח אסל קיקטא ללוי קיקטא לאבול קריב לוחך ויתוקפון:עלף וי#?ן#ונןדק^א לססרורזא: 3 וןקןרון משלתןל ומקזרח ואח מ$ןז עימןי־:קלם מ׳ קל ©קק^א קרם למגי ק3דקא ולמךקדזא לא יקלבון ולא ימוחון אף אינון אף אתון: 4 ויתיוקפון עלך ויקזרון ית מ^ךח מקין וי?ןנא לכלא וחילוני לא נקלב לנתכיון: 5 וחיסרון ית מקזרח קולשא £ # ©3למן 5א ק׳א ויח מפזרח הלקחא ולא יהו עור רומא על בני יקלאל: 6 נאי לקלאל לבון מת^א יהיבין:קלם יי קלילית יח אסיכון ליואי מגו מ ל$י9לח יח פולסן ©קק ןימ;א: 7 ואת וקנל עימל ת$זתן נת «זניהכ1\ לקל ?יסנם ©ל^ןא ולמיןיו לפרוקתא ןחקלחון פולסן מתזנא איתץ ית מעורןכון(סילוני דיקרב יהקפןיל: 8 ומליל יי לאסרן ואנא האי לקלאל לף לסקסינון מ יזתבית לף ית 0מרח א?ר?והי ל?ל קיד^א יp לרבו\ל£ך לקי,0ןגלם: 9 רין ןחי זלןל מקוליט קיי^יא מוסר אי^חא קל קולמהון לכל מגחןסה־ון ולכל חקזורזהון ולכל אוחיון ךיסימן ^קדמי ק1^מ קוך׳עין ךילןז חוא (לנ$י: 10 קקיורש קולקין

n חיכליניה n

Targmn 2 2 .

Cap. 18. 170 במרבר קרח יח

תיכליניה כל דכורא ייבול ;חיה קוךשא יהי לןד: 11 ודין לך אפרשותי לשלאל לך להכתעון ולמןז ולכנתך עיטך מתנחהיון לכל ארטוח מ לקלס עלם כל דילכי ככיחןד ליכול יתיה: 12 כל טוב קשה וכלקךם יזי לל יר׳כתינון: 13 בכירי 3ל טוכ מטר ;עיבור רישיתהון ללתנון; רכאךעהיון ךייתיון לקלם יי ־ילל להי כל רילכי כביחל ליכליניה: 14 כל חירמא כלשלאל דילל לחי: 15 כל פחה!ללא לכל כיםראקדם יל כאינישא ובכ.$ירא לר׳י לל כרם טיפרק תיפרוק לח ריקךבון : מקרא לאינשא וית מכלא לכעירא טסאבא וקיפרוק: 16 יפירקניה טכר לריזא תיפרוק כפולסניה כטף הטיש קילעין בםילעי קוךישא עשריןא דתיוךא או ביכלא ךאימרא איו בו?לא לעיוא ל כ קעין הוא: 17 כרם מ לא תיפריוק ק1ךשא אינון ית ךטהון חיורוק על מלכחא ןית תלכהון הסיקקלם יי: 18 וביטלהון יהי לל כרןדיא לארטותא קולכן לאתקבלא ברעוא.זי לשךאל יבשקא ללטינא לילל להי: 19 כל אפרשית קולשיא ריסלישון מקדם יי יחמת לל ולבנל ןלכנתל עיטל לקים עלם קיזם מלח עלטא הוא ז :

.קדם יי לל ולבנך עימל: 20 ןאמר יי לאהרן כארעהיון לא חךוטין ןחולק לא לחי לל ביניהיון מקנן יהבית לל אינון חולקל ןאךזסנחל בגו כני ישלאל: 21 ולכני לוי הא יהכיח ?ל ט.עסלא כלשלאל לאלוסנא.חלףי פולמה־ון ךאינין פלחין ית פולחן משכן ןיטנא: 22 ולא לקלבון עוד מ לשלאל לטשבן וטנא ל_קכלא חובא למםח: 23 ןלפלחון ליואי אינון יתי פולםן טשכן וטנא ואיכון לקכלון חוביהיון קיזם עלם לךרימן ובגו מ .ישראל לא ידוקנון אלזקנא: 24 ארי ית מעטר בני ישראל דלפרשוןקדם יי אפרישותא יהבית לליואי לאחסגא על כן אמרית להון בגי כני לשראל לא .ללזםנון אלוםנא: 25 ומליל לזי עם משה למימר: 26 ועם ליואיי לשלאל ית מעסלא ריחכית לבון הסליל וחימר להון ארי תיטבון טן מקלם יל טעטלא טן ד היון כאתםנתכון !תפלשון טיניה אפךשוחא : טי טעטלא: 27 ןחתחשיב למן אפרישותכון כעיבולא מן איללא וכמלאתאקדם לי מכיל טעםריכיון ז מן נןעצל^א: 28 ק ת?ךשון אף אתון אפלשותא:קלם יל לאהרן ביזנא: ז י לשלאל ןתיתנון מיניה אפלשוחא: לתיסבון מן מקרם יל ט?ל ^יפריה ית ז 29 טכיל טתנתכון ת9לשין ית כל א?לשיתא : קולשיה טי3יה: 30 וחיטר להון כאפלישותכון לח ׳שיפריח מיניה ולתהשיב קלייאי כעללת איררא וכעללת ט.עצל^א•' 31 וסיכלון יתיה ב^ל אסר אתון ואיגש בתיכון ארי אנלא הוא לבין סלף פולתנכון

במשכן

NUMERI Cap 1 7 1 יט .19 . 5מ#כן ו^בא: 32 ולא ח_ק5לין :עלוהי חיובא 3א9ר#.יחכון נח #ו&ריה

י לקראל לא סלזלון ללא חמוחון: מ מיניה ןלת קיך^א יט 1 ומ^יל יי עם מקה ולאםרן ל>;?ימר: 2 לא ?זירת אוךירןא יי לקראל ויסמין לל ף&ןקיר יי למימר מליל עם מא קל?1חא לליח קה מומא רלא סליק״עלה נירא: חוךרןא סימוקו 3 וחיתנון;תה לאלעך כךןנא ויפיק יהח למברא לט^ליחא ולכוס יתה :יקלמוהי: 4 ולסב אלגןוד כל#א מרמרי ?אי^כעיה וידי לקייל א5י מ.קין

ןקנא מךמה #בע ו?ןנין: 5 לייוקיר לח חולקא לעינוחי ית מקכה .ויה בסרה ולח לסה.על אוכלה יוקיר: 6 ולסב כםנא אןגא דאלוא ואיוובא מ?ב_ע ןהיירי (לרמי לגו יקירת תוחזןא: 7 ויצכע לבושוחי כחנא ןיסחי בקריה למיא ובחר כן ייעול למקרירזא ויהי ?!סאב 3י#א עד רמיקא: 8 ולמוקד זיחה יצבע לבוקוהי קמייא ולסחי לסריה קמיא לחי מסאב.עד ל9'שא: 9 ולכנוס גבר רבי ית קי?1מא ךתולתא ו$גע מברא למקריא באתר ךכי וחקי ל?;׳£רןא רבני יקראל למ?זרא למי אריווןא רוט^א היא: 10 ויציע דכן\ש ית .קי?1מא ךתוןתא ית למישיוהי ויהי קסאב עד רמ^א ותהי לקני. יקלאל ולגיורא ךירעיתן ליוץהון לקיזם זעלס: 11 דיקרב קמיחא לכל _נ#9א לאי^זא ויהי ?>9אב קקןגה יומין: 12 הוא נרי;עלוהי כיומא סליתאה וליומא 'קמעאה לךכי ןאם לא לדי עלוהי קיומא חליחאה וביומא קמעאה לא לללי: 18 קל ךלקרב קמיחא בנפישא ראינשא רימוח ולא לרי:עלוהי לח מקקנא דיי £איב וליקתיןיי איניקא ההוא מיקראל ארי מי אךיוחא לא איןךריקו ־עלוהי מקןאב יהי עור סאיוקסיה כיה: 14 ךא איגריחא אינ# ארי ימוח קמ #קנא כל!;עליל להתקנא ןבל דקמקקנא יהי קקאכ #קןח י־ומין: 15 ןכל מן דםסף ?היה דליה מנופח קיע מקף עלוליי ?>קאב הוא: 16 וכל ךלקרב על א&י מיןלא בקטיל םךבא או קמיתא או ק3למא לאינשא או קקקלא יהי מסאב קקןגה יומין: 17 ולספרן ללסקזאב מ:עפר יקילח ח^סא ולחץ עלוחי מי מבוע למן: 18 ןלסב איזובא ולגבול קמיא גבר ללי ןירי על מקינא.ועל כל מניא ועל כל נ?^חא ךל׳ויו ה^ן ועל דקליב ק;למא איו בקפ1ילא א1 5מי0א איו לקקלא: 19 ונרי רקיזא על ?ןקואבא ביומא תליחאח וכיוצאיוחי ונסחי כמ;א ולדלי קביזעאה וירכיגלח ליומא קבמגאח ויצבע לבו ברס^א: 20 ונבר ללסוקאב ולא. לדי ע_לוהי ןל׳&ןתיןלי איגיטא ההוא מגו קהלא ארי נח מקלקא דיי סאיכ מי אדיוחא לא אןלליקו:עלוחי מ9אב הוא: 21 ווזהי להון לק;ס דעלם ולמרי סי אךיו^א י$לע לבושוהי

ודיהרכ

Cap. 20. 172 כמדבר חקת כ וךיקרב כמי אריוחא ימי טטאב עד רמשא: 22 יכל ףץןןרב כיתטקואןא

יהי טסאב -יאינש ךיקרב יהי ט^אב ער רט׳ןןא: ^ 1 ואחיו ?גי י׳&ראל כל ?נשתא לטרכלא ח5ין כנך^א קלמאח ויתיב ע^א ?:רקם ומיתת תטן מתם ואו/קברח סמן: 2ולאוןו1&יא לכנשמוא ןאתכנישו על ט#ה:ו_על אהרן: 3 ו$א ע?1א עם r\po ואמרו לטימר לוי ךטיחנא ?:מייוזא דאלונא:ין«ךם לזי: 4 ולטא איתיתון ית קהלאא ךונא יכעירנא: 5 ולטא א?ןיקתו דלי לטרכרא הרין לטטת תמן א ממהרים לאיחאה {תנא לאתרא משא חרין לא א.סר כ^ר לכית ורע אף לא סינין רגוגןנין ורימונין ומיא לית למידתי: 6 געל טשחואןתרן נןןגןדס קהלא לתרע משכן לטנא ונפלו על א^יחון ואית4לי יקרא דיי להון:ח ייי^ךא י?נ^י י-יז ?^ש^א אח 7 ומליל ידי עם משה לטימר: 8 סב נ ןאר׳רין,אחוף ווקמללון עם כיפא לעיניחון ייתין מוחי ןםפיק לחון ©;א מן כיפא ומשקי ית כנשתא וית כעיךהון: 9 ו-גסיב טשח ית חוטךא מן״קדם לזי כמא ךפ:קרית: 10 וכנשו משה ןאהרין נת קחלא לקךם כיפא ןאטר להון שטעו כ.ען .סךבנןא .חמן כיפא חדין;©יק לכון מ?א•' 11 ואריס משה.ית יריח וטחא ית כי(|א כחוטריה סךתין זיט;ין ונגןקו- מיא ם$יאי ושתיאת כנשתא וכעיךהיון: 12 ואמר יי למשח ולאהרן הלף לא היטינתון כטיטרי לקדשותי לעיני ?3י ישראל כבין לא חעילון ית קחלא הרין לאךזעא ריסכית להון: 13 אינין טי טצייןא ינצו בגי ישראל!זקךם יי ןאהקרש כהון: 14 ישלח טשח אץגיין טר_קם לות טלכא רארום כךנן* 15 ינהתו • א ךאשלו$נא 3 ן ? ^ ע ל - ת י - 1W- 1?אמר אחוך .ישראל א אבהתנא למורים ייסיב^א ?טצרלם יומין סןיאין ואבאייןזו לנא הטוראיא ־יא?&א V 4ק3יל ¥לי0נא ושלח 9לא? ןלאבהתנא: 16 יצלינא ,קלס , מטהרים והא אנחנא כרקם .קלי!א ךכטטר תחו^ל. 17 ?עיכר 5ען כאלעל לא ניעיכר כחקל ובכרם ולא נ^תי מי גוב ?אידח מל^א מילא ילקמאלא עד ל$יעיכר תחומןי: 18 ןאער לוח לא ניקטי לימינ? לקלמווןל: 1 פ י אדו^אה לא תיעכר בתחומי ייילקא בל-ק9לין ?חי^א *ק \אם £יל #3.תי אנא 19 ואמרו ליה כ{י לשראל כאורח כבישא גי ולעירי ואיתין .לטיהין לחור לית ?הגם ביש כתלי איע?ר: 20 ןאטר לא תיעבר ונפק אדוטאח לקרטיהית כחיל רב וכיד ת.קי?א: 21 יקריבח יספיא ישראל י י3׳ ח איר־וטאה לא שכק ית ישראל לטיעיכר ?ס: א ך מליתיה: 22 ו:נ>?לו ט^קם ואתו כני י׳ןזראל בל ?נש^א לחור ט 23 ן^קר לי למשה ולאהרן כחור טורא.על תחום אתןא.יאדוס לטימר:

יתכניעו

NUMERl Cap 1 7 9 כ פא .21 .20 .

f לע1q&יח ארי לא ייע1ל לאךןגא דיחלית לקגי ל5)י«ל .על י 24 יר^י^ » ףקרילתון.על מימיי לסי ה«י0א: 25 ףלר יח א,סרין וית $ליעך ?ריחשץלח ית אסרן ית לכויט־וחי גהלמי^ינין ואסיק >סח1ן לה1ר טו־ךא: 26 וע ויסות 27 !;עלד מ׳קח ל£א ךהקיד י ^ ית אל$ר לריח ואחר{ י יזי וקזליקו• לחור טורא לעיגי קל קנ^וא: 28 יאקלח סקח !ת אהרן ית למימוחי ואללי#_יתחון יח אלעך ןיליח ומיח אסרן פ$ן ללי>8 טוךא וננמת סקח ,ואליעך ?ןן טוךא: 29 וחזו קל מק^א $רי מית אחרן וקני

יח אחרין תלחין יומין בל ליח יקראל:א ל^ךאל כ 1ירי9א $רי א0 1 ו>6ןמע ק$2אח מלקא ךעךד:סי אורח סאלליא (אניס קךקא ליקלאל וקבא מי3יה >?יל;א: 2 וקייס יקראל #ם }יקלם יי ואמר אס מי?!סר $י?ן0ר ית ע$א חלין 3יריח $ $ ןאי$8ר יח קילויחיק: 3 ן.קליל יי שלוחיה דיקךאל ו?סר נח ק ו3&ר יסהיון ונח קיתיחון וקרא קמא ךאסלא חולמה: 4 יכמלו מחיור טוךא אורח י£א דסוף לאקגןא יח אןמןא ךאדום מגקח לגק^א דע$אןיקןךא דיי ועם מקח ,נצו לק!א אסיקתו^א לאוףחאן 5 ןאיסךעס,עמא ל מ^רים לממח קמלללא אלי ליח לסמא וליח היא ןגנ$ק;א ןןלןת למ$א הדין ך9קליח.קליל: 6 ן$רי יי בע^א ית חימן יקלן וטליתו ית.עטא וכןית עם 49י ?/יקלאל: 7 ןאחא ע$א לוח מקר, ןאמרו חל^א ארי איחלעג^א ״קלם יי ן.עי$ף «יי$א־צלי,קדם יי ויעדי מי^א ית סיויא $לי מעה על עקא: 8 ןאהר » למקה עיליד לל _קל;א ן#ו יסיח .על את ויהי ?ל 5ריתן:לית ןןלזזי?חיה ןירזקי^: 9 ןןגלד ס^ץח סימא ך$קא וקןייח על

ax ןחוי לד {לית סמןא ית 3לרא ומקתלל קסימא ך$#א וסחקיםג 10ו;$לול3י יקלאל וקרו לאיבוז: 11 וו;פזלו סאיבח ו#ר1 לק$ח עיקלאי למלקלא ך.על א9י מו$ב לשךנח #יק#א: 12 מס^ן ל^לי וקר1 ל^ןלא ׳ףזרר: 13 מ&$ נ&לו וקחי מעיקרא לאךנון ללשךלךא רן&יק 9^חוס אימולאח ארי אןנון $חום מואב לין מואב ולין אימוךאח: 14 .על לן יסא^ר לסי9לא קללין ,עלד יי על י$א לסוף וג0ךן .על נחלי אלט־ן:ן לקליל לחיה וססת8יף לסחום סיואכ: י ך ^ 15 וקפיך לגםליא לן איסןחילת להון לילא היא לירא ךא9ר יי למקח לניע ית 16 ו-מס ע^א ןאיפזין להון מ;א: 7! ללין קלח ^ךאל ית חו׳^לל^א חךא 9קי לירא קלחו לח: 18 ליךא רס9רוח רבר^יא לרוח ר^1י.עמא ס$דיא קתומליהון ומעלללא אסיחילת לחון: 19 ו?ןךאסיחילת לחיק גיןתא

: °« י9ך9הא * W ליא סליןא .עי9יק # »י$ןח1ן לנהליא י־39 דכחקלי

Cap. 21.22. 174 במדבר חקת כא בלק כב

ר?סקלי_מואב ריש רט£א ומסתמא על א§י בית ישימון: 21 ישלח ישראל איןגךין לוח טיחון מלכא איטיראה למימר: 22 איעכר כארעך לא ניסטי בחקל ובכרם לא נישתי מי גוב כא'ו_רח מלןא ניןיל ער רניעכר תחומך: 23 ולא שבק סיחון ית לשךאל למיעיבר ?תחומיה ובנש םיח1ן ית כל עמיה ונפק לקדמות ישי־אל למדברא ואחא ליהץ ואגיח קרבא

T T T • |נ • * T ן ; T ; T T ! ; ז : ״ T •• ן I . I . T* 1 T —

?.ישראל: 24 וטחהי לשראל לפית$ם דחרב יירית לח אךעיה מארניונא עד יובקא עד ?גי עטיןא.רי תקיף תחומא רבני עמיון: 25 ו^סיכ ישיאל נת כל קיךייא האילין ויתיב לשראל ככל קירוי אימוראה בחישבון ו?כל כפרנהא: 26 ארייתשבון.קרתא רסיחיון מלכא אימוראה היא והוא אנירז קרבא כטל?א רמואב .קד^אה ונטיב ית ?ל ארעית מידיה עד ארנון: 27 .על ק ליטרון קחליא עולו לרישביון תיתבני ןתשתהלל קך^א דסיחיון: 28 ארי קידום. תקיף כאישא נפק מחשביין ?כרי קיבא ?שלר׳כירןא מקךתא ךקיחיון קטילי עמא ישרי כלחית מואב כוטריא רסלחין כית רסלת רמחא דארנון: 29 וי למן מואבאי אבךתון עמא ךפלחין לכמוש טסר כנווץ ציךין וכנחיה ?שיניא למלכא אימיךאה טיחון: 30 פטקתעדא שולטן מדיביון וצריו.עד נ£ח רקמיך על מיךכא: : מלכו מחשבוןת נעור 31 ויתיב לשראל כארע אימוראה: 32 וישלח משה לאללא ! וככשו כפרנהא ותריך ית אימוראה דסמן: 33 ואיתפניאו וסליקו לאורחא ב ר טתנן ונפק עוג מלכא רמקנן לקךמותהיון הוא ןכל עטיה לאגחא ק לאךךעי: 34 ןאמר יי למשה לא תיךחל מיניה ארי כירך מסריח יחיה \ית כל עמיה ן:ת אךעיה ותעביר ליה כמא דעבךי: לסיחון טלכא אימיךאה ריתיב כחשבון: 35 וטחו יסיח וית כנוהי ולת כל עטיה עד

דלא איישתאר ליה טישיזיב ויריתו ית ארעיה: y %1 ונטלו כני.ישראל ושריו כמישריא דטואב טעיברא ללךךנא

ריריחיו: 2 נםזא בלק כר צפור לת כל דעבד לשךאל לאימוךזאה:•קךס עמא לחךא ארי ס?י הוא ועקת לטואבאה מן 7 : 3 ירחיל מיאבאה מןקדס ?נל לשךאל: 4 ץאמר מואבאה לסבי מדין ?ען ישיצון קהלא ית י :

כל טחרננא כטא רטלחיך תוךא ית ירוקא ךחקלא ובלק כר צפיור מלפ-א לטיואב כעירנא ההוא: 5 ושלח איעדין לוח בלעם כר כעור ל9חור <גרם רעל י פרת ארע כני עמיה למיקךי ליה למיטר הא עמא ניפק מטגורלם הא הפא ית .עין שיטישא ךארעא :והוא שרי מלקכלי:ט לי לח .עמא הדין ארי תקיף הוא מיני מא אס 6 י??1 אייגא כען א איכול לאןיוא כיה׳ קרב .ואיתריכיניה מן.ארעא 'ארי זירענא נח רת^רך

מכרך

NOMEIU Cap 1 7 5 בב 2£ .

?זקלל ןחללוט ליט: 7 ןאןלי סבי מואב וקלי. םךין וקסמיא ?יריהון ןאחו לוח בלעם ומלילו עמיה פיז$מי בלק: 8 ואמר להון ביחו הקא לליללא ןאתיב .יתכון פל^מא קמא דימליל לי עמי ואורים לכלבי. מואבקלם לזי לוח בלעם ןאמר מן גבללאהאילין : עם בלעם: 9 ואחא מימר מןקלם יי בלק בר צפיור מלכא למואב יקלח ז רעימל: 10 ואמר בלעם :ק לוחי: 11 הא_עמא נפק ממ^רלם יספא י_ת עיןקימישא ראל,עא כ איחא לוט לל יחיה מא אם איכול לאגחא ביה קלב ואיחלליניה: 12 ןאמר יי לבלזעם לא חילל עיגןזהיון לא חלוט לח עמא אלי בליל הוא: 13 וקם בל^ם בצפרא ואמר ללבלבי בלק איןילו לאכעכון אלי.מןוא :זקדםלזי ללא למיקקקי למץל עיזבון: 14 וקמו לכלבי מואב ןאחיו ל1ח בלק

ח רללבין ל ואמרו םריב בלןגם למיתי עימנא: 15 ואוסיף עור ?לק ק סגיאין ןיקילין מאילין: 16 ואחיו לוח בלעם ןאמרו ליה לילנן אמר בלק ?ר צפיור לא לען הססנע מלמיחי לוחי: 17 אלי.יקלא איקלינל לחלא וכל ךחימר לי אעביד ןאירזא קען לוט לי יח _עמא הלין: 18 ואסיבעם ןאמר לעלדי קלק אם לחן לי בלק ?!לי ליחיה כסף ולהב ליח לי בלז ל^ו למיעילר על 3!יךח מיסךא .ליי אלהי למעבד ןעילתא איו ללרןא: 19 והנן איוריכו קען הכא אף אחון לליליא ואירע מא יוסף יי למללא עימי: 20 .ואחא מיער מן .קדם לי לוח ללןגס בליליא ןאמר ליה אםהיון וברם ית פי#מא לאמליל עימף למיקרי לל אחו גבריא קום אלןיל עי לתיה תעביד: 21 וקם ללזעם לצפלא תלין ית אתניה (א[ל עם לכלבי מיואב: 22 ותקיף רו4זא דיי ארי אןיל הוא ןאחעתד מלאכא ליי כאול^ןאא ^ לכןטן ליה והוא לביב.על אתניה ותלין עולימוהי עימיה: 23 ז:ח!ח א י.ח מלאכא דיי העתר 3איךלזא לסרביה ^ליפא בידיה וקטת או^נא מן אולחא :וא!לח לסקלא ו?ןחא בלעם לח אתנא לאסטיוחה לאולרוא: 24 :וקם סלאכא דיי כקליל כל£יא אחלא לגדירא מיכא ןגלילא מי^א:א ית מלאכא דל; לאלסיקח עם כותלא ולסקח יח־ליגלא ^ 125:ס!ח א רללעם לכותלא ואוסיף למי^סה: .26 ואוסיף מלאכא דיי עקר וקס לאתר pvr לליח אולח למיסטי לימי^א ולסמלא: 127סזת אתנא ית 8לא?א דלזי וללעח תחוח בלזעם ויזקיף תגןא לבלןןם.ומחא יח את^אעבליח לף ואמרח לבלזעם מא י א : ^ א יח פומא ל י לחוטלא: 28 ופסח ילח ביאילו סלי אלי סחיחני דגן תלח ןימנין: 29 ןאמר בל^ם לאתנא אליאלי ב_ען ק^לתיל: 30 ןאמרח אתנא לבלןןם ל1לא פון איח מרבא בירי:

p סמילף <1ליפ^. למעלי r i ז ףךללת.עלי סלאיחןי ער.יומא ן ^ א א ^

Cap. 22.23. 176 בסדבר בלק כב מ

לך כרין ןאסר לא: 31 מלא יי ית עמי בלעם 1{#א ית טלא?א דיי העתר ?אוללןא וחלכיה ^ליקא כידית ולרע יסגיר לאפיתי: 32

ליה הלאקא ביי מל ?א ט.חי$א ית א^נך רגן תלת (י?ח 0א א$אקלמי דאת רעי להיתל ?אולהא לקכלי: ז ^פקית ל?$זן ארי 3לי!א וסטת ?1[־,קלסי חן ^לת ןי9גין אילו פון לא קטת מן • 163ם!מי את !זקלטי ארי ?גן אף יסך קשלית ויסת קייטית: 84 ואמר בלעם לטלא?א

דיי ^ובית ארי לא ירעית לאת טעתר לקלטותי ?אללוא י3ען אם ?ישa *?דןא יכלם v ?עי;ך איתוכ לי: 35 ןאטר טלא?א ךיי לכלעם אמיל • יתפית^א ףאימליל עיטך יסיי• תמליל המל כלןגםעם!?לגימיק: 36 ישטע בלק ארי אתא בלעם מפק ל_קלטומיה לקל$א ךטיואב ןיעל תחום אלנין לליסש־ תחוטא: 87 ואטר ?לק לכלןגם הלא טישלח ׳שלל!ית לוחך לטיןןלי לך לטא לא אןזי^א לווזי תכקו^נןא הליהא <$הר ליתא^איכיל ליקרויןך: 88ןאטר כלעם ל?לק י«א אתיחי ל1?זל?»ן ב<טי?ל יכילנא לטןלא טלעם פו#טא לישגי יי כפוטי יוןית איטליל: 39 :יא1ל ?לעם עם ?לק ןאעלית לקיךית טחיוןולןי: 40 מכיס ?לק הורץ זען ושלח לבל?ס ולדכלב^א לעיטיה: 41.וחוח מסלא ולכר ?לק ית

?לעםןאסקיה לך?ת רםלתיה נסןא טתטן קצת טן.ע§א:י לי ד׳?א שבער• טלוליין ואתקין לי ג 1 ןאטר בלעם ל?לק מ כ ל.?א ש?עח תירץ ושכעה ליכלין: 2 ןןנ?ד ?לק ??!א לטליל כלזעם ואסיק ?לק יכלעם תיור ולכד על כל טלבח: 3 ואטד כלעס לקלק אילעגתר.על עלר1ך ןאיחך $ןא אם יערע טיטר טן ^קדם ןי לקךטותיv קלם= P ר מ י ע 9 י ע ג ו9יהו?ןא ליחלעי ואימי לך ןאןל י0ידי: 4 ??לזעם' ואטר!זקךט'ותי ית שכעת טך?חין סיךית ואסי.קית תור ולכי״ על ?ל ט,ד?ח: 5 ושוי יי:ת ?יתןטא כפוטא רכלעם ןאטר תוב לנת ?לק ו?רין הטליל: 6 ןסב לותייי ול׳א העתר.על עלהיה היא ו?לר?רכיט$0כ: 7 משל טתליח ןאטר טן אלם רבתי ?לק סל?א ףטואב ט9זורי תל^א איוןא ליוט לי.יעק'ב ןאירןא $(־יך לי ישךאל: 8 קזח אילו&יח ללא למיחע טיייא םויסיה ומל9^א י ר אל ואה אייזרכיח ללא ןךכית יי: 9 אלי 3ןא ?לחוליחון.עסירין ךיתסנין -על9א י?עטטיא לא יתלנון סגייויח ע וטילא: p 10 יכ1ל ל?ןי&י רעןיקוא ךכית יןןקיב ראטיר^ליהון ל?סנ1ןא ראחגא אי.סלא סאמע ^?ועיןא ךישלאל השת גפשי טו^א ר 9 מ ך.קשיט1יץ רמי טו9י כנסחון: 11 זאטר ?לק לכל?ם קא,ע?ר?ז לי ליסלט

א 9?ךמו לחון: 12 ןאס>ב ןא?»ד יח לישנ ? ל W 3 ם^י,יכרמי \ וו

NUMERI Cap 1 7 7 י .24 .23 . מ כ

לי ?פומי,ירויה אישר למללא: 13 ואסר ליה קלק איחא כמן עיטי ל<*י1ר אוסרן ףססזיניה מסמן לחוד קצסיה סיסוי וכוליה לא חיסזי וחלוציה לי מסטן: 14 ורכריח לה.קל סכוחא לרי# כסחא ו?נזא קכןןה מרכסין ואסיק תיור וךכר על ?ל סךבח: 15 [אמר לקלק איחעולןד חכא עלזעלחןז וא^א או1ספ1י עד כא: 16 ןזערע מיהר ק^קךס יי ?בלןגם לקוי פיס^מא • בפומיה ןאמר חוב לוח בלק וכדין תמליל: 17 :ואל1א לותיה להוא ?ועסרכ עימיה ןאמר ליה בלק מא מליל לי: 18 משל .על,עלתיה ודכרבי מיו • טןןליה (אמר קום בלק ו^מע אצית למימרי בר צפור: 19 לא קמיליי ?ני אי^קא מימר אלהא ?ני אינשא א?זרין ומבךבין ואף לא כעוברי מ ביסיא ךאינון ןןרין למע?ר $יבין ומרןמלקין הוא אמר וןןביד וכל היקכיה מחקים: 20 הא ?יךכן״קביליח איקריכי3יה ללקראל־ ולא אסיב בךקחי מי^יה: 21 אקתכלית ליח פלסי ?ילולין ?ךכית -ל.עק*= לאף לא עקריזךאל מיקןךא ךיי אלההון קסעךהיון וקבמת מלבחון ילאוח #קר בל ?מיהון: 22 אל ךא8יקינון מטצךלס הוקפא ורומא ךיליה: 23 ארי לא גסק;א $יק ףייטב לךביח.יעקב ןאף לא _קם9יא ךען בךבוח 3יח יקךאל קעיףן לסאמר ללעקיב וליקךאל מא זע?ר אלהא: 24 הא עמא קליחא ?(־י י?אןץא יס3^ל לא ל^רי קאךעיה עד דלקטול קטול ונקסי עממיא לירח: 25 (אמר בלק לבלעם אף ?ןלט לא סלוטינון אף !ירכא לאם לאמר לקלק סלא מליליח עימןי ל3*ימר כל $ סקרכינון: 26 ןאחיב ? דיהליל לי יחיה אעביד: 27 ואמר בלק לפל^מ איי1א כען אירכרינןיקרם לי וסלוטיה לי מסמן: : לאסר אוסךן מא אם חסי ךעוא מן 28 וךבר בלק יח בלןןם לריש רסחא זןמקתקיא על אפל ביח ישימון: 29 ואמר בלעם לקלק מי לי הכא קמגה קדקחין ןאחקין לי הקא קמך. חורין ןקבןגה דיקרין: 30 ועבד בלק קמא ךאסר בלדעם ואסיק תיורוךכר

על קל סךבח:קדם יי לבךכא לח ישראל ולא 1 יסןא ?לעם ארי חקין:א ןקוי למרקרא אפוהי: 2 וןקף סליף כןמן ?!?*ן אילהין לקדמות $קיל #רי לקקטוהי וקרת עליסי רוס ?בואה א ^ בלזעם ית.עינ"וסי נסןא ית י מן.קרם־ יי: 3 ו;טל מתליה ןאמר אימר בליעם בר ?עור ןאיםר ובראקךם קרו קדם אל ךסיוו מן: ךקפיר ותןי: 4 אימר ךקמע מימר מן: ןןןי קכיב'ומסגלי ליה: 5 מא טקא ארעןי.יעקיב בית מי^רך י׳עראל: 6 קנסלין רמידקרץ קני3ת שיקיא רעל ?לת קבוקמיא מצ3 יי כאךןין ך^ייבין .על מיא: 7 י.ס5י מלכא זןיחלבא מקנוהי ולבלוט ?עטמין

] ^ ^ 23 Targam.

25. c a p 8T1 כמדבר בלק כד כח .24 . •35י'אין ויוןקוף מאגנ סלכיה ותינטל מלכותיה: 8 אל ךא5יקי3ון סינרים ת5ק>!א ןרוטא ךיליי׳ליבלון כית לשךאל ניכםיעטטיא קנאיחון וכמת טלכיחין לתיקון וארעחחיון לו־וקנון: 9 לוניס לשרי כתקיוף כאריא וכליסא לית דיקיטינלה כריכך להון בריכין לליעןןד יהין ליטין: 10 והקיף רוטא ךבלק כביןןןם ושקפינין לידוהי ואמר ?לק לכלעם ליטלט סנאי קריתך ו$א ברכא טכךכת להון רנן קלת ןיטנק: 11 ו?צן אמל לך לאתרך אטריח .;קרא איקריןך להא טגעך יי טן לקר: 12 ואטר כלעם לבלק ך׳לא אף עט אן3ךןל דישלךזת לותי מלילית למיטר: 18 אם יתין לי בלק טלי ביתית ככף וךהב לית לי ךשי לטיעכר.על 3.זירת 9יטרא ריזי לטעכר טביזא א1 כיש$א מרעותי דיטליל לן ימיה איטליל: 14 וכען הא אנא אןלל לעמי איסא איטלכעך טא רסעכיד ואיחוי לך מא ךיעכיד עמא הדין לעמך כסוף ייומיא:15 ונטל טתליה ןאטר איטר בלעם כר כעוד ואימר 4כלא רשפיר חןי: 16 אימר לשמע מימר ק״קלם אל ילרעקלם שדי חון שכיב וטיזגלי ליה: ק־ם עילאח ךןיזו מן: ז מדע מן : 17 םןיסיה ולא כען טכיתיה ןליתוהי זקריב כד יקום טל?א מל«1קב וןתרכא טישידזא מישראל לקטיל רכלכי מואב ולשלוט ככל ?ני אינשא:א שעיר לבעלל ךבבוהי ולשלאר יןילח 18 ויחי אדום יתתא ויחי לרו כניכסין: 19 וליחות סד טלכית יעקיב ויוכיד טישיןיב טקרלת עטמיא: 20 ותא ית:עמלקאה ונטל טתליה ואסר ריש קלכ^א דישראל חוה :עמלק וסופיה לעלמא יי^ד: 21 יםוא ית שלטאה ונטל מתליה (אמר

תקיף כית טיותבך ןשו ב?לך תקיף טדיולך: 22 ארי אם לחי לשיצאה שרטאהעדטא אתוךאה לשכינך: 23 ונטל טתליה ו:אטר יי לסיי^א רייחון כר יעביר אלהא ית אלין: 24 ןסיזען יאטרסן טרוטאי רענון לאתור ןיישעכדון לעכר ?ךת ואף אילי־ן ל.על?1א ליכדון: 25 וקם כלזעם ו<$ול

ןתב לאתריה ואף בלק אןל לארחיה: J-Q 1 ויתיב ישךאל בשיטין ץשךי עקא לטיטעי ?סר כנתטואכ: 2 וקראה לעמא לרכסי טעוהתין יאכל עטא וקנית ל^עיתתין: 3 ןאחחכר ישראל לבעלא $עור ותקיף רינןא רןזי כלשלאל: 4 ואסר ייקךם יי לקכיל לטישה ךכר ית ?ל רישי_עמא ורון וקטול לסיב קטול:׳ לר:ני ישראל י ^ י ט 9 ? ! שיטשא ויתוב תקוף רו?[א -ילי ?1•ישראל •י 5 קטולו ?כר ?כריוהי יאססכרו לכעלא ועור: 6 והא ;קרא טכני ישראל אחא וקריב לנח אחוהי ית מךלניתא לעיני טשח ולעיני ?ל כנ׳?זה»א דכ^י ישךאל ואיכון ?ק כתרע טשכן ןיטןא: 7 נםיא פינווס כר אלעןר ?ר

אהרן

XD J. 26- 25. D179־ NUMERI Cap ב ייהדזא מדיח: 8ןעלקסר 33לא י ^ אהרן.?חנאיגקם הגיי י 3ר ר#־אל לקו^א וטע ית תךויהיון יח נכלא 3ר יקךאל לית אי£?1א: 9 ניחו1 רהיחו ?מ^נא ע׳&ךין ל א ר ש י 3&גחא ןאיסקלי מוחנא מעל מ ןאךמןה אלפין: 10 ומליל יי עס מ׳&ה למיכןר: 11 3ר #ל$רי לקראל בךקני יח ק3אתי ?ד אהרן כהנא אחיב ית תמחי מעל מן אימר רןא א$א י י יקראל 3ק3אחי: 12 מ 3יניה'ון (לא #יציסי י_ח מ $ור ליה לח קימי קלם: 18 וסהי ליה ןל3נ1הי 3יזר1סי קיס ?העת,עלםי לקךאל: 14 ו1#ס 3?ךא 3ר קדס אילהיה להפר על מ סלף ןיקני ־קטילא ךאסקמיל עם מךיביתא ןהדי 3ר סלו רב מת ?א יל3יח י#־אל: שבעיון: 15 ושיום איתחא ךאסקמילת הוץגיה!א >יןבי 3ת צור רייע אותייכןר*: ׳17 אעיק. ח א1יא ?מדין הוא: 16 ומליל יי עם משח ל מ למדינאי ריזקשיל יסהון: 18 ארי מעוקין אינון לבין מיכליחיון ךנ?ילו לבון על עיהק ?עיור ועל.עיסק קומ 3ת רקא ךמדין אסתהון ךאסקמילח•

?יומא ךסורןנא.על עי9ק 5עור:א # א ןא&ר לי למקה ולאלתר מ־ אסרן מ ^ Q ח ו 1 4 נהוה בסר מ ל^ןימר: 2 קמלו יח חמטבן כל מקתא דמי לשךאל ה3ר ע^לין קנין ולעילא ל3יח אבסחהון כל נסיק סילא31לקךאל: 3 ומליל מקח ואלדעןר ככ^א אמרו למיהגי נסהיץ ?שיבריא ךמואב.על ירךנא דיריחיו־ למימר: 4 מבר עקרן קנון ולעילא כמא ך^קיד יי ןח משה ומי י&ראל ד^פקוי ךאוכן סנוף ןלעית ם: 5 ךאוכן.בוכךא ךיקךאל מ מארעא ך^ךי סנוך לפלוא זךעוח 5לוא: 6 לרמיח־ן!ך.עיח חצרון לכרמי ןךעית כך?ןי: 7־ אילין!רעיח ךאובן נךזור מביניחיון אךכעין־ וסלחה אלפץ. וקבע מאתמי אליאב ;מואל לרוזן נאביךם הוא מי סלוא ן$ליאב: 9 ו וסלחין: 8 וא ףאחמישו.על מקה געל. אהרן 3כ$קמא. § # דחן ואכיךם העךעי מ ךקלח 3אח133קיחון _על :;י: 10 ו?תסת ארעא לח פומה ובלעח יתהיוןt o ונת קלח כמיוחא רמ^?1א 3ד אכלח אייקקא ית מסן וסה#ין נכל־א י ק?עון לורענתהיץ לגמואל !רעית לאת: 11 ו$י קלח לא מיהו: 12 מ ^!ואלל;מין!ךעיחזימין לימן זךעיח יכין: 13 לורח1ךעיחורח לקאולזךעיח קאול: u אילץ וחגיח^עוןעקרץ והדין אל9ין וי^חן: 15מיגד*ל!רעלחח1ן ל$פ1ן!ףעיח צפין לס$י !ךעיח ה3י לשוני!ךעיח #וני: 16 לאוני!ךעיח א#י לערי 1ךעית ערי ^ 17 לארור וךעיח ארור לאראלי דרעיח אראלי:ר למ^ית־ן. אך?מץ **ל?,[ ןר«8יעי האח•״ 19 133־ י 8! אילין!ןעית מי יחודח 120tג iq 3 : ת .ער וא'ו;ן קא^עא ד$ען י 1 ? 5 נן ו יחוךח^ער וא

לורעיתחון

Cap. 26. 180 במדבר פינחס מ

לורעיתהון לשלה ורעית שלח ליןר־ץ !רעית £יץ לזרת !רעית יכח: nq! 21 ?גי פרץ לחברון!רעית סצדון לחמול זךעיח סמול: 22 אלין !רענת יהודה למנןגיהיון שכעין \שי$ה אלפין וןחמש סאה: 23 ?גי יששכר לנךעיחהין תיולע !רעית תולע לפיה ורעית $ח: 24 לישוב !רעית ישוב לשסרון זרעית שסרון: 25 אלין 1רע:ת ישש?ר למנינלהוץ שחין וארבעה אלפין ותלת סאה: 26 כני ןבולן ל!רעי_תהון לקרר !רעית סרר לאלון 1ךעית אלון ללתלאל זךעית יחלאל: '27 אלין !רעית ןבולן למניניהיין שתין אלפין וסמיש סאה: 28 ?גי ייסף לורעיתהין טנישח ןא?רי.ס: 29 מי סנשה למכיר נרעית מביר ומכיר איוליר :ת ?לעדך אלעןר נרעית איעןר לסלק ורעית ו ל לנלזער זרעית ?לעד: 80 אלין כני נ סלק: 31 (אשריאל !רעית אשריאל ןש?ם !רעית שבם: 32 ו׳שמיךע !רעית שמידע ןספר זךעיח ספר: 38 ו^לקרןר כר ח>ןר לא הוו ליהר ססלה ונעה ר׳נלח מלכה ןחךצח: ו כנין אלחין כנן ושום כנת ^ה ומנ;ניהון ססשין ותרין אלפין ו#;ע סאה: ש 34 אלין 1ךע:ח מ 35 אלין כני א?ןרים ארענתהיון לשוחלת 1ךעית שותלח ל?כי־!רעית בקר לחחן!רעית תסן: 36 ואלין ?.ני שוחלח לערן זךעית.ערן: 37 אלין גרעי_ת ?ני אפרים למנלניהיון תלתין ותרין אל?ין !ססיש ?!אח אלין ?גי יוסף לנרעיחהיון: 38 כני כנימן ארענתהון לבלע .ורעית ?לע לאשביל 1רעית אש?ל לאחיךם 1ךעית אסירם: 39 לשופם!רעיה שופם לחויןם 1רעית חוו?ם: 40 וסויו כני בלע אךך ונעמן !ךעיח אגר לגעמן !רעית .נעמן: 41 אלין ?.ני כניזסן ל!רעי_ר1היון וסנ;נ.יה'ון אךכעין וססשח אלפין !שית ?!אה: 42 אלין כני רן ארענתהון לשוחם !ךעית שוחם אלין 1רע?ח ךן לידענחתין: 43 ?ל 1רעי_ת שוחם למ;זיניהון ישתין ואךכזעה אל?ין ןאךכע מאה: 44 כני אשר לורעלתהיון לןקןבת !רעית יקנח ללישני !רעית ישני לכריעה וךעיח כרמןה: 45 לבני כריעה לסבר !רעית סכר למל?יאל וךעית סלכיאל: 46 ןשום ?ת אשר שרח: 47 אלין !רעית ?.ני אשר למנגגיהון ססשין וסלרןה אלפין (אךכע סאה: 48 בני ;?י^ליאל זךעית יח^אל לגוני !רעית גוני: 49 לל^ר !רעית אךעיחהון לילו לצר לשלם !ךעית ישלם: 50 אלין!רעית נפתלי ל1ר.עיתהון והנינלחוןעין וססשה אלפין ןאךבע סאה: 51 אלין מגגגי בנ.י לשלאל שית אךן סאה וסד אלפין שבע סאה ותלחין: 52 וסליל יי עם משה לסימר: 53 לאלין תיחפלג אחןא באתקנא כמנין שמהן: 54 לסגיאי תסגון אחסגתהין ילןעירי תןןדון אס0ןתהון ??ר לפום סנינוהי קתלסיכ

אחסנתיה

NUMERI Cap 1 8 1 D מ .26 .27 .

אוחק^יה: 55 קלס קעךקא סס8לג אן;עא לרמיות• 93#י ?$?סר1ח1ןם צל?א ה^3-לג אסקזנחהימ 3ין מ.גיאי לןעירי: ו ' 3 ^ ע ־ 5 6

ואלי[ מיגי לי^י ל^ענסהי־ן לגף»1ן 1ך.עית ןךשן לקר״ת 1ןעית קרןת 5 7

למדיי נלעיח קדה: 58 אלין !ךענח לוי !ך.עיח לק;י 1ך.עית חקרון !חגית מחלי ןךעיח מוקי !רעית קלח וקהת אוליד גת עקרם: 59 ו1#ם איתח עמים יוקכד כח לוי ליליךח יחח ללוי ?ט$ללם וילידת לעמךם נח אסרן עת מקח ולח מוץס אססחון: 60 ןאיסלליר לאסרן ית נךב ונח א3יהוא יח אל$ר ף_ח איחקןר: 61 ומיח נדב וא?יהואקךם לי: 162סו1 משיחון עקריןוסלרןח בקריוביהיק אי^חא נוקריוןא : אלפין קל ךכורא מ3ר נךןזא ולעילא 8יי לא אסתיאו 3ג1 מי י^ךאל איי לא אתיסי3ח להון אחסנא קנ1 קני לקךאל: 63 אלין מנמ\ מקחי ןשךאל קמיקרןא למואב על ייךנא דיריחיו: ןאלןגך ?ח;א ומניו ית מ 64 ובאילין לא חוה 33ר ממביני מקה ואוזר־ן כהנא רקעו נח מיר&ךאל קמךם־א ךסיני: 65 אלי אמר יי להון ממח ימוחון קמךקרא ןלא

אקתאי מ^הון אי;# אילהין קלב 3ר ל^נח ןיהיושע 3ר נון: 1 וקריקא קנח 5ל?חר 3ר ספר בר 5ל?נד 3ר מכיר 3ר מנקה אךעלח ?;;קח 3ר י91ף ואלין שמהח ק^סיה מסלה נזעה ןחגלח ומלקה ןחן^ה: 2 וקמא:זקדס מקח וקדם אלןןור כס^א וקדם רקך3יא וקךם מ׳׳ן^א ?תרע מ^כן דמ;א למימר: 3 אבונא טיח קמךקךא והוא^א לקלח ארי קח־והיה מיח לא סך׳ קג־ו קנק$א לאזדמנו על יי 3ק; ומין לא סויו ליה: 4 למא לס&ע קמא .ראבונא מנ1!ךעיסיח אלי לית ליה קר סב ל^א אחסןא מיו אחי אבו^א: 5 וקליב מ׳שח נח ךי;הין;י: 6 ןאמר יי למקה למימר: 7 יאוח $3ח ?לסוחר ממללן מיחן קךם: ז :

י אחי אבוהין ןסע?ר יח אחק;ח אבוסין תתין לסין אחולח אס?;א מ לסין: 8 ועם מי ל^לאל תמליל למימר 8גכר ארי למוח ו3ר ליה ליח ןחע?רון ית אחקנסיה לקיתיה: 9 ואם לית ליה' 3ר^א יסיתנון נחנון נח אזח9(תיח לאחי ה לאחוהי: 10 ואם ליח ליה אחין לחי י ת י י א אבוהי: 11 ואם ליח אחין לאבולד ןחיתנון נח אסקנתיה ללןליכיח ךקייב ליה מ1ךעיסיה ־ ןיילח יחה וססי למי י׳&ראל לגזירה דין קמא ךפןקיד יי נח מקח: 12 ואמר יי לטקח סק לטוךא דעבךאי ל״דין ווחזיW ית אךמגא דיסכיח למי.ישךאל: 13 ןסילזוי דיסח לססמיימ ?עמןל אף קמא ךאחמי^ אסק אחוןי: 14 קמא רקריקחו( על מימרי ^כןךקךאין ק35וח קנ^קא לקןייטוסי קמדיא לעיגיח1ן אינון מי כ&5ותך,קס ־ך

כמרברא

cap. 27. 28. 182 כמדבר פינחס בז כח ?מלכךא ךצין: 15 .ומליל משה !זקלם יי למי^ר: 16 ןמ3י יי אילה רוהיא לכל .כיקלא 3כלא .על כנשתא: 17 ללפוק :קדמיהון ולייעול !זקלסיה'ון וךיפיקינון ודלעילינון (לא תהי כנש^א רן; כענא דלית לסין

לעי: 18 ואמר יי למשה לבר לל ית להו^נכר נון ?בר לרום נבואה כיה ןתקמיול לת ללל:עלוד\: 19 ותקים לסיה כןדם אלעזר כהנא וקדםל עלול׳י ׳כריל ו ל ?ל משתא ורז§קיר ייויח לעיגיהון: 20 ותימין מ ליקגילון מינלה כל כנש^א לבני ישךאל: 21 וקרם אלעזר כל-נא יקוםקלם יי.על מיתריה יחון ;פקין לעל מיסריה להון וישאל ליה ברין אידלא ־ זעלין הוא וכל כני לשלאל עימיה ו?ל כנש^ןא: 22 ועבר משה י כמא

ם אלעזר בדןנא וקלם ?ל ד ק ז לפקיד יי יתיה ולבר לת יהושע ואקיסיה : ?נשתא: 23 וקמל לח לד1הי.עלוהי ופקריה כמא לסליל לל כילא דמשח:ק 1 ומליל ין עם משה למימר.: 2 §קיד :ת ?ני לשלאל ^ן וחימר להון ית קול?ני לסים סדור לקול?ני לאית.ק?לא כלעוא השרוןקלם יי לקרבא !זק־מי ?ויסניה: 3 ןתימר לחון ץ רין קולבנא רתקלבון: איסרין כני שנא שלמין תרין ליייסא עלסא תלילא: 4 :ת איסלא סד תעכיר ?צפרא ן!ח איסלא ת?#א תעכיר כין שיסשיזא: 5 וסד מן עקרה כתלח קאין סולתא למנחחא ל9ילא כסשח כהישא רכעות הינא: 6 עלת תלילא לאיתעבירח בטולא לסיני לאסקבלא בלעואקרם ין: 7 ןנסכיה רכעות הינא לאימרא חי.?קילשא לתנסך קוךבנא: ניפול יםסר-.עתיק:קלם ין: 8ןלת איסלא תנןנא תעכיר כין שימשיך בסנסת ןיפרא וכנסכיה תעכיר קולבן לסתקבל ?לעוא .קלם לן: 9 וביומא לשכתא תלין איסלין כני שנא שלסין יהדין עסרונין סול^א מינח^א לפילא כסשח ןנםכיה: 10 זעלת ש?א תתעמר כש?א על עלתקים ןן תיירי כני ז תליךא ונסכה: 11 וכרישי ללתיכון תקלכון עלתא : תירי תרין ולכר. סר איסרין כ;י שנא שבעה שלמין: 12 ותלסה עסרונין סולתא סנ?וחא לפילא כקשח לתולא סד ותרין עסרינין סולןןא סנרזתא לפילא בסשח לליכלא דוד:• 13 ועקרונא עסרונא סולי^א סנחיגא לפילא בסשח לאימרא לוד עלתא לאתקבלא בלעוא קולבנא״קלם יי: .14 ונסכיהון פלגות ל׳ינא יהי לתורא ותלתות הינזא לריבלא ורכעות ל׳ינא •לאיסלא סמרא לא עלת ריש ירח כאיהסךתותיה בן לכל רישיקרם לן עלעלת ת־ירא ז ירסי שיןא: 15 וצפיר בר עלן סד לסטרןא: ית^מד ונקביה: 16 וכלרלןא ״קלמאה כאךכעת עשךה יומא ל.יךל1א

^יסרןא^קלמלן•׳ 17וכססיש^ עשלא יו^א לילסא הרין. ס$א שבעה יומין

NUMERI Cap 1 8 3 PD כט .28.29 .

יומין 5טילא להאכיל: 18 כיומא קלמאה ?ןעלע .קרי^ז כל עי3יךתקךם ין הורי מי תוךי א ;ןלחא : מ י י פולחן לא סעקדון: 19 וחנןךבין ק חלין וךכר חד (קבעה איןןרק מי קנא קלמין יחץ למן: 20 יממזחחון םולתא רפילא ב9קח תלרןה עקר־ונין לתיורא וחריץ עקןריוףן לליקךא תעקדון: 21 עקרו^א עקזרונא תעכיר לאימרא חד כן לשבעה אימלין: 22 ושפירא ךסטחא חד למן^א :עליכון: 23 בר מעלח צ?ךא ךהיא ןנלח תוירא תעקדון נח אלין: 24 קאלין תעקרון לייומא שמןה יומיןקךם י: על דעלת תךיךא יחעביד ונקמח: ז לחים קוךק דמתקכל כךעוא:עאה קמ!לע .קריש יהי למן כל עיבידח פולחן לא 25 וביומא קביז חעקדון: 26 וביומא ךבכוריא בקרוביכון מ;חי1א רוחלןא .קדם י; ?ע^לחכון מזערע קדיש יהי לכון כל עיבידח פולחן לא סעבדון:י תורי תלין דקר קדס יל חולי מ 27 יחקךבון ןןלחא לאח_קבלא קרעוא:: 28 ומ5חל1הון סולתא ך9ילא במקח תלהזה א נ ה אמלין מי ק $ר קמן: 29 עסרונא עקרו^א ד עקרונין לחורא חד תרין עקרונין לויקרא חעליכיון: לאימרא חד כן לקבעה אמרין: 30 ?פיר בר עדן חד לכןיא:

31 בר מןגלח תלירא ומ^חחיה חעקרון קלמין יחון למן ןנסכיהון:£ 1 וקלרחא קכ;עאה קחר לנךחא ?ןעלע _קךי# יהי למן 3 : 2 ןחעקרון ןגלחא ן מ קל עיבילח פולחן לא חעקרון יום לבבא יהי לא לאחקבלא קךעוא .ק־ם יי תור בר תיולי חד ךכר חד א^רין קני קנ ^קעין קלמין: 3 ומ;חתהון םולתא ךפילא ב?*שח תל^ה עקןרונין לתורא

תליןעסרונין לליקרא: 4 ועקרונא חד לא^רא חד כן ל׳מקןןה אקגלין:5 וצ9יר י בר .עיין סד חטחא לכפרא עליכון: 6 כר מגלח _יךחא ומנחחה ז,עלתקדס לי: : תדיךא ומנחחה ןנקזכיהון קךסןי להון לאסקבלא ביעוא קורמא 7 ובעשרה ללרחא 'שכיןןאה הלין קןןגלע .קריש לסי לכון ותענון נח גקקתכיון קל עיביךא לא חעקדון: 8 וחקןבץ >גלתא:זקךם י: לאתקבלא קךעוא תור בר ת1.רי סד ךכר חד אמלין מי יקנא קבעח קלמין:יה1ן: 9 ומססהון סול^א לפילא במקח תלתה עקרונין לחיולא הרין ן מ ל עקזריונין לריכרא חד: 10.עמרונא .עמריונא לאמךא חד כן לשבעהא בר הסשח ?©1ליא מגלח חלירא ח ט אמלין: 11 צפיר בר עוין סד ס ומ^חחה ןנקכיהון: 12 ובסמיכת עשרה יומא ליךדןא #כ;ע$ה מעלעקלם יי _קדי# יהי למן קל .עיבידת פולסן לא סעקדון לתחנון סגא :קדם לי מיולי עלתא קוךבן למסקבל קרעוא : ה יומין•' 13 וסקלמץ ז ג מ # י ישנא אך3עת ע׳8ר עלמין מי תללי חלת עשר ךיכוין חלין א9דין מ

יחון

cap. 29. 30. 184 במדבר פעחס כט מטות ל יהין: 14 ומנסתהין םול$א לפילא ?משח תלתח עקרינין לתולא סד ליולקה עשר תיולין תלין עסריונין ללי?לא סד לתרין ר?לין:א עסריונא לאמלא סר לאלבעת עשר אמלין: 16 וצפיר בר 15 ןעקרי עןין סר ם^תא בר מעלת תלירא מנחתה מסבה: 17 וביומא תני;א תיוךי מי תירי תרי עשר לברין ת.רין אמרין מי שנא ארבעת עשיר: ף ס י שלמין: 18 ומנסתהין ןנסכיהין לתירי לרקרי ולאמרי ?מנעיהין ? 19 וצ9יר בר עןין חד ח^תא בר מעלת ףןדיךא ומ:נחיןת :ינסכיהין: 20 וביומא תלי^אה תירי סד עשיר דכרין הרין אמיין מי שנא אל?עח עשר שלמין: 21 ומנסתהין ינסכיהין לתורי לדברי ולאמרי ?מניזנלח'ון ?דסזי: 22 ושפירא לספזתא וזר בר מעלת תרילא ומנ:חתה ו;סקה: 23 וביומא :רביעאח תירי עסלא רברין תרין אמרין מל שנא אל3עת עשר שלמין: 24 מנסוזהין ןנסייהין לתירי לרקרי וקאמרי ?מנ;נלחיןי מ^לת תךיךא ומ;נרזסה יגהבה: ?רםןי: 25 וצפיר בר עיין סד סטתא 5 26 וליומא םסישאח תודי תשע רקרין תרץ א?׳רין מי אל3עת עשר שלמין: 27 ומנסתחין ונקכיהין לתירי לדהרי ולאמרי במניזנלהיק ?יםןי: 28 מפילא רסטי1א דוד בר־ מעלת תריןא ומנותח לנס?ת: 29 וביומא שתייןאח תירי תמניא לברין תרין אסלין מי שנא אלבעת עשרשלמין: 30 ומנסתהיןןנקביהין לתירי ללברי ולאברי 3מנ;נלהין?רס.זי: 31 וצגןילא רסטוןא חד בר מעלת תרילא מסרןת ונסקהא: 32 וביומא ש?יעאח תות שבעא לברין תרין אמרין מי שנא אל3עת עשיר שלמין: 33 ומנסתהין ננקביחין לתירי לדברי ולאמרי ?מנ;ניהיז ברםד לחון: 34 ו^יךא לסטתא לור בר מעלת תלילא מנחתה יגכןבה: 85 בייוקא $?1י^ה מישין תחון לבין ?ל עיבירת ©ולחן לא תעבדון: 36 יהלןךבוןא י אמרין ?ני ^ קלם יי תיור סד ךכד ס ן$לתא קורבן למתקבל ברעוא: שמןה שלמין: 37 מנסתהיון ונקקיהיון לתילא לליבלא ולאמרי ?מנינלחין ברסןי: 38 וצפילא לסטתא קור 3ר מעלת תרירא ומנ^ת ונק?ה:קדם יי ?מועריכון בר מגלריכין ונלנתכין לעלנתכין 39 אלין ת.ע?רון :

ולמנסתכון ולנסקיכון ולנקסת קולשיכין: ל 1 ואמר משה למי ישלאל בכל ר9קיר יי יה משה: 2 ומליל משת עם רי^י שיבטןא למי ישלאל למימר לין פיז^קא ל©קיר יי: 3 134־ ארי ירד נדר.,קלם יי איו יקלים קלם למיסר איסר על נפשית לא יכטיל ?יוזמיה קל ריפיוק מפומיה יעביר: 4 ואיתתא ארי חידר נרר 1זקלם יי ותיסר איסר ?בית אבוותא 3ר?יווןת: 5 ןליגןםע אבווזא ית

נדרה

NUMERI Cap. SO* $6 t א .31: .ל ל

?ללה. ןאיסלה ךאםרת*.על מןקה-לייקתוק לה־אבוהא ויקומו^יקל נלרהא וכל איסלי לאסלת .על 3>?'שה יקומון: 6 ןאםי-אעלי: אפוחא יחהיון קיומא לקמע כל נרךהא ואיסךהא ךאסךת על נ9'שה לא יקימוןקדם לי יקתכיק לה ארי אעדי אבוהא לחהון: 7 ואם מהוה תלוי : ומן> ספורןהא ך:א5_רח .על נפשה: 8 ןלקמע רו עלה איו פי ל;בר ןנלךהאז בעלה כיומא דיק^ע ויקתוק לה ויקומון נךרהא ואיסרהא דאסרח_על נ0^ה יקומון: 9 ואם כיומא ד^מע בעלה אעלי יחהון ובטיל יח נךלה ר־עלה ןית £ירו'ש ספוחהא לאסלה על נפישה ומן.קדם לי לקתביק לה:ה .קיסעלה: 11 ואם ק ק 10 וגלר אלמלא וקתךכא כל ראסלתיעל ;ךלת או א5ךת איםר על נפישה כקיום: 12 ויקמע בעלה בית כעלהנ ןלקתוק לה לא אערי ירזהון ויקומון כל נללהא לכל איסרי דאסךת.על ג9שה יקומון: 13 ואם. כטלא יבפ׳1ל יתהון • בעלה ביומא •.ךישמע קל אפקוח םי?5זוו1הא לנךךהא ולאיםר •נפישה לא לקומון בןגלה כטילינוןיומןא נפ>& כעלה ^ ס : 14 כל נדר יקל קיומת אייור ל ה קךם לי לקתביק ל ז ־

יקלימינון וכעלה יב§1ילינון: 15 ןאס מ^תק לקתיוק לת בעלה מיום'לייוס ויקים לה קל נךרהא או ית כל איםרהא לעלה קלים יתהון ארי קחיק לה קיו£א לקמע: י 16 ואם בטלא לם*ןיל לסהיון. קחר ד#מע ויקכילה 3י| 3כךא לאיתתיה • 3ין ק ית חיובה: 17 אלין קימיא ךסקיר לי ית מ

אקא לכלחיח קלקיוחה בית אבור׳א: ^ 1 •ומליל ין עם משה למימר: 2 איספלע פורןגנוו^קני לקראל מן מדינאי בחר ק תחקניע לעמל: 3 ומליל משה עם .עמארלמימר ןליזו מ$כון 3קרין לחילא ויחון על מדין למיתן פוךדענוח דין עמיה י ליי קמךןן: 4 אלפא לקיקטא אלפא לשיכטא לכל שקטיא ך?׳£זראל ח^לחון לסילא: 5 ןאסקחרו מאלפידא .דיקלאל׳ אלפא לשיקטא' תלי ע#ר אלפין מ1רזי. חילא: ־ 6 וקלח יתהיון משה :אלפא ל#יכ$א לסילא יתהיוןןיח פיגחס בר אלזעןך כח^א לחילא וכעי. קוד^א נמצוץלח יבקתא ?יליה: .7 ןאתמילו.על מךזין קמא ד^קיד יי ית .משח.וקטלו כל ךכורא: 8 .ןיח מלכי מדין קטלו על קטיליהיון לח אוי לחי רקם ןית• צור ולח חורח בלןןם בר• כעור קטלו קחךקא: ולח ,לכע יס?*שה מלכי מדין ל 9 וקביו בנילשךאל ית נשי מוץן וית טפלהיון זית כל כעילהיון ויח יכל *וחיהון ןית קל נקסיהון בוו: 10 ןית כל קיתיהון קמוסבניהון וית־יכלעךאח ןיח קל רבףקא ח סגיחהיון אוקידו קנוךא: 11 וקביו ית כל : כי קאינשא ו.קק.עירא: 12 ןאיתיאו ל1ת מישה ול\ח ־ אלןגוך.>יהנא\-ולוח

״ כנשתא24 Targum.

c»p. 81. לא rwpb י ״ כ0ד?ר«« #׳«$א ך?גי י׳#ז*ל ית W .ןןח יכךןןא ןיח ןןלאח לה^ריקא ל&#ריא ךסואב לעל ילל9* וייךיחו: 13 מ&קו ם>$ר. ןאלןןןר 3ן#אא ?.קדמותהין למ?לא לסשליי1א: 14 ותיו משח.על ^ ו?ל ל3ך3י ? .ל9ס*ן .על מילא ד3;י אל5י :ט;עי :סאור1א ראתו מתיל >ןך?א':י מ ח הקוסתון ?ל נוק?א: 16 הא אי$ין הואר. ל 15 ואסר להון מ׳ ישלאל.?מית $3q3 לש״קרא ׳?.קר(זקדס יי על.עיסק ?עור!חות סחיןא 3?נש$א ך;י: 17 ו3ען קטולו ?ל ימלא 3ט9לא ו?ל אי?ויוא דידעתי מ ^ א ולא ןל,עא 0 ^ א מ 3$ר לסש?.בי ףכולא קטולי: 18 וכל 9?ל ךהולא.ק;ימו לכין: 19 ואתון ?ודי 9?ךא למ׳?ליי1א ש?ן!ח י#ין 5ל ךיק9ל ג>$?א ןכל ךיקריב ^קטילא פ1יון ״עלוחי ?יוכןא תלייןאח וןניומא ש?מןאה אמין וש3ייכ1ן: 20 ן?ל לביש ןקל 9ן לסשן ו־קל ע31ד ןןעגי ן?ל 9ן ךאע ©רון:על־והי: 21 ואסר אלעןר 3ה;א לגללי סילא ראתוס ית !יח?א מוז ל א *1ירח איליוןא ר§.קיד יי ית מ#ח: 22 ? לקל?א יא ית ?לןלא ית >ן?$א זית אללא: 23?ל9יך»ס ?ק$א ית ^ ךסי^ןןל ?נוךא מןנןרוגיה ?נורא וילל 3לם ל9י אךיסא יתלי ל?ל ללא ןגליל ?נולא ©ג?ר#יד> ?סיא; 24ויןדוןרין למשיבון ?יוןזא ^?;עאד,ח ל13יקר: ^ ןסל$ן וקי!ר ?ן. ©;עלון ל?י׳?רייזא: 25»ן»ר יי לא א9» ואלןמי ?מי* י w 86 >ן5יל יח חושבן דליי* 3#,יא : 27ות$ליג ית ך3ו$א 3ין 4ןשיי מיסי >ןל9» א ^ ת ^ ל א י ש י ר נp28 ןם?ריש {9ילא ־זקךם יי 1 ללי : א ^ 4 w9 לסילא ו3ין ?ל ןק ו ^ י א ן ן ? ח א א WW סי«8יש 9 י ןןר?א ד^קו ל0ילא סי ס ^י$א: 29ס§לגותחין הסבון ןיי&ץ לאלימר ?ן#א סן מעיי ו^ן ס^רי ו א9ךשוו1א>זקךם יי: 80ומ§לגית ?;י י#ראל $י5ב חד ךי5סד מןי 9?ל לעילא {מזין ייןה1ן י ם9שין מן אי^א 9! תירי ין מ: 3$81ד מ?ח יאלןמר 3!£א ו^א י ^ . א ^ « ת ר מ 9 י ר 9 ; י א י י ל ל ך©־ןידיייח משח: 188הןת ך3ך9א #אר ?{א דליי .ע$א לןפקועין ו90׳9ת אל9ין: 38ןת1רי ש3עיןוןןי־ץ א שית ןש לסיל* #א א חיימזא 9! ^ ^ ין ןחר אל$ין: 35 ן אל9ין; *3 נ0קמר׳י ש ךלא ידעא 9^י3י לכולא ?ל נפ׳?הא ?לנין יחלץ אל9ין: 186סנתה ע א תלת מאי׳ יהלסין ^ ןילא טנין $ א ל » ך ? 5ל»סא חולק ג אלפין ןמ5יש 9אה: 57 $־m נסי?א^קדם יי סן ^גא שית סאה "ש3עין ןם^יש: 38 ןתילי תלחץ ושיקה אלפין ויבחין >ןךם יי ש?עי! ותרץ: 99 יםםד תלהין אל$ין ?אה וג0י3י*ן 1זקל0 יי ׳»5ין {רןר;

ונפשא

HUMERI ftp 7*1. 31. 38. לא לב

ו ןסךמין י י ^ s אל$ין ו^יקזק״קדס • * W ׳ iqftv 40 לז*י#א 1 ע ג^ןן: 41 לחב מיקח ית מזיכ אןןף^א״קרש יי לא#יר 3!£א ?9אךאל npo £>fn מן גןריא ךמקידיייתטיןןח: 42 והפלגות ^ .יילרזין א מן #א ^לת מ$ח ו ך?$קו?סילא: $143ןת $לנות ^ ןע^ח #ל9ין וסמי# $אח: 44 (תןךי $לסץ ($$ח אלסין; 145{#רי יןלסין אלפץ וי^ןיע נ^ח: 46 (3>^א ךאי^א #י&ת m״ א^וין: 47 מסיב מ^ת מ$£ות מי ף^יאל ית ךא&סד סד מן

א ^ וךת ס י מ סמ׳$ין מן אימא ומן ??גיךא ןיסב ידנה1ן לליזאי ^לי לנת ל9מן יי ל8לסי כ ד מ 4 לד ?$א רהקיי ־V יח 8 סילא ל?גי אלפי יר#י ?*אוהא: לט^ח עליך ק9י* יתא הי#א אי^ע: יי^ען גכרי ?*יסי &רלא ומימיי ול 50 יקרימא ית קול^א״קדם י ?גר ךא#יח9ן ךךסכ ^ידין ומהיןn!to מימן ,קד^ין יןמיוך לכ^א על ןיקדס יי: 61 יקסיב ן ךע$1דא: 52 מזיח ?ל לסב ואל#ר $ן£א :ת יח?א ?ןיויחון כל 9ם יי #יסת toi־ אל9ץ #כע מאח וח?#1ין י א9ף»סא ךא$לי#ו ^ן ךחילא 9זו ן?ר י ל t t q w n 58 54 ר$גי אלגןי ימן ל#י p סילמין י אלמי ו־קאיסא # ל$#יח: 54 מסיב מ*ןח המא יח ד?^א p י

ףדהיאו יסיח למ^סן זימא יוליזא להגי.י^ךאל ״קלס:ל:י חוח ללגי ךאיק יל1*י ך 3*.קיף לחיא יחי1 ב 1 וכ.עיר מ ל נת ארע מגר וית אלע *לזעד ןחא ארןךאאםר >י#רל?ית 5עיר: 2 ואתו ?גי ןד ו$י ךאוק $rvp למ^ח ולאלפי־ כמ» וללכךהי כ?#ז$אם ין5י # למי$ר: 3 ז^רות יליבין מןןור י3מךח וו#ב»ז ןאלןנלא יא ךז#ראל ארע מ»לא $ # וקען: 4 אךןןא למוחא יי ית יס;חא:יקךס מזמין ל3ית כעיר חיא ולעכלך אית {.עיר: 5 ןאמחי אס א>3¥י#א רי»א^-דתא: ל»?ך!*מסב «חגא 10א לעליו לא^אלאהע3י]W? 6 ואמר מ#ח ללגי ולמי לאוק זתאחיכון ייתין ל^סא קילא יא ך^י.י#־אל מל?ןמ31ר לאךיעא לדובון ח?א: 7 ול>$א תונון.ית לי דיחב להון ייי: 8 לרין /נקדו אקססכ1ן ?ד ^לסיח י.חח1ן מרקס גיאחליקו ער ;סלא ךאיסקלא ווזז1 ית ארעא ואו?יאו למילזוי!ת ארעא: 9 ו ית ליקא דמי י#ראל כליל ללא למל»ל לאתגא ריייכ לחיו לי:א ההוא גק!ים למימר: 11 אס יסוון 55ליא 10 ורןקיף ריגוא ייי כיו ךקליקו ?מןמןללם מ3ר ע^לץ ^ין ולעילא יח *חגא ךק!ימית ^א?ן?ןסיעקצ,ארי ^א אקלימו ?0ר לס^י״ «ילמץ ?לכ ©• י^ת ו

קמואח

(aP5:18* •: בממכר •מטות •לב .32י קניואה :.וידועי• ויד.:נין אלי אקלימו •לתר.דתלי1א _רידי: 18יירןקיף,א ך ד ל ח$» רןי.ל?שלאל ןאחרינין למלללא אללעין שנין עד יסף כ רע?ר לביש ,ןןלםיי: 14 ?הא.קמיזין •לתר אבהחכון תלמידי S בריא חייביא לאוס>*א ע1ד צל תקיף רו?ןא רןזי ללשלאל: 15 ארי תתומן סבסד•• פולניה (יוסף עור לאםרותהיוו לסךליא ותחללון לקל.עטא׳ הדין: 16- וקריבו לותיה ויאמרו ססרין רען נלגי ל?עיר־נא ל׳?א .יקרוץלונא ניןוךךו מלעין :זקלם לני ?שלאל ער מעילעון לטסלנא: 17 נאקךם .יתבי ארעא: 18 לא ז לאיןלהון ייחבון ט?לנא בקךןין ?ריבן מן! :נתוב לבתנא ער רנחסנון לני ןשראל גבר אחסנתיה: 19 ארי לא נחקין

עסהוו סציכלא לגלתא ולהלא א.רי.קבילנא אלוס3תנא לנא מעיביא ר־ררנא מןץחא: 20 ואמר להון מ^ה אם תעלרון נת פיתגמא הדין אם׳ תןדןזון:דקדם .עמא _ריי- לקרבא: 21ןלע3ר לבון בל רסוךז יתןרןץא.קלמוהי: 22ותח?ביש׳ ז !זקלם.עמא לל עד ריר!ליל יח לעלי לבב1הי סן:

קלס .עמא ךיי ולתר .ק תתובון.ותהץ .ובאין:זקלם וי ומישראל׳ ז או;עא :קלם יי: 23 ןאם לא חנעלדון־קהא ז והחי ארעא הלא לכיון• לאתסנא!קלם יי ורעד חובתכון לסשבת יתכיון: 24 לנו־ לבין קריין ז חלתון : לטסלכון:וחט.רין לעדכון וריפיוק מפוסכוין ת.עלרון: 25 יאסרו לגי גד יוב5י

ראובן למשה למימר _עבדל _י_עלרון למא ללםני ספןקיד: 26־ טפלנא:־ :נשנא גיתנא וכל. לעירנא יהון תמן לקלוי גלזער: 27 געללל .י.עברון בל

קלס _עמא דיי לקרבא למא דרביני מסלילת:28 ו§קיו~ מורו חילא : להון משה _ית אלעור בהנא ןית יהיושע בר נון וית• לישי אלהת׳ של^יא ללני לשלאל: 20 ואמר מישהי לחיו אם לעלרון לני גד ובני ריאוק .עימכוןיית ירמא בל דמורו לקרבא :זקלם־ .עמא דיי ןתסבבייש א.רץא־ ;זקלסיכון ותתנון להון ית ארע גלעד לאתלנא: ׳30 ואם לא לעברוך

סזלןין עיסכון ונחלנון ביניכון לארעא דלנען:' 31 ואתיבו לני• גד ומי- לאיכן לסימר ית לסליל יי לעללל ק נעביר: 32 גלנא ניעבר ס1;תיןקלם _עמא .ליי לא^עא ךכנען ןעימןא אחורת אהמתנא ׳מעיללא' ז ;

ל!ללנא: 33 ויהב להון משה ללני גר ןלבני ךאוכן ולפלגות שיב^א רמ3שה בר יוסף ית מלכות קיחון מללא אימוראה ויח מלכותית רעוג־ן־ אךזעא לקרוהא' לתחומהא . קלוי ארעא סתור סהור: מלכא• למת

34 ולננ לני גד ית .ריבון• מת/עטרות עת :ער1ער: 35 ןית .עשרות שופף ןית יעוד ולמתא:׳. 36 וי0 לית ןמךה וית־ בית הין קלוץ ללילן ומהרין׳^ לח קליסלם:'88 וית־ ל רעף: 37 ולגי ךאוכךלנו: ית השב1ן וגת א

נכו

! U Cap1NUME 8 9 לב לג .32.33 .

נביו זית •בעל מעון מקפן קמהן וגת ק?מה וקרו ?קמהן ית קמיזתואליחו ל,יךויא לבנו: 39 ןאולו לני מ?יר בר ?*נקה לגלעד ןבב^והא :ה ויתיב ק נ נח אימיוךאה ליבה: 40 להב משה ית *?;עד למנניר ?ר מקה אול ובביש ית בפרניהון וקרא יוזהון : 41 ראיר בר מנ ה ב >י>$ךני ;איר: 42 ןניכח א1ל ו:ב>12 י_ת קנח ובת >י9יעהא וקי־א לה

נכח בק&יה:ן מטלני ?ני לקלאל ד;_פקו מארעא דמ^ילם לחיליהון י ^ 1 א בירא ךמישה ואסר): 2 יסחב מיטה נח מ$ק.ניהון למשלניר׳ון על מיקגרא ךיי ןאלין מטלניהון למ9קניהון: 3 ו;טלו מךעמקס ?נךחא .קךמאה בחמיקח עשייה ייומא לנלחא.קדמאה מבסרי לקראל ?לי# גלי לעיני ?ל מצלאי: 4 ומיראי ?יסחא נפקו מי יי לינץ: ע5 מק?לין נח לקטל יי ?היון כל בוקןא וקטענההי־ן ז 5 ונטלו בני יקלאל מלעמסס וקרו ?סבות: 6 ונטלו מ^כוח וקרו ?אייחם לבמטר מך?ךא: 7 ונטלו מאיחם ותב על פוס סיררןא לקלסקךס סיךחא וזעבלו בגוי״מא ז קךס מנדל: 8 ונטלו מן : : בעיל אפ־ון וקרו למל?ךא ןאןלו מלזלך תלחה יומין ?מל?ר איחס ושרו ?מרה: 9 ונ$לו מיןרה ואחיו לאילם והאילם תלי :עשר מביעין למלן ן#?עין ךקלין וקרו סמן: 10 ונטלו מאילם וקרו .על נמא ךסוף: 11 ונטלו מימא לסוף וקרו ?מלברא לסין: 12 ונטלו ממל?ךא לסין וקרו ?ל5קה: 13 ונטלו מרפקה וקרו ?אלוש: 14 ונטלו מאלו׳ט וקרון מיא לעמא לסיקתי: 15 ונטלו מלפיליס וקרו ?לפילים ולא ךזוו חנ: ?מל?רא לסי^י: 16 ונטלו מ$ל?לא לסיני וקריו ?קברי למקאלי 17 ונטלו מקבלי למקאלי ויקרו בסבירות: 18 ונטלו מחצרות ויצריו ברחמה: 19 ונטלו מלחמה וקלו בדמיון פרץ: 20 ונ^לו מלמיון ?רץ וקריו ?לב;ה: 21 וננעלו מלבנה וקרו ?ל^ה: 22 ונפזלו מרסה וקרו ?קהלח: 23 ונטלו מקהלח וישרו ?טורא לש9ר: 24 ונטלו מפזוךא ךק?ר וקרו ?סךדה: 25 ונטלו מסלדה וקרו במקסלח: 26 ונטלוה י ת מ^קהלוז וישרי־ ?ססת: 27 ונטלו מתסת וקרו ?תרח: 28 ונפןלו מה נ מ י ס ו קלו ?מיזקה: 29 ונטלו ממתקה ויקרו בהקמתה: 30 ונטלו מ וקרו ?מומרוח: 31 ינטלו ממיוסריוח וקרו בבני.יעקן: 32 ונטלו מ?ני: 33 ונטלו מחל $דך וקלו ?ישבח: 34 ונטלו ך ל י:עקן וקלו ?חל נ מימבח וקרו ?ע?רנה: 35 ונטלו מע?רנה וקרו ?ע^יון גבר: 36ונ?1לו מ^יון $בר וקלו ?שד?רא חיין וץא רקם: 37 ונקלו מל,קם וקרו

בחור

cap. 83. 84. 190 כמדבר טסעי לגלד לחור טורא לסזי5י אלעא יאדים: 88 וסליק אחין 2ן#א לחור טמךאי ישלאל מ&י־ןגא על מיקןרא דיי וטיח סמן בשנת אללעין למי5ק מ למוללם לירלןא חמישאה לכוד לירלוא: 39 (אהרן לר 9אח וןמןךיןין ?ד מית לה־ור טולא: 40 ף>6ןהע לנענאה מללא קגרר ןחוא ותלת שי ישלאל: 41• מ$לו ©חור טוךא יתיב בלרו־מא לאךזעא דלנען ?מיהי מ ושרו בןילמצה: 42 ו>טלו מ3>למ$ח ישרו לפונון ג 43 ילקזלר 9פונ1ן ושרו לאיבת: 44 וןטלי מאצת ושריו במנןת עללאי בוזחום מ1אב •לו מריבן $ד ישרו לןגלסן : 46 וונ 45 ונטלו• מע?לם ישרו לדיבן ךקדם גבו: רבלוןלם: 47 ונטלו מעלמן דכלחים ישרו סטירי לעלראי ״ 48 וגטלו מטורי למללאי ו-שרו למישריא למואב.על ניך»א ליריחו: 48 ושריו צל !ךךנא מבית לשימיות עד מישר שיטץ למישיץא ךט1אב:כ -על יייץא ליריחו ל8י$ר: א י מ 50 ומליל יי.עם משח למי׳שר^א לת TO1 לאךןגא י ח - ? י ישראל לסימר לחון עלי אתין 8 51מליל עם מ ךלנען: 52 יתסלכון.ית לל יה=י אלןגא מן:זקלמיכ1ן ותוקדון יח ?ל 3ימ jinrnp ולח ויל ןיילמי מת3תח'ון תולתן (ית לל למתח1ן השיצין; 58יתםר«ן יח :הבי אךן1א גתיתםן לח ארי לבין ימלית יח אךןנא למידתיר1י.: 54 ןסחסנון ית ארזעא לעדלא לנרענתביין למיאי הסגון!ח אלזמתחון ולנעירי תןעתן ית אוןמתה1ן לללפ1ק ליה ססן צללא דיליחסלכון לת ית3י אך^א .ימי לשלמי אבר׳תכין תתקנון: 55 ואם לא יי^ן ל?זי-ק מולן 1ץ לקללכיין ילמשרין ?ןן כןדמיכון ויהי לתשארין ?1 מקה;כון ףעיקון לפין על ארעא לאתון יחלין לח: 56 ויחי למא לסשיגיח

למעבר להון אעביד לכון: 1 ומליל יי עם משח למיקןר: 2 סלןיי י-ת לגי ל^לאל ומימר להיין אלי ן$חין ?נלין לאיןןא דלנ^ן לא אלןגא די1יז$ליג לבון לאךזסנא $ןןנא לל^ען לתחומהא: 8 ויהי לכון ריס יר^א 9&דלךאי ג>$א דסילחא לצין.על תחו^י.אדום ןיסי לבון תחו-ם לרייקןא ?1?ןי קידו?וא: 4 !ץסתחר לכ־ץ תחימא ?ןךרומא למקק;א ימקילין ךןגלד לאין ויחון מהקניות מדרומא לרקם .{!אח ויפוק י^מיר אדר .ילעי?רקנ^י לןמןמיון: 5 ללתסר תחומא מ$ס1ן לנסלא ל?#רלס ןייזן מ?זא •י 6 ותחום מ:>רלא ויהי לכ1ן ן^א ךלח ותחומיה .דין יחי לפון לי- תחום מעללא: 7 לרין לחי לפון >ןןחום ציפונא מן י$א רלח רןכיגון לבון לחור טורא: 8 מהיור טולא הכינון למפ1י :דוםת .ויחון מ5יקנ1ל׳י דתחו^א לצדד: 9 ילפוק ו^חוסא לזפרון ויחון מ^קנוחי ל.ס$ר W[ דין יסי

לסן

HUMERI C*p 1 9 1 י לה .35 .84 . ל

לנון $חום ?יפוןא: 10 ןסכץנון לבון לתחום קידוטא מכער .עינן: 11 ןייחות תחוקא מק^ם לל?לה ממלניז לן1ץ (לחות חחופא ל#?ס ןימשי על ביף ים $גימר קידומא: 12 וייחיוח וןןחומא לילדנא ויחון ה9קנוהי לימא לסיל^וא ךא חסי למן ארעא לתחו?ןחא סחור סחור:י יקלאל למיקר לא אך?נא לסחסנון יסה 3עךבא ?1 ו־9.קיר םקה נח מ ך9.קיד יי למיתן לסקןגה שלטין ו5לגוח קיל^א: u אריקבילו קיקקא ך?ני ךאיהן ל3יח אבחסהון ןקיב?ןא למי $ר ל3יח א?חסהון וסלנוח #י?9א ל&שה _ק3ילו אלזסנתחון: 15 תלין קיב9ין ופלנוח 'שיבטא .ק?ילו אחסנחחיץ מעילרא לי.רל;א ליליחו קידומא מתיןא: 16 והליל יי ןנםמקחלמיכןר: 17 אלין ק$ל.ח 5?ליא לכי( יה אל*עא אל#ר 3ן#א ויהושע סר נון: 18 ולבא סר ל^א רור מקלטא חל5תן לאס^א ית אךיעא: 19 ןאלין שמהח גמץא לקיבפ^א ליחולח $לב 3ר: 20 ולקי$3א למי שסעיץ קמואל 3ר עמיהוד: 21 לשיל^א ח ^ י ףב^יק אליךר 5ר ?סל1ן: 22 ול#י??א למי לן 3קי ?ר עלי:י יוסף לקילטא למי n^jp ר?א מיאל 3ר אפל: 24 ולשיבטא מ 23 לי אפלנם י?א קטואל 3ל >ט>5?זן: 25 ולקילטא להני ןבולן ך^א # די י&ש?ר ךפ:א $לטיאל גיר עזן: מ ^י$$ן 3ר 5הך: 26ול׳5ןי5^א לי אקר רןיא אחיהור ?ר קלמי: 28 ולקיל^א לבנננ מ 27 ולקינ^א די י ך^א $דחאל 5ד עמיהוד: 20 אלין ל8קיד יי לאךום^א נח מ ל ^ ג

י*)יאל?אוךןגאל#ען:• 1 *מליל יי עס מקח 3מי#ריא לסיואב.על יךןץא דליהו ן י ןי יקלאל ויחנון לליואי מאסקנח אחולסהיון למי$ר: 2 3קיד ית מ קלוץ למי^ב ורנח לקל1יא ססלגיהץ חיתנון לליואי: 3 ףחיין קלויא לח1ן למיי^כ ןלוסיחיון יחון ל5עילח1ן ולקנננהון ולכל סננסהון: 4 ור\סי קל!יא ךחי^נון לליואי מכ1סל _קח?א ולבלא אלף אמץס קידומא חלץ א?9ין ןןדז1ר קחור: 5 ןחמקחין מבךא לקל^א ית חא חלין אל9ין אמין 5עח רוח מ_ער?א תלין אלפץ $ ר אמק ויח ריס ךןא במציע לין יהי לחון אטץ ף_ח דוס ןייפו?א תךין אלפין א?ןין וקל ל\חיקן1יא: 6 מת קךויא לסחנון לליואי יח קיח קלל קי(כורןא לסגנון למיעילק לס$ן' קטולא #ליהץ חחנון אר>5עץ יחל^ין קירן: t קל קל1יא לרענון לליואי אל?עץ וס^גי קרוץ ירוהין גיח רוסיהון:י יקךאל מן ם$יאי המנון ומן ז:.עירי 8 ןקתיא ךחחק מאחולח מ 9&גרץ ן5ר ?פ1ם אחס^יה ףיססנון יחץ ט.הףי0י לליואי: 9 ימליל

ת

Cap. 35. 192 במרבד ססעי לה וי עם משה למימר: 10 מליל עם בגי ישראל ותימר להון ארי אתון זעברין ית ין־דנא לארעא יבנען: 11 ותןמנון למן קריין קרוי שי^בותא

יהןין למן ויערוק לסמן קטולא ליקטול נ?^א ?שלו: 12 ויוץין-לםן קחין לשיןקא מ$אל למא ולא ימות זקט'ולא ער ייקוםכ!דם ?נשו^א לרינא: 13 וקלעא רתתנין שית קחי שזבותא יהולן לכיון: 14 ית תלת קלניא תתנון מעיברא לי-להא [י-ת ?-לח קר!זיא תתנון באלעא לכנען קלוי שיןבותא יהין: 15 לבני ישראל ולגיווץא ולתיותביא לביניהון יהוין • שית קרעא ד־׳אלין לשיובא למיערק לחמן כל ייקטיול נסישא בישלו: 16 ואם במן לבךזל מחהי (.ק9זליה נןטיולא הואאתקטלא לתקטיל זקט'ולא: 17 ואם באבנא למתנסבא 3יד ,להיא קמיסת לימות בה מתל׳י ןק$זליה זקט'ולא הוא אתקטלא ןתקטיל זקט'ולא: 18 או במן יאע למחגסיב ב;ר לתא במיסת רימות ביה מחליי וקולית זקטולא הוא אתקטלא לתקפןיל זקטולא: 19 גאל ךמא הוא לקטול ית זקטולא כד אתחלב ליה מן דינא הוא יקקזליניה: 20 ואם בק^אה לחהי או רמא ןןאהי לכמנא ן_ק$זליה:.21 איו בלבבו קרוהי בירית לקבליה איתקטלא יתקמיל מחיא ל!ט'ו(א הוא $אל למא יקטול י_ת קטיולא בר אוזחיב ליה: 22' (אם בוזכיף ג• לא חבבו רחהי איו למא:עלוהי כל מן ?לא במן ליה: 23 איו בכל אבנא להיא במיסת דימות בה ?לא חל ול£א :עלוהי יסית והוא לא קני ליד, ללא תבע בישקיה: 24 יידינין כנש^א בין מתזיא.ובין $אל ךמא.על ייניא האלין: 25 ויישילבון משתא ית .קטולא מ.יי ןאל ימא ולתימן יתיר• משתא לקרית שיוםהיה לןגרק לחמן ולתיב 3ה .עד לימות בל.נא לבה לרבי יתיר• ?משח קולשא:.26 לאם מי?ק יפיוק זקטולא י_ת תחום קללת שיזבותיה ללעיריוק לתקן: 27 (ישיח יסיי• ?אל.

למא מברא לתחום קללת שיובותיה ולקטול ^אל למא ית,קטולא ללת ליה דם: 28 ארי בקללת שיובוסיה יתיב עי ללמות בקנא רבה ובסו־ רלמות ?הנא רבה יתוב קטולא לארע אחסנתיה: 29 ויחון אלין לבון לגזירת דין .ללריכון ?כל מותבגיכון: 30 לל ללקטול נ?^אעל3ום קורוןען לקטול ית זקטיולא ןסהיר וחד לא יסהיר כאינש למיקטל: 31 ולא תק?לון ממון על אי;ש קטול להוא ס?יה למיקטל אלי אתקפזלא להקטיל: 32ןלא.תק?לון ממון למי.עילק לקלית שיובותיה- לימסכ למיםב כאתנא ער לימות כןעא: 33 ולא תתיימן ית אתנא לאתון ?ה ארי ר>$א הוא מסייב ית אלזעא ולארעא לא מת?פר .על דם 1?י

דאתאשיד

NUMERI Cap 1 9 3 לי׳ לו .36 .85 .

ח אילהין ?דם א^ןליה: 34 ןלא סםאבון ית אלזעא לאתון לאס<#1יד נ נסכין ?ה .^?נחי #ל;א ?גוה ארי א$א י; #כנתי #רזיא ?גיו ?ני ל^ראל: 1 וקליבו רי#י אבדירןא• אךעיח ?גי גלעד בר מכיר ברקךם מיער• וקדם רהךביא לישי אבהחא מנ#ה מ!ךעית ?ני יוסף ומלילו: לבני ל׳$לאל: 2 ואמרו ית לביוני §קיד יי למיתן ית אך;עא ?אךוסנא ?עלבא לבני ר&ןלאל ולבוני אח^קד ?מימרא רלי למיתן :ת אחסנה *ןלפחד אחונא ל?נתיה: 3 ויהןין לתר מ?ני שיכטי ?ני לקראל לנ:שין וחסמנע אסםנתסין מאחקןנח אכהחנא ותיתיוסף על אססנזת שיקטא ליסיןין להון ומעלב אססנח^א לתמנע: 4 ואם יסי י'ו?ילא לבני ל^ראל ןחיחוסף. אחסנתסין.על אסס^ת #?טא ליוזוין להון ומאסכזנח שי?טא לאבהמא חסמנע אססנתסין: 5 ׳ופקיד משה ית ?ני לקלאל על מימרא דל; למימר ;אות ש?^א ל?נל יוסף ממללין: 6 לין פס^מא לפןקיר לי ל?נת *?לפלןר למימר ללחקץ ?עיניסין לחןין לנישין ?רם ל1לעית שי?טא לאבוהין לסגין לנשין: 7 ולא סססר אסםנא לבני לשראל מ#?טא ל#?טא אלי 3לר ?אסןונת ש?טא לאבהתוהי לל?קון ?ני ל^ראל: 8 ו?ל ?ל$א ילסת אסס^א מ#?טיא לקני יקראל לסר מילעית ש?טא לאבוהא חסי לאיתו ?דיל ליילתון ?ני לשלאל נכר אחסנת א.בהתוסי: 9 ולא סמסר אךו^נא מ#?טא ל׳ע?טא אוךורנא אלי גב_ר באסתנתיהעבלא ?נח לל?קון #?מיא לבני .יק*ראל: 10 ?$א לפןקיד יי ית משח ?ן: *;לקסד: 11 !הואה מסלה סחיר. לחנלה ומלכה ומנה ?נח ?לסחר לקני אסי אבוחין לנ#ין: 12 מ1לעלח ?ני ?עשה ?ר ייוסף :הואח לנשיןא ניזוח אחסנתסין על שיבט ולעיח אבוהין: 13 אלין פקיווץא גדינ לפקיד יי בילא למ#ה לוח ?גי ?שלאל ?מי׳^ליא למ1אב ,על יללנא

ליריחו:

2* TargunL

D E U T E R O N O M I U M .

C A P U T . 1.

א 1 אילין פיסןמיא ;ד.םליל משה .עם ?ל לני ישלאל לעילרא ״ י לנלרנא אובה נתתן על לחכו למלליא «ל ךאתיוו כמישלא ליקביל נם סוף לפרן איתפלו על מנא ובמידות אךגיוו .עלי ״עשר יומין מחורכ אורח בילרא ועל רעבת עיגל ללהב: 2 מחלף ס טורא לםעיר עד לקם 3יאה: 3 נכ׳ד׳ לארלעיי שניו בסד עשי לררזין בחר לירחא מליל מעה עם בני לשךאל בכל ל5קיד יזי יחיה לנתהיון: 4 לתר ימחא ית סיח1ן מל>יא אימיולאה ללתיב לחשבין ןיח עוג מלכא למתנן ללתיב לעשירות באלךעי: 5 ל^יללא לי־דתא בארעא רמואב שרי משה ?ריש .ית איל5ן אוי-יץסא חרא ל9ימר: 6 וי אל^א םלי״ל עיטנא לחיודב למימר ס5י לבון ריתילתון לטיךא יזרין: 7 אתןנו ןטולו לכון ןעולו לטורא לאימויאה וללל סנירייר׳י למישךא לטוךא ולשפלוקא ו-בדרומא ובספר ימא ארע לנענאד׳ (לימן .עדת ארזעא עולו י נל.רא רלא נל.רא פרת: 8 סוו ריהבית !יקדמיכןן - ואחסיגי ית אתגא ר_קיים יי לאלסיזכון לאילהם ליןיחק וליעקב , למיתן להון וללניהיון ביזליהיון: 9 ןאמלית לכון לעירנא ד.הוא למימר לית אנא ;ביל בלחיולי לםיובלא לסכון: 10 יי אלהכון אקגי יתכון והא איהיכון יומא רין לכולבי שמיא ליסגי •י 11 וזי אלהא יאבהתכון ייוסף ןןליכיון מסכין אלף [ימנין וילרל יסכון למא לסליל1 ל׳כו 3 : ן ו כ ? י י לכון: 12 איליין איס־ובר בלחילי טייסכין ועסקיכיין י לבון גבלין סכימין לסוללתנין למל-ען לשבמיכון ןאימנינון רישון :עליכ'ון: 14 לאסילתון יזתי ןאכךתון תקין פיס^מא למלילסא למעבד

ה ולברית ית דיישי שלטיבון נבלין חלימין וסל_ען ומניתי י.סהון רישין :עליכיון רלגי אלפי ורבני מא\תא ןרבגי סמשין ורלני עיסודו^אא למימי־ שכ1עו ת ןסלכין לשלטיכיון: 16' ו5,קי.רית ית.ללגיכון לעילנדא ה

כי!

DEUTEROflOMlUM Cap 1 9 5 א .1 .

?ין אסיכ1ן וסלינון קויעןטא ?ין 4?ךא ו?ץ,אחוהיו?ץ *ייוךא: 17 לאקלס ת^תמןדעון א$י ?דלנא מלי זעירא גלבא .ת#מעץ לא סלסלון סן: 4?ךא :אלי לינא תי הוא ופסןמא ליק#י מנכון תקלבון לוחי ןא^מעי^יח: 18 ו>1קיליח לסביץ בעיך^א ההוא לח כל פי#מ;א לח_ע?דון: &1 ונטלנא מחולב ןהליכנא ית זכל .קרברא רבה ןדחילא ההוא ךחויחון אורח טוךא ךאימיוראה כמא רפקיד יי אלהנא יחנא ואחינא

T ״ T : T T T T T T ״ T : | " T : T T : T I : ־

ער רקם ניאה: 20 ןאמליח לכון אחיחץ .עי טולא לאימוראה דליקדמל ית ארעא סק ז אלה;א יהיב ל{א: 21 סל ליהב יי אלהןד : אחסין כמא דמליל יי אלהא לאבהחר זלל לא סילחל ולא חיוזבר: 22 וקליכתון לוחי בולכון וא^רתון נ^לח .ג?רין :דקלמנא לאללון לנא לת ארעא \יו1ימן ;חנא פיח^מא ית אוךחא דניסק ?ח ולח קרויא.ע^ר 3בלין ךניעול לחץ: 23 ו^פר ?עלני פוזנ^א ול?ליח כעם־ן תרי: ג?רא סד ל#?$א: 24 ואתןניאו וסליקו לטוךא לאחו עד נחלאיתה: 25 ונסים ?ללהון מאי?א לארעא יאסיחו ךאס^לא ואלילו ז לנא (אסיכו יחנא פרןגמא ואמרו טבא ארעא דיי אלהנא יתיב לנא: 26 ולא א?יחון למיסק יס.לי?תון_על מימרא דיי אלחכון: 27 ואתרעמתוןן ןאמלתון ב;ד?ןני יי;תנא אפקנא מארעא למוללם למימסר כו במ^י ;חנא כירא דאימוראה ל#יןךורנ,א: 28 לאן אנחנא סלקי( $*30א תקרו ית לייןא למימר עם רב וסקיף מי$נא ׳קליין ל?לבן וקליק על }ייח^מיא ואף בני גיב:לא חוינא תמן: 129ןאמריח לכון לא סתקרון ולא חלסלון מנהון: 30 יי אלהבון למלבר ־קךמיכון מיקליהזכ־ון ?נזילים לעיניכון: 31ו?מד?רא יגיח לכ1ן ?כל דעכד ע דלןןיחא לסו?רןד יי אלהך קמא למםיובר 5?ךא ית ?ריח ?כלמא וזלין אוןץזא רהלי?תץ .עד מיתיכון עד אףךא הדין: 82 וקפרן ליחיכון מסימנין ?.מימרא ליי אלהבון: 33 ךמ_ד?ר נקרמיכון ?אולחא לאתקןא לכון אתר ?ית מי^לי לא#ריוחלון ?עמורא דאי^תא לליל;א לארעיורןכון ?יאךחא ךתהכץ ?ח וב_עמוי-א לע^נא ?יממא: 34 ו^מלע .קדם יי :ח.קל פרעמיכון ורגיו וקלים לםימר: 35 אס .יחלא חלין ית אןיעא טקחא לקיימיח 3בר ?;קריא האלין דךא ?י/נח הוא לסלנח ןליח איתץ למיסן .לאכהחהץ: 86אילהין2לב בר ל _יח ארעא ללריל ?ה ןלקנוהי סלף לאבלים בחר דסלזתא דיי: 37 אף :עלי הוח ל_גז מן!יקדס יי ?לילכון למי^ר אף AS לא חיעיול לס^ןן: 33 יהיויעע ?ר נון לזקאיס לןלמף הוא ..יעיול להטן ;חיח ©.קיף אלי

הוא

c»p. 1.2. 19 י דברים א כ& היא• יה^יןה. ללשלאל: .39 ןפו??|םן יאמלתון -ל?י*א יקי וכ^סין ׳לילאא דין עב וביש אינון מעלון לסמן ולהון אימי^ה יאי3ון ירעו י־וו לבון וטולו למל?לא אירח יטא ךסוף: נ ? a ת •יילתונה: 4 ואתון א .41. ואסילתון ןאמלתון לי רז?נא!זקלם יי א2י#א ני©ק מגיח קרכ ?כילזליתון •למי©ק לפלןלנא מ אלהנא ןוליןתון ??ר ית >מ3י ןןלביח ן׳ לטורא: » לאמר יי לי איםר לח1ן לא תיסקון ולא תגיחון ןןרכ ?&ריקדם בעלי ךן3י&ן: 43 •והלילית לית שכונתי ?יגיכין ולא סי9?רון!ז .?!?(יון ולא _ק?ילתון ןסריכתון על מיקןרא ן*י ואךשעתון יקליקתון לטורא; 44 ינ5ק אימויאח ייתיב ?טוךא חחוא לקימו־תכון וליפו יתכון ?מא לנתון ינליתא ומריו יתכון ?סעיר ער חלמה:קים יי ןלא.ק?יליי צלולזםן ולא א8ית ׳למילכון: 45 :וחכתון וככיתון:

46 ויתיבתון ?לדקם יומין ס4יאין כיומיא ליסילתון: 2 1 ואת9נ;נא יגטל^א למל?רא אורח -י&א לסיף ??גא רמליל יי עטי:ו.א.קי?נא נת טורא לסעיר יומין מיאין: 2 ואשד י: לי למימר: 3 $5י לכין ראקי?ת!ין.ית טורא ל׳רין את?נו לכון איי©?א: 4 ן:ת#?זא §כ)יי .למומר אתון עברין ?תחום *גתיכ״־ן ?גי עשי ליתבין פןסעיר מר.חלון' $כון \תסתמרון לךךא. .5 לא תו^רין ?חיץ אלי לא א$ין לבון. מארעהיון .ער .מררל §ל5ת ך5ל ארי לת-יזא ל!0ו ןה?ית «! טויא .לשעיר: 6 עיבולא תובנון מןהון ?הקקא וסיכלץ ןאף 9יא תזבנון מ$הון ??נזפא \תשת'ון: 7 אלי לי אלחל לרלל 3כל עובךיח ס־-ין לגן אל?עין -ש;ין ? א י &ד?ה ת ילל ס^>ק לל צ?ר?ל ??*ל׳לד ^ מו?ןךא דיי אלהל ?םערל .לא תסרמ! מייעס: & ןזעכלנא מלות

אחנא בני:עשי ליתבין ?ס.עיר ^איריי סי^לא 15*יל,"1 י־מ^יין 4?ר :ואתפני;א תגברנא אולח מך?רא ךמיאב: 9 ואמי 1( לי לא תצור

ל א ת\ז$לי למעבד עמהו־ן :קלב איי לא אתין ל על מואבאי ו מאלעה1ן יתתא ארי למי לוט יהבית ית לו־ויח ירו$א: 10 אימתני מלכןרמין,יתיבו בה.עם _רב \מגי:ו.ת.קיף ?ג?ריא. 11 נ?ר?א מתסשבין אף אינון ???ריא גמיואלאי קרן לה1ן אימסגי: 12 ומעיר יתיבו חוראי מל_קלמין ומי.עשו ©ריטנון ןשיציאונון p !זקדמיח1ן (יתיבו ?או/ריחוןp• 1 ?ען קומו• 8 ?>?א לזע?ד . ישראל לארע ןמתתיה ליזזכ יי (ע^א ית 3תלא יץרד: 14 ויוציא ד א ךזלר ו ועיברו• למן.. ית ^ ךהלי^א.טלקם גיאחער לןנבל^א ית גלןלא יןךד תלתין ות$ני שנין.עדא 1לרי מ;יתי קל?א מו1ו •©^רילזא ?קא יקייס ל: :לח1ן: ל לסף ?ל ו

ואף

UM Cigp1M0N0 2 .3.ב נ. Wt DEUTEB 15 ואף מחא מן:קךם יי הנח ?הון ל^יציוחחיון מגי מ#ליחא _עד יכלימו: 16 וחוח ?ד #לימו קל גקרי קמידץ קרבא לממת מג״ו $31א: 17 ומליל יי .עטי למימר: 18 אח יע?ר יומא לין ית החום מיואב נחי עמון לא תצור ־עליח'ון :ולא סחןלי לחית: 19 ודוחקךב לק?יל מ למע?ר .עפןהיון קרב ,אלי לא אחין ©ארע מי.עמון לך ירו$א אלי למי לוט יח?חה ולו^א: 20 אלע גיבךיא מי1מ#בא אף היאאי זקרן להון. מ#ויני: 21 ,עם רב .ניבלין יחינו ?ח מלקלמין ועט1 יס3י להקיף ?גיבוץא ל^יגיינון;יי מן״קךמיה^ יהדיכיגון ןיחימ ?אסלחיון: ג2 ??א דעבד לבני ע^י לייתבץ ?מעיר ל#י$י נח חיולאי מן ־זקדמיח'ק ץחליכונון ויחיבו ?אסלחיון עד יומא הדין: 28 ןעיואי ל;ת?יןבך9יחעד.עיחקו• מקפימקןא *מלציאונון ויחיכו ?אחלהון: 24 קומו טילו ןעי^רו _קפו?ןקאי דנ לח 2חלא ףאךנון ךזזי למסליח ?ילל ית מיחיז מל?א לח>ן1ב*ן אימיוראח ינח אךעיה #רי לתרכיתיה (איחורי למע?ד עימיח קרב: 25 יומא הדין אישלי למי$ן ןוגנתף ולחלחל על א5י _עממ;א רתחיות 2לקלמל: 26 ושלחיה #מ;א ד^מעון $$%ך ויףעין ללםלין מן : אימלין ממל?ר קלמוח לוח סיתון סל^א לחלבון $י#מי #למא למימר: 27 איעי?ר ?ארעל ?אוליוא ?אולחא איןיל לא איסטי לימינא ןלסמלא: 28 .עיכורא ??ס^א תז?ין לי(איכול ומיא 3?ספא חיתין לי(אי^תי לחורי ע^ו דיחבין ?סעיר ומיואבאי איעי?ר ?וץלי: 29 ?מא דעבדו לי מ זץחבין בלחיח עד זיאיעי?ל יח ירלג,א לאלעא דיי אלחנא יהיכ לנא: 30 ולא אבא םיחיון מל?א לחלבון למ^קנא למיעי?י• ?יןתימיח אלי אק#י יי אלחןי _יח רוחיה ומקיף _יח >לי?יה ?ליל לממסריה ?ידןל ?יומאקדמל _יח מיחון ךת ארעית חלין: 31 (אמר יי לי חןי לשליחי לממסר:א חוא י5ל ^לי לחלכוחיה למילח _יח אןעיה: 82 ו;9ק סיחון לקדמורז עמיה לאגחא קר^א ליהץ: 83 ומסליח ״ אלמא -קלמ^א וממילא ;חייו ןיח קנוהי ויה כל ע$יה: 34 ו?כ^נא ית ^ל קףוחי ?עידנא ההואת ?ל קתיא גלליא ונ^א :וט$זלא לא אשארנא משילכ: ינ^ךנא נ 85 לחו־ד ?עיךא 3ן$א לנא :ויעלי קלניא להכ^א: 86 מערער דעלא ?יף נחלא לאךנון ו_קלר1א למםלא ועד $ל>!ד לא הנח קריי קדמנא: 37 לחול לאלע מ לחקי5ח מיןנא לח ם־לא מסר לי אלחנא : עמון לא קלי?$א כל כיף 3חל יובקא וקרוי טורא לכל לפקיד יי אלו#א: ג 1 ןאספ?ינא וקליקנא לאולח מתנן ונ8ק עוג מל?א למתןןא ?ןל^א לאיךחגי: 8 ואסר ל; ס ^ לקדמוסנזא הוא וי?ל עמיי« ל

לי

Cap. 3. 198 דברים ג לילאתךהל מניה ארי ביךך מ^רית ;תיה:ו_יתלל עמיה ןלת ארעית ותעביד ליה למא רעכך^א לסיחיון כןלכא אימיוראה ייסיב למשביון: 3 ומסר יי אלחנא ביתא אף .ית עוג מלפ:א :דמ:תנן ןית לל .עמיה ימרןיגהי עד ךלא אשתאר ליה מישיןיב: 4 ולב^א י.ת לל קרו1חי ?עיךנא ההיא לא ר׳ות .קררןא דלא נסילנא מיך׳ון שיתין קריין בל בית פלף טרמנא מלכותיה -עוג למתנן: 5 לל אלין קר!;א לריכן מ:קפן שור ךם ךילהון דשין וזעלרין בר מקריי פן?סיא ףס$יאן לךזדא: 6 וגמתא לתהיון כמא דזעבתא לםיחון מללא ךהשביון ׳ 2בךנא כל קרויא 1[לוץא נשיא וטללא: 7 ולל לעייא ידערי קךויא בןנא לנא: 8 ונסיבןא לעידנא ההוא י.ת אתגא מנר קרין מלכי אימוראה יבעיברא ילרדנא מנךזלא ךאךנון .עד טורא רחרמון: 9 }ייחינאי ppT לחרמון קריון ץאימיראי קרן ליה טור תלגא: 10 בל קרוי מישרא וכל ?לעד וכל מתזנן עד כ1לך זאדךעי קחין אשתאר מלכותיה רעונ למת^ן: 11 ארי לחור עיונ מללא ךמת משאר גילריא הא .ערסיה ערקא רברולא הלא היא לרבת לגי עמיין תשע אמין אוךבוה יאךבע אמין פוסלה לא§ת מלןז: 12 מת ארעא חרא לרסנא כעיר^א ההוא מערוער יעל נתלא ראמון ו5לגות טוךא ךגאןד לקרווהי יהבית לשיבט לאיבן ולשיבט $ד: 13 ושאר גלזנר ןלל מקנן מלכותיה רעיוג יחבית לפלגות שלטא רמנשה לל בית §לף טךכונא לכל מתנן ההוא מסקרי ארע 5לתא: 14 זיאיר בר קנ^ה נסיב לת בל 3ית פלןד מיכונא.ער תחוס .גיישיוראח ןאפקירוס וקרא לסהין על שמיה ית מתנן כלךני ;איר עד יומא הרין: 15 ולמכיר .ית 3לןןר: 16 ולשיבט ךאי3ן ולשיבט ^ד :יחבית מן 4לזעד וער להב נחלא ךאךנ«־ן גו נתלא ותחומיה גער ייבקא נסלא תחומא דלגי עמון: 17 ומישרא וןךרנא ותחומיה מגיניקר וער י.מא רמישרא .ימא ימילחא תחיות מש§ןי מרמתא מדנחא: 18 ופקידית ןסבין לעידנאכון י.ת ארעא לירא למידתה מ1ךוין ההוא למימר יי אלהבון להב י תעלרון :זקדם אוחיכ1ן לני .ישראל לל מ.וךןי הילא: 19 לחוד נשיכיון וטללכון*יבעירכון זירענא ארי לעיר ס1־י ללון יףןכון לקרויכון ׳ ייהבית למן: 20 .ער דיניח י; לאחיכיון ליסבון ןיירתון אף אינון ית ארעא תי אלהבון יהיב להון בעיבו־א ,רלרינא ותתובון ?בר לירותסיה ייהבית למין: 21 וית יהושוע 5לןירית לעידנא ההואף* •זןאח לת בל יןןכר לי אלהנין לסרין מלב,יא חאלין ?1מיקר ןני

י י כן

ft DEUTERONOMIUM Cap19. 3. 4ג י

p יע3יד יי ל?ל מלכיחא לאת זע?ר לי^ן: 22 לא חלחלון מנהון אלי יל אלהכון מימליה מגיח לכון: 23 ןצל׳יתי:?ןלם יי 3.ע;דנא ההואת _ע?רך ית לבוחך למימר: 24 יי אלהיפ את שליחא לאונאה ! ןית יךף תקיפיזא לאת הוא אלהא ד#מהז־ ?שמיא מלעיןא ןי&זליט ?או;עא לית ל_יע?יר ?ע'ו;לך ו?ג3ורור1ך: 25 איעיבל 3_ען ןאיחןי ית אלעא ט3חא למלברא לללד^א טוךא טקא הדין וביתקךם יי ,עלי 3דילכ1ן ןלא .קביל סיני מקל־שא: 26והוה לגו מן :קדמי ע־וד ?פיחןמא ואמר ין לי סני לך לא הוסיף למללא : הדין: 27 סק לליש לסתא וןקוף .עינך למעןבא ולציפונא ולדרומא ולסלנחא ורזןי ?עינך ארי לא חיעיבר _יח לללנא הרין: 28 ו>!קירא יעי?ר.קךם עמא הרין ןהוא.יחסין יה יהו'ש.ע ןסקיפר׳י ןעלימל׳י ארי ת

יתהיון _יח אך;>א לתמל: 29 ןיתיכנא ?חילתא לקביל 3יח פעור: ף 1 ו?ען ליבראל #מע לקיזמ?א יללינןא לאנא מליף נתכון למ_עבר ?דיל לסיחון ןתיעלון זתיךתון ית איעא רלזי אלהא לאב:סתכוןן: 2 לא תיוםפון על 2יח$מא ראנא מפקיד נתכון ולא ו יהיב לנ חמ?עון מניה למיטר.ית פיקוליא ןליי אלהבון ךאנא מ5קיד נסכי־ן: 3 עיניסן םןאה ית ך^?ר יי ?פלמי בעלא $ע'ור ארי כל 5?לאר 3עלא ?עור שיחייה יי אלהך מבינך: 4 ואתון ת להליך ן לאילביקתון ?לסלתא ליי אלהכון _ק;מין כולכו-ן יומא דין: 5 םזיו לאליפיח לתכון ק;מין ןלינלן כמא לפקלגי לי אלהי למ_ע?ר כן ?גו ארעא לאתין ןגלין לחמן למיךחה: 6 וחיסרון לחע?רון ארי היא חכמסבין ו:םו?לרןנור1כ'ון לעינו עממיא ללש:מעון י.ח כל ק;מזיא האלין ויימרון לחוד .עם סכים ןםו?לחן עמא לבא הלין: 7 אליעקחיח מן עם לב לליה אילה קליב ליה לקקלא חלותיה ?עידן ז כלי אלהנא ?כל עלן לאגח;א מצלן :דקלמ'ול«י: 8 ומן עם רב לליהקלמיםן יוקא קימין. ולינין .קשיטין ?כל אולי^א קורא ל^נא יהיב : לין: 9 לחוד איסתמר לך ןטר נפ^ך לחךא לילמא חיתנשי יח ?יחןמןא דחןאה .עינך ןלילמא יעירון מליבך כל יומי חיך וחהורעינוןל לל?נ.י ?נל: 10 יומא ל_ק?»קא :זקלס יי אלחך ?חלב ?ד £מר £ ל יי לי ?נוש ^קלמי ית. _ע&א /וא^מעינון יח פיח$מי ל־יוקפין למילרןלא ןיח מיהיין ילפין • 11 וקליסתון ^ נין על א ,קלמי ?ל יומיא ףאינון קיא ק ^ א ס ת ^ י 3י ע נקמתון ?שיפולי טולא ןטוךא בעל 3אי^תא -

ןאסשיןא: 12• ומליל 5 עימכוו מגו אי^יזא .קל ?ועמין אתון #מעיו

c*P. 4. 800 דברים ואתחנן ד "??«ין וךטו •ליגזכון־מן אילחין זקלא: 13 ומי לבין לח קימיה ךפןקיר יתכון למ_עבר .rrfyv פתןמין וכתבינון.על תרין לוחיאמןא: 14 מתי 5קיר יי ?ןןיןץא ההוא לאלפא יתכון קימין לדיכין למעבדכון יתהון ןאחןא ראתון;׳נבךין לתטן לסירות: 15 ותיסתגןזרון לתך5* לנפשתכון ארי לא סזיתין ?ל וימו ביומא ך#ליל :יזי עמכון ?ח1רב מגו איישתא: 16 דילטא תתבלון וסעכתן למן צילמא ־רמות כ־ל צוךא ךמות דבר או נוקבא: 17־ דמות (יל כעיךא רכאו־זעא דמות 9ל ציפר 3§א ך?ךח כאויר:רקי_ע #??א: 18 רמות ?ל רילז^א ל?אלמ5א ךמוח כל נוני יבמיא מלרע לארעא: 19 ודיל9א ס^יף מינד ל^מיא ותיתוי ית ׳שימ׳עא ןית סיהלא ולת כוככ;א כל חיל• שמ;א ותיקעי ןתקנוד להון .יר1ג5לתינון ךזמין לי אזלהןי ןוזהון לכל עמטיא רתחות >יל ׳צןמיא: 20 גיתכון זקךיב יי לדחלוןיה ואפיק לתכון מכור^ ךבךזלא ממצרים למיהוי ליה לעם אלזסנא ביומא הדין: 21 ומן .קדם יי חיה ך.גו ־עלי על פח^מיכון ןקיים בדיל ךלא למיעבךי ית יךךןא ובדיל ךלא למי_על לארעא ©בתא דיי אלהןד זיהיב לך אךוק^א: 22 ארי א^א מאית באתנא הךא לית א;א זעבר נת נךךנא יאתין זע5רין וסירתון לת• אךזעא טקתא היא: 23 איסתטרו לבון ךילמא החניון לת ?ןיקא ד״ אלהכון דיגןר .ע?1כון ןסעכתן לבון צילם רמות כולא ךפ!קרןי לי אלהןד: 24 ארי יי אלהןי סימריה

אי^א א5לא הוא אל.קנא: 25 ארי תיולדין מין ומי ?נין(תתעתקץ י ?או־ןןא ותסבלון וסעלרון $דלם רמות כולא וסעבדון רביע .רןדם ל; אןיהןי לאו$א :זקדמוהי: 26 אקהירית בכון יומא תן _ית #מ;א ןית אך>גא ארי מיבד תיבתן ב?ריע מעל אלמנ* ךאתון >1ברין!ת ירד^א לס§ן למיף^ר. לא תורמן יומין :עלה ארי אישתיצאה תשתיצון: 27 ויברר:יי יתכון ביני.עממיא ןת^תאח^עם ךמ4ין פןנמןיא ךיך^ר יי ייוכון לספן: 28וח?לחון ת9ן לעממיא סלחי #עותא עובד לדי אי^שא אןגא ואמא ךלא מן 1ל» שמ.עין ולא אכלין ולא ממחין: 29ץתת3ע מו#ן ית דסל^יא ריי אלהן ווזשכח ארי חי^י מן:זקדמוהי בקל ליבןר י??5ל 30 3ד תיעיק ל[י ן!ש?חו$ןל כל פתנמה* האילין 3ס־וףמיא ותחוב לררולושא רין אלהף ו>1ק3יל למימריה: 81 את אלחא יא יי אלחף לא יש?קי|{י ולא ירוןלןך ללא לת3?ד !ח^ קיקא. $ ח ו ךא^ףיךקיים-לחון: 2* «יי '?אל ?»ן לי'ומ?א W ־?ןיימי

« ל א,קגא ^מי^פי ׳59י» ועד ^ ע . ם ^מן יו$אי ךלדא-ןי ^

החוח

Cap 2 0 1 דברי• ד ח .4.5 . ליםןח ל9חןמא ל?ה הרין איי הא׳&ןחמע ללוסיה: 33 ה#מע ע$או אי^סא ל$א לי^מעמ אמ ןאחקןם: ג ״קל מימלא .דיי למ^ליל ?ן 34 אי נסק ?!לד לי לאיחולאה למי?5יק ליה .עם מנ1 עם ?נסיןא וללךדעא מרמטא וקמזןנין לאחיו. ולמוסחין ובקלקא וכילא ©קיהי ך?רבין לכל לןנלד לכ1ן לי אלקכיק ?מצללם לעיגיכיון: 35 את אתלזליזא למידע :ארי יי הוא אלחים ליה עוד 3ר ס^יה: 36 9ן #מיא א^מעל ית .קי מימךיה לאלפוחך •נעל אלעא אחזיך ית איותיה ל^ר1א ופיחןטיוהי ^מע^זא מגו אי^וןא: 87 ןלזלףאלי לחים לח א?ל*יזך גאחרעי לקנלהון כחכיהיץ ןא?קך למיסריה ?חיליה לבא ממצרים: 38 לחרכא עממין רברבין ותקיפין מיןל מן לןלמך לאעלוחל למיתן לך לח אל.עהון אח?1ןא כיומא הלין: 39 לחילע יימא! יסהיב לליבך אלי לי הוא אלהים לשכץתיה ב^זםיא מלעילא , T ו#ליט .על ארעא מלרע ליח עוד: 40 ןחי^ר נח קימוהי ןיח פיקורוהי ל&א מ5קיד לך יומא דין ללישב לך ולבנך לחלל וקליל דח־ור׳יך יומין _על אךעא דיי אלהך יהיב לך קל יומיא: 41 ?כין אפליש משח חלת קלןין ?עי?רא ךיללנא ממח שימשיא: 42 למיעלק לסמן קטיולא ללקטול ית חלליה ?לא מלעיה והוא לא־ קני ליה מאיחמלי ומדקמוהי לערוק לםלא מן קךויא חאליןrft: ויח_ק;ם: 43 נת קןגר ?סלללא ?ארע מי>?לא ל#ילט ראולן לאמות ?גלןןר ל#ילט ^ד *יח גולן ?מו^ן לשילטא למנ^ח: 44 ודאי ל^ראל: 45 אלין םהילוחא וקימ;א אוליחא לסדר ם^ח 8קדם מ זלי^א למליל מ#ד• עם ?ני י׳&לאל 3מי5קחון ממצרלס: 46 לעילךא ףיךל^א לחיל^א לקליל ?יח 9ע1ר לאלע סיחיץ מלכא אימיוךאהקהו־ן מטצליס: 47 ויריחו ליסיב בח^ב1ן למחא משח ומי יע*ךאל ?מי נת אלעיה ונח אלע עיוג מלקא ךמת$ן חלין מללי אימ־ולאה ללעילראח #ימשא: 48 מן$רער רעל כיף נרולא לאלניק לער טולא ת ליךד^א מ למיאון הוא חלט1ן: 49 לכל סי^ךא עילרא לילדנא מליניזא ועד

יגמא למ^ןןא חחיוח מ^י5ך סך$חא: ךן 1 וקרא משח לקל לשלאל ואמר להון #מע לימלאל נח קימיא ליח לעוא לא0* ססליל:זקלמיכ1ן יומא לין גהילסין נחהון ןסי^רון לסעללהיון: 2 יי אלר*א 1$ר עימ^א #ם ?חולב: 3 לא QJT אקחת^א 1$ר יו ית קימא הלין אילי״י! עי$א אנחנא׳ אלין ?» י$1א לץ ?#א קימץ: 4 ממלל עם ממלל מליל יי עמכון ?טוךא

26 Twgum.

DEDTERONOMWM Cap5. ה QW2

א סויסי קאים בין מימרא תי ואיכון לעיד^א מנו איי&סא: 5 אוקא קדם אי ז את לסילתון מן: ההוא להואה לבון ית פס5$יא -יל : ולא סליקתון. ?טוךא למימר: 6 אנא לי אלל׳ך ךא9י?ן?וןי סאך^א ךמ^בים מבית .עיריהא•' לל׳-יי לד איליי אילךןמ־סיני: 8 לא העכיר לך צילם כל רמו דה^ןסיא מלעילא 1ללאלןגא סלרע ירלה?א מלרע לאךןנא: 9 לא תסגוד להון ולא ס^לחינין איי א־?א ,T אלל׳ך אל _ק$א מסער חיובי אלהן על מין מךךין על יר תליתי מל דר דמעי לס3אי כד ק׳&1למין ב^א למיסטי ?סר אלהוןחין: 10 חןהיד טיבו לאלפי ךרין ליסמי ול^זךי פיקודי: 11 לא תימי ב#קא דיי אלהןד למ^נא את לא :י1יי יי !ת ךלימי ?שמיי׳ ל^יקלא: 12 שר ית יומא ךשבחא לקדישוסיר. למא ד־הך)ךף לי אלהך: 13 שיוןןה יומץ תללח ןתעביד כל עיבידתך: 14 (יומא ׳שלי&ה #להא :זקדם לזי אלהןד לא תעביר כל עיבידא את יליד ובי^ד ־ו-על1יד יאמסך ותוךך ןסמרך וכל בעירך וגיורך י?קחד 3ליל יייניס ע?דד י.אקהו ?מך

15 ןתיךכר ארי עבךא הגיסא בארזעא דינרים וא^קך יי אלהך 09>$ן ביר חלןילא ובךךע ?זרמם .על 5ן 5קךך יי אלחך למ_ע3ד לחת א״כוך ןית אי9ך למא ך5קדך יי אלהןד י יומא ך#לסא: 16 _י_קר - בדיל ךייךכון יומך יבדיל זדישב לך .על אךןגא תי אלחך להיב לך: 17 לא תקטול ג?׳ט: 18 ילא סגוף: 19 ולא תיגנוב appi: 20 ללא סלהיד להלרך קסייסא ך^יקלא•׳ 21 ולא תתמיד איתת הברך ולא סירוג בית הברך ח:קליה געלריה ואמסיה תוריה יסמריה וכיל רלחללך: 22 ית פיו#מיא האילין מליל יי עם ?ל קהלכוןב ?לא ??ק ילוןבץנון לטורא מגו איישתא W ןא?י9יסא לא מגו על תרין לוחי אמיא ויהלינון לי: 23 והלה למקמעכון נת ^ סשוכא וטורא לער לאי^יסא ?ןרילמין לגסי ?ל רי^יי שלמיכין י59יכ1ן: 24 ןאמךתרן הא אךןןינא יי אל£1א לת לקריה (ית . רמסיה ו:י.ת קלא ארי ממליל ין מיסריר, #מענא מגו אישתא יומא חרק חגי עם אינשא ומתקים: 25 ולען למא {מות ארי תיללינגא אישתא ר?סאא עוד הלא אם מוספין אנ.ס;א למ#מע ית .קל ©ימלא תי אלה מיסין אגהנא: 26 ארי מן לל ביקרא ד׳^מע .קל מימלא דלי קיקא דקןמליל מגו אישתא לוו#א ואתקןס • 27 קרב את ו^מע ית לל'ל ייהליל וי אלחןא ךיימר יי אלהנא לאת תמליל עי^נא לת 3w?'• 2 ־DTT ״ י -י! ־קל 9ת*מיבון י י: 8 י ^ יל ו ק עיטך י

במללותכון

לברים ו. ו .Cap. 5.6 ;־ 203 המללו־הםן עימי ןאמר !י לי שמלע :קךמי יח .קל פס^סי _עמא חלין למלילו עי$ך אוזקינו קל דמלילו: 29 לוי ליהי.ל.י?א הדין להון. למיךמל !יקלמי ולמיפזל נח קל פיקודי קל יומיא קליל ייי^ב לחון ןלקןיחין >$לס: 30 אמול אי2ר לחון חובו ללון למ^מיכון:קדמי ןאימליל עימך ית ?ל ח^קיל^א וקימיא 81 יאח והקא קום : ןךיגיא לחליפינון ויע?דון לאןמנא דא$א יהיב לה־ון למירחה: 32 לחיטרון למעלד $ןא ך5קיד» אלהכיון ייגכין לא חסטי־ן לימינא ילס^אלא: 33 ^קל אולקא לפקיד יי אלהכון ןרזכון רןהמן ?ליל דחיחון ןללטב

לביק ןחוךכון יומין לארעא לסח9נון: . ן 1 ןלא ח9קילו^א קימיא יךינ:א. לנ*קיד יי אלהכון לאלפא יהכון למעלד ?ארעא ךאחון .עללין לחמן למילחח: 2 ?לילקלם יי אלהל למי1$ר !ח קל קןמוהי ופיקוד־וחי לאנא לחילחל : מ5קיר לך אח ולרך ולר לרך כל יומי חיל ולליל ליולכון יומך: 3 ו-חקליל .ייןזלאל יחי3ור למעלד לייטב לך ^דחיסגון לחךא למא למליל יי אלליא 1לאלהיזך לל אלע ;{ללא םלכ ולבש: 4 #מע י^דאל.יי אל^א יי חר: 5 והילחם יח יי אלהל לכל ליבל ולכל ג$^ך ו^קל ;יקסןז־: 6 ויחון פי$1מיא האלי( לא^א מפקיד לל יומא לין _על ליקןד: 7 ורןרן;ינון ללןך ורזמליל בהון למיחבך קביחך ולמח?ר לאוליזא. ולמ#ל3ך ולמקי^ך: 8 וחקטלינון לאח על לרך לחון לו1§ילין לין .ענך: 9 ןחלתולנון על מויוזין ןחק^עינון ביסי2י ?סך ולסךןןך: 10 ויהי אריילעילי$ך יי אלהך לאל;עא לקלים לאקהחך לאלרהם ללצחק ולןעקיב למיחן לך קליין לללכן לטבן ללא לניחא: 11' וקחין מלן פ:ל טוב ללא מלירזא וגובין $םילן ללא פמל^ןא ^ךמין גןןרןין ללא $להןא והיכול וחיסקע: 12 אימח^ר לך לילמא חח(שי יח לךןל^א לין ,לאפקך מאחגא למוללם סליח עלדוחא: 13 לח יי אלהך חלחל וקדמיוהי חפלח ולעמיה חקלים: 14 לא חחכוןז״עוח עממיא ללםחןגיכיון: 15 אלי אל קנא קחר פןעוח .עממיא מ יי אלחך #לגחיח לי$ך לילמא לחקף רמןא ייי אלחך קךך סעל א8י ארעא: 16 לא ח3ס־ון1דקלם יי אלהכון למא לנסיחון לשיןיי ?;יסייןא: 17 מישר ח$זרון לח $יקוליא דיי אלהכיון וסהילוחיחלל: 18 וחעליד דכ#ר ורחקין ,קלס לי לליל ךלי^ב לך וקיזמ1ןתי ד^ן ותיעול וחילח יח אלן^א. סליןא דקלים לי לאקחחך: 1,9 למי^לל ית קל $גלי למך. מן ;?ןל?ןך ל9א למליל יי: 20^רי ל׳מאל^ך

י ברך

UM Cap1M0N0DEUTER. 6. 204. 7 .7י

?רך מסי למימי סא קהיחסא וקימיא וריניא ד*ןיי ״• אלמאא ל8ךערן ?מאדים ןא§דקנא יי יחםן: 21 יםימר לברך _ע5רין ג׳וי ממצרים 3יר תקיפא: 22 ףוזב יי אתין ומיולחין רן:ר?ין ולימין ??^רלם ?5ךער! ולכל אינ׳צז ?יתיר. לעיננא: 23 וי^א א8יק מ&נ$ן ?דל לאןגלא ?ס»* למיתן לנא ית ארעא !יקיים לאבחר^א: 24 ופקדנא יי למע?ר :ת ?ל $מיא חאלין למיךחל ,קדם יי אלרינא רללטב לנא כל ייומיא לקיבעיזנא ?יומא חתן: 25 ןובי^אא ־יקרם ?נ אלחנא תהי לנא ארי ;י$זר למע?ר נת כל ת?קיר?א 0ר

?£א ר§קךנא: ז 1 איי יעיליוד וי אלל׳ך לארדעא ךאלז זעליל לסמן למיר^ח ויתריך עממין ס_3יאין ?ןן!זקךמך חייזאי גךגי^אי ןאימיראי יהג^אי וסרןאי ןחיואי ןיבוסאי שבןגח.עממין סגיאין וסקיפין מי$ך: 2 ןימקרינוןקדמך יסמחינון גמרא ר1גמר נסחיון לא תיגזר לח1ן קיזס יי אלהך : ולא סרםים :עליחון: 3 ולא סססתן ?היון ?רתך לא סיתין לבריח ו?רתיה לא תיסב לכרך: 4 ארי .ימזןןן י_ת ?נך מ?חר פולחני ןלפלךזון לטעות .עממ:א ולתקף ת?זא תי י ?כיין יי^יצינך ??ריןג: 5 ארי אם כדין תעבתן להיון איגיוריהון תסךעון וקמיזחון תס?תןז את וא׳מיריהיון תק}יצון ןצילמיהון ה1ל)דון ?נורא: 6 ארי עם .קרי :זקדם יי אלהך בך אסךעי יי אלהך ל?ןחוי ליה לזעס ס?יב מכל

עממיא רעל א§י ארעא: 7 לא מךכ1.גיאין אתין מ?ל .עממדיא ן??י יי ?כיון ןאסךעי ?כיון ארי אתון ןעיתן מ?ל עממיא: 8 ארי מךרחים יי יחכ1ן ו?ןד?טר ית קיקא דק!ץם לאנןהסביון א1יק יי יהכ1ן ?יד !קפןיפא ו9ך.קך ?ו?ית עכת־סא מיךא ךפךעת מל?א ךמ?ךים: g ןרזיךע ארי י; אלסך הוא ^להים אלהא מחימ^א {שר קלמאם לס;א־וחי ל ^ יסי?1ךא לרסמיוהי ול^ךי ?יקודוהי לאלף ךתן: ׳10 ו טן^ן ךאינון, דע?רין !זקרמ1הי ?חליהיון לאוסדיחיק זלא מאחר ע'ו?ד טב לסנאוסי טמן ראינון p?y !זקךמיוסי . ?מליחיון מ#לים להון: 11 ןתלטר ית 9?קיח?!א וית קיזמיא ולת תג!א דאנא מ9קיד לך. יומא רין למע?רחון: 2! ויחי סלף דהק?לון .ית ךיגיא חאלין וסשרון ןסעפךון יסחיון לישר י; אלסך לת $מא ןית סיםרא דקלים לא-?הסך: 13 וירסמיןך ליבךהיןך ויסגיוך וי?רך _ולרא דמןגך ןאי?א ךאךזעך עיביוך ןסמךך ומי^חך ?קרי תיירך ןעךרי ןןןןו על אחגאל עמסיא לא יחלי ? מ י ה ך״קיים לא?סי*ך למיתן לך: 14 בתך ת

בך

205 cap. 7.8. י דברים עקב ו ח עקר ומביאי ־וללעיךך: 15 ונעלי 'יי ?תןי ?ל PHP" יילל 1יףי־: ך $ ס #ל$#י ־ מאדים לי׳^א ךירעהוא לא ׳י^וינון פ:ך ןלחנינון לקל ־ר יח קל _עמס«א דיי אלהך ;חיב לך לא סחוס עי3ןד מ מ &ג ו ?נליחי־ן ולא תסלח !ח פןעוחחיון ארי לחקלא יחון לך: 17 ארי הימר 3ליקך ס$יאין עסמיא ןןאליץ מ:3י איבדן איכול לסךמוזחיון:

א חדחל מירחון איךכךא חידלר ית לעלד יי אלהך לפלעיז 18 ל ' 'ולקל ט$ןךאי • 319יסין רלףבין דחואה עינך אס;א ומוציא וידא ©קי^א ורןתןא •מךממא ךאפקך יי אלהך לן .יעליד ין אלחףלקל עממיא ךאח ךחיל מן !זקךמיה1ן: 20 ואף ית ןגךעיחא לגרי- לי :

אלהןל ן:ח'ק .ער ףיילדון ךאי^חארו וךאישמרו מן :קד9ןז: 21 לאח לי;ןל אלהא רקא חיחלר מן. ,קלמיחיון ארי יי אלהך #מחי וךחילא׳: 22 ויתריך יי אלהך יה ^לן^יא האלין מן ר)למך ןעיר זעיר ־ לא היכול 6מי$ייוו1ה'ון לסריע ךילמא חיסגי ,עלך סלח קרא: ־23 וימסריגון :יזי אלהך ״קךמך ויש$ישנון שיגוש ךב .עד רישחיצון • ןימסר מלליתון לידך ןתוליד _יח שימהון מחחיוח #מןא לא 24 לרןעחד אינע/קדמך עד ך#חי.צי יחהון: 25 צילמי טעיחהיון חוקרון לנורא י לא חחיןיד לס^א ןדחיא דעליהון ותיסב לך ךילמא חיחקל ליה ארי מרחק .קךס לן אלהך הוא: 26 ולא חעיל ךמרחק ללירזך וחהי חיךקיא לוחיה #יקצא חשקצי^יה וךחקא חרחקניה ארי

חירמא הוא: ךן 1 קל חתקיך^א דא^א מפקיר לך יומא דין ף1§זרון לסעלרל ךסיח1ן (הקגוץ לתילגלין וחיךחון לח אךןגא דקללס יי לאבחחכון: ד לן אךלעין #;ין » ויזיךלר לח קל אלרחא ךדבי־ך יי אלהך ת לסללרא לדיל לע$יור1ך לגסיוחך למידע לח דלליבך םחישר פיקודהי אם לא: 3 געמך ןאל?;ך .ואי־ללך .לח מנא דלא ידע^א ולא לרעי אקןתחך לדיל להודעיחך אדי לא .על לחמא ללחודוהי מחקיםקדם יי חיי איגשא: אי$שא ,ארי על כל אפקוח מימר מן :: קסוחך לא לליאח מינך ומםנך לא לחיפו ך$ אךלעין #נין 4 ןחיךע .עם ליבך ארי קכןא דמליף גברא לת לריח :;י אלהך 5 ׳מליף לןי: 6 ןחישר לח פיקוריא דיי אלהך למסך לאוךחן לסקנן :קךמ1הי ולמלמל :חיה: 7 ארי יי אלחך מעילך לא:רעא 9לחא

ארע ג?דא: ;חלין ךמלן מבועי עיגון ורזר״־מין ;סקין לכקןןן ולטו-דין: ארע. ס$זין יס^רין ןנו^נין ותימין לימוני( אלןוא דגיסליא עלדין 8

מישחא

DBUTERONOMIUMCap.,8. 9. 206 ח ט

א •׳ יחיא עבלא ךכ׳»* * אחגא ולא ?סק?יצו&יכ1ל ?ח׳לה^א ו י ^ן לא סיחסר לל מידעם?ייאחגא• לא5{$א .החלא מןטילףא הסםול ?רי«א: 10 לסיכול יסיס?ע וס?ליד ניז ?י אלי׳ר על .אלזעא 9?קא דיהב. לך: 11 איקרן&ר זל(י רילמא חי##י. ית, 1ייי אלחןז ?דיל ךלא למי^ר סיקלתי יליניליי י#מיל׳י מפקיד: ןיןי

יו$א לין: 12 רילטא תיבול ןתיסלע ויתין 9#ילין ־מ*י 13 לתורך יץגך ־ ?סגין ןכק?א זרגעא י.9גי לד י?ל דלו ו?עי:א הו אלל׳ד דא?,קד 9אתגא ד&¥ךוס ת רסלי M דרס לילד ןסימ׳&י י מנית 2י?דותא: is ךדברך מך?רא ר?ה ח־חילא ארזי ריזי״עןא ל ז י א מ ו ,קלן ל.עקר?ין ובית ןי^וןא אתר ךלית מזיא • ךאפיק לכון 5א ילעג• ;*מימי ?ליל למייסד תקי^א: 6! יאיללד מ?א מרלךא דלי ?ל?ד ייילי יתקוף מ י ס י 1 ילדיל למייסד לאיטקא לד ?סיייוד: 7 ידי קנו לי.ית ;יקםיא האלין: 18 ןסיףגר נת לו אללד ארי הוא יחב >יך עי$א למיקגי 3י??ין ?דיל לקמןא ניז קל5יה לקיים לא־להסד ?יו?!אא ילל אלחך ורןיזןי הרין: 19 ויחי אס איס$׳&1אה תיס?#י לת דחלי בסר אעות .עממיא וססלחינין זסקגוד לחון אקןהיךיח ?כיון יו$א רין ארי מיבד סילדון: 20 כעממ;א י;י מוליד ?ין ־זקלמיכ1ן ?ן

הילדון סלף ךלא .קבילתון למימרא תי אלחכון:n -להא למי־על למירת - H א י?! ^ 1 #מע.י^ראל אה י

עמיןין ר?ר?ין יסקיפין מינך קרוין •ימ־מ ילרי?ן עד אית 2 עס רב לתקיף ?ני ?י^ריא דאין גדעתא ואת 'ןזמע^א p לכול למקם ר,דם ?ני ג?ךא: 3 ותילע לקא לין ארי לזי אליןך היא ,ע3ר !זקרמך מימרית אייטא א?לא הוא י׳מיטין והיא .יס?רי3ון מן ^קדקןןו

ותסרילנץ לתיוכירנון ??רנע ?9א ל^ליל לו לד: 4 לא סימר ?לי^ף פךלתבר לו אלל׳ד גחי*ן מן:ןקדמך למינןר ?ןטסי איגל;י וו י^מיךת ית אריעא חךא ו?חי?י עמ9?א ל׳אלין .? מיידילי׳ין P .&ל9ןית *ג־עחון אלי ת • י ת ליפף א$ ?ליל ל9י ו ט י מ 6 לא קןכותך וא האלין יי אללד קהליך לחון סן ״קל9ד ילדיל ^ ? ?חו?י ! ל.קיזימא לת פיסןמא ךקיים יי לאבחתף לא?ךר!ם למלוק יליעקצ: 6 וסירע ארי לא בןכיחך יי אלהך ;סיב לך יה »ר1גא ש?הא ייראף ך?יר לא סס#3י ית ח למיךתה ארי עם ק׳»י קרל את: ל ךאתיויזא :קדם יי אזלחך ?מ:ד?רא למן יומא לג5ק^א 9אלזעא ךמןגרים עד מיחיכון .ער אתרא ועיין קסךלין ^יחון.״קדם יי.*

וכחורכ

30* c»p. 9. דברים עקב ט pt)\ 9 ולחידב אמץץמון;זקךם ־יגל וחקיף רמןא !*י לכון ל#יןיאח ל עימכון? 9 א לוחי קי9א דער ־ מסקי לטיךא למיסב לוחי אמי ןיסילית ?טילא אךןיעיץ יסמץ יאךלעין לילןן ללזיןא לא אקלית ומ^א לא אייןחיחי: 10 ןיחב יי לי לח חרץ לוחי לחיליןי .עיממן לטוךא מג1 לאאלןגא- דיי .ועליהון ?לל 9ח$סייא :דמ.ליל ; אי^וןא ?י1?א רקוןלא: 11 ו$ה teP!* אללעץ יסמין לאלבעין לילןן יהב יי לי יח חרין לוחי אמ?א לוחי קיקא: 12 ןאמר ל:ע מיקא ארי חליל _ע§ך ךא5יק^א סט^רלס סטו י ר לי קום ח1ח מ ל?רי.ע ק אוךחא ך9קיךחון ;ןלרו לי־״ין ש^קא: 13 לאסר יי לי למיקע־ $לי :זקךמי _ע?ןא •הדין ןהא .עם ,ק#י קדל הוא: 14א3חקלמי ןאי#י$גון ואיטחי יח #ומה1ן מחחוח #סיא.זאעליר 3עו$ך מן: ;סף לעם חקיף ןס3י סי4ה1ן: 15 ןאיח?3יחי וגחחיח מן טורא וטו־ךא^א וחרין לוחי קמ$א .על ©ךחין לךי: 116ם1יח והא קמר לאיקךם יי אלך.כ1ן..עלךחון לכ1ן .ע3ל ש?קא סטיחון ב?רי.ע מן ז סלמון! ז$וךסא ךמקיד » יו1כ1ן: 7! לאחדיח לה1רין לוחיא ?רמיחינון מעלקל0 יי לךלקלמירןא וקרגין ־ידי זסלךחינון לעעיכון: 18 ןא^חשחיח :ן לילןן לח^א לא אלליח ומיא לא א^חיחי ^י ^י ^ךהעין וקמין וקדס יי לאןןוא ^קדטול/י: על קל \ptfit ךחלהון למעלד ךליש ־י ךחילית מן ־קלס ת^זא ןחימיןא דתיו יי ,עליבון לשיצאה.1 ר א « י!זכ1ן .נקליל יי ?לוחי אף 5זימ;א ךזחיא: 20 געל אהרן חורי לטקךס יי ל^ןדא ל^יוחיי• מליםי אף .על א:חרן לעיך$א חחוא: י ק 5 ןיח חולחכון כעללמון יח עי«;לא ?סיליח לאוקידיח יחיה לנוךא 21 ףןןפיח יחיה ק91#י;א יאוח .עד !יהוה דקיק לע9ךא וךמיח יח ע?ריה אחלא ך;סיח ק טולא: 22.ולךלי;ק$א ומיסיסא ולקלריקלם יי: 23 ולד ?ולח יי יחכון מךקם ךמיןאלי מר$זין חויחון : גיאח למי$ר סקו ואחסינו לח אךןגא ךיחבית (p ןןזרילתון עלן ליח ולא .קלילהון למימריה: ו י ס י ©ימלא דלי אלחכ1ן ןלא חקלם ידי מיו>$א רידעית לחלון: 25וא#חשו1ית 24 טסללין וןןיחון : <ןלם יל ית אךלעין י^מיןןיח אללעין לילןן ךא#ח?זחית אריח נחכיק: 26:ו5ליחי ,קלס יי ןאמרית :V אל1זים א ^ אמר יי לא ממהרים ^ א ^ תימיל «מר^ ןאלזמ^ף ךמרק15א ,בתוקפך ר ליד 0.קי>ןא: 27 אידלר צע^ךך לאלךןקם לי?ד!ק ולמןקיב לא תין^י לקויות .ע^א ל«־ץ ולח5ליח1ן ולגז^יח1ן: 28 יילקא ׳יי^רין ןליית

ארעא

DEUTERONOMUM Cap. .10י fe388.״

קךם יי ל$!עלוחהיך.ל.אךזעא ארעא ךא8יק$א מסמן מךלית יו?לא !ז4יט־־ן ךמליל להון וימךקגי י יחהיון אפילןנון ל_ק$זלותהון ?מדברא: 29 ז

עטך ואחסקהף י ךאפיקסא ?סילף רבה ובדרעך מרקמא: י 1 כעידנא ההוא אמר ין לי ?סול לך.־הרץ. לורזי אבניא

a 1*9*3 :קר^אי ןסק לקדמי לטוךא ןסע?יר לןל ארונא ראעא? על. לותיזא ית פס^מיא דלייו .על לוסיא קךמאי ךס?דהא ית^ויקא: 3 וזע3רית ארונא ךאעי שטין ו?סלית מרין לוחי א?3יא באריו ?קרמאי' וסליקית לטורא וסרין לוסןא ?ירי: 4 ו?סב על. לוחיא ??סבא קרמאה ית .irpy פח^מין רמליל יי עימכון ?טולא סג1 אי^סא ?ייומא דקהלא ויהבינון וי לי: 5 ואתפניסי ו;סתית מן טוךא 1"שויתי.ית לוקיא בארונא מןבריח יור׳וו סטן במא ר5קרנל ?י: 6 ימי ישראל ?טלו מבירות בני יעקן למ^רה סמן מית אי׳רן נאסןןברק סמן ן׳עומיש אלזעזר ?ריר• תחותוהי: 7 מסמן ?טלי לגולגור ו גוךגיור לןט^ת ארע גנ:לא גסלין ךמןן: 8 בעיך^א החוא א?.רי׳ש ין ית שיבטא רלוי למי§זל ית ארון קימא דלי למקם ־.קדם יו לש^וסית ולברכא מ&מיח ,עי יומא הדין: 9 על ?ן לא ר׳וה ללוי חולק יאסקנא עם אחיוהי מתנן ריסב לית וזי אינון אסמתיה 5קןא ךהליל יי אלהך ליה: 110א;א הליסי זקאים ?טוךא כיומיא .קךמאי ארכעין יממין יאל?עין לילין יקניל י: ?ליסי אף ?ןימ^א הסיא לא אבה ין לחבלותך: 11 ואסר יי לי קום אמיל למטולן ,קלס ע$א :ו.ל;עלון ןלירתון ית ארעא דקןימית לאקססהיין 'למי להיון: 12 ו?_ען .ישראל מה יי אלהך תבע מינך אילסין . למירםל ^קרם לן •אלל־ך למסך ??ל אורחן רס$ן :זקדמ'והי ולמידםם. יסיחקדם ןן אלחך ?כל ל?ך ובכל נ9'שך: 13.למי9ר יח ז ולמ9לח : פיקורןא דיי ןית קימוהי ראנא מ5קיד לך ייומא לין רללטב לך: 14 הא ריי אלהך ^סיא ו׳עןמי קמיא ארעא לכל רבה: 15 לחור 3א?חזתך 2?י לן למיךסם יסהיון ואתרעי ?מיהין ?סריהיוןעמ3!ןא ?יומא הרין: 16 ןסעדון ית ט?׳שות ל?כ-ון ?כיון מ?ל וקרלםין לא סקשון עוד: 17 ^רי ין אלסכון הוא אלה רןנין׳' וקרי מל?ין אללא רבה ניבלא ולסילא רליח ..קרמיוהי מי?!ב אפין לאףא ל.ק?לא ׳שוסךא: 18'.,עביר רין ליסם ואלמלא .ןלסים ?יוךא ל למיתן ליה ?וון• וןנמו: 19 וסיךסמון יס ?ייולא ארי .רירין ך־׳ףתון ?ארעא ךמארלם: 20ית יי אלל׳ך תךסל וקךמול׳י ס?לח ולגתל^יח

תתקרב

Cap 2 0 0 דברים עקב י יא .10.11 . חחקרב ובימיה חקלים: 21 הוא חוישבחחך והיא אלל׳ך חגהד עימך _יח רלךברןא ויה חסינחא האילין ךחןאה .עינך: 22?ש?עץ נ?שן ;חתו אבהתך למצללם וכק שרך יי א76ןד ככוכבי #מ;א לסגי:א 1 לחיךחם לח :יי אלהף וחיטר מ^ךח מימריה ףקימוהי י ןרינוהי ופיקודוהי כל ייומיא: 2 וחדעון יומא לין אלי לא לח •?ניכיון ךלא לךעו וךלא רזוו נת אולפנא די\ .^להכון _ית ןביתיה נח ידיה חקיפחא ודרעיה פרממא: 3 וית אתוחיה ויה עוברוהי

T ״ י :־ T : T ־ : T : T • r" T : T i l *

ךןגבד בגו מ^ללם לפרעה מלכא ךמ^רים ולכ:ל ארעיה: 4 ולעבדה מגילאי לסוסוחהיון ןלךתיכיהיון ךאטיף ית מי י.נזא י ר ו מ ל ךםיף עלי אפיהיון במרךפהון בתריביון לאביתון יי ער יומא הדין: 5 ורעבר לכון ?מך?ךא .ער מיתיכיון ער אתרא הרין: 6 ודעכד לדתן ןלאכיךם כני אליאב בר ראובן ד?חחת ארעא ית פומה וקלעחנין ולח אינש בחיהון רח מ^ניהיון ויה כל יקומא ךעימהון כניו כל ?שלאל: 7 ארי .עיניכון הןאה _יח כל עו?ךא דיי רבה דעבד: 8 וחישרון נח כל ת?5קיךתא ךא^א מפקיד לך יומא דין ?דיל ףתתקפון ותיזעלון ותיךתון נח ארעא ךאתון ;3?רין לסמן למיךחה: 9 ו?ריל ךתורכון יומין .על אחןא ך_קלים יי לאבהחכון למיחץ להון ןלקניהיון ארע ע?דא םלב וו־בש: 10 ארי אללוא לאח >3ליל להמן למיןהה לא כארעא למורים היא דנפקחון מחמן ךזךעח נח 1ךעך ומשקיח ליה ברגלך ?גי;ח ללקא י 11 לארעא ךאחון ע?ריץ לחמן למידתה ארע טורין ובק$ למטר >פןמיא שהיא מיא: 12 ארעא דיי אלהך הבע יחה חרירא עיני ייT: • * T I ־ T • : TT ״ t f ״ T: - ״T : ־ T - T : ־

א ל ב ^ ם אלהך ?ה מרישא ךשחא :וער סופה ךשחא: 13 ויהי א ח_ק?לון לפיקיודי דא^א קפקיד .לחמן יומא דין למיךחם לח ייקרמוהי ?כל ל?כון ו?כל נ>?שכון: 14 לאיחין ז אלהכון ולמיללח : מטר ארעכון ?עידניה בכיר ולקיש ןח?נוש עיכוךך לחמךך ומיישחך: 15 ןאיחין עיסבא ?חקלך לבעילך והיכול וחיסבע: 16 אסחמרו למן דילמא יטעי ל?כון וחקט־ון ו:ח?לחון לטעות עממיא וחק^דון להון: 17 ולחקף רומא דל; ?מן וליחוד נח ^מיא ולא יהי מי^רא ואר^א לא תהין יח עללחה לחיקדון ?פריע: 18 ףרזישויון ית פיר!;מ;א אלין מעל אךזעא £?תא דיי יהיב למןן והקמרון יחהון לאח .על לךכון ויה־ון ו כי י על ל?כון ן_על נ לח9לין בין .עיניכיון: 19 ןתלפון לחהיון :ת ביניכון למללא ?היון

ל ב ח מ . ^ Targum.

DEUTERONOMIUM Cap. 11. 12 210 יא יב

?מתבך ?ביתך וב?ןהכך כאירחא ובמ#?בך ובמלןמך: 20 ותבתובינוןעך: 21 ?דיל ךןקגיון ייומיכיון? 1 י ?סך ו?סךז § י ס ^ J ? ? R 0 על מזו:זדין [

עא :דקי.ים לזי לאבססכיון למיסן להון ?י'וס.י ןיומי ?ניכון .על אךזר ת?זרון ית כל ?!?.קיר^א ט י א: 22 ארי אם מ שמיא .על אתן הדא ךא^א מ_פלןיד .לסבון למעבדה למלרחם .ית :יזי אלהכון לקזהףח: 23 ויתריך ל; קרכא קדחלתי קדמוהי ולאתז ז ?כל אוךחן ךתקנן :קךמיכון וחיךתון .עממין רכךבין וסקיפין ז ית כל עמנןיא האלין מן : מי?כון: 24 כל אסךא ךתדריוך §ך5ת ך^ליכיון ?יד! ךילכיון להינעד _ימא מעלבאה פרת : מן םךברא וליבנן מן .נך׳ךא נהךא : יהי תחומכון: 25 לא לסעתר אינש :הןךמיכון רסלסכון לאימסכוןן בר׳ כמא ךמליל יהין לל אלהכון .על אפי כל ארעא רוךךכויןדמיכין יומא דין ביךכן ולוטין: : 26 סזו דאנא להיב : ן מ ל לח ?ירכן אם ס.ק?לון לפקור יא דל; אלהבון .ראנא מפלןיד 27 יתכון יומא דין: 28 ולוטין אם לא סקכלון לפקיודןא דיי אלהכ1ן ןתסט1ן מן אוךחא דא{א מפ.קיד ילזכון יומא דין למר׳ך ?םרא רלא לרעתון: 29 וימי ארי יעילי^ןל לי אלהך לאך׳גא טעות עממיז דאת ןןליל לסמן למירתה ןתיתין לת מבךכיא .על טורא רנריןין: 30 סלא אינון ?עיבךא רלררנא בל י א על טורא ךע ןלת מלטטי אחורי אירח מעל5\ 'שיק/מא ?ארע ?נענאה ר:סיכ ?מיישרא לקבץל גלגלא בקטר מי׳?ז.רי מורח: 31 ארי אתון _ע?ךין לח ירךנא למיעל למירת לת ארעא זייי אלהכיון .יהיב לבון ןסירתון זיסרי יתיתבון: 32 וסשרון למעבד לת כל כןלמיא לנח ריגיזא דאנא יהיב ה ב

.זקרמיכ'ון ייוקא דין:רעא ריהכ יי 1 p• אלין כןלמןא ודיניא ךסטרון למעבד כא:

אלהא דאבהתך לןל למירתח כל יומיא ראתון .קימין על ארעא: אברא תאבדון .ית כל אסריא ך5לחו סמן _עממזיא ךאתון לרסין 2.ועל '_ו;מתא וחחות כל אילן נסהיון לת פןעוסהיון .על טוריא .רמיא : עכיוף: 3 וססךעון ית אגוריהון וסת?רון לת קמתר׳ון זא#י.ריהון תולןדין בנורא ןצילמי טעוסהיון הקפצון ותיובדון .ית ׳מי-מהיון מןcnp יי אלהכיון: 5 אילסין לאסרא T : ן אסךא ההוא: 4 לא •חע?דון בה #כי;תיר< תמן לבית א ך ^ א ךלסרעי :;י אלהכון מכל ^?טיכיון ל: 6 ןסיתיין לסמן ןגלוסכוין וניבסת ׳עכי^תיר׳ תתבעון ןתיחיון לסמן קוךעיכון ךת מעסריכיון גלת אפךשות לךכיון ונךריכיון ו^ךבסכון

ובכורי

Cap 2 1 1 רבריס ראה יב .12 . ולמרי תוךכון לעלפ1ן: 7 וחיללון תקןן :קדם יי אלחבון ותרזרין לכל אושטוח יךכון אתון ואינ# קחימן ךלךכך יי אלהך: 8 לא חעלרון לכל דאנחנא >גלדין כא יומא .דין :גכר בל ךקשר לעינוהי: 9 ארי •לא אחיחון עד כ:$ לבית ניחא ולאחסנתא דיי אלהןל יהיכ לך: 10 וחיעלרון לח יךךנא ןחיחבץ לארזעא דיי אלהכיון ל1חסין לחכון ויניח לכון מכל לעלי ךבליכון מסחור ?1חוד וךןיחבון. לרוחצן: 11 ויהי אחךא ריחךעי יי אלחכיון ביה לאשראה ׳^מחיח חמן לחסן תלחון :ח כל !לאנא מפקיד .יחכון ,עלגחכון ן^לסח קוךשיכוןקדם יי: מעקריכון ואקר^ות ידכון וכל >2ןפר עדיב1ן ךחףרון : 12 ןחיחדון:קךם יי אלהכון אתון ולניכון ומחמן ועלדיכון לאמהחבון ןליואה דבקחיכון ארי ליח ליה חולק ואחק^א עיזבון: 13 איסחמר לך ךילמא הסיק .,עלוחןי לכל אחךא דחיחוי: 14 אילהין לאחראןד וחמן תעביר כל ךיחךעי יי להד מן שלטך תמן תסיק ?נלו דא^א מ5קיד לך: 15 לחיור קכל ךעוח 3?שך תיכוס וסיכול ביסךאן מכןאכא ה־כלא לילליניה קברלחא ןךיי אלהך דיחב לך לקל קרו כלסר מליא ואילא: 16 לחור ךמא לא סיללון .על ארןגא תישךיניה קמ;א: 17 ליח לך ךי&ו למיכל .לקךוך מעסר עיכוךך יסמךף ומ^חך .ולכוךי חיוךך וענף־ וכל ג;יךךך ךחידר ונךבחף וא>5ישוח ידך: 18 אילהין :7קךם יי אלהך תילליניה לאחרא ךיוךעי יי אלהך ליי• אח ולרך וללתך מגלדך ;אקחך וליואה דלקחך לחיךןךי 5קדם יי אלהך . לקל . אושטות זיךף: 19 אסחמרף על או;עך: 20 ארי נפחי לך דילמא ח#בוק יח למאה ?ל ייי ני אלהך נח חחומך למא ,ךמליל לך וחימר איכול ליסךא אריך למיכל ביסךא בכל :רעות נסשא תיכול ביסרא: ^ חחךעי נ 21 ארי יחךחק מינך אחרא דיחךעי יי אלהף לא^ךאה ?ןלינחיה חמן וחיכוס מתורך ומ$ך ךיהכ יל לך למא ךפ.קיךתך ןחיכול לקרוך לכל ו־עוח נ?שך: 22 ברם למא ימחאליל לסר טמא ואילא לן חילליניה מסאבנא ןךכיא לחךא יילליניה: 23 לחור ח,קף. לדיל ךלא למיכל ךמא אךי ךמא הוא ^׳?א ולא חיכי־ל 95שא עם ליסלא: 24 לא סיכליניה על ארעא חיעזדינייז למזיא: 24 לאר יכשר.קדם ־ע3י חילליניה לדיל דלישב לד ילמד TV?3 £יי ס לזי: 25 לחיור קוו־^ך דיהיון.לך ןניךךך חטול ותיחי לאחךא דלחרעי. לזי: 26 וסעליד .;נלוחך ליסלא וךמא על מחירזא דיי אללוך ורם

ניכסח

DEUTER0N0M1UM Cap 12 18. 212 יב יג

ניבסת קודשך ייגןקפי^ על מךכיוא ךיי אלהך ו?יסךא היכול: טר ותקביל ית כל פתגמלא האילין ףאנא ?!פקיר לך בדיל 28 ךליטב זלך ולבנך בתךך .ער זעלמא אךי תעביד ךתקין וךכישר :זקרם יי אלהך: 29 ארי יישיצי יי אלהך .ית _עמ.מיא ד_את 7!ליל

לסמן למיךת ־יתהון סן ^קרמך וסירת יתהון ןתיתיב באיעחון: אימתמר לך דילמא סיתקיל בתריהון בתר :די'שתיצון מן.ךקךמך 30 ורילמא תיתבע לטעיחהון למימר איכרין פלחין עממיא האילין לתא ת>35יד V. Dl?r: P אלהך טענתהיון ואעביר 3ן אף אנא: 31 לקדם יי רסני זעבךין לטעותהון ארי אף לה ארי יל ךמרחק :

כניהון וית כנסהון מוקרין בנורא לטענסהון: י{ 1 ית כל פיס$מא ראנא מפקיר ירזכ1ן יתיר• הארוןעון מיניה: 2 #רי יקום בינך למעבר לא תוקפון !עלוהי ללא תימי ^ביא א1 חלים חילמא ןלסין לך את או מופת: 3 ןייתי אתא ומופחא דמליל עימך למימר 3הך בתר טענת עממלא ךלא ירעהינין ןנפלחינין: 4 לא מקביל לפיס^מי ?ביא ההוא איו מן חלים חילמא ההוא ארי מנםי יי אלהמן לסכון למידע האיתיכון רםמין נת ץ

אלהכון בכל לבמן ובכל pv?2 : בתר פולחנא דיי אלהכון 5 תהמן ולסיח תךםלון ןית פיקיודיוהי תארון ולמימריה תקבלון וקךמוהי וקפלחון וכרסלתיה תסקךבין: 6 ונמא ההוא או חליס חילמא ההוא לסקטיל אני מליל סטיא .על יי אלהכון דאפיק י נסכון מארזעא ךמצרים וךפרקך מבית עכדותא לאטןןיותך מן אךחא רפקךך יי אלהך למהך בה וספלי זעכיר ךבייש מבינך: 7 אריסף אי איתח קלמך או ימלכינך אחוך בר אי>5ף אי ?לל איי ?י חברך דכנפשך בםיתרא למימר 3הך וניפלח לטעות עממיא ךלא יךעיזא את .ואבהתך: 8 מטעוה עממןא ךבססרניכיון דקריבין לך איו ךךחיקין מינך מ9יפי ארעא לעד סיפי ארעא: 9 לא סיבי ליח ןלא תקביל מיניה .ולא סהוס .עינך :על'והי .ולא חרסים ולא סכסי עלוהי: 10 ארי מיקטל תקטלניה ירך תהי ביה בקדמיתא למקטל3יח וירא בל עמא בבתריתא: 11 ותרגמינית באבניא .וימות ארי בעא

T '. * ־ 1 : T . . " * : : ־ : T ״ : T : T * - T T •

לאט^יוחך מרח לתא וייי אלהך ךאפקך מארעא ךמ$יךים מבית עברותא: 12 לכל לעןראל ל^קעון ןירםלון ולא ייוקפון למעבר כפסגמא בי^א ל׳רין בינך: 13 ארי ה^מע בסלא מקלוך דללי .ריישעא אלהף יהיב לף למיתב וןמן למימר: 14 53קו גבלין מ

מבינך

Cap 2 1 3 דברים ראה יג יד .13.14 . מ3י{ך (א9עיו נח :הבי קךחהון למימר מזך [{יפלח לטעות עממיא ללא והגחון: 15 ןחיחבע יחיקדוק וחישאל ;אוח והא קו^ןטא כיון פח^מא אוןעבץךח תועילרןא הךא בינך: 16 מימלא יזימחי נח יחבי קלולןא ההיא לפתגם ךחרב גמר ;תה ןית כל ףכה ונח כ.עירה לפחנם ךחרב: 17 ונח כל :עראה חלנוש לגו פיאה וחיוקיר כנורא יח קךתא ךח קל .עךאח $מיר :זקךם יי אלהך זיחהי תל חרוב לעלם לא חסמי עוד: 18 ולא ידבק ביךך מירעם מן חיןמא בדיל ךיחוב יי מתקוף רוןגןיח ןיחין לך ךחמין וירחיםי עיך וי_קג.ינך למא ךקץם ל^בהחך: 19 ארי חקליל למימרא ד :

אלהך למי^ר .ית קל פיקותהי ךא^א מפקיר לך יומא דין למענל ךקשר :לןלם :V אלליך:

ך 1 לנין אתון:זקךם יי אלהכון לא חיזרזממין ללא חשוון יקלס יי אלהך מרט בין .עיגימן על מיח: 2 ארי .עם .קריש אח : ובך אימרעי יי למהוי ליה לעם חביב מכל ,עממיא לעל א5י אלןגא: 3 לא חיכול כל וימךחק: 4 דין לעילא לחיקלון חורין אימרין ךרםלין וגדין ךעןין: 5 אילא ןטכיא ןילזמוךא ןיעלא ורימא ןחוךבלא ןריצא: 6 ןקל לעיךא ךמריזקא פךסחה ומ9ל9ן טלפין תךחין פךסתה מלקא פישרא בלעיךא ;סח תיללון: 7 קרם נח ךין -לא תיללון ממ?ןקי ןיישרא ומלריקי פךקןתא מסלסי טילפיא ית $מלא ונח אתכא ויה טלזא ארי מסקי פי#ךא אינון ו5ךםחה1ןארי לריק •§ן?ןתא לא מריקא מסאכין איבון ימן: 8 ן_ית חןיךא : הוא ןלא פשר מקאב הוא למן מבסךהון לא חיקלון ומבילחהיון לא חקךבון: 9 ית דין חיקלון מכל דלמיא כל דליה ציצין וקלפין חיללון: 10 ו^ל ךלית ליה ציצין נקלפין לא חיללון מסאב הוא למן 4 11 כל צפר לכי תיללון: 12 ןדין ךלא חיכלון מירחון ניישלא וןגר ןעץיא: 13 ולח כ;פא ןטרפיוזא ןךיתא ליןנה: 14 ונח כל עוךבא ליןניה: 15 ןיח לח $מיוזא ו$יצא ןצי&ר ׳מוזפא ועיא ליזנוהי: 16 קך;א וקיפופא ומרןא: 17 ןקחא וירקריקא ןשלינונא:טא 18 ןחוריחא :ואיבו ליונה ןנגר טוךא ועטליפא: 19 וכל רירז ךעופא מסאב הוא לברן לא וחאללון: 20 כל עוף דלי חיקלון: 21 לא חיללין כל נמלא לתוחב .ערל ד5קחך חחנןנה ןיילליגה איו חזלנינה ללר עממין ארי עם קדיש אח :זקדם יי אלהך לא חיקלוןך דנמיק סקלא לסרלחלכ: 22_עקזלא חעסר :ת ?ל עללת 0

שנא

UM C1M0N0DEUTER!< ! י 2 1 .14.15 .1יי ט 4

קרם לזי אלהך באסךא רלסךעי לאשראה • 23 ןתימל : ; א נ ׳?גא # ^כץקיה חמן מעסר עיבורך ס?זרך ומי^חך ו?םרי תיורך ולננןיקדם :ידי אלהך בל יומיא: 24 וארי תס^י ז ?דיל ךתילף למיךחל ! מינך אךחא ארי לא תיכ1ל לטיוליה ארי יוזךחק מינך אתךא: ך ה ל ךיסךעי יי אלהך לאשראה ׳?מוזיר. חמן ארי :יבך3יז3ך יי א 25 וסיתין בכקפא ותצור ?ספא בידך ויזל׳ןי לאהיא ךלתרעי ץ אלהך ביה: 26 וסיתין כק2א בכל רססךעי נפשך בתורי ומןנאקדם יי ז וברומר הרת שישיק וקבל רת׳ןזאלינך נק^ך וסיכול תמן : אלריך (תיו־׳רי את לאינ׳גז ביתך: 27 וליואה ל?קךוך לא ת^בקנירן ארי לית לירי חולק ןאסקונא .עימך: 28 מסייף תלת שנין תפיקעללתך ?שהא ההיא ןתצנע בקנריך: 29 רוזי ליואה ית בל מעסר ז ארי לית לית חולק ואחםנא עימך וניורא ןנסמא ואךמלתא ךבקרוךי אלהך בכל עוברי לךך רסע?יר: יז !״?5יין :י.י9?עון בדיל ריבךכיןך:

^ןף 1 מסוף יקבע שנין ת_ע?יד ׳עמי?זתא: 2 ןרין פתגם י ׳?מיטתא ״נשמיט בל ?בר מרי רשו ךירשי בסבריה ילא יסבעקדם י;: 3 מן בר מן סבריר. ומן אחוהי ארי קרא ׳?מיטתא 1ז עממין תסבע וריחי לך עם אחיך תשמיט ידך: 4 לחור ארי לא לחי בך מקכינא ארי ברכא ןברכיןך יי בארזעא רע אלהך יהיב לך אססנא למיךחה: 5 לחוד אם .ק?זלא סקביל למימרא דיי אלהך למישר למעבד נת כל תפקיךתא חךא דאנא מפקיד לך יומא רין: 6 ארי ןזי אלהך ברכך במא רמליל לך ןתמיףא תויף (תקלוט בעממין סגיאין ובן לא לעממין מיאין נאה ל לקלטון: 7 ארי יהי בך מס2ינא סד מאסך בחרא מקריך באךןגך דיי אלהך זיר.יב לך לא סתקיף .ית ליבך ולא תקפוץ ית לדך מאחוך מסכינא: 8 אדי מפתח תסתח ית ידך ליה ואיוופא היוןפניר• ?מיסת חוסךניה ךנססיר ליה: 9 אסתמר לך רלמא יהיא, פס^מא .עם ליבך ?ךשע למימר קריבת שתא קבלעיסא שי דשמאתא לסבאיש עינך ?אחוך מקבינא [לא סיתין ליה .מקרי.עלך ״קרם. יי ויהי בף חובא: 10 מיתן תיתין ליה ללא לבא׳ש לי?ך כמיתנך ליה ארי בריל פסגמא הדין יברכינך י; אלהך בכל עיוברך יבכל או׳ןןטות לרף: 11 ארי לא נפסוק מקכינא מגו אךןגא על כן אנא מפקיד לך למימר מפתת תסתח לת ידך לאחיך לענלךת ולמ9?ינך בארעך: 12 ארי לןרבן לף אחוך בר :עןראל או ב

ישראל

Cap 6 2 1 דברים ראה טו טז..16 .15 . ל׳&לאל ול?לחינך שיח ולשתא שליעיחא הפטרייה בר רןיךין מעימך: 13 !ארי תו?טר3יה בר יזיךין מעימך לא חסטרנןה ריקן: 14 אפרשא הפריש ליה מ^נף ומאי־רך וממעצךתך דברבף לי אלהך תיחין ליה: 15 ןחיךכר ארי עלךיא ך׳ויחא באךזעא ל־מצרלם ופרקך לדי אלהך .על כן אנא מפקיר לך לח פס$מא הלין יומא רין: 16 ויהי אךי לימר לך לא איפוק מעימך ארי ריחמך ולאיניש ליחך ארי טב ליה עימך: 17 ןחיסב לח מרצעא וחיתין לאורניה ולדשא ויהי לך זעבר פלח ל;גלם ואף לאמחך חעביד כן: 18 לא לקשי לעינך למ?9יך יחיה בר חיךין סעימך ארי .על חד תרין לאגר אגירא ולחך שיח שנין ויבךכינך יי אליהך לכל דחעביד: 19 כלם לי א-ל,ליר לא ל ק :

בולרא דיחיליר לחוךך ולענך דיברי[ י£?ו~יש חפלח לבוכרא ךחוךך ולא העוז בולךא דענך: 20 .קדם לי אלהךא לאתרא דיתרעי יי אח ואיניש ליחך: 21 .וארי תילליניה בישקךם ז להי ביה מומא חגיר או .עויר כל מום ביש לא חלסניה ; יי אלהך: 22 לקרוך תיבליניה מסאבא ןדביא כחלא כלסי״ טליא

ןאילא; 23 לחור ית ךמיה לא חיכול על ארעא תישדיניה למ;א •ן 1 טר יח .יךחא ךאביבא' ותעביר היקחא :קלס'לזי אלהך 2ן ארי ללךרזא ףאכיבא אפקך יי אלהך ממהרים. !;עבד לך ניסיןקךם יי אלהך מן לני ענא ונילסת א: 2 ןחיכיוס פיסחא : לליליזך^א מן חורי לאחלא ךיחךעי יי לאקזךאה שבנחיה חמן: 3 לא קועלוהי פטיר לחים.עגי איי היכול עלול/י ממיזעא שמנה יומין חיכול : ללהילו נפ_קתא מארעא ךמצרים לדיל :דחיד_כר ית יום מפקך כ:אתנא ךמצרלם כל ייומי חיך: 4 ולא לחהןי לך ממיר בבל חחומך שבעה * יומין ולא יליח מן ליסךא ךחיכוס לךמישא ליומא קךמאה לצפרא:רשו למיכס ית פימךזא לחרא מקרוך ךיי אלח^יהיב לך: 5 לית לך : 6 אילהין לאחרא ךיחרעי לי אלהך לאשראה שלנתיח חמן חיכוס לח פיקחא ברמיעא כמיעל שימשא ןמן מי^קך ממ^רלם: 7 וחלשיל ןחיכול לאחךא ךיהרעי יי אלהך ביה ןחחפני לצפלא וחריר ללןיתיר;קלם :ע אלהך ה לניש ; א ע 8 שיחה יומין תיכול פפזיךא וליומא ^ לא חעביד עיליךא: 9 שמןה ^בועין תימני לך משריוח מ?לא לחצר עו?ןךא ךאךמוחא חשרי לממני שלז$ה שבועין: 10 וחעליי סןאם יי אלהך מסח נללח ידך ךחיחין למא דיברליגןי ל ק ך^בלעיא : יי אלחך: 11 וחיךןךי .קדם יי אלהך אח ולרך ולרחך לעללך

ואמתך

DEUTERONOMIUM Cap. 16. 17. 1 2 1 טו י 6

לאקזחף לליואה רכקרוך וגיורא ילתמא ואךמלתא ךכינך באסרא ךיסךעי יי אלהןד לאשראה שכניזית ת$ן: 12 וחיךכר איי _עבךא הויתא במצרים וסיטר ותעביד ית קימיא האילין: 13 חגא דמטליא

T T * ״ I ־ T • : •ך —ך - T l ־ T •י י • ~ • •י " ״ ־ : :

העביד לך שמ5ה יומין במכנשך מאלדרך וממעצךתך: 14 יתיחדי 1יחןך את ובךך וברתך ועבדך ואמתך לליואה וגיורא גיתמאקךם יי אלהך באתרא ז ןאךמלתא יכקריך 15 ^ב/ןה יומין תיחוג : ךיתןעי לזי ארי לבךמנך יי אלהך בכל .עללהך ו:בכל עובדי ירך ותהי ןירם חדי: 16 תלת ןימנין כשתא לתםןי כל דכוךךקדם לזי אלהך באהךא דיתךעי ?יחגא ךפטיריא וכחגא ךשבועיא ז :

קדם לדי רייןנין: 17 גבר כמתנת יריח ז א ללא לתחןון : וכס$א דמטליז ?ברקחא דלל אלהך ריהב לך: 18 דינין ופוךןננין תמני לך בכל קירוך דיזי אלהך ;היב לך לשיכטך וירינון .ית.עמא דין רקשיוט: לא תצלי דין לא תשתמודע אפין ןלא תקביל ׳צזורודא ׳ארי 19 שוחךא מעיר.עיני סיימין ומקלקל פרןןמין תריצין: 20 קושטא קושטא הךדוף כריל רסיחי לתירת ית אחגא דיי אלהך יהיב לך: 21 לא תיצוב לך א_שירת בל אילן במטר מרביזא .דיי אלהך ךתעביד

לך: 22 ולא תקים לך קמא ררחיק. יל אלהך:קךם לי אלהך תור לאיטר ריחי 3ית מומא ז ן 1 לא תיבוס : י: 2 ארי.י^תבח א קדם יי אלהך ת ביל מידעם ביש ארי מרחק :יהיב לך ןבר או איר1א רנעביד בינך בםרא מקירוך דיי אלהך זקדם לי אלהך לטיעיבר על קימיה: 3 ואיל ופלח ז לה ךביש ! לטעות ע?ומ;א וקגיד לסין ולשימשא איו לסיר׳רא או לכל רזילו שמיא רלא פקידית: 4 ולסחור׳ לף יסשמע להיתבע יזאות והא קו-שטא כיון פיזגמא אסעבירת תיועיבתא הדא בלשראל: 5 לסןיק לת גברא ההוא או איתתא ההיא רעברו ית פסןמא בישא הרין לתרע בית דינך .ית גברא איו .ית איתתא :יחרג'ומינון באב_ניא וימותון: 6 על מימר תרין םסרין או תלתה םסרין לתקטיל ־סלב קטלא לא יתקטיל על מימר קהיר חד: 7 ירא ךםד׳ריא תסי ביח בקרמיתא למקטלית וידא ךכל עמא בבסריחא וספלי ןןכיר רביש מבינך: 8 ארי .יספרש מינך פס$מא לרינא בין דם לרם בין דין לדין ובין מכתש םגירו למכתש ?;גירו פס^מי פלוגת דינא בקלרוך ותקום ותי9ק לאסלא ךיסרעי :יי אלהך ביה: 9 וסיתי ל_ות בס.מאיא האינון ןתיסבע ןיחוון לך ית ?ס^מא א ריסי בייו למאי ולות .רי

ררינא

Cap $ 1 7 דברים שופטים יז יח .17.18 : 3דינא: 10:ןםע3יד.על מימר פה^א דיםיון לף מן אחלא מהוא ךיחל~עי יי ןוןישר למ_ע3ד ?כל ךילפוגך: 11 .על מימר איורייזא ךילפיוך ,יעל דיבא ךלימרון לך הע?יר ל* חיקמי מן פח^מא דיםי1ן לך לימי{א (לממלא: 12 (2קלא ךיעליד 5ךשע קליל ךלא ל.ק3לא מן 3ם;א דקאים ל>ן1פ$#א וז^ן .קדם יי אלהך איו מןל ;קךא מהוא וח5לי זוע3יר :דביש מלשךאל: 13 ןכל י ^ ]ייגיא ף ע$א לשמעון וידחלון ולא ילשעון עיור: 14 8רי סיעיול לאתנא דל: אלהך ידזיב לך וסירסה לחיחיכ קח וחימר אימ^י :עלי מלכא ככל עממיא ךקסקןלני 15 מ^אה וזכעי עלך מלכא ריחכעי יי אלהךעלך 3יח מגו אחך חמ3י :עלך מלקא ליח לך ךישו למנאה : גלר נוכרי ךלא אחוך הוא: 16 לחיוד לא יק$.י ליח סוסון ולא-ת צ$א למצרלס ?ריל לאמןאה ליה סוסון .ויי אמר לכון ב י י ה י לא חוקפון למסב קאוךיןא ללא עיור: 17 ללא נס3י ליה גשין ולא לטעי ליליר• יכמןא ורחבא לא למ.$י ליה לחרא: 18 ויהי ?מחליה על כולסי מקכוחיה ויקחוב ליה ית 5ך#גן אוריחא חךא על מ^רא מן .יקרם ©שגיא ליןאי: 10 וחהי עימיח ויהי קרי ביה קל יומי חי1חי {ליל ףיילף למירםל ,קלס יי אלהיה למי^ר ית קל &ח$מי אוךירןא ותלא ןלח קימיא האילין למ_ע3לה'ון: 20 קךילוא לימינא ללא יירם ליליח מאח1הי וקריל דלא ימטי מן ח§.קיד (לממלא קליל דיןדיך י1ק1ין .על מלכוחיה הוא וקנוחי קג1 ישראל: יף| 1 לא יהי לכמיא ליואי קל שיקטא ללוי חולק [ארוםנא ?גס •י׳$#ל קיל^א דיי ואחמושיח ייקלון: 2 ואחןזנא לא חחי ליה קג1 אחיויץ מחגן ריסב ליה יי איגון אח^סיה קמא ךמליל ליה: 3 ןרין יהי רך!ן.י לכמיא מן עמא מן נקםי ;קקחא אס חיור אם אי$ר (לחץ לכ^א רחנא ולוזעא וקיבר1א: 4רישעיבולך הקלף ימ^לזך \.ריש גי!ח %ף חיחין ליה: 5 ארי כיה איחלעי יי $להך מקל #יבקך ל9יקם ל#מ^א בשמא דיי הוא וקנוהי קל י1היא: 6נארי ייחי לעאח מqדא מן קיךיף מקל ישךאל ךהוא ךאר (ייהי קקל ךעוח נ^שיה לאחלא ללחרעי יי: 7 וי^מישי אלחיח קקל אחוזזי ליואי למ^טשין חנ?ן :קדם י:: י $&$א י 8 חולק כוךולק ייקלון 3ר מט^ךחא ריסה ש3יזא ל3י( אחקינוי זעליל לא-עא דיי אלחף יחיכ לך לא חילף י : 9 א א ^ ח קך מעלר בריח ק ^ ^ י 1 ^מע3ד קח1«5ת .עמסיא ^אינון: 0

a וברחיר׳ a m < Tugom 2 8 «

UM Cap1M0N0DEDTER 816 18 19.יח יט

ובדביר. ?נוךא .,קסים קיסמין כממין ומ;וזיש וחריש: 11 ןךמין ךקןת נתבע מן מיו^יא: 12 ארי מךחק ,קלס לי מ ק (שאיל ??יךין ו ?ל >ג?יד אילץ יבריל תו.עי?יזא האילין יי אלר׳ך מחריף־ יחהוןקך9ך: 18 קלים תהי ?רםל^א ריי אלל׳ך: 14 ארי .עקומןא ז מן! האילין ראת ירית יתהיון מן מןג^יא ומן .ק9מיא קמעין לאו לא

בן להב לך יי אלהך: 15 ונביא מ?ינך מאסף ד?ןהי לקים יי אלהך מי3יה תקבלון: 16 ?כל רשאילתא מן :נןךם יי אלהף ?חיוךב ביומא דנןהלא למימר לא אוסיף למיקמע ית .קל מימךא ריי אלהי לי_ת אישיזא ר?ר1א חרא לא איחוי עור.,ולא אימות: 17 ןאמר י; לי אתקינו ךמלילו. 18 3?יא א.קים לחון מנו .אךויהון ?1הך ואיתין פת^מי ;מאתי ?פומיה יימליל .עימהיון יה ?ל ךאיפקריניה: 19 ויהי 3?רא רלא !י.ק?יל לפתגמי דימליל ?קמי מימרי ית?ע מי3יה: 20 ?רם 3?יא יירשע למללא פס^מא ?קמי לת ךלא ?.קירתית למללא ןרימליל ?שיום קעות עממיא רתקטיל 4ביא ההוא: 21 וארי סימר בלי?ך איקרין ;ירע ית פוז$מא ךלא (צלליה יי: 22 ^דימליל נ?{א ?שמא ריי ולא נתי סת$מא :ולא יתק״ם היא פי^מא .דלא מללית יי ?יךשע מלליר. ?ביא לא

חךרזלון מ3יח:ן 1 ארי ישיצי יי אלהך נת עמעויא ריי אלחך יהיב. י לך ית ארעהיון ןתיךתינו-ן ןתיתיב בקךויחיון וקבתיחון: 2 תלת קךיין תפריש לך ?גו אךזעך _ריזי אלחך יחיב לך למירתת:ף לן י אלל׳ך 8 תתקין לך ארסא ותסליח י-ת אךן5ך רנייסניי ליותי למיערק לסמן ?ל:קט1ל: 4 ןרין פתנם זקטולא רנערוק לסמן ויתקים ריקטול ית סבריה ?לא מרעית להוא לא ק;י ללה סאיתמלי ומך_קמ1חי: 5 ותיעול עם עבריה ?חוךשא למי.קץ אעין ותתמריך :לריר. ?בךזלא ?מי:קציי׳ &נא גישתליף בךזלא מן אדעא. ולשבח ית סבריר. וימות הוא יערוק לתךא מן קיתיזא האילין וליןקייס: 6 יילקא לרדוף ןאל :דמא ?םר זקטילא ארי ייספ ליבית (יך?ק3יח ארי תיס3י אר^ןא ויקטלי$יה 3פש לליר. לית חובת דין דיקטול ארי >$א םני הוא ליה מאתמלי ומךקמיוזי: 7 ?גל בן אנא מפקיר לך למימר תלת קמין תפריש לך: 8 יאם יפתי :יזי אלהך ית תחו?ך ?מא דקלים ל?5?סיזך ןלתין לך ית כל אתגא ךמליל למיתן לא?חסך: 9 ארי סישר ית ?ל תסוקיך^א

חדא

Cap 8 1 9 דברים שפטים יט כ .19.20 . ןזדא למעקרח דא^א מ$קיר לך יומא דין למילחס. ית יי אלחך ללקןהך לאוךרןן ךחקנן לןי־מוהי כל יומיא וחיוסיף לך עור קלת קךוין ;גל קלת אילין: 10 ולא לשחפיף דם [?י לגו או־עך דיי אלהך יהיב לך אח#א ויהי :עלך חולת דין ךקטיול: 11 ואלי יהי ?בר סכילותי ויקמלניה נ:נןש וימות ןיעירוק לרזלריח ויקמון ליה רקום ז לןחלא מן קלרא האילין: 12 ןלשלחון 9לי קךחיה ולללרון יחיה מחמן ולמסרון ;חיה ליד $איל ךמא וימות: 18 לא י1חוס עינך :על1ך,י וחהלי אשלי ךס 1לי מלע!לאל דימב לך: u לא ח#ני

חחומא ךחלרך דוזחימו קלמאי לאדוס^ך ךהחסין לארעא דליר לכל ל אלחך יהיב לן למיךרןה: 15 לא יקום קהיר דוד מ :עוין ולכל חולין בקל חיט דיחטי .על מימר חרין קחדין או על

־הימר חלחח סחרין לחקים §חןמא: 16 ארי לקום סחיר ש_קר לגקר לאמחלא ליה #5יא: 17 ויקומון חלין 3לרין ילחון דינאקלם לחניא וןץניא ךיהון ליומיא האינון: 18 ללחלעון קלס ליי : י :

ריניא ייאוח להא קהיר ^ןיקרא סחךא שקרא אקחיד לאחוהי: 19 ןסעלרון ליח ??א לס#יכ למעלר לאחוהי וחפלי ןגליד לליש מלי{ך: 20 וף^חארון לשמעון ולדןשלון ולא יוקפון למעלר עוד ק09;מא לי^א רירין לינך: 21 ן^א חחוס עינך ;השא 0לףא $לף .עינא #יןא חלף שיןא ירא חלף ללא ליןנלא יזלף ריגלא: גפ^א עי p 1 ארי חיפ־וק לאגרוא קרקא״עללעלי לכבך^יחיוזןי סו^וןחזץ ארי יי אלהך מימריח וךחילין .עם מ4י מיןך לא חךסל מ למעךף ךאמקך מארעא, ךמאךלס: 2 ויהי למקרקכון לאגחא קיבא3 ולימר להון שמע ישראל אחוןמחקךלין ןלחקלב להנא וימליל עם עמא:י ךבכיכון לא יווע לילכון לא חדחלון יומא דין ל&הא קלבא.על מל ולא חקל׳עחון ןלא הדקרון מן:זקךמיה'ון: 4 אלי לי אלהכון מ.דלר.קיסיכז־ןא לכ1ן קרב עם לעלי דבליכון למי?לק לחכון: 5 וימללון ח # ל מךכיא עם _עטא למימר מן $קרא דלנא. לירןא חל£א ןלא םנליה לחך דחוב לביחיח ףילםא יתקטיל לקלבא יג^י אייזח לס5מית.: 6 ומן $קרא ד^עב לרמא ולא אחליח לחך ליחוב לליחיה דילמא לי1ק8יל לקלקא ו^לי אווחין יקלי^יה: 7 ומן &קלא לארס איח;1א ןלא נימלח יחך ויחוב לליחיח דילמא לחק&יל בקל?א ו^בר אווחרן ל^ביןח: 8 ןיוספון סיליא למללא .עס ?גמא וללמרון .מן נקרא ךךתל ויזליר ליליח יחך זיחוכ לליחיה ,ןלא לחקר ית לילא

ראחוחי

DEDTBEONOMIUM Cap. 20. 21. 220 כ כא ךאחיוהי ?ליניה: 9 ויסי 3י י#יצ'ון םרכ?א למללא .עם

וימנון _רב(\ חילא ?ריש _עמא: 10 ארי סקרכ ל_קך$א לאןחא :עלת וסקרי לה מלין ר׳&ןלם: 11 ויהי אם שלם ה־ענינך ןסי?פח

לך ויהי בל עמא ויישכח גיה יחון לף מסקי מסין (:נןלחינןל: ואם לא סשלים עימך לחע3יר עימך קרב ווזצור:עלה: 18 וי.מקרי3ה 12ל דבורת לפרעם ךחרכ: 14 לח1ד יי׳יאלהך בירך ותמחי ית | ;שיא וטקלא וקעירא (כיל ריסי בקךוזוא קל ,עדאח ת13ו לךך דיחב יי אלחך לך: p 15 פןג3יד לקל א וחילול ית ,עדי מ •קךליא ךלסיקן מיז3ך לסךא ךלא מקתי עממיא חאילין אינץ: לחור מקךגי עממיא חאילין דיי אלחך ;סיב לך אס9;א לא 16רינון סי$אי לאימוךאי סקלום ?ל 3ישמא: 17 ארי ;>$רא תנ במגנאי יפוץאי חיואי ויםקאי כמא ךשן־ןךך יי אלחך: 18 9דיל ךלא נלפון יתכון למע?ר ?כל תיועבסהון ךןגבדין ל8£נסחיון יסחובון| לא^חא:עלח AQ א י1מין .קדם יי אלחכון: 19 ארי תצור לקך למבבשה לא סס3יל יו! אילגח לאךנןא ,עלוחי 3רזלא ארי מיגיה סיכול ויסיח לא סקוץ ארי לא כאי&זא אילן׳ סקלא למי.על מן נןד?ןך בצירא: 20 לחוד אילן רסירע ארי לא אילן ךמי3ל הוא יחיה תסביל יסיקיץ וסבני כךקיומין .על .קךהזא ךחיא זעבדא

•לןימך קרב עד רסכבשה: •א 1 א.רי ישתכס קטילא 3ארזעא .דיי אלחך יחיב לך ב :למיךסה רמי כסקלא לא יריע מן .קטליה: 2 ןל?קץ קבך ורעןי •ולמשחון לקחיא רבססךנות קטילא: 3 יסהי קי?א ריןריבאא הסיא עג:לת תורין ךלא אספלח בה •לקטילא ולסמן קבי .קריןל א ססיא ית :עג.לקא לנ ךלא 3גרח מיר: 4 ןיססון 9כי קף בך ךלא יתפלח ניה ולא יןררע ולקפון ת$ן י.ת ע3לסא ?גיןלא: s ןיתי־ןךכון כב׳נ;א בגי לוי ארי בהון אתרעי יי אזלחך לשמשותיה ולברכא ?ש$א דלי >על מימךהון יחי ?ל רין ו?ל מ?$ש ס3ירו: י6ןב'ל סבי _קךתא סחיא ךקריבין לק.טילא .יסחון ית י.ריח1ן .על ע;להא ר3קיפא בנסלא: 7 ויסיבון (לימרון יד;א לא ,א^ךא יתךאל ךמא הדין ן.עי$נא לא סואח: 8 >יך.ניא יןמרין 3§י ל«?נף י׳לאל ויס55ר ד?בקסאייי׳ ללא חיתין חובת ךס !5י ^ W י להון על ךמא: מלאת תפלי אשרי רם 31י מ3;נך :א.רי מע5יד ך?שר !דקדס לי: 10 ארי סיפוק לא;לא קולא .על מנלי ך^ןז

וימ^נון

aa'l Cap. 21. 22. דברים כי תצא לא ככ

W*J 11ומילמי : ! * י י ?יו * ז לי *לריר 3 ט ח מ ז ז:12 ןח5עלי3ח לצו mw דיו ורןרזךעי כה (חיסלה לך לאיתו

ליחף יסנלח ית די#ה וו1רלי ית טיו^רהא: 13 ןסעדי ית קמות ^וקיה מי3ח וחיחיב לביחך וחיקלי נח אכוהא :רת איטה ירח י91ין וקחר p חיעול לורזה ןחלעלינח יחמי לך לאיחו: 14 ויחי^ח וו^א לא חןל^ח ללכ#א נ אם לא חתהעי לי״ \ח>*מרי3ה ל לא חיחגר לח חלף ךע$יחח: 15 ארי יךןדן לג:בר וךחין ;^יןא וילידן ליה ה?ץ ךחולןיןא וק1ני#$א יחךא ךחומי1א וחרא קנואו ויחי לךא בולךא לסנואחא: 16 ויהי ליומא ךיחסין ללנוחי ית ךיחי ליה ליח ליה ךשו ללכרא נח ?ר ךחוהחא ,על א5י לר סניאיןא בולךא: 17 ארי :ח ס-לוא 5י סנואסא יקדיש למיחץ ליח חרץ חולקין לכל ךל#חלח ליה ארי חיא ריש תיק$יח ליה חן:א לכורוסא: 18 אדי יחי ל?לר לר 9?ןי ומרוד ליחוחי ?״קליל למימר אבוחי ולמיתר אימיה ומלבין יחיה ,ולא מקליל 39ח1ן: 19 ןליחדון ליה אכותי ואימיה וירקון ;חיה לקדם קלי קרחיח ולחרע ליח דין ־ אחריה: 20 ויימרץ ל$לי קךחיה לר^א דין קמי וקרור ליח^י £.ק3יל למילהא וליל לסר וקלי חמר: 21 ןיממו3יחשי .קךחיה לאלניא וימוח ורזפלי ןגליד ךליש מלינך ןקל ?ל אי יע|ראל י^מעון ולרהלון: 22 וארי יהי מלר חולח דין ךקטול ןלחקפןיל ןחיצלוב יחיה על וןלילא: 28 לא חליח ?בילחיח על $ליבא אדיקךס יי איןגמליב י מיקלר חק3ר$יה ליומא התא ארי .על ךמב ן

־ללא יזןזאיב יח אתנך דיי אלחך יסיב לך אחס^א:ב 1 לא חילזןי יח חוךא ךאחוך או ית אימריח ל?8נן כ וסילבוש מנהיון אוזבא ו1חילנון ל^חוך: 2 ואם לא גןריב אחיךה לגו ליחך דחי עי$ך עד דירזלע י קו חי לוחך ולא ידעח ללח ו איזוף יחיה ןרןחימיח ליה: 8 ןלן חעליר לחמריה (לן חעליד ללסוחיה.ןלן חעליר לקל אליד$א ךאחוך ףסילד מי1ייח ומשקלזיןח •ליח לך רשו לכקיוחה: 4 לא חיןןןי יח חמלא וןאחוך א1 תיריחי0א לסילבוש מירחון אקמא חקיס עימיה: 5 לא יחי I&V ??ו יזקין ולן מלר .על איר1א :ולא .ירןקן $לר ?נחקי»י »יי*א אדי ־?ןךסק !דקךס « אא-״ך ־ כל יעליר אילין: 6 ארי חזערע קינא ךאי^ךא ־;*ןךמך לאורחא לקל אילן או.על ארזעא א^ךחין איו ליעי( (אי£א דלייעא על א>5להין א1 על ליעין לא היסכ אי>$א על 3י;יא:

שלתא

DEHTER0N0M1UM Cap. 22. 32 ?ב&

לחא ס#לח !ת אימא ו_ית ?;:א תיסכ לך ?יייל :הי18כ לף־# 7לף־ ית1דיף־ יומין: 8 ארי תב3י ?יסא מיהא וסע?יד ת;זקא לאי (לא סשיי. חיו?ת קטול ??יתף ארי .יפיל תפיל מי3יח: 9 לא תןרע כך>$ף עירובין רילמא סקסאב רמעת 1ר?א רתןרע לעללת 3ר>מא: 10 ?א סיררי 3ת1רא ובסמיא ?סךא: 11 לא סל?ש שעטניוא עטר לביתן מס?ר כסרא: 12 ?ריק?רין תע?יר לף־ .על אך3ע מפי ?סוחןי רססבסי ?י׳: .13 ארי לסב 33ר איתיגא ףיע־ול לותה וימינה:, 14 וישיי לה תסקופי מלין ולפיק :עלת ש1ם ?יש •ולימר ית איתתא ל׳ךא ;סיבית ועלית לוחה ולא אשיתיס לה ?חולין: 15 ןלסב אביהא רעולימתא ואימה ןלפקון י_ת ?חולי עילימ^א ל^דם קבי .קךתא לחרע 3ית רין אסלא: 16 לילמר אבילא דעילימתא לסמא ית ברתי יחבית לנבלא לרין לאיתיא אש?סית ויקנה: 17 והא הוא שיי תסקיפי מלין ל^ימר ל לברתף־ ?תולין יאילין בתולי ברתי ולפיךסון שושיפא !זקדם קבי .קךה!א: 18 ולר?רון קהי _קךתא ההיא נת 2?לא ו.ילק1ן יסית:

ןל;בון מניה מאה סלעין רבסף ולתנון ל<*ביחא ךעולימולוא 19 אמ אפיק שום ?יש על בתילתא ךלשראל ללירז תהי לאיתי לית ליה ךשו למפטרה 3ל ייומיוהי: 20 ואם קישטא היה פס^מא לריןא לתרע לא-א׳?1ת?חו בתולין לעולימתא; 21 ליפקין לת עולימו 3יח, אבוהא ולרןמונה אינשי קרסה ?אבנ?א קמות א.רי עבלס קל;א ?ישראל ל#אה בית אבוהא וספלי ןן3יר ר?יש מבי^ןל: ארי לשתהח ;בר '^?יב עם אי^סא איתת ;בר ןלסקאלון אף 22 ׳^רויהון 3בךא רשביב .עם איתסא ואיתיזא וספלי זעביר ךביש .?ןי^ךאל: 23 ארי תהי עילימיגא כתילרוא ך?#רכוא ל3?ר ןישיחיןח

ךא ?קר$א ויסבוב .עי$ה: 24 יספקין יח תתיהון לסרע.קף?א?3 סל׳יא וסלומון .לסהון באמיא ןימותון נח עילימ^א .על..עיסק ףלאת סהביי׳ יס5לי :ציסת ?קח?ןא ללח נברא .על .עיסק ך_עני לס איפז יגביר רביש מבינןי: 25 ןאם בסקלא .ישיח ;?רא.לת עולימ^וא רמאףסא !ויד>קף 3ר. 3ברא ןלשכוב עימה לתקטיל ;?רא דש?יכ עימה 3לח5ר1הי: 26 ילעולימיזא לא חע?יר מיר_עם ליס לעילימיןא חובת רין• דקטול ארי כמא ריקים 3?ךא .על לביית רקטלןיח

ש בן פס^מא הרין: 27 ארי בסקלא אש?חה אוחס עוליקקא>3 ן ' ר עולימ^א ?תיל9!א ? :רמאךקא ילית רפריק לה: 28 ארי לשיח ;

רלא

s22.2. cap2&3 ' דברים כי חצא לב כג k־W* TP?) 29 :א .?זאךסא ?ייחךיגח ןי^כוב .עי^ח \ישחלחון ל ךח הוזי י ל ן ף ק ל א לעוללקי^א יזקן^ין סלעין ד ה מ א ב עימת ל י ? ^ ף

לאיתו לולף ךעניזא ליה ליה לשו למ9?1לה קל י־ומוהי:

א פ חח אבולוי ןלא י4לי מ ב ןילר ית אי . Q[ 1 לא #: 8 לא ; : 2 לא לדלי ףקקיק [למחלל למיעל לקהלא די חי ףאכועשיךאה לא יללי ליה למיעל ןלכי סמ!ירא למיעל לקהלא ךיי אף ךרא :א ך בקהלא דלי: 4 לא לךכיון.עמיונאי ומיאבאי למלעל בקהלא ךלזי אף י ,ע׳ןזיךאה לא ןךלי לה־ון למיעל לקהלא לליי עד ןגלמא: 5 על .עיסק ללא £ןרעו יקכון ללחמא וקמיא לאוךזחא למי9קכון ממ^ללס ולא;ר .עלך ית ?לעם ?ר קעור מקח־ור ארם לעל קלת ללקטורןף: 6 ולא אקא ייעם והסך יי אלהןי לך יח לוטין ללילקן אלרןף לקקלא מן ללז אלי ךיגזמף יי אלהך: 7 לא חיזלע ^זלמהון לטלחהון קל י1קוך לזגלם: 8 לא חלסיק אירומאח אךי אחיך הוא לא לזרחיק מ^ראחחאה ה: 9 לנין ךירזללרון להון ךלא חלי אלי ריר הןיחא לארעיחא על נעלי יללי . להון למיעל בקהלא ךלי: 10 אלי חיפ1ק משליש: ׳11 ארי יהי בך ?בר ךלא ךב^ך ןססחמר הכל מידעם בי£א לא ייעול לביר יהי ללי מקלי ליליא ללפוק למברא למ#ריקשא א לסמי למ^א ולמיעל #י ש מ : 12 ויהי למיפגי ל א ז ו י ס#לתא א: 13 ואסר מרזקן יהי ?ך ?ןקלא למ^לי ז ו ייעול לגו מ^ליך ל ח מ : 14 ןסילחא וןזהי לך .על .זינך ויהי ל א וסיפוק חג־ןן לקל לקרא וסה?ר בה וחחוב וסלסי לח מפקהול: 15 אלי יי אלחלקדמן' ן לשיןבוחך ולמימםר ס^אך 5 ח י ר ב ה מהלקא קגו מ י ח מ שם ויחוב מיתריה עלללח פחג וחסי מ^רירןך קדישא ןלא ללזוי בך :: 16 לא ס9סר עכר .עלומין ללד לביו;יה לי^ןחתב ך סלאיטקא ליה: 17 עמך יחיב לי5ך לאחלא ללחרעי 51םלא י לוקך ק .קדם ריבו מן קלוך בליישכ ליה לא ת'ו;יניה: 18 לא וזהי איחיןא מקצהל ל3לר ןגלד ולא לסב גלךא מ&י י׳^ךאל איר1א אמא: א י ש יל ח ל א וחולפן ללקא לליח מקךשא זלייי א ח י 19 לא יועיל א3ר ^י ל ם יי אלחך אף חךןיהון: 20 לא הל ד ק לכל (לר ארי מרחק :ח קל קןלדעם ללחלל׳י: 21 לכר לאחוך רליח לסף לליח עיבור ללין חלבי ולארקל לא חלבי לדיל דיבללינך יי אלליך לכל עמסירל סי לי או^טוח לךך .על אן־עא ךאח ןןליל לסמן למיךחה: 22א.

ה ,אלי .מיזנע׳ לחלעייח3 חי ל#למו ר . ס א ח קלם ן; אל?זך לא . י : 8T

.יי

DEUTERONOMIUM Cap. 23. 24 י כ נ ־284 כ

ו ז ן מ אלהןד מיןף ויחי ?ף ח1קא: 123,אךי ססמע מלמירר לאי ?ך ח'ו?א: 24 אפקות ?$לף תישר יסע?יד ?מא מיך^א ״קים יי אלןזןד 3ר?$א רסליל15א ?פו>$ך: 25 ארי סיתנר ??ךמא ר30לןז ןוןיכול $?ין ?נפשך םי^עף ולמ;ןי לא תיתין: 26 ארי תי^גר 3ק?ןו:א ךסבךך ותקטוף ךמלין 3יךןי ימןולא לא חדים. ?גל קק׳קא

1 ארי ל5ב ;3ר איתחא :וי3עלי;ה ויהי אם לא ס^3ח רחמי( ?עינוהי ארי א3#ת בה ,עבירת פייעם וןבתוב לה ןט פיטורין ולסין בירת (י.פ^רי;ה מ3יסיה: 2 וסיפוק מ3יתיה וסחף׳ וסהי לג3י אוסרן: 3 ולקוניןה ;ברא ?תראה ולכתוב לת 3ט פיטורין זיתין 3ירי׳ זל9טרי;ה מ3יסיה או ארי למות 3?ךא בסראהה ליה לאיתי: 4 לית ליי׳ לשו לבעלה .קךמאה רפטרה ב ^ ך למסב למיסבה למיסוי ליה לאיתי ?סר ךא?ותא3ח ארי מללזקא היא ,קרם יי ולא למיב ית אל/עא ביי אלחף יתיב לך אס^;א: 5 ארי י5ב ן3ר איי^סא סרןןא לא לפיק ?סילא ,ולא יעי3ר ־צלוסיב: לקל §ית$ם פ;י יהי לכיסיה #$א חרא וילדי.ית איתסיה תסי 6 לא ישב מ#ב1נא ריסיא לרבבה ארי ?הון מתע3יד מזון ל3ל: 7 ארייש3$ח ;בר 3;יב גפשא סאחיהי ?»?גי ישראל ש $ ןל$;ר 3ה דנבניןה ייחקמיל $3?א סהיא יל9לי ;ג3יר ך?יש מביןןד: 8 אסת©ר ?מ?תש קטרו למיטר לחרא ולמעבד 3כל רילפון לסביון 3ר$א למאי כקןא ך9.קירתנון תטרון למ.ע?ד: 9 סלי דכיר ית ףזע3ר יי אלחןזי למךים ?אוךתא ?מיפקכון ממ^ללם: 10 ארי סיךשי ?סברןד ךשית מידעם לא תיעול לכיסיה למיסב מדיוניה: !1 3?ךא ר1קום י3?לא דאת לשי .ביה .לפיק לף לת משכיונא לברא; 12 ןאם ?3ר מק?ין הוא לא סשיוב ?ממכונית: 13 אהבא לסיב לית ית משכונא ?מיעל שימ^א ויסבוב ??סוסיה יי?ככינף ולף תסי ;0־ !זקךם יי א^הןד: 14 לא סיעישיק א;יךא .עניא ומס?ינא&ומי ?.קיחןי: 15 ?ייומיי׳ תתין א3ריה (לא ןף דן ז מאלול מיא וליה היא מסר יח ;פ#יד. סיעזל .על1סי שימ>$א ארי ע5יא ת ןל» יקרי זןלף ״קלס יי ףהי ?ף חןבא; 16 לא ימיתין א?לן

י על פיום ?;ין ובנין לא ימותון על פיוס ,אמ־׳ן .אי,נ׳ש ?ח'ו?יה. ימיתיןנ 17 לא סיןילי דין *מר יילם ןלא תיסב מ׳שב^א ?סות

אך>$$*: 8! ןהיךכר $רי ןנןקיא סליתא ?מ$ריס יי5ךגן?ל יי אללף: מסמן

cap 2 2 5 דברים כי חצא כד בה .24.25 .

מתמן על כן אנא מ5קיד לך למעבד נח פו1;מא הדין: 19 ארי חילזצוד מצלך במקלך לחחנשי עימרא לסקלא לא חחוב למיסליה לגיורא ללחמא ולאלמלחא לחי בליל דיברכיןך יי אלהך בכל עובדי לדך: 20 אלי חיךובוט זיתך לא ספלי לחרך לגיורא ללחמא ולאךמל^א יחי: 21 ארי חקטיוף ללמך לא חעליל בהדך לגיורא ליקמא ולאךמלתא לחי: 22 וחיךכר ארי.עכךא הןיחא בארעא דמצרלם

על כן אנא מפקיד לך למעלר _יח פחגמא הדין:ן 1 ארי יהי ךין בין 3לנץא ילתקלמן ללינא וירינינונון ך כ ויןכיון לח ולאה ויהליכון ית חייבא: 2 ויהי אם בר סליל לאלקאה רץבא ןלךמיניה דינא לי.לקיניה:קדמוהי למיסח חיולחיה למנין: 3 ארלעין ללקיניח לא יוסיף דילמא יוסיף לאלקיוחיה על אלין מחא לבאך לעי^ך: 4 לא חיחיוד &ים חיולא לןץשיה: 5 אלי לחכון ת ונקל א אחין לחרא וימית חד מינה־ון ובר ליח ליה לא חסי איחח .מירזנא ?ברא ל?כר אוחרן .יבמה ייעול ,עלה ןלקבה ליה לאיתי ןילמינה: 6 ויהי בולרא לחליד יקום .על שמא לאחוהי מיחנאכלא למיסב ית ולא לחמחי שמיה מלקראל: 7 ואם לא תילי ; לכמחיה וחי5ק' ילמחיה לחלע כיח ךינא לקדם סכיא וחימר לאאקמא לאחוהי שמא ללשראל לא אבי ללבמוחי: $בי .ללמי לז 8 ןלקרון ליח קבי .קלחיה וימללון עימיה ויקום ויימר לא ך.עי;א למיקבה: 9 לסחקרב יבמחיה לוחיה לקדם םליא וסשלי סיניה מעל לאלוהי וחלוק לא©'והי ןחחיב וחימר כדין למעביד לגברא ילא למל ית ליחא דאחוהי: 10 ןלסקלי שמיה לישראל כיח שלי סינא: 11 אלי לצון 3ללין לחרא $לר לאחוהי ןחוזקלב איחה חד לשיזכא לח בעלה מיד מחיוהי ןחיושיט ילה ןחיחקף כביה כלחחיה: 12 לחיקוץ לח ידה לא חחום .עינך: 13 לא יהי לך לכיסך מסקל ומחקל לב וןעיר: 14 לא יהי לך לביחך מלילא ומלילא ללחא וץעילחא: 15 מסקלין שלמין לקשוט יחון לך מכילן ־^למן רקשוט: ך יהדן לך לליל ליולכון יומך על אלעא דיי אלהך יהיב ל

: ר ק קדם יי אלהך כל דעליד אלין כל זעליד ש 16 ארי מלסק :עמלק לאולחא למיפקכון יימ^ללם: 17 הוי לכיר יח לעלד לך :W 18 ךזערעך לאולחא גקשיל בך קל ויהיו מחאבדין ?תלד קדם לי: 19 ויהי כד י^יח לי אלחך משלהי ולאיןלא לחיל מן : לך מקל לעלי רכבך מלחור לחיור לאלזעא דיי אלהך ;היב לך

a אחסנא n m

Targum 2 9 .

DEUTER0N0M1UM Cap. 26. D 226

אסקןנא למיךסה תימחי ית רוכמיה 3עמלק מתחות שמיא >$א ססנשי:

ץ ארי סיעול לאחגא דיי אלהןי יהיב לןי אס?נא וסירסה ן ן 1 ף כ?א ךארעא ךתעיל יסיתיב ?ה: 2 ותיסב מריש כל אי סאןתנף־ דיי אלהןדיהיב לף וסשוי ?סלא וסר׳ף לאסיא רי.תר.עית ב:ה;א ריסי ?ייומיא ו יי אלד׳ף לאשראה שכמתיה סמן: 4 וסיסי לי >גלית ם יי אלהןי אי י ק ד י יומא רין . ת י י ר׳אינון יסימר ליה ח לארעא ך_ק.?ים יי לאבחת^א למיתן לנא: 5 ולסב כסנא סלא מןם יי ך ן ג א ריי אלהף: 6 ןתסיב וסימר : ח ? ד ם מ ד ק ז לחל לנססניה :וברא ית א?א ו;לת למ?רלם ןךר אלהף לבן ארמאה ^עא לאי ת«ן בעם ועיר והיה סמן לעם רב ת.קיף וס;י: 7 ואבאישי לןאם יי י ק מ$ראי ןעןיונא רקבו :עלנא פוללנא .קשיא: 8 ו2לי{א ״נא !ליאיסןא אלהא _דא?סתנא ':ו_ק3יל יי $לוחנא ו:גלי :דקדמ'והי עקז ןחס&א: 9 ואתקנא יי מגורלם ?לי־ תכןיפא י?ררע מרמם י?סןינאא ית תנא יבאסין יבמיפסין: 10 [אסלנא לאתרא הרין ןיהב $א סלב ילבש: 11 ולען הא איסיסי ית ריש ר ארזעא הךא ארע ^ם לי אלחןי וסיסגיוד״קדם ד ק ז אי?א דאחגא ריסבת לי יי וסססי^ית : יי אלהןל: 12 יסיסרי בלל טכתא ייר׳ב לף ־ל אללןל ילאי^ש 3יחןי אס וליןאח וגיורא רבינך: 13 ארי סשיצי לעקרא ית ?ל העסי *נללסןל 3ש$א סליסיתא ש3ת מעסךא וסיתין לליןאח לגיורא ליסמא ולארמל^א :ויי?לין ?.קתף ולסבעון: 14 וסימר :>ןדם לן אלסף פליתי ק1דש מעסרא מן ביתא ואף יס?תית לליואח ולגיוראא עברית מפיקולך ולא ליתמא ולארמלקא ??ל ©יקוךף ךפןקיך^ני ל אס^שיסי: 15 לא אבלית באיבלי מי3יה ולא סליפית מניה 3מ9אב ולא יס?ית מגיה למית קבילית למימרא ריי אלתי .עברית בכל ך?.קירס;י: 16 איס^כי ממרור קדשף מן שמ?א י?רך ית _ע$זןד ית ישראל לית אחןא ליסבת לנא ?מא רקלימסא לא3ד׳סזנא ארע זעבלא סלב ו:דבש: 17 יומא סרין לי אלחף מפקיד לף למענד

ית $מיזא האלין ןית ךינ;א וסיטר וסעביד יסי־׳ון בכל ליבף י3?ל ;פ^ןי: 18 ית יי מטבת ייומא רין למיסוי לןד לאילה ולמסף ?אורחן ךסןןגן ^קךמיוהי ולמיטר קימסי ופיקיודיוהי וריניוהי ול.קבלא למימריה: 18 נלי סטבןד יוקא רין למיסוי ליה לעם ס?יב ־?^אל עממיא ו ל ףסליל לד ילמישר ?ל פיקורוחי: 19 ולמית^ןל.עילי ע

דעבד

831 cap. 28. 29 דברים כי תבוא כח נצנים כט ן ר#9א ו?רמ#א ץלא חהימין בסיף: 67 ?צפלא חימר מן יי הימר מן י©ן *!פלא מחןחוח ליבך לחוץ סירי יהסחי.מיןך דסהי חןי: 68 ןיםימןל יי מצנים ?סלק קאולחא ךאמףית לך לא ח־גסיף עוד למחזיח ןסזללנון סטן ללעלי ךקליכ1ן לע3רין ולא$ל״ן ןלית :ך;קני: 69 אילין י8ח$מי $?א ך5קיד יי ית משה למ5גןר עם

ר מןןימא לער עמהון ?חולב: ?גי י׳&לאל לאו;עא למואב נט 1 וקלא משה לקל ן$י .ישראל ואמר להון אמון כ מויחון ית קל דעלד יי לעיג\כון ?ארעא למצוץם לפרעד• ולקל עלדוהי ולכל אךעיה: 2 נלין ללךכין רחןאח .ע;נך אוזיא ומ־ופסיא לללליא האינון: 3ןלא יסב יי לבין ליקא ?מירע געילין למחזין י (אוךנין למשמע עד י־ומא הדין: 4 ןלבליח יוןכיון אךקעין ^ למךלךא לא קליאח לסוחכון מנכון ומ#נך .לא :עד'ו .מעל ך^לך: ללזקןא לא אבלתון 1םמר םלח ןעחיק לא שחיחון ?דיל לחלעון 5 אלי א{א יי אלהכון: 6 ןאחיחון לאוןלא חלין מ5ק סיחין 8לקא לחלבון ןע־וג מלקא למסנן לקלמותנא ל*03א קללא ומחי;נון: ו3סי$א ית אלעהון להקנה לאחם^א לשילט לאולן ול#ילט ןד 7 ול5לגוח שילטא לסנשה: 8 וסי^רון ית &חןמי קימא היין וס_ע?דון .יסהון בדיל לסצלחון ית קל לסעלדון: 9 אחון .קימין ייומא .לין כולכון:זקלם יי אלחכון ..רישיכיון שלטיכיון םביכ־ון:וסלליכ'ון כיל אינש ישלאל: 10 טנןלכיון ;שיכון ןגייולך לקניו משליוזך מזלקיט אןגך .ער קלי מך: !! לאעלוהך בקימא דיי אלהך ולמ־ומחיחך \\ר עיטך ייומא לין: 12 ?דיל לאק^א יחך יומא לין דיי אל1 .קלטיוהי לעם והוא יחל לך לאילה למא ךמליל לך וק^א ל_קייםןק וללעק־ב: 18 לא עימכון בלחיוליכון א$א לאקד!חך לאללהם ליצ ן1ל יח קימא חלין ןיח מומחא זתךא: 14 אלי יי יח מן לאיחוחי הקא עימנא יקאים יומא דין :זקלם יי אלל!נא :ו.יח מן דליחיודזי הקא עימ^א יומא לין: 15 אלי אחון ילעחון ית דיחיב^א לאןחגא למצלים נית ל>גכ£1א ליני ע^מיא ;לעללחון: 16 ומזיתון ית שיקוציהיון ןיח טענחחון אן$א ואל^א לספא גדםקא לעי9חון:

ךילמא איח ?כון $לל או איהא או !לעי א1 שיק^א ךלהייה !7א ליי אלז#א למפלח יח פןע$ח .עמהיא ^ ל w יזמא לין מ! זץחזי ותאינון לילמא איח ?כ1ן :גלר מחרחר ןז^אין איו ;דיון: 6י מ־ומוןא רןךא .ויחויב ?ליליח ל$י9ר#ל$א מ ?מ^נ»3יה יית ^

w

DEUTEBONOMIUM Cap 29 30. 238 כט ל

יהי לי אלי בהרהור לבי אנא אןיל ?דיל לאיוקפא ליה חט<$י שלותא .על •זילנותא: 17 לא ייבי לל למקבק ליה ארי בכין לתקף חטא דיי ןחיקןתיה בגברא ההיא לירבקון ביה כל לוטיא רכסיבין בצופךא הרין ןי?ןחי ין י.ת ^מיה מתחלת שמיא: 18 ולפרשיניה לל למשא מכל שיכטיא ךלשךאל ככל ליטי קלםא רבתיכין בספר איוריתא הדין: 19 ןללמר ךרא בהןאה בניכיון ליקומון מבתריכיון ובר עממין ריימי מארע ךתקא ןיתזיון ,י_ת מחחא לאךזעא ההיא ליה מרעלא לאמרע לי בה: 20 גופביוזא ומיללא לקרא קל ארעך, לא תןךרע ללא תצמח ללא לסק בה כל זעסב כךןפימזזא לקרום געמן־ה אךמה וןלבואים ךהפך יי ברוגזיה וכחימתיה: 21 ויימתן קל .עממיא על מה זעבר לי בדין לאך;עא הרא מא תקוף רוגןא לבא הלין: 22 ןיימרון על לשבקו י_ת קימא דלי אלל׳א לאקר׳תהיוןקותיה לתהון מארעא ךמארןם: 23 יאזלו ופלחו למר עימהון באו לטעות .עממיא וסגידו להין ד:חלן ךלא יךעונין ולא איטיבא להון: 24 ותקיף תןןא דיי ?ארעא ההיא לאיתאה :עלה לת כל ליטיא ךכתיבין ?סיפךא הלין: 25 ןטלטילנון לי מעל אךעהיון כךגז ובתמאקלם לינון לארע אולרי ביומא הדין: 26 למשמרן: יהחק־וף לב לא יי אלהנא ולגלין לנא ילבנא ער ןןלמא למעבר ית כל פתגמי

אורירןא הלא: ^ 1 ויהי ארי ייתון :עלף קל פסגמיא האילין בירכן ולוטין ריהבית .זקלמך ןחחיב לליבף בכל .עממיא לאגליך יי אלהך לתמן: 2 ותחוב לרםלתא דיי אלהך ותקביל למימריה בכל ראןא מפקיד לך יומא רין את ובנך בכל ליבך ובכל נפשך: 2 ויתיב לי אלהך ית ןלותך וירחים:עלך ניתוב י ןימשנך מכל .עממיא ךבלךף יי אלהןד לתטן: 4 אם ללירן גלותך בסלפי ׳6ןמ{א מתטן לב;שןןד יי אלהך ומתטן :יזקךבי;ף: 5 ןיעילינך לי אלל׳ף״ לאר,עא ריריתו אלחתף וסיךרןה ןיוטיב לך גיס3י;ך מאבהתןל: 6 ויעדי לי אללך ית טפשות ליבןד ןית טפשות ליבא לבנך למירלם ית לי אלחך ?קל ליבך והקל נפשך בריל חיך: 7 ןיתין לי אלהך ית ?ל לוטיא האילין על בעלי ךב:קך נעל סנאך ךרךפוך: 8 ואת תתוב ותקביל למימרא דלי ותעביר ית כל פיקוריוהי לא{א ?ופקיד לך י'ו?א .דין: 9 ןייולריןך יי אלהך ?כיל עוברי יךף בלללא דמעךעלף ובנללא לכעילך וקאיקא ראךזעך קטבא ארי לחוב יי לטיחלי:

לטכ

Cap 2 3 3 דברים נצבים ל וילך לא .30.31 . לטב ק$א לגולי על אבהו^ך: 10 ארי סקביל למימרא דיי אלהך למישר פקיודוהי וקימיוהי לקסיבין ?ס5ר איגליחא הרין ארי חחוב ללםלתא דיי אלהך ?כל ליבך וב?ל 3?שך: 11 ארי חלקידתא הךא ךא^א 89קיד זלך ייומא דין לא מפלשא היא מנך ןלא ךחיקא היא: 12 לא ב^מיא היא למימר מן ל&ק לנא לשמלאא גי^עיננא יסה גנעבדינה: 13 ולא מעי?ךא לימא היא $ למימר מן יע?ר לנא לעי?ר ימא ןימבה לנא ןלשמעיננא יסהמא לחרא ?פומך וכליבך למעקייה: ןגעקליןה: 14 אלי .קליב לך פרזקימך ייומא דין ית הלי גלח טקחא רה מוחא 15 חזי ליהבית : גית בי>1$וןא 16 לאנא מ5קיר לך יומא דין למןסם ית יי אלהך ל9הך ?אוןסן ךסיקנן 5יקדמוהי ולמיתר פלקוריוהי וקיזמוהי ורינוהי ןחימי ןחמ3י ויבלכיןך יי אלהך ?ארעא לאס ?וליל לסמן למידתה: 17 ואם יחפני ליקך ולא חק?יל וסי^עי ןחסגיור לטעיח עממיא (סללחינון: 18 סליסי לכיון יומא לין :אלי מיבד תיכדון לא תולכון ייומין על אלןןא לאס ןגכל .ית יךלנא למלעל לחמן למילחה: 19 אקהיליח ?כיון יומא לין יח שמיא ולח אך>{א הלי ומוחא להביח לןדמך בירכן ולוטין ןחסלעי קחלי ?ליל לחיחי אח ומך: 20 למלחם י.ח יי אלהך לקקלא למימליה ולאחקךבא ללסלתיח אלי הוא חיך ןא־ורכוח יויןך למיתכ על אלעא לקלים יי .לאקהתך

לאקרהם ליצחק ולןעקיב למיחן להון:^ משה ומליל יה פס?מיא האללין עם כל ל׳&זראל: ן א 1 ן״ 2 ןאמר להון בר מאה ןעקלין #נין אנא יומא T :

לין ליה אנא יכיל עוד למיפק ולממגל .מי אמר לי לא חעי?רקדמך הוא ישיצי ית לח ילל^א הלין: 3 יי אלהך הוא דע3ר :קדמך ןחילסנון יהושע הוא %בר :קדמך קמא ע9מיא האילין מן :עבד לסיחיון ולעוג מלכי למליל לי: 4 ויעביד יי להיון קמא ל אימיוךאה ולאלעהיק לשיצי יחהוץ: 5 וימסרינון יי :קדמיכ־ון ןחעקדון להון ?כל חפקילוקא לפקיליח יסכון: 6 חקפו לעילמו לא חידיזלוןקדמך ולא חיחקרון מן :זקדמיהון $לי יי אלהך מימליה מל?ר : לא לשקקינך ולא ילהקי^ך: 7 וקרא משה ליהושע ןאמר ליה לעי3\ קל ןקלאל חקף ןעילם ארי אח תיעול עם עמא הלין לארעא לקיים יי לאבהרןהון למיחן להון (אח חחסניגה להיון:קדמך מיסליה יהי קסעךך לא לישקקינך ולא 8 ניי הוא מל?ר :

״ ירחלוגר ״

Tarirum 30 1 י .

DEUTEBONOMIUM Cap. 31. 234 לא

יו־חקינןי לא תיךסל ולא תיתבר: 9 וקהב מישה !ת איולירןא חראי לוי ןץטלין .ית ארון קימא דיי ולכל סכי עלבה לבל׳ניא מ ישראל: 10 ופקיד משה נחחון למימר מסיוף שבע שנין בזמן ש!7ואקךם לשמ?זחא ?ח$א למטליא: 11 ?מימי כל ישךאל לאתראה.ז יי אלהך ?אמלא ךיןזרעי תיקרי י.ת איורירוא הלא לןלם כל .ישךאל וסשמעינון: 12 ?נוש ית .ע^א 3?מא ו#5יא וטפלא וגייולף דבקיחןל ?דיל לי^מעון ובדיל לץלפון ווךללון :זקךם יי אלהכון ןיפזרון למעבד .ית ?ל פת^מי איוריתא הלא: 13 ומיתן ללא ידעו ?שמעון ןיילפון למלמל .קלס יי אללכיון ?ל ייסיא לאתון .קימין על אךןןא לאתון זעברין ית יללנא לסמן למיךתה: 14 ואמר דיף לממת קרי .ית ןהיושע ןארועתח ?משין למשה הא קךימ יוג וימנא ואיפקדיניה ואזל משח ויהיושע ואיחעתרו ?משבן זימנא: 15 ואיתוןלי יי ?משמא ?עמוךא ויעננא וקם .עמודא בעננא על תרע מש?נא: 16 ואמר יי למשה הא את שכיב עם א?התף ויקום עמא הדין ןיטעי בתר פ!עות עממי ארעא ךהיא זעליל לממן 3י3יח1ן וי'ש?קון רסלתי וישניון ית קימי למלית עימהין: ״ מחקף ייןזיחיון ויחון למיקז בהון בעיךנא ההוא ןאיךחיקינון ואיםליק שמתי מ ויעךען נתהיון ?יישן סןיאן וזעך)ן (יימר ?עיךנא ל׳חוא ללא מדלית שכינת אלהי ביני זעך_ע3י ?ישתא האילין: 18 .ואנא סלקא איסליקא לזעבת ארי אלפניאו ^ י היון ?עיךנא מהוא על ?ל ? שמתי מ בתר טעות .עממיא: 19 ו?ען ?תוכו למן ית תו׳?ז?ח$א• ותדא ואליפה למי ישראל שףהה בפומהון ?דיל ללחי .קדמי תו3#ךו$א הךא לסהיד ??.ני ישלאל: 20 אלי אעילינון לארעא ךקיימית לאבמתהון זע?לא מלב ולבש וייקלון ו.י9?עון ןית§וקין וותפטן ?םר טעות עממיא ויפלחון להין וירגזון!זקלמי ןישנון ית קימי: 21 ןיהי ארי יזערצן יתחון ?ישן סןיאן ןזעקן ןחליב תו׳?3ל$א הלא^קלמוהי לסהיר אלי לא תוזנשי מפיס ?ניהון ארי 3לי ״קלמי יןיךחיון לאינון זעבלין יומא דין .ער לא אעלינון לאךןגא ךקיימית: 22 וקםב מ#ח

ית תוישבלולןא הלא ?יומא מהוא ואלפה למי ישלאל: 23 ופקיד נת יהושע ?ר נון ואמר תקף ועילם איי א? סעיל ית ??־י ישלאל לארןןא לקיימית להון ומימרי יוןי ?העיץ: njqi 24 ?ד #י$י משה למיכתב ית פת^מי אוריתא ללא על סיפלא .עד ךישליטו: 25 ופקיד משה ית למאי {טלי ארון קימא ליי למיקר: 26 קבי ית

םיפרא

Cap 2 5 5 דברים וילך לא האזינו לב .31.32 . 9י$ךא ךא^ירןא חיי( יסישוון יסיח מסטר אלון קלמא דיי אלהכון דחי סטן קך לקהיר: 27 ארי אנא ילענא ית םךבנותך ולח קרלך .ק^א וזא ער ךאןא _ק;ם עימכון יומא לין מסךבין הןיתון^קךם יי לאף קחר לאימוח: 28 לנושו לוחי ית כל קבי שלטיכוןא חאילין ואלהיד להון לח ^ ח ןסלליכ1ן ואימליל .קדמיכון לח פ שמיא ך_ח אלןגא: 29 ארי ילענא בסר לאימות ארי תבלא סחקלון וסקטון מן אל^ןא ל^קיליח יחמן יסגגדע לסכון בייקזתא לסוף יומ;א אלי חעלרון ית דליש :זקלם יי לאלגוא !זקךמוהי לעיובלי יליכון- 80 ומליל משה.קלס קל קהלא ליקזךאל.ית פיחגמי תו^לח^א

הלא .ער לשלימו:: " ^ י מ י י א מימלי ס ל ב 1wpp TPJflS ואימליל וסשמע א ל 2 לקסם למיטלא אולפני חחקלל לטלא מימלי קרוחי מי9לא לנ#לין .על לסאה וכלסיסי מלקושא לעל עיסבא: 3 אלי ל#קא ליי אנא מצלי חבו לבוחא :קלם אלהנא: 4 וקקיפא לשלמין עיוקדוהי אלי קל אלחחיה לינא אלהא מהיקונא מן רןלמוהי עללח לא נסיק ?ןן :קלם ולאי :וקשיט הוא: 5 חלילו להון לא ליח ק;י*> ד&לחו לפזעוחא דךא ךא#ני עיובלוהי :וא#תניו: 6 הא 8>ןלם ל; אתון $ מלין ךא. .עקןא לקלילו אוריחא ןלא דןכימו םלא

חוא אבוך ואח דיליה הואדעללך ואסקנך: 7 אילכר יומין למן ןגלגשאגי דר ודר #אל לאברך ויחוי לך םקך ןללמרון לך: אסחלל בי 8 לאךזס^א עילאה עממיא לפךשוסיה לני אינשא .קלים חתמי עממיא לט$ין לני ל^ראל: 9 אלי חולקיה דיי עמיה .לעקב :עלב אחמחיה: 10 םוהיק צולכיהיון לאלע מלבלא וליה צחונא אסר לליח מיא אשליגון לחור סחור לשמתיה אליפינון פסגמי איוליסיה ^לינון-קקקח.עיגיהון: 11 לנשרא לסחיש לקיניה.על לניוהי מסחופף $לי0 גלפ־והי מקלילהיון ק;טילהון על חקוף אילרוהי: 12 לל ללחוליהון ןגסיד לא^ליוסהיון לעלמא להוא ;נחיר לאחחרחא ולא לסקלס !יקלמוהי פולחן ג^עון: 13 א^לינון על תוקפי ארעא ואוכילינון

בי1ח מאיהיון להב להון לי!ה שליטי קלוין ןנילסי לתלי כלכין ©קיפץ: 14 יהב להון ליוה מלכיהון ןשליטיהיון עם עוסר רללקנהון ןחקוליחיון עטא ךאלעהון אלםנחהיון עם בלוח חיליהיון ימ^ריחהון ןלם *יבליה־ון יחא#ר למיא: 15 ועסר לשלאל ולןגט אצלח חקיוף >#א נילסין ו#לק פולחן אלהא דעלליה ואחיו :זקלם חקיפא

דפרקית

f

DEDTERONOMIUM Cap. 32. 236 לב לפרקיה: 16 אקניאו:קלמ'והי • בפולחן ט_עין ?תועיבסא איךגיוו:קלמ1הי:רלא יךעונין חךתן ךמקריכ 17 לבהו לשירין ללית בהון צר'וף דחלן: אתעבירא ללא איסעסקו בהין אבססכיון: 18 יסלח תקיפא י ךבךף את^שיחא שבקתא פולחן אלהא לזעבקד: 19 וןלי !זקלם לי ור1.קיףן: 20 ןאמר איםליק שמתי מ;הון ןיה מלאתיוו !דקלמוהי מין • ויב רוי אינון ?ניא דלית $לי :זקלג/י מא לחי ?סופהיון ארי יךא לאשקדמי בהון סימנו: 21 אינון אקניאו :קלמי ?לא לחלא אתיוו : ?טענסהון נאנא אקנינון ?לא זעם בעמא טפ^א אתיןינין: 22 אריקלטי ?רגו שיצי ער שאול אךעלתא ז קידום מקיף באישא 3פק מן:ח שיצי .ער קלפי טונץא: 23 אסיף ..עליהון אסיף אךזעא מנללו בישן מ?ת'שי אישיצי בהון: 24 9?יתי ??( ו£?ילי עייף יקהישי רוחין בישין לישן סי_ת ברא איגרי ?הון עם סמת תגיעא ל1םליןת מיותא אף עולימיהון ת ?.ע?רא: 25 מברא ססייל חךבא ומוןןונןא סזי ^עליהון אף עולימסהון עקיהון עם קביהיון: 26 אמרית ייחול רושא חקץה1ן. 27 אילו לא פון רומא ןאישיצינון אבטיל מ?ני אי ךס?אח ?נייש לילמא י.סר?לב ?עיל לבבא לילמא ייקןרון לדנאקלם יי :הו_ת ?ל רא: 28 ארי עם ?!א?רי תקיפת לנא ןלא מן !ז עיצא אינין ןלית ?היון סיבלסנו: 29 אילו• סכימו• אסת?לו ?רא סברו מא לחי ?סופהון. 30 איבלין .יךיייף סי״ לאלןא ייזרין.י״ערקץ לריבוהא אילהין סקיפיהיון מסרינון ויי אשלימינון: 31 ארי לא ?תוקפנא תוקפהון ובןןלי לבבא הוו ריננא: 32 ארי ?פורענות עטא לסדום פוך״ענוסהון ןלקיסהון ?עם>גמן״ח מססר׳ון ?ישן כרישי סיוין ןתושלמת עובדיהון כמךרסהון: 33 הא ?מרס סני^א בס פוךזענוסהון ובריש פיסנין סיוין אקןראין: 34 סלא ?ל עובריהיון גלן :זקרמי גניזין ליום רינא ?איצלי: 35 .קלסי פורעטיסא נאנא אישלים לעלרן ללגלון מארער׳וןארי קריב יום סבךהון ומ?ע,ר^סיר להון: 36 ארי לרין יי רינא לעמיה ופולןננוח עברוהי צריקיא לתפלע ארי 3לי:זקרמוחי לבעיין לסיסקף :עליהון מתת קנאה יהיון קטלטלין וישביקין: 37 ןיימר אן לסלסהין תקיפא להו1 רסיצין ?ית: 88 לסרב נכםסהון :הוו אבלין שסן חמר נסביר׳ון יקומון ?ען ןיסערוןבון יחוןין: 39 סוו כען לאנא .אנא הוא ולית אילה ?ר מי.ני עליכיון למ אנא ממית ומיסי מסינא ואף מסינא ;לית מן ירי קשיןיב: 40 ארי אתקיגית בישמיא בית שכנתי ואמרית _ק?ם א$א לעלמין: 41 אס

י ״ ״ על

Cap 8 2 7 דברים כי חצא בו .27 .א ולשום ולרבו ילמחוך צם קריש י7קדס לי אלחך ז ו ^ ףןמד ל

ק^א למליל: בן 1 ו$קיר מ#ח וסבי יי&לאל ית _ע$א למימר ?ורו יתא דין: 2 ויחי קיו^א ל ©^קיךהןא ךאנא מ5.קיר יחם־ן יו־ | דחיעיקרון ית .יךףנא לאךזעא 1ייי אלחך ,יחיב לך ו-חקים לף א?;יןVftP לקלק ויזםוד "יר1חין קסילא: 3 ןתקחיוב ,עליחין יח ?ל עא דיי אל9ף יחיב לף א הלא למעלרו ?דיל ךמיעייל לאו אוילי אלע יעלךא :חלב ולקש ק$א למליל יי אלר1א לאקחתך לף: 4 דמי קמיעכלכון ית לרלנא חקיסין -ית אלגיא ליאילין 1יא^ ממקיד יהם־ן יוקא דין קטוךא ךעיקל ו-חסוד יחןזין ^סיךא:זך מדלח א35ין לא ר1לים .5 וסימי ס>$ מלקרןא ^קלם לי, אלל>5ן חימי ית מל?קןא ליי אלסד ןס&יק עליחין >5חלא: 6 אמין עלויחו יעלןן נקךם יי אלחך: 7 והיכיס ;יקסת קודאין ןחיכ1ל 98ןמי ותיתלי ״קלם יי אלחך: 8 ותיקת־וב על אקניא ית >יל ^ן איףירןא חרא פריש יאוח: 9 ומליל משח ןקחניא לץאי עס ?לא חלון :חויחא לעס ״קלס ןע)ראל למיקר אציח ושמע י/ן1ךאל י1 יי אלחך: 10 וו1ק3יל למימרא דיי אלליך ןסעליר לח ?יקיודוחי :ולת קימוחי דא$א מפוקיד לך יומא דין: 11 ופ!קיד מ^ח יתעטא

?י^א ההוא למיקגר: 12 אילין יקומון לברקא ית _עקוא בטולא ך^ריןין קמיעללכון נח יללנא #מעון ןלןי ויהודה גיששבר ויוסףד ימימן: 13 ןאילין יקומון .על לוטיא קטולא דעיבל ךאוק ו וא#ר וןבולן ךן ן^קתלי: 14 להיכון ליואי ןיימרון לקל אי$ש י׳6);אל קל רם: 15 ליט ןקךא ךיעביד צילם ומחקא מרחק ״קלם יי עוכר ידי אוב^א וי^וי בסיחרא ןיתיבון קל ע$א ןלימרון אמן: 16 ליט' דיקלי אבוסי ואימיה ויימר קל ע>$א אמן: 17 ליט די^י החומא ךסבליה ןיימר כל_עמא אמן: 18 ליט ללטעי ,על^א קאוךחא וילמד קל עטא אמן: 19 ליט דיןילי דין 4יור ליסם (אלמלא ןללמר קל עטא אמן: 20 ליט ךישכוב עם איחה אבוחי אלי גלי כנפא ך$בוהי ןיימר קל _ע§א אמן: 21 ליט לל^ביוכ עם קל קעי^יא ןיימר קל עטא אמן: 22 ליט ליעןכיוב עם ארותיה 3ח ן$בוו/י ^ rg אימיח ןללמר קל .עקןא אמן: 28 ליט ךן^כוב עם חמחיח ןיימר ?ל ע$א אמן: 24 ליט ללמחי סקךיה קסיסךא ולימד קל ע^א אמן: 5ג ליט ךגקקיל ש^ולא ?'מיק^ל נ?ש ד0 $1י ויימר

כלי"

DEOTERONOMIUM Cap. 28. 228 בא

?ל עמא אמן: 26 ליט ללא יקיים ית פרו$מי אירןתא חיא למעקד יתהון ןיימר כל .עמא אמן:

יל למימרא דיי אלחןי למישר ^ךין 1 ויהי אם קבלא רזק למעבר .ית כל פיקורוהי דאנא מ_פקיד לף יומא יין ייתניוך יי אלהף עילאי על כל עממי ארעא: 2 וייםין עלף ?ל ?רכרןא רואילין ויךבקנף ארו תק?יל למימלא דיי אלחף: 3 ?ריף אק ?לןך^א וכריף אין! ?תקלא: 4 ?ריף וללא ריימנד ואי?א יאךדעף ווללא ףכעילף בקרי תולף ועךרי דעןף: 5 ?ריף סלף (אצויןל:

6 ?ריף את ?מיעלף ובריף את ?מיפקף: 7 יתן יי ית ?עלי יקלםף ?אוףתא היא ל?קין לויוף ז ףבבף רקימץ- עלף תבירין :קל$ף: 8 יפקיר יי לף ית ?יך?ן יב#?ע אוףסן ץעיךקון מן : ?א־וצרף וקכיל אושטות ילף ויבככיןף ?אךןגא דיי אלחף יהיכ לף: 9' יקימינף יי !זקלמ־והי לעם .קדיש ?מא לקיים לף ארי תיפוזר יתקלמוחי: 10 וללזוון כל ז פיקוריא ליי אלהף ותר׳ף ?אוררין לתקנן: עממי ארעא ארי שמא רוי אתקרי:עלף ןילרולון מינף: 11 לי>־סרי3ף יי לטקא ?!ללא רמזעף ובוללאר??גירף י?אי?א לארעף על ארזעא לקיים יי לאקחחף למיתן לף: 12 יפתח י; לף .ית איואריח £כא ית שמיא למיתן מטר אתגל ?עילניה ולברכא ית קל עוקרי ילךגנף יי תקיף ולא לתוןי־ף לעממין סגיאין ואת לא תויף: 13 ןות חלש ותהי ?רם לעילא ולא תהי להחי^א ארי תק?יל ל?יק'וד;א לוי אלל׳ף .לאנא מפקיר לף יומא רין למי^ר ולמעבד: 14 ולאא ילקמלא ססטון מכל פתגמיא .לאנא מפקיר יתכון יומא רין לימי ל?וחף בתר טעות .עממיא למפלךזהין: 15 ויהי אם לא תקביל למימרא .ליי אלהף למיטר למעבר _ית בל פיקודיוחי וקימוהי יא^א מפקיר לף יומא רין ןייתון :עלף כל לוטיא האי2ין ויל?קונף: 16 ליט אתקקךרןא ןליט את ?חקלא: 17 ליט סלף ןאצותף:ענף: 18 ליט וללא למעף ואי?א ליאחוף בקרי חולף ועדרי : 19 ליט את ?מיעלףןליט את ?מיפקף: 20 ישלח יי בף נח ?אירתא .ית שיגוישיא ו:ת מוופיתא בקל או^טות ילף לסע?ידקדם בישות עייללר רשקקו^א ז 'לתשתיצי :וער לתיבד ?פ.רי.ע מן!י ייןף מעל ארןוא דחלתי: 21 יל ביק וי בף .ית מותא .ער דישי לאת לנליל לסמן למיךוןה: 22 ?מתייוף וי ?'?זספסא וקקלת^אא •ררלפוןף עד וברליקתא וקתלחוךא וקרוך?א ולשךקנא ו?י.רק

לי רתיבר

־ C a p 2 3 9 דבריס כי תבוא כת .28 . לסיקד: 23 ויחון >0מיא לעילוי לישך חסינין וינח^א מלאד$א. מי9לא ןאן/עא לחח־ותך תקיפא קבלןלא מלמעבד &ילין: 24. יחץ יי ית מטר או;עך אקקא ועפלא מן ^מיא ייחוח 5עלך .עדקלס סן:אך קאורךיא ,מלא חיפוק ךחישחיצי: 25לחני3ך יי ח5יר :ע אילסן חיערוק מן ־קלמוחי וחהי ללע לכל מלקוח 3#? ליהיי׳ י או;עא: ן<2וחהי ?לילחך משגלא למיכל לכל ע1פא דש^יא ולהעילא. לאו;עא ןליח דמניד: 27 ימחי3ך יי ב^חין £צליס ובאחולין וקנללא ו3לולס יליעז ללא מיכול לאיחםאח: 28 ימחי3ל יי ק#99>קא וקסמיוחא ובשעממוח ליבא: 29 וחחי ממשש קטיבילא קמא לממשש ־עוילא קקקלא ללא ר#לח ית אילריסך ורזחי לרם 5ע#יק [אניס

קל ייומיא וליח לפליק: 30 איחסא חירוס ו35ר אוחךן יעןקלןח. ליחא חיקגי ולא חיחיכ ליחכלמאחיצוכ ןלא סחלי^יח: 81 י חוללקלמך לחי ?כיס לעינך (לא חיכיול מ$יח חמךך יחי אניס מן :ל ענך.ממילן לקעלי לקקן ןליח לף ?ליק: 32 מ ללא יחוכ לך זללח1ן קל יומא. וקנחל מסירץ לעם איךזרין :ועינןי חזין ויסו9ן 5 ןליח חילא כירך: 33 איקא לארעך וכל ליאותך ללכיול עם ־ללא׳ ילע$א וחתי קלס זע^יק וךעיע כל ייומיא: 34 וחתי מ#ח$זי מחיוו עי$ך לחל״י סל: 35 למחייך יי קשיח;א ?י^א על למבין ועל שקין ללא חיכול לאיחקןאה מ?לסח. מלך שד • מוחך: 36 מלי יי יחך :ויח מלבך לךןקיס :עלד לעם• ללא ׳ ידעתא אח לא?ה0ך ןהקלח חמן לעממיא פלחי פןעוחא אןגא ןאבנא: .37 וחחי ל$דו למחל ולשועי. קכל עממ:א לילקלינך יי לחמן: 138יר.ןרע ס?י חפיק לסקלא וןעיר חקנוש אלי לךזכזלגיח גובא: 39 לךמין ו־ןיצוב וח>5לח לחמלא לא חי^חי ןלא חקנוש ארי חיכלניח חולעו^א: 40!יהין יחון לך קקל חחומך ומשרןאלא חשוף אלי לחרון ויחל: 41 מין 'ו^ן תיוליר ולא יחן לך אלי יהכון ^זקיא: 42 .קל איל$ך ואיקא לאלןגך לחסדיה סקאח: 43 תוסב 5עלל לבינך לחי כןליק עול מינך לעילא לעילא ןא?ן חחי נחיח לחחתא להחהןא; 44 הוא• יוץפיןף ואףן לא חון§יגיח ר״וא לחי תקיף לאח חי׳י סלש: 45 ןללח־ון ';גלל קל ל^ןיא האילין ולךלפוןך וללקקונך .עד לתייקזחיצי אלי לא ק3יל^א למימרא ליי אלהך למיטר פיקודוהי וקיבוץ ל>5קלך: .46 להץ קך לאח ולמופח ובקנך .עד ןגלמא: 47 דןלףקדס יי אלהך קחדוא זב^ילוח ליקא מקגי כולא: לןא גןלךוקןא :

ותיפלח

DEUTERONOMIUM Cap. 28. fD MO

48 וחי^לח ית נעלי ך?בף ייןרינון יי ?ך $53א וסצחורןא וקעלטיליולא ובססירות כולא נימין ;יר ךברזל על $ךף .עדןיצי יחף: 49 ייסי וי :עלןי עם מלסיק מסי&י אחגא ?מא ךיומרי {ישלא ע$א ךלא סשמע לישעיה: 50 .עם תיןיף א?ין ףמ ךלא $סיב אפי ק?א געל י3זקא לא מרליס: 51 מיכול נללא יבעילך ואי?א ףאלןגך .עד רסשתי8י רלא ישאר לך עיכוךא ס9לא ומ^לא 3קרי וזירך ועדרי זענך .עד ךייוגידיסך: 52 ויעיק לך ?כל קך\ך .עד ייכ3יש שולף רמי,א ו?רי3זיא ף_את ךרזיץל אר״עך וי.עיק לד ??ל קחף 3?ל ארעך ז מ י ח לאישתץבא ?ף ס מ ף י ר מ ם ךיהכ יי אללך לןז: 58 וסיכול 1לרא רמןגד ? ךיסב לך יי אללך ?$אךא ו3זעקלא ךיעיק לך ?1:נאך: 54 ובלא ךר?יך ?ך ורמפ1ק לחרא תבאש עינית 3אחוחי יבאיתת קימיה ו?שאר ?נוחי ךישאר: 55 מלמיתן לסר מירחון מ3סר 3נולי רייכול מולא אשתאר ליח כולא 5אןךא ו-העקלא ריעיק לך מאך 3?ללח קך\ך: 56 דר?יקא ?ך ודמ^קא רלא 3?יאת §ך5ת רי לאללא על אלןגא ממפגקו ומ1?יכו• תבאש עינה ?{?ר קימה ו??רח ו^בנרתח: 57 ו?ועיר $חא ךיפקון מיגח ומ^חא דסליד ארי סיבוקינון ?ססירוח כולא ?םיהלא ?$רי* י^עקסא ריעיק לך ס;אך ?קיךץך: 58 אם לא סי9זר למע?ד ית ?ל 9ת4מי אירילא ללא רקסיבין ?םי?לא לרין למירסל .ית שמא .יקירא וךסילא סדין ית יי אלחך: 59 ויפריש יי ית (?לסך (ית מסת ?נך 0ד?ןן ?ישין ומסימנ\ן: 60 ןיסיב ?ך ית כל י ^ מ ל?ך?ן ומסימן ו 59^#י 9צל?ם רלסילתא p ״קלמיחון [ימקון ?ך: 61 אף ?ל מרע ו?ל מחא ללא ?סיבין 3םפר אורןלא הלא .ייתינין יי ־עלך עד ךס^תיצי: 62 וס^תאחן 3עם ועיר סלף רסויתין ?כיוקבי ^מ«אי אלי לא _ק.?יל1$א להימלא 1ליי אלחך: 68 דלי ?מא ילדי ליקךא יי :עליכון לאיקןבא לבון ולאס^אח ירהכון ?ן.יללי יי,עליכון לא־ו נחפוץ ולשיןיאח יסכיון וס9זל?זלון מ.על אסגא ךאת ןןליל לס9ן למיךלח: 64 ןיבךריוך יי ??ל עמהיא מקיזפי ארןןא ועד ס;5י אךןגא וספלח ממן ל.עממיא פללי פןעילא: 65 ךלא ידעי! אתry? א: 66 וכעממיא חאינון לא לניס ולא יסי נא?ללך אןגא ואכ ל5ךסת רי5לך ןיסין וי לף ת$ן לב ךחול וסוכות עי3ין ומפלת 93ש:. 67 ייחיז ליך מלן לך מק?ל יסלי ל1ת ?ליליא י3י^א

ולא

Cap 2 3 7 דברים האוינו לב ברכה לג.32.33 . .על סד חלין קמיוו קרזקא מסוף #מיא גער סיף #מדיא חח3ליא ולי אחיב פול^נוחא למאי ולמלי לקבי מלקי וחהקף ברי איילים: 42 אילוי גיךךי מלליא ומלבי חקטיל קעממ^א מדם :קשילין ו#בן לא_עךאה כחרין מליש מאה ובעיל לקבא: 43 >&1יחו ע?*מיא עמיה אלי פוך;ענות .עבריחי צלגקיא םח^ךע ופולדענוו$א יתיב לס;א1ר.יא משה ומליל ית קל £יח$מי וי3ור על אלעיה ן_על עטיה: 44 (אוקלס ע$א הוא (הושע ניר נון: 45 לשיןיי משח תוש3ח$א הלא : למללא ית קל פחגמיא חאילין עם קל יי&לאל: 46 ואמר לח־ון #וו ליקכיון לכל פסןמיא רא;א ממהיר קכון יומא לין לח§קלינון,47 אלי ית מיכון למישר למע3ר .ית קל 5ח*מי אוךירןא הלא:כון אלי הוא חייכיז ומהטמא הלין חוךכון לא 9ח3ס ריקן תא מי י1מין ׳על אל>גא לאתון >גקלין נת נלןץא לחמן למילוןה: 48 ומליל יי .עם משח ?קלן יומא ל״לין למימר:• 49 סק לטורא לעקךאי הלין ל9ורא ל3ב1 לקאתגא למואב לעל א8י ילחיו וחוי נת אל¥א לקנען דא^א ייהיכ ללגי ישלאל לאלזס^א: 50 ומות קטוךא לאח מליק לח?ןן ואחמיש לעמל קמא ךמיח אהרן אחו-ף קהור טולא ואחקגיש לעמיה: 51.על ך^קלתץ קמימלי קגו מי י׳&לאל קמי טצוח דקס מלקלא לןיין על ללא .קליטתו( ,יחי. קנו קגי י׳^ראל: 52 ארי מק.3יל חיחוי ית ארעא ולחמן לא .חעול לאך,עא לא^א

יהיב למי ף&ראל:י ^לאל .קלס א כלקחא לקליף משח ??:א 1ייי יח מ ף 1 ןי אחןגלי וןיהיור יקליח מסעיר ; יממי מיוחיה: 2ןאמריא אח$לי ?;בולחיה על טורא ל^לן ןעטיה לקוח.קלישין אחחל ל קםכ :טי3יח מגו אישחא אוליחא ויחב ל?א י 8 אף הקיבץנון ל>?במיא קל .קדישיחי 3יח י׳&ךאל מבוךא אפיק מפגזים ןאינון טרקלין ר1חוח :ענ3ף נ?לין על מימלל: 4 איוליחא ןחכ £א מ/$ח מ^ןלח ירו^א לקינשח מןקב: 5 דחי קף1$לאל מלקא קאיחמשוח לי?!י עטא ?חרא שקסיא ךר&ןלאל: 6ןחילאו3ן במי זעלמאומ1רןא ח^ינאלא: ל ןךא ליתלח יאמר לן3יל יי ן * י ע ןטוחרקקלון קנוהי אחמחהי־ן ^ שלוחיה ליתרה קמי^קיח לקלקא ולעמיה וזוחימיח ק^לם יד1ל,י נעקלן ליה פולזענוחא קמאיודץ ומעיר מקעיל דבלא ח.ד ליה: 8 וללוי אמר תומיא ןאוך;א אל3י#$א לגבר ךא^ו^ח קןסיד!יקלמלח ק ^ א ךניסיחהי קניסירןא והה ׳?לים קמחהי .על מי מצוי1א ו

מהימן

UM Cap1M0N0238 33•לג DEUTEK מהיעןן: 9 רעל אבוהי לעל אימיה לא ךחים בר חכו מן דינא אפיי מפ!ורת מימךך י?זי9ד לא אחוהי וקנוהי לא ;סיב אד ^ח . אשניאו•:• 10 ?שדין אילין ךללפוץ ךינף ליעקוב :וא1ך:יחןי לישראל ל#ווץ קטורת ביסמין :זקרמף י?מיר לרעיא .על סךמוף: 11 ןריןי לזי ני5ס1הי וקיךנן לרוהי _ק3יל ?ך_עוא ו:גבר .חרדצא רמאיוהי ין3עלי ךבבוהי רלא יקומון: 12 למימן אמררחימא ריי לשרי לרוךוצן:על1הי לחי מןין :עלוהי קל יומא וקאךעיה סשרי ש?1$א: 13 וליוסף ז$מד מברכא מן :קרם יי ארעית ןגקרא מרנין משלא רש!$א מלעילא וממבועי .עי3יון ותהומין ךנ?רין ממעמקי את!א מלרע:,14 ודעמיאין ןןנלק מיבול ׳?ימ^א ןג?רא- מנךנין מריש יירח ?ירה-: מ3ף 15 ומריש טוריא בביריא ומטוב ראמן ךלא פסקן: 16 ומטוב אךןןא ומלאה רעי ליה רשמתיה ?שמיא ועל משח אהגלי קאסןאא ייתלן ?ל אילין לרישא ךיייםף 3?רא ?רישא ףאחיוהי: 7! חי ךבנוחי ויוא ליה 5מךן איתעקת־א ליה מן !זקחש ךחוק?א ןרומא ־דיליה ?נמךתיה .עןןמיא יק3׳זיל ?םךא.ער סיפי אךזעא ןאינין ר^ווןא ך?ית אפרלם ואינון אלי5?א רבית קנ^ה: 18 ולןבולן אמר :סרי ןבולן ??ןיפקןי ?#חא קלבא .על ?עלי ךבבןז ןןעןשקר ?מחקי למעבד ןיבן{\ מועדיא ?ירושלמי' 19 ^ילט^א דישראל לטור ?ית £קךשא לתמשון תמן לקסון 3י?סת קיך#ין לרעוא ארי מקסי עמ5יא ייקלון וסימן ךמטמרן ?חלא לתגלין לחון: 20 ולנר אמר ?ריף ראפסי ל$ד ?ליחא ישרי ן.קטיל שלטונין עם מלבין: 21 ןיתקנל ?.קךמיתא ריליה ארי ת§ן ?אחסנתיה משח ק?רא ר?א רישךאל ק?יר הוא נפק .ועל בריש עקןא ןכון !זקדם יי זעבר ורינוהי עם ן׳&ראל: 22 ולדן אמר ךן תקיף ?גור ארמן אךעיה #תיא מן נןחליא ת3רין מן מתין: 23 ולנפתלי אמר נ?$לי סבעךעוא וקליקדם יל מערב לם «;ניור ודרומי לירח: 24 ולאשר אמר ביךקן מן : ?ריןד מ?ר?ת ?ניא אשר יתי רןןוא לאחותי ףתרןא ?תפעקי מלבין: 25 תקיף ?בךןלא ןק^חשא וקיומי עולימותןי תוקפןל: 26לית אילה אלא אלותא דן^ךאל ך#מתיה ?/?1מיא ?סעךף ותוקפיה ?שמי שמיא: 27 מדור אלחא רמלקרמין ךקמימריה אחע?ירזעלמא וייזריף מן !זקדמןז סנאח ןאמר שיצי: 28 ולשרי י׳^ראל לריתןין ?לחודוחין ?ך?יזא ך?רי?נון _י>!ק־ב אםח1ן ?ארע זע?ךא עיבוד!סמר אף מי שמיא ףעילויחון י^משונונון ?$לא:.29 טו?ף לשראל לית .רקותך

עמא

Cap 2 3 9 דברים ברכה לנ לד .33.34 .י מ ו ז י עמא ףפיךקגימ מן 4לןןךם לי ^קיף קםעךך ורמן״קךמייחי TO ג

ו?ח5ךבון ס^ף* לך ואת על פיהקה ^וךי מלקיחיון תךרוך:ביו ריש ךמי1א (־ף 1 וקליק משה ממ׳׳ןןךןא ךמיואב לטוךא ךנד עד ךן; 2 ויה :רמל א5י ירחו ןאךזויה ;י ית כל ארעא ית גל

לי ןית ארע אקרים וקן^ח ןית קל ארע יהודה עד יטא קל נפו 3חךאח: 3 ןית ךריו^א ןית מי^ךא 3קעת לרחיו קךית ךקליא עד צער: 4 ןאמר יי ליה ךא א^עא ךקיימית לאקרי׳ם לי^קק וללעקיב למימר ל$ך אחניןה אךזןיתך קע;נך ולחמן לא סיעיקר: 5 ומית חמן משה ,עכךא !ייי קאךזעא ךמיואב .על מימרא .דיי: 6 וקברש יחיח קחילחא קאךןגא ךמיואב לקכיל 3ית פעור ןלא יירע איא חךין: 7 ומ#ח בר מאה ,ועסרין #;ין 3ד ית קמךחיח עד ייו מית לא קהת .עיגיה ןלא #נא ןיו יזקךא ךאפוחי: 8 וקכו קגי י#ךאל ית משת קמישריא ךמיואב ^לחין יומין ושלימו יי־מי קקיסא אבלא רטשה: 9 ויהושע בר נון איחמלי רוח חוקמ^א ארי קמךי י#ראל :ועקרו קמא ך9.קיד משח יח לדיוהי;על1חי ו_קקילו מ3יה מ יי ית משה: 10 ולא קם ^ביא עור קישךאל קמ#ה ראי^/ליליח יי א9ץ קא§ין: 11 לקל אםיא ומיוקסיא דשלרויה יי למע3ד קא^עא יכמוריס לסךעח ולקל עבדוחי ולכל אךעיה: 12 ולכל ילא חקי?£א

ולכל חיעונא _רבא דע3ד משח לעיני קל ל׳8!ראל:

. ק ז ח

Droc i von H . I u k i w s k i , Berlin, Or. fiimbarfmtri 18| i9.

. ם י נ ו ק ת

ם׳ בראשית.DU9P ppD

ד9ג ; למן 3ען למימ^ךה למיספךה 232 איחיכ״ון איחיב־ון 2449 ןשלחינו-ן ן^לחינון ,25* אמי ״לבא• צריך להוסיף !27

ןאמר ליה קרי אמיר חמן אסיר חמן 403 שקיסן שקיפן 4123* אגחנא אנחנא 449* ופלוא וגןלןא 469 נ#כח נשכח ״47י לי צ״ל בלוו 483* ס &

אךחא אך?ןא ד,49

ס׳ שמות. עימהון 7!1* מן ״4* ברדא 9,8 יחעכיד 1218* לוד׳ובד ־131 אלהך 20 15 כנישתא 162 לקוחו 1616 חיור ,163

בךךא יחעביד ןחעבר אלהך

קני#$א לקוטו חיור

ם׳ בראשית. מעוג}

1 • ןחי 3

ךאךחיש 1«1*' 2 :אדע ״

ארע ״2 מיל 2,6 מכל 2,6*2 משכבי ״ ?מהויהיון »4*4 1 ל9ר 84 8 שקזך! 4 ח3יח 67 דו־חיש ״8 לחבלא ״9* אנא 918*

T ־ ן

9 2 ןעיךיחא 39 2 אלהיה 6 איליד 10,5

ךאךחישו•

אדע ארע מכל מכל

משכבי קמהויחון

למך שק^ה סביח

ךךחיש לס?לא

ראנא ןעיריר1א אלהיה אוליד

עמלקאה ד14 ןמלקאה : אמחה 163* עינא ,16 מקל 17,2 לחילה 18,5 עם 9!18*

אמר1ה עינא מכל

דחילח

על

ZWEITER THEIL. NOTEN, EINLEITUNG und REGISTER.

Mi JInter8tGtzung der JL Akademie der "WissenBchaften in Berlin.

B E R L I N r t ׳ 4 FRANKFURT a. i t GORZELANCZYK & Co, ™*v™

J. KAUPFMANN. * D. N U T T. 1884.

seiner am 3. Marz 1883 in der Bluthe des Lebens

bemceHenen PflegetocMer mi fliclte

Die Perle, die verloren gegangen, feHt nur ibrem Besitzer. Sie selbst behalt dort, wobin sie gekommen, ihren Namen und bleibt in ibrem Werthe.

(Megilla 15 a).

V o r w o r t .

D e r im ersten Theile dieses Werkes enthaltenen Ansgabe des sogen. Targum-Onkelos liegt die Editio Sabioneta v. J . 1557 zu Grunde. Der kritische Werth derselben ist mehrfach erkannt, im Ailgemeiuen aber weniger bekannt, da diese Edition zn den grossten Seltenheiten gehort.

In dem vorliegendon, zweiten Theile wird der Sohliisael zu den merkwiirdigen Abweichungen, welohe dieser Ausgabe eigen-thtimlich sind, geboten*).

Die sonstigen reichen Hulfsmittel, welche mir Handschriften und Incnnabeln gewahrt haben, bilden einen kritischen Apparat, w ; e er — ich darf dies wol behaupten — selten hergestellt werden konnte.

Bei dieser Beichhaltigkeit des Materials mnsste ich in den Noten, welche znm handlieheren Gebrauch nicht am Schlnsse des ersten Theile, sondern dem Anfange des zweiten Theils beige-geben sind, mir allerdings eine gewisse Besohrankung anflegen. Es kam daher nur zur Aufnahme, was die richtige Lesart be-statigen oder die unrichtige Lesart erkennen lassen konnte.

Auch in der Einleitung habe ich mich der Ktirze befleissigen miissen, und daher, wo es nicht gerade nothig war, die Wieder-holung alles dessen vermieden, was bisher iiber die Entstehnng des Targums bereits geschrieben worden ist. Der aufmerksame Leser wird mir dennoch das Zeugniss nicht versagen, dass ich die vorhandene Literatur (auch viel Handschriftliches) gepriift habe, in den meisten Fallen aber zu ganz anderen, neuen Resultaten gefuhrt worden bin, Ich darf hoffen, wie ich es lebhaft wiinsche, dass Andere, die sich hierzu berufen fiihlen, mit ganz besonderem Erfolge diese neue Bahnen fur weitere Durchforschung des targnmischen Gebietes

*) Die UebereinBtimmang dieses Targum-Textes mit dem Muster-Codex No. 7 der Derosaiana ist iiberall da TorauBxusetzen, tro nicht in den Noten auf eine Abweiohung bingewieaen 1st.

VI

betreten warden. Anregungen und Winke hiefur sind an vielen Stellen und Beispielen gegeben.

Vorzuglich ist es die seit Asarja de Bossi so lebhaft ventilirte Onkelos-Akylas-Frage, welche nun endlich zur Ruhe gebraoht 8ein diirfte.

Eine Geschichte der Entwickelung des Targums, wie sie sich in dem palastinensischen Targum zum Pentateuch zeigt, zu schreiben, war meine Aufgabe nicht, eben so wenig nachzuweisen, was in ihm an alten Bestandtheilen vorhanden ist und was aus ihm zur Aufhellung einzelner Stellen in unserem Targum entnommen werden konnte. Nur hin und׳wieder habe ich daher auf dasselbe hinge-wiesen, nachdem es bei mir zum Axiom geworden, dass unser Targum aus jenem nicht hervorgegangen ist.

E8 ist zu hoffen, dass der neue Abdruck der Ed. Sabioneta in Verbindung mit dem Material, welches der vorliegende Band bietet, die richtige Erkenntniss fUr das Pentateuch-Targum, wie das Verstandniss desselben, wesentlich fdrdern und somit die Targum-Studien zu neuem Aufschwung fiihren werde.

Was die aramaische Sprache daraua zu gewinnen hat, wird die Ton Dr. Landauer zu erwartende Grammatik ohne Zweifel an den Tag bringen. Auch das Syrische diirfte hierbei nicht leer ausgehen.

Am Schlusse moehte ich dem dankbaren Gefuhle, welches mich erfullt, einen, wenn auch nur schwachen Ausdruck geben.

Die Alliance -Israelite universelle in Paris hat meine Reisen behufs Auffindung hapdschriftlicher Quellen gefordert.

Die Konigliche Akademie der Wissenschaften zu Berlin hat mir eine Subvention zu den bedeutenden Herstellungskosten des Werkes gewahrt.

Meine gelehrten Preunde Perreau in Parma, Harkavy in Petersburg, Neubauer in Oxford und Rev. Lowy in London waren in einzelnen Fallen stets bereit, nach meinem Wunschc die Handschriften zu consultiren. Vorzuglich hat Letzterer einen grossen Antheil an dem Material, welches ich aus den Texten mit aesyrischer Punctation gewinnen konnte.

A . B .

I n h a l t .

Seit• Noten zum ersten Theil 1—70

I. Einleitung. Vorgeschichte des Targums 78 II. Targumische Elemente 81

III. Vortragsweise 84 IV. Niederschreiben des Targums 88 V. Die Uebersetzung Aquila's 92

VI. Das aramaische Targum 97 VII. Redaction eines einheitlicben Targums 101 VIII. Das aramaische Targum in Babylon 108

IX. Verhaltniss unseres Targums zu den anderen Versionen und Targumim . . , 114

X. Geschichte des schriftlichen Targum-Textes . . . . 128 XI. Geschichte-des vocalisirten Targum-Textes . . . . 183

XII. Weitere Geschichte des Targum-Textes 167 XIII. Geschichte des Consonanten-Textes 168 XIV. Das Targum in der Geonim-Periode 167 XV. Die Literatur des aramaischen Targums 175

XVI. Ueber den ausseren Charakter des Targums . . . 200 XVII. Ueber den inneren Charakter des Targums . . . 206

XVIII. Die halachischen und haggadischen Elemente im Targum 224 YTX, Handschriften und Ausgaben 246 XX. Nachtrage 261

XXI. Register 267

Men zum Targm

A b k u r z u n g e n .

Ag. — Ausgabe. Agg. = Ausgaben. Ambr. = Ambrosiana. Cod. — Codex. Codd. = Codices. Dent, ־= Deuteronomium. Ex. — Exodus. Ed. = Editio. G. Gen J . Jernscb.

.Genesis =־

Jerusalemisches Targum.

Lev. = Leviticus. Luz. = Luzzatto. M. — Massorah zum Targum

Onkelos ed• Berliner. Nam. = Numeri. Ohg. = Oheb Ger von Luzzatto. P a l = Patscbegen. R. = Regia (Biblia). Sab. =־ Sabioneta. 1. St. = zur Stelle. Verb. = Verbessere. W. = Walton. Wtb. ־־־ Worterbuch.

G E N E S I S .

ת (8 11 י . M. zu Lev. 25 5 u. 11S. 98). Cod. 7, cod. Ambr. 10 u. R. haben nur in diesem Verse ית, sonst immer, wie auch in vielen Handschriften ת \ Bei Suffixen immer mit Kamez, z. B.יתי , nur bei [יתנו u. יתהק hat cod. 7 oft ebenfalls Patach, wie auch iu dem einzigen biblisohen Beispiel (Daniel 3 12) ed. Brescia יתהון fur יסהיון nnserer Ag. hat.

Lev. 26 93; hieraus wahrscheinlich (der שממה fur צדא 2Zusatz) in Lev. Rabba c. 33: — ריש^, so auch cod. Urb.; in Jerusch. II Ex. 12 42 פריס, ebenso z. St. in cod. Konigsberg v.J. 1313 u. cod. British Museum v. J . 1304. Ed. Veu. 1517 פריעז (ed. Yen. 1752 1&פרי׳ und vor וחשוכא gestellt); fehlt in cod. 7 u. in den allermeisten Handschriften. Luzzatto in Ohg. u. Ozar Nechmad III S. 104 mochte סויש als eine achte Lesart unseres Targums gelten lassen.

.ed. Ven. 1752 יומא חרא ;.cod. Br. u. Ag יומא חד 5! dagegen V. 9 n. 6 ;אשר מתחת = דמלרע 7 .מתזזות ל .cod. Konigsb. u. Ag ,לאתר 9

ת .cod. 7, ed. W. u. R ;סני#ח 10 .s. a. M. S. 112 ;מי^וH דיתאה, so auch Dan. 4״ u. so u. Aruch r. דתאה; ed. Brescia

dagegen hat in Dan. ר זרע — :דתאא ב , Samen zur Aussaat, Samenkorn, wie Gen. 4784.

, לטינהו so auch in alien, anderen (12) Stellen, wo , למינוע =־= לזנוהי 12als ware das Suffixum in ל&עהו ein Plural, wie es auch Mose Gikitilia (vgl. Heidenheim in מפורש z. St.) auffasst. S. ferner Gaanach Wtb. S. 198 u. 396.

Targum Tom. I I . 1

2 GENESIS Cap. 1, 2, 3, 4.

.im Plural ,ולממני D־,so auch weiter p ,יהי = יהןן 14 .s. M בליליא .u כימטא 162 so auch cod. v. J ,יפרח 0 . 1411, fur יעוסף; GanuachWtb. S 586

in W. u. R. stammt aus V. 21, wo דסרח Die Lesart .יהא סרח ferner Ohg, die dort angedeutete Talmudstelle .& ; כנף = דםרחbefindet sich inChulin 27b: — על אפי; cod. 1411 u. R. באויר אפי, Jerusch. על אויר.

.Die M .יהי «dagegen G. 9 ,(יהי .cod. Br., W.u. R) יהיה = יןןק 29kennt 12 Beispiele fur יהיה = יהון, zu denen aber die gegen-wartige Stelle nicht gehort.

3 .cod. Br., wie im Jerusch ,שתיתאי 1 .ahnlich Gen. Rabba z. St ,ואישתכללו 1 2 .s. M. z. St והיה = והוי — :יעא = הוד׳ נפיק 10 •אשר יקרא = חדה קרי — :s. M. S. 73 לו ־= להון 19ה G. 28 16׳ .in cod. 7 (s. auch M. S. 73) u עןרןא 21 י ז ו ע מ , wobei

bemerkt wird, dass nach e. andereu Lesart נ raphe sei: — .Levy, Wtb. S. 110 halt diese Lesart gegen Luz. in Ohg ודמוךS. 81 aufrecht, der ודמיך oder ודמך lesen mochte: — מעלהוהי, so Samuel in Gen. Rabba cap. 17 עילעא, namlich צלע = עלע (Rippe), wahrend Samuel b. Nachman (vgl. auch Gen. Rabba cap. 8 und Maimonides in More II cap. 30) מן סטרוהי, von seiner Seite, wie Ex. 26 20 ubersetzt, so auch Raschi zur Schriftstelle. Vgl. hierzu noch die talmudische Discussion in Erubin 18.

2 הדא זמנא oder זמנא הדא wird immer mit ,הזאת mit oder ohne ,השעם 3ubersetzt, 80 dass hier זאת auf das Weib nicht zielt.

.cod. Br. hier u ,חית ברא — .חכים לביש .Jerusch ,חכים .R ;ערים 1 3 .ahnlich auch R ,חיתא דחקלא 19 2

V להון hier u. G. 19 8 ohne Vertretnug im Texte. .Jerusch ואטןגניני ;.cod. 7 u. Br אטעייני 1315 R. hat נטר fur דכיר, wie gegen den Schlnss. cod. Br. und ,ואטטץ cod. Nurnberg ,ןאטטין cod. 7 ואטךין 18

Urb. ואפןטין. .s. M. S. 84 ד .u ז uber den Wechsel von ;בזיעתא a 7 כדיעתא 19

Ein anderes Beispiel bietet G. 29 18 כחיוץא, wofiir cod. 7 נוחוא. .so auch G. 4 a u. !2 זית ארעא statt בארעא 23

.מן ohne קדם .Nachmanides u. R ;טן קדם 41 .W. u. R., 90 auch Jerusch נכר פלח ;so auch cod. 171 ,הוד! פלח 2s. ferner G. 9 21.

GENESIS Cap. 4, 6, 6 7. 3

.a. M. S. 73 ,קורמא 3 .in Gen. Rabba cap. 34 n. Jerusch. Megilla Perek 1 מן שמניהון 4-s. M. S. 74, wo diese Lesart als in ;חטאך .R. u. W ,זזטאה 7correct bezeichnet wird: — עתיד W. דעתיד, R. חזוא עתיד.

8 Zu verbessern בטהויחיון, wie cod. 7 u. ed. Sab. selbst L . 26 44: ל הבל; Jerusch. W. u. R. 8 ,להבל — ע . noch M. S. 74.

wie ,אבי .in ed. Brescia; dag. and. Ag אבי wie Dan. 5 13 ,אחי 9hier cod. 7 אחי•

imPat. wird die Masculina-Porm ,גן5לין - :s. M. S. 74 ,זרעי) 10bemangelt und die Variante |לן3ל vorgezogen, die auch R. hat.

,ist als Vocativ aufzufassen, wie auch Abarbanel בל קטוליא 15unabhangig vom Targum, die Schriftstelle versteht: Hort alle ihre Totschlager! Kain, von ihm wird nach sieben Geschlechteru Strafe genommen werden — darum habt ihr ihn jetzt nicht anzutasten (Luz. in Ohg.).

.לגנתא dag. 3 24 ;בננתא 16 .R בעיר — :in V. 21 u. 22 כל wie ,כל דיתבי cod. 7 ,דיתבי 20

.vgL 6. 46 84 ;גתין .דידעי .cod. Urb ידעי — :?נרא cod. 7 ?נוךא 21 .s. M. z. St כי = לא wie in Dan. || 23 ,וסחלא .R. u. W ,ובחלא 22 .wie oben V. 15 יתפרע .R ,איתלין 24י אנ^א לצ^אח 26 .R 53ין #ריאו מ

.ברא יתהון .wie Jerusch., R ?ךאנון.cod. Br ,?ךנון .W ,מינון 2 5 .דרמי ליה fur ?^לסה .R ;דדטי .cod. 7 u. W. wie Jerusch ;דדמיה 36 u. in den folgenden Stellen וחמ׳ש cod. 7.

s. M. z. S ויהי =־ והוו 23 t . ת 24 ןן 8 י מ י א ר א י . M. S. 74. in Jerusch. und im Targum der Hagiographen ;א mit לאות 29

immer mit ע. •יהבית .Jerusch ,ירזיהיב .cod. Br יהיב — :.M הוא = אינק 3 6

•חכית .zu verbessern); cod. 7 und Jerusch סבית *is ה?יח 7 (80 urn dies mit Patach, nicht ,י vor א mit eingeschaltetem ,[כאי 9mit Ohirek zu lesen. Diese Schreibart stammt noch aus der Zeit, in der Vocalbuchstaben die Stelle unserer Vocalzeichen vertraten.

•ימות cod. 7 ,ימות 17 irakische Lesart דלא איתוהי oder דלא היא ;cod. 7 -ד^יתוחי 8 •מ 2 7

8. M, S. 71. 1*

4 G E N E S I S Cap. 7. 8. 9.

•לילוון cod. 7 aa Leiden Stellen ,ליןיון 12 ,לי^ןן 4 •אתפחקוא ,Dan. 6 11 fem. daher ןכוין .abs ,ומי 11Nachmanides zu L ככק 13 . 23 26 kenut auch die Lesart בקין, mit

בשית יומא כי קרגתא קאי vielleicht hangt damit Pessachim 12b ;קzusammeu, was Raschi mit באמצע הרקיע erklart, so dass בקרן יומא .ist בעצומו של יום —

cod. Urb. u. am Rande des cod. v. J ,במימריה עלוהי 16 . 1411. טכף 811 , Plural hiervon טרפי oben 3 7, auch hebraisch Jech. 179

.כל טרפי צמחה-dfirfte als Part. pass, der Afel טרף = תביר noch neben מחת 11

Form von נחת anzusehen sein und demnach iibersetzt werden >ein abgepfliiektes Oelblatt befaud 8ieh in ihrem Schnabelc. Anders Pat., wo מחת gelesen wird, in der iibertragepen Be-deutung >sie hatte ahgepfiuckt*, so dass תכיר als Zusatz zu nehmen und zu ubersetzen ist >sie hatte ein erst j e t z t zer-rissenes Oelblatt mit ihrem Sohuabel abgepfliicktc.

so auch bei Gannach Wtb. S. 66 u. 403, in dem ,נגיבו 18sogen. Raschi-Commentar zu Taauit 8b; dagegen A1־uch r. נגב liest נניבו; vgl. Levy, Wtb. S. 87, der die erste Lesart gegen Luzzatto, der die Form mit ו im Aramaischea fur uustatthaft halt, vertheidigt.

•?צעידתו =־ ?ןעיתתיףן G. 43 82 -,מןעיריח .Pat. u. R ,מןעוריה 21ולילי — :cod. 7 ןחו^א ןקיטא 22 auch ןימם), cod. 7 80) ןימם;

N. 1021 fur יומם ולילה. .ebenso W ,יתשד liest אשד .Menachem in Machberefc r ,יתאשיד 6 9

u. R.; vgl. noch Levy, Wtb. S. 71: — ממימר, so auch E . 2122; W. ועל מימר, doch in E .טן מימר 2122 .

.wie V. 15 לחבלא .verb לךזןלא 11 •ךאנא wahrscheinlich Druckfehler; in cod. 7 richtig יא^א 12 .cod/iJrb כ^רא 21 ןן .M כל בכל 19 ןן .M יהיה ־־־'והיון 15 am Ende, ist zu lesen, da auch in ed. Sab. das א mit ,עריתא 22

dort־aus typographischen Griinden fehlende א durch einen Strich oben am n angedeutet ist.

-mit bei מ<}|לזןךין .Jerusch., ebenso ed. Lisb. u. Const ;מלזןרין 28behaltenem א der Afel-Form. .s. M ערות = (ןעיךייזא so verb, fflr) ועיךיתא—

cod. 7 Dan. 6 ,;ןבד 25 a :עבר ,29 s ויהי s. M. Gen. 5 as.

GENESIS Cap. 10. 11. 12. 13. 14. 5

101 ebenso (Aschur, ein Personenname אשור V. 22 dagegen) ןאתוראה 1Num. 242a, der Assyrer, nicht nach Aschur, wie Heidenheim im טסורש bemerkt hat.

•auch die Mischua in Ketubot, Perek 13; Jerusch קסוטקאי, 80 14dagegen קסודקיא, ebenso Berachot 59 b u. Gen. Rabba c. 68.

1 .אי־תוסייה in Gen. Rabba c. 37 ,אנתוסאי 72 •ל .cod. Br ;אח9לגת cod. 7 ,ארן^ליגת 53 .*ebenso Dan. 2 3 ,טור .cod. 7 u. cod. Br יטיור 0

.שיע ״ auch N. 19 ,לשיע :.s. noch M ןג^ר1סיןןן cod. 7 ,ונ^יופינון 113 welche auch Pat., weil ,אינש Die Lesart .גבר cod. 7 אינש 7Bezeichnuug fur beide Geschlechter, vorzieht, wird von der M. vermerkt; 8 . das. S. 74.

.מסגי cod. 10 ,וארבי 2 12 •ויתברכון cod. 10 falsch ;זרעיה fem. plur. wegen ,ויתברכן 3cod. 7, wie G. 13 3 ופרסיה 8 .

.zusammengezogen ידע אנא wie oben 49, istPraes. aus ייח$א 1113 n. 19 Wie אבא u. א£א nehmen das Suffixum אחה so auch י

der ersten Person nicht an; vgl. Ohg. u. Kerem Chemed, Band 8 S. 80: — ךלןטב wie Esra 7 18, Dicht דיוטכ der Ag.

.cod. 7 ןאהנן 16 •ואיךברת so auch V. 15 ,וךברית cod. 7 ,ודברית 19

•יקיר .wie Ex. 8 so, R ק cod. 7 ,הקיף 2 13 .s. M. S, 12 u. 75 ,לטיתב II 6 •לאתר cod. 7 ,ל^תר 4 ו cod. 7, s. noch G. 26 so, • wo die Lesart mit רעיתך .u רעיתי 8als die des ת״ז (d. h תרגום זקן, s. M. S. XVII) bezeichnet wird. Pat. bemerkt, dass רעוא mit ו angewendet werde, wo das Wort die Bedeutung von »Wohlwollen« habe: — 1יי{י, dagegen G. 23 1B u. 34 30 פןינא; vgl. Luzzatto im Kerem Chemed Band 8 S. 79. Levy, Wtb.' I S. 93 glaubt, dass das Suffix der ersten Person wie in אבא fehle, beriicksichbigt demnach nicht die Les-art in der vorliegenden Stelle: — רעותי, Luzzatto a. a. 0.

, emendirt רעותי (wie אבהתי) und so liest man auch in cod. 7. .sich beziehend £י#ר masc., weil auf ,מליח 10 codK7 u. Pat ?ממוגהון 13

.wofur sich auch Pat. entscheiden mochte ,דעטטין cod. 10 ,דעטטי 1 14 aufgefa&st עזוןים der Targumist hat es wie ;הזוזים = תקיסיא 5(Mittheilung des Dr. Bar). — דכהמתא, cod. 7 u. R.

•היא im hebr. Text ,היא cod.7 ;(<״ s. 13)bezogen טישר weil auf ,הוא 7

6 GENESIS Cap. 15. 16. 17. 18.

cod. 10, cod. Ambr. 10, cod. Urb. doppelt, ientsprechend ;בירין 1°dem hebr. Texte, ebenso in Gen. Rabba c. 42. Mit ed. Sab. stimmen Pat. n. Luzzatto in Ohg., der aber in Kerem Chemed, Band 8 S. 81 da von abgeht, da nachgewiesen wird, dass der Targumist auch in anderen Stellen jedes der doppelten Worter, wie z. B. איש איש, fibersetzt.

.cod. 1411 u. ed. Ven. 1752 ,הוא אתר בית 17» so auch G. 28 ,ע?1ךא 20 י = וךו, 8 22 || . ך ו . M.

.s. M. S. '71 u. 109 ,אילחין s. M. || 4 ך£א 2 15 so auch ,ו־1כול — .cod. 10; s. Levy, Wtb. II S. 162 ,אסקכי 5

nach Dan. 3 2» und 5 !6, nicht יקיכ1ל der Ag. •6הימן ״ .in Dan ;והימין cod. 7 ,והימין 6 •ני#ב = ןאר1יב wie Gen. 14,. und 20 !4 ,וי#ב = לאפיב 11

Luzzatto in Ohg. halt die Lesart der Ag., namlich ןא?רח, fur eine spatere Aenderung.

.unberacksichtigt, wie Gen. 49 2• (Pat.). Cod אשר hierbei ,עדא 17Urb. u. Ag. דיעדא.

cod. 10 an beiden Stellen ;24״ .ebenso N הקיני = '?}למאי 19daher cod. v. J ,^למאי In Baba batra 56 a wird .סלמאי 1280 . .erklart נפתוחא durch הקיני dagegen ,שלמאה durch הקדטני

wie G. 14 s הרפאים = נבריא 20 . .Perfect ,;גךנןת Prasens; cod. 10 ב^חת = ןגרכןא 168 .s. M זךעןי = ב;כי 10ניןד = צליותיןי 11 s. Kimchi, Wtb. r. ענה. 12 Pur טרוד hat R. ערוד, s. Levy, Wtb. s. v. — אינשא cod. 7

u. Pat.; מי אינשא cod. 10, cod. Ambr. 10 u. cod. v. J . 1411. .so auch cod. 10. Andere Lesarten 8. Ohg ,אף אנא 15

.so auch Pat., dagegen nicht in cod. 10 ,מר 1746 u. 16.למ׳ען; Pat. למיטין; cod. Urb. דשלטין - .לכנשת שבטין .טלכי עטים =־ aus V. 16 בעטטיא

.s. M ,דין Masc. wie V. 10 (יהי 1816 p$ = נרןףןי, s. M. — טלכין (ohne ו) cod. 7 u. R., wie im

hebr. Texte. •נתתי = בריבית Perfect, mit Rucksioht auf ,ואסגיתי .u ואפישית 20 .so auch cod. 10 ,מןגלווחי 22 .s. M. S. 54 (wie V. 12 בר nicht) בן =־ בני 27

.s) ,בעינך — .cod. 10; cod. Ambr. 10 wie ed. Sab ואמר אדני 183M. z. St.) gema8s Tractat Soferim cap. 6, gegen Schebuot 35 b

GENESIS Cap. 18, 19. 7

u. Maimonides Hilchot יסודי התורה cap. 6, daher R. קדמך. Der Targumist fas9t den Satz nach zweifacher Richtung, als קודש und als חול, auf, wie Raschi in seiner ersten Erklarung.

cod. 1411. Fur diese Schreibung איוחאי;.cod. 7 u. ed. Sab אורזאי 6vgl. oben Gen. 6 0 •סאון cod. 7 סאין — .

.בקר .so auch Jerusch. u. Aruch r ,ולות .Ag ,ולבית 7 •מלמהוי cod, 7 ,נ?למה.ו.י 11» wie 25 ,זה = דנן 13 ; E . 2 20 aber דין, doch cod. 10 תן. .cod. 7 ,?:עין — .s. Pat. u. M ,ברא doch V. 10 ,כן = כר 14 .cod. 7 ה^כ^ה 17 ןן.cod. 7 ,ואיקחכיאו 1621 Nach der Auseinandersetzung im Pat. so zu verstehen: Ich

will mit ihnen (עטהון, im freundlichen Sinne, nicht p,״a) ein Ende macheu, zn Ende kommen, ihnen verzeihen, wenn sie Busse thun; geschieht dies (Letzteres) aber nicht, so will ich bestrafen. גמירא im Targum wird, nach dem Vorgange Jacob Anatoli's im Malmad (S. 114 b, s. aber auch S. 18), mit dem Targum zu Hoschea 1 a in Verbindung gebracht, wo (וילךויקח את) גט ר paraphrasirt wird, (ואזל ואתנביא עליהון) דאם יתובון ישתבק להון ואם לאו u. s. w. Immerhin bleibt die targumische Erklarung schwierig, zumal V. 30 (לא אעביד גטירא) dagegen spricht; daher spatere Aenderungen, wie z. B. אם לא תיבין ואס תיבין לא אתפרע in R. oder אעביד עטהון גטירא ואס תייבק לא אתפרע wie cod. 1411, bei Jahn u. ed. Ven. 1518. Vgl. noch Bechaje z. St. u. Isaak Arama in עקידת יצחק, Porta 36.

25 Fur דין liest cod. Urbino דדאין• 27 u. 31 אסגיתי; s. M״ dagegen beiKimchiim 2. Buohe Samuels

7 2 .im V. 27 הואלתי = שריתי 9 •מקייפי cod. 1411 ,טסוסיה 194

,wie V. 18; so nach Pat. Es scheint aber כען ohne ,אל = בבעו 7dass der Targumist אל hier u. im V. 18 wie ויואל טשה Ex. 2 ״ auffa8st, so.auch Samuel Nagid bei ibn Esra (V. 18). Einen zweifachen Gebrauch vou einem Worte macht d. Targumist auch Gen. 32 28 u. Ex. 2 9 , (Mittheilung des Dr. Bar).

.חתנא .s. M. S. 141 u. Ohg.; cod. Urb ,חתן = חתנך 12 lesen מזמנן wofiir Reifmann (schriftliche Mittheilung) ,טהיטנן 15

mochte; vgl. Raschi z. St. •ברחם .Ag ;כךמס ,cod. 10 u. w ,?רמס 16

8 GENESIS Cap. 20, 21, 22, 23.

-somit auf Gott nicht be ,קדמוהי nicht ,(לותהון cod. 10) להון 18zogen. Dagegen anders im Schlusse בבעו ה׳, iibereinstimmend mit Schebuot 35 und Tractat Soferim cap. 4, so dass die An• rede wie oben 18 s, auf Beide (Gott und die Engel) sich be-zieht. In den Ag. geandert in לבוני oder רבזיני, (also חול) so dass die Anrede nur an die Engel gerichtet ist.

21 Nach den Suranern לסיהפןד, nach den Nehardeern 8) י כ פ ח י מ ל . M. S. 62). In der zweiteu Lesart wird das paragogische Jod des הפכי im Texte nachgeahmt.

mein Vater; 8. Levy, neuhebr. Wtb. S- 3; s ,אבי = אבא 34ferner oben 12 13.

20 •אחת .aber R ,א$תי oben 12 !3 u. 19 34 ; dagegen V. 12 .אחת, 8 2 .מות wie Num. 17 28, Partic. von ,מאית 3 .,cod. 7; vgl. oben 6 ,[כאי 4

א 12 ט א , wie 84 19 א ב א , ohne Suffixum der ersten Person. 16 Cod. 10 nach כסות noch עינין (wie es spater die Ag. haben),

aber ohne Vocale und durchstrichea. •סדור. « Esra 6 ,חךוה cod. 7 ,הדוח 216

das als Lesart ,!־אמר Wie ed. Sab. so cod. 7, doch fur das ךder Nehardeer bezeichnet wird (s. M. S. 62), ist ךיימר, die Lesart der Suraner angenommen, und demnach zu iibersetzen: Wahr-haft ist, der dem Abraham versprochen und erfullt hat das Versprechen, dass u. 8. w. Anders bei Nachmanides.

1 ,רביא nur hier, wahrend im ganzen Abschnitte הנעי = עולימא 2darum bezieht Heidenheim dieses Wort auf >Isaakc und nicht auf >Ismael«, wie auch V. 11 unter בנו Isaak zu verstehen ist (Dr. Adler.)

15 Verb. תקבא , wie in V. 14 u. 19. 1 •נ״א מקבל M. S. 113 ist zu verbessern ;מקביל cod. 7 ,מקבל 62 .ebenso Gen. 28 2!, s. M. zu Deut. 3 21 S. 55 ,ההוא 2 .cod. Urb אלהא עלמין ;so auch Pat. u. cod. 1411 ,אילה עלטא 33

(.Pat) דעלתא •-= עצי העלה V. 6 ,(עלתא cod. 10) לעלתא = עצי עלה 223 .18״ .ebenso cod. 10, wie Ex ,דחלא דד׳ 12 •אלזיר cod. 7 u. 10 ,נאחז = אחיר — .אחר ־= בתר אלין 13U S. More, Theil 3 cap. 45. • hier das erste Mai, sonst hat auch ed. Sab. uberall ירכלןר׳ 23

s. M. S. XVIII ,רו?קה oder רבקה . r

.Pat למק9ךא ךשךה ;cod. 7 למספרי׳ לשיה' 232

GENESIS Cap. 23 24, 25, 26. 9

.cod. 1411 u. R לא ימנע ;auch Pat. u. M. S. 57 1א להלי?, 80 68 u. 2 4 .Aehnliches Gen. 13 8 ;רעיא cod. 7 ,רעוא »ןןנה — .ףץ־ןן s. M. S. 57; cod. 7 8 ,ויוןן 9 ו י . M. S. 76.

ן עביר 13 \\ .יהק^ה cod. 7 u. Pat. 8 ,יהכי^ה 11 ף א . M. S. 76. 247 cod. 7 ללךך wie in V. 5 || 13 נ^קן, cod. 7

•#תי .Jerusch (.Levy Wtb. s. v .א, mit prosthet. 8) אי#ה 14 .!!und Deut. 21 12״ .vgl. Gen ,למיחזי 16י wird נ״א' wie V. 43 u. 45; als ,א^קני cod. 7 ,א^קעי 17 נ ק ^

angegeben. ,s. M. S. 64 u. 68. Dr. Adler nimmt mit Recht an ,שהי 21

dass hier 2 verschiedene Erklarungen in einander geflossen seien. 25 u. 321 ebenso 43 34 יסתא?, cod 7 נ״ א כיסתא, mit Dagesch im

D, was aber als nicht correct bezeichnet wird. — למג^ת, cod. .נ״א לי?ן?ת 7

•?J ל auch cod. 7 u. Pat.; cod. 10 ןןילןי 30; 80 .עם לבי .cod. 10 u. R ,כלבי &4 .אמרת Praes. fern., R. dafur ,אמרה cod. 7, wie 32». || 57 ,אלהיה 48 .noch M. S. 76 u. 114 .חואי, cod. 7 8 ,הואי 6062 S. Nachmanides z. St. u. Gen. Rabba cap. 60. .in cod 7 נ׳׳א als ריבי ;ךיכי cod. 7 u. cod. 10 ;ךיכי 65

codf 10 u. cod. Ambr. 10, ebenso Kimchi im Michlol ,ךךן 253by& ולשכונין — .משקל; Reifmann (שדה ארם S. 31) will ולשנונין .lesen (scharfen, schleifen) ולטושיס =

.cod. 7, wie im hebr. Texte מןפר 4cod. v. J קיתמא ;ebenso cod. 10 ,לקידוטא 6 . 1285 u. R, •יפילחא cod 7 ,בפיל$א 9

.so in den codd ,הרין — .cod. 7 ובכלביחיון 16 •י^לם cod. 1285 u. 1411 ,ככלן 25 wie Jerusch כבית cod. 1411 ,בית 27 .cod. 1411; s. M S. 76 סימויןא סמקא 30 so auch cod. 7 u. cod. 1411 u. bei Nachmanides; in ,ךלהי 31

anderen codd. ךלהין, wie bei Raschi. .נ״א aber als :ת ,עם cod. 7 ,ית wie Gen. 203 u. !,. || 8 ,על עיסק 267

wie Gen. 20 ,ו8יר1יתא — .cod. 1411 חד דטיחד טן עטא 10 9 (nach cod. 7; ed. Sab. ואלתיתא) in codd. והבאת = ואיתיתא Perfectum was auch Raschi annimmt, dagegen Gen. 27 ! .Futurum והבאת 0Demnach miisste an der ersten Stelle der Ton penultima sein,

10 GENESIS Cap. 26, 27, 28, 29.

wie ihn Pat. nach correcten Texten und Heidenheira im מפורש nach cod. 1294 bezeugen.

1 ן ^יריא •R) בירי[ 5 י נ י מ cod. 1285. Den Gebrauch ומלינין • • • 9des Pemininum fur ביר, wie ed. Sab , bezeugt Pat. zu V. 18.

p אפקי 22 at. u. R. יפןקי, entsprechend dem nachfolgendeu ויפשיננא, auf Gott bezogen, worauf die Paraphrase das Futurum gebraucht, (s. Ohg.); cod. 1285 hat, wie Raschi וניפוש fur ויפשיננא.

.מרחמוהי s. *Levy, Wtb. II S. 69; cod. 1285 u. 10 ,רחמוהי 26 ,(דיעקכ wie das vorhergehende) רעשו u nicht עשו CV u. 22 מותי 272

.in M. S. 58 קרא ותרגום .8 Perf ךרחים Praes., dagegen V. 14 ךךסים 9

.cod. 7, wie oben V. 6 u. an alien anderen Stellen ברה 15 .בני auch in den codd., dag. in V. 9 ohne ,בני 16 .Deut. 220 יקרא wie Num. 233 und יקרה = ערא nicht ,הקרה ־= זמין 20 eine andere Lesart nWDI wird von der ;יסטאות cod. 7 ,יסנייח 28

M. als incorrect bezeichnet, .cod. 1285 ,וישתעכרון לך מלכוותא 29wie Ex. 12 30. || 34 u לבחא cod. 1285 ,רבא 34 cod. 1285 ,לי 38 .

an der ersten Stelle u. R. an beideu Stellen אנא. .וחבמני am Rande ,והא במני.cod. 1411 ,לחבמ;י 363 -iibereinstimmend mit der Schriffc-Massora (Mit ,ולקי"׳ = ולך 7

theilung des Dr. Bar). — אפוא = כען, dagegen 43,, הוא und 37 1c איפה = איכא; cod. 1285 an den beideu ersteu Stellen הכא; R. an der ersten Stelle הכא, an der zweiten הוא.

.cod. 1285 ^קית 46 || .:ץבתן .cod. 1285 u. R ,לעיברון 40s. Gen. 17 6 לכנשת שבטין 283 . hieriiber handeln Bachja Herzenspflichten, Porta 1 — עלוהי 13

cap. 10; More I cap. 21; Levy Wtb. II S. 216. .s. Gen. 123 ,ויתברכן 14 .cod. 1285; s Luzz. im Kerem Chemed VIII, S. 80 מה ךחילא 17 .cod. 1285 לאלהא 21

29 .so auch cod. 1285 ,{־?תא 2 .So auch cod. 7 u. 2; cod. Nurnberg u ,ועדרון u. V. 8 וטנדרק 3Ambros. 10; dagegen cod. 1285 u. Pat. ומננדרין u. V. 8 ויגנדרק. Ebenso V. 10 variiren וגנדר u. ונדר, bei Pat. ונדר (im Jerusch. V. 13 ונדר). Auch im Talmudischen erscheint das Wort mit vorgesetztem ג; vgl. Levy, nhb. Wtb. S. 346, ausserdem Nol-deke, neusyrische Grammatik S. 39 u. 190.

GENESIS Cap. 29, 30, 31. 11

cod. 1285 ,יודעים = ירעין — .ידעק אתון so viel als ,הידעיתק 5 .vgl. Pat. u. Ohg ;ידעין אנחנא

•ךעיתא cod. 1285 ,ךעיתא 9 in ed. Sab ans typographischen (wie bald darauf) אחוהא fur אחוד, 10

Grunden. 1 .s. M. S ד .u ז uber den Wechsel von ;בחיח־א cod. 7 ,כחיזוא 7

84 zu Ex. 2818 u. oben Gen 29,8. 2 auch cod. 1411 u. ed. Veu 1762, nicht ,(.Particip) מתעבד 6

.wie die Ag. haben; s. M ,יתדבד30 ק 2 ב ח , so auch cod. Aug., 7 u. 9; andere codd. דמעי — .תבעק

W •דמעין . .so auch cod 7 u. Ang ,תליך 3

.wie R ,ישבחונני oder ישבחנוני Fem., nicht ,ישבחנני 13 .wie Jechesk. 4 9 zu verbessern ,חטין ist ,חיטן 14 um das hebr. Textwort naher zu erklaren, daher nicht ,ותסבין 5!

.s. Ohg. S. 25 u. 41 ,ולטיסב .Fem ,אגרתי(־ Masc, nicht ,אגרתך 16so auch W ,יחיה לי 20 . ; cod. 1411 ohne לי, R. יתי und ohne לי,

was Luzz. in Ohg. S. 80 als falsck erklart. סךא .so auch cod. Ambr. 10; W ,חיסךי 23 .cod. 1284 u. R חי

״ vgl. noch Gen. 34 ;חיסורי . vgl. M. S. 103 zu ,אימסי cod. 1285 ,אימתי cod. 7 ,אימסי 30

E x . 16 2». Luzz. in Ohg. S. 98 glaubt, dass urspriinglich das Wort אמת , wie noch im Talmud, gelesen und mit eiuem para-gogischen Jod am Schlusse geschrieben worden sei.

Fem., daher auch חוטרק so auch cod. 7 u. Ang., weil ,בהין 37 .Masc ,בהק .u רטיבין .cod. 1285, a. codd. u. R ;רטיבין nicht ,רטיבן

.Msc. bei Levy, Wtb. S 239 ;ןריבינון ;cod. 7 ןגךיבינין 40א 41 ת ר ב ב .W מבבריא :.cod. 7, u. R מ W. u. R ובלקי^זות ;cod. 7 ובלקי^ות 42

sich bezieheud. — 2 u. 5 ,לבן und nicht auf ,אםי auf ,ליתנק 312 .R. u. W ומך_קךמ'והי ,cod. 7 ומדקמ־והי

5 Nach דאבא ist in cod. 7 noch טיטריה, aber ohne Punctatiofl-geblieben. W. wie Sab.

ebenso auch cod. Ang., Cas. u. Vat. 13; Pat. erwartete ;בית 13 .wie wirklich cod. 7 u. 9, ferner R 11. W. haben ,בבית

.ואטרא cod. 7, wie das nahe ,ואתיבא 14 .cod. 1285, R. u. W ,ולבננא 16

12 GENESIS Cap. 30, 31, 32, 33, 34.

ניתי — .so auch W. dagegen cod. 1285 u. R ,גיתוהי וקניניף, 18 .entsprechend dem hebr Texte ,קנעיה

;cod. 7 וישלווהןז פיום - .R איטמךון! ;.cod. 1285 u. w אטמך^א 27 cod. 7, 1285 ובכנרין — .R. u. w פיון ;cod. 1285 לא׳^״חיןך פוןu. 1411. ובחנגין R. u. W. wie Exod. 15•״,; s. jedoch Levy Wtb. S. 269!

.cod. 1285 תיניס wie in V. 43. || 31 ,ול?נתי 28 .W. u. R ?:סיבהנון ;cod. 1285 נגןיבסון 32 .wie im Texte ,די R., ohne הכיךא ,.cod. 1285 u. W ךחביךא 39 .s. oben Gen. 5 so ,ליאות s. M. S. 71. || 42 נחית 40 <סןי cod. Ambr. 10 ,לסך s. M. S. 117; cod. 1285 יס!י 49 .so auch cod. Ambr. 10; dagegen cod. 1285 u. R יואלחי נ׳ 53

.wie bei Abraham ,ואלהיה דנחור .Plural, so auch 147 u. 36 35 לחקלי 323

8 Richtiger דתשתאר wie cod. 7, da משריתא fem. gebraucht wird. .cod. 1411 u. R ויטחינני fur ויקטלינני — .cod. 7 u. R ,#ין?ני 11 .sich beziehend. || 19 proa>p, cod. 7 u. R גשלי Masc, auf ,ובניהון 1620 , 8 .»auch cod. 1235 u bei Raschi Deut. 32 4 לתמיד, 0-so auch cod. 1285; Luzz. in Ohg. S. 81 will durch ,ויכילחא 28

aus יכילחא, ohne ו lesen. .Fut ,ייכלון Pras. und nicht ,א?לין 31

ebenso T ;דחס .cod 1411 u. R ־,דחן 335 nach (רחים fur) חפ 11 .Pat.; •s. noch M. S. 77.

•מן .cod. 1286 u. R ;מא 8 .mit dem, was dir gehort ,כדי לך = בדילך 9

cod. 1285, w ;ךאיוןיתיאח 11 . u. R. די איהותיאח• .so auch cod. 1285; s. ferner Ohg. S. 42 ,ניטול 1213 JHJ, so auch W., namlich Praes. — ימותן, so auch W.; ויטותק

cod. 1285 u. R. .cod. 1285 u. Jerusch ,מ^לן ;so auch cod. Ambr. 10 ,?ןטו-ין 1720 Cod. 7 טדבח, dem Texte entsprechend.

.M. S. 3 u. 27 .וטלי, 8 343 ;so auch cod. 1411 ,דיתעניד — .s. M. S. 77 u. 113 ואיתנםיאו 7s. ferner Ohg.

•מוהךין cod. 7 ;מווך׳רין 12 cod. 1285, wogegen חיםףךא ;so auch cod. Ambr. 10 ,חיסךא 14

Parchon 6. v.; s. noch Gen. 30 53.

GENESIS Cap. 34, 35, 36, 37. 13

18 Fur למגזר hat cod. 1285 לאתמרא, von Luzz. in Ohg. als cor-recter erkaiint, weil nicht wie in V. 12 דכורא folgt.

1 .wie oben 324 «א1חר .cod. 1285 u. R ;איחר 9 — .^למין Vat. 13 ,#למין cod. 1285, Cas. u. Vat. 14 ;־ש^ם 21

,um von Deut. 32 3s ,ידין .nach einer anderen Lesart bei Pat יךיןwo לדין mit anderer Bedeutuug zu unterscheiden.

so auch cod. 1285. Das Suffixum der 1. Person fehlt ,בעא 30wie in א1יא•

ד ית.; cod. 1285 8 ילח:ע3יד 31 י ב ע י . noch Ohg. S. 42. .s. M. S. 78 דאזלית cod. 7 u. W. |! 3 אעדו 352

Gen. 12 8 אלון = אלון fur מישךא 8 . Sohn der Betrubniss, 8 ,בר ךוי 18 0 dass אוני grammatisch wie לחס עוני

Deut. 163 ist; nicht 8 0 aber ed. Lissabon(bei Levy, Wtb. S. 164), wo Sohn meiner Betrubniss, geandert ist, iibereinstimmend ,בר דוייmit Ber. Rabba c. 82 בר צערי.

ימהלא cod. 7 ,מר^א 21 .wie ira Text ,חיוךאה cod. 10 aber ־,wie Deut. 213 ,חיוךאי 3620 .cod. 1285 u. R ,ךמלןד ;cod. 7, cod. Ambr. 10 u. cod. 10 ,דןמלוך 31ן .s. M. S. 78 טבהון — .מרבי cod. 1285 u Nachmanides ;3ך5י 2

.לות אבוהק .cod. 1411 u. R ;לאבוהק s. M. S. 78. Pat. glaubt, die Accusativ-Bezeichnung ware ית 3iiberflussig, weil sich das Object aus den folgenden Worten er-kennen lasse. — זקנים = בר חכים p, nicht so bei Binjamin, Gen. 4420, wo ךפסי — .ובר סיבתק; cod. 7 ךפ§י und ebenso cod. Ambr. 10, mit der Hinzufugung יפה (s. M. S. 131 uber יפה).

.d ,ת״ז im cod. 7, wie V. 3, mit der Bemerkung •• T רחים 4h. im alten Targum liest man dafur •ולא צק — .!ךחי, sie wollten nicht, ebenso cod. 1285; dag. cod. 10 לא יכילו, sie konnten nicht.

5 a. 8 1סנ s. M. S. 58 u. Pat., wo diese Stelle mit קרא ותדטם bezeichnet wird, d. h, als zu den Stellen gehorig, die unver-andert aus dem Texte aufgenommen sind. Luzz. in Ohg. zieht die Lesart לטסנא vor, welche cod. 1285, R. (.לטסני) u. W. (nur V. 6) haben; cod. 10 hat לטשני.

.Pat. erwartete dafiir p,T ן יחי cod. 7 u. Pat. || 20 ,ךןלקא 19 .n*W. u. Ven. 1752; so auch Nachmanides דטיה - .R ממון 2635 8 .s. ferner Ohg ;על .auch Pat., cod. 1285 u. R. u. W זלות 0

u. Berkowitz in 5ד *}בי^א — .לחם ושטלה; cod. 1285 5ך<»5ל ; 8. noch bei Levy. Wtb. S. 4 כד אבלנא.

14 GENESIS Cap. 38, 39, 40, 41.

38 .nach Pesachim 50 n. Ber ,תגרא cod. 1284 ,תגר cod. 10 ;מעני 2Rabba c. 85, wie bei Raschi und Nachmanides.

.cod. 1411; s. auch Gen. 25 !T בכית 11 .cod. Urb ,לכנסקת cod. 1285, R. u. W. || 15 וחואה 14 analog V. 20 u. 23; cod. 10 immer ,אשדר cod. 1285 ,אישלח 17

mit שלח. Vgl. aber M. S. 28 u. 78, wonach nur fur V. 20 und 23 שדר bezeugt wird, weil (wie Pat. bemerkt) vor Anderen es als Geschenk, nicht als Lohn bezeichuet werden sollte.

cod. 1285 ,מןנותה — .wie V. 25 u. 26 ?וןגךיא cod. 7 ,מעריא 24 •מזנו-תא .w. n. R ,לןנירןא

.W מיד דערבאי ;.cod. 10 u. R מידא.רערבאי 391 .ווזות in einer spanischen Handschrift (nach Pat.) ,והוד, 5 .erwarten (.Praet) ידע wie V. 8; man sollte hier aber ידע 6

R. u. W. haben an beiden Stellen יךע• .M. S. 117 u. Pat כיוסף 7 cod. 1285, R. u. W. — Luz. in Ohg. verwirft diese ליתוהי רב 9Lesart; s. a. Pat.

.cod. 10 u ;על טימריה auch Pat. u. W.; cod. 1285 ,מטימריד, 22bei Raschi בטיטריה. R. הוא anatatt טטיטריה

2 טאום .vgl ;חטאי >=־ סורחני «wie Gen. 41 ,טאוטה = םורחן 2Daniel 14 u. Hiob 3 1 7 .

40 ן 8 ע ^ י .cod. 7 א .ןהויו cod. 1411 סויו — .««nach Num. 17 — אםיקת-נץ 10 .s. M ישא = יעדי dagegen V. 19 ,ישא = ידכריגך 13 .cod." 1411 u. R ותדכרימי לות ;.so auch Pat ,0ותידכר עלי קד 14 .cod איתגניבית .cod. 1285, 10 u גניכ אנא .so auch Pat ,נגיבנא 15

1411 u. R. — מניאו, so auch naoh Pat. hier u. weiter 47«, wo die M. zu erganzen sei; cod. 1286 u. 141! ויו#. Nach der ersten Lesart paraphrasirt der Targumist »auch hier habe ich Nichts verbrochen, da man mich sogar zum Aufseher fiber das Gefangniss gemaoht hat.c

ח 23 ןן •וךבר.W. u. R ,וזקף cod. 1411 ,ואדבר 20 י י ^ ן , mehrere cod ebenso cod. Ang., Pat. u. W.; dagegen ,(.Perf) חולם = .םלם 411

cod. Cas. I u. II (Prasens) חלים זלם , .R זcod. Cas. I u. I והטיסן 2 I .cod, 7 (wie in V. 4 u, 5) ו>?טימן ; .,«wie Gen. 2 ,וךמוןד 5) סירלומ 9 S i n s • ) m o h P a t ־ ידלעי 5 0 c o d • 1 2 8 ם 5 • w •

.B. u. W ןאך^טוחי;cod. 7 ף$ויחטווץ 14

GENESIS Cap. 41, 42, 43. 15

.cod. 7 u. 1285 ומפ^ר ליה 15- T :

im צנן .so auch im Jerusch, (dagegen ist nach Aruch r ,נצן 23Jerusch. die Lesart ץנינין) ; cod. Vat. 14 u. 16 צן}•

-s. auch noch in Ohg. die Les ,ויצרין .cod. 1411 u. R ;וייצרףן 35art ף־יוצרון von אוצר herzuleiten; W. ויצברון.

.cod. 1411 האישתכח ;s. Levy Wtb. II S. 479 הנשכח 38 .cod. 1285, 10 u. R ,דאיוךע 39 aber fassen (נשק .r) von pr ernahreu; Aruch u. Parchon \תזן 40

das Targum in der Bedeutung von *riistenc (זין, Waffe) auf. .M. S. 78 .על, 8 44 .so auch W. u. Gannach Wtb. S. 595; cod. 1285 u דטטיק 45

cod. Urb. u. Cas. 11ךמט?*ךן, R.רמט?ךן• .in der Bedeutung wie V. 30 u. 57 ,הארץ =*-- דירי איעא 47 .cod. Urb לטטני 49

.s. M. S. 78 ,וזבובי 42-2 •דהזבן cod. 1285 ,מזבין .Jerusch ,סובין 6 •דמליל .was er reden sollte, s. Ohg.; W ,די ימלל = ךימליל 7 .Jerusch עליהק ;.auch in deu codd ,להון 9

15 u. 16 rad. בחר, (so auch bei Gannach u. Parchon) cod. 1411 beide Male rad. בחן, was weniger richtig.

.^לחו cod. 7 ,'שלחף 16 .R וןהקןנון ;.so auch iu den codd ,ולחהימנון 20 •#מי_ע cod. 1285 -,#מע 23 || .בעקת .cod. 7 u. Pat ;עקת 2130 u. 33 ךבונא cod. 7; יביוני cod. 1285 u. 10. — ארעא, ohne

vorgehendes ית, so auch bei Pat. .die Afel-Form, wie Deut. 32 25 ,אתכילתון 36

433 u. 5 בלתי אלהין, wie 42 !& fur כי אם. 6 M. S. 78; die bemangelte Lesart hat auch cod. 1411. welche Leflart ,מ#אל .cod. 1285, 10 u. R ; #א^א .W ; #אלא 7

Luz. als die allein richtige halt; vgl, noch Levy, Wtb. I I S. 443, wo שאלא als Inf. der verstarkten Form Pael vermuthet wird.

.haben לך so auch nach Pat., wahrend 42 37 und 44 3s ,לותך 9 .cod. 1285, Urb. u. 1411 הכא ;.auch cod. 10, R. u. W ,ח1א 11 •סוד! cod. 1285 ;חוא = ה;ת 12 .cod. 1285 u. 1411 דחקולית ה5ילית 14 .ולאזדקסא cod. 1285 u. 1411 ;ולאיסתקפא 18 .Sing ,סימא .im Plural; R ,33״ .wie Deut ,סימן 23 .wie im Texte V. 28 ,ל mit ,לאבוכק 27

16 GENESIS Cap. 43, 44, 45, 46.

wie Exod. 7 s ,לאדרון כיח משכנא 30 , 3 .anzusehen בעירא ist als Apposition zu דטציאי דחלין ליה 23 wie 42 ,בחכריד, — .M. S. 117 .ברכותיה, 8 3 s .cod ;(.Pat) באחוהי 8

.לחבריה 12852(1,ךו 442 .כ statt ק Cod. !285 immer mit י

1 .im Itpael נןךכי .Jerusch ,ניךבי cod. 1285 ,ניןכי 62 wie oben 37 s, wo ךחיס auch W. u. R.) cod. 1285 רךזים (80 0

aber nach M. 8. 110 ת״ז ךחיס vermerkt ist, wie cod. 7 לחים auch hier hat, also das Praes.

2 auch cod. 10 u. 1411, so dass ,((ימות dagegen V. 31) ימות 2der Targumist hier unentschieden lasst, ob ומת sich auf den Vater oder auf den Knaben bezieht. מימות cod. 1285.

גקך?רון cod. 1285 ,ותךבתן 29 .ןתסבון cod. 10 ׳ ;?מיתי cod. 1285 ;בבאי ־= במירןא wie 48 T ,בבאי = ?מירןא 30

cod. 10, W. u. R. כטיתי. .W. u. R ;אלתיניה aber 42״ .u «איתיביה; Pat. 43 איתניה 32

,was cod. 7 42 57 hat. Mit ed. Sab. stimmt cod. 7 ,איסיניהdoch wird in der M. zur vorliegenden Stelle bemerkt, dass .e"1e variirende Lesart sei איועיח die correkte und איתינה

.cod. 1285 ואשתטע לאינש 4525 8.u. 13 הלכא, cod. 1285 u. W; הבא cod. ,10, Urb. u. R.

Pat. zu Gen. 1516 weisb auf Gen. 42 1! הבא hin und unterscheidet .הלכא fur eine n a here Ortsbezeichnung als הכא

;תתמםכן cod. 10 u. 1285 (wahrscheinlich nach Raschi) ;ס^קיצי 11in cod. 1411 ist die erste Lesart gestrichen und dafiir die zweite gesetzt.

-יחחויון .cod. 7, R. u. W ;וןזח^ן 13 cod. 1190, R. u. W.; Am Schlusse des צןאךי ;cod. 7 צואךא 14

Verses צןאריה cod. 7, 1190, R. u. W.; צואחחי cod. Urb; cod. .ed. Sab ־־= 7

.cod. 1411 ?בית ;cod. 1285 לבית ;cod. 1190 ,בית 16 .cod. 1411 פךון cod. 1285. || 26 ועולו ;cod. 1190 u. 10 ןאיתיו 18

;so auch Pat. nach einer spanischen Handschrift ,לאלהא אבוהי 461 .cod. 1190 u. R לאלהיה דאבוהי ;.W דאכוהי

3 8 .cod. 1190 אלהיה ;.auch R. u. W אלהא, 0 .wie im Texte ,ידיה .s. M.; cod. Urb. u. R ידו = יףןף,י 4 .דעלו .cod. 1190; W. u. R רעלו 8

.מתנחם .so auch Pat.; cod. 1285, 10 u. R מנחם 30

GENESIS Cap. 46—49. 17

.cod. 1285 מעולימ;א ;auch cod. B. u. 10 מןעוךנא, 80 34473 u . T T .W. u. R עיובךיכון;.cod.B 46עבךיכון ״

6 u. 9 תוחבותי, Singular (Pat., wie 41» סורח3י); R.תותבוסי• — wie Daniel 2 אקהתי M ; R. א^התי, so auch in Daniel ed. Baer.

cod. 7, jedoch ist das zweite Wort ohne ,ארעא כבישא לפרעה 20Vocalisation geblieben.

ר ןףעא R. u. W. || 23 מקךוי לקךןו 21 ב vgl. Gen. l י ״ , — .אלל .so auch cod. 1285, 10 u. bei Aruch 8. v ,באעןלי 24

.vgl. Levy Wtb ,עללי£א .cod. 1411 u. R ;תבואו! (Siugular) ןגלל^אII S.219.

481 R» 51יב מרע^, in den Handschriften ohne das uberfliissige שכיב. s. Gen. 4 ,?מיתא י || .הולדת = (.Put) דתוליד 6 4 8 0 .

1 .cod ינןךן ;so auch cod. 1411, 448, 16 u. 14 ,(.Prat) יל|ךא 01285, R. u. W., ebenso Jerusch.

.so Levy, Wtb. II S. 132, wo (Zeile 6 v. u.) ed ,קבךית 11Sab. zu streiohen ist; Pat., cod. 1285, 10 u. 16 סברית im Kal; W. u. R. nnpp.

.cod. 1285, R. u. W., s. dagegen M. S. 78 ,אחלמינון 14°° ,מךאיחי ;.cod. 7 u. Pat ,מךאיר1ני 15 d • 1 2 8 5 1 4 1 1 י 1 0 u י • w ־ .so auch Pat., R. W. u. Gen. 3040 u ,(.Praet) י#יח = #ןו 17

4820 (allerdings far ני#ת u. Qty)); cod. 1285 מישף, ebenso Je-rusch. (Pras.), wie Gen. 304! (fur ןשם) u.4ג (fur י׳&ים). Luzz. (Ohg.) bezeichnet שו-י als falsche Lesart; s. a. Biur Dubno's z. St.

.cod. 7. u. 448 ^לטין 19 .cod בצלותי ובבעותי .cod. 7, 10, 448, 16 u. 14 ,בחרבי ובקשתי 22

1285, s. M. S. 79. .ךמןרע cod. 448 richtiger ;ךי יערע so auch R., so viel als ,ךיערע 491

ת 4 8 ל ז א ד . M. S. 68.— א8ף, Reifmanu in שדה ארם S. 33 will dafur אמך emendireu. — הא למיא R. לשיוויי — .הכמיא cod. 7; fiir das folgende כרי ist nach cod. 7 u. 448 eine Lesart ברם, wie im Vordersatze, vorhanden. Der Verf. des לחם ושמלה will .חללת יצועי באשר עלית (עליו) lesen, so dass zu verstehen sei ברי ffir בדי

.יסבךרון .dafur W. u. R ,יהלרון 8 .סליקחא dag. V. 4 dafur .,עלירן =־ 9ליקוןא — .cod. 7 קט>$א 9

Der Targumist fasst hier עלית wie העלות Num. 9 דג auf (vgl. Raschi daselbst לשח סלוק), dagegen wendet ibn Esra hier ein, dass dann dafur das transitive העלית zu verwenden gewesen ware (Reifmann nach einer sohriftlichen Mittheilung).

Targum T om. IT. 2

18 GENESIS Cap. 49, 50.

1 hat E עדעלמא 0 . nicht; das zweiteiy weistBechaje z. St. znriick; cod. Firkowitsch (s. בני רשף S. 14) hat ארי ייחי fur עד דייתי, wie auch im Texte רגליו עד mit Tipcha und Athnach dem ent-sprechend verbunden sind.

;cod. Urb. u. R. (s. a. Ohg. u Levy Wtb. S. 32) מילת מילת 11W. מילא einmal. Pat. erklart מילא מילא als eine Verstarkung wie שיר השירים oder בד כבד nach Joma 35 a (מובחר בכך).

bei Simson שוק על ירך ebenso der Targumist ,םרשין עם רגלאין 17im Buche der Richter 158 (Behak im e. Anmerkung z. St. in סוסון ורתיכין — .(לחם ושמלה, ebenso Deut. 20, fur סוס ורכב. — .cod. 7 לאחורא

T T .

.48״ .cod. 7, s. noch oben Gen סברית 1819 Vgl. zur naheren Aufklarung die Schriftstellen Josua 1 !4 u. 228. cod. 1285, W. u. R. (so auch Exod. 114); s. noch [אמרת 23

Levy Wtb. II S. 73. — בעלי.; dafur R. מלי, ebenso Raschi hier u. Num. 24 8 ; vgl. noch Pat., der die erste Lesart festhalt.

wahrend ,נתיטב wie והיטב cod. 7; der Targumist deutet ויזכת 24W. u R. ותשב = ויתיבת wortlich ubersetzen. — רא הואתיה• so auch cod. 448 u. am Rande von cod. 7 ; dagegen im Texte selbst ךא חוה ביה, W. ,ךא חות ליד, cod. 16 1י?א — •דהןיתיה cod. 7 u. W.; dafur R. בטיא^.

.in cod נ׳׳א als דילי s. a M. S. 110 ךי לי .R. u. Ven ,ךלו 26 ולגברא ;cod. 448 u. 14 וגברא ;so auch cod. 16 ,גברא — .7W. u. R.

cod. 1285, 10 u. R.; vgl. noch Levy Wtb. I S. 47 אסותא 502(W. wie Buxtorf dort אקיתא).

•בקברי so auch w.; cod. 7 ,בקברי 59 Pur םגיאה hat cod. B, תקיפא.

איךךא so auch W. u. R.; cod. B. u. 1285 ,אדךי 10 .cod. B., wie V. 15 u. 17; R. V. 15 u. 20 u. W בישןקא 20

V. 15 u. 17 לטבא — .בי^זתא, cod. 1285 לטבתא. .ונחים cod. 7, B. u. 1286 ;ונחם 21 .cod. 7 , 10 u. 1285 ף&ומוהי ;.so auch cod. B ,וסמוחי 26

EXODUS Cap. 1—3.

E X O D U S .

19

— .והואה am Rande ,והוה .M, S 32; cod. B ויהי =־ והואר. 5 1 .עם יוסף דהוה spatere Aenderungen ;הוד, cod. B. u. 1411 ,דהוה

9 u. 12 80 ,ס^ן auch Pat.; cod. 1285 סגין. .im Sinne von misshandeln auch Num. 2015 u ,טבאשין 11

Deut. 26א'ו$־א — .ד cod. B.; א'ו$יךין cod. 1284; איוצךא R.; w איוצריא .

T " T

אמךת ;cod. 7 לאמת 14 .cod. 1285; so a ןאמלרו ;.cod. B ז:Gen.T

4 9 2 3 .

׳חחקים .cod B.; cod. 1285 wie Jerusch ס_קימ3ה .מ ססן^לן 16cod. 1411 •וחתקי, am Rande aber wie in ed. Sab.

א 19 ^ u. חיתא, Plural; R. u. W. רןיחא u. rhv. Singular. — Pur עלא hat cod. B. סיעול, am Rande לדן - .עלא:, cod. B. .זילידא s. a. Ohg. u. 3039 ;וילידן .cod. 1285, R. u. W ;יליךן

so auch Pat. u. am Rande von cod. 7; dagegen im ,קדם 21Texte dort u. cod. B. ק קדם , wie auch die M. zu Gen. 42, 8

.so auch M., Pat. u ,להין —• .fur V. 17 u. 21 notirt ק קדםR.; cod. B., 1285 u. 10 להיוץ.

.בךתא ךלוי .so auch Pat., R. n. w.; cod. B ,בת 1 29 cod. B. הליכי; cod. 1285 הוליכי; R. u, W. אובילי; s. a.

M. S. 98. •גבר .cod. B ״,אינש 12

ן 20 . ו ך , so auch Pat.; cod. B., 1285 u. 10 ךנן; vgl. Gen. 18״. 20 pj? cod. 7; קראן cod. 10; קךין cod. B. u. 1285.

c ;לאסל 1 3 °d. 1285, am Rande v. cod. B. u. W. בתר. .הנא cod. 1286 ;הלכא 5

ד • : ־ ׳

ףא£לן p?®\ dann corrigirt ן cod. 7, B. u. W. [10 ית שעבוד 7cod. 1411.

wie Esra 5 ,מן 13 4; cod. 1285 u. 10 י 16 || .מה ^ ת א .cod. 7 ך .doch ist das 2 ,ולא אלהק cod. 1411 ,אלחין .hiefur R ״ף5׳א 19

Wort ohne Punktetion geblieben; vgl. noch Ohg. S. 48. 2*

20 EXODUS Cap. 3—8.

cod. 1285 ;ליה cod. B., am Rande noch hiuzugefugt ךסילא 19 .(in der Bedeutung von Furcht) דרזילא

20 po ואישלח, cod. 1285 u. 1411; וי פום cod. B.; s. ferner M. S. 79 n. S. 6. — W n | ; cod. B., 1285 u. 10 פרי^וחי.

2 .cod. 1411, vgl. noch M. S. 79 לינןנו ;.cod. B ריכןנין 1 .cod. 1285 ךןיווךא ood. 7 u. 1285. || 6 מגביה 4 4 ;ממלל so auch am Rande v. cod. B., im Texte aber ,מלול 10

cod. 10, W. u. R. ךמלול, cod. 1285 ךמלין• .cod. 1411 u. R ?קירןא 11 .cod. 1285 u. Nachmanides 1ךו#1לר — .cod. 7 und B מן 13pw cod. 1285, 10, R. u קיטין 8! . W .

%% .cod. B ;;גלו 1 5ו ךי fehlt in cod. B. und hat dafur שטא־לטיטריה 2 י מן >?1מא ך — .^מא דיי allein fur יי ebenso im Nachsatz ;יןבילית במימריה .R במיטריה

3 Fur איתגלי hat R. ויגנבון ז || איתקרי cod. 7, B. u. R. 8 u. 18 קכיום cod. B.; סכום W. u. R. was als חהנכןו* .cod. 1285, R. u. W ;{תקף cod. 1190 ;יךןקף 9falsche Lesart von Luzz. (Ohg.) bezeichnet wird

cod. B., 1285 u. 1411; W. u. Marginal cod. B. wie יהמנע 11ed. Sab. s. a. M. S. 70.

.als variirende Lesart, die auch cod אןזמלי M. S. 79 ;קמלי 14B. u. R. haben.

.auch am Rande v. cod B.; im Texte selbst wie cod ,טתיהיב 181285 u. 10 יתיהיב.

א u. 22 אבאשהון 21 ^ א ל ..ood. B א cod. B., Pat. und R.; cod. 1286 (איזבאיש M. S. 86) אתבאש 23

u. 10 אבאש, so auch im Targum 1. Buch der Konige 21״. .cod. 7 דאיתיוחבו — .cod. B. u. 1411 אסים 4 6

.מ>5לךוין .R. und W ;מפללזין .cod. B ,מפיקךזין 5 .R נאחא ;.W ןאוןןו ;.cod. B ואחי ;cod. 7 ןאהןץ 7

.cod. B., 10 u. 1285 אחותי 3 7 .vgl. Pat ,טופת .R ;אחא 9

ויךןיי cod. 10, naob Raschi's Aenderung. 28 (אתיקר fur נ?)יר 14cod. B.

•דטצראי .R. u. bei Jahn, dagegen 7,» R טיא דטצריס 2 8 .cod. 1285, 1411 u. bei Jahn (הב לך ןטן fur) והב לי זמן 55 u. 7 וע!3יתף cod. B. u. bei Jahn.

EXODUS Cap. 8—10. 21

.cod. 10 כ immer mit ,כלמתא 1215 Pur היא cod. B. א ר ; bei Jahn הוא לין. ח — .cod. B. nnd R ליחף 17 ל # מ .קניי; hiefur cod. 1411 8 י

a. If. S. 80. bei Jahn, R, u. cod. 7, aber נןאים cod. B.; dafiir יערי 18

.als Variante am Rande #ךי .fehlt das 2. Mai in cod. B רחלין ליה 22 .wie wie 123a, cod. B., 1285 u. 10, anch W. u ,צלן אף 24

R. u. bei Jahn. 25 Far מעטןד bei Jahn, cod. 10 u. 1285 ף ת ו ל ס ; s. dagegen

M. S. 5 8 ! " 2G Pur מלןח cod. 10 u. 1285 D־$ p?j doch Eiod. 8 8 , 933 u.

10« u. 1• = ed. Sab.; cod. 1411 zeigt verschiedene Schwankungen. Im Allgemeinen hat ed. Sab. מלפני = מן קדם u. מעם = מלות; die M. S. 29 zu G. 4133 u. 48 hat dafiir nahere Angaben.

bei ©.קיף ;(סגיא) auch M. S. 34, cod. B. u. 1285 סגי, 80 3 9Jahn u. cod. 10, wie oben 8״>.

8 u. 10 ירזא£ bei Jahn, cod. 10, 1285 u. R. ט 14 י ל # V)71 b e i •fahn, W. u. R. cod. 7 u. R בעידנא 18 . :cod. 1285 (הרין ohne) ?עיין רססר ;

ת — .bei Jahn ?עידן ך9ר1ר ל ^ ת ^ א .cod. 7 u. B ךל יח £ו^מא 20 .ית cod. B.; / ebenso bei Jahn, aber ohne ךךחי .cod. 7; feh$£ bei Jahn, W. u. R א?רם — .cod. 7 u. R 5מפקי 2932 prn; bei Jahn, cod. B. u. 1285 אינון. cod. B על ארעא ;so auch M. S. 24 ,ארעא 33 1 לארעא ;.u. W ״ 0

cod. 1285, 1411 und Raschi zu Daniel 9!,; ער ארעא bei Jahn u. R.

-cod. B.; da אחיי ;W. u. 10 ($תי) so auch cod. 7 ;אחי 101gegen V. 2 אסותי u. אר1ותי, wie Exod. 73 bereits vermerkt. Die I esart in ed. Sab. unteracheidet אר1ר1י in V. 2, wo durch ה ל eine Beschrankuug von demselben Worte in V. 3, welches אhier als ein Gollectiv fSr sammtliche Plagen gelten soil.

W. u. R. lassen .43״ .u 42״ .wie Gen ,ויויעכ = ואיתתכ 8noch ית vor משה u. אהק folgen, ebenso bei Jahn. — אזלין, so auch Pat. u. W.; דאזלק bei Jahn, cod. B., 10, 1285, 1411 u. R.

.so auch Pat. u. R.; p bei Jahn, cod. B., 10, 1285 u. W ,כען 10 — .cod. B. u. Pat כישתא — .כמא דאשלח cod. 10 ;בד אשלח —pr*n, cod. B. — Fur לית קביל cod. 1285 לקבל , nicht לקביל,

2 2 EXODUS Cap. 10—12.

wie bei Ohg. mitgetheilt (Marg. cod. B. ליןביל ); s. Nachma-nides. — טםתחרא cod. 1285; איסתחרא cod. 1411 u. bei Jahn.

14 Pur מצרים in cod. B. טצראי. 1 .cod. B., R. u. W. u. bei Jahn.תבי 7 so auch nach dem Marg. cod. 7, dag. im Texte selbat ידיןנירי *2

ohne ויעידו .cod. B ;ף_עדי cod. 1285 ;ךיעךי kei Jahn ;תעיריvorangehendes בתר.

.לדבחא .n, im Texte dag׳cod. 7 am Rande als Lesart des r ,למיפלח 26I l l כשלחותיה bei Jahn, cod. B. u. 7.

.im Marg. als Variante טצרים .cod. 7 im Texte u טצראי 4so auoh weiter 12 38, dag. Gen. 27 3 ,צוחתא 6 .ציוחא 4 ist im cod. B. von spaterer (למנבח .wofur W. n. R) לטיבח 7Hand erganzt, fehlt bei Kimchi zu Josua 1021 u. bei Jahn, ץ giebt sich auch durch seine Stellung als Zusatz zu erkennen, da man ,לטיבח בלישגיד erwartet.

.cod. 1285 u. R נןךמאי 122 .W נןךמאה ;cod. 10 כןךמאי ; .cod. 1285 מער 4 .bei Jahn, cod. B. u. 1285, W. u. R.; cod. 10 = ed <&תא 5

Sab! || 7 8 ן י ר ת . M. S. 81. 9 Pur בשלא R. u. bei Luzz. (Ohg.) טבשלא, so das 1ישל als Adjectiv, u. nicht als Infinitiv, aufzufassen sei.

.hei Jahn, cod. B. u. W ^ס35יה .u ותסגוץ bei Jahn. || 14 כןןןןן 12 .cod. 1285 פטיךן ;cod. B. u. 10 פפזיר 15 Plural, wie iiberall, so auch unten V. 49, fur בגיוריא וביציביא 19

.ebenso W. u. R ,בגיורא וביציבא cod. B. u. 1285 Singular ;גר ואזרח cod. 1286 u. 1411, ferner W. u. Meiri im Commentar ?;ידו 21

Proverb. 8 6. Pat. rechtfertigt die Lesart איח^גידו, mit dem Hinweis auf die midraschische Auslegung (s. Raschi z. St.). Luzz. (Ohg.) verwirft אתגגידו, weil es die Uebersetzung von ויגוע ist; er will נטרו verbessern, wie es sich bei auch bei Jahn findet.

.hei Jahn; s. noch M. S. 81 ^בלא ;.R מח?לא 23 .cod 10 נכסת פקוחא ;.bei Jahn, cod. 1285. W. u. R ד3ח חי״יס 27 .hei Jahn אסיסהיי[ ;Variante in cod. 7 אצותהון 34 .cod. B. u. 1285, W. u. R טטצראי 3537 Cod. 1285 תלין ג3דיא, ubereinstimmend mit dem hebr. Texte

u. den Tonzeichen. ;Fremde wie Nechemja 133 u. 1. Konige 10,6 ,ערב = גוכראין 38

dag. ערב רבץ = אספסוף Num. 114.

EXODUS Cap. 12—14. 23

.Praet. wie V. 34 חסץ = חמע 39 .ed. Sab ־= .wie im hebr. Texte, R. u. W.; tod. B ,לול 42 .bei Jahn, cod. 128B u. R דאשתמד 43 so auch Lev. 19 33 nach der M., bei Pat. u. in ,עמך = עמכק 48

Handschriften; in cod. B. hat aber der hebr. Text hier .cod. B ;(ןלילא — .ע?1ף fur אחכם

ebenso die anderen Namen R.; V. 11 hat ,מענאה חי^אה 135auch cod. B. כנענאה.

.vgl. noch Ex. 148 u. !6, Gen. 193 ;פטיו* R., V. 7 aber פטיךן 68 Fur ךא haben cod. B., 1285, 10 u. bei Jahn דין; s. aber

M. S. 20' ;לןמניח bei Jahn u. R.; in cod. B. urspriinglich לןמנה 10

u. dann geandert לןמנה, W. Wjpp. ,שגר = ולד dagegen bald daranf ,דחס = בית ולדא wie ולךא 12

wie auch V. 15 cod. B., R. u. Jahn ולדא richtig fur ולד haben. ohne סטר so auch Ex. 8419 u. 20, wo ebenfalls ,פטר = כוכרא 13

daranf folgendes ות^יח — .רחם , so auch Ex. 34 a .cod ןתנקפיה ;0Urb. u. W.

19 Fur אסיק) cod. 10 סיב?); die erste Lesart hat in der Uni-formirung mit ותםקון am Schlusse u. mit Gen. 50 2s ihren Grand.

.cod. 11 מדבר 21 .am Rande von cod מלטפלחנא ;.cod. B. u. Pat מ^למא 145

B., ferner bei Jahn, W. u. R., mit variirender Vokalisatiou. als ךתיכירו bei Jahn, cod. B. und cod. 7 (wo ךתיבוהי 6

Variante). - דבר cod. B. und cod. 7, wo דבר als Variante aus f'ft vermerkt ist.

8 8 ) cod. 7 נפקק ;.auch cod. B נפקו, 0 8 . a. M. S. 81), W. u. R. .לקדם cod. B. u. bei Jahn; W. hier u. oben V. 2 קדם 9

.cod. B. u. W מרגמות 12 כסא — .W. u. R ךמג3ר ;.cod. B רי י_עבד ;.Pat די/ןבר 13

nach אלי hinzugefiigt W. u. R.*, wahrscheinlich nach Jerusck. .W וגזעיוהי .R ילןעת ;.cod. B ובןןגהי 16 .cod. 1285, 11, Jahn u. R ואחא fur ואזל 19 .hat nurv cod. 1411 nicht, wie es auch im hebr נהר nach כל 20

Texte nicht vertreten ist. — קךיב cod. B. .?:cod B. und 1411, W. u. R.; dagegen V. 27 i לגו 23 — .so auch am Rande von cod. 7 u. wie Deut. 114 בישועת 28

.ךעלו .u (so auch cod, 7) מ^לית .Fem. Plur.; cod. B .ך^לא

24 EXODUS Cap. 14—16.

.cod. 7, B., R. u. W ובנביאות .u מן קדם 31151 u. 21 ן^אווןא cod. B״ R. u. W. || 2 מקףעא cod. Urb.

cod. 7 und Pat. (wie V. 2 ומ?חר ;.auch cod. B ומ3ד1ר 4 .12״ .wie Gen. 236 u. Deut ,ו׳טפר .andere codd. u. R ;(מקר#

-wie auch ,Je ,נוזליא kommt nur hier vor, sonst נחלים -.= אןליא 8rusch. hier נזליא hat.

.15״ .Ex ,26״ ,ebenso Gen ,?מין 10 — .לא אית cod. 1285 ;לית .cod. B. u. andere codd ;לית 11

לית בר מנך fehlt in W. n. R., dafur aber die Wiederholung אלא .s. M. S. 72 ,אלא — •אלהא

.lesen cod דברתי cod. •B. — Pur das zweite Mai לעטא 13B., 12'85, 11, W. u. R. סיובךהי; vgl. noch M. S. 81.

wie im Texte, W. u. R ,ו ohne זעו 14 .cod. B. u. Urb מואבאי u אדוטאי 15 cod. 1285, 11 נחלי אימנא — .codd., wie im Jerusch ,?£יל 11

u. bei Jahn. — ית ארנונא u. ית ירדנא fehlt in R. 17 Nach אתר noch ןתקן? cod. 1285 u. W״ bei Jahn dafiir noch מזומן. 18 Nach מלכותיה noch יןאים in cod. B. u. w., נןאים cod. 11

u. 1285. Auch Eimchi im Eommentar zu Jos. 66 fiihrt diese Lesart an, die sich auch im taglichen Gebet ובא לציון findet. Luzz. (Ohg.) fuhrt aus e. handschriftl. romischen Siddur die Lesart קיימא (Fem., auf מלכותיה sich beziehend) an; Bar dagegen (im Commentar zum Gebetbuch) nennt mehrere handschriftl. Gebetrituale, in denen die Lesart ganz fehlt, wie sie auch ed. Bologna v. J . 1537 (Siddur auf Pergament) nicht hat. — לעלמא fur לעלם, Pat. u. cod. 7.

c וסן*ית 26 o d B., 1285 u. R., wird im cod. 7 als incorrect ־bezeichnet.

.לםילןגא cod. 1411 ;ןס5עין 163d. B<» ; ונסקנין 5 .ןית?ןנון .w .״ .R ;ןיסקנין • .codd בדשמיען — .cod. 11 u. W (nach d. hebr. Texte) וצסרא 7hier (aber nicht V. 8) ית — .כד שטיען vor תורעמתכק hier u. in den folgenden Versen zu setzen, schwanken die codd. Zu V. 12 bemerkt die M., dass im alten Targum kein ית gelesen worden. — Nach בדשמיען haben cod. 1411 u. R. noch קדם ה׳ wie V. 8; cod. 7 u. 10 haben dafiir קדמוהי. — pמתרעמין = מתרעמית .איתרעמתcod. 11 u. 1285 p ;(wie V. 8) אתון

c ?ןירת מימרא 8 °d. B., 11 u. 1285.

EXODUS Cap. 16—19. 25

18 u. 14 nrim cod B. und 11; riJVflp cod. 1285; cod. 10 = ed. Sab.

cod. 10 כניד־־.מחשף = קלוף, wie Gen. 3037 80 ,מחספס = מקלף 14u. 11 (wie Raschi); vgl. noch Pat.

.cod. 7, wie V. 17 ףךאן_ער 18 .W. u R., wie es auch Pat. nach d. hebr. Texte wunscht גברין 20

so cod. 7 u. ed Sab.; das ,צהותא wie am Schlusse ,וצחי 173Wort erscheint mit ה u. (wie im Hebr.) mit n; vgl. Levy Wtb.

.W. u. R ןיהןסונני ;.cod. B יךגםוני 4 .cod ליה בירוהי ;cod. 1285 u. 11 ,ליחתי — .<>!s. Gen. 48 יקרא 12

B. ־ .s. M. S. 32 דהי = והואה ־16 im More I cap. 28 דשכינתיה (nach Charisi אלה) מן קרס אלהא

(nach Charisi יקיריה) על טרםיה יקריה. Im arabischen Texte lautet die Lesart wie in ed Sab., nur אלהא ist fur ליהגח — .דחילא cod. .R (דעתיד ohne) לא$חא ;cod. 1285 לאיח?ר1א ;11

182 Fur דשלחה cod. 1285 דסטרה. Beide Lesarten beruhen auf einer halachischen Differenz in der Mechilta.

4 Fur ארי אלהיה in cod. 1285 מאמר אלהא, wie Gen. 49 «B; R. wie ed. Sab., fiigt aber nach דאכא noch מימריה hinzu; vgl. noch nnten V. 19.

.s. M. S. 117 אתית 6 .cod. B למןין cod. 7 u. B. — 11 u. 13 אילה 11מה דין .cod. 7 u. B ;מדין 14 . 16 Fur אתן cod. 1285 מייתן, auf דבר beziehend. — וד^לנא cod.

B.; ולאימא bei Jahn, cod. 10 u. 11; ןדאין :א^א cod. 1285. bei Jahn u. cod. 7.; 8. noch אמלכיןך ;.cod. B אימלכי3ך 19

M. S. 103. .e. Aeuderung nach V. 17 ולקדמות מימרא ה׳ cod. B., R. hat קרס 193

P ונגלית 4 a f c n ־ • cod. 1411; ןאטלית bei Raschi. Die Lesart mit ג am Anfange wird durch Deut. 32,! unterstiizt: 8. ferner M. S. 82. — כיךעל (in einem Worte) cod. 7 u. and. Hdsch.

.od. 1285° דכר^ין — .cod. Oxford 20, B. u. bei Jahn ממלכין 6 .ון#ין cod. B., R. u. W.; V. ,14 יחזמנינון 10 .cod. 11 u. 1285 ,סחים 23 וססמים 12 im למורא cod. 7 (wie V. 12) rait der Bemerkung, dass כמורא 13

.es laute; s. M. S. 82 ת׳׳ז .ed. Sab לשיפולי ;so auch cod. 7 ,בטיפולי 17c ו#גיה 18 o d ״ 7 -

26 EXODUS Cap. 20—23.

20 .in cod. B בשמיה fur ית שטיה .u בשטא fur ית שמא 7 .cod. 7, wie Deut. 516 !?.יךכון 12 || :הוי cod. 7 ,וץי 8

cod. B. u. 10; in cod. 7 wird מן קדם (ה) u. ohne ימלל 16 bezeichnet. Mit ed. Sab. stimmt ת״ז als Variante aus מן קדםdas Citat im More II cap. 34.

-W. u. R. un ;דלא תרים cod. B., 1285 u. 1411 ;לא תרים 22richtig דלמא תרים.

.cod. B., dagegen V. 5 u. 26 == ed. Sab בר חורי 212 .Pras ,רחם אנא = רחימנא 5 .או לות so auch cod. 7 u. 10; die anderen codd. haben ,דלות 6 ,Jahn ךלא ?(יןימא ;.cod. 7 u. B ךקימה ;cod. 10 ־= ד יקימה 8cod. Urb., 1285 u. 11; דלא קיימה cod. 1411; די לא יקיימינה ליה .S. 8; vgl. noch M. S. 82 u. 39 הכרעות Tam in den לאנתו

.s. M. S. 14 zu Gen. 152 דלא 11 .cod. Urb דתבירא 13 .cod. B u. Jahn; vgl. aber Pat (wie V. 17) אבוהי ואמיד, 15 .wie Deut. 247 ,מבני ישראל 16 .Pat., cod. B. u. Jahn; s. noch M.S. 83 על מימר 22 .s. M. S. 83 ידא 24

223 pytt כף cod. B. u. R.; nach der M. als incorrect bezeichnet; bei Jahn כד היין.

.(.Pat) 3ומבין ״ .dag. Gen ,כובין 5 .cod. B u. Jahn חיחי 'cod. 7 u. B. || 17 איקבךא 12 .cod. B. u. Jahn וגיורא 20 .cod. 1285, 11 u. Jahn, wie Deut. 156 לןןגןןי 24 .bei Jahn תקל ;.cod. B חקיל 27 .bei Jahn חיתא .u דתליש cod. B und Jahn; ferner ומ&ךא 30

Mit ed. Sab. stimmen die codd., nur 1285 hat חיות ברא; vgl. noch hierzu meine Raschi-Ausgabe z. St.

wie ,עכןר so nach der M. in cod. 7, dagegen in Texte ,^קר !23.die anderen codd. 2 Fur דבעינך cod. 1285, bei Jahn u. Raschi ׳יעלם — .דמתכעי

8 0 auch cod. B.; לים#, Jahn; א#לים cod. 1285; ס .W. u. R ^לי .bei Jahn, R. u. W תןןלע ;so auch cod. B., M. S. 58 ,ת?גע 4 .haben R. u מלמשקל cod. 7. — Fur טועניה ;.cod. B טיעגיר, 5

W. מלמשבק. .cod. B., Jahn R. u. W תצלי 6 bei !באי cod. 7, 2, 10, B. u. de Rossi 1411; dafiir יךןל 7

EXODUS Cap. 23—25.

Jahn (wie Jeruschalmi),ןכי cod. 10, ךכי cod. 1285 u. W., ebenso Ambr. 10, doch zugleich corrigirt ירך; R. זך. Pat. halt ידך fest, d. h. der durch deine Hand im Gerichte fur unschuldig her-vorgegangen, da טהור = דכי hier nicht gebraucht werden kann, .verfcritt נקי aber bereits das vorangehende זכי

.cod. B 3מפק W. u. R. || 16 ,ל ohne ,וגיורא 9 .cod. B. u. R.; s. -dagegen M. S. 39 היכול 19cod. 7 ואםני 22׳ .cod. B ו&קןני ; cod. B , R. u W. Pat. halt dies fur einen Siog., als מישהיף 25

Uebersetzung fiir משו^ה, daher מימיך — מקחןז als Plural richtiger. 27 Fiir ואיתכר cod. 11, 1411, bei Jahn ואשגש, so auch Jeruach.

n. Raschi, der ebenfalls Ex. 1484, Deut. 7 2 3 u, 2820 dieses Wort hat. — מחןךי cod. B.; מחןרין bei Jahn. — W. nach ,cod, 1411 ואמסר Fiir — .קרב noch כהון Jerusch. nach ,לאגחאJahn, W. ואתן, was Luzz. als die richtige Lesart halt. V. 31 hat אתן = אימםר.

241 Fur לקדם ה׳ cod. B.ל_קרמות מימךא רה׳; so auch R. fur Ex. 193

.fehlt bei Jahn; Pat. hat diesen Zusatz nur in e לכפרא על עמא 5spanischen Handschrift vor sich gehabt.

,תרגם .stimmt mit dem Citat Chananels im Aruch r וחזו־דישראל 10wahreud es bei den Tosefot iu Kidduschiu 49 (וחזו ית יקרא דאלהא .etwas incorrect lautet (דישראל

.cod. B א?לין ו^תן — .nicht in cod. B., 7 und R כרעוא 11u. W.; ףוו 5$לין ןשתן R. Nach Pat. will die pasBivische Form, (wie in ed. Sab.) die Bedeutung >als wenn gesattigt durch Speise u. Trank* erkennen lassen.

25 .W. u.R.; 8 ומעוי ;cod. B. u. 11 ו?ן_עןי ;cod. 1285 ומעזי 4noch Ex. 3J 2 3 u. M. S. 111.

.in den codd. u. R מקךשא 8 .cod דיר ;.cod. 10, B \ וך ;so auch cod. 7, 1411 u. 2 ,ןיר 11

11, 1285 u. W. .in den codd. u. R.; doch cod מסיטרא — .in den codd ועמד 19

B. u. W. = ed. Sab.א .nach den codd. hier u. Ex. 37 a, wahrend cod ( Masc) פריםן 20

7 u. ed. Sab. פריסן (am Raude in der M. wird ךיסין? als e. in-correcte Variante bezeichnet) u. dort פריסין (Fem.) haben, cod. 10 liest hier gerade פריסין; ed. Ven. 1752 stimmt hier u. dort

28 EXODUS Cap. 25—28.

mit ed. Sab., vgl. noch M. S. 114. Uebrigens sollte man dem .erwarten סריסין im Nachsatze entsprechend auch מטלין

.cod. 1411 מ3?1לין 282 9 8 u. 36», wobei in cod. 7 (M. S. 83) ל .auch 261 u נסחין, 0

die Variante נתהיון, welche auch die codd. haben, vermerkt wird. .cod. B. u. W מו11חןי 40

.W ?אמין ;.cod. B כאמין 8^ןן.codd לפךסא 7 ןן.codd ענובין 264 .cod. B להןבל ןן.cod. B. und R ^רזיתאה 9

R.; s. auch ךיתרת ;.cod, B. u. W ךנתירא — .codd וסרחא 12M. S. 114.

.cod. 7, B מלןגילא 13 ( R. || 18 עיבר cod. B., 10 u. R. .in d. codd לסויפהיון u. 27 ?סופהון 2326 u fiir עבדי cod. B. Die Lesart לעבריזא 24 ,ו_עבךא 28 ,עבךו 27 .

V. 26 allein bezeugt die M. .R ךאק מתחזי .cod. B. u. W די איתסןיתאץתקים 30קךשיא 33 ן].codd ך1בלא 31 .cod, B ל!ךע.י .u 27״ .cod. B., 1285, 1411/ R. u. W., ebenso Ex צייר 36

3637 nach Raschi's Emendation; cod• 7 hat iiberall ציור. .cod. B. u. R ומןךקוחי cod. B. || 3 ןתספי 272

4 Cod. B.'beide Mai ארבע; vgl. noch M. S. 83. .cod. B., R. u. W קןךךין 11 .cod. B. u. W.; R. = ed. Sab ?!?בשין 17 .26״ .asp cod. B. u. W.; s. a ?אמין 18

cod. 11 n. 1285. || 4 ^;gp cod. B ולחו^3חן 282 : .in einigen codd ( Fem) מלפפן .u תךקין 7

.in cod. 7 u. Pat., fehlt in den coddM weil im hebr תגלוף 1°Texte nicht vorhanden.

11 u. 21 כתב מסרש nach Ex. 39 a 0 ; im Uebrigen vgl. M. S. 41 u. 83. .in d. codd .קנקילי cod. B. u. W. || 19 ייזהיון •ט י0סין 14 weil ,(.Fem) מךקצן V. 11 ,טורים weil auf (Masc) ?ןרקצין 20

auf אבנים sich beziehend. .cod. 1285, B. u. 11 מלגיו 26cod B., 1411, W. u. R ןילא 28 , doch V. 32 cod. B. u. R

.לא .W ,דלא dagegen ;39״ .so auch cod. B., 10 u. W., wie Ex ,פומיה 32

cod. 1285, 11, 1411 u. R. ,פום רישיד, nach dem Texte. soil nach Pat. hier u. 39 9 וקורא 32 9 ein Dagesch im ר haben,

wahrscheinlich um von 29,0 חפר = חוךא zu unteischeiden.

EXODUS Cap. 28—32. 29

3 6 S. oben V. 11. || 42 ן .cod. B. u. 1285 טמסיב = הקרב 3 *29 י ר ק ה • M. S. 42. .zu setzen וקורא Druckfehler, wofur חורא 10 u. V. 22 ךי:עליה'ון — .cod. 11 u. B ?וליין ;cod. 10 כוליין 13

.cod. B די.עלוהי * .cod. B לךןן$ק cod. B. || 26 חצר 22ה Druckfehler, hierfur ש$ה 38 ^ , wie cod. B., 11 u. 2; שנא

cod. 7. u. 1285, wie ed. Sab. selbst Lev. 25&! u. Num. 28•; י ש^א .w .גז.R מ

3010 8 .wie V. 2 u. 3 cod ._קךנ1ל/י ;.auch cod. B. u. W ׳.קתחיה 01411 u. R.

״ cod. B. u. W., wie ed. Sab. Deut. 16!« u נק5י 15 ; R. wie ed. Sab. hier.

.cod. 1285 u ;סורא cod. 2 ;טרא cod. B. u. 10; cod 7 םיךא 23W. מיךא.

;.cod. 10 u. W מלא ;cod. B. u. 1285, so auch Ex. 1633 מלי 24 .M. S. 82 ?לו

.31״ wie weiter ,לקודשא 35 nach Hinzunahme des Waw הדק der Targumist fasst ,ותריק 36

vom vorangehenden ושחקת als Iraperativ auf. nach Pat., weil der Anfang des Verses im Plural ist ,לכק 37

and um mit V. 36 gleichzuformen; cod. B. לך, wie im hebr. Texte. .cod. B אומנין 4 ן|.W רוח נ.בואה ;.cod. B. u. R רוחא 313

s. M. S. 44; eiuige codd. haben ,עיבידתא Fem. wegen ,היז׳נהיד 15 .Hack dem hebr. Texte ןיחעכיד

קך^י 322 ןאיחו ;cod. 10 u. 11 ןאיתיאו לוחי — .cod. B., W. u. R ז .cod. B. u. W לותי

als ואיתיו .in a. codd., W. u. R; M ןאץחיאף ;cod. 7 ןאיתיאו 3Variante; 8. a. Gen. 45!».

.cOd. B. u. 1285 סטו־ 812 Fiir ךס׳&?$א cod. 10 u. W. ךמלי>$א, wie V. 14; דחשבחא

u. דחשיכ cod. 1411, R. u. cod. B. am Rande. in a. codd. u. w אףיר ;cod. 7 אךכר 13 . ; R. הוי ךכיר. cod. B איתיחא cod 1411.|| 21 ומנתכא מכתב דה׳ 16 M R. u. W. .s. M. S. 43 ידעת 2225 Fiir לאםבותהק cod. Hi u. 1285 לאסקא, so auch bei Nachma-

nides; s. a. M. S. 118.

30 EXOUDS Cap. 32—34.

27 Fiir das dritte וגבר haben cod. B. u. W. יאינש; s. noch M. S. 84.

wird Ex. 2841; 29 טלא יף 29 9; Lev. 16 32 mit >Opferdarbringung< (zur Einweihung) verdeutlicht; an dieser Stelle haben einige Handschriften auch יריכון neben קורבנא beibehalten, andere aber fiir יריכק u. קורבנא nur קורבנכק gesetzt, was am richtigsteu er-scheint; cod. B. u. 1411 haben ידיכון, (auch die M. z. St. u. S. 84) aber ohne קריבא — •קורבנא als "Fern. Plural, nur vor .קורבנכק vor קריבו dagegen ;ידיכק

.R היטבוק ;.cod. B.; p^7\ W ^3קףן 3-2

.cod. B.; s. ferner M. S. 92 zu Ex. 39,9 1שוין 334ו 6 ך ע .W. u. R אעךי ;.cod. B א7, 8 u. 9 ויחי =־ והוי M. S. 3. ל so auch Num. 789; cod. B. u. 7 ,ומתמלל 9 .

auch cod. B., am Rande aber u. codd. 11, 1285 u. 1411 מ׳&ן3י 16 .מיטנין.R ;משנאי 32p, a. Lesart׳«• cod. 7 ;ש$ן'9

.cod. 128'5 u. B 19חקן 21 ,im vorangeheuden Verse במימרי entsprechend dem ,ך3לת 23

hier der Negation wegen angemessener ausgedruckt; W. hat .wie auch Raschi so gelesen hat, die Fiihrung ,דברת

345 Fiir וקרא בשטא cod. 1285 מלי בשטיח wie Gen. 134; mit der Lesart חזי (Schlusswort im Verse) stimmen die codd., nur cod. 11 hat den vierbuchstabigen Gottesoamen wie im hebr. Texte; cod. 7 u. 2 haben die massoretische Bemerkung דאיק יי, trotzdem im Texte selbst dem Gottesnamen ein ד vorgesetzt ist. Immer-hin diirfte, ob die Lesart mit oder ohne ד vor ה fesstgehalten wird, וקרא auf Gott, וצלי auf Mose zu beziehen sein.

.u. R ודלא cod. B. — 1411 באוריתיה 79 Fiir לחובנא וליחטאנא cod. 1185, 1411 u. R. לעוויינא ולחובנא. cod. 7 ;ןליחטאנא Druckfehler u. zu verbessern ,וליךוטאנא —ז^א לי י . , i Q der M. wird die Lesart wie ed. Sab. als .bezeichnet ת״ן

.in der M. S. 58 קרא ותרגום .s קנא שטו אל קנא הוא 141 c ;יימעין. 6 ° d so ,(י?1_עין - .cod. B ויטעין ;ןיטעין u. 1285 ״ 7, 2

auch cod. 7 (nur ע mit Schwa!); cod. 2 u. 1285 wie im Vor-dersatze ויטעיין; cod. B. ןיטעיין; W. das 1. Mai ןיטןןין, das 2. Mai ןימעין-

V

EXODUS Cap. 34—40. 31

—.nicht in cod. 1285 u. 11, weil nioht im hebr. Texte הוא 19 .cod. 1285 u. 11 דוכרין תקדש

! cod. 7; s. ferner oben 23 מפקה 22 B ; a. codd. auch hier במסקא oder כמפקת. /

.שתי cod. 1285 u. 11 ;#תי .s. Gen. 2414; cod. B אישתי 28 .wie Gen. 3la, cod. 1411 לח סבר א^י 35 . .in einigen codd., nach Raschi geandert ואכנש 351

.cod. B. u. R סיבו 5 u. den folgenden Wortern im Satze fehlt סורסוהי von ית 11

cod. 7 u. B. 22 Fiir ומיתן cod. 11 u. 1285 אתו], wie Jerusch. — Fiir על

cod. 11, Pat. u. cod. 1411 am Rande לב = ליביה — .עם, wie V. 5 u. 21, auch Ex. 252 ושבבין — .לבו oder ושבבין in codd.; s. noch Num. 3160•

.in cod. 7 als irakische Lesart bezeichnet ומעך 23 מעזל cod. 10 ,;$ןיל cod. 7 u. als Variante ןןןיל — .cod. B ומירןן 25 .cod. 10 ומאלפי cod. 7, wie Ex. 1629. || 35 ךוןיו 30

cod. 7, 11 u. 1411, wie im Jerusch. Ueber (ןזעבר fiir) גיעבר !36die AufFassung dieser Differenz s. Berliner, Beitrage zur hebr. Grammatik im Talmud u. Midrasch S. 48. ,

.איתיאו .so auch nach M. S. 44; cod. 1235 u. R ,מיתן 3 .Variante in cod. 7 ויתרת ;.R ןא^קאר ;.cod. B ואיוקותלת 7 so auch als Variante in ,cod. 7; s ינרןהון .codd. u. R ;נתהין 8ferner oben 26!.

w ,_ן־חפא s. Ex. 26,7 u. 28. || 38 ,תרין 22 ie V. 34, cod. B., W, u. R. .s. Ex. 2520 ,סריסין 379

גד^פא —.hier wie Ex. 252s ohne Vertretung im Texte ,דומיה 12cod. 7; גמפא cod. B., 2 u. 1411; s. M. S. 114 — פושקא in cod. 11 u. 1185, aber nachher geandert.

22 rtyss cod. 7 u. B. .cod. 11 u 1285, so auch bei Nachmanides ,לתרע 388

.cod ;^לף cod. 7 ;(.so auch hier W) אלף !wie Dan. 5 ,אלף 28 .אלפא .R ;אלף

ף so auch Pat.; oben 28T ,חגיר = מ^ןף *39 ^ ס י ן ־ daher ,ןזח^י =cod. 16 auch hier אהלפף.

6 u. 30 S. M. S. 41 u. 83 zu Ex. 28•.. 4 O .cod. 10, 11, W. u. R כיומא דירחא ;cod. 1285 כיומא לירח 2

.cod. B:ל!רש cod. B. u. 10. || 10 לןךשא 9

3 2 LEVITICUS cap. 1— 4.

22 Pur שירא cod. 10 צידא 1285 ;סטר, doch iat שידא durch V. 24 bezeugt, ferner Lev. 1״; Num. 3 S ״ .u ־ ; vgl. Parchon r. שח־.

38 vvn, aus Num. ״ .cod. 11 וחמו ohne 9ואישתא ;

L E V I T I C U S .

.codd., W. u. R לאברוהי v. 12 ,אבריא auch V. 8 לאברהא, 80 6 11 in 22 Handschriften, die hierfur gepruft ךמיוקדין oder ךמקדין 6

worden u. w . in 10 ךמיו^רין ;.in 4 Hdsch ךמיוקףין oder רמ£דין ;Hdsch. u. R. Diese Lesart entspricht dem ד# .T[pp Lev = סי4,1, wie auch Num. 21 ואשד =־ ושפוך ״ erscheint. Pat. sucht die Lesart mit ר in sehr gezwungeuer Weise zu erklaren, Luz. (Ohg.) halt die Lesart mit ש fesst; die mit ד ist die am meisten verbreitete falsche Lesart, die auch Jerusch. hat, wahrend es im Fragmenten-Targum dort בית שפיכת heisst.

17 Far בכנםוהי cod. B., W. u. R. בגדפוהי. ת u. 4 8 ק1ך׳ש 3 2 ל ו ס . M. S. 58 unter קרא ותרגום.

hebr. im Buche טשרית cod. B., 1412 u. R., wie טשריתא 5Samuel 11 13 9.

.falsch in W דדרתא ;cod. B. u. 1285 דרדתא 7 cod. B.; s. noch Ohg. Pat. bezeugt die לטדבחא .u לות כהנא 8Lesart, wie sie ed. Sab. hat.

9 Fur ויפרש cod. B. וירים. .cod. B ?!לח ;cod. 7 מלח — .cod. 7 תלפןל 13

cod. 1412. In Tamid cap. 4 Mischna חצךא ;cod. 7 ח^ךא 4 33 ist חצר» דעל כבדא = אצבע הכבד; naher von Hai Gaon bei ibn Giat in dessen Hilchot (u. d. T. שערי שטחה ed. Bamberger S. 57) erklart.

.cod. 7, 1285 u. Pat שדרתא «10 u. 15 יסיךנה=י.עך;ח cod. 7 u. B.; V. 9 hat auch ed. Sab.י_ערינרן:.

.cod. B קוו־^יא cod. B. — |HthpT immer fur לי 19ן91ר>ט 4101 .u. 28 cod. B (ו ohne) ebenso V. 23 ,ותסויע 418 u. 34 ו^5וןד M. S. 58 sub קרא ותרגום. gegen die M. S. 45, wo 2 Mai ,ךחיא .dafur R ,אם רבא 22

cod. B., wie auch ed. Sab. an anderen לבא — •אשר = אםStellen fiir נשיא hat.

LEVITICUS cap. 4—9. 33

30 U .cod. B מךמיח ;cod. 7 מדמה 34 .cod. B. u. w ךי יפף^ז 4 ןן.cod. 7 u. B די ים$אב 3 5 .

6 u. 7 Fiir חובותיה R.ת?ןפ1י יךיה י || .אשמיה cod. B. || 9 ו ^ ה .Cod. B י .cod. B.; s. auch 68 אךכלהוא ;cod. 7 אדכרקה 1219 Die M. stimmt mit ed. Sab.; dagegegen liest man im Texte

auch das erste אשמא mit Kamez im Beginne. .im Texte ויכףב Variante in cod. 7, dagegen וכרב 22 .R ךאיתפקר 23 .cod. 1411 ןהוקן^הי - .cod. 1411 לריךהו;.cod. B. u. W לדי הוא 24

.zu verbessern, wie V. 5. u. 6 יקרא 2 64 Fiir קיטמא cod. 7 im Texte דשנא, ebenso cod. B. Vgl. M. S. 64, wo Ersteres als Lesart der Nehardeer u. Letzteres als die der Suraner bezeichnet wird.

.*s. dagegen 51 ;אךכןחא cod. B. u, 7; M. dort אדכך^א 8.cod. B ךא%זךבא cod. B. || 15 ךןךב־ון 13 ;s . a. M. S. 85. .als rn ךיכפר cod. B.; s. auch M. S. 85, wo ךמיזכפר 19ף — .cod. 7 u. B כמנה .u ומן 21 ט ^ ל .cod. B. u. W ן

.w די ליןריב ; .cod. B רינןריב 8 ןן.cod. B די יכפר 7 7ק 14 ו ך ן .חורת cod. B., W. u. R. || 15 Nach hp?/ fehlt ך .cod. B., dagegen M. S. 46 ומייומא 16 , .cod. B. u. Jerusch (das erste Wort) לחאכ?א 18cod. B. u. w בם'ו<»בת — .cod. B יך)רב 21 . — Fur שקץ cod.

B. # ךחי ; oben 52 ist שרץ = רחיש, hier aberheisst es שקץ im hebr. Texte.

נמלא cod. 7 ,גבי^א 24 , dagegen Lev. 228 כי^א}, cod. 7 נמלא . קרב 25 .W ייתין ;.cod. B יר־גיין cod. B. U. R. || 30 דיזcod. B.; s. M. S. I לח?*ק 32 l l לולזלק. .cod. 10 דיקרב ;cod. B. u. 1285 ריקרבון 35c דילבון 36 o d • B ..cod. 10 u. R ךרבי ;

S15 מן דמא רהב cod. B., wie Ex. 29!2 u. Lev. 10״. .zu verbessern כ1לא 27 cod. B.; die M. S. 85 u. 118 betont gerade die די פקלית 31

Lesart, wie ed. Sab. sie hat. ;.in den codd.; cod. 2 = ed. Sab לח mit folgendem מןךב 33

fur cod. 7 vgl. M. 85. .ת״ן als ימם .cod. 7 u ימם :.cod. B., W. u. R ימם 35

T " ' » T : T •

.^cod. 12, B., W. u. Ag.; entsprechend dem Texte=V מסיבף 5 9Mit ed. Sab. stimmen codd. Casan.

Targum Tom I I . 8

34 LEVITICUS Cap. 9—13.

.cod. B. u. in cod. 7 als Variante; vgl. noch 134 מ׳צזכא 11T •

.cod. B. u. 1411 סדייוןא 20ID4 אח אבוהי cod. B. — אפי זקך׳&א cod., W. u. R.

4 u.5'קרימ קרימ .n ז .cod. B קריבי v. 19 ,וז .cod. B תבןעון 6ל jedes Mai עם cod. B. u. 1411; V. 12 fur עם אהרן 8 ; cap 11 V. 1 wieder ועם אהרן; ebenso variiren Lev. 1433 u. 1535.

.R לאךמא ,.W ?!ארים — .cod. B יית־ון 15 .(מא) .cod. 7 u. B מה דין 17 .e. a. Lesart ג1ואה ;.cod. 7 u. B גואה 18 .cod. B .ואילו פיון — .cod. B. u. R (Plural) וןןרןןן 19

lis u. 26 פךסה — פךסתה u. .פרסיות = פךסתר, ebenso Deuter. 14 6 ; cod. 7' u. B. ומטלפן - .?ךםיות = פךסתא u. מק_קת cod. B.; V. 26 מטלפא•

4 u . 7 (das erste Mai הפרסה = פרםתא ופךסתיה dage. 4 u. 5 ז ;פךסר1יה =V. 7T(daszweite Mai) ,ופךסתה = V. 6 ,ופרסה =in cod. B. ist fiir ם im Worte immer ס.

.ונצא !W. u. R ןנן*א s. M. S. 86. || 16 טפזא 5 cod. 1285 ;ןכותא .w ;ןכיוסא .in manchen cod.; cod. B וגבתא 18

u. R. וםיתא; in Chuliu 63 כאות. .(צבא .so ausdriicklich M. S. 118; cod. B. u. R י:וצכא 2930 Nach וחלטתא ist aus Versehen וחומטא ausgefallen. — וחולטיתא

in einigen codd.; והלטתא cod. 7, 10 u. 2; doch bemangelt Pat. das ה am Anfangedes Wortes. — וילא cod. 7 u. R.; וילא cod. 2.

wie in den יהי טסאב s. M. z. St.; cod. B. u. 1411 יתםאב 33anderen Stellen.

,Plur., iibereinstimmend mit der M. zum Schrifttext דיעלון 34wo 14 Stellen verzeichnet sind, in denen יבואו = יבוא ist. (Mit-theilung des Dr. Bar).

cod. 7. || 4 u סעךו 122 .cod. B אךבעא cod. B. || 5 התיב 5 .7 u. 8' יוזרמו cod. B.; W. nur V. 7 יו^ך^י. cod. B.; vgl. noch 22 M איסןא fur <&יתא 8 .

.cod. 1411 ויריתי ;.cod. B והובא = ויתיתו 132 .cod, 7 עמיק בק׳שןז 3 cod. B.; s. a. M. S. 94 zu מ^כא — .cod. B בהךא חילא 4Gen/27, 6. — Zu verbessern וםעךר. י u. למחור•

6 u. spater ןיןי3י cod. B. || 1 ךאיזםוי (Praet.j cod. B. .co«i. B דיחהוי 14 ןן .cod. B וסס^י 12

LEVITICUS Cap. 13—16. 35

83 Zu verbessern ו!סנר. .hiefur cod. 10 u ,(das zweite Mai) ולא — .cod. B כ^בי^א 45

.dem Texte entsprechend ,לא 1411 .bei Nachmanides מחזרא 52 .cod. 7 ךרעןל־ר cod. B. || 58 יהןו 56

.cod. B וןיין דמן — .cod. 7 u. B אי?רין — .cod. B למית־י 144 .s. M. S. 47 ,נכיםתא u. V. 51 דנכיסא cod. B. || 6 צפרא 59 u. an anderen Stellen וטהר = ויךכץ cod. B. — ית לבושוהי cod. 7 u. B., entsprechend dem hebr. Texte.

.cod. 7 (das zweite Mai) דמידפץ 11(!ןן 42 und וישיע cod. 7 u. 1411; Kimchi zu Jes. 144a liest ןו

Parchon r. שוע liest ושע. 43 u. 48 ךאי^שע cod. B. .ית cod. 7 u. B., nach der M. aber ohne ית ניחא 48

;hat ועם אתק so auch nach der M., wahrend cod. 7 «ולאד«ק 151vgl. oben 108.

ein Dagesch sei, was auch die ר Pat. bemerkt, dass im ,ירוק 8codd. 12 u. 7 haben; wahrscheinlich sollte damit von demselben Worte, aber mit anderer Bedeutung, unterschieden werden.

14 Zu verbessern וי£1ינינון, wie cod. 7 u. ed. Sab. selbst in Deut. 715; e. a. Lesart in cod. 7 ויחינונון.

.ותןזא in cod. 7, wahrend im Texte selbst ת׳יז als Lesart des ויךןא 24 .nach Num. 34 ,אישתא נובריתא 161

wie im ,בית בסורי — .am Schlusse, cod. B. u. Agg ,כפרתא 2Targum Jeruschalmi.

;so auch cod. B. u. Lesart der Suraner, s. M. S. 64 ,קדם ד,, 9W. u. R. לשטא wie V. 8.

beziehend, wahrend im hebr. Texte בוםמין Plur., auf ,ףקיקין 12 .gehort קטורת zu דקה

.cod. B גיךןפי 13 .W. u. R מךדיהון ;.ebenso V. 16, cod. B ,מודיהון 21 als Collectiv fiir alle 3 in V. 21 erwahnten Arten ,חוביהון 22

von Sunden (Dr. Adler), wie V. 30 u. 34; so auch cod. B., 1411 u. Pat.; dafur עויתוזק R. u. wie in V. 21.

.cod, 1411 ךץטין ;.cod. B תמין — .W. u. R הךבא ;.cod. B הרב 25 .cod. B. u. W.; mit ed. Sab. stimmen codd., Jerusch. u יפיק 27

Pat.; in der That hat es nicht der Hohepriester selbst gethan, sondern die von ihm Beauftragten.

3*

36 LEVITICUS Cap. 16—21.

.cod. B ודי יכןךב .u די ןתיץ 32 || .עיביךא .1 29 z. St. als unrichtig אור תורה bereits von Lonsano in ,ואישתצי 1710

bezeichnet, da dies = ומיתה ist, s. V. 4 n. 9. .vgl. M. S. 103 ;י>&תיצי ed. Sab., weil Pausa, so auch V. 14 יםחי 16

לחיי ;.cod. B חו.י — וגסי — ;so auch cod. 1411 אם נעבד 185Targum zu Jecheskiel 20״; bei Bechai חייא.

.mit Status emphaticus, s. M (ז1ךירזר« cod, 7 v. 15) עיליתא 8zu Gen. 9 S3.

21 W. ו«בנך fiir ומזרעך, doch 204 ועם 22 || .שרעיה fur וית cod. B. .codd., was auch richtiger מגלו 24 .als Pern, bezogen נפש auf ,דיעבדן .u ויישתצין 29

so codd., selbst cod. B.; vgl. Gen. 50 ,תשים 1914 s6.

•wie das Wort auch in Da ; קוךצין .cod. B.; W. u. R הןדצין 16niel 38 beziiglich des Anlauts variirt, 8. Daniel ed. Bar S. 68.

.הןיכלון .Verb תו׳&בחן. || so cod. 7; M. 25 ,תושבחן 24 .cod. 7 u. B חךיתין ed. Sab. || 28 ־= .cod. 7 ; cod. B ךריישכיוי ל2 ,die codd. schwanken in der Schreibung hier ,ודכורו oder יזכירו 31

ebenso Lev. 2027 u. Deut. 18״; Pat. zu Lev. 20*ל liest ומריו; mit ed. Sab. stimmencod. 7, 2 u. 1411; vgl. noch Levy Wtb. S. 222.

32 Reifmann in שדה ארם mochte דםב fiir דסבר lesen, um dem Textworte שיכה besser anzupassen u. weist auf den Ausspruch in Aboth cap. 5 hin וסיב ובלה בה .

202 u. 4 דבית R. |! 5 Verb. ובסעדיוהי; cod. B. ובסעדיוהי. 9 u. in den anderen Stellen קטלא cod. B., W.

.cod. B וקר!?1לון 15l f i לות, so auch Pat. u. W.; לכל (fur לות) cod. 7 mit der M.,

dass לות im ת״ז sei. לות כל cod. B. u.׳ nach Pat. in e. spa-nischen Hdschr.; vgl. noch M. S. 86. — ותקטל cod. B.

cod. B טומאה 18 .W. u. R מסאבה •T T ' T ־ : T :י

קךיקתיה ;.cod. B. u. Pat ?ןךיבתיה 19 .R זcod. B•; vgl. dagegen 104. || 20 n »ך!בוהי 20 .cod. B בלא 21 .

u. R.; s. aber M.Gen- 15» S. 14. # .u נ?>טתיכון 25 ס ך ס .cod. 7. u. B פלרזין 26 ןן.cod. B ח

.cod. B., w. u. R ולאחתיח 2135 Verb. בריקןיהין — .יחבלון, das Jod nach ש erweist die friihere Lesart, wie sie noch cod. B. bewahrt, namlich יברישהון vgl. noch Lev. 19 a7.

6 u. 22»נחלון cod. 7.

LEVITICUS Cap. 21—24. 37

7 u. 14 מטעיא cod. B. u. W . א ^ ח ק ןלא ;cod. 1285 ו •R וקןל cod. B.; cod. 10 התחל — .כהין .verb ז^הין 9 ח ת ; a. codd. u. R תהרול.

1 .s. M. S. 48 קדם 7 פחדן — .W., nacb dem hebr. Texte .ס .cod. B., R ?.עיניי״ 20

cod. 7, Pat. u. cod. B. am Rande. — חלין s. M. S. 72. 2 3 Verb. מקךישי ;מקךשי u. מקךשיה cod. B.

2gl ויפרי&זון cod. B. u. e. spanische Hdschr. (nach Pat.); V. 15 .cod. B. u. als Variante in cod. 7 דנ??!ף&ון

4 Fur טמא nur cod. 10 מסאב. cod. 7 u. R., vgl. noch oben 7 נבי^א 8 a 4.

wird am Rande als incorrecte לבית ;cod. 7 לבית fur לקדושת 13Lesart bezeichnet, s. a. M. S. 86.

cod. B. |] 20 u חובין 16 . an anderen Stellen תקךמן cod. B. .cod. B. u. W יתרעי fur יהא לרעוא — .cod. B יחסיר 23 .cod. B לתלליד 27 ,cod. B., 2 u. 11 ׳&יתא ;als Variante ךחילא ,cod. 7 ^יתא 28

R. u. W.; סיחא cod. 12, 1285 u. 1411; איטר cod. 10. Ebenso schwanken die codd. im Gebrauche des Dativ u. Accusativ bei den folgenden 2 Wortern.

23 .cod. B מקראי = מערעי 2 — .cod. B ןהקרבהם = ןתקךבון cod. B. || 8 פטיר 6 .cod. B עביוךה = פלרןנא

10 ' u . 11 npjj/cod. B.ע#ר ;;!?ןךא cod. 7. א .W ;'1£נה cod. B., dagegen V. 19 שנה fiir שהא 18 ^ . cod. B! u. W. || 27 u עחא 24 .cod. B. u. R ננ§'שתיכ1ן 32 .27 u.T 28 יום כפור cod. B. |! 39 u .cod. B. u. R רןחגון 41 . .cod במטליוח — .cod. 10 ענני u. ohne (wie V. 42) בטטליא 43

cod. 1411 עננין ;.cod. B. u R ענני - .cod 1411 ?מטלח ;1285u. W.; s .a. M. S. 65.

24 welches ,הויא so auch cod. 7,12 u. Pat.; cod. B. nur ,תהי הויא 5auch Ex. 98 fur הימה vorkommt. Die M. S. 9 zu Gen. 93 scheint ebenfalls nur תהי zu kennen, so dass man hier 2 Les-arten nebeneinander zu vermuthen hat, die aber beide das Genus fem. (entweder fiir Fuk oder fur Participium) dem hebr. Texte gegeniiber, welcher יהיה (Masc.) hat, hervorheben sollen.

6 Verb. ת #י .wie weiter 253 י16 u. 22 ייי1ךא) Cod. B.

38 LEVITICUS Cap. 24—26.

17 Fiir יקטול, als Variante in cod. 7 bezeichnet, ist dort יקךןי als die correctere Lesart in den Text anfgenommen.

21 Verb. ישלמנה. S סגיאות 2516 / M . S. 86.

= .cod. B.; Pat. u. R כ^ןהא u. H כ$א dann corrigirt ,כו-ןי 5ed. Sab.

andere סןבינון oder ?!?נון ;cod. 7, 10 u. 2 ,ר1ן«ינון fur סובין 14codd.; Pat. u. Luz. erklaren sioh fiir die erste Lesart.

ן 15 ו ע .©־^א codd., ebenso V. 24 ל^חצן cod. B. || 18 u. 19 י so auch cod. 7, 10 u. 1411; andere codd. unrichtig ,ותעביד 21

.aus V. 3 oben ,ותכנוש .cod. B., R. u. W ?ריקיה 25 am ,ויהא .S. 24; cod. B 28״ .s. M. zu Gen ,והיה = ויהןן 28

Rande p,T1. .W לןלבן ;.cod. B ללובן — .W ׳שלמהא ;.cod. B #לימתא 80 ;miisste zur M. Gen. 2!» S. 73 nachgetragen werden לו == להון 81

cod, B. hat ליה, nach dem hebr. Texte. .cod. B., R. u. W ךוח 34 .cod. 10, 11, R. u. W ל״ייר ;.so auch die meiBten codd ,יחר 35

.cod. 1285 גיור .cod. B., am Rande aber wie ed. Sab (am Schlusse) עבדא ואמתא 444 עדלןא 5 :cod. B. — ךאיסילרו cod. 7 u. Pat.; ךאיחילית R• u. w. .cod. 7 קיפילחיון — .R למירת 46ערל ןחיותב ;cod. 10 u. 1285 ןגרל ןחיותב ;.cod. B :<ןרל וקיתב 47 : W.

die meisten ,לאי־מאי — .cod. B לערל ;.cod. 7, R. u. W לערל —codd., R. u. W.; לאךמיי cod. B.; לאךמאי cod. 16.

4 cod. B. u. R ךאןדבן 8 . 9 ? ן .cod. B ןריב 49 ן51 Ohne ת] cod. B. u. R., wie im hebr. Texte.

.cod. B ובית 262 cod. 7 u. B יעיבחן cod. B. — Fiir $ב9זל — .nach Pat ,דמניד 6 .wie Gen. 15 u ,עבר in der Bedeutung von ,מניחן.R. u. W ;יעיריון

fiir die ל mit לרבותא cod. B., dagegen aber bald daranf מאה 8Akkusativ-Bestimmung, wie Deut. 3230.

.d) ךעתוק cod. B., R. U. W. Die M. bemerkt, dass ך.עקיק 10h. welches alt geworden) sowol nach den Nehardeern als den Suranern correct sei.

.cod. B.; vgl. die Liste der Suraner משכני fiir מקדשי 11 .cod. 7 ואהוי 12

40 NUMEEI Cap. 4—10.

.cod. B. u. Jerusch ולמטול 24 || .מ?זרת cod. B.; W. falsch מסרת 1631 Verb. ודא; in ed. Sab. ist aus Verseheu das Schwazeichen

ohne das dazu gehOrige Waw geblieben. 49 Nach גבר ist nochmals גבר hinzuzufugen.

!so auch 9 ,לטמי 2 5 0 ; Lev. 224 טמא, so auch cod. 1411 an den beiden anderen Stellen; vgl. Ohg. u. Levy, Wtb. S. 306. — — Nach נסשא noch דאנשא (aus Num. 910) bei Raschi, cod. 10 u. 11.

1 יהא so auch am Rande von cod. B.; dagegen im Texte ,יהון 0cod. 1285 יהי, aber trotzdem vorangehend קודשוהי.

cod. B. Die erste Halfte des Verses ויתנכר ;cod. 7 ויעיבר 14steht im Fut״ die zweite im Perf.

1 .cod. 10 n. 11; s. ferner M. S. 87 ביסודי ;.cod. 7 u B באיסורי 71 .vgl. die variirende Vocalisation M. S. 114 ,ד׳יאי 9 .cod. B וימחק .u ןי05ב cod. B. u. R. || 23 ?מןיכי 21 .cod. B ויקמץ nach d. M. |! 26 איוךיתא u. 29 אידכרתא 25 ' .cod. B ללוו׳ןא — .cod. 7, B. u. R ןי^קעה 27 .cod. B. u. R [<יא 31 ןן .cod. B ליקים — .cod. B ךי תעבר 30

ת 3 ןן.cod. B ונזיךא — .cod. B. u. R יפך׳ש 2 6 ח ת .cod. 7, R. u. W מ .cod! B ךער ;.R ךימר cod. B. — u. 6 נןיךיה 5 .W פרו_ע ;.cotf. B. u. R פיחע —

.cod. B., dagegen V. 12 = ed. Sab יומין דמריה 8 .cod. B סאיב cod. B. || 12 ךךכותיה 9

.cod. 1411 u. R תיסרון 23 ןן .W ^למו^א ;.cod. B ׳׳^למתא 14 .cod. B :אבככינון .u 2בךכת ד

ל 1 .Pras ,7״ .wie Lev ,דמקריב ,.Perf.; cod. 11, 1285 u. R דקריב 2 .cod. 7, s. ferner M. S. 107 אפרים 4889 Verb. דמתמלל u. auch am Schlusse des Wortes.

.ותרבי Druckfehler, dafiir ותרבי 6 8 als Lesart der Suraner M. S. 65v ארי .cod. B. u. 7, 8 ארי 7

א 19 ןן.cod. B ותרים .u ותקים 13 ו ג .cod. B מיותא fur ר .W ?מכןרתהיון ;cod. 7 במ^סהיון 26 ןן.R. u. W ״cod. B ייתי 24

,cod.' 1285 u. R דיתפקד ;.so auch Pat ,דאיתפקד cod. B. || 8 נת?!;ע 7 9 .cod. 11 u. 1285 מן קדם הי statt במימרא ה׳ —

.cod. B הוי fur יהא cod. B. || 16 חרא 14 .ית Druckfehler, 1. dafur יד — .W ןלמחן ;.cod. B ויטתן 19

.ובמכנע .s. oben 2,7. || 7 Verb משריתא — .cod. B םצצרן 102 wird durch die M. zu Lev. 2616 מםנאיכון - .cod. B .ד?ךנכון 9bezeugt; cod. B״ hat dafur מבעלי דבביכק.

NUMERI Cap. 10—14. 41

10. Verb. ןתהקעון u. ועל (am Schlusse d. Zeile.) — ויהון = Vffl, dagegen V. 2 u. 8 pVtt, 8. M. S. 39 zu Ex. 2223.

14 u. an d. and. Stellen טי.קם מ^ךנת cod. B. — Verb, daselbst .?יןךמיתא

33 T יקרא, wie Ex. 24 ! 3 . — Verb. וארון. .cod. B ?מטל auch cod. 7) u. V. 35 במטלהיון,מטיל 34 (80

.cod. 7, 10 u. 11 ךיהבת ;.cod. B ך?וח cod. 7. || 36 ויעךקון 35l i i ושציאת s. M. S. 119."

ן 8 4 י נ ועירבו . Ex. 123«. — אילהא&> cod. 7; איל£א# R; אילהא£' cod. B. (Singular).

.in einigen Hdschr חאי^ה 6 ..cod. B., W. u. R נסקק fur ^ייטין 8

.W. u. R קטל ;.cod. B מיקטל fur כןטיל 15 — .יירח cod. B., wie V. 21; cod. 7 an beiden Stellen י_רח 20

.cod. B (d. 2. Mai) ךסלןצהון cod. 1411 u. W., welches aber מעולימ1הי ;.cod. B מןגלימןהי 28

die Uebersetznng von מבחוריו, von seinen Jiinglingen, ist; .dagegen heisst >von seiner Jugendc an מ5סךיי = מעולימותיה .w. u. R אקןךינו-ן ;cod. B.,• s. M. s. 103 אקכינון —

2U לי nach מקני cod. 7 u. W., nach dem hebr. Texte hinzugefugt. .cod. 7, ebenso 126 נביאין ;.cod. B ך^ינא . . צמא . . ^כיין —

ץ 32 י ח ^ .W. u. R מ>&טיחין ;.cod. B מ34 u. 35 ק5ךי cod B. u. 7; dieselbe Differenz Gen. 50 5 . .cod. B. u. cod. 7 1וםו fiir ף^רו 35

ק 121 vgl. oben 112 ,נביק cod. B. || 6 ךחי • .W עמי fur ביו1י י || .9 .R פנחדון ־,.W ניחרון ;.cod. B ?רוךיין 8

s. Ex. 46 ,חורא 10 .cod. B ואיחסי 12 || . ,.Variante in cod. 7 ת^ילחון — .R. u. W ויאללון ;cod. 7 ןיאללון 132

cod. B תשלחון , R. u. W. .R. u. W םקו ;.cod. B סקר 17 .בכרכין .cod. B ; בכוךבין .cod. 7; Variante das 35ןכין 19-als incorrecte Variante be הע$יךא cod. 7, wahrend ה.עחורא 20

zeichnet wird. — Verb. וזאית; cod. B. הלח u. איל^א u.וסחקפףן 22 cod. B. גיבליא, ebenso V. 28 u. ס נ .cod. B., W. u. R ט״ cod. B., R. u. w. || 30 רןאניא 23 ד ש ת מ ו .cod. B. u. R ל

.durchstrichen ית cod. B u. W.; in cod. 7 ist ית ארעא 146 .cod. 7 בןעו ;.cod. B $עו —

.cod. B ויחנינה 8T ד : ״

42 NUMERI Cap. 14—16. .fehlt in cod. 7 u. auch Pat אינון — .cod. B תיןחלון ית עמא 9

will das Wort nicht aufnehmen. .רב cod. B. u. R.; die M. S. 52 verzeichnet ווזקיף fiir ןקןי 1211 u. 27 אימךןו, vgl. Gen. 3030, wo noch hinzuzufugen, dass cod. 2

dagegen wird אימתי ,hat, ebenso cod. 7 im Texte selbst אימך1יals Variante bezeichnet; אימתי cod. B.

.vgl ;תורישטו = תשיציק «ahnlich Exod. 15 ,ואורישגו = ואישציגק 12noch Gen. 45תורש = תשתיצי ״.

.s. M. S. 87 מטל 14 .in ed. Sab., fehlt aber in cod. 7 u. in and ויימרון nach כל 15

codd. Auch Pat. weist daranf hin, dass es nicht hier, aber Deut. 2923 zu lesen sei. Bei De Rossi, variae lectiohes haben einige Bibelhandschriften auch hier כל.

-cod. B., 11 u. 1285; Pat. verwirft diese Lesart und ver יקגי 17zeichnet 9גי als Variante.

,cod. 7 ייךתו^ה dafur ;יתובונד, .cod. 10, 1411 u. W ;יתרכעה 241285, R. u. 11 in einer Aenderung der ursprunglichen Lesart, welche mit ed. Sab. ubereinstimmt; יוךהיןה cod. B.

שטיע fur גלי — .תלונות Singular fur ,16״ .wie Ex ,תורעמת 27cod. 7.

1514 Vor דתעבדק ist ימא) hinzuzufugen, was in ed. Sab. aufi Ver-sehen weggeblieben ist.

15 Fiir גיורא in ed. Sab. ist כגיןךא zu lesen. 18 Verb. 19 || .יךזכיון Verb. אגןר^ותא. .cod. 7 א?ור131ן 20c עוןא cod. B. || 27 אם ־Tftii אךי 24 o d . 7., R. u. W. •יהיה .cod. B., 7, R. u. W. || 38 Verb ?וג3ב 323 ,cod. 11 u. R. nicht; hier im Texte nicht vertreten להק 4

aber Lev. 24K. .cod. B., 7 u. W., s. noch M. S. 87 ויהי statt ויחון 39

W 16ל | R.; V. 18 ןשויאו = Perf. 11 Verb. ךאןךמ^תון, ohne Dagesch im טתרעטין — טתרעטיתק — .ט

pr«; מסרע?1תון cod. B. .טתרברב את = טתרברבת .cod. 7, R. u. W איזר־לךכא 13-iiberall uniiber אף W., gegen Pat., da •ס .B אף fiir 3רם 14

setzt bleibt; vgl. M. S. 59. — ו3רמין cod. B., R. u. W. .R. u. W ׳שםרית ;.B׳.M. u. cod ׳מחתת ;cod. 7 <&ןסרית 1516 iiiri, W. u. als Variante in cod. 7, dag. im Texte tiq, ebenso R.

NUMEBI Cap. 16—18. 43

od. B°ותקןמן 17 • — codd., R. u. w . .s. M. S. 53 ולאהרן 20 האיש weil ,נברא — .R אלחא;cod. 12 אלה ;so cod. 7 ,אלךןא 22

mit demonstrativem Artikel, dagegen cod. 1285 n. R. הנברא, das ה im האיש, trotz der *Vocalisation, interrogativisch auffassend.

.cod. 7 n. B., ebenso V. 27 אסו^לקף 24 R.; vgl. noch M. S. 95, mit Dagesch ןסעךא ;.cod. B ןס5ערח 29

im Resch. -auf die Fami אינש בתיהק fehlt in cod. 1411; Pat. will אינש 32

lienglieder und das folgende אינשא auf Knechte, Magde nnd Tagelohner im Hause beziehen.

.s. M ,יפה mit der Bemerkung יךחיק — .cod. B מבין fur 1סן 2לS. 87. — להלא M. z. Gen. 19».

.cod. B ?ןריביונין .u טסין 3 .cod. 1411 חפוי ־־־ .cod. B ןרריריוףן ;cod. 7 ןדךידונין 46 u. 23 מיומא cod. B.; s. noch Lev. 7 !6.

— .erkliirt wird ןהןליף = ואוביל cod. 7 u. Pat., wo ,ואוביל 11 יוזז so auch Ex. 328 als Adverb; zum Verbum wird Sonst ,בפרועverwendet.

.cod. 7 u. B מיסיא 1317 n. 2514 אבא cod. B. u. 7 im Texte, wie die Suraner, M. S. 65. .cod. B ללבא 21 .so auch cod. 1285 u. 1411, ebenso Pat.; degegen V ,יזעא 23

von) תנדע im Put., wo das Nun paragogisch wie im ינעי 20 .halt; cod יצא = יעא erscheint. So nach Luz. in Ohg., der (יךעB. hat V. 23 יגע.

.cod. 7 u. B ןכקןית — .cod. 7, 12 u. B., wie Gen. 4010 3ץ 23s. ferner M. S. 87.

.cod. B קטלת 27186 u. 7 מקנן cod. B.

.cod. B.; s. dagegen M. S. 53 עס אהרן 811 u. 13 ךוךכי cod. 7; ךךכי cod. B. .cod. B ופךיקוהי 16 .festhalten די cod. 1285 u. 1411; auoh Luz. im Ohg. will די יהבית 2021 u. 26 מעשךא cod. B . ר (21 ; ש ע מ ) u. 26) א ך ז צ ׳ ע מ ) cod. 7;

M. = ed. Sab. ;cod. 7 מעצף^א — .cod. B (!) וכמלייתא - .cod. B א5ל^נסכון 27

.cod. 12 מעצלן^א

44 NUMERI Cap. 18—21.

.cod. B חךוללףן cod. B. || 32 ותחנון fur ותפרשון 28ק 8 191 ה א ל ו . M. S.' 53. || 2 שלקןקא cod. B.

mit Dagesch hat cod. 7 משכה ;.cod. B א?לר. ,ךמה ,מ^כה 5als Variante, vgl. noch M. S. 94.

.cod. B ך?נ<1£ 10 .«s. noch Lev. 14 ,ויף־כי cod. B.; ebenso V. 19 ירכי 121 cod. 7 mit der als correct bezeichneten Variante םיובסיה 3

.die auch cod. B. hat ,סאוקתיה .cod. B לטשכנא fur בטשכנא 14 .cod. B לךמסאב cod. B. u. 12. || 17 #י_יע — .cod. 7 מגופת 15 das im hebr. Texte nicht vertreten ist, haben ,(גפשתא vor) (יל 18

auch noch cod. 10 u. 1411. — נפ׳ענא cod. 1285. — ח£וא cod. cod. 11; Pat. stimmt mit ed. Sab. u. verwirft לי סוח ;1285 .u הכלים nicht aber auch auf ,נפשות welches sich nur auf ,דהואה bezogen hatte, wie auch in der That die M. (s. Gen. 27 w האהלu. Ex. 3714) diese Stelle nicht notirt.

cod. B ואסכנשו 202 . •ךמית^א .Verb ןן 3

.W אעילתון ;.R איתיתון ;.cod. B אתיתון 4 .cod. 12 u. B (אף — .cod. B., vgl. noch M. S. 65 לאיתאה 5 !cod. B.; vgl. Ex. 35 ןאכנשו u. 10 (אקנש 8

.דלא in cod. 7,'dagegen der Text daselbst ת״ז ebenso ,לא 12 .cod. 7, wegen des Dagesch im Re s ch s. M מרקם ;.codd מךכן• 14

S. 95. —.לדעת cod. B. — רא^כחתנא cod. 7. fehlt ביש — .cod. B מ:יף — .M. daselbst נסק ;cod. 7 נסק 19

in cod. B. — איעם־ u. תי^נו־ im folgenden Verse sind Varianten in cod. 7, im Texte daselbst איעיבי־ n. תיעיויר.

.Pat., cod. 1285, 1411 u. R לא #בק fur למ^זנק 21 .cod. B וימות ;als Variante וימות ,cod. 7 וימות 26 cod. 11 ארי מית fur ךהמית - .cod. B. 1411 וחזו fur ואתחזיאו 29

u. 1285, hiernach Luz. in Ohg. zu berichtigen, wo יהא טית in zwei Wortern, welche Lesart sich in cod. 1411 findet. Vgl. noch Raschi zu St. und Berliner, Beitrage zur Grammatik im Talmud u. Midrasch S. 53 u. 54.

cod. 12, J מנהון — .cod. B אתא fur זעל 211 . u. R. .cod. B. u. R נאגמר 2-dagegen als Variante be לנסשא) cod• 7 (wie Vers 6) נפשא 4zeichnet), R. und W.

NUMERI Cap. 21—22. 45

.cod. B., 1411 u. R., wie V. 7 במימרא ה• fiir קדם הי 5J ,קליל — . , W. u. R.

cod. B., R., W. u. J לנכיסו 6 . ; ebenso v. 7 כיס}. 1 cod. B., R. n. J במ^י!ת.עבל^י 1 . ,wie weiter 3348 ,במג!ת ;

cod. 7 u. R. cod. B., R., W. u. J דעבד 14 . ;dageg. als incorrecte Variante bezeiohneild ושפוך ,cod. 7 ו^פיף 15

cod. 11 n. J ו^פך ;.cod. 10, 1285 u. R ו^פיך .R. u. W נםליא — . .cod. B., dag בחוטריהון fur בקלמסיהון — .cod. B. n. R חפרוה 18

am Rande בחוטריהון. cod. 1285, wie Deut. 3 2 לסילחא 20 9 u. 346; לחילחא J . לםיליא ;

cod. 10, 11, 7 u. W , dagegen M. = ed. Sab. .cod. B דחרבא ;cod. 7 יחריב — .cod. 7. B., R. u. W ומחהי 24Pat., J וכב^ז 25 . , R. u. W. || 27 מןזלוא'cod. B., 1285,'J. u. R. J לבית לםלא — .R כ#לר,(־ביתא ;.cod. 7 u. B ?שלהכירןא 28 . Pat. sucht (vergebens) das Wort zu erklaren, bringt ,?ילין 29

zugleich eine Lesart אסירין, welche auch bei Dr. Adler und in cod. Petersburg vom Jahre 1388 sich י findet; cod. 1285 hat lesen, in der Bedeutung שירין will שדה ארם Reifmann in .סירקvon שיורא, Ueberrest.

ood. B., 11, 1285, J (פסקת מלכו fur) ומלכו םסק 80 . u. Abendana in Michlol Jofi; ומלכו פק_קת R. u. W.

nach Deut. 23 s ,ארם — .cod. B די בסחרננא 224 . 5 u. 9 לבלעם fur לות בלעם cod. B. u. J . , ebenso Jeruschalmi. zu zetzen; bei J ולתלויט ist Druckfehler, dafiir ותדלוט י 6 .וית ד תלוט .7 Verb. פתגמי.

cod. 7, B., J לנפק 11 . u, W.; נפק wird in cod. 7 als inoorrecte Variante bezeihhnet.

cod. 1411, J למשבקי vor דלא dagegen ohne ׳אלי לית 13 . , W. u. R . ; vgl. noch Ohg.

16 Verb. מלמיתי. .cod. B וברם fur ולחוד 2022 u. 32 למסטן cod. 1411 u. J . ; vgl. ferner Levy Wtb. II S. 155. J וגדירא fiir ואתרא תדירא 24 . u. R.; W. stimmt mit ed. Sab. cod. 7 mit אליפנא ;vgl. M. S. 119 ;אליפא אנא = אליפנא 30

,cod. 1285; Pat. bemangelt das Dagesch אלי£נא ,bezeichnet דאיקdas nur der Pielform angehort.

J אילו םון לא fur מא אם 33 . u. cod. 1411.

46 NUMERI Cap. 22—24.

J ךו יעוי 38 . , ebenso 23״. .cod. 10, 11 u) ושלח fur ושלו־ — .R. U W ״cod. B מגיס 40

W nVtt*!), cod. B. u. R., wahrscheinlich nach Aruch r. שדר, welche Lesart sich im Jer. findet; s. M. S. 78 zu Gen. 382s.

23 .טדבח cod. B. u. R., dagegen an den andern Stellen מדכחא 2 .cod. 7 u. R יחידי 2 .construirt; W. u. R. V. 4 ב wird hier. u. V. 16 mit ערע 4

.לבלעם V. 16 ,לות בלעם .dem hebr. Texte entsprechend ״nioht in cod. B., R. u. W ית 5 .והא nur והנו R., dagegen V. 17 fur והנה = והא הוא 6cod. 7, B., R. U ר?לני 7 . W. — לי, das zweite, ist im Texte nicht vertreten.

.s. oben 2238 השר R. || 12 מבך3ה fur בלקוק 11 .cod. 1411; s. auch oben V. 6 והא ;.so auch Pat .והוא 17 '.cod. 1411 ?ליה חיפיור 1820 R. ואכרכינון u. am Schlusse מנהק, im Plural; s. auch Ohg. J ךפלסין ;cod. 1285 ©לקן 21 . .cod. 1285 עובדי — .R. u. W פלסי ;in codd. J אלהא 22 . , u. R., ח .16״ W., so auch או

א 23>13 י ע } (d. h. Wahrsager) cod. 7; נר1׳&;א (d. h. Wahrsagerei) andere codd. W. u. R., נחשיא aber mit Unrecht, da dies die Lesart fur 24 ם י ל י ח נ ! ist. Ebenso ist hier קסמיא, wie Deut. 1814, richtig, nicht קסמיא, wie codd., W. u. R.

cod. B., J סבךכיניה .u תלוטיניה 25 . u. R. cod. B איךכרינך 27 , W. u. R. .R., nach dem Texte רטתא דפעור 28

cod. B. Die Lesart בטדברא — .cod. B הלך u. am Rande אזל 241 welche Nachmanides ,ושוי לטדברא דעבדו ביה בני ישראל עגלה אנפוהיbei Raschi vermuthet und im Jeruschalmi bewahrt ist, haben J. u. cod. 1411; vgl. noch Ohg. || R u. W. (W. לקביל עגלא)ושוי .לעגלא דעכה ישראל בטדברא אפוהי

ן fur ך׳עךן 2 .R. u. W שרן ;.cod. B #־ .Variante nach der M.; vgl. M. S. 88 (דנציבין fur) ריטתילין 6 .W ןתתנטל;& (,:!תנטל;.J ולסנטל;.cod. B ותינטל — cod. 7 לייתקף 7J עטא בית ;.cod. B. u. W בית far 23בני — .״ s. oben ,אל 8 . .vgl. noch Ohg ;49־ .R., wie Gen ולית טלכו דיזדעזעיניה 9

— .R.; vgl. noch Levy wtb. 11 S. 185 ןסקפינון;.J ו?1?ן9ינון 10 ,קריתך fiir דברתיך — .!!so auch oben 23 ״J-1 W. u. R ל^ילטwie oben 2311, J . u. R.

NUMERI Cap. 24—29. 47

.R טבא איו בישא cod. B. || 13 אף fur גם 12 ;cod. B., R. W. und Variante in cod. 7 וליתוהי far ולא איתותי 17

vgl. M. S. 83. — מדנית יעקב u. מרבית ישראל J . u. R. — ןיקטול J . , W. u. R.

21 u. 22 למאח^ cod. B., 12 u. R.; סלמאה cod. 11 u. 1280, vgl. noch Gen. 1519.

.fehlt in ed. Sab. u. R עד מא 22 ; vgl. noch Ohg. ist (aus 9ר1מאי — .(יצטרחן fur) cod. 10 מקתןחרן — .R וציען 24

Censur־Ruck8ichten) in ed. Sab. nur durch die betreffenden Vokale, ohne Consonanten, vertreten. W. daher 80 !לאחור — .מכתאי auch ת״ז zu Gen. 214; vgl. M. S. 97, und Lagarde in den ge-sammelten Abhandlungen S. 256.

.cod. B. u. R לפלסי בעלא R. || 3 u. 5 ב#טים 251 .במןגהא .Variante in cod. 7. — Verb ומע 8

א 14 3 , s. die Liste der Nehardeer und Suraner zu Num. 17 n. T '

Auch im folgenden Verse liest eine Variante בא fiir אבא. * .R., nach dem hebr. Texte ותקטלק 17

.cod. B אמרו לממני u. ohne das folgende ומליל fur ומנא 263 fur das באתםלוגיהק .u דאתסלינו ;cod. B., 11 u. 1285 ךאיחכן^ו 9 .sind Varianten in cod. 7, s. M. S. 88 באתכנושיהק

10 Verb. יופסחת wie oben 163a. .cod. 7, wo zugleich die Lesearten, im Plur מוער .u מסגי 54

(wie sie ed. Sab. hat) als incorrecte Varianten bezeichnet werden. 55 u. 66 תתפלג ית cod. B., ebenso R., aber ohne ית.

.cod. 7, 12 u. R (?ןךיכא 271 .ist entschieden Druckfehler,1 da alle codd כנשתא vor וקרם 2

wie im hebr. Texte, haben. Auch der Verf. des Patschegen ,וכלhatte וקדם vor sich, bemangelt aber diese Lesart.

.wie oben 1623, 8. auch 2322 ,אילה 16

282 Verb. ית u. לחם — .לקוןבני, ebenso V. 24 cod. B. 3 u. 6. an den anderen Stellen יעלתא V. 10 7!לת R. 9 u. 19 זנח^ R. י

T T

ת .u שבת — .R ךסתןןביד ;.cod. 7 u. B חרזןןהיד 10 ב # .R ב17 u. 2912 ומחמיא R.א 26 ןן ן ז ף .R בעצלתכיון — .R ח

29 למא 1 ו 5 e י ^ e n s 0 8 1 1 den anderen Stellen, R. .zu verbessern ש3זעח ,Druckfehler ,שכעין 2 .R ר־תחגון R. |] 12 ומן&ר יומא 7

& ן3ך?סי$3 .?5גלירןפ1ן ולסגחתיכ־ןן s. M. S. 88. || 39 כנישק 35

48 NUMERI Cap. 29—33.

303 u .cod. B., R. u. W יעבד — .cod. B איקר 4 .4 u.17 בךיניותהא R. 0. W. 6 u. 9 אותה = יתהון M. S. 54; cod. B. u. R. dafdr .יתר. .cod. B. n. R .יעדי;תה ויבטל 9

.cod. B., R., W. u. e. Variante in cod. 7; 8 _קים fiir .יקום 10M. S. 88.

14 Verb. י_קיימ3ון:.

.cod. B., R. W. u. Variante in cod. 7 איתפךע 2!33 p fehlt in R. — עשיה, mit Bezug auf בגי ישראל im vorher-gehenden Verse. \\ 6 יבבא_ R.

14 u. in d. andern Stellen cod. 7 אלפין u. אלפי als m bezeichnet. 1 .als Variante; R. u. W מלזתא .cod. 7 u מהתא — .R הןאן 6

.immer ubersetzt wird מגפה wie ,מיותנאקךב .u ךסןטול R. || 19 ךחךע 17 .R ךיז ( .W אבצא ;.codd. u. R אב^א 22 .R ןןליל fur מיתעל — .R תע?רוןז 2330 n .ךאיתחיד R.; cod. 7 דאתרוד 48 .ב u. 41 ךנסיב 37 ס ג 42 ןן.R ת ו .R ךפל .als correcte Variante cod. 7 n. 12; vgl ושבבין aber .ו׳שבבין 50

noch Ex. 35 22; auch cod. 2 liest ן׳שבבבין ; cod. 1411 ן י ב ל ה ו • —

.Variante in cod. 7 u. 12 קךשין

323 Vgl. M. S. 60.חתיהב :ת 5 ןן R. .R בתר fur חלף 14 ןן.R יייתח לאגחא fur יעלון לקךבא 6

15 W . u . R. ךחלו!יה fur פולחניה, s. M. S. 88. .ויעבר cod. 7 u. Variante ןי^יבר 21 ןן.S. 120״ .R.; s. M חוטרין 16 .R.: s.' a. Ohg ך?ןןח לחילא R. || 27 מן יקדם 2227, 29 n. 30 לעיבתן cod. 7 u. לעבתן als Variante. 29 Verb. לה1ן. i| 32" א מ ע .s. M. S. 88 ואריתו Vgl. oben' 313. || 39 י .R. u. W.; gegen die M. S. 54 יתהן 41

.W ?המשא ;R 3ח?!'שה 33322 u. 23 R. כקהלתה u. מקהלתה, wie im hebr. Texte; ebenso V.

33 u. 34 ,יטבתר; s. dagegen M. S. 88. .cod. 7 u. 2; vgl במגות עקראי .codd., W., u. R במטות.עבראי 44

noch oben 2In. .R. u. W ו^אןדון .u ותאבדון 5258 R. א ור׳ויר׳עזתם unterscheidet demnach ,וקתךכון fur ותיךתין ית אךן

V. 52 von והיורשים V. 53.

DEUTERONOMIUM Cap. 1. 49

ebenso oben 32 ,(mit Pronom-Suffixum) וגמל = ותחומיה 346 1 3

(vgl. M. 66) בגבלות = בחחומהא u. Deut. 3!6 u. ! ; וגבל = ותחוטיזז 9R. u. W. schwanken hierin.

.cod. 7 u גיניקר ;cod. 1285 u. 11 גיניוסר — .R כיף fur ?חף 1110, ebenso ed. Sab. in Deut. 3!7.

.s. M. S. 107 ,לת׳&עה Variante ,לתשעה 13 י .וית רוח .u ית statt ולרוח .u ליוח .R. || 5 R רויתהו־[ 358

so auch. W., weil, wenn auch abweichend von der ,ועליהון 6Regel, Masc• im hebr. Texfce; R. ועליהן, weil קרויא, so V. 2. u. 12, ah Fem. gebraucht wird.

,.Wie V. 3, auf die Leviten beziehend; dagegen codd ,ךוהיהון 7W. u. R. רוחיהן, mit Riicksicht auf das Fem. קרויא.

R. || 26 M םבנזנא 20 || .(במנא .W) .R כמאנא ךפךןלא 16 N ק R, .s. M. S. 89 fiber einen leichten Irrthum hierbei יויה'ון 29 .R. u. W., wie im hebr. Texte על מום statt לפום 30 .das erste Mai R. u. W) למיתוב 32

367 u. 9 יך?קון R. u. W. \\ 8 לאנתף R. u W. .אחבוך u. Lev. 18!4 אחבוהי *R.; vgl. Lev. 10 אחי עבוהין ffir אחכוהן 11

D E U T E R O N O M I U M .

1 l אתפלו, s. M. S. 55. |] 3 ירחא fur ירחין R. .W טגיריוהי ;.R מגיר1הי 7 .חןי M. S. 24 u. 55; R. hat in der That חזו 8

-s. M. S. 120, wodurch die Bemerkung in Ohg. fiber דטדען 13fliissig wird.

bezeichnet; s. noch (דאיק) wird in cod. 7 als correct ומךןןן 15die vorige Notiz. so lantet eigentlich die Lesart in ed: Sab., wie sie יןצךכין —auch Pat. vor sich hatte, wahrend cod. 7 ]וסףכי, ebenso mit D wie Ex. 5 (V. 10, 14, 15) an 3 Stellen.

.nach dem hebr. Texte, W. u. R ,גיוריה ;.so auch Pat ,גיורא 16 .cod. 7 u. R., Plural wie im Texte ו-יבריא 28

Targum Tom. I I . 4

50 DEUTERONOMIUM Cap. 1—4.

.R., wofiir in Ohg. noch weitere Bulege; vgl לפון nach, קרב 30auch V. 42 u. 3S2.

35 Verb. לאבהחכון. cod. 7 u. R.; die Lesart, wie ed. Sab., wird alsVar רנהןן 44

iante bezeichnet. .תתגרון.als incorrecte Variante; R. u. W תתגרין.cod. 7 u תתגרי 5 2

.W ;ספק .als incorrecte Variante; R סופיק .cod. 7 u ספיק 7 .R חםר$ fur ?!נעהוא — .ספק

.aus V. 9, fehlt cod. 1411 ,למעבד עמהן קרנ 19 .חשבני .denkeu; R ,זמם also von ,זמזמים = חשבני 20 .ist die Lesart in ed. Sab., ebenso in cod. 7, 1285 u ברפיח 23

.R מן קפוטקאה — .R בסציח .W ברפיח ;1411 .R ףדחלון fur וירןברו-ן — •R ויעתף .u אשקי 25 so auch unten 66, gegeu die Accente, aber ,מתים = גבריא 34

wie Jes. 325, wo noch parallel גבורה fiir נסרים. .R. u. W., aber nach M. eine incorrecte Lesart מתנן 1 3

.R ומחיניר. — .R. u. W ומסר fur ויחב 34 u. 13 סלך R. u. W. ;als Variante bezeichnet ךלה1ן ,cod. 7 u. als correct דלהין 5s. aber M. S. 89. ךי להן W.

.R u. W ג׳שיראה R. u. W., wie im hebr. Texte. II 14 סלכה 10 . T T ׳ י ־ : ז

. als correcte Lesart s. M. S. 89 ועפקרוס — .34״ .s. noch Num ;ת׳יז als מןיניםר cod. ,7. || 17 משפך 16s. oben l ־,.R יגיח לבון קרב cod. 7. || 22 מלבמקא 21 3 0 . 24 Nach בארעא noch מלרע wie weiter 4 a 9 R.; על ארעא fiir

.Plural וכגבורותך — .Variante in cod. 7 בארעא .s. Ohg ,ואלמהי .W. u. Ag ,ועלמהי 28

4 1 u. 5! שמע, so auch Pat.; cod. 1411 u. R. שטעו, weil der folgende Theil des Verses im Plural.

.R בתר פלחי — .W סואן ;.R :ח[אן 3 .וםוכלתן .Verb ןן.ח־בקתון Etpael; R. 6 ,ךאיךביסת1ן 4

cod/ 1 בדיל ךילפוץ ;cod. 1285 u. 10 ' ךיילפון 10 i ; ;•R רילפון י .W יאלפון — יילפון

.S. 98 20״ .R. u. W.; vgl. noch M. zu Ex $מי?זי£א 11 .ו־מות .wie hier V. 12; R. u. W ,ךמו Ex. 244 ;'ךמו 15 ;•so auch bei Koreisch im Risalet S. 4; fehlt in R ,גמא 17

dafur in W. גרסא, wie Ex. 37». — באויר R., s. noch M. S. 112. Der Schluss des Verses ist nach Gen. 1J0.

DEUTERONOMIUM Cap. 4—7. 51

.R. u. W דפחלא 20 || .^מיא .cod. 7, R. u. W. - Verb סיהרא 18 .W למעבר .R למיעבר •י Variante in cod. 7 למיעכרי 21 .R ךידבר fiir ךאןןלו R. n. W. || 27 תלדןן 25 um mit dem folgenden Theile des Verses ,ובקשתם = ותתבע 29

im Sing, gleichzuformen; ותתכעון R. u. W., nach dem hebr. Texte. -- תחבעניה מן קדמוהי W; ebenso R., aber ohne םן קדמוהי•

.יעוק .R. u. W ;ועקת Fem., wie Num. 223 תיעןק 30 .als Variante ההוה .cod. 7 u הא היה R. || 32 ישבקינך fur ירטשינך 31 .cod. 1285, 1411 u. R דעבד ;.so auch W ,ענד 34

.R., nach d. hebr. Texte; vgl. V. 29 fiber den Numerus לעעך — cod. 7 u. R.; mit ed. Sab. stimmen W. u. eine אתחויחא 35

Variante in cod. 7 39 u. 35 אלהא R. — שליט in R. nicht. — על s. M, S. 66.—

Nach לית עוד noch בר מיניה W., aus V. 35. cod. 1285 u. 1411, wahrscheinlich aus Targum לטורא כד אמר 5 5

Jeruschalmi entnommen. .R., gegen die M. S. 56 ובנך ובנתך 14 .fehlt in codd. u. Ag., wie in Ex. 20 j3 auch ed. Sab נסשא 19

das Wort nicht hat. ר 20 ק .R. u. W פסק R. I! 22 סחיר # .R. u. W ימלל .cod. 1285 מתמלל מן קדס ה׳ 2424 u. 26 •ןיר1_ק;י R. \\ 26 ךי^מע יח u.זמל^א? R. || 27 ותסכל fur ו-#מע R. p־^ statt יחי 28 T :R. || 31 הוי קאים fur קום R. .R. u. W ךתךזקןגון fur דתרהףן 83

.R שמע fiir .קבל R., ebenso V. 16 u. 24. || 4 קדם fur ית 2 08 u. 9 ותקטרינון u. זחכחבינון R. u. W. .כיחף .s. M. S. 89 u. S. 94 zu Ex. 106: R. u. W בתך 9

.R., nach Jerusch מלין 11R., 8. dagegen 4 אלהא 15 a 4 u. 59, wo אל, wie auch die M. S.

59 diese 3 Stellen als קרא ותרגום verzeichnet. 7 2 Verb. יסרץאי•

fur ךחלתי — .R. u. w., gegen M. S.. 56 ?רף — .R יטעין 4 .R. u. W ןיפלחין — ־R ©ולהגי

,.R. u. W ןצילמיהיון fur וצלמי טעותהיון — .R ארי אם ffir אלהין' ז 5ebenso V. 25 צלמי•

.s. M. S. 56 יך\ה = (יהי .R. U. W) יהוי 14 ןן.W *ןבי,.R צבי 715 Verb. ויהגינון, wie im cod. 7 u- R. .R ארי fiir ךלמא R., dem Texte gemass. || 17 חקלא 16

4*

52 DEUTERONOMIUM Cap. 7—10.

.R., dem Texte gemass ןאתיא R. n. W. || 19 מד^ר תך?ר 1825 Verb. קר1.קל — .וךהבא R. u. W.

למקיים cod. 7 u. R. — D;j?rv n. vor dem Schlusse ואכפנןד 3 8(fur חיי) R. .W יחי .u מחקים ,

J ףםסנאף 4 .als incorrecte Variante in cod. 7 bezeichnet לחיפא — . נגךא — .מילןיל לך so die Nehardeer; die Suraner lesen ,מעלןי 7

J . ; fiber ד u. ר in diesem Worte s. Ohg. S. 113—114. J ?בקןןן — . , R. u. w.

J חיתא 8 -sich beziehend; im Jerusch. da ארעא auf ,והיא — .fur ותמורהא, wie fruher חיתהא, was aber unnothig ist.

hiuzugefiigt J משחא vor ?עיצירין 9 . 9, 10 a. 12 תיכול in cod. 7, mit der Bemerkung, dass תיכיול die correcte Lesart sei.

.Variante in cod. 7 ויךים 14 .R היון ;.W ךסיון ;Variante in cod. 7 היוון 15 hat, dem לך ist Variante in cod. 7, wahreud der Text לנון 16

hebr. Texte gemass. J ;יהב בך עיצה 18 .דיהב לך חילא s. M. S. 120; R. u. W. dafur ;לך ..R מ?שא תנ׳שי ית ה׳ 15 | .R מיוביד fur מןלו 20 |

.12״ R.; vgl. weiter למירת fur לתר־כא 1 9-so auch Pat. (hiernach zu verbessern in Adler's Aus ,גברא 2gabe); גבריא cod. 7, J . u. W.

.מן R. u. W. ohne ; מלפניך wie V. 4 fur ,לפניך = פן קדמך 3R. a. w ימבךינון — .

wird von Luz. in Ohg. verworfeu, da es Passivum בליתבר 4ist und dafiir בד לתבר, wie R.. oder בתחבר, wie W., gelesen.

;.R מחרף להון fur תרכיגון R. — 4 u. 5 אןןלני f«r איחנני 4 .W קןר1.ךי?ה1ן

cod. 7 u. W.; s. noch M. S. 76 הוי — .R איךכר לא תנשי' 7zu Gen. 24 eo.

-cod. 1285, 1411 u. R., s. da ותקיף רומא ד fur והוד, רגז מן קדם 8gegen M. S. 90.

9 u. 18 שתיתי R., dag. W. nur V. 18 so; vgl. noch Gen 24״• Pat., R. u. w ךפקךהינון 12 . .R. u. W., bereits von Luz. iu Ohg. als incorrect bezeichnet ית עמא 13 .W גזירת מימרא 23 .32״ .s. auch Ex ;אךכר .wie V. 7, w .אךכר .R ;אידכר 27

.לשמשותיה .s. oben 87. || 8 Verb ,נגדא 107

DEUTERONOMIUM Cap. 10—14. 53

R., gegen die Auffassung im Tractat Soferim דינין fiir אלחין 17cap 4 Hal. 4; aber anch das folgende ואתי = ומרי ist nicht mit jener Auffassung iibereinstimmend. — למסב W.

wie oben 6 ,וקדמוהי 20 1 3 . .R. n. W ו?:לעחנון;.J 14וללעסה־ון 6 || .״ .R., s. noch Ex למצרית - 14 נ .R מטרא ךאכ_עכ'ון ohne Umschreibung, s. M. S. 59. \\ 14 ,עיני 12J אסרןמרו 16 . ; .R. n. W אקתמרי פתגמיא cod. 7. R. u. W•; Pat. bezeichnet die Lesart פתגמי 18

als einen Irrthnm. 24 Verb. רגלכ־ון. il 2 4 u. 342 ,טערבאד s. M. S. 90. J די תקכלק — .R ברכתא 27 . u. R.; s. aber M. S. 45 zn Lev.

4 .אשר = אם » .cod. 7 u. W מעלני 30

.R ךאסךעי R. u. W. || 11 u. 14 מחסין 121015 a. an anderen Stellen רעות R. s. die Differenzen d. Nehardeer weiter 14 תשבוק 19 a 7. W.; aber falsch, wie bereits מעשר קודשך .R. n מעשרי קוך׳שןד 27

in Ohg. bemerkt wird; s. auch M. S. 56. 29 Fiir למירת u. ותירת R. לתרכא u. ותתריך; cod. 1285 לטירת u. ותתריך. .R תתקל 30

.R. u. W. u. Variante in cod. 7 תמנעון 131 .cod. 7., R. u. W ידעתינון ונפלחיגון 3 .R. u. W מן חלים fur לחלים 4 .cod. 1411 u ולדחלתיה — .cod. 1411 u. R פולחנא fur דחלתא 5R., s. 10so die Differenzen der Nehardeer. — תדבקון cod. 7 u. .als Variante, s. M. S. 90 תתקיבון

.R. u. Pat ךבל s. d. Differenzen d. Nehard. || 10 קדם fiir על 6 .פתייר, R. u. W.; cod.' 1411 פתאה R. u. W. || 17 ותרגמיגיה 1° cod. 1411, R., W. u. Luz. in Ohg., der die Lesart ךןריב 17

.als unrichtig erklart ןןזרוב .cod. 12 u. R.; s. auch oben 820 במימרא 19

ebenso ,(ד, mit) תתהממון .cod. 7. u. 2; andere codd תתחממון 141Pat., R. u. W.; vgl. noch M. S. 90.

.cod. 7. u. R.; s פרסתה fur פךקותא — .R פךסתה fur פךםתא 6noch Lev. 118.

.s. M. S. 90 ,ונצא s. Lev. 116. || 15 טמא 7 s. Lev. 11 וכ1תא— .W וקדיא ;.R ית קריא 16 cod. 1285; s. noch בחקלא — .W ךיפק ח:ק^א ;.R ךיפיוק לח;קלא 22

54 DEUTERONOMIUM Cap. 15—18.

Obg. Auch das hebr. Textwort היצא wird vou Einigen trau-sitiv, von Anderen aber iutrausitiv aufgefasst. — 2ו^א' fur קז{א cod. 1285 u. R., ebenso 1510.

.s. die Differenzeu d. Nehardeer תשבקיניה fur תיחקיניה 27 .,,oben 13 .כמימרא, so auch R. || 5 8 ,ו im hebr. Texte ohne ,לא 152

6 rynp R. || 7 טאחך fur חד םאוזך R. I תק8וץ fur תקסוט — .cod. 7 תתקיף,.R תתקיף 7 t ; es mQsste die mit dem hebraischen Texte ubereinstiinmeude Lesart ia ed. Sab. demnach zu קרא ותרנום (M. S. 69) hinzugefiigt werdeu.

cod. 1411 u. (nach אלא cod. 1285 u R., dafur ארי fur אלהק 8Ohg.) auch ed. Lissabon.

12 u. 13 ל3ר חורין (V. 18 pw בר) R., s. u och Ex. 21,, die Differenzen der Nehardeer das. u. M. S. 69 u. 115.

1 cod. 7, 8 ומםעצךתך 4 0 auch weiter 1611. דת - .W רחיםך ;cod. 1285 רחטינך ;.cod. 1411 u R רחמך 16

.R. u. W אינש .im Risalet v. Koreisch S 3 כאנר fur מיגר ;.R אנרא דאג־רא 18א W. || 20 8 ךי יסיליד ;.R דאר1ןליד 19 נ ש . oben 14«. die Lesart ;22״ .Gen מאומד, R., demnach wie מום far מידעם • 21

in ed. Sab. ist aber in der M. (S. 58) zu Lev. 22״ als קרא .bezeichnet ותרגו0

|.fehlt in R וענד לך ניםק 161 | 2 W y p R., dag. Ex. 12«! בני ענא. 3 u. 6 ספקך R. || 7 למשעך fur לקירוך R. u. W. || 9 למעיין R.

.R םד^רי — .M. S. 90 .כניש, '8 8

..R. u. W., s. auch Ex 23 חצלי 192 -auch cod. 1285 n. 1411; am Rande des letzter תרדוף, 80 0

wahnten cod. dagegeu תהי רדיף, so auch It. u. Jerusch. .M. S. 120 .דחדק, 8 22

.hat ״wie auch cd. Sab. obeu S .להון .dafur R. u. W ,להין 173 .R., nach Raschi's Erklarung geiiudert לתרע בית דינך fur לקךזף 5

.«auch oben 14 .קבל, nach 8 מן 12 .vgl ,פתשנן .R. u. W ;4״ auch Pat, wie in Esra ־שנן©, 80 18

noch Levy, Wtb. s. v. bezieheud; die סתשנן auch R. u. W., vielleicht auf יה?, 80 19

M. (S. 56) aber merkt בה an, auf אודיתא in vorhergebeudeu Verse beziehend, wie auch V. 19 mit ותהי begiuut.

geandert nach ,יהי M. zu Gen. 43; R u. W. dafiir יהיה = תהי 182

DEUTERONOMIUM Cap. 18—21. 55

dem hebr. Texte. — הוא = אנון M. zu Gen. 6». — אחסנתיה Plur., weil auf טחנן u. 8 ן ז נ א i c h beziehend; R. u. W. אחסנתיה Sing., naoh dem hebr. Texte.

.als Variante ולועא R. u. cod. 7, mit ול1ןגא 3ר Prasens, M. S. 120, nicht דאר 6 .Perf., wie R. u. W. haben ךnoch M. S. I .מחלק, 8 8 l l zu Ex. 2 9 M , Lev. 8 » u. Num.

18«0, wo nach einer Variante לוחלק a. 8 (!) ק ל ח י ו t a t t לחולק u. .R• a. W., ala Put masc mit dem Fem ךלול\ 0מ5הא — .וחולק ךיחה ״שבתא .nicht congruirend, daher richtiger ed. Sab סטיתאde8 betreffenden Sabbat, 80 auch das Citat bei Maimo-nides im Bache der Gebote § 36, nach der Lesart in cod. Berlin, nicht nach der in den Ausgaben, welche geandert haben.

ק 14 3 far שט^ק cod. !285 u. 1411. ,.im Plural wie ed. Sab תדחלון ;R., uach d. hebr. Texte תדחל 22

mit Ruckaicht auf נירע V. 21. R. u. W., wahrscheinlioh nach Raschi z. St. und ותחמךינ 195

Eimchi in Samuel II 6«. — ל9ק$י f&r FPHpQC} codd. u. R. 1* u. 12 Verb. ויסות, wie oben V. 6, 80 auch cod. 7, R. u. W.

als Variante, 8. M. S. I ויסות l l zu Ex. 21 M n. S. 114 zu Ex. 21,.. 1 .cod. 1411, wahrscheinlioh aus Jerusch ויו/קטל dafiir ,רמזת 21 R חטא 5 ט ; .W ח

S. 43 ala falsch שדה ארם R. u. W., von Reifmann in תתנהתון 203erklart, weil es das Targum fur תבושו ware; die von ihm ver-mathete Lesart stimmt mit ed. Sab. u. cod. 7.

.R. u. W ךסךבר 4• = ףך$א .aber weiter 24 ,חדש =־ חךקא 5 ־ ^ q . 7 tenin R. — ניסבה mit Dagesch im כ, Pat ; 8. nochM. S. 94. .M. S. 59 תקיב R. || 1° דדחיל — .R ויסיפון 8

1 0 u. 14 לזגחא, ohne קדבא; R. hat aber auch V. 10 קרבא, wie V. 1, 3 u. 4, was falsch ist, da קרכא nur da hinzugefogt wird, wo im hebr. Texte mit מלועה noch ein Verbnm verbunden ist.

1 .R., 8. dagegen M. S. 90 תענינך fttr תתיביןר 11 W. 0 עדא דסנאך ;.R עדאה דסנאך 4 1 .R תקיים ffir תיחי 61 .ood. 7, R. u. W תקוץ 9

.W ן?;קפון ;.R ףפןפון — .R. u. W ויח^ץ R. u. W. [J 4 {ניידת «211 י0ת R. u. W..^ was aber die Ueberseteung von ךיו statt חיזי 1

.29״ .ist; vgl. Gen םראה1 .cod. 7, R. u. W טופרחא 2

56 DEUTERONOMIUM Cap. 21—26.

.wie R ,חר1גר Handel treiben, daher ,וי©3ר ebenso 247 יר1ה3ר 14u. W. haben, falsch; vgl. Pat. u. Ohg.

.unnothig ,דעא daher ein weiterer Zusatz, wie ,משפט = חןיא 1718 n. 20 ומרור cod. 7. .R רזבית welches Plural ist. || 23 (.R. u. W) כננא nicht ,כתא 20

221 u. 4 ותת3כי/ש R. u. W.; Pat. wie ed. Sab. .B.; Pat. n. Ohg., wie ed. Sab לאת?סאה 3 .im Piel, aber falsch (Ohg) יחקן .im Nifal; R. u. W ,ו^כןן 5 .R. u. W מחובר 11 ןן.cod. 7 n. R לאיגרף 8

.R 22יסנינח 6ג'||.״ .aus Deut ,כיח דין אתרא 15ן 17 ו ^ י .R ויךןתן fur'רסכון 18 ןן.cod. 7, R. u. W ו

23 2 Nach ודמחכל noch ודגזיר דמשלף R., aus d. Targum zu Lev. 22 a 4 . דאיק verstiirkte Form; in cod. 7 u. 76 mit ,לטט wo ,ללטטותך 5(s. M. S. 115) bezeichnet; ללטיוקןי R. u. W.

-sich be בגין cod. 1411, e. Lesart bei Pat. u. R. auf ידבק 9ziehend, wahrend ירכי Sing, mit דרא congruirt.

.R למיםני fur לעיק R. || 12 לטשריתא 10 .cod. 1285 u. 1411, ebenso weiter 241 עבירת fiir עדית — R ולמסר 15 .סימקד fur למ׳12מןןז p R. || 24 קדם fur מלות »1 .R. u. W מלילן ;.so auch Pat ,ךמלין 26

241 u. 3 טףךין?, mit Dagesch im ט, in cod. 7, ed. Sab. u Pat. Wegen גט, vgl. M. S. 121.

.R., s. noch oben 207 לנק^ה u. 4 ךנסבה 3 .R. u. W ויךןךי — .cod. 1411 u. R םיתגם fur מידעם 5 .entspricht aber dem hebr. Texte יםכ ; cod. 1411 u. R תסב 6ב 7 ^ י ( R., wie Ex 21 ך 6 .cod. 1411 u. R לך fur לותך 11 || .

.16״ R. u. W. wie oben תןזלי 17 .25מנעי ״ ebenso .וח^׳עי 19

.R. u. W תחיד 4 ןן.W•; vgl. Naheres M. S. 91 וירונון;.R .וידנינון 2515 u. 6 א ת י .cod. 7, R. u. W יב^ח — .R. u. w מ •R ליבמותי fur ןבמי — .R. u. w לא צבי fur סרב 7 .R. u. W רגליה 9 || .רעיתי .ebenso codd. u. Pat.; R. u. W ,רעינא 8

.R. u. W ורןקוץ K• «. W. || 12 ןסתלןיף 11 R.; die Lesart iu ed. Sab. nach der M. zu מזוין fiir יחון 15

Gen. 9.. (S. 9). .R מן קדם fur יקרא R. u. W.; vgl. Ex. 208. || 18 הוי ;cod. 7 הוי 17

.R ךתעיל fur ךתיתי 262

DEUTERONOMIUM Cap. 26—28. 57

W., ebenso V. 11 R. allein .גי ׳R ןנחחןיה fiir רצנעיניה 4 .ותךזתי^יה fur ותמעיניה

.cod. 7, R. u. W ןצלינא cod. 7, R. u. W. |j 8 פ£א 6תי cod. 7 n. R. || 14 מע׳^ךא 13 .R א^י !R.. wie Lev. 21! u. Dent. 14 על מית — .R. n. W אכלית 15

selbst in ed. Sab. — פליתי fur חליפית R. — בדמסאב R. 19 u. 28! גילאי? cod. 7 u. 1285; weuiger richtig wie

R. u. W. haben; in ed. Sab. ist die Schreibung an beiden Stellen verschieden.

J טר 271 . u. R. || 2 u. 4 ירזהון j . , r . U . w . 3 u. 5 נליה־ון; J . , R. u. w. .R םחלא Variante. I 5 u. 28 33 U.47 תרים ,R. u. cod. 7 תרים 5J שלטין 6 . u. W., dagegen ist R . inconsequent, hier Fem., V. 2. u. 3 aber Masc, zu gebrauchen.

J דיקלי 16 || .בהר R., wie V. 13 על הר =־ במורא 12 .R ךןכןל ;J די^ני 17 . , R. u W. || 19 ךי^לי J . , R. u. W.;' vgl. 16״. .R ךעןחא 24

.R 26ףיתןן 2 || .״ s. oben עילאי !282 u. 15 ןיך^קונף R. u. W., ברכן wird aber als Masc. u. לווטין als Fem. gebraucht, daher in ed. Sab. V. 2 u. 15 unterschieden.

.in ed. Sab וולךא ;.so in cod. 7 ,וולךא 45 u J ןאצוותף ;.R. u. W ןאצותך 17 . . .R. u. W.; PatV-= ed. Sab׳£־־ fur .עמף 8 R. u. W., s. dagegen M. zu Gen. 15 !0 ילןימינף הי ליה ל;3ם 9 .לו = קדמוהי

.ברם fur לחור R. u. W. || 13, 29 a. 33 לחלש .u לתקיף 13.R למ!?לחינון - .R u. W יטינא ושטלא 14 J למפלחהיון ; . ; s dag.

M. S. 121; ebenso W. = ed. Sab. .R. n. W טותנא R. || 21 לדחלתי 2022 u. an d. a. Stellen ימחיבף Variante in cod. 7, R. u. W.;

.cod. 7 iiberall u. ed. Sab. V. 22 ןמחינךcod. 1411, J םנאך fiir בעלי רכבך 25 . u. R., wie auch Pat. lesen mochte. Jerusch., J ךמניר 26 . , R. u. W; cod. 7. ךמניד מטעין ב־ה, d. h.

hier kann man sich leioht irren, der Pausa wegen ךמ^יר zu lesen, und so die Afel-Form verwischen.

J ו^>[ממ'ותא cod. 7. || 28 #יבי 27 . .R והעקומות ;R אורחתך fiir אורח טובך — .cod. 7 ןאניס — .cod. 7 ב:קב^א 29 . ;

vgl. Jerusch.

58 DEUTEKONOMIUM Cap. 28—30.

so ,ת^צכ ללא סחלליניר R.יחון מסיךין 31 ןן R. |.R 1ךעי_ע fiir וךצוץ 33 J ךוכבץ 35 | . .R. u. W ךכובין ; .R. u. W ג1מ$ה R.; 8. auch Deut. 4*!.|| 38 ידברינך fur 3דאגלך ד

8 .so auch Pat.; s. ferner V. 30 ,תיצוב 94 .s. aber Raschi ,יחרף so auch Babakama 116 b; R. dafur ,יחסניניה 24 .s. oben V. 13 תקיף 44 .W.; cod. 1411 = ed. Sab לאת ולמוםתין ;.R לאתין ולמופתין 64 J מםגיאיות 7 . .R., aus Jerusch פו־ןלא — .R ךיגךי R. || 48 מסגיות ; die ,תקכל s. auch Pat. zu Gen. 117, gegen die Lesart ,תשמע 49

sich noch in R. findet. R., W. u. J אסין לסנא 50 . j, 51 u. 61 ותישתצף R. R. u ןועוק 52 . J . — Nach Pat. das erste והצר im Verse ויעיק,

das zweite ויעוק, welches Luz. im Ohg. verwirft. — 5ךיכתא .R רמיא וכריכיא fur ותקיפתא

53, '55 u ו וןןוק 57 . R. u ך , J . .W מאתפנק ;.R ממפנקו fur מךפוןקותא 56J תכלינון 75 . , R. u. W.; Pat. = ed. Sab. || 59 וטרןןון statt ומבתשין R. ! a. 29־ ויך5קון 59 .R ויך3קין ;.Pat. u. ed. Sab ןידבקון 9 .R ייתעון fur :?!קינון — .R מחאן .u מךעין 61ה 66 ןן.R בעם זעיר fur 7ןם ךמ^ון 62 ן ת .R פחיד hiefdr י

J ;מוקהות .R ;מהוהות .Verb 6ד .R תנה fiir תהי — .מתהוות .J ,למצרים 68 . , R. u. W.

.R.; vgl. aber M. S. 121 u. oben 84 עדו fiir לחיפו 294J ונסיבנא fur וכבשגא י |ן.R וחמר חדת ועתיק fiir וממר וק*ו־3י 5 . u. R. 8 u. 13 הךא fur הדין R. — ךתשבלון fur דתצלחון R.

R מימף 1° . u . W.; Pat. םיזיף wie Num. 20״. 1 cod., J לגןיימא 2 . u. R.; לא£מא W. .ist hier ein Druckfehler, daher iiberflussig יי 14 למפלח ist vor למהף — .W.; vgl. aber M. S. 91 .» ׳R נת3ית 17

aus Versehen ausgefallen. — חטאין cod. 7 u. חטאין als Variante. .Variante in cod. 7, 1411 u. R.; vgl. noch M. S. 66 לכישן ;20) 1820 (22) Verb. יקדא. J א־וטיץא — .יךעינןן (25) 23 . u. R., ebenso iiberall, wo ed. Sab.

! hat, wie diese selbst Gen. 32 איטיגא s ; vgl. ferner M. S. 121. 25 (27) Verb. ולבניא (28).26 || .בר״ J . , W. u. R.

301 Verb. ךא?ליןד. .im Kal ןיחוב .das erste Mai als Afel; das 2 ,לשב = (יסב 29 Verb. לטבא; J .לטב .

DEUTERONOMIUM Cap. 31—33. 59

17 Pat. erwartet לתפלתינין, da טעות als Fem. gebraucht wird. .Variante in cod. 7 ,חעיבר 2!3

R ,עכר ;.so auch Pat ,?נכר 3 .cod. 11 n. 1285 לעיבר ;3 u. 8 מימריה s. M. S. 57. J הקיפומןליסו ;.R הקיפו ועלימף 6 .R ךסךבר — .J ךמךבר 8 ןן.J הקיף לעלם ;•R הקיף לעלים '23 .מ 7 .

als Variante; s. hieruber Luz. Gramraatik קרי .cod. 7 u קרי 14der biblisch-chaldaischen Sprache, deutsch von Krliger, S. 32

.M. zu Gen. 28!4 S. 24 והיה = ויהןן 7! .cod. 7 שויהא ;.R. u. W שייך, 19

322 Verb. אולפני — .?מיטרא cod. 7; אלפני R. u. W. .R. u. W (das erste Mai) ךסן 45 u. 20 ךאישניו R. — לאקזהנא cod. 7, auf ררא bezogen >und es hat sich geandert*.

.R., welche Lesart auch Pat. vermisst באפרשותיה s 927. || 8 אדכר 7 .R., s. noch M. S. 91 חולקא 9

ומצא in der Bedeutung von ימצאהו R.; der Targumist fasste ספק 10 R. W.; vgl. noch צחונא ;cod. 7 צהוונא — .Num. 1122 auf לוט .R. u W נ?1ךינון — .8,5

.cod. 10, dag £ךש ;cod. 1285 מפריס —.s. M. S. 91 טתחוםף 11Gen. 128 mit ם; R. פרים; W. fchsp. — איבריוהי codd. u. Var-iante iu cod. 7; אברוהי cod. 11• אברוהי R. u. W.

13 Verb. ןאיוכילינון; R. ohne ו am Anfang. — ויהכ R. u. W. .cod. 7 בארעהון — .cod. 7 u. R ךכרביהון —.cod. 1285 עותר 14 .R אקגיו• R. || 21 שבק 15 das erste Mai und לשיצי ;.beide Mai cod. 1285 u. R לשיצי 22

.das 2. Mai cod. 11 ושיציאת .gesetzt wird אשלח R., welches aber sonst fur אישיצי fur איגרי 23 .R. u. W םי!ן R. u. W. || 38 אלולפון codd. || 27 דוכתיהון.u ייתול 26R גירי 42 .cod. 7,' R. u. W לאעראה — .cod. 7 גדרי ;.W גירי ;

Der Targumist nimmt סרעות von פרע, im Siuue von Num. 5!8, das Baupt entblossen. — ובעיל ist zu lesen, wie Ex. 21s.

ואדמתו am Schlusse von ו das עמיה — .R עטטיא דינא רעמיה 43auch zum folgenden Worte gezogen, s. Ibu Esra x. St.

.R רתפקדונון 46 cod. 1285 u. R , ist aber die Uebersetzung דשקרתון fur ךסר5הון 51

von Num. 2024. R יהב 332 M s. aber M. S. 35 zu Ex. 10.*.

60 DEUTEKONOMIUM Cap. 33—34.

.»R-, 8• noch M. S. 31 zu Ex. 49 אפיקינון 34 Verb. מקרה; cod. 1411 מסרת. .Pat. u. R.; s. aber M. S. 121 ויה* fur והוד, 5 R. u. Saadia im Citat Emunoth Porta 9; vgl. noch לדןיי 6die Notiz zu Lev. 18s.

.cod מבעלי דבבוהי — .Variante in cod. 7 מסנאוהי — .R לשלם 71411 u. R , was auch dem hebr. Texte entspricht.

.W במחיוהי ;.R בחוןהיה - .w די ^סיתיוהי ;.R תי9יתור\ 8 .wie Num. 923 ,נטרו מטרת מימרך — .R. u. W ואשי 9

11 Verb. תבר fiir וגבר (Druckfehler). .wie Gen. 65 ,יומיא .cod. 1411; R יומא 12 .fehlt in R מלרע — .cod. 7 u. R עינוות תהוטק 13 .das 2. Mai, R) ועבדא — .cod. 7 u. R עללן 14 ,cod. 10, 11, 1285 ולגברא — .W יחון ;.R ירץין ;cod. 7 ייחיין 16

W. u. R.; s. noch Gen. 492«. s. 1. Buch d. Chronik 1282 u. 33. || 1 ,בטפקך 18 .s. Gen. 4313 ,וסימן 9 .34״ .cod. 7, s. M. S. 99. |j 23 Ty:1, s. Num ומון — .R והוא 21 R. u. Luz. im מחשא nach מיותבך — .s. Num. 1128 ,עולימוחןז 25

Ohg.'s. 79. .cod. 1285 u. 1411, welche Lesart Luz. verwirft לית כאלה דישראל 26 .R. u. W ובמימריה — .s. M. S. 121 z. St ,מדור 27 ,ישמשונןנון — .cod. 1411, 8. aber M. S. 92 וישרק ;.R ו^ךא 28

Form mit 3Nun, s.M. S. 91 oben;ישמשונקR.; ישמשעון cod. 1411. .w פריקי ־,.cod. 1285, 11 u. R ו?רי_קת 29

.cod. 1411, u R., ebenso ed. Sab. 1124, s בתראה fur מערבאה 342M. S. 90.

.R. u. W קרתא דדקליא 3 .חעיבר cod. 7, wie 428', Variante תיעיבר — .R ותמן 4 .«3־ cod. 7, wie בחילתא 6 .,cod. 1285, wie Gen. 27 כהאה עינוהי 7 .codd., W. u. R סמןד — .R. wie 3323 ?ןלי 9

— 61 -

V e r z e i c h n i s s der Differenzen zwischen den Nohardeern und Suranern.

Unter der Benennuug נהרדעאי וסוראי werden Differenzen in den Lesarten einzelner Stellen angefiihrt, die zur leiohteren Uebersicht nnd zur sicherern Feststellung gewisser grammatischen Eigen-thumlichkeiten der Schulen Nehardea und Sura, zum ersten Male in der Massorah zum Targum-Onkelos S. 61-70 gesammelt und zusammengestellt worden sind. Seitdem hat die Untersuchung von anderen Handschriften, welche Einzelnes aus diesen Differenzen bewahrt haben, manche Berichtigungen und Ergauzungen ergeben. Eine neue Zusammenstellung kann daher nur erwiinscht sein, zu-mal in den Noten offcers auf sie verwiesen wird. Es wird durch diese Beitrage zur Targumkritik eine neue Species der Differenzeu zwischen jenen beiden Schulen offenbar, da man bisher die Ab-weichungen derselben nur auf dem Gebiete der Textkritik1) und der Halacha kannte. Aus der Art und Weise, wie diese Varianten angefiihrt werden, geht hervor, dass man bei diesen Benennungen nicht an gewisse Codices zu denken hat, welche in Nehardea und Sura aufbewahrt warden, wie man diese Benennungen in der Text-Massorah verstehen will. Man hat zuvorderst an die nach diesen beiden Stadten benannten Akademie'n oder die Gelehrten derselben zu denken, womit allerdings nicht ausgeschlossen bleibt, dass diese selbst ihre Differenzen auf altere, durch die Hiuneigung zu dem einen oder dem anderen Dialect (vgl. die Einleitung) in gewissen sprachlichen Beziehungen abweichendeTargum-Codices zuriickgefuhrt haben mogen. Was aus diesen Differenzen fiir die Punctation zu gewinnen sei, ist in der Einleitung zur Massorah XIV—XVI nach-gewiesen worden.

לנהדדעאי. לםוראי.G. 1, 22 u. 28 ח־ = פו#ו פ0־£

Cod. 7 פשו; ed. Sab. wie Neh.

Zu den in der Einleitung d. M. 8. XIV gegebenon Nachweisungen fiber (נBemerkuDgen der Nehardeer und Suraner fiir den Schrifttext sind noch hin-zuzufugen Hiob 6 3 0 (S. 37 ed. Baer).

- 62 -

לנהרדעאי. לםוראי.

G. 1, 29 ןןץ = אילן ( ?ח ) Wie die Suraner leseD, ist hier gar nicht angegeben, wahr-

scheialich אילנא, wie ed. Sab. haben. G. *17, 26 נמול = ארןןזר מר G. 17, 27 נטלו = אר1?ורו ערו

Vielleicht hangt mit dieser Differenz, ob hier das Kal oder das (passive) Itpael zu nehmen sei, die alte Differeuz der Grammatik in Betreff der Wurzel des Wortes (מול oder נמל) zusammen.

G. 19, 21 הפכי = למיךזפכי לםיהפף Nach den Suranern ist das Jod im Textworte ד&כי als para-

gogisch zu nehmen. Die Neh. ahmen dem Textworte nach.

G. 20, 9 חטאתי = הטיתי חטית : '• T • ־ T T ־ T י

Die Lesart der Nehard. ist nicht als ein Hebraismus auzu-sehen; vielmehr ist sie eine der ursprunglich doppelten Bildungs-weisen der 1. Person bei den Verben ל״א, so auch Gen. 41, 22 ׳.וחזית wie dieSe nicht selten auch rucksichtlich der 2. Person bemerkt werden, z. B. Gen. 49, 4. Vgl. noch Noldeke, mandaische Grammatik S. 257 Note 3.

G. 21, 7 מלל = ךאמר ךיימר S. die Uebersetzung dieser Stelle oben S. 8 im Sinne der

Nehardeer. Die Lesart der der Suraner wird erst durch das Citat bei Nachmanides vervollstandigt: מאן מהימן דימר »Wer glaubt es, dass man noch dem Abraham werde sagenc u. s. w. Doch bleibt in dieser Weise das Wort קיים schwierig.

G. 24, 21 מ׳^תאה לה -־= ׳שהי ו3ה שהי בה Cod. 7 hat תי# statt ׳&זהי im Texte, eine Lesart, die bei

Raschi (in einem Zusatze), nach ibn Esra und Rasohbam zuriick-gewiesen wird.

G. 24, 23 אביך = »מף $טייןו So anch wird Gen. 38, 11 u. 13 von den Suranern das weib-

liche Suffix der 2. Person von dem inannlichen durch יך unter-schieden, was Noldeke, (mandaische Grammatik S. 177) auch im Mandaischen nachgewiesen hat. Vgl. noch G. 20, 16 לאחויך, ia dem Verzeichnisse der durch das Schwa entstehenden Differenzen,

לנהרדעאי לסוראיin der M. S. 109, wo die hier vorkommende Lesart der Surauer ala ת״ז bezeichnet wird.

G. 29, 7 הן עוד = הא .ער ?:׳!ן הא עור Diese Angabe befindet sich auch io cod. Vaticanus No. 448.

G. 31, 14 העויד לנו = הא ער ?_ק Die Lesart der Suraner ist nicht angenierkt; doch diirfte sie

.wie ed. Sab. hat, lauten ,הע1ר לנאG. 31, 10 גנבחא = גניבה

״ : T ׳ : T : ־ T

Diese M. befindet sich in cod. Vat. No. 448; die Lesart der Suraner ist hierbei nicht angegeben. Ohne Zweifel lantet sie mit gemildertem Ausdruck, wie auch cod. 7 u. ed. Sab. im ,נסיבהTexte haben.

G. 32, 3 מלןנה = מ^רית #9ןךי G. 32, 4 מלאכים = איס3רין איןגדין G. 32, 7 המלאכים = אי39י;א אין^ריא

So auch cod. Vat. 488; hiernach N. 20 14 zu berichtigen. G. 34, 8 ח#הןה = אסתעיאת אתחגית

Nach cod. Vat. 448 lautet die Lesart der Suraner אחמננח. G. 35, 4 ניטמין = ואקןמר

Die Lesart der Suraner ist hier nicht angegeben, sie diirfte i ,וטםר n c°d- ? u. ed. Sab., lauten.

G. 37, 27 1עף = :וכןבילו מיניה ןקבילו? 1י.G. 37, 32 כתיונא םכהונא = roin?r1 G. 37, 33 כחו־נת = כהיונא כיחונא

T T ־ V :

Die beiden letzten massoretischen Angaben befinden sich auch in cod. Vat. No. 448.

G. 38, 11 אכיף = א_בוןי אמייף G. 38, 13 וזמיף = םמוןל ב1מףייןי

S. oben die Bemerkung zu Gen. 24, 23. G. 38, 14 וג־ןםר =־ ןא^דגעת געריאת

Nach der Lesart der Suraner wiirde aber kein Unterschied sein im Targum fiir נקןםר hier und ן$הר Gen. 4, 1 (Pat.)

G. 41, 15 ארז־ו = ו?1פ#ר ;חיה וקןפ׳ער ליה i n 0 Die M. zu Gen. 40, 8 vermerkt die beiden Stellen, Gen. 40, 8

— 64 -

לנהרדעאי. לסוראי.a. 41, 15, wo ליה = אר1'ו ist nnd fugt hinzu, dass die Suraner auch den Schluss des Verses so iibersetzeu. Ed. Sab. hat jedoch an dieser dritten Stelle יחיה, wahrend cod. 7, auch cod. 1285, ליה haben.

G. 41, 29 באיות = ,עלן איזיין Hier ist auch die consequeute Festhaltung der Differenz in

N. 20, 5 zu vergleichen. G. 41, 55 אל פרעה = כןךם פךער־. :על פךעוז

Die M. zu Gen. 20, 2 bemerkt von den Suranern, dass sie die Stelle in Gen. 41, 55 zu zwei anderen Stellen hinzufugen, in denen על = אל ist. Die M. zu Gen. 40, 14 verzeichnet aber Gen. 41, 55 wiederum zu zwei anderen Stellen, in denen קדם = אל ist, womit auch cod. 7 u. ed. Sab., also den Suranern entgegen, ubereinstimmen.

G. 43, 7 לנו ולמ1לרתנו=ףלילדוחנא בנאובילרותנא T י T T ־־ : T T T T T ־ : •• :- f T

G. 45, 22 םליפות = אי??זליין או?!$לוון Hier sind 2 Differenzen, namlich im vocalischen Vorschlag

und im Wechsel fur das anlautende griechische or, wie er noch bei anderen Wortern griechischen Ursprungs bemerkt wird.

G. 47, 26 לפךעה = לפךערו ךפךעוז Die Lesart der Neh. ist nicht ausdrucklich bezeugt, sie isfc

aber die des cod. 7 und der ed. Sab. G. 47, 29 •אל ;א = למא כען לא ?ק

Ebenso Gen. 18, 30 u. N. 12, 11. G. 49, 4 פחז = ךאולי^א ךאולק

die in cod. de ךאזלת ,.ist die Lesart in cod. Angel ךאילהןאRossi. Eine massoretische Notiz uber die doppelte Bildungsweise der 2. Person (fur עבדת) wird im Pathschegen zu Gen. 20, 9 an-gedeutet. Vgl. noch Massora der 2. Abth. zu E .דמחית ,5 ,17 .

G. 49, 9 ובסיופא ולסופא T : T :

G. 49, 9 ןרי נפ^זך ברי נפישא G. 49, 9 ־ ךלית לית מי ־

In Parenthese wird hinzngefngt ולית נתורף, diese Lesart wird auch in Cod. Angelica u. in cod. Vat. 448 als die der Nehardeer angegeben.

- 65 -

לנהרדעאי. לסוראי. .G. 49, 12 ו5.עךרי געךרי

Diese M. ist nur in cod. Vat. 448 enthalten; cod. 7 u. ed. Sab. folgen dieses Mai den Nebardeern.

G. 49, 13 ח = ?ספינן וקןפינן ^ אG. 49, 13 ןיךכת1 ־= ובסחומיח וסחומיה G. 50, 17 ןח^זאהם = (ליךופןאיהון וחטאיהיון G. 50, 17 ע = לחיובי חז־בי ^ ל

Auch in den beiden letzten Fallen stimmen cod. 7 u. ed. Sab. mit den Nehardeern.

E וחיה = סגןימנח סלןימינה 16 ,1 .Die M. ist nach cod. Angelica mitgetheilt, cod. 7 hat im Texte

also gerade umgekehrt ,נ״א ^קלמינה ולסוראי ^לןןמנה .u. als M ?!לןלמנהwie in cod. Angelica.

E מיד הרעים = מיד וך_עיא מירא ךרעיא 19 ,2 .Diese principielle Differenz, dass namlich die Nehard. das

Genitiwerhaltniss ausserlich nicht weiter bezeichnen, die Suraner dagegen dasselbe durch das relative ד und den Status emphaticus des ersten Gliedes ausdriicken, finden wir auch Lev. 26, 13 und ich mochte daher hiernach Num. 4, 7 emendiren, so dass die An-fiihrungeu dort umgetauscht wiirden. Noch andere Beispiele vou einem solcheu Genitivverhaltniss enthalt die zweite Abtheilung der M. an mehreren Stellen als נ*א, die aber gewiss urspriinglich mit zu den Differenzen der beiden Schulen gehorten.

E בציר ?צית 6 ,3 .Es liegt hier nur eine Dialekt-Verschiedenheit vor, da die Be-

deutung beider Partikel eine gleiche ist, wie bereits Levita im Meturgemau r. צית bemerkt, dass namlich לצית vom Worte לצד sei, und nur ת am Ende fiir ד stehe. Luzzatto im Ohg. S. 119, der לצית iiberall aus לציד corrumpirt glaubt, weist noch auf das syrische hin (in der Bedeutung von apud, ad s. Bernstein, Lexicon צידsyriacura S. 417). Zu bemerken ware noch, dass צית in unseren י Ausgaben vorkommt, wo die Beruhrung nur figurlich gedacht werden kann, also bei Verbiudung mit שטיא (Gen. 11,14 u. 28,12), mit ערסל Ex.20, 18 (nach ed. R) und, wie hier, mit der Erscheinung Gottes.

Targam Tom I I . 5

- 66 -

לנהדדעאי. לסוראי.E. 3, 9 י ,קדהי לכןד־

Die mitgetheilte M. ist nach Cod. Angel. Nach Cod. de Rossi bezieht sich die M. auf עלת לקדמי, wofur Nehardea קדמי liest, von Sura dagegen ist Nichts erwahnt.

E מאח ןךער־, ־= $ן ר!ךם מלות 20 ,5 .Vgl. M. zu Gen. 41, 46.

E מקצר רוח ==אלהן 3ועי_קרוח מןעק רוחא 9 ,6 .Hierbei folgtnoch die Bemerkung נתורף רוח, im ursprHnglicheu

Original lese man רוח, so dass die Variante nur in dem hinzuge-fiigten אלהן bestehe, womit eine Milderung in der Anklage gegen Israel ausgedriickt werden soil, nur vor Gemuthsdruok und schwerer Arbeit horten sie (dieses Mai) nicht auf Moses.

E עןןןט = יןער ןןןיר 4 ,12 .E ממתנו = ?ןךלימוח מךנימות 12 ,14 .E. 16, 30 יי.׳׳??חו = ונחו ויזבחו E. 18, 23 רןע׳^ה ־=־־ ונעביד ©גליד

Hierzu vgl. die M. zur Stelle; cod. 7 hat die Lesart der Suraner.

E ח׳§1א = סיןי סי9י 7 ,20 .

E . 21, 2 u. 5 י = ךויךין חיוךין ו ^ לIn Cod. Pirkowitsch No. 132 (8. Catalog der hebraischen und

samaritanischen Handschriften in Petersburg von Harkavy und Strack, S. 159) ist die massoretische Angabe umgekehrt חירין לסוראי .חורק לנהרדעאי

E ^*ןרה =־ [י{ףן 1יןןךן 10 ,21 .E ?זישב = מ#פר >?5ר 4 ,22 .E קךם ד׳ ליןזמא דד׳ 19 ,22 . ז לד׳ = !

Vgl. dagegen die Angaben zu Lev. 16, 9. E א ות?מא 3 ,28 . 9 ? ו ח?מה =־ חE ב 11 ,28 . ל ף מ ל ? ?

Cod. Vatic. 448 verzeichnet nnr die Lesart der Nehardeer und zwar als כגלב, Somit umgekehrt wie hier angegeben. Andere Beispiele dieses Consonanten-Wechsels s. im Saohregister zur M. S. 140.

- 07 -

לגהרדעאי. לסוראי.L. 5, 24 מכיל אי&ר ף4זבע־=מכל ךס3$#ע ?כלא ךא^ה3ע L הדשן == קפןמא ך#נא 4 ,6 .

Die Lesart in cod. 7 ist hier wie die de r Suraner. Nur hier, nicht aber auoh oben Lev. 1, 16 u. 4, 12 wird diese Differenz angefiihrt.

L. 13, 5 ןמןד 3.עי;יו = .קם ?ארזךיר• .קם ?דחוה L. 13, 18 י3ך^א = :ואי8?ץ ןיססי

Aehnliohe Varianten im Etpael s. im Sachregister der M. S. 140. L. 16, 9 נןךם ד׳ א ךד׳ : מ ^ ל . ־ לד׳ ־

Vgl. dagegen die Angabe zu Ex 22.19. L, 18, 7 ןגןווןה = .עיריוזח ;גיךיתה L. 23, 43 עננין:

Diese Differenz erinnert an die verschiedene Auffassung der Schriftstelle in Sukka l ib , wo K. Elieser סוכות ממש היו erklart (einigermassen ahnlich die Nehardeer >im kQhlenden Schatten der Wolkenc), und R. Akiba עעי כגור in hagadischer Manier deutet, womit die Suraner ganz ubereinstimmen*).

L. 24, 16 ם5ר = !בין ?מבין L. 26, 11 מש^ני = סשיני מקךישי L. 26, 13 נירא חגממיא iopipy יר? = r t o

In gleicher Weise die Differenz oben zu Ex. 2, 19. L. 27, 8 על פי ־־־־ .על פיוס .על מיטר.

N. 4, 7 ר לחים - ןתיורא ךלחים !תו ^לרון ־N. 5, 31 םעון — ^חיובין מחו^א

Die Lesart der Nehardeer wird einer ganzen Zahl von Ab-strakten zuzugesellen sein, welche, abweichend vom Hebraischen, im Aramaischen den Plural haben.

*) Im 8ifra z. St u. in der Mechilta Abschnitt Bo Cap. 14 sind die Namen der Tradonten verwechselt; vgl. hierzu die Noten von R. Hirsch Ch jen zu Sukka l ib , der die Lesart des Sifra fQr die richtige halt, weil dann die Erklarung des Onkelos mit der seines Lehrero B. Elieser harmonirt, wobei Chajes nicht beachtet, dass Onkelos = Akylas auch vor R. Akiba Ubersetzt hat, wie aus Jerusch. Kidduschin Cap. I herrorgeht.

5*

- 68 -

לנהרדעאי לסוראיN. 8, 7 הןה = אןךי אךי

1st die Lesart des Textes, bei dem die M. nur die Variante der Saraner, nicht aber die der Nehardeer, angiebt.

N. 10, 31 אל ־=־ למא לא S. oben die Notiz zu Gen. 47, 29.

N. 10, 32 הטוב = טובא טכא ' T T י

N. 10, 32 עמנו =־־ לנא ןנמנא N. 11, 8 טטו = נפלןין #ייטין> N. 12, 12 צל 3לי

Die apocopirte Form beira Imperativ, welche hier u. V. 13 einen principiellen Unterschied zwischen den Nehard. u. Suranern bildet, findet ihre Analogie in der massoretischen Bemerkung zu G.• 24, 14 וי נ׳יא#, so auch N. 17, 11 yen. Da es aber an der ersteren Stelle ein Perfectum betrifft, so diirfte diese M. eher auf G. 24, 2 sich beziehen.

N. 12, 13 ךפא = אם א£י N. 13, 32 / N. 14, 7 א ה ^ ל ןןבתי = -ל-ע3רנן -

welches (s. Noldeke, mandaische Grammatik S. 224 ,דענרנןNote 3) im Syrischen und in den palast. Dialecten (namlich נן neben נא) erscheint, ebenso N. 17, 17 בא fur אבא, auch N. 25,15 .s. weiter unten, zeigen den palast. Character der Nehardeer ,בא

N. 16, 29 ופקדת = וסעוךא וםגערא Das in der M. mitgetheilte Verzeichniss von Varianten, die

durch den Einfluss von Proclitica entstehen, zeigt viele Beispiele von solchen Vocalversetzungen nach. — Ein anderer Hinweis, namlich auf das dageschirte Resch in diesem Worte, folgt weiter unten in dem Artikel Dagesch.

N. 16, 30 5ריאה = לריהא (תש) ?ריאה N. 17, 17 י א^א ' א אב = ?

;verzeichnet auch die M. z. N. 25 15 אבא als Variante fur באvgl. M. S. 88. Ueber den palast. Character s. die vorletzte Note.

N. 20, 5 להביא = ל^ןלא לאיתאה N. 20, 14 ם = אן^ךין אסןדין י ? ? ל ס

- 77 -

Megilla 9, wonach ein Ptolemaus 72 Wei8en versammelte, die, trotzdem er einen Jeden von ihnen in eine besondere Zelle bringen liess, dnrch gottliche Eingebung1) in ihrer Schrift2) vollstandig iibereinatimmten, indem sie 15 Stellen, welche dort naher be-zeichnet werden, abweichend vom Originale wiedergaben. Im Jeruschalmi Megilla cap. I wie in der Mechilta zu Ex. 12, 40 werden diese Abweichungen angefiihrt, ohne die eigentliche 6e־ sohichte der Entstehung hierbei naher mitzutheilen. In dem nach-talmudischen Tractat Soferim cap. I glaubt man den Bericht uber einen Doppelvorgang vor sich zu haben, dessen Unwahrscheinlichkeit aber bereits von Asarja de Rossi (Meor Enajim, Imre Bina cap. 8) erkannt worden ist. Wahrend die geschichtlichen Angaben in dem einen Berichte mit denen im babylonischen Talmud fast wortlich iibereinstimmen, wird denselben noch eine ganz eigeothiimliche Relation vorausgeschickt, welche folgendermassen lantet: Einst iibersetzten fiinf Gelehrte dem Ptolemaus die Thora in's Griechische, und es war der Tag der Uebersetzung hart fur Israel wie der Tag, an welchem das goldene Kalb gemacht worden ist, denn die Thora hatte nicht geniigend ubersetzt werden konnen. Scheinbar wird hier von zwei verschiedenen Vorgangen berichtet, beide zwar unter Ptolemaus, bei dem einen aber ist von 5, bei deip andern von 72 Gelehrten die Rede. Joe l , der jungst den

.. j - יvon Juatinua d. M&rtyrer u. IrenauB, welche Beide in gleicher Weise von der Entstehung der Septuaginta referiren. LS8e man Bab Jehuda, so durfte es auffallend erscheinen, dass dieser 8p2,tere Amora gegen seine Lehrer Rab u. Samuel (Megilla 18) entschieden haben sollte. Vgl. auch noch Frankel, Vor-studien, S. 27, der Rabbi Jehuda als mit alexandrischen Verhaitnissen ver-traut naher nachweist.

1) Diese Uebereinstimmung ist nicht als die Inspiration im Sinne der KirchenvSter zu betrachten.

Mit Absicht wahlen wir diesen Ausdruck, wie auch den im Schlusse ףdes SatzeB. Denn Geigers Note in der Urschrift S. 444, wie B6hls hamische Bemerkungen in •Forschungen nach einer V01k8bibel« S. 61 vermSgen Frankels Meinung (Vorstudien zur Septuaginta S. 31), es 8ei von einem dem Ptolemaus in hebraischer Sprache iiberreichten und im Originale,ge&nderten Exemplare die Rpde, nicht ohne "Weiteres zu beseitigen. Wir glauben mit BQcksicht auf den Zusammenhang im Babli, dass dort von einem Original und der Ueber-setzung die Bede sein kfinne. Von einem hebraischen Pentateuch, mit goldenen Buchstaben ge8chrieben, berichtet Aristeas, worauf auch Tractat Sefer Tora .Tractat Soferim 1,10 zu beziehen sein dQrften .ט 1,10

- 78 -

Qaellea von Neuem eine nShere Unterenchnng gewidmet hat1), will, iudem er die Angahe, dass sich anch der andere Vorgang unter Ptolemaus zugetragen habe, ganz unberiicksichtigt lasst, als richtig erkennen: 1) die Nachricht von einer zweimaligen Ueberseteung des Pentateuchs, allerdings in ganz verschiedenen Zeiten, namlich zur Zeit der sogenannten 70 und wiederum zur trajanisoh-hadrianischen Zeit; 2) dass die zweite Uebersetzung veran-staltet wurde in Tagen, wo man in der ersten eine Gefahr fur Israel sah, wie einst in dem goldeuen Kalbe. Bei den fiinf Ge-lehrten ist Joel geneigt, an die1 fiinf bekannten J8nger R. Jo-chanan b. Sakkai's2) zu denken, unter denen die berlihmtesten und hervorragendsten R. Elieser u. R. Josua als diejenigen im Talmud auftreten, auf deren Geheiss und unter deren Auspicien Aquila seine griechische Uebersetzung zu Stande gebracht hat. *Falsch angewendet dagegeu und aus spaterer Anschauung heraus vor-schlimmbessert seien die Worte des Berichts, weil die Thora (griechisch) nicht genugend ubersetzt werden konnte. Genau das Umgekehrte lehrt der jerusalemische Talmud. Dort heisst es (Megilla cap. I): Nach eingehender Untersuchung fand man, dass die Thora nach ihrem vollem Bedarf in keiner anderen Sprache wiedergegeben werden konne als in der griechischen*.

So weit nach Joel, von dem wir in einigen Punkten wesentlich abzuweichen glauben. Wir erkennen auch im Tractat Soferim zwei Berichte, die sich aber nicht auf einen Doppelvorgang, auf zwei griechische Uebersetzungen, beziehen. Beide Berichte be-treffen vielmehr die erste griechische Uebersetzung allein; es haben nur in den ohnedies an vielen Stellen uuzuverlassigen Text zwei verschiedene Lesarten Aufnahme gefnnden*). Wir lassen hier den betreffenden Text nach der neuesten Ausgabe des Tractats (ed. Miiller, Leipzig 1878 S. II) folgen: מעשה (בחמשה זקנים) שכתבו לתלמי המלך את התורה יונית והיה (היום) אותו יום קשה לישראל כיום שעשו בו ישראל את הענל שלא היתד. התורה יכולה

.Blicke in die Religionsgeschichte, S. 3 (י S. 1 die vereinzelt dastehende שדה ארם Bereits frtther hat Reiftnann ף

Notie i™ Sendschreiben Jehuda Alfachars an David Kimchi ותו״נם אינקלס הנר .auf diese Sehaler R. JoohananB beziehen wollen מפי חמשה לקנים

,Wie solche Zusammenziehungen verschiedener Lesarten entstehen ףweiss Jeder, der mit Handschriften vertraut ist, genflgend zu erklfiren.

- 79 —

להתרנס כל צורכה: שוב מעשה בתלימי המלך שכנס שבעים (ע״ב) זקנים והושיבם בעי (בע״ב) בתים ולא הודיע להם על מה כנסם נכנס אצל כל אחד ואחד אמר להם כתבו לי תורת משה רבכם נתן הקב״ה (המקום) עצה בלב כל אחד ואחד (מהם)

. . והסכימו לדעת אחד וכתבו לו את התורה בפני עצמה וי׳׳נ דבר שעו בה .Die in Parenthese gesetzten Worter bezeichnen die Lesarten,

welche die Ansgaben, abweichend von den Handschriften, bieten. Hierbei ist besonders hervorznheben, dass die zwei Worter בחמשה in Cod. Miinchen fehlen, dass ferner gerade in dieser Stelle זקניםdie unzweifelhaft correctere Recension im Tractat Sefer Tora (in ,hat שבעים זקנים ed. Kirchheim, Anfang) die Lesart ז׳ מסכתות קטנותwie anch die Recension im Tractat ספרים (ed. Schonblum, n. d. T. שלשה ספרים, cap. I) von fiinf Alten nichts weiss. Es diirfte daher dnrchans nicht zu ktihn sein, aunehmen zu diirfen, dass in dem einmal vorkommenden חמשה זקנים ein altes Corruptel vorliege, wahrscheinlioh ursprunglich ים ,d. h. mit dem Artikel ,מעשה כ הזקנgelautet hat und woraus spater בה׳ זקנים, und dann בחמשה זקנים geworden ist. Nach Zusammenfugung beider Lesarten sah sich ein Spaterer veranlasst, die Auffalligkeit durch ein vorgesetztes ב היה .zu heben und hat so zu einem historischen Irrthum gefiihrt שוGesetzt aber, es habe die eine Lesart des Beriohts wirklioh die Zahl חמשה enthalten, so liegt es gar nicht fern, 8ie als die runde Zahl anzusehen (hier fiir 70 oder 72), die in talmudischen Quellen nicht selten figurirt1).

Wenn wir nun berechtigt zu sein glauben, in den beiden Berichten nur den einen Vorgang, den unter Ptolemaus darge-gestellt zu finden, so werden wir auch den Grand fiir das Ungliick, welches man — in fruherer oder spaterer Zeit — darin erblickte, dass >die Thora nicht geniigend, nicht ganz so, wie es erfordert, ubersetzt werden konnte*, auf die unmittelbar dem geschicht-lichen Referat sogleich folgende Abweichungen, zu denen man sich verstehen musste, beziehen. Hierin erblickte man die Gefahr fBr Israel, wie einst in dem goldenen Kalbe; denn man musste, sei es in dem iiberlieferten Texte oder in der Uebersetzung Aenderungen vomehmen und somit noch eine Thora neben der

נ ) So חמשה זקנים in der Mischna Ernbin 35, ferner Aboda Sara 8 b, Kosch ha Schana 15; Gittin 83b (חמשה סבי), Nasir 44 u. a. m.

Anch Frankel, Vorstudien S. 61 betrachtet die Angabe von den fiinf Gelehrten als eine Fiction.

— 80 _

eigentlichen herstellen. In gleicher Weise wird auch die Gefahr im Streite der Schulen Schammai3 und Hillels iiber die soge-nannten 18 Verordnungen (Jerusch. Sabbat cap. I) bezeichnet; denn auch damals drohte dem Bekenatniss der Lehre die Gefahr einer Spaltung.

Wenn aber spater die zweite griechische Uebersetzung (die des Aquila) von Simon b. Gamliel gerade darin gefeiert wird (Jerusch. Megilla, cap. I) »man habe untersucht und gefunden, dass man die Thora nach ihrem ganzen Bedarf nur griechisch iibersetzen konnec, so braucht man darin noch nicht den demon-strativen Character, einen Gegensatz zu dem fruhereu Ausspruch herzustellen, zu erblicken. Es wird unabsichtlich eine Redensart gebraucht, mit welcher die Vortrefflichkeit jeDer Uebersetzung ohne Weiteres ausgedruckt werden soil.

Ausser den oben erwahnten Stellen finden wir weiter keine Erwahnung der Septuaginta in den talmudischen Quellen. Aus eigentlich jiidischem Bediirfnisse war sie nicht hervorgegangen, sie hat daher nur bei den hellenistischen Juden Aufnahme gefunden, die, der hebraischen Sprache unkundig geworden, sich ihrer wahr-scheinlich auch bei den gottesdienstlichen Vorlesungen bedienteu. Welcher Art diese waren, dies bildet Praukel's Untersuchungen in den Vorstudieu zur Septuaginta S. 48—56. Dass aber die Juden Palastina's die griechische Uebersetzung in der Synagoge statt des Gmudtextes lasen, geht keinesweges deutlich aus Jerusch. Megilla 16 hervor, wie Pritzsche im Artikel >Alexandrinische Bi־ belubersetzung (Herzog's Real-Encyclopadie Band I S. 284 behauptet, mit der Bemerkungc wogegen vergeblich Frankel, Vorstudien S. 56.« Die Erorterung Prankel's daselbst S. 59, lasst es mindestens zweifelhaft erscheinen. Ganz entschieden verneint es Tychsen in Eichhorns Repertorium I S. 150, unter Berufung auf Nachrichten in nicbtjudischen Quellen. Auch vou einem Einflusse dieser Ueber-setzung auf die judische Literatur kaun nicht die Rede sein; wol aber ist constatirt, wie die griechischen Uebersetzer der Bibel deu machtigen Einfliissen sich nicht entziehen kounten, welche vom Mntterlande aus iiber alle Gebiete der Diaspora sich erstreckten 1 ) . Frankel's tiefgehende Untersuchungen in den Vorstudien zur

1) Vgl. Preudenthal, hellenintische Studien I S. 66.

n r / t . 1

- 69 —

לגהרדעאי • לסוראיVgl. G. 32, 4 u. 7, wo Cod. de Rossi und Cod. Ang., ebenso

ancb Cod. Vatic. 448, ubereinstimmend beriohten, dass Nehardea mit ס un4 Sura mit ז lesen, wonach hier zu berichtigeai sein wurde.

N. 23, 20 בך5תא • ׳בר>ןחי • N. 23, 23 3י2ק'ב =־ בדבייח לךבית

- N. 31, 26 מלקןח == תןרות ר?'לת -lautet wahrscheinlioh die nicht mehr erkennbare V0 דברות

calisation; ed. Sab. hat ־ברחא.

N. 32, 33 ב^לר! = ברוחומין. י ברןחומהא Ed. Sab. hat die Lesart der Suraner; auch der Verf. des

Pathschegen kennt sie und will sie als eine Art von Paronomasie bezeichnen, die, wie das bereits von den altesten Grammatikern angefuhrte את מוצאך ואת מובאך (Samuel II . 3, 25) im Keri מבואך hat, auch hier im Targum ihre Vertretung fiadet; so noch G. 3,7 das nach וחטיטו hinzagefiigte להק, urn mit dem Nachsatze in grosseren Einklang zu bringen. Ebenso G. 19, 3 להון im Nachsatze, um mit dem Vordersatze gleichzaformen, (Vgl. eine andere Gleicbformung in der M. S. 75 zu Gen. 19, 12).

N. 32, 33 ממלכת = הלכותיה. . מלמתא Bei Og, ebenso Deut. 3, 4 und an anderen Stellen.

N. 34, 5 וי9^חר דקןחר ןנסב ־== :

D. 1, 17 ק^י ךילןישי : הי רי א^ר יגיןשה =/D. 1, 41 ההרה = לטוךא בטוךא

T י T T י T T

Zu Ex. 19, 23 לטווא als Lesart des תי׳ן bezeichnet. D. 3, 24 | D. 4,39 j א * ח א על ארעא 3D. 8, 7 ןביאף = מעילןי מעיל לןד?

D 13! 5° ה י ! ה ־ ל ה : ז ? ולדחלוקיח י

D. 12, 19 רןעזיוב = תךחיק תי^בוק Vgl. auch die Note zu Deut. 12, 19.

D. 13, 6 קךם ז על = ,על {

~ 70 ~

לסוראיD. 14, 27 ת^גיקי3יה D. 29, 20 ל?י>טא

לנהרדעאי

חעןבני = סךיוקיגיר׳ למגה = ל3י#ו

So auch M. zu G. 31, 52. Andere Stellen, in denen die Nehardeer und Suraner in Betreff der Vokale Kamez nnd Schurek differiren, sind ( 8 . oben z. St.) Gen. 1,28; Ex. 21,10; Num. 10,32. Ausserdem noch Gen. 6,15 ארכא u. אודכא u. Ex. 28, 3 חכמה; vgl. M. Einleitung S. XVI n. M. 8.* 107.

Als in Uebereinstimmung von beiden Schulen (דאיק לנהרדעאי :werden angefuhrt (ולסוואי

Gen. 16, 10 u. 24, 60 (M. S. 16) מכי. Gen. 24,14 u. 46 (M. S. 21 u. Einleitung S. XV) אשקי

Gen. 24, 33 (M. S. 22) מליל in Pausa. Gen. 44, 20 זעיר. Ex. 7,19 u. 8,4 (M. S. 34) Vokalwechsel in Pausa. Ex. 10,17 u. 21 דיעדי •מ יתרי. Ex. 20,5 תפלחנק. Ex. 21,8 דיקיטה ליה (M• S. 82). Ex. 24,7 מקביל (M. S. 103). Ex. 28,42 עריא (M. S. 42). Lev. 26,10 דעתוק, nicht ידעתיק s. Pat. Deut. 32,1 (M. S. 57).

Varianten auf den Namen der Suraner allein werden ange-fuhrt Gen. 41,55 אל fur ליה 41,14 ;קדם fur 41,46 ;יתיה s. M. S. 29; Ex. 18,23 M. S. 38; 4,25 דטוהלתא M. S. 107.

in Pausa.

I

Einleitung in das Targum.

- 73 —

E i n l e i t u n g .

I . Vorgeschichte des Targums. Der Eingang, den das Aramaische auf dem Gebiete der hebraischen

Sprache seit der Zeit der jiidisch-babylonischen Kampfe gefunden, lasst in den ersten Jahrhunderten dieser Periode die eigentliche Volkssprache noch unberiihrt. Zur Zeit des Hiskia sind es die Hofbeamten, welche das Aramaische als eine fremde Sprache ver-standen, wahrend das Volk in Jerusalem es nicht verstand (2. Buch der Konige 18, 26 und Jes. 36, 11). Aber allmahlich dringt es immer mehr ein und gewinnt einen gewissen Einfluss, der in einzelnen Ausdriicken und sprachlichen Wendungen in den Schriften des Jeremia und Ezechiel nicht zu verkennen ist. Das Volk selbst )ernte die aramaische Sprache im Lande des Exils kennen, in Ba־ by Ion, wohin gerade es gefuhrt worden >weil seine Sprache mit der hebraischen die meiste Aehnlichkeit hate und daher leicht zu erlernen war. (Pessachim 87 b). Nach der Ruckkehr aus dem Exil konnte naturlich das Aramaische noch schneller und starker als friiher in die hebraische Sprache eindringen; die fremden Elemente, mit welcher jetzt das Volk gemischt erscheint, zwangen immer mehr dazu, das Aramaische statt des Hebraischen als Sprache des Verkehrs anznnehmen. Es war dies der vorbereitende Schritt, welcher mit der Zeit zu dem Wechsel gefuhrt hat, dass die hebraische Sprache aus dem profanen Leben ganz verschwand und zu einer »heiligen« wurde, die nur im Dienste des Kultus und der Lehre und als nationaler Ausdruck in den Inschriften der Miinzen zur Verwendung gelangte.

Wir bemerken zum ersten Male, wie Esra, der Mann der Thatkraft und Wissenschaft, dem in Verbindung mit Nechemja die Wiederherstellung des alten Gesetzes und der angestammten Sitte zur eigentlichen Lebensaufgabe geworden war, einem Doppel-Verhaltnisse in der Sprache bereits Rechnung tragen muss• Die

- 74 —

Lebre Goftes wurde der Gemeinde in hebraischer Sprache vorge-lesen, das allgemeine Verstandniss aber dnrch die aramaische Sprache, mit der das Volk bereits mehr vertraut war, vermittelt, indem zugleich der Inhalt aramaisch ubersetzt und kurz erlautert wurde. Diese Geistesthatigkeit feiern die Spateren in dem Aus-spru'che: » Esra hat die in Vergessenheit gekommene Thora wieder begrundet« (Sukka 20). *Durch Moses wurde die Thora in ibrischer Schrift und in der beiligen Sprache an Israel gegeben, durch Esta wiederum in assyrischer Schrift nnd aramaischer Sprache. Ware ihm nicht Moses vorangegangen, so ware er fiir die Ver-mitteluug derLehre an das Volk wurdig gewesen*. (Sanhedrin 21 b und Jerusch. Megilla I).

Nach einer Notiz in beiden Talmuden (Nedarim 37 und Jerusch. Megilla cap. IV) ist in der Schriftstelle (Esra 8, 8) >Und sie lasen in dem Buche, in der Lehre Gottes (מפורש) deutlioh, mit Angabe des Sinnes, so dass sie das Gelesene verstandent, das Wort מפורש auf das Targum, das heisst die Uebersetzung in das Aramaische zu beziehen, da natiirlich nnr hierdurch die nothige Verdeutlichung erzielt werden konnte. Was gegen eine solche Auffassung des Wortes eingewendet wurde, ist bei naherer Be-trachtung nicht stichhaltig 1). Der Begriff des Uebersetzens war vorhanden; es musste dafiir auch die Bezeichnung hierfur vorhanden sein oder geschaffen werden. In der That wird sie in dem ara-maisch gesohriebenen Theile, im Buche Esra 4, 7 mit DJHflP aus-gedruckt, in dem hebraisch geschriebenen, in Nechemja 8, 4 BhiDp, welches allerdings auch aramaisirt Esra 4, 18 mit ספלש ersoheint. An letzterer Stelle soil wol eher der Begriff des Uebersetzens als der des deutlichen Vorlefiens hervorgehoben werden. Der Konig von Persien sagt dort: der Brief, den ihr an mich geschrieben habt, מפרש קרי קדמי. Hier kann das מפרש offenbar nur von einer Uebersetzung ins Persische verstanden werden; denn es steht in deutlicher Beziehung auf das: >der Brief war in aramaischer Sprache abgefasst,< im V. 7. Auch ist es nnwahrscheinlich, dass der

1j Aus der Literatur hierOber fBhren wir an: Gesenius, GeBchichte d. hebraischen Sprache S. 44. — Ewald, Geschichte des Volkes Israel, Band IV. — Zuhz, gottesdienstl. VortrSge der Juden, S. 7. — Herzfeld, Geschichte des Volkes hrael, Band 2. S. 58. - Renan, histoire gdn rale et systime compart des langues sdmitiqnes, S. 146 (5. Auflage).

75 -

persische Konig aramaisch verstandeu habe, uad die blosse Er-wahnung des wortlichen Vorlesens daher auffallend1). Somussauoh die talmudische Deutung ם ו ש זה תרג ר ו פ .als rich tig anerkannt werden מ

Die Urbegriffe, welche in ש ר liegen, decken sich רגם und סvollstaudig. ש ר ם bedeutet ein Ausbreiteu2) und פ ג ר die weichere יForm von ם ק erhalten, schliesst ארגמן und nach Einigen noch iu רebenfalls den Begriff des Ausdehnens, vorziiglich des Gewebes, in sich ein. So z. B. erklart Sifre die Schriftstelle (Deut. 22,17) ה ל מ ש ה durch ושרשו ה ל מ ש .im Jerusch. Ketubot, cap) דברים המחוורין בI V ה ל מ ש ,die Dinge 80 ausbreiten, klar 'darlegen« (יתחוורו הדברים בwie man ein Gewand ausbreitetc. Urspriinglich stammt die Metapher von dem Gewebe, in welchem ein Zusammenfagen der einzelnen F&den zu einem Ganzen erscheint, wie die Rede durch ein Zusammen-fugen der einzelnen Worte oder Worter gebildet wird. Ganz in diesem Sinne zeichnet dies Raschi zu Chulin 58 b in pragaanter Weise: ו ת דברי ר א ד ס מ י אריגה ש ש נ ה א י ו ל ר ר ק ן דבו .Die Menscheu* תקוpflegen das Ordnen einer Rede ein Gewebe zu benenuen, weil man die einzelnen Worte ordnet, d. h. zusammenfugt3). Merkenswerth ist es, dass auch die Thatigkeit des Denkeos u. Rechnens mit einem andern Ausdruck des Webens oder Spinuens ( ב ש ח ) zusammenhangt. Es diirfte von sprach-psychologischeni Iuteresse sein, den Ursprung dieser Metapher, so weit als moglich, bis zu seiner weiteren Ausbildung nnd Uebertragung naher zu verfolgen. Hier sei nur beispidsweise auf Lazarus Geiger, zur Entwicklungsgeschichte d. Meosohheit S. 33 hingewiesen: *die Kunst des Webens oder Flechteus ist nralt; in den altesten religiosen My then spielt sie eine Rolle; es ist keine Culturstufe historisch nachweisbar, wo sie ganz fehlt*.

.S. Hengetenberg, Autenthie dee Daniel S. 298 ףa) Dass פר׳ע linkBpunktirtes Schin hat, hindert gewiss nicht, es hier

rait פר^ןן gleichzuhalten; vgl. hierilber die nUhereAuseinandersetzung in Berliner, 13eitr&ge zur hebr. Grammatik im Talmud und Midraach S. 23—25. — Auf die anderen Bedeutungen, welche dem Worte ש ר haben wir ־ ,innewohnen פnicht nSthig, hier besonders einzugehen.

*) Vgl. auch Zunz, gesammelte Schriften II S. 59, wo mehrfache Belege aue Bpaterem Schriftthume. Wie auch im Lateinischen texere tropiach hierfttr genommen wird, darQber hat Birt, das antike Buchwesen S. 427 mehrere Belege. EB 8ei auch an das talmudische ת ג ם -Textus erinnert. — Qeiger (nach = מgelassene Schriften, Band IV 8. 70) will ם ג ר ,entateinigeri« herleiten< רגם von ת>gerade wie 8yr. ל מ [•gegl&ttet, in eleganter Sprache bedeutet ס

- 76 -

Dieser Urbegriff liegt dem in der Folge weiter ausgebildeten Sprachgebrauch zu Grande, 80 dass תרגום wie מפרש die Verdeut-lichung der Rede, sie geschehe durch eine wortliche Uebertragung aus einer Sprache in die andere, oder durch eine hinzugefugte Erklarung, bezeichnet. Daher נאר im Dent. 27, 8 aramaisch סרש wiedergegeben wird und im Sifre z. St. wiederum mit בשבעים לשק erklart wird, d. h. durch die Uebertragung in die Sprachen der 70 Nationen. Der Dolmetscher (המליץ) zwischen Joseph und seinen Brudern (1. Buch Moses 42,23) heisst aramaisoh מתורגמן; ebenso werden 2) ה פ ל . Buch Moses 4, 16) und 5?יאף (ebendas. 7, 1) mit wiedergegeben. — Im spateren talmudischen Sprachgebrauch מתורגמןerscheint מתורגמן gleichbedeutend fur אמורא, der die Aufgabe hatte,

den kurz gefassten Vortrag des Lehrers durch eingeschaltete E, י r -lauterungen deutlich zu machen 1 ) .

Naheres fiber die Vortragsweise ist uns aus der ersten Zeit der Entstehung nicht bekannt; Manches, was sich daruber spater vorgeschrieben findet, mag auch schon in dieser friiheren Zeit zur Anwendung gelangt sein. Von einer niedergeschriebenen Ueber-setzung ist nirgends eine Spur, der Uebersetzer knupfte frei an den vorgetragenen hebraischen Text die aramaische Uebersetzung. Wie im Lanfe der Zeit Willkiihrlichkeiten hierbei vorkamen und in die Uebersetzung Manches aufgenommen wurde, das nicht immer den Beifall der Weisen fand, vielmehr von denselben als verwerflich bezeichnet wurde, daruber werden weiter unten nahere Belege er-folgen. —

Die alteste, schriftlich fixirte Uebersetzung ist die griechische, welche unter dem Namen der Septuaginta bekannt ist. Ueber ihre Entstehung berichtet Rabbis) Jehuda im babylonischen Talmud

נ ) Es ist mehr ah wahrscheinlioh, dass anch der Name der syrischen Uebersetzung Peschito damit zusammenhangt und dieselbe Urbedeutung wie תרמם hat, ntolich פשט ausbreiten, ausdehnen, Bymbolisch aufgefasst, und nicht, wie man gew&hnlich annimmt, von פשוט simplex herzuleiten.ist. Das talmudische פשטא דקרא, das naturliche Wortverstandnisa, ist, ebenso wie -fiir *Erklarung* eine als eine stufenmassig vor sich gegangene Port פירושbildung im Begriffe selbst zu betrachten.

*) Die Abbreviatur ר erlaubt רב oder רבי lesen; man muss sich fur Letzteres entocheiden. Von Rabbi Jehuda (ha-Nasi) lasst sich eher die Motivirung des Griechischen erwarten, da er selbst (Baba Kamma 82) in Paiastina Hebr&isch oder Griechisch als Landessprache betrachten will. Er ist auch Zeitgenosse

f •77 4&

- 81 -

Septuaginta<, wie in der Schrift >Ueber den Einfluss der palast. Exegese anf die alexandrinische Hermenentikc nnd in der Schrift »Ueber palast. nnd alex. Schriftforschungc haben bis zur Evidenzl) ergeben: 1) im Allgemeinen, dass gewisse Grnndsatze, welche bei der Uebersetzung geleitet haben, mit denselben bei den aramaischen Tar-gamim harmoniren; 2) im Besonderen, dass bei einer grossen Anzahl von Stellen eine halachische oder haggadische Auffassung zu er-kennen ist, wie sie sich in den aramaischen Targumim wieder-findet, ein Zeugniss dafiir, dass man bei alien diesen Uebersetznngen sehr oft auf alte Targumim in Palastina znruckzugreifen hat. Dies ist es, was uns vorziiglich veranlasst hat, der Septuaginta, wenn auch nur im Vorflbergehen, einige Aufmerksamkeit zuzuwenden.

I I . Targuniische Elemente. Es dauert lange, bevor sich eine Spur von einem schriftlich

redigirten aramaischen Targum bemerkbar macht; daher sich auch kein Citat aus demselben in der alten Zeit nachweisen lasst. Nur einige sprachliche Weodungen oder Redensarten, die dem Targum entstammen mogen, sind auffindbar. So lautet in Joma 53 b unter verschiedenen kurzen Gebeten, welche der Hohepriester im Heilig-thum am Versohnungstage verrichtet hat, eine dieser Gebetsformeln Es ist dies die w8rtliche Uebersetzung des .לא יעדי עביד שולטן מדנית יהודהSchriftverses (Gen. 49,10) לא יסור שבט מיהודה, die noch in unserm Targum aufbewahrt ist. — Dem Heiden,, der zu Hillel kommt (Sabbat 31 b), urn die judische Lehre anzunehmen, giebt dieser zur Bichtschnur fur das Leben das vorziiglichste Gebot דעלך סני לחברך > .Was dir verhasst ist, thue auch deinem N&chsten nicht< לא תעבידDieser Ausspruch, den auch Philo und das Buch Tobia (4,15) kennen8), ist in der Paraphrase des palastinensischen Targums xu Lev. 19,18 enthalten.

*) Anch Geiger, nachgelasaene Schriften, V. Band S. 73—82 bietet hiefOr reiche Beitr&ge. Abweichnngen vom hebrfiischen Texte behandeln Hottinger, Then, philol. 354 u. Hildesheimer im Literaturbl. des Orients 1848, von No. 9 an.

3) Ueber die Quellen dieses Ausspruchee vgl. Plessner, Religionsbuch, S. 220; Zunz, ges. Schriften II, S. 288; L. Lazarus, zur Charakteristik der

talmudischeu Ethik, S. 10. Targnm Tom IL 6

- 82 —

Nicht 80 deutlich, aber noch immer als Targumisches er-kennbar, sind folgende zwei Stellen, welche noch alten Tannaiten, aus der Zeit des Tempelbestandes, angehoren. In Edujot VIII , 4 werden von Jose b. Joeser drei Zeuguisse in aramaischer Sprache*) mitgetheilt, namlich העיד ר׳ יוסי בן יועזר איש צרירה על איל קמצא ועלי wofur der Tradent ,(*משקה בית מטבחיא דאינון דכיין ודיקרב במיתא מסאבdie tadelnde Bezeichnung "״יוסי שריא, Jose, der so leicht erlaubt, erhalten hat. Die dunkeln Worte als drittes Zeugniss regten bereits in der Gemara Aboda Sara 37 b eine lebhafte Discussion an. Eappoport im Kerem Chemed, Band V S. 178 giebt befriedigenden3) Aufschlu8s iiber den Inhalt dieser Worte, die er zugleich als ein Citat aus dem Targnm zum Schriftverse Num. 19,10 nachweist. —

Die 2. Stelle betrifft wiederum eine schwierige Mischna im Tractat Edujot, cap. 1,3: ,הלל אומר מלא הין מין שאומן פופלק המקור .אלא שאדם חייב לומר בלשון רבו

Die Schwierigkeit, ein Verstandniss hierfur zu erzielen, hat zu verschiedenen Combinationen gefuhrt; vgl. besonders die E r -klarung des Maimonides im Namen seines Vaters. Die Schwierigkeit hebt sich aber, wenn man anniramt, dass Hillel hier dem von seinem Lehrer vernommenen Sprachgebrauch folgt, fur הין den targumischen Ausdruck מלא הין, wie er dafur in Ex. 30, 24 zu flnden ist, und dort sogar von der Massora zum Targum (S. 82) verbiirgt wird, zu verwenden4). —

Was Josephus an aramaischen Wortern hat, verzeichnet Bohl, Forschnngen nach einer Volksbibel, S. 21 und behandelt Siegfried in der Zeitschrift fiir die alttestam. Wissenschaft 1883

Past die einzige Mischna in dieser Sprache, 8. Frankel, Darke ha-Mischna (נS. 31. Von dem, was Hillel in Abot cap. 1,14 u. II, 7 ansdrfickt, wird Letzteres in Abot dr. Nathan cap. XII als Ausnahme *in לשון בבלי bezeichnet.

ist die Lesart in Aboda Sara 37 b u. Btimmt mit der Mischna מפאב ףcod. Cambridge No. 73 (s. Schiller-Srinessy in Occasional Notices of hebrew Manuscripts S. 6 u. Mischna ed. Neapel v. J. 1492, stimmt auch mit unserm Targum, wtthrend unsere Mischna• u. Talmudausgabe in Edm'otz. St.מסתאב lesen.

») Weniger befriedigeud ist, was Frankel, Darke ha-Mischna S. 31 da-riiber giebt.

*) Bereits R. Elia Wilna streift an das Richtige, indem er auf das Wort -den Nachdruck gelegt haben will, ohne aber auf das Targum hinzu מלאweisen; vgl. Berkowitz in לחם ושמלה z. St.

— 83 —

S. 32. Es sind acht Worter, die zum Theil auch in Targum vor-kommen.

Was das neue Testament betrifft, so stimmt es zuweilen, wie Hansrath, neutestam. Zeitgeschichte I S. 90 bemerkt, (ahnlich auch Schiirer, Lehrbuch der neutest. Zeitgeschichte S. 479) in der Aus-legung alttestamentlicher Stellen auffallend mit den Targumim iiberein u. 8. w. >Es handelt sich also um Werke, an denen viele Generationen nach einander gearbeitet habeu, und die der Substanz nach viel alter sind, 8 0 dass ihre Anschauungen gegebenen Falls auch zur Erlauterung des neuen Testamentes herbeigezogen werden durfen.c

Eine ausgebreitete Bekanntschaft mit dem Targum muss besonders in der Zeit vorausgesetzt werden, in der dieses bereits eine feststehende Bezeichnung fiir das Aramaische Uberhaupt geworden war. So werden in der Mischna Jadaim IV, 5 die aramaischen Stticke in den Buchern Esra und Daniel תרנוס שבעזרא ושבדניאל benannt. Ferner תרגום שכתבו (1עברית ועברית שכתבו תרגום *Aramaisches (in der Bibel), welches hebraisch, und Hebraisches, welches ara-maisch ausgedriickt, niedergeschrieben worden istc. Die Zeit, in der mit תרגום ein typischer Ausdruck fur die aramaische Sprache geschaffen worden war, lasst auf eine bereits vollstandige Ver-breitung der targumischen Uebersetzungen schliessen. —

Bemerkenswerth bleibt es, dass unter den Wissenszweigen, welche R. Jochanan b. Sakkai nachgeriihmt werden, in Sukka 28 und in der Parallelstelle Abot dr. Nathan cap. XIV תרגום nicht aufgefiihrt ist, wol aber im nachtalmudischen Tractat Soferim cap. XVI bei der Wiederholung dieser Stelle.

Dagegen findet es in Sifre zu Deut. 17,19 Aufnahme, indem es dort heisst למק ילמד ליראה את ה׳ אלהיו מלמד שהטורא טכיא לידי מקרא .מקרא מביא לירי תרגום תרגום מביא לידי משנה משנה מביא ליד תלמוד וכו׳

Aehnlich heisst es im Sifra zu Lev. 10,11 ולהורות את מי ישראל אילו ההוראות. את כל החקים אילו המדרשות. אשר דבר ה׳ אליהם אילו ההלכות. .ביד משה זה המקרא. יכול אף התרגום ת״ל ולהורות

Jm Jalkut z. St. wird die letzte Frage im Namen Jose ben Jehuda's gestellt; in der kleinen Pessikta lantet die Frage וטנק lag Beides (ראב״ד) Dem Commentator Abraham b. David .שאף התרגום

eine angemessene, mit ,מקרא In der Parallelstelle Megilla 8b hierfOr (גdem vorangestellten תרגום congruirende Vertauechung

- 84 -

vor. Bei der ersten Fragestelluug (יטל) wird das Targnm aus-geschlossen, nach der zweiten (p») sogar miteingescblossen *)

HI. Vortragsweise. In der Mischna Megilla IV werden besondere Vorschriften far

die Vortragsweise des Targums, wie auch fur den hierbei zu be-achtenden aussern Anstand ertheilt. Diese Bestimmungen lassen sich in folgender Weise skizziren:

Der Vorleser trug einen Vers des hebraischen Textes var; hatte er vollstandig geendet, dann liess der Targumist die ara-maische Uebersetzung desselben Verses folgen, ,und 8 0 bei jedem Verse. Gewisse Stellen wurden nur hebraisch gelesen, blieben somit unubersetzt'). Bei Vorlesungen aus den Propheten durften auch drei Verse auf einmal vorgetragen werden, urn dann erst die Ueber-setzung folgen zu lassen, wenn diese Verse nicht gerade versohiedenem Inhalte angehorten. Andernfalls wurden der Zusammenhang nnd somit auch die gehorige Auffassung darunter leiden. Man war namlich nur bei dem Pentateuch, dem eigentlichen Gesetzbuche besonders daranf bedacht, dass der Targumist, der auswendig vor-trug, keinen Fehler mache. Eine solche Vorsicht brauchte bei den Buchern der Propheten nicht beachtet werden. Daraus lasst sich zugleich folgern, dass der Targumist die prophetischen Schriften nicht answendig vortrug, wie beim Pentateuch, wo sogar der Targumist wahrend seines mundlichen Vortrages nicht einmal in die fiir den Verleser offen gehaltene Torarolle blicken diirfte. Es sollte jeder Schein gemieden werden, als stande auch die Ueber-setzung in der Tora8). Dagegen mussten Vorleser und Uebersetzer, welche iiberhaupt 2 verschiedene Personen sein mussten, in gleichem Tone vortragen, der Eine nicht hoher als der Andere. Der Tar-gumist musste frei dastehen, nicht angelehnt, uud in ehrfurchtsvoller flaltung verbleiben. —

>) Im Tractat Ketubot 18 b ist die Lesart גמרא fiir תרמם, so dass es dort heisst ר׳ יופי בר יהודה אומר יכול אף גמרא ת״ל ולהורות.

.Die betreffenden Stellen werden weiter unten n&her nachgewiesen werden (־ (aus dem alten Jelamdenu) כי תשא und וירא Vgl. Tanchuma Abschnitt ף

u. Pessikta Rabbati sectio V.

— 85 —

Noch fehlte es aber an einem einheitlichen Targnm, das massgebend geworden ware. Es war der Willkur der Targumisten iiberlassen, nnd diese fanden gar weiten Spielranm, ibre eigenen Ansohaunngen nnd AufFassungen bei einzelnen Schriftstellen zur Geltung zu bringen. Zunz, die gottesdienstl. Vortrage S. 62 ver• mathet mit Recht, dass gerade hierdnrch eine Scheu vor Targumisten, den Gesetzeskundigen wenigstens, eingeflSsst wurde. Wer die re-ligiosen Wirren in jener Zeit, in der die AD hanger der neuen Lebre von dem jiidischen Leben sich noch nioht ganz losgesagt hatten, nach der apokryphischen Literatnr des neuen Testaments (die um so einflussreioher wurde, da sie damals noch in aramaischer Sprache vorhanden war), zu beurtheilen weiss, wird es sich leicht vor-stellen konnen, wie manche Targumisten die Gelegenheit nahmen, in ihre Uebersetzungen abweichende Lehren einfliessen zu lassen. Ein-zelne Andeutnngen sind hiefur vorhanden; aber mehr als diese be• weisen, diirfte vorgekommen sein1). Denn nicht Alles kam zur schriftlichen Aufzeichnung, was in jener bewegteu Zeit vorfiel.

So erhebt sich eine Stimme im Jerusch. Berachot cap. V, 4 gegen die Paraphrase, die trotzdem in dem uns vorliegenden palasti-nischen Targum aufbewahrt blieb, namlich zu Lev. 22,28: ואילין דמתרגמק עמא בני ישראל כמא דאנן*) רחמן בשמיא כן תהוק רחמנין כארעא תורתא או רחלא יתד, וית ברה לא תכסק ביומא חר, לא עבדק טבות שהן עושין .מדותיו של הקדוש כ״ה רחמים

»Diejenigen, die da iibersetzen: Mein Volk Israel! Wie ich barmherzig bin im Himmel, so sollt auch ihr barmherzig sein auf Erden. Ein Rind oder ein Sohaf, es mit seinem Jungen sollt ihr nicht schlachten an einem Tage — die thun nicht recht, da sie die Eigenschaften Gottes nur in Barmherzigkeit bestehen lassenc.

Schon die Redeweise >wie ich (oder nach dem Targum >wie

1) So m8gen auch durch die Targumisten jene Haggada'a vermittelt worden sein, welche im Talmud הגהת של דופי genannt werden. Auch viele der Haggada's, welche die persSnlichen Leiden des Messias schildem, sind auf diesen Ursprnng zurUckzufiihren. Man le8e nur die Excerpte au8 der grossen Pessikta bei WUnsche, die Leiden des Messias S. 77—83 und man wird die Farbenmischung daria erkennen. Auch eine der zum Midrasch der Klage-lieder 1,16 angefagten Geschichten von der Geburt des Kindes in der Gegend von Betlehem, dem ein Araber das Horoskop stellt und in ihm den kfinftigen Messias erblickt, verleugnet ihren Unprang nicht

.היכמא דאבונן Dafar im Targum ף

— 86 -

unser Vater ist«) barmherzig bin im Hiinmel, so sollt auch ihr barmherzig sein auf Erden« verrath in ihrem Wortlaute1) neu-testam. Anklange. So Lukas 6, 36 »darum seid barmherzig, wie anch euer Vater barmherzig i8t«; ferner Matthaus 5, 48 >darum sollt ihr vollkommen seiu, gleichwie euer Vater im Himmel voll-kommen istc. Aber auch die alte Kunst der philonischen Schule, ! die Gebote der Tora in ethische Vorschriften umzudeuten, tritt hier \ augenscheinlich auf, nnd zwar in der ganzen Tendenz, wie wir sie z. B. in Barnabasbriefe 2 ) zu verschiedenen Malen kennen leruen, dessen Verfasser sich genugend als alexandrinischer Jude ge-zeichnet hat. —

Eine andere Stelle, deren Uebersetzung getadelt wird, lasst noch etwas Anderes erkennen. Es wird ein biblisches Gebot seiner eigentlichen Bedeutung entzogen, um ihm dafiir eine sinnbildliche zu verleihen, als Anlehnnng fiir ein anderes Gebot. Ein solches Verfahren ist dem Midrasch nicht fremd, es war bei homiletischen Vortragen und in Lehrhausern nicht selteu zur Anwendung ge-bracht worden8). Allein der Targumist diirfte sich dies nicht ge-statten; er hatte der Masse des Volkes gegeniiber das eigentliche Gebot in seiner vollsten Bedeutung auch bei der Uebersetzung aufrecht zu erhalten und es nicht zum blossen Symbol werden zu lassen. Nach dieser Richtung hin haben wir jene Mischna in Megilla 25 aufzufassen: האומר ומזרעך לא תתן להעביר למולך. ומזרעך לא .תתן לאעברא בארמייתא משתקין אותו בנזיפה*)

>Wer da wiedergiebt die Schriftstelle in Lev. 18, 21 >du

Aehnlich allerdings lautet auch der Ausspruch Abba Sauls in Sabbat 133 b (י .מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום

ג ) Vgl. Gudemann, zur Erkl&rung des Barnabasbriefes in der Schrift: Re-ligionsgeschichtliche Studien u. Siegfried in dem klassischen Buche *Philoc S. 330.

s) Diese Unteracheidung von Midrasch u. Targum s. bei R. H. Chajes in den Noten zu Megilla 25.

ף 8 . Geiger, yrschrift S. 303. — Brann, in der Monatsschrift 1869, S. 313. — Levy, im Jeschurun von Kobak IV, S. 6, in den WSrterbiichern und in der Monatsschrift 1870 S. 125. — Gliick in der Monatsschrift 1870 S. 181. — Gronemann, die Jonathansche Pentateuch-Uebersetzung S. 96. - Befriedigen kann aber nur Rappoports kritische Untersuchung dieser MiBchna in נחלת יהודה S. 231—242. — Baneth im Magazin fur die Wissenschaft des Judenthums IX, S. 93 Note 1 will saducSiBche Auslegungen in jener Mischna finden, was aber noch nSherer Beweise bedarf.

~ 87 -

3011st keins von deinen Kinderu hergeben, durch (das Feuer) zu fuhren dem Moloch (zu Ehren)< mit den Worten »du sollst deinen Samen nicht einer Aramaerin geben, um sie schwanger zu machenc, den bringt man durch Anschrei zum Schweigen. Denn hier wird das Verbot des Molochdienstes ganz umgaogen und ein anderes, das Verbot des ehelichen Umganges mit eioer Aramaerin an die Stelle gesetzt1).

Noch eine dritte, aber minder bedeutsame Aenderung י weist die erwahnte Mischna nach, in den Worten: הממה בעריות משתקין ,Man erklart dies am Besten mit der im Babli nom. B. Joseph .אותוoder im Jeruschalmi nom. R. Jona gegebenen Erklarung, die R. Chananel im Commentar (zum ersten Male in der Wilnaer Tal-mud-Ausgabe beigedruckt) und Maimonides im Commentar zur Mischna aufnehmen: Wer die Schriftstelle in Lev. 18, 7 ערות אביך bei der Uebersetzung. so umschreibt, als stande וערות אמך לא תגלה wer somit aus falscher Rucksicht fur ,ערות אביו וערות אמו לא יגלהden, dem dieser Abschnitt vorgelesen wird, so ubersetzt als stande der Satz in der dritten, nicht zweiten, Person2), den bringt man zum Schweigen.

Eine allgemeine Regel fiir die Methode bei der Uebersetzung, zu deren Aufstellung R. Jehuda (Tosefta, Eode Megilla u. Babli Kidduschin 49) sich veranlasst sieht, lasst die Erfahrung voraus-setzen, dass man frfiher nicht immer eine solche Methode beobachtet hatte. Diese Regel lautet: (3המתרגם ססוק כצורתו הרי זה בדאי והמוסיף

,Wer einen Schriftvers streng wortlich ubersetzt< .(הרי זה מגדףlfigt; wer hinzufugt, lastert Gottc. In der, von den Tosefot daselbst wie im Aruch s. v. תרגם mitgetheilte Erklarung des Rab. Chananel wird als Beispiel hiefur die Stelle Ex. 24, 17 (ויראו את אלהי ישראל)

,Was die im Babli angefilhrten Worte des R. Ismael besagen wollen ף•wird erst aus der Lesart im Jeruschalmi z. St. klar: שהוא •IT תני ר׳ ישמעל was im Jeruschalmi ,נושא ארמית ומעמיד ממנה בנים מעמיד אויכים למקוםSanhedrin ix, 11 lautet הבועל ארמית: תני ד ישמעל זד. שהוא נושא גויה Dieser nur zur Begrandung der .ומוליד בנים מעמיד אויבים ממנה למקוםSchwere jenes Verbrechene herangezogene Ausspruch (den Ubrigens Raschi in Megilla z. S i nicht vor sich hatte) steht mit dem citirten Targum in gar keiner Verbindung.

*) EbenBO Schebuot 86, wo in gleicher Weise die Umschreibung יכהו ftr .bezeichnet wird כנה in Deut. 28,85 mit יכך

.מחרף ומגדף .u והמוסיף עליו in Babli ף

- 88 -

angegeben; wo eine wortliche Uebertragung אלהא דישראל Ifffl eine Unwahrheit enthalten wurde, da man Gott nicht sehen konne, die Paraphrase aber wie וחזו ית טלאכא דאלהא דישראל eine Lasterung ausdrficken wiirde, da ein Engel an die Stelle Gottes gesetzt wurde. Die angemessene Erklarung ware וחזו ית יקי אלהא דישראל. Man darf wol annehmen, dass sich dieser Ausspruch im AUgemeinen gegen gewisse Uebersetzer oder Uebersetzungen in jener Zeit wendet.

Nicht aus dogmatischen, sondern ans sprachlichen Grunden erfolgte die Zuriickweisung einiger Worter, die im Jeruschalmi Megilla IV, 1 naher bezeichnet werden. Dort wird namlich die Frage erortert, ob man die Vorlesnng aus der Thora auch dann vornehmen diirfe, wenn ein Uebersetzer fehle. R. Jose bejaht die Frage und folgert es aus der Beobachtung, dass die Gelehrten am Fasttage, um abzukiirzen, nur den Text vorlesen, nicht aber zu-gleich iibersetzen. Was K. Jona hinzufugt, will besagen, dass, wenn anch die Institution des Targums nicht so wesentlich sei, um beim Mangel eines Targumisten die Thora-Vorlesnng selbst zu sistiren, so hat man sie doch fiir wichtig geuug gehalten, um den Uebersetzer bei einem Irrthume in gleicher Weise zu be-richtigen, wie es in diesem Falle bei der Thora-Vorlesnng geschehen mHsse. So hat man einen Uebersetzer, der טנא (Deut. 26, 4) mit wiedergegeben hat, laut berichtigt; eben ,סלא nnd nicht mit ,טנאso einen Zweiten, der Ex. 12, 8 מרודין mit ירקונק, statt מרורין, fiber-setzt, nnd einen Dritten, der Lev. 5, 7 תורים ומי ימה mit םטימין מי ) statt יונה ק ו .ubersetzt hatte 1חורק מי ת

IV. Niederschreiben des Targums. Bei der Untersuchuug fiber diese Frage ergeht es uns fast so

wie bei der Untersuchung in Betreff des Niederschreibens der Mischna. Man kennt ein Verbot, den Inhalt der mundlichen Lehre schriftlich zu fixiren, das, zu einer gewissen Zeit aber aufgehoben wurde. Wann dies geschah, daruber walten verschiedene Meinungen ob; nach Scherira und Maimonides hat R. Jehuda ha-Nasi die Mischna schriftlich redigirt, nach Raschi war er der Sammler nnd Ordner die schriftliche Aufzeichnung erfolgte erst in spateren

>) In unserm Targum lautet die Lesart שפניני[ בני יונה.

- 89 -

Zeiten1). Aber auch wahrend der Zeit, als man die gesammte Mischna noch nicht aufschreiben durfte, war doch Einzelnes aufgezeichnet worden, von dem man allerdings einen offentlichen Gebrauch im Lehrhause nicht machen durfte, das somit nur zur privaten Einsicht diente und geheim aafbewahrt wurde.

Aehnlich verhalt es sich mit dem Targum. Sicher ist es, dass eine schriftliche Vorlage dem Targumisten bei seiner niiind-lichen Uebersetzung im offentlichen Gottesdienste nicht gestattet war. Dies schloss aber nicht aus, dass er zu seiner eigenen In-formation oder Vorbereitnog einzelne Stellen oder ein ganzes Buch fiir sich schriftlich fibersetzte. Dies ergiebt sich gerade aus der Stelle! welche Luzatto in der Vorrede zum Oheb Ger gegen Asaria de Rossi in Meor Enajm c. 8 und fur seine Ansicht, dass das Targum erst sehr spat niedergeschrieben wurde, so oft hervorhebt. Es wird namlich im Jeruschalmi Megilla IV, 1 berichtet: R. Samuel b. Jizchak besuchte eine Synagoge, da sah er einen Lehrer, der das Targum aus einem Buche vortrug. Er monirte dies mit den Worten: Es ist dir verboten; denn was miindlich empfangen worden ist, darf nur mundlich vorgetragen und was schriftlich aufgezeichnet worden ist, darf nur aus dem Buche vorgelesen werden. Hieraus resultirt mit Sicherheit, dass nur der offentliche Gebrauch vom geschriebenen Targum perhorrescirt wurde, nicht aber das Niederschreiben desselben selbst. In der That horen wir schon aus alter Zeit, dass man sich durchaus nicht gescheut hatte, Targumim niederzuschreiben.

Eine yierfach bezeugte Tradition meldet zuerst von einer schriftlichen aramaisohen Uebersetzung des Buches Hiob, und zwar aus der Zeit Gamliel des Altera, also noch wahrend des Tempel-bestandes. Wir theilen zuvorderst den Bericht der Tosefta Sabbat cap. XIV mit: היו כתובין תרגום ומל לשק מצילין אותן ונומק אותן אמר ר יוסי סעם אחת הלך ר׳ חלםתא אצל ר גמליאל לטבריא מצאו שיושב על שלחנו של יוחנן כן הנזוף ובידו ססר איוב תרגום והיה קורא בו אמר לו ר׳ חלםתא זכור הייתי ברבן גמליאל

,Vgl. Frankel in Darke ha-Mischna S. 5. — Gelegentlich soi erwfihnt ףdass wir auf Grand von Handschriften die bedeutsamen Worte Raschi's im Commentar zu Baba Mezia 33 berichtigt haben: לםי שנתמעטה סברת הלבבות VgL unsere Notiz im Magazin far jfldische Geschichte .התחילו הדורות לטתכוund Literatur I S. 16. Die richtige Lesart התחילו חדות (ohne אחרוגים) macht auch Rappoport im Briefe an Luzzato, abgedruckt in זכרון לאחרונים von Harkavy II S. 9 geltend.

Ttrgum Tom I I . 7

- 90 - •יי# !1

דמקן אבי אביך שהיה יושב על גבי מעלה בהר הביתי) והביא לפניו ספר איוכ תרגום ואמר לבנאי ובנאי תחת הנדבך. באותו שעה שלח ר נטליאל וגנזו. ר׳ יוסי בר יהודה אומד עריכה של טיט כסה עליו. ר׳ אומר שתי תשובות בדבר טיט לא היה כהר הבית דבר אחר וכי מאבדן אותו ביד אלא מניחין אותו במקום התורפה והן מרקיבין מאיליהן.

Mehr oder minder vollstandig oder im Einzelnen abweichend ist dieser Bericht in den anderen Stellen im Talmud Babli Sabbat 115, im Jeruschalmi Sabbat cap. XVI und im Tractat Soferim bap. V u. XV wiedergegeben; im Hauptinhalte stimmen sie alle uberein. Hiernach war es Gamliel I. , der einmal auf der Anhohe des Tempelberges sich befaud, als ihm ein Targum des Buches Hiob iiberreicht wurde, das er zu beseitigen anordnete, um es der offentlichen Benutzung zu entziehen. Das Buch Hiob war zu ver-schiedeneu Zeiten eine besondere Lieblings-LectOre; wir horen auch, dass zuweilen dem Hohenpriester in der Nacht zum Ver-sohnungsfeste aus demselben vorgelesen wnrde (Joma 18 b). Nicht immer aber waren die Hohenpriester dieser Periode gelehrt genug, am den hebraischen Text zu verstehen; man mag daher gerade zu einer aramaischen Uebersetzung dieses BucheS um so mehr veranlasst worden sein. Warum Gamliel gegen diese Ueber-setzung auftrat, ist nicht angegeben; immerhin hat diese Strenge nicht zu hindern vermooht, dass spater sein Enkel Gamliel I I in Tiberias, am Tische eines Jochanan בן הנזוף mit einer aramaischen Uebersetzung des Buches Hiob sitzend betroffen ward, das er, als Chalafta ihn anf das Beispiel hinwies, das Gamliel I. bei Gelegenheit, als ihm solche Uebersetzung mitgetheilt wurde, gegebeu, verst» cken liess. A. Erochmal in den Scholien zum baby]. Talmud S. 110 will in diesem יוחנן הנזוף den Evangelisten Johannes erkennen, auf dessen Tische Gamliel die syrische Uebersetzuug des Buches Hiob, die verpont war, gefunden habe. Dem steht aber entgegen, dass in andern Stellen, wo Gamliel mit diesem Jochanan in Gesellschaft ersoheint, derselbe יוחנן סופר הלז (Sanh. l i b u. Jerusch. Sanh. 18d) oder יוחנן הכהן הסופר הלז (J. Maaser Scheni V 56 c) genannt wird. Aber auch, was Gratz, Monatsschr. 1877 S. 87 naohzuweisen glaubte, dass es sich hier um eine griechische Hiob-Uebersetzung handelt, ist nicht ohne Weiteres als begrundet zu erachten. Der Hauptgrund bei Gratz ist, weil eine solche aramaische Ueberseteung

>) Ebenso Sanh. lib לשכת מזית; Pea I, 7 שער המורח u. Orla u. 18.

- 91 —

zu Hiob vor dem dritten Jahrhundert nicht eiistirt habe, denn das uns hente vorliegende Hiob-Targnm reflectire talmudische Elemente ans dem dritten Jahrhundert, was in einer Note mit einem Bei-spiele, nach Bacher Monatsschr. Jahrg. 1871 S. 317, belegt wird. Wer mochte denn aber behaupten, dass unser heutiges Hiob-Targum mit dem in Gamliels Zeiten identisch sei? Und sollte Gratz es nicht fur nothig gefunden haben, auch nur mit einem Worte der Er-laubniss zu gedenken, die er sich ohne Weiteres genommen, das Wort תרגום, welches mit dieser Stelle wohl zum ersten Male im Talmnd erscheint, und in jener Zeit die aramaische1) Uebersetzung zu bezeichnen pflegt, hier auf die griechische Uebersetzung auszudehnen!

Das fruhe Vorhandensein einer aramaischen Uebersetzung zum Hiobbuche geht auch aus dem Schlusse dieses Buches bei den L X X hervor, wo in einem Zusatze die Genealogie Hiobs, der mit Jobab indificirt wird, aus einem syrischen — aramaischen — Buche mitgetheilt wird. Dass dieser 8ehr alte Zusatz judischen Ur־ sprung8 8ei, hat P. Frankl2) in der Monatsschrift, XXI S. 307, nach einer bereits von Zunz in den gottesd. Vortragen, S. 62 u. 64 gegebenen Andentung, naher erwiesen und hierbei zugleich dargestellt, wie aus diesem Citate die schadliche Tendenz des alten Hiob-Targnms gefolgert werdeu konne, so dass der Anstoss hierin gesucht werden masse, den B. Gamliel an dem ihm vorgelegten Hiob-Targum genommen und dessen Beseitigung er daher ange-ordnet habe. Ist dies richtig, so wird man in der That nicht mehr R. Gamliels Verfahren mit dem vorgeblichen Verbote, Targum niederzusohreiben, (wie es mit einem solohen bestand, daruber weiter unten) in Verbindung zu bringen brauchen.

Es ist nicht anzunehmen, dass nur vom Buche Hiob allein eine aramaisohe Uebersetzung eiistirte. In der That heisst es in

-kann nicht da תרגם עקילס הגר Die Stelle im Jerusch. Megilla c I (נgegen angefiihrt werden.

9) Gegen Bleek, Einleitung i. d. alten Testam. S. 658, wo der christliche Ursprung behauptet wird. Freudenthal, hellematische Studien I S. 189 l&sat es unentschieden, weisst aber nach, wie in jenem Postscript anch die griechische Schrift eines Aristeas zur Benntzung gelangt ist. S. hier&ber auch Herzfeld, Geschichte, Band II S. 577. Ueber das Postscript selbst vgl. ferner Wetzstein im Hiob-Commentar Delitzsch's S. 584, besonders auch die Note 1 des Com-mentars auf S. 585.

— 92 -

der Boraita Sabbat 115 p^S ככלי ( ebenso in ,היו כתובים תרגום או1der Tosefta z. St., >waren die biblischen Schriften aramaisch oder in jeder Sprache abgefasst, 8 0 hat man sie (am Sabbat) bei einem Brande in Sicherheit zu bringenc. Demnach ist hier ohne Weiteres von dem Vorkommen solcher Schriften wie von etwas Gewohnlichem die Rede. Auch die Mischna im Megilla I 8 spricht mit den Worten אלא שהססרים גכתבין ככל לשק ohne Weiteres einen Erfahrungs-satz aus, namlich den, dass die biblischen Bucher in jeder Sprache geschrieben wurden. Selbst R. Simon b. Gamliel, der sofort hin-zufugt אף כספרים לא התירו שיכתבו אלא יוגית, will damit jene Be-obachtnng nicht bestreiten, will aber erklaren, dass es nur ge-stattet worden sei, griechisch zu ubersetzen. Alle anderen Uebersetzungen, die immerhin existirten, waren somit nach seiner Ansicht gesetzlich nicht znlassig 2). Die Motivirung lernt man erst aus Jerusch. Megilla I, 9 kennen, wo nach den bereits oben aus Babli citirten Worten des R. Simon b. Gamliel noch hinzugefdgt wird בדקו ומצאו שאק התורה יטלה להיתרגם כל צורכה אלא יוגית.

Den Sinn dieser Worte haben wir bereits oben S. 80 angedeutet, und werden wir weiter unten noch einmal darauf zuruckkoinmen.

IV. Die Uebersetzung Aquila's. In den talmndischen Quellen wird von einer zweiten griechischen

Uebersetzung der Schrift berichtet, als deren Verfasser ein Proselyt, mit Namen עקילס, genannt wird. Wir haben nicht die Absicht, hier alles das zu wiederholen, was iiber diesen Namen bereits gestritten und geschrieben worden ist Es durften die Unter-suchungen als abgescblossen betrachtet werden nnd wir wollen daher an der Hand der Quellen, nur dasjenige herausheben, was nunmehr als feststehendes oder sicheres Resultat jener Untersuchungen gelten darf.

») Auch ובכל לשון, wie es dort einmal vorkommt* ist in der Bedeutung, von או בכל לשון aufzufassen, da das conjunctive Waw, wie im Hebraischen so auch im Neuhebr&ischen, die Bedeu'.ung der Conjunction oder haben kann; 8. bei Asulai im עין זוכר Buchst. ו No. 26 חלץ ועשה מאמר, ferner Raschi in Baba Eamma 9 und Baschbam in Baba Batra 107.

.S. Rosenthal in der Monatsschrift Bet-Talmud II S. 275 ף

— 93 —

In jener an religiosen Controversen 80 reichen Zeit, in der jiidische Sektirer wie romische Heiden bei ihren Religionsgesprachen mit Juden auf einzelne Bibel9tellen sich beriefen, war eine moglichst wortgetreue griechische Uebersetzung der Schrift zum unabweislichen Bedfirfni8s geworden. Die erste griechische Uebersetzung, die der Siebenzig, hatte'die Glaubwurdigkeit, mindestens aber das Ansehen, verloren. Durch die von christlicher Seite hineingetragenen Aus-legangen und hiernach getroffenen Aendernngen war sie fast bis zur Unkenntlichkeit entstellt worden. Wie der verschiedeusten WillkCir ein freier Spielraum gelassen war, hat Frankel in den Vorstudien zur Septuaginta § 8 u. § 10 naher nachgewiesen. Nicht minder behauptet dies auch Ewald, Geschichte des Volkes Israel VII S. 387 und ebenso Fritzsche in Herzog's Real-Encyclopadie I S. 284, dessen Worte wir folgen lassen: >Der Text der LXX, weil in keiner Weise iiberwacht, verderbte sich bald. Abgesehen von der Verwirrung, die leichtsiunige Abschreiber uberall an-richteten, forderte er selbst zu Aendernngen nur zu sehr auf, denn des sprachlich Ungefiigigen und sachlich Unverstandlichen enthielt er viel. Er erhielt daher mehr oder weniger willkiirliche Aendernngen, es wurde zugesetzt, weggelassen und umgestellt, Glossen traten hinzu, und indem man daneben andere Uebersetznngen zu Rathe Zog, vermischten sich fremdartige Elemente!.

Eine neue grieohischc Uebersetzung, welche die Worttreue in moglichster Weise wahrte, und somit von vorne herein auf eine bestimmte AusleguDg Verzicht leistete, diese vielmehr der Auffassung und Anschaonng eiues jeden Einzelnen uberlasseud, musste daher von den verschiedensten Seiten als ein freudiges Ereigniss begrusst werden. >Auch von den Christenc, schreibt Ewald, Geschichte VII S. 389, >wurde 8ie (die Uebersetzung Aquila's) soviel beachtet und gelesen, dass die Absicht ihrer Wirkung auf diese vollkommen erreicht wurde; auch gab Aquila sie wiederholt mit Verbesserungen herausc

Wie sie von judischer Seite aufgenommen wurde, daruber be-wahrt uns der jerusalemische Talmud in Megilla I 9 eine cha-rakteristis«he Notiz, der folgende Satze vorangehen. Der erste derselben lautet: תני רבן שמעק בן גמליאל אומר אף כספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית Dieser in der Mischna enthaltene Ausspruch des R. Simon ben Gamliel, welcher ausnahms weise die griechische Uebersetzung als

— 94 —

gesetzlioh zulassig erklart, wird in der Gemara raotivirt, nnd zwar im Babli (Megilla 9 b) von dem Amoraer R. Jochanan mit dem Hinweis anf Gen. 9, 27 >die Schonheit des Jefet (in der Sprache) weile in den Zelten Schems<. Im Jeruschalmi folgen als Motivirang — von Spateren 1J, nicht von R. Simon b. Gamliel selbst — בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להיתיגס כל צורכה אלא יוונית. בורגני א׳ בירא להם ארמיח Diesen Satz: Man hat nntersuoht und gefunden, dass .מתוך יווניתman die Thora geniigend nach ihrem vollen Bedarfe nur griechisoh ubersetzen konnec haben wir bereits oben (S. 92) in's Auge g©־ fasst. Er erklart die Situation, in der sich die. Fuhrer jener Zeit befanden, welche die Erlernnng des Griechischen verboten, dennoch aber und trotzdem dem Zustandekommen einer griechischen Bibel-ubersetzung fSrderlich waren. Sie untersuchten und fanden namlich, ׳׳ dass gerade eine richtige Uebersetzung in dieser Sprache die Thora vollstandig nud getreu wiedergeben, und mit ihr nicht allein dem Bedurfnisse fiir die hellenistischen Juden gesorgt sein wiirde, sondern, mit einer solchen Uebersetzung in der Haud, man anch alle Angriffe von gegnerischer Seite abweisen konnte. Daranf folgt, wie es scheint, ohne Znsammenhang mit dem Vorhergehenden, wahrscheinlioh noch von einem Dritten als Erganzung hiuzugefugt, .בורנני אחד בירא לד& ארמית מתוך יוונית

Was bedeuten diese Worte? Man will aus ihnen herleiten, dass das onkelosische Targum oder andere in Palastina cursirenden ara-maische Ueberstezungen zum Theil aus dem Griechischen geinaoht worden seien. Die Unhaltbarkeit dieser Behauptung wird weiter unten naohgewiesen werden. Nach dem Vorgange Levy's im neuhebr. Worterbuche S. 271 mochten wir der Lesart in der Parallelstelle, im Midrasch zum Estherbuche sectio IV, 12 (Vers וישלח) den Vorzug geben. Nachdem namlich im Midrasch die Eigeuthumlichkeit einer jeden der dort bezeichneten Sprachen angegeben wird, heisst es .בורנני אחד ברר להק לשון ארמי מלשק יוני

Bereits R. Moses Sofer2) hatte die erwahnte Jerusohalmi- ׳ Stelle so emendirt, wie sie hier im Midrasch lautet, ohne von dieser Lesart im Midrasch Kenntniss zu haben. E r vermuthete, dass hier, wie an manchen anderen Stellen לשק ארמית fiir לשון רומי ge־

1) Gegen Herzfeld, Geschichte II S. 64, der auch diese Motivirung dem B. Simon b. Gamliel zuschreiben mSchte.

.S. Iggeret Bikkoret von Ghajes S. 19, ed. Brfill ף

- 95 -

setzt worden 8ei. R. Hirsch 'Chajes erwies ihm spater diese Emendation als mit der Lesart im Midrasch harmonirend, and er-klarte diese ganze Stelle wie folgt: Es wird hier daranf hin-gewiesen, dass die griechische Uebersetzung, die Septuaginta, aus dem hebraischen Urtexte, die lateiaische aber (also die Itala) erst aus dem Griechischen geflossen sei. — Durfte man in dieser Weise annehmen, dass von einer Uebersetzung der Schrift die Rede sei, so wiirde vielleicht eine Vermuthung Lebreohts, die wir aus seinem Munde gehort haben, eher am Platze sein. Dieser wollte namlich die Lesart ארמית festhalten, dagegen aber das immerhin etwas dunkle בורגני אי beleuchten. Dean ein roher Bauer, der im -sich darstellt (oder ein Hutteneinlieger, wie Levy im W5rter בורגניbuch ubersetzt, ein Grenzwachter, oder ein Gastwirth, wie Rosin im Magazin fur die Wissenschaft des Judenthums VII S. 181 an-nimmt) iibersetzt nicht Bibeln. Lebrecht erblickt daher in •בורנני א eine aus Versehen oder auch mit besonderer Absioht geanderte Schreibung fur אורנני, d. h. Origines, von dem man hier mit Riicksicht auf die von ihm angelegte Hexapla, behauptete, dass er aus der griechischen Bibel eine aramaische fingirt habe. So geistreich auch diese und jene Hypothese klingen mag, so kann 8ie uns doch nicht als wahrscheinlioh gelten. Wir glauben vielmehr, dass die Lesart im Midrasch *) die einzig richtige ist und, wie Sich dort ganz deutlich ergiebt, von einer Sprache, nicht von einer Bibel-Uebersetzung die Rede ist. Die Ausdriioke בורגני nod ברא (oder ברר) kennzeichnen sich genugend als solche, mit denen eine absichtliche Geringsohatzung knndgegeben werden soil. »Ein Bauer 8011 ihnen (den Romero) die romische Sprache aus der griechischen ausgesondert haben c. Mit diesem Urtheile iiber den Ursprung der lateinischen Sprache ist eine andere, weniger bekannte*) Stelle in Aboda Sara 10 8שאין להן לא כתב ולא לשק) in Verbindung zu bringen, zu der Raschi bemerkt: כתב ולשון של רומים מאומה אחרת בא

») Wenn wir Obrigens im Jeruschalmi den Satz בורגני אהד zu der dort mebrere Zeilen vorher ebenfalls mitgetheilten Sentenz fiber die VorzQge der 4 Sprachen zurfickversetzen, so haben wir die Lesart ganz BO restituirt wie sie im Midrasch Esther Rabba zu lesen ist.

s) Vgl. Gittin 80, wo dieselbe Bedensart ist und von der Censur (םרסיים fQr רומיים) geftndert worden ist.

*) Weil die Censor dort ge&ndert hat Auch die mitgetheilte Raschi-Er-klftrung ist gekflrzt; wir theilen sie oben nach dem Excerpt im י0ה תואר

orfc אחרים תקנו לוע כל ססרי דתותיהם יוחנן םאולוס סיטרום וד& יהודים היו. לשון היא גר&טיקה הוא הלשק הלאטק שמדברים בו חכמיהם ענו ועמקו הלכה .ועשה להם הכל להחשב חכמים בפני עצמם

Haben wir somit den Sinn dieser Stelle festgestellt, so durfte sie uns als nur in losem Zusammenhange mit dem Jeruschalmi stehend erscheinen. Es hat ein Spaterer sie hinzugefiigt, nm den ersten Rang zu kennzeichnen, der der griechischen Sprache, fur die R. Simon b. Gamliel eine Ausnahme statuirt hat, zuzuerkennen sei.

Wenden wir uns nunmehr der Fortsetznng in der erwahnten Jeru8chalmi-Stelle zu. Sie lautet: ר׳ ירמיה בשם רי חייא בר בא תיתם עקילם הנר התורה לסני ר אליעזר ולסני ר׳ יהושע. וקילסו אוחו ואמרו לו יפיסית משני אדם.

R. Jirmija referirte im Namen R, Chija, des Sohnes Abba's: Aquila (gr. Akylas) der Proselyt iibersetzte die Schrift vor R. Elieser und R. Jehoschua (d. h. unter ihren Auspicien), und sie lobten ihn mit den Worten: »Gar schon bist du vor Menschen-kindern, Anmuth ist gegossen auf deine Lippen *) (Psalm 45, 3). Was im Jeruschalmi Kidduschin I von Aqnila mitgetheilt wird, dass er namlich die Schriftstelle Lev. 19,20 vor R. Akiba iiber-setzt habe, stimmt mit Irenaus I I I , 24, wonach Aquila die Ueber• setzung auf Antrieb seines Lehrers Akiba unternommen habe, nnd mit Hieronymus zu Jesaja 8, 14, der dort Aquila als einen Schiller Akiba's bezeichnet. A18 geborener Grieche iiber seine Mnttersprache vollkommend verfugend, und unter Anleitung der erwahnten jud. Autoritaten auch in den Schatz und in den Geist der hebraischen Sprache eingefiihrt, konnte er eine Uebersetzung liefern, die all-gemein hochgeschatzt wurde, wovon die zahlreichen Citate in den rabbinischen Quellen *) zeugen und die Kirchenvater bestatigen').—

zu Bereschit Rabba sectio 16 mit und weisen noch auf das deutsche Excerpt bei Zunz, Literaturgeschichte der synagogalen Poesie S. 5. hin.

J) Joel, Blicke in die Religionsgeschichte S. 43, Anmerkung 1: »Dass ich das *Anmuth ist gegossen auf deine Lippen* ergSnze, wird jeder Kundige verstehen, wissend, dass im Talmud und Midrasch oft nur der Anfeng des Verses citirt wird, selbst wenn der Nachdruck auf dem Schlusse des Verses raht«. Vgl. fiber diese oft nicht beachtete Regel die Auseinandersetzung Sabludowsky's in seiner Schrift משען מים S. 66.

*) Zuerst znsammengestellt von Asarja de Rossi im Meor Emgim cap. 45 und nach ihm von R. Anger, de Onkelo chaldaico, Leipzig 1845.

') Vgl. hierflber die Nachweisungen bei Bleek, Einleitung, bearbeitet von Wellhausen, S. 580—82.

- 97 -

Inwieferu das Lob im Munde der Gelehrten gereeht war, inwieweit gerade die griechische Sprache zum Uebersetzen der Schrift ge-eignet gefunden worden ist, hat Joel, Blicke in die Religions-geschichte S. 43—67 an mehreren Beispielen und Einzelheiten zu zeigen versucht.

VI. Das aramaische Targam. Die griechische Version Aquila's erhielt sich lange in hohem

Ansehen1). Im Verkehr mit heidnischen und christlichen Minim berief man sich auf sie bei den Religionsgespraechen, welche zwischen den Parteien gefuhrt wurden. Die zahlreichen Proselyten gewannen aus ihr die Kenntniss der Lehre. Die griechisch redenden Ge-meinden bedienten sich ihrer bei der Vorlesung im Gottesdienste, nnd selbst die Rabbinen im Lehrhause verschmahten es nicht, ihre exegetischen Auseinandersetzungen dnrch Belege aus dieser Ueber-setzung zu begrunden. Man geht aber entschieden zu weit, wenn man sie auch als den Urtext betrachtet, aus der Aquila selbst oder ein Anderer die aramaische Uebersetzung des Pentateuchs gefertigt oder auch nur nach ihr geformt habe5•).

Am allerwenigsten ware hierzu ein Proselyt berufen gewesen,

1J Die Uebersetzung wax noch zum Tbeil im Jahre 553 post bei griechisch redenden Juden in ihren Synagogen gebr&uchlich, wie dies aus Justinian's Novelle 146 hervorgeht.

*) Aus der Literatur hier&ber f&hren wir an: Gratz, Geschichte IV. S. 510, Weiss דור ודור ויורשיו n S. 136; und Rappoport fiber Onkelos und Akylas im זכתן לאחרונים, edirt von Harkavy, S. 63 behaupten, dass die aramaische Uebersetzung des Onkelos eine Nachbildung der griechischen des Aquila enthalte. Adler in der Einleitung zum Commentar נתינה לנר nimmt togar an, dass von Aquila selbst auch diese Uebersetzung herriihre. Luzzatto, der in Geigers wissenBchaftl. Zeitschrift V, S. 126 die Abh&ngigkeit der aramfiischen Uebersetzung von der griechischen durchaus bestreitet, giebt im Briefe an Rappoport vom 12. October 1881 (abgedruckt im אנרות שד״ל II S. 213) zu/ dass Aquila's Uebersetzung sp&ter die Anreguug zu der aramaischen gegeben habe und die letztere wegen ihrer gleichen Anlage und Tendenz den Namen der ersteren erhalten habe. Herzfeld, Geschichte II S. 64 und Frankel, an mehreren Stellen in der Schrift *Ueber den Einflussc und in Darke ha Mischoah S. 101 widersprechen jeder Annahme einer Ah-hflngigkeit der aramaischen von der griechischen Uebersetzung.

Tttgua Ton I I . 8

— 98 —

der, wollte man ihm schondas sprachlicheGefuhl fiir die Uebertragung in das Aramaische zntranen, doch schwerlioh befahigt sein konnte, die geeignete Answahl in dem halachischen nnd haggadisohen Material, welches in die Uebersetzung verflochten werden sollte, zu treffen. Man hat sich namlich gewohnt, durch ein altes Missverstandniss dazu gefuhrt, das aramaische Targum zum Pen-tateuch auf einen Proselyten Onkelos zuriickzufuhren. Diese un-historische Annahme entstammt sicherlich aus der dem Jeruschalmi (s. oben S. 96) in den babylonischen Talmud Megilla 3 wortlioh ubertragenen Notiz, in der nur der Name עקילס in אונקלס geandert erscheint1). Man hat nnn beobachtet, dass an alien Stellen im Babli und in der Tosefta 2 ) , nnd unter denselben sind es mehrere, welche im Jeruschalmi vorkommeu, immer die Schreibung אונקלס fiir עקילס anzutreffen ist. Hierans resultirt die Identitat beider Namen, woran Niemand mehr zweifeln mag5). Nun ist in jener Notiz im Jeruschalmi von Akylas, dem griechischen Uebersetzer die Rede, wie es sich dort aus dem ganzen Zusammenhange ergiebt. Im Babli dagegen ist es die aramaische Pentateuch-Uebersetzung, welche mit denselben Worten dem Onkelos-Akylas beigelegt wird, weil der spatere Referent4), dem bereits unser Targum vorlag, miss-verstandlich die Notiz aus dem Jeruschalmi weiter ubertrug. Man hat nun, um auch die Notiz, wie sie im Babli steht, aufrecht zu

Es sind an beiden Stellen dieselben Tradenten; der kleinen Variante (גvon ספי im Babli fiir לפני im Jeruschalmi ist keine besondere Bedeutung beizulegen.

s) Die babylonische Schreibung אונקלס in de?.Tosefta zeugt mit gegen. Zuckermaudel's Hypothese vom pal&stinensischen Ursprung der Tosefta. Auch Rappoport, S. 28 ipi זכרון לאחרונים schliesst in gleicher Weise aus dieser Schreibung auf den babylonischen Ursprung der Tosefta.

3) Rappoport im Briefe an Luzzatto (זכמן לאחרונים S. 25) weist auf die verschiedene Aussprache von א und ע bei den Pal&stinensern hin; vgL hierzu auch Berliner, Beitrfige zur hebraischen Grammatik im Talmad und Midrasch S. 16. Auch Luzzatto inseinenAntworteu, im Briefweohsel (אנרות שדיל) II S. 214, 228 und 301, widmet diesem Gegenstande eine genaue Untersuchung und kommt beziiglich der Aussprache zu einem anderen Resultate.

') Es ist dies das einzige Ma 1, dass im Talmud das aramaische Targum mit dem Namen Onkelos in Verbindung gebracht wird. Dann kommt erst in geon&scher Zeit dieser Irrthum wieder in Aufhahme, worflber Naherei weiter unten.

— 99 —

halten ג ) , verrauthen wollen, Akylas habe auch die aramaische Ueber-setzung verfasst oder man habe diese nach der griechischen Version gebildet und so auf den Namen des ersten Urhebers genannt. Was nun Ersteres betrifffc, so haben wir bereits oben behauptet, dass man in Mitten des grossen Gelehrtenkreises nicht nach einem Proselyten sich nmzusehen brauchte, um eine solche aramaische Uebersetzung anfertigen zu lassen. Was die vermeintliche Nach-bildung betrifft, so wird Jeder, der nur eine angehende Kenntniss von unserm Targum gewonnen hat, zugestehen mussen, dass dieses seinen originellen Charakter an sich tragi Man wollte vorziiglich diese Nachbildnng aus dem oben S. 94 angeftihrten Satze בורגני א׳ folgern; wir glauben aber dort die richtige בירא להס לשון ארמית מתוך יווניתAuffassung dieser Worte 8 0 festgestellt zu haben, dass immer-hin eine Abhangigkeit unseres Targums von der griechischen Uebersetzung Aquila's hieraus nicht gefolgert werden konne. Uebrigens hat Frankel8) aus inneren Griinden, durch eine Ver-gleichung der wichtigeren Stellen bei Aquila und in der ara-maisohen Uebersetzung, das unzweifelhafte Resultat erzielt, behaupten zu konrien, dass Letztere von dem Ersteren nicht ausgegangen sei.

Eine starke Anregnng mag sie wof dazu gegeben haben, dass man nun anfing, auch fur die eigene Mitte ein Targum in ara-maischer Spraohe [zu schaffen, das in gleicher Weise mehr dem einfaohen Wortsinne entspreche, das aber auch, wo es nothig er-scheint, knrz oder auch nur andeutungsweise, halachische oder haggadische Reminiscenzen biete. Man musste zur fruheren Ein-fachheit im Uebersetzerwesen zuriickkehren, um ein solches Targum zu schaffen. Dies mag der Sinn jener Worte im Talmud, Megilla 3* sein: שכחום ותזרום ויסדום.

Wir haben keinen An stand genommen, die Notiz, wie sie im Babli ףenthalten ist, als ein Missverst&ndniss bei der sp&teren Uebertragung aus dem Jeruschalmi zu bezeichnen. Denn wie der babylonische Talmud f&r halachische Beziehungen als eine klassische Quelle anerkannt ist, und bei einem Widerspruche mit dem jerusalemischen Talmud entschieden den Vor-zug erhalten muss (vgl. Alfasi, Ende Erubin auf Grand geonftischer Ent-scheidungen), ebenso bleibt fOr Arch&ologiaches und Historisches der jerusal. Talmud masBgebe&d und sind seine Angaben hierin als zuverl&ssiger als die im babylonischen Talmud zu erachten.

9) Ausser den in Anm. 2 angegebenen Schriften auch noch speziell in der Schrift *Einiges zum Targum der Prophetenc S. 5 u. 45.

*8

— 100 —

Auf die dort augeregte Frage namlich, wie von einem neuen Targum die Rede sein konne, da doch dasselbe seit Esra's Zeiten eingefuhrt sei, wird sehr bezeichnend geantwortet: Dieses sei mit der Zeit gaDz vergessen worden, und man habe es jetzt wieder be-grundet, oder, was der Ausdruck יסד in sich miteinschliesst nnd bei ihm zweifellos voiausgesetzt werden muss, man habe es jetzt durch schriftliche Abfassung sicher gestellt1). In der That, was war nicht Alles im Laufe der Zeit in den Strom der Targumim hineingeflossen, welche fremde Elemente waren nicht hineingetragen worden! Das Schriftwort war nicht mehr zu erkennen; durch die subjectiven Eingebungen und Entscheidungen des jedesmaligen Targumisten war es dem eigentlichen Sinne und seiner Bedeutung ganz entzogen worden. Wir haben dies bereits (oben S. 85) an einigen Beispielen gezeigt*); wir kennen aber auch ein ganzes Targum zum Pentateuch, welches ganz dentlich das Bild der willkiirlichen Ansleguug jener Zeit wiedergiebt und vor Augen fuhrt. Das palastinensische Targum zum Pentateuch, aus der nnrichtigen Auflosung der Abbreviatur «n (d. h. תרגום ירושלמי) in den Druckansgaben noch immer תרגום ,als falsche Ueberschrift tragend, hat uns im alten Grundstock יונתןwelcher unter den vielen spateren Zuthaten sich verbirgt, aus jener Zeit, in der der Pluss der Targumim noch ganz lebendig war, eine grosse Anzahl von Haggada's nnd Halacha's aufbewahrt, die vor dem Forum rabbinischer Kritik durchaus nicht Stich halten konnen. Lehren, die mit der jiidischen Anschauung nicht ganz vereinbar sind, Halacha's, die' im Bet ha-Midrasch als klassische Tradition nicht sanktionirt worden waren, eine zn weit gehende Paraphrase, die sich aus der unbeschrankten Heranziehung von halachischem und haggadischemMaterial zusammensetzt, und s 0 eher in das Lehrhaus, als in die Vorlesnng wahrend des Gottesdienstes zuverweisen ist, dies Alles erklart, wie wirangedeutet, die mehrfachen Griinde, die zu einer Reform des Targums drangten. Manner von Antoritat miissen sich endlich dazu vereinigt haben, um ein Targum far die offentliche Vorlesnng herznstellen, welches allgemeine Aner-kennung und Aufnahme finden sollte.

1) Dies wird von WeiBs 11 דור והר וחרשיו S. 137 naher dargestellt. a) Nachzutragen ist noch (zu S. 86) die Stelle in Jerusohalmi Kilajim,

gegen den Schiuss des 8. Perek: ואילץ דמתרנמין ותורי נר וראפנין, was sich in unseren Targumim nicht findet.

— 101 -Nur das Eine wollen wir zugeben, was wir bereits oben er-

wahnt haben, dass namlich die einfache, mehr dem Wortsinne huldigende, an den Bnchstaben sich eng ansohliessende Uebersetzung Aquila's den ersten und grossten Impuls dazu gegeben haben mag, in ahnlicher Weise auch fur die eigene Mitte ein aramaisohes Targum herzustellen. Wann aber dieses Targum zu Stande ge-kommen, von wem es vorziiglich ausgegangen sein mag und wie es, nicht im eigentlichen Vaterlande, souderu erst in Babylons jiidischen Gemeinden zur officiellen Anerkennung nnd Geltung ge-langte, daruber schweigen die Quellen ganz und verweisen uns nur auf jene unhistorische Notiz, die wir ihres Werthes bereits oben S. 98 gewfirdigt haben.

Es bleibt nns daher nur der Versuoh iibrig, durch die Eruirung der alteren Bestandtheile in diesem Targum, durch die Analyse der halachischen und haggadischen Elemente in demselben, wie durch die Klarlegung des Sprachcharakters desselben einige Finger• zeige fiir seine Entstehung zu gewinnen.

VII. Redaction eines einheitlichen Targums.

Es war, wie wir bereits bemerkt haben, eine Zeit eingetreten, in der man das Bedurfniss auch nach einem, mehr dem Wortsinne entsprechenden aramaischen Targum, das zuweilen auch die ha-lachische Interpretation zu berucksichtigen hatte, machtig fiihlte.

Bei der Feststellung dieses Targums durch eine vollstandig schriftliche Abfassung kam vorziiglich die wortliche Uebertragung, soweit sie noch aus alter Zeit in manchen schriftlichen Aufzeichnungen oder auf dem Wege mundlicher Tradition erhalten geblieben war, zur Verwendung. Dass hierbei Varianten nicht zu vermeiden waren, liegt auf der Hand — und von hier, schon aus dieser alten Zeit her, ist bereits das Vorkommen von manchen verschiedenen Lesarten zu datiren. Diese wnrden in Fallen, wo man sich fiir die eine oder die andere Lesart nicht entscheiden konnte, mitaufgenommen, an den Rand, oft anch nebeneinander gesetzt, und flossen so, schon vor dem Zeitalter der fruhesten, uns erhalten gebliebenen Hand-schriften, haufig ineinander.

Wann und wo aber hat man dem gefuhlten Bedurfnisse fur die

_ 102 -

Fegt8t$Uungejpes araifl&sohen Targums, wie es uns in.dera sogenannten Targum Onkelos vorliegt, Rechnung getragen? Fiir die Beantwortung dieser Frage glauben wir aus diesem Targum selbst einige An-haltspunkte zu gewinnen, die jedenfalls nicht geringeren Werth als alle anderen bisherigen Annahmen, auf die wir weiter unten eingehen werden, beanspruohen diirften.

1. Das systematische und methodisohe Streben in diesem Targum, Anthropomorphien und andere nicht geziemend scheinende Ausdrucke zu beseitigen, gehort sicherlioh nicht der s pater en tal-mudi8cheu Zeit an, in $e man nach Frankel oder Geiger die Re-faction dieses Targums zu verlegpn hat. Die Siebenzig, zum Theil auch die folgenden griechischen Uebersetzungen, lassen ein gleiches Streben, wenn anch nicht in solchem Masse, erkennen. Auch die anderen von unserm Targum mehr oder minder abhangigen Uebersetzungen zeigen ein solches Streben. Bei keinem derselben aber lasst sich ein solch plangemasses Yerfahren, wie es in unserem Targum zu Tage tritt, nachweisen. Nur das unter Um-standen als gleichaltrig zu bezeichnende Targum Jeruschalmi zeigt dasselbe Streben, lasst aber an vielen Stellen die ordnende Hand vermissen, welche gerade unser Targum iiberall erkennen lasst. Es war altes Material aus einer Zeit, in der noch das Bedurfniss fur eine Beseitigung der Anthropomorphien ein ganz lebendig ge-fdhltes war, nnd das zur Zeit der Redaction dieses Targums noch immer in gewissem Masse vorhanden war. •Selbst in den Lebrhausern waltete die heilige Scheu, mit der man sich enthielt, den gottlichen Namen auszupprechen, man wahlte daher Umschreibungen.

Simon b. Schetach (s. Taanit HI, 8) kennen wir in unserer Literatur als den Ersten, der den Ausdruck מקום fur Gott ge-braucht, eine alte Bezeichnung, die gerade nicht als eine palastinisohe Entlehnung vom Hellenismus zu betrachten ist1).— Aus einer noch alteren Zeit lasst sich der Gebrauch des Wortes שמים fur Gott nachweisen, indem Antignos aus Socho in seinem Spruche, Aboth

J) Naheres hierflber bei Geiger, jiidische Zeitschrift XI S. 228, gegen Freudenthal, hellenisti80he Stndien I S. 66. Hinzufiigen wollen wir noch, daBS diese reiqjiidische Bezeichnung aus dem eigentlichen Kreise ihrer Ent-8tehung nicht heraustrat, da sie in den Apokryphen, in den Versionen und im neuen Testamente nicht bekannt ist, ebensowenig bei Hieronymus im Briefe an Marceעa (ed. Vallarsi I 25).

— 103 —

I , 3 sich (lessen bedient1). Ein dritter Ausdruok, namlich שכינה, findet anch in den Targumim seine Verwendung. Weber, System der altsynagogalen palast. Theologie, S. 176 will sogar einen Unterschied im Gebrauche dieses Wortes statuiren, und zwar so, dass nach alterem taigumisohen Begriff die Sohechina das unper-sonliche Zeiohen der Gegenwart Gottes ist, nach spaterer talmudisch-midraschischer Auffassung dagegen die Schechina Gott in seiner Gegenwart, wie in seinem Walten in der Welt reprasentirt. Noch ware der Gebrauch des talmudischen Ausdruckes כביכול zu erwahnen (naher erklart von Levy im neuhebr. Worterb. S. 240), wie auch die Bezeichnung יראה, selbst far Gotzenbild, (so z. B. Sanhedrin 106 a הוציאה יראתה), welches aber zugleich dem targumischen דחלא entspricht

Wenn man nun auch im Spraohgebrauche der spateren tal-mudischen Zeit solche Ansdrucke beibehielt, so war man doch im Allgemeiuen keineswegs hierin mehr so angstlich als in den Zeiten, in denen jene Umschreibungen zuerst vorkommen.

Man bezeichnete es zwar als eine besondere Kuhnheit3) der Propheten, die sich erlaubten, den Schopfer mit dem Geschopfe in Vergleichung zu bringen (גדול כוחן של נביאים שהן טדמין את הצורה ליוצרה in Ber. Rabba sect. 27); allein man beruhigte sich bei solcheu Stellen, in denen sinnliche Bezeichnungen von Gott gebraucht werden mit dem Grundsatze לא דבר הכתוב אלא כד לשבר את האוזן (Mechilta, Abschn. Jitro). >Der Schriftvers spricht nur (in dieser oder jener sinnlichen Weise von Gott), um es dem (menschlichen) Obre verstandlich zu machen. Die Haggada erlaubt sich sogar, um eine ethische Lehre oder einen religiosen Gedanken dem Horer naher zu veranschaulichen oder zu Herzen zu fuhren, die Gottheit in sinnlicher Ersoheinung darzustellen. So z. B. in den Talith sich hiiDen (Rosch ha Schana 17 b), Tefillin anlegen (Berachot 6 a) oder beten zu lassen (Berachot 7 a).

In einer solchen Zeit lasst sich nicht das angstliche Verfahren voraussetzen, das man fiir die erwahnten Umschreibungen im Targum so deutlich wahrnimmt.

2. Die griechischen Worter im Targum berechtigen uns, Diese Bezeichnung kommt auch in Lukas XV 21 vor, und ist auch (ג

dem Jerusalem. Targum nicht fremd, 80 Num. 26, 1. *) Wie Maimonides im More I, gegen den Schluss des cap. 46 ubersetzt.

— 104 -

den Targnmisten in die Zeit zu setzen, in der die griechische Sprache noch im Volkslehen so herrschend war, dass man es nicht fur nothig fand, dafur aramaische Ausdrflcke zu wahlen. Besonders pragnant tritt dies bei den griechischen Benennungen fur kultuelle oder rituelle Gegenstande hervor. Aus der Zeit des Tempelbestandes haben wir hiefur ein ganz beredtes Zeugniss, indem die Mischnah in Schekalim III , 2 berichtet, dass die Easten in der Tempel-kammer, welche die Einnahmen aus dem Schekel in sich aufnahmen, mit griechischen Buchstaben bezeichnet waren. Auch nach der Zerstorung des Tempels, in der Zeit, in welcher der Kampf gegen das Griechische eingeleitet wurde, war man ja nicht im Stande, demselben mit besonderem Erfolge entgegenzutreten. Daraus wird un& erklarlich, dass man sogar einen griechischen Ausdrnck in das Targum mitaufnahm, der von alter Zeit her fiir ein religioses, fast taglich nnd allgemein erforderliches Requisit zur Anwendung kam.

Der Targumist gebraucht namlich Num. 15, 38 fur ציצת hud Deut. 22,12 fiir גדלים jedes Mai כרוסשדין, was, wie Frankel, fiber den Einflnss S. 180 aufmerksam macht, bereits die Septuaginta mit xpdtmtdov giebt, nnd hierbei daranf hinweist, dass der Vertent zuweilen seine Uebertragung aus dem Leben genommen zu haben scheine. Anch aus unserem Targum ist zu schliessen, dass in friiherer Zeit כרוספדין der vulgare Ausdrnck fur das Gebot der ציצית war: weil namlich ציצית an dem xpdmtdov (כנף Saum) angeheftet wurde, so wurde, wie solches haufig im Munde des gemeinen Mannes geschieht, die Stelle, wo dieses Gebot seine Anwendung findet, als Benennung fiir das Gebot selbst gebraucht. In einer Note fugt Frankel noch hinzn: Bemerkenswerth ist, dass Onkelos das rams (Ex. 13,10; Deut. 6, 8 u. 11,18) mit תסלק, dem hiefur im Leben gebrauchlichen Ausdrnck, wiedergiebt, fur ציצית aber ציצית obschon Mischna und Boraita nur den Ausdrnck ,כרוספדיןkennen und dieses Gebot nur unter diesem Namen in der misch-nischen Periode bekannt war. Auch Jonathan und Targum Je-ruschalmi geben allenthalben ציציתא ,ציצין. Vgl. auch den Syrer Num. 15, 38 צוציתא, welches ein Anzfeiehen ist, dass der Pentateuch-Syrer ein Jude war und er daher sich der Ausdrucksweise seiner Glaubensgenossen bediente. Vgl. Vorstudien S. 183. (Matth. 5,20 xpdmitSov giebt die syr. Uebers. durch תכלתא 5 ,23 ,קרנא). — Dieses des Onkelos weist auf eiae vormischnisohe Zeit, wo obiges כרוספדין

— 105 -

Gebot unter diesem Namen benannt wurde und noob niobt von dem spater mehr gebrauchlichen ציצית verdrangt war; und nacb der griechischen Benennnng zu schliessen, weist sie nicht auf die Perser-, sondern auf die Syrerperiode (vgl. Frankel, gerichtl. Beweis S. 68 Anm.) hin. —

3. Der Targumist ubersetzt Num. 3, 32 ונשיא נשיאי הלוי mit eine Amtswurde, welche auch die ,ואמרכלא דממנא על וכרכי לואיMischna in Schekalim Y, 2 kennt und gemass der Gemara in Horajot 13') nach dem סגן folgte und holier als der מכר im Range stand. Vgl. Maimonides im Commentar zur erwahnten Mischna, wo er gerade auf diese Targumstelle sich beruft, um den Rang des אמרכל naher zn bezeichnen. Dagegen wird die Wurde eines -nach dem Talmud in Horajot 13 als eine solche be ראש בית אכzeichnet, die dem Range nach erst in dritter Reihe nach dem folgt, wahrend nach der Tosefta in Horajot II (s. S. 476 אמרכלed. Zuckermandel) sie der Wurde des אמרכל sogar voranging. Immerhin bezeichnet sie hier wie dort die jWiirde, die einem Pries ter angehort. Das palastinensische Targum, welches Num. 3, 22 zwar ebenfalls אמרכול hat, geht aber schon weiter und dehnt diese Bezeichnung auch auf die ראשי אבות aller Stamme aus, und fBgt sie auch bei den in Num. 1,6 bis 1,15 genannten ראשי אבוח der verschiedenen Stamme hinzu.

4. Eine andere alte Entlehnung bildet die Stelle in Gen. 25, 27. Dort bezeichnet der Targumist den Jager Esau in Gen. 25, 27 als נחשירכן, lasst dagegen bei dem Jager Nimrod in Gen. 10,9 nicht einmal die wortliche Uebersetzung fur ציד folgen, wahrscheinlioh, weil ihm der Ausdrnck > Jager vor Gott« unpassend schien. Das Wort נתשירכן wird von Lagarde, in den gesammelten Abhandlungen S. 65 naher behandelt, wobei auch auf Ephram zu Gen. 10, 9 hingewiesen wird, der dafur נחשירתן hat. Auch Perles in den etymol. Studien S. 24 sucht den Ursprung des Wortes zu ermitteln. Wir glauben nun die alte Quelle gefunden zu haben, aus der der Targumist die Bezeichnung נחשירכן fiir Esau gesohopft haben mag. In dem Postscript zur Septuaginta am Schlusse des Hiob-buches, welches wir bereits oben (S. 91) besprochen haben, wird

l ) Ueber die Bedeutuug des Wortes 8elb8t wax man schon in der Sltesten Zeit (8. Hongot 13a und Jerusch. Sabbat X, 3) wie in der neue8ten noch (•. Geiger, j&dische Zeitschrift V, 214) im Dunkeln.

— 106 —

namlich aus einem syrisohen (aramaischen) Targum angeffihrt, das wir im Zusammenhange mit dem Targum stehend halten mochten, welches in einer Handschrift1) lautet: ,ספרא דיובכ בר גנרא דשטיד hetx כ»ו0 ברא חנינא תיולבא חברא דבר בשמו! איתת נחשי ר כן וחכרא דבר שתיתאה Wenn es auch mit dem Inhalte jenes grieohisohen .דקטורתא וחנרא וכויExcerpts nicht ganz iibereinstimmt, so bleibt doch die Beiden ge-meinsame Identificirung des Ijob mit Jobah und der Versuch, die Genealogie auf Esau zurfiokzufuhren, recht beachtenswerth. Man hat Grund, dieses Targum in das erste naohohristliche Jahrhundert zu setzen ( 8 . Freudenthal, hellenistische Studien II S. 141) was immerhin fur die Eruirnng der Zeit des Targumisten, der jenes benutzt hat, nicht unwichtig sein diirfte. Allerdings bleibt es hier zweifelhaft, ob dieser Ausdrnck bereits in dem Material, welches dem Targum als Vorlage diente, vorhanden war und dann mituber-tragen wurde, oder ob derselbe bei der Sammlung dieses Targums direct aus jenem Postscript oder gar aus dem dort erwahnten Hiob-Targum selbst aufgenommen wurde.

5. Yondengeographischen Benennungen in unserm Targum sind -her (.ebendas) מעכתי fur אפקירוס und (Deut. 3, 14) ארגוב fiir טרטנאvorzuheben. Ersteres (im jerus. Targum טרגונא geschrieben), auch bei den Grenzbestimmungen in Jerusch. Schebiit VI, 1 u. Tosefta Schebiit IV erwahnt, bezeichnet die Landschaft des Trachonitis! Letzteres (auch im Pragmenten-Targum אפיקרס, dagegen אנטיקימס im jerus. Targum), lasst sich nur noch bei Ptolemaus nachweisen. Beide Bezeichnungen griechischen Ursprungs lassen daranf schliessen, dass sie in der Zeit des Targumisten noch ublioh waren. Da nun aber nicht zu eruiren sein durfte, bis zn welcher Zeit diese griechischen Benennungen im Gebrauche waren, so mussen wir davon Abstand nehmen, sie fur eine nahere Bestimmnng der Zeit, in welcher der Targumist lebte, in Betracht zu nehmen. Anders verhalt es sich mit der Uebersetzung רומאי fiir כתים (Num. 24, 24) in unserem Targum. Die Septuaginta versteht da noch unter DTO Griechenland, s. Frankel, Einfluss S. 184. >Die grieohisch-maze-donische Macht hatte sich durch Alexander welterschutternd fiber Asien und Afrika ausgebreitet; man sah sie daher als das letzte

1) Mitgetheilt von Luzzatto im Briefe an Rappoport, in der Sammlung der Briefe, ed. Graber, S. 742. Die betreffende Handschrift ist jetzt im Be-sitae S. J. Ealberstams.

- 107 -gippse Yolk - כתים — an, das Bileam am Schlusse seiner Weis-sagungen benannt hatte. In spaterer Zeit, als die Romer das weltbeherrschende Volk waren, yerstand man, ebenfalls nach solcher Auffassung, nnter כתימ Rom« 1 ) . Die griechische Oberherrschaft war demnach bereits abgethan, die romische an die Stelle getreten, als dem Targumisten בתים zn dem Begriff Rom emporgewachsen war. Zn einer spezielleren Gestaltnng gelangte spater dieser Be-griff bei dem jems. Targum, welches dafur מדנתא רבא, Byzanz*), und beim Fragmenten-Targum, welches קונםטנטינא hat.

ResQmiren wir die unter 1—5 gegebenen Daten, so werden wir nur im Allgemeinen die Qeberzeugung gewinnen, dass der Targumist in der Zeit gelebt hat, in der noch die griechische Sprache auf die verschiedenen Beziehungen des Lebens, selbst des religiosen, ihren Einfluss iibte und die Romer-Herrschaft noch in vollem Masse bestand. Es ist dies immerhin ein geniigend sicheres Resultat, um alle die fiypothesen, welche die Redaction des Tar-gums in das dritte oder vierte Jahrhundert verlegen, damit zuruok-zuweisen. Positiver ergiebt sich das Datum, welches wir gewinnen, wenn wir

6. Die halachischen und haggadisohen Elemente betrachten, welche das Targum in sich aufgenommen hat. Wir werden hierzu weiter unten nahere Gelegenheit finden, wobei es sich ergeben wird — was wir jetzt schon erwahnen wollen, — dass, soweit sich diese Elemente auf ihre eigentlichen Trager in den Quellen noch zuruckfiihren lassen, nur die Vorganger, Lehrer und Zeit-genossen R. Akiba's, dieser selbst und seine unmittelbaren, alteren Schuler als die Yertreter dieser halachischen und haggadisohen Bestandtheilezu eruiren sind3). Auf eine spat ere Zeit weisen diese nicht hin, und somit ware in ihnen ein klassisches Zeugniss fur unsere Behauptung gegeben, dass dieses Targum in der zweiten Halfte des zweiten Jahrhnnderts post seine Zusammenstellung ge•

*) Vgl. auch noch S. Cassel, magyariache Alterthiimer S. 282. .S. Sachs, BeitrSge II S. 144 ף3) Zu demselben Ergebniase gelangte Rosenthal in den Untersuchungen

fiber das Targum im Bet-Talmud, Jahrg. n, die wir alsbald brieflich (Juli 1882) als ilbereinstimmend mit den von uns gewonnenen Besultaten freudig begrfissten. Rosenthal gebuhrt die Prioritfit bezQglich der graphischen Feststellung dieser Reaultate.

*

- 108 -

fanden habe. Wahrscheinlioh hat R. Akiba selbst den machtigsten Anstoss dazu gegeben, er, von dem (Jeruschalmi Schekalim) unter Anwendung des Verses in Jes. 53,12 אחלק לו ברכים ואת עצומים יחליק pk ruhmend hervorgehoben wird, dass er Schrift und Midrasch, H a -lacha und Haggada angebaut habe, er, der auf seinen Reisen das unabweisliche Bediirfniss jfidischer Gemeiuden fiir eine, mehr dem Wortsinne entsprechende aramaische Uebersetzung aus eigener An-schauung kennen gelernt haben mag. Was er angeregt oder gar begonnen, seine Schiiler unternahmen es und fHhrten es aus.

VIII . Da8 aramaische Targum in Babylon. Das Targum, von dem wir sprechen, haben wir als ein Werk

aus der auf R. Akiba unmittelbar folgenden Zeit bezeichnet, in der man daranf bedacht war, fur die auswartigen Gemeinden eine ein-heitliche, durch die Autoritat der Gelehrten im Mutterlande sanctionirte Uebersetzung zu schaffen. Es ist dies nicht das einzige Beispiel; auch die Mischna, die Gebetordnung und das Kalender-wesen wurden von Palastina aus nach Babylon verpflanzt. Diesem Targum auf demheimathlichenBodenselbstGeltungund Ansehen zuver-schaffen, konnte nicht gelingen. Wir mochten den Grund hiefur in der Ohnmacht der Manner des Lehrhauses, den bisher und noch weiter mit dem Schriftworte frei schaltenden Uebersetzern gegenuber erkennen. Schon in der alteren Zeit erhoben sich gewichtige Stimmen tadelnd gegen die Willkiir der Targumisten. Dass diese Stimmen resultatlos verhallten, davon zeugt die Conservirung der geriigten Stellen in dem auf uns gekommenen jerusalemischen Targum1). Wir weisen ferner daranf hin, dass in diesem Targum der Priestersegen (Num. 6,24) durch eine ganz breite Paraphrase wiedergegeben wird, wahrend diese Schriftverse nach der talmudischen Vorschrift in Megilla 25 a gerade zu den Stellen gehoren, welche gar nicht fiber-setzt werden sollten. Man horte nicht auf, in jeder neuen Zeit die herrschende Auffassung oder Auslegung hineinzutragen. In der uns erhaltenen, letzten Formation erkennen wir die Ablagerungen

.Vgl. oben S. 85 (ג

— 109 —

aus den verschiedensten Zeiten, von Jochanan Hyrkan1) bis zu den Frauen Muhammeds2), vom hellenistisohen Logos bis zum heid-nischen Nestelkniipfen8). Bei genauer Priifung werden sich an manchen Stellen die einzelnen Zeitlaufe in dem Material, welches sie angesetzt haben, noch erkennen lassen. Manche Erklarung wird da sogar bereits in der alteren Haggada aufgefunden werden; so z. B. recht deutlich die Haggada Bar Kappara's im Jeruschalmi Sukka IV fur Ex. 24,10, die dort schliesst מ״ט וכעצם השמים ל&והד was mit dem Fragmenten-Targum ganz ,שמייא כד אינק נקיין ק עננקubereinstimmt, von dem jerus. Targum aber etwas abweicht.

Darum genoss auch das Targum bisher kein Ansehen bei den Gelehrten Palastina's. Man beachtete es nur, wenn man es zu tadeln hatte; man citirte niemals aus demselben, wie sonst aus der griechischen Uebersetzung. Daher kann man auch kein Citat aus dem Targum in der Mischna, auch nioht im jerusalemischen Tal-mud namentlich auffinden. Die Stelle im Jerusch. Sohekalim I, 4 כל העובר על הפקודים ר׳ יודא ור׳ נחמיה חד אמר כל דעבר בימא יתן וחרנא lasst allerdings den targumischen Anstrich אמר כל דעכר על םקודיא יתןnicht verkennen, aber weder die eine noch die andere Lesart hat in die Targumim Aufnahme gefunden. Einige targumische Phrasen werden angefiihrt, aber ohne jede weitere Bezugnahme auf das Targum selbst4). Die Stelle in Jerusch. Megilla IV, I I ומחא ד׳ -wird von Reif (in Ex. 32, 35 וינף ד׳ את העם Targum fiir) ית עמאmann in שדה ארם S. 11 mit Recht als eine Interpolation gekenn-zeichnet; die Parallelstelle in der Tosefta hat dafur den hebr aischen Vers. —

Es bleibt dieses Verhaltniss in Palastina unverandert bestehen. Selbst die Haggada, die als eine gesonderte selbststandige Sammlung zum ersten Male in der Pes ikta des R. Kahana erscheint, nimmt vom Targum keine Notiz. Erst in Bereschit Rabba begegnen wir Citaten, die den verschiedenen Targumim, die man gewohnlich mit Onkelos, Jonatan und Jeruschalmi bezeichnet und ausserdem noch anderen, sonst unbekannten Versionen, angehoren. Es geht

1) Deut 33,11. .Gen. 21,21 ףa) Deut. 24,6. *) So z. B. א״ר לוי מהו ארך אפים רחיק רגין, womit das Fragmented

Targum ganz, Onkelos fast, nioht aber das Jerusalem. Targum flbereinstimnat,

— 110 —

daraus horror, dass zur Zeit dea Redactors iu Palastina nooh immer nioht von einem feststehenden Targum die Rede war. Eine nahere Auseinandersetzung hieruber giebt Lerner, Anlage nnd Quellen des Bereschit Rabba S. 56—69.

Bevor wir nnnmehr zu der Darstellung schreiten, wie dieses Targum als ein fertiges Werk erst in Babylon zum Vorsohehr kommt1), wollen wir noch einen sehr wichtigen Einwand er-ledigen, den * man gegen uns nach spraohlioher Richtung hin' erheben mochte. Man hat sich namlich daran gewohnt, die Targumim nach einem ost-nnd westaramaisohen Idiom2) zu scheiden, indem man diesem das jernsalemische nnd jenem das babylonische (namlich Onkelos) zutheilt. Allein diese Unterscheidung ist durch-aus nioht 8 0 strikt festzuhalten, um auf Grund derselben auf den Ursprung dieses und jenes Targums zu schliessen. Denn die Vokalisirung der Texte, welche doch am meisten fur eine solche sprachliche Scheidnng massgebend sein musste, ist ja erst mehrere Jahrhunderte nach erfolgter schriftlicher Fizirung des Eonsonanten— Textes hinzugetreten. Sie selbst aber bietet im siohersten Falle nur eine Eenntniss von dem phonetischen Elange des Wortes aus dieser jiingeren Periode, was noch keineswegs die wirkliche Aus^ sprache in der alten Zeit bedeutet.

Was aber den Eonsonanten-Text betrifft, so berufen wir uns auf Noldeke's allein competentes Urtheil 8) in der Schrift'' *Alttestamentliohe Literatur (1868) S. 257. Derselbe verlegt bios dieSehlussredactiondes im Wesentliohen schon feststehenden Targum , nach Babylon, bezeichnet aber hierbei die Mundart desselben als >eine etwas jungere Entwickelung des schon in einigen Bfichern des Alten Testaments angewandten palastinischen Aramaismus, die im Ganzen beibehalten und nicht etwa in den babylonischen Vulgar-dialekt verandert ist, den wir aus dem Talmud kennen*. Ebenso bemerkt derselbe Gelehrte in der Einleitung zur mandaisohen Grammatik (1875) S. XXVII Note 1 »Zu beachten ist ubrigens,

1 J "Wann und von wem 6B dorthin gebracht worden iat, wissen wir allerdings nicht, wie flberhaupt die jfldiache Gelehrsamkeit in Babylon vor dem ׳ epoohe-machenden Anftreten Rab'» sich in diohtes Dunkel hflUt.

•S. Frankel, zum Targam der Propheten S. 5 und Geiger, jfiduche Zeit ףschrift Band IX S. 93.

So die Worte bei Bleek, Einleitung (4. Aufiage) S. 608. f ף

— I l l -dass das officielle Targum (Onkelos und Jonathan), obwohl in Babylonien redigirt, einen Dialekt zeigt, dessen Grundlage pa-lastinisoh ist<.

Hiernach wird der sprachliche Charakter des Targums auf Babylon als Heimathsland gerade nicht hinweisen und wir werden nnr in gewissen Aendernngen der Orthographie, im Tausche mehrerer Partikeln und in dem differirenden Gebraucbe mancher Ausdriicke den Antheil Babylons zu bezeichnen haben. Ein solcher sprach-lioher Austausoh fand bei dem allzeit regen Verkehr zwischen den Juden in Osten und denen in Westen sehr oft Statt1). So er־ klart es sich auch, wie Pormen der verschiedenen Mundarten ge-wechselt wurden. Die Massora zum Targum Onkelos (S. 61) kennt mehrere Beispiele, wie hier und dort abweichende Formen aus den anderen Dialekten festgehalten wurden. In noch grosserem Masse geschah der Umtausoh aus dem Wortschatze, der in den je-rusalemischen Targumim ein bedeutend grosserer ist, wie ihn auch die weitlaufige Anlage derselben erfordert. Auoh die Zahl der Fremdworter ist bei ihnen ein ungleich grfissere. Da diese Tar-gumim, beim Mangel an handschriftlichen Vorlagen, heute kaum noch zu controlliren sind, so wird man auf sprachlichem Wege sehr schwer die alteren Bestandtheile in ihnen von den jiingeren unter-scheiden konnen. Man wird sich daher zufrieden geben mussen, wenn man nur im Grossen und Ganzen yon ihnen behauptet, dass sie einen Vulgardialekt verrathen, der von dem palastinischen Aramaisch, soweit er in unserem alteren Targum in seiner Beinheit noch erhalten ge-bliebenist, sichwesentliohunterscheidet. Von einer besonderenSchluss* redaotion, welches dieses Targum erst in Babylon im 3. oder 4. Jahr-hundert erhalten haben soli, kann demnach nicht die Rede sein. In der That, was wurde dann die Behauptung des Chija ben Abba von der Autorschaft des Onkelos und die Frage des Anonymus ותרגום fur einen Sinn noch haben, im Munde dieser של תורה אונקלס הנר אמרוGelehrten, welche nicht mehr wissen sollten, dass erst wenige Jahrzehnte vor ihnen dieses Targum in ihrer Heimath ,zum Ab-schluss gebracht worden sei?

Was wir von Babylon behaupten konnen, ist nur, dass das ara-maische Targum in seiner neuen Gestaltung erst in diesem Lande

1) Vgl. Nfildeke, mandfiische Qnunmatik S. XXVli.

— 112 —

zur Gelttrag und Anerkennung gelangte. Hier, wo 63 zuerst durch-geschlagen und seine Einbiirgerang gefunden, wird es mit Recht genannt und dem (Eidduschin 49 a) » (י unser Targum« תיגוס דידן d. h. dem Targum nach der subjectiven Eingebung ,תרגום טדעוזיהentgegengesetzt. Wie sich hieraus bei Spateren die Bezeichnung -gebildet hat, werden wir weiter unten sehen. Das Tar תרגום בבליgum blieb jetzt nicht mehr auf den engen Ereis einer Uebersetzer-gilde beschrankt; man brachte es unter das Volk, indem man es allgemein znr allwochentlichen Lekture fur den betreffenden Schrift-abschnitt anempfahl1). Man fing an, im Lehrhause selbst ihm Be-achtung zu schenken und aus ihm, als aus einer Schrift von offentlicher Geltung Belege fur gewisse talmudische Erklarungen zu citiren. Man bediente sich hierbei gewohnlich der Formel דטתרגטיגן, »wir iibersetzen*, d. h. bei der Vorlesnng der Thora. So wird das Targum in folgenden Stellen von Ungenannten citirt:

Sabbat 10 b אלהא טהיטנא (Deut. 7, 9). Gittin 68 b ש־ טורא (Lev. 11,19). Baba Eamma לקםצא בהון על ארעא (Lev. 11,21) Moed Eatan 2 ואת טשלהי ולאי (Deut. 25,18). Baba Batra 74 b התגיגים הגדולים הנא תרגיטו אחולי דיטא (Gen. 1,21)—

kommt in beiden Targumim nicht vor. Sebachim 116 טשטניהק (Gen. 4,4) (ohne einleitende Formel). Vgl. noch Gen. Rabba c. 22, Lev. Rabba c. 9. und Jer.

Megilla I. Genannt werden folgende Gelehrte Babylons bei ihrem dies-

beziiglicheu Citat aus dem Targum: Abbaje fuhrt mit der Formel [טתרנטיג an: Rosoh ha-Sohana 32 b

Num. 29, l) יום יבבא יהא לכק ) . Abdime in Baba Batra 12 b חליל לוחין (Exod. 27, 8).

Achi (oder Rab?) Sanhedrin 106 b לחלומץ (Lev. 25,30); auch Sifira z. St. u. Arachin 15 b.

Die Gelehrten (רבנן) Aboda Sara 17 c עצת חטאין (Lev. 18, 17); Chulin 80 תורבלא (Deut. 14,5); vgl. Jer. Eilajim Ende 0 . VIII.

Jochanan in Nidda 31b.וירכי ית ביתא (Lev. 14,52).

*) Wir werden von jetzt ab diese gleiche Bezeichnung auch f3r unsere Darstellung, so oft wir von dem, Onkelos beigelegten Targum spreohen, bei-behalten.

*) Berachot 8 a u. b.

— 113 -

E . Joseph, der auch an anderen Stellen als besonderer Pfleger des Targums sioh erweist: Sabbat 28 ססגמא (Ex. 25, 5).

Sabbat 64 מחוך (Numeri 31, 50). Nasir 39 טסורצנק ועד עמורין (Num. 6,4).

Auf den Namen des R. Joseph (oder ר• ששת?) mit der Formel כמה תתזן דבריתא ושייטן ברומי עלמא ומתק finden wir: Sota 48b כדמתרגם In unserem .כאשר תעשינה הדבורים fur Deut. 1,49 דובשא מעסבי טוריאTargum finden sich nur die drei ersten Worter.

Levy, s. Rab. Nachman b. Jizchak in Baba Kamma 116 b יחסניניה סקאה

(Deut. 28, 42). Rab; Sanh. 108 גסר Gen. 6,14 s. noch 23 ר״ה u. Ber. Rabba z. St. Rab u. Levi: Sebachim 54, wo Rab מדבחא u. Levi מקדשא in

Gen. 49, 27 liest. Es durfte dies als das alteste Citat angesehen werden. Rab und Levi iibersetzen auch דודאים Gen. 30, 14 ver-schieden, s. Sanh. 99 b, wozu noch Ber. Rabba zu vergleiohen ware.

Rabba in Bechorot 50 עסרין מעק (Ex. 30,13). R. Samuel b. Nachmaui, Megilla 10 b מרא דכיא (Ex. 30, 23);

a. a. Chulin 139 b. Derselbe empfiehlt das Aramaische, Ber. Rabba sect. 74. Er

kennt unser Targum zu Ex. 26, 20, angefuhrt in Ber. Rabba 8. 8, das auch im jerusal. Targum vorkommt. Was in Ber. Rabb. sect. 61 aus dem Targum zu Gen. 25, 3 in seinem Namen angefuhrt wird, variirt in der Formel, mit der er sein Citat einleitet. Nach alteren Editionen (auoh im Jalknt ed. pr.) lautet sie: אף על גב on דאינון מתרגמין וכוי כולן ראשי אומות• >Obgleich Jene (namlich die Palastinenser) iibersetzen*, namlich die dort angefiihrten Volker-namen אשורים ולטושימ ולאומים, nicht als Appellativa, sondern nach einer gesuchten, etymologischen Bedeutung iibersetzen, so hat man 8ie doch als Namen von Volkerstammen zu betrachten. Der aus Palastina stammende, aber auch in Babylon lebende Samuel ben Nachmani konnte sich hier jener ublichen Formel bedienen. Aber auch die andere Formel• אע״ג דאנן אמרינן >obgleich wir iiber-setzen*, konnte er in Babylon als Palastinenser anwendeu, was aber weniger wahrscheinlioh. ist. Auffallend bleibt es, bei dieser oder jener Formel, dass Samuel b. Nachmani nicht auoh unser Targum bemangelt, in welohem ebenfalls, durch das Wortchen והיו veranlasst,

Targum Tom I L 9

- 1U -die Worter nioht als Eigennamen behandelt, sondern in gemaae Benennnngen aufgelost werden.

R. Simon b. Lakiseh: Pesaohim 50 בת ננרא תגרא (Gen. 38, 2), ohne einleitende Formel; 8. nooh die Noten z. St. oben S. 14.

Targnmisehe Anklange zeigen: Berachot 6 (auch Chagiga 3)

wo האמרת Deut. 26,17 mit חטיבה, ganz wie im Targum wieder-gegeben wird.

Baba Batra 16 b wird דמ עשו את הבכרה Gen. 25, 34 mit tm .das erste Wort ebenso im Targum, erklart ,את הבכרה

Kidduschin 32 b wird aus Gen. 18, 8 והוא עטי עליהם herge-leitet, dass Abraham seine Gastebedient habe (טשטש), ebenso in Targam.

Sota 13 b fur Deut. 33,21 סםרא רבא דישראל. Die hervorgehobenen 4 Stellen lassen besonders erkennen, dass

die betreffenden ErklSrungen auf dem targumischen Wortlaut basiren. Die grosse Anzahl von Stellen, in denen sonstTargum nnd talmudische Haggada nbereinstimmen, sind hierbei nicht beriicksiohtigt.

IX. Verhaltniss aaseres Targums zu den anderen Versionen nnd Targumim.

Die haufige Uebereinstimmung unseres Targums mit der Septuaginta und den anderen von ihr abhangigen griechischen Uebersetzungen in dem Streben, der philosophischen Exegese durch Entfernen der Anthropomorphien und Anthropopathien, wie der religiosen Exegese, durch Aufnahme des midraschisohea Elements Rechnung zu tragen, ist auf Grande zuriickzufQhren, welche auf eine Abhangigkeit unseres Targums von der alteren, grie-chischen Uebersetzung dnrchaus nicht schliessen lassen. Es liegt diese Uebereinstimmung viel eher nnd mehr in einem gewissen geistigen Connex, in welchem die Alexandriner und die PalSstiner lange Zeit standen und wahrend derselben anf gemeinsamer Basis hin wissenschaftlioh thatig waren. Fur Einzeles1) aus dieser gleich-

») E8 sei beispielsweise nur auf Num. 24,7\erwiesen, wo die Paraphraie des Targums fast w8rtlich mit der 8eptuaginta ttbereinstdmmt; vgl. Frankel, fiber den Einfluss S. 188. Dr. Rosin macht uns brieflich hierbei nooh auf Sanh. 105 b aufmerksam, wo aus der Sentenz des R. Jochanan die allgemeinai Verbreitang des Sinnes, wie ihn die Versionen haben, herrorgeht.

- 115 -

altrigen Arbeit sind Frankels Forschungen in den Vorstudien zur Septuaginta (besonders § 32 u. 33), wie in der Schrift > Ueber den Einflass der palastinischen Exegese auf die alexandrinische Hermeneutikc sehr instruktiv. Freudenthals Untersuchungen in den »hellenistischen Studienc bestatigen, wie sie auoh erganzen, die von Frankel gewonnenen Resultate. Auch Geiger hat, s. im 4. Bande der nachgelassenen Schriften S. 73—92, ein sehr reiches Material hiefur geliefert.

Ein anderes Verhaltniss lasst sich zwisohen unserem Targum nnd den anderen aramaischen Targumim erkennen. Man hat bis-her die Uebereinstimmungen in denselben entweder als aus einer gemeingamen Urquelle geschopft sioh erklart oder als spatere In-terpolationen bezeichnet. Die Forschungen, so anerkennenswerth sie bleiben, brachten es zu keinem sioheren Resultate, weil man a priori von der Ansicht ausging, dass unser Targum einer spateren Zeit angehore. Nachdem wir aber die Redaotion unseres Targums in eine viel friihere Zeit zu setzen uns bereohtigt halten — aus den oben S. 101—108 naher entwickelten Grunden—,wird sich auch far die Beurtheilnng der anderen Targumim in aramaischer Sprache ein von der bisherigen Auffassung ganz abweichendes Resultat fest-stellen lassen. Wir beginnen

1. mit dem Targum zum Pentateuch, welches in unseren Ausgaben unrichtiger Weise (Targum Jonathan statt Targum Jeruschalmi) betitelt wird (s. oben S. 100). Wir haben bereits an mehreren Stellen von der Unsicherheit abgehandelt, welches dieses Targum fiir eine Feststellung seiner Abfassung bietet, da es als ein literarisches Product anzusehen ist, das erst allmalich durch mehrere Jahrhunderte hindurch zu der Gestaltung gefuhrt worden ist, in welcher es auf uns gelangt ist, im Gegensatze zu unserem Targum, welohes uns als aus einem Gusse hervorgegangen er-scheiuen muss. Daher stellen sich viele Schwierigkeiten entgegen, wenn wir die altesten Bestandtheile aus jenem Targum ermitteln wollen. Es wird uns dies zum grSssten Theile nur dadurch moglich, dass wir bei einer aufmerksan en Durchforschung beider Targume die alte Grundlage in den ihnen gemeinsamen Ueber-setzungen oder Erklarungen feststellen. Denn diese Ueberein-stimmungen weisen uns auf die Prim&rquelle beider Targume, die friiher miindlich vorhanden gewesene einfaohe Uebersetzung hin,

- 116 -

welche bei denselben benntzt worden ist, die aber in dem jeruaar-, lemischen Targnm im Lanfe der Zeit zur wunderlichsten Erweiternng gefuhrt hat. Dies ist der natiirliche Gang, mochten wir sagen; die ursprungliche knappe Uebersetzung ist zur Paraphrase geworden, nioht aber ist das umgekehrte Verfahren anzunehmen, dass man namlich diese abgekurzt und zu unserem Targum zugestutzt habe. Hiergegen spricht die ganze innere Anlage und Tendenz dieses Targums — und dennoch behauptet dies Geiger in seinem Artikel >Das nach Onkelos benannte babylonische Targum zum Pentateuchc (Judische Zeitschrift, Jahrg. IX S. 85-104). Es wird zu diesem Bebufe eine ganze Anzahl von Stellen aus unserem Targum vor-gefuhrt, als Belege fur die Behauptung, dass dem Onkelos-Targum das altere Targum (nach S. 87, wie es im jerusalemisohen aufbewahrt ist) vorgelegen, es dieses abgekurzt habe, aber dadurch zu seltsamen Missgriffen veranlasst worden istc (S. 88).

In der That kann aus alien diesen Stellen, zu denen nooh Bacher in der Zeitschrift der deutsoh-morgenl. Gesellschaft, Band 28, S. 62 einige andere binzufiigt, sicherer das Gegeutheil erwiesen werden, dass namlich im sogen. Onkelos die ursprungliche, ein-fache Erklarung wieder zu Geltung gekommen ist, wahrend sie im jernsalemischen Targum, erweitert erscheint und nach Ausscheidung der Anhangsel noch oft zu erkennen ist.

Bei den meisten Stellen haben wir es nicht einmal nothig, sie speziell zu behandeln, da jeder priifende Leser sich nach von ihnen gewonnener Kenntniss ohne Weiteres zn dem von uns be-haupteten Gegentheil bekennen muss. Wir lassen daher hier nnr solche Stellen folgen1), bei denen etwas linger zu verweilen ist, wobei wir es bedauern mussen, auf Geigers weitlauflge Aus-einandersetzungeu nur hinweisen und sie nicht ganz mittheilen zu konnen. Einige andere Stellen werden wir noch weiter unten bei passender Gelegenheit behandeln.

So ist die Erklarung unseres Targums zu Ex. 33, V. 3 und׳ 5 fur sich selbst verstandlichJ), wenn man bedenkt, dass der Tar-

1I Auch Rosenthal hat im Bet-Talmud II S. 335—842 Geigers Ansicht durch eine eingehende Erflrtermig mehrerer Stellen griindlich widerlegt

-Geiger erklart S. 83 am Schlusse seiner hierauf beaOglichen Auseinander ףsetzung *Allein Onkelos will sich knapp an daa Wort halten, beschneidet daher daa alte Targum, aber am unrechten Endec.

־ 117 — ־

gmnist hier, wie an vielen Stellen, aus beSonderer Rticksicht f\ir das Volk absichtlich eine mildere Auffassung kundgiebt. Daher V. 3 א^לח, wie 1אע^ח) »ich werde immerhin meine Gegenwart nicht entfernen (mit Bezug auf V. 2, dass jetzt ein Engel vor dem Volke herziehen soil) מקרבך = בקרבך aus deiner Mitte, סן damit ich dich nioht, auf dem ,דילמא אישיצנך באורחא = אכלך בדרךWege aufreibe. Aehnlich Deut. 31,17 ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה רגע :V. 5 in gleicher Weise .ואירחיקינק ואיסלק שכנתי מנהק =־ לאכן>1 wurde < ,שעה חדא אסלק שכנתי מבינך ואישיצנך ־= אחד אעלה בקרבך וכילית ץich nur einen Augenblick meine Gegenwart ganz von dir entfernen, 8 0 wurde ich dich vernichten*. Eine Entlehnung aus dem im V. 3 erweiterten Jerusalem. Targum ist durchaus nicht ersichtlich, vielmehr erkennt man dort die ursprungliche, hier die amplificirte Lesart.

Fiir Gen. 2, 18 u. 24 zeigt unser Targum eine vom jerusaL Targum verschiedene Auflfassung. Letzteres lasst die wirkliche Be-deutung des Schriftwortes gar nicht erkennen. Unser Targum erblickt in diesem den sinnbildlichen Ausdrnck, nnd, nachdem er V. 18 u. 20 עזר כעדו wortlich סמך לקבליה ubersetzt, (also nicht, wie Geiger auch hier, im Sinne des Jeruschalmi iibersetzen mochte >es ist nicht gut, dass der Mensoh allein liege, ich will ihm ein Weib machen, dass es nahe an seiner Seite sei!) fasst er V. 24 als ein Gebot auf (בית משכבי namlich wie Gen. 49, 4,) nach welchem die Verwandten-Ehen, wie R. Elieser und R. Akiba 58 a die Stelle verstehen, verboten seien. — Gen. 3, 21 •^לבושין די und על משך -sind zwei, auf midraschische Ausfuhrung zuruckgehende Er בשריהוןklarungen, die hier nebeneinander gestellt sind.— Ebenso Gen. 40,10 sind fur עלתה נצה «wei Erklarungen zusammengestellt und hinter-her durch ein copulatives Waw verbunden worden.

Dass aus כל דרנל ־־־־ אל עקד Gen. 30,40 eine Teitvariante nicht zu folgern sei, hat Dr. Adler in seihem Commentar durch den Hinweis auf die Consequenz der Uebersetzung des vorher-gehenden דתן «י הצאן durch רהב בדש ענא bekr.aftigt.

Gen. 40,13 wird »die missgluckte Abkiirzung* gehoben, wenn man bedenkt, dass der Targumist ישא את ראשך in V. 13 u. V. 19 verschieden, dem jedesmaligen Sinne entsprechend, iibersetzen muss•

,Text und Targum ויעל VgL Gen. 85, 18 (נ

Gen. 41, 43 sieht sich der Targumist, da, trotz der etymolo-gischen Verauche im Sifre Abschnitt Debarim und Baba Batra 4a das Wort אברך dunkel bleibt, um 8 0 mehr genothigt, dasselbe im Sinne des רשיטיגי לאב לפרעה Gen. 45,8 zu iibersetzen, wobei er eine Richtigstellung nach der Etymologie gar nicht anstreben mag.

Ex. 1, 19 חכיטן = חיות erweist sich nach den Lexicis geniigend fur den inneren Znsammenhang »sie sind selbst erfahren genug als Hebammen, so dass sie geboren haben, bevor nooh die eigentliohe Hehamme zu ihnen kommt<.

Ex. 3,1 lasst gerade die Lesart in ed. Sabioneta לטרברא and die 2 versohiedenen, nebeneinanderstehenden Lesarten לאתר שסר רעיאerkennen, bei denen die erste Lesart die andere Deutung des Wortes טוץר >Triftc kundgiebt, die zweite aber wortlioh iibersetzt, beide aber hierbei אל = אחר nehmen.1)

Ex. 4, 6 gehort za den Stellen, in denen der Targumist sioh einer ganz besonderen Genauigkeit fiir die Verdentlichung be-fleissigt, und deshalb von der wortlichen Auffassung abgeht. >Aus-satzig wie Sohnee* lautet daher bei ihm •weiss wie Sohnee«, ebenso Num. 12, 10 bei Mirjam im ersten Theile des Verses, wahrend im zweiten Theije qpr מצורעת — weil ohne כשלג — wortlich wieder-gegeben wird. Diese Belegstelle bringt G. nicht heran; ihm ist die im Jerusalem. Targum (welches sich an beiden Stellen dnroh-aus nicht consequent bleibt) aufbewahrte. Lesart, טחוורתא םגירתא (Ex, 4, 6) die altere, von welcher Onkelos nnr טחוודא aufgenommen hat!

Was G., UrschriftS. 381 zuEx. 12, 34 in Betreff des טשארתם vorbringt, ist •ganz haltlos; A. Dillmans Urteil 1. St. (im Common-tar, Leipzig 1880) ist auch auf die Wiederholung in der jiidisohen Zeitschrift 1866 S., 243 u. 1871 S. 90 anszudehnen. Falsch ist, es habe das Wort ursprunglich ™it Sin gelautet, man habe spater mit Schin gelesen, weil man nicht wollte, dass die Israeliten beim Auszuge gesauerten, wenn auch nicht au%egangenen.Teig mitge-nommen haben sollen. Gerade das Gegentheil geht aus der Me-chilta hervor, da man bei diesem ersten Pessach nur am 14. Abends (8 . Malbim z. St.) kein Gesauertes haben durfte, wohl aber am 15., sei es am Tage, oder nach einer anderen An-sicht, am Abend daraqf. — In unserm Targum wird die Grand-

») Vgl. Joseph., Arch. II, ^ 1 , wo אחד. הטיבר. •efte Brklftmng ndet.

- 119 -

bedeutung des Wortes משאיתם festgehalten, namlich als Gefass1), wie Ex . 7, 28; Dent. 28,5 u. 17, was aber durchaus nicht hindern kann, nebenher auch*im Sinne der Mechilta z. S. >die Ueberreste« hiaznzufiigen, zumal die etymologische Herleitnng von שאר es ge-gtattet. Das ist durchaus nicht >prinziplos< zu bezeichnen, es lassen sich viele solcher Aehnlichkeiten im Targum nachweisen.—

Ebenso wenig verletzt Onkelos den wortlichen Sinn, wenn er E x . 12, 43 unter כן נכר nach der Auffassung in der Mechilta den ab-trfinnigen Israeliten versteht, ohne aber, wie im erweiterten jerusal. Targum, auch des Nichtisraeliten hierbei zu gedenken. In dieser eigentlichen Bedeutung giebt er ja נכר p in Gen. 17,27 und kev. 22, 25 wieder, was hier aber unnothig ware, da die Grund-bedeutung immerhin gewahrt bleibt, wenu auoh bei בן נכר hier die •weitere Uebertragung auf den abtrunnigen Israeliten mitein-geschlossen wird.

Ex. 13, 19 ואסיק =־־ רקח verrath keine Gedankenlosigkeit; der Targumist Ubersetzt so, um mit Gen. 50,25 ותסקון == והעליתם in JIannonie zu bringen. Wir werden ein gleiches Verfahren, das Geiger aber noch unbekannt geblieben ist, noch an anderen Stellen kennen lernen.

Dass nach Lev. 20,5 auoh die Familie des Moloohdieners vertilg* werde, erklart sich die Haggada (Sifra und Parall.) damit, weil die Familie ihm beisteht. Wenn dies im jerus. Targum duroh -ausgedruckt wird, so verdunkelt Onkelos keines ומנוסתיה דמחסק עלןיwegs durch ובמשפחתו — ובסעתה (die ihn unterstiitzen); dies entspricht vielmehr der knappen Ausdrucksweise, die wir bei ihm gewohnt sind.

Was ist aus Num. 28,26 zu 8chliessent wenn in unserem Targam בשבעתיכם mit בעצרתיכק fibersetzt wird, ohne den Zusatz des jerusal. Targums כד־ יתמלאק שבעתי שבועיא? Liegt denn ein solcher unnothiger Zusatz in dem Wesen und derTendenz unseres Targums? War doch עצרת fUr שבועות nicht allein in den alten talmudischen Quellen, sondern auoh bei Joseph us bekannt! s. Ant. I l l 10,6.

Gereicht es unserem Targum zum Vorwurf, wenn es Deut. 32, 6 nioht, wie im jerusal. Targum נבל mit טםשין und zugleich wiedeigiebt (welch' eine Zusammenstellung I), sondern יקבילו אורית*nor mit יקבילו אוריתא allein? Diese Umschreibung soil namlioh

.Vielleicht auch Speisebeh&lter, yon (Spei»e) gebildet ף

- 120 —

euphemistisch das נבל erkennen lassen, — ein Volk, das die Thora empfangen1) nnd doch nicht king ist! die Biicksicht auf Israel hat hier, wie an anderen Stellen zu einer solchen .Umsohreibung ge-fuhrt. Eine Text-Variante קבל fSr נבל vermuthen daher mit Uh• recht Rappoport, im Briefe an Luzzatto, abgedruckt in לראשונים p^f II S. 10 u. Oppenheim, zur Geschichte der Mischna, S. 51.

Deut. 8, 4 dem Vordersatze entsprechend (שמלתך לא בלתה dein Gewand fiel nicht von dir), gieht der Targumist ורגלך לא בצקה (dein Fuss war nicht angeschwollen) mit וממך לא יחיסא (dein Schuh war nicht bios, d. h. ohne Fusssohle, wie Levy im Worterb. s. v. richtig ubersetzt, um den Fuss schwellend zn machen. Es wird statt der Folge, die im Texte ausgedruckt wird, die Ursache angegeben, um fur *Gewand* die passende Parallele mit »Schuh« herzustellen, was sich der Targumist um so mehr erlauben darf, da sich diese Parallele wirklich so findet, namlich Dent. 29, 4.

Lev. 21,20 ist in unserem Targum תבלל = חלין nicht aus dem jerus. Targum herzuleiten, welches in der verwirrten Lesart mit der Erklarung im Sifra z. St. in der uns vorliegenden Fassung kanm zu vereinbaren ist. Man muss nur darauf aohten, dass, entgegen Raschi's Behauptnng, חלין (oder חלק nach einer Variante) n. חלןק durchaus nicht eins sind, wie bereits Eohnt im Aruch r. ,aus dem Arabischen her חלת nachgewiesen hat. Derselbe leitet חלזוןin der Bedeutung von >Vermischung des Schwarzen mit dem Weissen«, somit der Ansicht des R. Jose im Sifra entsprechend, wahrend חלןון eine ganz andere Augenkrankheit bezeichnet, woruber Kohnt nahere Nachweisungen giebt. Damit erledigt sich auch Rabed's Einwand gegen Onkelos, im Commentar zum Sifra.

Von den Stellen, welche Bacher (a. a. 0.) hinzufiigt, sei nur eine hervorgehoben: »Ex. 14,15 מה תצעק אלי; dafur Onkelos wenn man es auf י,Dies wird nur dann verstandlich .קבילית צלותךdie Paraphrase in Jeruschalmi zuruckfuhrt, welche lautet: עד אימת אתקאי ומצלי קדמי שמיעא היא צלותך קדמי ברם צלותהון דעמי vermieden und שמע Onkelos hat wie stets den Stamm .קדמת לדידךstatt שמיעא היא קדמי gesetzt: *קבילית*. So meint Bacher. Ist dem

•) Warum aber der Targumist נבל gerade mit יקבילו אוריתא fibersetzt, mag in dem Nachsatze ולא הכס liegen, da die Thora als Urquelle der Weisheit anzusehen ist oder, wie B. Elia Gaon erkl&rt hat, in dem midraschischen Ausspruch (Ber. Rabba 8. 17),בלת חכמה של מעלה, תורד ו נ .

— 121 -

aber wirklich 8 0 ? Onkelos (oder derselbe nach dem arsprUnglichen Targum) lasst sich von der besonderen Rucksicht leiten, dem Volke gegeniiber nicht so zu iibersetzen, dass Gott zu Moses ge-sagt hatte: *Was schreist du zu 1nir?< und gebraucht dafur die feine Redewendung: >Dein Gebet habe ich bereits gehortt (du brauchst demnach nioht mehr zu mir zu schreien). Nun sehe man doch einmal genau nach, was bei dem jerusal. Targum, das jene Wenduug nicht herausgefiihlt hat, daraus geworden ist. Wem ist da die Pioritat znzuerkennen, Onkelos oder Jeruschalmi?1) Doch sicher Ersterem mit seiner stets kurzen, pracisen Fassung, die, wie Rosenthal im Bet-Talmud II S. 339 nachgewiesen hat, hier mit einem Ausspruch R. Josua's, angefuhrt im Jalkut z. St. harmonirt, wahrend die Jerusalem. Targume mit dem Ausspruch des spateren R. Simon b. Jehuda zusammenhangen.

Was Geiger S. 93 als charakteristisch fur die spateren Versionen bezeichnet, dass sie namlich, die freie Beweglichkeit nnd Selbststandigkeit der fruheren Zeit aufgebend, geradezu das hebraische Wort selbst in die Uebersetzung aufnehmen, so bemerkt man ja dies bereits bei der Septuaginta, wie Geiger selbst anders-wo (Nachgelassene Schriften, Band IV, S. 81) schreibt. *Bemerkt muss auch werden, dass sie (die Siebenzig), wenn sie iiber die Bedeutung eines Wortes unsicher waren, oder kein entsprechendes griechisches Wort fanden, das hebraische Wort einfach mit grie-chischen Buchstaben in ihre Uebersetzung aufnehmen, ein Ver-fahren, das viele Irrthiimer bei den Abschreibern, die mit dem ihnen unbekannten Worte Nichts anzufangen wussten, hervorge-rufen hat, das iibrigens von spateren Uebersetzern, zumal von Theodotion, in nooh hoherem Grade angewendet wurde, auch von nichtgriechisohen Uebersetzern, namentlich den aramaischen, dem Syrer und den Targumen, eingehalteu wurde und dort bei der Aehnlichkeit der Dialekte zu vielen falsohen Annahmen fuhrte.* Was speziell dieses Verfahren in unserem Targum betrifft, 8 0 kommen wir weiter unten sub קרא ותרגום daranf naher zuruck.

Was Geiger noch hinzufugt (in den nachgel. Schriften IV S. 103) >Damit ist das spate Alter schon ausgesprochen, denn vor

») Speziell die in Rede stehende Paraphrase im Fragm. Targum bietet vielleicht drei Aus&tze aus verschiedenen Zeiten: 1) עי אימת אתקאי ומצלי

קדמי 2) שםיעא היא צלותך קדמי 3) ברם צלותהון דעמי קדמת לדידך.

— 122 -

der ersten Halfte des dritten Jahrbnnderts giebt es keine babylonische Literature spricht gerade fiir nnsere mehrfaoh begrnndete Be-hanptnng, dass dieses Targum bereits friiher in Palastina redigirt und dann nach Babylon gebracht worden sei. Der einfaohe, ohne jede Erklarung1) gegebene Hinweis aber auf Deut. 26 V. 17 u. 18 beweist gar Nichts, da die Uebersetzung חטב fur האמרת in jener Zeit so bekannt war, dass R. Eleasar b. Asarja (Berachot 6) ohne Weiteres seinen Yortrag an sie anknupfen konnte.

2) Ueber die unter dem Namen >Targnm Jeruschalmi* be-kannten Pragmente herrschen verschiedene Ansiohten*), von denen die von Frankel in dem Aufsatze •Einiges zu den Taigumimc (Zeitschrift fSr die religiosen Interessen des Judenthums, Jahrg. 1846 S. 110) dargelegte Ansicht am einleuchtendsten ist. Hier-nach bietet das Fragmententargum Ueberreste einer altera Version, welche durch ihre vollstandige Umarbeitung — den Pseudo-Jo-natan — verdrangt worden war. Wir haben bereits oben (S. 110) bemerkt, dass in der That aus vielen Citaten im Midrasch Ber. Rabba die einstmalige Existenz eines dritten Targums neben On-kelos nnd Jonatan zu erweisen ist. Was aber Seligsohn in der Inaugnraldissertation: >De duabus Hierosolymitanis Pent. Para• phrasibus* zu behaupten glaubte, dass namlich die Fragmente kritische und. berichtigende Randglossen zum sog. Onkelos seien, entbehrt der sicheren Begriindung. Ebensowenig lasst sich die Behauptung Bacher's (Zeitschrift d: dmgl. Gesellsohaft, Band 28 S. 62), nach welcher eine Abhangigkeit des Onkelos vom Frag-menten-Targnm anzunehmen sei, aufrecht halten. Bacher hat eine sonst sehr lehrreiche Vergleichung8) angestellt, allein, was wir bereits oben (S. 116) in Bezug auf den Pseudo-Jonatan erwiesen, lasst sich auch hier anwenden: es ist iiberall mindestens ebenso das Gegentheil zn erweisen, dass namlich das alien diesen Tar-gumim zu Grunde liegende*) alte einfaohe Targum im Onkelos so

Diese findet man bei Frankel, zum Targum der Propheten 8. 7; aber (גauoh dort ist der Beweis zu widerlegen, da Onkelos ja diese Uebersetzung axm dem friiheren Targum entnommen haben kann.

8) Naher zusammengestellt von Bacher in der Zeitschrift der deutsch-morgenl. Gesellichaft, Band 28 S. 59.

») Von den dort behandelten Stellen haben wir die zu Ex. 14,15 oben 8. 121 widerlegt.

*) Daher auch die so oft im Eernpunkte bemerkte Uebereinstimmung.

— 128 —

%a sagen originaliter, in den beiden anderen Targujnim aber ver-andert nnd erweitert zur Aufnahme gelangte. Dass die Fragmente einem Targum angehoren, welches alter als Pseudo-Jonatan war, besweifelt Niemand. Gronemann, der zum ersten Male die ha-lachischen Elemente im Jonatan einer griindUchen Qntersuchung anterzog1) kam in Anhange (S. 157) auoh dazu, die ablehnende Haltnng des Fragmenten-Targums zur Halacha naher zu ermitteln und schon hierin das hohere Alter desselben zu zeigen.

Leider werden wir die Hoffnung auf eine vollstandig kritisohe Untersuchung dieser zwei jerusalemischen Targume so lange hihaus-sohieben mussen, bis wir zu handschriftliohen Vorlagen fiir die-gelben gelangt sein werden. Einstweilen sind wir nur auf die corrumpirten Druckausgaben angewiesen, in denen die Lesarten haufig untereinander gemisoht erscheinen. Denn fur den Pseudo-Jonatan, der zum ersten Male in der Pentateuoh-Ausgabe, Venedig 1591 abgedruokt ist, hat sich bis jetzt eine Handsohrift nicht auf-finden lassen. Fiir das Fragmenten-Targum sind wir bis jetzt einzig and allein auf die Handschrift in der Vaticana, cod. 440 ange-wiesen, aus welcher, wie wir UUB durch Autopsie iiberzeugt halten, der erste Abdruck in der rabbinischen Bibel 1618 geflossen ist. Eine andere Handschrift2) namlich cod. 110 in der National-Bibliothek zu Paris, bietet viel weniger fur den erwahnten Zweok, als nach dem Catalog (S. 11) zu erwarten ist. Die Zusammenstellung der einzelnen Worter ans dem Targum dient mehr lexicographisohen Absichten, die dort angestrebt werden. Bemerkenswerth ist, dass die Pentateuch-Ausgabe Lissabon 1491 in einem Anhange am Schlusse des Buches Ezod. einzelne langere Stiicke aus dem Targum Jeruschalmi enthalt, welche sich bei uns an gehoriger Stelle befinden. So zu Gen. 4,8; 39,25 u. 26; 42,36; 44, 18, in der erwahnten Ausgabe mit der Ueberschrift תוספתא und תוספתא ירושלמי. Cod. 75 in Paris hat ebenfalls fast alle diese Ausziige, unter dem Titel תרגום ירושלמי, lasst 8ie aber nach dem Targum Onkelos an jeder Stelle fplgen. Auch; die Biblia regia (Antwerpen) hat zu Gen. 49,18 die Exoerpte aus dem Targum Jeruschalmi in das Targum Onkelos eingefftgt.

1) In der Schrift *Die Jonatansche Pentateuch-Uebersetzung in ihrem Verhaitnisse zur Halacha*. (Leipzig 1879.)

s) Am SchluBse des Targums nun Hiobbuche ,ist auch die aram&ische Nachschrift enthalten, welche wir oben S. 106 mitgetheilt haben.

— 124 —

3. Zu einem sichereren Resultat gelangen wir bei dem Targam der Propheten. Es kann hier nicht der Ort sein, auf die Unter-snchungen einzugehen, welche Frankel in seiner Schrift >Zu dem Targum der Propheten* und Bacher, in der Zeitschrift der deutsch-morgenl. Gesellschaft Band 28 imAufsatze >KritischeUntersuchungen zum Propheten-Targum* angestellt haben. Aber auf das von Beiden zusammengetrag?ne Material sei hingewiesen, da gerade ana demselben sehr oft die Abhangigkeit des Propheten-Targums von unserem Targum hervorgeht, womit noch allerdings nicht die voll-standige Uebereinstimmung beider Targumim in Tendenz nnd Methode ausgesprochen sein soil. Es sind aber viele Stellen im Propheten-Targum, die durch ihre Anklange an unser Targum ihre Quelle in diesem auffinden lassen, besonders bei Parallelen, wo sie fibereinstimmen. Recht klar nnd dentlich ergiebt sioh dies aus folgendem Verzeichnisse, in welchem wir die betreffende Uebersetzung im Propheten-Targum als aus dem Targum zum Pentateuch ent-nommen erkennen miissen.

Judicum 5, 8 ולא איתעסקו Deut. 32, 17. .ppn1) Dent. 22, 5 זיין 5,26

Samuel I 12,3 שחרית Num. 16,15. Regum II 14, 6 DID על Deut. 24,16. Jesch. 22, 14 שתא תנעא Deut. 33, 6 J).

6. a. 65,6. Jeremia 3, 8 pIBO איגרת גט 3) Dent. 24, 3.

.Dent. 28,26 ולית דטניד 7,33 .Ex. 15,11 לית בר מעך 10,617,4 u. 48,45. קידו0 תקיף כאשא Deut. 32,22. 48,45 u. 46 vgl. Num. 21,45 u. 46.

Jechesk. 13,10 u. 36,3. ק =־ חלף .(*Lev. 26,43 י20,11, 13 u. 21 חיי עלמא Lev. 18,5 s ) .

J) Nach ed. Lagarde fehlt in cod. Reuchlin der ganze Satz אלהין bis טובתא. .S. Frankel in der Schrift: Zu dem Targum der Propheten S. 24 ף .steht aber nicht in der erwahnten Pentateuch-Stelle איגרת (י*) Wenn der Targumist Lev. 26,43 יען וביק mit pלוטין חלף 0־ wieder-

giebt, so wandelt er durch Metathesis ק וביק -in der Be ,עין ובעין in יdeutung wie עין בעין in der Mischna Baba Batra V, 11 = מדי. מגי מרה, wie daher im Sifra zur Stelle ראש בראש,• vgl. Adler im גתינד. לגר z. St

.S. Frankel; Zu dem Targum der Propheten S. 24 ף

— 125 -

Jechesk. 28,13 Namen d. Steine Ex. 28, 17—20. .Lev. 26, 9 לאוטבא 9 ,36

Mioha 3, 7 כאבלין Lev. 13,45. Nachum 1,9 u. Zephania 1,18 כלה — גמירא Gen. 18, 21. Nachum 1,3 vgl. Ex. 34,7 u. Num. 14, 18. 4. Auch der syrischen Uebersetzung werden wir bei dieser

Gelegenheit einige Anfmerksamkeit zuwenden mussen. Ueber die Entstehung der Peschittho gehen nooh immer die

Ansichten auseinander. Rappoport1) behauptet den judischen Ur-sprung derselben, der im Laufe der Zeit durch Aendernngen und Interpolationeu von nichtjudischer Seite zweifelhaft werden konnte. Geiger *) halt sie, ebenfalls ihrer Grundlage nach, von einem Juden v erf ass t; ihre gegen wartige Gestalt nahm 8ie unter Christen an, in deren vorzugsweisen Gebrauch sie kam. Perles8) erklart die Peschittho als das Werk mehrerer jiidisoher Uebersetzer, welche die einzelnen, in Palastina mundlioh fortgepflanzten Deutungen zusammenstellten. Die Uebersetzung der Propheten und Hagio-graphen gehore einer spateren Zeit an, als die des Pentateuchs, welche letztere aus dem ersten Jahrhundert n. Ch. stamme. Nol-deke*) halt am christlichen Ursprung derselben fest, wie ihn bereits fruher auch andere christliche Gelehrte behauptet hatten. Der Voll-standigkeit wegen erwahnen wir nochPrager6) und Reifmann6), welche die syrische Uebersetzung schon friih in Babylon verbreitet hatten, als die Grundlage des Onkelos bezeiohnen und einen Theil der tar-gumischen Citate im Talmud (s. oben S. 112—113) als aus ihr

») Erech Millin, Artikel אתרוג S. 254, ferner im זכרון לאתרוגים II 8. 57, nilher ausgef&hrt in einem Briefe, handschriftlich in der von Luzzatto gesammelten Corresponded, aus der jGngst ein Theil der Briefe Lazzattoa unter dem Titel .von Eiaig Graber verOffentlicht worden ist איגרת שד״ל

s ) NachgelasBene Schriften Band IV S. 96. 3) Meletemata Peschitthoniana, S. 48. *) Altteatamentliche Literatur, S. 262. B) Zur Redaction des Targum Onkeloa (Breslau 1876). Prager h&lt die

Peschittho als die bereits in alter Zeit in den jttdischen Gemeinden Babylons verbreitete aram&iBche Version, auf die sp&ter das Targum Onkelos folgte — eine Vennuthung, die bei dem Mangel an historischem Material fiir die Sltere Zeit des jQdischen Babylon jede Priifung unmOglich macht.

.Bet-Talmud D S. 383—387 (״

— 126 —

stammend nachweisen. Eine genaue Yergleichnng des Onkelos and der Peschittho hat Schonfelder1) angestellt and ist hierhei zn dem Resultate gelangt, dass die aufiallende Uebereinstimmung der syrischen Version mit unserem Targum durchaus die Abhangigkeit der Ersteren von Letzterem bedinge. Schonfelder geht bei seinen Untersuchungen nicht voreilig zu Werke. Die einfache Ueber-einstjmmung, und sei sie so noch haufig, lasst ihn noch nicht den Schluss auf Abhangigkeit ziehen, da man diese Ueberein-stimmung aus der Verwandtschaft der beiden Dialekte erklaren kann. Anch die Uebereinstimmung Beider gerade an schwierigen Stellen, gegenuber anderen Vertenten, z. B. in der Uebertragung von Hapaxlegomenen gestattet noch nicht den Schluss auf eine Abhangigkeit, da Beide aus einer gemeinschaftlichen Quelle, der Ueberlieferungen, ihre Deutungen entnommeu haben konnen. Selbst halachische oder haggadische Elemente, dieselbe bei Beiden an gleichen Stellen, sind noch immer kein Beweis fur die Abhangig-keit von einander. >W01 wird man eine solohe anerkennen mussen, wenn so auffallige Uebereinstimmung im ganzen Pentateuch nach-weisbar, wenn dieselbe buchstablich and wortlich, bald auoh ent-fernter nnd nur sachlich ist, ja selbst auf einem ersichtlichen Miss-verstandniss des chaldaischen Paraphrasen, auf Seiten des Syrers anf einem Lesefehler beruht und wenn der Syrer das dem Targum Entlehnte zur Grundlage weiterer Deutungen macht*)<• Dies er-hartet Schonfelder an verschiedenen Beispielen, von denen bereits ein grosser Theil von Perles nachgewiesen worden war, der aber in der Uebereinstimmung nur die Bestatigung der Annahme finden wollte, gemass welcher beide Uebersetzungen nichts als Samm-langen einzelner Interpretationen und Traditionen seien, die in ihrer Zeit gang und gabe waren und uns grossentheils in der judischen Literatur der ersten christlichen Jahrhunderte als Halacha oder Haggada erhalten sind. Sohonfelder wendet mit Recht hie-gegen ein, dass beide Uebfersetzungen sich doch unverkennbar als etwas Hoheres bekunden, denn als leidige Conglomerate und dass beiden Werken zu augenscheinlich der Stempel des Einheitlichen and Sicheren aufgepragt ist, als dass sie als blosse Redactioneh

1) In der Schrift *Onkelos und Peschitthoc (Mttnchen 1869). *) S. 2 in der Schrift SchSnfelders.

— 127 —

und Sammlungen angesehen werden durffcen. Von den vielen Beispielen, welche SchSnfelder aufstellt, werden wir hier nur die-jenigen herausheben, aus denen die Abhangigkeit des Syrers von unserem Targum deutlich zu ersehen ist.

Gen, 49,10 שילה ist in der Peschittho ohne Bezugnahme auf Onkelos vStyig unerklarlich: Syr. ן0*-י cnA-j? -נצ >der, dessen es ist«. Vgl. aber משיחא דדיליה היא מלכותא, der Messias, dessen das Reich ist.

Ganz deutlich ist die Abhangigkeit des Syr. von Onk. aus der Uebersetzung zu Num. 21,18 zu ersehen. Dasselbe Wort der ;(wie Gen. 49,10) םפריא ubersetzt dort Onkelos wieder (ב)טחקקSyrer hat dem i ר• ז v> unserer Stelle entsprechend ein Verbum gebildet und vertirt . Ps. 60, 8 (syr.) יהודה שחקקי, Syr.

^ * ןEx. 8,9 שאל לך נבורה והב לך זמן = התסאר עלי; Syr. U-oi ^ ^ Deutlioher konnte kaum zu ersehen sein, dass und wie der

Syrer auf Onkelos Rueksioht nimmi Er rieht zusammen, ver-einfacht.

Ex. 32,18 קל דטחיכין = קול ענות. Syr. 1&-4*י ^ {Lo »aber die Stimme der Sunde*. Diese Uebersetzung ist geradezu rathselhaft ohne die Voraussetzung, dass der Syrer das Onkelos'sche Targum schriftlich vor sioh hatte. Mit derselben aber lost sich das Rathsel. Der syrische Uebersetzer las eben unriohtig דמחיבק statt So hat in der That eine sehr schdne Handschrift des .(1דטדדכיןTargums in der Munchener Staatsbibliothek (Ood. hebr. 1).

Andere diese Behauptung stutzende Wahrnehmungen, dass die Peschittho in der Regel schwierige Worter unubersetzt lasst, wo Onkelos fiir 8ie keinen Anhalt bot (vgl. Perles, a. a. 0. S. 40 und 45) dass sie dagegen in der Uebersetzung von solchen wieder mit dem Chaldaer ubereinstimmt (vgl. Perles S. 40, 47); dass der Syrer mit Onkelos an manchen Stellen den Plural setzt, wo das Gesetz sich an den Einzelnen wendet, seien einfach beriihrt.

So weit nach Schonfelder, der noch andere Belege fur die behauptete Abhangigkeit des Syrers von unserem Targum hinzu-fiigt. Die von ihm S. 44—55 erbrachten Indioien dagegen sind

») VgL hiemi audi Frankel, fiber den Einfluw, S. 75.

— 128 —

nicht stichhaltig genug, um unserem Targum selbst nooh ein hoheres Alter zu vindiciren, (S. VII der Einleitung) als das, welches wir oben S. 107 ermittelt zu haben glauben. Immerhin bleibt es beachtenswerth, dass Schonfelder zuerst sich bemiiht hat, die in neuester Zeit gelaufig gewordene Annahme von der spaten Abfassung unseres Targums (s. oben S. 102) hinfalli^ zu machen.

X. Geschichte des schriftlichen Targum-Textes. Wie bereits oben S. 100 dargestellt wurde, ist unser Targum

schriftlich redigirt worden, wobei schon damals Varianten, zuerst wahrscheinlioh Marginalien, zur Aufnahme gelangten. Wir er-kennen sie heute als Doppelubersetzungen, indem sie mit der Zeit in den eigentlichen Text selbst geriethen und so mit diesem ver-einigt wurden. Solches Nebeneinander zweier variirenden Lesarten datirt noch vor dem Zeitalter unserer altesten Handschriften her, so dass auch in keiner derselben die fruhere Variante als solche notirt ist, sondern die nunmehr vereinigte Lesart als die ur-sprungliche erscheint1).

Einig Beispiele sollen dies naher erweisen: Gen. 3, 21' (למשץ) דקר neben על משך בשרהון. Ersteres ent-

spricht dem כתנות אור der R. Meir in Ber. Rabba und fasst עור genetivisch auf, wie Rab in Sota 14 העור p דבר הבא. Lezteres halt die einfache Deutung fest, nimmt aber עור im Sinne »fur die Haute, wie Samuel in Sota a. a. 0. דבר שהעור נהנה מהם. Dass somit unser Targum seine eigentliche natiirliche Erklarung לבושק ist die haggadische — nicht aus dem דיקר denn — על משך בשרהקjerusal. Targum, wie Geiger, Zeitschrift IX S. 8 (vgl. oben S. 117) behauptet, heransgreif t, bedarf weiter keiner Widerlegung, wenn man nur beide Targume hier gegeniiber halt.

Gen. 4,21 sind die Worter דטטנן על שום נבלא ein Zusatz aus dem Targum zu Amos 6, 5 הפרטים על סי הנבל*), der auf dem Aus-

») Einige solcher Nebeneinanderstellungen weist auch die Waltonsohe Polyglotte auf, so z. B. Num. 14, 9 לא תדחלון ט ן י ת עמא. — Nicht ganz gehCren einige derselben hieher, welche Frankel, fiber den EinflussS. 16 nachweist.

s ) Hier wie dort variirt die Lesart דממנן u. דמננץ ; erstere in der Pen• tateuchstelle ist die der ed. Sab. und harmonirt mit der im jerus. Targum.

— 129 —

spruch im Jeruschalmi Sukka c. V (vgl. auch Arachiu 13 b), nach welchem כנור u. נבל gleichbedeutend sind und sioh nur in der Zahl der Saiten unterscheiden, beruht.

Gen. 24,21 משתאה לה = שהי בה מסתכל gehort nach der M. oben S. 62 bereits zu den Differenzen zwischen den Suranern und Nehardeern, indem Erstere שהי בה מסתכל >er stauute sie an< und daneben •״מסתכל als alter Zusatz >nachdenkendc gelten lassen, wahrend die Nehardeer hinterher den Zusatz als Erlauterung mit der eigentlichen Uebersetzung vereinigen und so lesen שהי ובה מסתכל >er staunte und sah sie an«.

Gen. 30, 8 sind die Worter באתחננותי בצלותי חמירית als ein Zu-satz zu betrachten, der im jerusal. Targum, in welchem die eigent-liche Lesart aus uuserm Targum wiederzuerkennen ist, noch fehlt.

Lev. 24, 5 תהי הויא ist eine aus alter Zeit stammende Nebenein-anderstellung zweier Lesarten, fiir die ein mehrfaches Zeugniss von klassischem Werthe vorhanden ist; s. die Note das. S. 37, zu denen nur noch hinzuzufugen ist, dass das Praes. Pern. ־= הויא sie ist, noch als Uebersetzung von ה1יה Ex. 9,2 ersoheint, und nooh auf die Note zu Lev. 27, 25, namlich חויא fur יך*י in cod. B., hin-zuweisen ist.

Vorziiglich sind solche Doppelubersetzungen in den poetischen Stellen wahrzunehmen; doch muss man hier genauer priifen, da sehr oft Paraphrase und zugleich wortliche Uebersetzung fiir eine und dieselbe Stelle nebeneinander als ursprungliche Anlage zu halten sind.

Eine solche nebeneinander gestellte Doppelubersetzung erkennen wir beispielsweise in Gen. 49, 4 wo ברם לא אהניתא und חולק יתיר לא תסב das אל תותר des Textes wiedergeben. Ebendas. V. 8 ist sogar eine dreifache Uebersetzung fiir ידך בעורף אויבך zusammengeflossen: .(מאך) יהון מחזרק קבל קדמך (u. 3 יתברק םנאך (2 ידך תתקף על בעלי דבבך (1

Berkowitz in עוטה אור und Dr. Adler in נתינה לגר weisen auf mehrere solcher Doppelubersetzungen hin, doch ist die von Letiterem in Gen. 37, 26 vermuthete Zusammenstellung von zwei Lesarten fiir בצע, namlich מה ממון und מתמי לנא nicht hierher zu rechnen, da auch ומה בצע in Maleachi 3, 14, im Targum mit ומה מטון גיתהני .wiedergegeben wird לגא

Es darf angenommen werden, dass der Text des Targum• mehrere Jahrhunderte hindurch nach der Einfuhrung desselbem fast

Targum Tom. H . 10

— 130 —

ganz unverandert blieb. Nur einzelne, orthographische Abweichungen, welche auf die Verschiedenheit in der Aussprache gewisser Con-sonanten und Laute zuriickzufuhren sind *), wie auch der Austausch mancher Partikeln und Sprachformen mogen vorgekomraen sein. Aus Nehardea 2 ) liegen uns Zeugnisse vor, dass man dort auch hierin noch lange den palastinensischen Charakter zu bewahren pfiegte. Niemals aber kam es so weit, dass der reinere Dialekt aus der alteren Zeit in unserem Targum durch den Vulgardialekt aus der jungeren Zeit, wie ihn die jerusalemischen Paraphrasen verrathen, verdrangt wurde. Der Targum-Text war besonders seit der Zeit, da die Amoraer R. Amma u. R. Josua b. Levi (Berachot 8 a u. b) empfohlen hatten, dass ein Jeder zweimal den hebraischen Text des jedesmaligen Woohenabschnittes und einmal das betreffende Targum hierzu lese, unter gewisse Kontrolle gestellt. Die Kenntniss des Targums blieb jetzt nicht mehr auf die bisherigen Meturgemanim, welche das Targum bei der Thora-Vorlesnng im offentlichen Gottesdienste einzuschalten hatten, beschrankt. Das Targum erhielt eine all-gemeine Verbreitung; denn Jeder las es auch fiir sich und man war jetzt genothigt, das gleichfalls offizielle Targum durch Ab-schriften zu vervielfaltigen, wodurch ein Jeder im Stande war, etwaige Abweichungen seines Exemplars von dem Targum-Texte im offentlichen Vortrage sofort ?;u bemerken.

Wahrscheinlioh folgte in den Handschriften, wie noch spater in den meisten Codices, welche auf uns gekommen sind, auf jeden hebraischen Vers s) unmittelbar daranf die aramaische Uebersetzung. Nur bei solphen Schriftversen, in denen der hebraische Text un-verandert in der Uebersetzung bleibt, wie z. B. Ex. 1, V. 2—4, wurde nach dem Schlusse des hebraischen Textes nur das erste Wort aus dem Verse nochqials geset&t, als Aufforderung, den betreffenden Vers noch einmal fiir das Targum zu lesen, so dass in diesem Falle

*) Einzelne Beispiele hiefOr findet man in den vorangebenden Noten an den betreffenden Stellen naher angegeben. Vgl. ferner den in der M. S. 140 verzeiQhneten Consonantenwechsel, zn dem noch hinzuzufiigen ist: Gen. 44,16 .nach cod. 1285 u שירתא Ex. 4, 4 (8. a. Noten zu Lev. 3,9) ; נידכי .u ניזכיdie Noten zu Gen. 29,17 (בחיזוא); s. a. Num. 12, 8; Ex. 25, 11 (Tt).

J) S. oben die Differenzen der Nehardeer S. 61—70. AuffaUend bleibt die sonst in diesem Targnm nicht vorkommende Partikel מללהון Deut. 28, 32,

* woftr Pat. בדילהון erwartet hatte. .Mit zwei Ausnahmeu, 8. weiter S. 132 ף.

— 131 —

ein solcher im Texte und in der Uebersetzung gleichlautende Schriftvers dreimal gelesen wurde. Wenn in der oben erwfihnten Talmudstelle eingescharft wird אפילו עטרות ידיבן, sogar der ganze Vers in Num. 32, 3, mit alien den Stadtenamen, welche dort un-verandert bleiben, mussen wiederholt werden, so ist der Hinweis gerade auf diese Stelle, und nicht auf Ex. 1, 2—4 (wie die Tosefot z. St. bereits fragend bemerken), mit besonderer Absicht gewahlt. Denn dieselben Namen, und zwar את ריבן ואת עטרת kommen noch einmal vor, namlich Num. 33, 34; hier aber beginnt der hebraische Vers mit dem Worte ויכנו, was nothwendig macbt, dass der ganze Vers auch im Targum seine Stelle finde, wahrend jener Vers mit den Namen zum ersten Male ganz ohne Targum bleibt und nur durch das wiederholte Anfangswort angedeutet wird. Es ist so-mit ein Beispiel gewahlt, welches recht pragnant eine Schrift-stelle zeigt, bei der kein Targum zu finden ist1).

Eine bedeutende Aenderung erfuhr der Text durch die Vo-calisirung. Wann diese zuerst zur Anwendung gelangte, lasst sich mit Sicherheit nicht ermitteln. Es ist selbstverstandlich, dass unser Targum in Babylon nach dem System vocalisirt wurde, welches man das babylonisch-assyrische Punctations-System nennt und das sich von dem anderen System, dem palastinensischen oder tiberia-nischen, nicht allein durch seine aussere Stellung, sondern auch durch Differenzen in den Vokalen selbst, mehrfach unterscheidet. Als Zeugniss von diesem babylonischen System, speziell fur unser Targum, sind uns einige Quellen bekannt geworden, aus denen

w i r unsere Darstellung im folgenden Kapitel iiber den Einfluss, den diese neue Einfuhrung auf die weitere Gestaltung des Targum-Textes geiibt hat, schopfen werden. Bevor wir hierzu schreiten, wird es nothig sein, diese Quellen naher kennen zu lernen. Aus Fragmenten des Targum-Textes mit babylonischer Punktation in Petersburg haben wir bereits in der M. S. 115 einige Notizen gebracht.

Vollstandige Handschriften hat vor einigen Jahren das British Museum in London aus Jemen erhalten. Aus einer derselben giebt Merx in seiner Abhandlung *Bemerkungen fiber die Vocalisation

ג ) Was in unseren AuBgaben dafiir aus dem pal&st. Targam entnommen i$t, befindet sich bereits in jungeren Handschriften.

10*

— 132 —

der Targnmec, abgedruokt in den Verhandlungen des 5. inter-nationalen Orientalisten-Congresses S. 142—225, eine ganze Anzahl von lehrreichen Mittheilungen. Es ist die Handschrift Or. 1467, welche nach S. 169 dem XII. Saec. zugeschrieben wird, nach S. 185 dagegen als dem XI. Saec. angehdrig geschatzt wird.

Eine andere Handschrift mit Targum, nach babylonischem System vocalisirt, besitzt das British Museum unter Nr. 2363. Dieselbe enthalt 112 Blatter; das erste Blatt ist an beiden Mar-ginen stark defect. An vieleu Stellen ist die Schrift nicht mehr lesbar; sie beginnt mit ההוא טוב שם הבדולח (Gen. 2, 12), wie sie

,auch sonst an vielen Stellen defect erscheint. Sonst ist die Hand-schrift sehr schon und im Abschnitt des Siegesliedes am Meere wie in Haasinu mit farbigen Borduren verziert. In diesen beiden Abschnitten folgt das Targum erst nach dem dichterischen Ganzen, weil es nach der Vorschriffc im Traktat Soferim cap. 12 zu schreiben war. Sonst folgt das Targum regelmassig unmittelbar auf jeden hebr. Vers. Auch der hebraische Text ist nach babylonischem System voca-lisirt, aber auch ausserdem allermeist mit der bei uns ublichen Vocali-sirung versehen; doch nach der Farbe zu Schliessen, welche schwarzer ist als die Supervocalisation, muss man die letztere als von spaterer Hand beigefugt erkennen. Auf der letzten Seite, welche die ge-wohnliche, massoretische Anfzahlung der םיסוקי (sic) enthalt, mit Randverzierungen versehen und nach phantastischer Anordnung gruppirt ist, nennt sich, wahrscheinlioh der einstige Eigenthiimer,

.אבחע בן נתןVon anderen Handschriften mit babylonischer Punctation im

British Museum werden wir auf Grand der Proben aus denselben in der folgenden Darstellung noch Cod. Or. 2230 (Pentateuch) und Cod. Or. 2227 (Gebete) berucksichtigen.

Vorziiglich aber werden hierbei Cod. de Rossi No. 7 in Parma, fiber den wir bereits in *Massorah zum Targum Onkelos* S, V. naher berichtet haben, und die Pentateuch-Ausgabe Sabb-ioneta v. J . 1557, welche im ersten Theile des vorliegenden Werkes zum getreuen Wiederabdruck1) gelangt ist, mit besonderem Pleisse zu Rathe gezogen werden. Denn sowohl die erwahnte

Was auf dem Titelblatt der Pentateuch-Ausgabe Wien 1856 angegeben ףwird (siei)״הונה ומדויק על פי תונום דפוס סביוניטא שנת ״שדי״ entbehrt der Wahrheit

- 133 —

Handschrift als diese Druckansgabe geben sich als im engsten Znsammenhange mit jener Vocalisation stehend zu erkennen, indem sie allein bei der Umsetzung und zugleich Uebertragung in das bei uns iibliche System die wesentlichsten Eigenthiimlichkeiten der baby-lonischen Weise bewahrt haben.

X I . Geschichte des vocaiisirten Targum-Textes. Wollen wir dem geschichtlichen Verlaufe nachforsohen, der

sich im Targum-Texte, seitdem er mit Vocalpunkten versehen worden ist, erweist, so werden wir hierin zwei Perioden zu unter-scheiden haben:

1) Die ursprungliche Vocalisation in Babylon. 2) Die spatere Umwandlung in das bei uns iibliche System,

in den europaischen Landern.

Die ursprungliche Vocalisation unseres Targums war naturgemass nach dem babylonisch-assyrischen System eingerichtet. Man setzteaber bei der neuen Einfuhrung oft die Vocale, ohne die jetzt uberfliiesig ge-wordenen Vocai-Buchstaben, welche bisher als matres leotionis gedient hatten, zu entfernen. Ein Anderer war der Schreiber desConsonanten-Textes, ein Anderer der der Vocalzeichen;Letzterer setzte ohne Riicksicht auf die stehen gebliebenen Vocalbuchstaben die Zeichen daruber, wodurch ein Luxus in der Schreibung erhalten blieb, welcher den aramaischen Dialecten ohnehin schon ganz eigenthiimlich ist und der im Mandaischen zur hochsten Entwickelung gefuhrt worden ist; vgl. Noldeke *Mandaische Grammatik* Seite 3. Belege hiefur bieten alle alteren Handschriften, vorziiglich aber auch eine Druckansgabe, namlich die bereits erwahnte von Sabbioneta, in der die Plenarschreibung wie in den alten Handschriften noch vorwiegeud ist, wahrend cod. 7, sonst mit ed. Sab. in den moisten Fallen harmonirend, hierin oft abweicht und die uberflussigen Vocalbuchstaben meidet. Daher bietet ed. Sab. Gen. 2, 8 גינתא ; .und Nmn 24 ,2דעים .Ex ;כין 42,20 ;דאיתיתיאת 33,11 ,תיתין 15,2 Doch wiederum cod. 7, abweichend .דייתחזי Lev. 13,7 ;דעיםך 22,9von ed. Sab. Gen. 42,11 לכולחץ 45,22 ;{ולחון 43,34 ;מלנא; 3,14 in R. בחיפין 31,27 ;תי3ול; ebenso cod. '11 und cod. B.

ד 134 — -

(Bamberger) Ex. 29,13 לוליין ?Solche vereinzelte Beispiele sind (נals Ueberreste der schriftlichen Vorlagen aus der alteren Periode, in denen trotz der neuen Zeichen die bis dahin allgemein ublich gewesenen matres lectionis noch nicht ganz entfernt waren, an-zusehen').

Eine entschiedene Aenderung wurde mit dem Targumtexte vorgenommen, als man in europaischen Landern anting, das aus Babylon dorthin verpflanzte3) Targum mit der Zeichensetzung nach dem iiblichen, palastinischen System zu versehen. Eine solche Uinstellnng*) hat einmal stattgefunden; sie wird in einer Nachschriffc des cod. de Rossi No. 12 ausdrucklich bezeugt, welche lautet6): תרגום זה בנקודו נעתק מספר אשר הובא מארץ בבל והיה מנוקד למעלה בנקוד ארץ אשור והפכו ר נתן בר מכיר מאנקונא (aus Ankona) בר שמואל בר מכיר ממדינת אויירי6) בר שלמה7) הוא אשר גדע קק המתלוצץ בארץ רומנינא (Romagna) בשם המבורך בר אנתום בר צדוק הנקק והגיהו ונסחו לנקוד טבתי *המקום וכר

Doch will uns bedunken, dass diese Notiz aus einer alteren Handschrift entlehnt ist, auf welche sie eher oder vollstandiger gepasst haben mag. Dieser Codex selbst 8 ) lasst weniger erkennen,

ג ) So ist S. 29 der Noten z. St zu lesen. *) Gelegentlioh sei bier erw&hnt, dass wie in R. (Biblia Eegia) die fiber-

flOssigen Lesemtttter gewOhnlich durch ein darfiber gesetztes Bingchen be-zeichnet werden, dies bereits im alten Codex B. durch ein Zeichen in den betreffenden Buchstaben, in der Form eines Hakens, manchmal anch von einem vorgesetzten י begleitet, geschieht

s ) Der Tosafist Isaac b. Abraham beruft sich auf Targum Babli, welches zum ersten Male aus Bom nach Frankreich gebracht wurde; 8. Mordechai Gittin IX, EJnde.

4) Eine merkwQrdige Umstellung bemerkt man in Cod. Or. Nr. 236S des British Museums; s. oben S. 132. Text und Targum haben die babylonische Vocalisirang, sp&ter hat man angefangen, dem Text auch die Zeichen nach dem iiblichen System beizufugen, was aber zu allgemeiner Verwirrung gefuhrt hat.

6) Die lateinische Uebersetzung bei de Rossi in der Beschreibung der Codices, S. 8 wie die biernach gefertigte deutsche Uebersetzung bei Zunz, zur Geschichte S. 110 u. das hebr. Excerpt bei Luzzatto in Halichot Kedcm S. 24 bedUrfen nach dem oben mitgetheilten Wortlaute mehrfacher Berichtigung.

6) Yielleicht Aveyron, in Departement in Frankreich oder Aveyro, ein DiBtrikt in Portugal.

Die nur kurz angedeutete Heldenthat. des 8amuel b. Machir wSre noch (יzu ermitteln.

*) Der Punktator zeichnet sich Jomtob b. Isaac; er hat am Freitag des

- 135 —

dass sein Targum unmittelbar auf eine schriftliche Vorlage mit babylonischer Punctation zuruckzufiihren sei. Man bemerkt nur eine besonders haufige Schreibung mit Segol und nachfolgendem J o d , was mit derS. 133 u. 136 naher vorgefuhrten Ersoheinung zusammenhangt. Daher wird Num. 27, 5 ךיעןין, ebendas. V. 7 )אםוזי» Num. 35, 7 ׳המילין |^n>vocalisirt; ferner מי9סח1ן יאךןיל^א יקןליקחא). Fast durchgangig wird fur den ן Laut Chatef-Kamez gesetzt, ein Verfahren, far das die M. S. 107 eine Anzahl von Analogien bietet; z. B. רגןיהיון יחלקין .אלפן. Das Sch'wa compositum wird sehr oft gebraucht und ebenso wird sehr oft dageschirt1) — zwei Er-scheinungen, welche mit dem babylonischen System ganz in Wider-spruch stehen. Auch die Vocalisirung des א der ersten Person des Futur. mit Segol, also אמםר !אחבר ist, wie in den anderen Handschriften auch hier im Gebrauch. —

Sichere Resultate erzielen wir, wenn wir die Targum-Hand-schriften mit babylonischer Punctation im Vereine mit der von ihr oft noch beeinflussten Handschrift de Rossi No. 7 und der ed. Sab. zugleich mit den Targum-Handschriften nach dem ublichen System vergleichen.

Im babylonisohen System fehlt das Segol ganzlieh; da-her kennen es die erwahnten Handschriften im British Museum nicht, ebensowenig auch cod. 7 und ed. Sab., einige Falle abge-rechnet, die auf Rechnung der Inconsequenz 2) zu setzen sind. So lantet die erste Person des Futurums: Gen. 6,7 אחבע 9,5 ;אמחי;

.ed. Sab) אתן u. 24,7 ואקבר 23,4 ;ואשבוק 18,26; 12,7; 23,13das erste Mai inconsequent אחן); Ex. 9,29; 29,31 אפרוש; Exod. .hiernach ed. Sab. zu verbessern. Lev ,ןאךןןי 4,18 ;אהיה 14 ,3 zu verbessern3), wie auch ואו/וי in ed. Sab. statt ,ןאהוי 2 ,26

Wochenabschnittes נצבים im J. 5071 sein Werk far Aron b. Levi beendek Die Handschrift enth&lt den Pentateuch nebst Targum, die 5 Megillot, die Haftaren, das Buch Hiob (welches man in Trauerfailen in dem Familienkrei*e zu lesen pflegte) und Schreiberregeln, סופרים ppn genannt

Naherea bei Landauer, Einleitung in die Massora zum Targum, S. K (ג * 8. a. die weiter unten mitgetheilte Schreibprobe aus dieser Handschrift.

gemass cod. 7 ףףןן 28,9־ .Gelegentlich sei bemerkt, dass auch Gen ף •דתףןן lautet, ebenso Gen. 28,22 ןוןקן

Die gar so hiiufigen Inconsequenzen in dieser werthvollen Ausgabe (בdurften auf Rechnung des Setzers zu bringen sein, der eine gewShnlicht

- 136 ־

Gen. 17,8 bereits so. Der Imperativ Gen. 17,1 Ex. nnd 34,2 וךןוי, !vomit auch cod. 2 iibereinstimmt, erleidet folgende Schwankungen: cod. 10 וחגי; cod. 11 ץהוי, cod. 1285 וחוח; cod. 1190 והוי. Ebenso Ex. 20,8 חוי, ed. Sab. הוי u. Ex. 13,2 חויו. ed. Sab. הוו.

Die Anfangssilbe bei Guttnralen lautet: Gen. 14,9 דא?|סר, daher V. 1 ךא^סר in ed. Sab. zu berichtigen; 14, 13 und 24 וא'׳?1בל beide Male in ed. Sab. zu verbessern; 18, 31; 23,1 nnd 32,14 piPV i 23, 8 u. an den anderen Stellen pE>J>, ed. Sab. V. 8 und 10 inconsequent עפרון,, das. V. 13, 14, 16 und 17 19 ,23 ;עפרון u. an den anderen Stellen חברון, ed. Sab. mit Ausuahme von 37, 14 immer p ? n ; Gen. 35,16 und 48,7 איהלא 50,11 ;אפלת, dafur cod 1285 und 10 חתא 6 ,21 ;אי3^א, vgl. die Note oben z. St.; 37, 5 nnd 19 חילמא, daher in alten Handschriften aus der Zeit nach erfolgter Umsetzung וילמא mit beibehaltenem Jod ,ו 1); Num. 21,25 nnd 26 p#1n; 26, 21 p a r i daher Deut. 1,4 ,לאדרעי 33 ,21 ; .vgl ;אסלים zu berichtigen; Gen. 50,23 und Num. 34,24 אירעיM. S. 107. In ed. Sab. Gen. 48,5, 13 und 14 inconsequent ja in einem nnd demselben Verse, namlich Gen. 48,20 ,אפליםeinmal אפרים, einmal אפרים. Sogar 01ךאר Num. 20,14 u. 21,4; daher anch Gen. 36,9 nnd 43 \ךאיהמא, nicht aber bei allein-stehendem אדום, an mehreren Stellen jenes Abschnittes der Gene-alogie.

In alien Fallen, in denen aus dem hebraischen Texte ein Wort mit Segol aufzunehmen war, weil es unubersetzt blieb, wird fur diesen fremden Laut ein anderer, gewohnlich Patach, gesetzt; so Ex. 39,30 und Lev. 2,3 קלש; Lev. 2,3 und 7,12 ןסולת; Lev. 23,10 ע$ר; Gen. 45, 10 und an den anderen Stellen ךג^ן. Ex. 2,3 zwar לגומא, aber nach einer anderen Lesart in der M. S. 113 לגומא lautend; 17, 6 בחלב, dagegen cod. 7 בחלב; Gen. 25,9 u. 50,13 8 ,<יפל$א. die Note z. St. Ferner Gen. 46,17 חבר nach cod. 7; Dent. 3,12 ל^יבט.

In alien anderen Fallen, in denen ein Segol in Mitten des Wortes erscheint, wie z. B. Gen. 14,2 ן^מאכל, folgt auch cod.

Edition zur Vorlage gehabt haben mag und erst hinterher Aendernngen nach der Handschrift xu machen hatte, die der Corrector nicht gewissenhaft revidirte.

») Ebenso Num. 18, 14 חילמא. dafiir die alten Handschriften לםא חי : Gtn, 1,25 לךן^א, dafiir R. ךחשא.

— 137 —

7 nur in wenigen Fallen, dem babylonischen System gemass mit Patach oder Zere dafiir einzutreten, ed. Sab. bleibt aber strong bei der sonst ublichen Vocalisation.

Das Fehlen des Segols in der ed. Sab. fiihrte bereits Luzzatto auf den Gedanken, dass das Targum derselben auf einer schrift-lichen Vorlage beruhe, welche auf die babylonische Puuktation zuriickgehe. In diesem Sinne schrieb er an Pinsker im Jahre 1865; auch im Ozar Nechmad III S. 102 u. IV S. 169 brachte Luzzatto in einigen Noten die abweichende Vocalisirung der ed. Sab. zur Sprache, um in derselben Reminiscenzen an das babylonische System und an die Aussprache des Syrischen nachzuweisen. Doch konnte man erst seit der Aufnahme der aus Jemen stammenden Targum-Handschriften mit babylonischer Punktation in das British Museum an eine nahere Vergleichung denken, zu welcher Ch. Ginsburg in einem Referat (Atheuanm 1875) iiber den Plan einer kritischen Targum-Ausgabe, welcher am Schlusse unserer Massorah zum Targum Onkelos mitgetheilt ist, auregte. Das hiefur herbeige-scbaffte Material aus den betreffenden Handschriften (8. Vorrede zu diesem Werke) liegt den gegenwartigen Auseinandersetzungen zn Grunde.

Im babylonischen System werden mehrfache Abweichungen im Gebrauche des Schwa compositum bemerkt, von denen uns fiir den vorliegenden Zweck zuerst das Fehlen des Chatef Patach interessirt. Anstatt desselben wird angewendet:

a) im babylonischen Schrift-Codex Petrop. das Zeichen von zwei schrag gegeneinander gestellten Puukteu (;), welches auch zum Theil fiir Kurz-Patach gebraucht wird;

b) in den Targum-Handschriften des British Museums das Zeichen eines wagerechten Striches (—), welcher ausser dem Zeichen fur das einfache Schwa auch noch das Raphe-Zeichen ausdriickt, weshalb in cod. 2363 fur letzteres ein anderes Zeichen, namlich ein Strich in schrager Form, gebraucht wird;

c) in der Tefillah-Handschrift No. 2227 ausser dem sub b erwahnten Zeichen ofter auch die Composition des Zeichens ±. mit eiaem daruber gesetzten Schwa-Strichlein.

Diese, wie sub b, vollstandige und wie sub c, theil weise Iden-tificirung mit Schwa und, wie sub a, theilweise IdentificiruDg mit

— 138 —

Patach hat in der That die Umstellnng der Vocalisation beein-flusst, welche der ed. Sab. mit Ausnahme von vielen Fallen, in denen die Inconsequenz zu konstatiren ist, als schriftliche Vor-lage gedient hat. Hierbei ist noch hervorzuheben, dass cod. 7 das Ohatef-Patach beibehalten hat, dagegen aber der Schreiber darin unermiidlich ist, in jedem einzelnen Falle am Rande die Zeichen-setzung nach dem ת׳׳ז mit einfachem Schwa oder mit dem ent-sprechenden Patach oder Kamez zu notiren. Hierdurch erhalt unsere in der M. Einleitung S. XVII bereits ausgedruckte Ver-muthung, dass die Abbreviatur rn nichts Anderes als תרגום זקן be zeichne, ihre vollste Bestatigung. Diese Randnoidzen, uberein-stimmend mit der betreffenden Lesart in ed. Sab., stammen somit aus dem >alten Targum*, d. h. dem Targum, welohes noch mit der alten babylonischen Punktation versehen war und in ver-anderter Gegend und Zeit eine Umstellnng erfuhr. Hatte man, durch das Syrische beeinflusst, in Babylon in alter Zeit den An-fangslaut, besonders bei Gutturalen, nur fluchtig, fast lautlos horen lassen, so dass das Wort nicht allein graphisch, sondern auoh phonetisch mit einem Schwa beginnen konnte, so hatte sich dies doch bei den Lautverhaltnissen, welche das iibliche System ge schaffen, wesentlich geandert. Am Dentlichsten erkennen wir dies bei den mit ח, א oder mit ע aulautenden Wortern, von denen wir einige Beispiele folgen lassen.

Uebliches System1). Babylonisches System'). Nach der Umstellnng3).

) עבר עבר .עבד4

ר ?$מר 5 ר א מ א

א אנא אנא אנ

רוןא ךזוא חוא

אכוף אכוף אכיר

אלף אלף אלף

ג ) Beispiele aus dem biblischen Chaldaismus. s ) Beispiele aus den Handschriften im British Museum. 3) Beispiele aus ed. Sabbioneta. *) Dass in den Beispielen nach der Umstellung der erste Laut oft durch

Kamez statt Patach vertreten ist, sei hier einstweilen erw&hnt und wird weiter unten am gehOrigen Orte eine nahere Datstellung finden.

- 139 —

אנ# אניט א&16 אלה אלה אלה

T v: ״ נ

.עתיד עתיד עתירbm א1ל א1ל

Da im . babylonischen System eiu Schwa compositum nnbe-kannt ist, so wird in alien Fallen, in denen nach dem iiblichen System ein Zeichen hiefdr erforderlich ist, dafiir ein einfaches Schwa oder ein voller Vokal eintreten. Hieriiber haben wir in der M., Einleitung S. XVIII u. S. 108 eine Anzahl von Beispielen geboten, zu denen sich noch viele andere hinzufugen lassen.

Hiermit hangt auch zusammen, dass die erste Person in Fu-turum des Piel, welche im biblisohen Chaldaismus א lautet, nach der ursprunglichen Vocalisation zu א sich gestaltet hat, also: .(Gen. 18, 28) איח3לי איו־בי׳ אי>מ!י« איברך

Luz., der im Ohg. S. 95 und Ozar Nechmad III S. 103 hierauf aufmerksam macht, legt besonderen Wert darauf, dass sich hierbei noch das scheinbar iiberflussige Jod erhalten hat, welches den ursprung-lichen Laut (Zere) erkennen lasst. Luzzatto, der a. a. 0. diese Vocalande-rungen als Syriasmen kennzeichnet, erinnert hierbei auch an den nach syrischer Weise durch den vollen Vokal י oder אי gesteigerten An-laut \ Wir kennen hierfur folgende Beispiele: ידע oder יידע, hierzu vgl. M• S. 4; יימם, vgl. Noten zu Lev. 8,35; יךא Ex. 21, 24, s. M. S. 83; Num. 5,17 איסורי?, vgl. Noten z. St. und M. S. 87; s. M. S. I 3יל ;Deut. 10,18 ייר1ם l l zu Er .Deut. 32, 26 ייתל ;9,23 .

Ferner steht nicht ohne Zusammenhang mit babylonischer Punkta-tionsweise die Abweichung in der Vocalisirung der Praefixen, auf welche wir bereits in der Einleitung z. M. S. XVIH mit einigen Beispielen hingewiesen haben.

Hier ein neues Beispiel: Ex. 29,26 u. Lev. 8,29 לוחלק; Num. 18,20 ווךולק; Deut. 18,8 כוךזלק.

Diese abweichende Vokalisirang, welche ed. Sab. nur an der lezterwahnten Stelle kennt, die aber alle unter den massoretischen Notizen des cod. 7 (s. M. S. I l l ) als Variante angegeben werden, ist auf das System des ben Naftali zuruckzufuhren, in welchem bei der Vorsetzung der Buchstaben •כ״כ״ול vor ein Wort, der betreffende Laut des ersten Stammbuchstaben unter den Praefixbuchstaben tritt und der erste Buchstabe fur den verlustig gewordenen Vokal ein

— 140 —

Schwa erhalt. Vgl. hieraber Heidenheim in En־ha־Kore zu Gen. 46, 10, wo fur das Hebraische allerdings nur auf Beispiele, in denen das Wort mit einem Lang-Chirek begiunt, hingewiesen wird. Im Targum wurden wir hiermit diese Regel ben Naftalis auoh auf andere Falle ausgedehnt finden. Dieser Massoretiker durfte den >Madinchae« angehort haben, was somit diese Erscheinung im babylonischen Targum erklarlich macht. Einzelne Falle, in denen ben Naftalis Leseart in nnserm hebraischen Text Auf-nahme gefunden hat, s. bei Heidenheim a. a. 0. und bei Strack in der Einleitung zum Cod. Petrop. (s. a. dessen Abhandlung in der Zeitschrift fiir die gesammte luth. Theologie 1877 S. 22). Die bekannten Beispiele siud ליקהת Proverbia 30, 17 und יקריוסיף? Psalmen 45, 10, wofiir ben Ascher bei der regelmassigen Punktation verbleibt und ל ?קהת und ביקתקיף liest. — Andere Beispiele, in denen die Leseart im Targum nach ben Naftali von einigen Hand-schriften bewahrt wird, weisen nach die Noten zu Num. 9,19; 20, 26, hierzu auch 22, 1. Ex. 21, 28 und Num. 18, 23; auch s. M. S. HO 1 ) ; die Lesart ויפילחון nach ben Naftalis Regel hat sich sogar auch in Cod B. erhalten. Deut. 4, 37 חלף}, Variaute ח1לף>

Ex. 24,15 וךזפא, s. M. S. i l l . — Gelegeutlich sei hier noch erwahnt, dass auch die Bemerkung

zu Gen. 30, 18 (M. S. 77), im alten Targum werde יששכר (so in der M. zu verbessern) gelesen, mit der Lesart ben Naftalis (s. Genesis, ed. Bar S. 85 ubereinstimmt. Hiermit ist aber noch ein neuer Beleg fur die Behauptung geboten,* dass das alte Targum, die babylonische Punktation und ben Naftali oft harmoniren.

Vom ו als Praefixum ist noch zu merken, das in den Targum-Handschriften mit babylonischer Punktation, abweichend von denen zum hebr. Texte, die Regel, dass Waw copul. vor den Lippen-bnchstaben in ו verwandelt werde,. nur selten beachtet wird, Deut. 32,36 ת ו נ ו פ ed. Sab. u. cod. 7 kennen ;(ופוךזענות statt) ל8ie auch nicht. Doch hat diese Handschrift in Targum Gen. 10, 23 — .ןאךך und לריאיש .ebendas ,י33ר 21 ,5)4 ;ומש

Der Wechsel in der Vocalisation des Waw copul. war aber in eiuem anderen Falle nothig geworden; nachdem man namlich den

1) Die M. S. 108—112 bietet iiberhaupt noch eine ganze Anzahl von hierher gehSrigen Beinpielen.

« - 141 —

vollen Anlaut in Schwa verwandelt hatte (8. oben S. 138). Daher Gen. 12,10 ed. Sab. ןך3רית, cod. 7 48,17 ;ודברית ed. Sab. וס_עךה ; cod. 7 וסןגךח; Num. 10,29 ןםו_עךא u. וסעוךא s. oben S. 68.

Zu beachteu ist auch die Abweichung in der Vocalisation des praefixirten ד als Relativ oder Bezeichnung des Genitiv-Ver-haltnisses. Im biblischen Chaldaismus erscheint ךי als selbststandige Partikel, im targumischeu aber wird dafiir der Buchsabe ד, ge-wohnlich mit einem Schwa verseheu, dem ersten Buchstaben im betreffenden Worte vorgesetzt. So z. B. Gen. 1, 11 u. 12 *־= רבו

דעכד 1,31 ;:ד(ךי) בר; 24,36 aber ",ךל\ה .ed. Sab ךל.יה 32,23 ;cod. 7 ךליה; vor Schwa: Gen. 2,3 ךמ־־א; ebendas. V. 8 ך5ךא, aber cod. 7 auch hier ךבביתא 34,29 ;ךקנו 12,6 ;ךמ־א; Ex. דיתיליד scheint Druckfehler, cod. 7 hat די תליד 22 ,1 ;!?נהרא 20 ,7(vgl. nooh M. S. 110 דלי u. ךלי, und die Noten zu Gen. 49,26). Auch in cod. 7 wird ד als Praefixmn und nicht als selbststandige ץ

Partikel angewendet. Demnach bemerkeu wir Gen. 47, 4 ךי לעלדף statt ךל_ע?דף, (vgl. M. S. 93) als Variante am Rande angegeben; ferner Gen. 37,22 די לטלכא 40,5 ;די בטדברא; Ex. 4,2 די בידך; -—.(1דוקא sogar mit der Bezeichnung ,די בירי 17 ,7 ;די מטללין 6,27Gen. 41,53 cod. 1285 ךי קוח. Mit dem Praefixum ד und der an-gegebenen Vocalisation stimmt auoh das babylonische System; anders aber gestaltet es sich, wenn der erste Buchstabe im Worte zu den Gutturalen gehort; es andert sich dann:

BabyloniBchea System. Nach der Umstelluag. Gen. 14,2 ך.עמ1הג) דעמריר׳ ( דעמו־ה5Deut. 6,2 דאנא

T : דאנא

T ־ :

Gen. 28,5 דארם T : ־

ךאלם ךארםGen. 19,5 דאתו ךאתו דאתו Gen. 7,4 דעברות דעבלית דעבךית Deut. 1,39 ךאשרהףן דאסךתון

Wie sich diese Vocalanderungen in einem anderen Falle er-weisen, stellt folgendes Beispiel dar, wo alle drei Falle notirt sind, namlich Gen. 30,20:

J) S. M. S. 115 die Bedeutung dieses Ausdruckes. .In ed. Sab ף8) In den anderen Ausgaben.

— 142 — *

.!־בעלי (3 ךבעלי (2 ךבעלי (1

Die erste Lesart wurde dem babylonischen System eutsprechen, die zweite sollte die der ed. Sab. seiu, sie hat aber aus Inconse-quenz die dritte Lesart, welche die der anderen Editionen ist.

Die zuweilen plene, zuweilen defekte Schreibung des Prafixums Tor einem Verbum hat manchmal zu abweichender Auffas&ung ךיoder zu ganzen Irrthiimern gefuhrt. So hat ed. Sab. Num. 22,38 u. 33,12 דייעוי; Deut. 5, 27 u. Gen. 42, 7 דימליל; Gen. 49, 1 ךיערע und in alien diesen Fallen muss das Jod als mit Schwa versehen betrachtet und somit das betreffende Wort als Futurum aufgefa8st werden. Vgl. zu den angefuhrten Stellen die Noten, ferner auch zu Ex. 14, 13 und 21,8, wie anch zu Gen. 36,31. Aus den beiden letzter^hnten Stellen lassen sich sogar wesentliche Differenzen in der exegetisohen Auffassung derselben herleiten. Wahrscheinlich ist diese Punktations-Weise wie die mit dem Priifixum ו (oben S. 140 naher nachgewiesen) ebenfalls auf Rechnung des Systems beif Naftali's zu bringen.

Im babylonischen Aramaisch fehlt anch das Chatef-Kamez; daher eine masSoretische Notiz zn Gen. 36, 2 bemerkt, dass im Targum .des hebraischen Textes geschrieben werde אהלינמה statt אורוליבםהAuch verzeichnet die M. (S. 110) zu Gen. 46,11; Ex. 6,18 und zu den anderen betreffenden Stellen fiir die Schreibung nrij?. noch eine andere Lesart, namlich קהת Dies lasst zugleich auf eine Textvariante selbst schliessen, die in der That nach Einigen existirt (s. Dikdnke ha-Teamim von Ahron b. Ascher, edirt von Baer u. Strack, S. 14 und Heidenheim, En ha-Kore zu Num. 3,27). — Das babylonische Targum hat ferner Deut. 32,9 חולקיה, ebendas. צורכיהון; V. 12 פולחן; V. 26 רוגזי; V. 32 und sonst פורענות; Ex. 21,30 )פורק. Hiermit stimmen auch die Marginal-Noten in cod. 7, in denen an den betreffenden Stellen, in denen Chatef-Kamez im Targum erscheint, immer bemerkt wird, dass eine andere Lesart mit ו־ dafur vorhanden sei. Ed. Sab• folgt im AUgemeinen der alteren Punktationsweise mit \ zeigt aber auch hierbei ein fortwahrendes Schwanken. Dies anssert sich in charakteristischer Weise schon Ex. 34, 1 פסול und ebendas. V. in beiden Fallen kennt Cod. 7 das Waw nicht. Gen. 4, 25 ;כתוב 27und Ex. 20, 3 n. an anderen Stellen haben cod. 7 und ed• Sab.

— 143 —

ת .aber ed. Sab אוחק; 17, 21 ת ח א , cod. 7 ת מ ח und als Variante א — .אוחתתא Ex. 21, 10 dagegen bei Beiden ,אחרנת

Ed. Sab. Gen. 24,40 אודחןד; die babylonische Punktation hat immer Cholem in אורחא und so auch ed. Sab. zu Gen. 18, 19 und ebenso 6,12 und ארחי V. 56 dagegen ;אורחי 42,42 ,אורחן33, 16 und 32,1 35,3 ;ארחיה und 42, 38" לארחא 45,21 ;בארחא; Gen. 28,20; ebenso Ex. 4,24; Deut. 8,2 und 9,12; Num. 21.4 bewahrt ed. Sab. neben dem Kainez-Laute noch die altere Schreibung mit ו, ohne Punkt, also אורחא ; dagegen cod. B. in Num. 24, 24 ein Monstrum, namlich לאולךויה; Ex. 28,3 חוכמא gehort zu den Differenzen zwischen den Nehardeern und Suranern (s. oben S. 66), indem Letztere חכמא schreiben.

Num. 14, 45 und' 21, 3 חורמא, cod. 12 und bei Jahn קרמא. Num. 21,24 יובקא; cod. B. בקא\ Vgl. noch M. S. 107 zu

Gen. 35, 4 u. Ex. 7, 28. — Gelegentlich ware noch zu erwahnen, dass, wie im babylonischen System ein Kibbuz un bekannt ist, fast ebenso in ed. Sab.; nur Deut. 4, 6 חכמחב״ון, aber nicht Lev. 10,10 wofur eine massoretische Notiz fiir das Dagesch schreibt ,חןלא Dagegen aber bringt Cod. 7 dieses Zeichen in Anwendung .ךןלאnnd differirt mit ed. Sabbioneta, indem punktirt wird Genes. :Bei Gen. 10,2 ist's aber umgekehrt .פושו dagegen V. 28 ,סשו 1,22ed. Sab. hat, analog dem hebraischen Text, ורזבל und Cod. 7 ותובל• Gen. 38,1 ed. Sab. u. 12 עדולמאה, cod. 7 לי. In der Schreibung des Namens ךבקה bemerken wir folgendes Schwanken: Gen. 22,23 ed. Sab. דבקה, c o d 2 4 , 1 u. 29, ferner 35, 8 u. 49,31 לבקרי 7 ״; 5ed. Sab. לבקה, cod. 7 dann immer רובקה und so am Rande aus-driicklich als לשון תרגום bezeichnet. Erst Gen. 24, 58—28, 5 hat ed. Sab. דובקה in den sonst noch vorkommenden Stellen, von da ab wieder רבקה.. — E*• 16 v. 25 u. 26 hat ed. Sab. תשכחוניה u. תלקטוניה; Cod. 7 dafur 0 u. !פ. — Gen. 43, 43 Cod. 7 ולהון} u. 42,11 5ולנא, somit beide Zeichen; 45,22 aber לכלהון, ebenso .רןלקהון 47,22

Zu der Angabe oben S. 142 in Betreff des Mangels eines Chatef-Kamez ist erganzend noch zu bemerken, dass D"j£. das einzige Beispiel im babylonischen Aramaisch bietet, wo ein Chatef-Kamez zur Anwendung gelangt, indem es hier wie in Cod. Or. 2227 (Tefilla) durch ein Kamez, begleitet von einem schragen Strichlein, das Schwa vertretend, bezeichnet wird. Aber nur Cod.

— 144 —

Or. 2230 bringt dieses zusaiumengesctzte Kamez!J3ei קדם und seinen durch Suffixen bewirkten Verlangerungen zum Ausdrnck, wahrend Cod. Or. 2363 u. 1467 bei der Punktirung mil. einfachem Schwa verbleiben. Die Handschriften mit gewohnlicher Vocalisation variiren: Cod. 7 קדם, ebenso bei den Verlangerungen; Cod. Ambros. 10 u, Cod. 12 immer קדם ; nach einer massoretischen Notiz (M. S. 96) in correkten Handschriften immer קדם ; Cod. Parma 1412 קדם• Ed. Sab. schwankt auch hier, mit vollem Kamez oder mit Chatef-Kamez. Eine etwas undeutlich gewordene massoretische Notiz ( 8 . M. S. 80) unterscheidet bei קדמי die Schreibweise im biblischen Aramaisch von der des targumischeu Aramaisch. — Gelegentlich sei erwahnt, dass das biblische קבל : (Daniel 2, 8) im Targum zu Gen. 28, 17 קביל lautet, ebenso die Variante in Cod. 7 und An-gelica, wahrend im Texte dieser Handschrift קביל gelesen wird; Cod. 128B erst begiunt mit קביל.; ebenso hat auch Cod. 12.

Bevor wir in der weiteren Mittheiluug der durch unsere Ver-gleichungen gewonnenen Resultate fortfahren, wollen wir noch einige Belege fur den babylonischen Charakter, den sich ed. Sab. bewahrt hat, herbeibringen. Es zeugt hiefur auoh die Trennung folgender Worter:

-Gen. 12, 8 u. i. a. Stellen, womit auch der baby ,בית-אל (1lonische Codex Petrop. zu Jeremia 48, 13; Hosea 12, 5; Amos 5, 5 und sonst iibereinstimmt. Nach der Angabe Ginsburg's in dem grossen Werke »The Massorahc (London 1380) gehort zwar die Schreibung in 2 Wortern dem Systeme der Occidentalen an, doch hat bereits Delitzsch im Namen Bars in der Vorrede zur Ausgabe des Buches Daniel (1882) S. V bemerkt, dass diese Schreibung den Oriental en angehore, ebenso

-Gen. 14,1, in Uebereinstimmung mit dem baby כדר-לעומר (2lonischen Talmud, Chulin 65 a; ferner,

פדה-צור ;(Num. 1, 71 עטי־נדב ;Gen. 41,45 u. 50 ,פוטי-פרע (7—3ebendas. V. 10; עטי־שדי ebend. V. 12; צודי-שד ebendas. V. 6.

Was fiber die Trennung der Worter sub 3—7 im Traktat Soferim cap. V, von Meier ha Levi in מסורת סיג לוצתז und von Jekutiel ha Nakdan im עין הקורא Anf. Num. raitgetheilt wird, ist allerdings mit der Schreibweise in ed. Sab. nicht ganz uberein-

J) Dageg«n Ex. 6,23 עמיגרב, ungetrennt.

— 145 —

stimmend and lasst auch nicht den eigentlichen Ursprung erkennen, auf den die Differenz in der Schreibung dieser Worter zuruck-zufuhren sei. Allein es lasst sich annehmen, dass, wie bei den sub 1 und 2 erwahnten Wortern, auch bei diesen anderen eine babylonische Tradition massgebend gewesen sein miisse.

Dagegen hat God. 7 eine andere Besonderheit aufbewahrt, von der ed. Sab. meistens frei geblieben ist. Sie stammt aus der Zeit, in der noch die Texte unpunktirt waren, indem ן a. י da, wo sie als Konsonanten mit Eamez u. Patftih im Laute und nicht als Lesemiitter fur Cholem, Zere, Chirek oder Sohurek gelten soil ten, doppelt gesetzt wurden, um hierdurch einer falschen Leseweise vorzubeugen. Allerdings konnte nach der Einfuhrung der Vokal-zeichen diese Doppelschreibung in Wegfall kommen; allein manche Handschriften1) haben sie auch nachher noch conservirt, wie sie zuweilen auch im palastinischen Targum noch bemerkt wird. So Gen. 3,14 טלייתא 24,11 ;חייך (dafur ed. Sab. יהיףק 27 ,41 ;טליאתא; ;יקיימון 12,12 ;יאיק 29,17 ;טליק 41,22 ;(קשיאן.dafur R) קשיין 7 ,42Ex. 12,24 לקיים; Gen. 7,4 לילוון (s. die Note das.); 34,15 טומא; נמות; pw; 10,5 31,37 טבוק; u. 21 ,45 זכוותי 32,10 ;ולרבוון 24,60 und חטוותהון Lev. 10,19 ;וולדא 28,4 ;צווחת Dent. 22,27 ;תרומא .אפרשוות Num. 18,19 ;עלוותהק

Ex, 4, 6 hat auch ed. Sab. חוורא, doch Num. 13,10 wieder consequent חורא. Bei צואר und mit Sufixum hat auoh God. 7 keine Verdoppelung, dagegen immer ein א nach dem einfachen ן; in ed. Sab. bleibt aber auch das א weg. Von beiden Seiten zeigt sich eine Inconsequenz Gen. 1, 8 u. 41, 52, indem cod. 7 u. — .hat ר1י;ינא .u ולןימץ ed. Sab. aber ,תניינא

Ein anderes Ueberbleibsel aus alter Zeit, in der es nooh keine punktirten Texte gab, ist die Einschaltung eines vokallosen א vor auslautendem Jod, um den vorangehenden Konsonanten nioht mit 1', sondern mit a zu versehen. So stimmen Uberein Cod. 7 u. ed. Sab. 8זכאי) Gen. 6,9s); 7,1 u. 20,4; אוחאי Gen. 18,6 (an den beiden letzten Stellen ist im Abdruck das Chirek unterm א ein Fehler und daher zu loschen). חליוןאי u. ךביעאי Gen. 1,13 und

») Ausser Cod. 7 auch die Codd> 10, 11, 1285. s) Demnach auch der Tannaite R. Jochanan ben Sakkaj heissea man, ent-

sprechend dem biblischen Namen ןדו in Esra 2,9. 3) Vgl. die Noten das.

Targum Tom I I 11

— 146 —

19, wie auch Ex. 20, 5 nur in Ood. 7 so; ed. Sab. ohne א (vgl. hieruber Luzzatto in Ozar Nechmad III S. 104). Diese Schreib-weise findet sich noch Gen. 3,10 צלטלאי in Cod. 7 und ed. Sab.; ferner Ex. 12,2 קךמאי cod. 1285; dagegen קךמאי Cod. 10; Deut. ;cod. 7 גלואי?Cod. 7 (vgl. noch Ohg.); Ex. 10,28 9 ?{לאי 26,19Lev. 25,47 לאךמאי, vgl. die Noten das. Auch bei R. u. W-findet sich manchmal diese Schreibweise.

Ein anderes א, nnd zwar im Worte selbst, bewahrt Cod. 7 in טי = מאן Gen. 3,11; 48,8; Num. 22,9; Deut. 4,8 ף, um orthographisch von כלי = מן (Lev. 11, 32 und ofter) zu unter-soheiden. Ed. Sab. verfahrt umgekehrt und hat טי = מן und ן א » מן allerdings in letzterem Falle oft dafiir ,כלי = 2 ) ; in gleicher Weise schwankt Cod. B. Vgl. Luzzatto im Ohg. S. 112, der Levita's Angabe im Meturgeman, dass טי = טן u. מאן wie מאנא = ,sei מה = מנא oder מן und מי = מן dahin erweitert, dass כליwas nur durch einige Beispiele fiir טנא aus dem Targum zn den Fsalmen belegt wird, und durchaus nicht allgemeine Geltung be-anspruohen darf3).

Der Plural מנין Gen. 24, 53; מני Gen. 31, 37; מני Ex. 27,19 hat in ed. Sab. kein א, wohl aber in cod. 7, unerwarteter Weise. R. hat im Singular wie im Plural ein א, wenn das Wort die Uebersetzung von כלי ist. In dieser Ausgabe ist auch die Schreibung s. z. B. Gen. 29, 30; 30,4, (nicht aber ,({אל Gen. 12,16 und (5אן16, 49) wax von ןל> zu nnterscheiden, bewahrt; Cod. 7 unterscheidet das Verbum על von der Proposition על; ed. Sab. nur Gen. 6, 13 Nach der massoretischen Notiz .על sonst in beiden Fallen ,(יעל)zu Gen. 6,13; 7, 13; 24, 62 und 27,18 wird auch im alten Targum iiberall ןל? geschrieben. In מאתן hat cod. 7 das א erhalten; ed. Sab. nur Gen. 32, 14; in alien anderen Stellen מחן.

Den aramaischen Charakter wahrt ed. Sab. consequent, D in Wortern zn gebrauchen, bei denen Cod. 7 das hebraische K> ver-wendet, so Gen. 1, 11 בםרא 21 ,2 ;עיסבא; wechselt aber עפרי ,עסו, דטסקאד, 15,2 ;פעיר; Ferner Gen. 14,6 15,7 .ש mit עפרא ,עסק

פטנא 26,21 ;דסער 25,25 ;בםיבו 25,8 ;סטאלא 24,49 ;דכסדאי; 26,27

1) S. M. Seite 99, wo nur מאן u. מאן variiren. 8) Was Adler zu Lev. 13,52 bemerkt, um מאן fiir מן zu setzen, ist

obue Grand. 3 ) Fur die palast. Schreibweise, vgl. Levy. Chald. WSrterbuoh II S. 3.

— 147 —

pfWD; 29, 33 סנואתא; Num. 35, 20 בםנאה, auch cod. 7, dagegen cod. wie auch ,אפום cod. 7 ,אפחעז Ex. 9,29 ;סהדותא 31,47 ;בשנאה 2ed. Sab. dort V. 33 ופלס. Ex. 9,31 סעריא und וסערי. Gen. 50,26 -s. die Ntften z. St. Pat. sucht un ;חסים u. Lev. 19,14 וסמוהיnothiger Weise Letzteres mit מטמק = סימא zucombiniren und hier die Bedeutung von טמן, verstecken, anzunehmen, weil ihm unbekannt war, dass wie im Hebraischen, so auch im Aramaischen u. Syrischen diese Wurzei in der Bedeutung von legen, stellen vorkommt.

Eine andere orthographische Differenz betrifft die in der Endsilbe quiescirenden Buchstaben. Ed. Sab. hat z. B. 3מא Gen. א 12,18 ;27,19 מ ; Cod. 7 dagegen mit ה am Ende. Ed. Sab. 1^תא Gen. 15, 9 und oft, mit Ausnahme von Gen. 40,10 לחח?); Cod. 7 immer mit א. Ed. Sab. י$ח# Ex. 20,9 u. 11; Deut. 5,13; aber ׳&יתא Lev. 23,3: ebenso 0מ3יא, Gen. 17,12 u. 22.4 Cod. 7 immer mit א. Ed. Sab. עקרה Gen. 29,31; aber 11,30 א ך ק ן ן ; ebenso שארה Gen. 45, 7 und 47,26 ה ד מ ל . Cod. 7 an alien Stellen mit א.

Bei den Verben ל׳׳ה oder ל״א differiren: Gen. 1, 22 ed. Sab. und ebenso die anderen Formen יהי Gen. 2,18 ;א Cod. 7 mit ;יסניmit י am Ende; Cod. 7 immer mit א; Gen. 2, 23 יתקרי, so auch Daniel 5,12; Cod. 7 mit א 1 ) .

In den Lautverhaltnissen ergiebt sich bezuglich des Gebrauchs von Kamez und Patach eine bedeutende Differenz zwischen God. 7 und ed. Sab. Ueber die Verschiedenheit im Gebrauohe dieser Laute haben wir in der M. S. 96—99 eine grosse Anzahl von Wortern vorgefShrt, welche im alten Targum Patach erhielten, und spater mit Kamez dafiir erscheinen. Eine noch grossere Anzahl von solchen Wortern haben wir aber unerwahnt gelassen, welche sich in ed. Sab., ubereinstimmend mit dem massoretischen Hin-weise auf (חתום זקן) ת״ז am Rande des Cod. 7 vorfinden, wahrend der handschriftliche Text in Cod. 7 selbst hierbei immer das Kamez bewahrt. So z. B. לח. _3חי ךכר, ?.ק. _עןי אן. 5רם. טב. , י31ב, #םח(Gen. 36, 33, wo im hebraischen Texte ייבב), פ5#£:?ח Gen. 19, 35 (hiernach V. 33 zu verbessern); אחד Gen. 19, 6 u. 20 18; ך#ל1£ץ Gen. 17,16 (hiernach V. 6 zu verbessern); 9,3 27,15 ;וחבית u.

ו (1 •am Ende ed. Sab.; 801 lte hier auch ein י Gen. 14,5 mit דב^ן : T ״

Variante im Texte selbst, wo wir נשוה haben, vorliegen? 11*

— 148 —

u. v. a. Stellen, Es lasst (daher V. 6 zu verbessern) ברה 42sich hiernach annehmen, dass in einer gewissen Zeit das Kamez im babylonischen Targum den A Laut nicht gehabt hat, und dass es einer besonderen Ruckwirkung des tiberianischen Systems zuzuschreiben ist, wenn man nachher oft Patach mit Kamez ver-wechseln konnte, weil diese beiden Laute in diesem System gleich-klingen. Das Kamez-Zeichen ist allerdings auch dem babylonischen System nicht fremd geblieben; es gait aber bezuglich der Aus-sprache nicht fiir a, sondern fiir 0, wie dies bei den dentschen Juden noch jezt gewohnlich ist. Fiir eine solche Aussprache haben wir zwei klassische ZeugenJ), namlich Jehuda Chajug und Abraham ibh Esra, Ersterer in ספר הנוח S. 5 ed. Nutt und Letzterer im Zachnt S. 3 b ed. Lipmann.

Daher anch כל, das im babylonischen Schriftwort mit ge-scharftem Kamez (namlich mit Kamez oberhalb des Strichleins) geschrieben wird, im babylonischen Targum mit einfachem Kamez erscheint und, wie im Syrischen, Kol gelesen wird2). Nach dem palast. Systeme konnte es allerdings Kal gelesen werden, wie eS in der That noch in Cod. B. meistens punktirt ist, namlich 2ל• Auch ית zeigt diese ursprungliche Punktation im babylonischen Targum, und nur die Ruckwirkung aus dem andern System, in welchem Kamez wie A gesprochen wird, ffihrte zur Einfuhrung des ית, fur welches in einer massoretischen Notiz zu Lev. 25, 5 und 11 nebenher die Variante ית vermerkt wird. Ed. Sab. hat iiber-all ית; ebenso Cod. 7, Cod. Ambr. 10 u. R.— Alleaber merkwurdiger WeisemitderAusnahme im ersten Verse des Pentateuchs, Gen. 1,1, wo ,Aber bei einigen Suffiien hat Cod. 7 dafur Kamez .ןית .u ;תwahrend ed. Sab. Patach beibehalt; so bei יתכיון׳ יתהיון; stimmen aber uberein zu schreiben יתיר״ יתף. יתי (mit Ausnahme von Gen. 41, 43, wo ed. Sab. נתיה gegen den Schluss des Verses, aber im Anfange desselben יהיה hat).

1J Angefuhrt von S. Baer im Archiv fur wissenschaftliche Erforachung des alten Testaments von Merx, I 8. 59.

2) In acharfsinniger Weise hat Merx in der mehrfach erwahnten Ab-handlung S. 166—168 die beiden Systeme in ihrer gemeinsamen Grundlage wie in ihren sp&teren Differenzen in's Auge gefasBt. Eine nahere Behandlung auf dieser Grundlage fortgefiihrt, wurde sicher mehr Licht in diese noch dunkle Partie bringen.

— 149 — ו

Die Schreibweise ית, dem Syrischen mit Sekofo analog und der babylonischen Punktation entsprechend, verlangt Lagarde, ges. Abhandlungen S. 34, und vertreten Noldeke, mandaische Grammatik, S. 92 u. 390, Fleischer bei Levy, neuhebr. Worterbuch I S. 534 u. Men in der mehrfach erwahnten Abhandlung S. 145 und 185. Durchgefuhrt ist diese Punktation, namlich ית, in Cod. Lipsiae u. in der Editio Lowenstein (1860), nach einer Handschrift aus dem Nachlasse Heidenheims. Der Herausgeber bemerkt am Schlusse des ersten Buches, dass in derselben auch לות punktirt ist, aber erst vom Cap. 23 an, da bis dahin immer לות erscheint. —

Der Wechsel des Kamez fiir das Patach beim Eintritt einer Pausa kann naturlich im babylonischen Targum erst nach der Zeit, in der die Aussprache des Kamez als A bereits allgemein geworden war, begonnen haben. In der That kennt der biblisohe Aramaismus nur den Wechsel des Zere-Lautes bei Pausa, indem dieser in Chirek umwandelt wird; vgl. die Beispiele bei Delitzsch in der Vorrede zum Buche Daniel ed. Baer S. L I X . Im targu-mischen Aramaismus hat sich dieser Lautwechsel noch mehr ent-wickelt, wahrscheinlioh seit der Zeit, da man anfing, den penta-teuchischen Targumtext mit Accenten zu versehen1). Die M. bietet eine bedeutende Anzahl von Beispielen, in denen ein solcher Lautwechsel bemerkt wird und theilt zugleich die Differenzen mit, welche hierin obwalten; s. M. Einleitung S. XV u. S. 100—104 (Zere und Chirek), S. 104-106 (Cholem und Schurek). Aber auch die Umwandlung des Patach in Kamez bei Pausa wird in Cod. 7 und in ed. Sab. sehr oft gewahrt, wahrend im alten Targum bei dem im Texte durch Pausa geanderten ויפת Gen. 10,1 das ursprungliche ויפת festgehalten wird (s. M. S. 96). So Gen. ;Gen. 1,28 .עלה ;und nach Cod. 7 auch Gen. 27,28 1סמר 18 ,14 ^1מה .Gen. 17, 8 u לאי^ה ;Gen. 16, 15 u. an mehreren Stellen ברGen. 17,15, dagegen V. vorher ohne Pausa, ל resp. מ, aber Cod. 7 in der Vorliebe fiir Kamez (s. oben S. 147) auch hier ^ resp. ק ;מ מ ם Gen. 23,19; 41,46 ח י ך ^ מ ך , ebenso 45,8 nach Cod. 7;

3 יכרזף ;22,12'מךזנם 31,33 3 , 1 2 ; ' ח 3 ^ אה; u. 34; 4,11 30,34 ו1 למימר ;46,25 #בע 5W, Pausa nach Sakef; 22ךם; 29,6 0 ז ;

ח ;2 ,2 ך^בד 39,2 ^ מ . Trotz der Pausa aber ist auch selbst in

.Hierftber weiter unten (ג

— 150 —

Cod. 7 טיא Gdn. 26, 20 u. 32; ebenso 22,15 #מיא unverandert geblieben.

Eine spatere EinfQhrung ist anch das Dagesch, das dem baby• lonischen System in der frfiheren Zeit wol ganz fremd war. Je kraftiger noch das Leben der Sprache pnlsirte, desto mehr konnte man dieses Zeichen nnd ahnliche Stutzen {!ir die Aussprache nnd Betonung entbehren; dieselben ergaben sich aus dem Plusse der Rede selbst, wie nicht minder die grammatischen Formen, die durch sich selbst genflgend bestdmmt sind, tun sie anch ohne den eharakterisirenden Punkt oder Strich zn erkennen. Zuerstx) scheint man das Dagesch, durch einen Punkt im Buohstaben bezeichnet, als ein diakritisohes Zeichen bei- gewissen Wortern angewendet zu haben, bei denen man vielleicht auch mehr als einen graphisohen Hinweis geben wollte, indem man fur das Verstandniss auch die scharfere Horbarkeit eines Bnchstahens veranlassen mochte.

Als ein diakritisohes Zeichen, vielleicht auch in phonetischer Beziehung, giebt sich das Dagesch in dem Worte ענד mit Suffixen zn erkennen, indem es im Singular immers) ein dageschirtes Dalet .hat (rafe ד) im Plural dagegen immer ein dageschloses Dalet ,(ך)Daher bezeichnet Pat. das dageschirte Dalet in Gen. 44,21 לעבדך 5 ) ohne ,עכדין fur einen Irrthnm. Auch fur den Plural אל :עבריף =Suffixnm, gilt diese Regel*), daher der Verfasser des Pat., der in seinem Exemplar Lev. 25, 39 u. 42, nicht aber V. 44, ein da-geschirtes Dalet vorfand, sein Be&emden ausdruckt; Lev. 26,18 wiederholt er diese Regel, die, wie wir an der Hand der bib-lischen Concordanz ermittelt haben, fur ed. Sab. sich ganz bewahrt. Gen. 30, 43 ועבךון u. 42,10 ו?ן5ךף ist ed. Sab. Druckfehler, der im Wiederabdruck vermieden ist.

1J VgL eine speziellere AusfOhrung bei Knsker מבוא אל נקוד אשורי S. 6. *) Ed. Sab. stimmt hierin fast ganz ,fiberein; daher Gen. 43,28 לעבדך

Druckfehler, ebenso im Wiederabdruck 82, 30 עברך! wofSr das Original richiag ך hat.

<לעבדך Ed. Sab. hat hier wirklich auch ein Dagesch, dagegen V. 23 ףohne Dagesch, doch aber in diesem einzigen Falle mit Patach; Ex. 7,29 i עבדך B t DnKlrf'ohleri der vorangehende Vers (28) hat richtig ך.

*) Die M. S. 97 zu Gen. 12,16 bemerkt fiir י1^3רין welches auch die Lesart im Targum-Text des Cod. 7 ist, dass in alien correoten Texten ןע?ךין gelesen werde.

— 151 —

Ein anderes Dagesch lihulicher Tendenz lasst sich im Buch-staben Resch (ר) einiger Worter nachweisen, von denen wir in der M. S. 93 nur drei Beispiele nachweisen konnten. Inzwischen haben wir noch 5 andere Beispiele ermittelt; es sind folgende: Ex. 28,32 שפח = ה1ףא, nach Pat. auch 39,23; der Verf. meint, um שור = וצרא zu unterscheiden. Eine solche Untersoheidung lasst sich auch geltend machen: Ex. 2, 3, wo nach einer massoretischen Notiz בסוף = ביערא, nach einer Variante aber daa Resch rafe ist; vielleicht um von demselben Worte in der Bedeutung *Honigseimc zu unterscheiden. Ex. 30, 23 מו ךא, das einzige Beispiel, welches auch ed. Sab.1) bewahrt; Cod. 7 dafiir א ־ Cod. 2 ;שי .Sab ־cod. 1285 u. 11 מיךא; cod. 10 מירא. Hier soheint das Dagesch einen phonetischen Zweck anzudeuten, um es wie im griechischen fi6ppa^ mit doppeltem Resch aussprechen zu lassen. Lev. 15,8 ירוק in Cod. 7 und 12, wie in Pat., vielleicht um diese Bildung von זder Wurzel רקק und eine gleiohe von der Wurzel רוק zu unto*-scheiden. Auch Deut. 28, 7 ןיעיךקון verzeichnet Pat. ein Dagesch fur das Resch. Das bereits in der M. S. 95 angefiihrte Beispiel Num. 16,29 (vgl. auch oben S. 50 die Noten und S. 68 die Differenz-Liste) hat auch Cod. 12 mit וסערא. Auch ist hier viel-leicht der Grund um von gleichen Wortern, aber anderer Bedeutung zu scheiden. Die zwei anderen Beispiele (M. S. 95) verzeichnet eben-falls Pat. fiir Num. 16, 27 מרעותי und 20, 22 9ף#ם. Sollte auch hier der Grund, wie wir ihn bisher angenommen haben, massgebend gewesen sein oder hat die anderweitig (in der M. S. 103) bereits mitgetheilte massoretische Notiz, nach welcher das Dagesch eines Kehllautes einen Vocalwechsel im Aramaischen nioht bewirkt, das Dagesch im Resch zu verzeichnen hervorgerufen?

Das babylonische Aramaisch kennt in der That kein spezielles Zeichen fur das Dagesch. Wahrend im babylonischen Sohrifttexte ein iiber dem Vokal befindliches Strichlein in unbetonter Silbe den gescharften Vokal vor Dagesch bezeichnet, im babylonischen Ge-bettexte (Cod. Or. 2227) nur selten, in einigen Buohstaben, hierffir unser iibliches Zeichen angewendet wird, ebenso auch im babylo-nischen Targumtexte Cod. Or. 2211, fehlt das Zeiohen des Dagesch doch im Allgemeinen in den Targumtexten mit babylonischer

l ) Der Druckfehler מוךא ist im Abdruck nioht wiederholi

— 152 — ...׳

Punktation. E3 wird in der Regel ignorirt und erscheint nur in hebraischen Wortern des Targums, z. B. ךי#. Auoh ed. Sab. zeigt hierin eine besondere, aber erklarliohe, Nachlassigkeit.

So fehlt das Dagesch a) fiir elidirtes Nun des Wurzelwortes נטר Gen. 2,15; 3,24

.18,19; 17,9 u. 10; 30,31*); aber 41,35 mit Dagesch. b) fur elidirtes ת im Ethpael: Gen. 3, 8 u. 10 *ואטמו. c) im auslautenden Jod z. B. im מיא ; aber Cod. 7 kennt anch

dieses Dagesch. d) Man kennt nioht denEinfluss von Gutturalen, um fur den

Ersatz eines Dagesch eine Verlangerung des Vokals eintreten zu lassen; daher die massoretische Notiz zu Ex. 12, 37 (M. S. 103), dass מעיים ,מחרדה .©רמו[,מרעמסם, wie im hebraischen Texte punktirt ist, im Targum dafur מ erhalte.

e) in einzelnen Wortern: Gen. 13,14 (zu verbessern 3 ,40 ן מ ח ) fee; 2,21 49,11 ;ו^ו^יפך 38,18 ;ונוןןבא 1,27 ;טרפי 3,7 ;ומלי ;_עך3יה Ex.' 21,9; Gen! 49,21 ?חלקת .u ?חלכרןא 40,13 ;?אול5ן37,3 wegen Pausa לפסי; sonst V. 23 u. 32, wie Cod. Ambr. 10 mit der Bemerkung יפה ךפסי• Dagegen כ£א Gen. 40,11—21 schwankt an den verschiedenen Stellen mit oder ohne Dagesch im D J ) ; Cod. Dagegen erfolgt Gen. 40,16 .אםך ahnlich Ex. 15,26 ,כסא 7bei פ^ר die Notiz כלהו t׳Ti, d. h. dass hier und in alien folgenden Stellen dieses Wortes im alten Targum so punktirt worden; Cod. 7 hat im Texte פ^זר. Ferner sind ohne Dagecch Gen. 28,11 u. ;Gen. 15,17; 22,7 ;(יאימיה auch 28,7 ;אימא 3,20 ;איסרזחי 18Lev. 6, 5 u. 6 in אי^ןא; Gen. 13, 9 הןזאסרון 42,15 ;לצפונא and .u אם׳ wofrir Cod. 7 im Texte ,(יתאמר dag. 22,14) יםאמר 9 ,10 hat. Landauer in der M. S. 9 אמ׳ .D£ u׳ in der Variante ,אמerklart dieses Dagesch als bios secundar, um das vorausgehende Patach zu halten, und nicht als Zeichen des Piel. — Fiir זמן ver-merkt bereits die M. S. 94 beide Punktationen, Kamez u. Rafe oder Patach und Dagesch, letztere wird aber als incorrect bezeichnet. Gen. 24,12 u. 14 n. 44; 27, 20 Patach u. Dagesch; Cod. 7 Kamez u. Rafe. Ebenso ר ו ח א ל א .u מר^א ebenso Gen. 35,21 ;לאהוד ו ^ מ 4 ) .

1) Im vorliegenden Abdruck ist אומן״ zu verbessern; cod. 7 hat in alien oben angefflhrten Stellen dageschirt.

ג ) Im neuen Abdruck uniformirt, indem immer mit Dagesch. .Im neuen Abdruck zu verbessern ף*) Die er«ta Weiae ist die der ed. Sab., die zweite die des Cod. 7.

Man erkennt anch hier, wie im Syrischen1), dass man in eintjr ge-wissen Zeit die Verdoppelung eines Consonanten aufgab und zum Brsatze dafiir den vorhergehenden Vokal dehnte. Dagesch im .u. Deut. 13 V (בדקא מבדק) bezeugt auch Pat. Gen. 44,5 ד15,18; auch Gen. 8,4 (קרה), wahrend Deut 1, 21 תידחל eine Variante ohne Dagesch hat. Auch im ס des דנסבה Deut. 24, 3 bezeugt Pat. ein Dagesch, dagegen fehlt es nach ihm in ונסבה Gen. 8,9; 8. Naheres M. S. 94. oben und Noten zu Deut. 20,7; ferner Gen. 18, 6 ואיסב u. 30,15 ותיםבין ohne Dagesch, im Cod. 7 mit Dagesch.

Dagesch im ersten Jod von דיךין Lev. 25, 23 hat ed. Sab. nicht2); auch Pat hatte es nicht und wiinschte der Verfasser hier-fiir noch andere Handschriften zu priifen, doch bezeugt er das Dagesch דייר Gen. 23,4, das in ed. Sab. nicht deutlich zu erkennen ist.

In gleicher Weise ךרזיי Gen. 2, 7 u. 7 15 in ed. Sab. und als Variante in Cod. 7, wahrend in ed. Sab. in Targumtpxte selbst ךחיי zu lesen ist; ferner אסהמו־ Deut. 6,12 und Ex. 34,12, aber auch אסהמר an anderen Stellen, wie im Cod. 7 iiberall, wahrend in einer Notiz aus dem alten Targum אסהמר vermerkt wird. Zu אמיטחא .u אמטתא Ex. 20,18 werden auch als Variante אמיטתאmitgetheilt; zu ומצותא Ex. 17,7, die Variante בתף ;ומצותא und .Num. 1,19 וקענון.u וסגנון ;Ex. 10,6 בתך

Gen. 20,15 בךמנןין ed. Sab., בךתקין cod. 7.—Num. 1,41 וחמ׳ט aach der M., ןחמש in Cod. 7, וך!מש in ed. Sab. -Noch ware ftir das Dagesch zu merken, dass Cod. 7 regel י1'assig dieses im Nun des Suffixums Puturi weglasst, wie auch il babylonischen Sohrift-Codex die verstiirkte Aussprache des Nun dr dritten Person aufgegeben ist. Ed. Sab. hat dagegen das E^esch in solchem Falle beibehalten, mit wenigen Ausnahmen, wi Gen. 17,16 ןאיבךכינה u. 19, 19 תעךעינני (merkwurdiger Weise haCod. 7 gerade in diesen beiden Fallen ja das Dagesch); eben-so ten. 32, 8 1י ויסמינה• Deut. 28, 35 ימסינןי, wo die Dehnung des VoUfl das Dagescli in Wegfall kommen liess. Aehnlich Num. .Variante in cod. 7 איםרינון ,.ed. Sab איסרינון 11,3

fiir das Schwa ware noch (s. oben S. 138) Folgendes nach-

1)!dldeke, mandaische Grammatik S. 16. 2^iernach im neuen Abdruck zu berichtigon.

\

154 —

zutr&gen. Im 3 ק י n Targum — und ed• Sab. stimmt meistens hierin iiberein — wird das znsammengesetzte Schwa gemieden u. dafiir das einfaohe Schwa oder auch ein voller Vokal gesetzt. Die S. 108—112 in der M. gegebenen Beispiele konnen noch bedeutend vcrmehrt werden; so Deut. 24, 14 אגיךא; Ex. 21, 19 •אסר Ex. 21,13 ;ואגר

Allerdings wie iiberall, so auch hier zeigt sich ed. Sab. sehr inconsequent, so dass manchmal das in einem und demselben Verse zweimal vorkommende Wort jedes Mai anders vocalisirt wird. Dies hat auch Levy im chaldaischen Worterbnche S. 37 bemerkt >Ed. Sab. hat auffallend durch Nachlassigkeit in den ersten Capiteln wahrscheinlich glaubte Anfangs der ;ואמר > אמר spater iiberall ,אמרSetzer oder Copist, das ihm vorliegende Msc. sei corrumpirt.c Wir haben diese Inconsequenzen in anderer Weise oben S. 135 Note 3 zu erklaren gesucht.

Nirgends zeigt sich ein so fortdauerndes Schwanken als bei der Punktation des Anlautes fur eine Gutturalis, am Anfange eines Wortes. Die babylonische Punktation wahlt meistens nur den Vocalanstoss durch ein Schwa; doch schwankt Cod. or. 2363 und setzt ך מ ך Deut. 32,6 nnd bald daranf V. 7 א מ א 1 ) ; Cod. 2230 aber hat an beiden Stellen אמך, wahrend Cod. 1467 אחיך Num.; 20,14 hat. Im תין, d. h. im alten Targum beginnt ein solchef./ Wort regelmassig mit dem vollen Vokal, Kamez oder Patach" Diese Weise der Vokalisirung ist auch in Cod. 7 und ed. Sab. vo| herrschend; wechselt aber auch gar sehr oft, besonders bei dn Wortern אב und אח mit Suffixen, mit einem Chatef-Patach. una" dem ersten Buchstaben ab; in diesem Falle wird dann das Pne-fixum ebenfalls mit Patach versehen; z. B. Gen. 27,9 11»לאמך alten Targum, ל$*מך im Cod. 7 ;Gen. 31,14 ן$5מךא, Cod. 7 דא$•

Anders verhalt es sich in den Fallen, in denen im \fcrfce ein Kehllaut erscheint. Ed. Sab. folgt da meistens dem M>y־ lonischen System und behalt den Schwalaut bei; Cod. 7 verwadelt ihn in ein Chatef. Daher

Ed. Sab. Cod. 7. Gen. 42,27 טועגיח ף טועניה

J) לאבוך ist dafur die Lesart in ed. Sab. a) Vgl noch Gen. 44,1; Ex.28,5; dahertahnudisoh טןנא•

— 155 —

Ed. Sab. Cod. 7.

מעריא מעריא 38,24 מלמטטי מלמחטי 6 ,20 לטיםי ׳ למךזוי 39,10 למךמ־י למסדי 3 ,41

ךרס#א . ךרח^א 1,21 לרהמץ לרחמין 3 ,11

Bei dem Verbnm עבד mit Prafixen ergiebt es sich, dass auch hier Ed. Sab. mit dem alten Targum ubereinstimmt, wie im He-braischen (z. B. Ex. 3,12 חעבדון) die urspriinglioh geschlossene Silbe durch die Einschiebung eines Vocals in zwei offene Silben zu zerlegen Cod. 7 folgt der biblisch-aramaischen Weise, wie in Esra 6, 8 und 7,18 מע?תן, und begniigt sich mit einem Vocalan-stosS fiir die zweite Silbe.

Wir verzeichnen hiefur folgende Belege: Ed. Sab. Cod. 7.

Gen. 18,29 אעבד (ג_אע3יד Deut. 20,12 העבד (3ת_ע3יד Gen. 18,25 יעבד (4יעביד Ex. 4,15 ךסע3תן ךסע?תן Gen. 18,7 למ?3ד למע3ר Ex. 24,7 נע3ר יגע3יר Ex. 19,8 ר י ב ע 2עביר (Pausa) מ

Ex. 25,8 עליין ינע5דין!!

Bei dem Verbnm עבר mit Prafixen ergeben sich folgende Differenzen:

») S. N&heres fiir das Hebraische im Lehrbuch der hebr. Grammatik von B. Stade, S. 86.

2) Gen. 2,18 אעביד; Num. 22,17 אעביד wie Cod. 7. (Chirek ist wegen Pausa).

.dagegen 26,29 wie Cod. 7 ייהעביד Gen. 6,14 ף •ויעבד Dagegen Lev. 5,17 ף°) Dagegen Gen. 1,26 ׳נעביר

6) Dagegen Deut. 6,27 ונעביר..

— 156 — Ed. Sab. Cod. 7.

Nam. 32,21 ויעיבר 1 גיעבר

ויעיבר j [י״יעי3ר 5,14

ניע3ר') (1ניןגיבר 20,17

Gen. 30,32 איע3ר אעי3ר Dent. 2,29 איעינר איעיבר Num. 20,19 איעינר.3) איעבר Gen. 18,3 עי2ר$ Num. 20,18 חיענר \

סיעיבר ( ךתיעי3ר 5,30 ] תעי3ר 3,27

חעי3ר 1 סיעי3ר 34,4Deut. 31,3 יו תיעיבר Gen. 27,40 יעי?רון לעי3רון Num. 32,27 יעי3רון י.עי3רון

.יע3תן4) לעילתן 32,30 למי>ג3ר>) למיעיבר 20,21

Deut. 3,18 חע3חן תעבךין Gen. 32,16 עיברו עיברו Ex. 33,27 עיברו עיברו

Die Einschiebung eines Vokals, dnrch den die Aufeinander-folge zweier Schwa*s gemiedeu werden soil, zeigen folgende Bei-spiele: Ex. 18, 19 אמלכינןז in Cod. 7, dafiir א?ןל?י3ך als Variaute und ebenso in Ed. Sab! — Lev, 3,2 יןךקזן) u. ףןלקון.

Ex. 21, 35 ףפלגון n. ויםלתון־ניפלגון u. 8 ,ותסליחק. M. S. 110. Lev. 22,15 ךיפך^ון in Ed. Sab; ךיפך>&ון in Cod. 7 u. ־ד!?ךעון

als Variante; s. noch M. S. 114. Deut. 22,17 ןיפיךסון Ed. Sab.; ויפלםון Cod. 7.

1) ^ im Anfange ist Druckfehler bereits im Original. .So auch ed. Sab. in Num. 21, 22 und 32, 32 ף .Variante in Cod, 7 fOr alle diese Stellen ^ איעבר (3

Variante in Cod. 7 ]TQJJV ») Variante in Cod. 7 למעבר•

— 157 —

Deut. 13, 1 תימינעון Ed. Sab. u. Cod. 7; als Variante |TOD׳ wie Ed. Sab. und Cod. 7 auch an anderen Stellen haben.

Erhalten haben sich noch folgende Beispiele mit zwei aufein• ander folgenden Schwa's: Gen. 35,1 1^מיערקןי), dagegen V. 7 מעךקיה?; Cod. 7 an beiden Stellen עך, somit zwei Schwa's nebeneinander, ebenso Gen. 3,13 אטעייני u. Num. 32,27 יע3תן in einer Variante.

XII . Weitere Geschichte des Targum-Textes. Eine durchgreifende Aenderuug erlitt der Text des Targums

mit der Zeit, in welcher derselbe bei den Juden in den europai-scben Landern, zuerst in Italien und von dort aus in Dentschland2) und Nordfrankreich bekannt geworden war.

Von Spanien lasst sich hieriiber nicht mit Sicherheit be-richten, da die altesten Handschriften fiir Targum, welche aus diesem Lande stammen, erst der zweiten Halfte des 14. Jahr-hunderts angehoren und die jiingsten bis einige Jahre nach bereits eingefuhrter hebraischer Druckerei und selbst bis in das Jahr der Vertreibung reichen. Sonst ist gerade Spanien wegen seiner cor-rekten Handschriften fiir die verschiedenen Texte ruhmlichst be-kannt gewesen. Auch fiir das Targum beruft sich der Verf. des Fat. auf spanische Handschriften.

Die Umstelluug der babylonischen Punktation nach dem iib-lichen System forderte viele Abweichungen, bei denen grammatische Regeln und Formen nicht besonders respectirt wurden. Am meisten ist dies von deutschen Handschriften zu behaupten; in denselben ist die Correktheit des Targum-Textes durch unwissende Punktatoren sehr stark geschadigt worden. In Italien verfuhr man darin correkter; man schrieb oft den Targum-Text allein, ohne den Schrifttext, vermerkte am Rande Varianten und abweichende Punktationen, sammelte auch massoretische Notizen hiefur, wie noch vorhandene Handschriften im Quart-Format erkennen lassen. Aber die Handschriften in Folio, welche auch den hebraischen

.So ist im Wiederabdruck zu berichtigen ף .Vgl oben, S. 134 ף

— 158 —

Text und neben demselben auch noch rabbinische Commentare enthielten, liessen es gewohnlich an der nothigen Sorgfalt fiir die Correktheit fehlen. Irrthumer oder auch absichtliche Aenderungen, sowol im Vocal- als auch im Konsonanten-Texte des Targunls, sind in den Handschriften vielfach wahrzunehmen, so dass bei der Be-urtheilung fiber den kritischen Werth dieser oder jener Variante niemals die grosse Anzahl Ton Handschriften, in der sie nachge-wiesen werden kann, entscheidend sein darf. Denn zur spateren Aenderung wurde man gewohnlich nur gefuhrt, weil man die Ueber-setzung dem Schrifttexte selbst naher anzupassen glaubte, nachdem man die ursprungliche Lesart nicht mehr verstand und sie daher als eine falsche hielt. Nirgends mehr durfte die erste Regel der Kri t ik , dass gerade die schwierige Lesart gewohnlich die richtige sei, Anspruch auf Geltung haben, als im vorliegenden Falle. Man wird in den Noten (oben Seite 1—90) viele Belege fur diese Behauptung finden; hier 8ei speziell auf ein Beispiel hingewiesen, namlich auf die Bemerkung zu Lev. 1,16 oben S. 32. Von 36 Handschriften, welche fiir diese Stelle eingesehen wurden, haben nur 4 die eigent-liohe, ursprungliche Lesart )ךמקרי, fur welche Pat. bereits nach einer Erklarung ringt, die auch von Luzzatto im Briefe an Jeiteles (Hebraische Briefe I S. 144) unterstutzt wird. Allein erst Lan-dauer, Massora S. 84 giebt die richtige Losung »da, wo man ab-kfihlen lasst die Aschec In der That war ja ein anderer Ort, ansserhalb des Lagers, zum eigentlichen Aufbewahren der Asche vorhanden, s. Lev. 4,12 בית טישד קיטטא = שסך הדשן. Das Wort nicht mehr דטקוק verleitete, als man die Bedeutung von טישדkannte, auch Lev. 1,16 pדטוש zu iibersetzen, wie 10 Handschriften haben, was aber dahin gar nicht gehorte. Andere lasen daffir wie 22 Handschriften ergeben, was aber ganz ,דטוקדין oder דטקדיןfalsch ist. Der Entstehung solcher felschen Lesarten genauer nachzugehen, wird immer lehrreich bleiben; man wird hierbei in vielen Fallen, oft leicht, auf die richtige, ursprungliche Lesart ge-fuhrt werden. Daher haben wir in den Noten sehr oft die offen-bar falsche Lesart mit angefuhrt, weil sie zu weiterer Nachforschung und 8chlies91icher Eruirnng der Wahrheit anregen soli.

Anders verhalt es sic)1 mit dem bereits in den Handschriften bezuglich der Punktation geanderten Text, da hier Willkfir und

— 159 —

Unkenntniss geherrscht haben, wie wir dies bereits oben von den deutschen Handschriften behauptet haben.

Einen besonderen Einfluss auf die Verwirrung in der Punktation scheinen die Vorlagen getibt zu haben, in denen die urspriinglich mit Super-Vocalisation versehenen Handschriften nachtraglich auch noch die Sub-Vocalisation erhalten haben mogen, wie z. B. der Schrifttext im Cod. oriental 2363 im British Museum, wo jeder Klarheit in der Anschauung die Moglichkeit benommen ist. Ein besonderer Gewinn fiir die grammatische Erkenntniss kann durch das Studium der Schriftproben, wenn sie deutschen Handschriften entnommen werden sollten1), nicht in Aussicht gestellt werden; was dabei herauskommen wird, gewahrt mehr ein literarhistorisches Interesse. Es liegt derselbe Fall auch bei vielen Handschriften der hebraischen Schrift-Texte vor, die in gleicher Weise eine ganz eigenthumlich gemischte Punktation erkennen lassen. Wir selbst mussen uns hier begnugen, die altesten Spuren jener Uebertragung gezeigt und an verschiedenen Einzelheiten ver-anschaulicht zu haben (S. 140—160), und wollen am Schlusse nur noch einige Schriftproben aus italienischen Handschriften', die noch einigermassen die Methode erkennen lassen, welche bei jener Umstellnng gewaltet hat, mittheilen. Vorangehen 8011 den-selben eine Probe aus einer Handschrift mit babylonischer Punkta-tion, wobei wir nur bedauern mussen, dass wir wegen Mangel an Typen fur das Kamez und Patach der babylonischen Punktation nur ahnliche Zeichen anwenden konnten. Es bedeuten somit, wie in dem babylonischen System: Ein wagrechtes Strichlein = Sohwa; ein senkrechtes Strichlein = Schurek; ein Punkt = Chirek; zwei schrag gesetzte Punkte = Cholem; dagegen ein Mahpach = Pa-tach; ein Paser = Kamez.

Die Schriftproben, welche wir wortlich folgen lassen, ohne auf sie naher einzugehen, sind dem Targum zu Gen. 41, V. 1—12 entnommen.

I. Cod. Or. 2363 im British Museum; fiber diese Handschrift ist bereits oben S. 130 berichtet worden:

!) Vgl. M e n in dem mehrfach erwahnten Aufaatze in den Verhandlungen des Orientalisten- Congresses (Berlin 1882) S. 188. Hiermit sei auch modi-ficirt, waa wir vom Werthe solcher Schriftproben auerst, in der M. zum Targum Onkelos S. 127 ausgeBprochen haben.

— 160 —

והוה מסוף תרתין שנץ ופרעה חילם והא קאים על נהרא: והא מן נהרא "סילקן שבע תורן שפירן"למדוד ופטימן בסי ורעין באחוא: והא שבע תורן אוחרנין סליקא בתריהון מן נהרא בישן למחזי וחםירןבסר ושמאילסב״להוןדת^רתאעלכיף נהרא: ואכלא תורתא דבישן״למחזי״וחסירן בסר ית שבע תורתא דשפירן למחזי ופטימתא ואתער פרעה: ודמוך וחלים תנינות והא שבע שובלין סילקן בקניא חד פטימן ו״טבן: והא שבע שוב״לין"לקין ושיקיפן קידום צמחן בתריהון: ובלעא שובליא לקיתא ית שבע שובליא פטימתא ומליתא ואיתער פרעה והא חלמא: והוד! בצפרא ומטרפא רוחיה ושלח וקרא ית כל "חרשי מצרים"וית כל חכימהא ואשתעי פרעה להון ית חלמיה ולית"דפשר יתהק לפרעה: ומליל רב שקי עם פרעה "למימר ית סורחני אנא מדכר יומא דין: פרעה ירגיז על עבדוהי רהב יתי במטרת בית רבקטוליא יתי וית רב נחתומי: וחלמנא חלמא בליליא חד אנא והוא גבר כפושרןחלמיה חלמנא: ותמן עמנא עולים עברי עבדא הירב קטוליא

ואשתעינא ליה ופשר לנא ית חלמנא"גבר כחלמיה פשר:I . Cod. Angelica in Rom (A. IV, 10; No. 40 des gedruckten

Catalogs), bereits von nns in der Massorah zum Targum Onkelos, S. XXII naher beschrieben, ist eine Pergament-Handschrift in Quart, Targum Onkelos ohne den Schrif-Text enthaltend, kommt in vielen Beziehungen dem Targum in Cod. 7 de Rossi nahe:

קאים.על גסיא* לל׳א ין #נין ופךעד. הלםןלא ז יהןה מס1ף ©ךנן א ע מ ^ ס ה מןגסדא 9ל־קז#-בע י״יח^ירן למתזי י&טימן בסר ון סלילןא ;תויךץן מן נךךאביעזןלמח! 1דיא #בע תןךן או־חךג • וססירן 3?£ר ןקמאילקגלךין ךת־וך^א.על 5יף נהךאן ואכנלא ת1ךו1א ךבי^זן למיתזי ןחסירן 3סר י.ת #בע תיור^א ךשפיךן למימי יפטיססא ואיוןער פךעה: וךמקי נתלם תחינות ללא

— 161 —

ע #ו3לץ.5 נ #בע *ימןלין pbp\ ק?:א סד :וד.א # .. לק:ן והקיפן.קידום ?מלזן בהויסן: ובל?א #ו>נל:א ל^יסא נת #בע #ו5ל;א פטימיןא ומלי&א ןאיהער פךעה' ול.א דזילןוא: וםןה כצפרא ומי^חןא רוחיה ו#לח וקרא!ת' 5ל סל#י מענים לנח ?ל ס$ימלא ואי#ותעי םךעד! לה־ון י.ת לזילמיה גלית ךפ#ר .יןוהון לפרעהז ומליל רב #קי עםז פךעה רגיז &ךעה למימי נת סוךמי א{א מךכר יו־נןא ךן מל .עבדיחי דמב ;הי 3מ$רת 3ית רבזקט1ליזא :היגיתרב גסתומי: .נסלמןא סילמא1נליל;א םד 8א;א והוא ^כר כפוקלן

tHjpfr? דדלמיה'

I I . Cod. Casanata in Rom (H. I l l , 9) mit Targumtext allein, vroruber Naheres in der Massorah zum Targum Onkelos, S. XXII :

ן א י ץ ופרעה סלים לל»א ל!»ים ־על מ נהןה מסוף הךהין #י ס א סלדקן #כע ת1רן #פילץ למיסז! ופטימן נ ל א מן מ ל ו ומנין ?אלןא* להא #כע ת1לן אוסמץן סלידקא כהריסין ק גסךא בי#ן למימי ןססידן 05י וקמא לקכליסין לתיייסא על 3יף ןסלא* ואכלא תון$א ביען למימי ןס&יח כסי נהע תילןוא ך#פי.רן למילזד ופטימוזא ואיהער פרעה? וךמון נ # י פטי^ן ע ^וןנלין םלזקן ^קןייא ס נ ״..ןןולם.דיונות ןןזא # 1ןמן*ץלןא #כע לובליןלקי-יןוהקיפן קידום צמםן כןורימין:יסא.ית ?יגע ^וכליאפטימסא ומליטא וללעא עו?ל:אל8קיז ואיהער.&רעה ולא חילןןא* ולוה לצ?5לא ומיטמא יוסיהאי^עי #לח וקיא.ית לל לך#י מעךאי ונת ?ל סכנימלא ו וי נההיון לפרעה* ומליל ע פ פרעה לה1ן יה חילמיד, ןלית לא מךכר יומא דין: נ 8 י ג ס ר י ת ס ! י מ י מ רב #קי עם פךעה ל .פרעה ך4יז על עבדוהי ויסב;הי כמטרת 3ית רב _קטיוליזאא ו ה יהי לה רב נסתומי: לסלמןא סילמא ?ליליזא סד אנא ל

: א מ ל ,גבר 5כפו#רן חילמיה ס

Targum Tom I I 12

— 162 —

HI. Cod. Casanata in Bom (H V, 20), den Targum-Text allein enthaltend, woriiber bereits in der Massorah zum Targum Onkelos S. XXII:

והוד׳ מס1ף 0ך5ין #נין יםךעד• חלים,והא _קאים על גמןיא*ח #פיון למימי יפטימן כ^ר 1 ןסא מן גהוא סל&ן תא ©זדסן מן ע תו־לןאו־המץז סל;ק ג ולעדן ?אחיוא: והא #זן למילעי להסירן ב^ר גקמא ל.קי?ליהןךת1ח£אעל נסיא ביר יח ^ י 3יף{סואן ואכלא תוריזא דכי#ן למימי להסיק 1ח למימי ופטימלא ואיתער פועה* 3דמוןי י ^ ע תיידלנא ך נ # וףא #בע עי^לין ם:לל!ן גק{יזיא מד פטי$ן ןמלן* והלם ביינות ־ע שו3לין לקיזין ו#קי$ן.קידום צמלן בהרילן: יכל?א ג ולא ^ת #כע>טו3ל:יאפטימ$אומל;ילא ומיועד ל א ו ן ד ח ל א ד ל ? ^

ח .. ל ^ ה 1 י ה פרעה ןסא היל>?א! ןןץה כצ^וא ימיטר^א י יקרא !ח ?ל הל#י מ^ללם״מת $ל הננימלא ואי0#עי פךעה ;

דפ#ר _יהה1ן לפרעה t ומל\ל לב #קיה לה־ק נת הלמיה ולית : עם פועה למי$ר ית סוךמי א;א מך3ר יומא 1ין! פועה ךגח על עכדי־הי.ויסב!תי ?מטרא 3ית .רב _קט1ליזיא !תי תתא והוא $$ר רב ןותומי: והלמ;א הלמא נלילעא הד ^

?פי^רן הלמיה סלמא*

VI. Cod. XII de Rossi in Parma, mit Targumtext allein, worflber oben S. 134 Naheres:

וך,א1קאים.על נמלא! ן ופרעה ,הלם ! י נהןה מס1ף 0ן5ץ #

ח 9#יח למיהד 3^ר 1 א מן גדילא 3ילדו! w ת ול׳ע תולן אקמ:ן סליזקא גוזדהץ מי כ ן#1ץ באהוא* ולא ^ גמרא $י?ין למיידי והסיח גק9א לזק3ילל.ין ךתית*את ! ר ^ י רא.1א;לא תיךןזא ך3י?ין ל.מ:מי,והסץץ 1 על 3יף נסז #כע תיולא ך^פיון למימי ופטי^ןא ןאי^ערפךעה: יךמיךקן^:א לוד פטי$ן ד נסלם תחינות י ולא >ןובע לובלין 5!ל .w ולא ^ובע 0״ילין ל.ק:ן והקיפן קדום צמלן כלדליןןע *tf??n• פטי9לא ומליטא כ ת ^ ! א ל $ יכ^עא #ו1יליזא ל

— 163 —

: njqi !1יצפלא וטטו&׳ריהיה) א £ ל ל א ןאיהער פרעה $ומי י &?רים ונח ?ל ה5ימל׳א לאי # ו ו^לח ו>ןלא יה ?ל 0

פרעה להון יה סל&יה1) ןליתחמיר יתהדן לפלעה*

X X H . GescMchte des Consonanten-Textes.

Die Veranderungen, welche der Consonanten-Text des Targuma im Laufe der Zeit erfahren hat, datiren ihren Anfang aus der Zeit, in der das Targum aus seinem Heimathlande nach fremden Landern, in denen man das aramaische Idiom nur aus der Schrift-sprache des Targums noch kannte, gebracht worden war. Was die Abschreiber anderten, geschah ohne Absicht, wenn sie irrthumlich copierten, mit Absicht, wenn sie von falscher Auffassung ge-leitet, interpretierten. Nach dieser Richtung hin sundigten be-sonders die Commentatoren, welche zu emendiren glaubten und deren Vorschlag durch nachfolgende Abschreiber in den Targum• text zur Aufnahme gelangte.

Noch eine Ursache zur Aenderung ist zu erwahnen, namlich dogmati8che Rucksichten, welche hierzu gefuhrt haben. Hierhergehort vorziiglich die Stelle in Gen. 5,24 ואיננו כי לקח אתו א׳ = וליתוהי ארי לקח Es ist dies die wortliche Uebersetzung, in der .אטית יחיה ה׳ aus anthropromorphistischen Grunden (wie Jechesk. 24,16) אטיח =־=nicht mit scharfer Betonung, wie Geiger, Urschrift S. 198 glaubt, der Targumist setzt. Dass die angefuhrte Lesart die ursprung-liche, correcte sei, bezeugt die M. S. 74. wie sich auch die To-sefot in Jebamot 16 auf sie berufen. Hierin stimmen auch Frankel י) Rappoport8) und Geiger*) ein gegen Luzzatto8), der die andere (auch von der M. das. angefuhrte) Lesart ואיוצהי ארי לא אמית יתיר, ה׳ als die ursprflngliche halt. Sie kann es aber nicht sein, denn eine solche Uebersetzung verstosst gegen den Geist und die Tendenz

1) Der Punkt unterm ה statt im ה, ist gewOhnlich in alteren Hand-schriften zu finden.

*) Ueber den palastinischen EinfluBS etc. S. 44. י 0אר S. 10, wo diese Lesart auch bei Maimonidea זכרון לאחרונים ף 11

.nachgewie«en wird (mit Beziehung auf Jechesk. 24,16) המר § 155-167*) Uracbrift S. 199. *) Oheb Ger S. 26; Kerem Chemed HI 50 u. IV 176.

12*

— 164 —

dieses Targums, wiewohl Septuaginta, Sirach, Philo den fruh-zeitigen Tod Chanochs zu verherrlichen wissen 1). Im Sinne unseres Targums ubersetzt anch das Pragmenten-Targnm die Schriftstelle, wahrend das jerusal. Targum den Ghanoch zum hochsten Engel macht und ihn zum Himmel fahren lasst. Der letzte Punkt aber ist es, der in der nachchristlichen Zeit Anstoss erregte, wie aus Bereschit Rabba 8. 25 in der Polemik gegen Christen in Caeserea hervorgeht. Die spatere Haggada1) aber, welche sich gem und oft an die MjBtik der alteren Zeit anlehnt, lasst Chanoch mit Elia nnd Anderen lebendig in das Paradies kommen, in Folge dessen anch in unserem Targum geandert worden ist: ואיוצהי ארי .wie Cod. 1411, Bechai, Chasknni, ed. Lisbone, ed ,לא אמית יחיהBomberg 1524 und ed. Cont. 1517 haben•).

Vielleicht gehort auch hierher die variirende Lesart in Ex. 24, 8*) על טדבחא Der Zusatz .חרק על העם = חרק על טדנחא לכסרא על עטא der im hebraischen Texte nicht vertreten ist nnd von dem ,לכסראnur על טדבחא im friiheren Verse (6) vorkommt, fehlt in einer Handschrift bei Jahn; auch der Verfasser des Patschegen hatte ihn nur in einer spanischen Handschrift vor sich. Es scheint, dass Raschi z. St. mit dem einleitendem ותרגומו vorziiglich die Pa-raphrase im Targum als die eigentlich richtige Lesart, gegen-iiber der wortlichen Uebersetzung, welcho aber die ursprungliche Lesart bildete, hervorheben will. Aeltere Raschi-Handschriften aber haben, der alten Lesart gemass, auch im Raschi-Texte hier-nach geandert, woriiber Naheres in unserer kritischen Raschi-Ans-gabe (Berlin 1866).

Es will nns bediinken, dass hier einmal eine Aendernng in der Lesart vorgenommen worden ist, um gerade diese Stelle des Bundejschliessung vor der christlichen Anschannng zu schiitzen, nach welcher ein Mittler durch sein vergossenes Blut Versohnung bringen musste. — Ueber die talmudische Auffassug dieser Stelle und ob sie mit der Paraphrase im Targum vereinbar ist, vgl. die Auseinandersetzung im ערוך לנר zu Jebamot 46 b. —

1) Vgl Frankel u. Geiger a. a. 0. .S. Dereoh Erez tutta a I ף3) Biblia Regia wollte dem Textwort ואיננו hierbei auch Rechnung tragen,

und hat die unsinnige Leiart ,וליתותי ארי לא אמית יתיר geschaffen. *) Vgl. die Notiz oben S. 27, wo die Veruahl 8 statt 5 lauten muss.

י- 165 —

Andere Aendernngen stammen aus Schrift-Coramentaren, be-sonders Raschi's, woruber in folgendem Capitel nahere Nach-weisungen erfolgen.

Ein Scbreibfebler aus alter Zeit lasst sich in כלי שטנה =• מני erkennen, der aus V. 12 stammt, wo riohtig (Num. 4, 9) שטושה zu finden ist. Die abweiohende Lesart als מני שטושא = כלי השרתdie ursprungliche festzuhalten, liegt kein Grund vor, am aller-wenigsten kann die Vermuthung Luzzatto's (Zion II , 90) hier zutreffend sein, dass namlich der Targumist absichtlioh von einem Oelgefass vor dem Volke nicht sprechen wollte. Nur die mit Super- und zugleich nachtraglicher Sub-V0cali8irung ver-sehene Handschrift No. 26878 in British Museum und Cod. H. I I I . 8 in der Casanata, auch ed. Bom berg 1524 haben die Lesart טני -alle andere Handschriften, auch die mit babylonischer Punkta ;משחאtion versehenen, haben Ubereinstimmend מני שטושה.

Auch der Verfasser des Patschegen klagt iiber alte Schreib-fehler, die festgehalten wurden, so Gen. 38, 9 וטחבל על אורחיה, was gegen die massoretische Angabe mit על ארעא verstosst; auch zeigt er hierbei noch auf drei andere Stellen hin, welche alle spanischen Handschriften angehoren.

Die meisten Varianten sind auf Rechnung der Abschreiber zu bringen, welche sich die Abweichungen im Targum vom Texte der Schrift nicht erklaren konnten, weil sie die Gesetze der aram. Sprache nicht kannten oder mit dem Genius derselben nicht ver-traut waren. Sie anderten die abweiohende Lesart, indem sie dieselbe in wortliche Uebereinstimmung mit dem hebraischem Texte brachten. Diese nachtraglichen Aendernngen lassen sich unter verschiedenen Rubriken vertheilen, von denen weiter unten die Rede sein wird. Hier sei nur eine dieser Rubriken als Beispiel vorgefiihrt:

Es wird im Targum der Singular verlangt, wo im heb-raischen Schrifttcxte der Plural gebraucht wird; z. B.bei gewissen Abstracten.

Gen. 41,9 י מ ל wofur Cod. 7 yrrpi Cod. 1285 ,ם^אי = «-Cod. 7 und eine massoretische Var ;(ייהיהיון Gen. 34,25 .םידחניiante היון Cod. 7 aber י3על הךזליוםיוח = מרי ךןילמיא Gen. 37,19 .(יי dazu מלי hier konnte allerdings der vorhergehende Plural ;לזילמאgefiihrt haben. — Gen. 47, 9 היותםהןי = rjwp.

— 16§ —

Es wird im Targum der Plural, im Schrifttext der S i n -gular gebraucht:

Gen. 2,12 ןא3ן — ואמי; Ex. 16,3 ןחו^ריםן 12,11 ;?יר = דודי mit וא!רח .u גר fur ;מקל = \ebenso Gen. 30, 37 \rpr ,ומקלכם =xu erkliirender Ausnahme in Lev. 19, 33; Deut. 24,19; vgl. hier-zn oben S. 22 die Note zu Ex. 12, 22. Pernor Gen. 3, 7 גלח = טךפי!? n = רעי 46,34 j h ; Deut. 14,7 םןגלח = מסקי; Dent. 7,15 מכחשי .Deut. 28, 60 מךןי iibereinstimmend mit מדוח ־=

Heidenheim, Vorrede zum Pentateuch מאור עיניס (Rodelheim 1818) fuhrt im Namen Meir Halevi's diese 4 Schriftstellen an und schliesst ausdrucklich (mit besonderem Hinweis auf daa Targum) .Gen שרח Gen. 41,48 hiervon aus, hatte aber noch שך״ח ^עיר41, 7 und 32,4 hinzufiigen konnen, wo ebenfalls der Plural im Targum gebraucht wird. Es fasst iiberhanpt der Targumist alle aus ליה gebildeten Nomina pluraliter auf, daher Deut. 24,19 עויברי Gen. 35,18 Wnj ;ב?ן8ה = בסיפי Num. 11,1 u. 34, 3 ;מע׳^ח = •Gen. 1, 12 (s. die Note das.) למישהו Zu — ,(.s. die Note das) מנןגה =tritt noch מ5הו = מחיוהי Deut. 25,11 hinzu.

Ferner Gen. 12,6 אלון = מי#רי, ebenso Deut. 13,1, gleich-geformt mit Gen. 18,1 באלצי; Gen. 14, 22 n. Deut. 8,17 ידי = vgl. M. zu Gen. 14,22, wo auch (M. S. 80) eine Variante ;ידיxu Ex. 9, 29 ירי fur יךי nachgewiesen wird; Gen. 50,17 לח1בי = daher im palast. Targum zwei Arten ,נקך = נסכין 31,31 ;^שעvon Trankopfern; Num. 13, 20 ןןץ = אילנין, wie uberhaupt ge-wisse Gattungsnamen: Gen. 3,18 שור וחמור 32,5 ;וקוץ ודרדר; Deut. und Mengenamen בתוף ומנור ebenso Gen. 31, 27 ;נחש שרף 8,15Ex. 15,19 14,17 ;סוס = סו^וח u. 18, wie 15,19 ברתיכיהי — ,verschieden gebraucht כל העם .Volk u צם Dagegen wird •?רככוselbst in einem und demselben Verse, wie Deut. 31,16. Man ver-gleiohe dort noch V. 20 u. 21, wo im Targum ganz der Plural, im Schrifttext ganz der Singular gebraucht wird. Hierauf bezieht sich wohl der. Hinweis im Patschegen, dass namlich im 31. Cap. des Deut. der Numerus im Targum ganz eigenartig zur Anwendung gelaagt. Ex. 18 V. 14, 15, 16 wird העם nur im Plural gebraucht.— Im Gegensatz von den oben angefuhrten Beispielen, in denen Ab־ stracta im Singular erscheinen, wird קללה nur im Plural und ברכה in gemischter Form gebraucht.

Ferner in alien den Beispielen, in welchen der Targumist da»

— 167 —

nnbestimmte Furwort man zn erblicken glaubt; daher Gen. 41,34 ebenso bei den %&ל יקריב = ליקןמן tem; Ley. 7,25& = ןוןךןןץVerba, im Passivnm: Exod. 21, 30 pfi = יושת; Lev. 11, 3& Andere Differenzen im Gebrauch des Numeral — .יוק( = ירץחביןs. noch im Index der M. S. 141.

Vorziiglich aber erkennt man solche Abweichungen, wo itn Schrifttexte selbst der Numerus geznisoht zur Anwendung gelangt. In solchen Fallen stellt der Targumist eine Harmonic her. Von sehr vielen Beispielen seien nur einige angefiihrt: Gen. 17,27 וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף — hier bestimmt der Anfang des Satzes den Targumisten, das Game in den. Plural zu setzen. V. 12 dagegen יליד בית ומקנת בסף bleibt im Singular, wie im Schrifttexte, nicht aber so V. 23, wo dem in den Plural מקנת כססו entsprechend auch das nachfolgende ילידי ביתןkommt. Ferner Lev. 23,36 עצלת = ?ני^זין, weil dort der ganze Satz im Plural steht, nicht aber so Deut. 16, 8; daher dort fcfy^ *Aus gleichem Grunde Ex. 13,3 im Plural, d .עצרת •־=gegen ־»to] Ex. 20, 8 u. 25,17 im Singular. So auch ת ^וטל = טDent. 27,1, weil der nachfolgende Satztheil im Plural steht Au» gleichem Grunde ךאח = יזויו Deut. 1,8; 4,5; 11,26, wahrend sonst לאח vom Targumisten singulariter aufgefasst wird. Die Aus• nahme Gen. 27, 27, welche von der M. ausdrucklich bezeugt wird, ist dahin aufzufassen, dass Jakob mit ךןןיו = לאח den Zuruf an alle Anwesenden rich ten wollte. — Auffallig bleibt Num. 33, 7 -obgleioh Anfang und Schluss im Plural; das pa ,ויישב = ותכlast. Targum hat wirklich ןתבו•

X I V . Das Targum i n der Geonim-Periode. Im eigentlichen Heimathlande des Targums war, wie bereit•

oben S. 130 erortert worden ist, lange Zeit hindurch der Text desselben vor Aendernngen geschiitzt. Man las das Targum im offentlichen Gottesdienste, indem ein besonders dazu berufenerMe-tnrgeman es nach dem Vortrage eines hebraischen Verses ein-schaltete. Ausserdem las ea ein Jeder noch privatim f&r sich (s. oben S. 131), und es war so eine zweifache Controlle fflr den fixirten Wortlaut des Targums hergestellt. Anders war es in

- m -l&jtina, י ז 0 das Targum im Besitze des Meturgeman allein ge-blipben war, und dieser daruber nach Willkur achaltete, wie wir tie noch heute in einer auf uns gekommeneu Recension deutlich er-kennen1). Aber auch mit dem Targum in Babylon war es im Laufe der Zeit anders geworden. Hatte man es friiher als einen besonderen Commentar zur Schrift betrachtet, als mit zu der von den Nachfolgern der Propheten ubcrkommeneu Tradition gehorig1), so anderte sich dies doch, als die arabische Sprache die allgemeine Yerkehrssprache auch unter den Juden geworden war, und daft Aramaische verdrangte. Mehrere Stimmen aus alter Zeit lassen sich daruber vernehmen; ihre Worte sind fiir unsern Gegenstand lehrreich genug, um sie speciell mittheilen zu diirfen.

Jehuda ibn Koreisch, in der erstenHalfte des lO.Jahrhunderts in Afrika bltihend, richtete ein Sendschreiben an die jiidische Ge• meinde 2u Fez, in welchem er iiber die eingerissene Vernachlassigung des Targums Vorwiirfe erhob, den Nutzen desselben auseinander-»etzte und sein Studium eindringlich an's Herz legte. Wir setzen den Anfang dieses Schreibens8) hierher:

Im Namen des lebendigen Gottes. Sendschreiben des Jehuda ben Qarisch an die Judengemeinde

zu Fez, worin er dieselbe zur Erlernung des Targums antreibt, •ein Studium empfiehlt, die daraus entspringenden Vortheile zur Nacheiferung vorhalt und seine Vernachlassigung tadelt.

In Ansehung des erwahnten Gegenstaudes habe ich ersehen, dass Ihr den Gebrauch der aramaischen Bibeliibersetzung aus Euren E rhagogen entfernt und in ihrer Vernachlassigung jenen Un-wissenden unter Euch Folge geleistet habt, die sich anmassen,

1 )Jehuda Barzelloni, angefiihrt un זכר נתן von Coronel, S. 133, ichreibt:; Da* Targum Pal&stina's hat viele haggadische Zus&tze, welche die Vorbeter von sich B61b8t eingefflhrt haben und hierbei behaupten, dass es gestattet sei, dergleichen in der Synagoge zu leseu, weil es einen Com-meniar bilde.

Ebenso urtheiit Meir Eothenburg bei ארחות חיים in קריאת הסדר בכל שבת: Man hatte eigentlich das palastinische Targum lesen aollen, weil dieses am ausfuhrliohsten dsn "Wortlaut iibertrage, aber es fUnde sich gar zu selten bei uns, Wie Saadia und Bachja daB Targum betrachten, B. weiter im folgenden ף 1 ״

Capitol. 1 • 8) Die Uebersetzung ist von Wetzstein im Literaturblatt des Orients, 1842, S. 29.

י- '169 —

derselben entbehren zu konnen und das hebraische Sprachidiom in seinem ganzen Umfang auch ohne sie zu verstehen. Ja, es er-ziihlten mir sogar Manner unter Euch, dass sie selbst das Targum zu dem Pentateuch und Propheten nicht mehr lesen; und dieses Targum (vor dessen Vernachlassigung Gott Euch bewahren moge!) nie 'liessen es Eure Vorfahren unter sich verloren geheu, nie ver-nachlassigten es Eure Alten, nie liessen Eure Gelehrten seine Er-lernung wegfallen, nie konnten sich Eure Vordern seiner entschlagen, nie haben Eure Vater seinen Nutzen verkannt, nie waren Eure Ahnen in Irak, Egypten, Afrika und Andalusien saumig in seiner Erlernung. Als ich nun einem derer unter Euch, die das Targum verwerfen, bemerklich machte, wie viel Ungewohnliches sich in dem hebraischen Texte der Bibel vorfande, wie viel Aramaisches dem Hebraischen beigemischt sei, und jenes sich in dieses verzweige, wie die Aesten in den Baumen und die Adern in den Korpern, so wurde seine Aufmerksamkeit daruber ausserordentlich augeregt, seine Theilnahme ausserte sich auf das Lebhafteste und er erkannte, welcher Nutzen aus dem Targum zu schopfen sei, welche reichliche Vortheile, ansprechende Erklarungen und treffende Beweisstellen aus ihm genommen werden konnen; dabei bereute er, dass er dasselbe so ganzlich unbeachtet gelassen und bedauerte diesen Mangel an Beachtung bei der Anmuth seiner Worte. — Wie Koreisch selbst das Targum zur Sprachvergleichung benutzt hat, s. weiter unten s. v.

Die andere Stimme ist die Samuel ha-Nagids (gest. 1055 in Granada) der seine Autoritat dafiir einsetzte, um die Vernach-lassigung des Targums mit kraftigen Worten zu geisselu 1 ) . *Einige von den Gelehrtenc, schreibt er, iwollen Gott behiite! den spanischeu Juden anempfehlen, das Targum zu unterlassen. Spanien war von jeher eine Heimathstatte fur das Studium der heiligeu Lehre, von der Zeit des ersten Exils bis zur Gegenwart. Die Beseitigung des Targums ist eine Haresie, die sich niemals bei ihnen fand, nur von einigen Dorfern2) nahe dem Lande Edoms (dem christ-

1) Sammtliche Bescheide, wie sie hier mitgetheilt werden, sind dem Hefer ha־Ittim von Jehuda Barzelloni entnommen, welches in einer Hand-schrift, die wahrscheinlich ein Unicum iBt, im Besitze S. J . Halbersfcams ent-balten ist.

a) כפרים, warhscheinUcbiunbald damuf das Wortspiel כופרין zubildon.

— 170 —

lichen Spanien) apricht man, dass sie dort im Geheimen Haresie treiben, und unsere Altyordern mussten dort sfcreng exemplarisch auftreten. Wie sollte man aher das Targum uuterlassen, da doch ein Jeder allsonnabendlich den Wochenabschnitt mit der Gemeinde zweimal im Urtexte und einmal in der aramaischen Uebersetzung zu lesen habe. Niemals unterliess man dies auf Grund der Regeln, welche von R. Jizchak aufgestellt waren, dem Resch-Galutha, Schwestersohn des R. Vive; welcher in Spanien*) beerdigt worden ist. So verhielt es sich namlich mit der Sache: Man versammelte sich an den Sabbaten friih, hielt Lehrvortrage ab zwei Stunden, man gestattete daher nachher erst das Schma mit dem vollen Ausbruch der Sonne zu lesen, dann betete man das Schachrit-gebet, ein Jeder las den Wochenabschnitt zweimal hebrai&ch und einmal aramaisch, dann wnrde die offentliche Vorlesnng aus dem Wochenabschnitte, ebenfalls hebraisch und aramaisch gehalten, die Haphtara ebenso in beiden Spraohen vorgetragen, das Gebet fort-gesetzt — und dies dauerte an, bis sich der Tag zu Ende neigte. Nachdem aber eine solche Ansdehnnng des Gottesdienstes den Ge-meindemitgliedern zu schwierig geworden war, so nahmen sich die Alten der Sache an, welche Traditionen von Natronai, dem Nassi, dem Sohne Chachinas besassen (demselben, der den spanischen Juden den Talmud auswendig niederschrieb) und auf Grund der-selben beschwichtigten sie die Protestirenden dadnrch, dass sie ein-richteten: Erst das Studium, dann der private Vortrag eines Jeden, zweimal hebraisch nnd einmal aramaisch, was nnerlasslioh sei, da schon R. Josua b. Levi seinen Bandern, ebenso- R. Asohi, diesen Vortrag dringend empfohlen hatte, damit sie ihre Lebenstage verlangern. So hatte auch bereits fruher R. Mattisja respondirt: Selbst ein Gelehrter, der sich nach dem Studium der Lehre sehnt und damit seine ganze Zeit ausfullen mochte, durfte dennoch nioht diesen Vortrag unterlassen. Dagegen haben sie sich im Laufe der Zeit lassiger gezeigt bezuglich des offentlichen Targum-Vortrages fur den Pentateuch und die Propheten, da bereits im Talmud der eventuelle Fall behaudelt wird, wenn kein offentlicher Meturgeman vorhanden sei. Es wird dann noch ein Gutaohten Hai Gaons

in Uebertragung der, gam ושכיב בספרד בין קורט בא לאסםטיא ףandere Ortachaften in Aaien bezeichnenden Stelle in Jebamot 115 b.

— 171 —

citirt, der sich durchaus nicht fiir eine ganzliche Aufhebung des offentlichen Targum-Vortrages geneigt zeigt. Daranf folgt, wahr-soheinlioh von Jehuda Barzelloni selbst, dem Verfasser des Sammel-werkes, in welchem diese Gutachten mitgetheilt werden: Wir sehen jetzt an vielen Orten so viele Abtriinnige, die den Sffent-liehen Targum-Vortrag ganz unterlassen, 80 dass die Menge und die Unwissenden das Targum ganz vergessen. Es ist nothwendig, sie dafiir zurechtzuweisen, wobei zu untersuchen sein wird, ob sie es wegen Ueberbiirdnng unterlassen, da der ausgedehnte Gottes-dienst und die Vortrage am Sabbat so viele Zeit beanspruchen. In diesem Falle ware es besser, alle anderen Sachen abzukiirzen nnd den Targum-Vortrag aufrecht zu halten, weil dieser noch wichtiger ist als da3 Thora-Studium selbst.*

Das von Samuel ha-Nagid angefuhrte Gutachten des Nat-ronai Gaon lautet: >Diejenigen, welche das aramaische Targum nicht lesen, weil sie es fiir unnothig halten und nur in der ihnen verstandlichen Landessprache lesen wollen, haben ohne das Lesen des Targums ihrer Pflicht nicht genugt, da dieses von den Ge-lehrten dem Wortsinn der Schrift angepasst ist (daher dort תרגום דרמן 1 ) genannt). Es wird dies mit talmudischen Ausspriichen be-legt und dann geschlossen: Wer absichtlich den Targum-Vortrag unterlasst, verfallt dem Banne und wer das Targum nicht liest, weil er es nieht versteht, der gehe hin und lerne, giebts Je-naanden, der es ihnen noch in der Landespraohe erlautern will, so moge es geschehen.

Von Natroni Gaon besitzen wir noch einen andern dies-beziiglichen Bescheid, der sich im Machsor Vitry (Handschrift im British Museum) Bl. 137 findet, auch im Siddur Amrams S. כ״ט. E r lautet in der Uebersetzung: Diejenigen, welche nicht aramaisch iibersetzen, weil lie sagen >wir brauchen nicht das תרגום דרבנן (s. die Note unten) zur Uebersetzung, sondern unsere, dem Volke ge-laufige Sprache*, entledigen sich damit nicht ihrer eigentlichen Pflicht. Denn aus einem Schriftverse leiten dies unsere Weisen hier — Nedarim 37 b aus Nechemja 8,8 — darum ist es un-moglich, anders als des תרגום דרבנן sich zu bedienen u. 8. w. Daher

will תרגום דרבנן S. auch bei Schibole Leket No. 1»; der Ausdrnck ף8 agen, das in der Sprache der Gelehrten, d. h. des Tahnuds gescbriebene Targum (s. Rappoport, Biographie Natan's, Note 90.)

— 172 —

sind 8ie verpflichtet, das Targum vorzutragen, man lerne es nnd' erfiille seine Pflicht. Wenn Jemand es noch erklaren will, moge ef dies, ausser dem aramaischen Targum-Vortrag, auch noch in eigener Landessprache thun.

Das erwahnte Refiponsum Hai Gaons erfolgte auf die An-frage: An manchen Orten Spaniens unterlasst man den Targnm-Vortrag ganz und wir ersehen aus mehreren talmudischen Stellen, dass es geboten sei. Die Antwort lautete: Es ist eine klare Sache, dass wir nicht allein im Talmud selbst (d. h. in der Gemara), sondern auch in der Mischnah den Targum-Vortrag angeordnet finden, wie auch die nahere Anleitung zu demselben. Alle Propheten haben solche Einrichtung getroffen, und wir haben bis jetzt keine Ahnnng davon gehabt, dass der Targum-Vortrag in Spanien auf-gehort habe. —

Die Vernachlassigung des offentlichen Targum-Vortrages fuhrte schnell zur vollstandigen Aufhebung dieses Brauches, von dem man in den Landern ausserhalb Spaniens iiberhaupt nicht wusste. Er hat sich aber WB zum heutigen Tage noch in Jemen erhalten. Jacob Sappir in seinem Reisewerke אבן ספיר I . S. 53 b schreibt von einem zehnjahrigen Knaben, den er dort gehort habe, wie er, neben dem Vorleser stehend, nach jedem hebraischen Verse die betreffende aramaische Uebersetzung lautrichtig und fliessend vortrug. — Die talmudische Vorschrift von der privaten Lecture des Targums neben dem zweifachen Lesen der Schrift hat dagegen iiberall Ein-gang gefunden, so dass sie auch als feststehender Branch codi-ficirt wurde (s. 285 § ר א׳׳ח ו ט ) . —

Kehren wir nochmals zu den Geonim zuriick, von denselben Zemach Gaon zu nennen, der in einem seiner Rechtsbescheidel) eine Targum-Stelle zur Erklarung eines Wortes ohne Weiteres anfuhrt und Schalom Gaon 8), der die grosse, wichtige Sache Gottes preist, das der Proselyt Onkelos die Schrift ubersetzt habe. Hier finden wir zum ersten Male, seitdem der Anonymus im

, Talmud (s. oben S. 98) das Targum dem Onkelos vindicirt, On-

J) Responsen-Sammlung שערי צדק V, 7, 4. .No. 330, S. 29 der Ed. Leipzig שערי תשובה Responsen-Sammlung ף

ל עשה הק׳ באנקלופ הנר על שנעשה ח ושמעתי מפי חכמים קדמונימ שענין נ התרנום על ידו.

— 173 —

kelos wiederum als Verfasser des Targums neunen. Menachem b. Saruk und spater Raschi bedienen sich ebeufalls dieser Benennnng in ihren Citaten und haben hierdurch die irrthiimliche Bezeichnung >Targum־Onkelos> geschaffen. —

Das Targum ist, wie uberhaupt die geonaische Literatur, auf einem zweifachen Wege aus der damaligen arabischen Welt nach den europaischen Landern gelangt. Dass es von Afrika aus zuerst

in Spanien bekannt wurde, ist oben S. 169 aus den dort er-wahnten Anfiihrungen zu ersehen. Von Spanien aus erhielt es die Provence, welche ja auch in alien anderen geistigen Beziehungeu mit Spanien in Connex blieb. Aber auch Italien') ubernahm die Vermittelung dieser Literatur nach Deutschland und Frankreich, da-her auch der Tosafist Isaac b. Abraham, angefuhrt bei Mordechai Gittin cap. 2 Ende sagt: י ראשון שהובא מרומי אני בדקתי בתרגום בבלs. oben S. 134. Daher die Bezeichnung תרגום בבלי fiir unser Targum beim Verfasser des Aruch, in den Tosafot zu Maccot 44a, bei Meir Rothenburg u. A.

Wie man iiber die Methode bei der Uebersetzung der Schrift urtheilte, daruber belehrt uns ein Gutachten aus geonaischer Zeit, welches der handschriftlichen Sammlung augehort, die von A. Harkavy zur Herausgabe vorbereitet ist, und aus der diese Piece mitzutheilen derselbe die Giite hatte.

Das betreffende Gutachten kommt doppelt vor, das eine Mai in einer gekurzten Fassung und mit der Ueberschrift des Hai Gaon, das andere Mai ausfuhrlicher, aber anooym. Es behandelt die talmudische Stelle in Kidduschin 49 a, wofiir wir oben S. 87 die Erklarung R. Chanknels mittheilten. Einige Varianten aus der kiirzeren Recension geben wir in den Noten; in dieser ist auch die Frage wegen des תרגום ארץ ישראל bis איתני עולם erst am Schlusse nach der Antwort im Betreff des Targums selbst angefuhrt. Die langere Recension lautet; ועל דברת על אשר אמרנו בעניין המתרגם פסוק כצורתו והמוסיף עליו כי זד,ן כאשר פורש בתלמוד. וששאלתם ל הה שניהן מנונין וכי אין לנו אלא תרגומא ד תרגום ארץ ישראל משום מאן איתמר וםירושא דאית ף בקטנות ובאגדות מאי הויו ת ו ן א ודעי ו י נ ן א אף אי עליהו: אין אנו יודעין תרגום ארץ ישראל מי אמרו ו

Die Verbindung nut Babylon wurde wahrscheinlich durch Gelehrte (נaus Unter-Italien, welche zu den Fftasen Hai.Gaons sassen, angebahnt.

2) Bei קטנות ist wohl הלכות als vorgesetzt zu denken.

— 174 —

ו ולא שטענו ממנו אלא מעט ואם מסורת בידם כי מימות חכמים פ ו ג הראשונים היה נאמר בציבור כמו ר׳ אמי ור׳ אפי וו׳ אלעאי ור׳ אבון ור׳ אבא ור׳ יצחק נפחא או אפילו בימי ר׳ אבא וו׳ חנניה האחרונים שהיו בימי רב אשי גם כתרנומא דילן חשוב שאלמלא ק לא היה נאמר בפני איתני עולם!) ואם מחודש הוא דרט כאשר אמרנו אף על פי כי רחוק בעינינו מאד שהוא מחודש אבל םירושין שיש באנחת ובקטנות מה ענינים אצל תרנום הסבור סברת כי אמרנו לדרוש מקראות חס ושלום לא כן הדבר אלא כן אנו אומרין כי המדרשות יפין הן ונאין מן האגדות ומן הקטנות ומכל מקום ואף יש לנו לומר דבר אחד ודבר אחר כל זמן שהדברים עומסין לדרוש עליהן אבל לתרנם את הפסוק ולהעתיקו מלשון ללשון זה הוא שאנו מננין אותו כי יש דברים שהן משוקלין להעתק בכמה טעמים ואי איםשר למעתיק מלשון ללשון לאמרם כלם ואם אמר אחד מהן וטוען כי לכן נתכוון משה הרי וה בדאי לפי שאינו יודע מה נתכוון משה כגון מהו אם תאמרו נ ע מ ה לו ש ת ו בשבת הזאת אשר עברה אך אם א נ ש ר ד מ שעבר ב מלה במלה בלשון ישמעאלי אמא אן אנת לית אסמעניצ) אינם דברים נכונים ואץ אדם מבין טעמם ונמצא זה כמנדף לפיכך יש אומר כן טעמן אם אתה הוא עפרון שמעני ולו תשמענו ויש אומר כך טעמן אם אתה נותן לי ולו תתן שמעני וקח כסף השדה ויש אומר טעם אחר ויה בהעתיקו מעתיק טעמו וכל אחד אומר כי זה פתרון תורת משד. ובאומרו כי זה פתרון תורת משה הרי זה בדאי וכמה פסוקיןה יש שמפרשין מלשון א י מ צ ת הרוה את ה ו פ ה רבים מאור כנון למען ס מ הוספה למען ספות חטאת על חטא, ויש שטפרשין מלשון ספייה פן תספה ויש נספה וכמו ונירם יש שמפרשין לשון ירות ויאמר יךה ויש מפרשין מזולתו וכמו את והב בסופה שרבים חיפשו ולא עמדו על אמתתו מתוכן הלשון, וכמו ותהינו לעלות ההרה יש שפירשו מלשון הין כי לפני מזה נמנעתם ואז אמרתם הין נעלה ויש שמפרשין מזולת הלשון הוד. וכמו פני ילט והניחותי לך שכטה טעמים טשוקלין בו יש לומר כך ויש לומר כך ותרנום כל אחד רחוק מחבירו וכמו פחז כמים אל תותר בן מורת יוסף כל אלה המקראות והרבה כמוהם בהביטך בהעתקת המעתיקים אותם אתה מוצא כי זה אחז דרך תה אחו דרך אחרת וכל אחד אומר כי זו כואנת (sic) תורת משה וקורא ואומר כי העתקתי את התודה זה התורה אשר העתיק פלוני ואמר כן כל אחד מהן לבדו בדוי הוא אבל בומן שאדם קורא את הפסוק) ודורש בו כתורת הגדה שאמרה אמון פדגוג 3 כאשר אמרו משה בלשון הקדש אמון מכוסד. מוצגע אמון אומן הרי זד, גכון לאמר כי יש לומר כך ויש לומר כך וגאמד לשון זה להדרש בו כל המדרשות הללו לפיכך*) לדבריגו אגדות וקטנות וכל מדרשות ששאלת אליהן הן נבונים הן ויש להביט בהן וכל דבר גאה

*) Hier endet die kiirzere Recension ganz. s ) Somit שמעני ohne Zusammenhang mit den Vorhergehenden als Im-

perativ genommen. ן ובתורת ף ל .ודורשו כתרנום ד .לדברי הנדות ף

— 175 —

דורשץ אנו אותו ואס יראה לנו עוד דבר אחר דרוש נדרשהו אכל להעתיק ף מלשון ללשון את התורה זולתי תרנומא דילן שנשמע מן הנביאים ולומר זד, העתקת התורה לא נכון כי אין לנו דרך אחת שאין לזוז ממנה ויש בזאת בידוי ויש בה חירוף וגידוף וכל שכן דברי הנביאים כי מה מעתיק איש היעזוב מצוד שדי שלג לבנון ומה יעתיק איש הודשגה מחלב ומה יעתיק איש כי בחן ומד, אם גם שבט מואסת לא יהיהי ומה געתיק איש כמה וכמה מקראות כאלה אשר ודאי האוחז דרך אחת ואומר זו העתקת המקרא הזה מבדה וטבדה הוא ואולם כך נכון לקראהו כצורתו ולדרוש בו אפשר לומר כך ואפשר לומר כך, ודע כי אם אתה נםתםקו עליך דברינו שאתה חכם גדול על אחת כמה אחרים לפיכך הוציא את דברינו אלה ופרשם והכריז בם למען יודע לכל איך אמרנו ואיזה דרך אחזנו כי מי יוכל לתרנם ספר אחד באיזה לשון שירצה ולומר אלה דברי הנבואה

בלא שינוי וזה הוא הבידוי.

X T . Die Literatur des aramaischen Targums.

Die judischen Schriften und Schriftsteller, welohe von Saadia an, dem Ersten, der den hohen Werth des Targums aussprach, bis zur Gegenwart in dem Antheil an der Verbreitung des Targums oder an der Forderung seiner Kenntniss nach der Reihenfolge der Zeiten vor unseren Blicken vorUberziehen zu lassen, gewahrt mehr als ein literar-historisches Interesse. Manches, was WB jetzt erwahnt worden ist, wird nahere Erganzung hierbei finden, vor-itiglich werden die Quellen fiir viele Aendernngen, welche derTargum-Text im Laufe der Zeit erfahren hat, bekannt werden, um sie auf ihren eigentlichen Ursprung zuruckfiihren zn konnen.

Saadia Gaon, aus Fayum in Egygpten, im Jahre 942 in Sura gestorben, spricht im אמונות ודעות cap. 2 von den Anthro-pormorphien in der Schrift und lobt hierbei, die Gelehrten unserer Nation, welche zuverlassig sind in Bezug auf unflere Religion, die, wo sie Etwas von solchen Tropen gefunden haben, nicht im kor-perlichen Sinne ubersetzt haben. Sie sind die Sohiiler der Pro-pheten, die am besten das Wort der Propheten erkannt haben. Waren sie nur der Ansicht gewesen, dass solche Worte in k5r־ perlichem Sinne zu nehmen seien, so wurden sie es in diesem Sinne

מלשון ללשון ולומר לוה נתכון משה לא גכון לעשות זולתי תרגום דידן(נ .שגשמע מן הנביאים תלותו חירוף וגידוף כי מה יעתיק אדם היעזוב

— 176 —

ubersetzt haben. Es war ihnen aber von den Propheten her klar, abgesehen von dem, was sie selbst spekulativ erfasst haben, dass mit solchen korperlichen Worten erhabene Gedauken gemeint seien<.

Solche Werthschatzung legt Saadia dem Targum bei, dessen Abfasser ihm als Schiiler der Propheten gelten. Er citirt dann folgende Stellen: Ex. 9,3; 17,1; 24,10; Num. 11,18 und im Cap. 9 aus Deut. 33,6 u. 21.

Jehuda ibn Eoreisch, in der ersten Halfte des 11. Jahrhunderts in Tahort bluhend, hat seinem (oben S. 168) er-wahnten Risalet1) eine lexicographische Abhandluog angefiigt, in welcher er neben dem Arabischen auch das Syrische zur Ver-gleichung mit dem Biblisch-Hebraischen herauzieht und hierbei targumische Erklarungen aus dem Pentateuch und den Propheten citirt. Bei den sinnlichen Ausdriicken, wenn sie von Gott ge-braucht werden, ist Koreisch nicht so angstlich wie Saadia, der hierin mehr das Verfahren des Targumisten bezuglich der An-thropomorphien einschlagt. Koreisch zwar lasst hier auch nur die bildliche Auffassung gelten, will aber keine erzwungene Umdeu-tungen fur solche Ausdriicke anwenden2).

In diese Zeit diirften auch die Anfange der Massorah fiir das Targum zu setzen sein, wie wir dies naher in der Einleitung zu derselben S. X begriindet. haben.

Menachem b. Saruk, in Spanien, gest. gegen 970, Ver-fasser des ersten hebraischen Worterbuches, fuhrt drei Male8) das Targum namentlich an und noch ofter nuter der anonymen Be-zeichnung אנשי סתרון, הסותרים oder ohne es iiberhaupt zu nennen. Er nimmt dasselbe gegen einen Angriff von Seiten Koreischs in Schutz. Seine Worte hierbei sind fur das Wesen der Paraphrase so treffend, dass wir sie in extenso mitzutheilen fiir werth halten: *Onkelos*) hat die Worte (Gen. 49,23) ותשב באיתן קשתו mit ושוי

l ) Unter dem Titel רסאל״ה von Bargds u. Goldberg, Paris 1857 edirt. s ) Artikel זר, wo er das Targum lobt u. Artikel טח, wo er bemerkt:

•.den wir oben in der Ueber ,איתן uud Artikel ,פתר אנקלוס על פי תחכמוניםsetzung mittheilen.

3) S. auch das Folgende. ') Artikel איתן; demnach sind Sar Schalom Gaon (oben S. 172), Mena-

ohem und Abraham ha-Babli die Ersten, welche unser Targum auf den Namen des Onkelos anfiihren.

— 177 —

.wiedergegeben. Es geschah nnn, als Jehuda b בתוקסא תחצניהKoreisch den Eingang zu dieser iibersetzten Schriftstelle bei On• kelos bemerkte, namlich den Anfang ותבת בהון נביאותיה, beschuldigte er ihn umsonst, indem er dachte, dass dies eben die Uebersetznng fur ותשב באיתן קשתו sei. Ihn (Koreisch) leitete hierbei der Irrthum1), dass Onkelos ותשב mit ותבת, dann באיתן mit pM und ;wiedergegeben habe. Dem ist aber nicht so נביאותיה mit קשתוOnkelos wollte mit der von ihm vorgenommenen Umschreibung den Sinn der Worte im Texte erweitern, um denselben dem Leser 80 recht vor Augen zu fiihren und an'S Herz zu legen. Die von Onkelos hierbei gebrauchten Worter sind durchaus nicht im Texte vertreten, ebenso wenig das folgende על דקייס אורייתא בםתרא, welches gerade recht deutlich erweist, dass Onkelos nur dem Sinne nach iibersetzen, in freier Uebertragung das Schriftwort gewissermassen illustriren wollte. Hatte Koreisch dies bedacht, dann ware er nicht so ausfallend gewesena)c.

Dunasch b. Labrat , Zeitgenosse und Recensent des Vorigen, fuhrt targumische Erklarungen aus dem Pentateuch und den Propheten an: Artikel יזה, נא, בנס , ם חי , כסו ל י ש פגר, כ .

Die Schiller Menachems und Dunasohs in ihren Responsen, (edirt von G. Stern Wien 1870) fuhren mehrere Male das Targum an, und zwar das zum Pentateuch auf den Namen des Onkelos und das zu den Propheten auf den Namen des Jonatan b. Usiel, wahrscheinlioh das erste Mai seit talmudischer Zeit, dass das Propheten-Targum unter solcher Benennnng er-scheint.

Abraham mit dem Beinamen ha-Babli, den Aben Esra nnd Jakob Tam anfuhren, der aber mit dem Karaer David b. Abraham Alfasi nicht zu identificiren ist ף, fiihrt in seiner durch Neubauer *) bekannt gewordenen kleinen Schrift lexicalischen Inhalts

1J Anders ubersetzt von S. Gr088 in der Schrift: *Menahem b. Sarakc (Breslau 1872} S. 52.

a) Vgl. auch Raschi !s. St. 3) Vor Geiger, Jfldische Zeitschrift III. 239 bereits von Halberstain im

Jeschurun von Kobak, hebr. Abtheilung S. 163 gegen Neubauer's Behauptung im Journal asiatique 1868 S. 195—216 erwiesen•

*) Als Separat-Abzug aus dem Journal asiatique unter dem Titel »Ab-raham ha-Babli, appendice k la Notice sur la lexicographie hdbraiquec erschienen.

Targum Tom I I 13

— 178 —

auoh Stellen aus dem Targum an, das er mehrere Male mit dem Namen אונקלוס belegt.

Hai, der letzte Gaon in Pnmbedita, gest. 1038, fuhrt im Commentar zum סדר טהרות (Berlin 1856) an BO Stellen aus dem Targum des Pentateuchs und der Propheten mit der Formel טחרגטינן an; einige Male aus den Propheten auch mit מתרגם ר יוסף. Die betreffenden Stellen entsprecben unserem Targum; der Verfasser des Aruch behalt bei seinen wortlichen Excerpten aus Hai's Com-mentar auch diese (talmudische) Citirungsweise im Artikel גלד und שפת היס I, 11 zu מכשירין bei1). Was Hai im Commentar zu גטדEx. 14,30 als aus dem Targum ישראל p palastinensisches) אTargum) mit גיף ימא wiedergiebt, findet sich im Aruch s. v. 8 גף als aus dem Targum Jeruschalmi zu Gen. 41,17 על גיף נהרא = -entnommen bezeichnet, eine Lesart, die in der Schrift שפת היאורprobe oben S. 161 auch in nnserm Targum fur כיף erscheint.

Jona ibn Gannach in Cordova, dessen Geburtsjahr zwischen 985 und 990 Slit, ist der Erste, der den ergiebigsten Gebrauch vom Pentateuch- und Propheten-Targum macht. Sein arabisoh geschriebenes Worterbuch, von A. Neubauer edirt (London 1875), weist mehr als 150 targumische Citate auf2); seine Grammatik Rikmah (die hebraische Uebersetzung von R. Kirchheim edirt) hat 11 solcher Citate8).

Chananel in Eairnan, der mit Samuel ha-Nagid in arama-ischer Sprache correspondirte, noch 1053 am Leben war, fuhrt in seinem Commentar zum Talmud oft Stellen aus dem Targum mit der Formel מתרגמינן an. Wie er einen talmudischen Ausspruch im Betreff des Targums erklart, ist oben S. 87 gezeigt worden.

Natan ben Jeohiel in Rom, fuhrt in dem 1101 beendeten Aruch die Targumim nicht allein zu dem Pentateuch u. den Propheten an, sondern auch zu den Psalmen, Spruchen und zum Buche Hiob. Es sind im Arnch mehr als 150 targumische Citate, die naher naohzuweisen verdienstvoDer ware als die Zusammenstellung der

>) Hiermit ist Zunz, Gottesdienstliche Vortrfige, S. 63 N. 5. zu erganzen. *) Im Wflrterbuoh rad. גנו zu Deut. 83,21 ספון = נניז, so auch bei

Parchon, wo zngleich unsere Lesart קביר als Variante erscheint; vgl. auoh Duran zu Abot V, 21.

Der von Gannach abh&ngige Salomon Parchon folgt ihm anch hierin ףand citirt in seinem Aruch (Wien 1844) auch diese Targum-Stellen.

179 —

Citate aus dem Aruch in Schriften des 17. und 18. Jahrhunderts, wie sie bei Kohut in der Einleitung zum Aruch completum S. 36 zu finden ist. — Schlgw. אבוב und \\hn nennt Natan unser Targum .תרגום שלנו nennt er's בקר .u בעץ .Schlagw ;תרגום בבלי

Bis jetzt waren zum grossen Theile die Worterbficher die Quellen fiir die Citate aus dem Targum; nunmehr sind es die Pentateuch-Commentare, in denen der Midrasch mit der Herme-neutik zu kampfen beginnt. Die Schrifterklarer berufen sicli mit besonderer Vorliebe auf das Targum oder nehmen es ganz in ihre Erlauterungen auf:

Tobia b. Elieser, der in Macedonien seinen Commentar verfasste und noch 1108 am Leben war1) nennt einmal unser Targum mit dem Namen des Proselyten Onkelos, sonst immer mit dem allgemeinen מתרגם, auch מ!תרגמינן oder er reiht ohne weitere Bemerkung die targumische Erklarung der seinigen an. Oft lasst er jene in seine Worte ganz aufgehen, so dass dieae als eine hebraische Uebersetzung des Targums erscheinen.

Salomo b. Isaak, genannt Raschi, in Troyes, 1105 am 29. Tammns gest., macht in sehr vielen Fallen Gebrauch vom Tar-gum, das er auch mit dem Namen Onkelos belegt, was am meisten dazu beigetragen hat, dass in der Folge dieser Name vom Pentateuch-Targum unzertrennlich wurde. Aus der sonstigen Art, wie Raschi das Targum citirt, hat man gewisse Regeln (כללים) fiir die von diesem Commentator angewandte Exegese herleiten wollen, die aber nicht immer zutreffen. Raschi erlautert haufig das Targum, besonders bei den poetischen Stellen8), und weist oft die Paraphrase im Targum nach. Auch in den nichtpenta-teuchischen Commentaren und in seinen Erklarungen zum Talmud zieht Raschi gern unser Targum heran, um seine Exegese sit unterstfitzen. Unermudlich ist er, wo nur die Gelegenheit ffir die betreffende Wqrterklarung sich bietet, das Targum zu Gen. 26,15 anzufuhren. In den Psalmen 33, 7 beruft er sich (טמונין םלשתאי)auf das Targum zu Ex. 15,8; ebendas. 68,5 auf das Targum zu Ex. 15, 2 s ) u. 16,17. In Aboda Sara 17 b erklart er dw

1J Vgl. die Einleitung zu diesem Commentar, von S. Buber in der Aus-gabe von Genesis u. Exodus (Wilna 1880).

.So Gen. 0. 49 u. Deut. c. 32; c. 38 ף3) Nicht Psalmen 118, ]4, wie die Ausgaben vereeichnen; Raschi hat dai

13*

— 180 —

Targam zn Lev. 18,17 וחטאק, welches Wort im Texte nicht ver-,treten ist und der Targumist zur naheren Erlauterung hinzugefugt hat. In Aboda Sara 73 b כמו יטוסק נעווהי בחמר liest sich wie ein talmudisches Citat, ist aber das Targum zu Gen. 49,12; wie be-reits R. Jesaja Berlin in seinen Marginalien z. St. bemerkt hat.

Nicht selten ist in den Handschriften nach dem Wortlaut, .wie Raschi das Targum citirt oder emendirt, die betreffende Targumstelle geandert worden. Wir lassen eine Auzahl solcher Stellen folgen, bei denen man unsere kritische Raschi-Ausgabe (Berlin 1866) und die Noten zum Targum in vorliegendem Werke zu vergleichen haben wird. Man wird dann die Aendernngen er-fahren, welche man im Targum in Folge des targumischen Citats bei Raschi vorgenommen hat, einige Male aber anch die Aen-dernngen, welche der Raschi-Commentar in Folge der abweichenden Leseart im Targum zu erleiden hatte. So Gen. 18,19; 19,18; 33,12; 43,2: Ex. 7,14; 8,19; 15,13; 16,14; 22,30; 23,27; 26,36; 35,1: Num. 14,24; 20,29; 24, 1: Deut. 7,17; 17,5.

Manchmal widerstreitet Raschi auch der targumischen Er-klarung; Deut. 28, 42 sogar- in dem Falle, wo das Targum im Talmud selbst als Beleg erbracht ist (vgl. die Noten oben S. 58.)

Die Tosafisten, Raschi's Nachfolger, fiihren nicht selten unser Targum, als תרנום כבלי an. So Menachot 44 a, vgl. hierzn Smak Gebot oder mit der Formel טתרגטינן, so Sabbat 2 b unten, aus Num. 34, 5 ist. S. ferner Tosefot zn Baba טפקניה wofur bei uns ,ושמתיהKama 92b und Baba Batra 139a fiber נחשירכן Gen, 25. 27; vgl. M. S. 76 und hier oben S. 105. Die Tosefot zu Nidda 23 a citiren קריא fiir כוס in Lev. 11, 17, wofur bei uns קדיא. Ebenda25b erlautern die ToBefot des Targum zu Gen. 3,21; vgl. hierzu unsere Bemerkung S. 128.

Von den Tosafisten, welche die Schrift-Exegese pflegten, ist Samuel b. Meir hervorzuheben, der in seinem Commentar zum Pentateuch gern das Targum beniitzt, es namentlich anfuhrt, auch einige Male widerlegt, wie Dr. Rosin jedes Mai in den Noten zu der Ausgabe des Commentars (Breslau 1881) darauf hinweist.

Abraham ibn Esra , gegen 1100 in Toledo geboren und /

Targum zu den Hagiographen nicht gekannt; vgl. unsern Aufeatz hierfiber in der Monateschrift von Frankel XV, S. 73.

— 181 —

1167 in Rom ge&torben, giebt am Schlusse seiner Einleitung sum Peutateueh-Commentar seine Ansicht iiher das Targum kund: Der aramaische Targumist hat richtig Ubersetzt und alles Ver-borgene klargelegt; ist er auch an manchen Stellen midraschischen Ausleguugen gefolgt, so wissen wir doch von ihm, dass er die Ableitung von der Wurzel (die wortliche Auffassung) sehr gut verstanden hat, nur wollte er noch andere Grunde hinzufugen, da den gewohnlichen Sinn ein Jeder1) finden konne. In Jessod More c. 1 sagt ibn Esra kiirzer: Die aramaische Uebersetzung ist nutzliohf

obgleich sie nicht ganz die Methode des natiirlichen Wortver-standnisses einschlagt. Mehr als dreissig Mai citirt er unser Targum (המתרגם ארמית ,המתרגם), meistens um in ihm einen Beleg fiir seine eigene Erklarung nachzuweisen.

Sal0mo Parchon, geboren im maurischen Spanien, ver-fasste gegen Schluss des Jahres 1161 sein Worterbuch (von G. Stern edirt, Pressburg 1844) in Salerno im Neapolitanisohen. Wie seine Vorganger, deren Arbeiten er acceptirt hat, nimmt auch er viele targumische Erklarungen anf. Im Artikel חסד warnt er, Gen. 34,14 (s. dort die Note S. 12) חרפה = חיסודא zu lesen, da es -bemerkt er, dass gewisse גדל .u ברר laute. In den Artikeln חסךאWorter (soli eigentlich heissen Abstracta) auf ו furniauslauten, 80לברירו Ex. 24,10; 30,35 עובד מסמנו ;31,3 ובסוכלתנו (Gewiirzbereitung). Luzzatto, der im Commentar zu Jesaja 3,17 diese Nominal-bildnng erwahnt, rechnet hierzu auch אנחו und אמהו mit vorge-setztem ל, das Erste in der Bedeutung von *Ehestand, Ehelichkeit* und das Zweite >eine Bedienungc *). Die talmudische Ausdrucks* weise gebraucht dafur אישות und שפחות. In die bekannte Trau-formel והות לי לאינתו ist mit einer kleinen Aenderung in der Vo-

ג ) In der Einleitung rum Pentateuch-Commentar sagt ibn Esra כי פשוטו in Safa Berura l ;יבינוהו אפילו בוערים ib ed. Lippmann, wo er sich fast w8rtlich wie in der Einleitung iiber das Targum ausspricht, lauten diese Worte כי כל מבין ידע הפשט.

Was Lippmann hieraus deduciren will, dass n&mlich hierdurch Luzzatto• AnBicht, das Targum sei nur fiir Laien verfasst, bestatigt werde, hat bereit• M. Kargau am Schlusse der Lippmannschen AuBgabe wiederlegt. Bacher in der Schrift: Abraham ibn Esra'8 Einleitung (Wien, 1876) S. 85 berQcksichtigt gerade diesen Satz in jenem Citat gar nicht; wir schlugen bei der Ueber-setzung einen vermittelnden Weg ein.

l ) Luzzatto weist hierbei auf אמהות in diesem Sinne b«i Simon dew Groasen in einem Hochzeits-Piut hin.

i !

— 182 —

kalisation des ersten Wortes die Stelle aus Gen. 20, 12 na<jh dem palastinensischen Targum, welches אנתו gebraucht, aufgenommen.

David Kimchi, gegen 1160 in Narbonne geboren, bedient sich nicht fielten der targumischen Erklarungen, besonders im Commentar zur Genesis. Dort 3,22 bringt er das Targum mit R, Akiba's Ausspruch in Verbindung'); 4,26 kennt er die vari-irende Lesart,! wie oben 8. 3 in den Noten aus der Biblia Regia mitgetheilt ist. Wegen der Lesart im Targum zu Gen. 5, 24 vgl. oben S. 163. Gen. 30,15 wird unsere Lesart ותסבץ (s. die Note oben S. 11) bestatigt. Fur 38,26 ולא אוסיף kennt er die Variante diese zwei entgegengesetzte Bedeutungen werden anch ; ולא פסקNnm. 11,25 u. Dent. 5, 22 geltend gemacht2).

Mose b. Maimon, 1204 am 20 Tebet in Alt-Kairo ge-storben, schatzt das Targum sehr hoch und fuhrt es nicht selten an: In der Vorrede zu Abot) c. 7 8ושרת רוח נבואה), aus Gen. 45,27 u. c. 8 מניה למידע aus Gen. 3,22*), ebenso הל׳ תשובה V, I .

Mischne Thora הלי איסור ביאה XII, 13 ans Deut. 23,18. Ebenda .V, 19 aus Lev. 13,45 הלי אנל

, Sefer ha-Mizwoth, Gebot 36 zu Dent. 18, 8, s. oben in den Noten S. 55.

Verbot 128 aus Ex. 12,43. Verbot 267 aus Deut. 23,25. Auch an einigen anderen Stellen im Misohne Thora lasst sich

Maimonides bei der Feststelluug der Halacha vom Targum leiten'; 8. hieruber Hirsch Chajes אמרי בינה S. 14c. Vorziiglich aber spricht er von dem Targum und der Tendenz desselben, die von Gott gebrauchten bildlichen Ausdnicke zu umschreiben, in| More I a 27. Er fdhrt hierbei das Targum fiir Ex. 19,11 und 20; Gen. 46, 4; 18, 21 an; in der letzteren Stelle mit der variirenden Lesart ואחזי statt 5ואידק). Im folgenden Capitel, wie auch im

1J S. hierflber weiter sub Mose b. Maimon. ») VgL Sifra Abschn. בהעלותך; Sota 10a u. Sanhedrin 17.

,So anch in Pirke dr. Elieser c. 38, bei NachmanideB u. in cod. 1285 ף יebenio un Targum zu Num. 11,25 u. 26; dagegen andere HandBchriften x •a. Sab. רוח קודשא.

*) Diese Stelle wird weiter unten im Kapitel der Hagada naher be-handelt werden.

*) Diese Lesart ist dann auch in einige Handschriften des More iiberge-gtogftn; 8, Munk le Guide I B. 91 Noten 3.

— 183 —

More I I c. 26 u. I l l c. 4 citirt er das Targum fur Ex. 24,10; ferner More I c. 2 aus Gen. 3, 5. Im More I Capitel 48 fuhrt er das Targum oft an1) und wiinscht an mehreren Stellen die Lesart zu andern, weil sie nicht mit den von ihm aufgestellten Grundsatzen harmonirt. S. ferner More I c. 21 das Targum aus Gen. 28,13; 31,49; Ex. 34,6; im c. 37 aus Ex. 33,23. More I I c. 31 aus Gen. 2,11 u. 21; Ex. 26, 20; im c. 33 aus Ex. 20,1 u. 16. Bei der letzterwahnten Stelle ist zu den Noten (oben S. 26) nooh hinzuzufugen, dass auch Nachmanides nnd Recanati die Lesart טן .haben קדס

Mose b. Nachman, gegen 1270 in Palastina gestorben, wendet oft dem Targum seine besondere Aufmerksamkeit zu, nm es zu erlautern oder zu widerlegen. So zu Gen. 46,1 u. Ex. 20,16 in Betreff der Anthropomorphien, worin er die von Maimonides vertretene Ansicht bestreitet. Er sieht sich nach correcten Les-arten um, oder er sucht die richtigere Lesart zu ermitteln. So Ex. 10, 10, wo er drei verschiedene Lesarten anfuhrt; 32, 25 8. oben in den Noten S. 29; zu Num. 24, 1 vgl. die Note S. 46; Nachmanides bezeichnet die Lesart als aus dem Targum Jeruschalmi interpolirt. Ex. 3,14 kennt Nachmanides eine andere Lesart, die er in ihrer Verschiedenheit daselbst zu erklaren sucht; vgl. unsere Massora S. 58. Im Abschnitte Korachs Num. 16 u. 17 ( 8 . Nachmani-des zum V. 8) hatte er in seinem Targum des Wort בוסמין nach nicht, und er sucht darin das Raucherwerk im Heiligthume קטותvon dem des Korach zu unterscheiden. Num. 26, 46 hatte Nach-manides die Lesart ת אשר ת .die er zu rechtfertigen sucht ,ושומ כת א

Der unbekannte Verfasser des Patschegen, ungefahr in der Zeit des Nachmanides in der Provence bluhend2}, hat in dieser Schrift den ersten fortlaufenden Commentar zu unserm Targum geliefert. Das Patschegen ist uns durch die Fursorge des Nakdan Netanel Trabot, welcher in der zweiten Halfte des 15. Jahrhunderts in Italien existirte8), erhalten geblieben. Nachdem Luzzatto in der

.Aus Gen. 29,38; Ex. 22,23; 2,25; 8, 7 u. 9; 4,81; 82,9; Deut ף82,19 u. 34.

2) "Nfihere Beweise hiefur haben wir in unserem Magazin fiir die jfldisohe Geschichte u. Literatur II S. 10 gegeben; vgl auch die Einleitung zu der von uns edirten Massora.

.S. Magazin, 10c. cat. S. 16 ף

Vorrede zum Oheb Ger und in dieser Schrift selbst durch mehrere Excerpte aus diesen von ihm nach der Jahreszahl der Copie be-nannten Werke ׳ יא״רD die Aufmerksamkeit auf dieselbe gelenkt, ist es von Dr. N. Adler nach der in Oxford befindlichen Hand-schrift edirt und der Pentateuch-Ausgabe, Wilna 1874 beigegeben worden. In der Vorrede fuhrt der Verfasser eine Anzahl von Stellen vor, in denen die Verschiedenheit der Gesetze in beiden Sprachen, (hebraischen und aramaischen) zu Abweichungen in der Uebersetzung gefuhrt hat. Das Werk selbst bietet eine reiche Fiille von trefflichen Bemerkungen zum Targum, fiir das ihm viele Hilfsquellen, darunter auch die Targum-Massora zu Gebote standen. Wir haben oft von diesen Erklarungen im Patschegen Notiz ge-nommen, wie auch auf seine Lesarten 1J mit der Abreviatur Pat. hingewiesen.

Abraham Bedarschi b. Isaac aus Beziers, der gegen 1284 in Narbonne blfihte, hat im Worterbuch der Synonymen (זוותס תכנית, Amsterdam 1865) viele sprachliche Belege auch aus dem Targum.

Beohai b. Ascher ibn Chalawi'), Verfasser des unter dem Namen Bechaji bekannten kabbalistisch-mystischen Commentars zum Pentateuch, in der ersten Halfte des 14. Jahrhunderts, macht nachst Raschi und Ramban den meisten Gebrauch vom Targum. In seinem Targum-Exemplar waren bereits die geographischen Namen in Num. 32, 3 ubersetzt. Was er zu Deut. 7,20 (ונם את הצרעה) tuf das Targum bemerkt, ist wortliche Entlehnung aus Hai's Erklarung zur Mischna in Machschirin VI, 4, Das von ihm citirte Bahir zu (Num. 21,19) hat trotz seines geringen Umfanges ebenfalls ver-haltnissmassig viele Targum •Citate, von denen mehrere bei Me-nachem Recanati, um 1330, im Pentateuch-Commentar erwahnt werden, der ausserdem seine zahlreichen Targum-Citate, besonders fiir die bildlichen Ausdriicke, in den vom Nachmanides, vom Sohar8), der bei ihm znm ersten Male namentlich erwahnt wird, entlehnten Erklarungen mit ubernimmt.

') Besonders aus spanischen Handschriften, s. oben S. 157. So lautet der vollstandige Namen in cod. Vatic No. 249. Ein Mose ף

Chalawah, Zeitgenosse des R. Nissim u. R. Isaak b. Scheschet verfasste No. vellen zum Tractat Pessachim, die in Jerusalem 1873 erschienen sind.

~ 3) Lev. 23,36 עצרת תרגומו מישו. Im Sohar ist aber תרגומו nicht er-w&hnt: מאי עצרת כנופיא מישו im Abschnitt דא איהו עצרת מישו ;אמור

— 185 —

Die Lesart לחיי bei Recanati zu Lev. 18,5 (vgl. die Note oben S. 36) findet sich auch im סאה סולת von Rafael Norzi Anf. Zum Targum Num. 25, 4 verweist er auf den Midrasch zum Ho-henliede IV, 4 [הושב להם בתי דיני. Zu Deut. 33, 26 citirt er vom Bahir וטי מריה בשטי שמייא , dafur im Bahir selbst ומארי , bei uns im Targum ותוקפיה.

Die anderen, nunmehr folgenden Commentare des Pentateuchs konnen wir iibergehen, da sie, je mehr sie sich im Geiste jener Zeit von der einfachen Exegese entfernen, desto weniger das Tar-gum anzufiihren Gelegenheit nehmen oder haben. Wo es iu'deu-selben citirt wird, da sind es meistens Entlehnuugen aus den Schriften der Vorganger, bei welchen sich bereits diese Citate finden. Wir nehmen daher jetzt die chronologische Aneinanderreihuug mit

E l i a Levita auf, 1468 in Neustadt bei Nurnberg geboren, hatte sein targumisches Worterbuch Meturgeman in Rom 1526 be-gonnen, im Jahre daranf ging aber das Manuscript, das bereits bis zur Halfte gediehen war, bei einer feindlichen Invasion zu Grunde1)• Nur ein kleiner Theil der Schrift ward gerettet, das Levita auf Betreiben des Cardinals Egidio 1529 in Venedig ver-vollstandigte, im Jahre 1532 zum Abschluss brachte und neun Jahre spater (1541) in Isny zum Drucke beforderte. In der Vor-rede behauptet der Verfasser, dass bei der Verschiedenheit der Targum-Texte, bei der abweichenden Punctation derselben eine aramaische Grammatik nach denselben herzustellen unmoglich ware. Die urspriinglich unpunctirt gewesenen Targum-Texte seien spater ohne besondere Sorgfalt mit Vokalzeichen versehen worden. Eine aramaische Grammatik musse daher lediglich auf dem Texte in den Biichern Daniel und Esra beruhen, wie er selbst bereits in Rom damit angefangen habe, doch sei ihm das Manuscript bei der Ein-nahme der Stadt verloren gegangen. Jetzt habe er sich dazu ge-

(Abschn. בלק u. פנחס). Dass manche Worterklarung im Sohar mit der de• Targums iibereinstimmt, liegt in dem aramSischen Idiom, in welchem der Sohar abgefasst ist; eine Beziehung zum Targum ist keineswegs daraus her-zuleiten.

*) Wir entnehmen dies einer ungedruckt gebliebenen Vorrede, welch• eine Handschrift des Meturgeman (wahrsoheinlich ein Autograph des Ver-fasserB) in der Angelica hat. Wir werden dieselbe an einem anderen Orte vollstandig mittheilen.

nommen, den Wortsohatz der Targumim naohzuweiBen und zu er-klaren, in dem Meturgeman, welcher hiefur mehr als der Aruch bieten solle, da dieser nur die Fremdworter in den Targumim be-rucksichtigt habe. Am Schlusse weist er auf einige Verschieden-heiten im Genius der hebraischen und aramaischen Sprache hin, welche Abweichungen in der Uebersetzung erforderten, in denen Andere aber Irrthiimer erhlickten, welche sie zn berichtigen mussen glaubten, indem sie die Uebersetzung dem Texte gemass her-stellten 1 ) . — Man hatte somit im Meturgeman ein fur das Targum uberaus klassisches Werk erwarten durfen; allein es ist dies am allerwenigsten der Fall. Levita hat — was das Targum zum Pentateuch betrifft — entweder ganz incorrecte oder bereits geanderte Vorlagen benutzt, so dass seine Citate selten massgebend werden kBnnen, wie auch daher seine darauf hin gegebenen E r -klarungen meistens anfechtbar sind2) Zu den sonst bedeutenden Verdiensten Levita's hat sein aramaisches Werk wenig beigetragen.

Abraham Menachem Rofe Porto, aus Cremona, Zeitge-nosse Elia Levita's, hat in seinem Pentateuch-Commentar מנחה בלולה (Verona 1594) manche feine Bemerknngen fiir das Targum, wozn die zu Gen. 2,6, warum der Targumist יעלה mit dem Imperfectum ubersetzte, allerdings nicht gehort. Vorziiglich macht er auf die abweiohende Uebersetzung aafmerksam, welche ein und dasselbe Wort an zwei verschiedenen Stellen oft erhalt.

Asarja de Rossi, gegen Schluss des Jahres 1578 gestorben, ist der Erste, der in seinem klassisohen Werke מאור עניס (cap. 45) die talmudisohen Quellen kritisch untersucht und die Behauptung

-Levita erwahnt hierbei, daas eine Massora sum Targum Onkelos exi (יstiren solle, die ihm aber nooh nicht vor Augen gekommen sei. Wir haben in der Einleitung zu dieser von uns edirten Massora naher nachgewiesen, dass Levita in dem drei Jahre vorher erschienenen Werke Massoreth ha-Ma-ssoreth sogar einzelne Stellen aus dieser Masorah mittheilt, und den Wider-spruch gelBst. Der Meturgeman ist namlich, wie oben erwfthnt, bereits 1632 abgeschlossen gewesen, aber erst 1541 gedruckt worden, in zwischen aber (1538) war das Werk Massoret ha-Massoreth bereits erschienen.

*) Luzzatto nimmt oft die Gelegenheit wahr, auf diese Irrthiimer hinzu-weisen. — J• Jeitteles wollte bereits einen revidirten Meturgeman verOffent-lichen; S. Bnber beabsichtagte Supplemente zum Meturgeman herauszu-gtben, von denen er bereits einige Proben verSffentlichte; 8. dessen תולדות ל ש ת (.S. 30 (Leipzig 1856) אליהו ה

— 187 — oufstellt, dass der in talmudischen Qnelleu genannte ענךלס mit dem griechischen Bibelubersetzer Aquila identisch sei, nicht aber mit dem aramaischen Onkelos. Die Widersprfiche, welche die tal-mudischen Referate in Betreff der Lebenszeit Beider bieten, sucht de Rossi durch die Annahme von zwei׳ verschiedenen Personen mit dem Namen Aquila und eben solchen zwei Personen mit dem Namen Onkelos auszugleichen. Ueber die Targum - Handschrift, welche dem Verf. vorgelegen, s. weiter unten S. 188.

Die lange Pause, welche jetzt eintritt, bevor wir wieder einem Namen fiir die Literatur des Targums begegnen, wollen wir durch einen Rfickblick auf die ersten Ausgaben des Targums aus-zufullen suchen.

Die erste Ausgabe unseres Targums ersohien, ohne Vocal-zeichen, in dem Pentateuch Bologna 1482. In der darauf fol-genden Edition Ixar in Aragonien1) 1490 ist nicht allein der ara-maische, sondern auch der hebraische ohne Vocalzeichen geblieben. Erst dfe Ausgabe Lissabon 1491 enthalt auch einen vocalisirten Targum-Text; fiber die Zusatze zum Targum in diesem Pentateuch 8. oben S. 123.

In diesen Ausgaben, welche wir in der de Rossi'schen Sammlung in Parma durch Autopsie kennen gelehrt haben, wird das Targum noch nicht mit dem Namen Onkelos bezeichnet. Erst in der rabbinischen Bibel, Venedig 1517 wird das Targum mit תרגום אונקלוס benannt; von jetzt an geht diese Bezeichnung auf die meisten der nachfolgenden Editionen fiber.

Die Pentateuch-Ausgabe Venedig 1527 ist die erste in Octav, welche das Targum hat, zugleich mit einer Einleitung von Jakob b. Chajim, worin die talmudischen Vorschriften in Betreff der Targum-Lecture naher erlautert werden.

Von der ersten Ausgabe des Pseudo•Jonatan ist bereits oben S. 123 die Rede gewesen8). Hier ware noch zu erganzen, dass die Handschrift, welche dem Abdruck zur Vorlage gedient

1) Von Zunz in der Zeitschrift far die Wissenschaft des Judenthums 1822 g. 135 richtrig erkl&rt, womit bei Mers in der mehrfachen erwfihnten Abhand-lung S. 143, wo noch Bora fiir אישאר wiederholt wird, zu berichtigen sein wird.

;Bei Merx in der erwahnten Abhandlung, S. 152 richtig angegeben ףdagegen S. 162 die spatere Ausgabe von Hanau 1G11 nach Steinschneider, pmz. XII, 117 genannt.

— 188 —

hat, dieselbe ist, welche Asarja de Rossi cap. 9 des מאור עינים als im Besitze der Sobne Foa's in Reggio (טרייו) erwahnt. Wenigstens schreibt Ascher Parenz, anf dessen Zureden der Drucker Bragadin das Targum mitaufuahm, in der Vorrede, dass die zu Grunde ge-' legte Handsohrift aus der Bibliothek Isaak Foa's stamme und sich־ damals im Besitze der Sohne derselben befnnden habe. Besonders sind hier die Pentateuch-Ausgaben in klein Oktav zu erwahnen, in welchen dem hebraischen Text auf der einen Seite der aramaische auf der andern so gegeniiber gestellt ist, dass Anfang und Schluss in beiden Texten genau parallel sind. Um dies ganz wortlich her-zustellen, mussten die Worter durch Weglassung der quiescirenden Endbuchstaben gekurzt werden, wodurch die Correctheit beein-trachtigt wird. So in der zuletzt erwahnten Ausgabe, ferner in der Venedig 1567 bei Joh. de Gara durch Joseph Ghasan ge-druckten, in der Ven. 1697 bei Joh. Bragadin durch Joh. de Gara gedruckten Ausgabe und in der von Manuta, 1590. Von den Poly-glotten-Bibeln haben wir vorziiglich eine derselben hervorznheben:

Die Biblia Regia (Antwerpen, im Frubjahr 1569 im Druck beendet) hat das Targum zum Pentateuch1) der Complutensischen Bibel (1517) entnommen. Zu Grunde liegen diesem Targum spanische Handschriften, die im Allgemeinen gerade nicht zu den correctesten gehorten (vgl. oben S. 157). Ausserdem aber wurde hinterher an dem Texte desselben so viel geandert, wie man kaum zum zweiten Male finden durfte. Es wurden oft Lesarten aus dem palastinensischen Targum aufgenommen, an vielen Stellen im Targum die Abweichungen vom hebraischen Texte, welche der aramaische Sprachgeist fordert, beseitigt und eine Gleichformung des aramaischen Textes mit dem hebraischen vorgenommen *). Ein

Fur die Targumim zu den anderen Buchern der Schrift vgl. die n&heren (יMitheilungen von Men in der mehrfach erwahnten Abhandlung S. 157. Wir vermissen dort die Angabe, dass zum Buche Esther noch ein Targum beigegeben ist, welches als Unicum betrachtet werden darf, da keine Edition, soweit wir solche kennen gelernt haben, es zum zweiten Male ent-halt Es ist wohl das Slteste von den drei Targumim, welche wir jetzt zum Estherbuche kennen; eine einfaohe, wSrtliche Uebersetzung, ohne jede Bei-mischung von Haggada's, woran die anderen Targumim so reioh sind. Zu »iner naheren Durchforschung derselben 8ei hiermit die erste Anregung gegeben.

*) Auf andere Eigenthumlichkeiten dieser Ausgabe ist in den Noten oben an yerschiedenen Stellen hingewiesen worden.

— 189 —

grosser Theil dieser Aendernngen durfte den Bearheitern der Biblia regia angehoreo, welche zugleich eine lateinische Uebersetzung beigaben und hierdurch dazu gefuhrt wurden, jedes einzelne Wort im Targum genau abzuwagen, und sich die Lesart fiir die Ueber-setzung herzustellen. Wir haben in den Noten Varianten dieser seltenen Ausgaben angegeben unter der Bezeichnung 7?., theils um erkennen zu lassen, wie Aendernngen entstanden sind, theils um auch einzelne gute Lesarten nachzuweisen, die sich auch aus handschriftlichen Quellen ergeben und nicht ohne Weiteres von der Hand zu weisen sind. Dagegen haben wir von den sogen. rab-binischen Bibeln fast gar keine Notiz genommen, Wir hatten mit den Abweichungen derselben, die mit jeder folgenden Aus-gabe immer mehr zunehmen, ein gauzes Buch fullen konnen, wurden uns aber damit immer mehr vom urspriiuglichen Targum entfernt haben. Nur insoweit ihre Varianten auch in der von ihnen abhangigen Londoner Polyglotten-Bibel vertreten sind, haben wir auch sie beriicksichtigt. Wir haben namlich oft auch aus dieser seltenen Ausgabe (unter der Bezeichnung W = Walton) citirt, aber allermeistens nur, um den Process, den geanderte Les-arten haufig durchmachen mussten, erkennen zu lassen. Denn mit der rabbinischen Bibel, Venedig 1518, von dem Exjuden Felix Pratensis bearbeitet, beginnen die vermeintlichen Verbesserungen in der Vocalisirung der Targum-Texte chronisch zu werden. Was in den jungeren Handschriften, die zu Grunde gelegt wurden, noch unverandert geblieben war, musste sich nunmehr eine Versohlimm-besserung gefallen lassen. Jede der folgenden Ausgaben trat die Erbschaft dieses Reichthums an geanderten Stellen an und fugte noch neue hinzu. Buxtorf in seiner Bearbeitung der Ausgabe 1618—19 anderte wieder um, indem er an den bisherigen Aen-

derungen riittelte und die Vocalisirung nach der Analogie in den Buchern Esra und Daniels herzustellen suchte. Hierdurch entstand eine Verwirrung, in der man das Ursprungliche gar nicht mehr erkannte. Richard Simon tadelt dieses Verfahren in seinem Buche: Bistoire critique du vieux Testament, indem er schreibt (S. 302) Pe-plns, le Caldein de Paraphrases, et sur tout des dernieres, n'est pas le meme que celui de Daniel et d״B8dras, et par consequent ou ne doit pas regler l'un sur l'autre pour la lecture. Bereits friiher bemerkt er: J'ose meme dire, que la reformation de Bux-

— 190 — torfe, laquelle Walton a pref&ree aruc autres comme pins exaofce doit etre entitlement rejetees etc. . , r

Buxtorf hatte in seinem Eifer vergessen, dass ein Zeitraum von mehreren Jahrhnnderten zwischen dem biblischen und dem targumischen Aramaismus liege, wahrend dessen die Sprache raid ihre Formen viele Wandlungen erfahren hatten, nnd zugleich uber־• sehen, dass der Aramaismus in diesen beiden Biichern schon naterr einander Verschiedenheiten aufweist und dass selbst die Vocalisjrung derselben in unseren Ausgaben sehr oft von der Ausgabe Brescia

abweicht. Was noch Richtiges in den friiheren rabbinischen (1492נBibeln - und Polyglotten erhalten geblieben war, ging durch die von Buxtorf vorgenommene Uniformirung mit dem biblischen Aramaismus ganz verloren8).

Eine Vergleichnng des Pentateuch-Targums in dieser Ausgabe mit der Biblia Regia und der Handschrift Urbino v. J . 1295 stellte der Exjude Giulio Murussini an. Diese Variantenlese enthalt eiw Handschrift in Oxford, welche am 1. Febrnar 1677 beendet worden ist. Was wir in den Noten aus Cod. Urbino oder Cod. 128$ mitgetheilt haben, stammt aus dieser Handschrift. Auch die Vaticana (No. 58 u. 59 der Urbinates) hat eine Copie derselbeii Sammlung; die Handschrift besteht aber aus einem so schlechten Schreibmaterial, dafis sie kaum noch etwas Lesbares bietet.

Von alien Ausgaben gebuhrt der Ed. Sabionetta v. J . 1557 der erste Preis, den ihr bereits Luzzatto im Oheb Ger S. 28 zuer• kannt hat. Von ihren speciellen Vorziigen ist oben S. 152 naher berichtet worden. In der kurzen hebraischen Einleitung wird von il?r geriihmt: >Mit einem Targum, wie es noch kein Auge ger sohaut; es ist einem sehr alten Exemplare entnommen, das siebenr

*) E 8 ist dies die zweite Gesammtausgabe der Schrift, der nur die von Son-cino 1448 voranging. Das Exemplar, ausser dem nur noch zwei andere Exem-plare bekannt sind (eins auf der KOniglichen Bibh'othek zu Berlin und eins in Cambridge), hat Herr L. Hildesheimer in Odessa der Bibliothek des Bab-biner-Seminars in Berlin als Qeschenk fibergeben.

2) So entfernte Bnxtorf alle ן n. ו aus den WSrtern, welche in den bibr lischen BCchern defekt erscheinen, gebraucht das relative די als besonderei( Wort, wfihrend es im Targum und im Talmud, wie im Syrischen zum grSssten Theile mit dem folgenden Wort verbnnden wird (ך), toderte die Vocalisirung1

nach den biblischen Bflchern u. v. A. Andere Nachweisungen aber Ver-miscbuDg der beiden Idiome 8. noch bei Luzzatto in Oheb Ger von S. 96 an.

— 1911 —

fach gelautert war. Wir haben es sorgfaltig oopiert, Buchstabe fiir^Buchstabe, Wort fur Wort mit Vocalen und Accentzeichen, 80 dass man sich auf die Gorrectheit verlassen kann.c Leider ist die handschriftliche Vorlage, die bei dieser Edition benutzt worden ist, unbekannt, so dass nioht festgestellt werden kann, ob die vielen Inconsequenzen, von denen oben S. 145 die Rede war, nicht bereits Eigenthum dieser Handschrift waren nnd somit auf Rechnung derselben zu setzen seien. •

Nach dieser Abschweifung nehmen wir den literaturgeschicht-lichen Faden wieder an; indem wir an die Zeit gegen den Schluss des vorigen Jahrhunderts ankniipfen.

Jesaia Berlin, in Eisenstadt geboren und in Breslau am 13. Mai 1798 gest., Verfasser von Erlauterungen zum Targum unter dem Titel מיני תרנומא (Breslau 1831 u. Wilna 1836). Es werden vorziiglich die halachischen Stellen behandelt und hierbei besonders die Erlauterungen des Nachmanides beriicksiohtigt.

Wolf Heidenheim, in Rodelheimam 26. Februar 1832 gest., hatte das Targum durch eigene Arbeiten trotz seiner hervorragenden Leistungen auf hebr.-sprachlichem Gebiete, wenig fordern konnen, wie aus den Proben zu ersehen ist, welche uns geboten werden.J) Er zieht das Targum zur Erklarung einzelner Shhriftstellen in dem leider Frag-ment gebliebenen מפורש (Offenbach 1798) heran und theilt einige Male am Rande Varianten aus einer Handschrift mit. Eine andere Handschrift, die Heidenheim benutzt hatte, beginnt erst mit Ex. 4, 8 und bildet bis zum Schlusse Lev. einen Band, der sich jetzt in den Handen des Dr. S. Bar in Biebrich befindet, wahrend der zweite Band, der Num. und Deut. nmfasst, in die H. Michelsche Bibliothek jetzt gekommen ist3). Lowenstein hat diese Hand-schrift fur seine Pentateuch-Ausgabe (Rodelheim 1848 u. 1860) benutzt, dagegen nicht angegeben, welche Handschrift ihm fur Gen. u. Ex. bis zu jenem Capitel zu Gebote stand.8)

Er mSchte Ex. 85,1; Lev. 8,8; Num. 20,8; Deut. 4,10 u. 31,12 (ב(wie auch Raschi Ex. 85,1 bereits zu corrigieren unternahm) far הקהל auch im Targum die Afelfonn setzen, wiewohl die handschriftliche Lesart dieKal-form, wie auch der Geist der aramaischen Sprache sie fordert, hatt. S. auch Heidenheims Erklarung zum כל נדרי, welche mehrfacher Berichtigung bedarf.

») S. Praefatio zur Psalmen-Ausgabe von Baer, S. V. 3) S. die Bemerkung LSwensteins zu Gen. 48,12.

— 192 —

Hirschel Levin, in Berlin am 4. EUul 1800 gest., hat sein in der Bihliothek des Bet ha-Midrasch zn London befindliches Penta-teuch-Exeinplar mit zahlreichen Noten versehen; sein Sohn Salomo, Eabhiner zu Prenzlau, spater in London bezeugt im Postscriptum vom 21. Kislew 5562 diese autographische Aufzeichnung, welche meistens Emendationen betreffen.

Mendel Kargau, zu Prostibor in Bohmen 1773 geb. u. in }?firth am 4. September 1842 gest., als Verfasser des halachischen Werkes גידולי טהרה ruhmlichst bekannt, hat auch ein anf Ver-gleichnngen mit einer Handschrift in Paris beruhendes Targum-Werk verfasst, wie aus seinem Empfehlungsschreiben, das dem .ibn Esra's ed. Lippmann vorgedruckt ist, hervorgeht ששה ברורהHiervon sind in dem literarischen Nachlasse Nichts weiter erhalten geblieben, als eine Variantenlese aus der Handschrift und zahlreiche Papierschnitzel mit ganz kurzen Notizen. Aus denselben geht aber hervor, wie grossartig dieses Werk angelegt war, oder wie* es uns scheint, angelegt werden sollte. Kargau studirte sogar zn diesem Zwecke die Elemente der syrischen Sprache. Aus einer Notiz ist zu entnehmen, dass er ein aus 3 Theilen bestehendes Werk fiir die aramaische Sprache, in welcher auch das Syrische beriicksichtigt worden, verfasst hat. Das Werk benannte der Ver• fasser שלשת השריגים; der erste Theil behandelte die aramaische Sprache/ der zweite die der Mischnah, der dritte die des Talmuds. Der Verfasser erwartete von den Forderern der Wissenschaft die nothige Unterstuzung, um das Ganze drucken lassen zu konnen, >dann wurde sich das ganze Zeitalter freuen, da es voll ist von klar gefassten und iibersichtlich geordneten Grundsatzen der Sprache, wobei viel Nenes geboten wird.< Wie Eargau die Tendenz des Targums nnd die Halacha in demselben auffasst, 8. daruber im nachsten Capitel.

Juda Jeitteles (in Wien am 6. Juni 1838 gestorben) hat in der Vorrede zu Beiner aramaischen Grammatik (Prag 1813) einige targumische Stellen behandelt, die aus seinem grosseren Werke (כנפי יונה) entnommen sind. Ueber diesen ungedruckt ge-bliehenen, fortlaufenden Commentar zum Targum ist nicht Naheres bekannt geworden, ebensowenig fiber das Werk יי הלישק, welches er zuweilen anffihrt. Jeitteles klagt in den Bikkure ha־Ittim I X , 47 fiber die eingerissene Verwildernng des Targum-Textes und giebt einige Beispiele hiervon. Im 10. Bande dieses Jahrbuches

— 193 —

(S. 21) erklart Jeitteles die Stellen, in denen der Targumist die Bezeichnung יהודאה ,עגראה und עברי = בר ישראל weohselt, und setzt seine Correcturen fur einzelne Targumstellen fort. ט

Durch die von Jeitteles angeregte Frage wegen der Lesart im Targum zu Lev. 1, 16 (8. iiber dieselbe oben S. 158) wurde Luzzatto zu naherer Vergleichung des Targums, zuvorderst mit der Aus-gabe v. Lissabon 1491, veranlasst, und im weiteren Verfolge dieser Arbeit zur Abfassung des Oheb Ger gefuhrt (s. Kerem Chemed I . S. 19 im Briefe an Rapoport).

Salomo Jehuda Rapoport, inPrag ami6.Oktober 1867 gest., hat in mehreren Briefen an Luzzatto und im Erech Millin (Ar־ tikel אתרוג) sehr instruktive Auseinandersetzungen iiber die T&r-gumim gegeben. Von den Briefen sind mehrere in den verschie-denen Jahrgaogen des Kerem Chemed und in לאחרונים pTO I . von A. Harkavy veroffentlicht worden; von mehreren werden Copie'n in dem Briefwechsel Luzzatto's mitaufbewahrt, die noch der Ver-offentlichung entgegenharren. Beides, Gedrucktes und Ungedrucktes hat Verf. dieses eingesehen und hieraus an verschiedenen Stellen des vorliegenden Werkes Mittheilungen gemacht

Samuel Dav id L u z z a t t o , in Padua am 29. September 1865 gest., ist als Derjenige zu bezeichnen, der das sprachliche Gebiet der aramaisohen Literatur am fruchtbarsten angebaut hat. Die allererste Anregung hierzu erhielt er von Juda Jeitteles (s. oben), mit dem er am 29. Juli 1828 seine diesbeziigliche Correspondenz eroffnet, worin er die fragliche Lesart im Targum zu Lev. 1,16 bespricht und hierbei Mittheilungen aus der Vorrede des Patschegen macht, als dessen Verfasser er einen bedeutenden Gelehrten mit Namen Jakob 1דאיעה) anzunehmen glaubt. Hierauf entspinnt sich ein weiterer Briefwechsel zwischen ihm und Jeitteles, regt sich in ihm der Plan zum Oheb Ger, far den er bereits am 9. No-vember 1828 im Briefe an Lolli die Vorstudien und die critischen Hiilfs-mittel naher darlegt. Am 27. August 1829 eroffnet Luzzatto hieriiber einen Briefwechsel mit Rapoport (Kerem Chemed I , 16), der, in der Folge sich immer mehr ausdehnt und neben vielen anderen gelehrten Untersuchungen auch den Targumim, ihren Texten und

J) Dieser war nicht der Verfasser, sondern der Schreiber des hebraischen nnd aramaischen Testes in Ood. 7 de Rossi, den Natanel Trabot rait Vo-calen und Accenten versehen hat.

Targum Tom I I 14

194 —

den Entstehungen derselben gewidmet ist, fiir die Luzzatto auch von anderen Seiten Anfragen erhalt nnd er in den Antworten hierauf lehrreiche Aufschlusse bietet.l) Als besonders hervorragende Lei-•tang fur das Targum ist sein Oheb Ger (Wien 1830) zu be-seichnen, in welchem er 450 Varianten aus Handschriften und seltenen Druckwerken verzeiohnet, zum Theil auch erlautert, wie anch methodische Grundsatze in dem Targum nachweist oder aus ihnen entwickelt nnd andere zahlreiche Bemerkuugen auch fur die anderen Targumim und die aramaische Sprache im All-gemeinen mittheilt. Sein Hand-Exemplar ist mit vielen nach-traglichen Erganzungen von ihm versehen worden; durch die Gate seiner Sohne waren wir in der Lage, dieses Exemplar be-nfitzen zu konnen. Von seinen grammatisohen Arbeiten fur das Aramaisch der Schrift, der Targumim und des Talmuds, wie er sie nach einem Briefe geplant hatte, sind nur das Erste und das Letzte zur AusfUhrung gekommen.*) Sprachliche Bemerkungen zu den Targumim hat zwar Luzzatto fast in alien seinen Schriften bei jeder Gelegenheit einfiiessen lassen; sie aber zu einem Ganzen zu ordnen, ist er nicht gekommen.

Leopold Zunz, Dr., in Detmold am 10. August 1794 geb., bat in den gottesdienstlichen Vortragen (Berlin 1832) die Ent-stehung der Targumim mit der diesem Gelehrten eigenen Grund-lichkeit behandelt. Seine Geneigtheit, (S. 62) den Onkelos in die Zeit des Philo zu setzen (wahrscheinlich wegen der Beruhrungs-punkte bezuglich der Auffassung bildlicher Ausdriicke), hat Zuns, nach der Mittheilung J . Levy's in der wissenschaftl. Zeitschrift von Geiger V, S. 179 spater fallen lassen.

Hirsch Ghajes, am 12. November 1855 in Ealisch ge-storben, hat in der Schrift אגרת כקורת (Zolkiew 1840, zum zweiten Male mit Anmerkungen von Jakob Briill, Pressburg 1853), noch

') Die betreffenden Briefe nnd Aufs&tze lind in den Zeitachriften Kerem Chemed, Ozar NecLmad, Zion nnd in der wissenschaftlichen Zeitschrift von A. Geiger enthalten (s. den vom Sohne Dr. Isaia Luzzatto publioirten Cata-logo ragionata degli scritti iparsi di S. D. Luzzatto, Fadova 1881.

S. ferner die Briefe in אגרות י8ד״ל, edirt von Eisig Gr&ber, Przemysl 1882, I No. 61, 62, 64. 65; II No. 67, 71, 75, 76, 90, 102, 104; III No. 186, 195; IV No. 220.

*) Element! grammatical! del caldeo biblico und Elementi grammaticali dtl diaUtto talmudico babilonese (Padova 1865).

— 195 —

mehr aber in der Schrift אמרי בינה (Zolkiew 1849) den Targumim zu den verschiedenen Biichern der Schrift eine kritische Unter-suchung gewidmet und fiir Vieles in denselben die Quelle im talmudischen Schriftthume nachgewiesen.

A. M. Levy, Dr., in Breslau am 22. Februar 1872 gest., hat geschrieben: > Ueber Onkelos und seine Uebersetzung des Pentateuchs: 1. Entstehung, Alter, Vaterland und Einfluss der Uebersetzung* — in der Zeitschrift fiir jiidische Theologie von A. Geiger, V, 175. Als Fortsetzung dieses Artikels darf angesehen werden: *Charakter der babylonischen Uebersetzung (des Onkelos) and ihr Verhaltniss zur judischen Tradition* — im Literatnrblatt des Orients VI, 337.

Abraham Geiger, Dr., in Berlin am 23. Oktober 1875 gestorben, hat in seinem Buche: >Ur3chrift und die Ueber-setzungen der Bibelc (Breslau 1857) auch dem Targum Onkelos an verschiedenen Stellen seine Aufmerksamkeit zugewendet. Er verlegt (S. 164) den vollen Abschluss desselben in die babylo-nischen Schulen des 4. Jahrhunderts. In einem besonderen Artikel »Das nach Onkelos benannte Thargum zum Pentateuoh* (Jiidische Zeitschrift IX, 85) betrachtet Geiger dieses Targum als einen spatern Auslaufer der ganzen Uebersetzerthatigkeit, und halt es nicht des Ansehens werth, das es so lange gcnossen und noch geniesst (S. 103). Geiger bemiiht sich hier wie auch in der *Einleitung in die biblischen Schriften* (Nachgelassene Schriften IV, 104) den Nachweis zu fiihren, dass unser. Targum eine Abkurzung 1) aus alteren Targumim, wie sie noch in dem jerusal. anzutreffen sind bilde, somit jedes selbststandigen Charakters entbehre. Wir haben oben S. 116 mehrere der von Geiger fiir seine Ansicht, >dass nicht das jerusal. pseudo-jonathanische Thargum ihn (Onkelos), vielmehr er jenes benutzt und seltsam beschnitten hat< (Einleitung S. 104) er-brachten Beweise widerlegt, wir werden darin in den folgenden Capiteln fortfahren. Eine solche ungerechtfertigte Verurtheilung des Targums, das in seiner grossartigen Anlage und Ausfuhrung die Originalitat von Anfang bis Ende erkennen lasst, muss einen

נ ) Von den vielenEpithetas hierbei nur folgende: misslungene S. 87; miesglGckte S. 89; Bchlechte S. 89; principlos, S. 90; gedanken-lose, S. 90; ungeschickte, S. 92 u. 93; beschneidet das alte Ta/gum, aber —am unrechten Ende,B. 88.

14*

— 196 —

besonderen Hintergrund haben. Geiger, der einer noch 80 corrum-pirten Lesart der Septuaginta, der Peschito oder des Samaritaners vor der massoretischen so gern den Vorzug giebt, wenn sie seine Hypothesen von den Text - Aenderungen oder Interpolationen unterstiitzt, kann in unserem Targum nur eine *schlechtge-artete aus jungerer Zeit stammende Abkiirzung* erblicken, weil dieses, einzig nnd allein von alien alten Uebersetzungen, ein klassisches Zeugniss fiir unsern massoretischen Text ablegt, an den Geiger nicht glanbte.

Seligmann Bar, Dr., in Mosbach am 18. Sept. 1825 geb., hat das Targum zu Gen. und Ex. nach dem aramaischen Idiom, wie es in den biblischen Biichern erscheint, ortbographisch geandert und vocalisirt, auch mit einem grosstentheils spraphlichen Commentar versehen. Aus dieser bisher ungedruckt gebliebenen Arbeit, welche der gutige Verfasser uns fur einige Zeit im Manuscript uberliess, sind mehrere Noten von uns aufgenommen worden.

Mit einer solch' geanderten Orthographic wiirde den speciellen Wunschen, die Levita und Buxtorf kundgegeben haben, entsprochen sein. Wie wenig aber damit die richtige Erkenntniss fur den eigentlichen Aramaismus im Targum selbst gefordeit wird, ersieht man so recht, wenn man Aenderungen des ganzen Textes, wie sie der Entwurf Bar's bietet, mit einem Male vor Augen hat. Uebrigens, wer in solcher Weise das Targum umformen will, musste dann auch u. A. in richtiger ConseqUenz die Objektiv-Partikel , -vermeiden, da sie in den biblischen Biichern, mit der ein יתmaligen Ausnahme von p.*tfV Daniel 3,12, ganz fehlt1).

In einem Anfsatze in der Monatsschrift fur Geschichte und Wissenschaft dea Judenthums I., S. 237 fiihrt Bar Mehreres aus dem Targum Jeruschalmi (Jonathan) an, um zu beweisen, wie derselbe oft einen Commentar zu unserem Targum bildet.

Hermann Seligsohn, Dr., 1860 in Wollstein gestorben, hielt die unter dem• Namen >Jeruschalmi* in den Ausgaben erscheinenden Pragmente fiir kritische und berichtigende Rand-glossen zum Targum Onkelos. Dies ist von S. in der Inaugural-Dissertation: Duabus Hierosolymitanis Pent. Paraphrasibus (Breslau 1859) auseinandergesetzt. Auch ist dies von ihm in Gemeinschaft

ג ) Ebenso im Targum zu den Proverbien und im Talmud.

־ 197 — ־

mit H. Traub in der Monatsschrift ffir Geschiohte und Wissen-schaft des Judenthuras 1857, S. 96 dargestellt.')

Benzian Berkowitz, in Wilna am 17. Ijar 5639 gestorben, ist Verfasser folgender Schriften, welche fur das Verstandniss deB Targums und zur richtigen Beurtheilung desselben ganz bedeutende Beitrage liefern:

den Methodengang des Uebersetzers ,(Wilna 1843) עוטה אור .1beleuchtend, mit 58 emendirten Stellen aus dem Targum zu den Psalmen, den Proverbien und dem Hiobbuche.

einen zweifachen fortlaufenden ,(Wilna 1850) לחם ושמלה .2Commentar zum Targum des Pentateuchs enthaltend.

-eine Portsetzung der vorbe ,(Wilna 1874) חליפות שמלות .3nannten Schrift.

Erganzungen zum Commentar des ,(Wilna 1877) אבני ציק .4Dr. Adler, (8. weiter) und zum Patschegen enthaltend.

Nathan Adler, Dr., in Hannover am 17. Januar 1803 geb., qat unter dem Titel נתינה לנר einen fortlaufenden Commentar ver-fasst2), welcher das richtige Verstandniss einzelner Stellen, be-sonders der halachischen, zu fordern zum Ziele hat. Hierfur sind auch hin und wieder handschriftliche Quellen3) zu Rathe gezogen; doch ist der Text selbst unverbessert geblieben, so dass oft die Bemerkungen im Commentar im Widerspruch mit dem Targum-Texte stehen. In der vorausgehenden Einleitung verharrt Verf. noch auf dem Standpunkte, dass von dem Proselyten Onkelos, der identisch mit Akylas sein 8011, sowol die aramaische als auch die griechische Uebersetzung ausgegangen seien. Ein besonderes Ver-dienst ist es, dass der Verf. seiner Ausgabe auch das Patschegen beigegeben hat.

Jacob Reifmann, in Opatow (Polen) am 27. Marz 1819 geb., hat mit seinem umfassenden Wissen, welches er seit mehr als 30 Jahren meistens in den hebraischen Zeitschriften ausbreitet, auch das Targum in verschiedenen Artikeln behandelt, die zum grossen Theil in einem besonderen Werkchen שדה ארם (Berlin

1) Vgl. hieruber unsere Ansicht oben S. 122. -In der mit verschiedenen Commentaren versehenen Pentatenoh-Aus ף

gabe, Wilna 1874, gedrackt. י 3) Auf dem Titelblatte sind die Handschrift dez Jesjya ha-Nakdan v. J .

1304 nnd die Heidenheimschen Manuscripte erwahnt.

— 198 —

1875) zusammengetragen sind. Wenn auch manche Emendationen uberflussig sind, weil R. nur Editionen aus unserer Gegenwart T 0 r sich hatte, so sind doch die Zusammenstellungen targumischer Erklarungen im Talmud und Midrasch, nicht minder viele Er -klarungen fiber einzelne Stellen von besonderem Werthe.

Zacharias Frankel, Dr., am 13. Februar 1875 gest., hat zuerst in einem der Orientalisten-Versammlung zu Dresden im Jahre 1844 gehaltenen Vortrag *Ueber die Zeit der fruhesten Uebersetzer des Alten Testaments*') auch die haufige Ueberein-stimmung zwischen den griechischen Uebersetzern des Pentateuchs und dem Onkelos nebenher behandelt. Ein reiches Material fur dieses Thema hat aber Frankel in dem Buche *Ueber den Einfluss der palastinischen Exegese auf die alexandrinische Her-meneutik* (Leipzig 1851) niedergelegt. In dem Aufsatze *Einiges zu den Targumim* in der Zeitschrift fur die religibsen Interessen des Judenthums* 1846, S. 110 behandelt Frankel das Verhaltniss des 80g. Targum Jonathan und Targum Jeruschalmi zu einander. I״ der Schrift >Zu dem Targum der Propheten* (Breslau 1872) kormt Frankel an verschiedenen Stellen auch auf das Targum Onkelos zuruck, dessen Schluss-Redaction er (S. 9) in das dritte Jahr-hnndert verlegt und einem Schuler Rab's zuschreibt. Am Schlusse stellt der Verf. die Uebersetzung Aquilas in den wichtigeren Stellen mit der Uebersetzung in unserm Targum zusammen, um zu be-weisen, dass die letztere nicht von Aquila ausgegangen sei.

Ferdinand Rosenthal, Dr., in Beuthen, am 10. November 1838 zu Kenese (Ungarn) geb., hat in der Zeitschrift בית תלמוד (her-ausgegeben von Weiss und Friedmann) Jahrg. 2 n. 3 eine mit besonderer Sachkenntniss geschriebene Abhandlung veroffentlicht, in welcher er Geiger's Hypothese von der Entstehung des Targum Onkelos (8. oben S. 116 u. 195 ) grundlich widerlegt hat, und hierbei zu einem positiven Resultat gelangt, in welchem wir mit demselben iibereinstimmen, s. oben S. 120 nnd im folgenden Kapitel fiber die halachischen Elemente im Targum.

Jakob Hamburger, Dr., in Strelitz, am 10. November 1828 in Loslan geb., hat in der von ihm verfassten Real-Encyolopadie

J) Abgedruckt in den Yerhandlungen der ersten Versanunlung deutscher und auslandischer Qrientalisten.

— 199 —

fiir Bibel und Talmud, Abtheilung II . auch einen grosseren Artikel fiber >Targum,c in welchem die vorhandenen literarischen Vor-arbeiten fleisssig benutzt werden. Wo iiber diese hinausge-gangen wird ist besondere Prufung anzuempfehlen; so z. B. S. 1187 >Den Targum von der Thora — haben Onkelos, der Pro-selyt abgefa8st,< אונקלוס מר אמרו, wo der Plural sich nioht auf Onkelos, sondern auf die Targumisten, die nach Onk elos die ara-maische Uebersetzung anfertigten, bezieht.* Verfasser hat irrthflm-lich ת מ !gelesen ז$מר'ו statt א

Wilhelm Bacher, Dr., in Lipto Sz. Miklos am 4. Januar 1850 geb., hat im Anhange zu seiner Abhandlung *Kritisohe Unter* gnchungen zum Prophetentargum« auch das gegenseitige Verhaltniflt der pentateuchischen Targumim beleuchtet. Hierbei ist er mit seiner Ansicht iiber Targum Onkelos der Ansicht Geigers am nachsten gekommen (S. 60)c den in Babylonien entstandenen Onkelos nicht so aufzufassen, dass er ein dort auf neuen Grand-lagen gebautes Werk ist, sondern Onkelos ist nichts Anderes all Umgestaltung der aus Palastina uberkommenen alten aramaischen Version.* Wir haben bereits oben S. 120 u. 122 diese Ansicht uu widerlegen versucht, wir werden darin weiter unten fortfahren.

Salomo Singer, Dr., in Prerau, am 4. Aug. 1850 in Gassing (Ungam) geb., hat in seiner Schrift >Onkelos und das Verhaltnisa seines Targums zur Halacha (Berlin 1881) eine Anzahl von Targum8tellen aus Ex. rucksichtlich der in denselben enthaltenen halachischen Elemente zur naheren Untersuchung gefuhrt. Der Werth dieser Arbeit wird einigermassen durch die voraasgeschiokte Einleitung iiber die Entstehung und Abfassung des Targum• gemindert, da der Verfasser in dieser Frage einen Staadpunkt einnimmt, der hinter Asarja de Rossi zuruokreioht.

Abraham Berliner, Dr., in Obersitzko (Provinz Posen) am 1. Mai 1833 geb., hat die ganze MasBorah zum Targum Onkelos, von der Luzzatto im Ozar Nechmad I H ein Fragment mitgetheiit hatte, in den Marginalien des Codex 7 de Rossi aufgefunden, dieselbe commentirt und durch denDruck verSflfentlicht (Berlin 1877). Die reichhaltigen Mittheilungen in derselben sind in dem vor-liegenden Werke nur zum Theil herangezogen worden; die voile Verwerthung ihres ganzen Materials wird jedem selbstatandigen Forscher reichen Ertrag bringen. Sie wird durch die ausffihr*

— 200 —

lichen Register ermoglicht, welche beiden Schriften beigegeben sind.

Landauer, Dr., in Strassburg i. B., am 22. Februar 1846 in Hiirben geb., hat die Massorah zum Targum Onkelos, welche ndr, nach den Stellen in der Schrift geordnet, herausgegeben haben (s. S. 199), nach neuer Prufung der handschriftlichea Quellen unter alphabetische Schlagworter gebracht und ofters mit besonderen Erklarungen versehen. Die Arbeit erschien in der von Roest in Amsterdam herausgegebenen Letterboode, Jahrg. VIII . und IX. 1 )

X V I . Ueber den ausseren Character des Targums. 1 Zur Peststellung und Beurtheilung des exegetischen Stand-

pnnktes, den die Uebersetzung einnimmt, wird es nothig sein, den inneren und ausseren Charakter derselben kennen zu lernen. Jener wird sich aus den einzelnen Elementen der Exegese ergeben, wie wir sie im nachstfolgenden Capitel nachweisen werden. Diesen werden wir aus den Hilfsmitteln gewinnen, welche sich der Targumist ip den einzelnen Wortern und in ihren sprachlichen Formen ver-8chafffc hat. r׳. Wir beginnen zunachst mit der Darstellung des Charakters,

den wir den ausseren nennen, weil er in der ausseren Erscheinung der einzelnen Schriftzeichen hervortritt.

a Der Targumist erklart sich Manches vermittels des Buch- 8tabenwechsels2). So versteht er־Gen. 2, 7 ,היד, = חור, denn er ubersetzt טטללא, im Sinne von

.Psalm 19,3 ,יחוד! דעתנ ) Der 80 weit gegebene Literatur-Berioht macht natiirlich keinen An-

spruch auf Vollstandigkeit, da des Raumes halber Vieles unerwShnt bleiben rfrasste; 80 auch die Pentateuch-Commentare von Mendelsohn an bis auf nnsere Zeit, und viele in Zeitschriften zerstreute Bemerkungen. — Die Leistungen auf diesem Gebiete Seitens christlicher Gelehrten sind in der fiinleitung von Keil ed. Schrader und in der von Bleek ed. Wellhausen yerzeit hnet.

*) Einen grossen Theil dieser Beispiele verdanken wir, gelegentlichen Be• merkungen in den Schriften von Berkowitz und Beifmann. Sie lassen sich noch bedeutend vermehren; sie weiter nachzuweisen, sei dem Fleisse Anderer empfohlen.

— 201 —

Gen. 3, 8 לרוח = לנוח, denn er ubersetzt למנח. Gen. 6, 13 ידון = יתר, denn er ubersetzt יתקיים > nicht bleibe

(wohne) mein Geist.t Gen. 21,8 הנמל = הגמר, daher דאתחסיל iibersetzt 1 ) . Gen. משתאה = משתעה 24,21׳, daher מסתכל iibersetzt, wie

.(*ubersezt ist ונסתכל Jes. 41,23 im Targum mit ונשתעה ונראה יחדוGen. 42, 7 ויתנכר = ויתנכל, daher mit והשיב ubersetzt. Gen. 37,18 ויתנכלו = ויתנכרו, daher ebenfalls mit וחשיבו ubersetzt. Gen. 42,16 ויבחנו = ויבחרון, wie Jesaja 48,10 בחרתיך בכור עני;

vgl. noch Parchon im Worterbuch בחר == בחן und טמר ־— טמן. Gen. 49,5 מכרתיהם = מנרתיהס, daher בארע תותבותהון Ubersetzt.י) Gen. 49, 6 תחת = תחד, daher נחתית »ich stieg hinab* ubersetzt. Ex. 5,9 ויעשו = וישעו, daher ויתעסקון, mit dem darauf folgenden

.gleich iibersetzt וישעוEx. 7,11 בלהטיהם = בלאטיהם, wie בלאט im Buche derRichter

4, 21, mit בלחשיהון iibersetzt. Num. 7, 3 צב = צף, daher מחסין, wie Num. 17, 3 ,־־= חופאד

.iibersetzt צפויDeut. 24, 20 תפאר — תבער, daher תפלי, wie iiberall fiir תבער.

iibersetzt. Deut. 32, 2 יערף = יערב, daher יבסס, im Sinne von ערב im

Hohenlied 2, 14. , Deut. 32, 36 אזלת == אזרת, daher, wie אזר mit Kraft umgurten,

.iibersetzt דתתקףDeut. 33,2 למו :~ לנו, daher לנא ubersetzt. Deut. 33, 3 ישא = יסע, daher נטלין ubersetzt. b. Auf Buchstaben-Erweiterung beruhen z. B.: Gen. 47,13 ותלה = ותלאה, denn es wird ואשתלהי ubersetzt. Gen. 47, 22 חולקהון u. חולקא = ל somit wird ein ,חקס und חק.

hineingeschoben gedacht.

*) Vgl. Reifmann in שדד, ארם S. 30, wo der Ausdruck der Mischna in Para XI, 7 אלו הן היונקות נבעולין שלא נמלו angefuhrt wird, den der Com• mentar Simson aus Sens erklart: נמלו כמו נמרו מלשון ביום הנמל את יצחק Uebrigens findet man in der .דמתרנמינן ביומא דאתחסל ובתוספתא קתני נמרוSchrift selbst: נמל עלי Pfialm 13, 6 und נ&ר עלי Psalm 57,8.

s ) Vgl. fur dieses und das Nachfolgende Reifmann im 43 .8 שדה ארם im Namen des שיח יצחק.

8) So erklart auch der Verfasser des לקח טוב diese Stelle.

— 202 —

Ex. 3,21 u. 11,3 אה חן העם = יחעמא לרחמק, als wenn את העם .Psalm 106,46 ויתן אותם לרחמים stunde; wie לחן

Ex. 11,7 לשוט = בלישניה, fur כלשונו, c. Auf Buchstaben-Verminderung beruhen z. B.:

Num. 11,8 לשד = דליש, so dass der Bnchstabe ד am SohlusSe paragogisch erscheint. Es wiirde dies im Sinne Dunasoh's sein, der (vgl. Rikmah S. 11) auch die Buchstaben ד und מ in gewissen Fallen als paragogisch gelten lassen will.

Num. 21,1 האתרים = התרים, daher מאלליא, wie ממלים, ubersetzt. Deut. 32, 17 Uf0 = שערום, ubereinstimmend mit Sifre אל

אל wie Ex. 5,9 ,לא אתעםקו בהק daher ;תקרי לא שערום אלא לא שעום .iibersetzt ,ישעק = ולא יתעסקון

d. Auf Buchstaben-Versetznng beruhen z. B.: Ex. 5, 9 וישעו == ויעשו; denn es wird, wie ויעשו vorher, mit

.iibersetzt ויתעסקוEx. 10,1 שתי = שית; denn es wird לשואה ubersetzt. Num. 21,5 קצה u. ebenda 22,3 ויקץ — in beiden Fallen

fasste der Targumist das Wort im Sinne von ויצק auf, da er ועקת iibersetzt; ebenso 21,4 ותקצר mit ותצק.

Num. 24,17 סאתי = שחתי, wie פחת מואב Esra 2,6; daher mit רברני ubersetzt.

e. Auf der Annahme von Zusammens'etzungen im Worte beruhen:

Gen. 41, 43 אברך = אבא למלכא, wie auch in Baba Batra 4a .מאי רכא? מלכותא. דכתיב ויקראו לפניו אברך

Gen. 49,24 אבן = אכהן ובנין; vgl. Raschi z. St. Bx. 10,12 בארבה =־ בא ארבה; denn es wird וייתי גובא ubersetzt. Deut. 32,26 אפאיהם = אף אי הם, denn es wird יחל רוגזי עליהק

.ubersetzt; vgl. Raschi's Erklarung hierzu ואישצימןDiese exegetische Methode, welche sich in den Buohstaben

des Wortes die Hiilfsmittel fiir die Auffassung oder Auslegung sucht, ist uns dnrchaus nicht unbekannt. Sie begegnet uns gar oft in der Art und Weise, wie Halacha und Haggada in der alten Zeit der Tanaim begrundet worden; sie hat ihren vorzuglichen Vertreter und Pfleger in R. Akiba — und wir haben einen neuen Grund, unser Targum auf ihn oder die Manner seiner Zeit und Schule zuruokzufuhren.

Den ausseren Charakter lasst auch das Targum in den spraoh-

— 203 —

lichen Formen erkennen, durch deren Gebrauch es sich in seinem Aramaismus von dem hebr. Schrifttexte unterscheidet. Es ist bereits oben S. 165 auf die Differenzen hingewiesen worden, welche zwischen den beiden Sprachen im Gebrauche des Numerus ob-walten. Wir werden jetzt andere sprachliche Verschiedenheiten an der Hand von Beispielen vorfiihren.

Im Gebrauche des Genus differiren z. B.: Gen. 17,13 והיחד, בריתי — ויהי קימי. Ex. 5,9 תכבד העבדה = יתקף פולחנא. Lev. 16,12 דקה = דקיקק, hier im Numerus verschieden, weil

auf סמים, im Schriftexte dagegen auf קטרת bezogeu. Num. 4,27 תהיה כל עבדת = יהי כל פולחן. Num. 18,27 ונחשב -־= ותתחשיב, weil auf תרומתכם bezogen; V.

30 dagegen ונחשב ־=־ ויתחשב, weil auf חלבו bezogen. Noch andere Beispiele s. im Register der M. S. 140 sub Genus. Besondere Differenzen treten im Gebrauch der Tempora hervor!

da das Hebraische kein Praesens und das Aramaische kein Imper-fectum mit Waw consec. kennt. So verzeichnet die M. zu Gen. 2,10 neun Stellen, in denen והיה = והוי, weil mit dem Textwort das Praesens ausgedruckt werden soli. S. noch andere Beispiele von differirendem Gebrauche dieser Zeiten im Register der M. S. 141. Dort sind auch andere Differenzen angegeben, namlich Perf. Put., ferner Praes. = Perf. und Fut. = Praes. Wir fugen ־=noch hinzu: Gen. 41,25 u. 28 ע׳&ה = עתיד למעבד (Fut. = Praes.) Lev. 24,14 השומעים = דשמעו; Num. 7,14 המקריב — דקריב (Perf. = Praes.).

Gen. 26,29 ונשלחך = ושלחנך (Perf. = Fut.). Exod. 13,92 .Num ;(.Praes. = Fut) אשר תזרע = חרעת Deut, 11,10 ;יטיש = עדי .Praes) וקנא = וקני aber V. 30 ,(.Fut. — Praes) וקנא = ויקני 5,14in beiden Sprachen).

Auch im Gebrauch des Activs und Passivs zeigen sich Differenzen; so z. B.:

Gen. 3,19 שובך — דתיתתב; R. u. W. haben dafur דחתב, wie am Schlusse des Verses שוב = תתוב.

Gen. 18,4 יוקח = יסבק, so auch Gen. 24,33 רושם = ושראו, nach dem Keri; nach dem Ketib ist es wie וישם Gen. 50,26 ao-tiver Bedeutung.

— 204 —

Lev. 2,12 ־ יתסקק -wie iiberhaupt im Tar ,(יןןלו wie) .יעלו יgum beim unbestimmten tnan das Verbum in'S Passiv gesetzt wird.

In solchem Falle muss natiirlich die Objekt-Partikel ית in Wegfall kommen, was nicht immer beachtet wurde, , weil man את im Texte findet. Besonders bemerkt man ein uberflussiges ית in anthropomorphistischen Stellen, bei denen das Activnm des Textes im Targum zum Passivum wurde. S. Luzzatto in Ohg. S. 38: Gen. 21,17 ,וישמע ה׳ את קול = וששיע קדם ה׳ קליד (nicht ,ית קליד); Ex. 3,7 .גלי קדמי Ebenso im Vordersatze .ידעתי את מכאוביו = גלי קדמי כיבהון hat; s. oben die Note ית שעבוד wofur aber selbst Cod. 7 ,שעטדz. St. Ferner Gen. 41,16 אלהימ יענה את שלום = מן קדם ה׳ יתתב שלמא Zu Ex. 16, 7 vgl. oben die Noten S. 24.

Die Rection des Verbums erfolgt zuweilen durch ein Object, welches sein Verhaltniss durch ל ausdriickt. Es wird namlich das Poasessivsuffix unmittelbar an das Verbum gefjigt und dasselbe dem mit ל folgenden, determinirten Nomen vorausgeschickt. Wir ver-zeichnen hiefur folgende Beispiele:

Gen. 12,8 und 13,3 ופרסיה למשכניה, dagegen 31,25 פרם ית .אניחניה לרוגזיה Gen. 32,20 - .משכניה

Gen. 33,10 u. 46,30 חזיתינון לאפך, dagegen 19,21 נסיכית אפך. Gen. 39,12 שבהיה ללבשיה; s. a. V. 13, 15, 16 u. 18. Gen. 48,14 אחכמינק ליחהו; die Aendernng 8 אחכמינון. oben S. 17. Ex. 3,6 וכבשינק לאפוהי. — Ex. 9,17 כבישת ליה לעמי ein Bei-

spiel, wo das folgende Pronomen selbststandig, nicht als Suffix, erscheint.

Ex. 9,34 ויקדיר׳ לליביה, dagegen 8, 11 u. 28 in gewohulicher Ausdrucksweise des Objects.

Ex. 15,14 אחדתנון לוהוו. - Ex. 15,7 תברתנק לדקמו. Lev. 19,15 תדיניה לחברך. — Lev. 19,18 ותירחמיה לחברך• Num. 24,10 ושקפינק לידוהי. - Deut. 33,3 חביבינק לשבטיא. Haufig erscheint ein Nomen im Status emphaticus, das im

Texte den Status absolutus hat, wobei nicht immer ein Grund fiir diese besondere Determination ersichtlich ist. Was von den andern aramaischen Dialecten gilt1), dass sie namlich den Status empha-ticus so haufig gebrauchen, dass er aufhore, ein unterscheidendes

*) Vgl. NOldeke, mandaische Grammatik S. 800 und neusyrische Gram-matik S. 115.

— 205 —

Zeichen der Determination zu sein, mag auch hier zum Theil seine Anwendung finden. So z. B.:

Gen. 6,16 ואל אטה = ולאמתא. Gen. 11,4 עיר ומגדל = קרתא ומגדלא. Gen. 32,11 אם = אמא. Ex. 1,8 מלך חדש — מלכא חדתא. Ex. 21,33 שור או חמור = תורא או חמרא. Lev. 13,10 בשר חי = בסר חי, das erste Mai; dagegen Vers

.בסרא חיא 14Ein verkiirzter Plural, oder, wie Manche annehmen, der Sta-

tus constructus fur den Status ahsolutus tritt ein: Gen. 1, 10 עממי 14,1 ;ימי, wofiir aber Cod. 10 דעממין, welche

Lesart Pat. billigt, zumal bei Pausa. Ferner 39, 20 אסירי. Besonders bemerkt man einen solchen Plural bei Patronymica und Gentilitia, z. B. Gen. 15,19.

Fiir die Umschreibung des Status constructus durch das rela-tive ד, bei dem noch das erste Glied das Possessivsuffix des zweiten an sich hat, mogen folgende Beispiele dienen:

Gen. 6,16 ותרעה דתיבותא. — Gen. 14,12 אחותי דאברמ• Gen. 36,43 אבוהון דאדוטאי. — Gen. 19,25 וצמחה דארעא. Ex. 2, 8 אימיה דדביא. Das Targum gebraucht nicht gem Denominitiva; daher: Gen. 2,5 אחת מטרא = המטיר 1) ebenso 7,5 ממטיר = טחית טטרא. Ex. 16,4 מחית = ממטיר. Gen. 12,17 ואיתי . . . מכתשין = ויננע. Gen. 11,3 נרמי לבני = נלבנה לבנים, ebenso Ex. 5, 7 למרמי לבנין = ללבן הלבנים ; fehlt in alien Worterbuchern. Doppelte Objectbezeicbnungen im Texte werden im Targum

nur einfach wiedergegeben: Gen. 19,17 בהוציאם אותם = אסיק יתהון. Ex. 2,6 ותראהו אח הילד = וחזת ית רביא. Ex. 4,10 דברך עם עברך = דמלילתא עם עבדך. Ex. 35,5 יביאה את תרומת = ייתי ית אפרשותא. Bei den Verbis ל״א bemerkt man eine von der Regel ab־

weichende Endung, in folgenden Beispielen:

•wa — אמטר ברדא u. Ex. 9,23 אמטר נופריתא Allerdings Gen. 19,24 ףgegen Luzzatto in Oheb Ger S. 2 spricht »das אמטר nur vom Regen gebraucht werde* — allein es steht immerhin fiir ואתית מטרא.

Gen. 16, 11 ]תקל), dem יחליךין vorangeht. Gen. 30,2 וי1י5£ן. - Ex. 1,9 ס^ן, ebenso ןתקפין. Ex. 2,13 צן;. — Nnm. 11,25 ומתנבן neben פסקין. Dent. 4, 28 )JPl neben ׳16?!עין.

X V I I . Ueber den i n n e r e n Character des Targums. Ans der Verschiedenheit der Methode, welche in der Ueber-

setzung wahrznnehmen ist, ergiebt sich nns der innere Character derselben. Bevor wir dazn schreiten, diesen im Einzelnen kennen zu lernen, wird es angemessen sein, zuvorderst die allgemeine Tendenz des Targums darzulegen.

Luzzatto hat sein Buch >Oheb Ger« mit der Behauptung eingeleitet, dass das Targum nur fur Laien verfasst sei — eine Behauptung, fiir die er selbst vielseitigen Widerspruch erwartete. Ihm folgten aber hierin Frankel, Rapoport, Chajes n. A. Erst Berkowitz trat diesem Urtheile entgegen (s. besonders עומד, אור S. 7); er bezeichnete das Targum gerade als die Uebersetzung, hei der nicht allein die Gelehrten, sondern auoh die Laien be-riicksichtigt worden seien. In gleicher Weise urtheilt auch Adler in der Einleitung zum Commentar נתינה לגר. Dass auch Kargau diese Tendenz dem Targum beimass, haben wir bereits oben S. 181 erwahnt. Wie liesse sich auch anders nrtheilen? Luzzatto hat nur an die Umschreibungen in den anthropomorphistischen Stellen gedacht, an die nothige Vorsicht, die grosse Menge von grobsinnlicher Auffassung zu bewahren, und daranf hin sein Ur-theil begrundet. Aber beim statarischen Eingehen in das ganze Targum findet man so viele feine Nuancen in den sprachlichen Begriffen, die der Uebersetzer im Textworte erkannt und in der Version wiedergegeben hat, bewundert man ferner die uberaus ge-sohickte Methode, durch die Aendernng einer sprachlichen Form oder Hinzufugung eines Wortes Halachisches oder Hagadisches bei der Uebersetzung einfiiessen zu lassen, dass man mit Sicherheit behaupten darf, das Targum sollte fur Alle eine Quelle der Er-kenntniss und Belehrung werden. Es vermied einerseits jene sclavische Wortlichkeit, welche die griechische Uebersetzung zeigte und hielt anderseits jenen Schwulst fern, der die freien Ueber-

setzungen der palastinensischen Metnrgemanim charakterisirt. E s liegt nahe, abgesehen von den bereits citirten Erklarungen (S. 87) jenen talmudische n Ausspruch ,המתתם פסוק כצורתו הרי זה בדאי hierauf zu beziehen. Bei unserem Targum והמוסיף עליו הרי זה מגדףsollte das Eine wie das Andere unterbleiben. Daher iiberall das Streben, ]riar und deutlich das Schriftwort erkennen zu lassen, und eine Quelle zu bilden, aus der fiir jede Frage nach der Auf-fessung des einzelnen Ausdrucks oder der ganzen Stelle ohne weiteres Studium, ohne weitlaufige Discussion im Bet ha-Midrasch eine einstweilen genugende Antwort geschopft werden konnte. Daher die besondere Beriicksichtigung des tradirten Materials und die vorziigliche Aufmerksamkeit fiir Stellen in der Schrift, bei denen dissentirende Meinungen obwalteten. Der Laie wie der Gelehrte sollte sich in seiner Polemik mit Andersdenkenden, die gerade in jener Zeit in 8 0 verschiedener Gestalt auftraten, bei der Auslegung der Schrift auf eine allgemein anerkannte und gultige Antoritat berufen konnen. Mag sich auch das Targum diese Antoritat nicht iiberall in Palastina errnngen haben, so gab es doch noch ausserhalb desselben eine ganze judische Welt, in der das Targum zu hohem Ansehen gelangte. Wenn Einzelnes aus demselben erst mit Rab und Levi in Babylon ( 3 . oben S. 113) erscheint, so stort dies durchaus nicht, die Behauptung aufzustellen, dass man bereits fruher, selbst in Palastina, mit diesem, nennen wir es officiellen, Targum durchzudringen suchte. Der Talmud giebt nicht chronologische Literaturgeschichte; Vieles mag nicht sur schriftlichen Aufzeichnung gelangt sein — und dazu gehort gicher auch das Material fiber den Kampf, den das Targum bei seiner ersten Erscheinung hervorgerufen haben mag. Wir konnen uns diesen Eampf um so lebhafter denken, je mehr mit diesem Targum einer ganzen Uebersetzergilde das Ende bereitet werden sollte. Den weiteren historischen Verlauf haben wir bereits (S. 128) skizzirt.

Wir werden nunmehr d}e Uebersetzung in ihren verschiedenen Zielen betrachten, haben aber vorher noch festzustellen, welcher massoretische Schriftext derselben zu Grunde liegt.

Unser Targum zeigt, wie keine der alten Versionen, eine merkwurdige Uebereinstimmung mit dem massoretischeu Texte. Man wollte aus den Abweichungen, zu denen sich der Ueber-

— 208 —

setzer aus Grunden genothigt sah, auf Text-Varianten schliessen. Schon Luzzatto hat dies im Briefe an Rappoport vom 28. Ja-nuar 1831 (Briefsammlung I No. 71) einen solchen Trugschlnss zuruckgewiesen >Ich wunderte mich gar sehr,« scbreibt Luzzatto, >was Du in Betreff falscher Lesarten schriebst, welche dem Onkelos in seinem Schrift-Exemplar vorgelegen haben sollen. Wisse, dass es mit zn meinem Hauptstrebeu bei der Ausarbeitung des Ohg. ge-horte, einen solchen unwiirdigen Gedanken, den ein Theil nichtjud. Gelehrten von Lud. Cappellus an bis heute genahrt haben, zu ent-fernen — einen Gedanken, der den geraden Glauben sehr schadigt nnd stort. Doch bei meiner Liebe zur Wahrheit habe ich aus 1ובמוראים) gelesen habe. Nur das Eine ובמראים geschlossen, dass Onkelos גדוליםist es, und dies habe ich verOffentlicht; an alien anderen Beispielen ist nichts daran, ich kann nicht hierbei verweilen. Halte deirien Fuss fern, mein theurer Freund, von diesem Pfade, der in das Schattenreicb fuhrt. So lange noch ein Odem in mir ist, werde mit aller meiner Kraft dagegen ankampfen.*s) Rapoport hatte namlich im Briefe an Luzzatto (abgedruckt in לאחרונים p0־r No. 3) vermuthen wollen, dass der Targumist in seinem Schrift-Exemplare gelesen habe:

Gen. 2,7 ,לנפש חוד, statt חיה, weil er לרוח ממללא ubersetzt (Vgl. dagegen unsere Bemerkung, oben S. 200).

Gen. 48,19 מלך הגוים, statt מלא, weil שלימין בעממיא ubersetzt. (Der Targumist uniformirt aber diesen Segen Jakobs mit dem Segen fiir Abraham Gen. 17, 6 und 16 דשלטין בעממיא, wo ebenfalls dieser Zufiatz, der im Texte nicht vertreten ist, Paraphrase ist.

Deut. 32,6 עם קבל, statt נבל, weil er עם דקבילו אוריתא iibersetzt. (S. oben S. 120 unsere Widerlegung).

Rapoport kommt in einem anderen Briefe an Luzzatto noch einmal auf das Thema der Textvariauten zuriick und entuimmt der Einleitung Eichhorns I. § 224 folgende Varianten:

ובחזונא und 26,8 המורא = .חיזונא Deut. 4,34 — 80 aber auch 34,12 ף etwa im Sinne von >grossen Wunderwerkenc, wie bei LXX, worflber ,ובמרא =-im nachsten Capital.

2) Rapoport in seiner Antwort (abgedruckt im זכחן לאחרונים Nr. 4) spricht Luzzatto das Recht ab, gegen ihn eine solche Sprache zu fiihren, nacbdem er selbst Correcturen im 8chrifttexte erdacht habe.

־ 209 — -

Deut. 1,44 soli im Targum דיתנן far תתזן 1) gesetzt werden, dann konnte der Targumist gelesen haben »wie die Bienen angeraucht werden, um sie zuverscheuchenc 1 Luz. weist natiirlich diese Conjectur zuruck, da die Bienen durch den Rauch verscheucht werden, dann nicht aber selbst verfolgen, wie im Sinne der Schriftstelle liegt. Luz. weist zur naheren Erklarung nooh auf den Biur hin.

Gen. 14, 5 soil der Targumist עזוזים fur זוזים in seinem Schrift-texte gelesen haben, weil er תקיפיא ubersetzt. Vgl. aber die Noten oben S. 5, dass der Targumist das Textwort 8 0 aufgefasst habe, wie er ja oft in Gedanken Buchstaben hinzufugt oder wegnimmt, (vgl. oben S. 200) ohne dass man damit behaupten musste, der Tar-gumist habe eine solche Lesart in seinem Schrifttexte vorgefunden.

Gen. 22,13 soil der Targumist אחד statt אחר gelesen haben, weil es (nach einer interpolirten Lesart) דערא חדא heisst. Vgl. aber die allein richtige Lesart in Ed. Sab., wo נאחז = אחיד und vorher אחר = בתר אלין, so dass der Targumist וידא אחר מזנה con-struirt hat.

Dagegen glaabt Rapoport nicht anzunehmen, dass der Tar• gumist Deut. 13, 6 אשת חוקך fiir חיקך gelesen habe, weil er קיטך ubersetzt (חוק ־־=־ קים), da es hier so viel als אשת בריתך bedeuten konne, wie audi בריח mit קים ubersetzt werde.

Im Einklang mit der Massora stehen speoiell: Gen. 27, 37 ולכה = ולך; die Text-Massora zahlt 4 Stellen auf,

in denen לך = לכה ist. Lev. 11,34 אשר יבוא = דיעלק; die Text-Massora kennt 1 4

Stellen יבוא דסבירק יבאו. In alien Stellen, in denen קרי וכתיב vorkommen, beriicksichtigt

der Targumist nur das Keri. An תיקון סופרים fiir בבבון עינו Secharia 2,12 (vgl. Mechilta Ver•

מבת עינו erinnert Deut. 32, 10, wo in unserem Targum (וברוב נאתך .כבבת עעהק =־־

Die Eintheilung in den Zehnworten harmonirt nicht mit der Verszahl in den Ausgaben. So bildet Ex. 20 und Deut. 5 dal Gebot לא יהיה לך ununterbrochen bis zum Schlusse desselben ולנפנרי einen Vers. Ebenso macht das gauze Sabbat-Gebot einen פקודי

.S. oben in den Noten S. 113 das talmudische Citat (יTaigum Tom. I I 15

— 210 —

Vers aus. In Wiederabdrucke der Ed. Sab. ist die Verszahl mit der im Schrifttexte in Uebereinstimmung gebracht1).

Als paragogisch fasst der Targumist auf: Gen. 19,21. s. oben S. 62. Ex. 28, V. 1,3 u. 4 לכמו = לשטשא ubereinstimmend mit

.לכהן 30,30Lev. 5,15, 18 u. 25 כערכך == בפורסניה, mit Hinzufdgung des

entsprechenden Pronomens, ebenso Lev. 27 an mehreren Stellen, mit Ausnahme von V. 2 nnd 12, wo ערכך im Status constructus steht.

Num. 24,3 מו = בר ; geandert כריה in Cod. 1411 u. bei Jahn. Deut. 33,27 טענה = מדור, s. M. S. 121. Dagegen werden im Targum der Verdeutlichung wegen Pro-

nomina suffigiert: Ex. 25,19 ,טגןצה = טסיטרד (s. oben S. 27 die Variante). Num. 32,33 בנבלת = בחחוטהא• Die Hinznfugnng yon selbststandigen Pronomina's s. M. S. 73

zn Gen. 2,19. E8 bedarf keiner besonderen Auseinandersetznng, dass die

Wortfolge im Targum nicht immer mit der im Texte harmoniren konne. Einige Beispiele zeigen dies in ganz eclatanter Weise.

Gen. 2, 5 לא אחית ה׳ אל׳ טטרא, dafur im Cod. Solger לא אחית .eine Lesart, die zu Missverstandnissen fiihren konnte ,מטרא 71 אליR. andert willkiirlich und setzt einfach לא אפטר.

Gen. 44,18 כפרעה ק את = כמוך נפרעה. Gen. 47,26 חד טן חטשא לפרעה = פרעה לחוטש. Ex. 3, 21. s. oben S. 202. Ex. 12,30 לית ביתא תטן דלא הוד, ביה טיתאי = אין כית אשר אץ שם טת. Ex. 12, 37 נברא מלאה — תלי נכרים; in Cod. 1285 geandert, s.

oben die Noten S. 22. Ex. 28,25 דת תרתק נדילין דעל תרין = ואת שתי קצות שתי העבתת

vgl. Nachmanides ,ואת שתי העכתת על שתי קצותץ als stande ,סטרוהיןsn Lev. 1,16.

J) In den Handschriften giebt es keine Verszahl; daher sollte man schon davon Abstand nehmen, die im Namen des B. Salomon Margolis so oft (zuerst von dessen Schiller E. Hirsch Chajes) mitgetheilte Erklarung des כד ייטרת in Num. 6,23, nach welcher die n&chste Verscahl 24) ד י כ ) in den Text gerathen sei, EU wiederholen.

— 211 —

דדן = רקעי פחים 17,3 .מפין וDen Gleichklang scheint der Targumist nachzuahmen: ' Gen. 1,2 ורקניא ;תהו ובהו = צדא ורקניא wegen צדא, da man

im Talmudischen regelmassig ריקנא hat. Gen. 42, 11; Num. 32,32; nach einigen Lesarten auch Ex.

16, 7 und 8 נתנו ־— נחנא nach der M.; auch in ed. Sab. mit Aus-nahme der letzterwahnten Stellen, wo ואנחנא.

Gen. 43,18 להתגלל = לאתרברבא, da es sonst etymologisch nicht zusammenhangt; so auch Num. 16,13.

Ex. 2, 20 קדן (s. auch die Varianten oben S. 19) statt ק^אנה, weil auch im Texte die apocopirte Form קראן ist.

Num. 11,4 והאספסוף = ועירברין, dagegen Ex. 12,38 ערב רב = . נוכראין סניאק

Um die Aussprache nicht zu erschweren: Lev. 15, 33 ולרסאובתה, dagegen bald daranf וללדאיב, das zweite

.welches schwer anszusprechen sein wfirde ,ד anstatt eines zweiten לGehen wir nun zur Uebersetzung selbst fiber. Der Targumist verfugt fiber einen Reichthum von Synonymen,

der ihm bei dem Streben, die Wiederholung eines und desselben Ausdruckes moglichst zu meiden, sehr zu Statten kommt. Der Verfasser des ספר ומכוון (Livorno 1845) zahlt zu Gen. 43,15 elf verschiedene Ausdrucksweisen auf, mit denen der Uebersetzer, je nach dem Sinne, das Wort לקח im Texte wiedergiebt: Gen. 2,15 Ex. 18,12 ;מו 34,28 ;קביל 33,11 ;ושבו 13,12 ;מסיב 11,19 ;ודמי

וכנש Num. 21,25 ;ויסיושp ואסיק 13,19 ;וקויב; 25,2 ״(*טול 20,8 ;(1 Aus den Registern, welche wir der M. beigegeben .(8ואתפלינ 16,1haben, lassen sich viele solcher Synonymen nachweisen4). Man hat, wie im Hebraischen, besondere Grundsatze fur den Gebrauch einzelner Synonymen aufgestellt; allein auch hier gilt die aus der Untersuchung gewonnene Regel nicht immer als ausnahmsloi.

») 8011 heissen ועש ; vgl. die Noten z. St. s ) Die Lesart ist סב. w&hrend טול fOr הופ Ex. 14,16 steht. s ) Auch fur die Verba הלך und קרב lasst rich eine solche Verschiedenheit

in der Uebersetzung nachweisen. 4) Auch im Fat. werden an vielen Stellen die Synonyme im Targum

erl&ntert; 8. 2. B. Gen. 20,9 n. Ex. 34,8. Beachtenawerth sind hiefQr auok die Erklarungen von Berkowitz, besonders in עוטה אור S. 45•— 68.

15*

— 212 —

Dies 8011 uns aber nicht abhalten, hier einige Beitrage naohzu-weisen:

Gen. 3,2 u. 3 מפרי — משירי, so immer, wo in Verbindnng mit עץ 1); dagegen V. 6 מאביה, wie Lev. 13,29.

Wo שפחה in Begleitung einer Fran erscheint, wird אטה, wo in Begleitung eines Mannes wird לחינתנא Ubersetzt. Die Ausnahme Gen. 16,5 lasst sich aus Grunden erklaren, die mit der Schick-lichkeit im Ausdrnck zusammenhangen, znmal der Zusatz בחיקך den Zweok gentigend bezeichnet

Die mehrfache Bedeutung des כי findet im Targum eine ge-horige Beriicksichtigung, der bereits Raschi seiue Aufmerksamkeit zugewendet hat. Vgl. hieriiber unsere Beitrage zur hebraischen Grammatik im Talmud und Midrasch S. 54.

Gen. 27,29 וישתחוו das erste Mai im Verse וישתעבדון, das zweite Mai ףסגדון.

Gen. 12,13 ן״ ~ בפתגטי כי dem Sinne nach ubersetzt, um ,בגלnicht das vorangehende בעבורך = בדיליך zu wiederholen.

Gen. 27, 36 לקח = נםיב; das zweite Mai im Verse קביל. Gen. 31,20 ויגבב יעקב את לב = וכסי יעקב טן לבן (nicht טן לבא

.wie die Ausgaben haben); in gleicher Weise V. 26 u. 27 ,דלבןDagegen ebenda V. 30 מבת = נסיבת; V. 32 מבתם = נסיבתנון,

mildernd nnd V. 34 entsprechend. ואלי דבר ענב = ולוחי wie auch Hiob 4,12 ,גנבתי = נמרית 31,89

und, wie Kohut in der >Kritischen Beleuchtung der פתגם אתאטר ממירPentatench-Uebersetzung* S. 141 hinweist, vielleicht auch in Baba Mezia 93b in dieser Bedeutung aufgefasst, wenn dort referirt wird: עד מתי שוטר שכר חייב לשטר עד כדי הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה אטד ליה אטו יעקב אבינו חזן טתא הוד. דאטר ליה ללבן נטרי לך נטירותאיתירתא כחזני מתא 2).

Gen. 33,6 חנן = חס u. V. 11 מני = רחים עלי, s. Adler im .נתינה לגר

Gen. 32,4 כדן חיטרון und bald naohhcr כתן אטד, weil כה beim daranf folgenden Praeteritum mit p־D, beim daranf folgenden Fn־ turum aber mit כדן verbunden wird. Vgl. noch Gen. 15,5; 31, 8; 50,17; 45,9; Ex. 5,1; Num. 6,23; 23,16.

1) So erklart Dr. Adler im נתינה לגר z. St. *) Hiermit ist zu erg&nzen, was Geiger, Urschrift S. 460 fiir die Auf-

kiarung dieser Schriftstelle bietei

— 213 —

Ffir die bereits oben erwahnten Synonymen נסב und דבר = hat bereits Raschi zu Gen. 43, 15 eine Regel aufgestellt, die לקחaber nicht ausreichend ist und daher der Erganzung bedarf. Diese ist um so nothiger, da nach jener Regel Aenderungen im Targum-Texte vorgenommen wurden, die immer mehr irre gefuhrt haben. Fiir den verschiedenen Gebrauch dieser Synonymen ergeben sich folgende Regeln:

a) לקח mit Beziehung auf einen Menschen oder auch ein anderes lebendiges Wesen, bei dem eine Bewegung von Ort zu Ort stattfindet, wird mit דבר, im Sinne von fiihren, wiedergegeben; z. B: Gen. 47,2 ומקצה אחיו לקח =־ ומקצת אחותי דבר.

b) Wo eine solche Bewegung nicht stattfindet, wird לקח mit .וחקח האשה ־= ונסיבת אתתא nehmen wiedergegeben; z. B. Ex. 2,9 ,נסיכ

c) Wo לקח mit leblosen Wesen in Verbindung gebracht wird, wird es mit נסיב, nehmen, wiedergegeben; z. B. Num. 3,50 .לקח את הכסף — נסיב ית כסםא

d) Wo לקח, eine Frau nehmen bedeuten soli, wird das Wort, wenn es eine recbtmassige eheliche Heimffihrung be-trifft, mit נסיכ wiedergegeben; z. B. Gen. 24,4 ותיסב אתתא = Die Ausnahmen, welche die M. nennt, (M. S. 123) .ולקחת אשהund bei denen daher דבר gebraucht wird, betreffen Sara bei Pharao Gen. 12,19 (auch V. 15 dort); Lea's Einf filming bei Jacob Gen. 29,23 und Dina's Nothzuchtigung Gen. 34,2. In diesen drei Fallen wird דבר statt נסב zur Anwendung gebracht; eigentlich gehorte auch Gen. 20,2 u. 3, Sara bei Abimelech, hierher.

Beachtenswerth ist Gen. 43,18, wo das fur 2 Objekte nur einmal gebrauchte ולקחת im Targum das erste Mai mit למקני, im Sinne von kaufen, nnd das zweite Mai mit ולמדבר, wegfuhren, wiedergegeben wird.

Sehr lehrreich ist es, wie der Targumist bei zwei gleioh-lantenden Wortern in einem und demselben Satze, entgegen dem heb-raischen Texte, durch Anwendung von Synonymen die Wieder-holung des Ausdruckes zu vermeiden strebt.

Gen. 29,17 יפת = שפירא u. ויסת =־ ראיה. Gen. 31,40 das einmalige אכלני im Texte wird fur die 2

Subjekte verschieden ubersetzt. Ebenso wird Num. 17,27 גזענו nnd zweimal daranf אבדנו jedes Mai anders ansgedrfiokt.

Gen. 42,36 איננו — ליתוהי und לא הוד. נא ffir אימו das 2. Mai,

— 214 —

Num. 3,9 גחונם נתתם — יהבין, auf Aron, dagegen 8,16 penCD אםרשא auf Gott bezogen.

Num. 24,24 וענו = ויענון nnd וישעכדק fur וענו das 2. Mai. Gen. 9,23 השמלה =־ כסותא, dagegen Ex. 22,26 תותביה =

.כסותו = כסותיה weil vorangeht ,ושמלתוEx. 4,10 כבד סה וכבד לשק = יקיר ממלל ועמיק לשק. Ex. 7,20 וירם == ואריס, dagegen 14,16 הרם =־ טול u. ואריס

.um die Ausdrflcke dafiir nicht zu wiederholen ,תמה =Ex. 10, 23 איש — נכר, das zweite Mai im Verse אינש. So auch Ex. 16, 35 בואם -— דעלו, das zweite Mai im Verse דאתו. Ex. 32,27 איש = נכי, das erste nnd das zweite Mai, fur daa

dritte Mai ist wirklich eine Variante ואינש, s. oben die Noten z. St. Dagegen

Ex. 16,29 איש = אינש, beide Male, um auch die Frau in das Gebot einzusohliessen.

Num. 22,4 ילחכו = ישיצק, aber bald darauf יכלחוך = דלחיך wie es die Verschiedenheit der Snbjekte erfordert.

Merkenswerth bleibt Num. 18, 2 wo ממה nnd שבט des Textes nur durch den einen Ausdrnck שבט ubersetzt werden konnen, weil nur die wirkliche Bedeutung Stab, nicht aber die מטה = חוטראin der Uebertragung Stamm hat. Anch in der deutschen Ueber• setzung kann fur beide Begriffe nur der eine Ausdrnck »Stamm< gebraucht werden.

Deut. 1,16 גרו — גיורא, den Proselyten, dagegen Gen. 23,4 .den Einwohner als Fremdling bezeichnend גר = דיר

Deut 10,5 חשק = צבי (dagegen Gen. 34,8 חשקה = איתריעת, weil bald darauf ויבחר == ואיתרעי folgt.

Deut 31,11 עד כל ישראל באזניהם = קדם כל ישראל ותשמעעון, wahrend sonst באזני העם = קדם עמא (Ex. 24, 7); hier sollte aber das zweimal hintereinander folgende קדם vermieden werden.

Dent. 8, 3 יחיה = מתקיים, am Schlusse des Verses יחיה = חיי. Dent. 13,5 ה תדחלק חי י ו , nicht wie ebenda 17,9 למדחל קדם,

wdil in demselben Verse וקדמוהי חפלחון folgt. Deut. 25,15 יהיה = יהון auf das Masc. מתקלין, das zweite Mai

sich beziehend; pvr wird namlich מכילן .auf das Fem יהיה ־=־ ץעיןGeneris comunis gebraucht.

Deut. 33,9 לא ינצרו = לא אשניאו, in Negation, um nicht da! vorangehende נטרו zu verdoppeln.

— 215 —

Gen. 41,15 ופשר לית ליה, am Schlusse des Verses aber ו&םשר — .יתיה

Noch andere hierher gehorige Beohachtungen s. b. Adler in .Deut. 7,2 נתינה לנר

In logischen Nachsatzen fallt manchmal das ו, mit welchem im Texte das Verb zu beginnen pflegt, im Targum fort: Gen. .u ואימינה — אנא לציפונא .u אנא לדרוטא 13,9 ;ונפקחו — יתפתחון 3,5יתקטיל 44,9 ;ומתו =־ ימותן 33,13 ;ותלד = תליד 30,3 ;ואשמאילה ;ומת =#u והמיתן = תקטלק Ex. 1,16 ;ומת = ימות 44,22 . 2 וחיה ־= תקימנה; 16, 1 Aber anch fur den umgekehrten Fall finden sich .ונמס = פשרBeispiele, dass namlich im Targum ein ו, ohne im Texte vertreten zu sein, vor ein Wort gesetzt wird. Die M. S. 35 kennt ver-schiedene Stellen, bei denen haufig die Paraphrase eine solohe E r -ganzung verursacht hat. Ausserdem: Gen. 31,18 מקנה קנינו =. גיתוהי Deut ;האנפה = ואיבו Lev. 11,19 ;(s. die Noten oben S. 12) וקניניה .לא = ולא istf 15,2 ו wie 6,13, wo aber auch im Texte ,וקדמוהי 10,20

Zu den in den Noten oben S. 7 angefuhrten drei Beispielen, in denen der Targumist eine zweifache Auffassung fiir ein und dasselbe Wort zu erkennen giebt, lassen sich noch folgende Stellen hinzufugen: Gen. 33,10 בכעו, worauf ebenfalls die Bemerkung zu Gen. 19, 7 passt; ferner Num. 24, 23, wo אל zweifaoh gebraucht wird, namlich fiir Gott und dieses: כד יעבוד אלהא ית אלין.

Verkurzungen der Pronomina der 1. und 2. Person in der engen Verbindung mit Participien; z. B.:

Gen. 4,9 u. 13,11 דע אנא — ידענא. Gen. 29,5 ידעין אתון = הידעיתון. Gen. 40,15 גניב אנא = עיבנא. — Ex. 18,16 ודאין אנא = וראינא. Ex. 21,5 רחים אנא =־ רחימנא. Num. 16,11 מתרעמין אתון = מתרעמיתון. Num. 22, 30 אליסא אנא = אליפנא. •

Andere Verkfirzungen: Gen. 16,2 מה אם = מאים. — Gen, 26,27 מדק = p מה. Gen. 31,42 לא פון = לאפון. — Gen. 33,9 בד >ך =־ בדילך. Lev. 10,4 אח אבוד׳י = אחבוהי. — Lev, 18,4 אח אבוך = אחנוך. Num. 36,11 אחי אבוהין =־ אחבוהן. Eine Eigenthumlichkeit, die sich bei Theodotion starker als

bei L X X und Aquila findet, ist die Sitte, gewisse hebraisch• Worter, namentlich Thier- und Pflanzennamen und technische Aus*

— 216 —

drfioke, unubersetzt zu lassen 1). Unser Targum theilt diese Eigen-th&mlichkeit mit den alten Versionen, die somit nicht ,,als charak-teristisch fiir die spateren Versionen* angesehen darf, wie Geiger (Jiidische Zeitschrift IX, 93) annimmts). Gerade das jungere jerusalemiscbe Targum zum Pentateuch erwehrt sich der hebra-ischen Eindringlinge ,(ebenda S. 95). Das9 aber im Targum eine grossere Anzahl von hebraischen Wortern als in jenen alten griechischen Uebersetzungen anzutreffen ist, darf bei der Verwandt-sohaft beider Sprachen doch gar nicht Wunder nehmen. Man bedenke iibrigens, dass auch in der Schrift arramaische Worter oder wenigstens aramaische Wortformen, besonders in den poetischen Stellen, abwechseln, um, wie Luzzatto im Commentar Jesaja 3,17 und in Bet ha-Ozar S. 37 u. 38 naher darthuts), damit scharfer zu pointiren. Warum sollte der Targumist nicht auch da, wo ihm im Aramaischen der adaquate Ausdruck fehlt oder wo ihn gewisse Grunde leiten, den hebraischen beibehalten, um Irrthiimern oder falscher Auslegung vorzubeugen? In der That erkennen wir bei einem grossen Theil der in der M. (S. 57—59) mit קרא ותרגום be-zeichneten Stellen, d. h. den Schriftstellen, in denen geradezu das hebraische Wort unubersetzt stehen geblieben ist, dass der Targu-mist von besonderen Grunden hiefur geleitet wurde4). Wenn z. B. die M. zu Gen. 1, 27 bemerkt, dass hier, wie 5,1 und 9, 6 אלהים nnverandert in den aramaischen Text aufgenommen ist, wahrend an anderen Stellen dafiir mit יי ubersetzt wird, so hat dies seinen ganz richtigen Grund. In diesen Stellen, wo die Gottahnlichkeit des Menschen betont wird, wiirde eine Verbindung mit diesem nur Gott allein gehorigen Namen den Irrthum erzeugen konnen, den Menschen zum Gotte zu erheben. Bei אלהים, ein Name, der auoh fur Menschen gebraucht wird, ist dies nicht zu befurchten. — Lev. 22, 28 wird nach Luzzatto (im Commentar zum Pentateuch)

») S. mehrere Beispiele bei Bleek, Einleitung in das alte Testament, be-bearbeitet von Wellhausen, S. 583. Vgl. ferner die hebraischen Ausdrficke in der Septuaginta bei Frankel: Ueber den Einfluss der palfistinischen Exe-gese, an verschiedenen Stellen, und bei BOhl: Volksbibel, S. 124.

*) Vgl. oben S. 121 unsere n&here Auseinandersetzung. ») Vgl. auch verschiedene Beitrage hieflir in קרוא מקרא vou Joseph Po-

litschinezki (Sitomir 1874) S. 42-54, <) VgL Pat. zu Lev. 22,4,

— 217 —

שיתא 1 ) fur שה gebraucht, weil im Aramaischen die gemeinsame Bezeichnung fur ein weibliches Schaf und eine Ziege fehlt. Der Targumist sieht sich daher genothigt, das hebraische Wort beizu-behalten, dem er nur eine aramaische Form giebt. In der M. S. 57—59 haben wir die rait קרא ותרגום benannten Stellen ver-zeichnet; es durfte noch Deut. 28, 38 יחסליניה hinzuzufugen sein.

Hieran wollen wir diejenigen Stellen anreihen, welche ohne Uebersetzung iiberhaupt bleiben.

Bereits in der Mischna werden mehrere Stellen angegeben, welche aus gewissen Griinden bei der Uebersetzung weggelassen werden. So werden nach Megilla 25a in der offentlichen Vor-lesung nicht ubersetzt; Gen. 35,22 die Worte ףשבב ראובן את בלהה פלגש אבץ 2 ) (dagegen wird Gen. 35, die Geschichte Tamars ja fiber-setzt), ferner die zweite Geschichte des goldenen Kalbes, namlich Ex. 32,21 — 24 (die Verse, in denen Moses an Aron die Frage richtet und dieser die Antwort ertheilt)3). In der darauf folgen-den Baraita wird dies naher begrundet und noch hinzugefugt, dass

1 auch der Priestersegen Num. 6, 23—26 unubersetzt bleibe4). Die Uebersetzung dieser Stellen wurde aber doch in der pri-

vaten Lecture gelesen; daher sie auch mit in das Targum aufge-nommen wurde, nur der Priestersegen blieb unubersetzt, wie auch in Ed. Sab. — nach dem Vorbilde der alteren Handschriften — diese Uebersetzung fehlt. Noch R. Jona6) kennt nicht ein Targum zum Priestersegen; ebensowenig der Tosafist Sir Leon6), Erst spat wird in den Handschriften eine Uebersetzung bemerkbar, Ueber die Paraphrase im sogen. Targum Jonatan s. oben S. 108.

א (Die Variante 8 ף ל י ח ר . in den Noten) findet Bich bereia in einem tal-mudiBchen Citat, 8. oben S. 85.

*) Um Rubens Ehre nicht anzutasten, wie e8 auch in Sabbat 55a heisst: Wer da behauptet, Rubena Absicht war eine Biindhafte, irrt sich.

8) Nach dem jerusal. Talmud und der ToBefta gehOrt auch der Schluss-vers 35 dazu, da e8 darin heis8t את העגל אשר עשה אהרן. Die M. (S. 59) verzeichnet die Verse 22, 30, 32 u. 35; vgl. noch oben S. 109.

4) Vgl. hiefiir noch Sota 33, a. Ueber die variirenden Lesarten ברכת ם לא נקראץ ולא מתרג&ץ 8 י נ ה נ . die angefiihrten Quellen bei N. Brail in

Bet Talmud II, S. 47. 5 ) Im Commentar zum Alfaai Berachot cap. I. 6) In den Tosafot zu Berachot 8, welche im Sammelwerke ברנה משולשת

entbalten sind.

— 218 —

Dass selbst diese zu den spatern Zuthaten gehort, erkennt man aus den vorangehenden Textworten, die noch darin stehen ge-blieben sind, wenn sie nicht dem Targum Jeruschalmi angehoren1).

Ansserdem verzeichnet die M. (S. 59) nooh folgende Stellen, in denen aus besonderen Rucksichten in dem offentlichen Targum-Vortrag geandert wird: Ex. 17,11 טתכרין דנית עטלק (statt מתגברק), wahrscheinlioh mit Rucksicht auf Deut. 25,19, und nach einer massoretischen Notiz in Cod. Vatic. No. 448 anch Ex. 12,33 אד אמרו כולנא טתין , wofiir im offentlichen Vortrage י א ר צ ארי אטוו כל ט לעולם אל יסתח אום gelesen werden Soli. Hier hat die Scheu טתין .vorgewaltet (Berachot 19 a) 0יו לשמן

Die geographischen Namen behalt das Targum zum Theile in der Ursprache bei, zum Theile werden sie durch die Bezeioh-nnngen, wie sie zur Zeit vorhanden waren, wiedergegeben. Wir haben bereits oben S. 106 einige derselben behandelt; wir lassen noch andere hier folgen:

Gen. 2, 14 80 ,חידקל = דיגלת auch assyrisch Tiglat Gen. 8, 4 הרי אררט = טורי קרדו; so auch der Syrer Kardu;

die gordyaischen Berge nennt auch Berosos bei Josephns Antiq. 1, 3, 6; 8. hieruber Noldeke, Untersuchungen iiber den Pentateuch.

Gen. 10,14 נפתרים = קפוטקאי, wie auch KamaZioxts bei Philo und Aquila.

Gen. 10,17 הסיני — אנתמאי, wofur im Midrasch Rabba z. St. .אתזוסייה

Gen. 14,7 קדש = רקם und Dent. 1,2 ,קדש ברנע = רקם ניאד. In der Mischua Anf. Gittm wird הרקס וטן החט־ p erwahnt, welches in in unserem Targum die Uebersetzung von Gen. 16,14. קדש ובק pנ scheint auch die קדש ist. Eine zweifache Unterscheidung von ברדTosefta Schebiit IV in רקם דחגרא und רקם דגיאה') «u kennen.

Gen. 14, 7 חצצן תמר -= עין גדי, gemass Chronik I I 20,2. Gen. 16, 7 u. 25, שור =־ חנרא, vielleicht synonym in der Be-

deutung חגרא, der Gurtel und שור, die Mauer; Gen. 16,14 TO = .eine Stadt in der Wfiste Schur ,חגרא

1) VgL Hin Treves im Tefilla-Commentar zu den 18 SegenBspruchen: nachdem er die unseren Ausgaben ,וחרנוס נמצא בידי ואיננו אונקלם ולא יונתןentbaltene Paraphrase angefiihrt hat.

*) Die Lesart in Jeruichalmi Schebiit VI, 1 scheint corrumpirt zu sein.

— 219 —

Num. 13, 22 8 auch bei den L צען = טאניס, 0 X X Taws, ebenso bei Joseghus, Bell. jud. 4,11, 5.

Num. 21,33 הבשן = מתנן; bei Josephus Ant. 9, 8,1 Baravaia; bei dem Samaritaner בתנין. Der Uebergang von ש in ת und ב in .ist sprachlich erklarbar מ

Deut. 2,23 בחצרים = ברפיח, so in den alten Ausgaben; doch Ed. Sab. ברפיח, wie in den Codd., im jerus. Targum בכופרניא דרםיע, un^ zweifelhaft identisch mit der bei Diodor 20, 74 erwahnten Kiistenstadt Palastinas, siidwestlich von Gaza, am Anfang der Wiiste. In Je-ruschalmi Schebiit VI unter den Grenzen רפיח דחגרא: in der To-sefta Schebiit IV (ed. Zuckermandel S. 66 צםיח Variante צסיא u. .welches (wie Num ,פציח wahrscheinlioh transcribirt aus ,(חצםיא sinngemasse Uebersetzung ware. So hat (הבמחניס = הבפצחק 19 ,13auch Ed. Lisb. Deut. 2, 23 die Lesart בחצרים = בפציח.

Num. 21,15 ער = לחית; s. Levy Wtb. s. v. Nnm. 34,11 כנרת = גיניסר, Genezareth; zu den beiden Lesarten

oben S. 49 sei bemerkt; Megilla 4 מרת זו גינוסר, wofur im Jer. Megilla I כנרת זו גיניסר.

Wortlich oder wenigstens dem Sinqp nach sind ubersetzt: Gen. 14,1 טיס = דעממי. Gen. 14,5 8 ,ם = תקיםיא י ה ז ה . oben die Noten S. 4. u. S. 209. Gen. 14,7 עין משפט = מישר סלוג דינא; so auch im Targum

zu Joel 4,2 fur עמק יהושפט. Gen. 16,14 לחי ראי = דמלאך קימא אתחזי עלה. Gen. 25,3 s. die Noten z. St. u. S. 113. Gen. 31,49 והמצפה = וסכותא. Gen. 36,39 בת מי זהב = בת מצרף דהבא; in gleichem Sinne

auch Saadia; vgl. ibn Esra das. Gen. 38,14 בפתח עינים = בפרשות עינים. Die Variante עיינין fur

.ist ohne Werth (.s. bei Levy Wtb. II S. 212) עיניםNum. 12, 23 נחל אשכל = נחלא דאתכלא. Num. 20,22 הר ההר = הר טורא. Num. 22, 5 u. 24, 6, wie auch an anderen Stellen נהר — פרת;

so auch Num. 24,24 עבר =־ עבר פרת. Num. 32,35 יגבהה = רטתא. Deut. 2, 20 זמזמים = השמי, s. die Note oben S. 50. Das Hauptstreben der Targumisten bleibt, klar und deutlich

das Schriftwort wiederzugeben. Die Mittel, die er hierfur an-

— 220 —

irendet, sind verschieden, je nachdem sie erforderlich oder hin-reichend sind. Es wird eine Partikel, ein ganzes Wort, es werden auch mehrere Worter hinzugefugt; es wird eine Umschreibung Torgenommeu, die sich bis znr vollstandigen Paraphrase steigert. Es kann hier nicht der Ort sein, dieses Verfahren methodisch darzulegen; nur einzelne Beispiele sollen zur weiteren Anregung dienen.

a. Hinzufiigung von Buchstaben, Partikeln, Hilfszeitwortern: Gen. 43,27 השלום אביכם = השלם לאכוכון. Lev. 26,8 טאה = לטאה; durch diese Objectiv-Bezeicbnung

wird anch המשא von ,טאו getrennt, zumal das Targum keine Accente1) kennt, die, wie im Schrifttexte die Trennung bewirken.

Num. 15,31 ובו ה׳ בזו, — על פתגטא, weil בסו mit על zu con-struiren ist; daher mit Unrecht in der rabbinischen Bibel von Bom-berg weggelassen.

Num. 24,17 וקוקו כל — וישלוט בכל; ebenso Gen. 9,19 בכל אועא = pכל הא. Gen. 14,15 לילה = בליליא, so auch Ex. 12, 30. Die M. zu

Gen. 1,16 verzeichnet sehhs Stellen, wo הלילה = בליליא. Gen. 40,10 ענבים ־= הוו ענבץ; ebenso Ex. 18,4 בעזוי = הוד. בסעד. Num. 28,21 לשבעת = כן לשבעה. Deut. 7,25 עליהם = דעליהון. Deut. 17,2 לעכו בדתו = לטיעיבו על קיטיה;

b. Es werden, um die Verdeutlichung zu fordern, ganze Worter hinzugefugt, bei figiirlichen Ausdrucken wird eine Umschreibung durch Concreta vorgenommen oder wenigstens ein klareres Bild dafiir eingetauscht:

Gen. 24,57 ונשטע טא דהיא אטוו. =־ ונשאלה את פיה. Gen. 40,8 פושק חילטיא = .םתוונים יGen. 45,18 בית = אינש בתיכק. Gen. 41,47 האוץ = וייוי אועא, wie V. 30 (עטא דאועא) und

57. Vgl. noch Num. 32, 4 ית יתבהא, um das bezugliche האוץ naher zu erklaren.

Gen. 42,9 n. 12 עוות הארץ = בדקה דאועא. Gen. 47, 26 לחטש = יהין יהבין חד טן חטשא.

.Die Accente erecheinen erst in jdngeren Handschriften als eine Zuthat (י

— 221 - ־

Gen. 34,25 בטח = דיתנא לרוחצן, demnach auf העיר, und nicht auf Simon und Levi bezogen.

Gen. 41,47 לקטציס = עיבורא לאוצדן. Gen. 46,30 אמותה הפעם = אלו אנא מית זמנא הדא מנחם אנא. Gen. 15,4 יצא ממעיך = נר דתוליד. Gen. 32,10 ני נמקלי = ארי יחידי. Gen. 17,1 התהלך לפני == פלח קדמי. Gen. 26,11 הנגע = דינזק. Dent. 29,19 ל לאוספה ליה חטאי ד למען ספות הרוה את הצמאה = נ

.שלותא על זידונתאGen. 41,44 לא ירימ איש את ידו ואת רגלו = לא ידם ננר את ידה

liegt vielleicht למרננ על םוסיא Dem .למיחד דן רת רגליה לטרננ על סוסיאeine alte Metapher zu Grunde, welche auch in jener Erzahlung (Sabbat 152 a) דעל סוס מלך gefunden werden mag.

c. Die direkte Frage wird kategorisch gefasst: Gen. 4,14 אפשר ־=־ ומן קדמך לית איפשר לאיטמרא; im Jerusch.

.אהא מטמר R. andert nach Willkfir ;האיסשרGen, 13,16 אשר אם יונל איש ~ נטא דלית איפשר לגנר. Gen. 18,25 השםט נל הארץ לא יעשה משפט = דק נל ארעא נרם

.So lautet die Lesart in Fat., Ed. Sab., Yen. 1568 u •יעכד דנאAmst. 1727. Dagegen falsch geandert Ed. Lisbone, Ven. 1518 u. Const. 1515 הדק; in R. verschlimmbessert הדק דנל ארעא לא נרם; in den folgenden Ausgaben דדאין נל ארעא לא יענוד דנא.

Gen. 49,9 טי יקימנו = לית מלט דתזעזעיניה. Gen. 27,36 חני קרא ־־־־ יאות קרא. Ex. 10,5 u. Num. 22,5 עץ = עץ שמשא. Num. 14,33 העץ = מאחרץ. Deut. 20,19 ני האדם = ארי לא נאנשא.

d. Der Targumist sucht das Wort der Schrift aus einer anderen Parallelstelle zu erganzen oder den Ausdrnck in der einen Stelle mit dem in einer anderen zu parallelisieren; z. B.:

Gen. 4.16 נוד == גלי ומטלטל, wie V. 12 und 14 fur נע ונד. Gen. 17, 6 8. oben S. 208.

Gen. 18, 29 נמירא, aus V. 21. Gen. 13,3 דפרסיה, aus 33,19. Gen. 40,10, 8. die Noten oben S. 14. Gen. 49,13 וטוב ימא יבול, nach dem Segen Mosis in Dent. 33,19. Gen. 49,25 טטלא, aus Deut. 33,13.

— 222 —

Ex. 13, 19, s. oben S. 119. Ex. 21,16 מבני ישראל, aus Deut. 24,7 erganzi Ex. 40, 38 וחמו, aus Num. 9,16. Lev. 16,1 אישתא נוכריתא, aus Num. 3, 4. Num. 16, 7 יבחר = דיתרעי ביה, wie V. 5 יבחר בו. Num. 23, 7 י •ארה לי wie unmittelb$r vorher ,זעמה ־= תרך לNum. 23,28 ראש הפעור = ריש רמתא, wie V. 14 ראש הפ0גה. Num. 32, V. 20, 27, 29 u. 32 לפני ה׳ = קדם עמא דה׳, aus

anthropomorphistischen Griinden, aber auch um mit V. 17 לפני .in Uebereinstimmung zu bringen בני ישראל

Deut. 17, 16 לאםגאה ליה, um mit dem Vordersatz ירבה לו gleichzuformen.

Deut. 33,18 במיפקך לאנחה קרבא, nach Chronik I 12,33. Auch ein solches Verfahren findet seine Analogie'n in der

Auslegung der Schrift bei den alten Lehrern der Mischna, wie ein besonderes Capitel der 32 Middot davon handelt: מדבר שאינו Der Targumist macht allerdings .מתפרש במקומו ומתפרש בטקום אחרhievon einen weitgehenden Gebrauch, haufig auch umnnr denWortlaut, der an zwei Stellen verschieden vorkommt, anszugleichen und dadurch jeder Frage nach der Verschiedenheit im Ausdrucke vorzubeugen.

Von den vielen Stellen, in denen die Paraphrase erscheint, oft ohne dass im Texte irgend ein Wort dieselbe vertritt, seien nur einige Beispiele angefuhrt:

Gen. 42,7 וחשיב מא דימליל עמהון. Ex. 8,5 הב לך זמן, wahrend שאל לך גבורה fiir התפאר עלי um-

schrieben wird. Ex. 9,33 דהוה נחית. Ex. 16,21 ומא דמישתאר מיניה על אפי חקלא. Lev. 19, 20 בכספא u. בשטר zur naheren Erklarung. Deut 4,39 ט על ארעא י ל ש נתיה דבשמיא und ו .דשכיEx. 9, 28 ופני קדטוהי רוח fiir ורב, das mit dem Vorgehenden,

und nicht mit dem Nachfolgenden, in Zusammenhang gebracht wird. Der trennende Accent, den ורב hat, lasst den Zweifel zu, wohin das Wort gehore.

E r . 25,25 u. 37,12 דוטיה•• Num. 25,3 והוקע אותם = ודון וקטול דחיב קטול. Bedeutende Abweiohungen bietet die Uebersetzung bei alien

den Stellen, in welchen die Vermeidung der Anthropomorphien

— 223 —

und anderer, nicht geziemend scheinender Ausdrucke den Targumisten zu Umschreibungen genothigt hat. Im Allgemeinen haben wir dies bereits oben S. 102 besprochen; im Einzelnen darauf einzu-gehen, kann nicht im Plane dieser Schrift liegen. Eine grimdliche eystematische Behandlung dieser Umschreibungen wird durch das vorliegende Werk eine sichere Basis fur die Untersuchung erhalten, nnd in Patschegen ein bedeutendes Material fiir dieselbe finden1).

Wir wollen hier nur fur eine Spezies einige Beitrage geben, namlich ffir die Art und Weise, wie der Targumist den Gottes-namen wiedergiebt.

In der Eegel erscheint sowol fiir den vierbuchstabigen Namen Gottes als auch fiir אלהיס das Zeichen יי, welches, wie auch in he-braischen Schriften, die Benennung des eigentlichen Gottesnamens vertritt8). Somit lasst sich in erster Reihe annehmen, dass der Targumist nicht אלהים wiedergeben wollte, weil mit diesem Namen auch die fremden Gotter und der menschliche Richter8) bezeichnet werden. E 8 wird daher da, wo אלהיס Gott bedeutet, derwirkliche Gottesname dafiir gegeben. Nur da, wo im Text אלהיס zusammen in Verbindung mit dem vierbuchstabigen Gottesnamen auftritt, da wird ;unverandert aufgenommen. Die M. S. 2 verzeichnet Gen. 1, 27 אלהיפ5 י 1; 9, 6 , fur כצלם אלהיס (s. noch oben S, 216); wir weisen fiir andere Falle nach; Deut. 4, 35 u. 39; 7,9. Gen. 49,25; Deut. 33,26 u. 27; Gen. 15,2*). Sonst werden ח ל א^הא und (im status emphaticus) אgebraucht; mit entsfcrechender Vocalisirung da, wo ein Pronomen possessivum hinzutritt. Vgl. Deut. 33,26 ליוו אילה אלא אלהא דישראל 6 ) .

-Die Schrift von S. Maybaum: Die Anthropomorphien nnd Antbropo ףpathien bei Onkelos (Bre81au 1870) — oben S. 198 zu dem Literaturberidht nachzutragen — behandelt nur einen Theil des ganzen Stoffes.

*) Ursprunglich warden dafiir drei Jod iiber- oder nebeneinander gesetzt, wie noch in der ersten rabbinisohen, in der complutensischen und in der Pariser Bibel, in der Regia u. sonst. Seitdem man aber anfing, die 3 Jod zur Angabe der Trinitat zu verwenden, so %. B. Petrus Galathras, wurd«n dafiir 2 Jod gesetzt. Die noch heute bei den Kar&ern iibliche Bezeichnung mit יוי variirt in Handschriften, wo statt das ן auch ein H&kchen in ver-0chiedener Gestalt und Stellung erscheint.

.Gen. s, 5 אלהים = כרברבץ Ebenso ף4 ) Dort, wie Gen. 24,48 muss א im Anfange des Wortes, wie in Cod. 7

gelesen werden. &) R. zeigt darin viele Inconsequenzen; so z. B. Gen. 3, 8 6 ,9 ;אלהא

2 Jod; Deut. 3, 24 ganz wie im hebraischen Texte.

— 224 —

Wo אתי 1 ) im Texte erscheint, hat Ed. Sab. ebenfalls יי dafur im Targum; Cod. 7 behalt dagegen das hebraische Wort bei; so z. Ex. 4,10 n. 13.

Eine besondere Betrachtung erfordern die Abweichungen in der Uebersetzung solcher Stellen, bei denen der Targumist Hala-chisches oder Eaggadisches einzuflechten Yeranlassung nahm• Wir wollen dieser Untersuchung das Schluss-Capitel widmen.

X V H I . Die halachischen nnd haggadischen Elemente i m Targum.

Die Frage, nach welchen Grundsatzen der Uebersetzer bei der Anfnahme von solchen Materialien, welche der Tradition ent-stammen, verfahren sei, bildete die Untersuchungen Rapoport's im Kerem Chemed V, 223 u. VI, 220, spater auch in der Schrift S. 11. Hiernach sollte der Targumist (Prag 1861) דברי שליום ואמתiiberall wortlich iibersetzen, wo es sich nm ein Gebot handelt, welches zur Ausiibung des Gerichtshofes gehort,, da man bei diesem das richtige Verstandniss fiir die betreffende Schriftstelle voraus-setzen durfe. Dort aber, wo es sich um Gebote handelt, welche jeden Einzelnen im Volke angehen, sollte der Targumist die tra-ditionelle Interpretation anstatt wortlicher Uebersetzung eintretenr lassen. Anch R. Hirsch Chajes im אמרי בינה S. 15 aussert sich in gleicher Weise, wahrend J.Lowy im בקורת התלמוד S.232 Einwendungen dagegen macht. In der That stehen dieser allgemeinen Regel so viele Ansnahmen ehtgegen, dass siedurchaus nicht aufrecht erhalten werden kann. Richtig begrundet dagegen ist der Canon, wie ihn Adler8) in der Einleitung zum Commentar נתינה לגר aufgestellt: Da, wo es gait, abweichenden, der Tradition zur Zeit entgegenstehenden Ansichten zu begegnen, denen der Sadducaer, Botheuser und sonstiger Sektirer, ferner wo dem Volke die vollstandige Bekanntschaft mit der tradirten Halacha noch mangelte, weil sie noch nicht uberall Ein-

1) Manche Jncunabeln haben (aus Scheu, den Namen Gottes zu schreiben) Ed. Sab. befolgt diese ;יחד uudfur daaTetragrammaton uberall אלדים אלדיSchreibweise auch im Targum, was aber im Wiederabdruck uuberQcksicbtigt;blieb.

') Wie Adler, so hat M. Eargau (vgl. oben S. 192) diesen Canon aufgestellt

— 225 —

gang gefunden hatte, anch da, wo unter den Tannaim selbst erne Meinungs-Verschiedenheit herrschte — in alien diesen Fallen gie'bt der Targumist der betreffenden Schriffstelle die allgemein gQltige nnd bei zwei verschiedenen Ansichten, die nach seiner exe^etischen Auffassung begrundetere Auslegung. Wo aber dlo Tradition ־unbe-stritten feststand, oder unbestritten blieb, hat der Targtimist die wortgemasse Auffassung gewahltj bei der er'die Verfrautheit mit der tradirten Auslegung nebenher voraussetzt. Das'erste Mai, wo das1

Schriftwort die Gelegenheit bietet, wird die bfetreffende' Halacha daran geknupft; bei der Wiederholung derselben Stelle (mit AuS-nahme von לא תנשל נדי) kehrt der Targumist zur wortlichen Ifeber-setzung zuriick. " h

Die Art und Weise, wie der Targumist dbn halachischen oflef haggad. Stoff dem Schriftworte anzuvertrauen weiss, wie er ferner versteht, zu vermeiden, dass es nicht, wie im palSsianischen Ta1*gtra1, von der Paraphrase ganz fiberwiichert werde, ist bepehtenswerth. Eine Partikel, ein Wort, selten mehr als ein Wort, wird hinzu-gefiigt, und damii deiii Gedanken, wie ihn die Tradition erkeiimen lasst, der pracise Ausdrnck gegeben. Nur in den poetisfchen Stellen schaltet der Uebersetzer frei mit dem Textworte, riiemala nber mit solcher Willkfir, dass es nicht noch immer wenigstens al•'

'eine Anlehnung fiir die Paraphrase gelten kann. Wir geben nunmehr, nach der Reihenfolge in der Schrift,

eine allerdings nicht erschopfende Nachweisung fiber die von dem Targum auigenommenen Halacha's und Haggada's, bei der wir nns nur des knappsten Ausdrucks bedienen konnen, oft uns nur mit einer einfachen Hinweisung begtifigen mfissen1). Wir' werden hierbei auch die Stellen im Midrasch beriicksichtigen, aus denen die Uebereinstimmung desselben mit der targumischen Erklarung her-' vorgeht, ohne dass an eine Entlehnung Seitens des Targtrate' aus dem Midrasch zu denken sei. Letzterer kann vielmehr aus dem Targum gesohopft haben oder aucH aus Quellen, dig Beiden ge-meinsam ge wesen waren; daher auoh im Midrasch die mit dem

1 j Eine Spedalarbeit fur dieses reichhaliige Thema war der'Gegenstand einer Preisaufgabe, die das Rabbiner-Seminar in Berlin' vor mehreriatr Jahren gestellt hatte. Dr. Mose Berlin (jetzt in England) hat darauf liin ein ganz Becteutendes Material zur L&sung dieser Atlfgabe geaaiutnelt, das' abef niich' immer nicht zum AbBchluss gebracht ist.

Targum Torn. I I 16

— 226 —

Targam iibereinstimmende Eirklarung* oft anonym, und nicht als ans dem Targum entnommen referirt wird.

Genesis.

ח משכני, 8 2,24 י כ . oben s. 117. .s. oben S. 117 u. 128 ,על משך 3.21 הן האדם היה כאחד; ממנו לדעת טוב ורע — הא אדם מה יחידי 3.22

.בעלמא מעיה לקידע טנ יגין», Die Deutung dieser Stelle auf die dienenden Engel, zu denen

Gott spreche, wie sie Pappus giebt, erregt Akiba'8 Widerspruch1), der hiprin die Willensfreiheit des Menschen verkftndet wissen will. Hierauf bernht anch die targumische Uebersetzung: Der Mensch ward einzig in der Welt, aus sieh zn erkennen Gutes nnd Boses. E»as Wort ממנו wird somit, nicht als erste Person Plnr. (von uns), sondern als dritte Person Sing, (von ihm selbst, von sich) nnd als getrennt von כאחד aufgefasst. Wie ans den palast. Targumim, die im Anfange die Auffassung des Pappus und dann die Akiba'8 sich zn eigen machen, zn entnehmen ist, kann מטנו, das in unserem Targam nor durch die veranderte Stellung den ihm verliehenen Sinn erhalt, als Ellipse angesehen werden, so dass zn uberisetzen ware: Siehe, der Mensch ,ist der Einzige auf Erden, (wie Gott einzig im Himmel) and von ihm — soil eine Nation abstammen, die Gates and Boses verstehe u. 8. w. Man hatte dann nioht n5t|1ig, טמנו, in dem nicht hebr. Sinne >von sich selbstc zu nehmen; doch wttrde ea wiederum mit dem Gleichnisse R. Akiba's nicht ganz im Einklang stehen, da dieser gerade die. eigenartige Willens-freiheit des Menschen hervorheben will*).

iibereinstimmend mit Sebaohim 116 a and ,וטחלבהן =־ ומשמנץק 4,4Jerusch Megilla 1,11 and Ber. Rabba XXII , wo fiir die Ansicht des R. Jose b. Chanina, dass Hebels Opfer ein Ganzopfer ge-

דברי ר׳ פפום חן האדם היה כאחד ממנו כאחד ממלאכי השרת אטד ר׳ (* עקיבא דייך פםופ א״ל ספום ומה אחד, טקייס הן האדם חיה כאחד ממנו איל הקב׳׳ה נותן לפניו שני דרכים אחד של טות ואחד של חיים ובחר לו דרך ד.מו>! So die Lesart nach Mechilta Beichallach zu Ex. 14,20; vgl. noch Ber.

Rabba, X X I ; Midrasch cum Hohenlied 1,9 und die Parallelstellen. Vgl. die Auslegung mit Beziehung auf B. Akiba's Ausspruch bei ף

Eitncbi u. Heidenheim t. St., ferner Luzzatto zu Jesqja 6,2; Geiger, Urschrift S. 898 und: Jiidische Zeitschrift I 42 fiir Symmachus.

— 227 —

wesen sei, anonym die targumische Erklarung }שמניחו p (im Babli al• Beweis angefuhrt wird. Demnach wurde das Wort (ט^מנירחwie חלב הארץ Gen. 45,18 >das Bestec aufzufassen sein und beim Ganxopfer das blutige Opfer vermieden, da nach 9, 2 ein Thier nioht getodtet werden durfte1).

Die .קול דמי אחיך ־־־־ קל דס זרעין דעתידק למיםק מן אחוך 4,10Pluralform דמי (sonst דמים Blutsohuld) veranlasste eine haggadisohe pentnng, welohe mit der Mischna Sanhedrin IV, 5 iiberein8timmtJ). Warum Geiger in der Zeitschrift IX, 95 die Stelle in der Mischna 02^ eine spatere Glosse aus Bereschit Rabba XXII vermuthet, 1st nicht erklarbar. Sollte diese Vermuthung anf der Note dea tt. Hirsch Chajes zu Sanhedrin 37 a beruhen, 80 fehlt ihr erst recht iede Begr&ndnng. Denn der Umstand, dass auch der Midrasch diese Relation kennt, kann doch kein Grund daf&r sein, dass den Amoraern jene Stelle in der Mischna noch nicht bekannt gewesen sei.

-Der vielseitig dagegen er .באדם =־ בסהדן טמימד דיניא 6 ,9faobene Einwand, dass nach Sanhedrin 57a ein Zeuge und ein Richter cenfigen, wird einfach durch die Behauptung beseitigt, dass der Targumist in seiner Uebersetzung die Vorschriften f&r den י^ראל und nicht f3r den נח p, erklaren wollte. Wie aber dieser Schrift-vers in <*er That auoh die Warnung ffir den ישראל p enthalt, da-rfiber s. Sanhedrin 72b.

! 2 , gl. Sanhedrin 99b u. Sifre• ;עשו = דשעבידו לאודיתא 5Abschnitt ואתחגן.

abereinstimmend ,רעימ וחטאיפ = בישין במממהון וחיבק כגחזוזון 13,13mit Tosefta Sanhedrin cap. XIII , hieraus angef&hrt in Sanhedrin 109 a.

!8, S משמש, s. Kidduschin 32b. !9 ,18 s. oben S. 8.

1\ Es wizd kein Verauch gemacht, daa targumische Wort auch fOr die A re Ansicht al* Beweis hinzastellen. B. Elieser behauptete n&mlich, dass

8 X 1 h 1° J לטיס e n e r ^6*י daxgebracht werden konnten; mit diesen war ja a * c Darbringung von >FettstOckenc verbnnden, und diese mit |VTO0P

bezeichnen, w&re wohl nicht so spraohwidrig. Immerhin war die sp&ter f f zUgefltutzteLesartומשמניניהון, wie sie Cod. 1286, Ed. Lisbone und dit ~jT^ 1 haben, in jener Zeit anch nicht bekannt. Con&P • ו י ת ס ןףןןן ף im Targum unausgedrQckt bleibt, so ist דמו Wenn ״ף5ןן ן

bei der knappen Form desselben erkl&rbar, zumal es auch selbttver-^ 6*rtlich wt. Uebrigens lautet aucb die Lesart in Abot dr. Nathan cap. י כג%ל* מ .מלמד שדם בניו י

— 228 —

.s. den Midrasch Rabba z. St ;והא תקנץ עונדהא 24,67 im Sinne des Aussprnches ,כד יעיברק כנוהי על פתגמי אוריתא 27,40

des R. Jose b. Chalafta (Bereschit Rabba z. St.) אפ ראית אחיך פורק .עולה של תורה טעליו גזור עליו ואתה שולט בו

Praes. fur Fut., im Sinne der ;לא יאכלו = לא אכלין 32,33Mischna in Chulin 100 b, dass das Verbot in der Gesetzgebung auf Sinai mitiubegriffen und hier als an gehorigem Orte eingeschaltet sei. Die Lesart in Ed. Lowenstein und bei Adler, namlich אכלין, hat daher keine Berechtigung.

David Eimchi fuhrt noch eine andere Lesart ; ולא אוםיף 26 ,38an ולא פסק עוד טלט1עה. Beide Lesarten sind ihrem Sinne nach in Sota 10 b vertreten.

.ahnlich in Bereschit Rabba z. St ; למבדק בכתבי חושכניה 39,11 .לחשוב חשבונות של רבו

-Mechilta, Abschnitt Be ;בחרבי ובקשתי — בצלותי ובבעותי 48,22schallaoh V• וייראו u. Baba Batra 123 a.

so lautet auch das Targum ;בארעיה תשרי שכינתא 49,27Deut. 33,12 fiir ובין כתיפיו שכן. Nach der ersten Stelle folgt aber nooh באחסנתיה יתבני טקדשא, und dieser Zusatz scheint fruber auch in der zweiten Stelle nicht gefehlt zu haben. Denn in Se-hachim 45a sind Rab und Levi iiber dieses Targum zu der Stelle in Dent., welche einige Zeilen vorher angefuhrt wird, streitig, wie oben S. 113 bereits bemerkt ist. Was weiter in der Paraphrase fiir זאב יטרף und das Folgende gegeben wird, um an die Opferdarbringung anzukniipfen, klingt in der Geschichte der abtrunnigen Mirjam, Tochter Bilga's an (Sukka 56 b Eude), die den Altar >einen rauberischen Wolf« schimpftc. Uebrigens wurde es zur stehenden Phrase (so Sebachim 53 b) בחלקו של טורף »der Opferaltar stand im Gebiete dessen, welcher der Reissende genannt Wurde*, namlich des Binjamin, den Jakob זאב יטרף anredete.

Exodus.

;אף על עמו גזר im Widersprueh mit Sota 12 a ,ליהודאי 1,22aber begrundet durch 2, 6 »von den hebraischen Kindern>. Auch Josephus Ant. 11,9,2 sagt: israelitische Kinder.

sie streckte ihren Arm aus; so auch nach ,ואושיטת ית אמתה 5 ,2einer Ansicht in Sota 12b, nach der anderen aber >sie schickte ihre Magdc

— 229 —

-eine Ansnahme von der oben S. 213 ge ,ויקחו = דםבק.3 ,12gebenen Regel. Hier ware namlich דבר nicht am Orte1) weil ein demonstratives Nehmen, Heranfuhren, wie es mit דבר ausgedruckt wurde, nur bei dem ersten Pessach erforderlich war; ואין פקחו -Der Targumist be .(.s. Pesachim 96 a und Mechilta z. St) לדורותriicksichtigt &ber (wie oft, s. z. B. Gen. 32,33) nur die fiir alle Zeiten allgemeine Giiltigkeit des Gesetzes, nicht aber die spe-ciellen Falle und Ausnahmen. Es wird iiberhanpt bei Opferthieren der Ausdru6k נסב, nicht דבר angewendet; so auch Gen. 22, Iff; Lev. 9,2; Num. 19,2; auch Deut. 21, 3. . . !

.אין מכסת אלא מנין Mechilta ;במכסת = כמנין 12,4 p; im Sinne der..Mechilta und Arachin שנד• = בר שתיה 12,5

5־ - .כל שנתו 8! .אין נא אלא חי;Mechilta ;נא = כד חי 12,9

.לחייב על חחי ועל המבושל :Mechilta ;ובשל = ואף לא כד כשלא — .nom. R ,אין םגמיוא אלא חיים :Mechilta ;וססחתי = ואיחוס 12,13

jjgchmaeL .nom. R ,אין סף אלא כלי. :Mechilta ;אשר בסף — דבמנא 12,22

Akiba. .s. oben S. 119 בן נכר ־־= בר ישראל דישתמד 12,43 s, Tosefta Pesachim VI, 11 anonym, aber ,בבית = בחבורא 46 ,12

alechilta u. Pessachim 86 nom. R. Simon; gleich darauf ביתא |b != p, gemass dem oben S. 225 Z. 8 aufgesteUten Grnndsatz. Die הכיתAafhebung des gemischten Numerus הפקק (Plnr.) = תחניא (Sing.), ^ im Nachsatz ־ תשברק -geh.ort zu den oben S. 167 be תשברו ־gprochenen Fallen. ;

scheint mehr der Ansicht des מימים ימימה — מזמן לזמן 13,10U (ןןלא לעלן פסח .vgl. Raschi das. Schlgw) Akiba in Erubin 96a ־n n d Menachot 36 b (vgl. Raschi jlas. oben Schlagw. ח״ג) zu ent-sprechen, das Gebot auf Pessach zu beziehen' und »yon Jahr zu Jab*«, w * e s o n s t ה מ י ט ם י י מ י : ;bedeutet; zu iibersetzen מ

אין נחס זו אלא נהוג :Mechilta ;נחם = דברינון 13,17 :Mechilta (nach,der; Lesart, imJalkut) ;וחמשיס = ומזחין 14,18

- .אין חמשי! »לא טזורזיס : . ׳ • - , -

י י י ״ יי• - 4 י

1) Gegen die Aneicht Adlers, der da glaubt, dass mit dem ליסבון dem anch beim פסח לדורית erforderlichen בקור מבעשור Rechnung getragen werde. Alfein ,jjes ^ r < * j a ' m B ^ e m ^ e r 8 e & ת .entnommen; 8, Pessach, 96a והיה לכם למשמי

— 230 —

mit ,אין נבנים אלא טעודבבין :Mechilta ;נכניס = מערבלין 3 ,14EinfHgung eines ל , vielleicht als Ersatz fiir das zweite כ.

.pa 0שלשים אלא גנווי :MeohUta ;ושלשם — וגינוין 14,12יד רמה = בריש גלי 1413 נ ; Mechilta wortlich ebenso. ל לילה 14,20 ויהי הענן = והנה עננא וקנלא לטצראי ולישראל נהו נ

.ישראל באורה ומצרים באפלה Mechilta ;והחשך דאו־ אוז הלילה .אק איתנו אלא תקפו :Mechilta ;לאיתגו =־ לתוקפיה 14,27 wie ,נורא משבח im palast Targum ,אשירה = נשנה תודי 15,1

Daniel 2,23 מהודא ומשבח. Vgl. die Mischna in Sota V, 27 b, nom. R. Akiba ל דנו־ ודבר מלמד שהיו ישראל עונין שירה אחריו של משה על נ .Daher dieser Zusatz nnd im Plural .כקוראין את ההלל

מתגאה הוא על המתגאים :Mechilta ;גאה נאה = אתנאי על גיותניא —nnd Chagiga 13 a אשירה למי שמתגאה על הגאים.

.אין עזי אלא תקפי ;Mechilta ;עד ־־־ תוקפי 15,2 אעשה לפניו מקדש אק :Mechilta ;ואטמו =־ ואבני ליה מקדש —

a יוסי נן חרמםקית .nom ,מה אלא בית המקדשל קמיך — לדקמו על עמך 15,7 ע ; Mechilta: נגד מי שקם נגדך ומי

ן י זע שקמו עדך? הס שקמו נגד מ . נתחה ערמה למים :Mechilta :נערמו מים = חניטו טי* 15,8 1 ) . .שר היה :Mechilta ;כהן מדק — רנא דטדין 18,1 Mechilta, entsprechend der ;אחר שלוחיה = נתר דפטדה 18,2

Ansicht des R. Elasar הטודעי, namlich מאחר שנפטרה טמנו במאמר, nicht der des R. Josua: אחר שנפטרה טמנו בגט.

נדנד אשר זדו עליהם =־ נפתגטא די חשיבו טצראי לטיק ית 18,11 שבטה שחשבו טצריס לאבד את ישראל מ נפרע :Mechilta ;ישואל כיה מינון .טהם הטקום

אלו שהן שונאים :Mechilta ;שנאי מנע =־ דסנן לקנלא ממק 18,21 .לקבל טטון

.תהיו חניבק עלי :Mechilta ;סגולה =־ חניבק 19,5 entsprechend Sanhedrin ,נד טשלטין בגיא לטחטי נתר אכהתהון 20,5

27 b נשאוחזין טעשה אנותיהן נידיהן.

*) Vgl, biertu Parchon im W8rterbuch rad. ערם: ומזה נערטו מים פירוש נצבו נטו נד והתרנוס עשאו טלשון ערטה וחנטה דאטר חכימו טיאיהוי יודע התרגום יניח דבר ידוע וסומך שהוא נלד ותופס עניןך אומרים לא אחר נסתר כדי שיגדל תורה ויאדיר, והטפשין תופסין אותו על נ הנין לומר כך, ולואי שיוכל להכיר דבריו אבל עניות דעתם להם נאות לתפוס את

ץ נדעת בין כטמון. ת ואין נפרדין לעולם נ ו י נ ע ר ל נ ת ח או החכמים כי ג

— 231 —

iat לשיקו־א und das zweite Mai im Verse לשוא =־ למגנא 20,7ganz dem auch anderweitig bemerkten Verfahren des Targumisten gemass (s. oben S. 211), die Wiederholung eines Ausdruckes durch Anwendung von Synonymen zu vermeiden. Hier konnte dies um so mehr gesohehen, da es auch der Gang der talmudischen Dis-cussion in Sohebuot 21a gestattet. Auch das vorangehende ילקה ן אותו findet dort in מכי ==־ קי .seine Bestatigung מלקק אותו ומנ

שאני נגלד, :Mechilta ;אשד אזכיר את שמי ־= דאשד שכנתי 20,21 .לשום שמו =־ לאשראה שכינתיה wie Dent. 12,5 ,עליך בבית הנחירה

.a ;אבוא אלץ ובמתיך ־־־ לתטן אשלח ברכתי לך ואברכינךChulin 49 a (vgl. Sifre fcu Numeri 6,28): ה לישראל מסי מ WbS ב כהלם מסי נבורה לא למחו כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכים Der Referent ist R. Akiba, nnd ih .לישראל והקב״ה מסכים על ידםseinem Sinne lautet die Uebersetzung >Dorthin entsende ich Dir meinen Segen (durch die Priester) und ich werde Dich segnen (indem ich zustimme oder wenn die Priester den Segen nioht aus-sprechen).* In gleichem Sinne lautet auoh Num. 6, 28 דשת) ית ת שמי ואנא אברכעון כ ר ב 1 ) . Das לתמן, welches zu אשלח genommen werden muss, ist conform mit Dent. 12,5 ם n. 12,21 לשום את שמו ש .ebenso 14,24 ,לשום שמו שם

.עמם לסניחס כשולחן ערוך :Mechilta ;אשד תשים = דתיםזד 21,1 nin ,יהודאה darעבראי nicht wie sonst 6 ,עברי ־=־ בר ישראל 21,2

nach der unbestrittenen Halacha in Baba Mezia 71a אין הנר נקנה ף den ProSelyten auszuschliessen בעבד עברי .

־ אס בלחודוהי ייעול בלחודוי יפוק 21,3, 8 ם בנסו יבא בנסו יצא ־ א . Kiddusehin 20 a יחיד נכנס יחיד יצא nom. R. Elieser b. Jacob.

-in der Be או die Partikel ,או אל המזחה = דלות מזחתא 21,6deutung von ם א 9 ) , wie Ex. 21,36 או נודע, genommen nnd hier-durch im Einklang mit der Halacha in Kiddusehin 22 b, dass die Thfir an der Mesusa, d. h. aufreoht stehe. Somit lantet die tar-

») Auf die Notk in 20,21 אכלא אליך sind wir von Dr. Plato in CKJln aufmerksam gemacht worden.

s ) Friedmann in seinem Commentar znr Mechilta m5chte die Discussion dort bexflglich des גר als zwischen B. Akiba und B. Jischmael hinitellen, was auf Grund einer Lesart im סמ״ג Behr einleuchtend ist, ebenso wie er die ganze Stelle zu emendiren vorschlSgt, um sie mit der Halacha in Baba Mfr• xia 71a in Einklang su bringen.

>) Bereits von B. Salman Wilna in 26 •£1 תולדת אדם bemerkt.

— 232 —

gumiflche UebepttetEung, als stande אל הדלת אם על ןממוזה >zur Thiir, wenn sie zur Pfoste gehort*, und es ware nicht nothig, mit Nach-manid. der Varjjante (s. oben die Noten S. 26) den Vorzug zu geben.

wie sie ,ךמןימה die Lesart ;אשר לו יעדה =־ דיקימה ליה 8, ,21Nehardeer und Suraner als correct anerkennen ( 8 . oben S. 70) u. .Cod, ; 7 n. B. haben (s. oben die Noten S. 26) gehort zu den vielfachen Fallen, in denen das Jod nach dem ד irrthumlioh mit .Schwa punctirfc wurde. nnd 8 0 zum Irrthum verleitete, das Wort als im. Futurum stehend .zu - betrachten. Die targumische Auf-fasspng dieses.-Verses kann ganz auf R. Akiba zuriickgefuhrt wjerden1): Das Km. לו harmonirt mit dem Lehrsatze R. ,Akiba's

hangt mit der ךקימה Sanhedrin 4a).; Der A!.usdruok^יש:אם-לנאןרא;Gmndbedeutupg >geloben« zusammen; »die er sich angelobt hatte*, (s; auoh zu 22,15) in dem) Sinne, dass die Magd seine ארוסה ge-,wojrden8).,, Nachdem sie, nun in den Augen des Herrn missfallig geworden, er das eheliche Verhaltniss nicht fester knupfen will,

,dprf sie der Vater oder auch der Herr nicht mehr in dem Dienst-yerhaltniss belassen — ויפרקינה, er 8011 siehievon losmaohen 3 ) . An einen

and ן rn Mann, darf er sie nicht furder verkaufen, nachdem dieser Herr sie nicht geehelicht, wol aber missbrauoht hat. Der Ausdruck >1"D כטשלמיה* findet sich im ahnliohen Sinne als euphemistische Bjezeichpnngin Lev. lfy 23 u. 20,16 fur לרנעה und ist ein deut-

Jicherea Bild fiir den yon R. Akiba in gleichem Sinne gethanen Ausspruch *בעדו כה כיון שפירש טליתו עליה אץ רשאי למוכרה*, nachdem er ,hereits sein Kleid .fiber sie ausgebreitet hatte4).

2i״lQ שאןץ; = זימה; Mechilta אלו מזונותיה nom. ft. Joschija, Npch Berachot 44a, bezeichnet זיונה Alles, was nur zum Essen dient .nur ,,die Speise, die vollig sattigt מזמא : 2 1 , 1 -nom. R. Jisch ,בוריו Mechilta ebenso ;משענתו == מדיח &mael,: ׳ der diese und noch. zwei andere Schriftatellen (s. weiter 22,2) parabolisch dentete.

PpJ,,. hymms liease sich vielleicht..ינקם — אתתא יתק 21,20 )

־ 1 1 ) ^echiita: ד עקיבא אומר מוכר הוא אם רוצה ליעד מיעד , ונוהג בה מנהג• אשוח ואינו גוהג בה :Maimonides, Mwchna Tora iv, 7 ף

.טנל,ג.שסחןתw

, ) i a ; Herr U»UM ihr den Scheidebrief ,gebeu, wie im palast. Targum ejrgliiit wird.

*) Vgl. ahnlich bei Rut 3,9 •ופרשת (:נסיך על אמתין.

— 233 —

schliessen, dass die cprrumpirte Lesart in der Mechilta lauten musse: ! '.ר׳ עקיבא אמר מה להלן בביר אף כאן ככ״ד

.אין. אסון אלא מיתה :Mechilta ;אסון — מותא 21,22 .על ,פי״דיינין :Mechilta ;בפלילים = ממימר הניא —

;נפש תחת נפש = נפשא חלף נפשא 21,23 , die wortliche, Au£ fassung entspricht den Worten] R. Elasar's in Sanhedrin 79,q, nicht denen des R.. Simop daselbst.

21—24 u. 25. Die w.ortliche Auffassuug dieser Sphrifij-verse widerspricht der Traditionג) vollstandig, die aber eben, weil sie ^nbestritten blieb 2 ) , und in ihrem Inhalt allgemein bekannt vorausgesetzt wurde, vqm Targumisten un,beriicksichtigt blieb. Vgl. hieruber oben S. 225. ..

ר׳ עקיבא אומר השור יסקל וגס :s. Mechilta ;יומת = יתקטיל 21,29 בעליו יומת הקיש.מיתת.בעלים למיתת השוד מה מיתת בעלים בכיג אף מיתת השוד Nicht so die darauf folgende Baraita u. - Sanhedrin 16 b .במג. .(פדיון למומתין בידי. שמיס) . .

nach der tradjtionellen Halacha in ,המת = דמי מיתה 21,35,der Mischna Baba Kamma 16b התם משלם חצי נזק מגופו. - .

Es ist die .זרחה השמש עליו. ־־= זעינא דסהךיא נפלת.עלוהי 22,2zweite Schriftstelle (8. oben 21,19), die R. Jischmael bildiich auf-gefasst hat. (Jerusch. Ketubot IV, 4\ »wenn es sonnenklar ist«7

wahrend R. Elieser b. Jacob3) die wortliche Auffassung festhalt >wenn es am Tage ware. Der Targumist wahlt einen dritten Weg, der gewissermassen eine Vermittelung zwischen bildlichqr nnd wortlicher Auffassung ansfcrebt. »Wenn das Auge dor Zeugep auf ibn gefalien ist*, d, h. wenn die Zeugen des Einbrechers und der Einbrecher der Zeugen ansichtig geworden. Daher. Maimonides in Mischne Tora הל׳ עיבה.IX, 8 auf diese Targumstelle hin (s. dort .וכן אם הקיפוהו . . . עדים erklart מגיד משנה

-Mechilta u. Sehe.;ולקח בעליו = ויקבל מריה מעיה מומתא 22,10

?) Siehe Mechilta und Baba Kamma 84 a. 2) Die buchst&bliche AuflasBung dieser Stelle vou Seiten R. Eliesers in

Baba Kamma 84 a wird eben daselbst als eine 80 auffallende Abweiohung von alien anderen Gesetzeslebrern bezeichnet, dasB man durchaus eine andere Auffassung darin zu suchen habe. S. Rapoport im Send8chreiben דברי שלום .S. 15 und Ritter, Pbilo und die Halacha S. 134 ואמת

a) Die Worte im Jeruschalmi Ketubot IV, 4 תגי ראב״י אומר ייאמרו הדברים .vgl. weiter zu Deut. 22,17 ככתק

— 234 —

tmot 45a מכאן אמרו כל הגשבעין גשבעק ולא טשלטין; so anch Baba Kamma 106a כיון שקבלו התלים שוב אק משלם טטון.

8 auch die Mechilta יבאהו עד וטופח =־ ייתי סהדן ותכיר 22,11, 0u. Baba Kamma 11a יביא עדם שנטרפה; doch kann man, wenn man den Accenten nichtwiderspreohen will, auch ותכיר לא ישלם lesen, daauoh Glen. 31,49 הפרסה mit דתבירא fibersetztwird >dasjenige, was zerrissen.*

durch Geschenke, die man« טהר ימהמה = קימא יקימינה 22,15der Verlobten zuschickt, sie als Fran erwerben; 8 .oben 21,8 קימא .

.כל הרם nach Lev. 27,29 ,יחרם — יתקמיל 22,19 י .vgl. den Ausspruch R. Schimon b ;ליי = לשמא ד

Jochai's in Sanhedrin 63 a בל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם .שני בלתי לוי לבדו

ר עקיבא אוטו בדינים הכתוב מדבו :Mechilta ;אלהים ־= דנא 22,27wie dort gelesen werden muss.

.טלאתך אלו הבכודים הניטלק טהטלאה :Mechilta ;טלאתך = כמוך 22,28 somit auf ;ובשר בשדה טרפה = ובסו־ דתליש טן חיוא חיא 22,30

wie im Jeruschalmi Pesachim II ,אבר ק החי , 1 deutend, wozu das Wort כשדה Veranlassung bot >Fleisch, abgerissen vom lebenden Thiere1). Das Missverstandniss >Fleisch, abgerissen durch ein le-bendes Thierc ffihrte zur Aendernng der ursprfinglichen Lesarten in ,durch ein wildes Thierc, im Targum, 8. oben S. 26 u* חיות בראin Raschi z. St., 8 . unsere kritisehe Ansgabe dieses Commentars.

ך fiber die Lesart 8 ;וצדק = ודנפק יון טן דנא 23,7 ד י . oben die Noten S. 26. Sie durfte soviel als על ידך bedeuten und mit der Baraita in Sanhedrin 33 b ( 8 . auch die Mechilta) zufiammen-hangen: טנק ליוצא טביד זכאי ואטד אחד טהס יש לי ללטד עליו חובה טניין •טחדרק אותו ח״ל צדק אל תהרנ

Mechilta, sowohl nach R. Jisohmael als ;זבחי = פסחא 18 ,23naoh R. Akiba.

.צו Mechilta u. Sifra, Abschnitt ;בר טטדבחאE .לא תבשל גדי בחלב אטו = לא תיכלון בסר בחלב 23,19 8 ist

dies eine Stelle, welche eine besondere Ausnahme bildet. Denn der Targumist verlasst hier ganz den Weg wortlicher Auffassung und wahlt dafiir die traditionelle Auslegung. Nach derselben ist laut der Mischna in Chulin VIII Anf. >alles Pleisch verboten, in Milch zu kochen.« Wenn R. Akiba (ebenda Bl. 104a) das

») wie 28,11 חית השדה = חית ברא.

Fleisch von Wild nnd Gefliigel (Bl. 113 a in der Mischna auch das Fleisch von1) unreinem Vieh) vom Verbote ausschliesst, 80 wird doch dort zugleich bemerkt, dass R. Akiba immerhin das Verbot dieser Misohungen, wenn auch nicht pentateuohisoh, doch als מדברי סופרים halt. Daher konnte der Targumist, ohne gegen R. Akiba's Lehrsatz zu verstossen, allgemein von >Fleisch< sprechen. Dass er hierbei sich des Ausdrucks לא תכלק >ihr sollt nioht essenc bedient, wahrend selbst das Kochen (בשול) und sonstige Nutzniessung (הנאה) auoh verboten sind, (MeohUta u. Chullin 115 b) kann darin liegen, dass in gewissen Fallen nur das Essen, nicht (גaber das Kochen und die Nutzniessung verboten sind, daher wird ein Ausdruok angewendet, der fur alle Falle passt. Dass ferner der Targnmist sich nicht begnugt, hier die traditionelle Aus-legung statt der wortlichen Uebersetzung gegeben zu haben8), sie vielmehr auch bei der Wiederholung in Ex. 34,26 und Deut. 14, 21 jedes Mai von Neuem vorfuhrt, beweist, wie demonstrativ der Targumist in diesem Falle auftritt. Vielleicht wollte er ab-weiohenden Ansichten, die sich gerade bei dieser mit dem Wort-laut nicht iibereinstimmenden Tradition geltend gemacht haben, entgegentreten. Vielleicht wollte er auch gerade diese Tradition besonders einscharfen, die nicht so allgemein bekannt gewesen zu sein scheint. Philo war die halachische Auslegung nicht be-kannt*); auch in spaterer Zeit war sie nioht allgemein verbreitet5), nach Rapoport6) 8011 sie sogar in alter Zeit in Babylon noch nicht uberall durchgedrungen sein.

ג ) Ln der Mechilta ist das Wort ממאה nach בהמה hinzuzuffigen. 3) Wie bei חיה ועוף nur אכילה איסור pentateuchisch ist; ferner Ghulin

113 a: בשר בהמה טהורה בחלב בהמה ממאה בשר בהמה טמאה בחלב בהמה .טהורה מותר לבשל ומותו־ בהנאה

Doch aber, wie Raschi hinzuf&gt: ובאכילה מיהא אסור משום איסור טמאה 3 ) S. oben S. 225, wonach der Targumist nur bei der ersten Qelegen-

heit, die traditionelle Auslegung mittheilt, nicht aber der Wiederholung der• selben Schriftstelle.

*) S. Bitter: Philo und die Halacha, S. 128. ־In Ghulin 110 a wird mitgetheilt, dass Bab nach einem Orte in Ba ף

bylon kam, wo er hSrte, wie eine Frau sur anderen sagte: Ein RibeaFleisch braucht wie viel Milch, um es zu kochen, worauf Bab verwundert ausrief; 1st es denn hier nicht bekannt, dass Fleisch in Milch verboten ist?

-In Erech Millin S. 101a, ohne weiteren Nachweis, und mit der Hin ףdeutung auf den Artikel ככל, der aber nicht erschienen.

_ 236 —

oben Si 164, wozu noch zu bemerken ist, dass .״;לכפרא»8 8 ,24auch Wolf Hamburg diese Stelle nach den talmudischen Quellen behandelt hat. Die Auseinandersetzung hat G. Lippmann in seiner Ausgabe des Safa Berura (Furth 1839) S. l i b mitgetheilt.

entsprechend dem Ausspruch der Mischua ,נערי = בטרי 2 ,25Sebachim XIV, Bl. 112 b ער שלא הוקם המשכן העבודה בבכורות u. mit diesem Verse in Verbindung gebracht, ebenda 116 b.

so auch R. Jose b. Jehuda in Sebachim ,כרכב = סוביבא 5 ,2762a כרכב זר. הסובב, wahrend Rabbi sagt ,זה כיור.

קדוש mit dem Ausdruck von ורחצו V. 19 u. 21 ;לרחצה 30,18wiedergegeben, nicht wie 29, 4 und sonst als »Waschen» aufge-fasst; ebenso Sebachim 21b ש ד ק .כל כייר שאין בו ל

so auch R. Elasar ;ונקה לא ינקה = ולדלא תיבין .u לדתיבין 34,7in Tosefta Joma V u. Babli Joma 86 a.

.vgl. oben 20,5 ;מרדין

Leviticus. ז

.מראתו זה הזפק :Sifra ;מראתו = זםקיה 1,16 ואת s. Mischna Sebachim VI, 5 (Bl. 64 b) ;בטנתה = באוכליה -

So iibersetzt auch der .ואת בני טעים היוצאים עמד, (namlich1) הנוצהTargumist Num. 19,5 פרשה = אוכלה.

Auch bei Josephus Antiq. I .הכהן המשיח ־= כהנא רבא 4,3 l l , 7,1 bekannt. — 8,13 אבנט = המינין. Bei Josephus Antiqt. ifavyd als i/ua mit der Bemerkung, dass die Hebraer diese Benennung von den Babyloniern hatten. Vgl. Siegfried, die hebr. Wort-erklarungen des Josephus bei Stade, Zeitschrift fur die alttestam. Wissenschaft III S. 51.

.גידול שיער und אל תגדילו פרע :Sifra ;תפרעו = תרבון פירוע 10,6 יין המשכר ולא wie R. Elasar in Critut 13b ;ושכר = ומתי 10,9

nicht so beim Nasir in Num. 6,16; wo Alles, was vom ,מגתוWeine kommt, verboten ist und Num. 28,7; s. die nahere AuS-fiihrung bei Adler im נתינה לגר.

= עם משה ולאהרן 11,1 . ן ר ה Hierbei ist Folgendes .אל משר, ואל אzu bemerken:

a. Die haufig, und mit einer einzigen Ausnahme*), nur bei

x) Die n&here Ausfuhrung dieser Stelle 8. bei D. Hoffmann: Die erste Miscbna und die Controversen der Tannaim, S. 10—11.

a)J08ua 20,1 וידבר ה׳ אל יהושע לאמר, wo ein pentateuchiseher Abschnitt

— 237 —

Moses vorkommende Einleitung וידבר ד׳ אל משה לאמו wird immer mit עם משה wiedergegeben; ־*

b. Dagegen וידבר הי אל אהק Lev. 10, 8 und Num. 18, 8 לאהרן. c. Bei Verbindungen, wie וידבר.הי אל משה ואל ארק Ex. 6,13;

. Lev. 11,1; 13,1; 14,33; 15,1; Num. 2,1; ;4,1; 4,17. .עם משה ולאהרן = 19,1 ;16,20 ;14,26

d. Bei der Einleittmg ויאמר ה׳ אל משה, ebenso ףאמר ה׳ אל:אהרן und bei Verbindungen wie אל משה ואל אהק, bleibt der unver-anderte Ausdruck des Dativs durch ל.

Diese in der M. *) Cod. 7 und in Ed. Sab. wie י in vielen altern Handschriften durchgefuhrte Uhterscheidung von Moses und Aron bei den Mittheilungen Gottes an sie ist keine absichtslose, Es 8011 Moses in einem m£hr' unmittelbaren Rapport mit Gott dargestellt werden, wie bereits Sifra Anfang von drei alten Tan-naim dafur Belege in verschiedenen Ausfuhrung ,beigebracht werden. Vgl. hier fiber Malbim imOom. zum Sifra, *wo ztigleich hochst lehrreiohe Winke fiir die Auffassung der Synohymen דבר und אמר gegeben werd&n.

.ארבה זה נובא סלעם זה הרשון :Sifra ;ארבה וםלעם־־־יגובא רשונא 11,22Lev. 12, 5 ארבעת עשר W שבעים; recht1 ddmonstrativ (und ohne

zu ,שבעי• um aufmerksam zu machen, •dass •1Jptfi', nicht ,(יוטקlesen sei, wie in" der That R. Jehuda b. Roez im Sifra (vgl. San-' hedrin 4a) seinen Schulern, welche fiber die richtige Lesart discn-tiren, diese erst erweisen musste.

entsprechend der [Deutuug R. Akiba's ,פרוע ־= פריע 13,45*gegenuber der des R. Elasar; s. Sifra z. St , wahrend Lev. 10,6 unbestritten, wie im Targum ubersetzt, bleibt.

.עתי שיהיה מזומן Sifra u. Joma 66b oben ;עתי — חמין 16,21 ,denn nicht der Hohepriester selbst ;יוציא = יתפקון 16,27

sondern ein Beauftragter that dies. wahrend der Talmud in Joma 88b aus den ,בחיי עלמא 5 ,18

Wortern וחי בוש schliesst ולא שימות בהם. Der Targumist will aber hier wie in Deut. 33, 6 der sadducaischen Lehre gegenuber das Leben nach dem Tode andeuten8).

wiederholt wird. Uebrigens hat- diese Ausnahme bereits die (פרשת רוצחים)Aufmerksamkeit im Talmud (Makkot Ua) auf sich gelenkt.

1) S. dort zu Gen. 21, 2; Lev. 10, 8. In Cod. 7 werden bereits spatere Aenderungen, die allmaiig die Unterscheiduhg aufheben, notirt.

s) 8. Adler, Einleitung mm נתינה לנר.

— 238 —

19, 32 In dem Streite der Tannaim iiber die Auslegung von im Sifra nnd Kiddusehin 32 b wahlt der Targumist «קן und שיבחseinen eigenen Weg, wobei er im Vordersatze der Lehre des R. Jose ha Gelili אפילו עיק וחכים Rechnung tragi

וא 19,23 ושלא s. Sifra n. Pesachim 23a ;ערלימ = מרחק לאנ .יהנח כו

.בסקילח :vgl. auch V. 11; s. Sifra ,דמיו ט =־ קטלא חיב 20,9 .ילפת זו חזיז :Sifra ;ילפת =» חזק 21,20

ח אשך = מריס פחתץ; 8 — ו ר מ . Sifra drei nnd in der Mischna Bechorot 44 a vier verschiedene Ansichten ubdr die Bedeutung des Wortes. Die Uebersetzung stimmt mit der Erklarung R. Jischmaels fiberein, (כל שגמרחו אשכיו) nnd weicht von der R. Akiba's כל שרוח ab. Nach den bisherigen Beobachtungen ware man zu der באשכיוFrage berechtigt, ob nicht hier die Namen zn vertauschen seien.

Die vielfach aufgeworfene Frage, dass der .וזרע = ובר 22,13Targumist hier gegen die Halacha iibersetzt habe, da nach dieter (Sifra nnd Jebamot 69 b) זרע alle Kinder nnd Enkel beiderlei Geschlechts einschliesse, beruht auf einer unrichtigen Voraussetzung. Das hebraische בנים kann namlich Sohne and anch Kinder 1 ) bedeuten; ebenso das aramaische ק מ . Anders aber das hebraische in der Bedeutung ,בנק aramaisch בנים welches in Bedeutung von ,זרעvon משפחה aber זרעא Qbersetzt jrird. Aber anch das aramaische .bezeichnet sowol den Sohn, als auch das Kind uberhaupt ברDaher ist hier im Targum das Teitwort זרע, fSr welches זרעא nicht gegeben werden durfte, um nicht »Familie< darunter zu verstehen, mit כר, d. h. Kind ubersetzt*).

Die Beziehung dieser Stelle .באכלם — בטיכלדק במובא 22,16xn dem כהן, der in טומאה die heilige Hebe geniesst, will auoh ein Ausspruch aus der Schule des R. Elieser b. Jakob hierin erkennen. Vgl. Sanhedrin 90 b, wo Raschi zrr Begrundnng dieses Ansspruches die erwahnte Talmudstelle herbeibringt.

nach der Lehre der Rabbanan ;אתו ואת בנו = לה ולבדה 22,28in Chnlin 78b נוהג בנקבות ואינו נוהג כזכרים, entgegen der Lehre Cha-nanja's נוהג בק בזכרים ובין בנקבות.

ebenso im folgenden ,ממחרת השבת = מכתר יומא מובא 23,15

.אוי לו שכגיו נקטת :So auoh im Taimudiichen (י .Ans einem (ungedruckten) Briefe Bapoparta an Luitatto (י

— 239 —

Verse ממחרת השבח = מכחד שבועתא; nach der Tradition in Sifra! entgegen der Ansicht der Sadducaer, welche die Stelle buchstablich erklUrten >am Morgen nach dem Sabbat*; vgl. Menacbot 65.

,ועגף עץ עבת — והדסין;כפת תמרים =־ לולבק ;הוד = אתרונין 23,40alle diese Bezeichnungen entsprechen der halachischen Auffassung.

*23,43 8 im ענני כבוד auoh R. Akiba בסבת ־= במטלת ענני; 0Sifra nnd in der Mechilta zu Ex. 13,20; nieht wie R. Elieser wie es auch in Sukka l ,שטת מ&ש i b heissen muss1).

על ש0 המיוחד :Sifra ןודיםרש ebenso V. 16 ,רקב — וםריש 24,11 .במיתה ועל שאר כל הכנוים כאזהרה

Den Gottesnamen (das Tetragramm) bei einer Lasterung deut-lich aussprechen; vgl. auch Sanhedrin VII המנדף אינו חייב עד 5 ,-Im vorgehendem Verse dagegen ist von einer Laste .שיפרש השםrung der anderen gottliohen Namen und dpr Strafe hieffir (מלקות aber nicht מיתה) die Rede.

ממן שהם תפוסים מעשה :Sifra ;אתם ־־־ בישיא ואחידין בידהון 26,39 .den Accenten aber widersprechend ,אבותס

Numeri.

hangt wahrscheinlioh (vgl. Nachmanides) mit der ;מעסר 5,10Stelle im Sifre zusammen: ואיש את קדשיו לו יהיה למה נאמר לפי שהוא אומר כל תרומת הקדשים אשר יקדשו בני ישראל שומע אני יטלק מיזע ת״ל ואיש את קדשיו לו יהיה מניד שטובת הנאת קדשים לבעליהם.

אין מיס קדשים אלא שקרשו בכלי:Sifra ;מיס קדשים = מי כיור 5,17 .ואלו הם מי כיוד

.vgl. Nasir 34b u. 39 a ;מחרצנים ועד זנ ־־־מפוחמים ועד עצודין.6,46, I S דודא: vgl. den Ausdrnck in der Mischna Nasir VI, 9

.נטל שער ראש נזרו ומשלח תחת הדוד ומנק שחק צרך לומר אמרו תיל :Sifre ;(8אמור =־= כד יימרון 6,23

.vgl. auch Sota 39 a ,אמוד להס

») B. Hirsch Chajes in den Noten zu Sukka lib will umgekehrt ver-fahren, nach dieser Stelle-' die anderen Citate corrfgiren, um das Targum mit B. Elieser in Einklang EU bringen. Nach unserer Auflassnng oben 8. 96 ist dies nicht nSthig, da ein innerer Connex zwischen B. Elieser und (lem Targumisten, wie bisher angenommen wurde, nicht zu bestehen braucht Siehe auch 8. 67 Note 1.

*) Die Lesart יימרץ, wie noch im Semag, Gebote § 20, in Tosafot He-nachot 44a, imEschkol ed. Auerbach, ist spater in הימרלן ge&ndert worden; g. oben die Noten s. St.

— 240 —

.s. Sifre a. Sanhedrin 17a nom ;ולא יספו = ולא פסקין 11,25R. Simon,

= אסרינון 11,28 .(1אוסרם ':Sifre ;כלאם ־א 12,1:; 8 ~" ת ר י ם ש ' ח י ש כ . Sifre.

.a. db&n S.'236 zn Ex. 34,7 י 14;18ר רמה = בריש גלי 8 0§ ,15 י ב • oben S. 236 zu Ex. 14,8. .das im Texte nicht vertreten ist, ist aus Lev ,להון 34 ,15

24, 12 hier aufgenommen und gehort zu den oben S 222 ange-fiihrtenBeispielen der Parallelisierungen. Was Berkowitz und Adler (Lezterer mit noch besouderer Hervorhebutig des an sich doch be-deutungsloseh כד) entnehmeri wollen, kann eher aus der Umwand-lung des Passiv's in's Activ gefolgert werden: ,מה יעשה לו = מר sie wussten nicht, was, d. h. welche Todesstrafe, sie ,ריעבהן ליהihm thun' sollten, wie im Sifra zu dieser Stelle bemerkt wird.

-im Sifre werden gewisse Falle ver ;תשאו = וזםלחון 18,1zeichnet, Von denen es heisst שהטעים נושאיים עדן על כך, daher auch im palast. Targum חקבלון חובי קידשיא. So, mit dem Worte יקבלק ubersetzt unser Targum nur V. 23 והם ישאו אח עונם bei den Le-viten, entsprechend dem Sifre; in der vorliegenden Stelle aber fasst es תשאו' עדן חנ1קדש im' Sinne von נושא ערן Ex. 34, 7: anf.

.s. auch Chulin 25 a ,בכלי חרס הכתוב מדבר Sifre ; כליי = מן דחםף 15 ;19' .יפה י:Sifre ;7".27כן = יאות י

שבעות fur עצרתי Das talmudische .בשבעתיכם = בעצרתיכץ 28,26ilt adth JbSepWs Ant. 111,10,6 bekaiint: *Aoap&d, mit nernxomt) gtdeutet. S. oben S. 119. 1

J "35',2'9i בפגעו בו = לדי אתחיב ליה מן'ךיינא; 's. Sanhedrin 45b: .ומניין שאם אין' לו גואל שבית דקי מעמידן לו נואל ו*״ל בפגעו ב1'מכ^מקופ

ז - .Deuteronomium ז י "י

1 ח 1 ל; 8 כ ו א . Sifre fur den ganzen Vers. .והלבק זה בית המקדש :Sifre ;והלבנן ־־־;,ובית מקדשא 3,25 s. Sanhedrin 38b und Minchat ;אלהים קרבים =־= אילה קריב j7״• 4

Schaj z. Stelle, wtraa<ih אלהים hier als קודש bezeichnet wird. .אזהרה לגונב נפש aucH MechiiW zu Ex. 20,13 נפשא,-' 86 19',5

Dagegen ist die Hinzufugung von נפש zu dem לא תקטול (V. 17)

') Dort ist fiir רצי אמר nach Jalkut u. Raschi Ji*"f zu lesen, da aua' ד״א falschlich ר״א entstanden ist.

Ik•

— 241 —

aus sprachlichen Grfinden erfolgt, weil namlich קמל erst in Ver-bindnng mit נפש einen Todschlag ausdrflckt.

6, 8 u. 11, 18 לממפת = לתפילק, nach traditioneller Auffassung and Bezeichnung.

,der Targumist fugt diese Erklarung hinsu ; יתקבעעון כמימי 9 ,6nachdem er das vorangehende pnw, nioht als Pfoste, wie in der Schrift, sondern als die technische Bezeichnung der Mesusain-schrift , wie im Sprachgebrauch der Mischna, zur Anwendnug gebracht hat.

ו = ותווכלא; 8 5 ,14 א ת ו . Chulin 80a, wonach die Ansicht der Rabbanan, dass שור חכר eine Viehart sei, dnroh das Targum be• grundet wird (מדתרנמינן תורבלא מינא דכהמת הוא)ן wahrend R. Jose behauptet, dass es ein Wild sei. So heisst es auoh in der Mischna Kilajim VIII was im «שור בר מין בהמה ר יופי אומר מק היה 6 ,Jeruschalmi z. St. erklart wird: die Rabbanan nehmen an, der wilde Ochs stamme ursprUnglich von hier, d. h. dem Cultur-Lande, nnd sei dann nach der Wildniss gelaufen. R. Jose aber meint, seine ursprungliche Heimath sei die Wildniss1).

getrenntvom vorhergehendeu ,ובקר ־־־וניכסתקודשיא מן תורי 16,2 ,בא .vgl. ferner Mechilta, Abschn ;צאן לפסח בקר לחגיגה :Sifre ;צאןCap. IV, wo ausser R. Akiba noch drei andere Tannaim dieselbe Deutung vertreten. Nur Rabbi erklart die Stelle in anderer Weise, die auch ihrem Resultate nach in Schekalim I I Mischna Aufnahme gefunden und vom Targum Jonatan beriicksichtigt worden ist.

Deut. 17, 8 יפלא ־= יתפרש »wenn sich dir Etwas zur Ent-scheidung entziehtc (wie Hirsch iibersetzt und im Commentar naher erklart); daher auch 28, 59 והפלא ־־־־ ויפריש >zum Wunder absondern deine Plagen, in ansserordentlioher Weise*. Die Aenderung der Lesart in 17, 8 ארי ירןלסי, welche Heidenheim in .umwandelt, stammt aus dem Citat bei Raschi zu Deut. 30,11 ייןקסי

,die atuierhalb des bewohnten Ortes liegende Wildniss ,בלא = ברא (*wie ר und ל noch in anderen Wfirtern wechseln.

Rapoport in זכרון לאחרונים S. 60 vertauscht ohne Weiteres die Beferentea im Jeruschalmi und giebt der Stelle eine gans eigenthflmliche Erkl&rung. Seine Worte lauten: ובתלמוד ירושלמי (םפ״ה דכלאימ) על מלות 'שור הכר מהבא הוי וערק לתמן, רבנן אמרי עיקרו מתמן הוי ר״ל מבבל (!) וא״כ נראה שם תורבלא עיקרו מבבל ששם מקום מולדתו ובא״י נקרא תור בר.

Targum Tom. I I 17

— 242 —

.והלחיים זה לחי התחתון :Singular wie Sifre ;והלחיים = ולועא 18,3־ v י 2 1 , .ebenso Sifre und die Mischna Sota 48a ;כהנייא ייטרון 8

ר עקיבא אומר Sifre und Jebamot 48a ;ועשתה = ותרני 21,12 .ר׳־א אומר תנןו dagegen ׳ ;וזגדיל

u. 8 תקון זין דגבר = כלי גבר 5 ,22 auch ולא ילבש = ולא יתקן; 0R/Eliese!1 \ Jacob im Nasir 59a מנין שלא תצא אשד, בכלי זין למלחמה תיל לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה שלא יתקן אישafetf בתקויגי. so auch die wortliche ;ופרשו השמלה = ויפרפון שושיפא 17',1122 יעAuffassung des R. Elieser b. Jacob in Sifre 46 a (s. auch oben & 233), wahrend R. Jischmael den bildlichen Sinn ובוררק הדבר כשמלה darin erblickt1)! ( 1 2 2 , ־ 1 ״ s ויפרו:אותו׳—־ יוילקון יתיה; a. Ketubot 46a ויסרו זה מלקות; aber dem Wortsinne gemass, Sifre hier wie ,ויסרו = 1ומלבין 18 ',21dotty 'ויפרו אותו"'במכות.' dieser Zusatz entspricht dem mischnischen Ausdrnck ;ירכי 2 ,23 1'(Kiddusehin 69a) יכולין ממזרים ליטהר und ahnlicher Redensarten (s. Adler in נתינה לגר).

לא תהיה קדשה מבנות ישראל = לא תהי מצגת ישראל לגבר עבד 23,18א יהיה קדש מבני ישראל י = ולא יסכ גכרא מבני ישראל איתא אמא .6; 8 ל ו .

Sanhedrin 54 י b, wo R. Jischmael diese Schriftstelle anders aus-lfegt, urid R. Akiba ihm opponirt. Diesem aber gehort in Kiddusehin 75b' ׳(vgl. die Tosefot das.) der Grundsatz an: עבד הבא על בית ישראל II אםורי ביאה Maimonides in '.הולד ממזר , 13 weist auf dieses Targum hin: הרי אוגקלום הגר כלל בעילת עבד ושפחה בכלל לא יהיה לך קדש ולא תהיה ־קדשה.־ 23,"25 : " י בםועל s. Baba Mezia 88b ;כי תבא = ארי תתנר 'u. 26 י wie auch im Sifre ohne Weiteres vorausgesetzt. Anders ,הכתוב מדצ1!Lber Baba Mfezik 92 a: איםי בן יהודה אומר בביאת כל אדס הכתוב מדבר. * im Sinne ,כי נפש הוא חובל = ארי בהק מתעביד מזון לכ^׳נפש'24,6 י 1des'Ausspruches in der Mischna Baba Mezia IX 115 a כל דם־ ל ^ א ו .שעושין בו אוכל נפש שנאמר כי נפש ה

ג ) E 8 ist anzunehmen, dass der Ausspruch B. Elieser b. Jacobs, ייאמרו ,wie er aip yoJlstSndigsten im .Jerusch. Ketubot IV, 4 erscheint !הדהריס, כגתקslob tyipht, allein auf die'sen Schriftvers, der dort am gehSrigen Orte naher ausgefuhrt wird, sondern auch auf die beiden anderen dort nur in den Parallelstellen erwahnten Schriftstellen bezieht. Vielleicht war es uberhaupt ein exegetischer Canon R. Elieser b. Jakobs, den er noch bei vielen anderen Schriftstellen zur Geltung brachte; so auch bei Ex, 21, 23 8. oben S. 233.

— 243 —

,vgl. Sifre und Sanhedrin 27b ;על בנים = על סוס בנין 16 ,24wonach in dieser Schriftstelle der doppelte Grund&atz ausgesprochen^ dass weder das Verbrechen noch das Zeugniss naher Ver-wandten, wie Vater und Sohne einander zum Nachtheil gereichen sollen1). Nach dem Jeruschalmi z. St. scheint R. Akiba der Ver-treter dieser doppelten Auffassung zu sein, wahrend R. Jischmael das Verwandtschafthinderniss fur Zeugen (und Richter) aus der Schriftstelle in Num. 35, 23 u. 25 herleitet. ' J

Der Targumist tragt mit dem hinzugefugten פוס beiden Auf-fassungen Rechnung; dem eigentlichen Sinne, wie er aus dem Schluss-satz איש בחטאו יומתו hervorgeht, durch על פוס in der Bedeutung von על .und dem halachischen Sinne durch ,על ירי oder talmudisch 2כשי)על פי in der Bedeutung von סוס 3 ) . Wollte der Targumist den

"eigentlichen Sitin allein zur Geltung bringen, so wiirde er על חובי gesetzt haben; beim halachischen Sinne allein wiirde er על מימרא gewahlt haben. Das palast. Targum driickt Beides vollstandig nebeneinander aus.

-wortliche Uebersetzung; aber nach der Er ,ובן = ובר 25.5orterung oben S. 238 zu Lev. 22, 12 auch nicht gegen die Halacha (Jebamot 22 b), welche unter ובן nicht >Sohn< allein, sondern »Nach-kommenschaftc iiberhaupt verstehen will, da בר Beides bezeichnet.

wortliche Auffassung, gegen ,על שס אחיו = על שמא דאחוהי 25.6die unbestrittene Halacha (Jebamot 24a), wonach יקום לנחלה, nicht לשם.

:Sifre (s. auch Jebamoth 106b) ;וירקה בסניו =־ ותרוק באםוהי 9 ,25-Dass auch der Tar .יכול בסניו ת״ל לעיני הזקנים חק הנראה לעיני הזקניםgumist בפניו — באסוהי >in seiner Gegenwartc, nicht »ins Gesicht« ubersetzt, hat Rapoport mit vielen Belegen fiir den sprachlichen Gebrauch des כאסוהי nachgewiesen*).

נ ) S. n&here Ausf&hrung im Pentatouch-Commentar des Eabbinere R.־ & lirsch מ. St.

a) So Lev. 27,18; Num. 26, 56, wo das Targum על פוס hat, 8) So Deut. 17,6; 19,15 wo על פי — על מימר. — Luzaatto in Oheb

^er, Einleitung S. 24 glaubt den halachischen Sinn, Rapoport im Kerem Chemed V, 224 dagegen den eigentlichen Sinn im Targum zu finden. Ber-kowitz in ,לחס ושסלד z. St. nimmt an, dass der Targumist Beides, dabei be-rficksichtigt habe, wie wir oben dargestellt haben.

<) in 15—11 .! י שלום ואמת ר ב ד . 17•

— 244 —

25, 12 ,TT וקצתה את כסא = ותיקוץ ית. Der Targumist konnte hier bei der wortlichen Auffassung bleiben, da diese im Sifre als unbestrittene Halacha fiir den Fall einer Lebens-Gefahrdung gilt, 8 0 dass das וקצותה את כסה im buehstablichen Sinne als ein das Leben des Bedrohten rettender Akt genommen nnd daran uud dem weitern לא תחום עיניך die Pflicht gelehrt wird, einen durch den Anderen lebensgefahrlich bedrohten, durch Verletzung des Be-drohenden, wenn nicht anders moglich selbst durch dessen Todtuug zu retten 1). Was R. Jehuda yeranlasst, hier eine Geldentsohadigung fiir die Beschimpfung (בושת) angezeigt zu finden, ist die Parallele vom Schlusse hier לא תחום עיניך mit denselben Worten in Deut. 19,21.

ר עקיבא וכר ומה ת׳׳ל למת שלא :Sifre ;בערתי = חליפית 26,14* .(2החלפתי אפילו בדבר מהוד

s. Chagiga 3a ;האמירך = חטבך u. 18 האמרת =־ חטבת 26,17nom. R. Elasar b. Asarja אתם עשיתם חטיבה mit haggadisoher Ver-wenduijg fiir denselben Schriftvers.

Wenn, wie Frankel, דרכי המשנה S. 91 u. Rosenthal, בית תלמוד II , 280 annehmen, diese Auslegung des R• Elasar dem Targumisten als Quelle gedient hat, so braucht noch immer nicht der Letztere erst Jahrhunderte nach dem Ersteren, der wahrscheinlioh vor dem Ausbruch der hadrianischen Yerfolgungen gestorben ist, gelebt zn haben. Geiger, nachgelassene Schriften IV, 103 weist namlich ohne weitere Bemerkung auf diese Stelle hin, um damit das spate Alter des Targumisten zu erweisen; 8. a. oben S. 122.

.אין חבל אלא גורל :Sifre ;חבל = ערב 32,9 הריגי מסלק :Sifre ;אסתירה פגי מהם — אסלק שכיגתי מגהון 32,20

.שכינתי מביניהם .s. Sifre u. Raschi z. St ;אסאיהם == יחול רוגזי עליהם ואשיצינון 32,26 אק אגור אלא מוס :Sifre ;אגור — מיש 32,27 wahrscheinlich ;ולא נס לחה ־=־ ולא שנא זיו יקרא דאפוהי 34,7

ךזי1) לחי von לחה ) genommen und daher in hoherer Decenz so mit Beziehnng anf Ex. 34, 19 (ארי סגי זיו יקרא דאפוהי) iibersetzt8). Da-mit lost sich vielleicht jene dunkle, vielbesprochene Stelle im

-VgL Hiwch im Commentar z. St., wo ngleich auf Maimonides hinge (נwitien wird, der in הל׳ מצח I, 7 u. 8 die ente AuffaMung, in הלי חיבל I, 9 dagegen die zweite recipirt hat

.HI, 10 acceptirt חלמת מעשר שני ,Von Maimonides ף*) S. Frankel: Ueber den Einfluw, S. 206.

Sifre: אליעזר גן יעקב אוטר אל תקר לא נס לח1ז אלא לא נס לחה \ wenn man dafiir אלא לא נס לחיו lesen diirfte, welches in seinem Stamme von לח gegen eine solche Suffigierung nicht so sehr ver-stossen kann1).

Die Nachweisnng der halachischen nnd haggadisohen Elemente im Targum, wie wir sie hier gegeben hahen, bestatigt die bereits S. 197 ausgesprochene BehauptuDg, dass nur die Vorganger, Lehrer und Zeitgenossen R. Akiba's, dieser selbst und seine unmittel-baren alteren Schiller als die Tradenten dieser in das Targum auf-genommen Elemente zu erkennen sind. Halachische Traditionen spaterer Referenten haben keine Auf nahme gefunden, wie dies bei Rosenthal 3) an einigen speciellen Beispielen naher nachgewiesen wird. Dagegen hat der methodologische Grundsatz הלכה כר עקיבא -nunmehr neue Belege, in unserem Targum namlich, ge מחכיריוfunden.

X I X . Die i n diesem Buche erw&hnten Hand-schriften nnd Ausgaben.

Die Targum-Handschriften, welche wir fQr dieses Werk sur Vergleiohung eingesehen, oft auch naher geprUft haben, betragen 120 an der Zahl So haben wir in der Derossiana allein an 40 solcher Handschriften zu Rathe Ziehen konnen; ausserdem eine Auswahl derselben in den Bibliotheken zu Rom, Florenz, Bologna, Mailand, Venedig, Paris, London, Oxford, Niirnberg, Leipzig und Berlin.

Diese Handschriften naher zu beschreiben, wiirde ein ganzes Buch ausmachen. Wir konnen dies um so mehr unterlassen, da nns die Durchforschung aller dieser Handschriften zur vollsten

1J Allerdings mflsBte dann das ohnehin schwierige כל הנוגע וכוי WSjf als eine sp&tere Qlosse angesehen werden.

*) In der mebrfach erwfthnten Abhandlung, Bet-Talmud II u. III. Was dagegen von Rosenthal dort III, 25 versucht wird, den Naohweis zu fUhren, dass dem Widerstande der Nachkommen Bab. Gamliel's es beisumesien sei, dass das aram&isohe Targum in Pal&stina nicht zur Aufhahme gelangt sei, ist noch lange nicht als spruchreif zu erachten, bleibt aber einer weiteren Untar* suchung werth.

Ueberzeugung gefuhrt hat, dass sie fast alle, eine mehr oder minder geaiiiderte Vorlage bieten. Missverstandliche Correctur und Con-jectur wie Verkennung der sprachlichen und exegetischen Eigeu-ttumlichkeiten des targumischen Aramaismus haben jm Laufe der JahrhundertQ viberreichlich das Ihrige dazu beigetragen, dass der Text haqfig bis zur Unkenntlichkeit entstellt worden ist. Man kann behaupten, dass das Kriterium fiir eine geanderte Lesart darin bestehe, dass man die Schwierigkeiten, welche sie in ihrer

Vom hebraischen Texte abweichenden ursprunglichen Passung ge-"Boten, beseitigt und sie dem Texte angepasst hat. Darum beruft man sich so gem und so oft auf altere Lesarten, welche im ersten 1Augenblicke viel einleuchtender sind; wer aber das Wesen des T,argums ganz erfasst und mit seinen Spraohgesetzen sich vertraut ,^elnaicht hat, wird bei naherer Prufung nicht diese geanderte, sondern die schwierigere Lesart als die ursprungliche erkennen und sie zu erklaren wissen. Man wird daher nicht mehr in dem Reich-thum an Varianten fur einzelne Stellen die Quelle fiir die Auf-klarung mancher Schwierigkeiten erblicken. Hatten wir alle die variirendeh Lesarten aufgenommen, welche die Handschriften bieten, 80 wurde wol dieses Werk einen viel grosseren Umfang, unsere eigege Eykenntniss aber nur wenig gewonnen haben. Wir haben daher in den Noten (oben S. 1—60) meistens nur solche Lesarten an-^efiihrt, welche gewissermassen ein negatives Resultat ergeben, namlich zeigen, wie die Aenderungen entstanden sind. ^usserxfem aber haben wir alle diejenigen Lesarten aufgenommen, 'welche unverkennbar dazu dienen, die beste Tradition, wie sie sich 1m Texte' der Sabionettcr Ausgabe darstellt, zu unterstutzen oder aucbi Letztere, . bei der haufigen Inconseqnenz derselben, zu be-jpjchtigen oder zu erganzen. ^ Ein gunstiges Geschick hat es gefugt, dass seit einigen Jahren eine Controle iiber den Text dieser Ausgabe hergestellt werden konnte, die von um 80 grosserer Bedeutung ist, da die Handschrift ',Siijht bekannt ist, aus welcher diese Edition eigentlich geflossen jlfc Efiese Qon,trole setzt sich aus folgenden Mitteln zusammen: !).Maasorah zum Targum (s. S. 186). 2) Patschegen (s. S. 183). ,8) God. de Rossi 7 (s. S. 132) und 4) Handschriften mit assyrischer Pu!i,ctatibn(s. S. 132); Der innereConnex, welcher zwischen denselben{׳"ii'nddeJ'Ed. Sab. besteht, ist oben S. 133 hinreichend erwiesen worden.

— 247 —

Wir verzeichnen nunmehr die namentlicli erwahnten Hand-schriften nnd Ausgaben: v

Cod. B. — Bamberger; im Besitze des Diatrikts-Rabbiners Bamberger in Kissingen aus der Hinterlassenschaft seines Vaters des Distrikts-Rabbiners S. B. Bamberger s. A. in Wiirzburg.

Die Handschrift durfte die alteste datirte ,Handschrift sein, welche das Targum zum Pentateuch enthalt. Sie ist nach dem Schlussvermerk am 15. Tamus 4949, also im Jahre 1189, voll-endet worden1), nach dem darauf folgenden Vermerk hat sie Schneior b. Joseph, zubenannt Susskint von Salomo b. Asriel am fikontag, 25. Siwan 5212 gekauft. Wie am Schlusse angegeben, die Handschrift ursprunglich enthalten: Den Pentateuch mit demTaj> 1gum Onkelos, die Megillot mit Targum (zum Esterbuche auch י die 'apokryphischen Zusatze, den Traum Mordechas ip. hebraischer Sprache), die Haftaren8), von denen die zu Pessaoh und zu Soha-buot mit Targum nach jedem Verse, und endlich das Buch Hiob2). Leider ist diese werthvolle Handschrift defekt; indem sie erst mit N

Gen. 45,14 beginnt und nur bis zum Abschnitte מטות, Num.' 30 geht. Von da ab fehlt das Folgende vom Pentateuch und $e Haftaren, die erst in dem Propheten-Abschnitt fiir מטות beginnen und dann alles Andere, wie oben erwahnt, folgen lasst, mit'Aus-nahme des Hiobbuches, welches ganz fehlt8).

Wie die uberfliissigen matres lectionis in dieser Handschrift markirt worden, ist bereits oben S. 134 Note 2 angemerkt worden. Die Eigenthiimlichkeit, ein Jod nach Segol folgen zu lassen, z. B.:

J) Daher sie auch in den Noten zuerst als Cod. 1190 angefiihrt wurde.* נ ) Vor dem Recitiren derHaftara mit Targum sollte man vorau8sohioken

heisBt es dort: אמיר דאיתמר בנבואה על ידי פלוני נביא כמד. דמפרש יונתן בר על .:und nach Beendigung derselben Folgendes עוזיאל וכדו הוד• פריש ואמר יתברך וישתבח בריך שמיה דמרי כולא דאיתרעי בנבייא צדיקיא דיהב לנא אוריתא על ידי משה רבנא לברוכי ולשבוחי בריך שמיה דקודשא כריך הוא אמן.

2) Dasselbe findet man nicht selten in Handschriften dem Pentateuch bei-•gegeben, weil das Hiobbuch die hausliche Leotiire w&hrend einer Trauer-,woche bildete; 8. oben S. 134 Note 8. Vielleicht auch mit Rfioksicht auf den talmudischen Ausspruch (Baba Batra IS a) משה כתב ספרו וספר איוב,

3) Auf dem letzten Blatte giebt der Sohn David, der damals $1 Jahre alt war, den Tod seines am Ausgange des Sabbate, am 28. Weadar 5331 (1571) in Friedburg im Alter von 62 Jahren verschiedenen Vaters Jizchak b. Menachem kund und widmet ihm ein kleines Trauerge'dicht.

— 248 —

.theilt diese Handschrift mit Cod ׳ו?גיךחא• 3מי^זךי• ^לימ^א! ^ויךמא12; 8. hier&ber Naheres S. 135. Die doppelte Vocalisirung, wie .ist S. 143 noch an anderen Beispielen gezeigt worden י$י5ןיאAnch der hebraische Text in dieser Handschrift bietet noch die Setzung von Kamez Chatef in Form von T ! . also מ#ז1־. רחכהו^רכה; bei W5rtern, die mit ה oder ח beginnen, wird das Sohwazeichen

1in den hohlen Baum des Buchstaben und das Kamez unter den-selben gesetzt; z. B. pJ7|; anch bei ין]. Das Zeichen des Mappik wird, nicht wie bei uns ublich, in, sondern unter das ה gesetzt; eine Eigenthiimlichkeit, die auch noch anderen Handschriften, 30 a«ch Cod. 7 bewahrt haben. Ueber 8 ל כ . oben S. 148.

Cod. 1285, Pentateuch mit dem Targum Onkelos und der Massora, von Israel b. David im J . 1285 geschrieben, ist von Luzzatto im Oheb Ger und von Levy im Worterbuch unter der Bezeichnung Ms. I benutzt worden; s. das Vorwort des Letzteren. Die Handschrift, von der am Anfang und am Ende fehlt, ist jetzt im Besitze des Seminars in Breslau. Die plene Schreibung ist hier sehr weit getrieben; daher ;ה ״עוץיוזח; ךןיוון י ל י א חילמא; ךייטייל; ו JjinCjfy — Die oben S. 130 erwahnte Methode, statt der ?1וואיןWiederholungen eines auoh im Targum gleichlautenden Verses nur ein Wort oder zwei Worter hiervon im Anfange, als Aufforderung zur Wiederholung, zn geben, wird besonders in diesem Codex con-seqnent dnrchgefuhrt.

Cod. 10. Pentateuch mit Targum Onkelos u. Raschi, wovon der Pentateuch-Text im Jahre 1439 von Simeon b. Ascher aus Regensburg und die Vocalisirung, das Targum und der Raschi-Commentar im Jahre 1449 von Jedidja aus Camerino vollendet. Die Handschrift wird von Levy im chaldaischen Worterbuch sehr .haufig unter der Bezeichnung Ms. I I citirt; sie ist auch dort im Vorwort zum zweiten Bande naher beschrieben. Friiher in der Bibliothek Joseph Almanzi's, ist sie spater mit der ganzen Sammlung in den Besitz des theologisch-rabbinischen Seminars zu Breslau fiber-gegangen nnd fignrirt jetzt im Catalog desselben unter No. 101).

Cod. 11, ebenfalls im Besitze des Seminars in Breslau, bei

.Die Schreibung mit doppeltem Waw, 8. oben S. 145, ist vorherrschend (יUer Gottesname wird im Targum durch drei Jod mit einem Hakon in Form eines ך bezeichnet.

— 249 —

Levy ala Ms. I l l angefiihrt, im Vorwort dort S. IV naher be-schrieben, sehr defect, zeigt viele doppelto Vocalisiruugen; *. B. ( ferner ein Jod nach Segol, also ;ן$ודחא «<*ומן י ח ^ י«?1ן י ; auch ist das doppelte Waw anzutreffen, z. B. וגומא*.

Jahn. Hierunter haben wir Citate aus J . Jahns ehalda-ischer Chrestomathie (Wien 1880) mitgetheilt. Zu den Fehlern u. Aendernngen, welche bereits die Handschriften, aus denen die Aus-ziige gemacht worden sind, aufweisen, kommen nooh viele storende Druckfehler1). Die Sammlung besteht aus folgenden pentateuchischen Theilen;

Gen. Cap. 12—40, aus einer Handschrift in Wien, bei Ken-nicot unter 597 verzeiohnet.

Ex. Cap. 1—24, aus einer Handschrift in Wien, bei Kenni-cot unter No. 594 verzeiohnet.

Beide Handschriften weisen Schwankungen in der Punktation auf, so קדם ,>ךם ;אנא .ס 8נא u. דם^; auch ןןולמנא .קןלקין').

Num. Cap. 21—45; die Handschrift ist von Isaac b. Samuel fur Israel b. Mose im Jahre 1388 geschrieben worden, womit Adler bibelbkritisohe Keise S. 6 zu berichtigen ist.

Deut. Cap. 8—12, bei Kennicot unter No. 588 verzeiohnet. Die Handsohrift ist am Freitag, 18. Marcheschwan 5101 von Nathan b. Baruoh fur Manoach b. Chisda Cohen vollendet worden.

Deut. Cap. 28—31, bei Kennicot unter No. 589; augeblioh v. J . 1324 Jahn glaubt 1286, weil im Schlussgediohte

אהיה הוכה לכל סוכה אל הברכה יאמר דיה קינות יחבי עוד טלקרבי

יצמח תשבי הוא א׳ליייה'

1) Daher ist der kritische Werth dieser AuszOge nicht 80 hoch aniu-•chlagsn, wie A. Cohn in der Monatsschrift 1871S. 271—74 hierru geneigt ist

הלא It• מוצל מאש ביום :Eine Notiz am Schlusse lautet nach Jahn ף(?) כי ן ש חמתו על קהל הקדוש סלנםא דשטדו א האף.זמזמה ששפך השם נ כולם קדשו השם <jm טף ונשים ביום אהד בעונותינו הרבימ בשנת ק״ח לפרט(Ak) פישת והעבירו תער על כל בשרם והובא אלי זה ההומש בעיר אינש בשנת ק״ט לסרט קטן 0׳ שוב אשוב אליך ונשארתי רק אני לבדי כי החנמתי Jahn abersetzt: ich erfueit gerade 0) ונקרא נקראתי יי ימים לפני המרות לבאו המלכה העירה אבנון (?Avignon) ושמה ישבתי ובכיתי במר נפשי נ תי ו נ ו לפני אד השם ברחמיו מכני לראות בנחמות יהודה וישראל ובבנין אריאל ויזכני להנות בו .אני תרעי עד עולם

— 250 —

cUri Wort niit Stridhfen verseh6n, die Zahl' 46 == 1268 andeuten 8dll .<- /

Cod.'1411,' ist' die von Luzzatto in Kerem Chemed IV, 178 naher heschriehene Hatidschrift, welche deutschen Ursprnngs ist uh& •Vfahrsoheinlich noch alter als das Datum vom Jahre 14 H ist, •weldhes sich an einer Stelle findet. Luzzatto beuutzte diese Hand--scHrift erst, nachdem sein Buch Oheb Ger bereits erschienen w8ir, ibdem er did ans ihr gewonnenen Lesarten in sein Hand-Exemplar -nachtraglich aufnahm. Die von' uns hieraus erit (oben S. 194 ׳•8)lehnten Noten sind unter Cod. 1411 oder 171 (nach der judischeh Jahreszahl קע׳׳א) angefuhrt.

Cod. 7 de Rossi, s. oben S. 132. Codi1 2 Pair'ma, Pentateuch mit den Commentaren Raschi's '" '־und ibn Esra's, mit Targum, dem Patschegen und massoretischen Nbtizen zu Ersterem. Landauer, Massora S. VHI halt diese Hand-schrift fiir die Von Luzzatto im Ozar Nechmad IV, S. 156 be-schri'ebene, aus der dieser dort das Fragment der Massora mit-getheilt hat.

Cod. 12 de Rossi, s. obdtf S. 134 u. 162. Covd. 1411 d6 Rossi (eigentlich 1412 Parma, 8. Perreau,

Cataalogo dei' c'odici ebraici della hiblioteca di Parma S 142) ent-halt das Targutn zum Pentateuch. r Cod. Cas., d.' h. der Casanata in Rom, woriiber Naheres in der M. Einleitung S. XXn.

Cod. Ang. d. J1, der.Angelica.in Rom, woriiber Naheres in der M., Einleitung S." XXlI . \

Cod. 13 der Vaticana, Pentateuch mit Targum, nicht ohne Vocalisation, wie im Catalog^ vermerk't ist. 1

Cod., 14 der Vaticana, Pentateuch mit Targum, von Elia fHr Ascher am 21. Ab 5099 voll$ndet ־ : ־ - . ־ : : . , •-'

Cod. '16 der Vaticana, Targum •zum Pentateuch. Der Priestersegen (s. oben S. 217) ist hebraisch, in Cod. •13 gar nicht aufgenommen. Cod(: 448 der Vaticana, Pentateuch mit Targum Onkelos'־׳'•>־ייnach jedem Schriftverse, i. J . 1252 geschrieben; mit Punktation

'wie ואיגלי >אלבךר, enthalt am Rande viele Notiz6n aus der Tar-gum-Massora; 8. z. B. oben S. 66. ׳• J

— 251 —

Cod. Urbino vom J . 1295, nach den Notizen in der:oben S. 190 erwahnten Handschrift der Bodleiana.

Codd. im British Museum, mit assyrischer Punktation, s. & 132, 134 Note 4, 137, 151, 159, 160.

Cod. Solger in Niirnberg, v. J . 1291, worin noch die Plenarschreibung iiberwiegend ist (auch Landauer, Massora S. 31), Der Gottes name wird durch drei Jod bezeichnet. Gen.. 1, 2 ist ersoheint immer די nachtraglich hinzugefugt. Die Partikel סריעןals selbststandiges Wort: Soristige Schreibproben; ית; בךוונא אזל; אמר; ?מילמא; $8ךת,

Cod. Konigsberg v. J . 1313, naher beschrieben in Eich-horn's Repertorium I.

Von Editionen sind erwahnt: Brescia, 1492, S. 1, 190. Bologna, 1482, S. 187. Hanau, S. 187. Ixar, 1490, S. 187.

.Lissabon, 1491, S. 123, 187 ׳Lowenstein, S. 191. Mantua, v. J , 1590, S. 188. Regia, S. 188. Sabionetta, S. 190. Venedig, 1517, S. 187, 189.

1527, S. 187. 1567, S. 188. ,. 1591, S. 123, 187• 1597, S. 188.

Walton, S. 189.

X X . Nachtrage.

. S. 1 Z. 9. Auch Cod. Dessau, wahrscheinlioh aus י dem 14, Jahrhundert hat die Lesart • י ר פ ; sie findet sich auch in uuserm Targum selbst Deut. 32, 11.

S. 2 zu Gen. 1, 20. Die Form י^רח ist auffallig. ׳ In Chullin 27 b wird auf den Widerspruch zwischen Geu. 1, 20 u. 2, 19 auf-inerksam gemacht. Nach der letzterer* Stelle sind< die Vogel.aus

der Erde, naoh der ersteren dagegen ans dem Wasser entstanden. Der Widerspruch findet dort eine Losung, nach der der Talmud das ועוף als Objekt zu ישרצו gefasst, so dass יעוסף als Relativsatz anzusehen sei. So fassen es anch die L X X , die anderen griechischen Versionen und das Targum Jonathan, wo יעופף mit דטיים fiber-setztist. Einfacher ware esaber, wenn ועוף יעופף als selbststandiger Satz genommen wiirde, wonach die Stelle mit 2,19 gar nicht in Widerspruch stande, da hier fiber den Stoff, aus dem die Vogel geschaffen wurden, nichts ausgesagt ware. Diese Erklarung scheint Onkelos gegeben zu haben, indem er nicht דפרח, sondern יפרח fiber-fietzt. Merkwurdiger Weise hat aber das יפרח die Punctation des פלח*], als wenn beide Erklarungen vereinigt werden sollten. (Notiz von Dr. D. Hoffmann).

S. 3 oben. Gen. 4, 3 weist die Massora S. 73 תקרובתא als Variante fur קורמא naoh. Zur Erganzung der dort gegebenen Erklarung folge hier noch: In Ghulin 94a ist תקרובת ebenfalls ein Geschenk an Menschen, wie im Targum zu Ex. 32,14. Aber auch bei Gotzen-opfern wird dieses Wert gebraucht, weil man nicht קרנן, den Namen des Gottesopfers dafiir verwenden will. Aus gleichem Grunde wird איגו־א statt מזבח fur den Altar der Heiden (z. B. Ex. gebraucht; wie קלעים in Aboda Sara 51b statt קילקלין ;(34,13Aruch s. v. ausdrucklich bemerkt, man habe absichtlich das Wort gewahlt, um das heilige קליעים nicht zu missbranohen.

Gen. 18,12 80 ;בקרבה = במעהא auch Habakkuk 2,19 ב^״בו Es hangt demnach diese Uebersetzung nicht mit der .כ&עוהי =nach Megilla 9 a von den LXX vorgenommenen Aenderung zu-sammen, wie Frankel: Ueber den Einfluss, S. 219 und Eohn: Samaritanische Stndien, S. 80 bemerken.

S. 4 Z. 7 von unten u. S. 11 Z. 4 >aus typographischen Grundenc. Naheres hieruber S. 188.

S. 15: Gen. 13,10 בית מירא 40,20 ;בית שקיא; Exod. 28,38 Das haufig im Targum und Talmud als .בית אפי 33 ,34 ;בית עינוהיVorwort bemerkte בית fehlt nicht selten auch da, wo es ganz iibeiv fliissig erscheint. Nach Noldeke, mandaische Grammatik S. 194 ist es der Etymologie nach durchaus von בית Hans verschieden, mit dfem es aber die aramaischen Dialekte zu verwechseln anfangen. fis ist Sing. fem. zu כין; demnach wird es manchmal, wie wir schon in den *Beitragen zur Geographie nnd Ethnographic Ba-

— 253 —

bylonienS im Talmud nnd Midraschc, S. 26; bemerkt haben, den Raum oder die Richtung, und nioht immer fur ortliohe Beziehung andeuten. So verzeiohnet Noldeke, neuassyrische Grammatik, S. 51, ,u. S. 118 binissani בין הערבים ,zwischen den Abenden ,מת רמשיFriihling, eigentlich den Raum der Nizane. So wird auch das oben angefuhrte בית ולרא zu erklaren sein.

S. 17 zu 49,4 לקכיל אפך bedarf keiner Correctur, wie Reif• mann vorschlagt, dafiir אכך oder אמך zu lesen. Wie in Jesaja bedeutet's auoh hier, seiner eigenen ונגד פניהם — וקביל אשיהק 21 ,5Ansicht leichtfertig, ohne jede Untersuohung oder Rucksiohtnahme der Verhaltnisse, folgen.

S. 30, Z. 3 מלא ז mit >Opferdarbringung< wiederzugeben, 1st auf die ursprungliche Einfiihrung auch des gewohnlichen Priesters durch ein Speisopfer; vgl. Raschi zu Lev. 6,13 nach Sifra und Menachot 51b.

S. 31, Z. 3 von unten: 39,13 מרסצין vgl. oben 2820 ז , demnach musste auch hier )'Vptg'Q als masc. stehen.

S. 31 Ex. 39,6 ohne die in der Parallelstelle Ex. 28,11 hinzugefugten Worter עלף דעזוקא, weil sie bereits an dieser ersten Stelle, beim Gebot namlich erwahnt sind, nach dem oben S. 225 aufgestellten GrundBatz, dass der Targumist gewohnlich nur an der ersten Stelle seine Zusatze giebt. (Hierauf maohta nns der Privatgelehrte S. B. Schefftel in Posen anfmerksam, der uns ausserdem manche Bemerkungen zu der von uns edirten Mas* sorah zugehen liess.) Derselbe erklart in gleicher Weise daa Fehlen des Zusatzes בר טטדבחא Ex. 35,25 als an der zweiten Stelle, weil er bereits Ex. 23,18 an der ersten Stelle vorkommt. Allerdings haben manche Ausgaben naoh Raschi an der zweiten Stelle בר ממדבחא hinzugefdgt.

S. 36. Lev. 21,4 בעל בעמיו ־־= ברבא בעמיה, so die Lesart in Cod. 7, Pat. und Ed. Sab. Der Targumist hat somit בעל wie נבעל oder לבעל aufgefasst und Ubersetzt: Der gewohnliche כהן darf sich nicht an der Leiche des Gesalbten, d. h. des כהן גחל oder הן המשיח* verunreinigen. Diese Erklarung hat auoh der Chaskuni aufge* nommen:בתרטמו רבא בעמיה וחסר בית כמו בבעל עמיו דוגמת שבי אלמנה בית אבץ• ועוד הרבה, פירש לא יממא כהן הדיוט בבעל בעמיו היינו בכהן גדול שבעמיו p. Dast* על פי שהתרתי לך ליטמא לקרובים לא תממא לכהן בדול שאינו קרובךim gedruckten Chaskuni selbst ברבא בעמיה zu lesen ist, liegt aul

— 254 —

der Hand. Die geanderte Lesart, welche bereits Nachmanides vorgelegen, entstand natflrlich, weil man im Texte kein בבעל fandi

S. 45 Z. 17 zn Nnm. 21,29 die Lesart אסירין hat anch Codi Oasan. H i n 8; es ist die geanderte Lesart, wahrend die schwierige festznhalten ist, nicht aber, ohne irgend eine Bedentnng wie ציריןbei Levy, Wtb. 8. v. צור. Der Targumist wollte nicht פלטים wiedergeben, um dem Widerspruch mit Jirmija 48,46 טשי>בין׳^01 ^צירין zu begegnen. Darum Ubersetzt er 1לקחו בניך בשבי ובנותץ בשבי!in dfer Bedeutung von ישיגו =־ ציירין Proverbia 2,19, d. h. »er fiberlieferte seine (auf der Plucht) erreichten Sohne*.

S. 47. Num. 24, 24 יצטרחן in der Bedeutung >werden her-' beigerufen<; bei Jahn ק ךאןיהךחן .in Cod מםתחק Die Lesart •וםיז10 stammt aus Raschi zu Psalm 72,9.

1 :' S. 76, Note 2. S. J . Halberstam macht uns aufmerksam,' dass eher an B. Jehuda b. Ilai zu denken sei, der auch mit dem einfachen Namen; nicht so aber R. Jehuda ha-Nasi angefuhrt werde. Er war mit alexandrinischen Verhaltnissen vertraut; vgl. Frankel: £>arke ha-Mischna S. 161, wo ihn eben jener Ausspruch in Me• gilla 9 zugeschrieben wird. .S. 81, Z. 3 vor demStrich. Die Quelle fur Philo hat uns Dr ־ יLerner nachgewiesen, namlich: Ex. Euseb. Fragm. evang. Tom. VI S. 203 ed. Tauchnitz, wo Philo den Spruch als eine ungeschriebene, ftadirte Sitte erklart.

S. 95, Note 3. Das mitgetheilte Citat aus dem Raschi-Commentar liest man auch in der editio princeps des עין יעקב, wie Halberstam uns schreibt.

S. I l l , Z. 28. Es versteht sich von selbst, dass der dort 6rbrachte Beweis von der Behauptung des Chija b. Abba nnd der Frage des Anonymus nur gegen Diejenigen aufgefuhrt ist, welche dnnehmen, dass in jenerTalmndstelle־ vom aramaischen Targum <fie Rede 1st. Fur unsere Ansicht; die wir S. 96 u. 98 genugend flargelegt haben, bedarf es dieses Beweises durchaus nicht. E S. 181. Mehachem b. Salomo hat in seinem Worterbuche pO אק> welches er im Jahre 1143 vollendet, auch das Targum Sfoficksichtigt. Zu Gem 45,23 (s. oben S. 177) bemerkt er 1 ): ואשי אמר אונקלום ותבת נבאותיה על דקייס אורייתא׳ לא שיש לטל|#• * — • — י — -

* •J Vgl. die Auszuge bei Dukes: קובץ על יד S. 13.

— 2$5 —

ו להוסיף על ת צ י ל נ להאריך מ ר ש הללו $קןם נפסוק:זולחי כ> בא,להלח-יב פ: ^ .. .יסור חענין לדעת נבוני לב הדברים ממוצאם v H ! ,.ן

. S. 208 Npte 1. Deut. 4, 34; 26, 8,u. 34, 12.,Rflm ~ המודא, s. S. 208 Note 1. Einleuchtend ist, was Frankel: Ueber den Einflus^Sk 217 hieriiber bemerkt. > מורא ist im Aran$ischen, וץןלתא qun, Jjpdeutet aber דחלתא ,דחלא iiberhaupt Verehmngv und daher jauph auf Gptzen anwendbar, wie aus Ex. 32,4 zu ersehen,, wo Air אלא אלהיך . ישראל 0nketos אילן דחלתך ישראל giebt. . Dieter Uebersptzer •ab^.^erjqdg zweideutige Bezeichnung vermeidet, der selbst fur £אלהלן,חאלהי Qeaj^ giebt, wie sollte er 4, 34; 26, 8 sagen, derEwige אלהא דינין 10,16habe herausgefdhrt בדחלן רברבן, welches die Bedeutung haben konnte, mit grossen Gottern! Onkelos hielt sich aber auch durch Beruck• sichtigung auf Ex., wo Aron eine דחלתא gemacht hatte, verau-lasst auch 34,12 wo es heisst וכל המורא הנדול אשר עשה משה, den Ausdruck דחלתא zu vermeiden nod das einmal gewahlte חזונא bei-zubehaltenc.

S. 212, Gen. 31, 39. Eine zweifache Bedeutung des Wortes אין למלה :schreibt גנב .nimmt Menachem b. Seruk an, der rad ננבים חלקוה לשתי מחלקות נ הזאת כי אם מראה אחד וענין אחד אבל הסותרים הקדמו האחד מן לא תננוב והשני פתרו בו לשק שמירה וכה אמרו שמרתי יום ושמרתי .u. s. w לילה

S. 214. Num. 32,38 מוסבת ־= מקפן, dagegen Ex. 28,11. .מסבת = טשקען

Ex. 22,28 תתן = תפריש u. 29 ותתנו =־ תפרשיניה aus anthro-popathischen Griinden; dagegen ist die Lesart der Agg. תפריש Dent. 18,4 bei ראשית הגז entschieden falsch; vgl. die Tosefot zn Baba Kamma 66a. Schlgw. שצבעו.

S. 217. Auch in dem nicht-pentateuchischen Theile der Schrift ist eine Stelle bekannt, welche unubersetzt blieb; namlich im Buche der Richter 10,16. Vgl. Kimchi ותקצר נפשו בעמל ישראל%. St., Maimonides, More I c. 41 und Pat. zu Gen. 46, 1.

S. 218, Z. 15. Die Namen in Gen. 15,19 (s. oben S. 6) finden im Jeruschalmi Schebiit VI, 1 verschiedene Uebersetzungen.

S. 222 oben. Andere Beispiele sind: Ex. 25. 37 והעלה = ותדליק ; der Targumist durfte um so niehr

das Verbum mit der zweiten Person verbinden, wie im Vorder-satze ועשית = ותעבר, da es auch 40,4 והעלית ־=־ ותדליק heisst.

— 256 —

Ex. 28,11 a. 21 כתב מפרש ans Ex. 89, 30. Ex. 39,1 בטא vara ליאהרן wie Ex. 35,19. S. 222 Z. 4 Ton ס.: Lev. 26,19 ,בבחל nnd מחשה mehrfaeh

erweitert. Nam. 32, 5 אום ans Dent. 23,5. Dent. 33,24 ויתרבא בתסנוקי טלכק nach Gen. 49, 20. S. 223: Ex. 22,2. E8 ware nooh daranf hinznweisen, dass

der Targumist עין Ex. 10,15 n. Num. 22, 5 (in עין הארץ) mit עין .wiedergiebt שמשון

ו4

I . R e g i s t e r

der angefiihrten Schriftstellen*).

G e n e s i s .

c V. Seite. c Y. Seite. c. v. !

1 1 148 8 5 183 215 7 15 153 2 211 251 — 7 152 166 8 4 153 , 10 205 — 8 152 201 9 153

11 141 146 — 10 146 152 9 3 147 12 141 166 — 11 146 — 5 135

• 13 145 — 13 157 — 6 227 20 251 — 14 133 145 — 19 220 21 112 155 — 18 166 — 23 214 22 61 143 — 19 203 10 1 149 25 186 — 20 158 — 2 143 27 152 216 — 21 117 226 — 5 145 28 61 70 — 22 182 226 — 9 105 28

143 149 — 24 151 — 14 218 29 62 4 4 112 226 — 17 218 31 141 — 9 215 — 23 140

2 2 149 — 10 227 11 3 155 3 141 — 11 149 — 4 205 5 205 210 — 14 221 — 14 65 7 153 200 — 16 221 — 30 147

208 — 25 142 12 5 141 8 117 133 — 26 182 182 — 6 166 8

141 5 24 163 — 7 135 10 203 6 7 135 — 8 144 11 183 — 9 145 — 12 145 12 161 — 12 143 201 — 13 212 14 218 — 13 146 — 16 146 15 152 — 14 113 — 17 205 18 147 — 15 70 — 18 147 21 146 152 — 16 205 — 19 141 21

183 7 1 145 13 3 204 23 147 — 4 145 — 9 152 24 117 226 — 5 205 — 11 215

3 2 212 — 13 146 — 13 227

Seit•.

152

205

227

*) Die in den Noten S. 1—60 aDgefBhrten Schriftstellen, welche dort in gehOriger Reihenfolge vorkomiaen, sind hier nicht berucksichtigt.

Xargum Tom. U 18

258 —

v. 14 16

1 2 5 6 7 9

12 18 15 18 22 24

2 4 7 9

17 19 2 5 7

11 14 1 6 8 9

10 12 13 15 16 21 26 27

1 8 4 5 6 7 8

19 21 25 26 28 29 31

5 6 7

17

219

146

S*il«. 152 221 136 144 219 136 141 209 219 146 218 136 205 136 220 149 166 136 133 221 146 147 152 205 215 212 218 206 218 136 208 135 152 152 147 203 149 147 143

62 62

166 156 203 153 145 155 114 227 143 182 155 135 139 155 221 136 141 147 215 205

219 221 221 149

167

153

167

152

221

c. V Seiie. c. V.

19 18 227 26 11 - 19 153 — 20

— 21 62 210 — 21 — 24 205 _ 27 — 25 205 — 29 20 4 145 — 82 — 6 155 27 6 — 9 62 — 9

18 147 — 15 21 6 186 — 18 — 7 62 — 19 — 8 201 — 20 — 17 204 — 27 22 4 147 — 28 — 7 152 — 29 — 12 149 — 36 — 13 209 — 37 — 15 150 — 40 — 23 143 — 42 23 1 136 28 5 — 4 135 214 153 — 7 — 8 136 — 11 — 9 135 — 12 — 13 135 — 13 — 14 136 — 17 — 16 136 — 18 — 17 136 — 20 — 19 186 149 — 22 24 4 213 29 5 — 7 135 — 6 — 11 145 — 7 — 12 152 — 17 — 14 152 — 23 — 15 143 — 30 — 21 62 201 — 31 — 23 62 — 33 — 29 143 30 2 — 33 203 — 3 — 36 141 — 4 14 — 143 40 ־־־•— 44 152 — 15 — 49 146 — 18 — 53 146 — 20 ׳ — 57 220 — 31 — 58 143 — 32 34 — 145 60 ־־־•— 62 146 — 37 25 67 228 — 43 25 3 219 31 10 — 8 146 — 14 — 9 136 18 — 25 146 — 20 — 27 105 — 27 — 34 114 30 26 11 221 — 31

— 259 —

c. V. Seite. c. V. 81 33 149 38 14 — 34 149 18 — 37 145 146 24 — 39 212 255 26 — 40 213 89 10 — 42 215 11 — 49 183 219 _ 12 32 1 143 — 20 — 3 63 69 40 3 — • 4 63 69 — 5

166 212 — 8 — 5 166 — 10 — 7 63 69 — 11 — 8 153 — 13 — 10 145 221 — 14 — 11 205

221 — 15

— 14 136 146 16 — 16 156

146 — 20

— 33 228 41 1 33 5 212 — 3

10 204 — 7 — 11 133 — 9 — 12 149 — 14 — 16 143 — 15

23 141 — 16 34 2 213 — 22 — 8 63 214 — 25 _ 14 181 — 27

15 145 — 28 25 165 221 — 29 29 141

221 — 34

35 1 157 — 35 3 143 — 43 4 63 148 — 44 8 143

148 — 45

16 136 — 46 18 166 — 47 21 152 — 48 22 217 — 50

36 2 142 — 53 9 136 — 55

81 142 42 7 39 219 — 9 43 136 205 — 10

37 3 152 205

— 11 5 136 — 12

14 136 15 _ 18 201 — 10 _ 19 136 165 — 20 — 23 152 — 27 — 27 63 — 36 — 32 63 152 — 38 38 1 143 — 42 — 9 165 — 56 — 12 143 43 7

228

220 147

152

215

Seite. 219 152 155 182 155 228 204 205 152 141 64

117 152 117 64

215 152 252 160 155 166 165 70 64

204 145 203 145 203 04

167 152 118 148 202 221 144 70

220 166 144 141 64 70

201 142 145 220 150 133 143 211 220 152 201 133 154 213 143 143 143 64

149 221

c. Y. 43 15 — 18 — 27 — 84 — 43 44 1 — 5 — 9 — 18

21 — ׳— 22 45 8 — 10 — 18 — 21 — 22 — 27 46 1

4 — 11

17 21 __ 25 30

— 34 47 2

4 9 _ 13

22 — 26

29 48 5 _ 7

13 14 _ 17 19 20 22

49 1 — 4 — 6 — 9 — 10 — 11

12 13 21 24 25 27

— 31 50 25

Seite.

213 211 213 220 133 143 154 153 215 210 150 215 149 136 220 143 145 64 133 148

182 183 182 142 136 140 149 204 221 166 213 141 165 201 143 201 64 147

210 220 64

136 136 136 136 204 141 208 136 228 142 64 258

201 221 81

152 65 65 221

152 202 221 113 228 143 119

c. v. Seite. C. V.

50 11 136 9 2 9 13 136 — 31 17 6 5 — 3 3 23 136 10 1 25 1 1 9

—

5 6

10

E x o d u s . — 12 — 17

1 8 2 0 5 — 21 9 206 — 2 3 _ 16 6 5 — 28

19 118 11 3 — 22 141 2 2 8 — 7 2 3 136 151 12 2

5 228 — 3 — 6 2 0 5 — 4

8 2 0 5 — 9 9 2 1 3 — 11

13 206 13 19 65 67 22 20 2 1 1 30 24 133 33

3 1 1 1 8 34 6 65 2 0 4 37

— 7 2 0 4 38 9 66 4 3

14 135 183 46 21 202 13 3

4 2 141 10 — 6 118 17

10 205 214 19 15 155 22 18 135 14 3 24 143 8 25 . 7 0 12

5 7 205 13 9 201 202 2 0 3 15 _ 20 66 17

6 9 66 20 18 142 27 27 141 15 1

7 4 141 2 11 201 7 8 ן 141 171 9 70 14 20 141 2 1 4 19 28 119 143 26

8 4 70 16 3

5 222 — 4 11 204 7

28 204 21

9 17 204 29 23 139 205 30

— 28 222 — 35

Seite. C. V. Seite.

135 147 166 17 6 136 147 — 7 153 2 2 2 — 11 218 202 18 1 230 221 — 2 230 153 — 11 230 183 — 14 166 201 — 1G 2 1 5

70 — 19 156 70 — 21 230

214 — 23 66 70 146 19 5 2 3 0 201 — 8 155 201 — 11 182 146 — 20 182 2 2 9 — 23 69

66 2 2 9 20 1 183 2 2 9 — o 213 166 — 3 142 2 2 9 5 70 146 2 166 229 . - 7 66 231 2 1 0 — 8 136 167 218 — 9 147 118

210 — 11 147

152 210 — 16 183 211 18 65 153

119 182 229 21 231 229 21 1 231 167 2 66 231 2 2 9 3 231 2 2 9

222 5 66 2 1 5

119 222 6 231 203 8 70 142 2 230 _ 9 152 2 2 9

230 10 66 70 1•

66 230 232 142 230 13 154 ) 2 0 — 1C 2 2 -166 19 154 232 230

230 20 232

204 230 mmmm 22 2 3 3 230 23 2 3 2 230 24 139 233 204 230 28 140 230 2 9 233 204 30 142 167 166 33 205 152 35 106 233 166 22 2 233 256 2 0 5 4 66 204 _ 10 2 3 3 222 11 234 214 15 234

66 19 66 234

214 — 26 214

— 261 —

c. V. Seite. c. v. Seite. c. V. Seite. 27 234 39 1 256 18 17 112 28 234 255 6 253 19 14 147 30 234 23 151 — 15 204

23 5 154 30 1 136 — 18 81 204 238 23 — 222 י 38 40 234 7

18 234 — 32 238 19 234 — 33 166

24 7 70 155 L e v i t i c u s . 20 5 119 _ 8 164 236 — 9 238

10 109 181 183 1 16 67 158 236 21 4 253 15 140 2" 3 136 — 20 120 238

25 2 236 — 12 204 22 13 238 5 113 3 2 156 — 15 156 8 155 4 3 236 — 16 238 _ 11 130 — 12 67 — 28 216 238

17 167 5 14 210 23 3 147 19 210 — 17 155 — 10 136 25 222 — 24 67 — 15 238

__ 37 256 6 4 67 — 36 167 26 20 113 183 — 5 152 — 40 239 27 5 236 — 6 152 — 42 67

8 112 7 12 136 — 43 239 19 146 — 25 167 24 11 239

28 1 210 8 29 139 — 14 203 3 66 70 143 10 4 215 — 16 67

11 66 256 _ 6 236 25 23 153 25 210 9 236 — 30 112 32 151 10 143 — 39 150 38 252 __ 19 145 — 42 150 42 70 11 1 236 — 47 146

29 13 134 19 112 215 26 2 135 31 135 21 112 — 8 220

;36 139 !22 237 — 10 70 30 !13 113 i,32 146 — 11 67

18 326 34 209 — 13 65 67 150 23 113 151 38 167 — 19 256 24 82 12 5 237 — 39 239 35 181 13 5 67 27 8 67

31 3 181 — 7 133 32 21 217 — 10 205

27 214 — 14 205 35 109 183 — 18 67

33 9 215 — 29 212 1 19 153 10 215 — 45 182 237 — 41 153 13 215 14 52 112 3 9 214 23 183 15 8 151 — 27 156 27 156 — 33 211 — 32 105

34 1 142 16 1 222 — 50 212 2 136 — 9 67 4 7 65 67 6 183 — 12 203 — 9 165 7 142 236 — 21 237 5 10 239

12 158 — 27 237 — 14 156 203 33 252 18 4 215 — 17 239

3a 5 203 156 30 — 237 185 5 — 205 ן־ 37 12 i 222 239 113 4 6 67 7 — י

•ז

— 262 —

0 . v. Seite. c. v. Seite. c. V. Seite.

6 18 239 20 26 140 33 34 131 23 217 239 21 1 202 34 3 166 24 108 - 3 143 — 4 156

7 3 201 4 136 143 — 5 69 14 203 — 5 202 — 11 219

8 7 68 15 219 — 24 136 16 214 — 22 156 35 7 135

9 19 140 — 25 136 — 20 147 10 31 68 — 26 136 — 29 240

32 68 — 29 254 36 11 215 11 1 166 — 33 136 219

4 211 22 1 140 — 8

25 68 202

182 206 240 — 4

5 214 219 221 Deuteronoinium

28 153 240 — 9 133 146 12 1 240 — 17 155 1 1 240

8 130 — 30 215 — 2 218 10 118 — 38 142 — 4 136 12 68 23 7 222 — 8 167 13 68 — 20 69 — 16 214 23 219 — 23 69 — 17 69

13 20 166 — 28 222 21 153 22 229 24 1 138 39 141

— 32 68 — 3 210 — 41 69 14 7 68 — 6 2J9 44 113 209

18 240 — 10 204 2 6 207 _ 33 221 — 17 202 220 — 20 219 15 30 240 — 23 215 — 23 219

31 220 — 24 106 143 — 29 156 34 240 214 219 3 12 136 38 104 25 3 222 — 14 106

16 7 222 — 4 185 — 18 156 11 215 26 21 136 24 69 27 151 — 46 183 25 240 29 68 141 151 27 5 135 4 5 167 30 68 — 7 135 240 _ 6 143

17 3 211 28 21 220 7 240 — 11 68 — 26 240 8 146 — 17 68 — . 36 119 _ 28 206 18 1 240 29 1 112 — 34 255 — 2 214 31 26 69 37 140 222 — 14 136 47 147 39 69 — 19 145 — 50 113 5 13 147 — 20 139 32 3 184 19 240

141 2 6 156 21 — 203 30 . 142 ד2 222 20 — 203 27 . 182 22 256 5 — 140 2319 15 240 — 27 156 157

6 8 241

16 82 — 30 156 9 241 . 20 5 68 — 32 156 . 12 153

14 68 136 154 — 33 69 210 27 155 17 156 — 35 219 7 2 215 18 156 — 38 255 — 9 112 21 156 33 7 167 15 166

— 22 151 219 — 12 142 — 20 184

— 263 —

a v. Seite. c. v. Seite. c. v. Seite.

8 2 143 20 19 221 28 38 217 — 3 214 21 8 241 — 42 113 — 4 120 — 12 241 — 59 241 — 7 69 22 5 241 — 60 166 — 15 166 — 12 104 29 19 221 . — 17 166 — 17 241 — 20 70 9 12 148 — 18 241 31 3 156 10 5 214 23 18 182 242 _ 11 214 — 18 139 — 25 182 242 16 166 — 20 215 69 — 26 242 20 166 11 10 203 24 3 153 32 1 70 — 18 241 — 6 242 2 201 — 26 167 — 11 154 6 119 154 12 19 69 — 16 243 9 142 244 13 1 157 166 — 19 166 10 *209 — 5 69 214 — 20 201 17 201 — 6 69 209 25 5 243 20 244 — 15 153 — 6 243 26 139 142 — 18 153 — 9 243 202 244 14 5 112 241 — 11 166 27 244 — 7 166 — 12 244 — 36 140 201 — 27 70 — 15 214 33 2 201 15 2 215 — 18 112 3 201 16 2 241 26 8 255 9 214 — 8 167 — 14 244 12 228 17 8 214 241 — 17 114 122 244 18 222

9 139 182 27 1 167 21 114 — 16 222 28 4 145 — 24 256 18 3 242 • — 7 151 — 26 185 20 7 153 — 82 130 27 210 — 12 155 85 153 34 7 244

I I , R e g i s t e r

der angefuhrten Autoren.

Abraham ha-Babli, 177. Abraham ibn, Esra, 180. Adler, N., 8; 9; 35; 97; 117;

184; 206; 212; 224; 229; 237; 240.

Anger, 96.

Bacher, W., 91; 116; 120; 122; 124; 181; 199.

Baer,S.,5;7; 144; 148;191;196. Baneth, E . , 86. Bechai, b. Ascher, 164; 184. Bedarschi, A., 184. Berlin, J . , 191. Berlin, M., 225. Berliner, A., 31; 44; 75; 89;

110; 199; 252. Berkowitz, B 1 9 ״ 82; 129; 7 ;

240 ;211 ;206. Birt, 75. Bleek, 91; 96; 110; 216. Boehl, 77; 82; 216. Brann, S., 86. Briill, N., 217. Buber, S. 179; 186. Buxtorf, 189; 190.

Cassel, S., 107.

Chajes, H., 95; 182; 194; 206; 210; 224; 227; 239.

Chananel, 27; 87; 178. Delitzsch, Pr., 91; 149. Dillmann, A., 118. Dunasch b. Labrat 177; die

Schiiler 177.

Eichhorn, 80. Ewald, 93.

Fleischer, P., 149. Prankel, Z., 77; 79; 80; 81;

82; 89; 93; 97; 99; 104; 105; 106; 110; 114; 115; 122; 124; 128; 163; 198; 206; 216; 244; 252; 255.

Prankl, P., 91; 127. Preudenthal, 80; 91; 102; 106;

115.

Gannach, 1;2;4; 13; 50; 178. Geiger, A., 75; 77; 81; 102;

105; 110; 115; 116; 118; 121; 125; 128; 163; 195; 212 ;'216; 226; 227.

Geiger, L . , 75. Ginsbnrg, Ch., 137; 144.

— 265 —

Gluck, 86. Gratz, H. 90; 97. Giidemann, M., 86. Gronemaun, 86; 123.

H a i Gaon, 32; 178. Halberstam, S., 106; 169; 254. Hamburg, W., 236. Hamburger, J . , 198. Harkavy, A., 89; 97; 173; 193. Hausrath, 83. Heidenheim, W., 1; 142; 166;

191. Hengstenberg, 75. Herzfeld, L. , 74; 91; 94; 97. Herzog, 80; 93. Hoffmann, D., 236; 252. Hildesheimer, J . , 119. Hirsch R. S., 241; 243.

Jeitteles, J . , 158; 186; 192. Joel, M., 79; 96; 97. Josephus, Fl., 82; 118; 218;

228; 240.

Kargau, M., 181; 192; 206; 224.

Kimchi, D., 182; 226; 228; 255. Koreisch, 50; 54; 168; 176. Krochmal, A., 90. Kohut, H. 120; 212.

Iiagarde, P., 47; 105; 124. Landauer, 135; 152; 200. Lazarus, L . , 81. Lebrecht, R , 95. Lerner, M., 110; 254. Levita, E . , 185. Levy, J . , 86; 120; 146; 149;

154; 248.

Lewin, H., 192. Levy, A. M., 195. Lowy, J . , 224. Luzzatto, S. D., 89; 97; 98; 106;

134; 137; 139; 158; 163; 165; 181; 186; 193; 205; 206; 208; 216; 226; 243.

Mose b. Nachman, 2; 183. Maimonides, 55; 103; 163; . 182; 232; 233; 255.

Maybaum, S. 223. Merx, 148; 149; 159; 187; 188. Menachem, b. Salomo, 254. Menachem b. Saruk 176; 255;

die Schiiler 177.

Noldeke, T M 10; 62; 110; 111; 125; 133; 149; 153; 204; 252.

Natronai Gaon, 171. Natan b. Jechiel, 178.

Oppenheim, 120.

Patschegen, 183. Plessner, S., 81. Parchon, S., 181; 230. Perles, 105; 125; 127. Plato, 231. Pinsker, 137; 150. Politschinezki, 216. Prager, J . , 125.

Rapoport, S. J . , 82; 86; 89; 97; 98; 120; 125; 163; 193; 206; 208; 224; 233; 235; 238; 241; 243.

Raschi, s. Salomo b. Isaac. Recanati, M., 184.

— 266 —

Reifmann, J . , 9; 78; 109; 125; 197; 201.

Ritter, B., 233; 235. Rofe Porto, A., 186. Rosenthal, F . , 92; 107; 116;

121; 198; 244; 245. Kosin, D., 114; 180. Rossi, A., 89; 96; 186.

Saadia Gaon, 175. Sabludowsky, 96. Sachs, M., 107. Salomo b. Isaac, 179. Samuel ha Nagid, 169. Sar Schalom Gaon, 172. Schefftel, S., 253. Schonfelder, 126—128. Schvirer, 83, Stade, B., 155. Seligsohn, 122; 196.

Septuaginta, 76. Siegfried, 86. Simon, R., 189. Singer, S., 199. Sofer, M., 94. Steinschneider, M., 187. Strack, H., 140; 142. Sohar, 184.

Tobia b. Elieser, 179. Tosafisten, 180. Tranb, 197. • \w

Weber, 103, Weiss, S., 97; 100. Wunsche, A., 85.

Zemach Gaon, 172. Znckermandel, 98. Zunz, L . , 74; 75; 81; 96; 134;

187; 194.

D r u c k f e h l e r .

Seite Zeile Verb.

יתעבו־ יתדבד 9 1123 31 Jernsck. Jerusch. 27 18 5 8 ?;וליין םליזן 4 2934 25 z. St. Lev. 5, 3 S. 46. רילפין דילפון 32 5063 16 488 ' 448 74 22 das Wort >hie furc ist naoh 74 23 hinter »oderc zu versetzen 87 27 mitgetheilte mitgetheilten 92 20 IV V 96 27 nnd und wie

113 7 49 44 141 25 (2 ist za streichen nnd 141 28 hinter דאתו zu setzen. הי׳לקס *יהלהת 17 152172 30 Schalom Sar Schalom 176 8 11 10 190 18 1285 1295 194 28 Kalisch Lemberg 202 27 Bx. Ex. 206 23 von vor 211 1 17 Num. 17 218 17 Tiglat Diklat 224 28 Botheuser Boethuser