הע\רוו רמת ספר

1 $ 6 ­ ד . 3 ^ וו

השרת ימת ספר

j'y~\ ­1 7

/0 1y l/

השרון רמת ספרתרפ"ב­תשכ­ב

קרסל ג. מאת

השרון רמת המקומית המועצה הוצאת1963 . תשכי'ד

יוסף למר ותודתה הוקרתה את מביעה הספר ועדתלכן ונוסף החומר איסוף על השנים כל ששקד ר, ק י פ

ספק זו, טירחתו אילולי הספר. לחיבור העיקרי היוזם היהעמל רוב שיקע שהוא וביחוד לאור יוצא הספר היה אם

בכך, הכרוך ובכל בהדפסה

ת"א גע"מ, "אחדות" קואופרטיבי דפוס

התוכו101 חלוצי נועף הקדמות102 ... עברית עבודה על המאבק שמואל מר המקומית, המועצה ראש107 .... והגנה תרצ"ו מאורעות 7 חכם112 .... לתל­אביב כביש גלילת 9 ... הספר ועדת מאת דבר פתח117 החינוך מסכת121 הספר בית הווי 11 התקופה123 הדת ה" 13 ופעלו האיש133 והעפלה כוננרת 14 .... הרעיון היה בראשית135 ... וכספיים כלכליים ארגונים 15 במולדת פנה139 עיר ובנין תכנוו 19 התהוות143 ... העצמאות ומלחמת המאבק 23 .... המושבה דמות עיצוב145 ... ימה) שכ' (פיתוח למרחב 25 . . רמת­השרון אדמת נרכשה כיצד148 .... מקומית מועצה יי?מת 28 ... נחלתו" תחלק הגורל פי ,,על155 .... הפועלים ציבור מוסדות 29 בקרקע היאחזות158 קדמה! 34 מים­מים161 גידול של בסימו 35 לכפר מהעיר165 במיצר החקלאות 37 שומרים166 ושיכונים שכונות 39 .... בן­שלום של הדחתו170 ותמורות חליפות 41 הקרקע עניני יגעים174 בהווה רמת­השרון 44 ... בידואים ע"י הקרקע תפיסת177 . . . . לאן? רמת­השרון פני 47 תחבורה179 ... בדור" אקוט שנה "ארבעים 49 בדידות

ספתתי לקט 50 . . הראשונים המתישבים "וי"181 פיכמו י­ של השייו" אדמת "^י^י 58 י י 1 .... הדואר סדריm . . "ביי ה­ יי מאת נוף מחליפות 60 .י .י .י .י .י מהחוץ עזרה נטולי

64 תרפ''ט מאורעותהמישבה מאיכייו 67 בריאות

192 ומסמכים תעידות 79 ... בטחון לשם הישוב ריכוז210 דבר אחרית 72 .... הקרקע על הקבין זכות

74 הגבולין הרחבתדפדפת 76 חיים של זוטות

215 ותמונות דמויות 79 עצמי שלטון84 .... מדכאות ללא חלוציות

נישי עלה 85 חינוך256 ... שנגדעו ה"איבים" לזכי 88 הפועלים ציבור

90 .... במושבה הפועל ביסוסמקראות ­­ דפדפת 93 .... הפועלים ציבור לבטי

265 ... המושבה לםפי מליאימ 96 . . פועלים ומוסדות עצמית עזרהואיזוריה רחובותיה על המושבה מפת 99 הפועלים מטבח

6

הפ*ר בפנים התמונות רשימת55 ....... אקר יהושע 7 חכם שמואל56 ....... בנימיני צבי 13 בךשלומ יעקב57 ב­1929 העמ בית 18 . . לקבדינוף המוכרים של יפוי­כוח61 ... 1929 השדרות נטיעת טכס 20 ביאליק יוסף04 ...... בן­שלום אסתר 22 בשטח הסיור68 חולים קופת מרפאת 26 ראשון מכר שטר69 ... בקדמה חולים קופת מרפאת 29 טבק קבוצת88 ב­1930 גךילדים 31 הציבורי הצריף106 .... עברית עבודה משמר על 32­33 . . . הקבוצה ומכתב דו"ח110 ההגנה מסדר 42 ... המוכרים ע"י כספים בקשת111 ההגנה מפגן 46 ... המים ומאגר הברזל בריכת124 י.ב.אוירבך הרב 48 הראשון האוטובוס128 .... תורה ספר כתיבת סיום 50 1928 נוף תמונת128 ... ישראל" "גאולת הכנסת בית 52 מנחם משורר138 וחסכון הלוואה בנין 54 דב כשודנובםקי

יי 0 1

1 < £י ­ ן

* י ;

המועצה ראש חכם, שמואל

חכם, שמואלהמקומית, המועצה ראש

הספר עםרמת­ המקומית המועצה של ובסיועה המושבה לידיעת החוג ביזמתתולדותיה הנכבד והקורא בנינו ובפני בפנינו המציג קזה הספר לאור יוצא השרון,התפתחותה כיסופיה, לבטיה, ההיאחזות, חבלי שלום"; "עיר היא רמת­השרון, של

והישגיה.הספר: הוצאת תכלית

או יאבדו פן שהן וכמות ראשון ממקור היסטוריות עובדות לציין א.מהימנות. ותעודות מיסמכיט יישמטו

רמת­השרון, המושבה הקמת של זה מפואר ממפעל וללמד ללמוד ב.והתקדמותה. ביסוסה

אולם בעתיד. ויוקמו בהווה מוקמות בעבר, רבות מושבות הוקמו אמנםוילמדו. ידעו שרבים מנת על זו מפוארת מסכת להעלאת רב ערך יש

בשושנים. סוגה היתה לא הראשונים המתישבים שדרך ייוכח הקוראהיאחזות של ברזל רצון תעשיה, להט בפניהם. עמדו רבות ובעיות מכשוליםשל קיומה עצם על חתמם את טבעו אשר הם ולמקום לאדמה עזה ויאהבה

המושבה.נדבקו ומהמערב, מהמזרח החדשים העולים באו", "שמקרוב אלה גםבשרשיה והשתרשו השתלבו אלה מאוירתו. והושפעו המקום של הטובות במידות

השרון רמת ספר 8

אליהם נקשרו והם באבהיות אותם קלטו וראשוניו המקום המושבה. של ובנופהובאלה. באלה המקום אשרי טובים. לבנים כיאה

כבוד תעודת ומהווה המושבה לקיום הארבעים בשנת לאור יוצא זה ספרהממשיכים. ולאלה הראשונים למתישבים למייסדים,

ובהמשך שכרם על הראשונים יבואו4 המושבה של ושגשוגה בהתפתחותההממשיכים. ילכו הראשונים בו החלו אשר" הדרך סלילת

תקצר שלפנינו. זו היסטוריה וליצירת ברמת­השרון פעלו רבות דמויותלכל תעמוד מיוחדת זכות רבת­המעש. ודרכם, עלילותם על מלספר היריעה

מהם. אחדראוי ובמיוחד המושבה לידיעת החוג חברי ולציון להערכה ראויים לבסוףלהוצאת רבים הניע ובדביקותו בלהטו בחוג. החיה הרוח פיקה יוסף הח' לכךידם שנתנו אלה וכל מוסדות צבור, אנשי להערכה ראויים .כן כמו. זה. ספר: . זה. ספר להוציא

הברכה. על כולם יבואו

תשכ"ד, חנוכה רמת­השרון'

דבר פתח

ישגה, ואחריתם מצער שראשיתם רבים, היסטוריים למאורעות בדומהחדשים עולים של מצומצמת אספה ­ שתחילתה רמת­השרון, תולדות גם כןומשגשגת, מבוססת פורחת, למושבה הלום, עד והגיעה שביפו "נוה­שלום" בשכונת14,000 של אוכלוסיה ומונה דונם מ­17,000 למעלה של שטח על המשתרעת

לפניה. עתידה ועוד ירבה כן נפש,פעולת תרפ"ב בשבט דכ"ז ההיסטורית האספה לאותה שקדמה ברי,האספה היתה לא זאת אלולא כי ההם, העולים הוגי בין וערה מקיפה הסברהוהמשך. תוצאות להן היו שלא רבות, לאספות דומה היה וגורלה כלל מתקיימתשפעמו הגאולה כיסופי הציוני, ביעוד העמוקה לאמונה המתמיה למרץ תודות רקשנתינו הם ­הם הראשונים המתישבים של גבול ללא הנפש ומסירות בלבותיהםולהגשים ואכזבה היאוש רגעי על והתקלות, המכשולים כל על להתגבר העוז את

הדורות. חזון אתשיש בודאי השלמות. כליל הוא המושבה שספר חלילה מתיימרים איננואלה כגון הספרים ככל מדעת, שלא והתעלמות שיכחה ומגרעות, שגיאות בוברם, באלה. וכיוצא כביכול קיפוח, על ויתר, חסר על עוררין שיהיו ספק ואיןרבת המושבה תולדות את לשקף יכלתה, מיטב כפי השתדלה' הספר ועדתלחיים­מתהווים שאפשר, כמה עד פניות חסר אובייקטיבי, תאור ונתנה האנפיןחומר לגנוז נאלצים היינו מובנים מטעמים והשליליים. החיוביים צדדיהם כל עללקבל הצלחנו לא גיסא, ומאידך לפנינו. שהתוינו המצומצמת, למסגרת התאים שלאהיה שעשוי חומר אליהם, פניותינו אף על ומאישים, צבוריים מגופים חומר

וחבל! הספר, את להעשירעל הראשונים המתישבים לעלית שנה ארבעים במלאות מופיע הספרשל יסודותיה את שהניחו הותיקים, תרפ"ד). תשרי (בחודש רמת­השרון אדמתבפעלם, כעת מתגאים על­אנושיים, קשים ובתנאים בל­יתואר סבל מתוך המושבהלתושבים כעת המוגש הספר, מטרת ומשגשגת. פורחת מושבה לפניהם בראותםומאבקם תלאותיהם המייסדים, של והיצירה הרצון כוח את להבליט הוא החדשיםמהחוץ. עזרה כל בלי ידיהם, על נעשה במושבה היש כל להשתרש. היום­יומימכון הקימו פיתחוה, הקרקע, את רכשו בעצמם במתנה? קיבלו לא דבר שוםסללו חקלאיים, משקים הקימו פרדסים' נטעו למגורים, בתים בנו משוכלל, מיםמתמיד חוסר אף על זה וכל כלכליים צבוריים' מוסדות הקימו ארצי), (גם כבישים

ומבחוץ. מבבית ממושכים מאבקים ותוך במיעוט הסתפקות מתוך באמצעים,פעלם! את נשכח בל

השרון רמת ספר 10

ראשוני של ופעלם הממשיכים על תשרה הראשונים ורוח רעוא יהאלרגליהם. נר יהיו רמת­השרון

הספר: ועדת חבריביאליק יוסףמשורר מנחם

(ז"ל) מיני חיים­צביקלמן יוסף

פיקר. יוסף והמלקט

תשכ'ד. תשרי רנזת­השרון,

על­ידי הוגש זה לספר החומרוהמושבה המולדת לידיעת החוג

השרון ברמת

התקופהלגב' אולם .(25.2.1922) תרפ"ב בשבט כ"ז ­ חול" של יום "סתם זה היההכללית האסיפה נתקיימה ביום בו שכן וקובע, היסטורי תאריך הריהו השרון רמתעד רחקה מכן שלאחר יפו", לעיר סמוכה חדשה ל"שכונה היסוד והונח המייסדת

השרון". "רמת ולבסוף: שלום" "עיר ונקראה השרון לגבוליאף נפעלים בהיסטוריה הפועלים שהאישים דעת ולמדנו ש"חכמנו" ככלדוגמת השרון, רמת של שייסודה הרי והיסטוריים, ציבוריים גורמים ידי על הםשל בשמו קשור למשל) ברוכוב (שכונת תקופה באותה אחרים ישובים וכמה כמהלאותה ובאו נתאספו יחד ואלה האחרים את זה ב"שגעונו" שהדביק ויחיד, אחד

בתוצאותיה. ורבה גדולה אולם דלת­משתתפים, מכוננת, אסיפהביישוב רוח ורוממות גדולות ימי היו ביישוב, העשרים שנות ראשית הימים,בידי הארץ וכיבוש תורכיה של מעולה השחרור מזה. נפש ומפח קדרות וימי מזהבתולדות במינה ומיוחדת ראשונה תעודה הצהרה, העניקה שאף נאורה, ממשלהעוררו העמים חבר ידי על ותוכנה ההצהרה אישור וכן זה כל ­ המדינית הציונותוהלמוד המעונה ביישוב ובראשונה ובראש כולו בעולם ישראל לבבות את והעירוהציוני למפעל וקרוב עמנו בן ליהודה"' הראשון "הנציב אף המלחמה. בשנות סבלהגאולה. שעת וקרבה המשיח" "ימות באו הנה שהנה תקווה, הפיח באנגליה, בעודומאיתפה וביחוד העולם כנפי מכל המלחמה משלהי זורמת החלה החלוצית העלייהשאר ובכל בכבישים העבודה, במחנות פושטים החלו העלייה ובני המזרחיתחבלי מתוך ואפילו העבודה מתוך התרוננות נשמעה העברים ומכל כיבוש עבודות

העבודה.והאזרחי הצבאי הממשל המטבע". של השני ,,הצד גילויי לבוא איחרו לא ברםיהודי האנטי וכיוונו טלפיו את להראות החל אנגליה, היא המנדט, ממשלת מטעםוכך הערבים שבין ריב למחרחרי ובצנעה, בגלוי יד, לתת החל הוא ציוני. והאנטינתפכחי היהודים. המגינים רדיפת ובעקבותיהן וביפו, בירושלים פרעות פרצוהכוחות עצמנו, על אלא להישען לנו שאין רבים, בלב ההכרה ורודרה הלבבותעל ההגבלות מזה. הגולה ויהדות מזה בארץ והבנין היצירה תחומי בכל הפועליםאת שאת ביתר ועודדו הגבירו כאן עצמאותנו גילויי שאר כל על והכבלים העלייהההתישבות בתחום רבתי תנופה החלה אלה ובשנים בימים והבונים. היוצרים כוחותבכל בנין תנופת היתה ניכרת וכן בארץ מקומות ובשאר יזרעאל בעמק החקלאיתהיש מכל תום עד "נסחטו" המלחמה שבימות והמושבות, הערים הארץ. פינותהעולים גלי עם חדשים לחיים להתנער החלו שלהן, והתרבותי החמרי האנושי,חדשה> רוח לפחת החל זה חדש אנושי נוף אליהן. שזרמו והפנים הגוונים מרוביובלבו הארץ בפינות התהלך אחד ולא הקודם, היישוב בלב חדשים וכיסופים מאויים

והאדם. היישוב הארץ, לתיקון וחלומות חזונות

השרון רמת ספי 12

העת, ובכתבי בעתונות פירסום לידי והגיעו בכתיבה עצמם את שביטאו יששהיו את כאן לבצע ביקשו אלה כן כאלה היו. ושיח פה אלמי הרוב, ואלה ויש,היתה לא שהמציאות ודאי' ובגולה. בנכר הרבה שנים זה נפשם לבין בינם הוגיםלדמיון היה ניתן שם הספרותית' האוטופיה היתה הימנה ויפה חזיונות לחוזי יפהלפי אותה לצור וביקשו במציאות והכירו שהכירו היו ברם הנפש. כאוות להשתרעהשכר שסוף ציפית מתוך התחלה, של זה מ"סיכוך נרתעו ולא בנפשם חזונם

לבוא. והביצועלאחר ששינה מי ברויאר, שלום בן יעקב רבי את לשייר ניתן זה אחרון לסוגרמת היא שלום", "עיר רעיון את והגה שהרה האיש הוא שלום". ל"בן שמו את מכןבעמדו לכך, הוא תרם מעט ולא ­ וגידים עור קרם זה ורעיונו שזכה והוא השרון,הקמת של הרב למעשה שושבין ובהיותו הראשוונים ההגשמה שלבי עריסת ליד

ורעיונו. יזמתו פרי חדש, ישוב

ופעלו האיש4

יהודי, אותו על הרוח עברה מזה אי השאלה היא למותר ואף נשאל לאיציאה על רעיון להגות שביפו, שלום נרה בשכונת לפועלים אוכל בית על שפרנסתולחזור יכולים היינו לכאורה, עובדת. חקלאית שכונה והקמת שדה למרחביוכי ­ אולם רעיון. אותו של בשרשיו ולראות אחורנית שלום בן של בביוגרפיהנשאיר ממילא כמוהו. ולמאות לעשרות היו והרי ? זד; מעין בעבר שלום בן ד\ה יחידשבשכונת האוכל לבית הגיעו עדי עברו על פשוט בסיפור ונסתפק בתיקו זו שאלה

שלום. נוהלכל דמותו הוטבעה ומאז תורה וספג בישיבות למד וכרגיל היה פולין ילידהובילה שדרכו "כמובן" בקרבו. עיכל מזה ויותר הרבה ששנה אוריין, בר חייו:בעיצום היתה המאה בראשית בפולין הציונית והתנועה בה. ולפעילות לציונות אותוההסתדרות למזכיר סוקולוב, נחום פולין, את שסימל האיש נעשה בכדי ולא פריחתהבעליה' את מפרנסת הציונות אין ­ הרגילים מהדברים זה ואף העולמית. הציוניתכן ועל פרס לקבל מנת על שלא נעשתה זו שפעילות כאלה, ימים היו שעדיין"כרגיל" היא אף היתה ברויאר של הפרנסה קץ. לאין ובמסירות יתירה בשקידהגיסה גר שם שבאנגליה' ללונדון ויצא נדודים מקל נטל כך ומשום מצוייר. לאהיתה קלה לא חרושת. בית הוא ב"שופ"' לפועל זה בית בעל הפר זה חדש במקוםהבית קצר זמן לאחר החדש. במקום ההתאקלמות הימנה וקשה הפיסית העבודה

אשתו. את אליוזו במלחמה הראשונה. העולם מלחמת פרוץ עד פועל חיי בלונדון חי כךלאנגליה, וולפסון תקופת של מגרמניה המדינית הציונית הפעילות כנודע עברהאף מכן לאחר נצטרף שאליו הכוכב הוא וייצמן,' חיים של כוכבו לעלות החל שםוהיא ציונית לפעילות עיקר זירת המלחמה בימי איפוא נעשית אנגליה סוקולוב.התנועה בזו מעורים אלא באו מקרוב שלא פעילים, וביחוד לרוב פעילים דורשתבבתי ציוני מטיף של. תפקיד לו ונמסר שלנו ברויאר מתגלה ממילא ושרשיה.היהודיות השכבות בקרב התחיה רעיון' להפיץ מתחיל הוא רבתי. עובלונדון הכנסתבעלי ולחוגי לפועלים קרוב הוא המזרחית. אירופה יוצאי בקרב וביחוד שבלונדוןהמנטאליות ומצוי,אצל. יודע הוא הם. אף היו פועלים מקרוב זה שאך הבתים,

13 ופעלו האיש

K­Kv''­:^.''^ "'­'­י­ י­­­ ­,i­i

.^>r­' ,v­.vs.­i.'­ .­ . ; ."­':.< ­.­ ­­1s

ז"ל בךשלומ יעקבלמת­השרון מיסד

מלאכה בעלי פועלים, בין מתערב היא 1ה באופן וברוחם, בלשונב! מדבר שלהם,מיזג הוא ציוך. "פועלי לחוגי קרוב בעשה עצמו שהוא שעה זעירים, וסוחריםבחוגי תדיר אורח בהיותו הכנסת, בבתי התכופים ביקוריו את הרמוניה כדי אי3וא

ציון". "פועלימקורב אוריין, בר עממי, יהודי שבו: היסוד תכונת נתגלתה אף זה באופןהדור היה ומוגדרת. מוגבלת וסקטנטית מפלגתית זיקה ללא והשכבות החוגים לכלויגשימה לידיו שתבוא ימיו כל נפשו נשא אלא הטיף לא שאותה לציון, אהבהקומה. וגבה פטריארכאלי זקן עטזיר וצורה, פנים הדרת בעל גם היה ובנפשו. בגופועצמו אל המושך איש לפניך והרי לבריות ביחס הנעימות הליכותיו לכך הוסף

השרון רמת ספר 14

בהטפה טעם עוד ראה לא המלחמה משנסתיימה עמו. הנפגש בל חיבה בעבותותארבעים. כבן אז והוא ב­1921 ארצה בעצמו ועלה לאחרים

איפוא פתח בערה העשרים בני החלוצים­העולים' של בגיל עוד היה לאואשתו הוא פועלים. בעיקר היו שאורחיה שלום, גוה היפואית בשכונה זוטא' מסעדהומקשיבים מאזינים הפועלים, האוכלים עם בשיחה נכנסים היו כך ותוף המגישיםישראל לארץ החדשים העולים לבות שלום בן מקרב שיח ואגב ושיגם לשיחםארץ בדרר הסתכלו ואלה היו עם מפשוטי ככולם רובם הסועדים, הארץ. ואהבתבעל בין נתקשרו אחת ולא ישראל ארץ וחיבת תורה הספוג זה, מסעדה בעל עלעל מהם שמע הוא ביותר. אינטימיים ואף קרובים יחסים לסועדים האוכל בית­ במסעדה והעליבה הדלה בעמידתו ראה כך מתוך ואפשר בעבודה התאקלמותםכאן מקום מכל גרידא. השערה זוהי כאמור ימיו? כל ציון חזון חלם כד לשם האםבשביל לעיר מחוץ גנים שכונת להקים הרעיון בלבו ועלה צמח המסעדה כתלי ביןהלאומית להתישבות הולכים שאינם "בעליבתיים" יהודים לאמור ושכמותו, עצמוהדלים באמצעיהם מבקשים אלא ומושבים) קבוצות (קיבוצים, הימים שבאותם

פרטית. מושבת­גנים להקים והמצומצמיםלהתלקט החלו וכך בשכונתו רעיונו להטיף כאן אף החל בלונדון' וכדרכורעיו וקומץ שלום בן הגיעו זה ובאופן זה ברעיון שנדבקו אנשים קומץ סביבוואפשרי המכוננת. האסיפה יום תרפ"ב, בשבט ושבעה העשרים הוא גורלי, יום לאותוזרח רבי הוא סמוכה, שבשכונה ישיש של ברוחו "נדבק" גרידא, השערה זוהי ואףשל הראשונה החקלאית המושבה תקווה, פתח של המייסדים מראשוני אחד ברנט,זי לאגודה מכן לאחר נצטרף אברהם שבנו ישראל, בארץ החדש העברי היישוב

ראשה. ואף הפעילים מעסקניה בה והיה שלום'­' "עיר שלקרובים יהודים וכמה כמה ובאו הגיעו המייסדת האסיפה ולזו וכך כך ביןשל המדוייק מספרם את יודעים איננו לצערנו 3רויאר. של לרעיונו נלהבים ואףאנשים עשרה נבחרו שלוועד הזו האסיפה בפרוטוקול שומעים אנו שכן הבאים,הקהל. כל את היוו עצמם אלה או הקהל מתוך נבחרו אלה עשרה אם יודעים ואיננו

הרעיון היה בראשיתהכלליות: האסיפות של אחד מספר פרוטוקול של לשונו וכד

לקניית הדדית חברה לייסד המייסדת, האסיפה היתד. בשבט כ"ז "בשבתיפו. לעיר סמוכה חדשה, שכונה בשביל בתים ובנין מגרשיםהמזכיר. ציבינר חיים ואדון ראש יושב זילברשטין אדון

החלטות נתקבלו בהאסיפה, מהנוכחים .הרבה בו שהשתתפו ומתן, משא אחרי החברה. מטרת הפועל אל להוציא בשביל הנחוצות

אביב תל יפו בתים ובנין מגרשים לרכוש הדדית חברה החברה;, שם א),שלום''. "עיר

שיהיה במגרש, לבחור האפשרות בכל ישתדל שהוא זמני, בוועד לבחור ב)הכללית. האסיפה בלי הקניה יגמרו ושלא האגודה כל בשביל מוכשר

ושישלמוי המגרש, קניית בשביל הוצאות להוציא להוועד כוח ייפוי לתת ג) י

על יסמכו ושלא הוועד, עיני ראות לפי הקנייה הפועל אל להוציא שישתדל מי כלתשלום. בלי שיעשו שיאמרו שיטי אנ

15 במולדת פינה

(גרושים ג"מ עשרה לשלם צריך בהאגודה חבר להיות שרוצה מי כל ד)מצריות). (לירות לי"מ ושתי כביסה דמי מצריים)

ישראל (3 ן ברויאר יעקב (2 שורצבוים? יחזקאל (1 נבחרו: להוועדמשה (7 שלוסברג* ישראל (6 ציבינר; חיים (5 זילברשטין; דוד (4 טרומבצקי?

איזביצקי. מרדכי (10 ? גריפמאן אהרון (9 ? ויבר מבדל (8 ? מוצקיןהאיפה". נגמרה ובזה

שעדייו ניכר זה. ראשון פרוטוקול של והמעומעמ המגומגם לניסוחו נתמה ואליארכו לא לנאספים. זרים עדיין האסיפות גינוני ואפילו אלה כגון בדברים הורגלו לאבכהונה לכהן העתיד והקבוע, הנצחי המזכיר יקבל הפרוטוקולים כתיבת ואת. הימיםוההוד הדברים את ינסח ורגיל שכבקי ביאליק, יוסף הוא בשנים, עשרות במשך זושכן הכותבים, וגם העושים הם טירונים עתה לעת ומדוייקת. נאה בעברית לטותאינם עצמם הם שעדיין ולענין, למסלול נכנסו ועתה שכונות להקים יזמו לא מעודם

ובטיבו. בטבעו יודעיםלאחר נשרו הגדול שבחלקם מייסדת, אסיפה לאותה שנתוועדו אלה היו מיהם היו ­ ? מקום אפס עד השורה את ומילאו במקומם באו כמותם אולם קצר, זמןחנוונות אנשי זעירה, מלאכה בעלי פועלים, ומליטא, מפולין הגדול ברובם עולים,בקרקע להיאחז ביקשו לאחריהם, רבים וימים הימים באותם העולים שככל ופקידות,וחוסר מאונס בטלה בשעת אותם שיסייעו זעירים, עזר משקי ידי על בו יתד ולתקועשיכלה אירגונית, מסגרת בשום מה משום השתלבו לא אלה קשות. בעונות פרנסהההתישבות פעולות בתחום היו אלה מסגרות ורק אך שכן הקרקע, על להעמידםאביב תל בקירבת גנים עיר מכן. לאחר שקמה הציונית והנהלה הצירים ועד שלותוף חקלאיים עזר משקי להקים זו גנים" ב"עיר ביתן שכן הנכספת, המגמה היתההמגמה ברם שבה. הפרנסה ומקורות אביב תל עם הקשר קיום את להמשיך כךבו ולהתקיים לכפר ולעבור העיר עם אלה קשרים בהדרגה לנתק היתה הסופית

חקלאית. מעבודהרבים לפני באוויר אז שריחפה במגמה, לא איפוא היה שבקבוצה הייחודששום החברים, בהרכב אלא השונות, ההתישבות במסגרות נשתלבו שלא ומרוביםמחוגים ככולם שרובם היו, יהודים'' "סתם אלא אותם איחד לא ומפלגתי אירגוני רקעלעבודת ולצאת פרנסותיה על העיר את לנטוש השאיפה רק ואיחדם באו עממיים

הדלים. ובחסכונותיהם עצמיים בכוחות זה מאוי להגשים ביקשו הם לכפר. שדה­ והראשון הראש התמיד ברם המייסדים של ככולם רובם נשרו כאמור

שלום. בן הוא ברויאר,קרקע. חיפושי של פרשה מתחילה תקווה' פתח מימי וכרגיל,

­ . .­,­, .. במולדת פינהשכורים חמורים על ככולם רובם הוועד, חברי יוצאים היו בוקר בוקרהאגודה, ועד הסתדר גל קודם וסביבתה. בתל­אביב קרקע ומחפשים מערבים,זה באופן לבנק. הוכנסו והסכומים כסף הכניס חבר וכל ברויאר­ הועמד שבראשואו קרקע' רכישת לשם ניכר סכום בצורת ממשי רקע אלה קרקע לחיפושי היהובמקו­ ישראל מקווה בקירבת מגרש על שומעים אנו קדימה. דמי מתן לשם לפחותהכנסת בבית הוועד חברי בתורנות ישבו כך תור אביב. ל ת ­אחרים'בסביבת מות

השרון רמת ספר 16

מצריות לירות שתי להכניס היה חבר כל על חדשים. חברים ורשמו פולין עולי שלכניסה. כדמי מצריים גרושים עשרה וכן

קרקעות בטיבי מובהקים מומחים היו לא הוועד חברי שאלה להניח ניתןשומעים אף האגודה. לתחומי מחוץ אנשים גם אלה בביקורים אליהם צירפו כן יעלבימים להתחיל ותוכנן המומחים רצון השביע ישראל מקווה ליד שהשטח אנוובמשך ההרשמה נמשכת בינתיים הקרקע. ובעלי המוכרים עם ומתן במשא הקרוביםנענתה שהאגודה סימן נרשמים, לחמישים קרוב על כבר שומעים אנו אחדים ימיםברם כאחד. והוותיקים החדשים בין כאחד, ונפשי חמרי צורך ביותר, דחוף לצורךהתחיל תחילה. האגודה לראשי היה שנראה כפי פשוט כה אינו הרכישה עניןבאדמות גם יתנסו מכן שלאחר דברים, כלומר מרובים, ערבים בעלים עם עניןבישיבת הנקראת ותקנות, תקנון של טיוטה על איפוא שומעים אנו שלום". "עירהגיעה עדי הערות גבי על הערות מתווספות לישיבה שמישיבר. ומסתבר הוועד,

, בתרפ"ג. ולהדפסתה הסופי לניסוחהפולין עולי של הכנסת בבית הוועד ישיבות מתקיימות בשבוע שבוע מדיותוך לחודש. לי"מ שתי ­ דירה שכר רוצה הכנסת בית שבעל אנו שומעים ואףעל אחר "מגרש על חדשה הצעה צפה ישראל מקווה ליד האדמה על ומתן המשאלו ויתרון דונם אלפים שלושת של בשיעור הוא זה ו"מגרש" תקווה". פתח דרךהאדמה את מומחים בחנו מסתמא ­ מצויינת האדמה ואף נמוך שמחירו לשטח

יחד. גם חזיתות" ב"שתי איפוא נפתח ומתן המשא זו. אחרונה מבחינהאינו שהגידול אף לשבוע, משבוע גדל החברים ומספר כמובן נמשכת ההרשמהשל הסכום את מכניסים הנרשמים כל לא זו, ואף המייסדים. ידי על הנכסף בקצבפרנסתם. את בדוחק המוצאים אנשים בין ועיקר בלל מבוטל לא סכום לי"מ, שתילעצמם קובעים והם ופיננסים בכלכלה נסיון הוועד חברי רוכשים לישיבה מישיבהחלקה לפחות רוכש חבר שכל הקרובה, הכללית האסיפה לאישור המצפים כללים'דונם חמשה בנות נוספות חלקות לרכוש הוא יכול אולם דונמים. חמשה בת אחת

מחמש. יותר לא אולםהקרקע וציון הסביבה של בגיאוגרפיה ביותר בקיאים הוועד חברי שאין ודאילאד­ שהכוונה אנו יודעים היום הדיוק. טהרת על כמובן אינו תקווה" לפתח "בדרךהשטח. על ביקור לרגל יותר, מדוייקות הגדרות נשמע בסמוך שכן השרון, רמת מותשכן השומם, הנגב במרחבי סיור שהוא זה, סיור על עתה בקראנו עלינו, דומהוהם תקווה פתח אצל המגרש את "ביקרו איזביצקי עם שברויאר אנו, שומעיםבשלושים עלה אותומוביל על להמגרש מפה הנסיעה האדמה. מטיב רצון שבעיומשיר מוניס לשיך ומסירונא (שריונה) לסירונא מפה היא הדרך רגעים. וחמשהזה מסע של מדוייק" "תיאור לפנינו והרי רגעים'/ עשרה נסעו להמגרש מוניס

אלה. שוממות לאדמותהדונם. לי"מ חמש של במחיר דונם אלפיים רוכשים אלה: היו הרכישה תנאילי"מ 3750 עוד הקושנים קבלת עם / לי"מ 250 המוכרים מקבלים החוזה חתימת עםכבר שנתיים. במשך שיעורים בארבעה שטרות ­ לי"מ) 6000) הנותר הסכום ועלהאישור. לשם הבאה הכללית האסיפה לפני מוצגים להיות העתידים התנאים, נחתמובאלה וכיוצא דין לעורך טירחה שכר העברה, הוצאות לכך שנוספות וכמובןתשלומיהם הכניסו אולם איש. ועשרים כמאה ניסן בריש כבר נרשמו אכן הדברים.לאין מרובות בישיבות "נצחי" נושא ולהבא מעתה יהא זה ודבר ואתה חמישים אך

17 במולדת פינה

לא פיגורים, גיסא ומאידך התשלומים להכנסת ותביעות בקשות אחד מצד קץ.ככולם שרובמ הנרשמים, אצל מצוייה הפרוטה אין בעיקר: אלא חלילה רצון מחוסר

משפחותיהם. של הדל לקיום המעטות המצריות הלירות על נאבקיםחכמים כולנו היום עוד. צריכים איננו השטח מקום של יותר מדוייק לתיאורמוסיפים אינם הימים מאותם והתיאורים השרון רמת אדמות היכן ויודעים ונבונים­ הענין מן בו ויש יש עצמו השטח תיאור ברם השפתיים. על חיוך מעלים אך אלא

ביאליק: י. מתארו וכךלמבק­ קסם המקום גליל­אל­קיבליה. מהכפר וחלק לירקון מעבר היה השטחוהעין. הנפש את ומרומם נהדר נוף ומראה נישאה רמה ומבריא, צח אוויר רים:"קהילית חברת שרכשה בקרקע השטח גבל וכן הדרו בכל המשתרע הים לפניךשומם "כרגיל" היה המקום הרצליה. המושבה מכן לאחר הוקמה שעליו ציוך/משממת מוות דממת שררה הנרחב השטח בכל צחיחה. לערבה דומה והיה ומוזנחבר ושיחי בקוצים הבחנת ושם פה חול. רמות לפניך נזדקרו העין מלוא בכל דורות.הטופוגראפי. והמצב האקלים הנוף, קסמו למתיישבים ברם דלילים. מרעה ומקומותעד נוצלה. שכן כזיבורית, נחשבת זו אדמה היתד. הערבים הקרקע לבעלי ואילותבואות עליה לגדל כדאי שלא במידה חקלאית, מבחינה ערך כל וחסרת רחם ללאהתפלאו שבלבם ואפשר ליהודים. השטח את למכור רצו אף כך משום נטיעות. או

זו. מעין ל"מציאה" קונים יש שעדייןחדשים. חברים ורושמים הכנסת בבית האגודה פעילי יושבים ובינתייםהעולים בחוגי בעל­פד. אם לאגודה, הצטרפות לשם הסברה פעולת אף מתנהלתעל ואם המלאכה ובעלי הזעירים הסוחרים הבינוני, המעמד מבני מפולין' החדשיםכספיים, אמצעים ­ האגודה לראשי חסרים ואם בעתונים. המתפרסמות מודעות ידיואף עצמי בטחון בשפע להם יש הרי טיפין, טיפין אך הנרשמים מכניסים שכןחוזים על מלחתום נרתעים הם ואין איכשהו" הענינים "יסתדרו סוף שסוף תקווהיפה יפה שהכירו אלה, זאת עשו כיצד משתאה אתה היום שאף כספיות, והתחייבויותכמעט אצלם שהוא גדול, אוצר בבחינת היא אחת לי"מ שכל וידעו הנרשמים אתזאת כל שעשתה ההעזה על גם משתאה אתה כך ומשום יימצא. ובבל ייראה בבלהפיגורים לרגל בעתיד בפניהם לעמוד שעתיד את מראש חישבו חלילה יאילוהארץ ומפת לפועל יוצא היה לא והתכנית האגודה ענין שכל ודאי בתשלומים,

השרון. רמת ששמה: אחת ישובית נקודה חסרה היתהוהאסיפות הוועד ישיבות של הראשונים בפרוטוקולים העיון הוא נפש משובבהטופ­ התמימות ומבעד התקופה של גדולה רוח נושבת בהם שורה שכל הכלליות,העתידים מסיכונים לדעת רוצה אינה או יודעת שאינה גדולה, העזה נשקפת הזו לאהימים כמה המתכנסת המייסדת' הראשונה שלאחר השניה, הכללית האסיפה לבוא.העולים הם הלא פולין' עולי של הכנסת בבית בניסן) (י' תרפ"ב הפסח חג בפרוסשלום בן ראש היושב מפי שומעת הגדול, ברובם האגודה חברי מתלקטים שמהםשטחים וראו ושונים רבים במקומות ביקרו הוועד שחברי וכן הקרקעות עניני עליען לגליל, מוניס שיך ש"בין בשטח, כלומר ב"מגרש", ובחרו שונים משטחיםלים, סמוך שהוא טוב, האוויר לזריעה. וטוב ועמקים הרים בלי ישר הוא שהמגרש

סבא'/ לכפר ההולך בדרך והואלאשר שנועדה האסיפה, כך ומשום ­ קדימה דמי לתת יש האסיפה למחרתולהוציאו. כסף למשוך הרשות תהא שבידם לאלה כוח ייפוי למסור ואף העיסקה את

השרון רמת ספר 18

.4ז a s. kaNdinoff קנדינוף שמואל את ניסים, import ­ export וסוכנות. קזמ­ס­ק אקספורט, אימפורט,COMMISSION ­ .MERCHANTS י אר­ך"^ראל. יפו,

JAFFA, PALESTINE. Tt!cj'rsmms: KlfNPIN­JlfFFlf //:evk?

/"/<>'. ­ .1!.' ,­.D*(.. o.jv !::.

י'­­י! *("­ <*)/l*'3 frJS/ *V'j/psfJUSOJ>',,ךי>) . i;

>^N S>I]'0.6// 5> ^/^[ V9/

19 התהוות

לדונם אחת לי"מ הוסיפה וכן הוועד פעולות את כמובן אישרה הכללית האסיפהאת אישרה וכן הוועד של השוטפות ההוצאות כיסוי לשם חמש) במקום (שש,מעשרים יותר ולא דונם מחמשה פחות לא לאמור: האגודה, חברי של השטחיםשהיוו האנשים היו מידה באיזו משתמע שממנה ההחלטה' היא אופיינית וחמשה.ביקשו רק לא הם הפעולה. תחומי בכל עצמאות של הרעיון חדורים האגודה אתעל ולא בעצמם לפועל להוציא רצו הקרקע רכישת אף אלא הם' באמצעיהם להתנחלהמוכרים עם ומתן המשא ענין אכן, רבות. שנים זה בכך העוסקות חברות ידיהיה מכן לאחר שנראה כפי זה ודבר ­ קנדינוף אחד לסרסור נמסר הקניה וביצועלא איש קנדינוף זה היה שכן עצבים, ובמריטת בדמים שעלה גדול, חרוץ כשלוןכספים סחיטת תוך מזה, האגודה את רבים ימים במשך שולל והוליד ביותר מהימןהכללית האסיפה החלטות של האחרון הסעיף את איפוא נביא כף משום מזה. מתמדתפה מגרשים קניית בעניני שבקיאים אחרות, ולחברות יק"א­ לחברת "לפנות הזו:לוועד, כוח ייפוי לתת רק ידם, על לקנות לא אופן בשום אבל אינפורמציה לשם

הקניה'/ את בעצמם שיגמרוביותר. הפשוטים מהדברים אינו המכירה ביצוע שענין התברר מהרה עדזה ובאופן רב, נסיון שלהן ציבוריות, מאגודות חששו חבריה וכן האגודה ראשיאף הוועד. מישיבות ישיבה בכל עתה שומעים אנו שעליו קנדינוף, לידי נפלוטוענים שכן תחילה, מששיערו יותר גדול סכום כמפרעה מבקשים שהמוכרים נתחוורהיה כף מתוף המכירה. לפני לפרוע שעליהם משכנתא, רובצת אדמתם שעל הם,נקראה אף כך לשם דונם. כל על לי"מ שתי היינו התשלומים, את להגדיל צורףלהכניס חבר כל שעל כלומר, בכללו, הדבר את אישרה ברירה שבלית כללית, אסיפהחברי של "הפיננסי" מכוחם הרבה גדול היה זה תשלום ואף ­ לדונם אחת לירההנותן "יהודי, על שומעים אנו הכללית האסיפה לאחר ואכן, הגדול. ברובם האגודהריבית". למאה שש זה בעד לו משלמים ואנחנו לי"מ אלפים השלושת את להמוכריםמעין ואדיבה נדיבה הזדמנות לקראת שש שהוועד וכמובן קנדינוף. לאותו הכוונה

גדולה. אחת תרמית כמובן שסופה זו,מכן ולאחר השטח את רשמי באופן הקונה קנדינוף, עם חוזה נחתם בינתייםהחוזה חתימת ועם הדונם. לי"מ חמש של במחיר שלום" ,,עיר לחברי להעבירו עליו"בכדי האגודה, של קדימה כדמי לי"מ 250 על המחאה לו ניתנה אף קנדינוף עםלאמור סרסור, אותו עם ומתן משא נפתח בכך הרשמי". החוזה את לעשות שנוכלומוציאים בשוא להאמין הנפתים תמימים יהודים לבין וסחטן ממולח סרסור ביןאלמב­ יושר ורגש ציבורית אחריות כל החסר לאיש והאחרונות הדלות פרוטותיהםישיבות את זה קנדינוף מעסיק ובינתיים זמן לאחר רק נתחוור זה כל ברם טארי.שכחוט פח, טמון שכ:אן האגודה מחברי אחד שום של הדעת על עולה ולא הוועד

התכנית. של עצמה כל של כשלונה לבין בינו השערה

התהוות

וירק גנים שכונת על וחולמים ובשכונותיה ביפו יושבים הנרשמים החבריםשבהם והמלוכלכים, הכעורים והדחוסים, הצפופים הרחובות במקום שדות ומרחבישאינם כאלה ויש השטח את כלל ראו לא ככולם רובם עתה. חייהם את מבלים הםאבל מתקשרים. הם שאליה האדמה את תחילה לראות בלא להירשם כלל רוצים

השרון רמת ספר 20

הלקוח זה, דברים למצב אופייני קטע והרי הרגילים. מהדברים אינו לשם לצאתהוועד: ישיבות של הפרוטוקולים מאחד

את לראות רוצים החברים שרוב המגרש, ביקור של השאלה "נתעוררהאת מקודם לראות רוצים רק להאגודה, להיכנס שרוצים אנשים, מספר יש המגרש,הפחות לכל עולה שזה שמה, לנסוע חברים בשביל קשה דבר שזה. ויען המגרש.יושב הצעת נתקבלה המגרש, מקום יודעים הם אין וגם ­ הנסיעה שכר לירהקבוע, ביום בשבוע פעם לשם יסע שהוא אחד, אוטומוביל בעל עם שנסדר הראש,יבוא להמגרש לנסוע שרוצה מי שכל מודעות, ידי ל ע נודיע ואז קבוע, תשלום בעדהסכום עד שיחסר וכמה מצריים, גרושים עשרה של תשלום בעד ליסע הקבוע ביום

ימים'/ חודש במשך האגודה תשלם האוטומוביל בעד הקבוע

[ . ו

1 1

/ ^ !

1

v ­ ג.

\ \ j1 !

המועצה מזכיר ביאליק, יוסף

גברה כך עם ויחד גדול מבצע בגדר היתה ל"מגרש" שהיציאה למדים נמצאנוהחברים של התשלוי! ואי כיס חסרון בשל המייסדים של הדעת חולשת לפעם מפעםמלהוציא שנתייאשנו שכמעט רגעים "היו שלום; בן היו"ר מפי שומע אתה אחת ולאכרגיל הדרוש'/ הכסף לנו היה שלא מפני גנים, עיר ייסוד על הרעיון את לפועלעל האגודה לחברי ומזכירים וחוזרים מזכירים בעול, סוחבים כך על מתגבריםשל החמור מצבם מחמת אלא זה אין מכניסים אין שאם הכספים. בהכנסת הצורך

ורשלנות. אדישות מתוך ולא החבריםבמנהל. ואף למשרד קבע בשיכון צורך ויש מתפתחת האגודה כן פי על ואףהחיה הרוח הוא שכן האידיאלי, המנהל הוא שלום שבן להוסיף למותר בשכר.אין ועתה האגודה למנהל רשמי באופן מתמנה הוא ואכן, מכוננת. אסיפה מאותהקבוע במזכיר הצורך בענין מייגע ומתן משא על שומעים אנו במזכיר. אלא צורךאת כבר מוצאים אנו תרפ"ב מאלול שלום. מנוה האגודה משרד והעברת בשכרתרפ"ב). באלול (בכ'יד למזכיר בחזה המתקבל ביאליק, י. המזכיר של חתימתוהיינו מאז, ומלווה הפרוטוקולים על בשנים עשרות במשך מאז חותם ביאליק

וקטנה. גדולה פעולה כל היישוב, צעדי מראשית

21 התהוות

המסובכת הפעולה עדיין אולם חברים, 112 של במספר מסתיימת תרפ"ב שנתהתקשרו שאליו השטח את עדיין ראו לאי גם החברים ורוב בעיצומה הרכישה שלהמשותף לביקור והרבה הגדולה התכונה כך משום בעתיד. חזונם מיטב קשרו ובוסבורים תרפ"ג. סוכות המועד חול מימי באחד היינו ובאים, הממשמשים החגים בימילסדר הציע אף ואחד חדשים נרשמים להוסיף עשוי במקום שהביקור אחדים היולי"מ שלוש ­ הימים באותם פנטסטי סכום כך על ולהוציא פיקניק מעין במקום

המשתתפים"). בשביל בנקט מעין המקום על ולערוך ולתרגימה ("למשקאותכל על רישומו היה ורב איש כשבעים בו והשתתפו לפועל יצא הטיולבו היה העיניים מראה ערביים. נכבדים המוכריםוכמה גם במקום היו המשתתפים.מכן לאחר איפוא נמשך ברכישה הטיפול ביפו. השכונות לדחוסי רב עידוד משוםומתן במשא אלה גדלו כן כספים חוסר בשל הקשיים שנתרבו וככל מרץ. במשנהבין סכסוכים היו ביותר. פשוט היה לא הבעלות דבר המוכרים. הערבים עם המייגעחסרו לא באחת, ­ חדשים צמחו אלה עיכובים שהוסרו ולאחר עצמם לבין הערביםמזה והועד הראש. יושב של הסבלנות על תמה ואתה הועד בישיבות ובעיות נושאים

מזה. האגודה וחבריאת מתאר האגודה' קיום מראשית האנושי החומר את שהכיר ביאליק, י.כלומר, ומרירות'/ חשדות מלא נרגן, פשוט, אנושי כ"חומר ההם בימים החבריםשבמשך לרוב, והאשמות סכסוכים כך משום לאירגון. אידיאלי חומר שאינם אנשיםברמת נמשך התישבות שדבר וביחוד הכלליות והאסיפות הועד. את יעסיקו שניםהישובים. שאר מכל השרון רמת תולדות נבדלות בכך שנים. גבי על שנים השרוןומשום מכן לאחר שנים וכמה כמה רק לפועל יצאה מידה,ראוי בקנה שההתישבותלסבלנותו משתאה אתה אף מוצא. להם שביקשו מרירות ורגשי הסבלנות חוסר כךשל עמסן גבו על נשא הראשונות השנים כל שבמשך שלום, בן ברויאר של הגדולה

טובה. וברוח בענווה והכל ­ צודקות ולא צודקות טענות,המוכרים עם החוזה וחתימת הרכישה בדבר ומתן המשא שמתמשך ובעודוהמדידה הכללית המדידה ומשמסתיימות נוספים. חברים לרכוש מאמצים נעשיםלמקום לצאת רוצה מסויימת שקבוצה האגודה, כתלי בין חדשה מופיעה הטופוגרפיתהאג­ הציונית ההנהלה של להתישבות המחלקה מטעם המומחה השטח. עיבוד לשםבדבר דעת חוות לשם המקום על לצאת איפוא נתבקש זגורודזקי מלך דר. רונוםהוא ובשובו לשטח יוצא זגורודזקי ואכן, הקבוצה. והרכב המשק צורת האדמה, טיבבכל בהתישבות להתחיל אין השטח על קושן הושג לא עוד כל בפסקנות: מביעעמוק' חריש היינו: הקרקע, בהכשרת להתחיל מציע הוא זאת לעומת שהיא. צורה

הבאה. בשנה לעיבוד יפה שתהא מנת על החילפה, הוצאתניכר מאזן ובידה קיומה של הראשונה השנה לסיום איפוא מתקרבת האגודהחתימת של סיכוי באיפק צפוי ואף חברים של ניכר שיעור השטח, כל ראשית ­ניסוחן מסתיים מרובים, ובירורים לויכוחים נושא שהיוו התקנות, אף הרכישה. חוזהלרכישת ותעמולה הסברה חומר משמשות גם והן בדפוס מופיעות הן תרפ"ג ובחורף

לשכונה. נוספים חבריםוחמתו­ השניה למהדורה גם ויסוד עיקר לשמש העתידות הן הן אלה, תקנותובראשון סעיפים וששה שלושים כוללות (תרפ"ח), מכן לאחר שנים כמה מקץ קנתשל היחסים מכלול את כרגיל כוללים הסעיפים וכדין. כדת הממשלה אישור גם

תרפיג בסוכות רמת­השרון אדמת על הסיור

ועוד. וטרמן ביאליק, י. זילברברג, נ. בן­שלומ, בידס, זלצפס, א. קירשנבוים, ב. מצקין, מ. לימין: משמאל עומדים

23 המושבה דמות עיצוב

בסעיפים המפורטת הכללית, במטרה ומסתכמים לאגודה והחברים לחבריה האגודההראשונים:

חבריה בשביל גנים עיר ולהחזיק ולייסד לבנות היא האגודה מטרת "א)לגשם בשביל הנחוצות הפעולות כל את לעשות רשאית האגודה יפו. העיר בסביבותולבנות לאגודה השייכות אדמות לבנין להכשיר (1 גם: זביחוד זו מטרתה אתהסעיפים באים וכך וכו"'. וכר ובנינים צבוריים גנים דרכים, ולתקן ולהחזיק עליהןעתה: הוא הרשמי ששמה האגודה, חופת תחת והכל זה לאחר בזה והיבשים, הקצריםשבה, ובמשרד ביפו דבקים עדיין יפו". מוגבל, בערבון שלום/ ,עיר הדדית "אגודהבטבת הבא הממשלה, של הרשמי האישור מדריה. הם הנרשמים רוב גם כן שעלועתה בקירוב שנה במשך נמלים ועבודת תהליך של סופו למעשה מהוה תרפ"ג,מודעותיה דבר". ,,שם ונעשית מצומצמת אנשים קבוצת של מתחומה התכנית יצאההכל זו, שלום" "עיר שרויה היכן היודעים רבים ואין ואפילו בעתונות מתפרסמות

באופק. אי­שם מבצבץ חדש שישוב יודעיםהכי בלאו שגם לאנשים שכן כל ולא כלכלית מבחינה הם קשים ימים הימיםהימים באותם לפועל המוציאה הציונית ההנהלה ביותר. מצומצמים קיומם אמצעישפונים אף שלום", ,,עיר לעסקי להיפנות יכולה אינה בעמק הגדולה ההתישבות אתההנהלה אין כמצופה: היא התשובה אטינגר. עקיבא עם זה בנידון נפגשים ואף אליההבטיח זה "לעומת הכלכלי, המשבר בשל חמרי סיוע כל להושיט יכולה הציוניתקידום כדי זה מוסרי" ב"אופן שאין עקא, דא אולם מוסרי'/ באופן לעזור אטינגר

שלום". ,,עיר עניני

המושבה דמות עיצובשרובם שטרות, "מסתובבים" כסף ובאין הענינים "מתגלגלים" כן פי על ואףהיא וכבר מתרחבת והאגודה הגלגל'7 "סובב וכך מחליפים כן .ועל נפרעים אינםכבר תרפ"ג טבת בשלהי הכללית האסיפה במקום. ישוב הקמת לתכנן מתחילההחיובית דעתו חוות טופוגרפיות, מדידות השטח, מדידת הקרקע, הכשרת על מדברתשל טיבה את זגורודזקי פירסם אף (ב"השדה" הקרקע טיב על זגורודזקי מ. דר. שלקונקורס של קרובה הכרזה על וכן טבק) לגידולי ביחוד היפה שלום", "עיר אדמתהשאלה, ועולה צפה הישוב דבר אקטואלי ומשנעשה עיר. בנין לתכנית (תחרות)

המים. בעיית ­ שנים במשך האגודה את להעסיק העתידהלשאוב רוצים איננו בפשטות: אמרה המים בעיית לפתרון שנבחרה הועדההגרמנית למושבה לפנות היינו, מעשיים, ממקורות אלא מהנדסים מפי ידיעותהנחוצה המים כמות דבר ,,על יפו, של בסביבה חקלאי למשק למופת דוגמה שרונה,לאסוף הוחלט ואכן, אחרות. למושבות גם וכמובן וכף" הצנורות דבר על להשקאה,למהנדס, להזדקק אלה נאלצו כן פי על ואף שימושית. אינפורמציה שונים ממקורותבא מיכאלי שהמהנדס הנזכרת, להחלטה הסמוכה הועד בישיבת שומעים אנו שכןאספקת את לפועל ההוצאה אופן דבר על מעגינות "ידיעות ומסר הועד לישיבתהצנורות רשת ולשתייה, להשקאה הדרושות הכמויות והסביר ביאר הוא המים".נוסף הללו. העבודות כל של לביצוען הנדרשות הכספיות ההוצאות וכן וכו' וכו'הוחלט מכן לאחר ורק זגורודזקי מ. דר. דעה לחוות זו בבעייה גם נתבקש לכךשונות מהצעות הצעות כמובן מתקבלות לקבלנים. הקידוח ומסירת באר קידוח על

השרון רמת ספר 24

שרבים וביחוד במקום, הראשונה הבאר של קידוחה מסירת על מחליטים בנקל ולאמיטב והצטברות המומחים כל דעות שמיעת לאחר גם וההיסוסים הגישושים

שונים. ממקורות האינפורמציהדר. את ולוקחים nrppn מקום את לקבוע בכדי במקום שמבקרים כמובןשכן רב, מעשה של בגדר הוא במקום ביקור וכל ­ מיכאלי, והמהנדס זגורודזקילשכור צורר ויש תחבורה כל לשם אין הרי אביב, ותל ליפו המקום וקרוב אפילואם גם במקום, כבר להתיישב הרוצים שרבים מסתבר, כך. לשם מיוחד "אותומוביל"בפעולות שהמדובר וביחוד בעיות מעוררת פעולה כל לכך. תנאים כל עדיין חסר הואומהדברים חידוש של בגדר להם הוא ענין וכל הם, אנשי­עיר והחברים חקלאיותהמשתכ­ לב תשומת מעיר זגורודזקי דר. החקלאי היועץ בהם. נתלבטו לא שמעודםהאסיפה מחליטה זה ובאופן רחובות צבור, מגרשי להפריש שיש העתידים, ניםועל ניטו דונמים חמשה בת תהא חלקה שכל תרפ"ג), בטבת כ"ה (מיום הכללית

צבור. לצרכי שיופרשו האדמות תמורת י לשלם החבריםעתה לעת ומתגלים ל"כבדים" המתפתחים קלים, סכסוכים מתחילים ו"כרגיל"משתכחים שנים שלאחר וכמובן הבקורת. ועדת לבין האגודה ועד שבין ודברים בדיןנכבד מקום תופסים הם הימים באותם אולם אלה. פעוטים ואף קטנים סכסוכיםמרירות רגשי פורקן להם מוצאים אלה ובסכסוכים דומה פה. בעל ובשיחות בדיוניםמקומי על בא והכל ומפשר מתערב ראשונות שנים באותן היו"ר שלום, ובן שונים,

שמו. שלום בן בכדי לא משל בשלום,צורר ויש וחמשה שבעים למאה האגודה חברי מספר מגיע כבר תרפ"ג באדרעל עתה מכריזים שהרי העתיד, הישוב של יסוד שאלות לברר בכדי כולם את לכנספפר, נחום המהנדסים מופיעים האסיפה לפני בעתיד. ודמותו הישוב לצורת התחרותדעתם את מסבירים אלה זגורודזקי. דר. גם וכמובן לוי אלכסנדר אורנשטין, יעקבפרינציפיוניים דעות חילוקי מתגלים וכאן ­ ברבים פירםומה לפני התכנית, עלמשכנעים נימוקים מתוך מהנדס כמובן הגן דעה כל על בעתיד. הישוב צורת בענין

העתידים. המיישבים החזיקו החרו דעה כל ואחרימסקנה, לידי באו כן ועל הקודמים הישובים נסיון מתוך דיברו המהנדסיםלתחומי מחוץ המשק אדמות ואילו אחד במקום מרוכז להיות וצריך חייב שהישובישוב שכן היגיינה, מטעמי ואף הבטחון מבחינת יפה זו מעין תכנית המגורים.שטחים להפריש חייב השדה, לחלקת צמוד מגורים בית שכל ישוב כלומר, מפוזר,תמיד. הדרושים תיקונים לרבות מרובות, להוצאות היינו ודרכים, לרחובות גדוליםאפשר אי שכן המשק, לאדמות המגורים בית של הצמידות בזכות צידדה אחרת דעהופיזור זמן לאיבוד הגורם דבר הימים, כל ואנה אנה להתרוצץ הזעיר המשק לבעל לוהמשק. ענפי כל על שעה ובכל עת בכל עין לפקוח לו אפשר זו בדרך ורק הנפשיחולק השטח שכל שאמרה, אלה, קצוות שני בין מפשרת שלישית, דעה גם היתד.אחד כל יקבל הנותר השטח את ואילו דונם וחצי שנים היינו בנין, למגרשי קודםהנמצאת הגבעה על להקים יש הישוב שאת דובר אף המגורים. לתחומי מחוץ

השטח­ של בטבורוהובאו וכן האלה מהתכניות אחת שבכל והפגמים היתרונות על נאמר הרבהשבניגוד זגורודזקי, דר. ועוד. שרונה אביב, מתל סברה לכל ואסמכתות ראיותשצידד והוא חקלאית מבחינה דיבר בנייה, תכנית ריחפה שלפניהם למהנדסיםהמהנדסים בין רק לא רווחו אלה דעות ניגודי המפשרת. השלישית הדעה בזכות

25 רמת­השרון אדמת נרכשת כיצד

ליד החקלאות שטחי ריכוז בזכות צידדו שבהם החקלאים המתיישבים. בין גם אלאשלחקל­ הצעה גם היתה המפשרת. הדעה בזכות צידדו אחרים ואילו המגורים בתיזה נגד המגורים. לבתי מחוצה ללא­חקלאים ואילו המגורים ליד השטח יופרש איםזו הצעה אין כן ועל בחקלאות בעתיד יעסוק ומי מי ודאות אין שעדיין בדין, טענו,לחלק יש השטח שאת אחד פה החלטה נתקבלה ממושכים דיונים לאחר במנין. באהוהיתר המגורים בית ליד דונם) וחצי (שנים החלקה מחצית לאמור, סוגים, לשניבין ברבים שהוכרזה ההתחרות של ביסודה איפוא הונחה זו החלטה לו. מחוצה

והארכיטקטים. המהנדסיםנקבעו ואף בעתונות נתפרסמה אף שלום עיר של הבנייה לתכנית ההתחרותשני וכן האגודה כוח באי זגורודזקי, דר. נתמנו כשופטים בה. לזוכים פרסיםככל למזג היסודי הרעיון שימש התכנית של להתאמתה מידה כאמת מהנדסים.המגר~ של הריכוז מידת אלה: בסעיפים שבוטא דבר והמשק, המגורים את האפשרהקרקע? לצורת הדרכים התאמת והדרכים; השבילים אורך המגרשים; צורת שים­,(מעשרה הגדולים המגרשים סידור פיצולן! או החלקות שלימות הכבישים! אורךהמושב סידור הגובלים; לקרקעות הרחובות המשכת אפשרות דונם); עשרים עדהציבה המגרשים סידור אופן השמים; רוחות מצד הרחובות כיוון * האסתיטי מהצדהבנינים סידור ההגנה; שאלת והתיעול; הגשמים מי עם התחשבות ריים;

וכר. רעהו את יסתיר לא אחד שבית כך, עם בהתחשבותואכן מרובה. כה מחשבה הושקעה שבתיכנונו ישוב למצוא שקשה דומההבחינות מתוך וליקויים יתרונות אחת לכל היו שכרגיל תכניות, עשרה אחת הוגשו(חמישים שניים פרסים שני אלא ראשון פרס לחלק לא הוחלט לבסוף הנזכרות.לי"מ). 12.5) אחד רביעי פרס וכן לי"מ) 25) אחד שלישי ופרס אחת) כל לי"מהפרסים, במקבלי שהיה מיסטצקין, המהנדס התכניות. תערוכת הוצגה מכן לאחר

השטח. חלוקת היינו הביצוע, את עצמו על קיבל אףמודרני, ישוב של מחושב לתיכנון במינה הראשונה שלום עיר היתה זו בדרךביאליק י. המזכיר מציין ובדין המתיישבים. וצרכי המקום של ייחודו על המבוססהוא האגודה. צעדי מראשית החל זגורודזקי, מ. דר. של והגדולה הרבה עזרתו אתעצמו את מנע לא אף פרס. לקבל מנת על ושלא שעה ובכל עת בכל זאת עשה

שנדרש. עת בכל במקום מביקוריםשולל שהוליך נתברר קנדינוף. ענין של הסבון בועת גם פקעה תרפ"ג בקיץהקושנימ סידור לשם לכספים מתמידות ודרישות תביעות תוך וראשיה האגודה אתבאמצעות הערביים המוכרים עם ישיר ומתן במשא לפתוח איפוא הוחלט כביכול.קבדינוף של לסחטנותו להיכנע צורך שחיה אף טוב, בכי שנסתיים דבר מטלון, משה

וליהודי. לערבי תיווך דמי וכן כביכול עמלו על פיצויים לו ולשלם

רמת­השרון אדמת נרכשה כיצדהקרקע מוכרי עם האגודה התקשרה ובאמצעותו היה קרקעות סוחר מטלון מ.(5 במקום הדונם ל"י 4) כן לפני שנקבע מכפי יותר מוזל גמחיר רכישתו לשםהחוזה לשיעורין. בתשלומים היינו יותר, נוחים בתנאים גם והפעם ­ קנדינוף עםבזמן דונם. אלפיים בן שטח רכישת על סוף סוף נחתם והמוכרים שלום עיר ביןהעברת עם לפרוע צורך היה היתר לי"מ. אלפיים של הסכום שולם החוזה חתימת

0. T. 1. R. 8

­ /g.i נ הא­זול, "kz ,­\v1

טכר. 721"

/.//­.., icon uvs lr\.> פהוו

יישטי­^^/ טם6י f?> J2£..J/h.? nh.rL/c).. J.'f./.*v4* כפל

, ^!:^.^J^/I.(//4/:^/WAL9./c/..­;:.­.nr.3P.s1sTrsn"^wn^ 1"'M :/)_)! ?afjUfifv....?./ Jl> YM , Jytli /!H?^j.9,3,.? . 's>m'^..­nH,""ata."r ro:cP J ­tr­ /'J.'nd!­ /A/f ,)')!*...// r.Ofr.AJJ .S ^

.^\k^\zJ^!h.j)*....itMJilJt ht>ho ^d^alnJuk3.h /'­^הנ­ל) הסגי= r,7i? r,s ..י.נ­ל (i/.Oll^/f Mn.'J7Ag40V/./4p­Mn^'Hn nir^i ///

l.(^t |/t>1Jl( ;j^ ? ^hW.JiJkJ והאי דללפן. 2יי­6טי. 2י/­איי6 שםיט­הם V: k?1 e­eijn rm ,£/! \$H/ cm דלל&ו בדש­2ד. טתואד­ם c.w ?­ 5'W­ :­":nci­s jp:n jcrw nt2 rn­j2 tj­ (t/cu' '//

Wll,\!Al(yclki\h.!M^Wi) חויןט^ייר^י­י^וי^^ עיעול r;a 3",::התטויד. הנר. ה/זנות שהתמורה בזה z's'^^''­~Ji^­V..^.j^tA4^.<^\

הננטיס. גמק­ר ששים והננונ!י, ר5לאד,הריטיכ­

JJ 1f/n (Jy^.^e/;..^JfdUt^i/^Apt" P ^.­ 0H'U.'aI^^Iu הנכפים: J­3&*

,,. ­ ' 0J1r"7 H; r,g5* .,la/r /I*!*™* 1®A* <£' /<?p ? 'h/ Y?f*^ . ­'''­י ^י* ­..f:^^M^­­^nK7^;0

y ^*^ef^i^.^l ,..^.:...L.s.: של.. נניכ"יתי י

יד f>0''lr'' ­*!i&t/­''­­. .j^ ^b הותמו או ידו בחתימת orn:חית= lyr'אי ^'S.' של...א,..0/|/"... בנובחיתו

If^^jV 'jL?,­r± ??M­Hlfr.? . א:י­1­5ד:!ה?וני­=

.^ גר IKr rj^'0. ^r...../L io/^2. .. yt)H .­e: :;"c^

­j ijtf א^ר..י7.^?ן^....1(1^יף... "rs:~^>1M1(I [AJ]J24^n17i! !/yiDt.p..

frsr­.r; א: n­2T,rr.\i­ .­.­ c/;re".v h1 vvs.r.)s?jj)()£/f::f>'$6l4r~.i.J.H*.lnl.'­.:.­, א­, ::.:­: :.ג.­.". .­נ­.;לה .­ט­: ב.­;:­:ב הוי. השטר א­. :.v ינ­ יצל­= י:: :י. ­!..:.:

_,/ .hf.r.K:: .­x; ...ג._^....'<'!­ק.­

In .7 !­.ns:/.__ י0' כ2ד..יז אטל ­.אהווה .­.dc ­.^;.,;cz ct.­.: זד. ­שטי .^/J/1. ::j^R­iEr rr ­tc; 1aff./'ffU? נ=עפל

iMityL לנלל,6­2ל ?? ..^.M­^AWjingle­"­ z­hy.r c­1:­ .zi

:ו. .­.נזנייס c.:;].­, על בעל­6 על.­גה.לו;זל, ביתן אי:.­ /ד. שטל של "!:r­

y^^^­f^ ל'

(קושן) ראשון מכר שטר

27 רמת­השרון אדמת נרכשה כיצד

על כלום אומרת אינה עדיין בטאבו" "העברה כגון זו, אמירה ברם בטאבו. הקרקעהכפר. לכל משותפת היינו "מושע'/ היתה האדמה זו. בהעברה המרובות היגיעות"שלשלת בדיקת כדי עד הערבים מקרב יורשים ובני יורשים לזהות צורו היהאת ידעו לא ובעצמם נשים כמה שלהם מוכרים היו אחורה. דורות כמה של יוחסין"לגולל היריעה תקצר הקטינים. על אפוטרופסים למנות צורך והיה ילדיהם מספרהכללית בעזובה קשור שהיה דבר הקרקע, העברת של הזו המייגעת הפרשה אתשנן קושנים, לבעלים היו לא לכך נוסף התורכי. הממשל מורשת האחוזה, בספריהאגודה נכנסה כן פי על ואף דורות. במשך "חזקה" של מכוחה האדמות על ישבובכלל בקרקעות "הנוהג" היה וכזה היו לא אחרות ש"מיטות" זו, חולה" ב"מיטה

הארץ. בכלהפעולה נמשכה סוף לאין להימשך עשוי והוא שדומה זה ומתן משא תוך"לסדר הוחלט קריתי) (היום: מסטצקין של התכנית קבלת עם הישוב. של לתיכנונוהרחוב את כזה באופן יכילו הרחובות מטר. 30 של ברוחב המושב כל לאורך שדרותלבסוף מטר'7. 5­4 והשבילים: מטר 16 הרחובות שאר כל מטר, 18 של ברוחב הראשי,ומכיון חלקות. חמש על הראשון הקושאן של קבלתו על תרפ"ג) (תמוז מתבשריםשעתה קרובה הרי שלום", ול"עיר לאגודה לנחלה אלה ראשונים שטחים קמים שבכך

והמתיישבים. המשתגננים לחברים המגרשים את לחלק העתידה ההגרלה, של

יגעים עדיין המוצלח סיומה באופק נראה ואף מתקדם ההעברה שענין ושעהחברים על ודיבורים דברים גדושה וישיבה ישיבה כל החברים. תשלומי של העניניםמתבשרים אב), מנחם ,4 (מס' תרפ"ג קיץ של החוזרים באחד בתשלומים. המפגריםלרבות דונם, חמשה בת החלקה מחיר הוזלת על וכן הקושאנים קבלת על החבריםבאופן מתקדמת ההכשרה "עבודת שם: נאמר אף לי"מ. וחמש לשלושים הכשרתהרצון את הפיקה פומבית התחרות באמצעות שנעבדה המושב, תכנית רצון. משביעהרצוי, הפתרון את שמצאנו להודיע, יכולים אנו ובשמחה המובנים, בכל החבריםולפי ודרכים, ברחובות גדול וקימוץ נפרדת בלתי חלקה מרוכז, יהיה שהישובהמגרשים". הגרלת תיערך סוכות המועד שבחול מראש לראות אפשר העבודה מצבככל להחיש למטרה לו הציב האגודה "ועד איפוא: הוא חוזר אותו של הסיפאלמרות מאמציו, בכל השתדל כך ולשם שלום' ,עיר של ההתישבות את האפשראת ולהכשיר להכין בו, נתון שהיה הכספי הדוחק ולמרות בארץ השורר המשברשל התשלומים תנאי את להקל המכירה, בחוזה לטובה שינויים להביא הקרקע,להתחלת עיכוב שום כבר אין ומעתה מעבודה. הזנחנו לא אחד יום אף וכף. החבריםהתשלומים, בהכנסת להזדרז החברים מתבקשים כך משום ." ההתישבותושנים. ימים במשך אותו נשמע ואנו האגודה קום מאז ונשנה החוזר הפזמון והוא

באסיפה הפתיחה היא ולחייה לאגודה שלום בן שהכניס לרוח ואפייניתיום היום אמר: הוא לבנות). הספר (בבית תרפ"ג באב בתשעה שנתכנסה הכללית,אנו והנה לדורות. ובכי צום ליום נקבע והוא המקדש בית לחורבן הוא אבל

ישראל. בארץ חדש ישוב של ובהקמתו הארץ בבנין לדון זה ביום מתאספים

הנכספת. ההתישבות במעשה (1923 (שלהי תרפ"ד שנת מתחילה ואכן

השרון למת ספי 28

נחלתו" תחלק הגורל פי ,,עלבהגרלת בעיקר עסקה תרפ"ד בחשון בכ"ד שנתקיימה הכללית האסיפהלשם החלקות תמורת התשלומים את להכניס שהדרישה לומר קשה המגרשים.בפשט שנכספה מעטים לא בודאי היו שכן פעולתה, את עשתה הקרובה ההגרלהוהוארך הוארך התשלומים להכנסת המועד עיכבו. המרוד קיומם תנאי אולם להגרלההכניסו חבר 167 מתוך אלה: נתונים נסתכמו לבסוף תרפ"ג. אלול שלהי עד

החלוקה: והרי דונם. 205 של שטח על חבר 53 תשלומיםדונם 25 חבר 1

אחד כל דונם 20 " 3" " " 15 " 3// // // JQ ,/ Q

" " " 5 " 37

שהכניסו אלה נכנסים. אינם חדשים "חברים שכן למדי, עגום סיכום זה היהמהקרקע שליש שרק באופן הכלכלי, המצב מפאת ממשיכים אינם תשלומיהם אתאנו המוכרים כלפי ההתחייבויות האדמה. כל על הן ההכשרה והוצאות נמכר שלנוואין לי"מ אלפים שלושת של שטר לשלם עלינו חודש בכל למלאות. מוכרחיםלפי תשלומים) (של החובות מילוי ומלבד לזה. הדרושים הסכומים את להשיג תקוהלפני עוד קרובה התישבות לאפשר בכדי המים, אספקת את לסדר עלינו החחה,

תרפ"ד. בחשון י' מיום הועד בישיבת נשמעו אלה עגמה דברי הגשמים". עונתדוחים אף כך ולשם השטרות בפרעון לקומבינציות נזקקים ברירה בליתעל הצעה להביא יש הקרובה הכללית שלאסיפה נתברר אף בטאבו. ההעברה אתראשון, סוג אלה: סוגים לפי היינו האדמה, טיב לפי והחלקות המגרשים חלוקתתשלום תוספת ­ בינוני שני, סוג לדונם? אחת לי"מ של תשלום תוספת עידית,לי"מ חצי של תשלום הפחתת ­ בינונית זיבורית שלישי, סוג ? לדונם לי"מ חצי שללדונם. אחת לי"מ של תשלום הפחתת ­ שבזיבורית זיבורית רביעי, .וסוג לדונםהגורלית, האסיפה היא הנזכרת, הכללית האסיפה לפני איפוא הובאה זו הצעהוהיא ומתיישב מתיישב כל של גורלו בה הוכרע שכן כמשמעה, פשוטה הפעםהקרקע. על ולהתיישב להתקשר החברים של גורלם את סוף סוף שחרצה האסיפהלכאורה וטיב. טיב לכל המחירים וכן אחד פה נתקבל טיב לסוגי השטח חלוקת דבריהודים ברם תשלומיהם. את שהכניסו אלה היינו בגורל, נכנס ומי מי ברור היהונמסר מהמפגרים חלק גם במנין להכניס החליטה והאסיפה ד,ם רחמנים ובני רחמניםלמי להחליט מהכלל יוצא במקרה רשות לה ,,שיש ההגרלה, לועדת כוח ייפוילהכניס יתחייב ורק התשלום כל את עדיין הכניס שלא אף בגורל, להיכנס הרשותבהרכב: הגרלה, בועדת בחרה האסיפה ממנו". המגיע את הקרובים הימים במשךיכלו הרי הקלות אלה אי שחלו ולפי ברוך. ומ. זילברברג מילר, וטרמן, אתין,שינויים אלה אי באו ההגרלה לאחר דונם. 540 של שטח על חבר 79 להגרלה לגשתשטחיהם את ולקבל בקבוצות להתאחד מסויימים לחברים אפשרות מתן לרגל קליםבמגרשים. בעליהן את המזכות תעודות, לחברים העניקו ההגרלה לאחר בשכנות.להתיישב, החברים חוייבו שבהם ב"חוזים", האלה התעודות הוחלפו שנים כמה לאחר

האגודה. לרשות אדמתם הופקעה זאת מילאו שלא במקרהשכל חדשה, תקופח והתחילה האגודה לחיי ראשון שלב נסתיים בבך

ההתישבות. ­ עיקרה

29

בקרקע היאחזותיכלו כולם לא בגורל הזוכים גם אלא להגרלה הגיעו לא שמרובים רק ולאתרפ"ד) בכסלו (ב' ההגרלה לאסיפת הסמוכה בישיבה ולעבדן. נחלותיהם את לקבלולהתיישב הקרקע על לעלות עתה ניתן אחד לכל שלא שלום, בן מפי שומעים אנולהג! שקל לרווקים הכוונה ובעיקר ביותה זעום מספר רק במנין ובא עליהמוזמן לעלות המוכן שכל לומר צורך ואין בראשית. ומכשולי קשיים על להתגברחלקותיהם את למסור המוכנים חברים יימצאו אולי זאת לעומת זאת, לעשותוכמובן אדמתם. לפיתוח האמצעים את לספק הייבים הם הרי לאחרים, לעיבודשל אלה סוגים שלושה לעיבוד. חלקותיהם ימסרו ולא יעלו שלא חברים שיימצאוומשום ההתישבות ענין עדיין היה רחוק מה מלמדים ההתישבות מבחינת החבריםיתד לתקוע וביקשה הקרקע על שעלתה הראשונה הקבוצה של ההעפלה מעשה כך

קבע. של לישובבחללו נזרקת עבודה וחוסר משבר ובימי תרפ"ד) (ראשית 1923 שלהי הימים,1924 בשנת מכן, לאחר הופכת והסיסמה טבק גידול של הסיסמה הישוב שללעלייתה יסוד ששימש הטבק והוא טבק מגדלים והכל ומבוהלת בהולה לפסיכוזהתרפ"ד). (כסלו 1923 נובמבר בשלהי שלום עיר אדמת על הראשונה הקבוצה שלוהשתקעתי 1922 בקיץ ארצה הגעתי מספר: משורר, דוד הקבוצה' מייסדלוי הורוביץ, צבי בה; היו שמלבדי הטבק, קבוצת את הקימותי שם אביב. בתל

£** ft J '^) #4?~

: .'­': ­$li81ftT­ "­M' ?SiSli

הטבק" "קבוצתמשורר דוד הורביץ, צבי לימין: משמאל יושבים

ז"ל הופברג ונחום פיגקלשטין פלטיאל הו­רביץ, לוי עומדים:

השרון רמת ספר 30

פרשת את פלוסקר. חיה אחת וחברה פינקלשטיין פלטיאל הופברג, נחום הורוביץ,שהעולים לפי הקבוצה, על "האפוטרופוס" משורר מנחם מתאר הקבוצה של העליהשכרו העולים שלום. בעיר אדמה חלקת ובעל הועד חבר היה עירו.וכן בני היושהרי ימים, לכמה מזון אהלים, שלהם, הדלים המטלטלים את עליה והעמיסו עגלהעד עברי עובד של רגלו עליו דרכה לא שעדיין שומם, למקום הם יוצאים

הימים. אותםכבר היסטורית שיירה לאותה ציפתה שההרפתקה ימים, כמה אחר נתחוורועד גשם יורד התחיל שרונה, הגרמנית המושבה ליד בדרך, צעדיה. בראשיתתקועה נשארה והשיירה סירות על שאושש הגשר ­נסחף לירקון העגלה שהגיעהאביב לתל לחזור אם ויכוח נפתח בדרך. להמשיך אפשרות כל ללא הנחל לידהגיעו ועייפים רטובים אחרת. בדרך להמשיך היתה ההחלטה אחרת. דרך חפש אומל"ל) (כפר חי לעין הגיעו ערב ולעת המשיכו היום ולמחרת לנו שם תקוה, לפתחליעדה, השיירה הגיעה אביב מתל ליציאה השלישי ביום ורק השני בלילה לנו ושםבאותו העגלון חזר משלא אביבים התל .מודאגים היו בכדי ולא שלום. עיר היארגע כל ובא היוצאים לגורל חרדה כולו שלום בן הועד ראש היה בכדי ולא יום

העגלון. כבר חזר י אם לשאולראשית של .והנסיבות התנאים על ללמדנו דייה הקבוצה של זו יציאהמכן שלאחר ושלב שלב כל שכן לבאות, פתיחה זו היתה למעשה ההתישבות.להתחיל ביותר הפשוטים מהדברים זה היה ולא זה. מסוג ב"הרפתקאות" כרוך היההעבודה היא באה בקידוח הוחל רק ואז במקום היו לא מים מים. ללא בהתישבותקשר כל ללא היה שהמקום וכמובן הראשונה. הקבוצה היתר בין עסקה שבההנסיעה נמשכה בכדי ולא ­ בפרט אביב תל ועם בכלל הסביבה עם ותחבורהצבורי רכוש רק / ימים שלושה במשך קילומטר 12 של .מרחק למקום, אביב :;מתלשאיכסן והוא הבריטי, הצבא משרידי שנרכש ישן, צריף במקום: היה יחידתאים הוקמו כך ידי ועל בפנים מחיצות לעצמם שהקימו הקבוצה, חברי אתידי על אלה ואף ­ עבודה ובהמות פרות בצריף אוכסנו אף אחד. לכל !תאים

האנשים. מגולי לבין מחיצהוהמחלה הימים ארכו לא ברם טבק. שתילת כל קודם היה הקבוצה מעשהומכפר גליל הערבי מהכפר בחביות להוביל היה צריך ומים השתילים את תקפהבמידה לבוא, התמהמה לא הוא שאף הארבה, כילה המחלה שהותירה ומה מל"ל.את ומכרו אפילו הערבים, היו לכך נוסף וחצי. שניים רק נותרו דונם ומעשרהוהמתיישבים ברשות ושלא ברשות לוקחים האדמה, על להם מסתובבים האדמה,להם מתאכזרים אלה כן ואלה ­ והערבים שמים לחסדי ונתונים או1ים אין היועקבותיהם על לשוב ולאלצם הראשונים המתאחזים את לייאש הכל ועושים

ליפו. או אביב לתלהראשונים: המתישבים של סבלותיהם את לתאר אין המזכיר: ומספרוגנבו קרקעות שתפסו בערבים, להם תמידית מלחמה שמם1 במקום היו בודדיםהעין מלוא לכל בכוח. ולגרשם נגדם לצאת הכרח שהיה במידה ליד, הבא מכלעזרה נעדרי היו הראשונים המתישבים ומדכא. משעמם עצוב, מראה נתגלההישוב. עסקני מצד מתנכר ויחס אדישות של ובאוירה אמצעים, ומשוללימכשול שום אולם לב. הושם לא דחקם בשעת למתישבים לעזור הפניות לכלבלתי ובעקשנות רפו לא ידיהם שאיפתם. את מלבצע המתישבים את הניא לא

31 בקרקע היאחזות

\?*> ; ­­י ;י"' '­­י''­י ."."" "­"v" . ­:'..­. ., ­1* * . * , *י . >

1928 בשנת הצבורי הצריף

הגשומים החורף בימות בקרקע, ולהיאחז משקיהם את לבנות הוסיפו רגילההשעות עד המוקדמות הבוקר משעות מפרכת בעבודה הלוהטים, הקיץ ובימותחקלאי נסיון אז (שהיה טבק בגידול בעיקר עסקה הקבוצה בערב. המאוחרותבכל נתנסו הם מספוא. וגידולי חלב, במשק מרובות), תקוות בו ותלו חדשאת עזבו ולא הכשלונות על התגברו .וקמו, נכשלו בראשית, אנשי של הבסיונותעל מים להם וסיפקה הדלים אמצעיה לפי המתיישבים לעזרת באה האגודה המקום.סימון כגון: אז, שהיו המעטות צבוריות בעבודות אותם העסיקה וגם חשבונההנהלת כלפי בתביעות באה הקבוצה הבאר. וחפירת האדמה חלוקת המגרשים,לשלם אמצעים בהשגת התלבטה האגודה אולם דחקה. בשעת לה לעזור האגודהשבין הפלא מן כן על אין אונים. חסרת והיתה השטח את ולפתח הקרקע בעדחרגו לא כלל בדרך אולם מתוחים. יחסים שררו האגודה הנהלת לבין הקבוצה

ההידורים, ולישור לפשרה הדרך נמצאה ותמיד תקינים יחסים מגדר אלההעזות הסערות הירקון. מעל הסירות" "גשר הריסת של המקרה למזכיר זכורברוח נישאו והסירות הסירות את שהחזיקו החבלים את ניתקו בחורף, שהשתוללוהיה אוכל. וצרכי לחם ללא אביב מתל מנותקים נשארו המתיישבים עבר. לכלכששק בשחיה, הירקון את שחצה רוכב, באמצעות לחם להם לשלוח הכרח

גבו. על הלחםלבודדים הדרך את סללה הרי בטבק, הקבוצה ונכשלה אפילו כן, פי על ואףצורה למקום לשוות בהדרגה התחילו ואלה משקיהם את ולהקים לעלות שהתחילוהמעשה ביותה המדוייק יהא ואפילו כתיכנון, שלא מיד ניכד וכרגיל ישוב. שלהנייר, על ורק אך ומצויינת טובה היתה שההגרלה מהרה עד נתברר והביצוע.

i1

השרון רמת ספר 32

__^g W­*: !­r'"1 . y."r­/ ,..:;:...ן­­;';,­ ^,.,,,y,. [ H­H .­/­<"­ ,;.,Uj! '..n'/**r, >1v, ,*,.../ .,10 . ' J '­יי".'.,,., .! '! . .' . !V"._ .י" י י (; ". , ך­­.....'* ­r­ 2<<M ye., <././­. 1*

. J­ : ' . .'י*!";­':/> <"'­; < . ­'V;'­'';. ­ ,....v;­! .­י­.י,י.­. y.­w j^

f // s< ': li. " " i ­\ .. '. * .ir. ,, .i 0I.?'?. , ' : ,\1 ;.:;../ f; v !; 1 ­­.,*> ^^< i , ':­­I/j .. iV . /:.^ /^r,,,.,, ;!.

"ל"5'­; "j"'5 י .'­'<;:.. '/.t^. ;,.r, ,,lM... ;,, A<^y^<,/.^.."!).<>­ ^.^'<' <^1 '­jm"(.k '­"' ,, .'c . ,.''if i;' ;

' \< ./ ",­ " .'­ /J ,­ ..?y­ .­;.­ ­ j

/^ " '. .' ­Y .1

' l> ' > 1 .. j.' "'^' "('l ' '.­'CM'..'­/!" :".'..י­י­ '.<^V, O.."^ ,ryiif, " "7i'."­n *­It', *3>/Jt**Jt^, 4>1..

r\G 3'ע' ^" ­­ ­i/'­i(3 j'­ " /'7 '­ ^'/ '­' ,

* . I'1 33&U ..*

__ . >6ןי י.י^'­­/^ .'7t"'..'71aj '' ^jli 7c* יד 0

הקרקע על שעלתה הקבוצה ומכתב דו"ח

בחלקותיהמ ומפורדים פזורים אלה מעטים היר הקרקע על לעלות משהחלו שכןהתיישב החלקות. כמדר העליה סדר לא שכן לרעהו, האחד בין עצומים ומרחקיםואילו מחברו, קילומטרים כמה רחוק והוא חלקתו על ועלה אחר בא בחלקתו אחדההגרלה לפי קיבל ויסוסר (לדוגמא: בעליהן לעליית מצפות החלקות יתר כלשלו את קיבל אחריו שבא ולמן, ואילו השטח של צפונית מזרחית בפינה חלקהלשלוש לסדר צורך היה זו בדרך המושבה). בפנים משורר האחים אחרת. בפינהבבטחון הדין הוא מרובים. קילומטרים של באורך מים קוי הראשונות המשפחות

האלה. והמפורדים המפוזרים התושביםהמקום, על הראשונים אחד לתקן ביקש כלל, צפויה היתד. שלא זו, תקלההקודם שבל בדרך יתקנה שהועד וביקש זו קלקלה על שהתריע משורר, מנחםהמקום. על העליה סדר לפי ורק אך החלקות וחלוקת ההגרלה ביטול היינו זכה,

י.1,­י/ .?1/.'.''' f"'if11Om1lfj)^te /* '­­יי"? '1<i­1oV י."?"' . ?3, . *, *ny.n? ^'/^"יל'*); * *רי '/ל,"* י*''ע"/ י/ 'ו,'י' י' .."­'£? 3.?<י. 3י^ י­,^',"/^ י.,^/'­, ^קל/^'.? יו­י;1> <7, /יי'^יז , PiySti י"יי­ ץ^_ *'יי/.י <^.י .';''/.. .יי."' Jy ^/3<י!'י­י­,'1. /V ,יזו,* I'lrf^ /"' i/J" י­­י'*­ €/ב^י­, , */.י, א­, j,/1­ .­,,,.­, y.,*י"1 >^י יי/יי'י'^ )y*t/ , ­'1^k *ofi ?l*f< י'?*'5', ji>". e>­j "<y­n ק<­/

,^3 י:י;י'( ת/.י7' >י.ג^,י P.teiur Pjiit .­.^yj,yf ה.1,ו>, /^ ,0.,

".ילי'? ; 1♦t;1 7"^ 'e"/r ^/'" /J/'­e±t?y ~ י>'" י/'/ ­f'ncjif­fj­ir f'jji1 ,>1 1^.01,^1

.^J'.''­­ י** f">Cs<!* f>rj3*lr jp>?ל'א*' i s­'r ?.Gr,r >?Jt hf/rf ju,

/י7י'>*,7,11k H ,7i".^ <1ץ Uti­Tj "1,יוי'. 'W y* מ"'< ­<" .v/V<

,VP l^'P >? t<* \r­>'U9 Any !1 1>l ^lOfi­tr]. tntrrt תיי>יוי,1". י>5י1>'.קז, ו'ו5ו".יג*

>י*1; י7"'5 י­*>י )

יי?"ג,. ליו יו '^יי'ו 1?1 3יוי> ^יץ o.j'i><­<r1 f.io"*1" 9^י1ן \>?יןו>/ ?"'>/<. יייעי 1 ל0 ייי1^*,' '1י­ (t 1j\jjo^ f? י13<ץ ?זן1.י­ י1>ח­ "ץ /

יי*?",1 14 ויי3גייי י^י&ן toon (1 'n­,.1tr.n ^,1r '<54r 1­?y ^ ^?" .(י;^ *­.ייל ^

.jJT>.T< U f,l/l?*JJ> 1tJJ7pT< י11יו /

. .,*11.111 "''י'­; .11­

"'יז'^. /./ , 31^ז ^.> יל (0 יז1^73^6י' י­^'1>י/ ­<<*? AT 'Cy r"

­^ י:יי"? ­731/

.Dm.1/1 nf> /V 'ץ

השרון רמת ספר ­. 34

כללית, אסיפה של דעתה על שסודרה הגרלה, לבטל היה יכול לא האגודה ועדנמשך ההגרלה לביטול זר. מאבק הטענה. של צידקתה מכן לאחר שראה אףנאותה חלקה לו בחר להתיישב ועלה שבא וכל לבסוף שבוטלה עד מעט לאלאותם ואתגר ולהתיישב לעלות קריאה איפוא זו היתח הבחינות. מכל וטובה

שלום. בעיר בחלקותיהם והחזיקו בערים שנשארו

מים­מים

לא עדיין בארות בקידוח הנסיון המים"­במקום. "פרשת גם החלה העליה עםלאחר גם נכשלו שלום מעיר וגדולים מבוססים וישובים בארץ ביותר רב היהבדרך היה השטח מים. כלומר תוצאות, במעט תועפות כסף שעלו בקידוחים מכןמעל מ. 50 של לשיעור הגיע ביותר הנמוך והמקום הים מפני ביותר גבוה כללזה. מעין במקום ותוצאותיהם לקידוחים בספקנות התיחסו המומחים אף הים. פניצפה ואז והולכים. מתקרבים הפרעונות ומועדי הכספי המצב מחמיר בינתייםפותר שהיה דבר חלקות, מכירת לשם ללונדון שלום בן של שיגורו על הצעהכיס חסרון בשל פועל לכלל יצאה לא התכנית­ ברם האגודה. של הכלכלי מצבהלבקרים: בעיות יום ובכל שלהם את דורשים ופיתוחו המקום אבל הדרך. להוצאותכיוצא וכל המנדט ממשלת עם מייגע ומתן משא המצריך השמירה, ענין הרי

הבאר. כריית היתד. בבעיות הקשה ברם חדש. בישוב הכרוכות בבעיותהמקוט את בחר הוא ליטבק. בארות, לקידוח קבלן עם התקשרה האגדההיום ועד גלוזשניידר משפחת בית ליד אוסישקין, ברחוב זה (היום ביותר הנמוךבגידול שעסקה במקום, הראשונה החקלאית והקבוצה לחורבן") "זכר שם נמצאהטכניים שהאמצעים להוסיף, למותר הקידוח. לעבודת עם.הקבלן יצאה אף טבק,במינו: מיוחד תשלום הקבלן קיבל וכן ביותר פרימיטיביים היו הקבלן לרשות שהיונועדו ואלה בנין המרי הלה נותן היה אחד חבר של לאגודה תשלומים במקוםדבר האגודה, של כיס מחסרון תשלום של זו לדרך, נדרשו לקבלן. התשלום להיותמראשות שלום בן של להתפטרותו גרם ואף שנה באותה המצב את ביותר שציין: החברים. של מרובות הפצרות לאחר בה שחזר התפטרות הועד,

שהפיקו מטר, 15­10 של בעומק לקידוחימ רגיל היה זה קבלן­קידוחהרבה מקום מכל רב, זמן נמשכה שהעבודה מובן ממילא לשעה. .ממ"ע כ­30­20ברירה ובלית העבודה את להפסיק היה נאלץ הקבלן תחילה. ששיער ממה יותרקוטר את להצר צורך היה הקידוח >4ל יתירה העמקה לשם אחר. לקבלן פנויהיה אנוס .הוא וגם חלקו עליו שפר לא החדש הקבלן גם אולם הקידוח. צנורוכך נתנו. לא במים התמורה שאת להם'­אף המגיע את דרשו הקבלנים להפסיק.תיאורי כל אלה. קבלנים עם ובוררויזת ומתן משא ומייגעת;של ארוכה פרגוד. החלההראשונה, הבאר שבכריית שיעור לאין והתלאות הרב הסבל על מספרים הראשוניםלטמיון. ירד הכל אולם הושקעו. מרובים, בקשיים שהושגו אמצעים, וכן עמל הרבהשל הצהלה חזרה ושוב גדולה השמחה היתה הראשונות הטיפות סוף סוף ומשהועלומנקודות ישראל בארץ הראשונים המתיישבים את שליוותה מים'/ "מצאנו

הראשונות. ההתישבותאביב. תל עם קשרים חוסר יותר: כנכון או הקשרים, בשל התלאות ונתרבוגדול דבר ובכל כאן להשיג היה אפשר אי דבר שום אי.: בבחינת­­ היה המקום

35 *כפר מהעיר

עדיין שכן אביב, לתל כמשמעו) (פשוטו הרגליים את לכתת צריכים היו וקטןשל בסופו כלשהי. תחבורה לא ואף רכב כלי במקום העובדים לרשות היו לאבינתיים שלמדה הראשונה­ המתיישבים קבוצת הכרייה עבודת את סיימה דברשהופקה המים כמות ברם מטר. המשים של לעומק הגיעו אלה העבודה. אתשכמות מובן ממילא לשעה). ממ"ע 7­6) ומצעיה דלה היתר. זו ראשונה מבארכל ולא במקום המתיישבים של ביותר המינימליים הצרכים את כלל סיפקה לא זוזי ראשונה באר גם אפפו בכך די לא ואם לעלות. שביקשו חדשים, של שכן

בששון. ולא ביגון גשאבה זו מצערה כמות ואף קץ אין תלאותלרוב, המקולקלים המשומשים, הצבורות הגרוע, הציוד בעבודה, הנסיון חוסרהיתד מים של זו מצערת כמות שגם גרמו אלה כל ­ במנוע התדירים הליקוייםמדגם שהיתה המשאבה, הכזיבה וביחוד "צרות" ללא שבוע עובר היה לא נעצרת.המעטים התושבים נשארו ושוב הבאר. לתנאי התאימה ולא וגרוע נושן ישןהערבי מהכפר ואם מל"ל מכפר אם המים את להביא נאלצו ושוב מים ללא במקוםביותר. פשוטה היתד. לא היא אף ק"מ. 12­10 של זה ממרחק מים הבאת ג'ליל.היתה למקום שהגיעו ועד בדרך המים נשפכים היו ו"כרגיל" המים הובאו בחביותואלה שונים וחלקים באביזרים צורך היה הליקויים לתיקון ריקה. החבית מחציתמתיישבי של מצידם חלק לכל והציפיה אביב בתל במצאו, לא אף ולעתים נמצאו,המשפחות שבע שש וסבלו חיו וכף גואל. למשיח הציפייה כמות היתה המקוםבלב, התקוה קיננה שכן במקום, ובדבקות בעקשנות נאחזו אלה במקום. הראשונותולמותר שלום. בעיר בשלום יבוא מקומו על והכל אלה מכשולים יוסרו סוף שסוףהעיזיקה ובינתיים שלוש שנתיים לאחר רק איכשהו נפתרה המים שבעיית להוסיף

להתיישבות. המועמדים ואת במקום המתיישבים הועד, את זו פרשה(צול), ו­"2 1" של בקוטר צנורות הונחו הבאר קדיחת עם בבד בדעמודי על ברזל מפח בריכה הוקמה שעליה במקום, הנישאת לגבעה עד מהבאר החלההיכר סימן רבות שנים במשך והיתד. מים ממ"ע כשלושים הכילה זו בריכה ברזל.

הישימון. בתוך המתהווה החדש והישוב המקום של.11924) תרפ"ד תמוז מראשית הכללית האסיפה החלטת איפוא אפייניתמסויים סכום ומקציבה שלום עיר של הישוב בהתחלת התענינותה "מביעה שהיאההצעה ועולה צפה ושוב השמירה". להוצאות וגם המתיישבים של שתייה מי לצרכיאת פותר שהיה דבר מגרשים, מכירת לשם לאנגליה שלום בן של צאתו בדברעל הארצישראלית בעתונות מודעות ונדפסות הולכות בינתיים האגודה. מצוקתהמושב דבר על "ידיעות בשם: חוברת נדפסה וכן שלוםי בעיר חלקות מכירתאת למשוך והעשויים הדרושים הפרטים כל בקיצור מצויים שבד. שלום", עיר

זו. חדשה לנקודת­ישוב הרבים

לכפר מהעירשלום, עיר האגודה בתולדות בצל שרויה אביב תל שעדיין הדבר, ומעניןיפי השם מתנוסס עדיין ,24 הרצל ברחוב עתה כבוד שוכן ומשרדי. שאפילוהחברים בשביל גנים עיר "ייסוד האגודה: מגמת של בסעיף וכן החוברת בכותרתביתר החדש הישוב עקרונות מנוסחים רב­תלאות, נסיון לאחר עתה, יפו". בקירבתידי על העירוני השוק ולציכי המתיישבים של יום יום צרכי "סיפוק בהירות:

השרון רמת ספר 36

באמצעות ואינטנסיבית, עצמית עבודה של יסוד על מתאימים משק ענפי פיתוחלהתנחל הדרוש ההון עצ­מית. עזרה על מבוססת הגנים עיר רציונאלית. השקאהלעבור האפשרות תינתן כזה ובאופן חדשיים תשלומיו ידי על קמעה קמעה ייחסך

לכפר". מעיר הדרגתי בדרךאלא תרועה, בצלצלי התנוססה לא לכפר" "מהעיר יציאה של זו סיסמהצבוריים ממוסדות וסעד עזרה כל ללא שעה ושעה יום יום של במאמצים קויימההערבי הכפר "בסביבת כנמצא .מתואר להתישבות הנועד המקום והתיישבותיים.דונם אלפיים מכיל הקרקע שטח האגודה. למטרות ביותר ומתאים מוניס שיךבאוטומוביל, נסיעה רגע ושלושים אביב מתל צפונה קילומטר 12 בערך ונמצאחי, עין (כגון: יהודיות מושבות של בסביבה יפו­כפר­סבא, הדרך ידי עלבשם אמריקה יהודי ידי על שנוסדה החדשה המושבה את וגובל רעננה) סבא, כפרונחלה" "מנוחה בשם פולניה יהודי של המושב ואת צפון מצד "הרצליה"

מזרח". מצדמוכשרת ש"היא זגורודזקי, מ. דר. מעיד שלום עיר אדמת של טיבה עלרוב מפרים. ויסודות חמרים מיני כל מכילה והיא לטבק וביחוד שלחין לנטיעותלוקח ביחוד מתיישבים. קבוצת ידי על וגם בידי.ערבים עכשו עד נעבד הקרקעשממנה מטר, 60­80 הים פני .מעל גבוהה מישור, אדמת הנוף: יפי הלב אתבלבד הנוף יפי בשל מתיישבים מושכים אין שעדיין וכמובן הקרוב". הים .נשקףעל הישוב תולדות ראשית למעשה העבודה, ראשית על במקצת מסופר כן ועלמדידה כגון: הקרקע, את להכשיר בידינו עלה אחת שנה "במשך זו: שוממה אדמהשהישוב החברים, לרצון (בהתאם העיר תכנית טופוגרפית, מדידה כללית,הגבולין קביעת המגרשים, חלוקת מהבית), נפרד יהיה לא השדה וגם מרוכז יהיהסידרנו תשלומיהם. את סידרו שבעליהם המגרשים, על גורל הטלנו כן כמו וכוי.מספרים שאין כמובן המים'/ הספקת סידור בגמר כעת עומדים ואנו באר קדיחתדברים מגלים אין שכן ממרחקים, המים הבאת הראשונים, המתיישבים תלאות עלמנת על מתיישבים למשוך היא הכוונה והרי ­ בישא עינא .מחשש ברבים אלה

להתיישב. והעתידים במקום היושבים על להקלמסופר החדש, הישוב של ומודפסת, כתובה זו, ראשונה היסטוריה בחתימתהראשונה הקבוצה. עלתה תרפ"ד חשוךכסלו "בחדשי ההתיישבות: ראשית עלירקות. ובגידול טבק בנטיעת מתעסקים הם עליה. להתיישב מנת על האדמה עלאדמתם על לעלות חברים הרבה מתכוננים תרפ"ה שנת של העבודה לעונתלא וכיצד אלה טבק מטעי גורל' על מלה חצי ולא מלה אין אף בה". ולהתנחליוצא היה זה דבר ברעננה. השתילים את לקנות נאלצים והיו המשתלה הצליחה"שלושה כמובן, ברגל יוצאים, היו בוקר לפנות בשלוש כזו: בצורה לפועלמגרש על שותלו השתילים השתילים. ארגזי ונשאו הובילו שכמם ועל מושקטרים''עלתה חבית וכל בחביות כאמור הובאו השתילים לצרכי המים היום. ויסוסרעישבוט ניכשום, עדתם, ורוך. באהבה טיפלו בשתילים ואכן, גרוש. שלושיםהשתילים ­ ולריק לשוא העמל ורוב קדים רוח באה בהיר ביום והנה והישקום.בטבק העמל חלילה חוזר וכך מכן, לאחר לשקם מנסים וכמובן ונובלים. קומליםכללי. הוא הארץ רחבי בכל הטבק מטעי של שהכשלון בכלל, לטמיון היורד עמל הזה,נסיין העובדים רוכשים שבינתיים הטבק, בולמוס לאותו זכר אין שנה לאחרפוסח זה תהליך שאין וכמובן אחרים. חקלאות לענפי ועוברים ובעבודה בחקלאות

37 שומרימ

אצל ואף בחריש בקידוח, עובדים אלה שלום. בעיר המתיישבים ראשוני עלשהרבה ודאי עבר. לכל ונפוצה הקבוצה מתפרקת לבסוף ובהרצליה. הערביםויחיד: אחד דבר לטמיון ירד לא אולם המקום. ותנאי וידיעה נסיון חוסר עשוהיסוד זה מאזן היה כשנשלח וגם החדש, לישוב היסוד את הניחה זו קבוצהבעקבי בהדרגה לעלות שהחלו המתיישבים, של העבודה סוגי ולכל במקום לחקלאות

הראשונה. הקבוצהכן ועל זו חקלאית קבוצה של וההיסטורית הגדולה זכותה כך משוםלפי שלה. העבודה וסוגי הרכבה על בידינו המצויים לנתונים מיוחדת חשיבותשלום, עיר אדמת את לראשונה שעיבדו אלה בכלל אנשים עשרה היו זו טבלהצבי ייבין, מלכה ייבין, חיים דוברי, יצחק וייסמן, רבקה ריטה, אליעזר והם:מסתבר משורר. דוד הופברג, נחום פינקלשטיין, פלטיאל הורביץ, לוי הורביץ,מפלגתיים בלתי קצתם העובדים, הסתדרות חברי היו העולים שרוב זו, טבלה­ מתוךלא ושלושים שלהם דונם כשבעים עיבדו הם העבודה". ל"אחדות נוטים וקצתםריטה, (אליעזר השלושה ,,אלה הטבלה: ובלשון קומונה, חיי קצתם חיו ואף שלהםאף בהוצאות". קימוץ לשם השנה יחד וחיים עובדים דוברי) ויצחק ויסמן רבקהעד מטבק החל החקלאות, סוגי בכל כמעט עסקו הקבוצה שחברי שומעים אנו

לאבטיחים.והקים הקבוצה, חברי הראשונים, המתיישבים לקומץ הבטחתו קיים הועדלועד הקבוצה ובמכתב באהלים). גרו (תחילה יחד כולם גרו שבו צריף בשבילםאינו תרפ"ד), אדר בשלהי נכתבו (הדברים היום עד "מצבנו היתר: בין נאמרסבלנו הרבה שאיננה. כמעט המקום על עבודה אמצעים. חוסר מפני ביותר מזהירהסערה בזמן נהרס הירקון על הגשר תל­אביב. ובין בינינו הקשר שניתק מזה, גםלעת במקום מים הגשר. עם הדבר אותו קרה שוב האחרון ובזמן חדשיים מלפנילא אינם השכנים עם יחסינו ג'ליל. הקרוב הערבי מהכפר ומובאים אינם עתהלא מהכלל יוצאים מקרים קשר. שום אתם לנו שאין מפני ­ רעים ולא טוביםהשכנים אצל לוקחים שאנו המים בעד המקום. על נמצאים שאנו הזמן במשך קרואמצעים דרושים מצבנו את להטיב שבכדי מאליו, מובן מלא. בכסף משלמים אנו

אינם". ­ והם כספייםלרכוש המאמצים כן ועל כל בפי חוזר פזמון איפוא הוא האמצעים חוסרהחוזרות ההחלטות כן ועל האגודה לקופת התמורה את שיכניסו חדשים, חבריםמכירת לשם לאנגליה שלום בן ומייסדה האגודה ראש של שיגורו בדבר ונשנותאמצעים. חוסר ­ הנזכר הטעם בשל היא אף לפועל יוצאת שאינה החלטה חלקות,

שומרים

כבר הטרידו הבאים, בפרקים פירוט ביתר עליהם נדבר שעוד בטחון, ענינילבין בינם תקינים יחסים רווחים היו שכאמור, אף, הראשונים, המתיישבים אתלפנינו שלום. עיר אדמות על ישבו אף שבחלקם והבידויים, הערבים השכניםלהתישבות, הראשונה השנה היא (1924) תרפ"ד שנת כל במשך מכתבים חליפתהממשלה. ידי על מאושרים בנוטרים מדובר שבה הממשלה, לבין האגודה ועד ביןבאופן לי תגישו ש"אם נאמר, יפו, למחוז המושל סגן מאת שיצא המכתבים באחדלהשיג האפשר ככל וישתדלו בקשתכם על ידונו נוטרים שני למינוי בקשה רשמי

השרון רמת ספר 38

בועדו זה שלתפקיד שומעים אנו מכן לאחר נשק". לשאת נוטרים שני עבור רשיוןהכי בהקדם "להתיצב רשמי מכתב מקבלים ואלה דוברה ויצחק ריטה אלעזרבמושבתכם" השמירה עם בקשר יפה המחוזית, המשטרה מפקד של במשרדו. אפשריבאה מייגע ומתן משא לאחר .(1924 במרץ 13 בתאריך: המושל מסגן (מכתבלדון מיוחדת בקורת "ועדת לבקר עומדת שבמקום המחוז מושל מטעם הודעההפגישה'/ בשעת נוכחים להיות מושבתכם כוח באי על מושבתכם. על ההגנה בעניניבעוד ויש ולהיזהר להיזהר רצוי תקינים ביחסים שאפילו למדנו, מכאןשכן ידובר, עוד רשמית" "הבלתי זו על ­ המקום של רשמית להגנה לדאוג מועדהגנה על סכנה בשעת ביותר לסמוך שאין הארץ רחבי בכל אז הבינו כבר

זו. ממשלתיתהעליה בימי חל במקומה שלום עיר בחיי זו ראשונה שנה של סיומהובקצב קרקעות במכירת התבטא הזו הסביבה את שהציף הגיאות וגל הרביעיתהאגודה את במקצת והציל שלום לעיר גם הגיע זה גל בערים. מוגברת בנייה שלחדשים לעולים נמכרו לקונים שציפו חלקות שרויה. היתה שבו הקשה, ממצבהשבפולין, קילץ יהודי קבוצת היא קילץ", "קבוצת אלה בקניות בלטה וביחודהרביעית. העליה ימי באותם בארץ שביקר זלינסקי, המהנדס חלקות רכש שלמענהלרכוש עליו שהשפיע והוא ביאליק י. המזכיר של עירו ובן ידידו היה זה מהנדסאלף של הסכום האגודה לועד ושילם גדול שטח מקילץ זו יהודים קבוצת למען"פנטסטי" לסכום תודות לשיעורין. לתשלומים להתחייבויות נוסף במזומן' לי"מב"מושע" ולהעבירו הערבים מידי הקרקע מרבית את לגאול האגודה בידי עלה זה

בטאבו. האגודה לידיבטבת ח' (מיום הכללית באסיפה שלום בן האגודה ראש וחשבון דין מתוךהאגודה שלום. עיר אגודת חברי מהרכב תמונה מקבלים אנו (4.1.1925 ­ תרפ"הישבר או לארץ בחוץ עשו באלה ­ מגרשים בעלי חברים 114 יום לאותו מנתהעשרה בנות חלקות ­ לעשרים דונם, חמשה בנות חלקות היו חבר ל­74 .28 שםדונם. 20 בנות חלקות היו לשבעה דונם, 15 בנות חלקות ­ לחמישה דונם,חלקה היתה אף ולאחד (2) דונם 30 חברים), 2) דונם 25 היו: יותר גדולות חלקותדונם). 400) קילץ יהודי לקבוצת שנמכרו האדמות זה במנין נכנסו לא דונם. 50 בתוכמובן חובם יתרת את להכניס החברים כל שעל האלף בפעם שהוחלט וכמובןהיו שלא שפל, ימי באו הגיאות ימי שלאחר לפי הכניסו, לא הגדול ברובם שאלהובין היו עמל אנשי ככולם שרובם חברים, של פרעון חובות מילוי כדי בהם

מהמשבר. שנפגעו הראשוניםובמקום, באגודה המצב את כמותן מאין המשקפות בתרפ"ה, הועד ישיבותשהם הקרקעות העברת ועניני החמור הכספי המצב על ואניח תאניה מלאותשהוליך ברור כבר אולם קנדינוף, אותו עם הקשרים הותרו לא עדיין ביותר. יגעיםהעניו נסתיים ואם בתרפ"ה. הועד ישיבות חלל את זה קנדינוף ממלא וכך שולל.כזה קודם. בקיצור עליהם שסיפרנו דברים בכך, הכרוך וכל הקידוח דבר בא חזהבן מזה. חיים שנות כמה לאחר האגודה ושל מזח בראשיתה שלום עיר "הוי" הואומתפתל נפתל האגודה של העיקרי בעולה והנושא הראש יושב המנהל, שלום,וראה, צא אולם המרובות. הישיבות לאחר גם נפתרות שאינן הבעיות, אלפי עםאולם באיבו, עדיין אמנם שהוא חדש, ישוב במקום ומתרקם הולך הכל שלמרות

39 בךשלום של הדחתו

חיה תעמולה כדי בכך יש ואדרבא המקום, את נוטש ואיבו ממש בצפרניים נאחזהראשונים. בעקבי ולצאת לעלות לאחרים

לדעת, יש שכן במקום, הרכוש שמירת בעיית עולה בפעם פעם שמדי ודאירחוק" "מערב מעין לגביהם שלום ועיר למקום מחוץ החברים של רובם שעדייןעבודה יום איבוד של בגדר עתה אף הוא למקום יציאה במקצת. "פרוע''­ ואפילולחבר מחבר חלקות העברת של התופעה מתגלית המחירים עלית עם גדול. ומבצעונימוקים מטעמים להתערב נאלץ שהועד כאלה, לממדים מגיעות והעיסקותהבריטי עשרות עדיין מצויים כן פי על ואף ספסרות. מניעת לשם ובעיקר שוניםהם. נחלה חסרי כן ועל מהם המגיע את סילקו לא כלומר בגורל, עלו לא שעדיין22 אך האגודה ולרשות זה מסוג חברים 56 תרפ"ה) (באדר שנמצאים ומשוםואכן, לאגודה. שמחוץ לאנשים החלקות מכירת להפסיק הצעה באה פנויות, חלקותשעד בתשלומיהם המפגרים לאלה מודיעים אולם המכירה הפסקת על. מחליטיםנענים. ואינם מהצועקים יהיו מכן ולאחר החלקות להם יישמרו מסויים למועדשלום עיר גבולי את להרחיב אחרת הצעה עולה אף זה דברים מצב מתוךבהוצאות קימוץ לכל: ידועה זו גבולין הרחבת של תועלתה חדשה. רכישה ידי עלשומעים אנו ואכן יותר. וקטנים גדולים לשטחים שוות שהן וכר, הכשרה רכישה,צורך שיש המזכיר: מפי בתשרי) (י"ג תרפ"ו בראשית הראשונה הועד בישיבתשלום, עיר בגבולות נוספת קניה ידי על שלום עיר של הגבולין בהרחבת לדוןהקרקעות העברת מצב ברם, וכדומה'/ ההכשרה הוצאות את נקטין זה ידי ש"עלומייסדה האגודה מנהל של הדחתו במעשה נסתיים והוא רע בכי אלה בשנים היה

שלום. בן

בן­שלום של הדחתוהעניינים את החי האגודה, מזכיר "עגולה" לתמונה אלה פרטים מצרף וכךTanr האגודה בקופת כספים עודף מעולם היה לא כרגיל הראשון: מהיום האלהלתשלום ­ לעיקר והן שוטפות להוצאות הן גדול, "נצרך" בבחינת האגודה היתהשלא שטרות של ולחץ מצוקה בשעת כרגיל הרעיון, עלה תחילה הקרקע. בעדניסו ברבים המצוקה דבר משנודע מהשטח. חלק על לוותר לפרעון, סיכוי כל היהלביטול הערבים על להשפיע קרקע, ברכישת שעסקו חשובים' ציבור מוסדותהנזק את להם להחזיר אלה לערבים­מוכרים הבטיחו ואף לאגודה המכירהלהוציא ברורה, היתה הכוונה המכירה. ביטול עם החוזה לפי חייבים שהם והפיצוייםשלא זו, מעין אגודה לגבי כביכול "מצווח" זו והיתה האגודה. מידי השטחים אתהעסקנימ בין מהערבים. ישירות הקרקע את רכשה אלא מוסד בשום קשורה היתהבישוב נודעים היו שאף מכובדים עסקנים גם היו זה מכוער לדבר יד שנתנורכשה זו חברה ציון". "קהילית חברת ראשי בכך עסקו וביחוד קרקע כגואלילספח לה היה ונוח הישוב) הכשרת חברת (באמצעות הרצליה קרקעות את כידועמכרה שכן עסקית, מבחינה כדאי הדבר היה אף להרצליה. שלום עיר שטחימזת מונים פי היינו הדונם, לי"מ עשרה בחמש קרקעותיה את ציון" "קהיליתעל ויתור האגודה: בהצעת הסתפקו לא אלה שלום. עיר חברי ששילמו המחירלא שלכך וכמובן שרכשה. מהשטח לחלוטין שתסתלק ביקשו אלא דונם, אלף

השרון רמת ספר 40

האגודה בעול שנשאו החברים, לכך הסכימו שלא שכן כל ולא האגודה הסכימהשנימ. כמה זה

שכן ארגיעה' עד היתד. זו הצלה אולמ המצב. את הצילה קילץ קבוצת אכןועשו גרבסקי") ("עלית הרביעית העליה של הגיאות ימי לאחר המשבר ימי באושהמשבר וכמובן הבינוני. המעמד ובעלי הפועלים בחוגי ובעיקר בישוב שמותבהתחייבויותיהם לעמוד יכלו לא רבים שלום. עיר בעסקי גם מיד אותותיו את נתןהגיעו בעין, הכסף נמצא ומשלא כספו. את בחזרת ודרש מהארץ ירד אף וחלקנוהג, כמנהגו העולם עדיין תרפ"ו בראשית ושערוריות. משפטים לידי הדבריםההתישבות וענין התחייבויותיהם מילוי לשם לחברים תביעות נשלחות כלומר.המקום הרחבת דבר אקטואלי נעשה וביחוד אקטואלי. ויותר יותר נעשה במקום

נוספים. שטחים רכישת ידי על.מפי שומעים אנו וישיבה ישיבה ובכל מהפרק יורד אינו ההתישבות עניוההכשרה והרחבת ההתישבות דבר קירוב לשם המקום בפיתות הצורך ­על שלום בןכללית באסיפה "להכריז מחליטים אף הועד מישיבות באחת המגמה. אותה לשםעל הפחות לכל ידיו, בעצם לא ואם שלום, עיר בבנין להתחיל חבר כל חובת עלבאו ההתישבות בענין שלום". עיר ביישוב ולהתחיל כוחו בא או שליחיו ידיובפיהם מגינים מצאה מהן אחת וכל מרעותה אחת שונות דעות, שתי גילוי לידי

משכנעים. ונימוקים טעמיםשלום, בן של לכהונתו האחרונה תרפ"ו), בשבט (כ"ב הכללית האסיפהחשיבות יש שלום: בן טען אלה. חלוקות דעות שתי בין מאבק זירת איפוא הפכהידי על שכן להתיישב, החברים בוא לפני עוד ופיתוחו המקום בהכשרת מרובההחברים, בוא לאחר המקום הכשרת את לדחות אין זו. נכספת ההישבות נאפשר כךהיה (המדובר התנאים חוסר בשל במקום הנמצאים אותם יעזבו בינתיים שכןהרשמית הצעתו זו היתד. בכך). הכרוכים הסידורים וכל המים באספקת בעיקרהכשרה לשם הוצאות להוציא אין זו: הצעה נגד טענו אחרים ואילו הועד. שלשלום בן מעלה ושוב להתיישב". החברים מצד שאיפה שום רואים "איננו עוד כלאז עצמה הוא לא ואם ולהתיישב, לבוא האגודה חבר כל על חובה להטיל הצעהסופן שאין מראש שיודעים כאלה, החלטות לקבל קל לא מקום מכל שלוחו. לפחותבהשקעות חשיבות רואים שאין משום לא בתקציב, מקצצים בינתיים להתקיים.

ביותר. חמור ואף רעוע כספי מצב בשל בעיקר אלא המקום שבהכשרתפורקן ליום, מיום שהחמיר האגודה, של זה חמור מצב לו מצא והנההצטיינה וביחוד ­ שלום בן באגודה, החיה והרוח המנהל על האשמות בהטלתתרפ"ו בסיון ב' ביום לבנות הספר בבית שנתכנסה הכללית, האסיפה בסערתהשעדיין מיד מתגלה סעיפיו סעיפי על וחשבון הדין שמיעת לאחר .(15.5.1926)'על עולים ובינתיים בטאבו העברה כלומר הקרקע, של גמורה הפרדה חסרההאגודה, מטעם שטחים להם שהחכירו היינו בהיתר, אם ובידויים, ערבים הקרקעעל ביותה חריפות מהן האשמות, גבי על האשמות נטפלות וכך באיסור. ואםשמועות מפריחים כמובן ובחשאי וכר. וכף כראוי אלה דברים הסדיר שלא המנהלהמנהל על והכל לאוזן מפה מתנפחות והן קשובות אזנים מיד המוצאות השמצה,שלום בן מבקש שבה הועד, בישיבת לבוא מאחר ההמשך ואין וכף. ובו' הזהחסרות לדעתו, רק ולא לדעתו. שהן אלה, האשמות בענין דעתו יגלה שהועד"שבחוץ דעתו, את ביאליק המזכיר מגלה בתמוז) (י"ז זו בישיבת­ועד ושחר. יסוד

41 הקרקע עניני יגעים

שהוטלו ההאשמות את דוחה שהוא וברור, מוחשי באופן דעתו את יביע שהועדהחשדות. לרגל פלאים ירדה האגודה של הפרסטיג'ה יסוד. בלי שלום בן מר עלמחוייב אלה, להאשמות יסוד שום שאין הספרים בקורת מתוך לנו שידוע עתה,שלום, בן על שטפלו ההאשמות את נפש בשאט דוחה שהוא ברבים, להודיע הועדהועד ואכן כה". עד שנעשו והפעולות העבודה כל בעד האחריות עצמו על ומקבלשל והנאמנה המסורה עבודתו את לטובה מכיר "שהועד והוסיף זו ברוח החליטשלום בעיר עבודה של שנים ארבע במשך ליאות ידע שלא שלום, בן מר

והכרתו". תודתו את בזה לו ומביעעתה מוטלת היומיומית העבודה ברם קפלן. ישראל נבחר ראש ליושבמהנעשה בהירה תמונה אנו מקבלים אף וממנו ביאליק י. המזכיר על ומעתההסערה, לאותה עילה ששימשו הדברים חם הלא קרקעות, בעניני ההם בימים

שלום. בן הודח שבעקבותיה

הקרקע עניני יגעיםעיקרם שכל וליקויים, פגמים להראות אלה בענינים הבדיקה החלה קמעה,,מושע" הקושנים לבין המוכרים עם החוזה בין סתירות נתגלו וידע. נסיון בחסרוןהיה הרי דונם, אלפיים על מדובר היה המקורי שבחוזה בעוד האגודה. שבידיעל הקבלות היו לא לכך גוסף במעט. ולא ­ זה משיעור קטן שבקושנים השטח,,מושע'/ קרקעות כדין המוכרים, כל ידי על חתומות המוכרים שקיבלו התשלומיםלסכומים התאימו לא אלה קבלות וגם כחול) אבו (איברהים נציגם ידי על אלאזה. ממבוך מוצא שאין היה ודומה והלכו נסתבכו הענינים שבפנקסים. הנקוביםגמור בסדר הכל באמת: הרגיע והוא מטלון למתווך היתה הראשונה הפנייהקונים וכך כאן קרקעות ברכישת המדינה מנהג הוא כך לחששות. מקום כל ואיןבשמות חשיבות אין וכן מוריד ואינו מעלה אינו בקושאן הרשום השטח הכל,גורם בבחינת אינן הקבלות גם השטח. גבולות הם שהעיקר וזהותם, המוכרים

כספים. קיבלו שהמוכרים ועד יודע מטלון, הוא, שהרי מכריע,שגברו אלה ספקות מחתא בחדא לבטל מטלון ביקש אלה מעין בטענותהמזכיר איפוא הלך הדברים. מצב של ומדוייקת נוספת בדיקה כל עם ליום מיוםלידו עזרתו. ממנו וביקש והגון ישר דין לעורך שנחשב דונקלבלום, דין לעורךמהמתווך המזכיר ביקש וכן ועיון בדיקה לשם התעודות כל את המזכיר מסררצה לא תחילה הענינים. בבירור ולסייע הוא אף לדונקלבלום לגשת מטלון מומהובחוקי קרקעות בעניני המבין זה, דונקלבלום ומהו מיהו שכן כלל' ללכת מטלוןעם ללכת נעתר מרובות הפצרות לאחר אך המסובכים. העותומניים קרקעותהמצב את מהרה עד דונקלבלום הבהיר ואכן, דונקלבלום. של למשרדו המזכירלכך נוסף ופגמים. ליקויים הקנייה ובחוזה כשורה כלל הוא שאין המשפטי, החוקיהקרקעות בחוק מובהק מומחה בירושלים, מני דין העורך עם התיעצות באההבעייה נתעוררה עתה דונקלבלום. של דעתו חוות את אישר הוא אף ­ העותומני

הקיים. בחוזה אלה פגמים לתקן כיצדמהמוכרים לקבל שיש האחת, המסקנה הוסקה ונשנות חוזרות בהתיעצויותהקרקע דונם אלפיים על האגודה זכויות תוקף ביתר יובטחו שבה לחוזה, תוספתהאגודה בפנקסי ונרשמו המוכרים שקיבלו הסכומים כל יאושרו וכן שניקנו

השרון רמת ספל 42

ייפוי לקבל זה איברהימ על היה לכך נוסף כחול. אבו איברהים של ובאמצעותוהסכומים. כל שלא מבוסס חשש היה החוקי. כוחם בא שהוא מהמוכרים, כוחאלה יופיעו שמא הדאגה כן ועל לבעלים מגיעים ואיברהים מטלון שמקבליםאת יבטלו ואף באדמות חלקם לפי להם המגיע כספם את ויתבעו הימים באחד

החוזה.

האגודה למשרד בא היה ותמיד לכספים תמידי "נצרך" היה זה ואיברהיםאמתלה מצא שעה ובכל עת בכל לו. הגיע שלא ובין לו שהגיע בין ו הב הב ותובע:יש וכאן תיקון וטעונות רעועות המוכרים דירות היו כאן כספים: לתביעת חדשהשאר וכל קמח קניות לרגל לכסף תמיד הוא צריך ובכלל מסים לשלם צורך לואת לדחות אין אולם מצויה. הפרוטה מעולם היתה לא כרגיל בקופה מצרכים.ונוסף בדרישותיו תקיף הוא חונף. דברי או שידולים יפות, במלים זה איברהיםבמזומנים אם מהאגודה כספים להוציא הצליח כאלה באפנים ביותר. ערמומי לכךלבתי בפתקאות או קצוצה ריבית תמורת למטלון מיד שנמסרו בשטרות, ואםלקבל הצליח זו בדרך מכולת. צרכי או בנין חמרי קמח, קבלת לשם מסחרלקבלת עד החוזה לפי לשלם חייבת האגודה שהיתה אלה על שעלו סכומים

הקרקעות. של הקושאניםההגרלה לאחר והכשרה. פיתוח בפעולות במקום ממשיכים בינתייםוייעור עמוק חריש תוכננו וכן ברחובות המרכזיים הצבורות בהנחת ממשיכיםמהכפר השטח בהפרדת היינו הקרקע, בבעיית נתקלו ושוב והערוצים. הואדיותמשפטי, סבך ושוב החלקות. לבעלי נפרדים קושנים ידי על והעברתו ג'ליל הערבימהכפר כחלק היינו כ"מושע", נקנתה שלום עיר של הקרקע שנים. על שנים שנמשך

s2/s~/2£­ /T/j>

J T

כספים להם לשלט המוכרים rwpn

43 הקרקע עניני יגעים

זכות הם אף שתבעו אחרים, ערבים לבין המוכרים בין סכסוכים ולרגל ג'לילוכל ג'ליל מהכפר ולהטרידה האדמה את לחלק היה אפשר אי הקרקע על בעלותעיר של הבעלות זכות הבטיח שלא רק לא זה דבר נפרדים. קושאנים לקבל שכןיישמטו עליה והנמצא הקרקע שכל הסכנה, היתד. צפויה גם אלא הקרקע על שלוםלטמיון. ירדו כה עד שהושקעו והעמל הכספים וכל אחד בהיר ביום מהאגודהפיתוח לשם הקרקע, על במשכנתאות הלוואות להשיג היה אפשר אי כך משוםאלה כל אולם הלוואות. בדבר היסוד לקרן וכן הציונית להנהלה פניות היו ובנייה.הבעלות, של זה בענין צד כלל היתה לא שהאגודה היה, מכל הגרוע ריקם. הושבוסכסוך שם נסתיים לא עוד וכל עצמם לבין בינם הערבים בין המריבה היתה שכןלידיה הבעלות זכות העברת לקידום דבר לעשות לאגודה לה ניתן לא הבעלותהישוב. של מכובדים עסקנים המערערים, מאחרי כאמור, עמדו, לכך, נוסף היא.

הושקעו מאמצים ורוב מרובים דין עורכי עם ההתיעצויות איפוא תכפולמצוא יכלו לא קרקעות חוקי בעניני שבמומחים המובהקים ברם מהמיצר. ליציאההמשפט בבית משפטים נתקיימו קרובות לעתים אכן, הדעת. את מניח פתרוןעצמם. לבין בינם הערבים של בסכסוכים הבעלות זכויות בהכרעת קרקעות לעניניהאגודה ועיני למשפט ממשפט ההכרעות נדחו הטענות שמיעת לאחר אולםאת לדין תתבע שהאגודה שהציעו היו עיקר. כל בא שאינו לגמר, וכלות רואותלשמיעת גורם היה זה דבר קושאנים. ומסירת הקרקע הפרדת ותדרוש המוכריםהאגודה של המשפטי היועץ ברם נפרד. דין פסק של קבלתו ואף האגודה טענותזכות נשללת היתה האגודה, לרעת דין פסק של במקרה שכן זה, צעד מפני הזהיר

ועד. לעולם וזה ­ הקרקע על האגודה של הבעלות

על נמכרה האדמה מתגוונות. ואף והולכות מתרבות הן הרי צרות, ומשבאותלא ואלה למשל) קילץ (קבוצת לארץ בחוץ או בעיר שישבו ליחידים האגודה ידיההכשרה להם חסרה ולהתיישב. הקרקע על לעלות מוכנים הגדול ברובם היומצויה היתה לא אף הכספיים. האמצעים בידיהם היו לא וכן לחקלאות הראויהעבודה ידי על ולהפריחו שומם מקום על לעלות המניעה החלוצית הרוח זו ביותראת במקום, החלוצים המעטים, המתיישבים תבעו זאת לעומת נמלים. ועמל יוצרתראה הועד אף יושביו. על הישוב נתונים היו שבו מהמיצר ויציאה הישוב הרחבתהמתיישבים ויישובו. המקום על שבעליה והדחיפות הצורך את לפניו תמידבמקום היו אלה הקיום. בעיית כלומר ביותר, "הפשוטה" בבעייה קשה נתלבטומשרואים נואשו וביחוד בהם והתענינות עזרה ללא כספיים, אמצעים כל ללא וכמעטודאי כלל. באה לא מהחוץ עזרה וגידולו. הישוב להתפתחות קרוב סיכוי שאין היובארץ. מיישבים מוסדות שאר ולכל הציונית להנהלה מעטות לא פניות שהיונואש היה המצב כלשהן. תוצאות ללא ­ שבאו כלעומת חזרו כאחד כולן אולםההחלטות. כל אף על המקום, לפיתוח האמצעים חסרו שלאגודה ביחוד ביותראת מקדם זה היה משוכלל, מים מכת למשל להקים לאגודה היה ניתן אילוחלום, של בגדר היה זה כל אולם מזה. חדשים ומושך מזה במקום היושביםהאגודה את ביותר שהעסיקה אחרת, בעיה צפה לכך נוסף מים. חסרו שבמציאות

ואילך. מתרפ"ז ועדה, על

השרון רמת ספר 44

בילויים ע"י הקרקע תפיסתצפו ממילא הרי במקום ישבו לא שלום עיר חברי של ככולם שרובם מכירןבראשית עיבודו. לשם לאחרים קרקע החכרת בדבר הצעות בפעם פעם מדיזאת לעומת מהרצליה. לקבוצה קרקע החכרת של הצעה על שומעים אנו תרפ"זשלום, בעיר הנמצאים החברים, לכל להודיע ש"הוחלט תקופה, באותה שומעים אנוואין לערבים אדמה באריסות למסור או להחכיר חמור באופן שאסור במכתב,שימסרו החברים. נגד חוקי. ותוקף ערך שום אחרת התקשורת לכל או לחכירהמהמקום. הרחקתם כ:די עד משפטיים באמצעים נאחז בשותפות, או בחכירה אדמהיצייתו שלא התברים את להוציא הכללית החברים אסיפת לפני להציע הוחלט אף

החברים". רשימת מתוך זו להחלטהלשותפויות או חכירה וחוזי להתקשרויות ציפו לא והבילויים הערבים ברםאלמות כאילו ולחרוש לעבל והחלו כמובן, רשות ללא השטחים, על בעצמם עלו והםוהחלו אהלים הקימו בעירם, עם האלמה על עלו אלד, בילויים הן. נחלותיהן אלהלהפריעם נזעק במקום המתיישבים קומץ אבטיחים. לגידול הקרקע והכשרת בחרישדרכי­­ למראה מהנפחדים הבידויים היו לא אולם במקלות. ואף 'איומים בצעקותובדין דורות מדורי שלהם הוא שהקרקע טענו וכן בשלהם והמשיכו אלה "מאבק"יצא וארוכה מרובה. סחבת לאחר לערכאות תביעה הגיש הועד בו. מחזיקים הםהחלה הבעייה אולם מהקרקע. הבידויים גירוש היינו: האגודה, לטובת דין פסקוהוסיפו דין לפסק שחקו הערבים שכן זה, דין פסק של לפועל מהוצאתו לוקאנזררזו לא ואלה היו, ערבים ככולם רובם לפועל, ההוצאה פקירי בקרקע. להחזיקשהיה פוליטי, גורם אף ברבר שנתערב וביחול הרין פסק את לקיים ביותרהפסקים כל מעל שהוא דבר היינו מריני, ענין ולעשותה זו בקלחת לבחוש מעונין

דין. בתי שלהועד, בישיבות תרפ"ז מראשית ושומעים וחוזרים שומעים אנו זה באופןשל והחיצוניים הפנימיים האירועים את כמותן מאין ששיקפו הישיבות הן הלאייצא הבידויים נגד הדין שפסק האמצעים, בכל "לאחוז החלטות על וחבריה, האגודהשלום, עיר אדמת על שישגיח איברהים עם להתקשר כן וכמו בהקדם לפועלישא והוא מהאגודה רשות בלי איש שום עליה יתיישב ולא מישהו יחרוש שלאההוצאות לכל בנוגע והן הבידויים לגירוש בנוגע הן כזה' מקרה כל בעד באחריות

זה". עם בקשר להיות העלולותאיברהים, לאותו האגודה נזדקקה שוב ברירה שבלית איפוא, מסתברשמירת הראשונים. בצעדיה וביחוד שלום עיר בתולדות נכבד כה תפקיד שמילאתשלום תמורת איברהים' לנציגם וביחוד עצמם למוכרים איפוא נמסרה הקרקעסוף סוף גורשו ועקשני רב סבל ולאחר יפה עלתה זו שמירה ואכן, קבוע. חלשיניתן אף שנים של ובמרחק הדרגתית בצורה נעשה זה דבר מהמקום. הבידוייםובאו לבסוף נתרצו לפועל ההוצאה פקירי דרמטיות. קצת אף זה למעשה לשוותמשרד פקידי הספיקו לא אך הבידויים. גירוש מעשה את לפועל להוציא למקוםוהחלו האגודה של אחר שטח על עלו אלה ובידויים המקום את לעזוב לפועל ההוצאהוהם אחר קרקע להם אין בפיהם: נצחית טענה כרגיל אהליהם. את עליו לנטותבאמרם כפיהם בנקיון רחצו לפועל ההוצאה פקידי מאדמותיהם. כדין שלא נושלונמשך וכך חדש. משפט להגיש יש החדש השטח ולגבי הגירוש צו את מילאו שהם

45 נידויים ע"י הקרקע תפיסת

לפתרון ברם המקום, את סוף סוף הביתיים נטשו שבה תרפ"ז, עד הדברים מצבזה. רב מעשה גם תרם לא החברים של ההתישבות מצב

שניה שנה זו היתה ידוע. ואף ידוע בתרפ"ז הישוב של הכללי המצבבעת­ ודוקא במקום. הישוב התפתחות את ביותר שבלם המשבר והוא למשברוההתישבות בערים מצבם הורע שכן להתיישב, החברים רצונות גברו זו משברהאגודה, של הדחוק המצב אולם קיומם. בעיית את לפתור היתה עשוייה במקוםוחשבון בדין מספר הועד זו. בכספת התיישבות עיכב המקום, פיתוח את שמנעכספית מצוקה ומתוך דהאידנא רגילים הבלתי ש"בתנאים תרפ"ז' שנת לסוף שלויוצאת והתאמצות מרץ והרבה הועד מצד לגדולות לקוות היה אפשר אי תדיריתיכולת חוסר של ברזל בקיר הועד התנגש פעם ולא תועלת, וללא בתוהו עלו מהכללניתנים הם אבל תרפ"ז. של הראשונה למחצית כאמור מכוונים הדברים עזר'/ ואפסהאמצעים שחוסר "נצחית" כמעט תופעה זו היתה שכן זו, לתקופה רק לא ענין

וכיסופים. תקוות הכזיבהמים. ענין ­ המקום לפיתוח הראשונה הבעייה היתה וכרגיל

"וסכנה מבהיל באופן התמעטה בבאר תרפ"ז בראשית המים כמותהגיעה שאליה ("השיא" לגמרי" ייחרב המים שמקור לנו, נשקפת רציניתלחברת פנתה לאגודה בצר מעוקבים). מטרים עשרה עד משמונה היה המים כמותגם להכליל הירקון של ההשקאה תכנית בידי יש אולי ושאלה, בהצעה רוטנברגרחוקה עדיין אז היתה הזו התכנית של עצמה כל אולם שלום. עיר אדמותשאלת של רדיקלי פתרון בלי כי וחשבון, דין באותו נאמר ל1ו, היה ,,ברי מהביצוע.התלבטות אחרי עליו, קיבל הועד שלום. עיר של התישבותה תיתכן לא המיםגדולה, באר לבנין לגשת מצבו, לפי נועזת החלטה מומחים/ עם ווותיעצות מרובהלאחר הכללית, האסיפה ידי על אושרה זו החלטה השקאה". לצרכי מים שתספיקלהשיג מקוים שאנו המים "שכמות שסיפר, המזכיר, מאת מקיפה אינפורמציה קבלתלהשקות יהיה אפשר ובכך לשעה ממ"ע 40 של המינימום היא החדשה מהבאר

דונם". 300 של שטח על פרדסים הראשון בזמןשגולל משורר, מנחם הראשונים, המתיישבים אחד הופיע הכללית האסיפה בזואת העלת גם ואז מים חוסר בשל התושבים סבלות על ביותר קודרת תמונהדבריו סמך ועל עלייתם סדר לפי המתיישבים בחלק יפלו שהמגרשים ההצעהבעיר תיכף שיתיישבו החברים לאלה קדימה זכות "לתת הכללית האסיפה החליטהשנראה זה, בענין בהירות יתר לשם הישוב". במרכז מגרשים להם לבחור ­ שלוםבערך מכירה הכללית "האסיפה. הוחלט: במקום ההתישבות לקידום ביותר חשובזה לשם שלום. בעיר הישוב להתקדמות עיקרי גורם בתור הישוב ריכוז של הרבמגרשו את מעבד שאינו חבר מידי מגרש זכות להפקיע לועד הרשות ניתנת

שלום'/ בעיר להתיישב ימים חודש במשך היוצא אחר, חבר לטובתהמזכיר: ומספר

לאחר להשקאר1. מים שיספק משוכלל, מים מכון להקים 1יגשה האגודהעם התיעצויות וקיימנו ביותר וזהירים הססנים היינו הראשונה, מהבאר הכשלונותוהציוד הבארות טיב על לעמוד גנדי שונות במושבות סיירנו שונים, מומחיםהיינו מזומנים מחוסר בארץ. אז שהונהגו החדישות המשאבות וטיפוסי המודרניהעליון, הקידוח ואת הבאר את שכרו לקבלנים קרקע למסור הפעם גם נאלצים

השרון רמת ספר 46

או (חשמל ההנעה כוח המשאבה' סוג הציוד, בבחירת הקשורות הבעיות פתרוןגורמימ עם ממושך ומתן ובמשא רב בשיקול צורך והיה ביותר קשה היה דיזל)להש­ מים או לבאר, חשמל הספקת בענין פנינו שאליה החשמל חברת שונים. טכנייםצורך איפוא היה זה. ולא זה לא להבטיח יכולה שאינה הודיעתנו, מהירקון, קאהשונות הצעות הוגשו המשאבות. תונענה שבעזרתה עצמאית, חשמל תחנת לבנותמהנדס­יועץ. עם התקשרנו כך ולשם ביותר המתאימה את לבחור .היה .ועלינוביותר העשירה היום עד שהיא א/ באר היא הזאת, הבאר בכריית הצלחנו אמנםההיא. בתקופה הבארות בתקופת שיא ­ ממ"ע 120 אז היתה הבאר תפוקת במים.אחת קלקול של במקרה מים להבטיח (בכדי מאוזנות משאבות 2 התקינו בבארשל מרכזיים צנורות הונחו עצמאית. חשמל מתחנת חשמל בכוח מונעות מהן)מים מיכל לבניית וניגשנו המים למיכל עד מבאר המושבה ברחובות צול 6

ממ"ע. 700 היה שקיבולו ביותר, הגבוהה הרמה על מזויין, מביטון"שולמית" לנגינה הספר (בבית תרפ"ז פסח המועד בחול הכללית האסיפהמהחלטות וכתוצאה המושבה של בהתפתחותה מכריע למפנה הביאה בתל­אביב)טעמים בשל עלו שלא בעיר היושבים ובמקום במקום, החברים התחלפו אלה.אנשי ברובם אחרים, ועלו נכנסו אמצעים), חוסר בשל (בעיקר שונים ונימוקיםבעיר ההתישבות מובהק. חקלאי אופי החדשה לנקודה לשוות החלו ואלת חקלאותמהתכנון בתכלית ואחרת חדשה צורה תרפ"ז במשך לקבל איפוא החלה שלוםאינטנסיבית, התיישבות באה עזר, ומשקי עירוני חצי ישוב במקום תחילה. המקוריגידול פרדסים, נטיעת על מבוססת לעיר, ההכנסה, מבחינת כלשהי, זיקה ללאהיו זאת לעומת אמצעים. חסרו אלה למתיישבים שגם וכמובן והצירים. עופות

מחיר. בכל ובחקלאות במקום להיאחז ומגמה האדמה ריח ספוגיםשטחי של נטיעתם ימי והחלו בארץ הדדים למטעי .הגיאות ראשית ימי הימים

­,­. \ ­<­" .­ י . . ­ ­

הצבורי" "הצריף ­ מימין ,1929 בשנת מי0 ומאגר ברזל בריכת

47 תחבורה

ואכן הדרים. למטעי יפים לקרקעות, הדרישה גברה בשרון. וביחוד מקיפים הדריםהאדמות לגבי המחיה מבחינת ואף זו לתכלית ביותר יפה שלום עיר אדמת היתד*של הדרגתית בהקמה החלו המתיישבים לדונם). לי"מ 8­7) אחרים במקומותכמובן נטעו חולבות, פרות עבודת, בהמות רכשו אלה המגורים. בתי ושל משקיהםענפי­משק מקימים כיצד המשק. ענפי באלה כיוצא וכל לולים הקימו פרדסים,קשה לא ­ המוסדות של מצידם תקציבי סעד כל וללא אמצעים ללא כמעט אלההמשך שלשם וכמובן ובבנינים בנטיעות הושקעו המצומצמים האמצעים לנחש. היהדעת, בלא שטרות על חותמים היו חובות. של בעולם להיכנס אלה נאלצו העיבודהמתיישבים של קצתם פרעונם. על אלה שטרות יבואו שלא מדעת, אף ולעתיםשלאחר הפנויות בשעותיהם ורק אחרים אצל חקלאית בעבודה או בבנייה עבדוהערב של המאוחרות השעות עד ולרוב ­ הם במשקיהם עובדים היו העבודהאף כף ומשום העיקרי הכלכלי הענף בבחינת איפוא היתה החוץ עבודת והלילה.

עזר". "משק זו חוץ עבודת נקראה

תחבורה

אדמה נרכשה המתיישבים ראשוני של המשקי פעלם עם בבד בדתקהה תוך פרדסים' לעצמם ונטעו בעיר עבודתם שהמשיכו אנשים, ידי על גםשל מקור שיהא למשק, יגיעו שנים כמה במשך כספיות השקעות שע"י וציפיתהישוב. בהדרגה לגדול החל וכך עובדות ידיים דרש זה מסוג פרדסים עיבוד הכנסה.ישוב. של צורה לקבל התחיל והמקום בנינים נוספו חקלאיים, פועלים נקלטומתוך במקום. נתערה וכן יפה ונקלט עולת חלוצי נוער המקום על עולה החל אףהוחלט הקודמות בשנים עוד משקים. להקים החדשים הצליחו אחווה ויחסי חיבהמכירת על בחוזה בקפדנות. נשמרה זו החלטה במקום. העברית העבודה חובת עלזה סעיף של קיומו ואי מלאה עברית עבודה של מיוחד סעיף כלול היה הקרקע

החוזה. ביטול אחריו גרר

בתחום אך מכן, לאחר שנראה כפי הצטמצם, לא העברית העבודה עניןבעבודה משנתקלה זה, עיקרון על ללחום הצעירה המושבה יצאה אף אלא החוזהעיר ממתישבי כמה נפצעו אף זה במאבק בתחומיה. הגובל מטלון, בפרדס מעורבתבשנות שקיימו השרון מושבות בשרשרת חוליה זו מושבה היתה בכך שלום.

ולמעשה. להלכה העברית העבודה את והשלושים העשריםגדולה התישבות ידי על הישוב של קידומו לשם האלה הפעולות כל אכן,בקשיים נתקל בעיקר לפועל. בהוצאתן קלות היו לא האפשר ככל ממדים ורבתוהעברתם למקום, עלו שלא הקודמים, הבעלים מידי המגרשים הפקעת דבר מרוביםהיה אבל למשפטים. ואף לבוררויות שהביאו סכסוכים, נתגלעו כך בעקב לחדשים.או שהחברים כף, על האגודה הקפידה אף המקום. של לקידומו הכרחי ניתוח זהביררה אף כך לשם לבנייה. או לנטיעות השהיות ללא יגשו החדשים הקוניםרווח שכן ומועמד, מועמד כל של ברשותו המצויים הכספיים האמצעים את תחילההמשק. הקמת וראשית הקרקע על העליה מידת ומיוחד: יחיד מידה קנה עתהעתה היתה מגמת­עיקר אלא אדמה חלקות במכירת עוד הסתפקה לא האגודה

המקום. יישוב ומעתה:

השרון רמת ספר 48

בישוב. המציאות מחוייבי שונים מצרכים צרכים עלו הישוב לגדול ומשהחלהתחבורה התנהלה ,1927 עד לתל­­אביב. וסדירה תקינה תחבורה לסדר צורך היהנהג עם האגודה התקשרה לבסוף ברגל. ואם בעגלה אם הרצליה דרך שלום לעירהועד לתל­אביב. קבועה תחבורה של סידורה בדבר ומקולקל, ישן "פורז*" בעלגובה שהיה הנסיעה לשכר נוסף לחודש לי"מ חמש של סובסידיה לו הבטיחשמים לרחמי תמיד זקוק זה "פורד" היה כרגיל לנפש). גרוש (חמשה מהנוסעיםבנוסעים האוטו נתמלא שלא עד מהמקום זז לא הנהג ונסיעה. נסיעה כל לשםהתעצבנו ובינתיים להם חיכה והוא להם לחכות מהנהג שביקשו נוסעים והיונתונים היו והנוסעים לנסיעה קבועות שעות היו שלא מכאן האחרים. הנוסעיםמוניס שיך הכפר דרך היתה הנסיעה מזה. ה"פורד" של ולגורלו מזה הנהג של לחסדוטבלו רבות מערבה. שפנתה הרצליה מדרך להבדיל מזרחה, הדרך פנתה ומשםבקבוק לחפש צורך והיה בדרך הבנזין שאזל אירע לרוב זו. מתחבורה הנוסעיםבדרך נתקלקל שהאוטו יותר, קרובות לעתים שאירע מה או, לבנזין, כתחליף נפט

ברגל. דרכם להמשיך איפוא היה הנוסעים על תקוע. ונשארימות של שבת בליל דוקא לידה צירי שאחזוה ביולדת, מעשה היל? אףמקולקלת, בדרך נוסעים כיצד לכך: ונוסף תחבורה של שעה זו היתה לא הגשמים.בטלטולי היולדת התעמוד אחרון: ואחרון מים. ותעלות בורות ושעל שעל כל שעלבסבלנות שתזדיין הרגעה, ודברי שידולים כולו וכל לצידה עמד בעלה אלה? דרךוהם אלה לשידולים נשמעו לא הלידה צירי אולם השחר. אור עד רוח ובאורךברגל בעלה, בלויית היולדת, יצאה הבוקר בהשכמת לשעה. משעה והתגברו תכפומדי נחו שכן רב, זמן נמשכה ההליכה בתל­אביב. "הדסה" החולים לבית כמובן,יפה שעמדה וגברתנית, אמיצה ש., גב' היולדת, של לשבחה לומר ויש בפעם. פעם

טוב. למזל בן ילדה ושם החולים לבית סוף סוף הגיעה עדי זו בהליכההיה לא ניסים. בניסי כרוכה היתה זה מסוג באוטו נסיעה שכל מובן ממילא

הק) נח ­ (הנהג הראשון oinitJiHn

49 בדידות

רשיון להשיג היה יכול לא שהנהג ולפי יום. באותו לחזור יהיה שאפשר בטחון כלומשהגיע עקלקלים ובשבילים דרכים בצידי לנסוע נאלץ היה שלו, הפגום הרכב עלאו בחול שנתקע היה הרגילים מהדברים לתל­אביב. הפרדסים דרך פנה לשרונהאיפוא הוטל הנוסעים על ממקומו. לזוז יכולת כל ללא ובבוץ "נאזאז" באדמתמרובות לשעות נעלם היה שהנהג אירע מהחול. או מהבוץ האוטו את להוציאשאין משום הירח, צאת עד לחכות הנוסעים שעל הודעה ובפיו מופיע היה ולבסוףלחוצים כשכולם וטף, נשים אנשים, נוסעים היו זו מעין בתחבורה פנסים. לובנין וחמרי חימי זבל חלב, כדי אספקה' שקי נתערבבו הנוסעים ובקהל ודחוסים.הנוסעים יצאו אחת ולא הנוסעים על ליפול ואף להתנועע נהגו הכדים הסוגים. מכלהנהג בין ודברים ודין הצעקות המריבות, ועייפים. שבורים רצוצים, זו מנסיעהבעיית היתה כך משום הנסיעה. כל לאורך לווי" "מוסיקת בחינת היו והנוסעיםמלדון פטורה היתה לא ישיבה ושום הועד בישיבות ביותר מהבוערות התחבורההשלמה בחינת היתה והתחבורה זו בעייה נפתרה לא הדיונים כל אף על ברם בה.

המתיישבים. ראשוני של המיוחד להויליד והחורף. הגשמים בימות ביחוד התחבורה ידי על שנגרם הסבל וגברלהיטלטל היו צריכים והנוסעים בבוץ תמיד כמעט נתקע האוטו היה שאול קריתממצוקתו. והעלוב המסכן האוטו את לחלץ מאמציהם ידי על ארכובותיהם עד בבוץתקוע והוא לנפשו האוטו את משאירים היו הנוסעים מאמצי כל כשבשלו לבסוף,השונים המשאות את גם גבם על לסחוב נאלצו ברגל שהמשיכו הנוסעים בבוץ.שיירה מתנהלת היתה וכך בתל­אביב. האוכל מצרכי כל נקנו שכן והמרובים,היו האוטו. של מזלו לפי הכל להיפך, ואם לתל­אביב שלום מעיר אם זו, מיוחדתמהעיר מנותקים נשארו והתושבים כלל נוסע האוטו היה לא הגשמים שבגלל ימים

לחפציהם. דרושים דברים ושאר אוכל מצרכי ללאבאים היו שאול קרית ליד שקיעתו או האוטו קלקול ובשעת אירע אחת לאעומדים במקום התושבים כשכל שלום' לעיר הביתה שעות כמה מקץ הנוסעיםוכך מדי. הרב האיחור בשל התושבים את דאגה אפפה כבר שכן להם, ומצפיםמעט לא החל. תלוי שבו ענין, של יסודי תיקון ללא שנים במשך המצב נמשךחדשות. שותפויות זו קורה לעובי נכנסו דבר של בסופו המקום. של פיתוחונכללה ואליה השרון מרמת זו שתחבורה עד המצב את שיפרו לא אלה גם ברםשם בשינוי השרון, רמת היתה כבר ואז ­ המאוחד" "השרון של התחבורה ברשת

כאחד. ומזל

בדידותהנתונים את בסיכום מוסר תרפ"ז לשלהי הועד של היבש וחשבון הדיןנפשות. 54 משפחות, 18 כעת מונה "ההתישבות ההתישבות: בתחום האחרוניםדומם. ואינבנטאר עופות מלבד בהמות, גולגלות ל­52 כעת עולה המשק רכושנבנו לרפתות. המשמשים צריפים, ארבעה בהם, לדור עץ של צריפים 16 הוקמובהם לגור בתים הקרוב בעתיד להקים ומתכוננים מביטון מודרניות רפתות שתיהעבודה לעונת שתילים והוכנו פרדס לנטיעת "בחר" נעשה סניטריות. רפתות וגםמטעמים המוכרים כוח בא בידי אשתקד נתונה שהיתה השמירה, הבאהגמורה רצון שביעות לציין אין ברם, הרצליה. של לשומרים השנה מסרנו שונים,עבודות נעשו זאת לבד ואחראי. מקומי שומר למנות החליט והועד זו, משמירה

השרון רמת ספר 50

י7**?? " י י ...י .* *

.';,i : ­ ," /

y(v'*':­,f : / . '\: .­'' '/

1928 בשנת נוף תמונת

הגג, כיסוי ביטון, של רצפה יציקת המשאבה, של .הצריף תיקון כגון: שונות,ועוד". ועוד הירקון על הגשר בבנין השתתפות

כל של מהרפתקאותיהם כלשהוא רמז כמובן מגלים אינם. הנתונים אלה כלאלה. כגון ל"זוטות" מקום אין רשמי וחשבון בדין ברם לחוד. ומתיישב מתיישבהשגת לשם שנה באותה הועד של והרבה הגדולה טירחתו על לספר חובה אךפורטל היסוד ולקרן הציונית להנהלה מפורט בתזכיר היישוביים. מהמוסדות עזרההלוואות בצורת עזרה שלום: עיר .הצעיר הישוב של משאלותיו לאחד אחדהתזכירים בעקבי במקום שביקר זגורודסקי, ד"ר השקאה. וסידורי למתנחליםוכף המעובד השטח רכושם, המתיישבים, מצב על ביסודיות במקום חקר האלה,היו התוצאות ברם באגודה. והנשמע מהנעשה מקפת סקירה מהועד קיבל וכןהתענינות שום ראינו שלא בצער, לציין "עלינו דו"ח: אותו מציין בכדי ולא אפסיותביחס נפגשנו הפעם ושוב שלנו החיונית השאלה את לפתור והתאמצות רצינית

שלנו". הרשמיים המוסדות מצד והתאמצויותינו לסבלותינו וקר אדישבעתונות, נתפרסמו אף שקצתם תזכירים, בשיגור הועד המשיך כן פי על ואףהקונגרס "לפני תוצאה. כל הביאו לא אלה אף אולם רב, פומבי להם עשות למעןשבו הקונגרס, לצירי תזכיר הגשנו שוב הנזכר, בדו'יח נאמר עשר, החמשהלמתיישבים עזרה מהקונגרס: ומשאלותיו, מצבה שלום, עיר התהוות את תיארנובנין לצורך הלוואה דבר על בתזכיר פנינו המזרחי להסתדרות להשקאה. וסיועכוחותיה על להסתמך זו אגודה נאלצה ושוב וכף"; וכף שלום בעיר כנסת ביתאת שנשאו הראשונים המתיישבים של כתפיהם על וביחוד חבריה וכוחות היאעצמיים באמצעים חדש ישוב של הקמתו כמות נכבד ואף כבד עול של עיקרו

למופת. וחלוציים

הראשונים המתישבים דמויותבה שלום עיר של ראשונה כיבוש תקופת מסיימת (1927) תרפ"ז שנתתיתכן לא המקום על התישבות שבלי ההחלטה וגברה הגישושים נסתיימו בשנהתקופת ,(1928) תרפ"ח שלאחריה, השנה פותחת כך משום שלום. עיר של עצמה כל

51 הראשונים דמויות

­ גלים גלים חדשים, מתיישבים של ובואם התישבות עיקרה: שכל שניה, כיבושולא המקום על חותמם את לטבוע עתה מתחילים שלום בעיר המתיישבים והםנפתחה זו שניה שתקופה ומסתבר מובן ממילא לה. מחוצה היושבים האגודה. חברישל הכיבוש וחבלי מזה הראשונים המייסדים של האירגוניים למאמציהם תודותויש האגודה את שיצאו יש נותרו. הראשונים כל לא מזה. במקום הראשוניםתולדות את שפתחו אלה של והשלם המלא סיפורם סופר לא כך משום שנפטרו.דיים המגומגמים סיפוריהם על הנותרים, ברם ובסבלותיהם. בהתנחלות שלום עיר

האחרים. ושל שלהם זו, בראשית תקופת על ללמדשסללה הטבק, קבוצת בעקבי המקום על ראשונים שעלו אלה היו ומי מיוביחוד קבע באורח להתנחל אלה את הרתיע שלא כשלון זה היה אכן 1 הדרך אתהבנק (מקום הגבעה ראש על ידיים רחב מגורים צריף אחריו הניח זה שכשלוןבתולדות משורר מ. ומסר הראשונים. לכל כמעט מגורים מקום ששימש היום),ב­1926 למקום שבבואה שלום, בעיר מהראשונות אחת, משפחה של התישבותד.אלה: היו כן. לפני קצר זמן שעלו המשפחה, ומחצית משפחות ארבע מצאהוכל עצמו בפני טיפוס אחד כל ורוטנברג. גלדשטיין ולמן, גלוזשניידר, ויסווסר,החדש. במקום לחייו חדשה צורה מעתה לצור מאווי תוך שלו, החיים נסיון על אחדהראשונה העולם מלחמת שבימי מקצועו, לפי נפח ויסווסר, הראשון: הריהתגנדר שבח הלשון היא הגרמנית, בלשון ידיעה רכש ושם האוסטרי בשבי נפלהוקסם באקראי. אליו שיזדמן ובמקום בחקלאות נפשו חשקה עליו. לבו בטובסוס, לעצמו רכש והתיישב. מיד עלה כלומר, להחלטה, ביצוע והסמיך מהמקוםריחפו משל בחקלאות לו היו גדולות השגות בישראל. אכר ונעשה ומחרשה עגלהרכישת בדבר האגודה עם התקשר לארץ. בחוץ גדולים חקלאיים משקים לפניולעדר גם וכמובן ולמשפחתו לו למגורים גדול עץ מבנה הקים לפלחה. דונם 70וקולו רוסיים שמות היו שלכולן פרותיו, אחרי בחמורו מחמר היה יום יום הפרות.הזקן: גלוזשניידר היה אחר מקצוע בעל זמר. בפרקי המקום בחלל מהלך היהומאז "ונפגע" הציץ המקום, את ראה ברגל הטיולים באחד וסנדלרות. רצענותכמשמעו, פשוטו רגליו, מכתת היה יום יום הוא. אף התישב ומיד ממנו מש לאוקמעה הראשונה הבאר בכריית עבד בסנדלרות. עיסוק לשם סבא, כפר חי, לעיןהגיעו עדי פרדסן­סנדלר ימיו כל היה וכך פרדס המצומצמים במאמציו נטע קמעה

תשעים). (כבן מופלגת לזיקנההם הלא עמל, ואנשי מלאכה בעלי היו אלה שראשונים התופעה, אפייניתאלה וירק. אדמה לפיסת נפשם נכספה שכאן המפורסמים, ה"הארעפאשניקעס"המלחמה, שלאחר ההתישבות בתנועת להשתלב יכלו לא ואף השתלבו לא ושכמותםיסוד להניח ימים באותם שהלך מאותו בתכלית שונה אנושי נוף זה היה שכןהכמיהה זו היתה שביניהם השווה הצד ברם יזרעאל. בעמק עובדת להתישבותמצאו הרי והשלישית, השניה העליה בחבורות להשתלב יכלו לא ואם להתישבותגם אלה בראשונים תמצא וכך הטרופה. ספינתם את בו לעגון מבטחים חוף כאןארצה בגניבה עלה כרגיל הרוסי. בצבא שירות שמאחוריו ולמן, המסגר אתהנרשמים מראשוני היה (סרפנד). בצריפין הבריטי הצבא ידי על בעבודה והועסקהקבלנים כמכונאי. המקום על לעלות לו הוצע הבאר בקידוח ומשהוחל לאגודההביאו ואף הקידוח המשך את עצמו על ולמן הטיל ואז מהעבודה כנודע הסתלקוהמנוע את בראשונה להניע הגדולה הזכיה בעל שהיה הוא המוצלח. הגמר לידי

השרון רמת ספר 52

ראשונה שבאר אשמתו זו היתה שלא ודאי הראשונים. המים קילוחי את ולהעלות14­12 במקום בשעה מים מ"מ 8­7 והזעומה: הדלה בתפוקתה הכזיבה זוכסף, בשווי אלא במזומנים לו ניתן לא שכרו אף הקבלנים. ידי על המובטחיםפוטר ולבסוף עבודתו בעניני הועד עם לו היו מרובים סכסוכים בקרקע. היינועשרים בן הקודם מגרשו הפקעת ידי על ביותר קופח ולדבריו כמכונאי ממשרתוביקש עצמו שהוא משום יסוד, חסרת היתה זו אחרונה טענה באחר. והחלפתו דונםעם נצחיים ודברים דין לו היו ובכלל טובה. לדעתו, היתה, שלא חלקתו החלפתאינסטלציה בעבודות הדלים ובחסכונותיו עצמאיים ובכוחות פרות עדר רכש הועד.

פרדס. נטע במקום ומסגרותמובהק, חקלאי גם הראשונים בין נמצא .היו, מלאכה בעלי אלה שכל ושעהכך אגרונום". "חצי בבחינת והיה ישראל במקוה לימודיו את שסיים גלדשטיין'מיוחדות רפואיות סגולות ייחס שלהן בסביבה, פרא שגדלו השדה פקועות מצאשתי היה תוקע האויר. מזג של חזאי היה גם הוא לאנגליה. ייצואן על חלם ואףהראשונים ככל באים. ימים של האויר במזג גמורה בוודאות וחוזה בקרקע ידיוביפו והועד המקום אנשי בין המקשר והיה הראשונה הבאר בקידוח הוא גם עבדהדונמים. חמשת בת חלקתו מעבד היה שנים ובמשך צריף הקים ובתל­אביב.משקה ושתיל. נבט כל על שקידה תוך ועוד, גזר צנונית, אפונה, בידיו היה זורעלו. העבודה זו היתה קודש עבודת משל ורחימו, בדחילו במשפך אלה שתילים היהמיטתו. תחת ­ הודו תרנגולי גידל אף בהרצליה. ומשביר מוביל היה תוצרתו את

7&FS3P "£*;­­ י S.­ '­''ג" \^* ­י­1'"" fSs* \*^ /* *.m* יי /lfit.

(ה"מוכתר*) משורר מנחם

האופה. רוטנברג והוא מלאכה, בעל היה הוא אף שלום בעיר הראשון השומרעל ושומר שלום לעיר בא היה וללילה באפייה ועובד ביפו עושה היה היום במשךצריפו הקידוח. בעבודת חלק נטל הוא אף בו. המצוי המעט הרכוש ועל המקוםבצוותא וחיו עלו משורר האחים שלושת מלינוב. למשפחת היום השייך במקום עמדמוכתר מכן (לאחר מנחם האחים, אחד אותו שניסח כפי שלהם, השיקול קומונה. חייחדורי צעירים אנשים הם ביותר: פשוט היה בשנים), עשרות במשך המושבהלהצלחה, הנתונים כל להם שהיו נמצא בחקלאות. לחם בסידן מעט ואף עבודה רוח

53 המפנה

התוצרת השברת אף חולבות. ופרות רפת של חקלאי משק להקים ביקשו שכןאלה והסביבה' לתל­אביב קרוב המקום היה שכן התיכנון, לפי בעיה היתה לאהזוגות שני לשכן נועד הצריף דונם. עשרים של אדמתם חלקת על צריף הקימובראשית שכבר מובן, ממילא הפרות. את גם הראשון ובזמן אחד ורווק הצעיריםחקלאי משק להקים היה קשה כתיכנון­המציאות. שלא נתברר הביצוע שלביכן פי על ואף במקום. והנסיבות התנאים שאר כל ובתוך מים של הדל בשיעורשהתבטאו בסבלות חיו האחרים עם ויחד נטשוהו לא במקום יתד אלה משתקעומן לאיש ביותר ההכרחיים הדברים שאר וכל רפואית עזרה מאור' מים, בחוסר

הישוב.היו ובשר אחדים ימים בן לרוב היה אלה מתיישבים אוכלים שהיו הלחםשתיארו כפי פשוט כה היה לא התוצרת שיווק רחוקות. לעתים אך "כמובן" טועמיםהימים בתנאי וארוכה ארוכה אולם קצרה הדרך אמנם היתה שכן תחילה, לעצמםשלום ובעיר בהמונים למקום מסביב היו והערבים הביתיים זו, אף זו ולא ההם.שכנים עם היחסים אכן, למנין. אפילו הגיע שלא בלבד, משפחות מספר אך עצמהלא הזמן כל ובמשך החדשים במתיישבים לרעה נגעו לא והם תקינים היו אלהמעולם סרו לא כן פי על ואף לדאגה. מקום הנותן רציני מקרה מעולם אירעלהוריד העשוייה להבה, צפוי בלתי באופן פתאום תתפרץ שמא שבלב, החששותוכך מספר. שנים במשך קטן קומץ של העצום החלוצי המאמץ את חלילה לטמיוןהראשונים הבנינים אחד שהקים קרסיק, ואילך: 1926 משנת לאחד אחד נצטרפוהפך מכן ולאחר פרות לעדר רפת הקים מגרש, שרכש קליין, גיסו במושבה.עם ועבד ההיסטורי בצריף משכנו את שקבע צוקרמן, מגורים. לדירות זו רפת

לבנין. בלוקים בתעשיית משורר ודוד ליבוביץלתמורה עד טיפין טיפין תרפ"ז שלהי עד ההתישבות ענין התקדם זה באופןפינות מכל חדשים מתיישבים של בואט עם בתרפ"ח במקום שחלה הגדולהעליה מחייבת באגודה שהבירות מזה הועד של הנועזת ההחלטה ועם מזה הארץ

המקום. על והתיישבות

המפנה

שהיו מאותן בתכלית ושונות מגוונות היו בתרפ"ח במושבה החדשות הפניםשיעור כבר היו וכאלה ­ בארץ חקלאיים שפועלים הדבר, אפייני במקום. אז עדמרובים טעמים שלום. עיר של זו באגודה כלל בדרך נרשמו לא ­ בישוב ניכרכלל בדרך נהרו חקלאית, התיישבות שביקשו במידה הללו, לכך: היו ושוניםנדרשים אמצעים לרוב לאלה חסרו אף ותיקות. למושבות או קבוצות למושבים,לערך: גדול היה לא זה ראשון וסכום אפילו שלום, עיר כמות באגודה לחבירותמאותה וההתפתחות מקפאונה לצאת המושבה החלה בתרפ"ח והנה לדונם. קיירחב"הארץ", מפורטת בריפורטאז'ה ענק. בצעדי לה' שקדמו לשנים ביחס צעדה, שנהמזורזת להתפתחות הטעמים בפירוש נרמזים (3.7.1929) ההם בימים שנתפרסמההקרקע, שבעלי והיא: המתיישבים., בין שנתקבלה חשובה החלטה לכך "גרמה זו:לאחרים. ותימכר מופקעת אדמתם תהא קצרה, תקופה במשך במקום יתיישבו שלא

; מיהר בארץ, שונים במקומות שנמצאו המתיישבים, מן שחלק גרמה, זו החלטה; לרוב היו אלה באחרים. הוחלף מתיישבים של גדול אחוז במקום. להתיישב

השרון רמת­ ספר 54

זו מזיגה שונים. ומושבים בקבוצות שנים עבודת מתוך חקלאי, נסיוין בעלי אנשיםמהירה להתפתחות וגרמה מהכלל יוצא באופן כאן הצליחה הישנים עם, חדשים של

." המושבה שלוקבוצות, קיבוצים מיוצאי איפוא הורכב במקום מתיישבים של החדש הגלהזיקה בלבם בערת עדיין בחלו. עיר בחיי ואילו הקולקטיביים ישוביהם את שנטשוקולקטיב. של בחיים ומרובים שונים מטעמים עצמה את לקיים יכלה שלא לחקלאות,בעיצום הישוב היה כן שעל שלום, עיר של זד, חדש מקום להם, קסם, כך משוםקבע. ישיבת לשם עליו ועלו למקום הצטרפו הם שלו. היצירה ובמעשה התהוותובצורה קולקטיב מעין זו חבורה היוותה וכך השלישי את והשני השני את משך אחד.הנטמן, ברלינה המאירי, כספי, ב­1928 לכאן עלו כזה באופן ומחודשת. חדשה

f/

i ,­.^':: 1

: ­ . r('r ­ :

טשודנובסקי דב

וייסברג, דוב, בן אקר, פיקר, וינברג, שמואלי, עזריאלי, חנוך פרידמן, גוטמן,וארוכה ממושכת תקופה מאחוריהם היתה אלה של ככולם רובם ועוד. שייבבייןעלייתם מלפני הכשרה במקומות עוד וחלקם ­ בחקלאות והכשרה עבודה שלגוון נתווסף לאלה ועוד. כרכור ותל­יוסף, חרוד עין בה, מחפצי אלה היו ארצה.פעיל והיה 1929 ­ 1927 בשנות האגודה כיו'יר שכיהן (מי טשודנובםקי "אזרחי":והיד, בית ובנה פרדס נטע המים. מיכל ובהקמת מים אספקת בעניני גיותרזיק, קפלן, אוורבוך, הרב בנימיני, במקום), קבע ישיבת שחתישבו מהראשוניםסניף לאירגון הגרעין את מכן לאחר שהיוו הם לראשונה הנמנים ועוד. קריניסרבות שנים במשך והתפתחותה המושבה בעול נשא אף וחלקם במקום ההסתדרות

והציבורי. החברתי וכיוונה המושבה רוח על חותמו את טבע ואףהציבורית הפעילות בתחום לכאן הגיעו עם מיד שבלט אקר, י. ומספרגורלית החלטה אותה לאחר ב­1928. אלה, מתיישבים של בואם על במושבה,החל במקום, והתיישבות עליה בלא באגודה חבירות לקיים שאין .והיסטוריתשל הן מרובות, חלקות נתפנו ראש בבת במקום. המתיישבים הם ומי קי להתבררהועד החלטת את קיימו שלא אלה והן יתיישבו ולא יעלו שלא שהודיעו אלה

55 המפנה

הקונים לעלות. המסכימים לאחרים מכירתם לשם מגרשיהם את הפקיע והועדולהתיישב במקום בתיהם מיד להקים יעבור: בל בתנאי כמובן חוייבו החדשיםהמתאים את הפנויים המגרשים מבין לו לבחור החדש הקובה היה יכול בהם.שבה תוך בשיעורים הקרקע דמי את לפרוע האפשרות לו ניתנה ואף ביותר לו

שנתיים.טענות ותוך חזרה כספם את לקבל מיאנו הקודמים מהבעלים רביםבאגודת זכותם על לוותר ופנים אופן בשום הסכימו לא שונות ודרישות ומענותתשלומיהם. את חזרה לקבל ייאותו למען מרובים בשידולים צורך היה אף שלום. עירסכומים בועד נצטברו כך ובין כך בין לארץ. לחוץ שחזרו חלקות בעלי גם היוהיתה הגונה. בכמות מים שסיפקה שניה, באר נחפרה אלה ובאמצעים ניכרים דימים סיפקר. החדשה שהבאר ולפי הפרדסים. מטע ענף לשגשג החל שבה תקופה זו

אקר יהושע

משבע גדול, לא מחיר ההם בימים הקרן' במחיר קרקע חלקות מכר והועד הצורך דיבעלי ברובם. למקום נמשכו לשיעוריו, ובתשלומים שמונה, עד הלידה ומחציתשהתמחו מלאכה, בעלי אמצעים, חסרי כמעט ופועלים, עובדים מצומצמים, אמצעיםהמושבה לבניית דרושים מקצועות ועוד הבנין במלאכת חקלאות, בענפי קצת

הצעירה.לבאר בנינה. קצב ולהגדלת המושבה של קרנה להרמת סייעו הדברים אותם כלרוב התרכזו ידם שעל ראשיים, רחובות בכמה הנעה. לשם וגנרטור משאבה הורכבהבכל נקבעו וברזים הבאר מן מים צבורות הועברו מגורים, בניני הוקמו המתיישביםאקר, י. עם שיחד בנימיני, צבי ר' בימים­ההם. המושבה בחיי מהפכני חידוש בית,על הוא אף מספר והציבור, הועד בחיי ביותר בולטות דמויות שנה מאותה נעשו

השרון רמת ספר 56

תהיתי המקום ועד חבר "בתור שלום. לעיר בואו ימי ב­1928, אלה ראשונים ימיםברבט זרח ר' של בבר ברנט, אברהם עמד שבראשו הקודם, הועד של פעולותיו עלבאו לא שעדיין יהודים, של אדמה חלקות מוכרים היו שחם. ונוכחתי, הידוע,קראתי כך, על כשעמדתי צבורות. והניחו באר חפרו הזה ובכסף במקום, להתיישבשמכאן התקנתי, לדעתי, הסכימו הנאספים זה. נוהג על בה ול.תרעתי לאסיפהבשיעוריו ישלמם לו, אין אם בעצמו. שלו חובותיו את מתיישב כל ישלם ואילךעל נתקבלו אלה דברי התשלומים. כל להחזיר יש הקודמים הקרקע לבעלי ואילו

,;. כולם". דעתהפקעת עצם על בנימיני מר ערער לא דאמת, אליבא המזכיר: ומוסיףשיש טען, הוא ברם, הכללית. האסיפה החלטת יסוד על שנעשה דבר הקרקע,

­. '0T&&: j

/­ $£*=<.<.' ­.. '­ ­­­­­ ­­ WT".^ .. I

בנימיני צבי

לצרכים בו להשתמש ולא החבר אדמת ­הפקעת עם מיד הכסף את להחזירהחזרת בדבר הזכויות בעלי עם ומתן במשא אז נפתח ואכן, האגודה. של שוטפים

; י כספם.חברים לחפש בשבוע שבוע מדי אביב לתל המזכיר נוסע היה כך לשםאף בבוררויות להכנס להתפשר, ומתן, משא לנהל חזרה, כספם את לקבל ולשדלםהאגודה'ורב נגד מופרזות כספיות תביעות המשפט לבית הגישו שחברים מקרים היו

: הדין. דבית וזלותא הרוגז היההקשר את שקרעה השנה היא בתרפ"ח' לידת­המקום חבלי היו כאלהועד הקימו הם שאף והתושבים, מזה האגודה ועד החטיבות: שתי בין הגורדישלועד בכד להתבטא המושבה. בחיי זו תמורה מתחילה 1928 בקיץ מזה. משלהם,ועד עצמו הועד ידי על לועד נספחו אלה היינו, אקר, ויהושע בנימיני צבי נבחרושומעים אף .(22.7.28 ­ תרפ"ח אב מנחם הי מיום הועד. (ישיבת הכללית לאסיפהשיצטרך לפי הבחירה, את קיבל לא הוא אולם לועד. נבחר אורבוך הרב שגם אנולבחירתו הסכים אולם הרוב. נגד דת בעניני הנוגעים בדברים להציע אחת לא

מקומו. את וימלא שלום בעיר יתיישב בנימיני שמר עד בועד זו

57 המפנה

נתן זה פילוג שלום. ועיר תל­אביב בין זה לפילוג אחרונים ימים אלה היואלה הצעירה: המושבה גורל את החורצים הם מי .העקרוני: בפולמוס אותותיו אתבמקום היושבים אלה או ובקולותיהם בחלקותיהם ומחזיקים לה מחוצה היושביםהרע שורש כי נתחוור אל?? סענות תוך ישוב. של חותם בהדרגה עליו וטובעיםלעיר יעבור לא עוד וכל בעיר שם אי כבוד השוכן האגודה במשרד כביכול טמוןשני של והמענות הטענות מעולם ייפסקו לא ובעקבותיו זה פילוג ישרור שלוםאת לעזוב נאלץ המקומי הועד שחבר כך לידי הגיעו הדברים יחד. גם הצדדיםלהיפרד היה קל שלא ניכר אחד. פה של החלטה פי על וזאת ­ האגודה ועד ישיבתצורך והיה האגודה של הראשונים לצעדיה עד שהיה המשרד הוא בעיר, מהמשרדאקר י. של נימוקיו למשמע עתה מחייכים שאנו ודאי זה. למעשה רב בשיכנועאפשר ,,אי הטוען: ,(1.8.28 ­ תרפ"ח אב מנחם ט"ו (מיום הועד מישיבות באחתהעבודה. מהלך כל על מכביד אך זה שכן בתל­אביב, יימצא שהמשרד לתאהאפשר בעיר המשרד החזקת של העובדה להצדקת ונימוק טעם כל איןובשביל המשרד בשביל חדר שעה לפי ולשכור שלום לעיר .הקרובים בימים לעבור

ייגמר". הועד שבית עד המזכירהם במקום התושבים ביותר. אקטואלי מעתה נעשה זה בית­ועד ואכן,של הכובד מרכז את להעביר עשוי זה שבית כנראה חשו שכן זו, תכנית שיזמוהמשרד העברת של זה נכבד ענין לפועל יוצא סוף סוף לכאן. מהעיר המקוםבאלול באחד שהחל בעתונות, הודעה מתפרסמת אף זה ובנידון לכפר מהעירהיא: למכתבים עתה והכתובת שלום עיר למושב שלום עיר משרד עובר תרפ"ח

.76 ד. ת. תל­אביב,

: ­: ­.­ י ­ י ­­­*­­*

| ,­­tf­, 7­ ' ^M . 4,

1929 בשנת הועד בית

השתן רמת ספר 58

הדואר סדרי

והמתיישבים המושכר. בחיי צומת נקודת מאז איפוא נעשה "76 דואר "תיבתמשרד משכן מקום ליפו­תל­אביב, ניגש מהתושבים שאחד היה נהוג אז עד יחד. גםאותפ משלשל המושבה' בתוך הנכתבים המכתבים מעט את אתו נוטל האגודה,והמונח המתקבל הדואר את אתו ומביא לו המזדמנת הראשונה התיבה לתוךטכני הישג כבר זה היה ,76 המספר נושאת הדואר בתיבת הדואר משרוכז במשרד.המונופול בעל הנהג, על התפקיד הוטל עתה הקודמים. הסדרים לעומת ביותר גבוהתלויה. עץ בתיבת שהוכן המושבה, של הדואר את להוליך לתחבורה, והקונצסיהבשלום! חזרה ומביאה התכתובת כל את מוציא הדואר, לתיבת הוא ניגש בתל­אביב

שלום. לעירשני לשמו. ראוי קיבול כושר בעלי שקים, שני נרכשו זו והובאה הולכה לשםזה למנעול אשר המפתחות ושני במנעול לסגור היה אפשר השקים של הקצוות.מחזה איפוא זח היה מזה. הדואר ופקיד מזה האגודה מזכיר בידי מופקדים היוהמכונית של המשוער בואה מועד הצהריים' שלאחר בשעות ביומו, יום מדי רגילהעם. בית במסדרון והמינים הגילים מכל המושבה בני היו מתאספים אז הירוקה.על חוויות וחילופי בשיחות ארוכה. שעה מבלים היו הנכסף לדואר זו המתנה ותוךשכן השיחות, כל הופסקו והנה באלה. כיוצא וכל המשפחה המשק, היום, אירועיברם מרומים. למרומי עד אבק תימרות ואחריה המכונית נראתה ממרחקיםתמיד ובאמתחתו ­ הדואר את מה משום אתו הביא לא והנהג אירע אחת לאהצילוהו לא הנהג של ההתנצלויות כל זו. המונית לאכזבה נימוקים ואחד אלףחיש ומפרק מהמקום מסתלק היה אז בסתר. קללות ואף וגידופים חירופים משיני

ביצים. וארגזי ירקות תיבות שלו: המטען שאר את מהרמהקהל ואחד העם מבית מה במרחק זורקו הנהג היה הדואר משהגיע אולםהשק את לפתוח היה אפשר שאי וכמובן למשרד. השק את לסחוב מתנדב היהפותח היה המזכיר גואל. משיח מעין ציפיה באותה שהיה ביאליק, המזכיר בליהחבילות את מוציא השק, את אליו, צופיות הכל עיני עת מיוחדת, בחשיבותעת ביותר דרמטיים רגעים אלה היו המוען. שם את בקול ומקריא והמכתביםגורלות אלה ברגעים נחרצים משל השמות, להקראת מסויים מתח תוך הקהל ציפההצטיירה פניהם כשעל זאת הביעו הוקראו, ושמותיהם שזכו אלה ולמוות. לחיים אדםפעם, לא עשויים אלה דואר שדברי מאלה רבים לדעת יכלו (ולא שמחה הבעת

. את מלווים זכו שלא אחרים של קנאה ומבטי ביותר) משמחות לא ידיעות לבשרשכן ולריק, לשוא היו אלת קנאה שמבטי נתחוור כך לאחר רק הללו. המאושריםהודעות או תשלומים של תזכורות שהכילו דואר דברי קיבלו שלא אלה. "מחלו"

ההם. בימים הרגילים מהדברים ­ נפרעו שלא שטרות עלעתונים גם "הדוור" אתו הביא כן שעל בדואר, באים היו מכתבים רק ולאבתל­ כלומר הגדול, בעולם אותם ו"קנה." ששמע פה בעל וחדשות ידיעות מי1י וכלאלה ארוכה. .שעה בהן ומסיתים. אלה מחדשות הומה המושבה מרכז היה אז אביב.לשם ומקבלים השכנים נעתרים היו מכתבים נועדו ולמענם מעמד באותו היו שלאתושבי של מפגש מקום זה היה לאו. אם ובין מכתבים שקיבלו בין להם. מסירתםוכן וידידות רעות יחסי ונרקמו לרעהו איש מתוועדים היו כך ידי ועל המקוםידיים תוחב הקהל כל היה אז הופיע. לא והמזכיר לפרקים אירע ברם חילופיהם.

59 הדואר סדרי

וגם וקץ תכלה לכל ברם והולך. שלו את נוטל אחד וכל ומחטט נובר השק, בתוךאינם מכתבים מעט לא כי משנתחוור הקץ. בא המכתבים חלוקת של זו לרומנטיקהתמורת אחת למשפחה המכתבים חלוקת נמסרה זה, מעין בהסדר לתעודתם מגיעיםהגלויה היתה הרומנטית התקופה שבזו לומר צורך ואין לחודש. ל"ימ שתי

בה... כתוב היה מה ידעו והכל אחד לכל ופתוחה גלויה כלומר כמשמעה, פשוטההנחושה וההחלטה לכפר מהעיר המעבר את איפוא סימלה זו דואר תיבתאופיינית חדשה, בעיה צפה ההעברה עם האפשר. ככל הישוב את ולהגדיל להתיישבהועד: מישיבות באחת תרפ"ח בקיץ זו בעיה העלה ברנט האגודה יו"ר ביותר.הראשונים, שהכניסו הסכומים אותם משלמים לאגודה הנספחים חדשים חבריםומאמצי חלוציות של הגון נופך הוסיפו ואף אמצעיהם את סיכנו שהראשונים. שעהבנימיני, השיב זו טענה לעומת המוכן. אל כביכול באים ד.חדשיםי ואילו כיבושש"החברים הטיעון, גבר אולם מהראשונים. טובות פחות אדמות מקבלים שהחדשיםוהכספים בטוחים היו לא והאדמה הכספים הצבי. קרן על כספם את הניחו הראשוניםהחברים באים זאת לעומת ריבית כל ללא שנים על שנים מונחים היושהם פריבילגיות, להם שיש אלא עוד ולא לפניהם. ומזומן מוכן כשהכל החדשיםכד משום ."­ ממנו נהנו לא שהראשונים דבר טובה, באדמה בוחרים

ציבור. מוסדות של להקמתם שיוקדשו חבר, דמי מהחדשים ליטול ההצעההמזכיר הוא ביאליק, המזכיר את להעביר צורך היה המשרד העברת עםגם להעביר הוחלט ואכן בה. המתרחש וכל לאגודה נרדף שם נעשה לשנה שמשנהשלום. בעיר הוא אף הקבוע ביתו הקמת את הלואה ידי על לו ולאפשר המזכיר אתבאה וכך התושבים של המקומי הועד נתחסל המשרד העברת שעם מובן, ממילאלומר צורך ואין שלום. עיר המושבה עם האגודה של המוחלטת הזהות סוף סוףולהתיישב אדמותיהם את לעבד רק לא שמחובתם החדשים לקונים הודגש שעתהממנה אולם לביצוע, פשוטה כה היתה לא זו החלטה בתיהם. את לבנות גם אלאישיבות ומספרות מחיר. בכל הישוב את לקדם. האגודה של העז רצונה היה משמעבלבד האדמה את יעבדו שהם והודיעו לאגודה להסתפח שביקשו אנשים על הועדיתר. בעקיבות הועד ידי על נדחו אלה מעין בקשות המקום. על שיתיישבו בלאיכלה ,120 של לשיעור לשעה מעוקבים מ"מ מכמה המים כמות ומשעלתההמפנה, לראשית שנה ומקץ חדשים מתיישבים למשוך ואף להתפתח המושבת עתהמשפחות, כשמונים שלום בעיר היו כבר המאורעות בפרוס תרפ"ט, בקיץ היינומחודש צצו וכן היו זעירים משקים בעלי ככולם רובם נפש. למאתיים קרוב שמנומושגי לפי מתוקנים לולים מביטון, רפתות ובלוקים, אבן בתי חדשים, בתיט לחודששל החיצונית בדמותה נכבד מקום הצריפים עדיין תפסו וכמובן ההם הימים

לרפתות. ואם למגורים אט­ המושבה,בשנות המשקית ההתפתחות ראשית על הדיבור את מעט שנרחיב הראוי ומןהתפתחות על חותמם את שטבעו ראשונים, ביסוס ימי אלה היו שכן ,1929­192820 תרפ"ח שלהי עד כאן שראשיתם ההדר, מטעי מכן. לאחר הבאות בשנים המקוםמאות ארבע של לשיעור תרפ"ט במשך והגיעו תחומיהם את הרחיבו בלבד, דונםמתיישבים כמה בתר"ץ. הנטיעות לעונת שהוכנו שתילים אלפי לרבות ויותר, דונםההכנסה. מבחינת המשקיים הענפים בחשובי זה ענף ונעשה חלב, בהמות רכשוהסוגים מכל עופות מאות לשבע שהגיעו משקים הלול­והיו ענף גם החנח לא אולם

והמינים­.

השרון רמת ספר 60

שהיה שלום' בעיר והכלכלי הכללי המצב של זה מעין וחשבון דיו כלבאמצעים נעשה שהכל בהדגשת' דבריו את מסיים. היה החברים, ובין ברבים מתפרסםוחזרו פנו אכן, והציבוריים. המיישבים המוסדות של מצידם עזרה כל וללא עצמייםבשלילה שונים ונימוקים מטעמים נענו הפניות אותן כל אולם המוסדות. לעזרת ופנועצמם. משלהם .הנפשיים. וכוחותיהם. הם מאמציהם אלא למתיישבים נותרו ולאהבנייה קצב ומשגבר בבנין בעיקר עבדו השכירים והפועלים עצמית היתה העבודהבעול לשאת המשיך ויחיה אחד עתה שהיה הועד בפועלים. חוסר גם הורגשהחדשים שדוקא היה וניכר בעול שותפים והחדשים הותיקים ונעשו הצעירה המושבהבקצב להשלים ביקשו משל המקום, פיתוח קצב הגברת בעול לשאת הששים הםציבורי בנין לעצמו להקים הועד הספיק כבר הראשונות. בשנים שהחסירו את זהשלעת הראשון, הספר בית של תיכנונו תוך ראשון ילדים גן לקיים! וכן בתרפ"טכמה של מרחק היינו בהרצליה, הספר לבית עד רגליהם את הילדים כיתתו עתה

קילומטרים.

מהחוץ עזרה נטוליבגדר זה שהיה עד לו ומחוצה במקום נשתרש שלום עיר שהשם היה דומה,(19.11.1928 ­ תרפ"ט בכסלו ף (מיום הועד בישיבת המזכיר בהודיע הפתעה שללמשוררים המזכיר פנה כך לשם למושבה. שם לקריאת תחרות על להכריז שישאפייני ואכן הקיימת. הקרן של השמות לועדת וגם לגיאוגרפים ושלונסקי, ביאליקבהרבה. רווח הקודם השם היה עדיין השרון, רמת השם קביעת לאחר שגם הדבר,לראשונים. הרבה כה שאמר זה, משם להיפרד היה קשה משל ופרוטוקולים, תעודותובין הצעות על הצעות באו כרגיל מרובים. גלגולים עבר שם קריאת של זה עניןעל ­ נחום" "כפר האגודה: של הראשון ראשה שלום, בן יעקב של הצעתו אלהכזה שם קיים שכבר הנכון הטעם משום זו הצעה דחה הועד סוקולוב. נחום שם(25.5.1929 ­ תרפ"ט אייר (ט"ז אחרת בישיבת דנא. מקדמת היסטורי אתר עלואף אחד. פה של החלטה זו והיתה ­ שלום" ,,תל השם: על למשל הועד החליטצפה לבסוף עוררין. עליה שבאו וניכר עצמה את זו החלטה קיימה לא כן פי עלאולם ביותר, עליו ערערה השמות שועדת השם והוא השרון" "רמת על ההצעה

תר"ץ). (תמוז נתקבל"לא חדש: קונה לכל הראשון התנאי את יתר בקפדנות הועד מקיים מעתהויתיישבו'/ בית שיבנו לאחר אלא שקנו' המגרשים על חוזים החדשים לקונים למסורלהשיג היה וניתן לשוא כאילו עברו הראשונות שהשנים עתה תפסו שבמאוחר ניכרשכן זה' מעבר היה קל ולא הימים. מראשית זה תנאי קיים אילו יותר הרבהצעיר ישוב כל של מגופו שהן שונות, מבעיות בעיות לבקרים חדשות נתעוררוהבודדים המשקים התפתחות וכו'י וכר תחבורה חינוך, רפואית, עזרה מתפתח:משמר על לעמוד צריך היה והועד כולו המקום התפתחות עם בבד בד עתה הלכההרחוב לאורך שדרה נטיעת החלה ככה יחד. גם כביכול האלה "הצדדים" שנינתן הברית בארצות היהודי הנדבן שם על תחילה שנקראה השדרה היא הראשי,למושבה. עזרה הושטת לשם בארץ ביקורו בימי האגודה אליו פנתה (אף שטרויסל"שדרות ביאליק רח"ן המשורר פטירת עם שונה השם בשלילה). השיב הוא אולם

הזה. היום עד למקום ופאר חן לויית שהן השדרות הן הלא ביאליק", ח"ן

61 מהחוץ עזרה נטולי

,/.;,­..­­ . ."'' ­ >* ' ­ ­V ,' ,. ,­,'™\ z:J .* ., י. י י י 4 י י י י י דיי­\­

­1י­ 1­ ';­. : . . ..* י ­ , ?1 .^' יי ,­yי1י v­; ^ : ­ . ­ יי י . ,­1 :­::.;

(1928) ביאליק שדרור! נטיעת טכסהסרט את גוזר ברנט

האסיפה דמותו. את לשבות הועד גם החל ואילך מתרפ"ח המקום צורת שינוי עםהחדשים. את ומעלה מכסאו ברנט את מורידה בטבת) (כ"ו תרפ"ט בחורף הכלליתששוללים כך, לידי ברנט, שנים, כמה במשך היו"ר מגיע לבסוף ואקר). (בנימיניאדמתו, את שמכר לפי תר"ץ), בטבת הי מיום כללית (באסיפה שלו הבחירה זכותחייה דפי מעל זו דמות הפרק מעל יורדת וכך בלבד. המניה את לעצמו בהשאירוהם הם במקום התושבים שרק עכשיו, למפנה סמל היא זו וירידה המושבה שלשבים זה עוד כיהן שלא ככל שלום, בן יעקב ואילו החיוניים. עניניו את הקובעיםהכלליות. האסיפות בראשות מכן שלאחר ובשנים עתי. גם­ נתכבד הועד, בראשותהשרון, ברמת הראשון מוות מקרה בתו, של הטראגי במותה אסון לו ומשאירעוכבר בהגדלתה. טרח ולמענה השכול האב ניהל שאותה שמה, על ספריה בפתחהלהגדיל שלום בן של הצעתו הועלתה כללית אסיפה שבכל התושבים לכך הורגלו

אלה. להצעות בחיוב לרוב נענו הללו והאסיפות לירות בכמה הספריה תקציבהחדשים. המתיישבים מהחברים כמה אליו צירף למקום, בעברו האגודה, ועדביאליק, יוסף המזכיר עם יחד המסורה, ולדאגתם אקר, י. כותב לאלה, "הודותמחמישה היה מורכב הועד ובנינה. המושבה הקמת של הכבירה העבודה נעשתההכל השלושים, משנות לסירוגין התחלפו הראש יושבי חברים". משבעה ולעתיםבנימיני, צ. אקר, י. טשודנובסקי, חליפות: זו בכהונה ושימשו הבחירות תוצאות לפיעבודתם את עשו במקום הציבור עסקבי של ככולם רובם ואחרים. בךדוב ויינברג, מ.קרובות לעתים היה היחידי ושכרם פרס לקבל מבת על שלא תפקידיהם את ומילאואולם רוחות. וסערת ריתחה לידי לפרקים הדברים הגיעו ואף ­ בקורת מתיחתלז* בולט הסלחבי היחס בשלום. מקומו על בא והכל הרוחות נרגעו דבר של בסופווחשבונות בדינים אף אלא המעשים, לאחר בשנים עשרות מקץ הזכרונות בדברי רקבן יעקב ר' שלום ברדיפת הצטיין ביהוד הכלליות. והאסיפות הועד ישיבות שלולהגיע היצרים את לכבוש נרגשת בקריאה הרוחות, שנסעת אימת כל שיצא, שלום,

השרון רמת ספר 62

צבי של ותשקוד המסור פעלו את הזכרונות בעלי מציינים ביחוד השווה. עמק לידיכמובן. ובהת1דבות פעלים רב כעסקן בלט השרון לרמת בואו שמאז בנימיבי,

"כל בועד: חבריו על מספר כליל, ומשתיקו פעלו את המצניע .'אקר, וי.נתרחבו. האגודה בועד והפעולות ­ חדשים ופועלים מתיישבים למקום נמשכו הזמןהצריכה. הפרדסנות שטחי הרחבת הצבורות. ורשת המים מכון היה הדאגה בראשמתמידים, וסידורים ותיקונים המרכזית הצינורות רשת של ומתמדת מקבילה הרחבההספיק לא ביותר קרובות שלעתים הגבוהות, לחלקות גם המים את להעלות בכדיבועד שנידונו לאחר פעולות, אותן כל לשם. המים של זו העלאה לשם הלחץמר והמכונן בנימיני מר ראש .היושב בידי היד מסורות השבועיות, ובישיבותיוכל של רצונם לשביעת לרוב ידיהם על נעשו שאלה לציין, וצריך הורוביץ. צבי­ ביאליק מר המזכיר בידי למעשה היתה האגודה בועד הגזברות המים. צרכנילמכון החובות הקרקע, חלף התשלומים את לגבות בכדי לעמול צריך היה והרבההיושבים מאלה וכן המתיישבים החברים מן שהגיעו השוטפים, המסים וכן המיםהצינורות לבאר. המכונות בעד לתשלום ההתחייבויות היו רבות למקום. מחהבעיקר נעשו אלה פעולות הציבוריים. והבנינים הבריכה לשם .הבנין והמרי שנקנוולסלק יפה יפה הענינים את ולחשב לרכז שידע בנימיני' מר הראש יושב ידי עלשלעתים בעיר, הסוחרים מצד האימון על ולשמור בזמן והחובות השטרות אתאך לשלם צורך והיה בעין כספים האגודה בקופת מזומנים היו לא ביותר קרובות

." חדשים בשטרות הנותר את ולהחליף מההתחייבויות חלקוהחברים השרון רמת של והמשקי הכלכלי המצב את לתאר אקר י. ומוסיףוהמאמצים הפרטיים המשקים פיתוח. עם תרפ"ט: מאורעות שבפרוס הימים באותםכן לפני גם משופעים היו שלא החברים, כיסי ונתרוקנו כמעט במטעים שהושקעווהמצב בחובות רבים. נכנסו ואף לחלוטין אזלו בידיהם שהיו הכספיים המקורות וכלבחח" במשפחותיהם שנעזרו יחידים, היו אכן, ביותר. ודחוק עגום נעשה. במושבהלהקלת כלשהי עשתה הרי העזרה היתה וזעירה מצומצמת ואפילו ­ לארץהמשק. פיתוח של מממדים רחקה שהגיעה, במידה היא, היתה עדיין ברם, המצוקה.ובני בבנקים האשראי צומצם שכן תרפ"ט, מאורעות פרוץ עט .החמיר המצבהבית לצרכי שטר. תמורת סחורה או במזומן הלואה בקושי תשיגו הדלה המושבהשלוש של לסכום החוב ובהגיע שבמקום. החנויות בשתי בהקפה המכולת נקנתההופסקה ואז גוביינא לידי בא לא שלרוב השטר הוא שטר, לקבל החנוני נאלץ לירות

במצוקה. שרוי הלה והבית כליל ההקפהעל מתקיימים היו והפועלים במושבה העבודה גם נתמעטה מצוקה ימי באותםזה מצב אחד. עבודה יום ללא שבועות גם היו בשבוע. עבודה של יומיים או יוםהמגיע את לסלק יכלו לא במצוקה, השרויים החברים שאותם האגודה, בועד השתקףנדבר (ועוד נפש עד מים משהגיעו אונים. חוסר של במצב היה והועד לאגודה מהםשהעסיק דבר המושבה, חובות של לקונסולידציה בנימיני של תכניתו על בסמוךהמושבה עסקני לשמו. ראוי אשראי של מקור לבקש הכרח היה מעט), לא הועד אתויטלס מר ברנדייס. קבוצת של מיסודה המרכזי, הבנק מנהל ויטלס, צ. למר פנומשקים כמה בדק וכן המטעים המושבה, האגודה, על פרטים וקיבל במקום ביקרוביחוד בכללה מהמושבה רצונו שביעת הביע לעזור. נכונותו תוך פרטיים,עצמו את להכניס אם הרבה היסס כן פי על ואף למשקיהם. החברים ממסירותהשטרות. לפרעון בהתחייבויותיה המושבת תעמוד אם שפקפק זה, בעול שלו והבנק

63 מהחוץ עזרה נטולי

לחבר להעניק שיוכל וחסכון, הלואה של סניף במושבה להקים ויטלס והציעהעמיד לכך וגם ­ לחודש) לא"י 1) לשיעורין בתשלומים לירות עשר של הלואהחברים שעשרה. לאחר למלאם. למושבה היה ניתן בנקל שלא ודרישות, תנאיםסכום השיגו אחרים שלושים ועשרים חבר דמי או כמניה אחת לירה אחד כל הכניסומשתתפים, 40 של רשימה על להראות .היה וניתן חסה בגמילות זה "פנטסטי"חברים אסיפת וחסכון. הלואה של הדדית לאגודה תקנון לסדר ויטלס הסכיםחדשים וכמה כמה לאישור. השיתופיות האגודות לרושם והוגש התקנון את אישרהחברים. חמישה בת הנהלה ונבחרה המוסד נפתח ולבסוף האישור שהושג עד חלפובבית מבן ולאחר המושבה ועד של החדרים באחד תחילה הזה המוסד והיהכמובן, בהתנדבות חברים שני ידי על נעשתה העבודה ועצם ההנהלה מחברי אחדממושך ומתן משא נפתח עתה כלשהי. משכורת לשלם ממה היה לא שכןלהכניס במקום ­ החברים ואילו בקופה חסכונות לאגור שדרש ויטלס, עם ומייגעהמרכזי' מהבנק לקבל זו קופה זכתה אחדים חדשים לאחר הלואות. דרשו חסכונותשיעבודים אחרים, חוזי­נייר מיני וכל חברים של ושטרות האגודה שטרות חלףלחלק היה אפשר אז ורק אז לא"י. מאות שלוש של בסך ראשונה הלואה וכר,לחודש. אחת לא"י של בתשלומים ליחיד, לא"י עשר של בסך לחברים הלואותבשל אלא רשלנות מתוך לא וכמובן בתשלומים, מהחברים חלק הקפיד לא כרגילהוראות מלווה שהיתה בקורת החמורה, בבקרתו הקפיד המרכזי הבנק ואילו המצב,

וגידופים. באיומים גם ולעתים וצווים

מעין שעזרה. מלהוסיף ופטור השרון ברמת האשראי תקופת נפתחה זו בצורהלשנתם ההדרים מטעי משנכנסו שנים, כמה מקץ לבסוף, כאיין. כמוה היתד. זותמורת המרכזי, הבנק הסכים פרי, ישאו שנתיים שתוך חישוב ומתוך השלישיתבחלקו יושקע שהכסף בתנאי לא"י, 25 של אשראי מטע דונם לכל להעניק משכנתא,וגני לולים של לפיתוחם האחר ובחלקו במטע לטיפול הדרושים ולתמרים, לזבלשל קרנה עלתה זאת פעולח לרגל עבודה. בהמות או פרות רכישת לשם או ירקמשכורת בתשלום הוחל רק ואז נתרבה החברים מספר במקום. וחסכון הלואה קופתלפעולה נרתם הפועלים בנק אף הפנקסים. ומנהל לגזבר לא"י וחצי שתים שללהקמת אחת, כל לא"י חמישים של בסך הלוואות חבר עשר לשנים העניק הוא זו.המקומית. וחסכון הלואה קופת באמצעות היא אף אופשרה זו הלואה מאבן. לוליםהיה אפשר במושבה. המשקים בעלי של המצב על במקצת הקל זה אשראיתות טריים, ירקות ביצים, לשחיטה, צעיר תרנגול פרטיים משקים בכמה להשיגתוצרתט את ביומו יום מדי להביא המשיכו הסביבה ערביי אמנם, וחלב. שדהעברית, חקלאית לתוצרת קנאים היו ברם יותר. זולים ובמחירים למושבה החקלאיתהגיעו כבר ב­1933 בעיר. "תנובה" ידי על שנקבעו כפי מחירים ושילמו שקנוופעמיים פעם נשלחו אלה יבולים. גדולים. לממדים במושבה הפרטיים המשקים יבוליהלול הגינה, טוב מכל אלה מכוניות טעונות והיו העירה. משא במכוניות בשבועהתפתסו כבר משקים וכמת כמה וחלב. עופות ביצים, המינים, מכל ירקות והרפת:

בהם. והעבודה בפרדסים מטיפול התפרנסו האחרים ואילו משקיהם מתוצרתהיתח האגודה בועד ותביעתם דתיים היו השרון רמת מתושבי ניכר חלקלרבה נתמנה בתרפ"ח וכף. מקוה שוחט, רב, החזקת כנסת, בית כגון הדת, בתחומיעצמו על עורר ואף הדת משמר על שעמד אורבאך, ד. ש. הרב השרון רמת של

השרון רמת ספר .64

הספר בית בעניגי המתמדת התערבותו בשל דתיים לא חברים של רגזם פעם לאובו/

הבעיות כל על לישוב המקום התפתח אחדות שנים תוך ­ דבר של כללוהאחרים, הישובים של מאותן אלה בעיות בהרבה נבדלו ולא צעיר. בישוב הכרוכותאלא מוסדות, של כספיים תקציבים על נסמכה לא השרון רמת אחד: להבדל מחוץחברים היו שותפים בכך שלה. והמצומצמים הדלים באמצעיה הכל כמעט עשתההמאמץ כולם את שיתף מלאכה. ובעלי לפועלים עד באמידים החל השכבות, מכלישוב של שבהקמתו חלוצי למאמץ הנדרש החסר את להשלים אחד כל ששיקע

אהליהם. את בו נטו ביתיים ורק צחיח ישימון כן לפני שהיה במקום חדש

תרפ"ט מאורעותברם בלבד. ובפחדים נזקים כל ללא השרון רמת יצאה תרפ"ט במאורעותכתוצאה בה. הראשון מוות מקרה לרגל המושבה זועזעה כן לפני מעטים ימים­אסתר של בבגדיה הלהבות נאחזו שנהפך, פרימוס ידי על כביסה בשעת מתאונהבאיש היתל שהגורל דומה האגודה. ומייסד הראשון הועד ראש של בתו שלום, בן

ז"ל בן­שלום, אסתר

בית ובחנוכת במושבה הראשון הקרבן את ממנו בבקשו ביותר, האכזרית בצורהנפטרה. ימים כמה בן סבל ולאחר קשה נכוותה היא עצמו. הוא מביתו הקברותקרא הועד הגבעה. על תרפ"ט) באב תשעה (ערב במושבה נכרה ראשון קברחיבבוה הכל והתושבים. המושבה על ירדו ודכאון כבד אבל מהעבודה. להשבתה

המושבה. מייסד של בתו היותה מלבד ותכונותיה, סגולותיה בשל והוקירוהבמערב, העלמין בית של מקומו נקבע הכפר בתיכנון זעזוע. רדף זעזוע ברםשינוי בא מה משום אולם אוריה. כפר יוצאי ידי על המיושבות הגבעות, באחתאחרים מטעמים או סביבה באותה מגרשים למכירת סיכוי מתוך כנראה בתכנית,המושבה, של המזרחי בצד עתה העלמין בית של מקומו את לקבוע הועד החליט

65 תרפ"ט מאורעות

והתנגדה המיועדת, בגבעה גבל שמשקה אחת' חברה הופיעה והנה היום. מקומואוקראינה פרעות עליה עברו בשכנותה. העלמין בית מקום לקביעת תוקף בכלבקירבתם להימצא רוצה ואינה חייה ימי כל כצל אותה מלווים המאורעות ואלהשל בבקרו נקראה פעמון אזעקת ידי על ונסערה. נרגשה המושבה עפר. שוכני שלצינור הנודע: הפעמון באמצעות והאזעקה ­ תושבים אסיפת יום אותוזו. בשאלה ולהכריע להחליט התושבים נקראו שבה ­ אינץ' 3 של בקוטר ברזלכמקום הגבעה את ולקבוע הנזכרת מההחלטה להירתע לא הוחלט קולות ברובאת לה להחליף שיש הוחלט, ­ השכנה של הנפשי לזעזוע ואשר העלמין. ביתובית מגרש לה ולהמציא בכך לטפל הוטל הועד ועל בכך רצונה אם מגרשההוא אולם הדבר. ביצוע עלה בנקל לא שלה. והמשק המגורים בית בערך מגורים

בוצע.למאורעות כביכול כופר מעין היה תרפ"ט, למאורעות שקדם. זה עגום מאורעשל יומן מתוך קרבנות. כל ללא בלבד, חרדה בימי אך המושבה בחיי שהתבטאו עצמם,בחיי וקטן גדול פרטי כל על החרד האיש שניהל במושבה, חרדה ימי עשר אחדבאב בטו"ב פרטיהם. לכל ההם בימים המושבה חיי על למדים. אנו פיקר, י. המושבה.ובמושבה בירושלים המאורעות על ראשונות מחרידות ידיעות נמסרו (23.8) תרפ"ט4 והסביבה המושבה מעל חגים היום למחרת לבאות. מתוחה וציפיה שקט איבמקום סוערות הרוחות בלבבות. השקט אי את יותר עוד המגביר דבר אוירונים,בית גבעת מעל עוקבים חברים שני וכוננות. ויכוחים התקהלויות, מקום ובכלמהמתרחש אינפורמציה נמסרת בלילה קישק. אבו בצד הנעשה אחר הקברותעם הקשר ואילו הלילה כל מוגברת שמירה מתקיימת בינתיים ובירושלים. בסביבהלגבול הסמוכה המושבה, של מזרחית­דרומית בפינה הדעת. את הניח הרצליהראשונים, רחוב לאורך הדרומי, החלק אוסישקין), רח' (כיום קישק אבו אדמותכלומר התושבים'/ ,,כל באו הסמוך, הקטן הישוב שאול, מקרית מתושביו. נעזב

פרטיים. ובבתים העם. בבית אוכסנו אלה משפחות. מספרמראש ביום. גם מתקיימות המשמרות ואילו ויגעים עייפים בלילות השומריםומזעזעות. מרתיחות בחברון השחיטה על והידיעות הסביבה על צופים הבריכהוכן במושבה ההתקהלויות בקושי. ועובר אביב לתל מהמושבה יוצא אבטובוסואין להרצליה והילדים הנשים את מעבירים והולכות. מתרבות הבטלות השיחותוהיא חי עין על התנפלות על שמועה פושטת ובהלה. אימה לעורר זו .העברה כמותואף והגבולות הפינות כל על שומרים והילדים. הנשים. להעברת שעשתה השמועה(26.8) היום למחרת ורצוצים. שבורים עייפים, כאחד כולם השומרים שמתחלפיםעל שמועה רודפת ששמועה אף במקצת, מרגיעה זו ושיבה הביתה המפונים חוזריםכאן, המקבלים האת, רחבי בכל המאורעות שאר וכל שנהדפה בחיפה התנפלות

במציאות. שהם מכפי בחרבה גדולים ממדים והריחוק, דיוקם אי בשלעל וביחוד תל­אביב על ההתנפלות לשמע מתעוררים גדולים חששותמהרצליה, ידיעה נמסרת בלילה הרצליה. מעל אוירונים חגים ושוב שכונותיה.ומהומה בחלה לרעננה. או השרון לרמת קישק אבו מכיוון יצאה מתנפלים שכנופייתהפליטים להרצליה. דרכם מכוונים וילדים נשים גדושים אבטובוסים ארבעה במקום.קישק אבו נכבדי הטובה: הבשורה ומתפשטת שקט בסביבה יום. לאחר חוזריםשנשבעו שבועתם את ויקיימו המושבה את יתקיפו שלא והבטיחו, בהרצליה ביקרובהרצליה. נראים אנגלים. בלבבות. הקלה תקוה. פתח על ההתנפלות לאחר ב­1921

השרון רמת ספר 66

אינן המצב על והשיחות ההתקהלויות לעבודה. לחזור משתדלים קמעה קמיעהמתלקטים המושבה שממול הגבעות על בהרצליה. הם והילדים הנשים רוב פוסקות.רוכבים ערבים שני מופיעים אף במקלות מאיימים המושבה, באנשי ומתגרים ערבים

ערבים. וסתם רועים אחריהם ומידמהרצליה. כולן חוזרות הנשים הרוחות. נרגעות בסביבה שקט משהושלטהאבטובוס המושבה. מעל נראים אוירונים לעבודה. חוזרים הגדול ברובם התושבים

כרגיל. אביב, לתל פעמיים יוצאשוטרים, שני באים מהרצליה חשומרים. על בלילה יורים זה שקט ובתוךלתל­ משפחות מעבירים לשמירה. חוזרים במושבה. ולנים הגנה לשם וערבי, יהודילרדת או בגבעה שבת להמשיך האם שוקלים: במקום. נשארים הגברים ואילו אביבלבתיהם חוזרים אידיהם לרגל רובין לנבי שעברו וגליל, עלי מסידנה ערבים למרכז.את להעביר באיתות ידיעה מתקבלת מהרצליה וחשדות. חששות מעוררת זך ושיבה

. המחרידות הידיעות לרגל וביהוד מתגברת השמירה אולם בסביבה שקט לשם. הנשיםרמת דרך עוברת גמלים שיירת ב"דבר". .ההרוגים ורשימת פורעניות מקומות מכמהזו שיירה דייה אולם. ­ פחד מתוך כנראה הרוכבים, בפי פראית ושירת השרוןהאחרונים בימים "דבר". דרך הוא הגדול העולם עם היחידי הקשר חששות. לעוררישנים באב) (כ"ט הראשונה ובפעם כנו אל הסדר בהדרגה חוזר אב מנחם של

היום. בגדי ללא כרגילאלה מאורעות ברם השרון. ברמת תרפ"ט מאורעות של הפשוט הסיפור כזהמתחיליפ למעשה הבעיות. כל לראש ובמקום המקום על ההגנה ענין את העלושהיתה ודאי השרון. ברמת ההגנה תולדות של ,העיקר שלבי גם תרפ"ט במאורעותכבוד ששכן הגנתי, מטה מעין קיים היה ימים אותם ועד המאורעות לפני גם שמירהעמדו ,,שטאב") (אז: המטה בראש הבריכה. ליד שמואלי, של דירתו במרתףהאפסנאי בנימיני. יצחק צבאי" "נספח מעין שימש וכן וייסברג ויוסף שמואלי מרדכיההגנה לרשות היו הכל בסך שכן לשמור, מה על כמעט לו היה לא ברם חנוך. היהכלשהי תועלת מביאים היו אם שספק מתושלח, מימי אקדחים שלושה שנים במקוםבלוקים, בין היטב ומוסתרים חבויים היו כן פי על ואף ­ חלילה וזעם צרה בימיצבאית" "תעשיה מעין מקיימים הבאר ליד המלאכה בבית הארעיים. הבנינים שבאחדמלאי היה וכן בקצוותיהן מחודדים ברזל מוטות גרזינים, קרדומות, שם... ומייצריםמאורעות בימי המושבח ברשות שחיו ההגנה כלי היו כאלה לטוריה. ידיות של גדול

אלה.המושבה היתה ומוקפת השמירה. אלה הכלים היו לא הפעולה עיקר ברםלשימצה הידוע השבט הוא קישק, אבו השבט של ערבים ומחנות קידר באהלייוצאים אלה, כגון בכלים "מזויינים" .המגינים, תקוה. בפתח תרפ"א מאורעות מימיונשאר שמואלי של בחצרו מתרכז המצער הישוב כל היה ערב ולעת לשמירה היולנקודות יוצאות היו השמירה של המשמרות הבוקר. אור עד הרך החול על שם ללוןא' באר ­ במערב ווולמן, דורון ­ במזרח יונג, ­ בדרום קבועות: אסטרטגיותחילופי הרצליה. גבול שם היה כן שעל משמרת. כל היתה לא בצפון לויפר. ומגרשמפריעים שהיו המטה, מבין מפקחים היו שעתיים. כל מתקיימים היו משמרות

הערבה. בשנתם האמיצים המגינים את לעתיםמשטרה תחנת שכנה ובהרצליה ­ והרצליה השרון רמת בין הקשר אתוגרשון. בנימיני שמחה פוסטלניק, פרדות: רוכבי פרשים, חוליית קיימה ­ מעורבת

67 בריאות

ברם בספק. מוטלת היתד. שמהימנותם ערבים, שוטרים למושבה בשלחו פעמים כמהמשתקפו ביותר. דשנה סעודה להם שהוגשה לאחר הנעימה שנתם ישנו הללווחוזרים הלילה למשך להרצליה והילדים הנשים. נשלחים היו התקפה על השמועותהבריכה על הועמד וצופה לעבודה חוזרים והתושבים המגינים היו בבוקר בבוקר.והאנשים הוזנחה העבודה במושבה. החיים את ערער זה מצב הפתעה. פני לקדםשימוש ללא נשארה המעטה החקלאית .התוצרת שינה. חסרי מלילות תשושים היוולחי לתושבים האספקה בעיית החמירה אף העיר. עם המשובשים הקשרים בגללהשרון רמת לתל­אביב. תקוה ופתח הרצליה דרך נסעו בודדים למיניהם. ולעוףיצאו לבסוף ובבתים. בחנויות המלאי כל של מוחלטת התרוקנות של בסימן היתהכשהדפנות לתל­אביב, במשאיות אקר, יהושע הועד חבר ובהם נפש, עזי כמהשל דימויים ,(34) צינור תלקי ובולטים מציצים החרכים ומבין ביריעות מכוסותבאופן. בנוסעים. מלפגוע מונס ושיר ג'מוס'ץ שוכני ויראו" "ידעו למען רובים קני

משם. אספקה והובאה. העירה תוצרת העבירו כזהזולת ממש, של תקלות ללא השרון רמת על איפוא עברו תרפ"ט מאורעותשטעה פרות (עדר ודמיונית כוזבת שמועה הפצת בשל בהלה, שזרעו מקרים, כמהעד שבו החיים מתקרבים). מתקיפים כעין בלילה נשמעו פרסותיהן שעטות והדיעצמו את שיקע מהמתיישבים אחד כל וקצב. תנופה ביתר למסלולם, מהרה

אלה. חרדה בימי החסיר אשר את מלא למען מחודשת ביצירה

בריאות

ואת הועד את שהעסיקו הבעיות, כל ובאו חזרו למסלולם החיים ומשחזרושנים במשך כמעט עצמם על חוזרים שהפרוטוקולים במידה שנים, במשך התושביםבלא לשנה משבה להעבירם יכולת בראשם הנקובים התאריכים ואילולי הרבההעזרה היתה ­ במינה יחידה היתה לא והיא ­ זו מעין בעיה בכף. אפילו שתרגישכמעט 1928 שבת עד המקום. לתושבי הרפואית העזרה חוסר יותר כנכון או הרפואית,שנה אותה עד בפרוטוקולים ושקועים השרון ברמת רפואית עזרה קיימת היתה ולאואילך מתרפ"ט האוכלומיה גידול עם זה. כאוב ענין סביב המרובים הלבטים הדיהחולים בית עם הועד התקשר כך לשם וכראוי. כתיקנו זה ענין לסדר הכרח היההברית) בארצות "הדסה" ההסתדרות של בניהולה אז (היה בתל­אביב "הדסה"ל"הדסה" לשלם הועד צריך היה ההסכם לפי מסודרת. רפואית עזרה הגשת בדברלהעניק התחייבה "הדסה'7 ואילו למרפאה. מתאים דיור לרבות הרופא, משכורת אתימי בעד מינימלי תשלום חלף ובירושלים, בתל­אביב שלה החולים בבתי אישפוזלעתים השרון רמת חולי נשלחו בתל­אביב החולים בבית מקום חוסר בשל מחלה.

החולה. של המשפחה בני על ביותר שהכביד דבר הרחוקה, לירושלים עד גםששירתה מבולגריה, עולה אלמליח, דר. הגב' היתה במקום הראשונה הרופאהמרקחת בית עבודתה. תנאי היו ביותר קשים יום. חצי של במשכורת החולים אתבביקורי רגליה מכתתת היתה וכן בביתה החולים את היתה ומקבלת במקום היה לאבא לאחריה הכנה. מצריכות שאינן רפואות מכרה גם היא החולים. אצל ביתהרופאים. התחלפו וכך במושבה. רב זמן נשאר לא הוא גם אולם קרונהויז. ד"רהרופאים מצאו לא וכן הרופאים על טענות מלאי חיו והתושבים קרובות לעתים1932 בש1ת ההם. בימים השרון רמת שהיתה כפי כזה ונידח מצער במקום ענין

השרון רמת ספר 68

, ' , ^ _~" ~ d

! ^^^^^^^^^^^^1^^^!^^>י5*' ^ ^ *וו.."^יו ..!­* ווי ז "tn^hmi. ""fl f~~y.

מוריה ברח' קופת­חולים מרפאת

ממושכת. לרציפות שזכתה והיא גורודנסקי ד"ר הרופאה החולים את לשרת החלה

ב­1957. לפנסיה הגיעה עדי רצופות שבים וחמש עשרים משמרתה על עמדה שכןאת הקימה האכרים שהתאחדות לאחר בטלה "הדסה" עם זו התקשרותשל במקומה במושבות הרפואה על שפיקח עממית'/ חולים "קופת הרפואי: המוסדהעובדים הסתדרות של חולים קופת עם (1933) המושבה התקשרה לבסוף "הדסה'/שנזדקקו התושבים. ומסודרת. מתוקנת בצורה. הרפואית העזרה בעיית נפתרה ומאזרפואית עזרה שקיבלו ההסתדרות, חברי א) סןגים: לשבי נתחלקו רפואית לעזרהחברי היו שלא תושבים, ב) תשלום; כל ללא היינו ההסתדרות, חברי היותם בשלבתשלום­ רפואית עזרה וקיבלו חדשי תשלום המושבה לועד שילמו אלה ההסתדרות.

המתלה. ימי לפי קבוע, בתשלוט חולים בבית לאישפוז הבטחה לרבות מינימליכאן שחסרו מובן ממילא העם. בבית קטן בחדר המרפאה היתד. שנים במשךוכל בדיקה מכשירי חשמלי, ריפוי מרקחת, בית כגון: ביותר, האלמנטריים. הדבריםלתל­אביב החולה בשלח היה רציני מיחוש של מקרה בכל רפואיים. סידורים שארלתל­ .נשלח היה ביותר שיגרתיות לבדיקות חומר אף וכר. בדיקות לשם למומחים.למרפאה בנוסף שטיין, ד"ר עבד ובה חולים קופת של מרפאה נפתחה ב­1943 אביב.והשבים הימים כל תבע המושבה ועד גורודבסקי. ד"ר של בראשותה המושבה שלונימוקים. מטעמים בדחתה זו דרישה אולם מודרנית. מרפאה לפתוח חולים מקופתעם החוזה שחודש אימת כל באלה. וכיוצא חברים של מיעוט תקציב, חוסר שונים:

לשנה. משבה הדבר נדחה אולם אלה דרישות ונשנו חזרו חולים קופתהמושבה ושל מזה חולים קופת של רפואיות; רשויות שתי איפוא היו במושבה

69 בטחון לשם הישוב ריכוז

התושבים כל דרישות את למלא אלה רשויות שתי יכלו לא כן פי על ואף מזה.הציונים של נוספות רפואיות רשויות השנים במשך צצו כך בשל רפואית. לעזרהלמלא יכלו ולא .הדעת את הניחו לא אלה כל ומכבי. הלאומיים העובדים הכלליים,משוכללת, מרפאה ההסתדרות של חולים קופת הקימה ב­1958 רק' תפקידן. אתהמושבה. ידי על כך לשם שנמסר דונם שני בן מגרש על חדרים, 16 שכללהשירותי המרפאה. בנין להקמת ל"י אלפים עשרת של בסכום המועצה השתתפה אףקופת הקימה זו למרפאה נוסף הרופאים. מספר וגדל בינתיים התרחבו חולים קופתחמישה משרתים בה קדמה, עולים בשיכוני גדולה מרפאה ההסתדרות של חולים

הרפואיים. השירותים ממדי את להרחיב נטויה היד ועוד רופאים

* י 1

\ ltd I1'v.V '*..'.; . .

ב"קדמה" קופת­חולים מרפאת

נוסף בריאות, שירותי וכמה כמה השרון ברמת זה כיום נמצאים ועדייןעובדים הכלליים, הציונים של והם ההסתדרותית, חולים קופת של המרפאות לשתיפוגע וכן בכסף העבודה, בכוח בזבוז הוא זה שפיצול ספק כל ואין ומכבי. לאומיים

השירותים. בטיב הוא

בטחון לשם הישוב ריכוזחתמם, את המושבה על טבעו כן השרון רמת על שפסחו ככל המאורעות,מבחינה ויפה טוב במקום האוכלוסיה פיזור שאין אחד לכל נתברר ראש בבתבנידון והמרצה. במפורט זה בענין דנה המאורעות לאחר הכללית האסיפה בטחונית.וכמה כמה כבר שהחליטו ודאי זה. שבפיזור השלילה רוב את הסביר ויינברג) (מ.למנוע היה ניתן לא כן פי על ואף ולבנות. להתיישב חייב קרקע רוכש שכל פעמיםעתה, לארץ. בחוץ נמצאים. או במקום שאינם נחלאות בעלי חברים של התופעה אתלבנות קרקע הרוכש על אם לאמור צומת, בעיית הבעיה נעשתה המאורעות לאחר

השרון, רמת ס3ר 70

שוב שמחליטים כמובן במושבה. אחר מקום בכל בנייה מגרש על או חלקתו על דוקאלמכור ולא צריף או אבן בנין דירה, אדמתם על לבבות החברים 3ל "שעל ושוב,תרפ"ט). ^אלול כ"ג מיום כללית (אסיפה ולבנות" להתיישב שיתחייבו לאלה אלארבה עדיין האוכלוסיה ריכוז רעיון לביצוע עד לה ודומה זו מהחלטה אולםפרח בפרוס עליו, הוחל לסכנה ומפולש הפתוח הדרומי הגוש ואמנם, הדרך. ורבהלהמשיך שם, מהיושבים אחדים משנרתעו המאורעות, לאחר ברם בבנייה. המאורעות,בענין במקום, קבע של יתד ולתקוע לבבות שביקשו אלה המושבה לועד פנו בבנייה,והוצעו מרובים, ויכוחים לאחר אמנם בחיוב, נענתה הבקשה במרכז. מגרש רכישתומחצה שמונה (במקום הדונם לא"י 12 של במחיר המושבה במרכז מגרשים להםתוך לסלק בהתחייבות והיתר במקום לפרוע הרוכשים על היה. המחצית בגבול).

חדשים. ששהסערה, קמה הדרומי האיזור נטישת לאחר וביחוד במושבה הדבר בהיוודעהישוב "פיזור של הבעיה כלליות. ובאסיפות הועד באסיפות ביחוד שהתבטאהלאין והתדיינויות דיונים רצוף ונושא במושבה היום סיסמת מעין נעשתה וריכוזר'השרון ברמת הנמצאים המתיישבים מעט כי טעם, שאין היה, ברור ושיעור. קץהנפש על ההגנה האיזורים. כל פני על ופזורים1 מהשני אחד ביותר מרוחקים יגורושכל המאורעות, הבהירו אף ערוך. לאין היא קשה זו מעין בצורת­מגורים והרכוששדרשו היו המשקים. את ונטש והבריכה העם. בית סביב התרכז במושבה הישובולמכה הקודמות חלקותיהם את להפקיע או במרכז החלקות קניית את לאשר לאפועלים קבוצת הדרומי בגוש ליישב הצעה הופיעה אף שם. לבנות המסכימים לאלההגוש תושבי בין מתוחים יחסים נוצרו זו בדרך נוחים. תנאים להם ולהעניקלמדי. ממושך זמן שנתקיים מיתח מזה, האחרים הגושים ושאר מזה הדרומישכן מעורער, הדרומי בגוש שהבטחון כביכול הוכחות סימני נתרבו אף בינתייםהיה יכול לא רוטנברג הרוכב השומר בלילות. הפריצה ומעשי הגניבות שם רבוהשמירה גם הועילה לא המעולה. השמירה על שקידתו אף על זה, פגע על להתגברבאותו התושבים בבוקר). 5 עד מ­11 ניידים שומרים (שני אז שהונהגה האזרחיתלכל הלילה כל בדריכות ומאזינים ערים היו בלילות. הנפש שלוות מהם נשללה גושלבטוח יכולת ולא באהליהם ערב בני דרו הקרובה בשכנות שבקלה. קלה איוושהזיפזיף. או זבל מכירת בעניני אתם ושיג שיח לך היו הימים במשך אם גם בהם,קיננה אלה ובידויים. ערבים של בלבם טובות. הבטיחו לא פניהם והכרת מבטיהםביקשו כן ועל לפחות ביזה לקצת המאורעות בימי זכו שלא על המרה האכזבהברזי וב"סחיבת" ואורוות, לרפתות בפריצות החושך בלילות עצמם את לפצותאלה ל"מרוחקים" נמסרו דבר של בסופו קליפורנית. השקאה של בפרדסים נחושת

ביאליק. בשדרות לבנייה ומגרשים חלקותברמת הישוב חדשים. עולים של והקלטתם וקליטה היאחזות חבלי אלה היומכך וכתוצאה טוביה ובאר אוריה מכפר אכרים והתישבו באו והתפתח. גדל השרוןשנה שנה המערביים. בשטחים חדשים מגורים בתי והוקמו הנטיעות שטח הורחבנתגלתה ספורים וממתיישבים. שנים כמה יצאו לא ברם שלה. גידול וחבלי וסבלותיהאחד שכל עובדת, אוכלוסיה ובעלת חיים שוקקת אולם זעירה מושבה אמנם לעיניךלצרכי שכם מטה ואף ומפרכת קשה מעבודה לחמו את המוציא הוא עמל איש ממנה

והציבור. הכלל לדרישות ונענה ציבורהמקום, עניני הנהגת בעול כניסתו מאז שקודה פעילות שגילה בנימיני, ר"צ

71 בטחון >5שם הישוב ריכוז

הועד ישיבות את ביותר שהעסיקה המאורעות, לאחר מיד תכנית, שגלגל גם הואהכללית באסיפה מפיו שומעים אנו זה בנידון דבריו ראשית הכלליות. והאסיפותאותם ושומעים חוזרים אנו מכן ולאחר (9.12.1929 ­ בכסלו (ז' תריץ ברישבזכרונותיו: עצמו בנימיני מר מפי הדברים את שנביא מוטב אולם מרובות. באסיפותהחובות,הווה של קונסולידציה כל קודם בתכלית: פשוטה היתה שלי "התכניתאחרים, בשטרות והמועצה המתיישבים על המעיקים החוב, שטרי כל החלפת אומר:המיס. מחיר של ניכרת הוזלה ושנית: שנים. שבע במשך בתשלומים שייפרעותינתן השטרות המרת ידי שעל הייתי, סבור בהחלט: ריאליסטי היה שלי החישובהחובות מעקת במקצת לפוש להם שתאפשר למדי, ארוכה נופש הפסקת למתיישביםהוצאותיהם את להפחית עשויה המים הוזלת ורווחתם. ביסוסם. למען ולעשותנתקבלה תכניתי וכף. הירקות המטעים, ממשק הכנסותיהם את שתרבה במידהתכניתי שנתאשרה לאחר גמורה. מהתמוטטות השרון רמת את שהצילה גם והיאמעשים כמה עשה שכבר המרכזי, הבנק מנהל ויטלס, למר פניתי המקום, אנשי ידי עלמזה. ותכניתי מזה, הדברים מצב את לפניו והרציתי שלנו, המושבה לטובת טוביםשל לקונסולידציה הסכים ימים כמה לאחר בדעתו. שיקול לשם שהות ביקש הוא

ושמחה". אורה היתה השרון ולרמת השטרותוגופים מיישבים מוסדות ולשאר היהודית לסוכנות פניות והיו היו כאמורהמאורעות לאחר אז שנאבקה השרון, לרמת קיימא בת עזרה בענין אחרים ציבורייםרצון אי בשל חלילה לא לשוא' היו הפניות כל אולם והכלכליים. הכספיים בקשייהלהתישבות והתחייבויות דאגות חובות, עמוסה היתה שהסוכנות כך, בשל אלא לסייע,אמצעים ודרשה מביסוס ההם בימים רחוקה היתה שעדיין הממדים, רבת העובדתורבים לדומים אפייני אחד, מכתב לפנינו בשנה. שנה מדי כמעט נוספים כספייםהמודיע ,(6.8.1930) תר"ץ אב מנחם י"ב מיום חפץ' א. ד"ר של זה, מסוג אחרים

האלה: הדברים את שלום עיר לחברתרואה אינני הגדול לצערי אולם רצוייה. תשובה לכם לתת מאוד הייתי "חפץההנהלה על אסור הציוניים הקונגרסים של החוזרות ההחלטות לפי לכך. אפשרות כלהתחייבויותיה את מילאה שלא זמן כל החדשה, להתישבות בהתחייבויות להיכנס

ידה. על שהתישבו המתיישבים, לגבי הקודמות,ביסוס שעל לעצמי, מתאר אני הסוכנות, של הנוכחי הכספי המצב לפיהשנתיים למשך שהוקצבו הסכומים כל את להוציא יצטרכו הקיימים המושבים

ההתישבות. עבודת בשביל הסוכנות בתקציב הבאותהאדמיניסטרטיבי והועד הפועל הועד של הבאות בישיבות אם אשמח, אנישלנו הכספי המצב את שייטיבו חדשים, מומנטים. ייווצרו בברלין הסוכנות) (שללעת אולם, חדשים. למתיישבים גם לעזור האפשרות את היהודית לסוכנות ויתנו

זה". בענין מסויימת הבטחה שום לכם לתת הרב, לצערי יכול, איני עתההמושבה התפתחה לזה בדומה או כזה בנוסח נענו השרון רמת שפניות ואףדונם 650 ­ לשנה משנה המטעים שטחי בגידול למשל המתבטא דבר לשנה, משנהדונם, ל­1150 השטח הגיע כבר תרצ"ב ובשלהי תרצ"א לשלהי 788 תר"ץ, לשלהיהדברים: בריש מציינת בתרצ"ב המצב על והסקירה למטעים. שהוכשר השטח מלבדהועמקו אלא עבודה, חוסר היה שלא רק לא הוטב. התושבים של הכלכלי המצב ,,גם

מהחוץ". פועלים. הרבה

השרון, רמת ספר 72

הקרקע על הקנין זכותהשגת לשם אולם קרקעותיהם. ועיבדו המקום ­על ישבו כבר והתושבים דומה

נזדקקו לא התושבים או שהמושבה ההם בימים תקופה היתה ולא ­ אשראיזה דבר ערר. עליה שאין בעלות לאמור בטוחה, בערבות צורך היה ­ לאשראישהתנהל המשפט בגלל לשנה. משנה ונידחו הקושנים נתעכבו שכן התושבים' חסרובהשתדלות ברם בסביבה. ("סטלמנט") הקרקעות סידור פעולות נידחו המוכרים נגדהכפר משטח המושבה אדמת את להפריד השלטונות על להשפיע הצליחו המושבה1931 בשלהי השלטונות ניגשו כך ידי על מיוחד. סידור כאיזור ולראותה ג'לילהמתיישבים. קרי הבעלים, בין השטח וחלוקת במושבה הקרקע עניני את לסדרהבעלות של סופי בסידור הקשור הזה, הסבך בכל שטיפל ביאליק, י. המזכיר,

כך: על מספר המוכרים, מידי והרשמית ההחלטית והעברתו הקרקע עלהעזרה: מירב המסדר" ל"פקיד הוגש "הסטלמנט" פעולות את להחיש בכדישהיא כפי הקרקעות על הבעלות סומנה בה. המושבה, תכנית מחדש נערכהסיום לאחר החלקות. גבולות ונקבעו מחדש השטחים נמדדו זו תכנית לפי במציאות..היו חייבים הממשלתית, המדידות מחלקת ידי על המדידות ובקורת המדידותעל זכויותיהם על רשמיות תביעות המסדר לפקיד לחוד אחד כל להגיש הבעליםבעד חובותיהם את מהבעלים גבו התביעות הגשת עם אחת ובעונה בעת הקרקע.לסלק היה מאידך, וכף. צנורות מים, אספקת בהוצאות והשתתפויותיהם הקרקעשנויות שהיו הבעיות כל את ולהסדיר 7^הם המגיעים תשלומיהם את למוכריםבאלה. וכיוצא לעיבוד ראויים שאינם שטחים ניכוי כגון בקניה, הקשורה במחלוקתהחייבים שהחברים במשכנתאות, וחלק במזומנים חלק סילקו התשלומים אתהמושבה בין ועומדות תלויות שהיו הבעיות כל המוכרים. לטובת נכסיהם את מישכנו

תקונם. על ובאו נפתרו שנים במשך הערביים וביןלפי הזמן, עם במרוץ ביותר, קצרה תקופה תוך נעשו האלה הפעולות כלמאמצים היה ודרוש בחוק קבוע זמנים לוח לפי לפעול היה חייב המסדר'' ש"הפקיד

רב. דעת ושיקול זריזות מרובים,הנכסים, מבעלי החובות גביית מפורטות, מפות הכנת השטחים, מדידת "לאחרבעלי הגישו קצר, זמן תוך זה וכל ­ התביעות לוח ופירסום למוכרים החוב סילוקהבעלות רישום את לדחות וביקשו אדמתנו, על תביעה שלנו המוכרים נגד הדיןהשרון שרמת בטענם, ג'ליל, אדמת על בערעורם הסופי הדין פסק מתן לאחר עדעלינו הוטל שנים. זה משפט מתנהל שעליה האדמה, היא ג'ליל, מאדמת חלק היאומרובות, שונות ותעודות עובדתי חומר ולהכין קצר זמן תוך למשפט להתכונן

.הקרקע. על שלנו החזקה זכות את ביססנו שעליהןאת לסייע הוטל ועלי שמו, ליס בכיר, אנגלי פקיד היה דיון באותו השופטכל על ופרטים עדים מפות, החומר: את לו ולהמציא הורוביץ מר שלנו הדין ,,עורךעל עצמנו לבין בינינו ויכוח התפתח בינתיים הזו. והמסובבת הארוכה הפרשההמסדר הפקיד עצת לפי זה. מסובך במשפט לנקוט שעלינו והעמדה התכסיסיםהתושבים, בסבל ראה ואף לנו ומסור נוטה שהיה אלחסיד, מר הקרקעות עניניאנגלי. יהודי ומפורסם,' נודע דין עורך הורביץ, הדין עורך עם התקשרנוהאנגלי, הפקיד על להשפיע זה דין עורך של הפרסטיג'ה עשוייה אלחסיד של לדעתו

ישראל. אוהב היה שלא

73 הקרקע על הקנין זכות

להסתמך הצעתי שאני בכך, היה במשפט שלבו הטכסיס לגבי הדעות חילוקבאדמת שהחזיק בקרקע, שותף כל לעצמו קונה שלפיו הקרקעות, רישום חוק עלהחזקה זכות את כך, על מחו לא השותפים ויתר רצופות שנים עשר במשך מרשעלמעשה. החזיק שבו הנזכר השטח על נפרד קושן לקבל רשאי והוא שטח, באותושעלינו הורוביץ עף'ד טען לעומתנו זו. בדעתי תמך אלחסיד מר המסדר" "הפקידכפי בתביעה. כצד ולהצטרף שלנו המוכרים של למשפט משפטנו את להסמיךהדין, עורך של זו עמדה נקטנו אילו לחלוטין מפסידים היינו מכן לאחר שנתבררשל הבעלות זכות גם היתה וממילא ועידנים לעידן נידחה המוכרים שמשפט משוםהורוביץ, עף'ד הודיע המשפט לפני ספורים ימים עולמים. לעולמי נדחית המושבהבידינו יהיו אם הוא מהסס ברם וטכסיסנו. דעתנו לקבל נוטה והוא הדבר את ששקלשאנו שלנו, החזקה טענת בצידקת השופט את לשכנע ומכריעות מספיקות הוכחותהקרקע. תובעי של מצידם ערעור כל ללא רצופות שנים עשר זה בקרקע מחזיקיםהזמן במשך הנדרשות. ההוכחות כל את לו להמציא עצמי על מקבל שאני השיבותי,התושבים כעדים זומנו וכן העובדתי החומר כל את הכינותי שלרשותי הקצרהראשונים. בימים המושבה של הגבול אבני בקביעת שעבדו אלה וכל הראשוניםהדין ועורכי יריביהם המוכרים, נתאספו השרון, ברמת שנתקיים למשפט,הגבול אבני על מפורטת עדות מסרתי הראשי. העד הייתי עצמי אני הצדדים. משניהמעיד אלה, גבול באבני החקוק התאריך לרבות ההם, הראשונים בימים שנקבעוכל במשך שנעשו הרצופות, ההכשרה עבודות על וסיפרתי הוספתי החזקה. יום עלהמוכרים עם ומתן המשא הפסק, ללא 1923 מאז ההתישבות מעשה והשנים, הימיםעדותי וכף. וכף פרוטוקולים חשבונות, תעודות, על ביססתי אלה דברים. וכף.עדות זו שהיתה באמרה הדין, עורך בירכני ובחתימתה שעתיים במשך נמשכה

במשפט. שנזכה ספק כל כן על ואין ביותר וברורה משכנעתבכך. הצליח לא ברם סתירות. של בסבך לסבכני וביקש לחקרני החל היריבבבעלותנו שהכיר וסופי, החלטי דין פסק יצא שבועיים לאחר במשפט. איפוא זכינועליו. לערער ניתן ולא קיימת עובדה על הסתמך הדין פסק מזו, וגדולה הקרקע. עלשבים כעשר שנמשכה הקרקע, על בעלות של ומסובכת ארוכה פרשה נסתיימה בכךהבטחון וחוסר והתלאות הסבל רבת התקופה היא ראשיתנו, מאז כלומר רצופות,חברי לפני המסדר הפקיד הביע הקרקעות סידור לאחר הקרקע. על בעלותנו בזכותזו, מסובכת פקעת להתיר שסייע המנהלי, וכשרי היעילה לעבודתי הערכתו הועד

שלבו". הקרקעות עניני את שאפפהמיופ המושבה ועד ישיבת בפרוטוקול זאת. עשה המסדר" "הפקיד רק ולאפעולותיו את משבח בנימיני ,'מר היתר: בין קוראים אנו (5.3.1933) תרצ"ג אדר דאדמת על המשפט והנהלת הקרקעות עניני סידור בזמן המזכיר של המאומצותלמזכיר ולתת החשובה עבודתו בעד ותודתנו הכרתנו להביע מציע הוא המושבה.ומציין. בבימיני, מר בדברי תומך אקר מר לכך. בקשר המרובה העבודה בעד הענקהאת להוכיח הצלחנו הקרקעות עניני בכל ובקיאותו המזכיר להתמסרות שהודותנוספת. עבודה גם לפנינו אלא בעבודה הצטיינות רק כאן אין הקרקע. על זכותנובסמוך שנתקיימה הכללית באסיפה הענקה". ביאליק למר לתת הוחלט אחד .סחבין אקר מר האגודה יו"ר אמר ,(12.4.1933 ­ תרצ"ג פסח המועד (חול זה לאחרשהיינו מרץ, הרבה מאתנו גזל הבעלות זכות על נגדנו שהוגש "המשפט היתר:למאמצים­המרובים הודות החזקה. וזכות שלנו הבעלות זכות את להוכיח צריכים

השרון רמת ספל 74

שניתנה בזכות השתמש לא י'תובע השרון. רמת אדמות על החזקה זכות הוכרההיו"ר ערעור. זכות כל ללא לתקפו, לטובתנו הדין פסק נכנס זה באופן לערער. לועם בקשר המזכיר של והמוצלחות המרובות לפעולות הועד הכרת את בזה מביעאות בתור הענקה למזכיר להעניק החליט שהועד ומודיע, הקרקעות עביני סידור

הכרה".ברמת ההתישבות לראשית שנים עשר מלאו הימים שבאותם1 סמל, בכך והיההחוקית ההכרה הוסמכה שבהן המשפט, מתוצאות למקום נאה שי היה ולא השרוןשבאותה האגודה ליו"ר לו ותיתי השנים. עשור במשך התישבותי חלוצי למאמץ

הזה. ההיסטורי התאריך את דבריו בריש הזכיר כללית אסיפה

הגבולין הרחבתעבודות איפשרו האוכלוסיה בגידול וההמשך האגודה של הכספי מצבה ייצוב .

גידול מאמצי תוך אחרות. בצורות ואם המים מכון בהרחבת אם נרחבות פיתוחמערבית אדמה, דתם מאות שלוש של שטח רכישת בדבר הצעה ב­1932 באה אלהקיומה על הנאבקת למושבה' זו היתה שרעבי. בשיר בשם ערבי מאת למושבה,ביותר. משמחת בשורה בעתיד, רצויה התפתחות היתה תלויה והרחבתה ושבפיתוחהאת ולהרחיב כלואה היתה שבו הגיאוגרפי מהמיצר לצאת היא זוטרתא מילתא אטולרמת צפונית המושבה. גבולי להרחבת אפשרות כל נצנצה לא אז עד הגבולות.היה אפשר שאי ערבית, (הקדש) ווקף אדמת היתה מזרחה הרצליה. היתה השרוןבתוקף שסירבו עשירים, אפנדים בידס, אדמת היתה דרום מצד לרכשה. ליהודיםלהרחבה אחד סיכוי אך נותר שכנתם. למושבה עוינים והיו ליהודים אדמה למכור

המושבה. כיסופי מיטב כמילוי בדיוק ההצעה איפוא באה ועתה מערב מצד ­אחרת, מבחינה גם ערך בת היתד. לגופה חשובה משחיתה יותר זו, הצעהשלפני המחסום את ולפרוץ הים לכיוון להתרחב אפשרויות בה צפונות שהרישהיתר. קיבליה, אל ג'ליל אדמות השתרעו שרעבי לאדמת מערבית כי המושבה,שטחים גם לרכוש סיכויים נשקפו השרת­ רמת אדמת נרכשה שמהם פלחים, בידיהצלחה ללא שרעבי של השטח ברכישת טיפלו המושבה שעסקני שנים זה אלה.

5 זו מעין הצעה פתאום והנה ועקשנותו. סרבנותו בגלל כלשהי'פרדסים. לנטיעת קרקעות ביקשו ואלה מפולין רבים. תיירים הגיעו זמן באותוויפה טוב קרקע כל על קופצים היו כך ומשום בפרדסנות שבר שיש שמעו שמועהידי על מיד שנרכש השטח, במכירת בעיה כל איפוא היתה לא הדרים. למטעילאלו, בשם תל­אביבי, יהודי היה1 השטח ברכישת המתווך הארץ. ואנשי תייריםלדאגה מקום כל ואין כשורה שהכל ובעיניו'/ "בראשו המושבת לראשי הבטיח והואלפי ניאות אף זה לאלו מזו, וגדולה כסף. זה לערבי למסור לחשש שכן כל ולאאיפוא התקשרו למוכר. שימסרו התשלומים כל על כלפיה לערוב המושבה דרישתחמש. של בסך מפרעת לו וניתנה דונם מאות שלוש רכישת בדבר שרעבי עם בחוזהבמיון מתוך הקושן. קבלת עם לשלם התחייבות ניתנה היתר על ואילו לא"י מאותפיצויים לשלם יש החוזה הפרת של שבמקרה בחוזה' סעיף הוכנס אף בעבר מר

לא"י. 1250 של בסך השרון לרמתבדבר ולמתווך למוכר המושבה מצד דרישה כל ועל ניכר זמן עבר והנההבטיח המתווך ומשונות. שונות ובאמתלאות בהתחמקויות נענו הקרקע העברת

75 הגבוליו הרחבת

בענין. התקדמות כל ללא המוכר עם פגישות קויימו אף כשורה. שהכל חגיגית,נודע בינתיים בשלום. מקומו על יבוא הכל דאגה אל בשלו: הזמן כל והמתווךאת קיבל לא הלה שגם וכמובן אחר ליהודי גם השטח אותו מכר המוכר הדבר:כשופט פעם שימש ומועד. מובהק רמאי הוא המוכר נתחוור: זה ואף הקרקע.כספם את בחזרה דרשו הקרקע את שרכשו הקונים שוחד. מעשי בגלל ופוטר שלום

הקרקע. חשבון על שהכניסו כל להם להחזיר נאלצה והמושבה

ואכזבה. נפש למפח הפכה המושבה גבולי להרחבת והציפיה עברו שניםלעניני מומחה מויאל, הדין עורך למושבה פנה השניה העולמית המלחמה בשנותמוכן מצידו הוא ואילו שרעבי נגד התביעה את לבטל למושבה בהצעה קרקעות,הפיצויים, סכום את גם להחזיר אלא למוכר ששולמה המקדמה את רק לא להחזירהוא מרכז כך לשם לישראל. הקימת הקרן למען הקרקע ברכישת הוא מטפל שכןמנת על ערבים), של מצידם תביעות גם (היו שרעבי נגד הכספיות התביעות כל אתהחובות. סילוק לשם פומבית למכירה הקרקע את ולהעמיד רגל כפושט להכריזוהסכימה המושבה הלה. מידי הקרקע את להוציא ביותר הנאותה היתה זו דרך רקיסופח אז שגם הרי השטח את הקיימת הקרן תרכוש אם שכן זו, להצעה לב בחפץ

מהמושבה. נפרד בלתי חלק ויהווה למושבההקרקעות, עניני את המסדר השופט לפני התבררה מויאל שהגיש התביעהחלק על ויוותרו לבם גודל את שיראו הערבים, לתובעים פנה מויאל אנגלי. שהיהיצא ולא מסויים סכום אפנדי, שרעבי בשיר עמם", "בן בידי שיישאר בכדי מהחוב,על רחמים של רגש כל ובלמו זה לב גודל הראו לא עמו בני אולם מנכסיו. נקיאיפוא יצא שרעבי בשיר ותקילין. טבין כספם, כל את תוקף בכל ותבעו זה עמם בןשולמו ההעברה בזמן רסקו. ולחברת הקימת לקרן למקנה קמה והאדמה מנכסיו נקיוכר. אריסות חזקה, של בתביעות שבאו אלה ולכל לבידויים רחבה ביד פיצויים

מתביעותיהם. הסתלקו שכולם במידה

כשכונה ופיתוחו הכשרתו לשם לרשותה הקרקע את קיבלה רסקו חברתעל הפיתוח מעשי לביצוע התנאים נקבעו רסקו חברת עם ומתן במשא עירונית.וכן חשמל מים, זכויות צינורות, רשת נטיעות, כבישים, סלילת כגון: השטח,מרחוב כביש לסלול הובטח המושבה מצד לתל­אביב. הכביש בסלילת השתתפותידי על נמכרו המגרשים רסקו. של לשטח עד כיום וייצמן שדרות לאורך סוקולובבבנייה הוחל לא המלחמה בגלל אך עליהם. הקופצים רבו שכן מהר, חיש רסקואלה כל ­ בהוצאות העליה העצמאות, מלחמת המאבק, ימי הגיעו בינתיים עליהם.השכונה. הוקמח מכן לאחר ורק הדרוש. בקצב השכונה בהקמת מעכבים גורמיםכולה כשכל רסקו שכונת מתנוססת כיום המקום. לפועלי נמכר המגרשים חלק

נאים. ובתים חוילות ובה נוי גינות ירק, עטופהנוספים שטחים רסקו וחברת הקיימת הקרן רכשו שרעבי שטח רכישת לאחרקרקעות חקלאי. עיבוד לשם חלקות נמסרו וכן ליטא שכונת הוקמה עליהם מערבה,הכלליים") ("הציונים ומהארץ מאנגליה, ליהודים שייכים שהיו האחרים וכן אלה

גדול. למרחב יצאה כך ידי ועל למושבה סופחו

השרון ימת ספל 16

. , חיים של זוטותמשקיהם פיתוח לשם הלואות להשיג התושבים יכלו הקושנים קבלת עםהיו בה והכלכלית, .הכספית מהמצוקה בהדרגה לצאת יכלו כך ידי על החקלאיים,המקום של החיצונית לצורה במקצת להתפנות גם יכלו עתה שנים. במשך שרוייםעמוקים! ואדיות משופע שהיה .השטח' יישור מעשה היה אלה בפעולות והראשונהמלחמת מימי עוד שנשארו המושבח, של והצפוני הדרומי בחלק בעיקר וערוצים,הפקר בבחינת אלה אדמות היו ההם בימים הקרקעות חוק לפי הראשונה. העולםואכן (הפקר). "מתרוקה" באדמות שמה על נרשמו ואף לממשלה שייכות כן ועלהאלה הקרקעות על תביעה והגישו למקום הגיעו הממשלה ופקידי הימים ארכו לאסכנה למנוע ויעילים מהירים באמצעים צורך היה הקרקעות. את המסדר לפקידידי על השהיות וללא מזורזת פעולה איפוא נעשתה המושבה מטעם זו. חדשהולא קרקע. של דונמים מאות המושבה רכשה זה באופן באדמה. ומילוי יישור חריש,הכשרה עבודת לאחר מטר. שני של בעומק הואדיות היו שכן זו, עבודה .היתה קלהלאחר השתרעו ועליה משובחת מטעים ואדמת שבעידית לעידית זו אדמה הפכה זורחוב (עתה עובדים שכונת הוקמה השטח של הצפוני בחלקו ירק. וגני פרדסים מכןחלקו עזר. משקי לשם האחד, דונם שני בני למגרשים חולק השטח כצנלסון).ציוני נוער קבוצת היא "אביב'/ קבוצת של למשק יוחד זרובבל) רח' (כיום. הדרומי

ומפולין. מלטביה

אפורים, יום יום חיי התנהלו המושבה של "הגדולה" ההיסטוריה כל תוךבפרוטוקולים כמובן רשומים איבם אלה דברים ומצוקותיו. בעיותיו על אחד כלושותפים ואחד. אחד כל בלב שמיר בצפורן נשכחות בלתי כחוויות חרותים אולםלשאת ההם ובימים בעול. נשאו בעליהן עם שיחד החברים, נשי חיו לסבל נאמנים.תפקידים הוטלו .החברים נשי על פרנסה. של מעולה קל לא היה בית של עולועבודות­בית, כל בהם. המתמיד והטיפול ילדים של לגידולם ,נוסף ומגוונים מרוביםלא הימים באותם הפכו שיגרתית, עבודה של בגדר הן ותקינים, רגילים שבתנאיםבעמל כרוכות היו באלה וכיוצא הבישול הכביסה, עבודות ממש. לגיהנום. אחתבידינו. היום המצויים טכנית, מבחינה היעילים המכשירים כל ללא ומייגע מפרךמתל­ הנהגים הביאו לחם המשק. ובחצר ברפת החברות עבדו משק לעבודות נוסףלחם, ללא נשארה והמושבה הלחם שקי את להביא שכחו קרובות לעתים ברם אביב.ביוט ­ לשבוע אחת מתל­אביב מביאים היו קרח הימים. באותם התזונה עיקרכל גם. הגדול. בחלקו נמס היה השרון לרמת מתל­אביב הקרח הגיע עדי ברם ששי.קיימת שהיתה ואף מתל­אביב. להביא התושבים צריכים היו מזון מצרכי שארהיה אפשר אי אחת, עוד השנים במשך נתווספה שלה במקום, קטנה מכולת חנותשאירע מה או מדי, גבוהים היו שהמחירים או מרובים, מצרכים במקום להשיגאת שליוותה תופעה היה במים המחסור וזעום. דל היה המבחר ­ קרובות לעתיםעד וראשיו בועד החל ואחה אחד כל העסיק זה וחסרון שנים במשך המושבהבמקומות היושבים אלה זה מחסרון סבלו במיוחד לכבס. שביקשה המשק לחברתבשעות ורק אך אלא היום שעות כל במשך אלה לבתים הגיעו לא והמים. הגבוהיםבמשך וכביסה. בהדחה תיקונם שביקשו כביסה, בית, כלי הצטברו בינתיים הלילה.יכלו לא לרשת להתחבר האפשרות משניתנה וגם חשמל. היה לא רבות שניםבלתי בלילות, חשוכים היו הרחובות זה. מעין לוכסוס לעצמם להרשות התושבים

77 חיים של זוטות

החורף בלילות החושף הכביד ביחוד ושוקע. עמוק בחול בוססו התושבים סלולים.מצאו לא החדגווניים והבתים. השוממים והמרחקים החשיכה שבגלל מקרים והיו

הבתים. את

הפתיליה. או המפורסם הפרימוס היה במטבח העיקרי שה"כלי" מובן ממילאאו כזה דבר בהן קיים שהיה בדירות כמובן המדובר ­ אמבטיה לשם מים חימוםבכל ופיח לעישון לרוב גרמה זו והסקה נפט, או עצים באמצעות נעשה ­ זה מעיןבילויים בידור, ביותר. ירודה חיים ברמת התבטא המתמיד הכספי הדוחק הבית.היו יותר מאוחרת בתקופה יימצאו. ובבל ייראו בבל היו הדברים באלה וכיוצאוחוזרים. והמקולקל הישן באוטו לקולנוע לתליאביב שבת במוצאי הנוער בני נוסעיםכן פי על ואף בדרך. והצפיפות ומהדחק הדרך מטלטולי ורצוצים שבורים בלילההנצחיות הבעיות בשל הדכדוכים כל אף על בלב, יצירה שמחת איזו רווחת היתההסתפקו התושבים שבידיהם. היצירה ממעשה בלב סיפוק היה כן שעל והמרובות,ונוטשים. עוזבים שהיו ודאי וממילא. מעצמו המובן כדבר זה מועט וקיבלו במועטנשארו קצתם אולם שחזרו היו ואמנם לחזור. מנת על לארץ לחוץ שיצאו היו באלההשכר הוא לבוא, השכר שסוף בלב מתקוה ניזונו הנותרים אלה הזה. היום עד שם

. שוממה. ערבה מעין היה כן שמלפני ירק, ועטוף פורח בכפר שהתבטאהועד של אחת החלטה למשל משמשת הימים באותם המושבה של זה להויהועד'/ לבית ספסלים בשביל המנוע ארגז של בלוחות "להשתמש (24.3.1929 (מיוםהאפשרות לתת "הוחלט :(20.7.1930 (מיום הועד של אחרת החלטה למשל והרימסוייגת זו החלטה שאף וכמובן ­ בנימיני" מר של בחמור להשתמש לרופאלא הרחובות ביותר... נפרץ בלתי היה הוא אף זה תחבורה כלי שכן שונים, בתנאיםלבוסס צריכת היתה חלב, לילדה להעניק שביקשה למשל, צעירה ואם סלולים היווחול עפר שבדרכי משום בשניה, והחלב ילדה האחת כשבזרועה בחול ארוכה דרך

ילדים. בעגלות להשתמש היה. אפשר אי אלההשרון ברמת להתישבותי הראשונות "בשנים בנימיני: מר למשל ומספרבכך. הכרוך המצוות עול כל את באהבה עצמי על וקיבלתי בחקלאות הייתי עוסקאלא ביטון מרוצפת הרפת היתה לא עדיין זמן באותו פרה. וברפת רפת לנו היתהברפת, עובד מצאוני והם מתל­אביב ידידים אצלי באו פעם רגילה. עפר רצפת בההגברת עלי תמהה פח. לתוך אותו ושופך בידיים הטרי הזבל את גורף שאני כלומראם כך. כדי עד ­ נכון לה: השיבותי ? כך כדי עד אפשטין): (הלוי האורחתאת לגרוף עלינו לפיו. להכניס לחם לו יהיה לא טרי זבל בידיו יגרוף לא החקלאי

" יונו איסטניסיות ללא אנו בידינו הזבלבנימיני: מר של מזכרונותיו ושוב

להשקאה התור את קיבלתי ביותר הגבוה במקום היה שלנו שהפרדס "כיווןההשקאה של הברזל צינורות פנס. של לאורו המים, לחץ יותר גדול שאז בלילה,גומי. צינור בעזרת להשקות מוכרח הייתי עצמו הפרדס בתוך הפרדס. עד רק הגיעושעבודת כיוון הגומי. צינור ובשניה פנס האחת כשבידי לעץ, מעץ הייתי הולךשהרגשתי הוא פלא לא ציבורית, בעבודה מפרך עמל יום לאחר נעשתה זו השקאההתמלאה שהגומה עד ישבתי עליו כסא, אתי איפוא לוקח הייתי ויגע. עייף עצמי אתלתוך התהפכתי ואני בבוץ שקעו הכסא כרעי בישיבה. ונרדמתי אירע פעם מים.

ראש". עד רגל מכף רטוב הביתה חזרתי גדותיה. על מים הגדושה ה"צלחת"

השרון רמת ספר 78

הובא כיצד בנימיני: מר של אחר סיפור נביא במים עוסקים שאנו ומכיוןשבמושבה: לבאר דיזל המנוע

הדרך על ביותר. וקשה גדול מבצע של בגדר היתד. לבאר המנוע "הבאתוהזיזו גלגלו זו ובדרך עגולים עצים גזעי הלוחות ומעל עבים לוחות החולית'שמובחול הגלגלים ישקעו שלא ובכדי פרדות. זוגות לכמה הרתומה המכונה, אתאגודל. בצד עקב יתירה' באיטיות כמובן נעשתה ההסעה בפחים. אותם. "הלבישה'דקות­ 15 במשך במכונית אותה עושים שעתה השרון, לרמת מתל­אביב הדרךהמתישבים, שמחת לתאר הנקל ימים. שנים­שלושה במשך זה באופן עוברים היינו

שלהם". הבאר ליד המנוע את סוף סוף משראוביותר דלה היתה שתפוקתה בלבד זו לא המזכיר, מספר הראשונה, "הבארוהמשאבה המנוע של הקלקולים שימי אלא המינימלית, הצריכה את הספיקה ולאהערבי מכפר או מל"ל מכפר מים להביא נזקקים היינו קרובות ולעתים תכופים היוהיתח ויסוסר. מר היה המים מספק קילומטרים. כ­12­10 הרחוקים ג'ליל, הסמוךמים. חבית ומביא הסוסה את היה רותם במים צורך וכשהיה "וסקה"' בשם סוסה לוההובלה שכר על הסכסוכים תמים. יום ולפעמים יום חצי נמשכת היתה הנסיעהאולם המים. חבית להובלת מחיר ולקבוע להתערב היה נאלץ והועד נפרץ חזיון היונשפכו הדרך טלטולי אגב מיוחדת. תוספת לדרוש עילה תמיד מצא ויסוסר מרחבית שלא כך אחר התגלה זה באופן מהעגלה. החבית הורדת בעת וכן בדרך המים

למקום. הובאה החבית מחצית אלא מיםעל שהזמינו מתיישבים נמצאו במקום, הבניה כשהתחילה ,1927/28 בשנותהלילה במשך נגנבו שהמים מקרים קרו אולם. הבניה, לצורך מים חבית חשבונםוהיוו הגבוה באיזור במיוחד כמעט, חצר בכל נמצאו המים חביות החבית. מתוךהיתח בשפע, מים כבר סיפקה שהבאר לאחר רבות, שנים ועוד הביתי. מהציוד חלקשתמיד העליון, באיזור ביחוד החיוני, תפקידה את וממלאה חשוב שרת כלי החבית

מים. מחוסר סבלמקרה, זכור בבאר. משהו יקרה ושלא מים שיהיו יום אף בטוחים היו לאהשכם לנסוע ויש התפוצץ הבאר של שהמנוע בבשורה, עוררוני הלילה שבאמצעלמנוע. ותחליף פתרון למצוא כדי החלב, את המוביל האוטו עם 4 בשעה בבוקרפעל לא המשאבות, את שהניע הדיזל למישרים. הלך הכל לא החדשה בבאר גםיש הקלקולים: סיבות על דעות חילוקי תיו ביותר. תכופים היו והקלקולים כדבעיהקולר את שתלו ויש כיאות בו מטפל שאינו זוסמן, מר דאז, המכונן את שהאשימוהיה תדיר. מים מחוסר התושבים סבלו וכה כה בין למטרתו. מתאים שאינו בדיזלהתושבים סבל לתאר אין פנסים. בעזרת בלילות, הפרדסים את להשקות הכרחנרדמו העובדים בדבר. להרגיש מבלי התפרצו המים בלילות. שבהשקאה והקשיים

מים. של שלולית בתוך שהם וראו נתעוררו ופתאום.בין התושבים, בין וחיכוכים תמידיים לסכסוכים גם גרם המים חוסר"התחתו­ ובין חלקם מנת היה המים שחוסר העליון, באיזור שנמצאו "העליונים",ניתנה לא בהשקאה תור להנהיג ההצעה בשפע. מים להם היו שלמזלם בים'/להפסיק היה אי­אפשר ומאידך צייתו, לא מים להם שהיו שאלה כיון לביצוע,שלא היות נפסקים, הבית.היו לצרכי המים שגם כיון שלמים, לימים לו£ים אתוהגיעו שנים במשך פסקו לא הסכסוכים המשק. להשקאת נפרדת אינסטלציה היתה

זעם. וחמת התפרצויות לידי הדברים

79 עצמי שלטון

מהרה עד התברר ושלחיןי, הנטיעות שטחי והרחבת המושבה התפתחות עםכריית נשלמה בטרמ ועוד נוספות בארות בכריית צורר ויש מספיקים אינם קהמיממבלי שנה עברה לא זה באופן המים, אספקת להרחבת לדאוג צורך היה ב' *ארהוספות ידי על הצריכה את ולהדביק המים מכון את ולהרחיב לשכלל שנצטרך

באלה". וכיוצא צנורות החלפת בארות, כריית התפוקה, הגדלת משאבות,

עצמי שלטוןמוניצי­ מעמד חוסר היה והמושבה האגודה עניני בהנהלת וחמור קשה פגםאלה כלליות לאסיפות כלליות. אסיפות ידי על נחתכים היו המושבה עניני פאלי.זה. פעמון של טיבו את הזכרנו כבר בפעמון. צלצול ידי על התושבים נקראונשמעים היו אלה הכאות והדי רחמים ללא מכל. השמש בייטש היה זה בפעמוןקהל התאסף עדי ולצלצל לצלצל צריך היה המסכן בייטש קצה. עד המושבה מקצהמזרזים הועד אנשי היו אלת. כלליות לאסיפות לבוא הקהל מיהר תמיד שלא מספיק,עייף או עצל הקהל אם אשמתי מה מתגונן: היה והוא ויצלצל שיוסיף זה בבייטשמספיק חוקי מנין חוסר מפאת כלליות אסיפות נדחו אחת לא לבוא. חש ואינומספר בכל וחוקית בשנית מתקיימת האסיפה היתה אלה במקרים משתתפים. של

רבים. מתאספים תמיד כמעט היו זו שניה בפעם אולם המשתתפים.במידה ופרט, כלל עניני של מאבקים לזירת לרוב נהפכו כלליות אסיפותהועד נגד ומענות טענות היו אחת לא ביניהם. מפריד קו למתוח יכולת תמיד שלאראשית עט במתמרמר. שנהגו לעוולה בדומה או עוולה באיזו משורשות וראשיוומפלגות סיעות בין מאבק לזירת אלה כלליות אסיפות הפכו אף השלושים שנותשעליהם הועד, ראשי סבלו ביחוד בהם. ונדבר נשוב שעוד ענינים ושמאל), (ימיןהועד, ראשי שבלב. לדוי פורקן לעצמם מצאו שבכך רבים, של זעמם לרוב ניתךעניניהם הקרבת מתוך ומרצם, זמנם את שהקדישו מסורים, עסקנים כלל בדרך היושלא שעבדו הועד, בראשי ואם ולכלל. לזולת עזרה לשם הם, ומשקיהם הפרטייםתמיד נתון היה הוא וכמה. כמה אחת על הועד, במזכיר כך, פרס לקבל מנת עלהצדדים כל מצד הזעם לחיצי מטרה ושימש לעזאזל השעיר היה והסדן. הפטיש ביןעוד שהיה ככל מוצדקת, ובלתי מוצדקת מרירות בלבו שהצטברה כל היריבים.מהציבור, משכורתו המקבל המזכיר, לגבי הרי הועד, ראשי לגבי כלשהו כבוד נוהגהמזכיר. עם "אישי" חשבון לעצמו לעשות היה יכול אחד וכל הכבלים כל מותריםלחטט ויקרים טובים חברים נמנעו לא ולפרקים לסיוט למזכיר הפכו כלליות אסיפותשניהם קרבן המזכיר היה השני על אחד הצדדים שני ומעוז?תנפלו הפרטיים בחייוואילו במזכיר נתלה הועד של וליקוי שגיאה כל הציבור. חטאת ובבחינת יחד גם

הועד. חשבון על ההצלחותוהקיף המנהליים התפקידים כל את שמילא בפקידים היחיד היה המזכירקרקעות המוכר המזכיר, כן: על היה הוא המוניציפאליים. הענינים כל את בפעולתוהפיתוח עבודות כל את המבצע ובכלל המושבה עניני את מנהל למתיישבים,עם הקשרים כל מקיים ציבור, מוסדות של בנייתם מים, אספקת כגון: הענפות,תפקידיו לרגל ו...מזכיר. חשבונות מנהל כגובה, שימש גם וכמובן ואישים מוסדותוכל ושנאה מטינה נמלט לא וממילא התושבים כל עם ושיג בשיח בא המרוביםהנוגש להיות היינו, מסים, גובה של התפקיד ,,נעים" היה בעיקר היצרים. שאר

השרון רמת ספר 80

אספקת להפסיק היה נאלץ, אף במצוקה. היו נתונים שהמתיישבים שעה והדורש,המזכיר היה חוקית. רשות של מקומה שמילא הועד, בידי היחידי "השוט" הוא המים,הועד. כלפי ודרישותיהם טענותיהם בכל התושבים של אמצעית הבלתי הכתובתהאסיפה והיא הכללית האסיפה בידי כידוע היתה התקציב קביעת זו, אף זו ולאועל מסים לשלם ששים אין כלל בדרך ושיעוריהם. מיםים הטלת על שהחליטהלועד התושבים בין והמתווך המליץ להיות הנזכר לכל בנוסף איפוא הוטל המזכיר

אלה. קצוות בין נקלע ותמיד8 משעה משמרתו על עמד והמזכיר במשרד קבועות עבודה שעות היו לאעד שנמשכו לישיבות, מחוץ זה כל ­ צהרים הפסקת לרבות בערב, 8 עד בבוקרידע לא בהם וכיוצא סוציאליים תשלומים שנתי, חופש בלילה. הקטנות השעותאת בעין עין ראה כי בעבודתו, רב סיפוק מצא זאת תמורת אולם המזכיר.

בכך. לו ודי והרחבתו הישוב התקדמותאל באו לפעמים הנ"ל. הקבועות" "לשעות מחוץ עבודות גם, היו .ברם,רשות או מוסד לאיזה אישור או מכתב בקשת לשם בלילה 12­11 בשעה המזכירוהואיל לכר התפנה זו בשעה ורק היום שעות כל עסוק היה התושב ממשלתית..החסד את אתו לעשות מבקש ד)וא לתל­אביב, לנסוע עליו בבוקר השכם ומחרבשעת­ אישור של בצורך נזכר שהתושב ויש ומיד. כעת הענין את לו ולסדרבבוקר חמש בשעת מהמושבה היוצא האוטובוס, נסיעת לפני המוקדמת, הבוקרלא כדי התושב, בקשת את למלא היה חייב המזכיר לשוק. החקלאית התוצרת עם

הציבור. עם היחסים את לקלקלהתושבים רוב על שנמאסו עד ושבועות, ימים נמשכות היו כלליות אסיפותגורליות החלטות נתקבלו אחת שלא נמצא מהן. רגליו את איפוא הוקיר וחלקואם לשבט אם המושבה גורל את קבעו ואלה משתתפים של זעום במספר ומכריעותמועצה של סטטוס קביעת בדבר לטפל המושבה מצד נסיונות היו אכן, לחסד.ריבוי על רעה בעין הביטה המנדט ממשלת אולם. וחוקית. רשמית מוכרת, מקומיתמוניצי­ רשות .הקמת בדבר הבקשות את דחתה ולכן היהודיות המקומיות הרשויות

באמתחתה. בשפע תמיד היו ואמתלאות ­ פאליתמוגבלות. בלתי היו וסמכויותיו לחלוטין אוטונומי מוסד היה המושבה ועדותחומי תפקידיו, הוגדרו לא חוקי מעמד בל ללא פעל זה שועד משום דוקא ואוליבגדר הנכנסים הענינים בכל י'ועד היה ועוסק הגבלה. לכל מעבר חרגו פעולותיובפיתוח עסק לחבר, הקרקע את הקרקע, כבעל מכר, הוא המוניציפאלית. הרשותוכר הבטחוניים התרבותיים, הלאומיים, החברתיים, הענינים> בכל וטיפל המושבההועד שימש הממשלה, ידי על הקרקעות בעלות הוסדרה בה ,1933 שנת עד וכף.שבי האחוזה", "ספר או "קדסטר", היה הועד במשרדי קרקעות. רישום כמשרד גםגם הועד באלן?. וכיוצא לאחר מאחד הקרקע העברת הקרקע, על הבעלות נרשמובמוסדות­אשראי ורשמי מוכר כמסמך נתקבל בנידון הועד ואישור שיעבודים רשםנערד שיעבוד ידי על או מכירה ידי על אם קרקע, העברת על חוזה כל שונים,

הועד. בכתלי ונרשםוהתחייבה לקונים חוזים מסרה מצידה והיא הקרקע בעלת היתה האגודההבעלות עניני והסדר הקרקע חלוקת בזמן הקונה שםי על הקרקע את להעבירקיומו שעל התנאי, הוא עברית, עבודה על תנאי הכיל החוזה הממשלה. ידי עלהחוזה. ביטול כדי עד באמצעים נקט אף מילויו אי של ובמקרה ביותר הועד הקפיד

81 עצמי שלטון

המשקים היו זעירים שכן המושבה' בתוך ערבית עבודה של פריצה היתה לא למעשהבלבד. עצמית בעבודה נעבדו ורובם

הממשלה. מתפקידי היו שנים שלאחר ענינים נכנסו הועד פעולות לתחוםאת עצמו על הועד הטיל כן ועל אלה לדברים דואג היה לא הימים באותם ברםבפני החברים ביטוח הציבור. בבריאות הועד עסק כך אלה. של בעולם הנשיאההתאחדות של מיסודה עממית חולים וקופת "הדסה" עם תחילה בחוזה, הוסדר מחלותהחזיק כך לשם העובדים. הסתדרות של החולים קופת עם ולאחרונה האבריםוצורותיו האישפוז על במקום. לרופא משכורת שילם ואף מרפאה חשבונו על הועדפעולות בכל הדין הוא המושבה. חשבון על כולו היה החינוך לעיל. דיברנו כבר

ותעסוקה. עבודה בעניני גם טיפול הועד הסעד.עט ודברים דין היו ותמיד השמירה היתה הועד בפעולות נכבד סעיףאחת לא מוצאים אנו הועד ישיבות (בפרוטוקולי בשמירה הרשלנות בשל השומריםשבאים אימת כל שכן כראוי, תפקידם. ממלאים שאינם השומרים, על קטרוגיםהצליחו לא גניבות שבמקרי וכן ישנים) או במקום אינם הם שמירתם את לבקרהשומרים. אחד של יתירה "זריזות" של מקרה גם היה זאת לעומת הגנבים. את לתפוסומתן למשא מכן לאחר גרמה זו מצערת תקרית ופצעו. לתומו הולך בערבי שירהכופר שולם "סולחה", נערכה תקוה מפתח שפירא אברהם של ובהתערבותו ממושךואפילו דת עניני דואר, תחבורה, בטחון, בעניני טיפל הועד הטוב. לסופו בא והענין

.המושבה. מתחומי החורג ארצי כביש בסלילתהדורים ויושרו תביעות הובררו שבו עברי, משפט בית היה קיים הועד לידהחברים. את שחייבה חובה, בוררות של התקנות יסוד על לחברו, אחד בין וסכסוכיםדין שבעל אירע ולא הצדדים כל את היה מחייב הבוררים ידי על שהוצא הדין פסקהאפשר. ככל אותו וסייע החבר של בצרתו טיפל גם הועד הדין. לפסק יציית לאהלואה בשבילו לקבל והשתדל הפרט של הכלכלי במצבו הועד התענין כך משוםמנגנון. של חציצה כל ללא ומשפחתיים אינטימיים היו היחסים ממצוקתו. שתוציאהוהאישית הדוגמה את שנתן הוא רבות, שנים במשך הועד בראש שעמד בנימיני' מראולם כתוב בלתי חוק מעין ונעשה החיים מהלך כל על חתמו את טבע זה ודברלטקט ותודות הערבים עם הטובים היחסים על גם שמר הועד ביותר. ומושרש מקובלוהבידויים הערבים לשכניה המושבה בין היחסים היו אתם ומתן במשא הנאה

אתם. המשותפת הלשון ונמצאה הימים כל וטובים תקיניםהדדית אגודה של רקע על מבוסס היה השרון רמת של החוקי המעמדאז היתה זו מעין אירגון צורת בה. חברימ היו הקרקע בעלי שכל להתישבות,ומושבים) קבוצות (קיבוצים., העובדת להתישבות אשר הצורות בכל למשל מקובלתצרה היתה שעינה המנדט, ממשלת למשל). ברוכוב (שכונת העובדים בשכונות וכןלהגביל הכל עשתה ממשלה, בתוך ממשלה מעין בו שראתה יהודי, אירגוני תא בכללבעלי רק ניתנה הבחירה זכות צעדיהן. ולהצר אלה אגודות של החוקי מעמדןאותו של בתוכו התושבים את חייב ולא פרסונלי' חפשי, היה האירגון הקרקע.החברים על רק תשלומים או מסים להטיל היה אפשר לפיכך לו. להשתייך ישובבתרפ"ט יחד. גם ולתושבים לחברים היתה מהשירותים ההנאה טובת ואילו באגודהקום עד מילא שאותה הכהונה היא המקום, כ"מוכתר" משורר מנחם נבחר (1929)פיקר יוסף של עליתו עם לראשונה נתעוררה החבר אשת זכות בעיית המדינה.מר של בקשתו את למלאות '.הוחלט נ11.8.1929): הועד בהחלטת מוצאים ואנו

השרון רמת ספר 82

. . DISTRICT COMMISSIONER'S OFFICES,Re!. No.. :..VJ/M.i. SOUTHERN DISTRICT,

' JAFFA.

JBjr, 9th. 1929.

IIUTJITAKS CERTIFICATE.00000­ ­ '

This is to certify that the appointment

".p .">י­ו i.;o>1nhom !.lt.0L"1Oi.'..,.. s llulchtar for Ir­ShalomColony is hereby upprovid .

In confiaration whereof this certificateis being issued to hiiri 0 enable hia to discharge hisduties.

District Officer (Administrative)JAFFA AREi.

חנגג מתו* נ*יב ♦.nco1 //44 : 0ם1וי '.8ו, י* .1929 ל0*י .9

ו* וו ב ם (11 1 ה^

םנחם םו. 'טל םנויו מעיד­<1נחא*ויב*ח הנני

ע*ר6^לןם0 iuub^ מוכתר בחור ם'ו1ורר

בכד* לו ניתנת *ו חעודז לזאת ולראיהםובתר, בתור חוגוחי! סלו* (1K לז ל*>ו*י

^אדמיניסטדםיבי) ttnon j*xpיפו. אזור

^opy t0 ^tra1;e,J,ffa tReKistrar of Ltno , Jaffa,

D.O.(Fiaanoe^ Jaf*. Area.

AT/.משורר מנחם ע"ש מוכתר n­nsrr

83 עצמי. שלטון

פעם מדי. צף מכן לאחר גם פיקר". והדסה יוסף שם על המגרש את ולרשום פיקרבעלי של הכוח מיופי של זכותם דיונים .עוררו וכן האשה של זכותה ענין ופעם

לגופו. ונידון נשקל מקרה וכל לבחור הנחלאותהמעוקב המטר בעד המים מחיר כלומר, המים, במחיר נכללו המסיםיסעד' שמירה. בריאות' חינוך' כגון: המוניציפליות' ההוצאות את כיסה הראשוןנוחה גבייה לאגודה. איפשר זה סידור וכר. וכר דת שירותי נטיעות, מינהלה,פשוטה היתה שהגבייה הרי האגודה בידי היתה המים אספקת שגם לפי ויעילה,לתגי­אביב הכביש בסלילת הנכסים בעלי השתתפות גם כן' על יתר בתכלית.בכביש ההשתתפות דמי את לגבות תחילה שנעשה הנסיון המים. במחיר נכללהזה מיסוי שטרות. על לחתום מיאנו רבים שחברים משום הצליח, לא שטרות ידי עלמקומית. מועצה של מעמד המושבה קיבלה בה השנה היא ,1949 עד קיים היהשבידי הקרקע לשטח קשר כל ללא כללי ומס חדרים לפי המיסוי את לשנות נסיון

באיבו. נכשל ­ אחד כלהראשונים הפועלי מרובים. היו לא קרקע, חסרי שהיו המושבה, תושביברחוב ואחר וייצמן ושדרות סוקולוב (ברחוב ביותר נוחים בתנאים קרקע קיבלוהמועצה לאירגון התנגדות כל כאן היתה לא כצנלסון). וברחוב סולד פינת סוקולובכמות המושבה לועד הבחירה בזכות קיפוחים שום כאן היו ולא האגודה בצורת

אחרים. במקומות שאירעמהדברים היה כיס וחסרון ביותר קשה תמיד היה האגודה של הכספי מצבהועל מזה הועד פעולות כל על אותותיו את נתן זה דבר הועד. בקופת הרגיליםתופעה 1933 עד כלל בדרך שהיתה הכלכלית, המצוקה מזה. המושבה התפתחותשל הכלכלי ומצבם מכן ולאחר כן לפני הכלליים המשברים וכן בארץ רגילהליבוטים גרמו אלה כל ­ אמצעים ללא כמעט משקיהם את שהקימו המתיישביםשופר לא משקיהם את בנו שהמתיישבים לאחר גם ולהנהלתה. לאגודה קשיםעליה היה ותמיד בשפל הימים כל כלל בדרך נמצאה החקלאות מצבם. עדייןאותן כל החסר המפגר, הערבי המשק עם התחרות ולקיים קיומה על להיאבקפירנסה לא עדיין השרון ברמת הפרדסנות היהודי. החקלאי למשק אשר ההוצאותומשזכו בה. שהושקעו המרובות ההשקעות את החזירה לא ועדיין בעליה אתבפרדסנות גם השפל התחיל בפרדסיהם' פרי לראות הפרדסים בעלי סוף סוף

נפש. מפח בא הכנסות שבמקום במידה העולם, בשווקי המחיר ירידת בצורתלא מעולם שכן האגודה' עניני את לנהל היה קל לא אלה מעין בתנאיםבכדי וקומבינציות במניפולציות צורך היה זה ובמקום בכיס מצויה הפרוטה היתהלא עדיין שבה "פריהיסטורית'/ תקופה אותה לזכור הראוי ומן ענינים. "לגלגל"לא המקומיות. הרשויות של והכלכלי הכספי למצבן .הדואגת ממשלה לנו היתהכיוצא. וכל דת שמירה, סעה חינוך, שירותי בהחזקת השתתפויות מענקים, היושכפ על מוטלים היו הדברים אותם כל היום. בהם רגילים שאנו הדברים באלהותה"ל "מקורות" עדיין ההם (ובימים לתושבים מים לספק עליה הוטל וכן האגודהאפשר אי וכמעט קשה נוחים, בתנאים וביחוד הלואות, בעולם!). יהיו טרםחינוך מוסדות הקמת לשם אם שנה, שנה נחוצות היו אלה הלוואות להשיג. היהתמיד שדרשה המים, אספקת לשם ­ אחרון ואחרון כבישים לסלילת ואם וציבור

כך. לשם לפנות למי היה לא פשוט הרחבה.למוסדות המרכזי הבנק מנהל ויטלס, צבי מר את לטובה להזכיר וראוי

השרון רמת טפר 84

מזה המים אספקת להרחבת אשראי והושיט המושבה לעזרת שבא שיתופיים,זו היתל! ברם נוחים^ היו לא ההלואה תנאי אכן, מזה. החובות של ולקונסולידציה,שוט נמצא לא המרכזי הבנק זולת מהמיצר. "איכשהו" לצאת היחידה האפשרותוסומד עוזר יל להושיט מוכן שהיה בארץ, וציבורי התישבותי כלכלי, כספי, מוסד

בשלילה. נענו הפניות כל השרון. לרמתהמזכיר, שלדברי בנימיני, מר שנים, ועד.במשך לראש זו מושבת וזכתהלעבד לו ולאפשר המתיישב של מצבו את להיטיב יש לדידו ולמצבו. לפרט "דאגדבר להתקיים'/ שיוכל בכדי משקו, את ולהרחיב לפתח וכן כראוי הפרדס אתהכספי המצב על כבדו בכל העיק לשנה, משנה והלך שגדל החובות, שנטל גרם זהשישלם במצוקה, הנתון המתיישב על ביותר הועד לחץ לא שכן האגודה, שלחריפים אמצעים על כלליות ובאסיפות הועד בישיבות שומעים אנו אכן, חובותיו.רחמנים ובני רחמנים והם אלה הם יהודים." "גזלנים סוף סוף אולם החובות. לגביית

הנזכרות. ההחלטות כעין בדיוק בוצעו לא והדברים

מדכאות ללא חלוציותשנת עד המדובר הראשונים? והתפרנסו חיו כיצד ­ הפרט אל הכלל ומןהדברים מתוך העברית. החקלאות של הפריחה תור בא הערבי החרם שלרגל ,1936היו, רגילים אנשים כלל בדרך האנשים דלקמן: התמונה מסתברת ובכתב פה שבעללהגדרה. עתה, בימינו וביחוד ניתן, שאינו "משחר' איחדם ברם ברובם. "עמך" בנילישוב טעם בנותן היה הו* בלבד. השרון לרמת מיוחד היה לא זה "משהו" אמת,היו: זה "משהו" של המובהקים סימניו והשנים. הימים כל במשד העובד החלוצילשכבות מה זלזול של ויחס החיים. ובאורח בלבוש טבעי צנע במועט, הסתפקותוצויינו שסומנו השכבות הן הלא בחקלאות; וביחוד כפיים בעבודת עסוקות שאינןהימים שבאותם אף חלוציות, של תקופה זו היתה ללעג. המפורסם המלוח" ב"דגאלה היו לכאורה בימינו. הדבר שנעשה במידה והערב השכם זה בצירוף דשו לאהיה כן פי על ואף בדמיונות. לשגות לא לימדם המרה שהמציאות הישוב מן אנשיםכך מתוך רק רבות. שנים במשך וסבלו נתייסרו שלמענו וחזוני, דמיוני משהומתקינים קרקע, ומפתחים מכשירים בכיס, פרוטה קרקע.ללא רוכשים כיצד מסתברלדעת בלא המשק, ולענפי למגורים בתים בונים. משקים, מקימים מים, אספקתהוא זה רוח הלך לכך. הדרושים המרובים. והאמצעים הכספים כל את יקחו מהיכןלמקום! ההם, הימים עד מחקלאות רחוקים ככולם רובם, מובהקים, עיר אנשי שהביארצח. וגם שוד הליכות על האמונים וערבים, בידויים מוקף מהעיר, ורחוק מבודדמשפחות מקימים גדול. אינו שהמרחק אף צבאי, מבצע מעין היתה העירה הדרךללא ובכלל הגדל לדור ותקין מסודר חינוך ללא אלמנטארית רפואית עזרה ללאהאפורים היומיומיים החיים יסוד את המהוים והקטנים הגדולים הדברים. כל

כאחד. והגדוליםמשקי היינו, העזר, ממשקי להיבנות המתיישבים קיוו הראשונה בתקופה ­

הערב שעות עד הבוקר מהשכמת מפרכת עבודה עבדו הם ועופות. ביצים חלב,את לשלוח שיוכלו בכדי הפרות, את לחלוב בלילה קמו אף לכך נוסף המאוחרות.גדולה יסוד השקעת למשל דרש העופות משק הבוקר. אור עם לתל­אביב החלבמרובות. היו החי בעלי אחזקת הוצאות מהעידן להביא צורך. היה, מספוא ן וניכרת

85 חינוד

ועל זולה חקלאית בתוצרת השוק את והציף הערבי המשק בא אלה כל מעט ואםכל וללא עצמיים בכוחות זו חריפה בהתחרות איתן לעמוד היה העברי המשקכל היו והביצים החלב מחירי זה?). צירוף של קיומו על אז ידע (מי סובסידיההותירו המרובה ולכל ריווח כמעט השאירו לא אלה וענפים מתמידה בירידה הזמןישיבת פרוטוקולי למשל לקרוא ראוי באמונה. בהם לעוסקים זעום ריווח אךהובלת בענין הועד אנשי חיי את משורר מ. "מירר" כיצד ואילך, מתרפ"ט הועדתרפ"ט): בניסן כ"ה (מיום הועד בישיבת דבריו למשל הרי לתליאביב. החלבעיר של חלב למכירת השוק נאבד לעיר החלב בהובלת הלקוי ההסדר "בשלשאף וכמובן במחלבות". להחזיק חשבון שום שאין כך, לידי הגיע המצב שלום.הענפים את ולא המחלבות את האחרים ולא משורר לא חיסלו לא כן פי עלולא חקלאית. מושבה להקים ­ לכאן הגיעו כך מנת על שכן האחרים, המשקייםלשנות אחד פה (5.1.1930) תר"ץ בטבת הי (מיום הכללית האסיפה החליטה בכדיהאחר: בצירוף להחליף גנים" "עיר בהן שנאמר מקום ובכל האגודה תקנות אתשכונת מעין הראשונים, לפני בעמעום שריחף מה לאמור' חקלאית'/ "מושבההראשונים, ידי על שחושלה המציאות היא המציאות, בתוקף נעשה עירונית גניםעל המתקיימת מושבה הריהי הוותיקות למושבות ובניגוד ­ חקלאית" ל"מושבה

וביסודה. בעיקרה עצמית עבודההם ובמסירות. יתירה בחיבה בהם טיפלו פרדסים, המתיישבים נטעו וכןדישנו עשבים/ ניכשו לו. הדרוש וכל צרכיו את לפרדס לספק ובלבד מפיהם חסכוחלק אכן, ההכנסה. מבחינת מהפרדס, לגדולות ציפו כן שעל הקרקע, את וטייבועיקר ברם שונות. חוץ ועבודות בנין כגון: אחרות, בעבודות עבד המתיישביםמפרכת עבודה שנות אלה על חלפו זו בדרך החקלאות. היתה והפרנסה העיסוקהלוואות והשיגו שטרות החליפו חובות, גלגלו מצער. היה הריווח ואילו ומייגעת

מהמיצר. יצאו ואיכשהו יציל שהפרדס דשמיא לסייעתא ציפיה תוךכלכלי במאבק הגדולים נתייסרו ואם הקטנים. של גורלם כמובן שפר לאחינוך מתן על הוריהם לחמו ואתו חינוכו על הצעיר הדור נאבק הרי מתמיד

לילדיהם. מתוקן

חינודההורים למצוקת בבואה היא הימים מראשית השרון ברמת החינוך פרשתעמדו לא החינוך גילאי הילדים לרשות בכלל. והמקום העבודה השטח, כיבוש לשםשהם. הדברים שאר וכל ציוד ומנוסה, מתאים מורים חבר לא מתאימים, בניניםהם הלא השרון, רמת ילדי חינוך. בית כל של ביותר האלמנטריים מהדבריםבבית ללמוד מנת על להרצליה רגליהם לכתת נאלצו היסודי, הספר בית גילאיבעגלה התלמידים הסעת לשם מסויים סכום אמנם הקציב המושבה ועד שם. הספרלזמן בא לא וכשנתפנה לכך פנוי היה תמיד לא "כרגיל" העגלון' אולם להרצליה.

גשם בימי הרצליה עד ברגל ללכת ברירה בלית איפוא, נאלצו הילדים הדרוש.באמצע לנוח ישבו שהילדים אירע אף מזה. הלוהטים הקיץ ובימות מזה ורוחותהילדים. של שובם איחור בשל מעט לא נבהלו ההורים עייפות. מתוך ונרדמו הדרך

האוכל. את מהם וחטף הילדים על התנפל שערבי גט אירע אחרת לעתבמשך שלו. החינוך למחלקת היינו הלאומי, לועד העיניים הופנו ושוב

השרון רמת ספר 86

ההנהלה של החינוך למחלקת והפניות החינוך על אלה דיונים ממלאים שניםוהאסיפות הועד ישיבות פרוטוקולי את מכן לאחר הלאומי והועד הסוכנות הציונית,מני אחד וחשבון דין והרי ריקות. כאחת כולן הושבו אלה פניות ברם הכלליות.דין מוסר אקר "מר בתר"ץ: הלימודים שנת פתיחת לקראת חינוך עניני על רביםהחינוך מחלקת החינוך. מחלקת מנהל עם ושיחתו לירושלים מנסיעתו וחשבוןבתי לפתוח אמצעים לה שאין משום שלנו, הספר בבית .מלתמוך לגמרי מסתלקתתשובה לבו באמרה שלנו ב"כ של טענותיהם כל על הנוכחית. בשנה חדשים ספר

הזאת". ההוצאה את לכסות ומקור אמצעים אין אחת:הספר בית את לפתוח "שעלינו וממילא, מעצמו המסתבר דיון, נפתח מכאןהאמצעים יינטלו מהיכן פקפוקים הושמעו אפילו (וינברג). " אנו בכוחותינוושוב לתר"ץ. כלומר הבאה, לשנה ילדים וגן ספר בית לפתוח אחד פה הוחלט לכךמקור מוצא והריהו במושבה זו חדשה להוצאה הכנסה מקור למצוא בנימיני מבקשחמישים) במקום מא"י 60) לתל­אביב נסיעה כרטיסי על ישר בלתי מס בהטלת זה

המקורות. באלה וכיוצא

הספר" ,,בית באמרנו במושבה. לראשונה, הספר, בית נפתח בתר"ץ ואכן,זה. בשם­ להיקרא ראוי מלהיות רחוק היה שכן בלבד, המליצה דרך על זה הריבחלק היינו הארעי, הכנסת בית של הנשים בעזרת זה ספר בית מקומו את ומצאשקרוי למה מיוחדים סידורים שום היו.כאן לא לחצר. הפונה העפ, בית של הבניןגבוהים, ספסלים על ישבו הילדים כלשהו. ציוד ולא ריהוט לא היינו ספר, ביתידי על הספר בית הוכר לא מועט היה התלמידים שמספר ולפי להם. התאימו שלא

הראשון הספר בית במרכז בבל המורה

87 י י חיבור

ו

1930/29 ראשון ילדים גן

כולו הספר בית גם "כמובן" והוחזק תמיכה. לכל זכה לא כן ועל הלאומי הועדהמושבה. חשבון על

אכן, מוסמך. לא מורה זה היה הראשון. המורה של גורלו כך הכל וכגורלזה מורה אולם בו. גדולות עשו ואף החינוך בתחום שהצליחו מסוגו רבים היווהאחר בעדו האחד צדדים. לשני בגללו נתפלגו בכלל והמושבה שההורים גרםז"ל, עזריהו יוסף המובהק והמחנך המפקח למושבה בא המושבה הזמנת לפי נגדו.המורה. על השלילית דעתו הביע המפקח גם הלימודים. טיב על לעמוד מנת עלמשך להארכת בכך וסייעה המורה לטובת דוקא התערבה המורים הסתדרות ברםזה מורה בשל במושבה ויותר יותר הרוחות נסערו בינתיים במושבה. המריבהידי ועל הספר לבית כניסתו את בכוח למנוע נסיון שנעשה כך לידי. הגיעו והדבריםהחינוך מחלקת ומנהל הלאומי הועד עד הגיע הסיכסוך הוראתו. את להפסיק זה

עבודתו. את להפסיק המורה שעל ופסק למושבה בא ז"ל לוריא יוסף דר.

עוזרת וכמורה קלמן י. המורה החינוך, מחלקת של באישורה הוזמן, בתרצ"ב"בפעם ומוסיף: זו עובדה מציין בתרצ"ב הועד לפעולות דו"ח עמירב, מרתחמישים של בשיעור הספר לבית תמיכה מרובים, מאמצים לאחר השגנו, הראשונהוכר החינוך בתקציב הגן הכנסת התלמידים, מספר התרבות של כתוצאה לא"י.לבית פעם משמש שהיה הישן, הצריף זו. למטרה התקציב את להגדיל הכרח היהומרפסת. חדרים שלושה הספר בית לרשות $פר. לבית והותקן הועבר משאבה.חמישים הוא הספר בבית התלמידיט מספר­ הדרושים. ומכשירים רהיטים גם הוספנוהאגודה, לרשות (תרצ"ב) הלימודים שנת מראשית הועבר הילדים גוי ושלושה.

י וילדה"< ילד ושנים עשרים חינוכם מקבלים בו

השרון רמת ספר 88

ב­1930 הילדים גן

לפני לאמור השרון, ברמת הילדים וגני הספר בית תולדות נפתחות בכךבדיוק. שנה שלושים

הפועלים ציבורמבחינה קיומה, מראשית השרון רמת של עמדתה היתה שמיוחדת כשםהפרק הוא במקום, הפועלים ציבור של צמיחתו גם כך וחברתית אירגונית­כלכלית

. מתוך מכן. לאחר התארגנותו וצביון במקום הפועלים ציבור על חתמו את שטבעהבאה: התמונה מתקבלת שרוני ומאיר פיקר יוסף כספי, יצחק של סיפוריהםהמצויים ההתישבות טיפוסי מכל נבדלה השרון שרמת לעיל ונזכר נזכרמזה הוותיקות המושבות את שציינו תכונות שום בה היו לא בארץ. ימים באותםחבורה עובדים, מושב קבוצה, (קיבוץ צורותיה כל על העובדת ההתישבות ואתשוות היו לא השרון ברמת .המתישבים ראשוני של הקרקע שחלקות אף מזה. וכר)אלה של ככולם רובם המתיישבים. של במעמדם הדברים ניכרו לא הרי כלל בדרךשהפרדס ולפי קטן. עזר משק המלווה זעירה, לפרדסנות פנו והם היו אמצעים דליחוץ. מעבודות עצמם את לקיים המתישבים נאלצו מתמדת, השקעת­אמצעים חייבאלה היו הראשונות השנים רוב ואדרבא מרובים, היו לא הפרנסה שמקורות ומכיוןבית, בעל מתיישב, כל מזה". זה והתפרנסו "לכו בראשונים: נתקיים רב, בצמצום

פועל. לאמור: עבודה, מבקש "טבעי" באופן היה ופרדס, קרקעההתישבות לצורות תקופה באותה נהר להתיישב שביקש פועל זו, אף זו ולאלרוב היתד. לא שהרי העובדת, ההתישבות של הצורות לאחת ובעיקר המקובלות,שנות בשלהי פרטית. התישבות לצורת להכניס הפרוטה מצוייר, הפועל בידי

89 הפועלים ציבור

הגרעין את שיצרו המתיישבים ראשוני השרון לרמת להגיע החלו העשריםהעירה לעבור רצו לא ואף יכלו שלא קיבוצים, יוצאי הם הלא במקום, ההסתדרותילמצבם ביותר אפיינית תעודה אחרת. בצורה גם אם כפר, בחיי להמשיך וביקשוהקודם, מקום­התישבותם את שנטשו לאחר להתיישב, שביקשו זה, מסוג פועלים של

קולר). מ. א. של (בחתימתו החקלאי המרכז מכתב בצורת פיקה י. לנו המציאמסוג פועל של אפיינית שאלה ואף בקשה על שומעים אנו זה מכתב מתוךהאפשר ככל הדומה במסגרת להתיישב רצונו עז אולם קיבוצו את שנטש זה,

העובדת: להתישבותכאן יש כי לך, להדגיש עלינו ­ שלום בעיר להתיישב לתכניתן "בקשראינם מתיישביה שרוב בנקודה, והתישבות פרטית אדמה עיקריים: חסרונות שניהיה אילו כזו, לצורה ושלילה התנגדות מביעים היינו אנו, ההסתדרות. חבריומוכשרים השואפים החברים, כל של ההתישבות צרכי את לספק ביכלתנוהיסודות, לפי החברים כל את ליישב שעה' לפי ביכלתנו' אין לדאבוננו, להתישבות.הקרקע על חברינו של התאחזות כל בברכה לקדם עלינו ולפיכך שלנו' המקובליםעל התנאים בגבולות ישמרו שהם כמובן, בתנאי, יכלתנו' במידת להם ולסייעהחובות ומילוי עצמית עבודה לאומי, קרקע שהם: שלנו, היסודיים העיקריםלקרן הקרקע את להעביר יכולת אין כרגע אם העובדים. חברת חברי על המוטליםהחברים צריכים שאליה קדושה, כחובה הזה העיקר את לשים צריכים ­ הקיימת

הקרוב". בעתיד פעולתם את ולכוון לשאוףלמעשה ההתישבות התחילה שבהם מימים, כלומר ,1929 מראשית הוא המכתבולהתיישב לעלות הנזכר, מהמכתב כניכר הפועלים, עודדו לא ואפילו השרון. ברמתולאחר כבודדים תחילה החדשה, ההתישבות לנקודות אלה והגיעו באו השרון, ברמתמלבד אלה היו ובאו. החדשה במושבה שבר" ש"יש שמעו שמועה בעשרות. מכןאקר, וינברג, שמואלי, חנוך, פרידמן, גוטמן, הנטמן, ברלינר, המאירי, הנזכרים:לשאת והחלו במקום ההסתדרותי היסוד את היוו אלה ועוד. שיינביין וייסברג,

ביותר. שקודה פעילות תוך המושבה עניני הנהלת בעול בהדרגהכספי, זה: בהרכב ב­1928 נבחר שלום עיר פועלי של הראשון הפועלים ועדלשכת היתר' זה פועלים ועד שהקים הראשון המוסד ושיינביין. גוטמן זמיר, ויסברג,ליורשיו?. עבודה חלוקת ביותר: פשוט ענין לכאורה היה הלשכה תפקיד העבודה.1928 בשלהי הפועלים ועד מאסיפות ביותר. פשוטים הענינים היו לא למעשה ברםאלה היו כל קודם בעיותיו?. צומת כל על הלשכה של לידה חבלי על שומעים אנועבודה. לקבלת בתור והראשונים במקום הפועלי הנוף את שהיוו ההסתדרות, חבריהמודד בעיית נתעוררה היינו קבועים, ולא קבועים בין החלוקה באה מכן לאחרצורך היה שבהן ישיבות על שומעים אנו קבוע. ולא קבוע לפועל המידה ואמתיישלח שלא אחד, על אנו שומעים אף כקבועים. פועלים של קבלתם על להחליטמסוג בעיה נתעוררה זמן לאחר במקום. קבוע כלומר: חבר. שאינו לפי לעבודה,כאלה ."3=2 הוא: היחס ­ משפחה ובעלי רווקים בין עבודה "חלוקת כמו: אתרלפועלים החדשה היומיומית והמציאות עבודה אגב שנתעוררו הבעיות, היו וכאלה

אלה.העבודה חלוקת ורק אך היה שדוני, מ. לספר מוסיף הלשכה' של תפקידהמקצועיות אגודות מטפלים. עצמם העובדים היו השכר בגביית ואילו לדורשיה.יותר, משתלמת עבודה בבנין, שעבד וכל השרון, ברמת אז היו לא עדיין

השתן רמת ספר 90

הפועלים ועד העבודה. דורשי בין השכר השוואת לשם לפרדס,­ כך לאחר נשלחהחיה והרוח במקום הפועלים ציבור את שקיימו המסגרות תיו העבודה לשכת וכן­ והעיקר והתזכירים' המכתבים על החתום עזריאלי, חנוך היה אלה במסגרותבציבור, אירגון להכניס והמייגעת הקשה העבודה עומס את גבו על נשא הואנכנסו במקום הפועלים ציבור השתרשות עפ לימים, לכך. רגיל היה לא שעדייןרבים ואחריהם ואקר וינברג דוב, בן היו: הנציגים ראשוני המושבה. לועד נציגיוכבר שנים ולאחר התושבים כלל עם להתמזג החל הפועלים שציבור במידה אחרים,

לאלה. אלה בין להבחין יכולת לאעל במאבק תולדותיה דפי מצויינים העבודה לשכת של קיומה מראשיתקבלנים, עם מתמיד מאבק היה והסדריה. הלשכה דרך העוברת המאורגנת, העבודההציבוריות העבודות משמר על לעמוד צורר היה וכן ללשכה מחוץ פועלים שהעסיקובעיקר התנהלה העבודה לשכת ללשכה. הן אף יימסרו למען המושבה, ועד שללרוב קבוע. מושב מקום ללשכה לה היה לא אף בשכר. מנגנון וללא בהתנדבותכמה כמובן שימש זה קטן אולם הפינות. באחת הקטן, הציבורי בבית­העם שוכן היהלאסיפות, אולם ציבורי, קריאה חדר ציבורית, ספריה כגון: אחת, בבת מטרות וכמהבשעות חיים שקקו וסביבה הלשכה היתה העיקרי "הדייר" ברם ובידור. הרצאות

בערבים. וביחוד היוםפועלים עובדים, הכל הרגיל; במראה להבחין יכולת ההומיה העבודה תוךאמת שנשא מי קרנות. ויושבי בטל בהולכי הבחנת שלא וכמעט יחד גם ומתיישבים"השגור'' המראה ברם צינורות. מפתח נושא או מריצה הדוחף ומי בידו הבניןשל הדגל זה היה בידו. והסל כתפו על (המעדר) והטוריה הפועל היה ביותרלמקום. החקלאי הצביון את שיווה זה ומראה. כאן וגם מקום בכל החקלאי הפועלאדם בן ידי על "המונעת" גלגל, מריצת ­ מתיישב לכל היה צמוד" "רכב אף

לגלגלים.­ רתום חמור יותר: משוכלל ,,רכב" כבר היה ל"אמידים" כמובן.החקלאי: המרכז של הנזכר המכתב חתימת מסתברת אלה יסודות הנחת תוךובאסיפה הזה במקום ביקרנו שלום בעיר ההסתדרות חברי הזמנת ,,לפיהעיקריות השאלות נתבררו ההסתדרות, חברי כשלושים בה שהשתתפו כללית,הוחלט זאת. בהתישבות העבודה תנועת יסודות ובשמירת בהתישבותם הקשורותהכנסת דבר גם החקלאי. המרכז עם בקשרים ולעמוד במקום הסתדרותי סניף לייסדהבענו אנו ההסתדרות. מוסדות עם בקשר מאורגן באופן ייעשה למקום פועליםהיסוד שיתגבר במקום, ההסתדרות חברי משאלת גם שזוהי המשאלה, אתחברינו השפעת את שיגביר דבר נוספים, חברים הכנסת ידי על במקום ההסתדרותי

. הענינים". בכלהיה ההסתדרות למוסדות וגם למקום שהגיעו לפועלים שגם מסתבר, מכאן

היה. וכך ­ מתיישבים בחזקת הגדול ברובם הם אלה שפועלים ברור,

במושבה הפועל ביסוסהחקלאי למרכז הפועלים ועד מפי סיכום שומעים אנו פעולה חדשי כמה מקץהפועליט ציבור התערות לראשית ביותר חשוב והוא"'סיכום ­ (9.8.1929 (מיום

.. . כמקום:את גם הקובע דבר מושבתנו, של י המיוחד מצבה את לציין עלינו "ראשית

91 במושבה הפועל ביסוס

המהוים התושבים' ההסתדרות) חברי (כלומר: חברינו לכך גרמו הדימוקרטי. אפייההתושבים מספר את להגדיל בעתיד גם אפשר התושבים. ממספר כ"0^­25^30ההסתדרות, חברי התושבים, מהמוסדות. גם עזרה תבוא אם ההסתדרות חברישעלו ותיקים, פועלים הם האלה מהחברים חלק בערך. שנה לפני כאן התישבושזמן ובודדים, קבוצות עוזבי וחלק הראשונה) (העולמית המלחמה לפני ארצהלתור לחכות יכלו לא או רצו ולא שנים, עשר עד מ­8 פחות לא הוא בארץ היותםאינטנסיבי. משק לסדר מצומצמים באמצעים התחילו קרובים ובעזרת התיישבותם,דירה בתי להקים הספיקו אלה דונם. עשר לחמישה חמישה בין הוא אדמתם שטחוהחברים בעליו את לכלכל יכולת כדי הכניס לא עדיין שהמשק מובן' צריפים. אואלה, לתושבים עזרה הושטת היא: הבעייה כרגע חוץ. עבודת על חיים האלההוא: המקום על הפועלים מספר משקם ביסוס יתואר לא שבלעדיה." עברית כולה היא העבודה ההסתדרות. חברי הם 40 זה ממספר .60­55ו­300 חקלאי לפועל מא"י 200 הפועלים: של שכרם על אנו שומעים אףמא"י. ל­250 בפרדס הפועל שכר הועלה אף הנטיעה עונת בעיצום בנין. לפועלמחוץ גם פעילות התפתחה בארץ, אחר מקום בכל ציבור­פועלים בכל וכרגיללועד בבחירות הפעולות. באלה וכיוצא מסועפת תרבותית עבודה כלומר לעבודה,אפרים וייסברג, יוסף עזריאלי, חנוך כספי, יצחק נבחרו: (8.7.1929) הפועליםוכן בחילופים בהתנדבות עבדו הפועלים ועד במזכירות בנימיני. בגדמי גייזלר,אבל בה. הכרוכים והסידורים העבודה כל סובלת "שמזה כמובן העבודה. בלשכת

בשכר". איש להחזיק יוכל לא כזה קטן שציבור מכיון, אחרת, יכולת לנו איןהחברים התחילו האחרון "בזמן במקום­בראשית הנמצא ציבור בכל ו"כרגיל"לחשוב, יש אופן בכל להגדיר. קשה והתושבים הפועלים בין החולים אחוז לקדוח.אבל המתישבים. אצל הפועלים גרים עתה לעת הפועלים. בין גדול יותר שהואדירה מקום חוסר של השאלה גם תעמוד . למקום חדשים פועלים כניסת עם

בשבילם'/מקום שאף מובן ממילא והלשכה. הפועלים ועד דירת על לעיל שמענו וכבר(מיום המושבה לועד הפנייה כך משום בעבודה. במעט לא פגם זה לא­מתאיםמהווי פרק מגולל זה היסטורי תזכיר אף הפועלים. לבית מגרש בדבר (8.8.1929

מעטות: בהשמטות נביאו כך ומשום ההיא בעת במקום הפועלים ציבורמסויים שטח להקצות שלום, עיר אגודת לועד בבקשה בזת פונים "אנחנולשפ ציבוריות, למטרות הועד ברשות הנמצאת שלו, הקרקעית הריזרבה מתוךשל לתקדימים לבכם תשומת את אנו מעירים במושבה. הפועלים בית בנין הקמתמגרש בהקצבת הרב הצורך את שהבינו בארץ, הקיימות המושבות ועדי כל כמעטברוח וגם בחומר גם סייעו מהמושבות הרבה במושבותיהם. פועלים בית .לבניןשל מסודרים יותר או פחות חיים יתוארו לא שבלעדיהם הנ"ל, הבנינים להקמתועדיין כפליים העונה ובזמן פועל חמישים כיום כבר המעסיקה במושבה, פועליםכל של הבולט הדימוקרטי אפייה על ובמושבתנו, הנטיעה. בהתחלת עומדתלציבור האפשר במידת לעזור הרצון מובן שיהא וכמה כמה אחת על תושביה,

ביניהם. העבודה יחסי את לארגן פה העובדים ההסתדרות חברישהמושבה בגדולות, ללכת שנרצח בלא לנו, מראה הקרובה הפרספקטיבההעבודה. בעונות יגדל שמספרם קבועים, פועלים ועשרים 'למאה בקרוב תזדקקמתאים בנין כך לשם שיהא בלי שקט יותר או פחות עבודה ­סידור לתאר אין

השתן רמת ספר 92

אי שהרבה אותנו, מלמד הלשכה'פה עבודת של הקצר הבסיון המושבה. במרכזשבי הפועלים ועד לשירות עמדו אילו למנוע' היה אפשר הבנות ואי נעימויות

העבודה. לשכת בשביל חדריםלזמן ארעיים מקומות­­לינה לסידור גדול יותר מגרש הכרחי מזה חוץפועלי בסידור הרב הקושי על במספרו. לרוב נכפל הפועלים כשציבור העונה,ציבור יעמוד בעתיד הפועלים מספר ריבוי עם בהתחשב השנה, כבר עמדנו העונהלפני וכן ערב שיעורי הרצאות, לאסיפות, אולם שאלת לפני השרון ברמת הפועליםוכף. וכר פועלים ועד חולים, קופת כגון: פועלים, למוסדות חדרים בכמה צורך

האנשים, בריאות את פשוט ומסכן מאוד רעוע בצריף הוא כרגע הלשכה ביתיום לאחר בערבים מנוחתם זמן את במושבה העבודה עניני לסידור המקדישים

בלילות". העבודה את שם להמשיך אין וביחוד קשה. עבודהאז דומים. לצרכים אנו בימינו שמקימים המידות מבתי דעתנו שנסיח וראויקטן. בנין ביותר: פרימיטיבית ואפילו צנועה הדרישה היתה ההם" הטובים "בימיםבית בהקמת שנספר לפני להוסיף' למותר ולא הפועלים. מוסדות את לשכן העשוימועצת וחבר השרון ברמת הפועלים מראשוני צונג, יעקב מפי הראשון' הפועליםועד קיים שבו היסטורי' צריף לאותו קצר תיאור ,1952­1930 בשנות הפועליםחברי השרון רמת תושבי רוב היו הוא' מספר הימים, באותם פעולותיו. את הפועליםשמה על נרשם המגרש פועלים. בית לשם מגרש מסר בנימיני צבי ומר ההסתדרותאת אליו העבירו מכן ולאחר המגרש את יישרו וצונג פיקר י. והשניים: "ניר" של(שווארצברג) הנגר ברל הראשונה. העולם ממלחמת לפליטה כנראה שנשאר הצריף,בבחינת אלא אינו זה כל ברם, יכולתו. כמיטב אותו ו"שיחזר" הצריף' את הקיםשל גידולו עם ובעיקר ממש' של לפעולה הפועלים ציבור משנכנס פריהיסטורית.

הפועלים. בית של להקמתו נמרצת פעולה נפתחה במקום' זה ציבורמסירת על הועד החליט המושבה לועד הפועלים נציגי של כניסתם עם(28.12.1930) תרצ"א בטבת ח' מיום הועד ישיבת בפרוטוקול ואכן זו. למטרה מגרשמאחרי חזית מטר 18 בערך הפועלים בית למגרש "להקדיש החלטה: מוצאים אנולסידור שיגש הפועלים לועד ולהעיר המגרש של באורך צפון לצד הבריכהשל ­לו גוו על בשנית שומעים אנו קצר זמן לאחר עבודה". חוסר בזמן המדרגותמאחר הפועלים, בית בשביל אחר מגרש לקבוע מציע דוב בן "מר זה: מגרשאת להציע הוחלט המרחץ. בית למבקרי שיפריע התנגדות, יש הקודם שלמקום­ תרצ"א בשבט ט' מיום המושבה ועד ישיבת (דו"ח הבריכה" לפני החלקה

.(27.1.1931היו והם אמצעים, לגייס צורך ויש בו סגי שלא נתברר, השטח' משהושגובאמצעים בעבודה משופע שאינו לציבור­פועלים' ההם בימים פנטסטיים כמעטאבן יריית חגיגת נערכה וב­17.9.1931 הפעילים נרתעו לא כן פי על ואף כספיים.

הפינה.בקרב רק לא רושם רבת חוויה זו שהיתה מסתבר, החגיגה תיאורי מתוךחסרה ולא וכדין כדת התנהג הכל כולה. הסביבה בכל אלא במקום' הפועלים ציבורזיתית). צפורה המתיישבת של (אביה סת"ם סופר בידי שהוכנה מגילת­קלף, גם

המגילה: לשון וכךהיסוד והונח הוצק אב, מנחם בחודש ליצירה, ה'תרצ"א "בשנת.תעברי הפועל של ואונו כוחו לחיזוק איתן כמבצר ישמש אשר לבנין'

93 הפועלים ציבור לבני

על שמירה מתוך הנבנית המושבה של ועתידה לגוללה כנה דאגה ומתוךעט הדדית והערכה הבנה יחסי מתוך מאורגנת' עברית עבודה עקרוןליצור במגמת הנה, ובאו נקבצו אשר וחוגיה' המושבה בני יתר כליוסיפו אשר ולעולים לעצמם כפם' יגיע על החיים עמלים, של עברי כפרולמזיגה לברכה בינינו אותם ונשריש נקלוט ואנו אלינו ולהצטרף לבוא

ו רצון יהי כן אמן. מלאה.לנו הזה בבית שרויות והעבודה והיצירה והשלווה הברכה תהיהיהי כן אמן. לעדו הזה הבית יכון בעתיד אלינו. הנלויט ולכל ולבנינו

"\ רצוןהחקלאי המרכז הרצליה, השרון, רמת של הועדים נציגי המגילה על וחתמוגם שהוא במקום, החקלאיים הפועליט וזקן ז"ל) קולר מ. (א. ההסתדרות שללהשתרשות סמל מעין זו בחגיגה והיה גלטשטיין. משה ­ המושבה מוותיקי

כאן. להתערותו הקצרה התקופה במשך להישגיו ציוךמה ואף במושבה הפועלציבור גוייס זה זמן תוך שנים. חמש כמעט ארכד. הפועלים בית בנייתבמושבה שונים, גורמים זה לענין ידם נתנו וכן לו ומחוצה במקום הפועליםשנים שבמשך האיש של בנו בנימיני, ב. בידי הוכנה לבנייה התכנית לה. ומחוצהאחד כל בהתנדבות. נעשו העבודות ,,רוב פיקר: י. ומספר הועד. כיו"ר כיהן רבותהפועלי הציבור בתשלום. נעשה מהעבודה מעט חלק ורק עבודה ימי במספר חוייבובחמרי בכסף, חלקם הרימו התושבים גם ושלוש. פעמיים פעם, ­ חפצה בנפש תרםהבלוקים, במכונת מהשימוש הכנסות היו יפה. בעין וכו'), זיפזיף ברזל, (מלט, בניןאלך. מאמצים ועוד". משפטיים סכסוכים בברור קנסות עצים, להעברת הטפסיםרב היה שלא הבית, חנוכת טכס נתקיים 1935 אפריל ובשלהי בהצלחה הוכתרו

משהו. ועוד חדרים שני בן הכל בסך אלא מימדים,כמה שסיים הרשומות, רושם לפי היום, הוא /1935 באפריל נר30 זה היהפני בחוץ נראו ערב, לעת כלומר ביום, בו רבות. שנים היו לא חמסין,שכמותם ימיממושכים לאחר.מאמצים חג, בתחושת ואם חג בבגדי אט חוגגים שבאו רב, עםכרגיל. שלא מוגברת תאורה לאור הדגלים התנופפו ברוח שנים. כמה במשךהפועלים ומועצות הפועלים ועדי כוח מבאי להבות חוצבי נאומים הושמעו כרגילימימה מימים כיאות הכל וכו/ וכו' המושבות ועדי החקלאי, המרכז הסביבה, שלהכיבוד סוגי שאר וכל קרים משקאות של תקרובת הוגשה זה. מסוג לחגיגותהמאוחרת. השעה עד נמשך והכל ­ ריקודים בציבור, שירה לחגיגה שנתלוו וכמובןבמקום, .הפועלם ציבור צרכי את חזה. הבית עוד סיפק לא רבות ,שנים לאחרנתלווה עתה הגדול. הפועלים בית בבנין הוחל ב­1945 לשנה. משנה והלך שגדלעל הוקם החדש הפועלים בית החדשים. לזמנים כיאות קולנוע, גם החרש לביתלספריה שהפך הראשון, הפועלים בית תמורת המושבה, מועד שנתקבל מגרש

ציבורית.

הפועלים ציבור לבטישל ומייגעים, קשים. אפורים, לימים מפלט­מה בבחינת היו אלה חג ימיבכלל השתרשות השגי על בלב שמחת תוך גם אם מפרכת, עבודה עובד ציבורהמתיישבים שבין התחומים ביותר מוגדרים היו לא כאמוה בפרט. הזה ובמקוםהעבודה היתה. למתיישבים ההסתדרות. חברי היו ואלת אלה שהרי והפועלים,

השרון רמת ספר 94

השכירה העבודה היתה השכירים ולפועלים הרעוע התקציב לאיזון משענת השכירהבין ההסתדרות, חברי היו שלא פועלים גם היו וכלכלתם. לקיומם ויסוד עיקרועד אירגונית. אי­איכפתיות של רוח הלך מתוך ובין פרינציפיוניים מטעמיםאת עצמו על הטיל במקום, הפועלים עניני לכל גג" "קורת מעין שהיה הפועלים,בדאגה וכלה עבודה בסידור החל במקום, העבודה דורש של בעיותיו מכלול כלהיה לכאורה העבודה. שלאחר בשעות ורוחניות תרבות ומעט יתירה" "נשמה לקצתכרוכות זה בתיווך ברם לדורשיה. העבודה נותן בין לתווך העבודה לשכת מתפקיד

נפתרו. בנקל שלא בעיות, מעט לא היובעלי מזה, שכירים ופועלים מזה משקים בעלי צבאו העבודה לשכת לפתחמנוע למען תור, של והנהגתו ברישום ההכרח כך משום מזה. ורווקים מזה משפחהדבר היה ענינה שציר ההסתדרות בתוך אופוזיציה קמה כרגיל קיפוח. האפשר ככלהלשכה והנהגת הפועלים מועד הלשכה הופרדה לבסוף העבודה. וחלוקת הלשכהבעיה הבעיות. סבך על להתגבר יכלה לא היא גם אולם האופוזיציה. לידי עברהופרדסנים משקים בעלי היו העבודה. דורש של קביעותו מידת שיעור היתה אחרתהוא מתהלך מה על להבין העבודה ממחוסר היה ונבצר קבועים פועלים שהעסיקולעתים נשתררו אנוש ביחסי כרגיל כקבוע. יום יום עובד שהאחד שעה בטל, עצמוכך משום לעומתם. אונים חסרת היתה שהלשכה למעבידו, פועל בין הדוקים קשריםעצמם את שראו או מקופחים, של בלבותיהם מרירות של הרגשות נמנעו לא

כמקופחים.זמן דרשה זו שעבודה לדעת וזאת הלשכה. עובד של גורלם איפוא שפר לאלנהל חייב.היה הלשכה עובד בהתנדבות. והכל ­ ומיתח התאמצות מכך ויותר רבלקיים צורך היה לכך נוסף וכר. וכר העבודה חלוקת תור, עבודה, דורשי של רישוםואחד, אחד כל של המיוחדת המנטאליות על ולעמוד העבודה נותני עם קשריםהדברים. באלה כיוצא וכל אנוש ביחסי פסיכולוגית בהבנה מעט לא גם הכרוך דברשלא מאלה לשכה מס חולים, קופת ההסתדרות, מסי גביית ענין היה אחרת בעייהעל עמידה כגון מייגעים, ענינים באו הרי אלה. כל מעט ואם ההסתדרות. חברי היושל מצידם, האירגון הפרת של השונים הגילויים לרבות העברית העבודה משמרוכר. וכר ואריזה קטיף קבוצות (ויאניני), מבחוץ מקצועיות קבוצות יחידים,ההדורים, ליישר לתווך ומכופל כפול מיתח ואז מעולם חסרו לא עבודה זיסכסוכי

כאחד. הצדדים שני של המינימלית רצונם לשביעתודן שתיים או אחת לישיבה מתאסף הפועלים ועד היה בשבוע שבוע מדיאסיפות נתקיימו בשנה פעמיים לפחות והשוטפות. המתעוררות הבעיות בכלל"מגמה אופוזיציות מעולם חסרו .לא הפועלים. לועד בחירות שסופן כלליות,הלשכה­ של העבודה תנאי את לכך נוסיף ואם גברי. חילופי כך ובעקב השולטת"דורשי היו כיצד ­ יחד גם והלשכה הפועלים לועד בית חסרי ימי היו והימיםהנפש" "שלוות את נבין ושאון, מהומה ומרבים העבודה בחלוקת מתערבים העבודההיו הפועלים ועד ישיבות "פריהיסטוריים". ימים באותם הפועלים ציבור עובדי שלמשרד זה היה כלומר המזכיר, של הצנועה בדירתו או הועד חברי בבתי מתקיימותמשכורתו את נוסיף לא אם שלמה התמונה תהא ולא ונד. נע בבחינת ותמיד נודד"פנטסטית" משכורת הועלה מכן לאחר ורק לחודש לירה חצי תחילה ­ המזכיר שלניהול השאר: כל הגבייה. עבודת לו נתווספה כך ותמורת אחת שלמה ללירה זו

טהרתה. ועל היה ההתנדבות יסוד על וכף העבודה תור פרוטוקולים,

95 הפועלים ציבור לבני

המתיישבים לסגל כניסתו רק לא היו במושבה הפועל להשתרשות סמלועד הקים כך לשק ודמותה. המושבה צביון על מרוחו לשפוך המגמה גפ אלאמנציגי זו סיעה והורכבה המוניציפלית. החטיבה לאמור' "הסיעה'/ את הפועליםועוד. ועוד פיקה ויינברג, הנטמן, בךדוב, אקר, כגון: שהתחלפו, הפועלים,היתה קלה לא והביצוע. הפעולה דרכי את הפועלים ועד עם יחד קבעה הסיעהוהסיעה המושבה בועד מסורת­מה היתה המושבה. את המכוון לגוף הפועל חדירתהומוגני כלל בדרך שהיה המושבה ועד זו. מסורת של בחומתה לפרוץ צריכה היתההפרוטוקולים אחרי העוקב כתליו. לתוך הסיעה של כניסתה עם נתגוון רוחו בהלךלאופוזיציה מ"המשטר" גברי בחילופי מבחין השלושים שנות מראשית הועד שלהמושבה בועד הפועלים ועד את ייצג תחילה ו"שמאל'/ "ימין" בין מאבק מתחיל וכןיושבי לפרקים שימשו אף אלה ואחרים. דב בן ויינברג, נכנסו מכן ולאחר אקר ­מוניציפלית בעיה כל יחד. גם ולפועלים לסיעה ביותר מכובד הישג זה והיה ­ ראש.עמל רוב הדדי. בדיון מתקבלות היו וההחלטות הפועלים בועד לדיון תחילת הובאהבאקטיביות ואם ותעמולה בהסברה אם לועד, בבחירות הפועלים ועד השקיע וטורחביסוסה עד זה.נמשך מאבק לקלפי. הפועלים אוהדי למשיכת בחירות בימי יתירההיו כן שעל במאבק, עוד צורך היה לא מכן לאחר המושבה. בועד הסיעה של

המושבה. בועד גם כך ומשום במושבה רוב הפועלים נציגיהיה תרפ"ט, מאורעות לאחר שנוצר המקום' פועלי של אחר ציבורי גוףמלים כמה להקדים הראוי מן זה בקלוב לדבר שנבוא עד ברם החקלאי. הקלובמתוך למדים אנו זאת את במקום. העבודה ענייני על תרפ"ט מאורעות השפעת עלחנוך ע"י כרגיל, החתום, (8.8.1929 (מיום החקלאי למרכז הפועלים ועד מכתבמטעמים ואם המאורעות לרגל אם ימים, באותם הוחמר העבודה מצב עזריאלי."אבו העבודה. דורשי לשורת המתיישבים של ההדרגתית התווספותם כגון אחרים,המתיישבים, אותם כל על מוסרית השפעה זה, במכתב נאמר מכם, מבקשיםלגשת אלה כל על בבנין. להתחיל שעמדו אלה על וכן והפסיקו, בבנין שהתחילולנטוע שחשבו התושבים, על (העיכוב). לדבר הצדקה כל להם אין לבנייה,.כי תיכףיהיו אחרת הנטיעה, את לפועל להוציא אדמתם, את כך לשם הכשירו ואף בסתיומשק' בשום התקשרו לא שעדיין מהתושבים חשוב חלק וכן המקום פועלי נאלציםבמקום. יישארו שהחברים כדי המאמצים כל עושים מצידנו אנחנו המקום. את לעזובהדבר יעלה לא והמוסרי, הכלכלי במובן סיוע, נקבל לא שאם הדבר, ברור אבלמבינינ£ שכן במקום, יישארו שהאנשים ההכרח על ולהראות להזכיר למותר בידינו.

היטב". היטב הזה הדבר את אתם גםחסרו ואלה באמצעים צורך היה כן שעל הרבה, כאן עשתה לא ההבנה ברםהקלוב של בהקמתו שהתבטאה העצמית, היזמה כך משום אז. רק ולא ההם, בימיםלשם חברים קבוצת התאספה וב~19.10.1929 דוב בן היה להקמתו היוזם החקלאי.בין והיכרות חברים יחסי קשירת לשם רעים מסיבת זו היתה בעצם זו. התארגנותהיתד. בית עקרת כל אחר. מתיישב אצל חליפות נקבעה פגישה כל המתנחלים.הוקמו החקלאות. עניני היו המסיבות נושאי כיבודים. מיני בהגשת ברעותה מתחרהאם למתיישב לעזור כיצד הצעות, לעבד הוטל אלה ועל המשק ענפי לכל ועדותקשרים נמתחו הזה הקלוב מתוך מקצועית. חקלאית מבחינה ואם כלכלית מבחינההלואות הושגו המקומי. והבנק הפועלים בנק תנובה, המשכיר, כגון: מוסדות, עםאת מה במידת להוציא שנועדו אלה, כלכליות בפעולות כיוצא וכל הדדית בערבות

השרון רמת ספל 96

טיולים ונערכו חקלאות בעביני מרצים הובאו אף מהמצוקה. והמתיישבים החקלאיםוכף. המקצועיים הענפים את הכר למען בסביבה

מעט. לא השרון ברמת הפועלים ועד י עשה בארץ הפועלים בציבור וכרגילבעבודה, לעייפה העסוק זה, שציבור לציין, הראוי ומן והרוח. התרבות בתחוםבעניניט להם היתה ו"תעסוקה" ­ פרס לקבל מנת על שלא העושים עסקניה וכןאלה. עמלי­יום של והרוח הנפש צרכי על גם שקדו ­ ראש למעלה השוטפיםהדוק ובקשר בנפרד ואם המושבת ועד עם שיתוף תוך אם בוצעו זה. מסוג פעולותבן יעקב שר' הספריה, תפסה ראשי מקום ההסתדרות. של התרבות מוסדות עםהוא קודם. בו דיברנו שכבר דבר בתו, לזכר הקימה השרון, רמת של מייסדה שלום,מקצועיים עת כתבי עתונות, ספרים, רוכש היה ובנפש. בלב זה למפעלו התמסרלמען העם בבית בערבים היה מצוי והעיקר: ­ אלה על שומר חקלאיים, ובעיקרועד של התרבות בועדת והרוח. הספר תרבות של בקורטוב הרבים את זכותהיתה מגוונת ועוד. וינברג כהנסקי, הנטמן, כגון: הפועלים, נציגי ישבו המושבהבחירות הסתדרות, ועידות לפני מדיניות הרצאות במושבה: התרבותית הפעולהד"ר וחמורה פטקין המורה בהדרכת בשבתות לתנ"ך חוג ועוד, הציוני לקונגרסוחכמימ סופרים בהשתתפות היהדות ובמדעי בספרות הרצאות מהרצליה, ציגלרבהשתתפות אמנותיים נשפים ועוד)' קויפמן אבךשמואל יהודה בורלא, (י. מבחוץהיו וינברג, כהנסקי, התרבות' ועדת חברי גם ועוד. "אהל" "הבימה", חברינוסעים היו לקולנוע ואילו לסביבה טיולים סודרו כשחקנים. בהצגות משתתפים

לרעננה. ואם אביב לתל אם שבתות, במוצאי במאורגןאישי יצאו עת תורה, בשמחת העממיות החגיגות לטוב ביחוד חכורותפחים, וקשקוש תופים ולקול ובתרועה בצהלה חוצות כל בראש במושבה הציבורועוד, הרב בית הועד' ראשי אצל מבקרים היו "תזמורת" ובליווי וזימרה בשירהעממי אופי נשאו ועוד במאי אחד חנוכה, פורים, חגיגות "לחיים". שתיית תוך

וטף. נשים אנשים, המתיישבים, כל בהן השתתפו כן שעל מובהק,של "פרטיזאנית" פעולה גם חסרה לא המאורגנת .התרבותית הפעולה לידשל בביתו לשנתיים קרוב שנתקיים הספרותי, הקלוב כגון חברים, וקבוצות יחידיםמנוחה של בשעות או בחורף שבת בלילות היו מתכנסים החוג חברי ז"ל. ברגרמספר הגיע לעתים ספרותית. יצירה מנתחים ואף מתווכחים ודנים, בשבתותשל אוירה יצרו אלה מעין חוגים בויכוח. פעיל חלק לקחו ורובם 25 עד הנוכחיםודאגות סבל גדושי מפרכים, לחיי­עמל יתירה" "נשמה העניקו ואף לבבות קירובהמורה ייזכר אף הספרותי. הקלוב פעולות הפסיקו תרצ'יו מאורעות כלכלי. לקיום.שהיו ותזמורת, מקהלה המושבה, לקיום הראשונות בשנים שאירגן, בבלי, הראשוןבין מפגש נקודות יצרו ואלה אלה חוגים פורים. או חנוכה בחגיגות מופיעותעת הראשונות, בשנים אלה מפגש נקודות ביצירת היה חשיבות ומשנה חברים

לרעהו. איש זרים עדיין היו המתנחלים

הפועלים ומוסדות עצמית עזרהלביך וחבריה ההסתדרות פועלי תיאור בין הגבולות מיטשטשים בכדי ולאהגבולות. בהדרגה במציאות ניטשטשו כן שעל עצמה, המושבה בתוך המעשיםמיוחדות. בעיות ולהיפך. בה ההסתדרות חברי ציבור חיי לרוב היו המושבה וחיי

97 הפועלים ומוסדות עצמית עזרה

.הדברים וביחוד המושבה, של כלליות בעיות הפכו במקום ההסתדרות חברי שלהראשונים ההסתדרות חברי מזה. ההדדית והעזרה מזה השכירה בעבודה. אמוריםאף ביקשו ואלה עובדת התישבות יוצאי כאמור, היה בו, והתנחלו למקום שהגיעותפסה באלה זו. התישבות של העקרונות בסימן חייהם את להמשיך השרון ברמתבמידת למנוע זה, לעיקרון נאמנות מתוך ביותר. נכבד מקום העצמית העבודהמשק ענפי ביצירת אחת לא התקשו במשקיהם, השכירה העבודה את האפשרלשם המשק. בעל ברשות למצוי מעבר עבודה כוחות הדורשים שונים' וכלכלהחבריו, עם מהחוץ, עבודה לכוחות שנזדקק אימת כל המשק, בעל מתקשר היה כךמעין או זו בצורה אצלך. אני עובד ומחר אצלי עובד אתה היום העיקרון: יסוד עלהדורשות לעבודות עד השתילים מנטיעת החל העבודות כל ובוצעו פרדסים ניטעו זופותחים, עצמם המשקים בעלי לרוב היו לנטיעה הבורות מהרגיל. למעלה אדם כוחאחוז". "מאה זו דרך פעלה תמיד שלא ודאי זו. שיטה הונהגה בתים בבניית אף

י זו היתת ההסתדרות חברי מבין מתיישבים .של גדול ובחלק הראשון בזמן אולםהפרוטה שכלתה לפי מאליה, זו שיטה בטלה הזמן במשך וחדירה. רגילה תופעההעבודה ימות את לכן והאריכו למחייתם להשתכר נאלצו המשקים ובעלי מהכיס

במשקיהם. זולתם עבודת השלם למען שלהם­ רבים של בהתנדבות הציבורית העבודה את ושם פה לעיל כבר הזכרנושבין לא­חברים לבין ההסתדרות חברי בין הבדל שום היה לא זו ומבחינההיתה ולא תקופה לאותה היתה טבעית ציבורית לפעולה זו התנדבות המתיישבים.שעל כאן, גם להיזכר זה ענין ראוי כן פי על ואף זו. מבחינה מיוחדת השרון רמתהפריהיסטוריה. נחלת ואפילו וההיסטוריה העבר נחלת כמעט זו תופעה נעשתה כןבהסתדרות החיים מתחומי תחום בכל בהתנדבות זו ציבורית בפעולה ונתקלת(המורה והחינוך התרבות תחומי הלשכה, הפועלים, ועד המושבה, ועד ובמושבה:בכל ובכלל שונים משק ענפי לעזרת שונים מוסדות המושבה, על ההגנה קלמן), י.המושבה ועד חבר שום המדינה. קום עד ומהמושבה מהישוב הנדרשים התפקידיםואפילו כלשהו שכר קיבלו לא הפועלים ועד חברי וכן הועד ראש שכן כל ולאהתשלום גם הגישו. לא אלה ציבור לפעולות בקשר הפרטיות הוצאותיהם חשבונותחודשיים. או חודש של באיחור לרוב שולם חנוך למזכיר מא"י מאות חמש שלועל עבודה יום לאחר נעשתה בהתנדבות זו ציבורית שעבודה מהדעת להסיח ואיןשהפ אלה, של שמותיהם את לפרט היריעה תקצר המעטות. המנוחה שעות חשבון"הימים ושל הראשונות השנים של התושבים מרבית את כוללת והרשימה מרוביםסוציאליות, זכויות בעל בשכר, העובד מנגנון על עדיין ידעו לא עת ההם", הטובים

בהם. מבורכים שימינו מעליותא מילי הני וכל בדרגא עליותוכלכלית מדינית מבחינה חשוב, מדרבן גורם שהיוו כשם תרפ"ט, מאורעותהמאורעות אלה היוו כן בכלל, ישראל בארץ העברי הישוב להתפתחות יחד, גםהשרון. ברמת והשכירים, הפועלים ההסתדרות, חברי של חייהם בהתפתחות מפנהבשלהי בה ההסתדרות וחברי בכלל המושבה לחיי צדדית ורב ומקיפה בהירה תמונההחקלאי למרכז הפועלים ועד בתזכיר מוצאים אנו ובעקבותיהם, תרפ"ט מאורעות

דלקמן: הפיסקות מביאים אנו שממנו ,(15.10.1929 (מיוםכולה מוכשרת אדמה, דונם אלפיים של שטח כוללת שלום עיר "המושבהשירותים כאן מצויים וכן בשפע מים המספק מסודר, מים מכון בה נמצא לנטיעות.הבינוני מהמעמד אנשים מספר של (יזמה) באיניציאטיבה נוסדה המושבה ציבוריים.

השרון רמת ספר 98

כלשהי חקלאית הכשרה וחוסר אמצעים חוסר לרגל אך בערך. שנים תשע לפניבינתייט ומחצה. שנה לפני עד במקום ראויה ישובית פעולה שום נעשתה ולא כמעטובכללם אחרים באו ובמקומם הקודמים הקרקע בעלי של הגדול הרוב הסתלקמתוך המקום. מתושבי שליש כיום המהווים ההסתדרות, חברי של הגון מספרהפרטיים באמצעיתם בהתישבותם אלה חברים התחילו בקרקע להיאחזות שאיפהאו מעבודה לחסכונות הודות נתאפשרו הראשונים הצעדים מרובה. ובהתאמצות

קרובים. בעזרתשנה (מחצי במקום ההסתדרות חברי של לישיבתם בערך הקצר הזמן למרותאת לעשות מהחברים רבים כבר הספיקו כספיים, אמצעים וחוסר וחצי) שנה עדלדירה, בתים הקימו אלה אדמתם. ויישור עמוקה חרישה כגון: היסודיות, העבודותנושא אינו המשק וכר. עופות פרות, לרכוש הספיקו כבר אחדים ולולים. רפתחברי מבין גם יש למשק. מחוץ לעבוד נאלצים והחברים בעליו את עדייןבנקודה להתיישב הכביר רצונם למרות קרקע לרכוש יכולת חסרי שהם ההסתדרות,וקיבלו בארץ חקלאית בעבודה וארוך גדול (ותק) סטאז' יש החברים לרוב זו.

ופרטיים. קיבוציים במשקים הכשרהמתל­אביב רחוק ולא גבוה בריא, מקום על כידוע נמצאת שלום עיראופי בעתיד. לעבודה טובים סיכויים צפויים וכן להשקאה מים שפע יש ומהרצליה.מא"י 200 הוא בחקלאות עבודה יום של מינימום שכר דימוקרטי. הוא המושבהלמקום הפועל את מקשרים הנ"ל התנאים כל כאן. טהורה עברית עבודה ואף

במקום". להתאחזות והשאיפה הרצון את ומגביריםהוקמו עצמיים ובכוחות והרצון השאיפה עשו הפנייה עשתה שלא את ברם,תרפ"ט. מאורעות לאחר ולמושבה לישוב שהגיעו השפל בימי כלכליים מפעליםשל ייסודו דבר היה החקלאי הקלוב של הראשונה הממשית הפעולהדאגה היתה: זה קואופרטיב של מגמתו שלום'/ עיר הצרכני­יצרני "הקואופרטיבולמשק. לבית אספקה של מרוכזת וקניה חבריו של החקלאית התוצרת לשיווקכלכליים וגורמים מוסדות עם ומייגע ממושך ומתן ומשא הכנה עבודת לאחרלמקום .1930 בקיץ בפעולה הקואופרטיב פתח ועוד) הפועלים בנק (המשכיה שוניםלרוב ­ הביצים את הקואופרטיב חברי מביאים היו והגן הלול של התוצרת ריכוזבך של הגדול לולו אז שימש כמחסן מעטה. אז התוצרת היתה כן שעל בידיים,

כספי. יצחק שימש כמנהל שלום.הימים באותם הוקמו כיצד לספר הראוי מן הלול, לתוצרת שהגענו ומכיווןשל זו פעולה אף המתיישבים. שבין ההסתדרות חברי ­של הראשונים הלוליםיהושע של מכוח.קשריו החקלאי מהקלוב יצאה לולים הקמת לשם הלואות השגתשל ובשיעור משקים עשר לאחד הושגה זו הלואה לפועל. בכלל הדבר יצא אקרעל לחתום צורך היה שכן ההלואה'/ "הושגה לומר: קל אחת. כל לאי'י חמישיםאף זו. הלואה שהושגה עד קץ אין התרוצצויות לרבות ניירות, ושבעה שבעיםבת רגילה. הלואה משלו והוסיף החקלאי לעזרת בא וחסכון, הלואה המקומי, הבנקהוקמו אלה הלואות בעזרת לא"י. חמש בת חקלאית הלואה וכן לא"י עשריםענק, חלונות גג­פח, מבלוקים, קירות אחידה: דוגמה לפי ככולם ורובם ­ הלוליםפנתה והחזית (5*6) מרובעים מטרים 30 בני היו הלולים ברזל. ודלת ברזל מסגרתהיום עוד מוצא אתה אלה לולים שרידי אלה. בהלואות נרכשו הלהקות אף למזרח.פועלים של ראשונים למאמצים עדות והם ועוד שלבינסקי כספי, נהרי, אצל

99 הפועלים מטבח

סיפק והראשונה היחידה המתרה בעל אקר, במקום. בחקלאות להיאחז חקלאייםההם. הימים של הביקוש כל את לכולם

בשיעורם, קטנים ראשונים, כלכליים וממפעלים היזמה התפתחה קמעה קמעההמפעלים של הצלחתם ובעידוד עצמית יזמה מתוך הם ואף ­ נוספים אחרים צמחו

הנזכרים. הראשונים

הפועלים מטבחחימיים, זבלים (תערובת, חקלאית באספקה ורק אך הקואופרטיב עסק תחילהתחומי את בהדרגה הוא הרחיב מכן לאחר באלה). וכיוצא ולגן ללול וציוד כליםאקר, וי. נבחרת הנהלה היתה קיימת ומטבח. אוכל מצרכי גם והכליל פעולותיואת לסדר חבר כל היה יכול חודש כל בסוף החשבונות. מנהל גם היה מחבריה,מספר ברם, בכלל. לו הגיעה שזו במידה ­ היתרה את במזומנים ולקבל חשבונותיואלא לחשבונו היתה יתרה לא שכן נפש, בפחי שב והחבר אירע אחת לא כספי, י.ואילו ירודים היו המחירים למצוא: היה קשה לא לכך .הטעם גרעון.היו ותנובה המשביר של תיווך הוצאות ומלבד ראש. למעלה עלו ההוצאותועלה כשעלה מעשה, עשו אחדים שחברים מקרים היו אף במקום. הוצאות גםאת ואילו לקואופרטיב מחוץ אל מתוצרתם ניכר חלק ומכרו חובותיהם, שיעורקרובות, לעתים שחזר זה' שדבר מסתבר ממילא מהקואופרטיב. קיבלו האספקההנמהר. לקיצו "ישר" הדרך הובילה ומכאן הקואופרטיב של הכספי מצבו את ערערבהתחיי­ לעמוד היה יכול לא ואף ובחובות בגרעונות איפוא הסתבך הקואופרטיבנאלץ ולבסוף לקוחותיו ציבור לבין הקואופרטיב בין מתוחים יחסים נוצרו בויותיו.

יחד. גם והחברים המייסדים של לבם למגינת ולהתחםל, להתפרק היההחקלאי שדאגת טובות", "בעלי ועלו צצו החרב המוסד של משואותיו עלאת כדיבעי ניצלו אלה ואכן לבצעם. עיניהם שלמעשה שעה עיניהם, נגד כביכול

רווחים. צבירת לשם החקלאי של מצוקתונכבדים להישגים שנים מספר לאחר השרון רמת הגיעה כן פי על ואףלתל­ חקלאית תוצרת לשיווק למרכז הפכה כן שעל והלול, הרפת תוצרת בתחומימוסדות זה, נסיון­בראשית סמך על מכן, לאחר קמו הקואופרטיב כשל ואם אביב.והכשלון הגלגל" את "הפכו עשיר ונסיון מחודשים מאמצים בצירוף ואלה אחריםבמשך הדרגתי מעבר לחקלאות, מהפרדסנות למעבר תודות זה היה להישג. הפךכידוע התפרנסה המושבה הארבעים. שנות בראשית אך בישולו לגמר שהגיע שניםהמשק ענפי שאר כל מכלל העיקרי הענף זה היה מהפרדסנות. הראשונות בשנותיההיו תושביה. ולכל השרון רמת לפועלי כלכלית, מבחינה העיקרית, המשענת וכןענף אולם. למשנהו, משקי מענף ואצלנו, בעולם כלכליות תנודות בשל עוברים,פרוץ עם רק המשקיים. שבענפים והחשוב הגדול רבות שנים במשך היה ההדריםה.מעורפל והמצב מזה ההדר לפרי השיווק דרכי משנסתמו השניה, העולם מלחמתהשרץ. ברמת גם זה ובכלל הארץ רחבי בכל רבים פרדסים הוזנחו מזה, בעולםבאופן לעבד מרובים פועלים החלו וכן לירקנות לעבור החל החקלאים של ניכר חלק

גדולים. ירקות שטחי עצמאי­ ציבורי קלוב מעין מסויימת מבחינה שהיה למוסד, וכלכלה רוח ומתחומיהתנאים לפי הכל ­ עליו עברו גלגולים מעט שלא הפועלים, מטבח הוא הלא

הימים. אותם שלי והנסיבות

השרון רמת מפר 100

עבודות לרגל במושבה, הבוערת העבודה עונת בעיצומ ,1932 קיץ ימי הימיםרבים ימים במשך שעלה הפרדס, הוא מטלון, משה של בפרדסו לנטיעות ההכנהנתרבו כמרקחה, אותה עשה ואף הקטנה המושבה את והסעיר העתובות לכותרותאלת פועלים יוכלו שבו המקום בעיית נתעוררה ליום. מיום גדל שמספרם הפועליםבל יעקב ר' המושבה מייסד של המסעדה אז עד היווה קיימת אכן, לבם. את לסעודהיתה לכך נוסף המסעדה. שבזו המאכלים לטיב להסתגל יכלו כולם לא אולם שלום.היו עסוקים העובדים רוב ואילו תע"ש) ליד (כיום המושבה בקצה המסעדה

בקירבתו. או מטלון בפרדסלידי נמסר אף והביצוע הפועלים מטבח רעיון את הגו הפועלים ועד חבריברורים היו שלא וביחוד מהיוזמים אחד לשום­ היה לא נסיון ברם החברים. אחדהסועדים, של שבאומדן מספר כגון: מטבח של להקמתו מוקדמים תנאים כמהשבלעדיה הסדירה' האספקה בדבר המחשבה הטרידה וביותר ועוד. לציוד האשראיולא ­ הטבחית בדבר השאלה צפה אלה כל מעט ואם מטבח. 'להקים ייתכן לאבמס להשתמש. הירשה החקלאי המרכז ההוא. בזמן בארץ מהמצויים זה סוג היההראשונים התשלומים שיגיעו עד הראשונים והסידורים הציוד רכישת לשם השוטףמצויית אמנם היתה מייזל חנה של החקלאי הספר בבית הסועדים. החברים שלאף (קומוניסטית). פ. ק. פ. חברת שהיא התברר מהרה עד אולם מתאימה. טבחיתלידי התפקיד במסירת הפתרון נמצא לבסוף זו. לטבחית דירה להכין צורך היה

לושנצקי. בתיהתמימה, כשנה המטבח את לקיים הדבר עלה פיקר, י. מספר לה, הודותהפועלים עם להתהלך כיצד ידעה ובעיקר ונקיה מסודרת מסורה' זריזה, היא היתהלא מכסימלית בהשתדלות עבודתה וביצעה לתפקלדה היתה נאמנה הסועדים.כיצד לושנצקי, בתיה ומספרת משחת". "שד באהת: ­ הזולת לעזרת להזדקקשיפוצים הוכנסו זו בדירה. וולמן. של בדירתו '1932 ביוני חגיגי בטכס המטבח נפתחוהשולחנות המטבח ריהוט וצר. גדול וחדר גדול לא .מטבח מיוחדים: וסידוריםצורת לשעבר פרטית לדירה לשוות שלהם את עשו ספסלים בצירוף הארוכים

ימים. אותם של מקומות בשאר הפועלים למטבחי דוגמת­מה ציבורי, מטבחלא, המספר אולם סועדים, וחמישה עשרים אחת בבת להאכיל המטבח היה יכולהקרובה, ובסביבתה שבמקום העבודות בקצב מותנה היה כן שעל קבוע, מעולם היהשלום, בן מסעדת של באוכל נפשם שקצה הרווקים, כלל בדרן היו הקבועים האוכליםאת בו וניהלו מטלון בפרדס שעבדו ישראל, מקוה בוגרי המקצועיים, הפועליםהפועלים יכלו שכן לפועלים, רווחת היתה המסעדה פתיחת עם ואחרים. העבודותמשכרם לחסוך להם איפשר זה ודבר יחסי באופן זול במחיר לבם את כאן לסעודכל מחיר לחיך. וערב טעים האוכלים עדויות לפי היה האוכל אחרים. לצרכיםלהקל כדי בתיה, אומרת הכל, עשינו ליום. מא"י 110­90 על עלה לא הארוחותלעבודה, מדי.צאתם. הארוחות. הגשת של הזמנים מבחינת וביחוד הפועלים מעללפניהם. מוכנות.ומזומנות הארוחות את מוצאים אלה היו ממנה שובם ועם בצהרים.המפעל. של איקוגום מעין שהיה הפועלים, ועד ידי על המטבח התנהל תחילהברם העבודה.. שכר תשלומי מהם ומנכה האוכל ימי חשבונות את היה גובה המזכירבתשלומיהם. לפגר הסועדים התחילו כך ועקב נתמעטה והעבודה הימים ארכו לאוהקשיים,והמשברים.לא: לספקים המטבח של התשלומים בכושר פגעו אלה גרעונותחדשה, הנהלה נבחרה המטבח על הסגירה סכנת משאיימה לבוא. כמובן איחרו

101 חלוצי נוער

1933 ובאפריל המכשולים על להתגבר הצליחה לא זו גם אולם ועופר). (עדיניתשלומים חובות, גביית בפירוק, לעסוק הפועלים ועד על הוטל ושוב המטבח. נסגרעודף נשאר אף הציוד וממכירת נפרעו החובות כל ועוד. הציוד מכירת לספקים,

הטבחית. לבתיה שי להענקת .שהוקדשאירע אף ופעם המטבח על רעה בעין הזמן כל הביטו הדתיים החוגיםהכשרות, על שומרת היא שאין בתואנה, לבדה, בהיותה הטבחית, על שהתנפלוונוסף שבת. בערב הכל ולהכין בשבת לבשל לא זה במטבח נזהרו כלל שבדרך אףכאן היה אחת ולא פועלים של וכינוס ועד בית מעין גם המקום שימש מטבח היותולמקום שבא מרצה יחד". גם אחים "שבת ­ ובכלל שיחות לויכוחים, מועד מקוםאומר כיצד אולם, המטבח. סגירת עם להשלים לרבים היה צר אתו. המפגש כאן היה

דרא... איכשר לא כך, על פיקר <

חלוצי נועריסופר שעליו מטלון, בפרדס מאורגנת עברית עבודה על הקשה למאבק מחוץבראשית שהסעירו הבעיות, באותן והסתדרותם הפועלים נתקלו לא הבאים, בפרקיםהיו ולא טהורה עברית עבודה כאן היתה האחרות. המושבות את השלושים שנותלהסתדרות עויינים פועלים אירגוני כאן חסרו אף ומתחרים. זולים ערבים פועליםוסידרו ההסתדרות ב"שבירת" שדגלו הריביזיוניסטיים­ האירגונים כגון העובדים,היתה זו מבחינה וכר. הבריטית המשטרה בעזרת שביתות הפרות אחרים במקומותהיודע לפועל, מעמדי יריב כאן היה חסר אף מאבקים. חסרת שקטה, מושבה זוהיו העבודה נותני השרון. ברמת כאן קיים היה לא זח כל הפועל. ניצול את ומבקשעל שבמאבק חריפות אותה כאן הורגשה לא כך ומשום עבודה דורשי לעתיםהותיקות. רק ולא המושבות, מרבית את תקופה באותה שציינה העברית, ד.עבודהשאירע כעין היחסים להתהדרות הדברים הגיעו לא הבנין עבודות בתחום גםשחבריהן ו"מרץ"), ("פלס" זעירות קבוצות­בנין שתי כאן היו האחרים. במקומותהלשכה לפועלי נזדקקו ואלה במידה העבודות. מרבית את בעצמם מבצעים היוהיה עצמו הבנין בעל שכן בעיות, שום נתעוררו לא וגג) יסוד ליציקת (עיקר

. ; . לפועלים. המשלםכאן אף היו לא שרוני, מאיר אומר השרון, ברמת פנימה ההסתדרות בתוך.הראוי מקומה את לתפוס אחרים במקומות ההסתדרות על היה אם מיוחדות. בעיותכאן יהדי שנים, בת משורשת מסורת בעלת עויינת מציאות בתוך עמדות ולגבשמעגלותיה והרחיבה'את צעדיה מראשית 'המושבה התפתחות את ההסתדרות ליוותהלטובתה אובייקטיבים גורמים היו שכאן הוא רבה.,הטעם­לכך במהירות ופעולותיהכבר, כנזכר היו, הסתדרותי, כגרעין לכאך שהגיעו. הראשונים זו. התפתחות שלדרכה את במעט לא וקובעים" גםמתיישבים נעשו. ואלה­ העובדת ההתישבות יוצאיגורט מעולם היה לא המושבה הדתי'של החלק הכללית. והתפתחותה המושבה שלמועצת מכך ולאחר הפועלים­תחילה ועזי­ למשל" שהיה מה המושבה, בחיי מכריע

הפועלים.הפעילות בתחום הרי והכלכלי, המקצועי בתחום שקט שרר אם אולםעל גם בארץ הפועלים בתוך.מחנה הפנימי המאבק פסח לא והאידיאית הפוליטיתציון לפועלי עד ההסתדרות,­החליממפא"י בתחומי המפלגות בצורת השרון, רמתהמארכסיס­ "החוגים היו מרובי.השפעה1;בתקופה­.מסויימת הציוני; והעובד. שמאל

השרון רמת ספר 102

.ההסתדרות בתוך אלה פלגות אולם שמאל. ציון פועלי של הנוער תנועת סיים*'.במקום. ההסתדרות חיי של והשלו. השקט המהלך את השביתו לא

שהחלו השונים, הקיבוצים הוסיפו במקוט ההסתדרותי הנוף של לגיוונו"אביב", קבוצת היתה הראשונה הסנונית השלושים. שנות מראשית לכאן מגיעיםהקשורה "בוסליה'/ החלוצי הנוער הסתדרות חברי אלה היו חבר. שלושים שמנתההקבוצה חברי גורדון. ד. א. של בתורתו ודגלה בגליציה "ההתאחדות" במפלגתואם במקום אם בחקלאות, עבדו הראשי, הכביש ליד שלהם המחנה את הקימועד זו קבוצה התקיימה שנתיים עזר. משק לעצמם הקימו אף הרצליה. בפרדסי

ענבים. קרית לקבוצה בסופה שנצטרפההציוני". "הנוער קיבוץ היה השרון ברמת מחנהו שהקים בקיבוצים. השניהסוכנות של העליה מחלקת ידי על וכוונו 1934 בינואר ארצה עלו הקיבוץ ראשוניבלבד, אחד חדר הכל בסך שכלל הפועלים, בית בצריף שוכנו הגרעין חברי לכרכור.מים. וסידורי מטבח הקמת של אפשרות ללא אף אלמנטריים, סידורים כל ללאבפרדסי עבודתם למקום רגליהם מכתתים אלה היו בחורף העזים הגשמים בימותמספר חדשים' לאחר בחולות. שעה במשך הליכה. של בשיעור המרוחקים תל­אלון,"אביב" קבוצת במקום השרון, לרמת לעבור הקבוצות חבר ידי על להם הוצעלרמת הגיעם עם מצאו, הציוני" "הנוער של הגרעין חברי ענבים. לקרית שעברהאיפוא עברה הקבוצה הנחוצים. הסידורים כל עם צריפים, שני בן מחנה השרון,

בפרט. הפועלים ובציבור בכלל במושבה שרשים להכות והתחילה לכאןממלון בפרדס העבודה בכיבוש וכן המושבה בפרדסי עבדו הקבוצה חברינותני על היו ומקובלים לעבודה הנאה ביחסם אלה והצטיינו מהמקובל. ירוד בשכרבמועצת וכן במושבה הציבור בחיי היו מעורים לו. ומחוצה במקום העבודהשבת ובלילות המקומי לנוער מיפגש מקום שימש הקיבוץ של האוכל חדר הפועלים.בפעולות בצוותא הקיבוץ חברי עם יחד המקום מפועלי רבים כאן מבלים היו

שונות. תרבותהקיבוץ התלבט כל קודם וחברתיים. כלכליים משברים זה קיבוץ על ועברולשמו. ראוי עצמי משק לפתח ממנו נבצר אשראי חוסר ובשל תקציבו בבעייתמתנועת חברים נתווספו מכן ולאחר חבר 13 מנה למקום שהגיע הראשון הגרעיןלא טיפין, טיפין שהגיעה זו, תוספת ברם (מלטביה). ויצמן ­ הציוני" "הנוערוהוצע תנועה אותה של העליה הופסקה 1934 בשלהי הקיבוץ. התפתחות לקדם יכלהאושא). קבוצת חברי ­ (היום סבא בכפר "המפלס" קיבוץ עם להתמזג איפוא להםרמת את לעזוב סירבו ואלה הקיבוץ של ניכר חלק הסכים לא זו להצעת­מיזוגרחבי בכל איפוא נתפזרו הקיבוץ חברי עבודתם. תוך התקשרו שאליו מקום השרון,במקום, ונתערו בחקלאות הם עסקו כאן השרון. ברמת נשאר מהם גדול וחלק הארץפועלי של הציבור בחיי אורגאני חלק השלושים בשנות שהיו הקיבוצים,הציבור לחיי שלהם את ותרמו השרון רמת על גם איפוא פסחו לא המושבות,

בפרט. הפועלים, ציבור ושל בכלל במושבה

עברית עבודה על המאבקהראשונות הישיבות אחת של בפרוטוקול תמצא הלשכה של הקמתה עםורק אף לפנות עליהם כי העבודה' לנותני "להודיע ביותר; פשוטה החלטה שלה

103 עברית עבודה על המאבק

כה הענין שאין שומעים אגו ישיבה באותה כבר אולם עבודה". במסירת ללשכהאו העבודה, נותני עם בדברים הבאים בפועלים, שם מדובר כן שעל וחלק, פשוטשתופעה מסתבר, ממילא אחרים. ולא אותם דווקא בלשכה שידרשו עליהם, משפיעיםלבקרים חדשים נתעוררו אלה כעין בעיות הלשכה". את "הורסות לה ודומות זושנות בראשית גדולות נטיעה עבודות של והתחלתן העבודות ריבוי עם וביחודמבחינת שלווה היתד. כן שעל במאבקים, השרון רמת הצטיינה לא כאמור, השלושים.ככל וכוי, הסדירה חלוקתה עבודה, בעניני הבעיות צומת אותה כל העבודה. יחסידעת על ונתקבלה איכשהו נפתרה שנים, במשך ובירורים ממושכים דיונים שעוררהמשיני תימלט לא השרון רמת שגם הגורל גזר זאת שבכל ניכר ברם כולם.פרדס את למושבה לה זימן כך משום ­ מסעיר דרמטי מאבק ללא ההיסטוריהברמת הפועל של ההיסטוריים דפיו מעל יפה עצמו את שחרת הפרדס, הוא מטלון,

השרון.לתשעים, המתקרב בגיל (1959) תשי"ט בשלהי שנפטר מטלון, משה האיש זהיליד עצמו הוא בארץ. דורות במשך ישיבה של וותק בעלת ספרדית משפחה בן היהשל בביתם והיוצאים מהנכנסים היה ואף ועיסוקו מקצועו לפי משפטן היה, חברוןקשרים בעל איפוא היה בארץ. התורכי הממשל של הבכירים הפקידים מרביתבעדה הבולטות ומהדמויות שונים וחסד צדקה למוסדות ונדבן עסקן מסועפים,והקיימקמים הבאקים כל עם התרועע שכן לפניו, הלך שמו רבתי. יפו של הספרדיתלא בארץ המשטרים חילופי עם גם התורכים. בימי הגבוהים השררה אוחזי כל היינווהערבי היהודי הישוב, בהויות הוא שבקי השלטונות ידעו הרב. ממעמדו הפסידהתמחה ביחוד ושונים. רבים בתחומים והשפעתו מעמדו את ניצלו והם יחד גםמכירות רכישות, בהעברות, הקשורים הסבוכים והחוקים קרקעות בעניני מטלון

כאחד. ואנגלים ערבים יהודים, אימונם בו נתנו וכר.השתרעו ונכסיו בארץ שונים במקומות קרקעות לעצמו רכש השנים במשךנחלתו). היו הצפונית, ת"א הוקמה עליהם השטחים, (מרבית גדולים מרחבים פני עלבתחומיה רכש שהוא מהקרקעות וערבים. יהודים העם, דלת עם להיטיב נוהג היהאדמות שעיבדו הערבים, האריסים לידי המחצית את מסר השרון רמת של הקרוביםוכאלפיים סמלי במחיר הקימת לקרן מכר דונם אלפים כשמונת דנא, מקדמת אלההאריסים בין עולמו הוא קנה בנין. ומגרשי הדרים מטעי לשם לעצמו תשאיר דונםהבעלים לאפנדים, בניגוד אליהם, הנדיב יחסו את להעריך שידעו והפלחים,

רחם. בלי שניצלום הקודמים,למטעי פריחה וימי השרון רמת של לראשיתה העשור שנת ,1932 ימי הימיםאף שבו. הצעירות ובמושבות בשרון ביחוד נרחבים, קרקע שטחי אז ניטעו הדרים.למושבה, הסמוכה בגבעה רק הדרים. במטעי שטחיה את לכסות החלה השרון רמתפולשים, שהיו קישק, אבו רועי בידוים, ערבים, רוחשים היו לתחומיה מחוץ הנמצאתוהיא מוצא נקודת לאלה שימשה זו גבעה הרכות. בנטיעות ומחבלים לחלקות­ספרלח מעבר שכן מרובה, ודאגה חששות מקור היתה וסכנה מאורעות שבימי הגבעה

סכנות. הצופן והמסתורי הגדול הנעלם שכןופרדס יהודי ידי על הגבעה נרכשה ­ במושבה רחש עבר הימים מן ביוםפועלי בין בעקבותיה השמחה וגדלה כנפיים לה עשתה הידיעה עליה. יינטעעל ואם החלקות, בעלי המתנחלים, ידי על אט כבר, ניטעו החל.קות רוב המושבה.העבודות הצטמצמו מכן לאחר לארץ. בחוץ משפחותיהם בני למען מתיישבים ידי

השרון רמת ספר 104

העבודה בלשכת העבודה דורשי הפועלים מתכבסים היו ובערבים רגיל לטיפולהנותרים ברם השרון. רמת את שעזבו היו היום. למחרת עבודה יום לקבלת בציפיהבבנין העבודה בענפי קצתם התמחו בינתיים העבודה. מצב לשיפור בסבלנות ציפולבותיהם את הרבינה גדולה עבודה על זו שבשורה מובן ממילא דומות. ובעבודותחיים וגם רווחה גם מכניסה גדולה העבודה שכן כולה, המושבה. את וכן אלה שלמטלון ידי על נרכשו וסביבתה הגבעה ­ השמועה נתאמתה ואכן, במושבה. שוקקיםכי והודיע הועד חברי עם ונפגש במושבה מטלון הופיע אף פרדס. נטיעת לשםמבקש והוא פרדס דונם וחמשים מאה לנטוע מתעתד הוא למושבה. הוא שכן מעתה

באר. בעצמו שיכרה עד להשקאה, מיםהמושבה ועד ישיבות בפרוטוקול זו. בהצעה ארוכות דנו המושבה ועד חבריהמודיע בנימיני, צבי מר יתירה. בפרטות זה דיון על שומעים אנו 27.7.1931 מיוםצריןי מים למכירת מוקדם "שתנאי דיבור, כדי תוך מוסיף מטלון, של זו פניייתו על"שבמקרה דוב:. בן מוסיף לאחריו בעבודה". עברים פועלים העסקת להיות:. .

שומעים אנו אקר דברי מתוך המים". את להפסיק הרשות בעבודה, זרים ויעסיקזרים פועלים שיעסיק בודאי הדחייה עם שכן הפניה, את לדחות לא שיקול שרווחאנו לכך הטעם סייגים. כל ללא בחיוב, הוחלט וכמובן אותו. לקרב איפוא ומוטבפרדס לו יש הסמוכה שבג'ליל אמר, עצמו שמטלון והוא, אחרים, ממקורות שומעיםבעבודות ישראל מקוה בוגרי קבוצת הוא מעסיק וכן ערבים עובדים ובו גדולמצוייה שכאן לו הוסבר מהמושבה. יזמינם פועלים לו שיחסרו ובמידה מקצועיותביותר לו נעמו לא אלה שדברים ניגנר מאורגנת. עבודה עיקרה שכל לשכה

י. היה. כף ואכן, היום. בבוא העתיד'להתלקח ריח­שריפה הורגש כבר ובאוירהוהלשכה, בין'מטלון מרובים חדשים במשך ומייגע ממושך מאבק החל מאזמ­1932 מזה. הלשכה ושל מזה המושבה ועד ישיבות של בפרוטוקולים המשתקף"יש אחד: מצד שומעים אנו מטלון. בענין העבודה לשכת דיוני וגדושים מלאיםקשה אגוז כנראה הוא זה מטלון גיסא ומאידך ביחס­למטלוף, תקיפה לנקוט­עמדההמתחמקים על­הפועלים טענות חסרות אינן אף לה יכולה אינה .תקיפה עמדה ושוםהנותן דבר ­ יותר, מכניסה לעבודה ועוברים פחות מכניסה מעבודה ומשתמטיםעם ומתן במשא החיה הרוח אז פיקר, י. הלשכה. עול את לפרוק למטלון עילהלעבודה. הנשלחים הפועלים מצד אחריות "נדרשת הישיבות: באחת מוסר מטלון,את מספקית הלשכה אין אף יום. בכל תופעות הן מהעבודה ובריחה ההתחמקותהוצאת אי על בטענות בא והלה העבודה נותן ידי על הנדרשים הפועלים, מספר

. לפועל". העבודותפועל מורידים פעם הלשכה. של הישיבות חלל את זה מטלון ממלא זה באופןשמירה ועליהם ללשכה מחוץ פועלים שם עובדים אחרת ופעם שניים או אחדמחליט .והוא הענין קורת בעובי נכנס המושבה ועד אף המשגיחים. של מעולההעבודות מסירת "בדבר מטלון עם ומתן משא לנהל (31.10.1932) הישיבות באחתונמשך נמשך מטלון עם הלשכה נציגי של המייגע' ומתן המש** המקום". לפועלי.של בבראשית מתחיל לאמור וג:ו/ וכר פועלים­ בנציגי כלל מכיר אינו ­ והלהכל ולא מקצועי אירגון של עבודה הסדרי לקלוט עליו קשה שכן מקצועי, אירגוןוהוא שונים . עבודות לסוגי השכר את הלשכה נציגי לו ומסבירים הסתדרותי. שכןהיא בפרדסי עבודה שכל השכר, מבחינת שונים בסוגים ומבחין מכיר אינו באחת:

חקלאית. עבודה בחזקת

105 עברית עבודה על המאבק

פשוט זה. ספרדי אציל עם ומתן המשא היה פיקה י. מספר ומייגע, "קשהאיכשהו' הצלחנו ולבסוף בדחיות תמיד בא כנחש, התפתל בחייו. בכזאת נתנסה לאהסכם­ על לחתום החקלאי, המרכז ובעזרת הלחמי בית העבודה, מנהל של בתיווכווהביא זה מעורפל הסכם התנקם ואכן, צרכו". די מפורט ולא ברור לא עבודההחוזה על לעבור עילה מטלון. תמיד לו מצא שכן להתלקחות, דבר של בסופוליום גרוש 50 עד בקבלנות הפועלים מרויחים מסויימת ובעבודה ראה פעם וסעיפיו.העבודה. בטיב כביכול בפגמים תואנה מצא או יומית לעבודה לעבור ביקש כן ועלהעברית, העבודה של מאבקה בתולדות פרק ומהווה ארוך הוא והסיפורפרט ובכל קטן ועד מגדול ופרט' יפרט כל עלי שעה ושעה יום יום שנמשך מאבקהיתה שגדולה ניכר התפוצצות. לידי להביא לא למען רב שכנוע בכוח צורך היהרבים. וחדשים ימים במשך עמו בירורים שדרשו לאלפים הענינים נוכח הסבלנותהיכולת קצה עד זו סבלנותו את ומתח מתח שהוא ייאמר הפועלים ועד של לשבחואף הצורך ולשעת וטיבן העבודות לביצוע דאג. הפועלים ועד מזה. למעלה ואףעילה לו לתת­ ולא מטלון של מבוקשו כל את למלא ובלבד ארעיים פועלים הביאשעל זו, משימה של לביצועה. היא אף עשתה הנזכרת המסעדה ומענות. לטענותקבוצת עפ­ מטלון .התקשר מכן לאחר ותזונתם. כלכלתם את העובדים על הקלה כןמים שנמצאו וביום בהצלחה הוכתרה העבודה בגבעה. באר קדיחת לשם "השדה"בין ברם, המשמח. המאורע לכבוד זוטא משתה .ערך אף ומטלון גדול חג היהמים בעניני תלוי עוד יהא לא מעתה כן כי רעות, מבשר זה מאורע היה הפועלים

סייג. כל וללא נפשו כאוות עבודה ביחסי לנהוג חפשי כן ועל במושבהבודדים נותרו בפרדסו מהרה. עד נתאמתו ביותר הקשים החששות ואכן,ידוע לעבוד. אחד אף נותר שלא עד ליום מיום בהדרגה נתמעטו אלה ואף בלבדאיר*. מה לבדוק משמרות יום יום יצאו כך ומשום נפסקה לא שהעבודה היהעלו< עם באים .היו אלה שכנים. ערבים עובדים הפרדס שבפנים נתגלה מהר חישעל יתר בולשות עיניים בהם יבחינו לא למען חתייל, חוטי דרך ובהתגנב השחרמפי לחם לגזול ייתכן שלא להם והסבירו לערבים, המשמרות אנשי נגשו המידה.והסתלקו הערבים זאת קיבלו קיומם. עיקר היא ועבודתם כאן החיים קבועים פועלים

..­­. .3.2.1933 ­ ונמהר מר יום לאותו עד עוד נראו לא ימים כמה ובמשךמחנו? עובר אז: עד אליו הסכינו שלא למראה המשמרות הופתעו ביום בוהפעם גם הפרדס. לעבר ובפרהסיא, בגלוי ומורא, פחד כל ללא ערבים ,של גדול:שקטה, הסברה לשם לפרדס להיכנס הפועלים, משלחת היא' המשמרת) ניסתהאנשים: חמישה של משלחת י נבחרה תייל. גדר 'ומסביב היה השערי^ול, כמקודם.התנפלו והנה לעובדים מתקרבים. הם עוד ..וצונג. דורון וינברג, י זמיר, פרוורי,משראו השמים. לב .עד זעקות המלווה היאבקות' והחלה ובטוריות 'באלות עליהםופרצו השער בפנים..הת^ו­ו^את את­הנעשה מרחוק, ­.המשמרת',.ןטעמדו חבריכראוי.' לזי1*מוכנים^לכך. שהתוקפים היה וניכר לעזרת.המוכים.והנתקפימ. פנימהידי ^יו*!על שמוטחים נתחוור, לרגע מרגע מהרגיל. מהגדול משום היה מכ(פרם

ומיה תיכף לתקוף הוראות קיבלו קומוניסטים.וכנראההיהו3ים מהפועלים הצדדים. "משני בפצועים מהרה עד כמה .התוצאה.'נסת.לעזרה. ובאו נזעקו התושבים וכל במושבה מהומה קמה ופרוורי. וינברג נפצערזמיר;­פרש לו עמד בזמן בו תגבורת. באה מהרצליה ואף ופרדסנים פועלים למקום ואצו'המשטרה. את להזמין להרצליה אץ בנעשה, ש1הבחינו מהמהומה, מובדל ערבי,

השרון רמת ספר 106

i ' .J

מטלון בפרדס עברית עבודה משמר על

המשפט) (לאחר עברית עבודה משמר על1 מיכאלי וב"צ הרםז נטע במרכז

107 וההגנה תרצ"ו מאורעות

להוסיף ולמותר וערבים. יהודים פועלים לאסור היתד. המשטרה. מעשה ראשיתולמאסר המהומה, של מלא ניצול תוך לגדר, מעבר אל ברחו הערבים של שרובם

בלבד. בודדים אך נותרולחוד יהודי זיהוי, סודר שם בהרצליה' המשטרה לתחנת הובלו הנעצריםהתושבים מרבית את כמובן הכירו תושביה, עם שסחרו המושבה, שכני לחוד. וערביבסיטונות להצביע החלו כך משום המושבה. אנשי את "לזהות" עליהם היה קשה ולאוהפצועים בערבות שוחררו הנעצרים בפנים. כלל היו שלא אנשים ואלמוני, פלוני על

חולים. לבתי נלקחועל הוחלט ובה דחופה אסיפה נקראה רבה. היתד, במושבה הרוחות סערתוכר/ למוסדות פנייה הפרדס, בעל גינוי הקהל, דעת גיוס כגון: אמצעים שורתלועד מפנייה כתוצאה בעתונות. ההדים היו זו וברוח המעשה את גינה כולו הישובעוזיאל, הרבנים השתתפו בו בתל­אביב, הקהלה בועד בירור התקיים הלאומיהאשמות הוטחו אלה בישיבות­בירור ועוד. הלשכה החקלאי, המרכז נציגי אהרנסון,לעבוד מטלון על הוטל לפיו דין, פסק יצא ולבסוף הצדדים שני על הצדדים משניבצירוף הפרדס בעל על גינוי הוטל אף המקובל. השכר ולפי הלשכה פועלי עם רק

בעתיד. עוד יישנו לא אלה כגון שמעשים ונזיפה אזהרהכנאשמים: הצדדים שני הופיעו מכן לאחר שנתקיים הממשלתי במשפט אףמרובים הדים עורר המשפט להם. לא לתחום כפורצים והיהודים כמתגרים הערביםשבמשפט ודברים בדין שירה. בר י. והסניגור: קורנגרין פ. דר. היה השופט בישוב.בתחומי שהצטמצמה שקטה, משמרת זו שהיתה הוסבר ואף המאורעות רקע הוארשפתחו מקודם, לכך מוכנים כנראה שהיו הם, הערבים ואילו בלבד ההסברההחולים בבית ממושך זמן שכבו הפצועים תנאי. על מאסר היה: הדין פסק בתיגרה.

בשלום. יצאו המזורז לטיפול והודותהויכוחים נשכחו השכבות. כל את שליכד במושבה, רושם רב מאורע זה היהשהיו זעזועים זה מאורע מנע אף הרווחים. הדעות חילוקי וטושטשו שבת חילול עלבעל אחד, של מצדו נסיון היה ואכן' לערבים. הפרי מכירת עם למושבה צפוייםלאחר ברם, ולאריזה. לקטיף משלו פועלים עם קבלן להביא שניסה ראשון, פריסודר עברית עבודה לבין זולה עבודה בין השכר הפרש והוספת נמרצת התנגדות

הענין.בימי ולבסוף, אותו פקדו מחלות אולם דונם). 250) לנטוע הוסיף עוד מטלוןהשטח את וכבשה חזרה השממה לגמרי. הפרדס ניטש השניה, העולם מלחמתהצופה לעין מתגלים היום שנה. שלושים לפני מסעיר למאורע כזכר הוא נותר ועתהחיים, מים באר מגורים, מקום מלבנים, בצורת בנינים כמה הזה השטח פני עלהמובהק הערבי בסגנון הכל ­ בלוקים של חומה מוקפת וחצר פתוחה בריכהמציריו, חלק על תלוי חלוד, ברזל שער הצופה לפני מזדקר אף התורכים. שמימי

ומשמים. שומם ועתה מאורע לאותו אילם עד שהיה השער הוא

והגנה תרצ"ו מאורעותבמושבה, הרגיל ההווי את כביכול "גיוונה" מטלון פרדס סביב זו סערהמתוך חייה את ניהלה היא מהרגיל. החורגים מאורעות קיומה מאז ידעה שלאשנות של הראשונה במחצית נמשכה. זו והתפתחות. ומתמדת איטית התפתחות

השרון רמת מפר 108

השניה הבאר השלמת לפני ועוד החקלאות הורחבה פרדסים, ניטעו השלושים.על שכלולים הוכנסו כבר זו באר של בקידוחה שלישית. בבאר הצורך הובררבקופת כסף מעולם היה לא "כרגיל" ימים. באותם הטכניקה ממיטב שהיו שכלולים,אחרים. לצרכים ואם החדשה לבאר אט למילוות, ההזדקקות כך ומשום המושבה ועדודיין חדשה בבאר כלל צורך שאין הבנק מטעם המומחה משפסק הקשיים ונתרבושעות והארכת בהשקאה תור הנהגת ידי על המים תצרוכת כל את. לספק הקודמותזו. חדשה בבאר וההכרח דבר של היפוכו להוכיח הועד על כן על היה ההשקאה.להשיגם. קשה כך לשם מקרקעות אולם להרחבה, הזמן כל שואפת והמושבהשיעוו לאין מסובכת בפרוצידורה תלוייה הרחבה וכל ערבית בבעלות הם אלהמצד הרצליה בין השרון רמת נדחסה וכך משופעים. כספיים לאמצעים נוסף וקץ,הלא שרעבי' אדמות ­ מערב ומצד מזרח מצד קישק אבו של ואקף אדמת צפון,שונות ודחיות באמתלאות למסרן סירב שרעבי אולם נרכשו, שכבר האדמות הןאת חסם דרום מצד אף אתו. החוזה מקיום הסתלקותו על הודיעו עדי ומרובות,לנוב ומשהחלו הפרדסים גדלו בינתיים ערבים. של שטח­אדמות המחיה מרחבארץ בחשבה (לפיו אוטבה הסכם לרגל הפרדסנות מצב הורע ראויים יבוליםליהנות א"י איפוא יכלה ולא הבריטית האימפריה כחלק ולא זרה כמדינה ישראלהארץ הדרי על הבריטי). הקומנוולט מושבות כיתר באנגליה, המכס על מהנחותשציפו הפרדסים, ובעלי המחירים, ירדו כך ובעקב ספרד בהדרי להתחרות הוטלבחובות. לשקוע הוסיפו קשה'והם אוכזבו החובות, מעמסת הקלת לשם ליבולםמצוקה על שומעים אנו ושוב לועד המסים תשלום על הכבידו אף אלה חובותשגור בעשה זה שפזמון ודומה השנתיים בדו"חים ואם הועד בישיבות אם מתמדת

ביותר. ומכביד מעיק פזמון הוא במציאות ­ לשנה משנהמשתררת כבר המאורעות פרוץ וביום תרצ"ו מאורעות פורצים 1936 באפרילסיורי ומתחילים הרצליה דרך התנועה מתנהלת ובעקבותיה במושבה מתיחותה"הגנה" ומטה אזרחית שמירה הונהגה במושבה מתמדת. כובבות של ומצב הלילה

1939­^1936 בשבת ההגנה מטהבבימיני יצחק כספי יצחקי הורביץ, צבי

109 וההגנה תרצ'יו מאורעות

ביצורים בהקמת פתח בבימיבי) ויצחק כספי יצחק הורביץ, צבי של (בראשותם??מטה מרכז בין במתחו טלפון קוי מסויימת. תכנית לפי המושבה, סביב וחפירותוהביצורים הקטעים שאר כל לבין הועד) בבית כך ואחר שמואלי בבית (תחילהנוטרים עשרה הממשלה ידי על גוייסו המאורעות המשך עם המושבה. סביבשהיו רובים, עשרה להם במסרו פרוורי. אליעזר ממונה ועליהם בתשלום (גפירים)בבית כך ואחר שמואלי בבית (תחילה הנוטרים של המשטרה בתחנת בארון נמצאיםבתחנה. מדוייק רישום ולנהל המושבה בגבולות לסייר היה: הנוטרים תפקיד דורון).רכשה. השורה וחברות. חברים למאה ב­1937 הגיעו וחבריה השורה אורגנה בבד בדמה זמן לאחר רימונים). ובמות קדוחים א 3 רובים, 9) מפולין שהגיע ממשלוח נשקגוש דרישת לפי אחרים. נשק כלי כמה ועוד קטן פולני מקלע השורה ע"י נרכשמקומית. הגנה הגוש ע"י סודרה שם שאול, לקרית רובים שני נמסרו הרצליההרצנברג), (שולקה­וניקו טייגרט לגדר השרון רמת מאנשי נשלחו לכך נוסףאהרנוביץ) (מ, בשרונה המשמר לתחנת זלבוביץ), (א. וינגייט של הלילה לפלוגתלמגן חברות ואימון בכלל אימונים כמובן חסרו ולא דורון).' (ב. החופים. ולמשמר^ חירום. בימי אלה בפעולות כיוצא וכל אדום דודלפליטה שהותיר תרצ"ו מאורעות מימי והקפדני המדוייק ביומן המעייןמאורעות שום אירעו לא יחסי באופן ערך קלי מקרים שמלבד מיד מבחין פיקה י.השניה. העולם מלחמת פרוץ עד כמעט שנמשכו אלה, בימי­דמים השרון ברמתלגרום בלא המושבה על עברו המאורעות זו: תקופה על מספר ביאליק י. המזכיריחסי ליצור המושבה ידעה כן שעל הסביבה, היתה שקטה חמרי. או גופני נזק

.;;­. 1936 בשנת ברמת­השרון נוטרים

השרון רמת ספר 110

­ ­ ­ י ו.

ההגנה מסדר

המושבה היונה כן פי על ואף אלה. כגון בימים במבחן שעמדו תקינים, שכניםזה. מעין מקרה לכל מוכן היה והכל תבוא שלא צרה כל לקראת ומתוחה דרוכהיצא שלא ,וכל רזניק שלמה מר עמד שבראשה ביותר מעולה אזרחית שמירה מיתההנוער המושבה. חשבון על הוחזקו הנוטרים מסרים. כופר­תשלום שילם לשמירהלתחנת הפך המושבה ועד משרד נוטרית. ולהכשרה לאימונים זמנו מיטב את נתןלמותר במושבה. היחידי הטלפון ליד ובלילה, ביום היתה, קבועה ותורנות שמירה,להוצאות נוסף המושבה' חי של התקין מהלכם הושבת זה שקט אף שעל להוסיף,

ועוד); ואחזקתו נשק (שמירה, חירום לימי המיוחדותבעקבותיהם; הביאו העברי, הישוב על ערבי בחרם שלווה תרצ"ו, מאורעותהמושבה ועוד). פירות ביצים, (ירקות, עברית חקלאית לתוצרת מוגברת דרישההחקלאים תל­אביב. לשווקי חקלאית תוצרת של חשוב למרכז­אספקה איפוא הפכהופועלים ועופות ירקות בגידול יתר במרץ לעסוק והחלו משקיהם את הרחיבובעמלם,, ראו"ברכה כולם ירקות. גידול לשם קטנים קרקע שטחי חכרו קרקע חסרישלי מצבם הוטב רב. לא במרחק ושוק ובזול בשפע מים הקרקע; לסגולות תודותמשנה ירדו ההדרים הכנסות שפל. אל משפל ירדה הפרדסנות ואילו החקלאים

וכלות. רואות הפרדסנים ועיני לשנהגרמניה. יהודי מבין מתיישבים השרון לרמת נוספו השלושים שנות במחציתבמיוחד: התמסרו אלה להט. החדשים החיים ולתנאי למקום מהרה עד הסתגלו הםלירקנות רווחה ועת זו פריחה גם ברם לתפארת. משקים ופיתחו עופות לגידולהתחבורה,' היא והרחוקה, הקרובה לסביבה התחבורה ­ גדול מכשול <v על נבלמומעט לא נזק וגרמה הרצליה דרך בעקיפין להתנהל צריכה היתה המאורעות שלרגל

.,........,.., לתושבים.

111 וההגנה תרצ"ו מאורעות

במשך המושבה ועד את וכן המושבה את העסיק לתל­אביב הכביש ענין . ..

ועדים ועלו מנדיב! ירדו ובגללו ואילך מ­1935 מהפרק ירד לא זה נושא רבות. שביםהמושבה ועד ישיבות של בפרוטוקולים המעיין קץ. לאין מאבקים ונתחוללו אחריםואף והעיקרית המרכזית היא הכביש שבעיית סבור, יהא ואילך שנה מאותהלא כך שאילולי זו, בסברה יש אמת מעט לא ואכן השרון. לרמת ביותר החיוביתזו בעיה התחילה ואם קץ. אין שמספרן ישיבות, על ישיבות לכך מקדישים היוהמאורעות.ובעיצומם פרוץ עם הרי למאורעות, שקדמה בשנה המושבה את להעסיקלתל­אביב, השרון מרמת הרגילה הדרך ויותר. יותר ודחופה דוחקת. היא נעשתהדרך והאחרת: הארוכה הדרך באה ובמקומה נסגרה מוניס, שיך דרך שעברהכספי; י. היו הכביש רעיון יוזמי לתל­אביב. עד פתח­תקוה רעננה, הרצליה,

הדרך. רבה ר'יתה עוד ביצועו עד מהרעיון אולם וקרסנוב. צודנובסקי דברעיון, כל כדרך אולם מספור. רבים היו הכביש רעיון לביצוע הקשייםוגידים עור לקרום קמעה קמעה זה אף החל ודמיוני, כהזיה ­ תחילה הנראההמאורעות בימי נגנז הרעיון זה. אחר בזה מכשולים של הדברתם תוך ולהתממש;קילומטר 35 של הארוכה הקפנדריה ולרגל הרגילה הדרך ניתוק עם ועלה וחזרעם מייגע, מעט ולא ממושך ומתן משא נפתח הרגילה). שבדרך ק"מ 12 (במקוםעם ובעיקר ועוד) יוסף הדר גן, (רמת הדרך לאורך קרקע בעלי שונים, גורמים

. י י הרצליה. השכנה המושבהכי עתה, כבר לומר מותר הכביש, מעשה על בפרטות להלן שיסופר עדסלילת חשבונן על תבצענה מקומיות שרשויות תקדים, ללא נועז מפעל זה היהבניגוד נעשתה הדרך סלילת מזו, וגדולה המדינה. מחובת שהוא דבר ארצי, כבישללא לכך, הדרושות הקרקעות את להפקיע חוקית סמכות ללא הממשלה, לרצוןהסלילה. בהוצאות ההשתתפות את הכביש לאורך הקרקע בעלי על להטיל זכותהכביש שמסלול להדגיש יש באחרונה ולא מימון. מקורות מראש להבטיח ומבלי

הפירוק לפני ההגנה מפגן

השרון רמת ספר 112

1936 ראשונה" "עזרה קבוצת

הרעיון "זכה" וכן בנגיעה האסורה הקדש, ואדמת עוינים ערביים של שטחים חצההדמים, מאורעות שנות חירום, בשעת ­ זה וכל המנדט. שלטונות של עינם לצרת

הלבן. וספר העליה גזירת

לתל­אביב כביש סלילתהזו הקפנדריה בשל ההיא בעת למושבה שנגרם הרב הסבל לתאר איןהחקלאית התוצרת הגיעה לעיר היתירה הקירבה אף על לתל­אביב. שבתחבורהשל בגדר היתה וחזרה לתל­אביב נסיעה ביוקר. עלתה וההובלה רב באיחורולכל פעמיים. רק הגיע מהרצליה האבטובוס תמים. יום כמעט והצריכה שלם מבצעהיה זה, לאבטובוס לחכות הסבלנות לו הספיקה שלא ומי ביום. פעמים שלוש המרובההשרון שרמת ייפלא לא כך משום ולחיפה השרון לרמת מהרצליה רגליו את מכתתבפנייה העיקרית הטרדנית והיתה הכביש לסלילת היזמה את עצמה על בטלהנרתעו ולא נלאו לא הקשיים אף ועל ועוד. ציבוריים גופים ישובים, מוסדות, לממשלה,תבעה המושבה וקץ. שיעור לאין היו ואלה ­ הדלתות על מלדפוק המושבה ראשירמת אנשי על היה שדומה או המעונינים, הגורמים את והערב "השכם והזעיקהולשכנע, להסביר היה­צורך הדבר. לביצוע לשם מעונינים, להיות צריכים שהם השרוךהמושבה (ובתוך עצמה השרת רמת התפתחות לידי ללןביא עשויה הכביש שסלילתבעלי קבוצות לאחד צורך היד! אף בנידון). מעטים לא דעות חילוקי היו עצמהוכמובן בכביש. ענין באלה ולעורר מרוכז אחד לגוף הדרך לאורך בודדים קרקעהמקומית המועצה כגון "יריבים", של אינטרסים ניגודי בין לפשר צורך שהיה

113 לתל­אביב כביש סלילת

שררו מתוחים שיחסים אחה במקום גופים שבי בהרצליה, המים ומפעל הרצליההכביש. בסלילת להשתתף אלה גופים להניע כדי הושקעו מרובים מאמצים ביניהם.וליישר מחדש הכל להתחיל הכרח והיה שהתחרטו אירע שהסכימה לאחר גם

ההדורים. את בשניתודפים פרוטוקולים שפע אחריו שהותיר ומתן משא ממושך' ומתן משא לאחרמזה, הרצליה של ומסתמא מזה השרון רמת של הפרוטוקולים בספרי קץ לאיןהרצליה­ הכביש את במשותף לסלול הרצליה, עם הסכם לידי השרון רמת הגיעההרצליה חשבון על שלישים שני של היחס לפי השרון­תל­אביב, רמתופורעת הלוואה כך לשם מקבלת מושבה כל השרון. רמת חשבון על אחד ושלישלקבלת מהשלטונות אישור קיבלה לא הרצליה שמועצת ולפי בנפרד. אותההמושבה. בזו הציבורי הרכוש בעל בהרצליה, המים מפעל במקומה בא ההלוואה,בהדר קרקעות בעל טייבה י. ומר שאול קרית הכביש סלילת במימון שותפו אף

הכביש. לאורך בסביבה קרקע בעלי ועוד יוסףהכסף לערך ביחס גדולה הלוואה של בעולה איפוא נכנסה השרון רמתההלוואה פרעון הבטחת לשם שנים). חמש למשך לא"י אלפים (ארבעת ההם בימיםהערכה לפי זה. חוב של לפרעונו קודש תיו הכנסותיו וכל המים מכון מושכןבערך. לא"י כ­19,000 הכביש סלילת לעלות היתד. צריכה המהנדסים של ראשונההשתתפותם ניכוי ולאחר כקבלן והרצליה השרון רמת הופיעו המשתתפים יתר כלפיובכלל והרצליה השרון רמת על הנותר הסכום כל מוטל היה הגורמים שאר כל שלאדמות בעל אלישר, מר ע"י שבוצע הירקון, על גשר הקמת גם הסלילה, הוצאות זה

יוסף. הדרחיכוכים נתעוררו הכביש, קו התוויית עם היינו העבודה, התחלת עםוסכסוכים ויכוחים של סוערים גלים והעלו המושבה של תוכה בתוך לרוב פנימייםהמושבה. של והשקטים השלוים חייה את כמשמעו, פשוטו וזעזעו, המקום תושבי ביןוחילופי התפטרויות חריפים. ניגודים לשניה אחת ובין אינטרסים של קבוצות גובשוכביש לסלול צורך שאין שסברו היו יום. שבכל מעשים היו המושבה בועד גברישבחיבור היה, אלה של טעמם להרצליה. בכביש להסתפק יש אלא לתל­אביב, ישירהחקלאי אפייה את המושבה תקפח קצר, כביש ידי על לתל­אביב השרון רמתהראשונים המתיישבים של המקורי רעיונם את הנוגד דבר עירוני, לפרבר ותיהפךסכומים לבזבז המושבה ביכולת אין אלה: בפי נוסף נימוק אחריהם. הבאים ושלהמגרשים. ערך העלאת גרידא: ספקולאטיבית מגמר. תוך כביש, לסלילת ניכריםלת"א, הדרך את שיקצר הכביש את לסלול שיש הרוב, והם האחרים, טענו אלה לעומתעשוי ­ ושנית .הדרך קיצור משום ראשית בכך, הכרוכות הגדולות ההוצאות אף עלקצר. זמן תוך לת"א תגיע החקלאית והתוצרת ההובלה, הוצאות את להוזיל זה כבישואין ההובלה בהוצאות וחסכון בנסיעה מקימוץ איפוא תשתלם הגדולה ההשקעההמושבה. של המזורזת הכלכלית להתפתחותה דרבן לשמש אלה דברים כמותבשם: הכביש סלילת מחייבי כינוי שבו פולקלור, הולידו אף אלה ניגודים

מגרשים... למכירת חברה לאמור, ,,חל"ם",הכביש סלילת עם המושבת בפנים שנתעוררו הבעיות, את לפרט באנו אילוהכביש. התויית היתה בבעיות הראשונה עיקריהן. בציון ונסתפק מספיקים היינו לאעובר התחבורה קו היה מוניס, שיך דרך התנהלה שהתחבורה השנים כל במשךהקרוי הרחוב, דרך למושבה נכנסים היו והאבטובוסים המושבה של המזרחי בצד

השרון רמת ספר 114

המשותפת הכביש ועדתועוד מיכאלי הרכבי, בנימינ­­, צבי לוין, ש"ז טשודנובסקי, משמאל: יושבים

את להעביר דרש התושבים חלק ברם אוסישקין. ולרחוב ראשונים" "דרך עתה:שטח להפקיע צורך היה כך לשם יותר. קצרה דרך היא סוקולוב, לרחוב הכבישברחוב הכביש בסלילת צידדה הרצליה (ואקף). הערבי ההקדש אדמת של מסריםהצדדיט משני זעם שופעי נאומים הושמעו ובהן כלליות אסיפות .נקראו םוקולובהאשמות והשמיעו כעס לכלל באו ריתחח, לידי באו שהטוענים ומכיון יחד. גםלנאומים קץ היה לא רבתי. במהומה שנסתיימו האסיפות מעטות ולא אלה על אלהימים) במשך סערו הויכוחים משותף. מכנה למצוא היה שקשה במידה הרב, ולמללהיה ודומה האסיפות נמשכו שבועות על שבועות אישיות. האשמות לוו ואף ושניםכלשהו לסיכום יבואו לא ולעולם סוף להם שאין מים בגדר הם אלה שויכוחיםנתקבלו מיוחדות? בעיות של לבירורן שונות, מועדות ועדות נבחרו ולהחלטה.הדברים כל יחד. גם הצדדים ידי על התפשרויות קויימו לא וכן בוצעו שלא החלטותעבודת זירוז לשם נימה. כמלוא הדעות חילוקי של יישובם את קידמו לא האלהעליו והוטל הכביש לעניני כ"מרכז" ברגר ל. מר את השרון רמת מבתה הכביש

וזמנו. מרצו בכל הכביש לעניני להתמסרסכר, הושם אלד, נצחיים לויכוחים וגם וקץ תכלה לכל ­ כן פי על ואףכביש ייםלל סוקולוב, רחוב דרך לתל­אביב, לכביש והיא:'בנוסף הושגה, ופשרהההנחיות ביאליק. שדרות של אחד צד ייסלל וכן אוסישקין­אז"ר ברחוב מקבילשונים, חישובים לפי נקבעו לתל­אביב הכביש סלילת בתוצאות ההשתתפות ­למידת בשדרות ? מא'יי 150 אוסישקין (ברחוב חזית מטר לפי ואם הקרקע שטח לפי אםבהוצאות חלקם לכיסוי שטרות מסת התושבים השדרה). של השני מעבר ו­100 200

115 לתל­אביב כביש סלילת

ההסדר עם השלימו לא אוסישקין רחוב תושבי הרוחות. שככו לא ועדיין הכביש,הלווי. תופעות שאר וכל חיכוכים וחזרו הנזכר

עבודת נמסרה וכן בונה לסולל שנמסרה הכביש' בסלילת הוחל סוף סוףמקומו על הכול יבוא ועתה היה דומה יצהר. מר לקבלן הירקון על הגשר הקמתהשלטונות. ובעקבותיהם התנגדות גילו הערבים הדברים. פני היו כן לא ברם בשלום.הסכמת בלי בו לנגוע שאין (ואקף), הקדש שטח דרך לעבור היה צריך הכבישגט היו שלצידם וביחוד ומאמצים השתדלויות שום כאן הועילו לא הערבים.והוא שהותווה בקו הכביש לסלילת העויין יחסו את גילה המחוז מושל השלטונות.שהוצאות מהרה, עד נתברר אף זה' כל מעט ואם מוניס. שיך דרך להעבירו דרשלא המבצעים לרשות שהיו ובאמצעים מהמשוער יותר הרבה תעלינה הסלילהבביצוע. והן בתיכנון הן טכניים ליקויים נתגלו ­ צרה גוררת וצרה לסיים. ניתןבעלת "ביצור", לחברת הפרעונות בהתחייבויות לעמוד יכלה.המושבה לא אףוסולל ההלוואה חשבון על תשלומיה את החברה הפסיקה מכך וכתוצאה ההלוואה,מאדמותיהם להפקיע נתנו שלא תושבים, גם היו הסלילה. את כך בשל הפסיק בונה

הכלכלי. המצב הרעת עם וביחוד מוצא ללא נראה המצב הכביש. לצורךהקטנת לשם חיפושים על הכביש של הביצוע במעשה העושים שקדו עתהגן). (רמת גנים נחלת עד הכביש את לסלול הצעה עלתה ואף הסלילה הוצאותעיריית התנגדו זו להצעה ברם לתל­אביב. פתח­תקוה כביש גנים, נחלת דרך ומשםדעת על הוסכם שבסופם ממושכים, דיונים החלו ושוב התנועה. ומשטרת גן רמתבאבטובוס, הנסיעה כרטיס על עקיפין מס להטיל השרון ורמת הרצליה המושבותזכות למושבה להעניק הממשלה נתבקשה כך לשם לכרטיס. מא"י 5 של בשיעורתסכים ,,אגד" שחברת או החדש, שבכביש האבטובוסים בקו לתחבורה מונופוללהשלמת נוספת הלוואה להעניק "ביצור" חברת נתבקשה אף זה. מס לגבות

הסלילה.צורפו כלל בדרך הקרקע. מבעלי התשלומים גביית גם היתד. קלה לאנתחדדו כאן בהרצליה. הדברים פני כן לא אולם המים. לחשבון אלה תשלומיםהלוואה לקבל מוכנה הרצליה היתד. לא כן ועל המים מפעל לבין בינה היחסיםהערבים מידי הקרקע את להפקיע אופן בשום הסכימה לא המנדט ממשלת נוספת.ע"י נדחתה מוניס שיך הכפר דרך התוואי את להעביר התקיפה דרישתה ואילונמצאה לא אולם משאיות. מהובלת מיוחד מס לגבות הצעה גם הועלתה המושבה.

זה. מס לגבות הנאותה הדרךשל תשתית סוף. לו שאין מעשה בבחינת תהא הכביש שפרשת היה דומה"עשר (במקום הירקון על הגשר הוקם גם וכן כבר נסללה קילומטרים שבעההופסק עתה ל"י. 13,000 של הנכבדים הסכומים בעבודות הושקעו ואף הטחנות")בה המפנה. בא 1940 בשנת רק בינתיים. שפרצה השניה העולם מלחמת בשל הכל,הלוואה בהרצליה המים מפעל קיבל וכן נוספת הלוואת "ביצור" חברת העניקה בשנהעתה הכביש. של זו אומללה סלילה סוף סוף לסיים מכוון היה והכל ­ נוספתוחלקו הנסיעה כרטיסי על המס הטלת בענין הרצליה עם התדיינות פרשת החלהההשתתפות יחס לפי אם ­ מהכרטיסים בהכנסות המושבות שתי של הצודק(בערך1:4). מושבה בכל שיימכרו הנסיעה כרטיסי לפי או ,(1:2) הסלילה בהוצאותאישי של בוררות לידי הדבר הכרעת נמסרה שבסופו וממושך, מייגע ומתן משא ושוב

רפפורט). וש. זוכוביצקי ש. ברודני, (א. ציבור

השרון רמת ספר 116

הקרקע שטחי הפקעת היינו האחר, סיומו על בא לא זה' ענין נסתיים ואםברט ועוד. הלאומי הועד הסוכנות, הממשלה, על לחצו זמן אותו כל הדרושים.הדרוש. השטח את להפקיע בהתנגדותו היה תקיף המחוז ומושל זז לא העניןלרמת הובטח הסוכנות, של המדיני המזכיר אז שרת, משה של בהתערבותוהקרקע לבעלי שישולם בתנאי הדרוש, השטח את תפקיע שהממשלה השרון,לגשר עד הכביש סלילת להמשיך הממשלה דרשה וכן כתמורה המלא התשלוםלא"י אלפי כמה שמשמעותה קילומטר, 2 של תוספת כלומר מוסררה,לתנאים הוסכם מד'/ ויהי הפרשה את לסיים רצון ומתוך ברירה בלית נוספות. לא"יהגדלת לשם הדרך לאורך החלקות בעלי עם ומתן משא התנהל בינתיים אלה.התנגדותה לקיים מוסיפה והיא בה חזרה שהממשלה הדבר נודע והנה השתתפותם

האמורה. להפקעהנסתיים 1941 בראשית מהסבך. מוצא ללא העיכובים נמשכו וכך,1941. באוקטובר לרבים נפתח והכביש המעונינים כל בין ומתן המשאגם היו העיקריים השותפים בפרט. השרון ורמת בכלל הגדולה לשמחת'הסביבהבחלק השתתפו או הלוואות שהעניקו המוסדות וכן הרצליה השרון, רמת עתהשל העבודה חוסר קרן היהודית, הסוכנות הלאומי, הועד הדרושים: מהאמצעיםהסמוכים: הישובים וכן וטייבר אלישר האדמות; בעלי "ביצור", חברת ההסתדרות,והושקעו לא"י ב­30,000 הסלילה הוצאות נסתכמו הכל בסך יוסף. והדר שאול קריתימי בראשית ביותר דרושים שהיו ימי­עבודה הם הלא עבודה, ימי 30,000 עד בההרצליה של (מדרומה קילומטר וחצי 15 כדי עד איפוא נתקצרה הדרך המלחמה.

ניכר. בשיעור הנסיעה זמן משך קוצר אף כך ועם­ תל­אביב) עדהיתר בין נאמר הכביש פתיחת חגיגות עם ב"דבר'' שנתפרסמה ובכתבהחקלאית. למושבה. שהפכה עד השרון רמת על עברו "רבות השרון: רמת עללא הטובה והקוניונקטורה עדיה הגיעו לא בארץ הגיאות משנות הרעות הרוחותזעירים, חקלאים ברובם המתיישבים, הוסיפו טובים כבימים רעים בימים בה. פגעהפיתחו האחרונות בשנים עופות. בגידול לעסוק והתחילו במשקיהם בעצמם לעבודמשפחות 200 ב­1941) אמורים (הדברים מונה המושבה המעורב. המשק את גםהדר מטעי דונם 1400 מזה ­ דונם אלפיים של שטח על משתרעת היא נפש. ו­700משקים ו­32 ירקות דונם 200 המלחמה), משבר עקב הוזנח מהם מצער חלק (רקהצנועה השרון, רמת ל­52. מספרם מגיע המעורבים המשקים עם ויחד עופות, לגידולראשונה שהגתה היא היא כי מבליטה, אינה מפירסום, תמיד והנמנעת בהליכותיה,סבלה היווסדה מיום דרכה. שיעבור הרצליה­תל­אביב, החדש הכביש רעיון אתמרחוק, העיר את ראתה כי ואם למכביר. וטלטולים דרך מחיבוטי השרון רמתוכשנחסמה מוניס. שיך דרך רגליה שרכה מתחילה בנקל. אליה להגיע יכלה לאכביש הרצליה, דרך סחור סחור נוסעת התחילה המאורעות, בשנות בפניה זו דרךהעיר. אל תוצרתה מגיעה היתה השוק מן רגל כלות עם ורק השרון­פתח­תקוה.הקץ בא כי ­ לתל­אביב הכביש פתיחת עם הכפר תושבי כל היום ישמחו כן על

.(16.10.1941 מיום ("דבר" במעונם" והשמחה לנדודיהםעל לתל­אביב הכביש סלילת השפעת ביאליק: י. המזכיר מוסיף לכךבאופן המושבח. בגבולות נרכשו רבים שטחים מכרעת. היתה המושבה התפתחותכך עפ יחד למרחב. "דחוסה'/ היתה שבהם הצרים, מתחומיה המושבה יצאה זהשל המיוחד תינה נסתמן שבכך החקלאי, אפייה על לשמור המושבה על היה שומה

להתפתחותה. הנאותים התנאים את ליצור שקידה תוך השרון, רמת

117

החינוך מסכתהקטנים, של גדולות פחות לא לבעיות הגדולים, של גדולות ומבעיותכפי החינוך, מסכת של תיאורה והרי החינוך. ענין הוא רבן, בית של התינוקות(1932) מתרצ"ב השרון ברמת החינוך במסכת המרכזי האיש ידי על שנמסרההשרון רמת ילדי חינוך לתולדות ראשון שלב נסתיים שבה השנה היא ואילך,החינוך מפעל סיפור את קלמן יוסף מר ומסר חדשה. תקופה לעיל, כנזכר ונפתחה,

האישי: סיפורו מה במידת כאחד שהוא השרון, ברמתאת עצמו על וקיבל ציונה מנס השרון לרמת קלמן הגיע (1932) בתרצ"בוילדה ילד כחמישים אז היו הספר בבית הנהלתו. את וכן הספר בבית ההוראהמבנה כיתות. לשבע וחולקו מוינו אלה .14­13 עד 6 מגילאי החל הגילים, מכלבעזרת הספר בית אוכסן כן ועל השרון ברמת אז יהיה טרם הספר לבית מיוחדועל ומועדים בשבתות להתפלל לבוא היא נשים של דרכן הכנסת. בית של נשיםעזרת איפוא הפכה השבוע ימות במשך הימים. בשאר זו עזרה פנוייה היתה כןמהכתלים להסיר נוהגים היו הלימודים אחר ששי יום ובכל ילדים לעזרת זו נשיםהראשון ביום ואילו התפילה בעת בשבת ייראו שלא והתמונות, הפלקטים כל אתהראשונים בחדשיים בשבוע. שבוע מדי חלילה חוזר וכך למקומם. אלה כל הוחזרושנעמס העבודה שיעור לתאר רב בדמיון צורך ואין בהוראה היחידי קלמן י. היה

גבו. עלמגרש על מגרש. לו הועד כבר הרי הספר, לבית מבנה עדיין היה לא ואםבית יצא מאז ומרפסת. חדרים שני שהכיל צריף, הוקם מסועף, תות עץ וליד זהעמירב, מרים נוספת, מורה הספר לבית הגיעה חנוכה בפרוס "למרחב". הספרהכיתות, חמש היתר, וכל כיתות שתי קיבלה היא שעות. ארבע בת חלקית לעבודהחדר מרפסת. לרבות בלבד, חדרים שני בן הצריף היה כאמור קלמן. י. על הוטלוחמש לרשות המרפסת, עם האחר והחדר מרים המורה לרשות איפוא הועמד אחדיחיד חדר חילק והוא אדריכל גם במקצת להיות איפוא צריך היה המורה הכיתות.הארכיטקטוניקד. לשיא כיתות. שתי הושיב מהם אחד שבכל חדרים, פלגי לשני זההיה ומכאן החדרים פלגי שני בפתח עצמו את שהעמיד מורה­"אדריכל", אותו הגיעלשתי כלומר למחזור, נועדה המרפסת כיתות. ארבע על אחת בבת המנצח הוא

ח'. כיתות הבנותבין הוראה שעת כל חילקה מרים המורה כך: איפוא היה הלימודים מערךחילק המורה ואילו כיתותיה. לשתי להפסקה דקות ועשר להוראה דקות חמשיםשתי לכל דקות 25 ­ כיתות ארבע בין הצהריים עד הלימודים משעות שעה כלשל הדקות בעשר היה מלמד במרפסת, שישבו המחזור, בנות שתי את כיתות.והכוונה הדרכה אלא לימוד אלה בנות לשתי זה היה לא למעשה ההפסקה.לעבודה הכנה לשם החומר את להן מסביר המורה היה ספורות בדקות בלימודים.היו ב­12.30 הצהריים. עד חלילה חוזר וכך ­ הבאות הדקות לחמישים עצמיתעד המחזור של התלמידות לשתי נתפנה והמורה הכיתות ארבע כל משתחררות

בלימודים. החסר מילוי לשם הצהריים, אחר וחצי­שלוש שתיים השעותמעוטי הספר בבתי ומקובלת הנהוגה השיטה איפוא היתה הלימודים שיטתבהדרכתו התלמידים. של העצמית העבודה .היא זו שיטה של עיקרה כל האוכלוסין.המצומצם והזמן בלימודים זו "מניפולציה" אף שעל לציין, וחובה המורה. שלומעולם ראויה רמה על הלימודים היו יחד, גם והתלמידים המורה לרשות שהיה

השרון למת ספר 118

התלמידים ידיעות הלימודים. תכנית לפי הנדרש החומר בלימוד הספר בית פיגר לאנתקבלו הספר בית ובוגרי החינוך מחלקת מטעם המפקחים של רצונם את הפיקו

לימודיהם. המשכת לשם בתל­אביב התיכוניים הספר לבתי קשיים כל ללאכמשובחת איפוא נתגלתה הספה בית על ההכרח שכפה עבודה, של זו שיטהמחשבה כגון: תכונות, וכמה כמה התלמידים לעצמם סיגלו כך ידי על ביותר.במורה אמתלות הלימודים, בחומר מהירה התמצאות וכן עצמית בקורת עצמית,השתלמותם למקום השרון ברמת הספר בית הפך הזמן במשך יתר. ופעלתנותלהתמחות וביקשו הנזכרת השיטה אותה בשל לכאן שנמשכו מורים' של והתמחותםהסתכלות לשם הארץ פינות מכל מורים לכאן להפנות נהגה דאז החינוך מחלקת בה.בשנה שנה מדי שולח היה הכרם' מבית המורים סמינר אף הספר. בית בעבודתלשם הפדגוגי, מדריכה בלויית המורים מכיתות אחת השרון ברמת הספר לבית

כאן. הנהוגות העבודה דרכי לימודלבעייה נוסף השרון, לרמת בבואו המורה לפני נערמו בעיות מעט ­ולאלפני הראשונה,.שנזדקרה הבעיה בתנאים­לא­תנאים. ולימוד הוראה של העיקריתמציאותן דבר היה במקום, החינוך לגורל ביותר חמורים חששות בו ועוררה המורהחטיבות משתי אחת בכל בולטים הבדלים והיו תושבים. של חטיבות שתי של במקוםהיו אלה העיף. ופועלי העובדת ההתישבות מיוצאי מורכבת היתד. האחת אלה.ברוחו הקרוב מסויים, חיים אורח על נאבקו הם במקום. והתוסס הצעיר החלקשל והכלכלי החברתי צביונה על חותמם את לטבוע וביקשו העובדת' להתישבותכלל בדרך שנטו יותר, מבוגר בגיל מתושבים הורכבה השניה החטיבה המושבה.בין מחלוקת סלע ששימש החינוך עניו כמות היה ולא ולימין. דתי לאורח­חיים

במושבה? זה לחינוך תהא דמות מה אלה: חטיבות שתיאיפוא נעמד ולימוד, חינוך של אלמנטריות בעיות בפתרון העוסק המורה'מכאן ולהביא במושבה מריבה אש ללבות עשוייה שהיתה "מלחמת­תרבות", לפניבהסתייגות החדש למורה התייחס הימין החיים. תחומי שאר בכל וניגוד פירוד גםלהקים מתעתד שהוא רמז הימין השמאל. ידי על כאן להורות שהוזמן לפי מה,חמישים המפלג חינוך, של דמותו לשער היה קשה לא דתי. ספר בית במושבהידו תחת המכשלה את המורה נטל ואז לזה. זה צהובים ספר בתי שני בין ילדתחת רק לא לחתור העשויה זו, סכנה מנוע למען עצמו דעת על לפעול והחליט

במקום. החינוך אשיותעל והעמידם החטיבות משתי אנשים עם בדברים לבוא המורה איפוא ניסהמושבה עדיין שחר. חסרת זו, בהפרדה יחד גם ולמושבה לחינוך הצפוי הזעזוערך ניצן עתיד הספר, בית של צביונו בענין מלחמה תפרוץ ואם זו היא צעירההצדדים ושני למטרתו קלע השכנוע מסע באיבו. בעודו להתקפת חינוך, ששמו זה,טובה. ברוח כולם על מתקבלת לפשרה והסכימו אמורים הדברים במה מיד הבינוהצדדים שני של השאיפות מיטב את שתמזג הצעה, לנסח איפוא הוטל המורה עלהמפקח עם התיעצות לאחר החינוך. של הכללית ברוחו ואם בלימודים אם יחד' גם

סוכם: ותיקים, ומנהלים מורים הצדדים, שני כוח באי הספר, בית עלהמסורתי. הסידור מתוך הבוקר בתפילות הלימודים מתחילים בוקר כל א)דתיים. מבתים שאינם לילדים זה כל ­ הנבחרים לפרקים הסברים מלווה זו קריאהכדי ,(8 במקום בבוקר, 7.30) השעה במחצית הלימודים את מקדימים כך לשם

הלימודים. למקצועות המוקדש הכי בלאו המצומצם בזמן לפגוע לא

119 החינוך מסכת

בדבר. הנוגעות בתפילות וקוראים לומדים ומועדים שבתות בערבי ב)

ולתלמידים למורים נוגע זה ודבר ­ בכיסוי­ראש נלמדים קודש לימודי ג)כאחד.

לתכנית בניגוד ו'' לכיתה והוכנסה בשנה הוקדמה המשנה הוראת ד)זי). (מכיתה הרשמית

והסברות שיחות מוקדשות להם אשר החגים עם נמנים הפועלים חגי גם ה)מתאימות.

­ החינוך מחלקת הוראת לפי הספר' בית אמנם פתוח במאי באחד ו)רשאי בכך, הרוצה ותלמיד, מורה שכל לפי כסדר' בו מתנהלים הלימודים אין אך

הספר. מבית יום באותו להיעדרמילוי בה ראו הדתיים הצדדים. שני דעת על נתקבלה הנזכרת הפשרהמרחיקי ויתורים בה ראו לא החפשים ואילו הדעת את מניחה במידה דרישותיהם

התפילות. של ותכנן הסידור את יכירו שילדיהם לכך, התנגדו לא הם גם שהרי לכת'הורים היו הכול ככלות שאחרי המשנה' של יותר אינטנסיבי לימוד לגבי הדין הואפנימה בלבם שם אי חבוי היה ועדיין דתיים בתים יוצאי הגדול ברובם אלה

והצליח. המורה פרט זו נימה על אלה. לענינים סנטימנט­מהבשבתות הכנסת בבית לבקר נהג הוא מסויימים. חובות הוטלו המורה על אףהשבת קדושת כחילול להיראות העשוי דבר, שום מלעשות היה וזהיר במועדיםלדתיים כלשהו ויתור י משום היה לא קלמן, י. אומר זו, "בהתנהגותי והחגים.ברכי על ילדותי משחר וחונכתי היות צביעות, של קורטוב אף בכך היה ולא

גאוותי". כך ועל ­ הזה היום עד מסורת שומר והריני המסורתוכחבר היווסדה מיום העובדים הסתדרות כחבר המורח' נטל כך עם יחדהפועלים. חגי בכל ובגלוי מלא חלק ההסתדרות' היווסד לפני עוד פועלים מפלגתבאופן זו. בהתנהגותו סתירה ראה לא כן שעל להוייתו, ואורגאני טבעי זה הין;השלווה הושכנה החינוך, במושבה, ביותר הרגיש ובשטח כנו על השלום .הוחזר זהההורים, בועד אם הצדדים, שני בין המשותפות הפגישות רבו זעזועים. ונמנעוהורים אסיפות במסיבות' ואם צד, כל של נאותה לנציגות השתדלות היתה שבותחרות מעין אחת לא היתה אלה מעין במסיבות הספר. בית של כלליות ובחגיגותהמקומי הרב גם בכך ושותפו ולמורים. הספר לבית שבחים בפיזור הצדדים שני ביןבקירוב ביותר חשוב גורם הספר בית נעשה כך משום החפשיים. ההורים וכן

שונה. מנטאליות בנות משפחות של משותף ומבנה הצדדים שני של הלבבותלבית לשוות היתה: השרון, רמת של מסוגה למושבה מהותית אחרת, בעיההשנים. כל במשך ומתיישביה המושבה מייסדי לעצמם ששיוו דמות אותה הספרלמסד שייהפך ההכרח מן זה ויסוד החקלאות יסוד על והתפתחה צמחה המושבההיתה לא היא אף ­ למציאות זו מגמה להפוך תלמידיו. יתחנכו שעליו הספר, ביתשל החדשה תקופתו מראשית זאת לעשות ניסו המורים אולם הקלים. מהדברים

בעמלם. ברכה ראו כאן ואף ­ הספר ביתמוריהם, על התלמידים ידיהם, במו הכשירו הלימודים שנת ראשית עם .

שתיליט לאספקת להזדקק לא למען משתלה, הוכנה וכן ירקות לגידול אדמה חלקתשליד בגינותיהם שישתלום מנת על לילדים, ירקות שתילי חולקו אף חוץ. מגורמיושיחיפ נוי עצי גידול והוא: חדש חקלאי ענף הוכנס הספר לבית הוריהם. בתי

השרון רמת ספל 120

29­28 בני אורן' בעצי בחצרות, ושם פה העיניים, היום נתקלות ואם שונים.במשתלת מקורם הרי ליגוסטרום, השיח של חיות גדרות וכן ואשל תות עצי שנים,

התקופה. אותה של תספר ביתתלמיד כל על אחריות הטלת ­ הספר בבית שהונהגה העבודה שיטתהילדים. של בעבודתם גם הונהגה ­ עצמית עבודה ידי על בלימודים והתקדמותוהכשרת התלמידים: של והעצמאית העצמית אחריותם על נעשה הכל בגינה.הכזיבו לא כרגיל היבול. על והשמירה בצמחים הטיפול השתילה, הזריעה, הקרקע,הארוכים החופש בימי גם היתד! מטופחת הגינה בהם. שניתן האימון את התלמידיםלילדים למרכז­חינוך הגינה הפכה הימים ברבות הלימודים. כבימי אז שגשגה והיאהטבע, לימודי להוראת החומר בא מכאן הכפיים. ועבודת החקלאות בתחומי

מהמציאות. ותלושים. מופשטים כה הלימודים היו לא כן ועל וההנדסה החשבוןבהן ימצא, שנשתמרו, במידה ההם, הימים מן התלמידים במחברות שיעיין כלשלושה באגדים, ואגדת? מערוגתם צנונית אספו ג' כיתה תלמידי זה: מסוג שאלותקיבל הכיתה תלמידי מעשרה ילד כל אם ­ אספו צנונית קלחי כמה באגד, קלחים­ שורה בכל שתילים תשעה שורות, בארבע בערוגתנו סלק שתלנו או: אחד? אגדנלקח הגבוהות בכיתות גם הבינוניות. בכיתות הדין והוא שתלנו? שתילים כמהוהרי הילדים. עיצבו ואותה חיו בה המציאות מתוך החשבון להוראת החומרשתילים כמה ­ נקלטו לא מהם 396, סלק. שתילי 500 הירק בגן שתלתי דוגמאות:קמל? חלק איזה ­ קמלו מהם 40 כרוב. שתילי 480 שתלתי קמלו?! וכמה נקלטודונם 5 לזרוע החליט אכר ;? נקלט אחוז איזה ? נקלט חלק איזה ? קמל אחוז איזההאומדן... לפי יעלו המים יעלו... הזרעים ... בערך תעלה הקרקע הכשרת מלפפונים.מחצית בערף בידו תעלה... האינסטלציה יעלה... החיפוי הזבל יעלה.. האורגני הזבל896, לפי וחסכון הלואה בבנק בהלואה להשיג עליו השניה המחצית ואת הסכוםכעבור החוב את לפרוע בידו יעלה אם בשטר? רשום יהא סכום איזה לשנתיים.חפר אכר זו: מעין שאלה לדוגמה היתה בהנדסה אף יחסוך? כמה ­ ומחצה שנהיוכל זבל כמה ­ מטר וחצי אחד ועמקו מ. 3 רחבו מטר, 5 ארכו זבל. לאגירת בור

בו? לאגורלשם התלמידים. למדו ואותן התחנכו שעליהן השאלות, היו וכהנה כאלהעלה התלמידים, את להקיף המורים ביקשו שבו החקלאי, החינוך מעגל השלמתציוד לרכוש ביותר, המוגבלים הכספיים האמצעים אף על הספר, בית הנהלת בידיומדי­גשם מדי­חום כמה גם אשבל פרופיםור) (עתה ד"ר של ובעזרתו לימודיבכלל באקלים הקשורות הבעיות כל לתלמידים הומחשו אלת מכשירים בעזרתהיתה הבינוניות בכיתות לחקלאות. וחשיבותן ערכן הודגשו וביחוד בפרט ובשרוןבמחברות נרשמים היו הסיכומים ביום. יום מדי החום, מידת בקביעות נמדדתדיאגרמות בליווי חדשיים סיכומים עורכים היו חודש כל בסוף כך. לשם מיוחדותתנועת על מוחשי מושג הילד קיבל כך ידי על שנה. כל בסוף שנתיים סיכומים וכןהספר בבית חשוב מקום. הגשמים. בימות ואם החמה בימות אם בסביבתו החוםמקור שימשה זו מדידה הגבוהות. הכיתות ידי על שנערכה הגשמים, מדידת תפסהאף כך עם ויחד החקלאות על והשפעתו תשומות שחונות בשנים האקלים לידע

הגבוהות. בכיתות וההנדסה החשבון במקצועות לימודי לחומר אכזב לא מקורושימשו החדשיים הסיכומים מת*רסמים היו במושבה המודעות לוחות מעלכמות על ידיעות בבקשת הספר לבית חקלאים פונים היו אחת לא החקלאים. את גם

121 הספר בית הוי

השדות. את להסוות זו מועטה כמות הספיקה מידה ובאיזו השבוע במשך הגשמיםומוריו המושבה, של החיים בריקמת אורגנית איפוא השתלב הספר ביתבין היו מהלכים העבודה ורוח החקלאות ריח חינוכיים. טעמים מתוך כך על שקדולנושאים החומר מרבית תלמידיהם. על המורים את ומבסמים הספר בית כתליהשתדלו הירק. וגן הפרדס הלול, לרפת, מסביב סובבה המקצועות בכל הלימודייםבהן הבעיות בכל ויתערה ולמשק לבית המשך מעין יהא הספר שבית המורים.

אלה. בעיות של מכלילן הידע באור להאיר הוטל הספר בית על הבית. התלבטהחיים. אורח על הספר בית השפיע מידה באיזו השאלה: שמתעוררת וודאינאמנים הם הנשארו ך החיים לדרך וצאתם הלימודים את סיימם לאחר תלמידיו, שלאת גם במנין לקחת יש התשובה במתן 1 בהם להפיח ביקשו שהמורים רוח לאותההעיר ­ בסביבה הישובים כל בשערי שהופיע שלילית, מבחינה הכביר, הגורםנהפכה והמושבה השרון רמת של לחצרותיה עד ממש הגיעה תללאביב תל­אביב.על ואף וההרסניות. השליליות הלווי תופעות כל עם תל­אביב' של לפרברה למעשהבהם יש אף לחקלאות. וקשור נאמן נשאר התלמידים שחלק לציין, חובה כן פימדריכים עתה ומשמשים האוניברסיטה של לחקלאות בפקולטה שלמדו תלמידיםספר בבתי באגרהמכניקה שהשתלמו בהם יש במחקר. עוסקים וכן זה במקצועאלה: בדבריו קלמן י. זה פרק וחותם אחרים. מקצועות שאר ובכל מקצועייםבתקופת שהתבסמו אתם' פגישות מתוך לי נראה החקלאות, את שנטשו אלה "אף

שהן'/ צורות בכל בחייהם ניכרת וההשפעה הספר בבית לימודיהם

הספר בית הויניתן לא כך ומשום דוחק חיי המתיישבים היו חיים המושבה ימי בראשיתעריכת כמו: הספר, בבית החינוך תחומי הרחבת לשם חמרית מבחינה בהם להיעזרהמורים נאלצו כך לשם הדברים. באלה וכיוצא בתיאטרון ביקורים. טיולים,והבידור. החינוך צרכי מימון לשם העצמיים בכוחותיהם אמצעים לחפש והתלמידיםבידיים ביותר דוחק צורך כשהיה במשק, הבוערות העבודה עונות נוצלו תחילהניכוש הירק, בגני דילול פרי, נושאים שהחלו בפרדסים הקטיף עונת כגון: עובדות,המורים. היו אז אנפץ. בזעיר עבודה ללשכת הספר בית הפך אלה מעין בימים וכר.­ יום בכל עבודה שעות לשתיים­שלוש הגבוהות הכיתות תלמידי את מגייסיםהעבודה. נותני של מבוקשם לפי כן, לפני יום סודר זה דבר כמובן. הלימודיט לאחרהחלפת לשם הביתה הספר מבית להליכה זמן לבזבז לא למען זו, אף זו ולאבילקטויהם, מביתם' אתם מביאים התלמידים היו עבודה, בבגדי הספר בית בגדיהצהריים, אחר 3 בשעה הלימודים, סיום עם מיד קלה. לסעודה וכריכים עבודה בגדיהיו הביתה העבודה. למקום ואצים עבודה בבגדי בגדיהם. מחליפים לבם, סועדים היובכך היה בחקלאות. עבודה שעות שעתיים­שלוש לאחר החמה, שקיעת לעת חתריםמבורך. חינוכי מעשה העיקר, והוא גם, אלא בלבד, חמרית בעיה פתרון רק לאבחלקו משמש היה העבודה שכר הם. כפיהם ביגיע לעצמם איפוא עזרו הילדיםוזוג לבגד אף ולעתים מחברות ספרים, לרכישת ובחלקו הכיתה בקופת להפקדת

בתיאטרון. והביקור הטיולים הכיתה קופת בעזרת מומנו אף נעליים.ראשונה. ממדרגה חינוכיות פעולות בתיאטרון ובביקור בטיולים ראו המורים!ולטיול קרובות לנקודות­ישוב לסביבה, קצרים טיולים כמה נערכים היו השנה במשךונערך ימים שלושה שניים היה נמשך האחרון מהסוג טיול יותר. ארוך שנתי

השרון רמת ספר 122

מצומצמות, שהיו הלימוד, בשעות לפגוע לא ובכדי וכוי. שומרון לירושלים/ חליפותהתיאטרונים ביקורי נוצלו ­ לתיאטרון ואשר החופש. בימות הטיולים נערכים היוהרבהל, שעשו ייאמר, אלה תיאטרונים שני של לשבחם בהרצליה. ו"אהל" "הבימה"במחיר גדולות הנחות ידי על בהצגותיהם, הביקור את התלמידים על להקלכמה הספר­ בית בחיי ומאורע חוייה בבחינת היה בתיאטרון ביקור כל הכרטיסים.לפגוע מבלי תכנה, על התלמידים עם לשוחח המורים נוהגים היו ההצגה לפני ימים­ וציפיה סקרנות התלמידים. בלב במכוון מעוררים היו כך ידי ועל ההפתעה בגורםגדול, ובעסק ברגל הולכים^ היו ההצגה בערב כשלעצמם. חשובים חינוך גורמי

בהרצליה. להצגה ובפומבי בצוותאלאחר רבים ימים ובמשך הילדים על יימחה ובל עז רושם השאירה הצגה כלהעזים הגשמים אף בבית. חיבורים לכתיבת נושא משמשת ההצגה זו היתה מכןהשמחה היו אלה בנסיבות דווקא שהרי להרצליה, להצגה זו הליכה מנעו לא בחורףהתלמידים חזו כזה באופן שבדבר. ההרפתקה מחמת יותר, גדולות וההתעוררות"הגולם'/ "הדיבוק'/ הנצחי'/ "היהודי התיאטרונים: שני של בהצגותיהם מוריהם: עלהמחזות, באלה וכיוצא "המכשפה" כשפים"' "מעשה "ירמיהו'/ יהודי'', להיות "קשההצגה כל בגולה. היהודי וההוי היהודית ההיסטוריה היהודי, הפולקלור ממיטב שהםונחרת התלמיד ידי על שנרכש ראשונה, ממדרגה תרבותי­אמנותי נכס בחינת היתה

בלבו.ראוי שבהם הנשפים, לעצמם קבעו שלו וההוי הספר בית בחיי מיוחד מקוםבחיי מאורע והיה הלימודים שנת תום עם נערך שהיה השנתי, הנשף מיוחד לציוןאם לבידור, מרובות הזדמנויות ההם בימים היו לא המושבה לבני והרי המושבה.את ימים. אותם­ של מסודרת הבלתי התחבורה בשל ואם החמרי מצבם מפאתובא ממשמש כבר כשהיה פסח, חופשת לאחר מיד פותחים היו הסיום לנשף ההכנותהיו משתתפיה שעיקר ההצגה תמיד היתה הנשף "מסמר" הלימודים. שנת סוףבחופשת נפתחה החומר אסיפת השנה. מחזור הוא המסיימת, הכיתה תלמידיבטיב והתלמידים, המורים דנים היו בצוותא המחזור. כיתת לפני והוצעה פסחמקהלה, כגון: הבמה' על שיועלו האחרים האמנות ב"מספרי" וכן שיוצג .המחזהתוך זאת ואף ­ התפקידים. מתחלקים היו הסופית ההחלטה לאחר ועוד. התעמלותהלימודים שעות לאחר כמובן ­ האימונים החלו כך לאחר מיד כללית. התיעצות

אחה"צ). 7­5 בשעות (לרובבכיתה שלמדו חומר מתוך התלמידים עמי יחד המחזה את עיבד והמורה ישליצחק ו"מסדה" ספרים מוכר למנדלי השלישי" בנימין "מסעות כמו; השנה, במשךאת מגייסים היו וביחוד .ההורים את בהכנות משתפים היו אף ועוד. למדןלהכנת החשמלאים את וכן השירה ופרקי המחולות להכנת שביניהם "האמנים"הבמה בהקמת מסייעים, ההורים היו אף התפאורה. להכנת הציירים ואת התאורהועושים ותלמידים מורים הורים, יחד מתכנסים היו ערב ערב כך. לשם החומר ואיסוףחוייה משום בהן היתה כשלעצמן, ההכנות הנשף. הצלחת לשם בהתלהבות יחדלאחר ימים כמה הלימודים, שנת ­בסוף המשתתפים. לכל נשכחת ובלתי עמוקה.'ידי על זו למטרה שהוקמה במה, על הספר, בית בחצר הנשף נערך היה הפסקתם,פתוח היה הנשף אורות. בשלל ומוארת טעם בטוב. הבמה היתה מקושטת ההורים.

כולה. למושבה אז ההתענינות ומרכז לרבים כמובןחוק את המסיימת ח/ כיתה במיוחד זכתה הכל של מיוחדת לב לתשומת

123 הדת חיי

ספר בית כל של הכותרת גולת היא זו כיתה ואם היסודי. הספר בבית לימודיהצמיחתו בראשית ­עדיין שהיה השרון, רמת של הספר בבית ביהוד כזו היתה הריהיתה לא הציונים וחרב בארץ אז יהיו טרם סקר מבחני ביותר. רך נטע מעין והיהמתוך מתנהלת היתה ח' בכיתה העבודה זו. כיתה תלמידי צואר על מונחתראשון שלב סיום של חשיבות רב למאורע תכונה מעין חשת ובאויר רוח התרוממותהעמקת יסודיות, יתר מאתם התובע יותר, רציני שני' לשלב ומעבר התלמידים בחייהלימודים. ונעכלו נקלטו מידה באיזו כללית עצמית ובדיקה הלימודים בחומר יתראבל יתרה מתיחות כל ללא ח/ בכיתה הלימודים מתנהלים היו בנחתהבית'/ ו"בדק ח' בכיתה כללי" "מאזן עריכת לשם הלימודי­ המתח היה מעט לאשעות הספיקו לא כך שלשם להוסיף, למותר החומר. כל על כללית חזרה היתהמשום כיתות. שלוש­ארבע בין זה יקר זמן לחלק צורך היה שכן הרגילות, הלימודיםאלה היו הלימודים. שעות לאחר ביום, שעתיים במיוחד זאת למטרה נקבעו כךשלושה שניים של קבוצות קבוע סדר לפי מופיעות היו שבהן אחה"צ, 6­4 השעותמראשית נמשך זה סדר הלימודים. חומר כל על חזרו ושם המורה של בביתו תלמידים

החופש. בימי וביחוד סופה עד ח' כיתה של הלימודים שנתאת עדיין הוא ניתק לא הספר בבית לימודיו חוק את המחזור וסיים אפילובעתידם הטיפול התחיל הלימודים סיום לפני כחדשיים הספר. לבית בינו הקשרהתכניות על שיחות לשם המורים עם נפגשים היו ההורים. המחזור. תלמידי שלאינפורמציה אוספים היו למענם. מתאים מקצוע בחירת ועל ילדיהם לגבי העתידותלימודיהם חוק מסיימי לרשות אז שהיו העל­יסודיים, הספר בתי של טיבם עללאחר אלה. ובירורים בשיקולים שותפו הכיתה תלמידי אף היסודיים. הספר בבתיהספר, בית מנהל היה בדבר הנוגעים והגורמים הנתונים כל של צדדי רב שיקולבהחלטה שסומנו החינוך מוסדות של קנקנם על ותוהה חלציו" "אוזר קלמן, י. הואבו, לעמוד ההורים. ואפשרות הלימוד שכר ענין את בודק המנהל היה הגורלית.כל לאחר רק וכף. וכף כניסה בחינות הכניסה, תנאי יכולת, למחוסרי הנחותוהיו ותלמידה תלמיד כל של מקומו סופית נקבע היה האלה והדרישות החקירותלא בכך וגם החדש. המוסד לסף עד ממש חניכיהם את מלוים המורים כמובןאחרי עוקבים היו הספר, כבית המורים, לתלמידים. המורים בין הקשר נסתייםאימת כל לעזרתם ואצים העל­יסודיים החינוך בבתי עשייתם זמן כל החניכיםושם פה שפרצו אי­הבנות, או קשיים של במקרה מתערבים ואף דרושה שהיתל?

החדשים. החינוך מוסדות לבין החניכים ביןלימודיהם זמן כל רק לא ותלמידיהם חניכיהם את המורים ליוו זה באופןמכן, לאחר רבים ימים לרבות בחיים, סידורם עד גם אלא השובים, האולפנה בבתישמחה בשעות נאמנים שושבינים המורים היו בישראל. בתים והקימו הסתדרו עתעל לעד שנקשרה חיים שותפות זו והיתד. חלילה. בצערם ואף אלה של בחייהם

היסודי. הספר בית בתקופת בצוותא הלימוד של האיתן היסוד

הדת חייוהמשק הכלכלה בתחום רק לא התבטא ייסודה מאז השרון רמת של ייחודההמעמד אנשי כאמור, היו, שבמתיישבים הראשונים והתרבות. הרוח בתחום גם אלאשל זו מזיגה ובחקלאות. בכפר ולהיאחז העיר מחיי להימלט שביקשו הבינוני,

השרון רמת ספר 124

.ההתישבות בכלל השתן רמת את שייחדה עצמית, ועבודה פרטית התישבותביטוייה את מצאה וזו רוח חיי של נופך מעט ביקשה ההם, הימים של החקלאיתבמקומות תחילה ל"מביף/ הראשונים המתפללים של בצירופם הראשונים בימים כברבכך והיה הימים. ברבות נתרבו אלה שאף קבע, של במקום שנים ולאחר ארעייםלבית­ הראשון בצריפו מקום היקצה משורר, מנחם הראשונים, שאחד סמל, משוםהמסור המטפל משורר מנחם היה למקום הרב בוא ועד במקום הראשון התפילההראשון התורה ספר גם נזכיר בראשונים עוסקים שאנו ומכיון התפילה. מקום בצרכיקרייניס. זאב ר' היה הראשון, כמובן הוא אף בתורה, והקורא ויסוסר מרדכי שמסראוירבאך דב ישכר הרב של בואו את נס על מעלים הזכרונות בעלי כלשמים, יראת בקרבו שמיזג רב זה היה הדתיים. חייה הקופה כפיתח השרון לרמתכל ועם במקום ההתאקלמות בחבלי הראשונים עם ונתייסר ועבודה תורה אהבתוהפרט, הכלל עם בריב אחת לא נכנס שבגללן הדת, יסודות על ושמירתו קפדנותוואחרים סיני צ. ח. עליו ומספרים מהסבך. מוצא ונכונה, טובה ברוח תמיד, מצאלמד הלבנה. שברוסיה מינסק בפלך קטנה עיירה יליד היה הבאים: הפרטים את

י י *.

אוירבאך דב ישכר הרב

קובנה) (ליד סלובודקה בישיבת תורה קיבל וביחוד ובישיבות ב"חדרים" הרבהבית­ חבר והיה קובנה של הפרברים באחד לרב נתמנה נישואיו לאחר המפורסמת.הנודע ליפשיץ, יעקב הרב החיה הרוח היה זה דין בבית קובנה. של הרבני הדיןהרב היה זו באוירה בציונות. אפלים באמצעים שלחמה השחורה'/ מ"הלשכהבין היה הראשונה העולם מלחמת בימי שקלים. ומוכר לציונות נוטה אוירבאךכיאות מחיה מרחב לו שאין בראותו, אולם, למקומו. חזר המלחמה לאחר המגורשים.אשתו). (אחות גיסתו היתד. כבר שם הדרומית' לאפריקה רעייתו, בעצת יצא, לו,במאכלות שם הגרים היהודים יתגאלו לא למען עופות שחיטת למד החדש במקומו

אסורים.

מנעוריו. כיסופיו מקום ישראל, לארץ אותו משך לבו אולם באפריקה חי הואבתל­אביב. מגוריו מקום וקבע הרבנית רעייתו עם ארצה עלה העשרים בשנותביניהם ונרקמה ז"ל קמינסקי אשר בצלאל ר' את הכנסת בבית להכיר לו נזדמן כאןקמינסקי רכש כן שעל השרון, ברמת גם, יחד נקשרו מאז ביותר. הדוקה ידידותפרדס ובנטיעת בקניה המטפל היה והרב השרון ברמת דונם עשרים בת חלקהבעזרת פרדס, נטע שעליה דונם, עשרה בת חלקה הרב לעצמו רכש וכן למענו

125 הרת חיי

היה והרב בעגלתו משורר דוד מביא היה לנטיעה השתילים מקמיבסקי. הלואהקמינסקי. של שבפרדסו העבודות כל על המשגיח

העצמית בעבודתו הרבים לב תשומת זה רב משך הראשונים בימים וכברעודר היה עצמו. הוא בפרדסו לומר צריך ואין פיקח עליו אשר פרדס, שבאותוהיה כן שעל משורה דוד של "מונופול" מעין שהיתה החריש עבודת מלבד ומשקהובאותו שלו .המגורים צריף את הרב הקים (1928) בתרפ"ח במקום. הראשון החורשהשתתף עצמו הוא אוסישקין. ברחוב הראשון שהיה בית' גם לעצמו להקים ניגש זמןבידי שתיעשה בעצמו, לעשות היה שיכול עבודה, שום הניח ולא הבית בבניית גםשהיו לאחר הראשון' הכנסת בית וממילא מעצמו נוצר שבצריפו וכמובן אחרים.שהוא סיפר לא הראשון בזמן במקום. הראשון ההיסטורי בצריף תחילה מתפלליםמשראה ברם בכך. לעסוק רצת ולא עבודה מרוב קשות ידיו היו שכן שוחט, גםעופות, שחיטת לשם להרצליה השרון מרמת בחולות הבוססים התושבים בסבלות

פרס. לקבל מנת על שלא ­ בשחיטה גם עוסק התחילבשחיטה, עיסוקו בשל יותר עור נצטמקה הכי, בלאו המצומצמת פרנסתו,עצמה על איפוא נטלה רעייתו מכניסה. לעבודה המוקדש מזמנו מעט לא שגזלהרבנות לעול נכנס קמעה קמעה כשר. אוכל המבקשים לאלה ארוחות בבית להכיןמעורב היה דל. קיום כדי גם בה היה ולא ביותר וזעומה דלה ומשכורתו במקוםהלשכה. ועדת בחברי היה וכן העבודה לשכת להקמת ובמסייעים המושבה בחיירווחו ביניהם וההשקפות העולמות ריחוק אף שעל ועדה, באותה חבריו ומצייניםכרב זכותו על הרב ויתר לא תרפ"ט מאורעות פרוץ עם ביניהם. טובים יחסיםבן הופיע ולא אירע אחת ולא המקום אנשי שאר כל עם יחד לשמירה לצאת ודרש

השמירה. למקום לבדו יוצא היד. לשמירה זוגולמשל מאמצים רוב ושיקע המקום של הדתי לאפיו דאג שהוא מובן, ממילאהמסור הפרדס על בפיקוחו עיסוקיו עם במקום. הראשונה המקוה הקמת לשםלו דאג שלא במקום דת בעניני הנוגע וקטן גדול דבר שום הזניח לא לרשותו,הכל עושה היד. המושבה של אפייה על ובמאבק לבו. תשומת כל את לי הקדיש ולאברמת והדתית החרדה השיכבה הגברת לשם למקום דתיים אנשים משיכת לשםוקטן חדש במקום שכאן, בשמעם למקום נמשכו חרדים אנשים מעט ולא השרון.בימים קטנים בישובים הרגילות מהתופעות היד. לא כלל שבדרך דבר רב, מכהן זה,נתקל כך משום בועד. הרוב אחת לא היו ואלה ­ מתנגדים לו שהיו וכמובן ההם.כאריות" "לחמו לצידו ברם למשכורתו. מה תוספת שביקש אימת כל בהתנגדות

ופרידגוט. בנימיני צביבדמי נפטר והוא מחלתו עליו גברה שכן ברבנות, רב זמן לכהן זכה לא

שמו. על רחוב בקביעת צויין במושבת זכרו תרצ"ה. בחנוכה ימיודרך הראשון, מהצריף החל במושבה הכנסת לבתי גם ללב נוגעים וסיפוריםכמותו למרובים ואחריו הראשון הכנסת לבית עד אוירבאך הרב של התפילה ביתבמושבה. לתפארת המתנוסס ישראל'/ "גאולת המרכזי הכנסת בית של להקמתו עדבשנים התפילה תנאי ועל אלה נדודים על שבמתפללים הותיקים ומספריםשאת העם, בבית הראשון הכנסת בית על הזכרונות בעלי מספרים כך הראשונות.הובאה שבו הארגז, של העצים מלוחות סגל שלמה ר' ועשה התקין שלו הריהוטבית למושבה. אז יהיה טרם וחשמל רסקו). (ליד א' לבאר הגדולה הדיזל מכונתהמתפללים, אחד פתילה. ידי על ובוערת הנדלקת במנורת­בזק, איפוא הואר התפילה

השרון רמת ספר 126

מעלה היה חבל ובעזרת התילןיה במרכז שתקע לוו' גלגל חיבר יואל, אליהו ר' ­

את "הטוניקה" מילאה זה באופן ולנקותה. בנפט למלאה כדי המנורה את ומורידהתמה לתפילה הוסיף אד זה כל אולם הראשונים. המינימאליים בצרכים החסרבלב השמחה היתה הראשון הכנסת לבית המתפללים ומשעברו החדש. במקום'הכנסת בית ומשחונך הזה'. הנכבד המאורע לכבוד צנועה חגיגה קויימה ואף במלואה

מלכין. יוסף ר' והוא ­ הגבאי גם מונהצ. ויסופר, מ. (של תורה ספרי כמה נצטברו כבר הראשון הכנסת בביתהכנסת ובית הימים ארכו לא הרב). ושל מילר ירחמיאל שמואל קרסיק, ש. בנימיני'שמואל והוא כן, לפני רבות שנים בכך כבר שנתמחה "מקצועי", גבאי קיבלכן ועל מצער במקום בגבאות עסק שם מקנדה, ארצה הגיע מילר מילר. ירחמיאלהגיעו עם מיד פתח הרב במירצו הוא ודת. יהדות עניני ב"הרבצת" היה נסיון בעלצר הכנסת ובית משראה הכנסת. בית הרחבת לשם בפעולה (1930) השרון לרמתחג, ובימי נוראים בימים וביחוד דלתותיו על והצובאים המתפללים כל את מהכילעד ומשם מכאן ואמצעים מהמושבה מתנדבים וגייס נוסף חדר להקמת התמסרביותר* העסוקים מהאנשים הרב, ליד מילר, י. ש. היה ובכלל מחשבתו. את שביצעכראשה כיהן אף במושבה. שנותיו כל עסק זו קודש ובעבודת במושבה דת בעניני

רבות. שנים במשך וניהל שהקים. חסד'/ "גמילות שלמחנות שהתפרנס קרייניס, ז. הוא הראשון, קורא" ה"בעל את הזכרנו כבר"החרו אחריו בנו. ידי על היום עד המקויימת במקום' הראשונה במושבה, המכולתולבסוף מאירוביץ. חליג סיני צבי חיים ר. משורר, מנחם התורה בקריאת החזיקו"ביחוד לקחו, מטיף היה אוירבאך הרב במושבה, הראשון שחרב להזכיר ראויהיו שאליהם השיעורים הם הלא וכף, יעקב עין משניות, השבוע, פרשת בשבתות,

לכך. לו וזיקה בו תורה שריח כל באיםלשם חדר הוקצה שבו העם, בבית התפילה בית שכן רבות שנים במשךמקום. את בהרבה איפוא והרחיבו נוסף חדר המתפללים הקימו הזמן במשך זו. מטרהוחלק אליו הבאים את מהכיל צר המקום נעשה הישוב גידול ע0 ברם התפילה.הקמתו בעיית לה. מחוצה ואף המרפסת על בחוץ להתפלל היה נאלץ המתפלליםבהקד0 פתרונה ודורשת דחופה איפוא נעשתה במושבה מרכזי כנסת בית שלמכן. לאחר המקומית ולמועצה לועד דרושים. היו אלה תפילה שחדרי לאחר וביחודבשיכון בנימיני: צ. מר מספר המרכזי הכנסת בית להקמת הראשונים. האמצעים עלושם פה נתגלו דיור, יחידות 40 שכלל המקומית, המועצה ידי על שהוקם הראשוןשל הפרטי רכושם1 היו לא שהדירות כיון המשתכנים. של בהתנהגותם פגמיםלאחרים, בדירות להשתמש זכותם את שמכרו מהם/ אחדים נמצאו המשתכנים,אחרים, במקומות להשתכן הלכו הראשונים המשתכנים ואילו גדולים, בסכומיםלמראה ידיים בחיבוק לשבת רב זמן יכלה לא המועצה לה. מחוצה ואם במושבה אםאת להם למכור למשתכנים הציעה היא בפרץ. לעמוד והחליטה ספסרות של זהדירות. לבעלי ייהפכו כך ידי ועל גדולים לא במחירים יושבים, הם שבהן הדירות,חדרי השנים במשך עליהן הוסיפו ואף הדירות את וקנו להצעה נענו המשתכנים

נפשם. כאוות ומרפסות דירהנצטברו כספיים, ורווחים, עסק לשם כמובן תחילה נעשה שלא זה, מ"עסק"גט ובכללם הציבור לצרכי להוציאם שהחליטה המועצה' בידי גדולים די סכומיםהשתתפו .המושבה בני שאר וכל המתפללים אף המרכזי. הכנסת בית לצרכי

127 הדת חיי

שפנתה אגודה, הוקמה כך לשם התכנית. לביצוע לגשת יכלו וכך בתרומותובהם: לארץ מחוץ נדיבים בכך השתתפו אף זה. למפעל יד לתת לתושבים בכרתמר התושב תרם המגרש את סילברמן. הגב' וכן הברית מארצות ושקץ טל הרבהכנסת בית עסקני חותנו. לזכר אברהמי משה מר ניכר סכום תרם וכן ז"ל גיטלסאותם משכירים. אלא הכנסת, בבית "המקומות" את מוכרים. שאין תקנה התקינו אףהימים כל במשך קבוע הכנסה מקור נוצר אף זו בדרך בשנה. שנה מדי למתפללים

/ ­ . והשנים.של ובנייתו להקמתו בדרך שעמדו הקשיים על בנימיני מר ומספר ומוסיףלמקורות­ יתירה במידה להזדקק לא הכנסת בית עסקני ביקשו כל קודם הכנסת. ביתובראש שבמקום, עצמיים בכוחות האפשר במידת ולהקימו מבחוץ פילנטרופייםחלקים אלה אי של התנגדות התעוררה וכאן המקומית. המועצה בכספי ובראשונהלמתנגדים משנתחוור רק כנסת. בבית צורך לנו ואין אנה חפשים שטענו: במושבה,הסתופפו שבו המועצה, של החדר למועצה יוחזר הכנסת בית בנין שעם אלה,

זה. "עסק­כדאי" נוכח התנגדותם את אלה הסירו כה' עד' המתפלליםהתקיימה (29.9.1949) תש"ט באלול כ"ו ביום. הכנסת לבית הפינה אבן ירייתהראשית, הרבנות הדתות, משרד נציגי של ובנוכחותם רב קהל של חגיגי במעמדוהרחוקה. הקרובה והסביבה מהמקום רב וקהל ציבור אישי מועצות, ראשי רבנים,מהמשועה כמה פי עלו שההוצאות נתברר, הבנין, במלאכת משעסקו וכרגיל,הוא. אף שגדל הבנין, היקף בשל ואם והחמרים הבנייה מחירי האמרת בשל אםהבנין את לסיים המקומית המועצה עצמה על קיבלה ההכנסה מקורות כל ומשנשאבושל במעמדם ושוב חגיגית אסיפה נערכה בתשי"ג, הבנייה, סיום עם חשבונה. עלהועלתה ואף וברכות נאומים רוב נשמעו הפינה. אבן ביריית הנזכרים אלה כלכנסת בית מקימה מקומית שמועצה ביותר, הבולט המקרה שזהו העובדה, נס על

!: " \

ישראל גאולת הכנסת לבית אבךפנה יריתנואם אונטרמן חרב

השרון רמת ספר 128

_ ' ­­"\ ­

ישראל" "גאולת הכנסת לבית תורה ספרי הכנסת

' * ":~41]1 * , י~­­ :.*. . ­"י¥י1,

p :< §' g­S ^ ^ ^ <­­ :. .1 ;\ ^ '^ ­­^^B

ישראל" "גאולת המרכזי הכנסת בית

צירף בנימיני מר המועצה ראש זה למפעל העיקריים השושבינים אחד חשבונה. עלאהבתי ד' ? ישראל משכנותיך יעקב אהליך טובו "מה הכתובים: את השמחה לעניןהשרון ברמת התפילה תנאי את יפה התואמים כבודך/ משכן ומקום ביתך מעוןמשכן מכן לאחר הארעי) הצריף (הוא אוהל ­ תחילה הראשונים: הימים מאז

מעון. בית ­ ולבסוף ארעי

\29 הדת חיי

הם הלא מרכזי, כנסת בית שהוקם לאחר גם "המניבים" פסקו לא כרגילומהם ההיסטוריה נחלת שנעשו מהם הזכרובות' בעלי ידי על המפורטים. המרוביםאשר בצלאל ר' של בביתו המניבים על הותיקים מספרים כך היום. עד המתקיימיםעל או קורא'/ "בעל גם היה הבית ובעל משלו תורה ספרי שבי היו כאן קמינסקי.השרון ברמת החדשים המתיישבים את בעיקר שריכז מולר, אבא ר' של המנץאלה מתיישבים תרפ''ט. מאורעות לאחר טוביה ומבאר אוריה מכפר שהגיעורחוב לאורך השרון ברמת והתנחלו דתיים הגדול ברובם היו הישובים משניואחר קמינסקי בבית היה תחילה למקום, ממקום בדד שלהם "המבין" םוקולוב.שמעת מולר. אבא של לביתו עבר ומכאן כהן ושמעון הוברמן ישראל של בבתיהםשנשא גדול בסל הלחם את היה מחלק במקום. מאפיה ובעל טוביה מבאר היה כהןרעייתו, בצדך. לכל היה ודואג פתוח בלב חונן אוריה. מכפר בא מולר שכמו. עלאם לאורחים, ביתה את להתקין טרחה ותמיד דבר בכל לו עוזרת היתת סימה,איש ילסקי, מאיר היה ראשי ציבור'' "שליח דברים. שאר בכל ואם ערוך בשולחןבימים וביחוד העריבה בתפילתו המתפללים את מהנה היה הוא. אף אוריה כפר

אצלם. להתפלל הרב את מזמין זה "מנין" היה ומועד חג בימי נוראים,את מלפרט היריעה ותקצר ­ משלו היסטוריה "מנין,, לכל היתה זה באופןליפשיץ, אהרון צבי), (קרן הירשהורן משה ר' של "המגינים" שהם השמות, מלבד זוהכנסת לבית הגרעין את היוו וליפשיץ הירשהורן של הנזכרים ה"מניבים" ועוד.

מכן. לאחר פקר שבשיכוןשל הבולטים מהאישים הימים ברבות שנעשה אוירבאך, הרב של פטירתו עםשנות בראשית (נולד היה רוסיה יליד אדלשטיין. יהודה צבי הרב נתקבל המושבה,

ז"ל אדלשטין צ"י הרב

מהמצויינים שהיה אדלשטיין, גרשון ירחמיאל הרב של ובנו העברה) למאה התשעיםתורה למד ארלה". ,,בן הש"ס: בסוגיות חידושים ספר ובעל וולוז'ין שבישיבתאת ידע ומנערותו כפיים למלאכת נטיה גילה כך עם יחד ובישיבות. אביו בביתמשתמש שהיה מלאכות וכר, כריכה צבעות, נגרות, המסגרות, הנפחות, ,מלאכת

השתן למת ספר 130

כל ברם ידיו. במו שובים מכלים כלים לעשות היה נוהג אף הצורך. לעת בהןבישיבת למד משנתבגר חייו. תמצית את שיקע ובה לתורה קודש היו מעייניוהעולט מלחמת פרח עם אחרים. ובמקומות סלובודקה בישיבת ואחר וולוזייןנשלח קצרים אימונים ולאחר בגרמניה מלחמה לשם הרוסי לצבא גוייס הראשונהשמא. באויב, לירות לא היכולת ככל שהשתדל לספר נוהג היה המלחמה. לחזיתעמיתו, בחייל ופגע כמעט פעם כך ידי ועל על אל יורה היה כן ועל ביהודי יפגעורק אך חייו את יקדיש יחיה שאם נדר נדר בשבי גדודו משנפל לידו. העומד

בחיים. ונותר תפילתו נתקבלה ואכן לתורת.

עליו הוטל ושם קאסל העיר ליד בגרמניה שבויים במחנה השבוי הרב ונכלאכרב הגרמנים בו הכירו ידידים בהשתדלות מסוכנות. ואף פרך בעבודות לעבודלשם הכנסת לבית השבויים ממחנה לצאת הורשה ואף הפרך מעבודת ושוחררחידושי הכתב על העלה ואף בלימוד עצמו כל את שיקע זו בתקופה ולימוד. תפילהנשוא, ללא התנאים את מלבו השכיח עיסוק אותו כל ובפלפול. בהלכה משלו תורהוכל מים מלח, יבש' לחם מלבד טעם לא בצבא שירותו ימי כל נתון. היה שבהםהשבויים חילופי עם אסורים. במאכלות להיגאל לא כדי אלה, כגון דברים שאראת מילא אביו משנפטר סמולנסק. שבפלך שומיאץ, לעירו חזר המלחמה לאחרבאיזור. הסובייטי המשטר השתלטות עד בה וכיהן עיירה באותה ברבנות מקומומבחינת ואם כלכלית מבחינה אם תקופה, באותה היהודים על הגיעו מרובות צרותשלא היהודית, הגחלת על לשמור אלה בימים הוטל הרב על .ותרבותית. רוחניתהראשונה שבתקופת הסובייטי, המשטר בימי הקלים מהדברים זה היה ולא תיכבה

היהודי. ברחוב וביחוד דתי גילוי כל נגד עוזו בכל לחם

תורה, התלמוד הכשרה, השחיטה את איכשהו לקיים מירצו בכל ניכנס והרבהמשטר בשל לחם כיכר עד שהגי"עו השכבות וכל העניים של פרנסתם את וכן ה"חדרים"במקומות מאשר יותר מרובה זמן זו בעיר אלה מוסדות נתקיימו לכך תודות החדש.בבית ישיבה אפילו נתקיימה ובמחתרת 1931 עד נתקיים בשומיאץ וה"חדר" אחריםנפש בחירוף לוחם הרב כי שידעו והרחוקה,, הסביבה^הקרבוה מבני היו והלומדים הרבומקיימית הדת על הרדיפותייוהגזירות ברם להכחידה. המבקשים מול היהדות קיום עלנסגרו אחד אחד ליום. מיום היא,, אף קשתה הייבסקציה של וידה ליום מיום גברואו תבואה באסמי השלטונות מוסדות לטובת הוחרמו המבנים וכל הכנסת בתיולא היא אף נסגרה בשומיאץ הרב הישיבה'של באלה. וכיוצא למפלגה קלובים

לסיביר. שילחוהו שלא הרב עשו­עם וחסד למחתרת לרדת עוד יכלהלחינוך ילדיו את לשלוח מצוי לא בעוז הרב סירב ­ בכך סגי לא ואטתושבי בכל הסוהר. בבית י ונכלא נשפט, זה סירוב ידי ועל הסובייטיים במוסדותאת שלחו השאר כל יואילו בנידון. צייתו שלא היחידים והשוחט הרב היו העירהרב ליהודים. אשר הקדוש בכל שיסו שם הקומוניסטיים' החינוך לבתי ילדיהםלממשלה, אשר החינוך מידי להצילם הצליח וכך אחר למקום ילדיו את העבירטיפל העליה. רשיון את השיג בקלות ולא .(1934) בתרצ"ד לכאן ארצה הגיעו עדיבעירום ארצה­ עלה הוא וולוז'ין. בישיבת אביו עם יחד שלמד ז"ל, קוק הרב בכךומיודעיו, מקורביו שמבין לבית מבית ונד נע היה הראשונים ובחדשים כל ובחוסראוסישקץ). רחוב (כיום: אלינסון יהודה קרובו בקירבת השרון ברמת שהשתכן עדכיו0 המשמשים (אלינוביץ), אילני ברוך של הלול חדרי בשני היתה הרב של דירתו

131 הדת חיי.

השרון, לרמת משפחה נוספה זה באופן זמורה. מר של גלנטריה וחנות למחסןספרים. קצת מלבד כל אין שאתה. מרוסיה, פליטים משפחת

והנהלת המושבה ועד החליטו אוירבאך רי"ד הראשון הרב של פטירתו עםשימש שהקודם ולפי במקום. הרבנות לכהונת אדלשטיין הרב את לקבל הכנסת ביתלהחזיק המקום. בידי היה שלא משום החדש, הרב על זה תפקיד הוטל כשוחט, גםתוך אבל השחיטה. מלאכת את החדש הרב ידע לא הקודם כרב שלא שוחט. גםלשוחט נעשה הימים שברבות עד סכינים השחזת לרבות זו אומנות למד קצר זמןסולובייט­ (וולוולי) זאב יצחק רבי הדור שגאון כך, כדי עד במקצועו ואמן מומחהאת. לשחוט במפורש הורה ברק' בבני ירושלים על המצור בזמן מתגורר שהיה שיק,היה ועסוק במקום. מהרה עד הרב והתערה השרון. ברמת הרב אצל בשבילו העוףחינוך, כגון: הדת, בתחומי הנוגעים באלה וביחוד ציבור בעסקי ונפשו לבו בכלבמקום. וחסד צדקה עניני שאר וכל לנצרכים עזרה הכשרות, הבטחת שבת, שמירתלישיבות. לא ואף ספר לבתי לא שלחם ולא ילדיו את תורה לימד כך עם יחדכגון: החילוניים, המקצועות כל גם אלא קודש לימודי רק לא אצלו למדו ילדיוהאנגלית הלשון לימוד לשם, רק וכר. גיאוגרפיה ספרות, היסטוריה, הנדסה, אלגברה,היו הדברים אלה כל ברם השחמט. במשחק הצטיין אף הביתה. מורה לילדיו לקחשלח בתו את רק תורה. לימוד שהיה עיסוקו' לעיקר פרפראות בבחינת אצלוהיא מורה (היום יעקב" "בית החינוך: רשת של מיסודה החרדיים החינוך למוסדותחינוך עליה: נתעוררו שרבים תופעה זו היתד. תקוה). פתח ליד תיכון ספר בביתהתופעה זו היתה אחת ולא מקובלים.. למוסדות­חינוך להזדקק בלא לילדים עצמילא ענין בכך שראו ממרחקים, עתונאים בידי לסנסציוניות, ואף לכתבות נושא

רגיל.בשאלות אליו פונים והיו התורה מגדולי כאחד הרבנים בעולם הרב היה riTבארץ מהיחידים שהוא עליו ואמר ביותר אותו העריך איש" ה"חזון גם מסובכות.בכמה ובכן המחקר בספרי בקי כאמור, היה, אף ביסודותיה. התורה את היודעיםתפיסתו, כפי ושמירתם דת לערכי קנאי היותו עם כללית. השכלה של תחומים וכמההיד, כן שעל המצוות, עול פורקי לרבות מישראל, איש לכל רבה אהבה חדור היההמשכורת במקום. כלכלית מבחינה גורלו שפר לא היהדות. לחיק להחזירם מוכיחםבדומיה וסבל ברבים הפרטי צערו את פירסם לא ברם בכבוד. קיומו כדי הספיקה לאוהמצוות הזכויות אחת בה שראה הישיבה היא ישראל, ארץ ישיבת חבלי את

שבחייו. הגדולותבמושבה, כלכלית התאוששות ימי והימים מחלתו. עליו גברה תשי"א בקיץגלוסקין, נפתלי ר' הופקד השחיטה ועל הופרדו והשחיטה הרבנות שתפקידי במידההוכנס ולבסוף ליום מיום הוחמר הבריאותי מצבו היום. עד זה בתפקיד המשמשבכי בירושלים נפטר הוא עוד. חזר לא שממנו בירושלים, "הדסה" החולים לביתהטמנה לשם מירושלים נפטר להוציא לא הוא ומקובל שנהוג ואף תשי"א. בחשוןברמת העלמין בבית למנוחות להביאו איש" "חזון מבעל הוראה באה אחרת, בעיריעקב רבי בנו ירש ברבנות מקומו את אמו. מנוחת ומקום רבנותו עיר השרון,

אדלשטיין.השרון. רמת של הדתי בחינוך חדשה תקופה נפתחה הנוכחי אדלשטיין מהרבהדתי והחינוך מזה החילוני החינוך מצדדי בין ראשונים בימים שהושגה הפשרהשיכבות­אוכלוסין של וכניסתן האוכלוסיה גידול לרגל וביחוד עוד סיפקה לא מזה

השרון רמת ספר 132

;'? י/'.לי 4vx­;.^­ 1'­ 5

:­*­ < * *,;Ja1^ lv, ^V^X^ ^:J.1

אדלשטין יעקב ר' הרב

בהדרגה נפתחו זו בדרך גמורה. קיצוניות לידי עד הגיעו הדתית שבעמדתן למושבה,השרון'/ ו"ישיבת ישראל אגודת של העצמאי לחינוך עד דתיים ספר ובתי ילדים גנירמת של רבה מגרש. כך לשם שתרם פתרי, זאב יצחק לר' תודות במושבה שהוקמהוסמלי מאמציהם ממיטב זה גבוה תורני במוסד שיקעו הסביבה, רבני עם יחד השרון,רמת מייסד של נכדו שלום, בן יהודה ר' הוא בישיבה הרוחני שהמשגיח הדבר הוא

שלום. בן יעקב השרון

,.....,­..... ל ו

י: ­ \ .. . >

האוכל) (חדר השתן ישיבת . ,

133

והעפלה כוננותפרח עד שנמשכו מאורעות תרצ"ו, מאורעות ימי הימים לחול. ומהקודשאולם במושבה. לעיל' כנזכר במיוחד, פגעו לא אלה מאורעות השביה. העולם מלחמתלסלילתו גרמו ואף כוננות של במצב וחדשים ימים במשך המושבה את שהעמידו דום

השרון ברמת גם השתקפו כמובן קטן מידה בקנה שלו. הטוב וגמר הכביש שלהוא הלבן, הספר בעקב והכוננות המאורעות בימי הישוב של הכללית התארגנותו

השניה. העולם מלחמת פרח בפרוס שנתפרסם המעל'/ "ספרלרגל (18.5.1939) שבתון על קוראים אבו פיקר יוסף של המדוקדק ביומנואף המחאה. בעצרת השתתפות לשם להרצליה בסך ותהלוכה הלבן הספר פירסוםהבריטי, הממשל נגד מחאה נאומי נשמעים שמעליה אסיפה, מתקיימת במקום

הבטחות. המפרטובים" "מעשים לרגל בדרכים עוצר הוכרז מאז וביחוד מתגברת השמירהלשבתונים, קץ ואין עצרת רודפת ועצרת הישוב על באים מיתה ימי פורשים. שלחירום לימי מתאמנים במקום צעדינו. להצר המבקשים על כמובן משפיעים שאינםובעיר המלחמה צל מעיב בינתיים הקרוב. ככל לבוא עתידים שאלה בלב, ותחושהמיום מתעבה הצל המרוחקים. למקומות עד המתפשטת האגירה' בהלת מתחילהשעתידה מנחשים אין ועדיין העולם מלחמת פורצת שכן קדרות' יורדת ואתו ליום

בגולה. היהודי העם על שואה להמיט זו מלחמהחבר למאה חבריה מספר מגיע וב­1937 במקום "השורה" מתארגנת בינתייםוכמות אקדוחים 3 רובים, 9 למקום רוכשים מפולין המגיע הנשק ממשלוח וחברה.הרכישה ומקורות בהדרגה והולכת גדלה בשק של זו זעומה כמות רימובים. של קטנהשם שאול, לקרית גם חלק נמסר זו מכמות הסביבה. ערביי גם לעתים משמשיםבכמה במקום. השורה משתתפת לכך נוסף מקומית. הגנה הגוש ידי על סודרהוינגייט, של הלילה לפלוגות טיגרט, לגדר אנשים משלוח כגון ארציים' מבצעיםביותר אינטנסיביים היו האימונים החופים. ולמשמר בשרונה משמר לתחנתפעילה בהתארגנות החברות שותפו הרצליה. עם הדוק בשיתוף התנהלו והפעולותהגומרים החזקת הכללית, השמירה באיתות. ואם ראשונה בעזרה אם השורה של זוהמתמידים למאמצים נוסף ביותר כבד כספי נטל המושבה על הטילו נשק ורכישת

והמתוחים.הטלת כגון בודדים' מקרים. אך אירעו המלחמה לפרוץ שקדם זה מיתה בתוךקיפביס. ופרדס שאול קרית ג/ איזור על בודדות יריות אבטובוס' תקיפת מוקש,הבטחתם את קישק אבו בבי קיימו שכן השכבים, הגיעו לא יותר גדולות להתנפלויותשל והרצחנית המתמדת להסתה נתפתו ולא היהודים על עוד להתנפל לא ב­1921המקום בת של הירצחה דבר היה ימים באותם ביותר הקשה המקרה המופתי. שלוחיקריאת כידוע נתפרסמה המלחמה פרוץ עם הירקון. גשר ליד בנסעה ליפשיץ, מריםתיכף נתגייסו המושבה מבני שמונה הבריטי. לצבא להתגייסות היהודית הסוכנות(מנחם האלה למגוייסים השרון. ברמת ההתגייסות תקופת את ופתחו ומידזוסמן, יוליוס טויבר, שלום גלעדי, דוד צוקרמן' אברהם פיקה יהושע פרפלוטצ'יק,וליוום לשירות צאתם עם חגיגית מסיבה סודרה סרור) ומשה פרבשטין משההתגייסו: אחריהם האויב. על הנצחון ואתם מהירה שיבה ובברכת הצלחה באיחוליפישל ההנדסה, לחיל פרידלבדר מ. האויר' לחיל יעקבסון וראובן ריצין יהושע

החופים. להגנת ברלינר ומנחם בורדמן מנחם לתותחנים, קירשנר

השרון רמת ספ.­1 134

זזו. בכיוון הדרכה תושבים מספר קיבל אויר להתקפות החששות גבור עםלשם חזקים צופרים נרכשו בחצרות. מקלטים, בבניית והוחל המקום על ירד האיפולעל פיקחו המושבה מטעם .הפקחים בעיצומם. היו הג"א ותימרוני אזעקה קריאותעם אלה פעולות וגברו סכנה. בשעות נוהג בדרכי התושבים את והדריכו האיפולחיל, אל מחיל הנאצי הצורר .הלך שם אירופה, בחזית הקרובה. תל­אביב, הפצצתצוקרמן, א. המקום: בני גם היו ובשבויים בשבי ארץ­ישראל מחיילי רבים נפלוהחרדים את במקצת הרגיעו מהם שהגיעו המכתבים וזוסמן. טויבר פרבשטיין, פיקה י.

ושלומם. לגורלםפוסק שאינו המאבק הוא הלא ,pK1 כאן שניה חזית לישוב נפתחה בינתייםהסמוכה הרצליה של חופה נרדפים. פליטים של העליה בענין המנדט ממשלת עםימים מאותם לנהור המתחילים אלה הם. הלא מעפילים, אניות של עגינה צומת הופךולחייהם להם האורבות המרובות הסכנות אף ועל בהמוניהם ואילך קודריםבכלל להכלילן אתה יכול בקושי שרק רעועות, וספינות באניות במסעותיהםמילין ששה במרחק אנשים מאות יורדים זה מסוג "הטרנספורטים" באחד הספינות.ים ללב האניה חוזרת בוקר עם. שכן הליל, חושך של בעיצומו נתניה של מחופהומגיעים הסביבה ישובי בין מתפזרים. העולים לרדת. הספיקו שלא ד.אנשיםי עםמהאניה ההורדה בליל פורטנוי. פרדס הוא ריכוזם. מקום השרון. לרמת גם קצתםואחד אחד לכל צו שהוציא הקשר כיתת ידי על במושבה השורה אנשי הוזעקולבתים, הם הוכנסו העולים משהגיעו שחר. עם העולים בוא לקראת מוכנים להיותעד ועייפים סחוטים. למחצה, ערומים שכן יבשים, ובגדים לבנים להם הוכנו שםהמשטרה אנשי דולקים ואחריהם ויתקין מכפר דרך לא בדרך הם נמלטו מותהמעפילים את קיבל מהתושבים אחד וכל הצו נמסר לבית מבית בהם. "שהריחו"המבוהלים, העולים את עודדו התושבים צרכיהם. לכל יתירה דאגה תוך בחמימות,ארצנו. של סיפר. על רגליהם ודרוך עלייתם עם יפות פנים בסבר שנתקבלוההפלגה עד וסבלותיהם הפליטים של האימים לסיפורי המארחים התושבים והקשיבולמען מגוהצים ובלבנים שבת בבגדי אלה חסרי­כל את התושבים ציידו אף ובים.

שלשום. תמול אך שבאו כחדשים ולא הישוב מן כאנשים ברבים ייראונעשה והכל היהודית האחוה התעוררות של גדולים ימים באו המושבה עלנחו וכאשר והאורב. המתנכל לאויב כלשהו הד חלילה יגיע לא למען בהתאפקות,והעבירום; לאבטובוסים העלום לתנועה, חבריהם הופיעו כוח והחליפו העולים במקצתוהפעולה! הריביזיוניסטית התנועה חברי אלה היו דנן במקרה מבטחים. למקומותחברי מתנגדיהם, לידי אלה עולים "יפלו" חלילה שמא מחשש מהר חיש בוצעהלשיחת נעשה שכן במושבה, עז. רושם זה מאורע השאיר רבים לימים ועוד ה"הגנה".בשם: פורטנוי­קלמן רחוב נקרא אף המאורע ולזכר ושנים. ימים במשך הציבור

"המעפילים".כזו אולם דסתרי. תרתי לכאורה היו הנאצי, ובצורר כאן אלה חזיתות שתיומאחלים! כאן באנגלים. ונלחמים נאבקים שהיא. כמות לקבלה ויש המציאות היאמעשה לכל לכאורה שמחים כאן בתיטלר. באירופה במלחמתם מלאה הצלחה להםחקלאיים מוצרים ושאר לירקות אלה אנגלים כשגזקקים ואילו באנגלים תגמולהייצור, מעגלי את כך בשל מרחיבה ואף בשפע אלה מצרכים המושבה להם, מספקת

ההדרים. בתחום המשבר בשל שנצטמצמואלפים ובהם חברית בנות של צבא מחנות מלאה הארץ בעיצומה. המלחמה

135 וכספיים כלכליים ארגונים

תבעו הישוב מוסדות ומשונים. שונים וגזעים מרובים עממים בני חיילים של מרוביםהאוכלוסיה של התצרוכת את ספק למען החקלאי הייצור את להרהיב המשקים מכללהגדיל נדרשו וביחוד הייצור תחומי להרחיב נדרשו החקלאים. מזה. והצבא מזהוצינורות זרעים לרכישת ברשיונות עזרה הוענקה שלהם.. האדמה תפוחי שטחי אתהייצור. חשבון על מפרעות מתן ידי על חקלאיים יצרנים עם התקשר אף והצבאירקות, בגידול מוגבר לקצב לכן קודם מוכנה כבר היתה השרון רמת המושבהמקרנות ראש בבת נעלמו הערביים הירקנים תרצ"ו. במאורעות נעוצה שראשיתואיפוא עטו אלה ליפו. לרדת חששו והירקנים החנוונים ואילו והמושבות הכרמיםשרק וסחורה ליד הבא מכל וחטפו וה"בורסה" "תנובה" של ההשכרה מחסני עלהיה וקשה ביותר. ומבוקשת פינה לראש עתה היתה לאשפה נזרקה שלשום. תמולעברית, חקלאית תוצרת ביקוש של זה במצב טרופים ימים באותם נחמה למצוא לאהיתה הירקות גידול לענף טוב. לקונה ומצפה מבויישת עומדת היתה כן שלפניבהתאם הבאה בעונה הגידולים את לתכנן וניגשו עידוד קיבלו הירקנים רווחה;לנצל וכיצד עצה לטכס כדי במושבה ירקנים קצת איפוא נועדו הרב. לביקושעל לפצות שבאו ירקות' לגידול ארגונים לצוץ החלו כך ומתוך זו קוניונקטורה

הפרדסנות. משבר בשל המושבה הפסדי

וכספיים כלכליים ארגונים; במגרש צריף הקימו אלה חברים. שבעה בן היה זה מסוג באיגודים הראשון/ למכירה ירקות לו וסיפקו זוסמן הגרמני העולה את בו והושיבו הכביש ליד פיקר/ הנטמן המאירי, (פיקר, ירקנים ארבעה .1940 שנת שלהי עד נמשך זה דבר במקום./ כאן הכרמל. ברחוב בתל­אביב' חנות ופתחו "לצרכן" בשם שותפות הקימו ואקר): הדר פרי לרבות הסוגים, מכל ירקות עמוס אוטו יוצא היה יום ויום נאמן ישב

חדשה הופעה זו היתה גדול. די היה והפדיון לאלה פנים האירה ההצלחה וביצים.. הנכון האיש היה הזבן גם תיווך. כל וללא ובזול טרי לצרכן, ישר מהיצרן בעיר:: משום בהן שיש מרובות המצאות בעל ואף וחרוץ זריז לאמור: הנכון, במקום: משנה למעלה מהמחיר. למטה אחר מצרך מוכר הלה היה שבוע כל הקונה. משיכת

שניה חנות לפתוח צורך שהיה כך כדי עד הגיעה והצלחתה זו חנות התקיימה; את ולחסל לפרק איגוד באותו החברים נאלצו דבר של בסופו ברם אחר. במקום

העודף היינו: כן, לפני במנין נלקח שלא גורם היה לכך הטעם יחד. גם החנויות שתי: מכדי יותר תוצרת הפיקו המשקים מזה. באחרים והחסר מזה מסויימים בסוגים

ידי על לשווק צורך כן על היה העודף השכרתן. ואפשרות החנויות של קיבולןוגדולה התוצרת. את לקבל סירבו ואלה ­ והבורסה תנובה של השיווק מוסדות

י ליצירת ובדין, חששה, כן שעל לחסלה, תנובה דרשה החנות פתיחת עם מזו:. האיגוד חברי כל בעיר. למעמדה סיכון (תנובה) בכך ראתה ואף החקלאים בין תקדים. לא האיגוד משקי החסר. שאלת היתה אחרת בעיית לבורסה. ועברו מתנובה גורשו

ועוד. בצל אדמה, תפוחי כגון: הבית, עקרות ידי על הנדרשים הסוגים כל את יצרו; . עניו גם אלה לגורמים נוספו לימים הבורסה. מאת החנויות קנו הסוגים אותם כל< הערבים. מוכרי­הירקות של מחדש והופעתם המאורעות הפסקת

ושיווקם. ירקות גידול לשם הנזכר מהסוג ואיגודים שותפיות נוצרו וכךאדמה שטח לעיבוד הירקנים, שותפות היא הלא "בוסתן", את להזכיר ראוי באלה

השרון רמת ספר 136

זה "בוסתן" הוקם 1941 בדצמבר ופלחה. ירקות גידול לשמ "רסקו" חברת שבידיהאדמה אפנדים. מידי "רסקי' שרכשה ויותר, דונם מאות חמש בן אדמה שטח עלבאהלים היושבים twjnKV פיצויים ששילמה אף החברה, בידי אז עדיין היתד. לאתבואות מיני כל בשנה שנה מדי ההם השטחים על זורעים והיו לטירת סמוךלזכות יוכלו למען בלילות לזרוע נוהגים והיו לנטוש חשבו לא אלה וגידולים.

בפיצויים. בשניתמעבר השתרע הראשונה בשנה השטח זה: במפעל השותפים אחד ומספרגן לבין בינינו שתחם גבול הגאי, חורשת כיום לוודי' עד צפון לצד א' לבארהיה זרוע האדמה רוב הבנים. גן שממול למרחב עד הגיע מערב ולצד בנימיני,התקדמנו הפיתוח שטח את בהרחיבנו וחסה. כרוב מלפפונים, ומיעוטו; אדמה תפוחיחלק קיבלנו הראשונה בעונה ליטא. שיכון לאדמת והגענו מערב לצד בהדרגהלזריעה. דונם מאות כארבע הכינונו תש'יג עונת ולקראת שעורה זרה1 מהאדמהעד חלילה חזר זה וכך אנו. חרשנו ביום ואילו וזרעו האריסים הופיעו בלילהצומצמו ליטא שיכון הקמת עם פיצויים. בשנית התכנית" "לפי קיבלה שהאריסיםשטחים עיבדה שנים כמה שבמשך לאחר השותפות פורקה בהדרגה וכך השטחים

בעמלה. פרי וראתה נרחביםסבל, תוך מתקדם, והמקום הן מרובות ובמושבה בישוב בעולם, התמורותהדינים כאחד. ולפרט לכלל חרדות ימי שהם. אלה, גורל ימי בתוך ומתפתח כרגיל,יום יום חיי על מספרות הכלליות האסיפות של וכן ישיבותיו הועד, של והחשבונותהועד מליצה. כל ללא טרופים ימים באמת שהיו אלה, טרופים" ב"ימים "אפורים"שהיה במושבה, והקטנות הגדולות הבעיות ובפתרון היומיומית בעבודה כדרכו נהג

ביותר. הטוב הצד על ליישבן צוררונקרא: ב­1929 שנוצר המוסד היה המושבה לכלל ברכה מביא מכשירלכך והגורם המושבה מראשי היו המייסדים השרון". רמת חקלאי וחסכון "הלואהעל להתגבר לו ולעזור קיומו על הנאבק החדש, המתיישב את לסייע הצורך היהוביסוסו משקו פיתוח לשם נוחים בתנאים זול אשראי ידי על ההתישבות חבלימעולם נלאה שלא הועד, לריר בנימיני, צבי ר' היה במוסד החיה הרוח הכלכלי.

השרון. רמת מתיישבי של מצבם מעל להקל תחבולות למצואהיינו שמים, לשם נתכוונו שהמייסדים ביאליק, י. המזכיר מספר מסתבר,עניני כלשהן. פרטית תועלת או הנאה טובת להפיק מגמה כל ללא לזולת לעזור­תליא: בהא הא שכן המושבה, עניני עם נימים. באלפי קשורים היו האגודהrrrni המושבה, בהתפתחות כמובן היתה מותנה הזה הכלכלי המוסד התפתחות

כאחד. נשכרים שניהם ונמצאו הפרט את חפף הכללי שהאינטרסבבקשת יפנו עצמם שהנזקקים חיכו לא בנימיני ר"צ וביחוד האגודה ועסקניאו פרה רכישת ידי על משקו את לשפר המתיישב את וזירזו עוררו אלא הלואה,את עורר גם אלא הלואה העניק החדש שהמוסד רק לא כזה באופן לול. הקמתהלווה, של כלכלי מצבו ביסוס משום בה שהיה זו, להלואה לקבל והזקוק המקבלשיגרתי­בנקאי. לא וכלל חברי יחס ומתוך יפה בעין ניתנה ההלואה המשק. בעלשכן והבטיחות, הערבות של הפורמאלית הבחינה על המוסד הקפיד לא כך משוםזו עזרה לכך. הזקוק המשק בעל של מצבו לשפר ­ הכללית המגמה היתה לפניועבודה שום להחסיר ולא פרדסיהם את כראוי לעבד המתיישבים את שסייעה היא

וכוי). זיבול (גיזום, לזמנה הצריכה

137 וכספיים כלכליים ארגונים

כן ועל מצומצם האגודה של החברים מספר היה בראשיתה פעולד. בכל כרגילחבר. מדמי לא"י וחמש עשרים הכל בסך ­ ברשותה שהיה ההון היה מצערמובן ממילא להפקיד. למתיישבים.מה היה לא ­ הפשוט מהטעם היו' לא פקדונותאת אקר, יהושע האגודה, חבר ניהל ראשון ובזמן לאגודה היה לא מעון שגם1932 מאז האגודה. כמשרד גם כך תוך ששימשה הפרטית, בדירתו החשבונותלפירוק עד והאגודה המושבה בין זמנו את וחילק החשבונות את ביאליק י. מר ניהלהוא ויטלס מר של'­ בראשותו שיתופיים למוסדות המרכזי הבנק ב­1959. האגודהחוזר. להון לא"י מאות שלוש של בסך הלואה לה והעניק האגודה לעזרת שבאוהדריך המתאימים השלטונות במשרדי האגודה לרישום דאג אף המרכזי הבנק

המוסד. ניהול באפני האגודה עסקני את

לשם המושבה לחברי הליאות העניק גם אלא בכך הסתפק לא המרכזי והבנקוכיו"ב. פרות רכישת אימון, .בתי אפרוחים, רכישת מביטון, לולים של הקמתמלשעבד נאלצו והמתיישבים להשקעותיו ובטחונות ערבויות ­דרש זה שבנק וכמובןמרובה תועלת שהביאו קונסטרוקטיביות, הלואות אלה היו ברם הכנסותיהם. אתוחלב. עופות ביצים, ממכירת מזומנת פרוטה המשקים בעלי ראו כך בשל למקבליהן.למועדים הלואות לקבל היה אפשר אי הראשונות, השנים במשך קושנים חוסר בשלסידור לאחר רק המשקים. והרחבת בתים בניית פרדסים, נטיעת לשט ארוכיםהתחיל לעיל, כנזכר השרון, רמת אדמת על זכויות­הבעלות ואישור הקושניםשאר וכל פרדסים לנטיעת הלואות במתן למתיישבים עזרה בהושטת המרכזי הבנקבאמצעות ניתנו ההלואות גדולות. כספיות להשקעות הזקוקים ההכרחיים הדברים

ולהרחיבם. המשקים את לבסס הרבה ועשו וחסכון הלואה

שנת היתה החולפת החשבון "שנת היתר: בין נאמר 1936 לשנת במאזןבשפל, שנים זה הנתונה הפרדסנות, כלכליים. וזעזועים ממושכים מאורעות­דמיםענף גם .1935 אביב של השרב רוחות בשל גדולים, בהפסדים השני. את סיימהמחירי האמרת מחמת הפסדים, מביא גם אלא רווחים מכניס שאינו רק לא החלבהירקות ושטח נמשכו המאורעות ברם מזה'/ החלב מחיר וירידת מזה האספקההתבטא זה גידול השנה. בסוף דונם ל~175 1936 שנת בראשית דונם משבעים גדלבקנה בירקנות עוסקים שהתחילו (22) מתיישבים מספר של ההשקעות בשיעורהסכום את וכר אינסטלציה התקנת הקרקע, בהכשרת השקיעו אלה יותר. גדול מידהשל הסכום את העופות גידול בענף האגודה חברי השקיעו וכן לא"י. 1500 של

לא"י. 4000

דרכם בראשית המתיישבים את לסייע שנועדה אגודה שאותה מסתבר, מכאןדין באותו תרצ"ו. מאורעות פרוץ עם וביחוד מכן שלאחר בשנים רב לעזר היתההממשלתית החברה מאת הלואות להשיג ועזרה יזמה שהאגודה מסופר, וחשבוןהחברים יכלו אלה. בהלואות עברית. לחקלאות ומהבנק חקלאיות למשכנתאותשרבצו ההלואות הן הלא כן, לפני שהשיגו קצרים למועדים הלואותיהם את לסלקלמשקים ארוכה העלתה ארוכים למועדים ההלואות קבלת המשקים. על כבד כנטל

יחד. גם ולמושבה

את וכן חבריה תוצרת לשיווק הדאגה את גם עצמה על תטילה האגודה

השרון רמת ספר 138

וחסכון ד­לואה בנין

מיותרות והוצאות כוחות לבזבוז גרם וקניה במכירה אירגון העדר שכן האירגון,נשללה התוצרת של מאורגנת מכירה ובהעדר המשקים. בעלי על ביותר שהכבידוהסיכוי היה רחוק שכן נוחים, ובתנאים זול אשראי להשיג האפשרות מהמתיישבההדר פרי בשיווק המצב היה מזה טוב התוצרת. ממכירת תחלואה את לסלקעל קיבלה כך משום הדעת. את מניח הסדר זה היה לא כאן גם אך ­ והביציםוכן תנובח­אכספורט עם התקשרות של בדרך ההדר' פרי שיווק את האגודה עצמהוכן בזה, הכרוך וכל האריזה הקטיף, בסידור המשווק כלפי הפרדסנים את ייצגהלקבלתכנ עד ששווק הפרי חשבון על ובתשלומים הפרדסים לעיבוד מפרעות בהענקת

העונה. בשלהי רק כרגיל שהגיעו החשבונות, שלהבודדים הפרדסנים הכנסות את לחשב צורך היה החשבונות ומשנתקבלוהאגודה עסקני השקיעו וטיפול עבודה מעט לא הקטיף. וזמני סוגו הפרי, גודל לפירוב הדברים. באלה כיוצא וכל לאריזה התור סידור והאריזה, הקטיף באירגוןלמשל נזכיר שמהם האלה, המכשולים כל על להתגבר ידה על הושקעו מאמציםראשי בכך עסקו כן פי על ואף וכר. ומתאימים מתוקנים. אריזה בבתי החוסר אתחבריהם היינו לזולת, לעזור כן רצון היו הדורים כן שעל הצליחו, ואף האגודה

במושבה. ושכניהםהמאורעות בשנות וביחוד פעילותו גברה המוסד התפתחות עם בבד בדפעילות להרחיב הרבה הוא עשה המלחמה בימי השניה. העולם מלחמת בימי וכןהמלחמה. זעמ יעבור עד והפרדסים הפרדסנים את לקיים עשה וביחוד זו מבורכתהדין והוא וסביבותיה, במושבה הירקות שטח בהדרגה הורחב לעזרתו תודותהמושבה של הכלכלי בביסוסה חלקם את שתרמו הענפים היינו העופות, במשק

ומלחמה.; חירום בימי

139 באים התימנים ­ עיר תכנון

הון גדל חסכוני' וניהול מסירותם האגודה, ראשי של ההתנדבות לרוח תודותכך בשל מזה. המרכזי והבנק מזה הקהל מצד האימון גדל לשנה. משנה האגודההדבר, ואפייני ההלואות. סוגי את ולגוון פעולותיה את להרחיב האגודה יכלההמפגרים נגד משפטיות תביעות להגיש צורך כמעט היה לא השנים כל שבמשךכך למפגר.,מתוך הבנה, השופע וחברי, אישי יחס במוסד רווח כן שעל בתשלומים,יותר נוחה באחרת, הקודמת ההלואה החלפת על הדדית הסכמה לידי לרוב באוכזה באופן בהתחייבויותיו. לעמוד הלווה עתה יוכל למען יותר, קלים ובתשלומים.והרחבת מזה הדרגתי ביסוס תוך בהדרגה התפתחה והיא האגודה עניני התנהלובפיו, לו "נצחיות" טענות ויטלס מר המרכזי הבנק מנהל אכן, מזה. הפעולה ענפיראשי גם אך בנקאיים. עקרונות לפי העסקים את מנהלים האגודה ראשי שאיןהחורגות המיוחדות, השקפותיהם את לו להסביר נלאים ואינם נרתעים אינם האגודההשרון. רמת אנשי של חייהם דרך תואמות הן אולם הבנקאית, מהשיגרה כלל בדרךוהפתרון המיוחדת מצוקתו על מאלה אחד וכל חיים אנשים לפניהם רואים אלה

כאן. מקומה ואין כאן יפה הבנקאית השיגרה אין כך משום לבעיותיו. המיוחדבשיעור וההגבלות המדינה בימי הבנקים על החמור הפיקוח הנהגת עםמשנת גדלה שהאוכלוסיה אף אנטי­אינפלאציונית, ממדיניות כתוצאה האשראי,ופקדונות, ושב עובר לחשבונות גדולות כספיות ריזרבות להחזיק הדרישה לשנה,אלה כל ­ במקום נוספים אשראי מוסדות פתיחת הריבית, בשיעור ההגבלותהיה יכול לא והאשראי איפוא הצטמצמו הפעולות משבר. לידי האגודה את הביאוואף כ­.0?60 להחזיק צורך היה לכך נוסף לא"י. 100,000 של התחום את לעבורשיעור לרכוש האגודה על היה וכן ריבית כל וללא בבנקים כריזרבה מזה למעלההרווחים את בהרבה צמצמו הדברים אלה כל ממשלתיות. חוב אגרות של ניכרצץ זה במצב והלכו. גדלו אלא פחתו שלא רק לא שההוצאות בשעה האגודה, שלעם ומתן במשא הוחל אחר. בנק עם מיזוגה ידי על האגודה חיסול בדבר הרעיוןעם והפסיב. האקטיב העברת בענין הסכם לידי הגיעו וגם לישראל לאומי בנקספריה הקמת לשם המקומית למועצה הונה כל את היא מסרה האגודה פירוקחשוב תרבותי מוסד והוא הוקם הבנין בנימיני. צבי של שמו על קריאה ואולם

במקום. תרבות להפצת מרובה במידה חלקו את התורם. במושבה,

באים התימנים ­ עיר ובנין תכנוןעל הראשונים של לעלייתם שנה עשרים מלאו המלחמה שנות בעיצוםראשית ממצעדי המושבה עברה בה הדרך את לסקור ניתן כך ותוך המושבה אדמת­ המושבה שטח הרחבת את לציין יש כל קודם ימים. אותם עד הראשונים שלהשרון רמת של שטחה היה המלחמה פרוץ עד האלה. המלחמה בשנות ודווקאאלפים לשלושת הכללי השטח הגיע ב­1944 ואילו דונם מאלפיים למעלה קצתכך על נדבר ועוד רסקו, וחברת הקימת הקרן ידי על נרכש הנוסף השטח דונם.והרוצים בעיר העובדים בשביל שכונה עליו להקים הבטיחה רסקו בסמוך.שעדיין המושבה, ליד נוספים שטחים נרכשו לכך נוסף כפר. של מזיוו ליהנות

למושבה. הבעלים של הקשר אופן אז ברור היה לאבשפל פרדסנות אחד מצד המלחמה: בימי המשק צורת את כבר הזכרנוזרוע שטח של בנתונים היא אף התבטאה זו תמורה במעלה. הירקנות גיסא ומאידך

השרון רמת ספל 140

ושטחי קופות שלהם משקים, בעלי כחמישים ­ במושבי. ואילו דונם 700 בן ירקותוכספיים. כלכליים. בקשיים להיאבק הוסיפו לירקנות לעבור יכלו שלא אלה ברם זריעה.מעל ירדה. מתמדת וכמעט נצחית ובעייה נסתיימה הכביש שסלילת ומכיווןשל להתפתחותה מעט לא שגרם דבר לתל­אביב, השרון רמת התקרבה הפרק,­תושבים לכאן גם מגיעים היו אביב בתל הפצצה כל שעם לומר צורך ואין המושבה.,כאן והצפיפות מקום מחוסר לקבלם המושבה. אנשי יכלו תמיד ולא ­ מרובים

הכי. בלאו הגדולהכללי ספר לבית הם הגיעו מצערות ומהתחלות ועצמו גדלו החינוך עניני אף­ ספריה פעלה לכך נוסף ילד. 30 ובו ילדים גן ילדים, 140 כיתות, שמונה בן אחדכרגיל התנהלו הענינים. לעברית. ערב שיעורי הרצאות, מזומנות לעתים ובמושבהמבחוץ לבוא' החלו והתפתחותו המקום גידול עם ברם המושבה. ועד ידי עלהמקום לפיתוח העול יוטל שעליו מוניציפאלי, גוף של להקמתו בדרישות ומבפנים,בשנות האגודה לפעולות הסקירה בחתימת להתפתחות­ ובהתאם גדול מידה בקנהלשפ מקומית. מועצה לייסוד הקדשנו מקיפה "פעולת זה: בענין נאמר 1943/44עליון) שופט (עתה ברנזון העו"ד עם מקיף דיון היה לדבר. מומחים עם התייעצנו כךחמסימ שיטת הציבור, נכסי בחירה, זכות המקנה צנז למקום, המתאימה החוקה עללתנאים ובהתאם. המועצה חוקת לפי התקציב איזון על חומר עיבדנו גם וכר.קיבלה והחוקה האגודה שליד הועדות חברי בפני השאלה את הבאנו לבסוף במקום.שלא לקוות, ויש לשלטונות, הוגש המועצה ייסוד על התזכיר החברים. הסכמת אתהמים מכון חוקית. מקומית מועצה של סטטוס ונקבל תתאשר והחוקה היום ירחק

מיוחדת". אגודה ותישאר האגודה מרשות יוצאשלטונות דרישת נתווספה השרון רמת של החוקי המעמד של זה לשינויחקלאית מאדמה להקצות יהיה אפשר שלפיה השרון, רמת של לתיכנוךאב המנדטאיזור בכלל המושבה נכללה. השרון רמת אנשי את לשאול ומבלי בנין למגרשיאפשרות למצוא צורך היה זו. בעיה של פתרונה היה קל לא הרצליה. של התיכנוןבהפקעות המידה על יתר להרבות לא וכן אחד דונם בני מגרשים חלוקת שלכבר היתה המושבה והרי החוק. לפי כדרוש ציבוריים, ומגרשים לרחובות שטחיםקץ. לאין ותרעומת רוגז ספק כל ללא מעוררת היתה מופרזת והפקעה בחלקה בנויההכלליות והאסיפות הועד ישיבות התכנון. נגד תעמולה במושבה התנהלה כך משוםהגדול בחלקם התושבים זה. בענין ביותר, סוערים ולעתים סוערים, דיונים שפעומהתושבים! גדול חלק הסכים לא שכן הוא, לטובתם. אך זה שתכנון לתפוס, רצו לאהרוחות המתכנן. המהנדס של המפורטים ההסברים הועילו לא בו. תפגע שההפקעהבסופו היתרונות. ולא שבתכנית הפגמים הובלטו נרגעו. ולא ממושך זמן נסערו

רשמי. תוקף וקיבלה התכנית הוגשמה דבר שלצבי ר' הועד יף'ר הלא ­ גדול כלל אלא אינו הוא שאף לפרט, ומהכללהוקרת לו הובעה ב­1944, הראשונים, של לעלייתם שנה עשרים שבמלאת בנימיני,במאמרים הקימת. הקרן של הזהב בספר הרשמתו ידי על כולה והמושבה הועדבכלל האיש מעשי על וסופר סופר בנימיני, מוקירי ידי על ברבים שנתפרסמוההיאחזות לאחר שנים כשלוש השרון לרמת שהגיע בנימיני' ר"צ בפרט. ובמושבההשרת. רמת של להתפתחותה עיקר ובגורמי המקום בבוני מיד בלט הראשונה,עשרות במשך במחיצתו שעבד ביאליק, י. המזכיר של עדותו עלינו ומהימנה

עליו: המספר בשנים,

141 באים התימנים ­ עיי תכנון

בראש והמצודדת. המקסימה אישיותו בלטה השרון לרמת בואו עם. "מידפרש שאז לשמונים, הגיעו עדי שנים, וחמש עשרים של תקופה במשך עמד הועדהחוגים כל את מלכד ותוסס, ער במרץ עלומים, ברוח הצטיין בפעולותיו מתפקידו.בלשון מפליא יהודית, בבדיחה לבבות כובש שונות, ודעות השקפות ממזג סביבו,כנף באימרות מתובלות שיחותיו וססגוניים. עממיים ביטויים המשופעת ציורית,

מפליאה. חיוניות שופע כולו וכללמופת, ישרו שכלו, חריפות הטוב' ומזגו חמימותו אלה' לסגולות תודותתמיד גבול. ללא חיבה לו רחשו המושבה בני וכל הציבור שכבות כל על התחבבאת לפניו תמיד ראה המבורכת בעסקנותו הזהב. שביל את ולמצוא לפשר ידעהקדים אלא וסעד, עצה לשם אצלו יבוא שר­נזקק חיכה לא מעולמי והפרט. האישאחד וסיפור ואחיסמך/ אחיעזר הרבים בו מצאו כן ועל הטובה ועצתו עזרתו אתבמושבה: הציבורי פעלו על וללמד לצאת כדי בו יש עצמו בנימיני ר"צ של מרבים.שתי חלף תיווך דמי פעמיים לקבל לי נזדמן המושבה כראש ששימשתי "בזמןבתיווך ופעם רסקו וחברת בונה סולל שבין קרקע בעניני בתיווך פעם. פעולות:לאחים אשר הפרדס מכירת בענין זילברשטיין, האחים לבין הקימת הקרן ביןברמת המרכזית הבכר של לשיפורה הקדשתי הפעמים בשתי שקיבלתי הכסף אלה.

העצמאות'/ "ככר כיום: הקרוייה השרון,בעיצוט עמל היא חסכה לא מצבה את לשפר המושבה של מאמציה כל ועםבקליטתם וביחוד החדשה העליה קליטת בעול עצמה את לרתום המלחמה שנותיותר גדולים ובגלים ב­1943 מגיעים שהתחילו העולים הם הלא תימן, עולי שלעט פגישתם למראה ורננו צהלו ההם בימים. ארצה שהגיעו האלה העולים בי1944.על מעט לא שהעיבו קליטה, בעיות ועלו צצו לעלייתם מיד ברם הקודש. אדמתאל הופנו מתימן העולים רוב וקולטיה. הארץ עם הראשונה הפגישה שמחתכרכור, יהודה, אבן מונה תל רעננה, הרצליה, סבא, כפר מגדיאל, בשרון: המושבות

.1944 באביב הגיעו השרון לרמת חנה. ופרדס חדרה

/ $ח ?יי *<­, c^?. . .> ...­. .>

y"_­"'6,t .\'A *s v1j,v^ '*1tf. S^j'Si^1?? 1­jSv_, *"^f^jmTiE,"^ J""k .f&i' , .K:A

, ... : . הירקות בגן ­ 1942 בשנת מתימן עולים ... 1

השרון רמת ספר 142

הקיבוצים כן לפני שכנו שעליו המגרש' על אהלים מחנה הוקם לבואם T!aוחסרות ילדים מרובות גדולות למשפחות באהלים זה שיכון להתישבות. עתה ופנו­ דרך מטלטולי תשושות היו אלה שמשפחות ובעת היגיינה בכללי ראוייה ידיעהאלה את אכל בקיץ במלים. לתארו שקשה במידה חללו, לעולים רב הסב.סבלחדרו ובחורף המציקים, על הם אף שנוספו הרוחשים, היצורים לרבות השרב,כל "סיכום" להתמוטטות. אהלים מעט לא שהביאו וסופות, קור רוחות לאהליהםהפגעים מכל המושבה מבני הוותיקים נרתעו לא ברם ופגעים. מחלות היו אלהנתאפשר והדבר בעבודה ביותה לתשושים פרט ככולם, רובם סודרו תחילה האלה.

המלחמה. נסיבות בשל הפועלים מספר שנתמעט לאחרלהטי סודרה יפות. פנים בסבר העולים פני את קיבלו והתושבים המושבה ועדיחד". גם אחים ו"שבת. היכרות מסיבת וכולה: עצמה שכל חגיגית, פנים קבלתאנשים, למסיבה ובאו טוב. מכל ערוכים שולחנות וליד העם בבית המסיבה נתקיימההססגונית תלבשתם על באו העולים התימנים. ומהעולים המושבה מבני וטף נשיםוברכות נאומים. והשמיעו שמעו אלה וגיל. השתאות תוך השולחנות ליד והסבוהם). אף עלו (בינתיים בגלות נותרו שעדיין אלה ולחיי "לחיים" שתו למכביר,המושבה. ועד בשם שבירך ז"ל, סיני צ. ח. ר' עליו הטובה כידו לעשות והגדילעם יחד לעלות רצו שלא ונחמיה, עזרא בימי שעשו המשגה את להם הזכיר הואבקרוב לקבל ושיזכו מהירה השתרשות להם ואיחל לארץ­ישראל והשבים העוליםהחלונות על צבאו ורבים ביותר ומלבב עין מרהיב מפגש זה היה המשיח. פני את

זה. נדיר במחזה עיניהם להזיןאמהות ארגון "לתמונה" נכנס בעבודה התימנים של השתרשותם הקלת לשם.את מביאים ההורים היו שאליו ילדים, מעון פתח זה אירגון שבמקום. עובדותהעובדות אצל ומסור אמהי טיפול הטפליא קיבלו כאן לעבודה. צאתם עם ילדיהםהיגיינה, בהלכות ההורים את הדריכו וכן ליום ארוחות קיבלו.שלוש. הם השקודות.אלה כללים. החדשים קיבלו בקלות לא וארחותיה. הארץ בהליכות ובכלל בישולונתגלו נתגלו עוד כך משום חדשים. חיים הרגלי הקניית על התקוממו אף ולעתיםלעבור החלו ותשושים רצוצים אלה. עולים בין לרוב שליליים צדדים הזמן במשךועובדים תושבים ונעשו קמעה קמעה הסתגלו הזמן במשך איקלום. חבלי עליהם

י ' ונפש. בלב מסוריםלשהותם .התייחסה היהודית הסוכנות משנה. פחות במושבה עשו התימניםהעבירה קבע, בניני בשבילם להקים הסוכנות ומשהחלה מעבר. מחנה כאל במושבהולבסוף יותר ממושך נותרו.זמן רווקים, קצת ובהם בודדים, כמה ורק לרעננה אותםנקלטו הקודמות מהעליות התימנים שהעולים לציין ראוי ולבסוף הם. אף יצאועבודתה מראשית העסיקה "בוסתן" הירקנים קבוצת בגנים. וביחוד במושבה יפהאת מילאו התימנים מזה. למעלה אף העונה ובזמן קבועים תימנים כעשרהאלה היו השבוע ימות כל במשך "בוסתן". אנשי של רצונם לשביעת עבודתם. הביתה. נסעו לשבת ורק א') באר של ובבניו (בצריף במושבה ללון נשאריםשבהם יותר' גדולים שיעורים בעתיד לו שנועדו קליטה של מבחן זה היהאחרי0 למקומות בהשוואה. מכוחותיה, למעלה ואף יתירה במידה המושבה­ עמךה

יותר. מבוססים"אגרא". : הקואופרטיב היה המלחמה בשנות חלה שלידתו אחר, כלכלי מוסד י אשהתבטא כפי או והרפתות הלולים בעלי של הכלכלי בסבל היו ולידתו הורתו

143 העצמאות ומלחמת המאבק

אגרא. ששמו זה קואופרטיב נולד הצער מתור לאמור: אגרא'/ צערא "לפום פיקר:בשנות החמירה וביחוד בכאן האלה המשקיים הענפיט שני צרכי היו ומרוביםשעת היתה כיצד בנימיני ר"צ ומספר החיים. לבעלי האספקה בעיית המלחמהמכך ויותר החייט בעלי להזנת מספיק מלאי הכנת מבחינת ביותר קשה זו חירוםזה בענין יכלו לא המשקים בעלי זו. אספקה חלילה תיפסק שמא הדאגה קיננהזה דבר מעמיד היה שכן מופקעים, מחירים. ולשלם פרטיים ספקים על לסמוךמוסיף החלטנו, האלה. המשקיים הענפים כדאיות של עצמה כל את שאלד. בסימןהלול בעלי של סבלם. מעל שתקל דרך ולחפש בפרץ לעמוד בנימיני, ר"צ ומספרשמואל של מיסודו הלאומיים, החקלאים הסתדרות של בעזרתה אצלנו. והרפתלסוכנות פנינו בהנהלתה, חבר הייתי שאני ממגדיאל, זקיף) (עתה: ז'וכוביצקיעמד מחלקה אותה של בראשה הבינוני. במעמד שטיפלה למחלקה וביחוד היהודיתניכר סכום אפ"ק בנק העניק הסוכנות ובהמלצת לדרישתנו נענה הוא פינה ד"רהדרושים המזון סוגי וכל תערובת מספוא, שיספק קואופרטיב, של ייסודו לצרכיהנהלה לו ונבחרה "אגרא"' בשם: כונה זה קואופרטיב לעופות. וביחוד לבהמותולרפתנים. ללולנים הרווחה באה וכך המאירי. אהרון מר של בראשותו מיוחדת

העצמאות ומלחמת המאבקנמשך וכן המלחמה תום עד כמעט נמשך הגיוס אולם. המלחמה. קץ מתקרבשבויי השרון לרמת התרים המלחמה קץ עם הבריטי. הממשל עם המאבקמסדר;גדול. במקום נערך (15.6.1945) שישי בליל המגוייסים. שאר וכל המלחמההידיעות שלמה. השמחה אין ברם וחגיגות. מסיבות המלווה השבי, פדויי לכבודנותנים אינם מזה, המוצלים השרידים של עלייתם על והמאבק מזה השואה עלנקודות כל פני על מתפשט המאבק שמחה. של קורטוב עם להתייחד כלשהי שהותשפייט על במצור הדבר שהיה כפי לשיאו, לעתים מגיע הוא ובשרון הישובובהם השרון רמת מאנשי כ­130­120 חשו מהרצליה אזעקה לאות .(25.11.1945)לעזרת אץ הכל נשים. מעט לא ההגנה, חברי היו שלא אלה גם וצעירים, זקניםכל במשך ניצבים וכולם איש כאלף ובאו הופיעו מהסביבה הנצור. שפיים המשקהתחמושת במיטב מצוייד הבריטי, הצבא וסביבו. המשק ליד בעמדות היום שעותעמדות. הוא אף תפס .הם, אף משוכללים משחית כלי ועליהם משוכללים רכב וכליהלילך? כל ועשו בחורשה נתפזרו וגם לינה מקומות מחוסר בחצר נשארו האנשיםכל את והקיף התקרב הבריטי הצבא ואילו עמדות כולם תפסו שחר עם שם.מדמיעות. פצצות ולאחריה קצרה תיגרה פרצה הנה. כלשהי. התנגדות ללא הבאיםמתגוננות. בחורות וזעקות. פצועים ובגרוטאות, בטרקטורים החסום הראשי, בשערגם ובנאבקים. וצריף צריף כל על קרב ומתחולל נזרקים מטבח וכלי לחי סטירותמזהים! חלוד. תייל גדר אפופת במכלאה, הגברים כל רוכזו לבסוף ונשים. חוליםהעברים. מכל בוז וקריאות צעקות מכות' למאסר. נלקח וחלק הגברים כל אתאי של מצידם סובלני יחס גם ושם פה מבצבץ אולם העצירים, אצל כללי חיפושעמידה זו היתה ברמי ונרגז. נסער ההמון כל וקצינים. פשוטים חיילים אלה

להירגע. מתחילים והרוחות הבריטים מסתלקים ערב ולפנות מאות של בכבודברם נפגע. ולא פגע. לא שמישרין אף למקום, המאבק תחושת חדרה וכךמכן ויותר בהיתר להגיע, החלו כך ותוך הצדדים משני הפצצות רחשו בסביבה

השרון רמת ספר 144

הערים ליוצאי איוב בשורות שהביאו שואה' שרידי ליגליים" "בלתי עולים באיסור,טיפול אימונים, של מתמדת פעילות במקום השואה. אימי על החרבות והעיירותומתל­אביב משפייםו פלמ"ח חברי ועצרות. בשבתתים השתתפות לרבות בסליקים,במשקים. מועסקים הם בה השרון, ברמת י כפועלים ומופיעים במושבות מתפזרים­לאמור הישוב, של חוקו" ,,לחם בחינת נעשה זה ודבר בישוב, המוכרז עוצר כל עםחיילים הכביש, לאורך וביחוד במושבה, שוקקים כמעט, וחמישי שני יום בכל

הוא. ומשחית מחבל משל לתומו, עובר איש כל על בחשדנות המסתכליםונחטפים בבריטים היהודים­ הלוחמים אירגוני של התגמול מעשי ומשמתרביםוחרדות חששות מלווה חיפוש וכל השרון ברמת גם חיפושים נערכים בריטיים קציניםואף לעבודה מופיעים ואינם שביתה הערבים השכנים מכריזים 1946 בשלהי לרוב.חבר זה היה. קישק. אבו ערביי מידי יהודי צעיר נפל זמן באותו לביקורים. לאערבי, שוטר צדדית. בדרך הליכה ידי על הבריטים מידי להתחמק שביקש אצ"ל,הצעיר המשטרה. ידי על ומבוקש אצ"ל מאנשי שהוא בו הבחין קישק, אבו מבנימשבט ערבים 4 נרצחים (20.11.1946) לכך בסמוך נפל. ובתיגרה למאסרו התנגדמתגברת והיא המושבה בגבולי מתיחות משתררת כן ועל ברעננה החונה קישק, אבוהכללי במאבק המושבה משתתפת זו בדרך במספר. החמישי .הפצוע, של מותו עט

בעונותיו. ואבלה הישוב שלכמובן חגיגית אסיפה נערכת המאוחדות האומות בעצרת המדינה הכרזת עםהימיפ מתחילים כך לאחר מיד ברם כדת. בשתייה מלווה והיא ורבה גדולה והשמחה

. בקרב נופל השחרור למלחמת הראשונים ובימים השחרור מלחמת של המתוחיםהשרון ברמת התחנך הוא המקום. ראשוני משפחת של בנה וינברג, דוד הקסטל עללפלמ"ח. מרצו כל את נתן ומאז לבריגדה התנדב השמינית הכיתה תלמיד ובהיותוהכיתה בהיות ההגנה, מחברי אחד נהרג' אף 1948 לשנת ראשונים ימים באותםשל מחשש מחגיהם; את נוטשים המושבה, משכני הרוצחים, לתל­אביב. בדרכהבכל הקרבות ימי בעיצומ בגנים. ערבים שומרים נוטשים אף ובעקבותיהם תגובה.המושבה, לעבר יריות במשלוח כוחם את לעתים השכנים מנסים הארץ רחביהעביניכן שאר וכל בסליקים יותר מוגבר וטיפול במקום יתר כוננות המעוררותתחת המקום, את נוטשים 1948 מארס בשלהי הצורך. לעת המקום בהגנת הכרוכיםובידואים, ערבים שכנים פנימיות, מריבות ולאחר המופתי כנופיות מצד ואיומים לחץבידי מטלטליהם את ומפקידים וצער בכיות כאב, מתוך מהמושבה הנפרדיםנקי זמן באותו איפוא נעשה השטח כל הקרוב. ככל ולחזור לשוב בתקוה התושביםובכללם הסביבה בערביי אנשילח"י של התגרות מעשי זו לנטישה וקדמו מערבים.ערביי של זו עזיבה מלווה עגום וסיפור מוניס. משיך ערבים נכבדים כמה חטיפת גםבעיניו דמעות להיפרד. בא במקום, האחרון זלצמן, של הערבי השומר הסביבה.מכל לו .היקר שלו, הרכיבה סוס את שי ומגיש הפלחה על עין לשים מבקש והואהסוס ברגל. יוצא ובעצמו לנפשו עוזבו הוא הסוס את לקבל משמסרבים יקר.ידי על נצוד חמלה, מתוך ולבסוף, לרוכבו ציפיה תוך במרעה, ימים כמה הסתובבללא לרוב וחמורים גמלים הסתובבו כן שעל בכך, יחיד זה סוס היה ולא ים. גליל

בעלים.כבר אין לו תחמושת. של שפע פורים: לכבוד שי מוסר שכן אפנדי אףלעזוב, ופנים אופן בשום רוצה אינו השכנים, אחד בן צעיר, ערבי נער בו. צורךחברי.ההגבה כובשים ב­30.3.1948 היהודים. אצל ומקלט עבודה לו שיתנו ומבקש.

ן

I145 למרחב !

גמיל. איזור את וכובשים חיילינו עולים מכן ולאחר קישק אבו שטח כל את וחי"שאחד, בחדר שריכז רכושו, על השמירה את ומוסר מרצונו הטירה את מפנה גמילמחקלאי משלחת רב. צורך בה שיש מעטה, לא תחמושת הרכוש ובכלל ­ למושבהנשק, היינו מלחמה, שלל של שפע קישק באבו המצב. חיל אצל מבקרת המקוםיום לאותו עד והקטנים הגדולים המאורעות נמשכים וכך לתעודתו. מיד הנשלחאת המושבה מועצת מכנסת ביום בו ישראל. מדינת הוכרזה שבו בתולדותינו' גדולבמושבה, הוכרז וגיוס נפתחים הסליקים כל זו. מרנינה בשורה ומבשרת התושבים בלממעמקי הוצא עת ונפש לב משובב מחזה זה והיה ביצורים. לעבודות ואם לקרב אםושנים. ימים במשך הטמון הנשק כל והיום, השמש לאור הראשונה בפעם המחתרת,מחבוא ופעולות מחתרת סדר חסל מעתה הרב. הציוד כל של ובמיון בטיפול הוחלהכל מעבירים חדשים. מחסנים מגלים כך ותוך המחסנים את מפרקים בלילות.

ומדוקדק. מדוייק ברישום ופריט פריט כל ורושמים דסקל לתחנתמובא הוא הים. דרך מצ'כיה, רב נשק מגיע (29.5.1948) הימים באחדאיזורי בין חלוקתו לשם ומורד קיפניס של האריזה למחסן במשאיות­ למושבהשלושה נמשך הדבר האדוקים. לרבות בעבודה, משתתפים המושבה בני כל הקרב.נפצע ­ למושבה אבל בשורת מגיעה זו עבודה משנסתיימה לילות. ושלושה ימיםהמשפחות לאחת השרון רמת יליד הוא היה .(4.6.1948) גלוזשנידר אריה ומתמיריית ונפגע כרם בטול העיראקים מחנה על לפשיטה התנדב במקום. הראשונות

האחרונה. בדרכו אותו שליוותה המושבה, על ירד כבד אבל צלף.עצמה את היא ראתה הקרבית מחזית כביכול מרוחקת השרון שרמת ואףחיים אלה היו לא .החיים. תחומי בכל התבטא והדבר ממש החזית בתוך כאילו והיאתושבי נשלחים היו יום יום ואחד. אחד כל על הוטלו התפקידים שכן שיגרתיים,ועוד. מגדיאל בכפר­סבא, העמדות לחיזוק עליהם, חלה לא הגיוס שחובת המקום,הקרבות תום ועם המושבה. על בנשק לשמירה התושבים לילה לילה יוצאים היו וכןהנוער בני מטובי והם ­ עשר לשלושה המושבה מבני הנופלים מספר נסתכם אף

במושבה.ראשית ועם למסלולם. ובהדרגה קמעה קמעה לחזור החיים החלו ההפוגות לאחרקוי למתוח והוחל הישנות­החדשות הבעיות ונתעוררו החלו השיגרתיים החייםלקום שקדמו השנים עשרות בכל הבנין בנדבכי שהונחו היצירה לאריחי המשך

המדינה.

השואה) נצולי וקליטת "ימה" שכונת (פיתוח למרחביוסף הדר של השיכונים באיזורי הבנייה וראשית לתחבורה הכביש פתיחתהכביש ומזורז. מהיר בקצב המושבה של להתפתחותה בעקבותיהן הביאו ו"דן"הכביש שלצידי השטח כל את החיה גם אלא אביב לתל הדרך את שקיצר רק לאהיתה והנסיעה תעשיה ומפעלי חדשות שכונות הוקמו הדרך אורך לכל ובסביביו.מפעלי הקמת ותוכננה לחרסינה חרושת בית הוקם במושבה בנוי. באיזור כולה כלבדבר התעשיה בעלי התאחדות עם ומתן במשא החל המושבה ועד חדשים. תעשיהאיזורי דוגמת השרון, לרמת הקרובה וסביבותיה מהעיר תעשיה מפעלי העברתהיה שקשה תנאי, הציגה ההתאחדות ברם תקוה. ובפתח ברק בבני שהוקמו התעשיה

מיוחדים. רכישה ובתנאי לפחות דונם מאה של שטח היינו: לקיים, המושבה על

השרון רמת ספר 146

המשוחררים מהמחנות שהגיעו עולים' קליטת ידי על גדלה המקום אוכלוסייתבכיות התרחבה המושבה חדשים. חינוך מוסדות הוקמו השניה. העולם מלחמת לאחרמרכזיים צינורות קוי בהנחת המשיכו כך לשם רסקו. שכונת לשטח מעבר מערבה,(1948­1945) ימים באותם היתה החקלאות אלה. בשטחים ירקות גידול אפשר למעןגיוון תוך משקיהם את בהדרגה הרחיבו והחקלאים ושגשוגה פריחתה בעיצוםחוץ. בעבודות ואם המושבה בתוך בחקלאות אם נקלטו החדשים העולים הענפים.מתאימיםי דיור תנאי יצירת ידי על החדשים העולים של קליטתם הקלת לשםגדולות. כספיות מהתחייבויות גם נרתעה ולא שיכונים של הקמתם המושבה יזמהעליו להקים מנת על הקימה, לקרן שהועבר דונם, 18 בן קרקע שטח רכש הועדחברי "נחשונים". הצעיר השומר לקיבוץ מעבר מחנה וכן דיור יחידות ארבעיםבבלגיה הצעיר השומר יוצאי והיו 1946 שנת בשלהי השרון לרמת הגיעו אלה קיבוץהקיבוץ חברי המועצה. שיכון ליד צריפים מחנה בשבילם הקימה הסוכנות ובמצרים.ונתערו במקום יפה נתאקלמו הם ירקות. לגידול שטח קיבלו ואף בבנין לעבוד החלורמת פועלי למועצת נכנסו גם הם חקלאיות. בעבודות הצטיינו וביחוד בעבודה

במקום. הפועלים ציבור על חתמם את טבעו ובכלל השרוןוללא באהלים הזמן מרבית גרו אלה הקיבוץ. חברי של חייהם היו קלים לאבעבודתם אמונה אלה היו חדורים ברם אחרים. "מצרכי­נוחיות" שאר וכל חשמלמלאכה בית חבריו, של החוץ לעבודת נוסף הקים' הקיבוץ המהיר. ובאיקלומםפלוגה לשלוח הקיבוץ נדרש השחרור מלחמת פרוץ עם שהצליח. ורעפים, לבלוקיםליד אסטרטגית נקודת החזקת לשם חברים) כמאה מנה הקיבוץ (כל חבר 30 בתומצרכי ­ מים ללא החדש, במקום הקשיים אף ועל לשם יצאו החברים שבע. בארהחזיקה העברים. מכל והתקפות וחירום מצור בימי מהחוץ להביא צורך היה האוכלהשרון. ברמת החברים יתר כל עם הקשר את איכשהו וקיימה מעמד שם הפלוגהלויכוחים הגיעו והדברים וסיבוכים חיכוכים לידי הזמן במשך הביא זה מצבארבעה' בהם, חסרו השחרור מלחמת תום עם הפלוגה חברי משחזרו ביותר. סועריםוהתיישבו עזבוהו משפחות והרבה בקיבוץ גברה התסיסה הנגב. במערכות שנפלוהוא שם צדק, למגדל הקיבוץ עבר המלחמה גמר לאחר חדשים כמה במושבה.

.pKn גבולות על והגנה בהתישבות בפעלו ממשיך1947 שנת בראשית הבאה: בעובדה תודגם במושבה הקליטה מחבלי קצתאלה עולים משפחות. עשרים בת ממצרים, עולים קבוצת השרון לרמת הגיעהלכבוש ­ מוסין אבא הפועלים עסקן לדברי ­ היתה והכוונה שאול בקרית שוכנו'במשקיהמ להעסיק היו נוהגים שאול קרית חקלאי עברית. לעבודה שאול קרית אתפועלים משנשלחו ברם עברים. פועלים להם שאין באמתלא, מלאה, ערבית עבודהחדשים שעולים אירע וכך להעסיקם. שאול קרית אנשי סירבו שאול לקרית אלהחלק השרון. ברמת שלהם העבודה סידור את קיבלו שאול בקרית שהשתכנו אלה

השרון. ברמת וחלק שאול בקרית השתכן מהםובהקמת קליטה בבעיות בעיקר המאבק בשנות איפוא עוסק היה המושבה ועדהיהודית מהסוכנות קיבל המושבה שועד הלואות בעזרת החדשים. לעולים שיכוניםהחדשים למשתכנים ונמסר הנזכר החדש השטח על השיכון הוקם ביצור ומחברתהקרן. במחיר למשתכנים, הדירות נמסרו שנים כמה לאחר מינימליים. שכירות בדמיאת שטבעו האזרחי, והמרי (1948­1945) המאבק ימי כאמור היו הימיםשמירה כמו: הכוננות, גילויי אותם כל היומיומיים. וחייה המושבה על חתמם

147 למרחב ­

בטחון לצרכי וביחוד לאומיות מגביות אירגון להגנה, הנוער אירגון בהתנדבות,כיסוי לשם רב. כסף גם וכמובן מחשבה לרוב, מרץ דרשו הפעולות באלה וכיוצאבאותם התושבים. כלל על מיוחד חירום מס במושבה הוטל האלה ההוצאות כל

השיכון. בתחום ובעיקר רסקו חברת המושבה "לתמונת" נכנסה הימיםבשל אולם לעיל. כנזכר נסתיים שרעבי, הקרקע מוכר נגד שהתנהל המשפטשבו דונם, מאות שלוש בן השטח את לרכוש המושבה בידי הס? לא השעה תנאיחיוני כה שהיה זה, שטח על לוותר המושבה יכלה לא ברם שנים. מלפני התקשרהאותו ותמסור השטח את תרכוש שהיא הקימת, הקרן להצעת והסכימה לה,עם המושבה שניהלה ומתן במשא עליו.­ שיכונים הקמת לשם "רסקו" לחברתהשטח, על זכותה על המושבה מוותרת שלפיהם העיקרים, נקבעו "רסקו" חברתישלמו הקרקע קוני ממנה? נפרד בלתי חלק ויהווה למושבה יסופח השטח והם:בהוצאות ישתתפו ואף לדונם) לא"י וחצי (ארבע המים במכון השקעות בעדהנחת כגון: הפיתוח, עבודות כל הוטלו רסקו על ואילו אביב. לתל הכביש סלילת

ברחובות. ונטיעות פנימיים כבישים סלילת צינורות,ודחיות מרובים היסוסים לאחר רק הוחל רסקו חברת ידי על השטח בפיתוחכבישים סללה החברה למושבה. מערבה השוכן בשטח החל הפיתוח ממושכות.ועל בערך ק"מ עשרה של לאורך מרכזיים צינורות והניחה ק"מ ששה של באורךשעבודות המזכיר מציין לב בדאבון מגרש. ל­­300 מים חיבורי להתקין יכלה כך ידיהצינורות לשמם, ראויים היו לא הכבישים ביותר: מעולה מאיכות היו לא הפיתוחהמצב, של תיקונו בכיוון מאומה לעשות הועד היה יכול לא ברם וישנים. משומשיםהעבודות את שתבצע החברה את לאלץ חוקית סמכות כל לו היתה שלא לפילאחר גם מזו, וגדולה לטובה. משתנים בודאי הדברים פני היו אז כי הועד, ידי עלכמתוכנן בתיהם את הקימו ולא להתיישב המגרשים בעלי עלו לא הפיתוח עבודותלרשות העמידה לא וכן הבנייה לזירוז פעולה כל נקטה לא רסקו חברת וכמצופה.מפיתוח החברה שהפיקה הרווחים אף על שהבטיחה, ההלואות את המתיישביםעצמה את להכניס החברה מעונינת היתה לא אף דאז הבנייה תנאי בגלל המגרשים.

שיכונים. הקמת של בעולההחובות את עצמה על ולהטיל עליה לקלוט מאבק בימי המושבה פסקה ולאפחות תעסוקה שמשמעה: החמרית, הקליטה לדאגת נוסף בכך. הכרוכות והמצוותחבר ורוחנית. תרבותית מבחינה העולים את להקליט גם הוטל קבועה, יותר אולקבל מנת על שלא ו"כרגיל" בשקידה בכך עסק המושבה ועד של בעידודו עסקניםוביחוד ביותר מזהיר היה לא כרגיל הוא אף המושבה של הכספי המצב פרס.ידי ועל ומתמידות מרובות הוצאות דרשה הכביש החזקת סוערים, ימים באותםאיכשהו הועד עבר הכביש חשבון על החוב בעלי של שונות כספיות מניפולציות

הכספית. מועקתם על הימים מיצר אתבעיצומם המושבה, של לאידילי, כמותו שאין תיאור, להביא הוא הענין ומן

:1946 בראשית שנתפרסם העליה, קליטת וימי המאבק ימי שלשל .הראשי הרחוב את חוצים ביאליק שדרת לרוחב הנטועים התמר "עציהשרון רמת עיגול. בצורת חדש גן כבר משתרע מזרחה, מזה, מעבר השרון. רמתהשדרה על בודאי אומרים היו מסחר אנשי ופרדס. שדה גן, של בירק טובלתאך הזאת! מהשדרה ,להציל' היה אפשר מגרשים כמה פזרנות. הזאת: הרחבהמערב שמצד הצעירים העצים את רואה השדרה, בתוך העומד השרון, רמת איש

השתן רמת ספר 148

­ בדמיונך המתייצבת זאת היא נאה תמונה ובאמת: הים! לעבר קדימה צועדיםגדול אינו השרון ברמת התושבים מספר ממש. הים לשפת להגיע עתידה השדרהכמעט ושקט; שלו ככפר נראים "רסקו") שטחי (עם הדונמים אלפי ושלושת עדייןתחנת לעבר בבדידותו לו שצועד למי פרט היום, שעות במשך איש רואה שאינךסידור את והקדימו השכילו השרון רמת אנשי עבודה. אנשי כאן הכל האבטובוסים.את הצילו אלה ירק גני בעבודה. היום שעות את הם מבלים בהם הרבים' הירק גנישגם אף בהרבה, פחת הפרדסים ששטח מובן, הקשות. המלחמה בשנות בעליהםוביחוד המעורב במשק בעיקר כאן החקלאית ההתעסקות התבטאה המלחמה לפני

הירקות". בגניההיא: בעת המושבה של והחברתי הציבורי מצבה את זה כתב לתאר ומוסיףבית בביני התפתחות: של בשלב נמצאים השרון רמת של הציבוריים מוסדותיהכמה נמצאים דונם 13 של שטח על טוב. רושם עושים והם ושוכללו חודשו הספרבית מסעדת לשם הוקם ומיוחד חדש בנין הספר? בית של אחת קומה בני בניניםעתה ריכזו בו העם", "בית בנין נמצא זה וליד הילדים גן בשביל באה בנין הספה­עם הסכם לפי במקום ותושב תושב 9כל עזרה המעניקה הציבורית, המרפאה אתצבי מר המושבה ראש ביושב זו מעין כתבה מסתיימת וכרגיל המושבה. ועדצעדה תוך ומספר הושלמו" עתה שרק החדשים הבנינים ליד גאה "הצועד בבימיבי,אלא ראשו רק לא שהוא הרעה של היתירה והפעילות המושבה התפתחות על זוהרב. במרצו וכלל כלל ניכר שאינו הגיל הוא הקשיש, גילו אף על בו, החיה הרוח גם

מקומית מועצה הקמתואם לקיומה. שנה וחמש עשרים כבר המושבה מנתח המדינה קום בפרוסבמהותו הרי בשרון, הפורחים הישובים לאחד ודל מצער מישוב המקום והתפתח גדלהפעולות כל את לפועל המוציא כמוסד שימש הועד ראשיתו. מאז הישוב נשתנה ..אשהיו אלה מעין סידורים הכללית. האסיפה היתה המושבה של העליון המוסד ואילואוכלוסייתו, במספר ודל קטן הישוב היה עת ראשונים, בימים ודרושים טוביםההתפתחות בעיצום שהיה הימים, באותם הישוב של למצבו עוד התאימו לאעוד התאימו לא נפש מאתיים או מאה בן לישוב יפים שהיו סידורים והשגשוג.המושבה את לנהל היה אפשרי בלתי וכמעט היה קשה ואלפים. מאות בן גדול לישובבמושבה. מיעוט שהיו נכסים, בעלי של קטן קומץ ידי על שנבחר ועד, באמצעותמשבה עתה שגדלו המושבה, הוצאות כל את להטיל היה אפשר אי גיסא מאידך

במושבה. נכסים בעלי של וקטן מצומצם מספר על לשנה,את לשבה משבה גילתה איש, ממאה יותר השתתפו שבה הכללית, האסיפהבאסיפות הדימגוגיה שבהן. השליליים הסממנים על המוניות אסיפות של התכונותבדרך עוד נמתחה לא אלה באסיפות היצרים. השתלהבות ואתה והלכה רבתה אלההיצרים כל היו מתרתחים אלא הועד פעולות על וענינית יעילה בקורת כללורצו לשלטון הגיעו לא שעדיין אלה של מצידם וביחוד והמפלגתיים האנושייםובעקב הכל בלבות חדר המושבה עניני בהנהלת מוחלט בשינוי הצורך אליו. להגיעצרכי לשם וביחוד בעיקרה המסים שיטת את גם לשנות צורך שיש ההכרה גברה כך

הגדל. הישוב עם שנתרבו השירותים, הרחבתמקומית מועצה של הקמתה בדבר השלטונות עם ומתן במשא איפוא הוחל

תיפ''נז סיץ חורש עיי­שליס' 1"ו 3 מ ^ ל"ו

, '33 BE^BSBHSffffffffiffSBQ^plfflf

נ. א.

של לחגיגה ,in מוזמן .כב'

"עיר­שלום', .במושכתנו ההשקאה מכון חנוכת

תרפ"ט, סיון י"ז שלישי, ביום שתתקיםאחדי­הצהרים. 3 בשעה 1929 ליוני 25

בכבוד,בע"מ 'עיר­שלום" הדדית אגודה

74 נתלת­בנימין רחוב מרכז­מסתרי' האוטומובילים: תרנתתל­אביב­. דרך פנת

מ?ומית מוווצהרמת­חשרון

חגיגית פתיחה לישיבת כב' את להזמין מתכבדים הננותש"י חשון ט' שלישי ביום תתכנס אשר המועצה של

האכל חדי באולם בערב 7.30 בשעה /1949 בנובמבר 1

הממשלה, באי­כח במעמד הספר, בית של

ומוסדות. מקומיות מועצות נשיאי

רב בכבוי

המועצה הנהלת

השרון רמת ספר 150

התייחסו ואפילו כך על יפה בעין הביטו לא המנדט שלטונות ברם השרון. ברמתסטטוס בעלי וליישובים המושבות מספר לגידול התנגדו שכן רוח, במורת לזהשמריו על קפא הערבי הכפר לנחש. קשה היה לא זה יחס של טעמו מוניציפלי.חיובו פירושה מוניציפלי מעמד והענקת והתרחבו גדלו העברים הישובים ואילוהצעה, הציע המחוז מושל אכן, המנדט. ממשלת בעיני לצנינים שהיה זה, גידול שלהשרון רמת שעל ההסתדרות, של המוניציפלית המחלקה ידי על גם שנתמכהבתוקף. המושבה התנגדה לכף ברם הרצליה. עם אחד מוניציפלי לגוף להתאחדאלה: בנימוקים ­ לרבים פה היה ובכך ­ הוא התנגדותו את מסביר בנימיני צבייהא הרי הרצליה בתוך תיבלע ואם שלה המיוחדת בדרך התפתחה השרון "רמתלפתח דואגת ישוב נקודת שכל אותנו, מלמד הנסיון השרת­ רמת לרעת אך זה דבראל השרון רמת כשתיספח הסביבה. את ומזניחה שלה המרכז את ובראשונה בראשעוד כל. קיימת היתה זה סיפוח סכנת ברם להזנחה'/ נידונה תהא הרי שכנתה,

מקומית. מועצה איפוא: היה המוצא ועד. השרון רמת עניני אתי ניהלהמקומית המועצה של הקמתה בעניני הטיפולים ארכו שנים כמה במשךגרינבוים יצחק מר ישראל. מדינת של קומה אילולא הפועל אל יוצא היה לא והדברזה. לענין יתירה הבנה גילה ישראל מדינת של הראשונה בממשלתה הפנים שרהמקומית המועצה ותכנית לרוב והדורים, מכשול.יםי לסלק צורך היה כן פי על ואףהראשונה הממשלה של והקמתה הראשונה לכנסת הבחירות לאחר רק לפועל יצאהדבר את אישר שפירא משה מר זו בממשלה הפנים שר הכנסת. ידי על שאושרה

השרון. לרמת אשר זו מועצה של הקמתההמועצה של הראשונה הישיבה היתה ביותר שחגיגית מסתבר, ממילא.1.11.1949 ­ תש"י בחשון ט' שלישי, ביום שנתקיימה השרון, ברמת המקומיתשל הצו בהקראת רוזנבלום מר הפנים משרד של הכללי המנהל הישיבה את פתחלרמת הראשונה המועצה חברי מספר נקבע שלפיו בחשון' ג' מיום הפנים שרהמקומית: המועצה חברי להיות דלקמן האנשים את מינה הוא עשר. לאחד השרוןהנטמן, נח הופר, אליהו המאירי, אהרון ברון, דוד בנימיני, צבי אקר, יהושעצבי נבחר אחד פה פרלמן. וז. סיני צבי חיים מוסין, אבא לושנסקי, יצחק כספי, י.

וראש הפועלים מועצת מזכיר הרב, של הברכות לאחר המועצה. כראש בנימיניהחדשה המקומית המועצה של החדש הראש הדיבור רשות נטל הרצליה, מועצתחדשה מקומית מועצה של בהקמתה חלק שנטלו אלה לכל הודה הוא בנימיני. מרהגיעו עדי הראשונים בצעדיו החל מאז ותולדותיו המקום התפתחות את וסקר זו

עתה. זה למצבושסימלה החדשה, המועצה של והיומיומית "האפורה" עבודתה החלה בכךלדרכה חדשה צורה בבחינת אלא היתה שלא המושבה, של החדשה דרכה. אתבקשת אכן, שעה. ושעה יום יום של יוצרת עבודה ידי על המקום. בפיתוח הקודמתהשטת ואילו לערך דונם 17,000 של שיפוט שטח לה לאשר היתה לממשלה המושבההמקומית המועצה שבכינון ספק כל היה לא אולם דונם. 4738 בן רק היה שאושרשל והרשמית החגיגית הייסוד לאסיפת ובנוסף המקום. בחיי גדול מאורע אירעבאולם התושבים לכל גדולה מיוחדת אסיפה גם נתקיימה .המקומית המועצהפרקי כאן הם העלו שכן בהמוניהם, זו לאסיפה נהרו המקום תושבי הקולנוע.אחד כל על שעברו השנים בעשרות כאן והחיים המקום מעבר רוטטים זכרונותהמושבה, בחיי חדש פרק נפתח מעתה שבמתיישבים. הראשונים על וביחוד ואחד

151 מקומית מועצה הקמת

56 , .. 6 6, ר*נדש פס*­ . ..?.6. וף

1 ­.­ 919V,) a1:"" ... $... :nor . : 59..J'/'lHpn''a ­"­­4596,™" 5'fv'"' יי'יי­­­1' .,*"

J . r..'f.\amJ> 1|>I 3­VC

m3v33 r1K­o (pjp) arm nTisn dtת ו י ע ר. הסבילים נםסי r ^TToT נטני לט­ י"'יז

י.^ר| ן ^ | י י f | י . י " יי ן^­^ |^ך.; | "7"1j>w1­p!1^.'gf^tu.MM'. . . i^j 1­tf <\\x,p>i yj. //fop/ /1/'j/>yp At/.. .^ 'א.>?

..­ ' ' .. ifflliU . ^*c f;

/ ,.., . . ,j .. . .. .t7 ' . ­" ' ­' . ­. ' '*

pox

­3/ /A J57

a /56 / 3? ^^^s. / i

II n

ירום

השרון רמת ספר . 152

­ יותר והיקרה הכוללת במסגרת והן החדשה האדמיניסטרטיבית במסגרת הןהצעירה. היהודית המדינה בתחומי

תחילה שהיו הסמכויות כל את לידיה איפוא קיבלה המקומית המועצההועד נכסי העברת בעיית הפרק על איפוא עלתה המקומי. הועד בידי אז ועדאלה: היו שכן מעטים, היו לא הועד ונכסי המקום. של החדשה החוקית לרשותמכל הערך רב המים, מפעל זה היה וביחוד מוסדות שאר וכל ספר בתי כבישים,כמה היו רבות. שנים ובמשך המקום בהתפתחות נכבד תפקיד ושמילא הבחינותהרכוש כל את להעביר שיש ההכרה, רווחה אחד מצד הזאת. הבעייה לבחינת פניםכלום, בו שאין ריק' כלי בבחינת זו מועצה' תהיה שבלעדיו משום הן למועצה,מנגנון של קיומו המועצה לתחומי מחוץ אלה נכסים של החזקתם תחייב ושניתהרכוש' בהעברת כן שאין מה מזה. הרכוש על הבעלות ושל מזה המועצה של כפול,הכי. בלאו הקיים המועצה, מנגנון ירי על הרכוש בהחזקת לחסוך יהא ניתן שאזבממשלה, המועצה תלות את תגביר למועצה הנכסים שמסירת שיקול גם רווח ברםותדרוש המועצה של נפשה כאוות אלה בנכסים לנהוג תרשה לא הממשלה שהריעל הציבורי השיקול גבר ברם ופעולה. פעולה כל על מוגבר ממשלתי פיקוח

שלנו. היא הממשלה סוף שסוף וביחוד' האחרונים' ההיסוסיםבמשך שניהל המושבה' ועד קל. לא פורמאלי ענין גם זו בהעברה והיהאגודה וככל שיתופית אגודה של בצורה מאורגן היה המושבה, עניני את שניםמשרדו האגודות. רושם של למרותו כפופה השרון רמת של זו גם היתה שיתופיתועד היה כך ומשום העבודה במשרד עצמו בפני אגף היווה האגודות רושם שללמועצה הנכסים העברת העבודה. ושר העבודה משרד של למרותו נתון המושבההחולש הפנים למשרד העבודה ממשרד המרות העברת גם איפוא חייבה המקומיתמאיר גולדה גב' היתה דאז העבודה שרת במדינה. המקומיות הרשויות כל עלענין בוצע ושט פה התנגדויות אף ועל זו העברה לדבר קשבת אוזן היטתה והיאהמים, מפעל לרבות המושבה של נכסיה כל רבים. חדשים אמנם שנמשך ההעברההמקומית. למועצה לעולם קמו וכר וכר' העם בית הספר, בתי הבריכה הצנורות'בפיתוח המרובים לתפקידיה להתמסר ויכלה ריק כלי להיות המועצה פסקה מעתה

מפריע. באין המקוםשל הקמתה את מהממשלה המושבה דרשה המקומית המועצה הקמת לאחרלהערים ניסה התכנון אגף להרצליה. להזדקק במקום השרון ברמת עיר לבנין ועדה.השרון רמת טענתו: ועיקר שונים ונימוקים מטעמים מכשולים גבי על מכשוליםההכנסות והעיקר: וכר מנגנון מיוחד, מהנדס­עיר עם כזו ועדה לקיים תוכל לאותכנית הבניה חוקי על ישמור לא המקום האחזקה. הוצאות את תכסינה לאזו דרישה על בתוקף עמדה המושבה ברם וכף. וכר לתושבים יוותרו המתאר'נשארת כן ועל שלה האיזור את לפתח דואגת שהרצליה לשלטונות, הוסבר וביחודהשלילית מבחינתו כפר, בחזקת כן על והיא הפיתוח מבחינת מקופחת השרון רמתבביגוד היו הועדה שהחלטות או נידחות איפוא היו השרון רמת תכניות הצירוף. שלהיתה לא הרצליה עם שהשותפות מכאן וייחודה. השרון רמת של לאינטרסיםשיתפה ולא מהועדה בא­כוחה את המושבה הוציאה כן ועל השרת רמת לטובתלרמת עצמאית מקומית עיר בנין ועדת הקמת אושרה ב­1955 רק אתה. פעולה עודלעיצוב ראשונה ממדרגה גורם ומהווה המושבה לפיתוח פועלת היא ומאז השרון

הראוי. ופיתוחה המושבה דמות

153

השרון רמת פועלי מועצתבמקום הפועלים ציבור של בהתפתחותו ונסתכל אחורה קצת נפנה ועתההיא במקום, הפועל של התבססותו מראשית לאמור, תרפ"ט, מאורעות שלאחר מהימיםבזכרונו ומעלה המושבה. התבססות את גם. דבר של בעיקרו החופפת .הראשיתהשרון רמת פועלי מועצת כמזכיר כהונתו מימי פרקים (ברלינר) בניאל מנחםהועד פעולות תום לאחר הראשונה הפועלים מועצת זו היתה .1942­1932 בשנותהמאבק של הסוערת בתקופה בכהונתו פתח הוא השרון. רמת פועלי של הראשוןבפרדס העברית העבודה על במאבק לעיל כמסופר לשיאו שהגיע עברית לעבודהואת הפועלים חיי את רבים ימים במשך שהסעיר זה, ענין ליד ברם מטלון.עבודה חוסר של שנים במשך יומיומיות רגילות פעולות באו יחד גם המושבהבמושבה היו שלא הוא, מספר תקופות, מעט לא והיו מזה. פועלים וחוסר מזהפועלים להביא הכרח והיה והאריזה הקטיף לעבודות הצורך די עברים פועליםתנובה ידי על שווק השרון רמת פרדסי של הפרי ורוב הואיל ברפ מהחוץ­ עבריםבדרך תקוה. מפתח עבריים אריזה פועלי קבוצת להביא זו חברה דאגה אכספורטבכיוון המושבה התנהלה כן שעל מיוחדת בעיה השרון רמת פועלי היוו לא כללבן א. אחה ותיק אומר האמת, את לומר חובה העבודה. לתנועת הקרובים וברוחשמחוץ המושבה עסקני את לשכנע תמיד זוכים היינו מרובים ויכוחים שלאחר דוב,הסתדרותי. צביון לקבל החלה שהמושבה במידה דרכינו, בצדקת ההסתדרות לתחוםהמושבה, ועד של שנים במשך היו"ר בנימיני, צבי שמר ותיק, אותו מציין ביחודההערכה במלוא ותתייחס במקום. ההסתדרות אנשי טענות כלל בדרך לקבל נטההרפז, נטע הח' כוחו' שבא החקלאי, למרכז וביחוד המרכזיים ההסתדרות למוסדותציבור של הלבטים בכל והשתתף המושבה בעניני יתירה בקיאות לעצמו רכש

המקום. פועליכ­1200 המושבה מנתה הפועלים מועצת כמזכיר בניאל של כהונתו בתקופתועד בין מיוחד הסכם לפי ההסתדרות, של חולים קופת חברי היו התושבים כל נפש.ממוסד רפואית עזרה איפוא קיבלו התושבים כל חולים. קופת לבין המושבהד''ר חולים, בקופת הרופאה המושבה. בני כל של רצונם לשביעת הסתדרותי, רפואיהמושבה בחולות בוססת היתה וברגל לחולים במסירותה נודעה גורודינסקי, זלדהמדגיש ושוב סבלו. מעל להקל ובלילה, ביום הביתה, וחולה חולה לכל הגיע למעןהיתה העברית שהעבודה אחרים, רבים. ידי על המודגשת העובדה, את מזכיר אותוהעבודה מקבלי בין הלבביים היחסים כך ומתוך והשנים הימים כל כאן מלאההחותם כך ומשום העבודה מקבלי קרובות לעתים גם היו העבודה נותני ונותניה.המושבה שכבות בין המאבקים חסרו לאמור בכלל, התושבים ציבור על המיוחדבהנהגת אף רבים. ימים במשך המושבות מרבית את שציין דבר עצמן, לביןרבים קובעת. ואף מכרעת בכלל, כבהגנה כאן, ההסתדרות של ידה היתה המקוםה"הגנה" בראש ה"הגנה". בפעילי בבד בד היו השרון ברמת ההסתדרות בפעילישלישיה בנימיני. ויצחק כספי יצחק הורוביץ, צבי ההסתדרות: אנשי היו במקוםבצפון הגדר עבודות שבימי הוזכר, וכבר לשמירה, החברים גיוס על חלשה זו

זו. לעבודה ה"הגנה"' חברי פועלים, קבוצת יצאה

צונג, יעקב של בביתו ב­1939 שנערך נשק, בחיפוש בניאל מ. נזכר אףהיה וכאן קטע באותו ה"הגנה" את שימש ביתו במקום. וה"הגנה" ההסתדרות איש

השתן רמת ספי 154

שניהם יהודי, וסמל ערבי קצין אצלו הופיעו הימים באחד רובים, כמה בן מחסן גםאת עשה אולם הרובים, את ראה הערבי בשק. לחפש והחלו הבריטית, מהמשטרה"להתחיל" רצה לא קצין שאותו ביכר, בשלום. עבר והחיפוש רואה כלא עצמובמלחמת; הגיוסים בכל אף לראות. צריו היה שלא מה ראה לא כן ועל ה"הגנה" עםלצבא הראשון הגיוס ורבה. גדולה ההסתדרות של ידה היתה השניה העולםקמו אז החפרים. לחיל כידוע, בוצע, השניה.' העולם מלחמת פרח עם הבריטי,הגרמני בשבי נפלו רובם ליחידה. והתגייסו במושבה ההסתדרות חברי עשר חמישהלגיוס הלאומיים המוסדות קריאת עם המלחמה. תום עם בשלום וחזרו כריתים באיומפעיליה ההסתדרות חברי של גדולה קבוצה התגייסה ב­1942, והמוגבר הגדולהגיוס. ועד יו"ר גם שהיה בביאל, מבחם הפועלים מועצת מזכיר לרבות במושבה,דוד. בן שמואל במקומו בבחר המזכיר של התגייסותו עם חבה כעשרים אז התנדבובניאל מוצא הפועלים מועצת כמזכירי הראשון של זכרובותיו תום עםבימי ששררו והלבביים הטובים היחסים את לציין ההיסטורית ולאמת לעצמו חובהההסתדרות בכלל. והמושבה המושבה ועד לבין במקום ההסתדרות בין כהונתוהמושבה ועד יו"ר ז"ל. וינברג ומ. דוב בן החברים ידי על המושבה בועד יוצגהלמוסדותיה אוהד יחס וגילה ההסתדרות עם מצויינים יחסים קיים בנימיני צביבדבר חולים קופת עם שנחתם בחוזה הן התבטא זה יחס והמרכזיים. המקומייםהפועלים בית לצרכי מגרש במסירת והן המושבה תושבי לכל רפואית עזרה הגשתאחת לא היתה התרבותית הפעולה אף ועוד. ועוד לבנייה ניכר כסף סכום והקצבתכינונה עם מכן, לאחר גם זה שיתוף ונמשך יחד גם ולמושבה להסתדרות משותפת

המקומית. המועצה שלההסתדרות בין ששררה להרמוניה שבניגוד דוב, בן בצער מציין זאת לעומתההסתדרות במוסדות קשבת אוזן במקום ההסתדרות מצאה לא המושבה, לועד במקוםכבן כאן ההסתדרות נחשבה זו מבחינה הכלכליים. במוסדות וביחוד המרכזייםלהם סלחו לא משל עובדת, התישבות של מסגרת בשום משתלב שאינו חורג,אדמה ועל "פרטי" במקום להתיישב שעלו השרון ברמת ההסתדרות לחבריהשרת רמת פועלי לבין למשל החקלאי המרכז בין כלשהו חייץ רווח תמיד פרטית.זקוקים. היו אלה שפועלים בשעה וביחוד ושונות רבות בצורות התבטא זה ודבר

5לשהו. ביסוס בצורת כלכלית, לעזרהכנזכר בכהונתו שהחל דוד, בן שמואל הפועלים, מועצת במזכירי השניהכל בסף ביותה קצרה תקופה אך כיהן בניאל, של התגייסותו עם ב­1942, לעילהמקומי לציבור גורליות שנים אלה היו אולם .(1945­1942) בלבד שנים כשלושתקופת היתה דוד, בן אומר כהונתו, שבחויות הגדולה בפרט. ולפועלים בכללבמחנה השתכנו מתימן, ישר למושבה שהגיעו התימנים התימנים. של עלייתםהכתובת חקלאיות. בעבודות נקלטו כולם הסוכנות. ידי על למענם שהוקם אוהליםאלה תימנים עולים פונים היו אליו הפועלים. מועצת מזכיר היה בעיותיהם לכלהאינטימיות והפינות למשפחה הנוגע דבר בכל גם אלא ופרנסה עבודה בעניני רק לאו"להסדיר'­' שכנים בין לפשר איפוא הוטל המזכיר על הפרטיים. בחייהם ביותר

והמשפחה. הפרט בתחומי שונים מעניבים עניניםאז היו ובהסתדרות משפחות כמאתיים השרון רמת אוכלוסיית מנתה ב­1942לפועלים. שיכון בהקמת לטפל הפועלים מועצת החלה אז חבה מס משלמי מאהמגרשים 15 ההסתדרות רכשה המושבה, שבמערב השטחים בעלת "רסקו" מחברתי

155 הפועלים ציבור מוסדות

75 תמורת נמסרו המגרשים פועלים. של שיכונם לשם דונם) בן היה מגרש (כלשבוצע לשמו, ראוי בממד פועלים שיכון זה היה בעיקר. ותיקים לפועלים ל"יהראשון השיכון לו קדם שכן הראשון, היה שלא אף במקום' ההסתדרות בעזרת

סוקולוב. וברחוב בתים ששה בן השרון הרצליה­רמת בגבולבעיצומה השניה העולם מלחמת היתה מזכיר אותו של כהונתו בתקופתההסתדרות של הפעיל בסיועה השרון ברמת גם הוקם האחרים המקומות ודוגמתאפשרית עזרה כל ולגייס להגיש היה שמתפקידה ווי" "ליגה של המקומי הסניףחנה היתה זו בפעולה החיה הרוח הנאצי. הצורר עם במלחמתה המועצות לבריתבמידה תרומות ונאספו אסיפות כאן נערכו בנימיני. המהנדס של רעייתו בנימיני,בית, בכל רדיו מקלט היה לא עדיין הוא, מציין התרבותית, הפעולה בתחום ניכרת.מועצת פועלים. של בבתיהם מצויים אלה מקלטים היו לא וביחוד אנו, כבימינובאים היו לכאן התרבות. לחדר אותו והכניסה רדיו מכשיר איפוא רכשה הפועליםאחרות. לתכניות ואם הקרב משדות לחדשות להאזין אם העבודה לאחר פועליםהערבים הפועלים לבין השרון רמת פועלי בין השכנות יחסי מצויינים היו אףלהשתתף קישק אבו מערביי באים היו במאי האחד ובחגיגות הסמוכים במקומות

המקום. פועלי ציבור בשמחתימים באותם המושבה. ועד יר'ר כסגן גם הפועלים מועצת מזכיר וכיהןדוד, בן (ש. ההסתדרות נציגי ארבעה היו ובאלה חברים שבעה המושבה ועד מנההתושבים שאר כל נציגי הנותרים ושלושה גגין) ואשר הנטמן נ. דוב' בן א.תמכו הוועד, רוב את היוו ההסתדרות שנציגי ואף סיני). צ. וח. פרלמן ז. בנימיני, (צ.ההסתדרות מאוהדי היה כן שעל הועד, לראשות בנימני צבי מר של במועמדותו הםפעילים עסקנים היו בניו רוב אף ההסתדרות. נציגי עם פעולה השנים כל ושיתף

ההסתדרות. בתחומי

הפועלים ציבור מוסדותלמושבה הגיע ב­1945 התקופה. של סיפורה הוא סיפור וכל וסיפורו מזכיר כלהיו העבודה. ולשכת הפועלים מועצת כמזכיר בתפקידיו לכהן כדי מוסין אבאההסתדרות חברי מספר היה שגדול וככל השניה העולם. מלחמת שלהי ימי אלהל­1800 הגיע במושבה הנפשות מספר במספרו. קטן הפועלים ציבור היה כן במקוםמורכב עוד היה לא הפועלים ציבור ההסתדרות. חברי היו מאלה אחוז ששים ואילובמושבה ותתערי משפחות כבר הקימו אלה בעבר. היה שזה כפי בלבד מרווקיםימים באותם היו היום של והחקלאים מהירקנים רבים כלכלית. מבחינה וביחודבמושבה רסקו. בשכונת כבישים בסלילת ואם ובחקלאות בבנין אם שכירים, פועליםפועלים, שהעסיק מלאכה, בית היה לא וכן תעשייתי מפעל שום עדיין היה לארובפ ­ פועלים 25 אז שהעסיקה שאול, בקרית ובניו גרינפלד של למטוויה מחוץ

השרון. מרמתהיה השוטפת. עבודתו את קיים ובו שמצא הפועלים בית על מוסין ומספרבמועצת' העבודה. לשכת את גם ששימש המקומית המועצה ליד קטן בית זד!התרבותית לפעולה עד העבודה מסידור החל העבודות, בכל המזכיר עסק הפועלים1947 בראשית היינו ומחצה, שנה לאחר רק הבית. ניקוי לרבות המודעות, והדבקתהשרון לרמת הגיעו ב­1946 קרפקה). (מ. העבודה­ ללשכת נוסף עובד חצי נתקבלמשפחות עבודה. חוסר שרר שם מרעננה הועברו אלה התימנית. מהעדה 25'משפחות

השרון רמת סם," , 156

בחקלאות.,תחילה,דרשו והועמקו רסקו בשכונת א' הבאר ליד באהלים שוכנו אלהלפי משלהם, אחד איש בלשכה העבודה סידור לועד להוסיף התימנים הפועליםתימנים ואותם מרובים ימים עברו לא ברם התימנים''. את מקפחים "שהאשכנזיםמקפח שכן "האשכנזיות" טהרת על כולה שתהא ההכרח מן שהועדה בעתירה' באו

התימני... חברם אותםשל הקליטה מחלקת עם הסכם לידי המושבה ועד הגיע 1947 בראשיתעולים בשביל דיור יחידות ארבעים של הקמתן בענין היהודית הסוכנותשביזמתו המושבה, וער יו"ר של בנו בנימיני בני המהנדס של התכנית לפי חדשים,אלה דירות אלה. דיור יחידות ארבעים הוקמו מהרה עד התכנית­ לביצוע ניגשועשרים של לשיכוגן ונועדו ולסוג לגודל בהתאם לא"י 800 עד מ­220 אחת כל עלומלחמת שלאחר ימים באותם ארצה שהגיעו ופולין, מרוסיה יהודים עולים משפחותבעבודה בסידור הן העבודה, ומלשכת מההסתדרות עזרה קיבלו אלה כל השניה. העולםהראשונות המשפחות באו כיצד ברטט מוםין א. ומספר במקום. חברתית בקליטה והןהמזוודות את לשאת כדי נאבק אחד וכל לקראתן יצאה המושבה כל למושבה. מאלהלמשפחות המושבה היתה רגילה כה עד חדשים. עולים של קבלתם במצוות ולזכותבאו הפעם ואילו בארץ, אחרים ממקומות במקום, כאן להתיישב הבאות חדשות,המושבה ועד במקום. המתיישבים רוב של מוצאם שמהן הגולה, מארצות משפחותהתושבימ של ככולם רובם השתתפו שבה ונאה, לבבית פנים קבלת להם סידר

הבוקר. אור עד אלה חדשים עולים עם ורקדו שרו וכולםובאחד אוסישקין שברחוב הריקים הבתים באחד אלה עולים שוכנו תחילהשכל להוסיף, ולמותר המועצה. לשיכוני העולים עברו מכן לאחר הלולים.ואף השרון ברמת היום עד גרות ורובן בעבודה יפה נקלטו האלה המשפחות

בהסתדרות. חברותן את מקיימותערב ערב שצבאו השכירים/ והפועלים ההסתדרות חברי מספר גידול עםלהיענות שיוכל מרווח פועלים בית להקים הכרח היה העבודה, לשכת של דלתה עלאיפוא הגיעה הפועלים מועצת במקום. ההסתדרות חברי של המרובים לצרכיםהמושבה, לועד הנמסר הישן הפועלים בית שתמורת המושבה, ועד עם הסכם לידיהמושבה, של במרכזה דונם, שני בן חדש מגרש במקום הפועלים לציבור יוענקהפועלי בית של בהקמתו המושבה ועד השתתפות דמי לא"י, 1500 של בתוספת

החדש.עתה תוכנן זה בית החדש. הפועלים בית של ובבנייתו בהקמתו הוחל אזמשרדי ישיבה), מקומות 300 (בן קולנוע והצגות לאסיפות אולם שיכיל לממדיםעלה כולה, במושבה ביותר הגדול אז הבנין, העבודה. ולשכת הפועלים מועצת2500 של הסכום רק היה הפועלים מועצת לרשות ואילו לא"י' אלפים כעשרתשהושיט החקלאי, מהמרכז ברגר הח' במקום הפועלים לציבור לו קם ברם לא"י.ותושלט הוקפ ובעידודו ציבור" "בניני מחברת הלואה השגת ידי על רבה עזרהורושם. רבת­משתתפים חגיגית, בעצרת הבית חונך 1948 במאי באחד כולו. הבניןסופר הפועלים. ציבור של מוסדות שאר כל ולקום לצוץ החלו קמעה קמעהחליפות ונסגרה נפתחה היא לה. עלתה ומה הצרכניה של ראשיתה על לעיל כברצונג, יעקב של בראשותו יוזמת, ועדה קמה ב­1944 והנסיבות. התנאים בשלמכן לאחר כשנת מהרצליה. לידור אפרים של. בראשותו הצרכניה נפתחה ןביזמתהתור חקלאיים. עבודה כלי לאספקת, טכנית ומחלקה למספוא מחסן גם נפתחו

157 הפועלים ציבור מוסדות'

הצרכביה הפכה השחרור שבמלחמת במידה המחלקות כל התפתחו קצרה תקופה"תנובת". דרך ירקות לשווק משהוחל וביחוד במושבה מרכזי כלכלי משקי לגורםעל ל"תנובה" תוצרתם את במקום החקלאים התושבים רוב שיווקו תקופה באותה

הצרכניה. שליד לשיווק מחסן ידיעזרה בהגשת ההסתדרותית החולים קופת של תפקידה על כבר סופרהעושה שטיין, גיאורג ד"ר חולים, קופת מטעם הרופא המקום. תושבי לכל רפואיתגידול עם השרון. ברמת היחידי הרופא שנים במשך היה היום, עד מ­1945 במקוםלהקים, הפועלים מועצת תבעה בה, ההסתדרות חברי ומספר המושבה אוכלוסייתנשתהה הביצוע המקום. צרכי את שיהלום חולים, לקופת מרווח בנין השרון ברמתקופת מרפאת של החדש הבנין נחנך ב­1959 ורק אמצעים חוסר בשל רב זמןשל בעזרתה והוקם המושבה במרכז נמצא הוא ומרווח. גדול נאה, והוא חולים,ההסתד­ ציבור של והבנקאי הכספי המוסד גם קם המדינה בימי המקומית. המועצהכסניף ב­1945, שהוקמה מלוה, קופת זו היתה תחילה הפועלים. בנק ­ במקום רותמועצת של החדרים באחד בשבוע פעמיים רק פתוחה והיתה הרצליה של משנהואבא המושבה במרכז בנין נשכר ב­1955 בלבד. הצהריים שלאחר ובשעות הפועליםהשבוע ימות בכל לקהל פתוח הסניף כבר היה עתה הסניף. למנהל נתמנה מוסיןהפועלים בנק עם העובדים של המלוה קופות מיזוג עם הרגילות. עבודה ובשעותבו עסוקים היום הפועלים. בנק של עצמאי לסניף השרון ברמת הסניף הפך (1957)רצון לשביעות במקום והחקלאים הפועלים ציבור את משרת והוא עובדים ששה

הציבור.השחרור, מלחמת של וגורל הכרעה בימי העבודה לשכת למזכיר ואףבאותם העבודה מצב על סיפורים וישנבסקי, מאיר ולאחריה, לה שקדמה בימיםשימש הפועלים, מועצת מזכיר של הנטל מעומס העבודה לשכת הפרדת עם ימים.תיתה ההם בימים עיקרי תעסוקה מקור (מ­1947). הלשכה מזכיר וישנבסקי"פלדה כהן האחים של חרושת (בית אחד תעשייתי מפעל לרבות החקלאות,החרושת לבית עובדים לשלוח הזכות השרון לרמת היתה אף קרמיקה").פועלי מועצת בידי היה ירושלמי חרושת בבית שהטיפול ולפי ירושלמי. של לכותנההעבודה זכות על מעט לא להיאבק השרון רמת פועלי מועצת על היה גן, רמתהפועלים מועצת הציעה בתעסוקה הקשה המצב גבור עם השרון. רמת לפועליכביש סלילת ובוצעה תוכננה אז המצב. להקלת שכם הוא אף שייטה המושבה, לועדהיה העבודה עיקר ברם עבודה. מחוסרי של העסקתם לשם מכונות, עזרת ללאאת לבדוק חמור על רכוב יוצא הוא היה וישנבסקי, מספר יום, יום. בירקנות.ולשם מאורגנת שאינה העבודה פירצת מנוע למען השרון רמת בשדות התעסוקההסוציאליות הזכויות בהטבת גם הפועלים מועצת טיפלה אז צודקת. עבודה חלוקתהחקלאיים. הפועלים של הביטוח קרן אז היתה לא עדיין כי החקלאיים, העובדים שלמקומות שאר בכל כמו השרון, ברמת גוייסו השחרור מלחמת פרוץ עםתעשיה מפעלי הקרובה וסביבתה במושבה הוקמו בזמן בו פועלים. הרבהעבודה כוחות חסרו והחדשים, הקודמים המפעלים, אותם לכל וחיוניים. חשוביםהלשכה ידי על הפועלים מועצת גייסה אז מקצועיים. פועלים חסרו וביחוד לרובהצילה ובכף מהרצליה ואם השרון מרמת אם נסיון, ובעלי ותיקים ופועלים נשיםנותרה אלה ועל שדותיהם את הערבים נטשו לכך נוסף העבודה. מצב את איכשהושל החקלאי המרכז בערך. דונם אלפים שלושת של שטח על בשלה תבואה

השתן רמת ספר 158

הלשכה היבול. קצירת את השרון ברמת העבודה לשכת על הטיל ההסתדרותאת שרכשת ועוד), הנטמן נח משורר, ד. ברוש, (נ. חקלאים קבוצת איתנה

התבואה. את וקצרה היבולהפועלים, מועצת כמזכיר עבודתו סיים הלשכה, כמזכיר עבודתו שפתח וישנבסקי,פועלי של הביטוח קרן מנהל של בתפקיד לכהן הקודם המזכיר עבר כן שעלפי בינתיים גדלו ההסתדרות של הפעולה ממדי וייסמן. רפאל בא במקומו הבנין.הפועלים של הביטוח קרן את להקים השרון רמת פועלי על אז .הוטל וכן מוניםהשרון רמת פועלי מועצת שמנגנון ולפי התעשיה. לפועלי ו"מבטחים" החקלאים.ברנובסקי), וי. וישנבסקי מ. ויסמן' א. הכל: בסך (שלושה ביותר מצומצם היהיכולה השרון רמת פועלי מועצת שאין מסקנה, לידי במקום ההסתדרות ראשי באומקורות מבחינת והן איתונית מבחינה הן נפרדת, כיחידה קיומה להמשיךהנדיב) (ברחוב התעשיה איזור להקים בהרצליה הוחל ימים באותם, התעסוקה..השרון רמת של הפועלים מועצות שתי לאחד הרצליה פועלי למועצת הוצע ואזשל הצעה זו היתה הישובים. שני של העבודה לשכות את וכן יחד גם והרצליה

.המוניציפליות. הרשויות שתי של כולל איחוד של פרספקטיבה מתוך איחודשל הפועל הועד החקלאי, המרכז ידי על יתירה באהדה נתקבלה זו הצעהשתי של האיחוד אז הוקם ואכן .השרון. רמת ופועלי עובד ברה חברת ההסתדרות,הפועלים מועצת מזכיר היה כהנר ואשר השרון ורמת שבהרצליה הפועלים מועצותלא בזו שתלו התקוות כל ברם זו. משותפת מועצה פעלה ימים שנתיים המשותפת.מאיחוד להיבנות במקום השרון רמת יפה. עלה לא שהאיחוד נתברר מהרה ועד קויימואף איתונית. מבחינה האיחוד הכביד וכן עבודה מקומות לעצמה הוסיפה לא זהמשהוברר והרצליה. השרון רמת של מוניציפלי לאיחוד סיכוי כל שאין הוברר,וכן השרון רמת פועלי ומועצת ב­1951 היא פורקה זו, לשותפות טעם כל שאין

מחדש. הוקמו במקום העבודה לשכתכמזכיר נקבע וישנבסקי מ. הפועלים. מועצת בחיי חדש פרק מתחיל מאזמעברת הוקמה וכן גדולים עליה גלי למושבה להגיע החלו ימים באותם המועצה.כל על כמה פי שעלה בשיעור משפחות שמנתה להלן, ידובר עוד שעליה השרוןנקבע זה ולתפקיד למעברה משנה במזכיר צורך היה יחד. גם השרון רמת תושביב­1952 חייבי. ח. משנת כמזכיר במקומו מונה לצבא חכם משגוייס חכם; שמואלכמזכיר תפקידו את לכן ועזב המקומית המועצה יו"ר כסגן וישנבסקי מ. נבחרסבא מכפר גרנון דוד המועצה כמזכירי חליפות כיהנו מאז הפועלים!. מועצת1959 ומיולי וישנבסקי מ. ושוב אורי יהודה מהרצליה, שחרון מיכאל ,(1955­1952)

חייבי. ח. זה בתפקיד מכהן

"קדמה"והשנים הימים שכל השרון, רמת למושבה רחבים אפקים פתח המדינה קוםכיוון למרחב. ויציאת התפשטות של אפשרות כל ללא סדום למיטת ונדחסה נלחצהבנימיני, צ. מר של תיאורו לפי היה, המדינה קום לפני המושבה של התפשטותההמושבה את הקיפו ודרום מזרח מצד שהרי ומובן, ברור הטעם מערב. לצד בעיקרשטחים אלת היו ועוד. קישק אבו שבט ושל ערבים של מושלמי, הקדש ווקף' אדמותההשתדלות היתה כך משום הרצליה. שכנה למושבה צפונה לרכשם. היה אפשר שאי

159 "קדמה"

רסקו שכונת אדמות. של הגדולה הרכישה אף מערבה. לפרוץ המועצה ראשי שלפני נשתנו העצמאות מלחמת תום עם ברם המושבה. של המערבי לצדה היתהלשני המושבה להתפשטות כמפריע הערבי הגורם היעלמות עם וביחוד הדבריםשכונות צצו כזה ובאופן ולדרום למזרח ההתפשטות נתאפשרה עתה כאחד. צדדים

ואחרות). מגן נרה (מורשה, "קדמה"של דלתותיו על התדפקה המדינה קום עם לארצנו שנהרה הגדולה העליהעולים קליטת מצוות קיום של זה מכלל השרון רמת יצאה ולא וישוב ישוב כלכדי המושבה של המיוחדים התנאים עשו אף אז. עד שגור ולא גדול מידה בקנהמקומות חסרה המושבה ברם תל­אביב. בקירבת שכנה שהרי אליה' עולים משיכתמקומות וחוסר מזה קליטה של הצורך בין המושבה נאבקה וכך אלה לעולים שיכוןכולם נתפסו במושבה, שהיו בכללם, והרעועים המבנים כל מזה. מתאימים דיורמהרכוש למושבה שנתווספו החדשים השטחים את לפתח אלא נותר ולא כאחדשל להקמתם העבודה שבמשרד התכנון אגף של התכניות להכנת עד ברם הנטוש.התעשיין ידי על השטח בינתיים נתפס המושבה' של המזרחיים בשטחים שיכוניםביותר וממושך מייגע ומתן במשא בשנית ולפתוח מחדש לתכנן צורך והיה הצבאיתהקמתה מאשר אחר מוצא היה לא כך משום העבודה. משרד של הבינוי אגף עםהשיפוט בתחום כלל נכלל שלא שטח ועל השרון רמת בקירבת גדולה מעברה של

המושבה. שלתבונה משום בכך תהא אם הרבה היססה והיא קטנה היתה המושבה ואכן,הסוכנות ידי על התנהלה והיא אפילו בארץ, הגדולות המעברות אחת לידה להקיםכיצד היה: העיקרי החשש הפנים. משרד ידי על המוניציפליים ועניניה היהודיתרצו שלא המושבה בועד היו כך ומשום השרון ברמת ופרנסה עבודה מקורות יימצאופי לעלות התעתדה המעברה אוכלוסיית שהרי כבדה, כה אחריות עצמם על לקחתלעול הכניסה את חייבו בועד ההסתדרות נציגי ברם המושבה! אוכלוסיית על ארבענפש, 500 של בשיעור מעברה המושבה ביקשה תחילה הכף. את הכריעו והם זהבמושבה אז היתה לא עדיין ותעשייה המלחמה בשנות ברובם נעקרו הפרדסים שכןיכול לא קליטת של תיכנון ושום העליה לחץ אז היה גדול ברם ראויים. בממדיםמשפחות. מאות וחמש כאלפיים למעברה הגיעו רכך זה לחץ בפני לעמוד היההמושבה קיבלה ז"ל, יוספטל גיורא ד"ר עם וביחוד הסוכנות' עם המייגע ומתן במשא

שטחיה. הרחבת בצורת חשובה, תמורה המעברה לקליטת זו היענותה חלףלעבודה (1951) המעברה הקמת של שנה באותה שנכנס חייבי, ח. ומספרשהתגייס חכם, ש. (במקום במעברה כמזכיר­משנה רמת­השרון פועלי במועצתשלה הקליטה וחבלי בכלל זו מעברה של תלאותיה על שבמשהו משהו לצה"ל),מועצת של פעולתה לתחומי אירגונית מבחינה המעברה היתה קשורה בפרט.עם עיקר כל קשורה היתה לא מוניציפלית שמבחינה אף השרון, ברמת הפועליםשטיפל והיחיד הישיר הציבורי הגורם איפוא היתה ההסתדרות השרון. רמתלמעברה היה לא שהרי האחרות הבעיות שאר בכל והן התעסוקה בתחום הן במעברה

מוניציפלי. "אבא" כל זולמדו שבו העובדים, זרם של ספר בית נפתח המעברה של הצריפים באחדהפועלים מועצת קיימה וכן ילדים גני שני כאן נפתחו אף המעברה. ילדי רובקשיי אף על הלשון. הנחלת בתחום ובעיקר והסברתית תרבותית פעולה כאןמאמצים וטף. נשים אנשים, של ביותר רב מספר אלה פעולות הקיפו הנסיבות

­השרון רמת ספר 160

שעליה וישנבסקי, שושנה מספרת זה בעבין המעברה. חיי לשיפור הוקדשו 1!יוחדיטאת במעברה' עזר משקי להקים הפועלות ומועצת הפועלים מועצת מטעם הוטלמשקית פעולה לשם משפחות של מבוטל לא מספר לארגן "הצלחנו : הבא הסיפורמשק קטנה, פסת­קרקע ועל בדונו ליד יקים אחד שכל היינו, כלשהי, עצמאיתתרנגולות. כמה היו אלה עזר" "משקי מבעלי ולרבים ירקות גידלו אלה קטן. עזרסעד בקצת אותם סייעה ואף ובחי בצמח לטיפול העולים את חינכה זו פעולה

עבודה". חוסר של בימים כלכליתושבי בקרב דכאון מעט לא גרם זה ודבר התעסוקה מצב היה ביותר קשהחלק ואילו ובבנין בחקלאות עבדו עבודה לקבל שזכו המעברה מבין אלה המעברה.של פעולותיה לתחום מחוץ שהוא מקום' יוסף' בהדר התעשיה במפעלי נקלט קטןלפועלי עבודה מקום כל על להיאבק צורך היה כאן השרון. רמת פועלי מועצתה"מקרים של מספרם היה גדול בפרט. המעברה ולאנשי בכלל השרון רמתהיינו יזומות' בעבודות עבדו משפחות ראשי מאות כשלוש במעברה. הסוציאליים"במאבק הפועלים מועצת החלה בזמן בו בחודש. יום עשר ארבעה עד עשר משניםבבד בד השרון. רמת של המוניציפלי בתחומה המעברה של הכללתה לשם ציבוריפועלי ובמועצת בכלל ההסתדרות במוסדות ממושכים דיונים החלו זו פעולה עםלשמם. ראויים קבע לשיכוני המעברה תושבי של העברתם בענין בפרט השרון רמתשליש כשני היום המונה קדמה, שיכון היה אלת של לשיכונם הנועד המקוםהמושבה של השיכון מפעלי בכלל להלן ידובר ושעליו השרון, רמת מאוכלוסייתעבריה, לכל והרחיבוה המושבה תחומי את שפרצו המפעלים הם הלא המדינה, בימי

לפניה. כה עד הסגוריםנפתחה עובד" "נולן חברת ידי על המעברה תושבי לשיכון הראשונה ההרשמהראשון, שלב עולים לשיכון הפינה אבן הונחה שנה אותה של ביולי וכבר ב­1953לא ברם במדינה. הקליטה עסקני ושאר מאיר גולדה העבודה שרת של בנוכחותההראשון הסכום שכן המעברה' אנשי של שיכונם הקרוייה זו בעייה היתה קלה­ המעברה תושבי של ככולם רובם, ידי על להשיגו ניתן לא לא"י) 700) הדרושמשפחות מאתיים רק לשיכון נרשמו כך בשל בלבד. ראשון תשלום אך זה והיהשיקעו עובד" "נוח וחברת הפועלים מועצת בה. אז שגרו המעברה תושבי מביןהמשפחות 134 עברו וב­1954 זח שיכון של ראשון שלב להשלים מאמצים רוב

קבע. לשיכון מהמעברה הראשונותוגורם המעברה בתולדות מפנה שימשה לשיכון הראשונות המשפחות כניסתשל הקמתם לידי והביאה מכן לאחר שנפתחה לשיכון, המונית בהרשמה עיקרישל הקשה הסוציאלי מצבם אף על העולים. לשיכוני אשר ו', וזי, /7 ג', ב' השלביםלשיכוני מהמעברה משפחות עשרות של מעברם ללא שנה עברה לא המעברה, אנשיקבע לשיכוני הראשונות המשפחות העברת עם ב­1957. המעברה חוסלה וכך קבע.ראשוניים, שירותים כגון: חדשים, לשיכונים "הצמודות" הבעיות כל נתעוררותחבורה של היעדרה החדשים השיכונים על העיקו וכן וכר) צרכניה חולים, (קופתעזרתם החדשים למשתכנים להם עמדו ברם בדירות. חשמל וחוסר וסדירה תקינההתגברו קמעה שקטעה במידה פרטים, ושל המושבה הפועלים, מועצת מוסדות שלמרפאת כאן נפתחו בהדרגה למרחב. והשנים! הימים ברבות ויצאו .הקשיים כל עלבמיח? הדרושים, המוסדות שאר וכל צרכניה ילדים, גני ספה בית חולים, ­קופתנעשתה והשכונה השירותים כל שבה מסודרת, לשכונה הפכה מורשה ששכונת

161 גידול של בסימן

בחיי יפה יפה איפוא השתלבו המעברה תושבי חיים. השוקק "קדמה'/ האיזור חלקוההסתדרות. המושבה

יוסף הדר של ובאיזורים במושבה התעשיה במפעלי השכונה תושבי ועובדיםקבועים. פועלים שנעשו מהם ויש בחקלאות מהם רבים עסוקים אף גן. ורמתפועלים של קטן מספר מלבד הגדול' ברובן חוסלו היזומות העבודות בחקלאות.

מיוחדים. ומקרים קשישיםבהדגשת חיסולה, עד מראשיתה המעברה של סיפורה את חייבי ח. וחותםלשיכון, הן אף עברו במעברה, סוציאליים" "מקרים שהיו המשפחות, שכל העובדה,שלבי כל בתוך אלה של לשילובם דאגה הפועלים מועצת מיוחדים. בתנאים וזאתויצירתם סוציאליים" ל"מקרים נפרדים שיכונים של הקמתם למנוע כדי השיכונים,חסר עמיתו לבין יכולת בר משתכן בין הפלייה מניעת לשם עוני. שיכוני שלבשיכון משפחות מאות לשלוש החשמל חיבור את הפועלים מועצת עיכבה היכולת,רשת חוברה אז ורק ­ לכולם האמצעים יצירת למען ומחצה, שנה למשך מורשה

האמצעים. חסרות גם שבכללן המשפחות, לכל החשמלהקבוע ביתם שכאן מרגישים, החלו לשיכון שעברו הראשונים התושביםעזר משקי של והקמתם ושיחים עצים נטיעת החצרות, בגידור התבטא זה ודברשעבר וכל ההסתדרות. של עזר למשקי מהמחלקה שנתקבלו הלואות, בעזרת קטניםהמקום את כלל הכיר לא הקמתה, לאחר ומחצה ושנה שנה מקץ זו בשכונהעוד שהחלה וישנבסקי, שושנה לכך ומוסיפה הימים. בראשית לו שהיתה וצורתועזר משקי של זו פעולה עזר: משקי של בטיפוחם במעברה, התושבים בהיותזו פעולה והביאה הם. ובתיהם לשיכוניהם העולים משעברו מרץ, ביתר נמשכההמשמשים לתפארת, עזר משקי החדשים המשתכנים הקימו שכן ברוכות, תוצאותהישגי לשבח ציינו החקלאי המרכז נציגי אף בשכונה. העובר לכל ומופת דוגמה

עזר. משקי של הקמתם בתחומי מורשה שכונתידית ועל השרון לרמת אוכלוסייה תוספת מקור המעברה היתה זו בדרךיוצרת קליטה של דוגמה אף כך עם יחד זו והיתה ­ וגבולותיה ממדיה נתרחבו

וברוכה.

גידול של בסימןהגידול את אכפו קומה מאז אליה שנהרה ההמונית והעליה ישראל מדינתלישובים ראש בבת ומצערים קטנים ישובים נעשו כך ידי ועל ומקום מקום כל עלאוכלוסייה המדינה קום עד שמנתה השרון רמת ומשגשגים. מתפתחים. גדולים,כל ועם לשנה משנה תושביה במספר והושלשה הוכפלה גדלה, ביחס, מצערו*שנתפרסמו וב"ידיעות" המקומית המועצה בישיבות המתבטאות "הנצחיות", הבעיותממדי את עוד תאמו שלא והרחבה, גידול של בעיות אלה .הרי המועצה, מטעםה"פרי­ בימים הונחו הבריאים שהיסודות ודאי המדינה. קום שלפני בימים הגידולברמת גם הוברר המדינה קום מאז רק אולם המדינה. לקום שקדמו היסטוריים"יסודות אותם היו ובריאים איתנים מה עצמם, הראשונים החלוצים ולאותם השרוןהמדינה קום­ מאז אלה גידול לימי אקדמה אלא היו שלא אלה, בראשית בימי שירו

ואילך.התבטא! והדבר המדינה קום מאז גידול של בסימן איפוא עמדה המושבהשיכונים, של הקמתם ­ אחרון ואחרון השיפוטי התחום הרחבת שטחיט, בתוספת

השרון רמת ספר 162

"קדמה" השטח בסיור השכון חברות נציגי

M^w^^­^y^^'^ יי

ז " ' י ­ י ' '­. ­ ­ ' י '>;;י­

' ^ יי ' ^_ ­י.. .* . י ­ ­י "­י*'­

ממש פיה על "שהפכו" חדשים, שמות בעלות חדשות שלמות, שכונות עתה שהיוולמושבה החדשים המרחבים פריצת תיאור והרי המקוריים. בממדיה המושבה אתלקרית מעבר עד השרץ רמת של גבולותיה נתרחבו דרום מצד בנימיני: צ. בידיהמושבה. של המוניציפלי מתחומה חלקים הפכו שאול קרית וגם. המעברה גם שאול.למושבה סופח מזרחה נתניה. לכביש עד מקומות בכמה המושבה הגיעה מערב לצדהשכנות בשל נתרחב לא הצפוני הצד רק מורשה. עתה נמצאת שעליו השטח,

הרצליה. עם הגבוליתו

163 גידול של בסימן

ומתן ומשא מרובים מאמצים לאחר ביאליק: י. המזכיר מספר קדמה עלהנועד השטח סוף סוף אותר ובטחוניים, ממשלתיים גורמים עם ומייגע ממושךביאליק לשדרות בהמשך מזרחה, בכיוון השטח את לאתר ביקשו תחילה לשיכונים.התכנון דונם. 2400 בת חלקה ועל למושבה דרומית מזרחית השטח נקבע ולסוףנועד השטח הקרקע. בעלת הקימת הקרן הזמנת לפי פולצק, המהנדס ידי על נעשההמושבת מועצת שונות. שיכון חברות טיפלו שבהקמתן דירות, אלפים לשלושתמדידות שכללו: הפיתוח, הוצאות מימון בדבר החברות עם ומתן במשא פתחהודרכים, רחובות יישור עורקיים, כבישים סלילת המגרשים; חלוקת סימון, השטח,מים מיכל הקמת חדשה, באר כריית לבתים, והסתעפויות מרכזיים צנורות הנחתעם מתמיד מגע שקיים השיכון, חברות כל של מבאי­כוחן ועד הוקם וכר. וכרהעבודות, אותן כל הפיתוח. עבודות של לביצוען הנוגעים הענינים בכל המועצהלא מעמסה הטילו והמשתכנים, החברות של רק לא מרובים, אמצעים שדרשו

כאלה. בממדים פיתוח להוצאות הורגלה שלא המקומית, המועצה על קטנה

הרשויות בכלל נכללה האחרון ברגע וממש המזל למושבה לד, שיחק ברםתודות פיתוח. לצרכי הגדולה האמריקאית מההלואה הלואות שקיבלו המקומיות,קיבלה המדינה, מלוות מינהל בראש שעמד מי ויטלס, צ. מר עם המושבה לקשריציוד שאר וכל בנין חמרי מוגברת, אספקת­מים לשם הלואות שלוש המושבהעבודות את לבצע למושבה איפשרה ארוך לזמן שהוענקה ההלואה לשיכונים.ארוך פרט הוא זה פיתוח של פירושו הותיקה. במושבה והן בקדמת הן הפיתוח,קוטר בעלי לאותם צנורות החלפת מנוע, משאבה, מרכזיים, צנורות הכולל ביותרלאורך עורקיים כבישים סלילת (א'), מהבאר המים תפוקת הגדלת יותר, גדולשל קיבול בעל מים מיכל הקמת ק"מ, 21 של באורך רחובות יישור ק"מ, תשעתראשייט צנורות הנחת ממ"ע, 250 של קיבול בעל מים מגדל בצירוף ממ"ע, 1100לבצע צורך שהיה העבודות כל בכך נמנו לא ועדיין ועוד. ועוד ק"מ 33 של באורך

:. היותה לפני ,,קדמה" אדמת על ערבית ביקתד.

השרון רמת ספר 164

נכרתה אף כה. עד המושבה בתולדות כמותו כמעט היה שלא ובקצב בקדחתנותקוי החשמל חברת התקינה וכן לשעה. ממ"ע 250 של תפוקה בעלת חמישית, באר

השיכונים. ולהארת המשאבה, להנעת חשמללהקמת הראשונים ב"קדמה". הבנייה החלה הפיתוח עבודות ביצוע לאחרנקראת זמן (לאחר קדמה המרחב של הקיצוני במזרח עובד גוה היו: השיכוניםנמשכה בקדמה הבנייה במרכז. הקבע צבא של מגן" ו"נוה "מורשה") .השכונה:להדביק והיא: קלה' לא מעמסה הוטלה. המקומית המועצה. ועל והולך גובר בקצבהרחובות, תאורת הכבישים, סלילת להמשיך השירותים, את להרחיב ההתפתחות, אתהדברים. שאר וכל ונוי משחק גני וחינוך, ציבור מוסדות הקמת ברחובות, נטיעותהומה למחצה, עירוני לישוב ביותר קצר זמן תוך "קדמה" מרחב הפך זו בדרךקצב נסוך .הכל ועל בחצרות העזר ומשקי הנוי עצי ירק עטור ועבודה, חיים

ההתפתחות.והחדיש החדש החלק בין להבדיל במושבה, שדובר אימת כל צורך, היה מעתה

החדשים בשטחים לדבר בבואנו כך נעשה אנו ואף הוותיק. החלק לבין במושבה.חבל כמובן הוא אף נטל זה ותיק חלק במושבה. והמקורי הראשוני לחלק ומהםהמועצה בנין קצב. באותו מחייב, הדברים שטבע כפי לא, גם אם זו, בהתפתחותהכנסת ובית משלה לבנין עברה חולים קופת של שהמרפאה לאחר והורחב שופץהמרחץ, בית שופץ נוער. מועדון הוקם ידו. על. התפוסים חדריו את הוא אף מסרגמר לאחר גם הבעיות נסתיימו לא ברם בנייה. תוספת ידי על הורחב אף והבניןהמעברה* לתושבי השיכונים לגבי אמורים הדברים וביחוד השיכונים של הקמתםנאותו תמיד שלא רב, זמן נמשך לשיכונים מהמעברה התושבים העברת תהליךלעבור במעברה, החיים לאורח שנים כמה במשך כבר שהתרגלו המעברה, דריפרטיות ודירות קבע לשיכוני כראוי אחרים, חיים הרגלי המחייבים אלה, לשיכונים

מסודרות.קצת מוצאים אנו 1956­1955 בשנות שנתפרסמו כלליות סקירות מתוךהראשונות בשנים המושבה של התפתחותה לקצב דמות מתך משום בהם. שיש פרטים,ללא כמעט עד ממש פניה את זו קטנה מושבה שינתה מידה ובאיזו המדינה לקיום­נפש. מאות וחמש אלפיים בת אוכלוסייה המדינה קום עם, השרון רמת ומנתה הכר.לאמור אלפים, לשמונת ,1956 שלהי עד כלומר מספר, שנים תוך הגיעה ומאזבעיה היתה המושבה של שיפוטה תחומי הרחבת והושלשה. הוכפלה זו אוכלוסיההגישה המושבה מועצת זה. מתמיד גידול של זמן אותו כל הפרק מעל ירדה שלאב­1954 הורחב וכך הקובעים הגורמים עם ומתן משא וניהלה תזכירים על תזכיריםקום עם 4700) זמן באותו 8500 במקום דונם, ל­12,500 המושבה של השיפוט שטחהגידול היה כן שעל פסוק, של סופו משום זה בתחום היה לא ועדיין המועצה).כך משום למושבה. לעיכול" ,,קלה היתה לא זו תוספת ברם בעיצומם.. וההרחבהשהעיקריים סעיפים, וכמה כמה אלה לסיפוחים כתנאי המושבה ידי על הוצגוידי על וחינוך דת סעד, שירותי החזקת המעברה, תושבי לכל שיכון היו: שבהםאלה שירותים של ההדרגתית להעברתם עד מסויימת תקופה במשך הממשלה

החדשים. לשטחים המים אספקת בהרחבת ןגזרה וכן המקומית למועצהלא­חקלאיים, יסודות של לתוכה וכניסתם המושבה של זה גידולה כל ועםכמיטב החקלאות, של פיתוחה בכיוון מרובים מאמצים המקומית המועצה שיקעהבמזרח הן חקלאי, לעיבוד נוספים שטחים השיגה המועצה המקום. של המסורת

165 במיצי החקלאות

ומסירתם קרקעות בחכירת בהתחייבויות עצמה את הכניסה ואף במערב והן

צנורות הנחת ידי על אם המרוחקים לאיזורים המים אספקת הורחבה לחקלאים.קרקע לקבל המקומית המועצה טרחה אף הבארות. תפוקת בהגדלת ואם מרכזייםמעט לא עשו להן, ובדומה פעולות אותן כל קרקע. חסרי חקלאים בשביל לצמיתותגם אלא המקום' של החקלאי האופי על ולשמור החקלאות את לקיים רק לאפועלים של והעסקתם החקלאי הידע העמקת לרבות החקלאות, ממדי להרחבת

בחקלאות.

במיצר החקלאותשטחים .1956 בשלהי במושבי. הנעשה על לסקירות אנו חוזרים ושובשאנו ללא.התוספת' הרבה אומרים אינם עדיין למושבה שמתווספים אלה .גדוליםהמושבה לרשות עומדת הנספחת האדמה כל שלא והיא: שנה, באותה מוצאיםהקימה.­ לקרן וחלק נפקדים נכסי על לאפוטרופוס שייך ממנה גדול חלק ותושביה.נודדים בינתיים אלה. בשטחים. לעשות מה אלה גופים שני החליטו לא עדייןבחיפוש שם אי למרחקים .לקרקע, והזקוקים החקלאות על החיים המושבה, תושבישל דונמים. אלפי המעבדים למשל, בנימיני. האחים חקלאי. לעיבוד. אדמות .אחריהשרון, מרמת הרחק הרחק הנמצאות באדמות זאת עושים וכותנה סלק­סוכר בוטנים,חקלאי. לעיבוד וטובים נוחים שטחים מצויים המושבה של שיפוטה שבתחום .בשעהבסביבת דונם מאות וחמש אלף של שטח זמן באותו עיבדו בנימיני האחים ואגב,לעבודה. יום יום נוסעים שהיו מרמת­השרון, פועלים בעיקר שם והעסיקו מוניס שיךהיתה השרון, רמת של תפארתה ושנים ימים במשך שהיתה הפרדסנות,וחמש כאלף למושבה לה היו הפרדסנות גיאות בימי ובמורד. בשפל השנים .באותןבאו.ימי והנה שבה. הלולים על המושבה גאוות היתד, וכן פרדסים דונם .מאות"זכר מעין בלבד' פרדסים דונם כמאה אך נשארו 1956 ובשלהי הפרדסים עקירתדונם, מאות ושש לאלפיים המעורבת החקלאות שטח גדל זאת לעומת לחורבן".ירד הלול אף המושבה. בני ידי על. הנעבדים במרחקים החקלאות שטחי !מלבדמפרנס הלול ענף אכן ל­35,000).. עוף (מ­50,000 הענף משבר בשל מ"גדולתו"עבודה מקור מבחינת הענף עוד נחשב אין אולם משפחות, עשרות ובכבוד, .עדיין,לאוכלוסייה הבעיות בעיית ומעתה עתה היתה התעסוקה והרי ­ שכירים לפועליםהכל בסך בחיתוליה, 1956 בשלהי עדיין התעשיה מסחררת. במהירות במקום הגדלהואכן, בלבד. פועלים עשרות כמה אך העסיקו ואלה ­ לחרסינה חרושת בתי שניולפיתוח מזה לתעסוקה ביותר נכבד כמקור ימים באותם כבר רמזה ­התעשיהקירבת ביותר: ויפות נוחות כאן היו התעשיה. של לגידולה הנסיבות מזה. המקוםתעשיינים כמה פנו כך בשל למכביר. קרקע ושטחי התעשיה למרכזי המקוםקשיים בשל יכלה לא המועצה אולם בנידון. שונות בהצעות המקומית למועצהתעשיה איזור לאשר התכנון אגף של התנגדותו בשל ובעיקר לכך להיענות .מרוביםולא עליה. להוסיף ואין למכביר תעשיה בסביבה כבר שמצוייר. נימוק, מתוך כאן

המקומית. המועצה של שכנגד טענות כאן הועילומספר ספר, ובבתי בגנים הילדים במספר. הגידול התבטא החינוך בתחוםילדים 1300 על שומעים אנו ילדים. גני וכן חדשים ספר בתי של הקמתם שחייבשומעים1 אנו כן פי על ואף .(1956 (שלהי חובה בגני ילדים ו­250 הספר בית גילאיהרי ספר, בתי בשני אז עד המושבה הסתפקה ואם שניה. משמרת השרון ברמת ^אין

השרון רמת ספר 166

"הרשמיים* הילדים גני לששה נוסף נוספים. מצויים ובבנייה שבעה עתה קיימיםכדי אלה בנתונים אין ועדיין בשים. מוסדות ידי על המוחזקים שלושה מצוייםילדים כ­1500 המונית. עליו? קליטת של ימים באותם החינוך מפעל של תמונהלחודש. ל"י 4 של מכסימלי בתשלום הספר, בית שליד הילד להזנת מהמפעל נהניםניכר וחלק זה מסכום פחות והשאר ילד כחמישים אך מקיימים זה תשלום .כרםשל החזקתם בהוצאות כמוח משתתפת המקומית המועצה כלל. משלם, אינו ובולט

אלה. מטבחיםלגבי המציאות מחוייבי שהם היומיומיים, ה"פריטים" את לפרט באנו ואילוכולליט אלה שפריטים בהדגשה, דיינו מספיקים. אנו אין זה והמונית חדשת עליהשאר כל ולא וסדירים תקינים. חיים ייתכנו לא שבלעדיהם שבחיים, וזוטות גדולותהנדושות: התיבות את ובסיכומם בצירופם המהווים והקטנים, הגדולים הדבריםושונות מרובות עדות על שומעים אנו למשל כך גלויות. ומיזוג עליה קליטתמשתתפת המקומית המועצה משלה. רב ובן משלה כנסת בית דורשת עדה וכלהרגילות בהכנסותיה להתערב בלא הדתית, המועצה של בתקציבה ניכרים בסכומיםשל הדתיים בחייה גדול מאורע וכר). נישואין (משחיטה, מועצה אותה שללעיל. דובר כנבר שעליו והמרכזי, הגדול הכנסת בית של הקמתו דבר היה המושבה

ושיכונים שכונות

שיכון ולכל משלו היסטוריה שם ולכל שונים משמות שמות קיבלו השיכוניםהימים מאז התיישבו במושבה פקר. לשיכון למשל כך ­ משלו היסטוריים דפיםששכנה בבוקובינה, הספר עיירת היא נובוסליצה, מהעיר משפחות שתי הראשוניםתושבי על עברו גלגולים הרבה מזה. ורומניה וביסרביה מזה רוסיה עם. הגבול עלבני לרשות. ומרשות ליד מיד עוברת העיר היתה שכן המלחמות, בתקופת העירלארץ בחח אם מרובים, גלגולים הם אף עברו השלישית, העליה מחלוצי העיר,השלישית. העליה ימי בראשית בארץ קליטה בחבלי ואם לעליה הכשרתם ותקופתשל הראשונים בבוניה והיו העשרים שנות בשלהי השרון לרמת הגיעו מהם כמהבימי והנה המקום. פועלי של הסתדרותי להוי היסודות במניחי ואף המושבההשרון. ברמת נובוסליצת יוצאי שכונת קמה שמהן שונות, מסיבות נצטרפו המדינהאלא זו, לעיר עוד שבו לא בנובוסליצה בחיים שנותרו המעטים השרידיםארצה. רובם עלו 1950 בשנת ורק תחילה, ברומניה והתפזרו הדמים' ארץ את יצאוהיוזמת ועוד. כץ, פרדס דוד, מחנה חדרה, שמר, עין חנה, פרדס במעברות: חיו

למדן. חנה ח"כ היתה להם עזרה בהגשת והמבצעתיוצאי עם פירו בירת בלימה למדן ח. נפגשה הלטינית באמריקה ביקורה עקבשנכחדה לעיירה וזכר ציון להציב בהצעה פקר מרדכי מר אליה פנה ואז נובוסליצה,דולר אלף 50 תרם זו למטרה העיר. בני החדשים לעולים לסייע זאת עם ויחדלמדן חנה כי התנה ותנאי ומשפחתו, פקר יעקב ר' אביו שם על שיכון הקמת לשם

הסכימה. היא הביצוע. את עליה תקבלנבחרה ובהמלצתו קפלן מר המנוח האוצר שר עם התייעצה ארצה בשובהאליהו ד"ר של בראשותו חברים עשרה בן ועד הורכב שיכון. כמקום. .השרון רמתשם על נובוסליצה יוצאי "שיכון הקרוי השיכון הקמת את ביצעו אלה רבינוביץ.

. .. ומשפחתו". פקר יעקב

,167 ושיכ­נים שכונות

בצפון פורטבוי) של עזוב (פרדס הקימת מהקרן דונם 40 של שטח ברכשמשפחתיים. דו בתים. 38 עליו והוקמו הרצליה גבול על המושבה

גינותיהם על אלה, בבתים מרחוק להבחין ביתן כבר שנים כמה מקץמולדתך לעיר כאן להיקלע אתה יכול נובוסליצה בן אתה ואם יפה, המטופחותהעיירה, לזו לב והמיית סיפורים השכובה "אווירת" ספוגה עדיין שכן כביכול,ויותר יותר משתרש הצעיר הדור ברם רצח. באכזריות שנכרתה היהודית החממהומדיבת ישראל באדמת נובוסליצה את הממשיך ואף המתחיל והוא המושבה באדמת

בובוסליצה. בסגבון כנסת בית הוקם אף ב­1960 ישראל.­ שלהם המוצא עיר להנצחת הזדמנות שוט מחמיצים אינם שהתושבים דומההפגישות והרי ברומניה פעלים ורבי דגולים אישים. שם על הקרויים רחובות הרי

שלה. וההווי נובוסליצה על לשיחות ממילא ההופכות והמסיבותחנה ידי על טעם ברוב שנוהל תשט"ו), באב (ט"ז השכונה חנוכת בטכסהיסוד, קרן איש והשרשית. היהודית העיר של זכרה ובראשונה בראש הועלה למדן,היהודית בובוסליצה של בשבחה סיפר ז"ל, רביבוביץ מרדכי בסרביה, איש גם שהואוהידידים הרעים מפגש השכובה בזו הוא תדיר דבר האחרים. הבואמים רוב וכןמנובוסליצה, תורה ספר העלאת היתה מיוחדת חוויה לכאן. הבאים העיר מבניהוא בשיכון. הכנסת לבית הגיעו עדי מופלאים ואף מרובים גלגולים שנתגלגל

..­4­.. ..:­:­ . ­;:^.?#>ל­ י

i~'.' ' '21'"­­. ­...^. ' '^X

פקר בשכונת כנסת בית

האיש העבירו השיכון הקמת ועם העיר בן ידי על לפירו המלחמה לפני עוד הועבראף מהבית. עוד להם המוכר התורה וספר העיר אנשי בשנית בפגשו וכך לכאןחגיגי בטכס לו נמסר ביקורו ובעת השיכון את כבר הכיר פקר מרדכי מר הנדבן

.1962 ב­20,למאי המקומית המועצה ראש מידי המושבה סמלעשרות זה ומעורים הארץ רחבי פבי על כמובן פזורים בובוסליצה אבשי

והבנין. היצירה תחומי בכל בשניםבנובו­ ביותר, מושרשת אולם יחסי, באופן צעירה יהודית, קהליה של קיצהשל לטרנספורמציה סמל גם הוא בארץ, מיוצאיה מקצת של יתד ותקיעת סליצה

ו

השרון רמת ספר 168

פקר בשכ' פקר מר של ביקורו

מחדש ושיקום בנייה למפעל ורצח­ עקובת,דם משואה האחרון, בדור עמנו תולדותאחרות קהילות ממאות נובוסליצה שונה אינה בכך ישראל. ובמדינת בארץ­ישראלוהמאלף המעניין הנסיון הוא נובוסליצה את המייחד ושורש. יתד כאן תקעו שבניהןשכלה מרכז לאותו וציון זכר משל אחת' בשכונה העיר יוצאי של קצתם לקבץ

לעולמים. ואבדהתערבבו הימים שברבות שונות, ארצות "יוצאי" של שיכונים. הוקמו זו בדרךעדיין הראשון הדור שאצל שעה השרון, רמת תושבי נעשו כאחד וכולם באלה אלד.ביקשו זכרן שאת בחוץ­לארץ' ועיירותיהם לעריהם הנוסטאלגית הזיקה נשתמרהבני הם הלא ליטא, יוצאי שיכון הוקם כך ובמושבה. בארץ בהתערותם כאן, להנציחלהם איפשר כן ועל אליה מיוחד סנטימנט ד,יה המקומית המועצה שלראש הארץהלא במינן מיוחדות במסיבות שנוצר שיכון, עוד היה השיכון. את שונות בצורות

"ארינה'/ שיכון הואעצמם את שהציגו אנשים, אצלו באו בנימיני, צ. מר מספר הימים, באחדבבתים השרון, ברמת לעצמם שיכון להקים והציעו מארגנטינה כפרוגרסיביםהשתייך עצמו שבנימיני מכיון כמותם. ידעה טרם השרון שרמת ענקיים משותפים.מארגנטינה אלה ב"פרוגרסיבים" הוא ראה הכללית, שבציונות הפרוגרסיבים לאגףכבר היו כשהבתים זמן, לאחר רק משאלותיהם. את היכולת ככל ומילא לדעה אחיםפרוגרסיבים של זה שם שאין בארגנטינה' עירו בני דרך לו נודע בנייתם בעיצוםארגנטינה ביהדות כלל בדרך המהווים היהודים, לקומוניסטים כסות אלא בארגנטינהשולל. אותו הוליך לו קרוב כר, שצירוף המועצה ראש נצטער בה. האמיד החלקואף במושבה השתכנו "הפרוגרםיבים" המשתכנים להשיב. אין הנעשה את אולםנפרדת לרשות התנגדה המקומית המועצה ברם משלהם. ילדים גן להם לסדר רצובמקום הילדים גני רשת בכלל נכלל הוא אולם להם ניתן הגן החינוך. בתחום זו

ובמדינה.ביותר קשתה אלה "פרוגרסיבים" של והישיבה מרובים ימים עברו לאהמושבה את יוצאים התחילו והם במקצת נוחה לא השרון ברמת להם ונעשתה

169 ושיכונים שכונות

לאחרים, דירותיהם את מכרו אלה משתכנים של רובם אחרים. למקומות והולכיםככל שיכה ונעשה הקומוניסטי צביונו את היום איבד "אריגה" ששיכון במידהואפילו והמפלגות הזרמים מכל אנשים זה בשיכון יושבים במקום. השיכונים שאר

בו. להשתכן המקום. את כאן להם איוו הדתייםבימים המדינה. בימי החלב משק חידוש על בנימיני מר לספר ומוסיףהטעם בחלב. מחסור להרגיש היא התחילה ענק, בממדי והתרחבה הלכה שהמושבהלכרך .החלב כל את לשלוח היתה מעונינת "תנובה" ומוחוור: ברור היה לכךהשרון לרמת מצומצמות כמויות במשלוח ענין לה היה ולא לתל­אביב, הגדול,באיחור תמיד מגיע היה למושבה מגיע שהיה החלב גם יותר. קטנים ישובים ולשארשכל הנודע, הכלל כאן קוייט ממילא מופרזים. במחירים נמכר ואף זמן שלכל במשך שהתמסרה השרון, רמת המושבה לאמות יחפים. מהלכים הסנדלרים

חלב. ותוצרת חלב ללא כמעט נשארה השונים, החקלאיים לענפים השניםלמען לעשות שיש והחליטה הקורה בעובי המושבה הנהלת איפוא נכנסהוהללו גורמים ולשאר החקלאי למרכז איפוא פנו במושבה. החלב משק פני חידוששביקשו אנשים, חסרו לא אף חלב. פרות רכישת לשם מלוות להעניק הסכימוהשרון. ברמת החלב משק שנים לאחר חודש זה באופן זה. ענף של לפיתוחו להתמסרעניני על חלש שנים שבמשך בנימיני' לדברי להזכיר, יש אחרון ואחרוןוביחוד המושבה של להתפתחותה במעט לא שסייע הגורם את המושבה, הנהלתשמילאה אחת, באישיות המסתמל הגורם הוא הלא לקיומה, הראשונות בשנים­ בפרט העברית העבודה למרכז השרון והפיכת בכלל השרון בפיתוח נכבד תפקידלפיתוחו ומכשירים גורמים שלושה היו זקיף. עתה זיוכוביצקי, שמואל מר הואבחבר שנסתייע זקיף, מר של ביזמתו הוקמו וכולם העברי השרון של החקלאיהעברים, החקלאים בנק א) השרון; מושבות ומשאר מגדיאל ממושבתו עוזריםועד ב) < בכללן השרון ורמת השרון מושבות כל לטובת שפעל הכספי המוסד הואמהרצליה לירקון, שמעבר המושבות ועדי כל מראשי מורכב שהיה השרון, מושבותמקורות לפיתוח החברה היא השרון, אפיקי ג) ומגדיאל; לרמתיים ועד השרון ורמת

האיזור. של המיםהאחרון, המוסד הצליח מכל פחות שווה. במידה הצליחו המוסדות כל לאפקידותי מנגנון מחייבת למדי, מסורבלת הזו שהחברה קצר זמן לאחר נתברר שכןלעומת השרון­ לרמת וביחוד הנכספות והתוצאות התועלת מביאה ואינה מיוחדלחודש אחת ביותר. כיעיל תמיד נתגלה ואף השרון מושבות ועד פעיל היה זאתלפי ממש מסיבה, לכעין הפך כנס כל אחרת. במושבה הועד חברי מתכנסים היועל תמיד היתה והמסיבה ­ הרחוקין" את המקרבת לגימה "גדולה העתיק: הכללומציאת הלבבות לקירוב הרבה סייעה זו היכרות המארחת. המושבה חשבוןמושבות ועד המושבות. אלה לכל משותפות היו כלל שבדרך לבעיות פתרונותלשם הכף את ולהכריע ומכריעים גורליים בענינים להתערב לעתים הצליח השרוןרמתיים, המושבה את לחצות שאיים בפילוג שאירע כמות המשותף, הציבורי העניןועד מזה. וימין מזה שמאל של המפלגתי הקו לפי פילוג זה היה חלקים. לשנילעבודה במלחמה פעיל גם הועד והיה הקרע. את ואיחה התערב השרון מושבותהעבודה בענין אחרים ובמקומות פתח­תקוה בפרדסי הסכסוכים ומשפרצו עברית,להשתתף אנשים השרון ועד גם שלח משמרות, הוצבו הפרדסים וליד העברית

. . במשמרות.

השרון רמת ספר 170

הזמנית בממשלה הפנים שר המדינה. קופ עד התקיים השרון מושבות ועדבימי הועד של קיומו עתיד בדבר לפנייה השיב גרינבוים, יצחק מר הראשונה,מוניציפליות ברשויות המושבות ועדי את להחליף מוכנה שהממשלה המדינה,הפנים. למשרד במישרין כפופות שתהיינה מקומיות' מועצות לאמור: נבחרות,כתוצאה השרון. מושבות ועד של קיומו בהמשך צורך רואה הוא אין כך משוםקיומו. שנות כל במשך חשיבות מרובי תפקידים שקיים לאחר הועד, נתפזר מכףברוב שהעמידם זכרונותיו,. בחתימת לציין בנימיני למר לו מיוחד וסיפוקלמערב המושבה ממרכז מסתעפות ירוקות שלוחות שהרבה לרשותנו, אדיבותומאמץ אותו ברם ועוד. ועוד מורשה מגן, גוה ליטא, יוצאי אירגון רסקו, ולמזרח:המקום לשוא. היה לא השתן רמת של החקלאי אפייה שמירת על במאבק שהושקעהמרובים לשטחים בניגוד כפר. של ונוף ברוך­ירק בעבה שהיה כמות היום, נשארשמרה קרבה, אל באו כי נודעו ולא תל­אביב בכלל שנבלעו תל­אביב, סביבת שלהמרהיב הנוי הוא שלה, המיוחד והנוי הכפרי ייחודה על היום עד השרון רמתהותיק, לוחש שאותה התפילה ומכאן כאחד. אורח ועובר תושב כל של .עיניו אתהארבעים, בת זו ומושבה יתן מי שבמושבה: הותיקים לרבים פה בכך הוא ודאינענה ואנו ישראל. מדינת בתוך ירוקה, כפנינה משובצת ולפרוח, לגדול תוסיף

ואמן. אמן אחריו:

ותמורות חליפותמלאים הרחובות ועת השרון ברמת האנושי הנוף של ההדרגתי השינוי עםהמקומית המועצה בראשות גברי חילופי גם חלו באו, מקרוב ב"חדשים" וגדושיםב­1955 מקומו פינה בשנים, עשרות במשך "הנצחי" היו"ר בנימיני, צבי ורבילסירוגין בעבר שכיהן, המקומית, במועצה מפא"י נציג כספי, יצחק הוא לאחר,דינמית בפעילות הצטיינה כהונתו תקופת המושבה. ועד ושל המועצה ראש כסגןזו תקופה ב"קדמה". שהוקמו השיכון לבניני יושביה והעברת המעברה בחיסולמוסדות הוקמו המושבה. והתפתחות האוכלוסיה גידול של מהיר בקצב הצטיינהמשחק, גני נוער, מועדוני על­יסודי), חינוכי מוסד גם (ביניהם מרובים חינוךמצד מימון בעזרת ברחובות, תאורה נוספה כבישים, נסללו חשרותים, הורחבווהשממה הנטיעות, הורחבו השיכונים, לדירות חשמל אור הוכנס המועצה,כספיות בהתחייבויות מלהכנס נרתעה לא המועצה פורח. לישוב נהפכה שב"קדמה"

עליה. הטילה העליה שקליטת המרובות המשימות מימוש לשםתעשיה ביתני בניית המועצה עצמה על קיבלה תעסוקה מקורות למצוא בכדיבתנאים נמכרו או שהושכרו "רסקו'', חברת ידי על תעשיה ביתני בניית עודדה וכןלגור שעברו לשעבר, המעברה תושבי בשביל מסחר מרכזי הקימה היא נוחים."מקרי שהם לאנשים הושכרו החנויות ורוכלות. ממסחר מקודם והתפרנסו לשיכוניםלתושבים המעברה תושבי הפיכת היתה קלה לא בכושר.עבודתם. ולמוגבלים סעד"

מרובים. במאמצים כרוכים היו ההסתגלויות וחבלי קבועיםקיבלה לא שהמושבה מאחר המים. אספקת להרחבת נעשתה חשובה פעולהלהסתפק נאלצת היתה באיזור, המים. מפלס ירידת בגלל חדשה, באר לכריית רשיוןשניטעו החדשים, הפרדסים השקאת לצורך הירקון ממקורות מים להפקת ברשיוןמים לשאיבת מיוחד מים מכון הוקם לשם­כך בערך. דו1ם, 2300 של בשטח

171 ותמורות חליפות

ו^תנגוז"ו? ו^ה'^ץ­­­­יז ו­מת המקומית זלכזוע^ה ^ת3ה א^ו­

♦MS *ii י"יי­לז­ו­ופ>*. בשרו] אשר השרון רמת nawiwn שלי ליא­ורח­קבוז­ נברר לאות,כ*

. תשטו טבת 3טו לגבורות בהגיעו

ו^ו­ג"4י3יי­ל יסודותיה מניח* 3*ן זשמלנהשנה עשרים ל5נ* היית אתה הנכבד'­ אזרחנו

על­* הרף 3ל* ל?11וקז­ היןיבורית ^*wvws Vy עלמי הנך הייס יעז­ למאז השרון, רמת של ריאשלניס

. (בשיי­ון באיזי היפות ול*זוש13ת לאחוג היותה עי מ1ש3ת;ו '4יל וש5לרה שגליוליולל­יך לה3יע אחז­ קה השרון רפןול ולמיןומיינ המועער הוולינייז ^גיל שגלונים לך כמלאת וינה

מוש^תנו. של הראשון לאזרת­כבוז­ בך ולשרון,ולבחור י­מת למען יזגיייתיך 9לפעג1ר ^ל לגגו או;רחשי

אזרח 3תו3נוק יב1ו7 שנים עוד שתאריך לף ולנאמניל ברכבנו לדזג­יןבלף תואר­הכבוד ע0 ויחד­

לתקארתיל­. שגשוגה ב9>לוא איבת­ אשר גיוש8ת;1 א^ לי­אות זתז3ה .וקת1ש3

. אכז^ואמ^ יישי­אלו7שכיזל3טח 3נ*סלג3ולם ג3ס1סיל9>ז­ינלי3שו3 עיניך ותיזזינה

,רמי*"ה1<י­ון. תשטו גנןבי: *וו יל"ו8

ל< ­ _/^/ /' אהרון במאירי^גנזראן*המועטה/ <//'/ < מ0יר לישגיבקין'

1לקי^י1ל/. מזקיר 'י גיאליין .ו?ף

רשת הונחה וכן לירקון חשמלי קו הותקן שאיבה. מערכות שתי שהכיל מהירקון,מיוחדת. צבורות

סקר תכניות הוכנו המושבה. של השיפוט שטח הורחב התקופה באותהלקידום חשובות מוקדמות פעולות ונעשו מיתאר תכנית להכנת כיסוד ששימשו

והתעשיה. המגורים שטחי והרחבת המושבה התפתחותהוא אולם מזה. ולמעלה לגבורות לשמונים, בנימיני צבי רבי הגיע בינתייםהמקומית המועצה רשות את נטישתו עם הציבורית. בעסקנותו ליאות ידע לאבעסקנות ודרכו לאיש הוקרה ביטוי כולה וכל ב"דבר" עליו רשימה נתפרסמהמיום ב"דבר" אבירם) עליה: (חתום הרשימה לשון וכה במושבה. ציבורית

:24.9.1955

הוא ראשו. על הושמו לרוב וברכות הגבורות חג את האיש חגג "אשתקדשנה שלושים לפני החל שבה ציבורית, בעבודה להמשיך ורצון מרץ מלא עצמו

השרון רמת. ספר 172

המקומית. המועצה של הראשונה בישיבה הפור ונפל ההכרעה. יום בא במושבה.ראש. יושב בחירת בדבר לדון "עלינו ואמר:י פתח עתה כחוק. ­ ראש ישב עדייןהאיש שנבחר. מי נבחר להצביע". רשאי מי יודע ואינני איש כאן מכיר איני אבלגט הוא צירף שלבחירתו והחדש, הצעיר' יורשו את ומברך מקומו לו מפנה קם,רגעים אלא חלפו לא ישב. השולחן'/ בקצה. לשבת אני יכול "עתה שלו. קולו אתויצא. ומבורכת". טובה בשנה לברככם לי ,;תרשו בשנית. קם והאיש מעטיםהאישי מצאתיו. לא כבר אך הביתה. בדרכו ללוותו כדי בעקבותיו, ללכת מיהרתי

." אדם בצל הבחנתי מרחוק הליל. בחשכת מעיני נעלםסנטימנטאלי נוסח הוא יאה אולם זו. נאה רשימה במקצת היא סנטימנטאליתהמועצה ישיבת במושבה. ציבור בצרכי בעוסקים הותיק של פרישתו לאופן זהליובלו והוקדשה חגיגית היתה (1955 תשט"ו­ינואר בטבת (ט"ו המקומיתויש­ מ. אז, המקומית המועצה ראש סגן בנימיני. ר"צ .המועצה ראש של השמוניםהמושבת את הנהגתו אופן וביחוד בכלל הגבורות בעל של תכונותיו ציין נבסקי,כבוד כאזרח בו לבחור ההצעה היתה טבעית כך משום שנים. ושבע עשרים זהובה הכבוד מגילת הוקראה במקום בו אחד. פה שנתקבלה הצעה במושבה, ראשוןחגיגה באותה הושמעו שבח דברי הרבה ושנים. ימים לאריכות וברכה הוקרה רחשיהזרמים כל על העתונות רחבי בכל שנתפרסמו ההערכה במאמרי מאלה ויותרבמושבה הציבור שכבות כל על האיש היה ומקובל אהוב כן' שעל והפלגים,

. . .. . לה. ומחוצהידע כן המושבה, של האנושי בנוף אורגני חלק בנימיני ר"צ שהיה וככלופעילות לחקלאות זיקה עיקרה שכל שלו, זו מורשת וצאצאיו לביתו להנחיל'הזכרונות מפרקי באחד נאמר הגזמה, זאת תהא ,,לא ולהאדירה. להרבותה יתירהרב שכה השרון, רמת במושבה אחת משפחה עוד שאין באמירה, השרון, רמת עלהאחד הבן של חלקו רב בבנין בנימיני". כמשפחת ופיתוחה' המושבה בעיצוב חלקהבניית בתחומי ואם הותיקה המושבה של גדול לחלק מגורים בתי בתיכנון אם בני,מגורים' בתי עשרות ,,פלס" קבוצת עם בצוותא הקים יצחק, האחר, הבן אחרים.החקלאית: החברה את מכן לאחר וניהל הקים וכן ועוד ועוד ספר, בתי ומוסבים,

בנימיני". "אחיםהנועז נסיונם והטרקטורנים. העגלונים קבוצת את יסדו ושמחה חיים הבניםבתוך תחילה היה ­ אז עד ידועים לא בממדים הירקות לענף בחדירה אלה שלשל העברית לאדמה ו"פלשו" המושבה גבולות את הם פרצו מכן לאחר המושבה­הונצח לגבולות מעבר אל הפריצה של זה (מאורע בדרום עטה ושל בצפון שרעביהמיכון את שהכניסו הראשונים היו האחים אלה "למרחב"). לרחוב שם במתןבהשגת והראשונים, חדשים במכשירים בריסוס וכר, גזר אדמה, תפוחי באיסוףלייצוא, סייפנים אורז, בגידול כוחם ניסו הרב במעופם ובגזר. בתירס שיא יבוליהירקון גנים, נחלת צור, לתל האחים ופשטו התפשטו השרון מרמת בכותנה. מיכוןהצטיינות אותות קיבלו אף דונמים. מאות שם בעבדם הגיעו, הנגב לערבות ועד

ואיקלומם. זנים שיפור ביבולים, הישגים בשל לרובדור של ולמגדל לחקלאי הפך מביאליסטוק, הסוחר בנימיני' צבי רבי ואכןלטוב איפוא וייזכר הארץ. רחבי בכל מוניטין יצאו זה בתחום שלפעלם חקלאים,עליו השפיע ואף צבי לר' לו הציע העשרים שנות שבשלהי גוטמן, אברהמיל ר'

. . . , השרון. ברמת ולהתיישב לבוא

173 ותמורות חליפות

שקטים לעתים שהיו חייה, את החדשה בהנהגתה המשיכה השרון ורמתובראשית 1958 בשלהי העתובים כותרות אל הועלה למשל כך סוערים. ולעתיםתל­אביב שעירית השרון, לרמת בערך דונם. אלף בן שטח של סיפוחו ענין 1959

ביותר, מרעישה בכותרת זו ידיעת שהכתירו עתונים גם היו בחריפות. לו התנגדהדבר של בסופו ברם ("חרות"). תל­אביב" לפיתוח הממשלה מתנכלת "שוב כגון:המוני­ בגבולות הנמצא השטח, סיפוח את אישר הפנים ושר השרון רמת ניצחהרמת של השיפוט גבולות למסגרת השרון, רמת המקומית המועצה של ציפליים

השרון.ואםבתעשיה. ובשיכוך בחקלאות אם לנדבך נדבך המושבה ./וכך.הוסיפה ­­­

שהיה תעשייתי, מפעל של מחדש פתיחתו על המושבה התבשרה 1959 באוגוסטמחדש ונפתח בעליו ידי על שנסגר ,,לבן" המפעל זה היה ונסגר. לכן קודם קייםהמסחר שר נכחו החגיגית בפתיחה בע"מ'/ חרסינה "מפעלי בשם: .(1959 (ביוליפועלים, עשרות כמה העסיק המפעל התעשיה. בעלי התאחדות ויהר והתעשיהעיראק, מיוצאי צור, בן נעים מר המפעל, בעל קרמיקה. ומוצרי קיר אריחי וייצרבשלוש עתה הועסקו לעבודה שהוחזרו והפועלים אחרים הון בעלי במפעלו שיתףהקיר אריחי איכות השתפרה ומיד בעבודתו החרושת בית החל רק משמרות.מתחרים של מצידם החרושת בית בעלי עם מאבק לידי הביא אף והדבר בארץ

אחרים.לראש .1959 בדצמבר המקומית המועצה בראשות גברי חילופי חלו ושובקואליציה של כראשה, בדימוס, משנה אלוף רשף, דוד נבחר המקומית המועצהבמוסדות אם נתעשרה והמושבה הביצוע ואתן רבו הפיתוח תכניות מפא"י. בראשותרב מאורע לציין שבא טכס התקיים 1961 באביב לקיימים. בתוספת ואם חדשים

1­ .­ 4

עיוני תיכון לבי"ס הפנה אבן יריתבואם) רשף דוד מר המועצה, (ראש

רון, ש. מל המחוז, קצין מרקוביץ, שלום ביאליק, י. לימין: משמאלמאירוביץ וזליג פילון אברחם התיכון, החינוך מפקח קלמן, יוסף

השרון רמת ספר 174

ספר בית ­ במקופ על­יסודי חינוכי למוסד יסודות הונחו במושבה: חשיבותהעיוני הספר בית מקודם. קיים שהיה מקצועי, תיכוני ספר לבית נוסף עיוני, תיכונימעתה מיוחד. לחינוך ספר בית נחנך וכן תשכ"א הלימודים שנת לקראת נפתחועוד. הרצליה בתל­אביב, התיכוניים ספר לבתי השרון רמת תלמידי נדודי פסקובכדי ולא המקורית דמותו את השנים במשך בינתיים שינה החינוך מפעל"כמה עבר: לימי געגועים הרהורי קלמן יוסף מר המקום שבמורי הותיק העלהבעבודת הסיפוק היה רב מה זו! וצומחת קטנה במושבה החיים אז היו יפיםגעגועי עזים מה בה. כרוכים שהיו הקשיים כל עם זה, במקום והחינוך ההוראהלפי וכף, לחוד, השוטף בזרמט החיים וקצב לחוד געגועים אכן זו!" לתקופהמהלך ותאם. ­ שנים במשך השקט במהלכם החיים להם זרמו קלמן, מר של תיאורובאיטיות התפתחה המושבה מה המושבה. של והמקביל הדומה למהלכה זה שקטעד עשרה בשנה שנה מדי מתווספים היו .הפנימי הגידול מתוך הספר. בית גם כך.ובאו זו הלכה רביקוב. נחמה באה ובמקומה עמירב המורה הלכה ילד. עשר שניםנתנאל המורים הם הלא ההם, הימים בממדי "עצום" מספר מורים, שני אחת כבת

גורמן. ומשה כהןמורים, ארבעה בין חולקו הכיתות ושמונה תלמידים למאה הספר בית והגיעהתפתחות תוך מסויימת ליציבות איפוא נכנס הספר בית מורה. לכל כיתות שתיהעליה באה בינתיים תושבים. נתווספו לא כן שעל לשנה, משנה והדרגתית איטיתוהסתעף גדל החינוך ומפעל זה קצב של עצמו כל את ראש בבת ששינתה הגדולה,על קלמן י. המורה הועבר ב­1952 לגביהם. כחגב נראה הקודם שהקצב לממדיםבסמינר הפדגוגיים למקצועות ומורה פדגוגי מדריך של לתפקיד החינוך משרד ידימקומו את מילא מאז תקוה. פתח ליד השלושה בגבעת שיין שם על למוריםהמקומית למועצה קלמן נבחר שנים לאחר שביט. בר אריה מר הספר בית בהנהלתמצעדיו כמעט ליווה שאותו השרון, ברמת החינוך מפעל על הופקד ובשמה

המושבה. לקיום הארבעים בשנת והשגשוג להתפתחות עד הראשונים

בהווה השרון רמתמלמדיפ השרון ברמת הספר בית בתולדות הרומנטית התקופה של סיומה על"פריהיס­ בימים ללמוד שיכלו תלמידים, של מועט ממספר .1962 לשנת הנתוניםהתלמידים מספר עתה גדל ארעיות, מחיצות עם גם ולו בלבד אחד בחדר טוריים"חמישה היא וכוללת החינוך רשת פוצלה גם מעתה כיתות. ב­85 הלומדים ל­2575,דתי ממלכתי ספר בית תלמידים), ר2100 כיתות 65) כלליים ממלכתיים ספר בתיכיתות 8) העצמאי החינוך של אחד ספר בית תלמיד), ו­170 כיתות 8) אחדתלמידים). 114 (ביחד אימבצילים ולחינוך מיוחד לחינוך ספר ובתי תלמיד) ו­191ספר ובית תלמידים) ר259 כיתות 8) עיוני תיכון ספר בית כאמור, נוספו, לאלהעוד אינו המורים שמספר מובן ממילא תלמיד). ר90 כיתות 4) מקצועי תיכוןבית כיתות כל בין ההוראה שעות אחד מורה חילק עת עבר, בימי שהיה כפיבעל­ ושלושים היסודיים ספר בבתי מורים ושלושים מאה מלמדים עתה הספר.

יסודיים.מפעל את גם זה חינוך למפעל שנוסיף וראוי בעדם מדברים אלה מספריםומועדון נוער מועדוני שלושה מצויים וכן ילדים מאות וחמש כאלף המהנה ההזנה,

175 בהווה השרון רמת

בין הפזורים ,(3) תלמיד בתי וכן ילדים מאות מבקרים שבהם הערבה הנוערהחינוך דאגת את החינוך במפעל להכליל ראוי אף בכאן. אשר השונות השכונותלומדים כיתות עשרה שבשתים הלשון, הנחלת ענין כגון למבוגרים, והתרבות

י בשיתוף תרבותית עבודה מתנהלת וכן מורים ששה מפי איש ושלושים כמאהבמקום. הפועלים ומועצת המקומית המועצה

הגידול, שנות אותן כל במשך מקומה על דרכה לא במקום ההסתדרות אףעל פרטים קצת מקבלים אנו חייבי, ח. במקום הפועלים מועצת מזכיר ומפימכלל אחוז כשבעים המושבה. לקיום הארבעים בשנת השרון ברמת ההסתדרותבעיית כרגיל ביותר. בולט רוב לאמור, ההסתדרות, חברי כיום הם המושבה תושבישל להקמתו עד ואכן, התעסוקה. ענין הוא מקום בכל ההסתדרות של הבעיותהתעסוקה. מבחינת ביותר הקשים המקומות אחד המושבה היתה התעסוקה שירותתל­ במרחב התעסוקה לשירות השרון ברמת העבודה לשכת הצטרפות עם ברםמבוגרים לפועלים המקצועית ההכשרה בעיית וכן מזה התעסוקה בעיית נפתרו אביב,נאלצת היתה תל­אביב מרחב של התעסוקה לשירות זו הצטרפות לפני מזה. ולנוערשחרור עם יזומות. לעבודות צבא, יוצאי צעירים, לשלוח במקום העבודה לשכתשל אחרות לבעיות להיפנות היא יכלה התעסוקה של מלחצה הפועלים מועצת

כה. עד מוזנח שהיה המקצועי' האיגוד לתחום וביחוד המקום פועליואף החקלאי. אפייה את לקיומה הארבעים בשנת גם מקיימת השרון רמתעל במדינה, החקלאיים חישובים שאר ככל להתקיים, יכולה היא אין כן פי עלהם הלא תעשיה, מפעלי בלא להתקיים יכולה היא אין וביחוד בלבד החקלאותבמפעלי עסוקים פועלים מאות כארבע האחרונות. בשנים שהוקמו המפעליםמלאכה בתי גם פועלים מעסיקים התעשיה למפעלי נוסף במושבה. השונים התעשיהוקשורים הם מאורגנים העבודה מקומות אותם כל פועלים). כמאה (יחד זעיריםכשמפעלי תחילה, הפועלים. מועצת עם מקומיים או ארציים עבודה בהסכמיהמקצועי, באיגוד גם הפועלים מועצת מזכיר טיפל בראשיתם, עדיין היו התעשיההותיק בחלק אם ,1956 משנת התעשיה מפעלי הרחבת עם התעשיה. בפועלי היינולאיגוד מיוחד מזכיר לעבוד החל ב"קדמה", התעשיה באיזור ואם שבמושבהבייצור מעטים לא תעשיה למפעלי סייעה הפועלים שמועצת לציין וראוי המקצועי.

התעסוקה. מקרן הלראות ידי על תעסוקה, מקורותותיקה מקצועית אגודה קיימת באגודתם, המאורגנים התעשיה פועלי לידבנין, פועל עתה אין חבר. מאות כשלוש כיום המונה הבנין, פועלי אגודת יותר:עבר בנין פועלי של כלל מבוטל לא מספר מזו, וגדולה עבודה. החסר מקצוע, בעלמחסור כאן גם קיים אחר, מקום בכל וכרגיל מקצועית. לעבודה פשוטה מעבודהשל המזכיר גם שהוא הבנין, פועלי אגודת מזכיר הבנין. במקצוע עובדות בידיים

כהן. י. הוא המקצועי, האיגודהחקלאיים. הפועלים אגודת כמובן היא במקום המקצועיות שבאגודות הותיקהפועלים מאות ארבע של הנתון הוא המושבה של החקלאי לצביונה ואפייניהבאים ערבים, פועלים גם ובהם בחקלאות כולם המועסקים במקום, חקלאייםראס, אבו ראזק עבדל מספר השרון ברמת הערבים הפועלים על המשולש. מאיזוריצחק של התרגום לפי דבריו תמצית נביא ואנו במשולש הערבים .הפועלים מזכיר

השרון. מרמת אליעז,ניכר מספר עובד התפתחות, של בתהליך הנמצאת הסוקר, כותב זו, במושבה

השתן רמת סמל 176

וכפר טייבה טירה, קלנסואה, המשולש: מכפרי ופועלות פועלים ערבים, של למדיבמוסדות השירותים כל את אלה גם מקבלים השרון, רמת פועלי שאר ככל קאסם.הפועלים באירגון עוסקת השרון רמת פועלי ומועצת שלוחותיהם כל על ההסתדרותהועד מינה האחרון בזמן ובבנין. בחקלאות לרוב שהם שלהם, העבודה במקומותהערבים, הפועלים של הבעיות בכל המטפל ערבי, מזכיר ההסתדרות של הפועלנתניה פועלי במועצת הוא זה מזכיר של עבודתו­ מקום השרון. באיזור העובדיםעם הדוק קשר ומקיים השרון רחבי בכל מסייר הוא בשבוע מסויימים ימים ואילוושיתוף מהמאמצים כתוצאה ובהרצליה. השרון ברמת המקצועי האיגוד מזכיריולקרנות להסתדרות בסביבה הערבים מהפועלים. אחוז כשמונים הצטרפו הפעולה

הביטוח.העבודה נותני בין ההדדית והעזרה ההבנה את רב בסיפוק ראזק עבדל ומצייןברמת והערבים העברים הפועלים בין וההבנה מזה הערבים לפועלים השרון ברמתראויה, השרון ברמת והעברי הערבי הפועל בין זו הדדית הבנה מזה. השרוןבכל העמים משני הפועלים לכלל טובה לדוגמה להיות מזכיר, אותו. דברי לפי ­

הארץ. רחביוכן בכלל פועלים למועצת אשר הפעולות כל במקום ההסתדרות ומקיימת("הפועל", השונים והחברתיים התרבותיים האירגונים הפועלים מועצת ליד מקיימיםמועצת בידי הרגילות. פעולותיהם את ועוד) העובד הנוער עובדות, אמהות ארגוןהשוטפים הצרכים את עוד מדביקים אינם שכרגיל ציבור, בניני גם הפועליםהמושבה חלקי בכל ההסתדרות לאוכלוסיית נאותים בנינים העתידה ובתכניתהשונים הפלגים נציגי הפועלים במועצת משתתפים כרגיל והולכת. הגדלהמועצת מורכבת (1959 (יולי להסתדרות האחרונות הבחירות מאז בהסתדרות.שניים ציון, ופועלי העבודה מאחדות שלושה מפא"י, נציגי משמונת הפועליםהקומה ומהמפלגה הליברלית מהמפלגה אחד ואחד המאוחדת הפועלים ממפלגותאת בנימיני מר נטש מאז המקומית המועצה יו"ר גם הוא מפא"י נציג ניסטית.

.(1955) המקומית .המועצה ראשות

במקום מפא"י ובסניף בכלל במושבה פנימיים דעות חילוקי של רקע עלשמואל (26.3.1962) נבחר ובמקומו רשף ד. המקומית המועצה יו"ר התפטר בפרט,במשך המקום בפיתוח קודמו של זכויותיו את ציין לתפקידו כניסתו שעם חכם,מוסרים הרינו לקיומה הארבעים לשנת המושבה כניסת ועם השנתיים. בת כהונתושל הפיתוח לתכניות המוקדש בסימפוזיון, שפירט סיכומים המועצה. יו"ר מפיארבעים מלאת לרגל ב"דבר" שפירסם הסיכום וברשימת (1962 (יולי המושבה

.(15.2.1963) למושבה שנה

לאן? השרון רמת פנישנת של לאותם .המדינה קום בימי במושבה הנתונים בין שההשוואה ודאיגידול במעשה שעסקו אלה את מפתיעים הם אין ברם ביותר. מפתיעים הארבעיםבשנת לפירוט­מה אלה נתונים ראויים כן פי על ואף שעה. ושעה יום יום זהשתואר ובסבל, ראשונים בקומץ החלד* היא וידועה. ידועה הראשית הארבעים.לשיאה שהגיעה איטית, להתפתחות הדרך את סללו אלה הראשונים. בפרקים כאן

177 לאן? השרון רמת פני

התושביםו של ככולם ורובם ב­1948 המושבה היתה נפש 1500 בת המדינה. קום עםרחוב מערבה' סוקולוב רחוב מזרחה, אוסישקין רחוב שבין ב"מרובע" התגוררוהמדינה קום עם לכאן העליה גלי באו והנה דרומה. סולד ורחוב צפונה אז"רבמושבה, המרובים השיכונים הוקמו העליה בעקבי המעברה. הקמת עם וביחודעממי, שיכון מורשה, מגן, נוה שיכוני הוקמו "קדמה". הקרויים המזרח, בשיכוני החלבמערב מומחים. ושיכון עמידר שיכון פועלים, שיכון הבריטי, הלגיון שיכון "משכנות",איפוא הגיעה לקיומה הארבעים בשנת ופקר. ארינה ליטא, רסקו, שיכוני הוקמושיפוט שטח על היושבים ירבו, כן נפש, אלף עשר לשלושה המושבה אוכלוסייתועדיין ­ דונם) 16,780 (בדיוק: בערך דונם אלף עשר שבעה בן המושבה של

לערך. דונם מאות שמונה בן שטח סיפוח צפויאת ההווה מחייב כן שעל העתיד, בתכניות איפוא ומעורב משולב הסיכוםהמושבה לצורת "התיכנונית" המחשבה את העיקר, והוא וכן, בעתיד הגידולהמושבה אלח: בנתונים מסתכמים המושבה עתה נתונה בהם התנאים בעתיד.המכביד הפיזור הוא ועצומים, נרחבים שטחים פני ועל רב בפיזור עתה בנוייההשירותית .שאין המועצה, יו"ר ומודה התקינים. העירוניים השירותים הגשת עלהמרובים הצרכים את מלספק הרחוקה רמה על והם ההתפתחות קצב את תואמיםמהתושבים ורבים במקום התעסוקה מקורות הם מעטים לכך נוסף וההכרחיים.לפתחט וניתן בשפל הם אף במושבה והחברה התרבות חיי למושבה. מחוץ עסוקיםזה. נכסף לגידול במקום התנאים הם ויפים האוכלוסייה. של ראוי גידול עם רקצומת ועל הארץ בלב נמצאת היא לכך: האובייקטיביים התנאים כל כאן מצוייםהמתוכנן: הכביש המושבה של למרכזיותה להוסיף עתיד וביחוד ארצי דרכיםהמושבה. פיתוח את להחיש הוא אף העתיד דבר השרון, רמת דרך ­ גהה­נתניהלחשיבות. כמותה אין מרכזית כבישים צומת של תוכה בתוך המושבה של מציאותהמרכזי מעבר למקום השרון רמת את הוא אף שהפך התערוכה, כביש למשל הרי

תל­אביב. של וצפונה למרכזה המושבה את בהרבה וקירב והסביבה להרצליהנמצאת היא השרון. רמת של הטופוגרפי מצבה להוסיף עוד יש ולכךרמה על שוכנת היא מקסים. נוף מראה ולה הארץ במרכז גדולות ערים של בגבולותלפיתוחם, הדרוש כל בה ומצוי טובים במים עשירה ומבריא, צח אוירה נישאה.וכר. וכוי מלונאות בידור, תעשיה, למפעלי ואם לבנייה אם נרחבים, שטחים שליסודות ומשולבים ממוזגים יהיו שבו ישוב, להיות איפוא חייבת השרון רמתהשדה מריח גם בהם שיש ונעימים, נוחים מגורים תנאי עם אורבניסטיים,אלה כל ופרדסים. חקלאות של נרחבים שטחים כאן בעתיד יהיו אף והחקלאות.והנועם מהחן גם בו שיהיו עירוני­כפרי, ישוב של צביון למושבה יעניקו הדבריםגורם להיות עשויות התכונות אלה כל עירוני. ישוב של ומהנוחיות כפרי ישוב שלולחזור להדגיש יש ברם כאן. להשתקע חדשים תושבים של לבואם משיכה בר

ורועש. סואן עירוני לפרבר השרון רמת את להפוך כוונה כל שאין ולהדגיש,

תוך להגיע המושבה אוכלוסיית עתידה במדינה התכנון גורמי הערכת לפילפני עתה המרחף הוא זה נתון נפש. אלף לארבעים­חמישים הבאות השנים עשרמזורזת בנין תנועת קיימת למושבה הארבעים בשנת המקום. בפיתוח העוסק כלהחדשים העולים למען ב­1963 המוקמות דיור יחידות מאות חמש הרי ­ ביותרהבאות לשנתיים בתיכנון קומות. ושלוש קומותיים בני בבתים יחד, גם והותיקים

השרון רמת ספר י 178

בחלק זה כל גבוהה. בבנייה דיור, יחידות מאות וחמש כאלף לקום עתידותתזוזת­מה. חלה המושבה של והמרכזי המערבי בחלק גם ברפ המושבה. של המזרחיועשרים ומאה צבא לאנשי המושבה במערב דיור יחידות מאה להקים היא התכניתליד וקייט מלונאות של גדול מפעל מתכננים אף רסקו. חברת של דיור יחידותמתחילה וכן במזרח החדש התעשיה איזור תכניות כבר אושרו נתניה. כבישהמסתכמות זה, באיזור חשובות פיתוח עבודות לפועל להוציא המקומית המועצה

ל"י. מיליון בחציאחרים, מאורגנים גופים למען ואם עולים למען אם במקום, הבנייה מרביתהפרטית, הבנייה את גם לעודד מבקשת המועצה ציבוריות. חברות על­ידי מבוצעתשטחים להשתחרר עתידים אף פרטיות. בידיים נמצאים נרחבים ששטחים משוםפיתוח לקראת בעתיד. ולבנייה לפיתוח חשובה ריזרבה יהוו ואלה במזרח נרחביםכל את הכוללת רבת­סעיפים, תכנית המועצה ראש מגולל גדולה בר­תנופהאלה סעיפים המתמיד. לגידול תואם ובממד בעתיד למושבה והנדרש ההכרחיפני ושיפור נטיעות תאורה, ותרבות, חינוך ומדרכות, כבישים ביוב, מים, כוללים:

התעשיה. אזור של נרחב מידה בקנה ופיתוח המושבהעל עתה החולש הסוקר, של בלשונו הסיכום את הדברים בחתימת ונסייםרצויה בצורה תתפתח שהמושבה האפשרויות כל מצויות המושבה: פיתוח תכניותהכפרי. צביונה את היא שתקפח בלא ביותר, מזורז ובקצב תושביה כל לטובתהרגועה ובאווירה צח באויר שיתמזג ופינה, פינה מכל יבצבץ שהירק הוא הכרח

בעתיד: הפיתוח מהלך את יכריעו דברים שלושה המקום. של

הפיתוח למשימת עצמה את לרתום ונכונה ערה שתהא המועצה, הנהלת א)נזקים לגרום עשויות בהערכה טעות או הססנות תהייה, כל שכן והרבה, הגדולה

משוערים; בלתיוהתנצחויות זעזועים ללא המועצה כתלי בתוך ומשותפת יציבה עבודה ב)

ביותר? רחב בסיס על קואליציה של משותפת דרך ומציאתעומס את עצמו על לקבל התושבים ציבור של נכונותו אחרון: ואחרון ג)וכחלק כפרט ואחד, אחד כל על מטילה זו שמשימת­פיתוח והחובות האחריות

מהכלל.

הדרך הבאות. השנים לקראת מתניה את המושבה "משנסת" זה באופןלשגות וכיאות כראוי היכולת גבול קצה. עד בה להמשיך אלא ואין כה עד נסללה

יחד. גם והמדינה המושבה על לבוא העתידות גידול

תקופה) סיום (או בדור" אקוט שנה "ארבעיםחובה קיומה, שנות ארבעים במשך המושבה תולדות סיפור את ובסיימנוהדאגה את עצמו על שהטיל במושבה, מצומצם חוג לאותו מלים מעט להקדישהחיה שהרוח והמושבה, המולדת לידיעת החוג הוא הלא עבר, כי אתמול יום לקורות

פיקר. יוסף הוא בוהמועצה היא המקומית, למועצה הבחירות לאחר מיד ב­1955, הוקם החוגזה דבר חדשים. וחמישה ותיקים ארבעה נכנסו ואליה פניה שינתה ראש שבבת

179 בדור" אקוט שנה "ארבעים

באופק נסתמן אף בלבד. ותיקים אך כה עד שידעה המושבה, בתולדות מפנה שימשהנוף מבחינת כל וקודם השינוי בתכלית להשתנות עתיד שהמקום הרגיל' הסיכויבזעיר ראשונים" "ברית יצירת לשם ותיקים כמה נועדו כך משום שלו. האנושיהמושבה, של המקורי צביונה על האפשר במידת לשמור היא שתפקידה אנפץ,הדור רק שלא נתברר, המושבה. לארכיון יסוד להניח וכן החקלאי, אפייה היינומגששיפ וכבר וראשונותם עצמם את יודעים אינם כבר הוותיקים גם אלא הצעיר,להתפת­ הראשונות השנים עשרות במשך המושבה לקורות הנוגע בכל בערפל הם

חותה.

התחושה את להגביר שנועדו החוג, ידי על נערכו פעולות וכמה כמההמושבה לתולדות והיסטורי תעודתי חומר להכין וכן מזה חבריו של ההיסטוריתחומר הכוללים תיקים' גבי על תיקיפ להיערם החלו פיקר יוסף של בשקידתו מזה.שלשמו ומה מפיהם שרשם מה אחרים, של ואם עצמו שלו אם ביותר, ומגוון עשירהנוגע בכל בלום אוצר עצמו שהוא ביאליק, י. המזכיר נתעורר אף עצמם. הםושלביה המושבה תולדות את לזכרון ורשם הראשונים, מימיה המושבה לקורותכל מזה. האישיים וזכרונותיו מזה פרוטוקולים לאור התפתחותה, של החשוביםשדלה הספר, למחבר לעיניים שהיה והוא יפה יפה וסודר נעתק חומר אותווברירת רב עושר של הקושי לפני אחת לא נעמד ואף חפניים במלוא אלה מאוצרות

והמוגבלת. התחומה למסגרת בהתאם החומרבשם: שנפלו, לבנים הזכרון ספר הוא פיקר, קרי החוג, של אחר מפעלבהשתתפות ב­14.1.1960, שנתקיים הזכרון, בכנס מהדורות לכמה שזכה "איבים",הספר חולק אף .השכולים. להורים הספר הוגש תושבים, והמוני הציבור ראשיהמקבלים של רושם, רב במעמד החלוקה לוותה פעם וכל מיוחדות במסיבותזכרונות מעלים בהם ותיקים, של וכנסים מסיבות החוג עורך אף השכולים. וההורים

המושבה. ספר להוצאת המעורר החוג היה וכן ההם" הטובים. מ"הימים

ביאליק, יוסף מר המזכיר מכהונתו פרש הארבעים לשנתה המושבה בהגיע yבימיה בעבודתו פתח הוא המושבה. של קיומה כימי הם כמזניר כהונתו שימיעדי הראשון מיומה המושבה צעדי את שליווד! והוא שלום" ,,עיר של הראשוניםועד ישיבות של שנים, במשך המרובים הפרוטוקולים הארבעים. לשנתה הגיעההבהירה ידו בכתיבת רשומים המקומית, המועצה הכלליות, האסיפות המושבה,הנושא המזכיר היה שנים במשך ומוחוור. ברור פחות שאינו ובניסוחו והברורהוהצנוע הדל משרדו ועל עליו המתיישבים טרחת וכל המושבה בעול העיקרימזכיר. לכל היום המתלווים האביזרים כל וללא מנגנון ללא בשנים עשרות במשךלהרצאת יסוד שהיו המושבח, לתולדות פרקים ראשי לעיל, כנזכר שרשם, גם הואבפרוטוקולים, רשומים שאינם דברים מעט לא הוא ורשם כאן. בספרנו הדבריםבימים פתח הוא רשמיים. בפרוטוקולים אלה כגון דברים רושמים אין שכןלא המושבה תולדות בדפי ומקופלים המושבה וגידול שגשוג בימי ופרש ראשונים

המושבה.. של חייה בכלל שנבלעו הפרטיים, מחייו דפים מעט

ומכריעות, גורליות פרשיות וכמה כמה ומקופלות קפולות המושבה בתולדותובפרוס היום. של לאותו והקטן הדל ממעמדו המקום את שהביאו הפרשיות הן הלא

השתן רמת ספר 180

ראשונימ של קומץ אותו עם להתייחד טוב ופיתוח, גידול של חדשה תקופהלא חלק זה. ומשגשג פורח לישוב ואיתנים בריאים יסודות שהניחו תמהוניים,עמלם. בפרי לראות אלה זכו ולא האמת בעולם כבר הראשונים מאלה מבוטלהוא שעתיד לו ודאי ארוכים, לחיים שייבדלו רעיהם, ושל אלה של פעלם אולםשיש איתנה, לשרשיות הם עדים היסודות כן שעל ושנים, ימים לאורך להתקיים

שיעור. לאין המשכיות גבה על לקיים בה

תשכ"ג. 8ורים ­ תשכ"ב חולון,

נספחות

פיכמן יעקג

ה#רון אךמת £י^יוים! מ?ם עינ1ת נ1ף

ירן ן$ב כל בך *וובעם תקות בך פרחה t#וב ~1: * 1 t t : t

ב^נים מאוית #ם מקוים

קנן. מןת ^זממ1ןלחזים ??זמן ד1ר

ומרנן. ןע^ד קםהכה הש5>2 שם 9ק1ם

תל­ עירם אבזרים, ?ש1טלרקה ?גן אלץ

צל. סכת כל על ­פוירשה t t ­ t :

הט1ב, העמק נא פרחמרחוק, הסב על סךאס1ף, יגע נה כלהיר^ק. ?גלף תחת

ה#ר1ן, אךמת שישיר^גנן, כגן עמק

ז?ר1ן עד ומלני­לרקוןךנן. ?נטע שוב

ה^ר1ן אךמת שישי

שונות מנגינות שלוש חוברו השרון" אדמת "שישי ­ פיכמן של לשירוהמנגינות בין הידועה נרדי. ונחום לב משה נאמן, א. י. המלחינים: ידי על

ולמקהלה. סולו לקול ולעיבודים רבים לביצועים שזכתה נרדי, נחום של זו היא

182

ייבין ה. י.השרונ>ת1* (המושבה נוף מחלופות

ציצת נראתה צמרתו מעל שרק גזע, וחשוף גבוה דקל פני על עבר הואמעל כנפים הפורשת ירוקה, כצפור~פלאים לו, נראתה וזו הירוקות? כפותיו

הרם. הכחול אל להמריא הדקל, לראשהמאסף הזה, הפרג הפרג. פרחי להטו כבר השדות, בפאת הכביש, בצידילכל ­ הכלניות הסביונים, הנרקיסים, ­ ישראל בארץ ציצי­הבר מחנות לכלהמלקיש הזה, הפרג מרוב,­ יימנו שלא הארץ פרחי של הססגונית המשפחהבארץ השופעת עונת­הלבלוב את הדמית העזה, האדומה, בחותמתו והחותם פריחתוהתכולים­ בציציו העולש רק יבוא ואחריו המרגנית, תצחיר עוד יחד אתו ישראל.להתכווץ, תחוש והאדמה הוא, גם יכמש כך ואחר הדגניה? כעין שעינם הזכים,של פולסין אותם בפני לה מגן כסות שהם המתמחים, קוציה במעטה להתכרבל

להבותיה. ביקוד הקיץ שמש בה ששולחת אש*

במשמרותיהם, הכוכבים שלו. את עשה הטלול הלילה שקט נרגע, מעט­מעטצרח אילן, בראש לו, בסמוך שלהם. את עשו לו, ממעל הזך בריטוטם הרוטטיםלילו, פרנסת לשחר והמריא בכבדות בכנפיו טפח אחר צריחתו, את עוף­לילהענו ומלמטה ­ וצונן לח בקרקור הצפרדעים קרקרו הסמוכה בבריכת­הפרדס

וצורמני. יבש חד, בניסור החרגולים להםאלה, באילנות רגע אותו והרהר הסמוכה הברושים בשורת עיניו נתן יגאלבכושר­ חוננו האילנות כל שכן אלהים? ברא אשר העצים לשאר דומים שאינםאותם? ומדובבת פניהם על חולפת שהרוח שעה בענפיהם הם מדברים דיבור,­ לדבר יודעים אינם אופקי, בקו פרושים ענפים להם שאין הברושים, ואילוכן ועל בודאי, עליהם מכביד זה ואלם נצח? ­ לאלם נידונו הם ­ אילנית,

תמיד... עצובים כה הם¥.

ימי של העתים צוק מחמת גדועים, פרדסים בין עפר בשביל נטה קשובוהחרציות הסביונים בלהט אלה, אביב בימי כעת, שלהטו נרחבים ואפרים מלחמה,שלא כך, על קשוב הרהר שעה אותה האופק. קצה עד הגיע שלהטם הזהובות,שיד הבר פרחי של חלקם הוא אדם בידי השתולים הבית פרחי של כחלקםשהאדם בעוד כי וארצו! אדמתו פני את להנבות אותם שותלת עצמו הבוראברכתה את מפזרת האלוהי הגנן יד הרי ובצמצום. קצובה במידה ושותל נוטע

ותחומים. שעור בלאהסביונים ייעלמו מספר שבועות בעוד אביב. שלהי עונת היתה עתהלבן בגדי ותלבש זהב בגדי תפשוט האדמה צחורות. מרגניות ימלאו ואפריםהפרחים ייעלמו מכן ולאחר ארוסה? פני את המקדמת זו ככלה הקיץ, לקראתאז המושבה. בשדרות הז'וקרנדה פריחת הלבלוב.עם סיום עונת ותגיע הלבניםאת תהפוך מענפיהן הנושרת והניצה תכלת, ענן עטופים הז'וקרנדה עצי יעמדוממרום יתזו תכלת נצנוצי רבואות כאילו ודומה ­ תכלת שרובו למרבד האדמההפקר כמתת כביר. בשפע האדמה פני על תכלכלים יקודים בהתלקחות שחקים

בהמה. ולרגלי אדם לרגלי מידרס להיות שסופהיהושפט'/ "עמק ספר מתוך יי

183 נספחות

הראשומם המת*עוב>םבמושבה) היום עד הגרים 1929 שנת (עד

נחמה יוסימוב צבי אקראליהו יואל לינה אקר

מאיר (שתני) יוסימוב יוסף ביאליקיצחק כספי צבי בנימיני

אברהם ליבוביץ אפרים בן­דב .

מנחם מאירוביץ פסח גרשנזוןברוך משורר לאה גוטמןדוד משורר בנציון דורון

מנחם משורר שלמה דורוןאלכסנדר נהרי צבי הורביץחנוך עזריאלי אהרן המאירייוסף פיקר נח הנטמןדוד פרידמן נח הקיצחק פרוורי מינה וולמן

אברהם צוקרמן יוסף ויםברגאייזיק קפלן דבורה וינברג

אליהו קלוגמן מרדכי ויסוסרטוביה י רייבין אלכסנדר זמיריצחק שוכן קלמן זיק

אברהם שפיר משה חבצלתיצחק שליוינסקי דב טשודונובסקי

השרון רמת ספר 184

השונות לתקופותיהם והמועצות הועדים חבר*

ו­1947. 1946 ,1945 ­ אשר גנין י 1928 ,1927 ­ דוד אזולאי,1939 ,1935 ,1931 ,1930 ­ נח הנטמן ר­1948. 1934ו­1950. 1949 ,1947 ,1946 ,1940 .1933 ­ זאב ארליך,1937 ,1934 ,1933 ­ אהרן המאירי .1955 ­ יצחק אליעז­1950 ,1949 ,1948 ,1942 ,1938 .1945 ­ אברהם אלדובי

.1959­1955 ,1955 .1929 ­ אברהם בדאוןר1950. 1949 ,1947 ­ אליהו הופר ו­1938. 1937 ,1936 ­ מנחם ברלינר

,1933 ,1932 ,1930 ­ מרדכי וינברג .1945 ­ נפתלי ברושו­1938. 1937 ,1930 ,1929 ,1928 ­ יהושע אקר

.1947 ­ שלמה וולמן ר1950. 1949 ,1932 ,1931.1929 ­ שלום וולובלסקי .1928 ,1927 ­ אברהם ברנט

.1941 ,1940 ,1939 ­ יוסף ויסברג .1927 ­ מנוח ביאליקו­1948. 1944 ,1943 ,1924 ,1923 ,1922 ­ יעקב בן­שלום

.1955­1951 ­ מאיר וישניבסקי ו­1936. 1926 ,1925.1927 ­ נחום וילברברג ,1930 ,1929 ,1928 ­ צבי בנימיני

­1959 ,1959­1955 ­ שמואל חכם ,1938 ,1937 ,1936 ,1932 ,1931.1963 ,1943 ,1942 ,1941 ,1940 ,1939

.1942 ­ ישראל טיקוצינסקי ,1949 ,1947 ,1946 ,1945 ,1944­1955 ,1955­1951 ­ פיבוש יעקובי .1955­1951 ,1950

.1959 ,1932 ,1931 ,1930 ­ אפרים בךדב.1937 ,1936 ,1934 ,1933 ­ יצחק כספי ו­1948. 1934

,1943 ,1942 ,1941 ,1940 ,1939 1937 ,1936 ,1935 ­ מרדכי בורשטין­1950 ,1949 ,1947 ,1946 ,1944 ו­1938..1959­1955 1959­1955 ,1955 .1937 ,1936 ­ יהודה ברגר

.1932 ­ שמעון כהן .1945 ,1944 ,1943 ­ שמואל בףדודו­1950. (שחף)­1949 לושנצקייצחק .1950 ,1949 ­ דוד ברון

.1928 ­ יהושע לוריא .1955­1950 ­ משה בניוביץ.1959­1955 ­ בךעמי לבבי .1955­1950 ­ מנחם בורדמן.1962­1959 ­ זליג מאירוביץ .1955 ­ יעקב בן­משה

,1934 ,1933 ,1932 ­ מנחם מאירוביץ .1927 ­ משה גלאטשטיין.1947 ,1946 ,1941 ,1940 ,1939 .1935 ,1934 ,1933 ­ יצחק גנין

185 נספחות

.1957­1955 ­ גרשון פדן ,1938 ,1937 ,1936 ­ שמואל מילר.1946 ,1944 ,1943 ­ דויד פרידמן ,1945 ,1942 ,1941 ,1940 ,1939

ר1947. .1949.1931 ­ יוסף פיקר ,1959­1955 ­ שלום מרקוביץ

,1947 ,1946 ,1945 ­ זיסקינד פרלמן .1963­1959ו­1955­1950. ,1949 ,1929 ,1928 ,1927 ­ מנחם משורר

.1951­1950 ­ אריה פאר ,1945 ,1944 ,1943 ,1935 ,1931.1963­1962 ­ שלום פטל .1947 ,1946

,1929 ,1928 ,1927 ­ דב צודנובסקי .1963­1959 ­ משה בוימרקו­1935. 1934 ,1933 .1929 ­ צבי סגל

.1935 ,1934 ­ זוסיא קרסנוב .1955 ­ יוסף םולימן.1937 ­ אליהו קלוגמן ,1939 ,1935 ,1932 ­ חיים­צבי סיני

.1963­1959 ­ יוסף קלמן ,1944 ,1943 ,1942 ,1941 1940.1930 ­ מרדכי שמואלי ­1950 ,1949 ,1947 ,1946 ,1945

.19t'3­1959 ­ אדוארד שמואלי .1955.1963­1962 ­ חיים רצון .1948 ­ משה פוגל

.1941 ­ שלמה רזניק .1963­1959 ­ אברהם פילון.1962­1959 ­ דוד רשף .1955­1950 ­ אליעזר פיילר

.1942 ­ יוסף"מרדכי תגרין .1955­1950 ,1949 ­ אבא מוסין.1931 ,1930 ­ מאיר פרידגוט

השרון רמת ספר 186

הראשונים זכרוורמת­השרץ) תושכי מגין (הנפטריט

תש"ג. כסלו י"ט ­ רחל גלעדי ­ ישכר­דב שמואל הרב אוירבוךתשי"ט. אדר כ"ט ­ דב גוטמן תרצ"ב, כסלו כ"ה

תשי"ד. תמוז ז' ­ נח גלאזשנידר תש"ג. חשון כ"ה ­ חיה אוירבוךתשי"ח. אדר י"ט ­ טובה גלאזשנידר חשון כ' ­ צבי­יהודה הרב אדלשטין

ת"ש. אב ד' ­ יצחק גנין זזתשי"א.תשי"ח, תשרי כ"א ­ דב גיטליס תש"ב. סיון ח' ­ ריזל אדלשטיןתשי"ד. תמוז ז' ­ חיים­צבי דורון תמוז ט5ו ­ חיה­שולמית אדלשטיןתשי"ט. אלול כ"ב ­ ינטה דורון תשי"ד.

תש"ד. אב כ"ד ­ חנוך דורון תרצ"ז. חשון כ"ו ­ יהושע אופנהיםתש"ב. שבט ה' ­ אברהם דך תש"ך. אדר א' ­ יעקב­דוד בן­שלום

תש"ד. ניסן ה' ­ מרדכי­יואל הורביץ תשי"א. אב כ"ה ­ שושנה בךשלוםתשי"ח. אדר ג' ­ גיטל הורביץ מנחם­אב ח' ­ אסתר בן­שלום

תשי"ח. כסלו ג' ­ דבורה הרשנהורן תרפ"ט.תש"ד. תשרי ז' ­ יעקב וולף אדר ב' ­ אברהם­צבי בךשלום

תש"ב. חשון כ"א ­ מרדכי וינברג תשט"ז.תשי"ז. טבת כ"ג ­ רחל­לאה ויסוסר תשכ"א. אייר כ' ­ חנה בן­שלוםתש"ט. טבת ה' ­ אהובה (רק) ויסוסר תש"ד. ניסן י"ד ­ רפאל בךדבתשרי כ"ג ­ אפרים (בן­ברוך) ויזל תשכ"ד. תשרי ד' ­ ציזה בן­דוב

תש"ך. תש"ד. טבת י"ב ­ קלמן בייטשאלול י"ט ­ ישראל­יעקב וינמן תש"ר. תמוז ט' ­ תזה בייטש

תשי"ז. תרצ"ב. ניסן ה' ­ צפורה בקמןתשי"ח. טבת ט"ז ­ זלמן ויסלברגר ת"ש. חשון ו' ­ יהודה­ליב ברגר

תשכ"ג. כסלו ל' ­ שלמה ולמן תש"ד. אלול ה' ­­ אסתר­רחל ברגרתשכ"ב. אייר ז' ­ אליהו וולפין תיש"ח. שבט כ' ­ שמעון ברלינרתש"ו. א' אדר ו' ­ יצחק זיידלר תשכ"א. אלול ו' ­ מרדכי בורשטיןתש"א. אדר ט"ז ­ אברהם זוסמן תש"ט. טבת כ"א ­ שרה ברבשתשכ"ב. סיון כ"ו ­ חנה זונשיין תש"ד. טבת ו' ­ צבי­ליב ברמן

חשון י"א ­ חיים­יהודה זילברשטין תשכ"ב. אלול כ"ב ­ צילה בררתש"ח. תש"ז. טבת ו' ­ שפרינצה גנז

תשי"ז. אב ל' ­ בלהה זילברשטין תשכ"ג. תשרי ז' ­ משה גלאטשטיןתשי"ב. כסלו ט' ­ זליג טרודלר תש"ב. ניסן א' ­ משה גולדשטין

תמוז ב' ­ משה­חיים טייכטיל תש"ט. כסלו כ"ח ­ נחמיה גוטמןתרצ"ז. תשכ"ב. ב' אדר א' ­ שושנה גוטמן

תשי"ז. ניסן ט"ו ­ מלכה טייכטייל ת"ש. אייר ט"ז ­ אריה­ליב גוטמן

187 נספחות

תשי"ג. תשרי ה' ­ יחזקאל צוקרמן א' אדר י"ד ­ אסתר טשודנובסקיתש"י. תמוז י"ז ­ מלכה צוקרמן תשכיב.תשי"ז. חשון כי ­ דבורה קליגמן תשי"ח. אב מנחם כ"א ­ מיכאל טוברתשכ"א. תמוז כ"ז ­ לאה קלמן תשי"ט. טבת כ"ח ­ אליהו יוסימובתרצ"א. טבת ה' ­ זאב קרינס תשכ"ב. אלול א' ­ משה ילסקי

תשי"ב. תשרי ה' ­ אסתר קרינס תרצ"ו. חשון י' ­ משה לופרחשון כ"ה ­ בצלאל­אשר קמינסקי תרצ"ט. חשון ט"ו ­ שושנה לופר

תשכ"א. תשט"ז. ניסן ד' ­ אהרן ליפשיץתמוז ט"ז ­ גרינררגיטל קמינסקי תש"ך. חשון ז' ­ ברכה ליפשיץ

תשי"ז. .3.9.1938 ­ תר"ח ­ מרים ליפשיץתשי"ד. אדר ג' ­ אםתר­חסיה קרסיק תש"ב. חשון ב' ­ יוסף מלביןבי אדר כ"ב ­ רבקה­רחל קרסיק תשי"ז. שבט כ"ג ­ חיה לוצקי

תש"ו. תשט"ז. ניסן י"ט ­ (סיני) דינה לויטןתשי'יט. כסלו כ"ט ­ יוכבד קינצר תשי"א. ניסן י"ט ­ פיגה משקסתש"ה. תשרי ל' ­ ברוך קינצר מנחם­ כ"ג ­ שמואל­ירחמיאל מילר

תש"ך. אייר אי ­ שמואל קירשנר תש"ך. אבתשי"ד. אייר כ"ד ­ חנה רומיש תש"ד. סיון ט"ז ­ יוסף מולר

תרצ"ה. ­ יעקב­דב רוטנברג תש"ו. אייר ד' ­ אבא מולרתשכ'יב. ב' אדר י"ז. ­ ריזל רוטנברג תשט"ו. אייר ה' ­ אליהו מלינובתש"ד. כסלו כ"ג ­ מאיר רינגבירץ תשכ"ג. תשרי כ"ה ­ חיים­צבי סיניטבת כ"ז ­ (דב) בריל שורצברג תשי"ד. בי אדר כ"ג ­ חיה­בלומה סיני

תשכ"ג. תשי"ג. אייר כ"ה ­ שלמה סגלתש"ב. אדר ט' ­ שושנה שורצברג תש"ב. אדר א' ­ איסר סלומקין

תרצ"ו. סיון כ"א ­ צבי שמואלי תשי"ז. כסלו כ' ­ מנחם פרפלוציקכסלו ב' ­ פרידה שושנה שמואלי תשכ"ב. ב' אדר כ"ו ­ גניה פרלמן

תרצ"ח. תש"ך. טבת ד' ­ זרח פלוטניצקיתרצ"ה. סיון ו' ­ בנימין שוכן תשי"ד. אב כ"ו ­ זיםל פלוטניצקי

תרצ"ה. מנחם­אב ט"ו ­ ינטה שוכן תשט"ז. חשון כ"ד ­ אסתר פיקרסקיכסלו י"ג ­ יוסף­מרדכי תגרין תשי"ד. שבט כ"ט ­ דינה פיקרסקי

תש"ך. תשי"ד. שבט כ"ו ­ נעמי פיקרסקיתש"ח. סיון כ"ה ­ פםיה­רבקה תגרין תש"ד. תמוז ז' ­ הדסה פיקר

תש"ט. אדר י"ד ­ מרים פרידמן

השרון רמת ספר 188

ז"ל וינברג מרדכידז'ורין, בעיר 1898 בשנת נולד ז"ל, וינברג בנימין ר' הרב בן מרדכירב היה בנימין' ר' ז"ל, אביו רבנים. ממשפחת נצר היה באוקריינה. קיוב פלךבקיוב. לעברית 'מורה היה בבגרותו בישיבה. מרדכי למד בנערותו זו. בעירטשרנוביץ. בעיר לעברית מורה היה ארצה, עליתו לפני מה זמן רוסיה, את כשעזבהליכות. נועים היה רעים איש ברמת­השרון. המתנחלים מראשוני היהלעתים יחד. גם אחים ולשבת נאה לשיחה ורעבים ימים באותם צעירים היינובדיחות שופע ופיו פנים מצהיל היה ותמיד בצריפו מתאספים היינו קרובותמי כל ברמת­השרון. התרבות בשדה הפעילות מהדמויות היה כנף. ואימרותהיה ז"ל וינברג ומרדכי מיכולתו לקהל מעניק היה דרמתי חוש אז לו שהיהאסיפה ובכל צבורי ענין לכל ער היה קץ. אין והתלהבות מסירות מתוך מדריכוכדי ועמלו זמנו להקדיש ונכון בראש יושב היה שלום" "עיר האגודה של כללית

החברים. בין ניגודים וליישב הדורים ליישרשישב ז"ל, שטיבל ד"ר דודו של בפרדסו וטיפול מהשגחה התפרנסומטה דודו רכוש אבד המלחמה, של הראשונה בתקופה 1941 בשנת בגרמניה.כבנין. כטפסן ממשפחתו, רחוק למקום, מחוץ לעבוד מרדכי נאלץ אז נשבר. לחמובעת מהתקפת­לב נפטר כוחו. לפי היתה שלא בעבודה קשים, בתנאים ברפיח, עבדאת ולראות לשוב מרדכי זכה לא בלבד. שנים וארבע ארבעים בן והוא עבודתוהלאומי. מפעלנו חזון הגשמת את עיניו במו לראות זכה ולא אהב אשר משפחתו

לברכה. זכרו יהיתש"ב. חשון ב­כי נפטר

גהנ*יןי אהרן

הארץ ובבניו בציונות ודרכו סיני צבי חיים ר'

מהיי היה ורחוק תורה של באהלה בצעירותו שקוע היה סיני צבי חיים ר'משפט היה ביותר עליו שהשפיע החיצוני העולם של הגדול המאורע המעשה.לידי בא והוא עומקה לכל היהודית הבעיה את לפניו חשף המשפט דרייפוס.הציוני הרעיון הציוני. הפתרון הוא היחידי שהפתרון מעורערת בלתי מסקנההראשונים. הציוניים הקונגרסים של הדיונים בכל התענין הוא בחייו. למרכז נעשהיכול שלם יהודי הדתית. עולמו מהשקפת נפרד בלתי חלק היה הציוני הרעיוןתורה על מבוסס הפנימי שעולמו זה רק ­ העמוקה הכרתו לפי ­ להיותנשאר זו להשקפה ממנו. אינטגרלי חלק היא א"י ישוב מצוות ואשר ומצוותאת ממלא הארץ בנין מצוות אח בגופו שמקיים מי רק חייו. ימי כל נאמן

והדתי. היהודי יעודוהציונות דבר ואת הציוניות הקרנות למען ונפשו לבבו בכל היה פעילאשר בפולטאבה בליטא, אשר בשאבלי ­ הציבור לפני מקום בכל נשאלאחר חייו בדרך תחנות היו אלה ערים בפולין. אשר ובדרצ'ין באוקראינהעם מושבם. ממקומות רבים וכן שלמים שעקרה הראשונה, העולם מלחמת פרוץ

189 נספחות

על ודבריו הציונית ההתלהבות גלי על נישא בלפור הצהרת של פירסומההעמיד בדרצ'ין ואתר. אתר בכל הציוני לרעיון נפשות עשו דגאולה אתחלתא

ארצה. רובו עלה שבהשפעתו לציון, נאמן תלמידים של דור

רכש, 1912 בשנת עוד לקרקע. בכמיהתו ביטוי לידי באו לציון כיסופיוחייו של האידיאל את אוריה. בכפר אדמה שטח הישוב, הכשרת חברת ע"יעם יחד עלה 1926 ובשנת הראשונה העולם מלחמת לאחר להגשים היה יכוללציין למותר משפחות. שמונה עוד עם אוריה בכפר והתישב ארצה משפחתומוקפים עויין, אזור בלב החלוצים המתישבים נמצאו בהם הקשים התנאים אתיסורי את עצמו על קיבל הוא הישוב. ממרכזי יהודה בהרי מבודדים ערבים,הנאמנות וסמל כנגדו עזר שהיתה ז"ל בלומה רעיתו עם יחד באהבה הארץ בניןבאדץ "במדבר רבות) פעמים שהתבטא (כפי אחריו הלכה היא והמסירות.

זרועה'/ לא

הודות הצילו הנפש את ורק הערבים ע"י הנקודה נחרבה 1020 בשנתמכן ולאחר לילה באישון ולביתו לכפרו שהעבירם הידיד, הערבי למוכתרהתישבותו עם להגשים המשיך הארץ בבנית שאיפתו את רחובות. למושבה

ברמת­השרון.

תורה, ימיו: כל לו נאמן שנשאר חייו אורח את המשיך ברמת­השרוןמולדתו בכפר אותו שינק ולחי, לצומח לטבע, אהבתו חסדים. וגמילות עבודה

ברמת­השרון: שכתב זכרונות בקטעי ביטוי לידי באה סיניאסקה,הלילך עצי פרחים... לשטיח היה לבן, הפך החורף שבחדשי פרי עצי ,,גןהאדום הפיתול עם הערמון הסייח הנעים. ריחם הפיצו פרחיהם אשכולות עלחיים שופע תוסס, מסביב הכל אלי..! דהר צהל אליו, הקשור והפעמונון לצוארובטיפוח שהשקיע והעמל האהבה לשפע המקור את להבין יש מכאן ועליזות".

ישראל. ארץ אהבת שני: מקור עם שהתמזג הנאה, פרדסו

היה רבות שנים במשך שבע"פ. ותורה תנ"ך לרבים לימד ברמת­השרוןלגמילות הקרן ומטפח מייסד המקומית, המועצה חבר הדתית, המועצה יו"רלחייו. האחרונה השנה מחצית עד פעיל היה ועוד, השמות וועדת חבר חסדים,באלמנות הזמן, סערות בכל עמד עוד, החלים לא שממנו חליו, את משחלהבטוח כבגלוי, בסתר וטהור צנוע הדעת, נקי כאיתן­הרוח, ראינוהו ובשכול.לפני גחלתו נושא המיוחד, בשבילו דורך תלוי, לא אחרים ובדעת באמיתיו

האלוהים. של הניצוץ ושומר ולפניםתשכ"ג. תשרי בכ"ה נפטר

רבים! ימים נלך לאורוארצי וישראל חמדה

השרון רמת ספר 190

אקר יהושעעבודה. תוך נשיקה מיתת האיש מת ובחשאי רעש בלי במותו* גם כבחייואת העם ימצא בחקלאות ורק העם ייבנה בעבודה שרק חייו, להשקפת נאמן

גאולתו.עבודה של העיקרון מצוות את בגופו וקיים הציונות מגשימי בין היהמדרכו סטה ולא יזרעאל עמק בוני בין והיה ארצה עלה צעיר בגיל עצמית.

ובמעשיו. בהשקפתו היה ועקבי נאמן למותו. ועד מאז הישרה

וסגן ועד כחבר ארוכה תקופה במשך צבורית עבודה מתוך אותו הכרנוגבוה­גבוה לדבר בלי ישר­דרך, תמיד המקומית. המועצה כחבר ואח"כ יו"רהכניס הכלכלי"המשקי. ובביסוסה המושבה דמות לעצוב הרבה פעל פעולותיו עלהמתישבים של לביסוסם הרבה שעשה הענף במושבה, העופות גידול ענף אתפעל וביושר בשקט אלא רבים, שהיו פעליו, על דיבר לא פעם אף ­הראשונים.וכל שכר דרש לא הצבור. על עצמו את הטיל לא והמושבה. הצבור לטובת

אישיות. פניות וחוסר התנדבות מתוך היה שעשה

הדברים. לשרשי וחודר מעמיק בעל­מחשבה היה בפקחות. ניחן מטבעווהדברנות הפרזיאולוגיות את שנא שורש. נטולות מאידיולוגיות מושפע היה לאבכל דן מפלגה איש היותו אף ועל ומעשית צלולה היתה מחשבתו סרק. שלהעמדת­הפנים, את נקטה נפשו קדומות. לדעות משועבד להיות מבלי לגופו ענין

לאמת. וללחם המוחין קטנונית על להתעלות וידע השטחיותרמת­השרון. בוני בין ברוך זכרו יהי

ביאליק י.

191 נספחות ;

ז"ל בנימיני רחלרחל הגב' של הפתאומית לפטירתה המושבה נזדעזה הספר הדפסת סיום עםרמת­­השרון. של מתישביה ומראשוני שליט"א בנימיני צבי ר' של רעיתו בנימיני,המשפחה בעול נשאה היא ועמל! עבודה של ארוכה שלשלת היו חיה שנות כלרוסיה ברחבי מסועפים עסקים ניהל צבי ר' כי בניה, את וחנכה גידלה לבדה,הגב' על רחוקות. ולעתים לחגים רק הגיע ולביתו ואסטרחן באורלסק הרחוקה,בנסיון ועמדה יחד גם המשפחה וראש אם של כפול, תפקיד איפוא, הוטל, בנימיני

בניה. לחינוך גם אלא לפרנסה, רק לא דאגה היא זה.ומסרה תכשיטיה את בנימיני הגב' מכרה ברמת­השרון הקרקע רכישת לשםבימיה ברמת­השרון המשפחה של השתרשותה היתד, קל לא חסכונותיה. כל אתהיא בלבה מפעמות שהיו האופטימיות ורוח לחיוניות תודות אך הראשונים,וטיפול עופות לול חולבות, (פרות הענף המשק את בעצמה ניהלה ? כל על התגברהצבי ר' של כנגדו עזר והיתד, המשק בעול נשאה והיא שנים במשך בפרדס)ולעסקנות המושבה לעבודות כליל להתמסר בנימיני מר היה יכול כך וע"י בנימיני

ציבורית.מלאת המתרחש, לכל ערנית החיים, חכמת למודת בפקחות, ניחנה מטבעהלנזקקים חסד וגמילת הלואות במתן אם לזולתה, לעזור מוכנה תמיד ויזמה, מרץובצנעה מסירות לבבי, יחס מתוך והכל וסעד טובה בעצה או הוחזרו) תמיד (שלא

לאיש. הדבר את לגלות מבלי5 החיים בצרור צרורה נשמתה תהא

ביאליק י.

.1963 בנובמבר 13 ­ תשכ"ד חשון, כ"ו רביעי, ביום נפטרה

תעודותהמושבה) (מארכיון

שלום" "עיר חברתכי החברים, לכל בזה להודיע הננו שמחים

נגמרה הקניהלבוא מתבקשים ברשמו, שלא אלה ובין נרשמו שכבר אלה בין החברים, כלערב, בכל תשע עד שש משעה התחנה, ברחוב רבינוביץ, במלון הזמני למשרדנומנחם­אב. כ"ה במוצ"ש, שתהיה הכללית, האספה לפני מדויקת רשימה לעשות בכדי

(תרפ"ב).זכותם. תאבד להרשם יבואו שלא החברים

הועד בכבוד

הקרקע רכישת על החוזהשלום עיר

בתים ובנין מגרשים לרכוש הדדית חברהתל­אביב יפו,

וחליל סנינה אבו לעמר חוסיין ועלי לעמר יחיה מטה, החתומים אנחנועלי אשת ואמנה דיאב אבו מחמוד אשת אל­סעוד ואם דיאב אבו מוסטפהועזיזה סנינה אבו אדיב אשת וכדיז"ה מוסטפה שיך אלחמיד ועבד ג'אסר אלמוחמד וג'אבר עבד אל מוסטפה אשת ואניסה סנינה אבו אלעבד מחמוד אשתיוסף והלימה ג'ליל אל עבד וחוסין אסנינה אבו ג'אסר אל וחוסין ג'אבר אלהחלקים שכל בזה, ומודים מצהירים הננו גליל, כפר ושכני תושבי כולנו ג'אבר, אלהרצופה ברשומה המסומנים "המשעיים" החלקים ברשותנו, והנמצאים לנו השייכים(אמיריה) האדמה חלקת בכלל ביפו, האחוזה ספרי לכתב בהתאם הזה, בחוזהוהמוגבלת: גליל כפר באדמת קובליה" אל ­ "אל­חארא" בשם הנקראת מלסא אל­ מערב מוג'ה, אל ,,ערב אדמת ובין בינה המפרידה מהאראת אל דרך ­ מזרחמאונס'/ "שייך כפר אדמת ­ דרום אל­חארתיך, ,,בין דרך ­ צפונית הים,ולכן הנ"ל בחלקינו לנו מתנגד או מערער כל ואין חוקיים טאבו תעודות עפ"יראשון" צד "בתור הנ"ל החלקים בעלי ביננו ההסכמה נעשתה דלמטה ביוםוועד בך­שלום יעקב הא' מנהלה ע"י ביפו בע"מ שלום" ,,עיר חברת ובין

שני". צד "בתור ההנהלההצד אנחנו לנו, ששיך ממה דונם אלפים קונה שני וצד מוכר ראשון צדמתוך עשר שלשה חלקים) 120/13) שהם הנ"ל, באדמה חלקינו נגד הראשון

דלקמן: התנאים עפ"י הנ"ל, האדמה בכלל הנמצאים חלקים ועשרים מאד

193 תעודות

א.ולמכור מוחלטת העברה להעביר הדדית בערבות מתחייב הראשון הצדעפ"י תועלת מהן שאין השלוליות שטח בלי נקי, דונם אלפים לצמיתות מכירההנ"ל, מהאדמה מופרדת אחת בחלקה אדמה ותהיה זה בנידון מומחים החלטת919*4 הוא (הדונם הדונם במחיר השני להצד לרחבה, שוד, יהיה שארכה באופןאלפים שמונת בס"ה יהיה האדמה דמי מצריות, לירות ארבע מרובעים) מטרים

לי"מ.

ב.קנדינוף שמואל הא' ובין הראשון הצד בין חוזה מקודם שנכתב היותוכבר מיוחדים בתנאים הנ"ל דונמים האלפים ע"ד מרזאיוף, האחים ושותפיושתנאי היות הנ"ל השני לצד שהעביר זה ע"י האחרון בזמן הנ"ל החוזה התבטלהנ"ל הדמים לסלוק שנוגע במה הנוכחי, למצב מתאימים אינם הנ"ל החוזהאשור וע"ד הכספים סלוק ע"ד הצדדים שני בין הסכמה נעשתה לכן (א), בסעיף

דלקמן: באופן דונם האלפיםמטעם ונתאשרה מומחים מהנדסים ע"י תכנית מקודם ושורטטה היות .1

אל הארה "אל אדמת כל שטח ועלה הכפר ונכבדי ומוכתרי והשכנים השותפיםחארה" "אל שאדמת והיות דונם, ל­,,18830" הזה, החוזה בהקדמת הנ"ל קובליה"לכל זה חשבון עפ"י יגיע חלקים (10) ועשרים למאה מקודם מחולקת הנ"ל

דונם. "156" חלקהתחייב לכן הזה, בזמן איפראז לעשות מרשה איננו הנוכחי שהמצב והיות .2

החלקים ועשרים ממאה החלקים עשרה שלשת את השני לצד למסור הראשון הצדהאלה החלקים עשרה ששלשת בתנאי קובליה", אל חארא אל אדמת בכלל הנ"לדונם האלפים שחלקת והיות (א) בסעיף הנזכרים דונם האלפים שטח את ימלאולכן הנ"ל, בתכנית ומסומנת ידועה היא וכבר ההפרדה על והוסכם הופרדה

דלקמן: כמבואר הם גבולותיהלבשיר השייך השלישי החלק ­ מערב מהאראת"? ,,אל דרך ­ מזרחהצפונית; חארה" ,,אל ובין בינה המפרידה הדרך ­ צפון שראבי* אל אפאנדי

בידס. למשפחת השייך הראשון החלק ­ דרוםהחלקים דמי את לשלם לה מרשה איננו הנוכחי החברה שמצב והיותאז ושותפ/ קנדינוף להא' מכר הראשון שהצד שבעת והיות אחת בבת הנ"לחמשת של סך לשלם דאתא: באופן לי"מ אלפים השמונת את לסלק הסכימוולשלם הנ"ל הגבולות עפ"י והפרדתם דונם האלפים אשור גמר אחרי לי"מ אלפיםח/ עשר ושמונה ח' עשר ושנים ח', ששה אחרי שוים: בתשלומים המותר אתאצל אפשריים בלתי הם כאלה ותשלומים והפרדתם דונם האלפים אשור מיוםמועמלת את לעשות לע"ע באפשרותו אין הראשון הצד שגם והיות החברהעשר שלשה את לאשר הצדדים שני בין הסכם לכן רשמי, באופן האפראשבתנאי בהדרגה, השני הצד שם על הנ"ל דונם האלפים של לשטח השוים החלקיםשיאושר חלק כל בעד לי"מ מאות שלש סך הראשון לצד השני הצד שישלםבס"­ התשלומים יהיו כזה ובאופן הנ"ל הדמים מתוך ינוכה הזה והתשלוםומאה אלפים ארבעוז סך הוא שהמגיע והיות לי"מ. מאות ותשע אלפים ןןלשתאפראז גמירת בעת דאתא: באופן לסלקם השני הצד התחייב לכו לי"מ, (4100)

השרון רמת ספר 194

ישלם קובליה" אל חארא "אל אדמת מכלל בטאבו רשמי באופן הנ"ל החלקהבתור הראשון להצד שלם אשר סך שינכה אחרי לי"מ, מאה אלף סךבחתימות חתומה קבלה עפ"י קנדינוף, הא' ע"י השני הצד ומטעם דמי­קדימהשוים, . תשלומים בשלשה ישולמו הנשארים לי"מ אלפים והשלשת הראשון הצדאשור גמירת מיום החל חודש, עשר ושמונה חודש עשר ושנים ח' ששה כעבור

(טאבו). האחוזה ספרי במשרד הנ"ל החלקה על האפראז מועמלת

ג.מסכום חלקים מחמשה פחות לא אשור שבגמר הצדדים שני בין הוסכםשהיא כמו המורדת החלקה כל את השני להצד הראשון צד ימסור הנ"ל, החלקיםלבנות הזכות השני להצד אין אך בה, ולהשתמש אותה לעבד בתכנית מסומנתבכל להשתמש לו שמותר אלא דונם, ושמונים מאות משבע יותר שטח על

אשורו. שיגמר חלקשיגמר עד החלקים שמונת ע"ד הראשון הצד זכויות על בטחון ובתורםלי"מ, שמוני ע"ס חכירות דמי הראשון להצד לתת השני הצד התחייב אשורם,האשור יגמר לא שאם כדי חדשים, שמונה למשך לי"מ עשר סך חלק כל בעד ז"אהעכוב אם הנ"ל הסך את השני הצד ישלם ­ ושלום חס ­ הנ"ל הזמן בסוףהראשון להצד חלקים שמונת לשטח בהתאם אדמה זה עם יחד וימסור מצדו, יהיהכזה באופן יעבר הזאת באדמה זרוע או נטוע שיהיה ומה ומענה טענה בלישמונת לאשור הצדדים שני בין ההסכמה נגמרה לכן הראשון, הצד של לרשותו

דלקמן: הזמנים עפ"י הנ"ל החלקיםמחמשה יותר לא במשך להעשות צריכה הראשונים חלקים חמשת העברת (1בל את הראשון הצד שימלא בתנאי הזה החוזה חתימת מיום החל יום, עשרהקבוע. בזמן הזה הדבר לגמירת הנחוצות ההקלות את ולעשות לו השייכים הצעדים

עליו שהסכימו שליש בתור מטלון משה להא' למסור השני הצד התחייב (2ז"פ לפקודתו, לי"מ מאות שלש סמך על אחד כל שטרות ארבעה הצדדים שניחלקים החמשה אשור גמר מיום חדשים וששה וחמשה וארבעה שלשה כעבורלפקדון האלה השטרות דמי וישמרו בזמנו שטר כל ושישולם ביפו הטבו במשרדהחלקים מכלל אחרים חלקים ארבעה עוד אשור למען הנ"ל השליש האיש אצלהראשון הצד מתחייב הנ"ל מהשטרות אחד כל של תשלום ונגד הזה בחוזה הנ"לאשורם שנגמר החלקים סכום יהיה ואז השני הצר ע"ש אחד חלק בטאבו לאשראת לשלם השני הצד התחייב חלקים ארבעה שהם והנשארים, חלקים תשעהמסוף יאוחר ולא השביעי בחודש לי"מ מאות שלש סך חלק כל בעד דמיהםהראשון הצד מחויב ואז בטאבו החלקים חמשת אשור מיום השמיני החודשהחלקים עשר השלשה כל יהיו כזה ובאופן הנשארים החלקים ארבעת את להעביר

השני. הצד שם על מאושרים

ד.חלקים עשר השלשה אשור שבגמר הדדית בערבות הראשון הצד התחייבבכדי הכללית, האפרזית המועמלה את לעשות יתחיל ביפו, האחוזה ספרי במשרדספרי במשרד השני, להצד הנמכרת הזה, בחוזה הנז' המופרדת החלקה את לאשר

195 תעודות

השותפים כל הסכמת ולקבל לזה בנוגע שנחוץ מה כל ולעשות ביפו האחוזהשתעלינה. כמה חשבונו על ההוצאות כל את ולהוציא והשנויים

הנ"ל החלקה והיא אחת מופרדת חלקה על היה הראשון שההסכם והיותהשכנים ומהשותפים, גליל כפר תושבי כל מטעם המאושרת בתכנית והמסומנתנגד הנ"ל החלקה את לקבל השני הצד הסכים כבר ולכן הצדדים משני השכניםלו ואין קובליה אל חארה אל באדמת הנמצאים הנ"ל, חלקים עשר השלשההמושעיות זכויותיו את לדרוש או זאת מהסכמתו לחזור אופן בשום הזכותהחלקה את לשנות זכות אין הראשון לצד וגם להחליפה לא וגם אחרים בחלקיםמושעיים בשמות והאשור המכירה שיהיו הצדדים שני בין שהוסכם מפני הזאת,ומתהלך רגיל שזה כמו הנ"ל, החלקה שהיא מיוחדת מופרדת בחלקה קבועים

באפרז. המנהג כפי ע"י, בכל

ה.תעודות, חתימת בעד שתעלינה: כמה ההוצאות שכל הצדדים שני הסכימוהם הזאת המועמלה עם בקשר ההוצאות יתר וכל אפראז מס אעשאר, וירקו,והעברה. המכירה מס את ורק אך ישלם השני הצד אך הראשון הצד חשבון על

ו.

וערעור התנגדות של מקרה כל להסיר השני הצד אל הראשון, הצד התחייבוכמה שיהיה איש ומאיזה שיהיה צד מאיזה הנ"ל החלקה על שתהיה מחלוקת אוהתמנע או התאחר ואם הראשון הצד חשבון על תחולנה תעלינה אלה שהוצאותיעלה שזה וכמה חוקיים באמצעים השני הצד ישתמש אז מקרה, כל בהסרת לקייםההוצאות רשימת עפ"י הראשון הצד אל ממנו המגיע מחשבון אותם ינכה לוומבלי בה לחשוד מבלי ומקובלת חשובה תהיה זו ורשימה מצדו אותה שיגישהרשימה ומסירת שבועה. להשבע לא וגם הוצאות של תעודות או ראיות לתתהצדדים שני בהסכמת הוא זה וכל לשלם פרוטסט או כהתראה תחשב הזאתשהם מפני הראשון הצד של אחד לאיש הנ"ל הרשימה את למסור ודי למפרע

הדדית. בערבות לרעהו איש ערבים

השני הצד כנגד במשפט ויזכה המכירה על שהוא מי יערער חו"ש ואםהראשון הצד ישלם אזי לגמרי, מהם נלקח או הוקטן אדמתם ששטח באופןמצד שיסבול וההפסדים הוצאות הנזקים, כל ובעד האדמה מחיר בעד השני לצדיאחד הדד באופן אחראים המוכרים וכל ישר בלתי או ישיר באופן הן השני

הנ"ל. הסכומים תשלום בעד השני בעדכל את לחפיר או הזה החוזה את לבטל הצדדים משני אחד התכון אםהפסד נגד הסובל הצד אל לי"מ אלף סך לשלם עליו ותנאיו, מסעיפיו חלק אוהדואר ע"י אחריות במכתבי להשתמש ודי במחאה או בהתראה צורך מבלי ונזק,ומוחלט מוסכם זה כי המפריע, הצד מאנשי אחד לאיש או למשנהו אחד מצדהצדדים שני בהסכמת הזה והחוזה ההסכם נשלם וכן למפרע הצדדים שני ביןבשתי ונחתם נכתב ולראיה אונאה משום בה ואין חוקית נכונה, ובהתקשרות

אחת. העתקה צד כל בידי העתקותשנת חדש יום

השלון למו* ספל 196

לחברים חוזריםJ8

"עיר­שלום" אגודתתל­אביב. יפו,

לאבוק. הא' בית ברנט, רחובבערב. 8 עד ומ­5 בצהרים 2 עד מ­1 פתוח

א. מספר חוזרתרפ"ג. תשרי יפו,

לכבודכאן

נ. ח.האדמה של מחיר חצי את לסלק אנחנו מחויבים החוזה תנאי עפ"ילי"מ. 1000 נפסיד ­ ולא תרפ"ג, כסלו א' מיום יאוחר לא לי"מ 5000 של בסכוםתבא שלא ובכדי המוכרים כלפי התחיבויותינו את למלאות שנוכל בכדילא למשרד לבא ­ נמרץ באופן מכ' דורשים אנו הקושנים, בגמירת הפרעהואם אתנו חשבונו את ולהשוות הזה החוזר קבלת מעת ימים משבוע יאוחר

וההפסד. התוצאות עבור אחראי יהיה אזי הקבוע לזמן חובתו את ימלא לאאת למלא אפוא הזדרזו ­ הוא קצר החשבון את לסלק שהזמן זכרו,

חובתכם.הועד בכבוד,

Mא/ מספר החוזר קבלת את בזה אני מאשר

בכבוד

תרפ"ג. לחדש יום יפו,

הערה:

4 חוזר מכתבתרפ"ג מנחם­אב יפו,

החבר כבודכאן.

נכבדים, חבריםההחלטות על וכוללת מקיפה סקירה לכם למסור באים אנו שלפנינו בהחוזרקבלת עם בקשר שבאה אב, ט' מיום האחרונה הכללית האספה של ביותר החשובות

המגרשים. הגרלת לסדר וההכנות הקרקע על קושנים

הקרקע מחירלי"מ, 5 במקום דונם כל מחיר לנו יעלה המכירה, בחוזה שבאו השנויים לפיבת החלקה מחיר את להעמיד הכללית האספה החליטה לזה ובהתאם לי"מ, 4 רק

197 תעודות

באספה שנקבע כפי לי"מ, מ­40 וכוי/ ההכשרה הוצאות עם ביחד דונם, חמשהלי"מ. ל­35 ­ ש"ז טבת כ"ה מיום הכללית

ההכשרה עבודת­שנעבדה המושב, תכנית רצון; משביע באופן מתקדמת ההכשרה עבודתאנו ובשמחה המובנים, בכל החברים רצון את הפיקה פומבית, התחרות באמצעותבלתי חלקה מרוכז, יהיה שהישוב הרצוי, הפתרון את שמצאנו להודיע, יכוליםמראש, לראות אפשר העבודה מצב ולפי ודרכים, ברחובות גדול וקמוץ נפרדת

המגרשים. הגרלת תערו סוכות שבחוה"מ

בהגורל להשתתף הזכותלהשתתף הזכות את הנותן המינימלי שהסכום החליטה, הכללית האספהסוף עד יכניסו שלא החברים ואלה דונם 5 של חלקה כל על לי"מ 20 הוא בהגורל

בהגורל. להשתתף יוכלו לא הנ"ל הסכום את תרפ"ג אלולבשעורין משתלם החלקה על חייב נשאר חבר שכל לי"מ, 15 של הסך הערה:

חלקה. כל על אחת לירה חדשיים,על אחת מניה לקנות חבר כל מחויב האגודה, תקנות של 15 לסעיף בהתאםסוף עד להכניס צריכים הזה הסכום אחת. לירה המניה ע"ח ולשלם חלקה כל

תרפ"ג. אלולאת האפשרות בכל להחיש למטרה, לו הציג האגודה ועד נכבדים! חבריםהמשבר למרות מאמציו, בכל השתדל כך ולשם שלום", "עיר של התישבותההקרקע. את ולהכשיר להכין בו, נתון שהיה הכספי הדוחק ולמרות בארץ השוררוכר. החברים של התשלומין תנאי את להקיל המכירה, בחוזה לטובה שינויים להביאאף ההתישבות להתחלת עבוב שום כבר אין ומעתה מעבודה, הזנחנו לא אחד יום *ףגאולת את להמשיך וגם מים הספקת סדור המגרשים, חלוקת את לגמור אנו מוכרחיםולהזדרז להקדים החוב, אפוא, מוטל, חבר כל ועל הנוכחים הבעלים מידי האדמהאת מעכב החברים מצד התרשלות או אחור שכל מפני תשלומיו, את בסדורשלמה שנה נבטל הגשמים עונת עד הקרקע את נכשיר לא ואם ההתישבות התחלת

עבודה. מבלי

יזדרז אחד וכל הדברים אחריות את כראוי יעריכו שהחברים אנו, בטוחיםשלום". "עיר של בישובה להתחיל שנוכל בכדי עליו, המוטל חובו את .למלא

לי"מ סך הקרקע ע"ח להכניס עליו חשבוננו לפי,, החברה מניות ע"ת

לי"מ ס"ה

הארץ בנין ובברכת בכבודשל ההנהלה ועד

בע"מ שלום" "עיר אגודת

האגודה, במשרד להרשם צריכים בהגורל, להשתתף הזכות להם שיש החברים .1 ה ר ע הש"ז. אלול סוף עד

תעודה הדבר יקבל ושם האגודה למשרד להכניס צריכים המניה ע"ח התשלום .11 הערהזמנית.

השרון רמת. ספר 198

שלומ" "עירבע"מ בתים ובנין קרקעות לרכישת הדדית חברה

יפו­תל­אביב25 הרצל רחוב תל­אביב' המשרד:

5 חוזר

תרפ"ד שבת כסלו לחדש יום יפו,

החבר כבודכאן.

נכבדים, חבריםז., ש. חשון בכ"ד שהיתה האחרונה, הכללית האספה מזמן האגודה פעולותהכרחי צורך שזהו מים, הספקת וסדור שלום עיר של בהתישבותה בעיקר, התרכזוצורה ושמקבל מזמן זה האגודה על העובר הכספי המשבר ולמרות הישוב להתחלת­ הרגיל מגדר היוצאת בהתאמצות ­ אנו ממשיכים ­ ליום מיום חמורה יותרשלום" ,,עיר של המהירה התישבותה המטרה: נצגת עיננו שבגד מפני, עבודתנו, אתאת וסדרבו הרבים והמכשולים הקושיים על שהתגברבו להודיעכם' לבו ונעיםהבאר קדיחת עבודת מתחילה אלה ובימים מאד רצוי באופן מים הספקת שאלתלהתפת­ דחיפה ויתן המתישבים חוג להגדלת יגרום שזה אנו, בטוחים אדמתנו. על

מצפים. אנו שלזה שלום'/ "עיר של חותהכבר נמצאת הראשונה הקבוצה התחילה? כבר שלום" "עיר של התישבותהרבה עבודה אלה. בימים לצאת עומדת שניה קבוצה הקרקע; את ומעבדת המקום עלהספקת הבטחון, שאלת כגון: הקבוצה, את לסדר היתה דרושה יתרה והתאמצות

מזה. המסתעף וכל צריפים זמנית, מימהמג­ של שוים את הערכנו מומחים ואינגינרים זגורודזקי הד"ר בהשתתפותההערכה. ועדת של הערכתה יסוד על מגרש כל של שויו את מוסרים אנו להלן רשים.לי"מ, 4 כידוע, עולה, קרקע דובם מחיר כזה: באופן סדרנו להבא התשלומים.שהדובם באופן ג"מ, 156 לסך עולות דונם לכל ביחס היום עד ההכשרה הוצאותתעודה יקבלו לזה בהתאם חשבונם את שיסדרו החברים, אלה לי"מ. 5,56 לסך עולהתלויה הזאת התעודה מסירת חוקי. באופן לו שייך שמגרשו האחוזה, מספר רשמיתלסדר בקריאה, ב. ח. אליכם, פתים הריבו לפיכך ואחד אחד כל של החשבון בסדור

המקנה. תעודות את ולהוציא חשבובותיכם אתמחובה החבר מסתלק אינו שלו החשבון סדור שע"י להעיר, לנחוץ מוצאים אנוהוא פטור גיסא מאידך אולם, האגודה, של העתידות וההוצאות האגודה כלפי תיוהאגודה מצד הקרקע ע"ח התשלומין מאי­פרעון תוצאה­ישרה שהן הוצאות, מאלה

למוכרים.האגודה של החמור המצב עם והתחשבו לעיל האמור לכל לב שתשימו בתקוהבנין בברכת חותמים אנו ­ זה בכוון עבודתנו את להמשיך האפשרות את ותתנו

; . הארץ.י8ו בע"מ, שלומי/ "עיר אגודת של ההנהלה ועד

199 תעודות

שלום" "עיירבע''מ בתים ובנין קרקעות לרכישת דודדית חבלי.

(ארץ­ישראל) יפו­תל­אביב25 הרצל רחוב המשרד:

6 חוזרתרפ"ד שנת שני, אדר יסו,

החבר כבודכאן.

בכבד. חברהחמור הכספי המצב על דנו ב' אדר ט' מיום האחרונה הכללית באספהלא בארץ השורר הכלכלי המשבר של בעטיו הנוכחי. ברגע בו נתונה שאגודתנוביכלתנו אין ולפיכך ברשותנו ­שנמצא הקרקע חלק את למכור האפשרות לנו היתד.לסלק עלינו מספר ימים בעוד המוכרים. כלפי הכספיות התחיבויותנו את למלאבזמנו יפרע לא הזה השטר ואם פעם נדחה כבר פרעובו שזמן לי"מ' 300 בן שטרשעדו ההרפתקאות כל את לתאר הצורך מן כלל אין האגודה. לקיום סכנה צפויהוהכשרתה הקרקע ברכישת שהשקענו והכסף העבודה המרץ, כל עכשיו, עד עלינו

מידינו. חלילה, תפקע, שהאדמה סכנה, לפני אנו עומדים עכשיו והנה

כעת ועלינו נגמרה כבר הבאר קדיחת הקרקע. להכשרת בנוגע הדין והואלא בה להשקיע דורשת זו עבודה הצבורות. והעברת המניע המשאבה' את לסדרנחיצותה על מלים להרבות אין הוא. הנמנע מן דהאידנא ובמצב לי"מ ממאתיים פחותלהדגיש רק רוצים אנו שלום", "עיר של ישובה בשביל מים הספקת של ההכרחית

­ דיחוי. שום סובלת ואינה השעה הכרח היא זו שעבודה

שאלה החליטה: דלעיל השאלות על ראש בכובד שדנה הכללית האספהשום להם תהיה לא להחלטותינו' בהתאם תשלומיהם את הכניסו שלא החברים,למכירה, העומד הקרקע כל את למכור הרשות יש ולהועד הקרקע על הקניה זכות

ההוצאות. כל בנכיון הקרקע כל מכירת אחרי להחזיר תשלומיהם ואתמחויבים הקרקע על הקניה זכות את להם לשמור שברצונם החברים, אלהבמשך אחת לי"מ סך האגודה מניות ועח' לי"מ 20 בסך קרקע ע"ח תשלום להכניסבהגרלת להשתתף האפשרות להם שתהא בכדי ז., ש. ניסן כ' עד ז"א ימים, חודש

שתערך. המגרשיםאת וימלאו האגודה של החמור המצב עם יתחשבו שהחברים אנו, מקוים

כלפיה. התחייבותםהארץ בנין ובברכת בכבוד

בע"מ שלום" "עיר אגודת וער

לי"מ סך הקרקע תשלום ע"ח להכניס עליו חשבוננו לפי,, ,, האגודה מניות "

לי"מ סך

השרון רמת מפר 200

שלום" "עירבע"מ בתים ובנין קרקעות לרכישת הדדית חברה

(ארץ­ישראל) יפו­תל­אביב25 הרצל רחוב המשרד:

8 חוזרתרפ"ו שבט תל­אביב,

החבר כבודכאן.

נ נכבד חברדו"ח הועד מסר ז. ש. שבט כ"ב ביום שהיתה האחרונה, הכללית באספה .

למטרת ההוצאות תרפ"ו. שנת לראשית עד הוסדה מיום האגודה מהוצאות מפורטבזה לי"מ, 5694.76 של לסך עלו באלה וכיוצא מים הספקת סדור האדמה, השבחתומגרשי רחובות לדרכים, שהופרשה האדמה שעולה לי"מ 1088 של סכום נכללאומדנא, לפי האלה, ההוצאות את הערכנו אגודה התיסדות בזמן דונם). 272) ציבורשההוצאות אפוא, נמצא לי"מ, 5205 של לסכום עולה שזה דונם כל על לי"מ ל­3עלינו הזה הגרעון לי"מ. 489.76 של בסך מראש, המשוערות לעומת עודפות למעשה

השנתי. מהתקציב למלאאחד מצד חמורה: בשאלה הכללית האספה התלבטה השנתי התקציב בקביעתהרצויה ותועלתה הצלחתה שלשם ההתישבות שאלת היקפה בכל לפנינו עומדתולשפר להגדיל נחוץ מהירה, התישבות שיאפשרו התנאים, אותם ליצור הראוי מןהחמור הכלכלי המצב גיסא, ומאידך לה, הרצויה המדד. באותה המים הספקת אתותכופות חשובות שהן כמה עד כאלה, בהוצאות להכנמ לנו מרשה לא דהאידנאלבסוף ואישרה הוצאות ונגד בעד יסודיות דעות שתי השתקפו באספה פנים. מכמההתקציב לי"מ. 489.76 של הגרעון לרבות בערך, לי"מ 1200 של מינימלי שנתי תקציבשכבר עבודתנו, את להמשיך הפחות לכל להתקדם, לא אם האפשרות לנו יתן הזה

גמר. לידי להביאה ושמוכרחים התחלנולהכניס החוב מוטל חבר כל על ג"מ. 70 דונם כל על עולה התקציב מסלי"מ. של סך שקנה, הדונם למספר ביחס העולה הזה, התשלום את האפשרי בהקדםשנוכל בכדי הקרקע, לתשלום החוב את כן גם לטלק עליו השנתי המס לבד

ומסוכן. קשה מצב לידי להביאנו ולא המוכרים כלפי התחייבותנו את למלאות"עיי של והתישבותה חובתכם את מלאו האגודה. למצב לב שימו חברים

מובטחה. שלום"בכבוד

החבר של ההתכוננות ע"ד בזה. הרצוף הטופס ע"י להודיענו, נא אינפורמציה לשם .1 הערהשהיא עבודה באיזו שמתחיל או שלום", "בעיר להתישב בא­כוחו ע"י בעצמו,

שלום''. "עיר באדמת

לנו. ולהחזירה הרצופה ההצהרה על לחתום נא .11 הערה

201 תעודות

"עיר­שלום", האגודה ועד לכבודיפו. מוגבל, בערבון הדדית אגודה

"עיר­שלום" באגודת חבר בתור להתקבל בזה מבקש מטה, החתום אניבנות מניות על לחתום התקנות של 15 לסעיף בהתאם בזה ומתחייב

אחת. כל לי"מ (10) עשרוהנני הנ"ל, האגודה של התקנות לי ידועות כי מצהיר, הנני זה עם יחדוהעתידות הנוכחיות וההחלטות ההוראות ולכל להן ולהכנע לשמור עצמי על מקבללסדורים בנוגע הועד, ידי ועל הכלליות האספות ידי על שתקבענה האגודה, שלבהוצאות ולהשתתף לאגודה אשר גנים עיר של והצבוריים ההיגיניים האסטתיים,

האגודה. של הצבוריים המוסדות ולהחזקת לסדור הנחוצותתרפ.... לחדש יום יפו החתום, על באתי לראיה

שלוט" "עיריפו מוגבל' בערבון הדדית אגודה

יפו­תל­אביב30 שלום נוה רחוב יפו, המשרד;

1922 משנת ההדדיות האגודות לפקודת בהתאם נרשמה

.1 מעץ* . בסביבות חבריה בשביל גנים עיר ולהחזיק וליסד לבנות היא האגודה מטרתאת לגשם בשביל הנחוצות הפעולות כל את לעשות רשאית האגודה יפו. העיר

גם: וביחוד זו מטרתהולתקן ולהחזיק עליהם ולבנות לאגודה השייכות אדמות לבנין להכשיר א)

ובנינים. צבוריים גנים דרכים,צרכי ושאר בטחון נקיון, בשביל הנחוצים הצעדים כל את לעשות ב)בתי ובהחזקת בבנין ולהשתתף ולהחזיק ולבנות האגודה של גנים עיר של הצבורבשביל אחרים ומוסדות מרחץ בתי חולים, בתי צדקה, ,מוסדות תפילה בתי ספר,

האגודה. של גנים עיר תושבי של הצבורית התועלתדלא­ניידי נכסי של חלק או כל לחבריה להחכיר או להשכיר או למכור ג)

לאגודה. שייכים אשרמשכנתות על או שטרות על חברים וטבלתי מחברים כספים ללוות ד)לפי אחרים תנאים פי על או האגודה של דלא­ניידי נכסי של חלק או כל על

לנכון. תמצא שהאגודהלזמנים בין לנכון תמצא שהאגודה התנאים לפי לחבריה הלואות לתת ה).29 בסעיף אשר להגבלות ובהתאם בלעדיהן או משכנתות על בין ארוכים, או קצריםמים, הספקת סדור בשביל וקונצסיות רשות ולקבל ולהשיג להשתדל ו)

וטרמים. אוטומובילים שרות חשמלי, מאורתרפ"ג. יפו, "התקנות", מתוך:

השרון רמת ספל 202

ל כ י ט ר פ

"עיר­שלום" לתכניות ההתחרות למשפטתרפ"ג. סיון י"ד ג/ יום עד סיון י"ב א/ מיום

וה"ה ילין וא. ברויאר המהנדסים זגורודסקי, מ. ד"ר השופטים: התאספובתור זגורודסקי. הד"ר ברירת "עיר­שלום", אגודת ב"כ וזילברברג, מילר א.

בן­שלום. א' ­ מזכיר ובתור זגורודסקי הד"ר נבחר יו"רבמעמד נפתחו אלו תכניות. 11 הקבוע בזמן נתקבלו המזכיר הודעת לפי

במספרים. וסומנו השופטים

בכרמו" "בית .1ושדה" "בית .2יעקב" "אהל .3

"הגיוך .4"עכביש" .5

ושלוה" "שלום .6"שלום'' .7

פשוטים" "קוים .8"טבעת" .9"המעדר" .10"אור". .11

המקום את מקודם לבקר החליטו התכניות על השופטים שסקרו אחריאלו: מבט מנקודות התכניות כל על דנו אח"כ מיפו. צפונית קילומטר כ­12 הנמצא

המגרש, של הרכוז מדת א)המגרשים, צורת ב)השבילים, אורך ג)

הקרקע, לצורת הדרכים התאמת ד)הכבישים, אורך ה)

והסוללות), החפירות וכמות הפרופיל (לפי המקסימליות הנטיות מדרגת ו)פצולן, או החלקות שלמות ז)

דונם), 10 ,15 ,20) הגדולים המגרשים סדור ח)הגבולים, לקרקעות הרחובות המחשכת אפשרות א)

האסטטי, מהצד המושב סדור י)השמים, רוחות מצד הרחובות כוון יא)הצבוריים, המגרשים סדור אופן יב)

והתעויל, הגשמים מי הרחקת עם התחשבות יג)ההגנה, שאלת יד)

לא אחד שבית באופן חפשי מחלה עם בהתחשבות הבנינים וסדור טו)רעהו. את יסתיר .

. אלו: החלטות לידי באו הנ"ל המבט מנקודות השופטים שדנו אחרי

­203 תעודות

"המעדר"ורוחב אורך ,1:5 היחס שמירת ­ והוא אחד ההכרחי התנאי את מלא לאולכן שדה), ומגרש בנין (מגרש לשנים מגרש כל שחלק זה למרות המגרשים

מההתחרות. לגמרי הוצא

ושלוה" "שלוםצריף הבנין שמגרש. התנאי את מלא שלא מפני מההתחרות, ג"כ הוצאאת חלק והוא דונם מ­4,ג2 פחות לא לאמור השדה, למגרש שוה בערך להיות

גנים. בעיר לעשותו שאי­אפשר דבר דונם, לחצאי הבנין מגרשי

ו"שלומ" ושרה" "בית בכרמו'/ "ביתהכבישים ואורך קשה, היא ההגנה עי"ז המושב, את לרכז השתדלו לאלא כמו"כ המושב. להיקף הרחיקו הגדולים המגרשים כל את מדי. יותר גדולו"שלום" ושדה" ,,בית מחברי וסוללות). (חפירות הקרקע אל הדרכים את התאימוהחפשי המראה עם ולא הכבישים ע"י והתעול הגשמים מי הרחקת עם התחשבו לאהפרסים. חלוקת בחשבון אלה באו לא אחרים ועוד האלה הטעמים מפני הבתים. של

9שוטימ" "קויפבכ"ז ידועה, במדה המושב מגרשי את לרכז השתדל שהמחבר אף­על­פיוצורות בכבישים חזקות נטיות רבים, שבילים גדול, די הוא הכבישים אורךהפרסים. מקבלי בגדר נכנס לא הוא גם ולכן וכוי. מהמגרשים גדול לחלק משונות

"אור"יותר הכבישים אורך הנה "שלום'/ לתכנית הכללי בסדור שדומה אעפ"יהנטיות טובה, יותר היא לקרקע הדרכים התאמת שבילים. שאין זה למרות קטן,הגדולים המגרשים והתעול. הגשמים מי הרחקת עם התחשב והמחבר גדולות לא

מדי. יותר וארוכה משונה צורה יש מהמגרשים ולחלק בהיקף נמצאים

"עכביש"גדול הכבישים אורך ועי"ז הגדול הפזור הוא הזו התכנית של החסרוןגם שם למגרשים, טובה צורה לתת המחבר השתדל זה כנגד אך קשה, וההגנהוהבתים הדרכים הצבוריים, המגרשים את סדר למרכז, קרוב גדולים מגרשיםיסתיר לא אחד שבית הכלל על לשמור והשתדל לקרקע ובהתאמה נאה באופן

רעהו. את

יעל,ב" "אהלצורת מצומצמת, במדה אך המושב, מגרשי את לרכז השתדל המחברוהמעיט הקרקע אל הסתגל ביותר. גדול לא הכבישים אורך טובה, המגרשיםסדר המחבר שדה. ומגרשי בנין למגרשי נחלקו חלקות 19 וסוללות. בחפירותהשמים רוחות לצד הרחובות את כוון יפה. באופן והמגרשים הרחובות את

מהבתים. המראה חפש עם הרבה התחשב לא אך די­טוב, באופן

השרון רמת ספר 204

ו"טבעת" "(1) "הגיוןאת להתאים ידועה במדה שהצליחו בזה 6מצטינות התכניות אלה שתילקרקע ההתאמה קטן. הכבישים אורך עי"ז והפזור, הרכוש של הנגוךים שניבמקרים אך טובה, די למדרגה הגיעו החלקות בשלמות ביותר. טובה איננההם הצבוריים המגרשים סדור השדה. ממגרשי הבנין מגרשי את חלקו אחדיםהמגרשים סדור רצון. משביע איננו האסטטי מהצד המושבה סדור אך די­נוחים,ובהיקף. במרכז מפוזרים ­ לאמור המושב. ב"כ לדרישות בהתאמה הוא הגדוליםמנקודת "טבעת". מחבר כן לא אך הגשמים, מי הרחקת עם התחשב "הגיון" מחברהשיגו הנ"ל המחברים ששני ומכיון בינוניות. התכניות שתי ההגנה של מבטמשתים מרכבת היא חלקה שכל (בטענם 1:10 עד החלקות הארכת ע"י הרכוז אתיתר ומפני בפרוגרמה) שנדרש כפי ­ שאפשר" כמה עד לשנית אחת "קרובותהחליט בערכן, שוות כמעט האחרונות התכניות ששתי ומפני הנ"ל החסרונות50.­ לאמור שניים, פרסים שני אם כי ראשון, פרס לתת לא השופטים חבר

לכאו"א. לי"מ

ולמחברי לי"מ 25 בסכום שלישי פרס לתת החלט יעקב" "אהל למחברהפרס את בתכניותיהם, שיש אחדות מעלות עם בהתחשבות ו"אור'/ "עכביש"

לכאו"א. לי"מ 12y2 בסך הרביעי

לי"מ. 150 הסך מראש, שנקבע כפי הוא, הפרסים של הכללי הסכום

ושמות הכנויים את הכוללות המעטפות נפתחו הנ"ל ההחלטות קבלת אחריבפרסים: שזכו המחברים

תל­אביב. לוי, אלכסנדר אדריכל "טבעת'/ מחבר ­ פרהשניתל­אביב. מסטצקין, מרדכי מודד­מוסמך "הגיון", מחבר ­ שני פרס

ת"א. הק, את מוריה סוד ארדיכלים יעקב", "אהל מחבר ­ שלישי פרסירושלים. קורנברג, פ. ארדיכל "עכביש", מחבר ­ רביעי פרסת"א. שניטלנדר, ליב יהודה אינג. "אור", מחבר ­ פרס­רביעי

שבוע במשך פומבי במקום הבאורים עם התכניות תערוכת לסדר החלטכשידרשון. לבעליהם בפרסים זכו שלא התכניות תוחזרנה ואח"ז ימים

והארדי­ האינג'ינרים ולאגודת לשופטים תשולחנה הזה מהפרטיכל העתקותהציונית. ולהנהלה הטכנית לאגודה כלים,

זגורודסקי מ. ד"ר השופטים: חבר יו"רברויר אינג. האינג'ינרים: אגודת מצד השופטים

ילין אליעזר המדופלם המהנדס הטכנית: האגודה מצד השופטיםמילר אליעזר מדופלם יינאי­חימאי שלום": "עיר אגודת ב"כ

זילברברג נחום ובנאי חקלאי שלום": "עיר אגודת ב"כבךשלום יעקב המזכיר:

205 תעודות

שלום" "עירבתיט ובנין מגרשים לרכישת הדדית חברה

יפו­תל­אביב.תרפ" שנת לחדש יום יפו,

דברים זכרוןמתלון משה הא' העו"ד, ובין גיסא מחד שלום" "עיר אגודת באי­כח בין

גיסא. מאידך2000 של הקניה את ולסדר לנהל עצמו על מקבל מתלון משה העו"ד .1מחולק הקרקע ג'ליל. מכפר הערבים מאת שלום" "עיר אגודת ע"ש קרקע דונםהענין בהוצאת הכרוכה העבודה כל את לסדר מתלון העו"ד ועל שוים חלקים ל­13הקרקע­ הפרדת בטאבו, הקניה אשור המכירה, חוזה עריכת כגון: לפועל, הזההכרוכים הענינים כל את לסדר ובכלל זה בנידון הערביים עם ומתן המשא

הזאת. הקניה עם בקשר הזמן במשך להיות והעתידיםוארבעים (מאה לי"מ 140 סך הזאת העבודה בעד מקבל מתלון העו"ד .2לי"מ) (שלושים 30 המכירה חוזה על המוכרים בחתימת כדלקמן: בתשלומין לי"מ)אחרי יחל שז"פ וחצי לי"מ עשרה (שתים לי"מ 12.50 סך על ושטר במזומניםכשיעביר פעם בכל מתלון הא' יקבל הנותרים התשלומין את הנ"ל. מהיום חודש6.50 סך ­ הנשארים החלקים משמונת אחד חלק (טאבו) ביפו האחוזה במשרדימצא האגודה ע"ש הקרקע העברת גמר שעם באופן וחצי), לירות (שש לי"מ

וחצי). לי"מ וארבע (תשעים לי"מ 94.50 סך מתלון העו"ד בידיאחרי יסולק וחצי) לי"מ וחמש (ארבעים לי"מ 45.50 של העודף הסך אתהקרקע. בקנית הכרוכים הענינים כל וסדור האגודה של הקרקע של ההפרדה גמר

החתום על באנו לראיהתרפ"ג. תמוז לח' ט"ו יפו,

מטלון מ. (­)

יפו המחוז, שלטון ביתלכבוד

שלום" "עיר ראש יושבבתים ובגין מגרשים לרכישת הדדית חברה

יפו­תל­אביב.1924 לפברואר 3 /CA27/1 מספר

נ. א.מתכבד הנני למושבתכם, הגנה עבור פה בעל ובקשתכם למכתבכם בהתאםבזה) מצרף הנני העתקתה את (אשר הנוטרים" ל"פקודת לבכם תשומת את להסבעל ידונו נוטרים, (שני) 2 למנוי בקשה רשמי באופן לי תגישו שאם ולהודיעכם

נשק. לשאת נוטרים 2 עבור רשיון להשיג האפשר בכל וישתדלו בקשתכםרב, בכבודאפשטיין א.

יפו מחוז מושל סגן

השרון רמת ספר 206

Z/57/A מספריפו חמחוז, שלטון גית

עיר­שלום המושבה ועד לכבודב. י ב א ­ ל ת

1924 לאוגוסט 6נ. א.

תבא אוגוסט לחדש ל­15 ה­13 בין אשר בימים כי להודיעכם נתבקשתימושבתכם. של ההגנה בעניני לדון מיוחדת בקרת ועדתהפגישה. בשעת נוכחים להיות מושבתכם כח באי על

רב, בכבודילין, אבינעם

המושל סגן בשםירושלים­יפו. מחוז

אי/מו..279 מספר ביום, בו נענה ,143 מס תרפ"ד, אב י"ב ביום נתקבל (חותמת)

מו/.125 מספר 4/2 ביום נתקבל .,.".,240 מספר 4/2 ביום נענה (חיתמת)

/CA27/1 מספריפו המחוז, שלמון בנית

"עיר­שלום" ועד לכבודבתים ובנין מגרשים לרכישת הדדית חברה

יפו. ווטרמן, נ. הא' ידי על

בעיר­שלום. השמירה ­ הנדון:נ. א.

אלעזר (החי למושבתכם נוטרים בתור מניתם אשר לאנשים להודיע נאלהתיצב שעליהם (4.2.24 מיום במכתבכם הודעתכם כפי דוברה ויצחק ריטהעם בקשר יפו, המחוזית, המשטרה מפקד של במשרדו אפשרי הכי בהקדם

במושבתכם. השמירהרב, בכבודאפשטין א.

בשםיפו מחוז המושל סגן

מו/,יפו המחוזית, המשטרה למפקד העתקהאתמול. מיום טליפונית לשיחה בהתאם

207 תעודות

'י ם ו ל ש ­ ר י ע "יפו בע"מ, בתים ובנין מגרשים לרכישת הדדית אגודה

תרפ"א בשנת נוסדה

מניות תעודת135/6 המניה מספרבאגודה חברים ביאליק, ומנוח יוסף אחים שהי לראיה היא הזאת התעודהמצריות. לירות עשר בת אחת כל מניות, (4) ארבע של הרשום הבעל הנהו הנ"ל

לי"מ. ארבע שזהו אחוזים, עשרה סולק הזאת המניה חשבון עליפו בע"מ, ,,עיר~שלום" אגודתבךשלום יעקב היו"ר: (­)ביאליק יוסף המזכיר: (­)

תרפ"ה. שבט לחודש כ"ח יפו,

שלום" "עירבע"מ בתים, ובנין קרקעות לרכישת הדדית חברה

יפו­תל­אביבתרפ"ה שנת אייר, לחדש כ"ד יום תל­אביב,

197 מפ. תעודהמגרש אצלנו קנה ביאליק ומנוח יוסף האחים ה' כי בזה, מאשרים הרינושל בשטח "המודד'' מהנדסי בידי החתומה שלום" "עיר של הכללית במפה המסומןהגבולין עפ"י מרובע) מטר 917,3 דונם (כל דונם עשרה מרובע מטר 9191,8,rv רחוב ­ צפון ,252 מספר מגרש ­ מערב ,254 מספר מגרש ­ מזרח האלה:שנת אייר לח' כ"ד מיום החברה של האחוזה בספר כרשום ,xv שביל ­ דרוםשל הכללי בשטח נכלל הנ"ל שהמגרש בזה, מאשרים והננו ,253 מספר תרפ"ההחברה שם על ושנרשם ג'ליל כפר של העבריים מאת שנקנתה שלום" ,,עיר אדמתשנת יולי לח' 14 מיום ביפו הקרקעות משרד של רשום תעודת לפי שלום" ,,עירישלם הנ"ל ביאליק ומנוח יוסף האחים שמר ואחרי 3/1 כרך 765 מספר 1923

שלום" "עיר חברת כלפי התחייבויותיו כל את שימלא ואחרי ממנו שמגיע מההאחוזה משרד מאת הנ"ל המגרש על תעודת­רשום לקבל הזכות לו תהיהכל על לחתום ועלינו יצוה שהוא מי שם על או שמו על (טאבו) הממשלתי

לזה. הדרושות התעודותלחברה נותן החברה כלפי התחייבותו ואי­מלוא בפרעונותיו פגור כל

הזאת. התעודה תוקף את שתרצה זמן בכל לבטל המלאה הזכותהחתום: על באנו זה ועל

בע"מ שלום" ,,עיר חברת ועד המגרש בעל חתימתבן­שלום יעקב (­) ביאליק לןסף (__)

וטרמן נ. (­) ביאליק ל. מנוח (­)

השרון רמת ספר 208

36 מספר. מכירה חוזה

לקמן הנקרא אחה מצד תל­אביב, בע"מ, "עיר­שלום", אגודת בין שנעשה"הקונה", לקמן הנקרא שני, מצד ביאליק ומנוח יוסף האחים מר ובין "המוכר"

­ דלהלן: התנאים לפי 81 ,12 מספר מגרשים שני מכירת בנידוןאשר 18 ,12 מספר מגרשים שני קונה השני והצד מוכר הראשון הצד .1(20) עשרים שזהו מרובע, מטר 18385,6 של שטח המכילים שלום'/ "עיר באדמתמספר מגרש דרום: ,1 רחוב מערב: דרך, מזרח: ­ הללו; הגבלות עפ"י דונם,מאת שנקנתה "עיר­שלום", מאדמת חלק 80,שהנהו מספר מגרש צפון: ,83

האגודה ע"ש ושנרשם קיבליה אל חאראת איל אדמת ג'ליל, כפר של התושבים,1923 שנת יולי לחודש 14 מיום ביפו הקרקעות משרד של רשום תעודת לפי

וכף. 3/1 כרך ,765 מספר(מאה לי"א 168.051 של סכום כיום שעולה הנ"ל, המגרש בעד התמורה .2

המוכר מקבל לי"א, 115.385 של סך כדלקמן: משתלמת לי"א) 051 ושמנה ששיםבתשלומים הקונה ישלם לי"א 52.666 בסך והעודף החוזה חתימת בעת במזומן

וחצי. שני במשך הדדי הסכם עפ"י ושעוריןהנ"ל המגרש על שיוטלו השנתיים המסים את לשלם מתחייב הקונה .3

לפי בע"מ, "עיר­שלום" אגודת של כלליות אספות ע"י המאושר התקציב בגדרוהפקוח משרד הצבוריים, המוסדות החזקת לצרכי הוצאות כגון: האגודה, תקנותצבוריות ועבודות האדמה השבחת לצרכי וכמו­כן התושבים ושל האגודה רכוש על

המושב. שלולקנות התחיבות על לחתום חבר, בתור לאגודה להכנס מתחייב הקונה .4ולשלם לי"מ 40 בסך האגודה, תקנות של 15 לסעיף בהתאם האגודה, מניות 4

לי"מ. ארבע של בסך דמי­קדימה המניות ע"חתקבל בע"מ, שלום" "עיר ואגודת ג'ליל אדמת חלוקת סדור אחרי .5הקרקעות משרד מאת רשמי בעלות) (שטר קושן לקונה ינתן ­ מחולק קושןההוצאות כל מגרשו. על שלו הבעלות זכות על המעיד (טבו), ביפו והממשלתיהוצאות בולים, מסים, כגון רשמיות, והבלתי הרשמיות הן הקושן, בסדור הכרוכות­ ההעברה עם בקשר הנחוצות ההוצאות כל ובכלל המפות וסדור מודדים עו"ד,

הקונה. על חלותהזה. החוזה חתימת מיום הקונה על חלים הממשלתיים המסים

הוא הנוכחי! החוזה בחתימת תיכף אדמתו על להתישב לקונה הרשות .6שלו. בתור העושה כאדם בה לעשות בכלל לזרוע לחרש, עליה, לבנות רשאי

הדדי, הסכם עפ"י זמן במשך הקרקע על מתישב אינו שהקונה במקרה, .7המגרש את להחליף ­ באחריות מכתב ע"י מוקדמת, התראה אחרי ­ המוכר רשאיבשטחו יפול לא החדש שהמגרש בתנאי, אך חדש, מתישב לטובת באחר הנמכר­ לקודם ובשטחו בטיבו שוה לא החדש המגרש ואם הקודם, לעומת אדמתו ובטיב

צד. מכל שיתמנו מומחים, שומת לפי פצויים לדרוש הקונה רשאיבוררות ע"י יתבררו והמוכר הקונה בין שיתהוו סכסוכים מיני כל .8את מחיבת הבוררים החלטת מכריע. בתור ושלישי הצדדים מבאי­כח המורכבת

ערעור. רשות בלי הצדדים

209 תעודות

למוכר לשלם עליו מסעיפיו, אחד או הנוכחי החוזה את מפיר הקונה אם .9לזה ונוסף ולמפרע מראש קבוע פצוי בתור לי"מ, (200) מאתים של בסך פצוייםאו נטיעות בבנינים, שהשקיע הדמים את בחזרה לדרוש רשות לו תהיה לאלרשות עוברים וכדומה נטיעות בנינים, כגון הקרקע, על שמחובר מה וכל בזריעותהאילנות את לעקר או הבנינים את להסיר הקונה רשאי ברם, כסף. אין חנם המוכר

באדמתנו. הנטועיםהצדדים. בידי והופקדו כאחת שדינן העתקנות בשתי נכתב

החתום: על באנו ולראיה

בע"מ הדדית אגודה "עיר­שלום"ברנט אברהם (­)משורר מנחם (­)

טשודנובסקי דב (­)תרפ"ח. שנת מנחם­אב לחודש ו' יום תל­אביב,

שלום" "עירמוגבל בערבון הדדית חברהארץ­ישראל תל­אביב,

.76 דאר תבת

1928 דצמבר לח' 18 יום עיר­שלום,

מר כבודנשר. גן פ., יוסף

נ., א.לזכותו. אותו ורשמנו לא"י 39.708 של סך א.פ.ק. ע"י קבלנו

חודש במשך המשק בבנין ולהתחיל מגרשו על להתישב ממנו דורשים אנושהכניס. הכספים את לו ובחזיר הקניה את בבטל ­ אחרת ימים,

קבלה! בזה רצוףרב, בכבודשלום" "עיר

יפו בע"מ, הדדית אגודהביאליק יוסף (­)

השרון רמת ספר 210

המלקטמראשיתו ­ אחרית 7ווב

ועל ­ ז"ל. חכמינו אמרו ­ בהיכל תורה ספר ואפילו במזל תלוי הכל1947 משנת הועד של הישיבות באחת מושבתנו. של היובל ספר וכמה כמה אחתהוצאת ידי על המושבה ליסוד היובל חצי את לציין מחבריו אחד ידי על הוצעחברים 10 בת ועדה נבחרה ואף אחד פה נתקבלה ההצעה לתולדותיה. קובץכך על הודעה קיבלו לא ­ החוג מזכיר ביניהם ­ הועדה חברי אותם בך. לשם

היום. עדפרי הוא זה ספר לפניכם. המושבה וספר זכינו בלבד שנה 16 כעבור והנהקרוב של תקופה במשך אשר החוג, חברי מבין ותיקים קבוצת של וטורח עמללשכללו, לארכיון, המדור להקמת וזמנם מאמציהם מיטב הקדישו שנים לעשר

בה. להתברך יכולים באיזורנו ישובים הרבה שלא רמה לידי ולהביאו לפתחועיקר, כל קלה שאינה המשימה את עצמה על נטלה זו קבוצת­ותיקיםוהנושאים התקופות לפי למיינו לרכזו ידה, בהישג אשר חומר כל וללקט לאסוףואכן המלאכה את היום, בבוא הסופר, על הקל למען ויעילה שימושית בצורהחפניים מלוא לשאוב היה ויכול בעמלו ברכה הסופר ראה זו לפעולה הודות

הספר. לעריכת גלמי חומרחשיבות בעל העיקרי המקור סוגים. לשני מתחלק בארכיון הנמצא החומרהאגודה. חברי ומאספות הועדים מישיבות הפרוטוקולים מהווים ראשונה ממדרגהמזכיר ידי על לשבח הראויה ובאוביקטיביות בנאמנות נרשמו האלה הפרוטוקוליםלפרישתו עד האגודה ייסוד מאז זה בתפקיד כיהן אשר ביאליק, יוסף מר הועדואבדון. משמר מכל עליהם לשמור ידע גם הוא 5 תמימות שנים 40 ­ השנהידי על ותיקים חברים מעשרות לאסוף הצלחנו אשר החומר הוא השני המקורשבהם פרטיים, יומנים הרבה לנו נמסרו כן כמו לאוזן. מפה "דובבות" שאלוניםומקפל המשקף בלום אוצר מהווה בסיכומו זה כל רב. ערך בעלי פרטיט משולבים

ישובנו. של ההיסטוריה כל את בתוכוהוי, תיאורי זכרונות, בצורת הוותיקים לנו המציאו אשר הרב החומר ביןאת המקיפה ביאליק, מר של התמציתית סקירתו את במיוחד לציין יש רשמים,

שלה. החיים שטחי וכל לתקופותיה המושבה תולדותהחלטנו הספר. במפעל בעיקר פעולתנו כל התרכזה האחרונות בשנתייםקרסל ג. מר עם להתקשר הצלחנו במועדו, יצא שהספר ובלבד מאמץ כל לעשות"אחדותי במקצועו ותק שנות 50 בעל לתהילה הידוע הדפוס בית עם התקשתו וכןהמאוחדות הצינקוגרפיות לידי ­ נאמנות לידייהם נמסרו הן אף והגלופות הצילום

קמין. מר של המוצלחת שבהנהלתו

211 תעודות

מר של היו"ר של בראשיתו המקומית המועצה כי העובדה משמחת ביחודסכום הספר. להוצאת ניכר סכום להקציב והואילה המפעל ערך את הבינה חכםקודמות שנים מארבע החוג לטובת במועצה שהצטברו נוספים מקורות בצירוף זההשלמה. לידי נגיע סוף סוף כי ואמונה מרץ ביתר הספר מפעל להגשמת יסוד שימשועיניכם אולם לבוא. בושש והספר בעיקר, טכניות שונות, תקלות מעט לא נערמו אמנם

בהפצה. ונמצא לאור יצא הנה כי הרואות

רק רצוננו הקוראים. אתם אם כי לשפוט עלינו לא הצלחתו מידת עלהיווסדה מאז המושבה של החיים שטחי כל את מקיף הספר וצורתו. תכנו על להעירשונים לתחומים אולם בשילוב. ניתנו והקורות הסיפור שטף היום. עד וכמעטההסתדרות, ההגנה, הדת, חיי כגון: בנפרד, שלמים פרקים להקדיש נאלצנולכל צירפנו עינים, במראה המסופר את ללוות רצון מתוך כן, כמו ועוד. הכביש,

ההולם. הצילום את פועלת אישיות לכל חשוב, אירוע

האוביקטיביות במידת נהגנו כי אנו סבורים הצילומים של החומר בבחירתועדים צבור, שטחי אלה באי פעילים שהיו והחוגים השכבות מכל אישים האפשרית.

הונצחו. 1927 עד הראשונים לרבות ועדות,

הנושאים מרבית את בו לסקור השתדלנו הספר של ורוחו לתכנו ואשרהפועלות, בנפשות הדין הוא ואשר הישוב, בחיי מכרעת חשיבות בעלי והאירועיםהיתה פסיבית או אקטיבית בצורה dt על נעשתה מושבתנו של שההיסטוריהצורה באיזו להשתקף ­ הותיק הצבור של המובנת לדרישה להיענות מגמתנוהופעתו ידי על או, הסיפור בשטף שמו הזכרת ידי על אם הספר בתוך שהיא

שהבאנו. הצילומים באחד

ספרי שרוב נושא לעמוד, ברצוננו יש רגיש ומאוד עדין נושא עוד עלהמקום, מתושבי לנעדרים ציון או ההערכה דברי הם אלה ­ בו התלבטו המושבותאנו אין כולם חובת ידי לצאת רצינו שלו ברור צורה? ובאיזו להקדיש למיעל נתונים לנו להמציא לפנייתנו נענה משפחה קרוב כל שלא גם מה מספיקים,כל על הערכה דברי למסור המלקטים של בכשרונם גם אין אף הנעדרים. יקיריהםלפני עד למושבה שהגיעו אלה כל של בלבד השם בהעלאת הסתפקנו לכן נפטר.

המצבות. מתוך להעתיקם שיכולנו כפי המדינה, קום

נמלא נתונים לנו וימצאו במידה כי מבטיחים אנו ­ קופחו אשר אלה לכלהבאה. במהדורה החסר את

כל את והערכה לשבח לציין לעצמם נעימה כחובה המלקטים רואים לבסוףחיי הנושא על פתרי אריה מר את החומר: בליקוט במיוחד לנו עזרו אשר אלהאיידלשטיין, יהודה צבי המנוח משפחת תולדות על פיקר יהושע הח' את הדת,על קלמן יוסף מר הותיק ,למורה השבי על כצנלסון, שכון פקר? שיכון עלביאליק מר הספר ועדת לחבר החומר, בהגשת והדרכה בעצה בפועל השתתפותוושיתוף הרבה ועזרתו החסרות החוליות השלמות ידי על הספר למפעל מסירותו עלותודתנו ברכתנו ­ קרסל ג. מר לסופר הטכניים; הביצוע בשלבי המלא הפעולהאברהם מר למתנחל המלקטים. עם הרבים במגעים כושר­סבלנות גילוי עלבעשרות היום ועד צעדיה מראשית המושבה את "חובבות" מתוך שליווה צוקרמן

השרון רמת ספר 212

משורר­ מנחם מר הספר ועדת לחבר תמורה, ללא למדור והגשתם מגוונים צילומיםלצייז עלינו לבסוף לספר. מסביב הבעיות מכלול בכל שהשקיע המסור הטיפול עלוכמו ע"ה אקר יהושע המנוח החוג מפעילי אחד של הסתלקותו את צער מתוךשעזרתו הספר, ועדת של התווך מעמודי סיני, צ. ח. המנוח החוג חבר את כן

דאבדין. על חבל באמצע. נפסקה הפעילה

שלה,. לערכי­היסוד נאמנות מתוך ­ שמושבתגו רצון יהי בתפילה: ונסיים

ענפיה. על יוצרת חקלאות הדדית, עזרה עצמית, עבודה עברית, עבודה שהם:­ והתרבות הלשון הנחלת בתוכנו, ומיזוגי! וממערב ממזרח עליה קליטת השונים,הכפרי,. צביונה על ולשמור לשגשג תוסיף ­ חיינו. בארחות צנע כולם ועלהעבודה. תנועת של הערכים ובטיפוח אבותיו, במסורת הממשל דור את ותגדל

בישראל.

רצון! יהי כן אמן

תשכ"ג אלול, השרון, רמת

ת פ ד פ דומת­השרון

215

p'xli'k

! ך'ךי.

1929 בשנת המים מכון n:mn

עמוק) (חריש פרדס לנטיעת קרקע הכשרת

216

.­­­.­­­ :­­ . ו­ ., . ן

^ . £| B ' . 4$ ?0 'it

­. . ' . ^­ ...' v ­*V­V/o*^ '^,t*1/.^;­­ ..'..­..­... '­.י,

ירושלימה ז"ל הרצל ד"ף עצמות בהעלאת שהשתתפו המועצה נציגיז"ל) ואקף בנימיני ז"ל, סיני (הנטמן,

ז"ל רוקח י. הפנים שר של ביקורו

217

ב­1952 ברמת­השרון הדואר בית פתיחתהדואר) לשר מברק משדר (המזכיר

הדר פרי קוטפי קבוצת .

218

L^2L­j^L_. _­'­ 1r­ . . t *' ­­^חשון ז' ­ השואה ליום אזכרהליטא יהדות עמ התיחדות

1955 ה­80, הולדתו ליום בנימיני צבי ר' את מברכים הגן ילדי

219/

" י "*, י

i ;_­ ­י, ל * י "יי ." :­י­?גל'­,'

i:$^yj*$'$$^~'*; ­­­ ­ ­­

הצבאית היחידה אימוץ

vt * 1 ו ינקו v _. ft, p ­^ I

הצבאית היחידה אימוץ

220 י

C1 31יי * 3^ י ? 1*1 ; ­ י ­י ^i­ ;, '

ב­1959 המושבה ותיקי מסיבת

פרפלוציק ומנחם פיקר יהושע ביניהם הגרמני. בקובי חיילינו

221

­**' י/ ­* ­_Vjjf ^1 ­.­­, **'"

השואבת בית בשמחת חב"ד חסידי ריקוד

אבר­קישלן השיר אצל ערבית n^nn

222

1160je vaelNv ו1*די p/j'/yp ח3רי

ז"ל מילר שמואל ז"ל וינברג מרדכי

!

ז"ל סיני חיים­צבי

223

hcoje p'jiela pwnN

_ 1.1,1 ­ II HUM 3

ז"ל גוטמן נחמיה ז"ל גלזשנידר נח

y ^ <.'""­ r£i?^:,­'*V V 'XS'&i'A ; ' V? ^

ד> כוהן שמעון ­ז"ל ולמן שלמה

224

J *r ­

'it! i , ז"ל כוהן שלוט

ז"ל איזנשטאט זאב ,.

­ \>\ ^1'יי י I^l ^­"' ­.5sf^'^1

ז"ל שורצברג בויל ז"ל קלמן לאה

£225

t

K^ ­.:. :

'' W *v _ N^*v ^

בקמן.ז"ל ,r770x הראשון הפר.דס חלוצת

i ­

1

1

ז"ל קמיגסקי בצלאל אשרבשדרה בןזוחות צו^ד והוא .103 בן

226

1לי. ­ י ­ ,

fr?'.­

1 A&4T '"­ /­ ­­ !! Jjr>ftP יי . y

i T?r^^ / ­ ;

תרמ ז"ל מלינוב, (ליאוניד) אליהולמועצה, ד1נם 4,5 של ושטח חוילתולנוער וחנוך תרבות כבית שתשמש

ולמבוגרים.

ז"ל מלינוב אליהו בית

227

p'jteki

r.f­­ > <*­? ­"­ ­ ' ,­ ­1£­VC r:v<­".'...

^^­ <^'^ v­:­

ויסוסר רחל ואסתר מרדכי

משורר ברוך צוקרמן, אברהם ליבוביץ, אברהם

228

חבצ^ת משה משורר דוד

.* י ! /I AS"

זיק קלמן נהיי אלכסג1י

229

... ."^ ""^

?י!*י¥"1^ ¥/"... j . .­j r*efr. J4&rig' 1­*k

f ­;. . /7; L,^:­^>^l.f^(יעקובובסקי) יעקבםון נח מצקין משה

האגודה מועד היחידי השרידשלום עיר של הראשון

/ . ויסוסר דוד : קפלן איזיקרמת­השרון ילדי בכור

230

1,;­vy­ , ­ ;­­ך י \ ­ . ­:­­:; ךi /. ; ..I

I

: ^"* ­י .י­­יי .

1928 בשנת הועד בית חנוכת

כיום רמת­השרון המקומית המועצה בנין

231

1928 בשנת הועד nnnשמואלי. מרדכי משורר, מנחם (מזכיר), ביאליק יוסף לימין: משמאל עומדיםז"ל ביאליק ומנוח טשודנובםקי דב ברנט, אברהם הרצפלד, א"י יושבים:

1955 בשנת המועצה חבלימאיל ז"ל, סיני חיים­צבי מוסין, אבא בודרמן, מנחם (המזכיר), ביאליק יוסף לימין: משמאלבניוביץ. ומשה שחף יצחק יעקובי, פיבוש המאילי, אהלן המועצה), (ראש בנימיני צבי וישניבסקי,

; ;232

^^^^1959 בשנת המועצה חברי

פאר ואריה המאירי אהרן לבבי, ב"ע מךקיביץ, שלום לימין: משמאל עומדיםהמועצה) (ראש כספי ציקח ז"ל, סיני ח"צ הנטמן, נח יושבים:

(מזכיר) ביאליק ויוסף אליאס יצחק

הנטמן נח בריב אפרים

233

­­ .­*­ ­ ,j ; ' "­­~ vttSiP<*¥*as* P.*,.5!. י.?' *­"*** /.^

<.* .f f\ii ^Sr1 י ,י י~י י

ויסברג יוסף מאירוביץ מנחם

L­ . .. ! ::'. 5

פףידמן דוד המאירי אהרן

234

­.­'­י ..­.­ ~­י\/­'­ ^ ­­

* *

פרלמן זיסקינד

\ 1 ^ ^^^

כרופאה שמשה גירודבסקי זלדה ר"ישגימ 25

j

235

1963 whIpnv vfjftwv חגרי

יי."*?* v.­ V / M. ft"cv­c< '­י*­' !'''ef*..­ ­:. ­<".£*­ **ו :^ן­. j י : as* I *

'''­­'­'­ £ *;*3 ! ­ ­ *.'ג­י ­­י ­­י­ י ;?1ג. ' ­ ^<^ ­

^'_ ­'­­ ,'?V; ' ­I

<:> '' t, ­,­v­­:\ :­.

פטל שלום שמואלי אדוארד

~ .7 n ! fr?S*?s?v jr ­י­ י נ­\יע­^­י­­?

זי". 1 . tf­ .! * ^ LidSSsLl ' 1 ^iai^^i^ו פילון אבלהט רצון חייט מרקוביץ שלומ

23r<

כיום ביאליק שדרות

237

ו

I/' '' ,­­*' ­.. j

בנימיני ברכה ציורי המושבה, נוף

, י ­ / 1

בנימיני ברכה ציורי המשובה, נוף

238

'"" If ^$1^1 :^^^Li' " £ " l^ioiil

ן "מגךדוד" בצורת בעץ מטפל יואל אליהו ר'

239

ו

(נוף) פקל שכון

(נוף) פקר שכון

24ff

­ ,. 1

i

(נוף) אוסישקין רחוב

מוגדים שכון .

241

\<" . . י

ו

ו

ו

מורשה שכ' נוף

רק* "­"^'ך ­ 7^­7^ ~""TZ­'~­~"s?zZ

^,­ ;^ ל*י­­",'­ן*. י3_,_:י _ ­­. *'^s|

r i^­ 1rFt^ י­ ^:1יי ...^ ­fr§­TJ­TO^

בחסכון שכובים

242

שאול* "סוכת­ כנסת בית

! יי 1 ' *"­­­ ­­ ­ .' <­­ ­ V^ i

(בפנימ) החקלאי המועדון

243

p"oljfn pvlvkl ?ljfn א01ד1ת__ t ן­

­" "' """"" ­ * ­i

' ''*if

f;v­­ ­ ^Btm4^ '.יי4, ­.ל י ^'­י tf*' "" ,­'. tf. . .,~#Y­I*­,­* .; _ ^ 1 ­. .­k.l,J­'­ <­'­t*

הראשונות בשנים הספר בית תלמידיכהן. ונתנאל קלמן יוסף רוגלסקי, ע. והמורים: הספר בית צריף מאחור:

­; *>י1 i י, ­ " י" * ­ ­ .4(0יי?­"­ . ^. .;... ן|^:

* " י ­"­י1

טובה הגננת עם הילדים גן ילדי

244

מנדוי\נות nn­orn

בבימיגי צבי ע"ש וספריה קריאה אולמ

245

עיוני תיכון ספר בית

1960 עיוני תיכון בי"ם

246

/ * !

t יי י י.

' v !

מלאכה חדלי ­ מקצועי ספר בית

'H?^^iiif£i?i* , ­: ,ל .^..#"^^ "יי ן

מקצועי מפר בית

247

1

/IJsfS?­­ .' ^^et'M^'?:'*'/.': י < י י ­י'יי^' ''­'"­ י. ./ י­

*יי?**י^י­> ­ . . . * ~ " ' יי יי . 1

נוה­מגן בשכונת הנוער מרכז

!

, * ' '

מורשה בשכונת נוער מועדון

248

i

<

המלאכה אדר

­R? 5)3­. " ­'sVj *' tf"­' * . ^;*ii'. ^ , "^יי"י""ן n pr'J

.­ "' t ­1. 1

מורשה שכונת : ^^^^^

249

עממיימ מעונות בשמי עולים שכוני

משכנות בשכ' לעולים שכוניט

250

הראשונים "שכון"אקר) יהושע סל (בקתה

<י .­­*יי ^ A* 1 .' יי י

טפומי מגורים בית

231

­­^י 7'­a'''.. ­ ^­עי .*' . .\.,', ^ ir י, . ,.. , ­^ ­י^ יי *­^ 1. >' .^:^^­­ ^^,:^" ­.י .

* .*.. V­ , ­ ".יי*1**'

קירשנר ציור הגנה, עמדת

4<Ak!el! 9/?

לעולם. ♦תעוררו לא שנפלו אלהשדה יצחק אלוף

255

עגנפלו המושבה במ עגמות ואלההמולדת בהגנת

(4.6.48­ תשיח אייר (כ"ו אריה גלוזשנידרתשט"ו­28.2.55) אדר (ף אלוף הורביץ(25.1.48­ תש"ד! שבט (י"ד דוד וינברגתש"ח­31.5.48) (כבאייר שלום טאובר(20.5.48­ תש"ח אייר (י"א יצחק ליבוביץ(26.5.48­ תש"ח אייר (י"ז משה מיירסתש"ט­6.12.48) כסלו (ד' משה פישל(16.7.48­ תש"ח תמוז (ט' יאיר פרידמן(13.5.48­ תש"ח אייר (ד' ישראל קרן­צבי(7.1.48 ­ תש"ט טבת (ף שלמה רייבין(17.7.48­ תש"ח אב (י"ב יצחק בלבול(26.2.50 ­ תש"י אדר (ט' אריה סלדינגר(26.6.50 ­ תש"י תמוז (י"א יצחק פינטו(18.7.48 ­ תש"ח אייר (י"א עמוס שרזתשי"ח­21.12.57) כסלו (כ"ח בצלאל בובריצקיתשט"ו­21.12.54) בסלו (כ"ו מרדכי כהן( 2.11.56­ תשי"ז (כ"חחשון שמעון ליברתשט"ז­29.4.56) אייר (י"ח רועי רוטברגתשט"ז­12.1.56) טבת (כ"ח ישראל שטהל( 6.1.53 ­ תשי"ג טבת (י"ט יוסף שמואליתשט"ז­27.10.56) (כ"בחשון מאיר דורי( תשט"ו­5.5.54 אייר (י"ג סלמון צמח

ה. ב. צ. נ. ת.

256

שנגדעו! "הא>ב>ם" לזכרשנפלו) הבנים על הספר (עם

להגנת שנחלצו השרון רמת צעירי לזכר ילקוט ­ באיבים אני מדפדףובמבצע עזה, על הפשיטה השחרור, במלחמת השחרור, מלחמת ערב ­ המולדתלשליחותם שיצאו האומה פרחי על נוקב צער הרווי זה בספר אני מעלעל ­ סיניוזיוה משמשה ליהנות זכו ולא ­ בדמם המולדת אדמת את הרוו ההיסטורית,להם סולק ­ ומהסיפוק משתכחין ולא דאבדין על מהצער בנו יש בהתפתחותה.

להם. חבים השרון רמת אנשי שאנו, היקר, מהחוב מקצת­ כולם הם צעירים בתמונותיהם, אני מסתכל ליבותיהם, מהגיגי אני קורארכים שתילים הכרתים, המושבה כוותיק הלמן. קפא כשבליבם נשארו, צעירים

באבם. ובהיקטפם בהתבגרם בילדותם, בינקותם, ראיתים ­ במולדתקיימו אז. היו צעירים הוריהם חלוצית. חקלאית, ­ המושבה היתה קטנהבאוירה גדלו ­ דאבוה כרעא ­ והצעירים ­ הארץ יישוב מצוות אפם בזיעתלהם. הועיד ההיסטורי שהצוו לתפקידים עצמם את והכשירו למולדת. חיבה שלילידי ­ הארי חלק ­ הגורלית למערכה יצאו צעירים, ושנים עשריםעולי בנגב, בנקודה להיאחז שיצאו "נחשונים", קיבוץ חברי ­ יתרם המושבה,הקסטל, טול­כרם, גיבורי כולם כולם, ­ השחרור מלחמת אחרי שהגיעו בבלפניהם על שחרית טל ­ קדש ומערכת עזה פשיטת עוז, נחל קולה, גוש­עציון,בר של הגבורה ברקמת שזורים כולם במולדת. ובנין יצירה לחיי כמיהה ובלבלהגשמת התפקיד עליו נפל אשר הדור אשרי בשעתו. וטרומפלדור בזמנו כוכבאבשער שיעמדו נאמנים לבנים שזכה הדור אשרי עליה. חלמו שדורות משימההבטיחו ובמותם המשתחררת למולדת בצורה חומה אלה יצרו בגופם בגבורה.

התפתחותה. אתשומעים כאילו ­ בתמונותיהם וכשמסתכלים ובגופם. ברוחם היו צעיריםבמותנו גם היה טעם לחיינו, היה טעם ­ בכי ואל עצב אל דובבות: שפתותיהםקברינו, על אדמה רגבי לנו ממתיקים תשכחונו. אל זכה: תחינה המיית וגםיזכרונו מצבותינו, לרגלי מניחים והחדשים הותיקים המקום שתושבי הפרחים זרישוב, לבלי למערכה כשהלכנו כמונו הצעירים אותנו, הכירו שלא הצעירים גםבשלשלת חוליה, חוליה, המשלבים הם הממשיכים, הם כי ­ הם גם יזכרונו

והבונים. הלוחמים טורי ומחזקים ממלאים הגבורה,תמורות ביישובנו גם ובקדחתנות. בעקצב צורה ולובש צורה פושט עולמנוהמדינית המציאות למציאות. מחלום הפכה היהודים מדינת בו. מתחוללות עמוקות­ בהתוותו הנס את שוכחים הפשטנית ובתפיסתינו המציאות מטבע כאילו נעשתההמעטים כבר שוכחים אדירים,­ הרס כוחות מול שעמדו המעטים שבגבורת הנס אתאיתנה וברוח ההיסטורי היעוד בתחושת רק וחמושים צעירים למערכה, שיצאולמציאות להפכו היחידה, ההיסטורית בהזדמנות ­ החזון את ולהגשים לנצח

שבעתיים. תגדל הגלות וחשכת לשואה גמול יהיה לא אחרת.

257.

עצמנו הקרבנו חרישית: בקשה שומעים אנו ביקילינו, נזכרים כשאנוזכרון לוחות על שמותנו בחריתת רק ולא ­ זכרונו הלאומית. התחייה מזבח עלהנצח לחיק הוריך אלה מצהירים אחד כל שמות. רק מופיעים ושיש­/''שם מאבןנמחקים שמות נובלים. פרחים ומאויים. חלומות הגיגים, ­חוויות, ומלואו, עולםלא הזמן שן וברגש בדמע הנכתבות מלים השיש. 'מעמודי גם ומיטשטשיםאכן כי ­ מרוחם חלק מישותם, חלק יקבלו לא ההמשך דורות אם בהן, תהיה

הבאים. לדורות גם דרושה בהם שהתגלתה היהודית הגבורה רוחמוקירי שכתבו ומה הקצרים, מחייהם אלה צעירים שכתבו מה קורא כשאנישאנו קדוש חוב של בפרעוךמה לראות שזכינו מוצא אני רב סיפוק ­ זכרםהצעירים לגבי בפז יסולא שלא קדוש חוב החוב, תחושת מעיקה להם. חביםשקהות כביר, יעוד גורלי, נטל הצעיר שכמם על ולקחו למערכה שיצאו האלה.

במלואו. להשיגו נותנת אינה חושינואשר את שכחה ברבךי לכסות עלול הזמן וחול זורמים. שוטפים, החיים

לשכוח. אסורהמטורפת הגלובלית שהווייתנו ובדאגות, הקיום בטרדות טרודים רובנוגסים גשמיים לאפיקים אותנו מטים ההשכחה ויצר הבריחה רוח עלינו. מעמיסה­ קרוב כך וכל כשקרוב כל לעבר חבים שאנו הלבבות, הובות את ומרחיקים

אותו. חופף עודנו וטראגי הירואי שזוהרלהם הועיד אור. שראה ­ יקירינו לזכר מוקדש ספר הספר, על לברך וישלו והציב אבדנם על כאבנו את שריכז המושבה ותיק איש, המזל, ליקירינוזכרון, ספר הוצאת ­ לכולם משיש איתן עד גל הקמת זכרם, הנצחת חיים למטרתמה בו ורוכז אלה, צעירים של בבואתם נצחית כבאספקלריא ישתקפו שבו

צער. של ברטט זכרם מוקירי שכתבו ומה צעירותם בתום הם שכתבוהאוסף צבור, וכשליח בעבודת­יחיד כימים, לילות עשה פיקר יוסף מרלהגיש שאפשר יקר הכי השי ­ הדמעות נאד לתוך בוקר טל כטיפות דמע דמע,יוסףקלמן, ממר ובמיוחד מבודדים לו שהוגשו והעידוד הודות­לעזרה לזכרם.גבורי המושבה צעירי של מורם גם שהיה המושבה,' נוער של הנערץ מורםהתגבר ­ רשף מר­דוד המועצה ראש מצד למפעל החם ליחס הודות ­ המולדת

המפעל. במימון הקשיים על וגם החומר וליקוט באיסוף הקשיים על פיקר מרפרעון גדולה: אחת מטרה הושגה ­ הספר את קידמנו באנחת­רווחהמטרה הקבוצה לעצמה קבעה הזכרון ילקוט את בהוציאה לנופלים. קדוש חובניתנה לא מולדתנו כי ההכרה, את הצעיר לדור להחדיר "איבים" ספר על שניה:הצעיר הדור ועל ­ בנינו טובי בדם אותה רכשנו כסף. של מגש על לנו

להגנתה. יקר אינו קרבן וכל דמים ברית אתה כרתנו כי ­ לחבבההמורים אחד

ברנובסקי יעקב

258

?­­ J ­*'­ . S f£ ^SS^Ss^1 *£? 1

..'.?­". \ "V^V/^ . \ t יי­*,­.: , ­ו י. י­ל, י . ^ \

הייביץ אלוף גלזשנידר אריה

טאובר שלום וינברג n­n

259

מאירס פשה ליבוביץ יצחק

פרידמן יאיל פישל משה

260

f

רייבין שלמה קר1­1בי י­^­ראל

, ­ ­ ­ ' < ן

,0לדינגל אריה בלבול יצחק

­­261

* _ ­1 ­­. *'f" ._ [

שרז עמוס פי:ט,­ יצחק

:< ­*­ י­77ף?י­7?יך­­­ז7^­'7'­ .v

י

כהן מרדכי י ב­בריצקי בצלאל

262

t ' ' I . '.:\Jf ' ­ i

רוטנברג רועי ליבו שמעון רם"ן

שמואלי יוסף שטהל ישראל רסי'ר

263

. ..,,­l,, if£ *QT*!^^'­­1ו­ ­­, ­­ ­1י­ ­

בךפנשה סולימן­צלח דורי מאיר

השחרור במלחמת שנפלו המושבה בני לזכר אנדרטה

264

ת וו h 1 ק מ דפדפת­המושבה לספר מלואים

העורוו רמת

267

7"" .j ­­י* ^­"­­י­ * ­* 7 "­ין­­"­!­ יי ןךןר*

בנימיני צבי מר המקומית המועצה יו"ר1955 בשנת ה­­80 הולדתו ליום

יי 268

פקר. בשיכון משתרש הנוער

f . ­ ,

תשכי'ז אב ט"ז פקר, לשיכון פינה אבן

269.

Witt:*? t ­**xw

תשכ''ג ניטן י"ט פלןל, בשיכון התורה ספל הכנסת

j*1* X *pf 1at

­ '­^ "­'; 1

לידו אשתו פקר, מ. מר לנדבן המושבה סמל עונד חכם מר1962 במאי ב­20

27a

WVa ' ^ייט Aef <.'* . * .**$1 tf; . ^y .v: *1S ±g^>7 *.

1950 לכרס ב­16 החקלאית, הועדה בצירוף רוקח מר הפנים שר ביקור

י י י :

J

"''.א­ * י­' *, יין.1"­* /k *" *, ­ >י. 'יי י ^'/^­^:י­'

'י^­י­ :­­^­­' .1^ \ , ­.­ י ,.<^.­­,­// '4*^. ^,"*­,^rt^? < ­./.<** ­ >' '., '.­*"י l v* .'

.­^?­ ;< ­, '/י. . <;­ >^; ,,­* ., ^' ' "­, ."­' 'י' י*^^^*"י\פ

א' ממלכתי בי"ס במסעדת 1961 בשנת הותיקים כנס

271 תעודות

:1 "'­יי . ^ן^^ןן^ן^'

;

1963 ליולי 25 החקלאים, במועדון ראשונים רוגעת

. e?,, ­"­. 1

1963 ליולי 25 החקלאים, במועדון ראשונים חגיגתהמתנחלים ראשוני הבמה על ­ פותח המאירי א. מר יו"ר ­0גן

2m

בנימיני האחים של המנפטה ­

המכונות ע"י שוכן יצחק מימין;

HB 1­:­ ao".culturE .ESI 'NiI'n nu"'

H ­V B ' ""N,­,,<AL BOUND**" 1^ ךWfr I;­ ^ /^P^­­י * f, \ PLAY GROUND @ משחק>מ מגרש

SiiBBLv ^

273

בע"מ "אגרא" אגודת של והפילו החצר

I'm ­ ­ 3|| itiflf (£ * ip[ liaxmmmmsrz*®

$>*$$* . * ..­ ­''^^ ­­­ ­­י"1*' ;

הראשונים למתנחלים אכסניה גם ששימשה הראשוגות מהרפתות אחת ­ קרסיק בבין

274

אורזים קבוצת

אווזים קבוצת

275

1942 בוסתן, בגן תפוחי­אדמה באסיף תימנים קבוצת

i

כיום המשק חצר ­ מ. ויסוסר הראשונים, המתנחלים אחד משל מבנים שרידי

276

א' ממלכתי בי"ס של ראשונים ממחזורים

א' ממלכתי בי"ס של ראשונים ממחזורים

א' ממלכתי בי"ס של ראשונים ממחזורים

א' ממלכתי בי"ס של ראשונים ממחזורים

278

א' ממלכתי ראשונים, ממחזורים

א' ממלכתי בי"ס של אחרונים ממחזורים

279

אי ממלכתי בי"ס אחרונים, מחזורים

א' הממלכתי גיה"ס אחרונים. מחזורים

280

1960 ם, י ב א ד, ספר חלוקת ­ לבוגרים שי

r~­"­­­­­.­ ­ /' ­ "jStt!י 1^**'. 'L^^P*!'" L^"LI.'. , .­ ,. , _ __,J3s­ *1.'5I 1\*', I \ | X^ | *~" if­" i

^ Jlt^Swmi /T " WHS ^^^m^ /$ ^­­> ~­yi­tKfi ~­£^ ^'­sr'­'K^'­'""­­'יי"­ " !"*w^ ­ *­­r

4­J f A ;­­' j

^a..^ ^ n :"1_^Mo. ...^k^^dפרצוף מיכאל המנהל: בקדמה, מקצועי ספר בית

281

1962 בשנת השרון רמת פועלי מועצת בית

Why V a­'*1932 בשנת העבודה ולשכת השרון רמת פועלי מועצת בית

282

הפועלים מועצת מזכירי

" |f' *as­ .d ­ J:^^^0

בן­חיד שמואל עזריאלי חנוך

. *t&l* " mum* ­­" +!^ ייל י"

^ ^.­' י­' > ^w^' ד

בן­חיים חיאוי וישניבסקי מאיר מוסין אבא

283

ואס אבו ראזק עבדל פישמן אביגדורבמשולש הערבים הפועלים מזכיר התרבות ועדת מרכז

/ 1

* /

רמוו­השרון פועלי מועצת חברי

284

1961 בשנת הקולנוע, באולם להסתדרות מ' ז/מנת

1959 בשנת הפ., מ. של הישיבות באולם השרון ברמת ההסתדרות של ה­30 יובלנואם) הרפז (נטע

285

ilii Hiif.. :s<' .,.v it m m''­Vft. . ... /®s­Ti­ / .­.(­.'1

1959 בשנת החקלאיים, הפועלים הסתדרות של השלושים יובל בחגיגות הרפז נטע

­ ­ 7'^ י ך~r

: ,­'­­.:.v < ­י'" ' ­ , ' ­\ ,c ­­l(V. ­: ." .,

y

| 1962 בקדמה, התרבות למועדון היסוד מגילת הכרזת­י;

\/

י!

286

V, ;­,­^ .­ \ ­ 1­ 1 I^3 .. .­it ­' "? *, . , * ?j i:\,;A '..A; 1­ ­ ­­ ­ ^­­ I

.V|^# r L . ­V­

1962 בקדמה התרבות למועדון פינה אבן הנחתרשף ד. מר המקומית המועצה יו"ר במרכז:

1962 בקדמה, התרבות למועדון היסודות יציקתבמרכז חיאוי, חיים בן החי הפועלים מועצת מזכיר

287

י י י י /

שחמטאים תחרות

במאי אחד בחגיגת התקוה שירת

288

'­, ^.s ''­'*"iff:/ /^i/>.'.''?'^' A 'J ­' JiA '"''/י ****" י "י יוי$;

במאי אחד בחגיגת דגלים נושאי ילדים

נואם רשף, ד. מר. המקומית המועצה יר'ר ­ 1960 במאי, אחד