1

הכנסת בית מנהגי אשכנז לבני )ל"חו(

לוח לשבתות ומועדי השנה לשנת

ו"תשס

2

3

ה"ב יתשר

השנה ראש ערב

אחרי יום ומשאירים אותם עד , בכיסויים לבנים, עמוד החזן והבימהיכסוי, המעילים, מחליפים את הפרוכת

. נהגו לכסות בלבנים גם את עמודי המתפללים בדורות האחרונים.הכיפורים

גירסאות התפילה

תפילת לפני בערבית :והיינו, ץ"ים שנתקנו לאמירת השבקדישרק ' לעילא ולעילא 'יםבתפילות ראש השנה כופלבמוסף לפני העמידה ולאחר ; לאחר קריאת התורה; ץ"ולאחר חזרת הש' ברכו' לפני –בשחרית ; עמידה ולאחריהה

אין , מלבד יום הכפורים, בשאר ימי התשובה. אין כופליםץ וכן בכל קדיש יתום"י מנחה של שבקדישאך .ץ"שחזרת ה . כלל' לעילא'כופלים

:גירסאות התפלה בכל עשרת ימי תשובה

.)'כל' המילה אבל (ךוכתוב לחיים טובים בני ברית .'מברך את עמו ישראל בשלוםה 'במקום , השלוםהעוש: סיום העמידה .)'השלום '–א הידיעה " ה הוספתבלא( עשה שלום : את הנוסח הרגילבקדיש אומרים . מבני בריתךומגפהבר וחרב ורעב ושבי ומשחית דאבינו מלכנו כלה

.)'סליחה ומחילה'ולא (וסליחהמחילה אבינו מלכנו כתבנו בספר

:גירסאות התפלה בימים הנוראים .)'ובכן צדיקים'ולא (צדיקים יראו וישמחו ואז

.)'על יד נביאך 'בלא המילים (ככתוב וקרא זה אל זה :סילוקכל בתחילת הקדושה אחר .)'השלוחה'ולא ( שנשתלחה :'מפני חטאנוו'במוסף ב .)'ותערב עליך'ולא ( עתירתנולפניך ותערב

הוספות ופיוטים

וכתוב לחיים טובים ':ץ"שעל אמירת ', אמן': הקהל עונה .'וכתוב', 'מי כמוך', זכרנו'אין הקהל אומר ץ "חזרת השב

.שרת ימי תשובהבכל עגם כך ו- . אומרוץ"הש שלפני' חייםבספר' הקהל מקדים לומר .'בני בריתךלא בברכות , ואין מדלגים בהם, מ ובנותיה"לפי מנהג פפד, אומרים את הפיוטים אשר במחזורי אשכנז המובהקים

. הפיוטים של ראש השנה כמעט כולם שוים במחזורי אשכנז ופולין.קריאת שמע ולא בתפילות העמידהנאמר על ידי החזן , מה שמצוין בו לאמירת חזן. רבמחזו לפי ההנחיות המצוינותחלקי הפיוטים נאמרים בדרך כלל

וקהל , את חלקו הראשון של החרוז אומרחזן, לעתים. נאמר על ידי הקהל, ומה שמצוין בו לאמירת הקהל, בקול רםונזהרים (ודומיהם', ל עורך דין- לא', 'אדירי איומה', 'וכל מאמינים'מקפידים על כך בפיוטים . את חלקו השניעונה

אף שפשטה אמירה או , סוף חרוז עם תחילת חרוז שאחריו, בניגוד לכוונת הפייטן ומשמעות העניין, בר בהםשלא לח .)שירה כזו בכמה מקומות

ואינן , לא נתקנו לתפילת מוסף, וכדומה' הנני העני, ' שנדפסו במחזורים בדורות האחרוניםץ" לשות קבליותתפיל , אומרם בלחש–האומרם . ליחי הציבור של כל התפילות בימים נוראיםהן תפילות אישיות לש. נאמרות בדרך חזנות

.'ברוך שאמר ' צריך להקדים אמירתם לפני שחריתץ של"ולכן ש. ובמקום שאין בו חשש הפסק

פתיחת ארון הקדוש וסגירתו

בקדושה ץ מלבד"נשאר ארון הקודש פתוח בחזרת הש, בכל תפילות יום הכיפורים ו,ראש השנהשחרית ומוסף של ב

מכבדים כמה מתפללים וכהנים ). שלא כציון המחזורים המאוחרים להרבות בפתיחות וסגירות(וברכת כהנים :בפתיחות ספורות אלה

. לפני קדושה–מתפלל סוגר ; ץ"תחילת חזרת הש לקראת –מתפלל פותח .'רצה'בתחילת אמירת –כהן סוגר ; 'לדור ודור 'בתחילת אמירת –מתפלל פותח

.'תתקבל' לפני קדיש –כהן סוגר ; אחר ברכת כהנים–ותח כהן פ

'אבינו מלכנו'סדר

כל קהילה בנעימה (בנעימה מיוחדת ץ " כל פיסקה אומרה הש.פיסקה פיסקה, בנחתנאמר ' אבינו מלכנו'סדר . באותה נעימהואחריו אומרה הקהל) המקובלת אצלה

חדש עלינו שנה '; 'חטאנו לפניך': בעיקר, יותרניםומנג כיםבפסקות אחדות מארי, בראש השנה ויום הכפורים עשה '; 'למען באי באש'; 'קבל ברחמים'; 'שמע קולנו; ')כל החמש(' כתבנו בספר'; 'קרע רוע'; 'כלה דבר וחרב'; 'טובה

.'למען שמך .כל הפסקות נאמרות בניגון שוה, בשאר ימי התשובה

4

. בלחשנאמרת' חננו ועננו'הפיסקה האחרונה .במנהג אשכנז שונה מסדר מנהג פולין' אבינו מלכנו'סדר

)קיטל(סארגנס

. צנפת לבנהמ ו)קיטל (סארגנסלובשים , ובתפילות יום הכפורים מכניסתו ועד צאתו, בתפילות הבוקר של ראש השנה

).שולובשים אותו מעל הרא(סגור מלפנים ומאחור , שצורתו כתכריכי אשכנז המקובלים, הסארגנס המקורי .סארגנסחתן בשנה ראשונה אינו לובש לובש את , ץ"אם משמש כש. אך חובש מצנפת לבנה, או שלובשו תחת חליפתו, סארגנסל אינו לובש "ל ראב .בתפילות שבהן עובר לפני התיבה' סארגנס'ה

.שגם פסיה לבנים, רבים נהגו להתעטף בטלית לבנה לגמרי .נערים ובחורים חובשים מצנפת לבנה .נשים מהדרות אחר בגדים לבנים

ערבית ראש השנה

.'דשותקעו בח'אומרים את הפסוק ולאחריה ,ץ בנעימה" נאמרת על ידי הש'השכיבנו'ברכת

.'שהחיינו'ומברך על הכוס ץ "שמקדש ה', תתקבל'לאחר קדיש . לימים נוראיםבניגון מיוחדנאמר אחר התפילה ' יגדל' .'גם אתה': ועונה המתברך, )'ותחתם': בלא ('לשנה טובה תכתב': ים איש לרעהודראש השנה אומר' בליל א

שחרית ראש השנה

.אחת מחמש ההשכמות

בניגון .'ברוך שאמר'ו' להתעטף בציצית', 'על נטילת ידים 'ברכות, 'אדון עולם': ימים נוראיםשל בניגון ץ אומר "הש . ברכות השחר ופסוקי דזמרהץ את" אומר הששבת

, מברכים, ואחריו בזה אחר זה שאר בעלי התפלה לפי סדר תפילותיהם, הרב. מתעטפים בטלית' ברוך שאמר'לפני .'להתעטף בציצית'את ברכת , בניגון ימים נוראים, בקול רם

במילה ראשונה זו מרים ו',המלך': מתחיל לנגןבעמדו לפניה ורק ,ץ של שחרית יורד לפני התיבה"ש' נשמת'בסוף . ביותרקולו

כמו . ץ אומרו"אבל אחרי הפיוט רק הש, והקהל חוזר אחריו' תעיר ותריע'ץ אומר "הש' אדרת ממלכה'לפני הפיוט .'מלך זוכר'ץ חוזר על "רק הש', אאפיד'כן אחרי הפיוט

קריאת התורה

.סדר הוצאת ספר תורה והכנסתו בניגוני ימים נוראים

שלוש (בנעימה ' ואני תפילתי'ופסוק , בלחש' רבונו של עולם'תחינת ,)םשלוש פעמי( בנעימה ג מידות" יאומרים ]יטובים: במקום, יםבטוו: 11 שורה 70' עמ' רבון העולם'באזל יש לתקן בתחינת - במחזורי רדלהיים[ ).פעמים

.גם המקרא ובעלי התפילה של שחרית ומוסף, ואם אפשר, התוקע: חיובים לעלות לתורה וקריאת העולים לעלות ' מי שבירך'וכן ה, דומה לניגון הקריאההמברכים בניגון ימים נוראים העולים לתורה

.בניגון הרגיל –קריאת המפטיר וברכותיו . בניגון זהים נאמר,ליה וכו,'יעמוד' ".ונאמר אמן, וויכתבהו בספר החיים עם כל ישראל אחי: "אומרים בסופו' מי שבירך'ב .ון נאמר אחרי הגבהת ספר ראשון כמו בכל פעם שקוראים בשני ספרים ויותרלעולה האחר' מי שבירך'ה .מכבדים את המקרא בגלילת ספר השני יש , 11 שורה 87' עמ', בהפטרה ליום ב; הרעמה: במקום,הרעמה: 5 שורה 77' עמ', יש לתקן בהפטרה ליום א, באזל- במחזורי רדלהיים[

]והללו: במקום, לולחו: לתקן

מילה בראש השנה

אומרים את חרוז הפזמון ,'כי זוכר כל הנשכחות 'לפניבמוסף בסוף זכרונות . התקיעותלפני, מלים אחר ההפטרה

.'זכור ברית אברהם'

תקיעות דמיושב

.לפיכך לא נהגו לערוך הפסקה כלשהי לפניהן, לחולים בלבד הותר לקדש ולאכול לפני התקיעות

. של יום ראשוןתקיעותה לפניהרב דורש .וגומר, ן"ע שט" פסוקי קרבלחשהתוקע אומר לעצמו . 'למנצח לבני קורח'אין הציבור אומר ".שתיקה יפה עד אחר גמר כל התקיעות: " התקיעות מכריזיםלפני מחזיקי ספרי התורה שאחר הקריאה ממשיכים לשבת בשעתוכן , המקרא יושב בעת הברכות וכל התקיעות דמיושב

.התקיעות

5

אך ביום שני אין מברכים , שהחיינו' ברכת וביום ראשון של ראש השנה גם ,התוקע מברך את ברכת השופר ).חל בשבת' מלבד כאשר יום א(' שהחיינו'

:הם מושמעים לפי מסורת קדומים המקובלת באשכנז, השברים והתרועה, קול התקיעה ומיד יורד התוקע לצליל , אלא תחילת התקיעה בצליל רגיל, התקיעה אינה קול ישר מתחילה עד סוף. תקיעה

.נמוך יותר ותיכף עולה חזרה לצליל הראשון וממשיך בו עד סוף התקיעה .הם שלושה קולות מחוברים עולים ויורדיםהשברים .שברים .הם תשעה קולות מחוברים ורועדים' תרועה'ה. תרועה

: ותיכף אחר השמעתם קורא', שברים': המקרא קורא. ת"תשרשל סדר ' תרועה'ו' שברים'מפסיקים קמעה בין .יחד' שברים תרועה'אך אין המקרא קורא . והתוקע מריע' תרועה'

התוקע מסיר את השופר מפיו ומניחו !". שב: "ת אומר המקרא"ת לתר"ת ובין סדר תש"ת לתש"בין סדר תשר . שחוזר ונוטל את השופר ומשיבו אל פיוונח התוקע כשליש דקה עד, בסודר שהיה נתון בו לפני התקיעות

ואומר , המקרא חוזר על פסוק זה בניגון ימים נוראים. 'יהלכון'עד ' אשרי העם'אחר תקיעה גדולה אומר הקהל ', יהללו': זההמקרא נוטל ספר תורה ואומר בניגון ה', תהילה לדוד'אחר אמירת . 'אשרי'באותו ניגון פסוק ראשון של

.בניגון ימים נוראים' ובנחה' המקרא מכניס את הספרים להיכל ואומרים. ימים נוראיםבניגון' זמורלדוד מ'ואומרים

מוסף ראש השנה .ץ בלחש"ץ של מוסף אומר התחינות לש"ש

בסוף ברכת זכרונות הנוסח ). ' המזבחגבעל ': ולא(' המזבחיבגעל ': בזכרונות לקראת סוף הברכה הגירסא היא . היום ברחמים תזכר של יעקבלזרעו, יצחקדתועק: הוא

', את רע הגזרה'מתחילתו ברצף אחד עד ' ונתנה תקף'שהקהל אומר את הסילוק , כפי המצוין במחזורים, יש נוהגים ץ מסיים "ר השכאש. וכוליה' ותשובה ותפלה'בלא להפסיק לפני ', הגזרה'ץ חוזר ואומרו בנגינה עד "ולאחר מכן הש

ויש נוהגים . ץ אומר זאת אחריהם בנגינה"והש', על מקדישי שמך'עד ', כי כשמך': פותח הקהל ואומר', הגזרה'לומר ואתה ': וכן', ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה': שהקהל ממתין לפני הקטעים המודפסים באותיות ענק

.תף בהתעוררות גדולהכדי לומר אותם במשו', ל חי וקים- הוא מלך א .שהם פתיחת הקדושה' ככתוב'ו' כסוד שיח'ץ אומר "סגירת הארון לקראת קדושה היא לפני שהש ].113' בעמ' וכן במחזור יום ב. חליכות: במקום, תיכולה: 17 שורה 112עמ ', ואתה אזון'יש לתקן בפיוט , באזל- במחזורי רדלהיים [ .)'וכל מאמינים'אחר (' וויאתי'ולא ' תושגב'אין אומרים את מוסיפים. והקהל אומר עמו, 'גורלנו ככל המונםו' עד' עלינו לשבח'ץ מתחיל לומר בקול רם ובנעימה "הש

.שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע: הנשמט מאימת הצנזורה .'לא יושיע'עד ' חלקנושלא שם'סוגרים את ארון הקודש באמירת .למילים שאחריה' שלא'ץ להזהר שלא להפסיק בין מלת "על הש ', לפני מלך'יש הזוקפים תוך כדי אמירת המילים . 'ואנחנו כורעים'הכריעה והנפילה על הפנים מתחילה באמירת

.'ה"הקב'ויש הזוקפים אחר אמירת ץ "ואז אומר הקהל בקול עם הש. 'בגבהי מרומים'עד ' םשהוא נוטה שמי'והקהל אומר עמו , ץ ממשיך לנגן"הש

וכוליה ' זולתומלכנו אפס': ץ" הקהל יחד עם השממשיךו, '!אמת': ל גדולקווכולם קוראים ב' אין אחרהוא אלקינו ' .'אין עוד'עד ].120' עמ', וכן יש לתקן במחזור יום ב, יב: במקום, יכ: 6 שורה 119' עמ', היה עם פיפיות'יש לתקן בפיוט , באזל-במחזורי רדלהיים[ .גם הנשים בעזרה שלהן כורעות ומשתחוות .ת לשופרות"פעם אחת תר; ת לזכרונות"פעם אחת תש; ת לפסוקי מלכיות"תוקעים פעם אחת תשר .'ארשת שפתינו'וכן נוהגים באמירת , ץ חוזר עליו בניגון"והש' היום הרת עולם'לאחר התקיעות הקהל אומר ].ירחא: במקום, ירחא: 14 טור ימיני שורה 135' עמ, יש לתקן בפסוקי זכרונות לאמירה ביום ראשון, באזל- במחזורי רדלהיים[ שכל ', !רצה': עד שהלוי הנוטל מודיע לו בהכרזת' רצה'ץ אינו מתחיל "הש, בקהילות גדולות שבהן מספר כהנים רב

.הכהנים גמרו ליטול ידיהם .'אבינו מלכנו זכור רחמיך'אין אומרים ' החייםוכל 'לפני והקהל ', לחיים טובים תכתבנו': עד', ונאמר': ץ חוזר עליו וממשיך לומר"והש' בספר חיים'הקהל מקדים לומר

.'אמן': והקהל עונה' אלקים חיים כתבנו בספר החיים': ץ ממשיך"הש. 'אמן'עונה מוסף ונעילה , כן בשחרית.'היום תתמכנו'אין אומרים . בלבד' אמן'ה והקהל עונ, ץ"שמנגן ה' וכו' היום תאמצנו'

.ביום הכפורים .ונים מיוחדים לראש השנה בניג'אנעים זמירות' ו'אין כאלקינו ' .'גוט יום טוב': ך איש את רעהומבראחר התפילה

תקיעות בסוף התפילה

בקירבת מקום למושב , תקיעות נוספותששים ה בגמר התפילתוקעים ,כפי שהתקבלה ההנהגה בדורות האחרונים

. בארבעים התקיעות דמיושב ודמעומדלהורות שכבר יצאו ידי חובה, הרב ולא על הבימה ןולאחריה, שלושים תקיעות שובתוקעים' אנעים זמירות'ואחר , תוקעים שלושים תקיעות 'עלינו לשבח'לפני

.'שיר מזמור לאסף'אומרים שיר של יום ו .מקראוכך מקריאם ה, בנשימה אחת' תרועה-שברים'ץ תוקעים "קיעות שאחר חזרת השבכל הת כמנהג ' תרועה'ו' שברים '',תקיעה ' הקולות שללהשמיע את' אנעים זמירות'בתקיעות שאחר בימינו יש נוהגים

.מזרח אירופה

6

מנחה .קדיש אחריו בניגון יום חולוחצי ' ובא לציון'אבל פסוק אחרון של , בניגון שבת' ובא לציון' 'אשרי'

מי 'ו' זכרנו'אבל את ההוספות , ץ וגם הקדושה נאמרות בניגון יום חול"שתי הברכות הראשונות של חזרת הש ' וכתוב לחיים'כולל ההוספות , ץ"את שלש הברכות האחרונות של חזרת הש. ץ בניגון ימים נוראים"אומר הש', כמוך

.ומר בניגון חולא', תתקבל'וכן קדיש ' בספר חיים'ו

תשליך

מי 'הפסוקים' אומרים רק את ד' תשליך'ב. 'תשליך'ראש השנה הולכים אל הנהר לאמירת של ' ביום אאחר מנחה .וגומר' ל כמוך- א

ראש השנהליל שני של ערבית

.'ברכו 'לפני' מה טובו 'ריםש

.'שהחיינו'ץ לברכת "מניחים פרי חדש לפני הש. מקדשים על הכוס' עלינו'לפני .'גוט יום טוב': ך איש את רעהו בברכתמבראחר התפילה

ראש השנהיום שני של רית שח

ץ מזכיר את "כל פעם שהש. ץ"ואחריו הש', שופט האמת, 'הקהל מקדים ומנגן את החרוז האחרון', מלך עליון'בפיוט ואינו כופל את ', מלך' מלך ה' כך הובכן נמלי': ץ אומר"אחר כך הש. הקהל אומר אותה בקול רם', אמת': המלה

.'מלך' ה': המילים שורה 65' עמ'' כל שנאני שחק'בפיוט ; ינפ: במקום, ינפ: שורה תחתונה59' עמ', שבתי וראה'יש לתקן בפיוט , באזל- במחזורי רדלהיים[

.]כן: במקום, בן: 11שורה , שם; יסרסכ םבמקו, יסרתכ: 7 שורה 70' בסילוק עמ; ןגרבבמקום , ןנרב: שניה מלמטה

ראש השנה מוסף יום שני של

בניגוני –' מי כמוך'ו' זכרנו'. ץ נאמרים בניגון שבת"חצי קדיש לפני העמידה ושתי הברכות הראשונות של חזרת הש .ימים נוראים

ערבית מוצאי ראש השנה

.ל מוצאי שבת בימי הסליחותבניגון הארוך ש' ברכו'ו' והוא רחום 'ץ אומר"ש

.וכן אין כופלים באף תפילה בימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים, 'לעילא ולעילא'ץ כופל " השאין .'עלינו 'לפנימבדילים בבית הכנסת ).'גמר חתימה טובה'ולא (' חתימה טובה': מאחל איש לרעהו, וכן בשאר הימים עד ליום הכיפורים, לאחר התפילה

גדליהצום

. עד אחרי קריאת התורה של מנחהמלבישים את ספר התורה במעיל שחור

באמירתו . אף שכבר אמרוהו בסוף סליחות, 'שומר ישראל'את הפיוט בשחרית ובמנחה אומריםאחר נפילת אפים ל .והציבור חוזר עליו באותה נעימה, ץ אומר כל חרוז בנעימה ידועה"ש, אחר שמונה עשרהרבונו 'תחינת וג מידות "אין אומרים י, בהוצאת ספר תורה. 'ל ארך אפים- א'ורה של שחרית אומרים לפני קריאת הת

.ולא בשאר ימי התשובה מלבד הימים הנוראים', של עולם ."יעמוד מפטיר: "במילים, בלא הזכרת שמו, קוראים לישראל לעלות לתורה, במנחה

ת"סליחות ושחרית בעשי

.אך לא למנחה, י התיבה ערבית שלפניהן ושחרית שאחריהןץ של סליחות עובר לפנ"ש

.ת"אינו עובר לפני התיבה בעשיאבל הפזמון . דסליחות' של יום ב' מלאכי רחמים'נאמר בניגון פזמון , ת"דעשי' של יום ב' רועה ישראל'הפזמון

' שופט כל הארץ'ים בניגון פזמון נאמר, ת"דעשי' של יום ד' שחר קמתי'ת והפזמון "דעשי' של יום ג' באשמרת הבקר' .של ערב ראש השנה

".ויכתבהו בספר החיים: "מוסיפיםלעולי התורה ' מי שבירך'ב וילך– שבת שובה

.וסוף קדיש שאחריו בניגון ימים נוראים' השכיבנו 'אומריםבמעריב

.'המלך הקדוש'אומרים ' מגן אבות'בברכת

7

רם 'ויש האומרים את סופו בניגון הפיוט ( בנעימה ידועה 'כי אם שם'אופן , 'אור עולם קראו'בשחרית אומרים יוצר ולת ז, אומרים אותו בניגון' על הראשונים' והחל מהקצר' אמת ויציב'נוסח , )ה"דר' בקרובות שחרית א' על כל מלך

.'אל אלקינו'ממשיך , פותח באגדהו את דרשת. הרב דורש דרשת שבת שובה, לפני הוצאת ספר תורה', תתקבל'אחר קדיש

אחר הדרשה אומרים קדיש ".ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן: "מסיים במליםהוא . בהלכה ומשלים באגדה .דרבנן

".ויכתבהו בספר החיים: "מוסיפים, מנחהובשחרית , לעולי התורה' מי שבירך'ב .הרב חיוב לעלות לתורה .ח אלול ושבת שובה" לרמיוחדה בניגון נאמראחר קריאת התורהשלחצי קדיש ) האזינובכמה חומשים נסדרה לפרשת (' תקעו שופר'וממשיכים בהפטרת ' יכשלו בם'עד ' שובה'מפטירים

.'ל כמוך- מי א' פסוקי אתאין אומרים. 'עמי לעולםולא יבושו ... וידעתם': ומסיימים .להפטרה זו אין מעלים פנוי ".החייםבספר ויכתבם : "ץ את הברכה"מוסיף הש', עם כל ישראל אחיהם'לים לפני המי, לקהל', מי שבירך'בסוף ה אחר עניית . ה"דר' של קרובות שחרית יום א' רם על כל מלך'בניגון ' והוא ישמיענו'ץ מנגן מ" השבקדושת מוסף

.'אלקיכם שופט': אומרים את הפיוט', אלקיכם' אני ה': הקהל .חראחר מוסף בניגון נבשל' תתקבל'קדיש .מפני שעתיד להיאמר בליל יום הכפורים, בשבת זו אין אומרים שיר היחוד .אף על פי כן אין אומרים את סופו של קדיש שלם בניגון נבחר, 'צדקתך'במנחה אין אומרים .בניגון הארוך של מוצאי שבתות בימי הסליחות' ברכו'ו' והוא רחום' את בערבית אומרים .'ואתה קדוש' ו'ויהי נעם'אין אומרים

יםכפורהערב יום סליחות

.משכימים לפני עלות השחר ומרבים בסליחות כמו בערב ראש השנה

, נדפסה בספרי הסליחות כפי צורת אמירתה בערב ראש השנה, )אחרונה לפני הפזמון הראשון(' אני עבדך'הסליחה ". רח מלחדש בעשור : "אומרים, "יום חגנובכסה ל": במקום לומר. אבל אומרים אותה בהתאמה לערב יום הכפוריםלמחר בראש : "במקום הכתוב, בחרוז האחרון. 'המליכוניקדושים ': מדלגים את הקטע המודפס באותיות קטנות

ויש ', לךרחום הכינה'הצנזורה השמיטה חרוזים אחדים מתוך סליחה זו לפני החרוז [". הנשלבעשור ר חמל: "אומרים, "השנה ].להשלים אמירתם על פי תדפיס מיוחד שיחולק בבתי הכנסת

' שופט כל הארץ'נאמר בניגון הפזמון ' ירצה צום עמך' הפזמון הראשון .בשני הפזמונים פותחים את ארון הקודש .יש בניגון המיוחד לו', זכור ברית אברהם, 'ולפזמון השני

אשמנו מכל 'מדלגים . 'ואנחנו הרשענו'עד ' א תבוא לפניך"או'ומרים מדהיינו א, את הוידוי אומרים פעם אחת בלבד ולא תחנון אפילו , וכוליה' ל רחום שמך-א'אין אומרים . 'הרחמים והסליחות'עד ' משיח צדקך'וממשיכים , וכוליה' עם

.בעוד לילה

יםכפורהערב יום שחרית

ליטול ידיהם כדי להעביר רוח רעה –לפני עלות השחר שהשכימו –הולכים כל המתפללים , בין סליחות לברכות השחר .השורה על הידים

.'למנצח'תחנון ו', אבינו מלכנו', 'מזמור לתודה'אין אומרים .להתפלל ולחלק צדקה, הולכים לבית קברות, אחר יציאת בית הכנסת

מנחה של ערב יום הכיפורים

.מתפללים מנחה גדולה עם וידוי

. הוידוילפני' לרצוןיהיו 'אין אומרים .כנהוג ביום הכפורים', אנא תבוא לפניך תפילתינו'בפתיחה לוידוי אומרים

מלקות

. למלקותאחר מנחה כל אחד בורר לו חבר

.קלות על הגבמכות , ארבעים מלקות , בחגורה של עור,מלקים איש את רעהו ופלג גופו העליון נשען על הרצפה באמצעות זרועו כשברכיו נשענות ארצה , כריעה גמורה, הנלקה כורע לצד צפון

.כשידו הימנית פנויה להכאת לבו, השמאלית. נותן מכה אחתג תיבות הפסוק "מיובאמירת כל מילה , 'כל חמתו' עד 'והוא רחום'את הפסוק המלקה אומר

. חוזרים על כך שלוש פעמים.'אשמנו'הנלקה אומר אז וידוי

נרות יום הכפורים

.מרבים בבית הכנסת בנרות שעוה גדולים הדולקים מעת לעת, שאין חשש דליקהבמקום .מביא נר אחד לבית הכנסת לעת תפילת מנחה של ערב יום הכפורים, גדול או קטן, )ולא נקבה(כל זכר יש. בעוד היום גדול, אחר הסעודה המפסקת, בלא ברכה, הממונים על תאורת בית הכנסת מדליקים את כל הנרות

.מקומות בהם נהגו למכור את זכות ההדלקה הזו

8

ובדורות האחרונים יש שהנהיגו להדליק נרות לכפרתם בבית הכנסת או , לא נהגו להדליק נרות לכפרת הורים שמתו .בבית

כדי למנוע שריפה . ויש מקומות שקבעו להם כלי קיבול לאורך קיר, יש מקומות שכל אחד הניח את נרו לפני מקומו יש מקומות שמינו שומר . והטילו כל שנה גורל מי יזכה בכל אחד מהם, י"מות שהגבילו את מספר הנרות לחיש מקו

הוראה שאסור ליתן לו , והלה קיבל הוראה מערב יום הכפורים להדליק את כל הנרות שכבו, נכרי לשמור על הנרות .ביום הכפורים עצמו

אם לא נמצא . רוח ומגבירה את בעירת הנרות-חלון יוצרת משבאין להניח את הנרות במקום בו כל פתיחת דלת או .יש להניח את הנרות מחוץ לבית הכנסת בחדר נפרד, מקום מוגן בתוך בית הכנסת

', של יום הכפוריםנר להדליק 'עליהם ותמברכ. ונותנות נר אחד בחדר השינה, ות את הנרות שבביתדליקהנשים מ .'שהחיינו'וברכת

ים והסליחותהפסוק, הפיוטים

. והמתפללים זקוקים למחזורי אשכנז המובהקים, ליטא שונים ממנהג אשכנז- של מנהג פוליןיםכפורהפיוטי יום

).דלהיים או מחזורים עם תרגום לגרמנית הם כמנהג אשכנזעלא כל מחזורי ר: לתשומת לב( .מ ובנותיה"הפיוטים והתפילות נאמרים לפי מסורת פפד . וחוזר חלילה, והקהל עונה עליו, ץ אומר משפט אחד"קן על ידי קדמונינו הפייטנים באופן שהש ניתפיוטיםחלק מה

.סדר האמירה מצוין בתוך המחזוריםץ "וכן לש, ץ"ראוי לקהל לומר בלחש גם את פסוקו של הש, שצוין לאומרם בסירוגין חזן וקהלבפסוקים והסליחות

.את פסוקו של הקהל כל לפנילפיכך יש לומר , ולא תוספת לסליחה הקודמת, הם הקדמה לסליחה הבאההפסוקים שבין הסליחות

מלבד אותן סליחות שפותחות , "אלקינו ואלקי אבותינו"כל סליחה מתחילים במילים . סליחה את הפסוקים שלפניה .'אדון'או בתוארו כגון ' בשם ה

. מנהגן כבראש השנה–' מלכנואבינו ', 'זכרנו לחיים'כגון , גם בראש השנהתהתפילות שנאמרו .'לעילא ולעילא': כופלים בהם, ץ"בכל הקדישים שנתקנו לאמירת ש ג מידות של רחמים שאינן "מבואר בגאונים ובראשונים שעיקר התפילה ביום כפורים היא אמירת סליחות עם י

מלבד נבחרותסליחות שלש לפחותמוסף ומנחה , תפילות שחריתלכן מקפידים מאוד לומר גם ב, חוזרות ריקםהרב או על ידי , לפני יום הכיפוריםמתוך כלל הסליחות המודפסות במחזורים נבחרות מידי שנה . הקבועהפזמון .ן מיוחדניגוהנאמרת ב' אני הוא השואל'הסליחה בין סליחות מוסף בוחרים כל שנה את . השמש

הוידויים

את . 'אואלקינו ואלקי אבותינו תב'ולא במלים ' א לפניךו תבאנא'מתחילה במילה ביום הכפורים הפתיחה לכל וידוי

.אומרים יחד בניגון ידוע' אשמנו'וכן את הוידוי , הפתיחה הזו אומר הקהל כולו בניגון, )'לוה סליחות-א': בלא המילים(' ועל כולם סלח לנו מחל לנו כפר לנו': הוא' על חטא'נוסח הבקשה שבין פסקאות

אין ' בעזות מצח'אחר . 'לוה סליחות-א': שמוסיפים בה את המילים', ועל חטאים'שבסוף ' כולםועל 'מלבד בקשת .'בתמהון לבב'אלא ממשיכים עד ', ועל כולם'אומרים את בקשת

. המודפס בתחתית העמוד,מ" כמנהג פפד'ועל חטאים 'אומרים את סדר .יה בקול רםל חוזר עלוהקה, ץ מנגן כל פיסקה בניגון מיוחד"הש' על חטאיםו'בסדר .'שאנו חייבים': במילים, מכים על הלב גם באמירה זו

כל נדרי

.'גם אתה': והמתברך עונה', לשנה טובה תחתם': מברכים איש את רעהו, בהליכה לבית הכנסת, בכניסת יום הכפורים

בקול , מברכים, דר תפילותיהםואחריו בזה אחר זה שאר בעלי התפלה לפי ס, הרב. מתעטפים בטלית' כל נדרי'לפני .'להתעטף בציצית'את ברכת , בניגון ימים נוראים, רםאור 'אבל אין מוציאים ספרי תורה ואין מקיפים עמם ואין אומרים ', כל נדרי'פותחים את ארון הקודש עד גמר

.'זרוע לצדיק .'בישיבה של מעלה'ם פעמי' ואומרים עמו ג, ץ"שנים מנכבדי הקהל עומדים לימינו ולשמאלו של הש .הקהל אומר עמו בקול נמוך. פעמים ובכל פעם מרים קולו יותר' ג' כל נדרי'ץ מנגן "ש ".מיום כפורים זה עד יום כפורים הבא עלינו לטובה: "לשון עתיד בלבד, כדעת רבנו תם הוא'כל נדרי'נוסח לפני החזן אותה מקדימים לסיים והם , פלליםים כל המתאומר' שהחיינו'ברכת את . אומרים רק פעם אחת' ונסלח'

. על ברכתו'אמן'כדי לענות

ערבית ליל יום הכפורים

. בניגון יום הכפורים'כי ביום הזה יכפר' אומרים את הפסוקולאחריה ,ץ בנעימה" נאמרת על ידי הש'השכיבנו'ברכת .'תתקבל'יש קדלפני וסוגרים אותו ,'יעלה 'לפני אמירת את ארון הקודש םפותחי .נוסח זה מודפס ברוב המחזורים בתחתית העמוד: לתשומת לב. מ"אומרים לפי נוסח פפד' שומע תפלה' .ני ימים נוראיםבניגו' אדון עולם'ו' יגדל ' שריםבגמר התפילה .'שיר הכבוד'ו' שיר היחוד'רבים נשארים בבית הכנסת לאמירה משותפת של

9

ם הכפוריםשחרית יו

.ההשכמותאחת מחמש . 'שעשה לי כל צרכי' ואין משמיטים את ברכת ,סדר ברכות השחר הוא כבכל יום , מברכים, ואחריו בזה אחר זה שאר בעלי התפלה לפי סדר תפילותיהם, הרב. מתעטפים בטלית' ברוך שאמר'לפני

.'להתעטף בציצית'את ברכת , בניגון ימים נוראים, בקול רם .'המחכים לסליחתו'ולא ' לור עיני המחכים ומאי'בברכת יוצר גורסים ץ פותחים וסוגרים"בחזרת הש. ה בלחשהעמיד וסוגרים אותו לפני ,'ברכו'בשחרית פותחים את ארון הקודש אחר

.)ראה לעיל ( כמו בראש השנהאותו, ודשונו: 16 שורה 55' עמ', תאות נפש'בפיוט ; נולחבמקום נ נולהנ: 5 שורה 36' עמ', אז ביום כפור'יש לתקן ביוצר , באזל- במחזורי רדלהיים [

; כצחד: במקום, כצחר: 6 שורה 62' עמ', אנא אלקים'בפיוט ; ישע במקום ,ישע: 14 שורה 60' עמ', מורה חטאים'בפיוט ; ודשונו: במקום שורה 81' עמ, בסילוק; מעליותיו: במקום, מעליותיו: 2 שורה 64' עמ, שם; ץ אפיםאר: במקום, אפים ארך: 63' עמ', אמרו לאלקים'בתחילת פיוט

].החציב: במקום, ההציב: 1 שורה 92' עמ', התכן'בפיוט ; ונטושה: במקום, ונטושה: 12במחזורים המאוחרים נדפס ', כי תודה'לבין ' מלך תר 'שנקבע לאומרו בין' הגוים אפס ותהו נגדך חשובים'הפיוט

בין הפיוט שנקבע לאומרו ' הגוים אימים זמזומים קדר ואדומים'הפיוט ; בצורה חלקית ומשובשת מחמת יד הצנזורהילי נסכים תכון מלכותם באבדך עובדי פס'גם הפיוט ; נשמט לגמרי מחמת הצנזורה' ובכל תוקף'לבין ' חכמי תום'

עם ליקויי נדפס במחזורים ', מאין כמוך באמצך'לבין ' ובכל תוקף'שנקבע לאומרו בין ',מלכותך מלך מלכי המלכיםנוסחי הפיוטים בשלמותם מופיעים בתדפיס המחולק . נמנעו מאמירת שלשתם מחמת השתבשותםמ" בפפד.נזורההצ

. בבתי הכנסת .'נהיותחז'במקום ' ותערב'אומרים ' צהר'אחר

קריאת התורה

,'יעמוד'וקריאת העולים לעלות ' מי שבירך'וכן ה, דומה לניגון הקריאהההעולים לתורה מברכים בניגון ימים נוראים .בניגון הרגיל –קריאת המפטיר וברכותיו . בניגון זהים נאמר,ליהוכו ."ויכתבהו בספר מחילה וסליחה עם כל ישראל אחיו יברכהוו: "לעולי התורה מוסיפים' מי שבירך'ב .אם לא קיבלו עליה בראש השנה, ראוי להעלות לתורה את בעלי שחרית ומוסף

מלך מוחל וסולח לעונותינו ולעונות עמו בית ישראל : "חתימת הברכה האחרונה של ההפטרה היא בנוסח זה ."ישראל ויום הכפורים מקדשרץמלך על כל הא, ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה

אבותיו ובני משפחתו נשמות כל אחד בעצמו את מזכירבו, מיחדים זמן קצר מאוד להזכרת נשמותאחר ההפטרה אין קוראים נשמות מתוך ', ל מלא רחמים- א'ץ אומרים "אין יחיד או ש. וכוליה" יזכור אלקים נשמת: "בנוסח

.אף הם נשארים בבית הכנסת, מי שהוריהם בחיים.'אב הרחמים'ואין אומרים ', ממורבוך'

יםכפורהמוסף יום , בשור: 4 שורה 178' עמ', מסטין בכבל'בחרוז ; פקור: במקום, פקוד: 12 שורה 176' עמ', יום מימים'יש לתקן בפיוט , באזל- במחזורי רדלהיים[

, בשביבי: שורה שניה מלמטה183' עמ', אשר אימתך'בפיוט ; צומנו: במקום, נוצומ: 19 שורה 182' עמ', אך אין לנו'בפיוט ; בשור: במקוםוכל 'בפיוט ; זכות: במקום, זכות: שורה תחתונה189' עמ, בסילוק; ומחניטי: במקום, ומחניטי: 3 שורה 184' עמ, שם; כשביבי: במקום

].ועינו: במקום, ועינו: שורה שניה מלמטה193' עמ', מאמינים :סדר הכריעות של עבודת יום הכיפורים אחר כך אומר הקהל בלבד . ''לפני ה'והקהל אומר עמו מילה במילה עד ', וכך היה אומר ':ץ מתחיל לומר בניגון"הש

, םכופפים ראשיה' ומשתחוים ומודים 'באמירתו, ברכיםההקהל כורע על ' היו כורעים 'ירתובאמ', והכהנים והעם'' ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד 'ירתובאמ, מניחים פניהם על חציצה שעל הרצפה' ונופלים על פניהם 'באמירתו .יםפקזו

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם 'כשאומר . כורע ומשתחוה כמותם', והכהנים והעם 'הקטעץ על "שחוזר ה, בסיימם .אומר זאת הקהל עמו', ועד .רעות ומשתחוותגם הנשים בעזרה שלהן כו , ושעויתי, שחטאתי, ולפשעים, ולעונות, לחטאים, כפר נא', 'פשעתי, עויתי, חטאתי': מכים על הלב במילים הבאות

.'ושפשעתי .ץ ולא אחריו"הקהל אומרם בנעימה יחד עם הש, כשמונים את הזריקות יכלמו הנחרים , חרפתנו העבר וחוסיך לא יכלמו( ף את נוסח הצנזורה יש להחלי8 שורה 239' עמ', גדול עוני'בחטאנו , באזל- במחזורי רדלהיים[

].מוקול י בלופיו, קםילחב ש המולמוג, מולמו גנויקח בינותאשר ובע הנותפרח :בלשון הפייטן ,)בך ויפלו ולא יקומו

יםכפורהמנחה של יום

. נאמר בלא נעימה'לדוד מזמור'. ניגון שחרית שבתהוצאת ספר תורה והכנסה ב .טעמי המקרא וברכות התורה בניגון רגיל ולא של ימים נוראים ."יעמוד מפטיר: "במילים, בלא הזכרת שמו, קוראים לישראל לעלות לתורה ].לבוא: במקום, לבוא: 11 שורה 263' עמ, יש לתקן בהפטרה, באזל- במחזורי רדלהיים[ .'ל כמוך-מי א'ההפטרה אין מוסיפים בסוף שורה 309' שם עמ ;שרפו: במקום, שרפו: שורה שלישית מלמטה, 308' עמ', טהר רבי ישמעאל'יש לתקן בחטאנו , באזל- במחזורי רדלהיים[ ].אבם הר יועובם בתמ קוךועי זח :בלשון הפייטן ,)אבם הר יועוב בושי קקעי זח( יש להחליף את נוסח הצנזורה, 17

10

נעילה

.הוא מוכשר לכךאם , הרב עובר לפני התיבה .קדיש בניגון מיוחד לנעילה. בניגון מנחה של שבת' ובא לציון'עד סוף ' אשרי' . וסוגרים אחר התקיעה'שמות' שוב לפני ה אותופותחים. כבשאר התפילות, פתיחת הארון וסגירתו .נאמרים כל אחד בניגונו הקבוע כבעת אמירתו בימי הסליחות, נים הנאמרים בסליחותראשי הפזמו זכור 'בפזמון ; איתנים שבעת: במקום, איתניםשבועת : מלמטה5 שורה 348' עמ', אדוני האדונים'יש לתקן בחרוז , באזל- במחזורי רדלהיים[

].השב שבעתים אל חיק מענינו :בלשון הפייטן ,)השב שבותינו מחיק מענינו( צנזורהיש להחליף את נוסח ה, 14 שורה 350' עמ', ברית .'נהיותחז'במקום ' ותערב'אומרים ' רצה'אחר .ל"כהוראת מהרי, כהנים עולים לדוכן אף אם נמשכת תפילת נעילה לתוך הלילה

שמות ותקיעה

:הוא הסדר דלהלן, רדלהיים בתחתית העמודיהנדפס במחזורלפי הסדר ' שמות'את ה אחר קדיש תתקבל אומרים .על אמירה זו חוזרים חזן וקהל שבע פעמים. והקהל חוזר ואומר פסוק זה', הוא האלקים' ה': אומרץ"ש .וקהל חוזר אחריו', אחד' אלקינו ה' שמע ישראל ה': אומר פעם אחתץ"ש .' ועדברוך שם כבוד מלכותו לעולם': בלחשכולם יחד אומרים פעם אחת .והתוקע משמיע תקיעה אחת בלבד אצל הבימה', תקיעה': הרב קורא .מיד אחר כך פותחים בתפילת ערבית

יםכפורהערבית מוצאי יום

.בניגון מוצאי שבת' ברכו'ו' והוא רחום'

.ומברכים על יין ונר ששבת ולא על בשמים, מבדילים בבית הכנסת .ולא ממתינים עד אחר אכילה, לבנה מיד אחר ערביתה מברכים ברכת .'גוט יום טוב': אחר התפילה מאחלים איש לרעהו .מחליפים את הפרכת והכסויים לאלו של ימי חול

א תשרי"י

השכמה , משכימים לשחרית יותר משאר הימים] 'אסרו חג של יום הכפורים'מכונה גם בשם [למחרת יום הכפורים

.'םלמען הש': 'אין גאטעס נאמען':המכונה .'למנצח'אין אומרים תחנון ולא

פרשת האזינו

. 'וחש עתדות למו'חמישי עד .ץ אומר קדיש שלם בניגון נבחר"ש, ץ של מוסף"אחר חזרת הש .עד הסוף' תתקבל'ץ אומר את הקדיש השלם בניגון מ"ולפיכך ש, 'צדקתך'במנחה אין אומרים

ערב יום טוב

.'למנצח'בשחרית אין אומרים .בניגון ימים שאין בהם נפילת אפים' ל ארך אפים-א'ומרים א .כסוי עמוד החזן והבימה באלה המיוחדים לחג, המעילים, חליפים את הפרוכתמ

נוסחי תפילה בחג וחול המועד

".וישמחו בך ישראל אוהבי שמך: "כבשבת' והשיאנו'הנוסח בסוף ).'אלינו'ולא (' שובה עלינו': נוסח הואה', א מלך רחמן"או'בקטע , בברכה האמצעית, במוסף

סוכותשל ' ערבית ליל א

).ליטא- נמצאות גם במחזורי פולין. ('אוחזי בידם'אומרים מערבות

.'וידבר משה ': את הפסוקאומרים' השכיבנו'אחר .בניגון יום טוב' יגדל'. 'עלינו' .'שהחיינו' ברכת עםקידוש בתוך בית הכנסת

דסוכות' שחרית א . בניגון יום טוב–' ברוך שאמר'. בניגון סוכות נאמר'אדון עולם'

.'ל בתעצומות- הא'ב פותחולא' הגדול בכבוד שמך 'פותח בנעימת יום טוב באמירתץ "ש .קדישחצי הוממשיך בה עד סוף ' ל ההודאות-א'בניגון סוכות אומר הוא את הברכה החל מ

11

של ' רחם מצוקים'ץ בניגון "השאומר ' פוצחים'את סוף האופן מ. 'אותךאאמיר 'אופן ',אכתיר זר'אומרים יוצר אנא ' זולת ,אומרים אותו בניגון' על הראשונים' והחל מהקצר' אמת ויציב'נוסח . ראש השנהפיוטי קדושת מוסף

].נוביה אוכת: בלשון הפייטן, תכה קמיך: יש להחליף בסוף הזולת את נוסח הצנזורה [.'הושיעהעד לא 'אומרים גם ).ליטא- גם במחזורי פוליןןקרובות אלה ה( .'אוימתי'את הקרובות אומרים ץ"בחזרת הש

.ואת סוף הסלוק' מכלכל חיים בחסד'ץ מנגן "הש .ואין מדלגים אותם', ל נא- א'ו' מצוקי רגב .]משלשים: וםבמק, משלשים: שורה תחתונה52' עמ, יש לתקן בסילוק, באזל- במחזורי רדלהיים[

נענועים והלל

מסורת כזו היתה . אף שיש לו סימנים, לפי גדולי הפוסקים באשכנז אין לברך על אתרוג שאין לו מסורת מדור דור .יענעווע-לבני אשכנז רק על אתרוגי קאלאבריה

ביום הראשון מברך כן גם ו, בניגון של ברכת הלל' על נטילת לולב'ברכת את ץ מברך בקול רם " הלל השלפני אמירת .'שהחיינו'את ברכת

.בניגון סוכותץ ואחריו הקהל "אומרים ש' אנא'ו' הודו 'את פסוקי .מטה, מעלה, צפון, מערב, דרום, מזרח: וסדר הרוחות, פני המנענע למזרח בכל הנענועים '', יאמרו נא יראי ה'ו' בית אהרןיאמרו נא 'ץ מנענע גם ב"הש', יאמר נא ישראל'ו' הודו'בנוסף לנענועיו באמירת

.'הודו'והציבור מנענע בכל פעם שעונים .'הצליחה נא' אנא ה'אין מנענעים ב ץ והן "הן הש, לשתי רוחות' נא'לשתי רוחות וכן במילה ' הושיעה'וכן במילה , מנענעים לשתי רוחות' אנא'במילה .קהלה

יש הנוהגים . ציבור כאשר הוא אומרם בקול רם והציבור שותקץ להוציא את ה"מכוין הש' יאמרו נא'בהלל בפסוקי של ' יאמרו'על כל אמירת ' הודו'אבל מקפידים על ענייה משותפת ומסודרת של ', יאמרו נא'לומר בלחש גם את פסוקי

.ץ בקול רם"ואין משבשים את סדר העניה מתוך רצון לומר את פסוקו של הש, כפי הדין, ץ"ש .הלל נאמר בניגון נבחראחר ' תתקבל'קדיש

של סוכות' קריאת התורה בא .פסוקי הוצאת ספר תורה והכנסתו נאמרים בניגוני יום טוב

.כנהוג בימים נוראים', רבונו של עולם' ותחינת ג מידות" ייש הנוהגים לומר ברגלים .חצי קדיש אחרי קריאת התורה בניגון סוכות ].הבשיובמקום , בושיו: 7 שורה 72' עמ, טרה של יום ראשוןיש לתקן בהפ, באזל- במחזורי רדלהיים[

הושענות

. אומרים סדר הושענות,'תתקבל' לפני קדיש ,אחר מוסףאחרי הוצאת ספר התורה סוגרים את הארון . מוציאים ספר תורה אחד ומחזיקים אותו על הבימה עד גמר ההקפה .מידעונה הקהל וכן .'הושענא ': וקהל עונה,'למענך אלקינו ':ץ אומר" ש;'הושענא ': וקהל עונה,'הושענא ':ץ אומר"ש

.וקהל עמו, כולו' אערוך שועי'ץ בנעימה ידועה את הפיוט "אומר הש לאחריהן. ץ" של ש'למענך 'בשאר שלוש אמירות של ץ בקול ובניגון"אותם אומר הש, האחרונים החרוזיםבשנימלבד , אחר כל צמד מילים' הושענא נא'אין אומרים

.וכפי שנדפס בסידורים והמחזורים', הושענא ': עונה הקהל מהם ואחרי כל אחד'למענך' .ונמצא בסדורי ומחזורי אשכנז המובהקים, סדר פיוטי הושענות לפי ימי החג הוא קבוע בכל השנים ואחריהם הולכים בני , רבואחריו הולך ה, ץ פונה לצפון ומתחיל להקיף"ש. בעת אמירתןכך הוא סדר ההליכה

בני הטורים הדרומיים מתחילים להקיף מיד אחרי . ואחריהם בני הספסל השני, הספסל הראשון שחולפים על פניו, הסמוכים לטור השמאלי הולכים עם בני הספסל הסמוך שמשמאל, בני הטור האמצעי נחלקים לשנים. הרב

.מימיןוהסמוכים לטור הימני הולכים עם בני הספסל הסמוך שוהקהל , "אני והו הושיעא נא: "אומר בקול רם, ץ למקומו לפני התיבה אחר ההקפה אחרי ההושענא"כשחוזר הש

.'כן הושע נא': וקהל עונה על כל חרוז', ליםכהושעת א'מנגן כל חרוז של ץ "הש. אחריו .אחרי הושענות בשבת ויום טוב בניגון נבחר' תתקבל'קדיש

מנחה של יום טוב

ץ "ושתי הברכות הראשונות של חזרת הש, חצי הקדיש לפני העמידה; נאמרים בניגון שבת' ובא לציון'עד סוף ' שריא'

קדיש ; בניגון יום חול–שלוש הברכות האחרונות ; בניגון יום טוב–והברכה האמצעית ' לדור ודור; ' בניגון חול– . למנחה של יום טוב בניגון מיוחד–' תתקבל'

דסוכות' בערבית ליל

.'ברכו 'לפני' מה טובו 'שרים

).במחזורי אשכנז המובהקים( 'חג אסיף'אומרים מערבות .'וידבר משה'אומרים את הפסוק ' השכיבנו'אחר .בניגון יום טוב' יגדל'. 'עלינו' .בתוך בית הכנסת קידוש

12

דסוכות' ב יוםשחרית

אומר ' פוצחים'ץ מ"סוף האופן השאת . 'אאמיר אותך'אופן ',המאיר לארץ '',אמיץ לנורא ואיוםא'אומרים יוצר 'אנא הושיעה'זולת , הקצר' אמת ויציב'נוסח . אש השנהקדושת מוסף ר של פיוטי' רחם מצוקים'בניגון ץ "הש

). של סוכות'יום אב נמצא ליטא-זורי פוליןבמח( ).ליטא- במחזורי פולין גם ןקרובות אלה ה( .'ארחץ בנקיון'את הקרובות אומרים ץ"בחזרת הש

דסוכותיום שניערבית מוצאי

.מוצאי שבתכב' ברכו' ו'והוא רחום'מאריכים באמירת אך ' לדוד ברוך'אין אומרים , וכותשל ס' בט "במוצאי יו

.'עלינו'מבדילים בתוך בית הכנסת לפני

חול המועדתפילין ב

.מניחים תפילין בחול המועד .י" גם בא על התפיליןברךמ ,מי שמנהג אבותיו בברכה .ץ מברך על התפילין בלחש ולא בקול כבשאר ימים"הש .כדי שלא תחצוץ באחיזת הלולב, מתירים את הרצועה מהיד, וכן לפני הושענות, לפני נטילת לולב יש ', ובא לציון'יש החולצים לפני , יש החולצים תפילין לפני הלל. אין הפסקה לפני הלל או מוסף לצורך חליצה

והורו פוסקי אשכנז שמועדי החליצה השונים בבית כנסת אחד אין , החולצים לפני חצי קדיש ויש החולצים אחר מוסף .'לא תתגודדו'בהם משום

שחרית חול המועד סוכות

.בניגון סוכות 'אדון עולם'

.הלל ונענועים כמו ביום טוב של סוכות .כנהוג בכל יום שאין בו תחנון, בניגון מוצאי שבת' ברכו'מאריכים באמירת

קריאת התורה של חול המועד סוכות

:הקריאה נעשית לפי הסדר הבא

לישראל שני ', וביום הרביעי'לישראל ראשון ', וביום השלישי'ללוי ', וביום השני'דחול המועד קוראים לכהן ' יום א .'וביום השלישי' 'וביום השני'

לישראל ', וביום החמישי'לישראל ראשון ', וביום הרביעי'ללוי ', וביום השלישי 'דחול המועד קוראים לכהן' יום ב .'וביום הרביעי' 'וביום השלישי'שני

וביום ' 'וביום הרביעי'ולמפטיר קוראים , חלוקת שבעת הקרואים כמצוין במחזורים, דחול המועד חל בשבת' יום ג .'החמישי

לישראל שני ', ביום השביעי'לישראל ראשון ', וביום הששי'ללוי ', ם החמישיוביו'וביום 'לכהן , דחול המועד' יום ד .'וביום הששי' 'וביום החמישי'

. בניגון סוכות בגמר הקריאה בכל ימי חול המועד נאמרחצי קדיש

מוסף של חול המועד סוכות

.'נקדש'ץ אומרים קדושת "בחזרת הש

בניגון יום –והברכה האמצעית ' לדור ודור; ' בניגון חול–ץ "השץ אומר את שתי הברכות הראשונות של חזרת "ש להודיע על אמירת , בניגון יום טוב–סיום הברכה האחרונה ; בניגון יום חול–שלוש הברכות האחרונות ; טוב

.הושענות .באופן שנאמרו בראשון של חג', תתקבל' נאמרים לפני קדיש הושענותפיוטי ה

חול המועדבתש

.כבכל שבתות השנה, לת שבת נאמר בשלמותסדר קב

בהן וחלקו השני של חצי קדיש נאמרים בניגונים המיוחדים לשבתות ' השכיבנו','ונאמר','מלכותך','ברכו 'בליל שבת .שני ספרי תורהקוראים ב

.בית הכנסתתוך בםומקדשי' במה מדליקין'אומרים נוסח ', ת השם הנכבדא'אומרים יוצר .שני ספרי תורהתות בניגון המיוחד לשב' בפי ישרים'ץ " אומר השבשחרית

פיוטים אלה הם רק (.' מקדם פלאךהזכרא'זולת , אומרים אותו בניגון' על הראשונים' והחל מהקצר' אמת ויציב' ).במחזורי אשכנז המובהקים

.אחר הלל נאמר בניגון מיוחד ליום קריאת מגילה' תתקבל'קדיש .קדיש יתום, אחר הקריאה. 'שהחיינו'אין מברכים . קהלת בברכהאיםורפני הוצאת ספר תורה קל

13

: במקום, וישתכחו: שורה תחתונה166' עמ, שם; ולבי :במקום, בלבי: 3 שורה 159' עמ, יש לתקן בקהלת, באזל- במחזורי רדלהיים[ .]יבחר: אל הכתיב, רבחי: להוסיף את הקרי, שורה תחתונה167' עמ, שם; וישתכחו

.חלקו הראשון של חצי קדיש שאחר קריאת התורה נאמר בניגון שבת וחלקו השני בניגון נבחר או של סוכות כך הוא " (וקרבן היום כאמור, זה קרבן שבת: "בעמידה של מוסף בין פסוקי קרבן שבת לפסוקי קרבן החג אומרים

אך הנוסח המדויק של הגאונים והראשונים , יצרו בפירוט החגים השוניםנוסח הסידורים המודפסים שמדפיסיהם ק ").וקרבן יום חג הסוכות כאמור, זה קרבן שבת: "הוא

וכן את שלש האחרונות ', מחיה מתים'ו, ץ את שתי הברכות הראשונות אבות"מנגן הש, ץ של מוסף"בחזרת הש .להודיע על אמירת ההושענות, גן בניגון יום טובחוץ מסיום הברכה האחרונה אותה מנ, בניגון שבת', רצה'מ

יש ', הוד שכינתו'אחר המילים [. 'ישיבאלקיכם ': אומרים את הפיוט', אלקיכם' אני ה': בסוף קדושה אחר עניית הקהל ].שומרי סכתוהיות סכה לצל ל. דרוך פורה ידרך אויב בחמתו: להוסיף את החרוז שהושמט על ידי הצנזורה

.ואף אין פותחים את ארון הקודשוציאים ספר תורה אין מבשבת באמירת הושענות .ההושענות נאמרות בנעימה של שאר ימי החג בהם מקיפים עם הלולב וקהל עונה על כל ', ב המוןכהושעת א'מנגן כל חרוז של ץ "הש .והקהל עמו', אום נצורה'נגן את הפיוט ץ מ"הש

.'כן הושע נא': חרוז . בניגון נבחר–קדיש תתקבל לאחר ההושענות . בניגון נבחר–' תתקבל'סוף קדיש , במנחה . 'ויהי נועם' אין אומרים .'ברכו'ו' והוא רחום' ומאריכים באמירת 'למנצח' ו'לדוד ברוך 'שבת מזמריםבמוצאי

.ומבדילים בתוך בית הכנסת' ויתן לך'אומרים

רבהתקון ליל הושענא

. וללמוד את סדר תקון ליל הושענא רבה,בליל הושענא רבה נוהגים רבים להיות נעורים עד לאחר חצות .את כל ספר דברים ואת כל ספר תהלים, )או בבית(קוראים בחבורה בסוכה גדולה .ועותואופן הקריאה דומה לקריאה של ליל שב, מתוך חומשיםאלא ,ספר תורהמתוך אין קוראים משנה תורה

עד דברים תהרב פותח בקריאת פרש. מחלקים את ספר דברים לפרשיות. יושבים כולם סביב שולחן ובראשם הרבוהצבור , ואחריו כל אחד ואחד לפי תורו וסדר ישיבתו קורא בקול רם פרשה אחת, וקורא בקול רם בטעמים', שני'

.קורא עמו בלחשדימים לקום כמה פסוקים לפני כן כדי שלא להבדיל בין דברי יש המק. נהגו לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות

.תורה .כולה' וזאת הברכה'פרשת את הרב קורא את עשרת הדברות וכן . אומרים קדיש יתום,קריאת ספר דבריםבגמר היינו המקריא קורא פסוק אחד בקול , את מזמורי התהלים קוראים כדרך אמירת תהלים המקובלת מקדמת דנא

.וחוזר חלילה, והקהל עונה אחריו בקול רם את הפסוק שאחריו, )קול נמוךהל עמו בוק(רם ואחר סיום כל ספר . וגומר', לכו נרננה'הפסוקים ' את ג אומרים התהלים ספריתאחד מחמשלפני תחילת כל

.המתאים לאותו ספר' יהי רצון' ונוסח קדיש יתום, וגומר', מי יתן'הפסוקים ' אומרים את גפסקה להגשתם בין סיום קריאת ספר יש העורכים ה. מאכלים ומשקאותלך הלימוד עומדים לרשות הלומדים במה

.דברים לבין התחלת אמירת תהלים

שחרית הושענא רבה

.אחת מחמש ההשכמותמחליפים את הערבות של אגד הלולב . לפחות את הטבעת העליונה, התפילה מסירים את טבעות הלולבלפני

.בחדשות .)קיטל ( לובש סארגנס אינוץ"הש. עד סוף התפילה, פרוכת ומעילים לבנים של ימים נוראיםשמים ברכות . 'ברוך שאמר'ץ ו"דש' להתעטף בציצית'ברכת ', על נטילת ידים'וכן ברכת , בניגון ימים נוראים' אדון עולם'

.השחר ופסוקי דזמרה בניגון חול .אין אומרים פסוקי דזמרה של שבת בניגון –הברכה סיום ,ץ בניגון ימים נוראים"אומר הש' וליחדך באהבה'עד ' הביאנוו'וכן ' לאורו'עד ' אור חדש' .חול

קריאת התורה בהושענא רבה

על 'אין אומרים . 'ואני תפילתי, 'של ימים נוראים' רבון'ג מדות ו"אומרים י. הוצאת ספר תורה בניגוני ימים נוראים

.'הכל . כבכל יום–' מי שבירך'יאה וברכות העולים לתורה וכן נוסח הניגון הקר ' וביום הששי 'לישראל שני', וביום השביעי 'לישראל ראשון', וביום הששי'לוי ל', וביום החמישי 'קוראים לכהן

.'וביום השביעי' .'לעילא'וכופלים בו , בניגון ימים נוראים, קדיש אחר קריאת התורהחצי . בניגון ימים נוראיםהכנסת ספר תורה

14

מוסף הושענא רבה

. בניגון שבת–עד סופו ' לעילא'ומ, חצי קדיש לפני מוסף נאמר בניגון יום חול .'נקדש'ואומרים קדושת , כבשאר ימי חול המועד, ץ דמוסף"הניגונים בחזרת הש .מחזיקים אותם על הבימההם מוציאים שבעה ספרי תורה ושבעה אנשים להושענות בגמר הקפה שניה , םספריבגמר הקפה ראשונה מחזירים אחד מה. ארון הקודש נשאר פתוח במשך ההקפות בלבד

אחר הקפה שביעית והחזרת ספר . 'אערוך שועי' ההקפה השניה היא .וכן בגמר כל הקפה ספר נוסף, מחזירים ספר שני, המצויים הספריםמניןחזירים לפי מ, ספרי תורהשאין בבית הכנסת שבעה כ. סוגרים את ארון הקודש, שביעי

.הקפה השביעיתגמר הבחישוב שהאחרון יוחזר בלא חוזרים , בסופו. נאמר כבשאר ימי סוכות'ליםכהושעת א'. והקהל חוזר אחריו', אני והו הושיעא נא'ץ אומר "הש .'אנא הושיעא נא'ץ ממשיך "אלא הש', אני והו הושיעא נא'על .נות הם כמו בשאר ימי חג הסוכותניגוני הפיוטים של ההושע במלכיות של ראש 'אנסיכה'בניגון סוף הפיוט ' שערי שמים פתח'יש האומרים ', אז כעיני עבדים'בסוף הפיוט

.השנהשם : בלשון הפייטן, )שם רשעים להאביד (יש להחליף את נוסח הצנזורה, 15 שורה 209' עמ', אמן ישעך בא'בפיוט , באזל- במחזורי רדלהיים[

].עדינה להאביד .קדיש בניגון נבחר של יום טובץ אומר "ש, 'הושיעה את עמך 'בגמר אמירת .'תתקבל'קדיש אחר חובטים את ההושענות .'שיר מזמור לאסף'שיר של יום ו', עלינו'לאחר החבטות אומרים .אפיית מצותלאת בדי ההושענא מצניעים לשריפת חמץ או

צרתשמיני עערבית

).במחזורי אשכנז המובהקים. ('שמיני אותותיו': אומרים מערבות של שמיני עצרת

.'וידבר משה'אומרים את הפסוק ' השכיבנו'אחר .'את יום שמיני חג העצרת הזה': ברכת המזון אומריםבובקידוש , בעמידה

. בניגון יום טוב'יגדל'. 'עלינו' .שהחיינו'קידוש עם ברכת

עצרתשמיניית שחר

.ניגוני התפילה כבימים הראשונים של סוכות ).'ל בתעצומות-הא'ולא (' הגדול בכבוד שמך'במילים של שחרית פותחץ "ש .אומרים אותו בניגון' על הראשונים' ומהקצר' אמת ויציב'נוסח ', המאיר לארץ', 'ם כאישון ננצרתא'אומרים יוצר

.'אמונים אשר נאספו'זולת .כנהוג בימים נוראים', רבונו של עולם' ותחינת ג מידות" יומר ברגליםיש הנוהגים ל . בניגון'על הכל 'אומרים .)שהוא מנהג פולין' עשר תעשר'ולא מתחילים ('כל הבכור 'הקרואים היאחמשה תחילת הקריאה לכל .'ויזכהו לעלות לרגל', 'ולכבוד הרגל': לעולי התורה מוסיפים' מי שבירך'ב .'מתנת יד'את הרב בגלילת ספר שני משום ברכת מכבדים .'ולישראל עמו'עד ' ויהי ככלות שלמה 'מפטירים

מתנת יד

.ץ עד סוף הכנסת ספר תורה"הרב הוא הש

של ' מי שבירך'מברך את הרב בספר תורה בידו ואוחז אחד מראשי הקהל. 'מתנת יד'ההפטרה מברכים עבור אחר ל המעות שכל אחד (.כל הקהלאת ' מתנת יד'של ' מי שבירך'ב מברךהרב את ספר התורה וואחר כך אוחז ', מתנת יד'

).נאספות אחר החג ונשלחות ליעדן, קיבל עצמו לתת כמתנת יד עבור לומדי תורה ועניי ארץ ישראל וירושליםנוהגים ה. וניםכמבואר בראש, לעורר עצב בימי חיוב דאורייתא של שמחהסורכי א, ברגלים' יזכור'אין אומרים

.'מתנת יד'של ' מי שבירך'יכולים לאומרו בשעה אמירת , לאמרו כמנהג פולין .הרב בעצמו מכניס את הספרים לארון

תפילת גשם

. בניגון ימים נוראים נאמריםוסדר הכנסת ספר תורה' יהללו, 'וסופו' אשרי'תחילת

.)קיטל(סארגנס לובש אינוץ"הש. תולים פרוכת לבנהלפני מוסף .בניגון מיוחד לתפילות גשם וטל' לעילא'ואומרים מ, 'לעילא'כופלים בו , בניגון ימים נוראים –קדיש לפני מוסף גימל – הגשם (משיב הרוח ומוריד הגשם : אומרקהלה". משיב הרוח ומוריד הגשם" :ץ"השלפני תפילה בלחש מכריז

. זו ואילךבתפילה) קמץבבסגול ולא .ץ"תפילת גשם נאמרת בתוך חזרת הש נאמרתץ"ברכה ראשונה של חזרת הש. ץ וסוגרים אותו לפני קדושה"פותחים את ארון הקודש בתחילת חזרת הש

.בניגון שבת

15

וממשיך ', משיב הרוח ומוריד הגשם ':ץ אומר"אלא ש', יטריח לפלג'עדיין אין אומרים ', אתה רב להושיע'אחרי וכל הפיוטים הנלוים לפי ניגוניהם ' יטריח לפלג'ורק אז אומרים ', ומצמיח ישועה'בניגון שבת עד ' ל חיים בחסדמכלכ'

).'איום זכור'מלבד האחרון , כולם גם במחזורי פולין. (המיוחדיםץ ומנגן בניגון "ממשיך השאז . לחיים ולא למות: ואחר כך אומרים, לשובע ולא לרזון :בסוף הפיוטים מקדימים

.י מחיה המתים"בא: ומסיים בניגון שבת, יח ישועה ואין דומה לךלך ממית ומחיה ומצממ: מיוחד .'איום זכור נא'ץ בניגון "את הקדושה אומר הש .'מתנת יד'בניגון כהנים ברכת .'לעילא'וכופלים בו , )'שיאהרעס קדי'(בניגוני מועדי השנה ' תתקבל'קדיש .בניגון ימים נוראים', אנעים זמירות'ו' אין כאלקינו'

מנחה של יום טוב

ץ "ושתי הברכות הראשונות של חזרת הש, חצי הקדיש לפני העמידה; נאמרים בניגון שבת' ובא לציון'עד סוף ' אשרי'

קדיש ; בניגון יום חול–שלוש הברכות האחרונות ; בניגון יום טוב–והברכה האמצעית ' לדור ודור; ' בניגון חול– ).'פזמונים קדיש'(ני פזמונים של סליחות בניגו –' תתקבל'

ערבית שמחת תורה

, עץ חיים, קיפול מפה והושטה, חיפוש, נר להבדלה, יין להבדלה, יין לקידוש :מצוות לכל השנהלפני ערבית מוכרים

.וכיוצא באלה .'כובר 'לפני' מה טובו 'שרים .'את יום השמיני'אומרים מערבות .'וידבר משה'אומרים את הפסוק ' השכיבנו'אחר .)'יאהרעס קדיש'(בניגוני מועדי השנה ' תתקבל'קדיש . בניגון יום טוב'יגדל'. 'עלינו' .שהחיינו'קידוש עם ברכת

)'הקפות'(שירה וריקודים

מאז ימות רבותינו הראשונים נהגו . ו נהוגים בדורות שלפנינוריקודים בתוך בית הכנסת לא הי. מקום המחולות

,סביב מדורה בחצר בית הכנסת, בשעות אחר הצהרים של שמחת תורה, באשכנז לצאת במחולות שיר לכבוד התורההיו עורכים שולחן לצד המחוללים וכל החפץ בכך היה מטיב את לבו . בלא לטלטל את ספרי התורה ובלא לקפץ עמם

שאסרו על עריכת מדורות , בדורות האחרונים בטלה שמחה זו בצו השלטונות. רגימא ומשקה המונחים שםבמיני ת, יש שלא רקדו כלל. מני אז לא היו מנהגי מחול קבועים בשמחת תורה בקהילות אשכנז. מפני חשש דליקות ושריפות

שו הקפות עם מחולות בבית הכנסת ויש שבאותו לילה ע, ויש שבליל שמחת תורה יצאו במחולות באולמות מיוחדים .זה בכה וזה בכה, עם קריאה לילדים

והוא באופן ששתי רגלי הרוקד הן באויר , ל לרקוד בשבת ויום טוב" אסרו חז.ט"איסור קיפוץ וריקוד בשבת ויו עוקר שתי –' קיפוץ'רבי ירמיה רבי זעורה בשם רב חונה , ולא מרקדין: "ב"ה ה"כמבואר בירושלמי ביצה פ, בבת אחת

ועקירת הרגל השניה נעשית לפני הנחת , היינו ששתי הרגלים באויר". עוקר אחת ומניח אחת–' ריקוד, 'רגליו כאחתולא נהגו בהן באשכנז אף בשמחת תורה שביום טוב , קפיצות וריקודים אלה הם אסורים מעיקר הדין. הרגל הראשונהשהונהגו בכמה מקומות בזמננו גם בשבת וביום , ת שתי רגלים יחדולפיכך אותן קפיצות גבוהות בעקיר, שני של גליותאין להן שורש במסורת אשכנז , וקפיצות אחרות כיוצא בהן', משה אמת ותורתו אמת'באמירת , טוב ראשון): ד"שי' סי, שערי תשובה–ת הגאונים "שו(ההיתר לרקוד בשמחת תורה הוא בתשובת רב האי גאון יסוד . המובהקת

רגילין אצלנו שמרקדים אפילו כמה זקנים בשעה שאומרים קלוסין , שהוא אחרון... יעי ספק שמיני לחגתשביום "ק וכל "על תשובה זו סמכו המהרי". לכבוד התורהביום זה בלבדונהגו בו היתר , אלא שזו משום שבות הוא, לתורה

, גאונים רק ביום טוב שני של גלויותהתירו אותם ה, ברם. הפוסקים שבאו אחריו להתיר את הריקודים בשמחת תורהבני ארץ ישראל . (שאין יום שמחת תורה חל בשבת בחוץ לארץ, ולא ביום טוב ראשון ובודאי לא בשבת, שהוא מדרבנן

ובשמיני עצרת לא סיימו את התורה ולא ערכו בו שום , שנתית- עד לימי רבותינו הראשונים נהגו בקריאת תורה תלת ).שמחה לגמר קריאתה

כדרך שמקיפין , היתר גמור הוא לעסוק בשירה הנעשית בהקפות סביב הבימה במעגל. יתר מחול בשבת ויום טובה המחול הוא "כי , היינו יוצאים במחול, בשמחת תורה' מחנגין'לפיכך היו אבותינו . כי אין בה מדיני הריקוד, בלולב

ועת רגליו ללכת מתנועת קול השיר התנועה נמשך לו תנ"וכל אחד , "שהולכים רבים איש ביד חברו סביב סביב ".במחולות

אלא בתוך התפילה בלבד , באשכנז הקפידו על שורת הדין שלא להשמיע פסוקים דרך שיר. איסור שירת פסוקים לפיכך בעת ריקודי שמחת . בזמני שמחה הירבו לזמר פיוטים וזמירות אך לא פסוקים. ל"דרך העבודה שקבעו חז בין ההקפות שרים .הן פיוטים והן מילות תפילה והתעוררות, ם של קדושה שאינם פסוקיםתורה שרים רק מילי

נחית כצאן ', 'עס גיבט קיין גאט וויא אונזער גאט אין כאלקינו'כגון , בלשון הקודש ואף בלשון אשכנזשירים שונים .'בכל לבב' דה האו'וכן אומרים בנעימה יפה שני מזמורי תהלים שלמים , 'ויאתיו כל לעבדך', 'עמך

לא הורגלו , היות ולפי עיקר המסורת לא נערכו ריקודים מחולות בתוך בית הכנסת. נשים ונערות בבית הכנסת מלבד ילדות קטנות בגיל שאין מונעים מהן את , באשכנז להתיר כניסת נשים ונערות לבית הכנסת בשמחת תורה

.הכניסה לבית הכנסת בכל השנה כולה

16

טוב לכבודה של תורהשמחה בליל יום

והחפץ ללכת , התקבלה ההנהגה לסיים את תפילת ערבית לגמרי, בבתי הכנסת כמנהג אשכנז המובהק בארץ ישראלהאחרים נשארים בבית הכנסת ונוהגים לפי הסדר דלהלן שאינו חלק מתפילת . יכול לעשות כן, לקדש ולסעוד, לביתו .נז בדורות האחרוניםושאוב מהנהגות של קהילות אחדות באשכ, ערבית

' שמע ישראל'לפני . ץ בזה אחר זה והקהל אומרם עמו בקול נמוך"נאמרים בקול רם על ידי הש' אתה הראת'פסוקי לפני . בניגון שבת' ויהי בנסוע'את הפסוק , בניגון ימים נוראים' שמע' את הפסוק אומריםו, פותחים את ארון הקודש

").דרך כבוד של מעלה", ועמם את שאר הספרים(' פושחי' לשם מוציאים ספרי תורה' גדלו' .עד שיוחזרו ספרי התורה, נהגו לשים נר דולק, בתוך ארון הקודש הריק .בניגון ימים נוראים' גדלו'אחד מספרי התורה ואומר את ץ אוחז "הש .'אגיל ואשמח'אומרים בניגון ', וכו' אלקי הרוחות'', 'אנא ה'. הקפות בשירה ורננה . מי שמכובד באמירת החרוזים הללו בכל הקפה והקפה לובש טלית משום כבוד הציבורכל נחית ', 'עס גיבט קיין גאט וויא אונזער גאט אין כאלקינו', 'בכל לבב' אודה ה'כגון , בין ההקפות שרים שירים שונים

).השירים מופיעים בתדפיס מיוחד(' ויאתיו כל לעבדך', 'כצאן עמך .ספרי התורה למקום הקריאה של מחר' גוללים את גהיינו ש', חיפוש'שים את ה עואחר ההקפות קוראים בספרי התורה הללו בלא ברכה בטעמי , החגלפנישהתכוננו והודיעו לגבאים , נערים שאינם בני מצוה

.'ר כחייש': כל נער קורא כשלשה פסוקים ולאחר מכן הקהל אומר לו בקול .המקרא בפרשיות שעומדים לקרוא מחר ולא ,לכבוד המקום ולכבוד התורה, כבקריאה רגילה, לישב במקומות מסודריםקהלעל ה, בשעת הקריאה

.להסתובב ולהרעיש מוציאים את הנר מן הארון לפני הכנסת ספרי .'ובנחה יאמר', 'לדוד מזמור ','יהללו': הכנסת ספר תורה בשירה

.התורה

שחרית שמחת תורה – 'המלך, 'בניגון יום טובנאמר ' הגדול ').'ל בתעצומות- הא'ולא (' הגדול בכבוד שמך'במילים של שחרית פותחץ "ש

, בניגון שני ספרי תורה –' בפי ישרים, ' בניגון ברכת המגילה– 'וכתוב, ' בניגון שבת– 'שוכן עד, 'בניגון ימים נוראים .ומסיים בניגון יום טוב

אומרים יוצרות של שמחת . מורכבת מניגוני השנה' ו ישראל באהבההבוחר בעמ' עד מברכת יוצרתפילת שחרית אום ךאשרי'אופן ,)רק במחזורי אשכנז(' אשריך ישראל'סלוק היוצר , )גם במחזורי פולין(' אשרי העם'יוצר : תורה של פיוטי קדושת מוסף' רחם מצוקים'בניגון ץ "אומר הש' על כסא'סוף האופן מאת . )רק במחזורי אשכנז(' קדוש

' אז בקשוב'זולת אומרים בניגון את ה .אומרים אותו בניגון' על הראשונים' ומהקצר' אמת ויציב'נוסח . אש השנהרשירה 'ו, בניגון שביעי של פסחץ "אומר הש' ממצרים גאלתנו' את הקטע המתחיל במילים).גם במחזורי פוליןנמצא (

.בניגון ברית מילה –' חדשה ).'יאהרעס קדיש'(בניגוני מועדי השנה –' לתתקב'ברכת כהנים וקדיש ' שמע ישראל'לפני . ץ בזה אחר זה והקהל אומרם עמו בקול נמוך"נאמרים בקול רם על ידי הש' אתה הראת'פסוקי

מוציאים את כל ספרי ' גדלו'לפני . בניגון ימים נוראים' שמע' את הפסוק ץ אומר"והש, פותחים את ארון הקודש .ם בחורים בנשיאתםהתורה ואין מכבדי

.עד שיוחזרו ספרי התורה, נהגו לשים נר דולק, בתוך ארון הקודש הריק .'בישועתו'עד ' רוממו'אחר כך אומרים . 'גדלו'ץ אוחז אחד מספרי התורה ואומר "הש , )א"כמבואר ברמ" (כמו שמקיפים עם הלולב"הקפות ממש , פעמים' נושאי ספרי התורה מקיפים סביב הבימה ג אלקי '', 'אנא ה'בכל אחת מהקפות אלה אומר החזן .הקהל אינו מקיף אלא מנשק את ספרי התורה בעברם על פניהםו

.'אגיל ואשמח'בניגון ', הרוחות מוציאים .ספרי התורה שקוראים בהם' מלבד ג, בגמר הקפה שלישית מחזירים את רוב ספרי התורה לארון הקודש

.י התורהאת הנר מן הארון לפני הכנסת ספר . בניגון'על הכל 'אומריםו, הספרים לבימה' החזן ושנים שעמו מביאים את ג

קריאת התורה דשמחת תורה

.אומרים בניגון בר מצוה' ויעזור ויגן'

.'חתן תורה' לפני קרואים בלבדחמשההיא עם ' וזאת הברכה'קריאת התורה בפרשת לוי עולה עם כל הלויים החפצים לצאת בברכתו וישראל עם כל כהן עולה עם כל הכהנים החפצים לצאת בברכתו ו

.הישראלים החפצים לצאת בברכתוחמישי ', עם ישראל'עד – ירביע', אלפי מנשה' עד –שלישי ', ובין כתפיו שכן' עד –לוי ', מצריו תהיה'כהן קורא עד

.'ובגאותו שחקים' עד –עם כל הנערים .יגון הרגיל ולא בניגון של ימים נוראיםברכות עולי התורה וקריאתה הן בנ אחר ברכה . כדי שיוכלו הנערים הרכים לברך עמו, מברך את ברכות התורה במתון מהרגיל' כל הנערים'העולה ל

משותף ' מי שברך'ץ מברך ב" ש. בטעמי המקרא'המלאך הגואל' את הפסוק כל הקהלאומר' כל הנערים'אחרונה של .עריםאת העולה החמישי עם כל הנ

פורסים מעליו טלית ומוליכים אותו אל , הולכים אל מושב החתן, לחתני תורה ובראשית' מרשות'אחר אמירת .'ויהי בישורון מלך'הבימה בשירת

.חתן תורה קורא בעצמו את פרשתו . ואחריו קוראם חתן תורה, את שלושת הפסוקים האחרונים מקדים הקהל ואומרם בקול רם

17

כלשון המקרא ודקדוקו , "חזק ונתחזק: " את שתי המילים הציבור בקול רם כלפי המסייםראבסיום הספר קו .חתן תורה שותק מפני הפסק לברכה אחרונה, ")חזק חזק ונתחזק: "ולא שלש מילים(יב , ב י בשמואל

.'אשר נתן'רכת סיום באחר מיד , לחתן תורה ולחתן בראשית' אחד יחיד'ראשון של הפיוט החרוז שרים את ה .של חתן בראשית' מרשות'ואז אומרים ', מי שבירך'מברכים את חתן התורה ב, אחר הגלילה . את פרשתוורא בעצמוקחתן בראשית ויהי ערב ויהי בוקר ': לומר בנעימה ידועהמקדים הקהל , של כל אחד מימי הבריאה' ויהי ערב'כשמגיע הקורא ל . הקורא כךוחוזר על', ...יוםויהי 'הקהל של וחוזר הקורא על ניגון ', ברא אלקים לעשות'עד ' ויכולו' לומרממשיך הקהל, אחר קריאת יום הששי

.'ויכולו' את פרשת בטעמי המקרא וממשיך לקרוא,'ערב ויהי בוקר יום הששי והם ',מזל טוב': חתן תורה וחתן בראשית בשובם מן הבימה למקומם אומר להם כל אחד מהעומדים בדרכם

.'ברוך תהיה': עונים ).'יאהרעס קדיש ' בניגוני–ויש (בניגון שמחת תורה נאמר חצי קדיש אחר הקריאה .'מי שבירך'לאחר גלילת ספר שני מברכים את חתן בראשית ב

שירה וזמרה עם ספרי התורה והכנסתם

ובעמדם , ספרו וחתן בראשית נוטל ספרוחתן תורה נוטל, ץ נוטל ספר תורה של מפטיר"ש. בניגון ימים נוראים' אשרי'

. 'אגיל ואשמח', 'אשריכם ישראל', 'שישו וגילו', 'אשר בגלל אבות': אומרים בנעימהספרי התורה ' יחד כשבידיהם גתורה היא עץ ': באמרםמכרכריםוכן , וסובבים במקומםמכרכרים קלות הם ,'נגיל ונשיש ':באמרם את החרוז החוזר

.'חייםעלה למרום והוריד עז "... :אומרים, ה" אחר כל אחד מעשר שמותיו של משה רבנו ע,'קבצו מלאכיםהת'בפיוט

' אגיל ואשמח'בפיוט . לפי הסדר, אחריוהבא השם לפני' מי עלה'ו' התקבצו ':ב בנעימה שואומריםו, "מבטחהתורה היא , בשמחת תורהשמח בשמחת תורה בא יבוא צמח... ":מזמרים לכל אחד משמות אבות העולם את כל הבית

.ובמחזורים קיצרו המדפיסים, "עץ חיים לכולם חיים כי עמך מקור חיים .הכנסת ספר תורה בניגון יום טוב

ממתקים לילדים

נעשית ,מזכרת מחתני תורה ובראשית לילדים-החלוקת חבילות תשור, מחמת ההקפדה לא לאכול בתוך בית הכנסת

. אחר סיום תפילת מוסף, הכנסתבצורה מסודרת מחוץ לכתלי בית

מנחה של יום טוב ץ "ושתי הברכות הראשונות של חזרת הש, חצי הקדיש לפני העמידה; נאמרים בניגון שבת' ובא לציון'עד סוף ' אשרי'

קדיש ; בניגון יום חול–שלוש הברכות האחרונות ; בניגון יום טוב–והברכה האמצעית ' לדור ודור; ' בניגון חול– . למנחה של יום טוב בניגון מיוחד–' בלתתק'

שמחה לכבוד התורה

.מתאסף הקהל למחולות לכבוד התורה, לפני מנחה או לאחריה, בשעות אחר הצהרים

.'אתה הראית'ואין אומרים , אין מוציאים ספרי תורה .ים שמחה של מצוהואוכלים ושותים ושמח, פירות ומיני מתיקה עם משקאות, מחוץ לבית הכנסת מכינים מזונות

מוצאי יום טוב

.מוצאי שבתכב' ברכו' ו'והוא רחום'מאריכים באמירת אך ' לדוד ברוך'ט אין אומרים "במוצאי יו

.'עלינו'מבדילים לפני

אסרו חג וסוף חודש תשרי

.כנהוג בכל יום שאין בו תחנון, בניגון מוצאי שבת' ברכו'מאריכים באמירת בשחרית .'למנצח'ולא ' ל ארך אפים- א'חנון עד סוף החדש ובאסרו חג אין אומרים אין אומרים ת .בניגון הימים שאין אומרים בהם תחנון, לפני קריאת התורה' ל ארך אפים- א'אומרים ' וה' בב

שבת בראשית

אומרים ' ניםעל הראשו' והחל מהקצר' אמת ויציב'נוסח , בניגון ידוע'לבעל התפארת'אופן ', ל נשא- א'אומרים יוצר .'אחשבה לדעת'זולת , אותו בניגון

ששי עד ', וילבשם'חמישי עד ', הוא שמו'רביעי עד ', לעשות'שלישי עד ', יום חמישי'לוי עד ', יום שלישי'כהן עד .'לקח אתו אלקים'

.חתן בראשית עולה לתורה .דשבניגון מיוחד מחמת ברכת החו, מחציתו השניה של קדיש שאחר קריאת התורה

18

הקהל ". החמישיביום ו הרביעיביום ראש חדש מרחשון יהיה": ץ נוטל ספר תורה בידו ומכריז"ש. מברכים החודש .'הלכה ותוספות 'ץ חוזר עליו בניגון"והש, בנוסח הקצר,'יחדשהו'אלא אומר תיכף , אינו חוזר על הכרזה זו

הגירסא הנכונה [ .'אלקיכם ישכיל': מרים את הפיוטאו', אלקיכם' אני ה': בסוף קדושה של מוסף אחר עניית הקהל . העובד בה ימחץ כעל יד לקח כושית: יש להוסיף את החרוז שהושמט על ידי הצנזורה', היותה חפשית'אחר המילים ; להשית: ולא, יתשה: היא

].חזק זועמיו קמיו יפיץ ברוח חרישית .בניגון נבחר' תתקבל'דיש ץ מנגן ק"ש .מסיבת חתן בראשית לכל הקהל אחר תפילת מוסף .עד הסוף' תתקבל'ץ אומר את הקדיש השלם בניגון מ"ולפיכך ש, 'צדקתך'במנחה אין אומרים

מרחשון

ראש חדש מרחשון

והוא 'אך לא באמירת , וןכנהוג בכל יום שאין בו תחנ, בניגון מוצאי שבת' ברכו'מאריכים באמירת בערבית ובשחרית .'רחום

.'ראש חדש': ובליל שני מכריזים'אויעלה ויב': םמכריזי, תפילת שמונה עשרהליל ראשון של ראש חודש לפני .נבחר בניגון נאמריםשבהלל' אנא'ו' הודו' .ויש שחולצים אחר מוסף, יש החולצים תפילין לפני הקדיש. אין הפסקה בין חצי קדיש למוסף של ברכת ' יחדשהו'כמו ב(' הלכה ותוספות' בניגון –' עון'עד ' לטובה ולברכה'ץ מנגן מ"הש, ץ של מוסף"רת השבחז

.וממשיך בניגון יום חול, )חדש מרחשון

נחפרשת

.'ונסוע הנגבה'לוי קורא עד , במנחה

לך לךפרשת

.'מעל עבדך'במנחה כהן קורא עד ראפרשת וי

.'ותאמר שלום': ליםמסיימים את ההפטרה במי

.'וכל מי שיתענה שני וחמישי ושני': מוסיפים את המילים', וצדקה לעניים'אחר , של קהל' מי שבירך'ב )ב"של בה (תענית שני קמא

.ויש המתענים רק תענית שעות, יש המתענים כל היום כולו כמבואר בשולחן ערוך

. 'כי פשענו'ץ אחר המילים "של חזרת הש' סלח לנו'בברכת אומרים סליחות , יש עשרה מתענים בבית הכנסתכאשר ואת הסליחות אומרים ' עננו'אין אומרים , אין עשרה מתעניםכאשר. 'עננו'ץ ברכת "אומר הש' רפאנו'לפני ברכת

', ל ארך אפים-א'ופותחים מיד באמירת ' סלח לנו'בתחילתן משמיטים את משפט הפתיחה ו, ץ"אחר חזרת השל .ליהוכו' עננו'ת "מוסיפים את התחינות של עשיובסופן אין

. המובהקסדר הסליחות הוא כמנהג אשכנז תענית ימי שהוא פיוט הנועד ל' שומר ישראל'אומרים ', אלקי ישראל' ה'נפילת אפים ו, הגדול' והוא רחום'אחר

. באותה נעימהוהציבור חוזר עליו, בנעימה ידועה' שומר ישראל'ץ אומר כל חרוז של "ש .ציבור בלבד .'ויחל'יש עשרה מתענים קוראים בתורה בפרשת כאשר ובתפילת שמונה עשרה ' ויחל' יש עשרה מתענים בבית הכנסת מוציאים ספר תורה וקוראים בו כאשרבמנחה

.'ואנחנו לא נדע 'כרגילאחר נפילת אפים אלא ממשיכים ' שומר ישראל' אין אומרים במנחה .'עננו'אומרים

חמישיתענית

.כמנהג אשכנז המובהקואומרים את הסליחות המיוחדות לתענית חמישי , נוהגים כבשני קמאאלקים סלח ' ה': ץ מוסיף את החרוז החוזר"הש, בסוף כל קטע. 'מלאכי רחמים'נאמר בניגון ' רועה ישראל'הפזמון .'מי יקום יעקב כי קטן הוא, נא

רהשי יחפרשת

.'אחרי אמו' עד –ששי '', וישתחו ארצה לה' עד –חמישי ', לבן אדני' עד –רביעי ', רהםעם אדני אב'לוי קורא עד

.בניגון מיוחד מחמת ברכת החודשנאמרת , מחציתו השניה של קדיש שאחר קריאת התורה חוזר על אינוהקהל". ששיביום היהיה כסלוראש חדש ": ץ נוטל ספר תורה בידו ומכריז"ש. מברכים החודש

.'מעוז צור 'ץ חוזר עליו בניגון"והש, בנוסח הקצר,'יחדשהו ':אלא אומר תיכף, זוהכרזה

19

תענית שני בתרא

.כמנהג אשכנז המובהק, ואומרים את הסליחות המיוחדות לתענית שני בתרא, נוהגים כבשני קמא כסלו

לדתו תפרשת

.'ברוך יהיה' עד –ששי ', ויברכהו'חמישי קורא עד

שאלה

.'ותן טל ומטר': כדי להזכיר לקהל לומר, 'שאלה': בקול רם מכריזים,שמונה עשרהלפני בכסליו בערבית' ום דאור לי

ישלחו רשתפ

.'חזון עובדיה'מפטירים

ישבו רשתפ

.בניגון מיוחד מחמת ברכת החודשנאמרת , מחציתו השניה של קדיש שאחר קריאת התורה

דש הבא עלינו לטובה שבת ק יהיה ביום טבתראש חדש ': ידו ומכריזץ נוטל ספר תורה ב"ש. מברכים החודש ץ חוזר עליו "והש, בנוסח הקצר,'יחדשהו ':אלא אומר תיכף, הקהל אינו חוזר על הכרזה זו. 'ולמחרתו ביום ראשון

.אחד מניגוני חנוכהב

הדלקת נר חנוכה

.יםצאת הכוכבלאחר נהגו בכל תפוצות אשכנז להדליק נר חנוכה בבית והדלקת נר חנוכה אחרי , מאז ימות רבותינו הראשונים נהגו בכל תפוצות האשכנזים להתפלל ערבית מבעוד יום

ויש , הדלקת נר חנוכה לערביתאת והקדימשיש ', מעריב בזמנו'בדורות האחרונים מעת שנוסדו חברות . תפילת ערבית .שהקדימו ערבית לנר חנוכה

.יתערבלפני בבית הכנסת מדליקים של שמן בבזיכים זקופים בהם הלהב עולה כבמנורת בית הןשעוה הן של , זקופיםמדליקים בבית הכנסת נרות

.המקדש, ביום הראשון מתחיל מימינו. והמדליק עומד כשאחוריו לדרום ופניו לצפון, ארון הקודשמוצבת דרומית להמנורה

.ופונה לימינוהנוסף אלי ובשאר ימים מתחיל מהשמ, שהוא הנר הסמוך לארון הקודש ".חנכהלשלהדליק נר : "נוסח הברכה הוא .'הנרות הללו': אומר בנגינה מיוחדת את הברכות ולאחריהןץ "הש

ערבית לילי חנוכה

.רסום הנס ברוב עםי פ אתלהגדיל, בפרט בלילה הראשון, ץ"הדלקת השנהוג שהציבור כולו מגיע ל

.כבכל מעריב בזמנו בחול, וחצי קדיש' המעלות הנה ברכושיר ': אומריםלפני ערבית .כנהוג בכל יום שאין אומרים בו תחנון, כבמוצאי שבתומר בניגוןמאריכים ל' ברכו' בלא ' על הנסים' הנוסח הוא . כי זוכרים לאומרו מחמת הדלקת הנר,לפני שמונה עשרה' על הנסים 'םאין מכריזי ).'ועל הנסים'(ו החיבור "וי

.בציבור' מעוז צור'בגמר התפילה שרים בלא תוספות שנתפרסמו , מרדכי' שבודאי נתחברו על ידי הפייטן רבתיםהחמישה את שרים רק' מעוז צור'הפיוט מ

.ודומיו' חשוף זרוע'בתקופה מאוחרת כמו . בשחריתחוזרים ומדליקים אותם, ואם אי אפשר,נרות חנוכה של בית הכנסת דולקים ברציפות מעת לעת .אך אינו מסתיר את העטרה השחורה בטליתו, חנוכהאבל אינו עובר לפני התיבה בכל תפילות

שחרית ימי חנוכה

.'שני זיתים'בניגון המאורה –' ועלו מושיעים בהר ציון' .'מעוז צור'בניגון נאמר ' אדון עולם'

.ין בו תחנוןכנהוג בכל יום שא, בניגון מוצאי שבת' ברכו'מאריכים באמירת .'מעוז צור' בניגון – שבהלל' אנא'ו' הודו' היינו מיום שני עד יום שביעי של חנוכה , בקריאת התורה יש הנוהגים גם בארץ ישראל לקרוא כנהוג בחוץ לארץ

כהן , ביום אחרון של חנוכה. כהן ולוי קוראים בנשיא של אותו יום וישראל בנשיא של מחר, )חוץ משבת וראש חדש( . לוי קוראים בנשיא של יום שמיני וישראל גומר את פרשת נשא ואינו מוסיף פסוקים מתחילת פרשת בהעלותךו

.'שני זיתים'של שבת חנוכה ' מאורה'חצי קדיש אחרי קריאת התורה נאמר בניגון ה

20

וראש חדשליל שבת חנוכה

הספר שבו . ה הראשונה של ארון הקדשמעמידים את שלשת ספרי התורה לקריאה של מחר באמצע השור, לפני שבת .ומשמאלו הספר לקריאת מפטיר, מימינו הספר לקריאת פרשת ראש חדש, קוראים את פרשת השבוע מוצב באמצע

. מדליקים נר חנוכה בבית הכנסתמנחה בערב שבת לפני . מזמרים בניגון מיוחד לשבת זו,לפחות את החרוז האחרון, 'לכה דודי' בהן וחלקו השני של חצי קדיש נאמרים בניגונים המיוחדים לשבתות ' השכיבנו','ונאמר','מלכותך,''ברכו 'בליל שבת

. בניגון מיוחד לשבת זו–והחלק הראשון של חצי קדיש ' השכיבנו' סיום ברכת .שני ספרי תורהקוראים ב .'אויעלה ויב': םמכריזי, העמידה לפני .בציבור' מעוז צור'שרים ' יגדל'אחר

וראש חדשנוכה חית שבתשחר

בניגון ' בפי ישרים '.'שני זיתים'בניגון המאורה –' ועלו מושיעים בהר ציון' .'מעוז צור'בניגון נאמר ' אדון עולם'

.שני ספרי תורההמיוחד לשבתות כה של שבת חנו מאורה,של שבת ראש חדש בניגון' לך אלים'אופן ', אודך כי אנפת'של שבת חנוכה אומרים יוצר

.של שבת חנוכה' ל שומרינו-כי א'נאמרת בניגון ' אור חדש'חתימת הברכה מ. גוןיבנ' שני זיתים' .'אין צור חלף'זולת , אומרים אותו בניגון' על הראשונים' והחל מהקצר' אמת ויציב'נוסח .בספר ראשוןעולים וששה קרואים , מוציאים שלושה ספרי תורה המגביה מוסר את . נאמר לעולה הששי אחרי הגבהה של ספר ראשון' מי שבירך'. ששי קורא עד סוף פרשת השבוע

באמירת חצי קדיש אחר עליית . לעולה השביעי קוראים את פרשת ראש חדש. הספר למכובד בהוצאת הספר השני חוזרים להניח אתאין אך . השנישלישי לשמאלהתורה הספר את ומניחים השניהספראת שביעי בספר שני מכסים

.ראשון על התיבההתורה הספר שבת מיוחד ל בניגון –וחלקו השני , ראש חדשבניגון אחרי קריאת התורה נאמר חצי קדיש החלק הראשון של

.חנוכה .המגביה מוסר את הספר למכובד בהוצאת הספר השלישי. לשביעי אחרי הגבהת הספר השני' מי שבירך' .'קרבן אליסף בן דעואל'עד ' ביום הששי'מ, ראים בספר שלישי בפרשת נשאלמפטיר קו ץ המכובד "בהחזרת הספרים לארון הקודש הולך אחר הש. ץ נוטל בידו את ספר התורה בו קראו מפטיר"ש

נוטל המכניס מידי , כשמגיעים לארון הקדש. בהוצאת הספר השני ואחריו הולך המכובד בהוצאת הספר השלישיאת הספר של קריאת פרשת ראש חדש מניח בצד שמאל ואת של פרשת , ת ספרו ומניחו בארון בצד ימיןץ א"הש

.וךהשבוע מניח בת, זה קרבן שבת: "אומרים, בין פסוקי קרבן שבת לפסוקי קרבן ראש חדש', אתה יצרת'בברכת , בעמידה של מוסף

".וקרבן ראש חדש כאמור . של שבת ראש חדש'אלקיכם יזריח': אומרים את הפיוט', אלקיכם' האני 'בסוף קדושה אחר עניית הקהל זה קרבן 'עד , בניגון שבת–' וביום השבת', 'כאמור'עד , ט" בניגון יו–' ל הקדוש- הא, 'נאמר בניגון שבת' לדור ודור'

לטובה 'עד ' אלקינו, ' בניגון שבת–' ישמחו, 'ט"ממשיך בניגון יו' ובראשי חדשיכם, וקרבן ראש חדש כאמור'ומ', שבת . בניגון שבת–עד סוף העמידה ' כי בעמך', 'שני זיתים' בניגון –' עון'עד ' לששון ולשמחה, 'ט" בניגון יו–' ולברכה

.בניגון נבחראחר מוסף נאמר ' תתקבל'קדיש

מנחה בשבת חנוכה

.עד הסוף' תתקבל'ץ אומר את הקדיש השלם בניגון מ"ולפיכך ש, 'צדקתך'במנחה אין אומרים

טבת ראש חדש– מוצאי שבת חנוכה

.'דשראש ח': םמכריזי, תפילת שמונה עשרהלפני

.עורכים את הנרות' ויהי נועם'בעת אמירת .כבכל מוצאי שבת' שיר המעלות'לפני ומבדיל , ץ נרות חנוכה"מדליק ש', ויתן לך 'לפני', תתקבל'אחר קדיש .בציבור' מעוז צור'בגמר התפילה שרים אף במוצאי שבת

דראש חדש' ב–שביעי של חנוכה

ומשם ממשיך בניגון יום ', שני זיתים'בניגון ' עון'עד ' לששון ולשמחה'ץ אומר את הברכה מ"ש, ץ של מוסף"בחזרת הש

.חול ויגשפרשת

.'הביא אתו מצרימה' עד –רביעי ', רוח יעקב אביהם'שלישי קורא עד

21

עשרה בטבת

. עד אחרי קריאת התורה של מנחה ספר התורה במעיל שחורמלבישים את

.סדר הסליחות הוא כמנהג אשכנז. 'כי פשענו'ץ אחר המילים "של חזרת הש' סלח לנו'אומרים סליחות בברכת .'עננו'ץ ברכת "אומר הש' רפאנו'לפני ברכת שומר 'ץ אומר כל חרוז של "ש .ור בלבדתענית ציבימי שהוא פיוט הנועד ל,'שומר ישראל'אחר נפילת אפים אומרים

.והציבור חוזר עליו באותה נעימה, בנעימה ידועה' ישראל .ות ציבור בשאר ימות השנהואין אומרים אותו בתעני, ניתקן לאמירה בעשרת ימי תשובה בלבד' אבינו מלכנו'סדר .ינה בימי שני וחמישיגם כשא, כבכל תענית ציבור', ל ארך אפים- א' הוצאת ספר תורה אומרים לפני ."יעמוד מפטיר: "במילים, בלא הזכרת שמו, קוראים לישראל לעלות לתורה, במנחה .'שומר ישראל'ולא ', אבינו מלכנו'אין אומרים

ויחיפרשת

.'עם רב' עד –ששי '', קויתי ה' עד –חמישי ', ולבן שנים מחלב'רביעי קורא עד

.שבסופה'' לישועתך קויתי ה'יאת הפסוק בגלל קר, חמישי נחשב לעליה חשובה , ב י כלשון המקרא ודקדוקו בשמואל, "חזק ונתחזק: " את שתי המילים הציבור כלפי המסייםבסיום הספר קורא הקורא בתורה חוזר על ורק , העולה שותק מפני הפסק לברכה אחרונה, ")חזק חזק ונתחזק: "ולא שלש מילים(יב

.קריאה זו .בניגון נבחר משום סיום הספרשאחר קריאת התורה נאמר קדיש

ואראפרשת

. בניגון מיוחד מחמת ברכת החודש נאמרתמחציתו השניה של קדיש שאחר קריאת התורההקהל אינו חוזר על הכרזה . "ביום השני יהיה בטראש חדש ש": ץ נוטל ספר תורה בידו ומכריז"ש. מברכים החודש .בניגון פרשת שקליםץ חוזר עליו "והש, בנוסח הקצר,'יחדשהו ':אלא אומר תיכף, זו

שבט ת באפרש

.'לפני העם'לוי עד ', מזה אתכם'כהן קורא עד , במנחה

פרשת בשלח

.ץ את שירת הים בניגון קריאתה בתורה בשבת זו"בפסוקי דזמרה מנגן הש

ברית בניגון –' שירה חדשה'ו, יעי של פסחבניגון שבץ "אומר הש' ממצרים גאלתנו' את הקטע המתחיל במילים .מילה

.שלישי ורביעי הן עליות חשובות ויש המקילים , יש המקפידים ליתנם לעופות לפני כניסת שבת. אוכלים תבשיל של חטים ונותנים חטים לפני העופות

.להניחם בשבת לפני החלון ולא לפניהם ממש

)'חמשה עשר'(ו בשבט "ט

. בשחרית אבל במנחה שלפניו ובמנחה בו ביום אומריםאין אומרים תחנון

. תחנוןה שאין בתפילהכנהוג בכל , בניגון מוצאי שבת' ברכו'בשחרית מאריכים באמירת .'למנצח'ו' אשרי'אין האבל עובר לפני התיבה אף לא ל תלמידיהם לביתם ראשי ישיבה מזמינים את. ו בשבט הוא יומא דמפגרי ביה המלמדים ותלמידיהם אחר חצות"ט

.לסעודה קטנה שיש בה דברי תורהיש . לא פירות האדמהו, ם משבעת המיניםתוכב, ו"אוכלים חמשה עשר פירות כמנין טיש ה. מרבים באכילת פירות

שתתן ריח טוב וטעם טוב בפירות ' וכו רצוןיהי: "יש האומרים. ו בשבט"האוכלים את כל מיני האילן הנמצאים בט ".ינו לטובהבשנה הבאה על

פרשת יתרו

.'שבת וינפש' עד האומרים בניגוןויש ', וכן כתוב בתורתך' עד ,'ישמח משה ': החזן בניגון מיוחדאומרבשחרית

.'יעננו בקול' עד –חמישי ', המה יעלו בהר' עד –רביעי ', אשר תדבר אל בני ישראל'שלישי קורא עד מקדימים לקום כמה פסוקים לפני כן כדי שלא להבדיל בין דברי יש ה. נהגו לעמוד בשעת קריאת עשרת הדברות

.תחלת פרשה' אנכי'ולפיכך נהגו שאין עושים , תורה

22

.קוראים בנגינה רגילה' לאמר'עד . בטעם התחתון– וביחיד,את עשרת הדברות קוראים בציבור בטעם העליון בדברות עצמן מאריך ו, מאריך בנגינה, שלפניה'לאמר'כשאומר הקורא את המילה . נקראת בקול רם' אנכי'פרשת

.'שקר', 'תגנב', 'תנאף', 'תרצח', 'לך', 'ויקדשהו, ')'הב(' לשוא', 'מצותי'במלים

שקלים–משפטים פרשת

ץ והאלממור "פרשיות תולים פרוכת ומניחים כיסויים מיוחדים של עמוד השהשבתות ארבע כל אחת מלקראת ).בימה(

בהן וחלקו השני של חצי קדיש נאמרים בניגונים המיוחדים לשבתות ' השכיבנו','ונאמר','מלכותך,''ברכו 'בליל שבת .בניגוני פרשת שקלים –חצי קדיש חלקו הראשון של ו' ושמרו', 'ופרוש עלינו' .שני ספרי תורהקוראים ב .שני ספרי תורהבניגון המיוחד לשבתות ' בפי ישרים'ץ " אומר השבשחרית

אתה ' זולת ,אומרים אותו בניגון' על הראשונים' והחל מהקצר' אמת ויציב'נוסח .'ל מתנשא לכל- א'צר אומרים יו .'אהבת

.'אז מאז זמות'ץ אומרים קרובות "בחזרת הש .לשביעי אחרי הגבהה של ספר ראשון' מי שבירך'. 'המבער את הבערה'לוי עד .שקלים' פבניגון , של קדיש שאחר קריאת התורהה השנימחציתו .'בן שבע שנים יהואש'מפטירים הקהל אינו . ביום הרביעישי ולייהיה ביום הש ראש חדש אדר": ץ נוטל ספר תורה בידו ומכריז"ש. מברכים החודש

ויתלו את 'ניגון (פוריםני ניגואחד מץ חוזר עליו ב"והש, בנוסח הקצר,'יחדשהו ':אלא אומר תיכף, חוזר על הכרזה זו .)'מיין'אלא מושאל מהולכת חתן וכלה ל, ו של פוריםאינ' המן . חלק מהקדושהמזמרים בהם, בניגוני פרשת שקלים', אשכול איווי'קרובות אומרים ץ"בחזרת הש . פרשת שקליםןבניגו – 'תתקבל'קדיש

אדר ' הפסקה א–פרשת תרומה

.'אור זרוע'בשחרית אומרים יוצר

כן ' עד –ששי ', הראית בהר' עד –חמישי ', מלמעלה' עד –רביעי ', מראה בהר' עד –שלישי , לפני תמיד'לוי קורא על .'יעשו

.'ואת השש' עד –לוי ', לכבוד ולתפארת'כהן קורא עד , במנחה

פרשת זכור– תצוהפרשת

בהן דים לשבתות וחלקו השני של חצי קדיש נאמרים בניגונים המיוח' השכיבנו','ונאמר','מלכותך','ברכו 'בליל שבת .שני ספרי תורהקוראים ב

אלקינו מלך ' ברוך אתה ה'בניגון ', לישרים נאוה תהלה' וכתוב רננו צדיקים בה' את המילים ץ"אומר השבשחרית .בהן שני ספרי תורה בניגון המיוחד לשבתות שמוציאים –' בפי ישרים'. של ברכת המגילה' העולם

זולת , אומרים אותו בניגון' על הראשונים' והחל מהקצר' אמת ויציב' נוסח ',זכור את אשר עשה'אומרים יוצר .'אתה מלא רחמים'

עד '' והמזכירים את ה' החזן את הקטע אומר' אלקים אל דמי'בסילוק . 'אזכיר סלה'ץ אומרים קרובות "בחזרת הש . בניגון פרשת זכור,''שוש אשיש בה'

.ון פרשת זכורבניגנאמר חצי קדיש שאחר קריאת התורה . זכוראת קריאת פרשתרבים מקפידים על הוראת רבינו נתן אדלר שנשים תשמענה .למפטיר מעלים את הרב .ולא נהגו לכפול את הקריאה, בצירה' זכר'ן של "הזי', עמלקזכרתמחה את ' היא המקובלתהקריאה בהטעמה מיוחד כדי להבליט את הרמז של תהאומרים אויש ה', )קול הצאן הזה באזני (ומה'בהפטרה את המילה

.הנביא לגעיית הצאן .בניגון פרשת זכורנאמר אחר מוסף ' תתקבל'קדיש

שחרית תענית אסתר

.סדר הסליחות הוא כמנהג אשכנז. 'כי פשענו'ץ אחר המילים "של חזרת הש' סלח לנו'אומרים סליחות בברכת

שומר 'ץ אומר כל חרוז של "ש .תענית ציבור בלבדימי וא פיוט הנועד ל שה,'שומר ישראל'אחר נפילת אפים אומרים .והציבור חוזר עליו באותה נעימה, בנעימה ידועה' ישראל

.ות ציבור בשאר ימות השנהואין אומרים אותו בתעני, ניתקן לאמירה בעשרת ימי תשובה בלבד' אבינו מלכנו'סדר .בבית הכנסת אין לימוד אחרי התפילה

23

ית השקלמחצ

' מחצית השקל', 'מעות פורים': המסומנות במילים, מנחה לתוך שלוש קערות מיוחדותלפנינותנים כספי צדקה

.'צדקה'ו

מחציות מטבע ' ג: סכום הנתינה. היינו מתנות לאביונים, חלוקה לעניי העיר לסעודת פורים: עבור. 'מעות פורים' .של אותה מדינה

ערך מחצית השקל : סכום הנתינה. זכר לשקלים שנשלחו לירושלים, תורה בירושליםלומדי: עבור. 'מחצית השקל'חתם 'מרן ה. (העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט - עשרה גרם כסף טהורקרוב לשהוא , היה קייםדשהמקת בזמן שבי

).ופדאה אחר כך, נתן מחצית שקל עתיקה אמיתית שהיתה ברשותו'סופרדמי הסעודות שלא נאכלו : סכום הנתינה. מצד אגרא דתעניתא צדקתא, שונות צדקהמטרות: עבור. 'צדקה'

.ככל אשר ידבנו לבו, בתענית

תענית אסתרשל מנחה

."יעמוד מפטיר: "במילים, בלא הזכרת שמו, קוראים לישראל לעלות לתורה .ילת אסתרבניגון קדמא ואזלא של מג' אשר אתה בקרבו'ים המילים אקור', ויחל'בפסוק אחרון של

.ולא תחנון' אבינו מלכנו'אין אומרים לא ליל פורים

.מרבים באורות ונרות בבית הכנסת

.אבל אינו עובר לפני התיבה בכל תפילות פורים בניגון ימים שאין אומרים בהם –' ברכו'. כבכל מעריב בזמנו בחול, לפני ערביתנאמרים וחצי קדיש ' שיר המעלות'

.תחנון . המגילהאים אתוקור', תתקבל' עשרה אומרים קדיש אחר שמונה יש ' וגם חרבונה'לפני . 'שושנת יעקב'ומזמרים ' אשר הניא'אומרים , והברכה שאחריה קריאת המגילה בגמר

רוכים כל ארורים כל הרשעים ב': ולא (ברוכים כל ישראל. ארורים כל הערלים: להוסיף את הקטע שהושמט בידי הצנזורה ).'הצדיקים

.עלינו. 'תתקבל'ושוב קדיש ' ואתה קדוש'אומרים

קריאת המגילה

. לשמאלו– לקריאת המגילה עומד הרב לימין הקורא והגבאי היריעות זו על זו באופן שתהיינה היריעות הראשונות ם אתפותחים את המגילה ופושטים אותה עד סופה וכופלי

.לת הקריאהי החזן בתחלעיני .ואוחזים אותה בעמוד ונרתיק המחוברים לה, 'האוחז ערום'יש הנזהרים שלא לגעת במגילה בעת הקריאה משום ".שתיקה יפה בשעת קריאת המגילה והברכות: "לפני אמירת הברכות מכריזים ן מברכים מפני שאי, על משלוח מנות וסעודת פורים של מחר' שהחיינו'בקריאה של ליל פורים ראוי לכוין בברכת

.ביום' שהחיינו', ח(' ושמחה'עד ' ומרדכי') / ה, ב(' ימיני'עד ' איש יהודי': ץ"השאת הפסוקים הבאים אומר הקהל תחילה ואחר כך ).הפסוק האחרון(עד הסוף ' כי מרדכי') / י-ו, ט(' עשרת'עד ' חמש מאות איש') / טז, ח(' ויקר'עד ' ליהודים') / טואשר הגלה מירושלים עם הגולה אשר הגלתה ') / ז, א(' וכלים מכלים שונים': ם בניגון איכהבפסוקים הבאים קוראי

עד ' אבל גדול') / א, ד-טו , ג(' ומרה'עד ' והמלך והמן') / ו, ב(' אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל, עם יכניה מלך יהודהאיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל כי איככה אוכל ור') / טז, ד(' וכאשר אבדתי אבדתי') / ג, ד(' לרבים'

).ו, ח(' וראיתי באבדן מולדתי' והנערה') / כב, א(' עמו'עד ' להיות') / יא, א(' היא'עד ' להראות': ניגוני שמחה ידועיםמשמיעיםבפסוקים הבאים

בלילה ההוא נדדה שנת ') / יז, ב(' ושתי'עד ' ויאהב') / טו, ב(' ובהגיע תור אסתר בת אביחיל') / ד, ב(' ויעש כן'עד עד ' ומרדכי') / יד, ח(' הבירה'עד ' הרצים') / י, ז(' שככה'עד ' ויתלו') / י, ו(' אשר דברת'עד ' מהר') / א, ו(' המלך

).הפסוק האחרון(עד הסוף ' כי מרדכי') / ב, י(' ופרס'עד ' וכל מעשה') / טז, ח(' ויקר'עד ' ליהודים') / טו, ח(' ושמחה'' היא וכל הנשים יתנו': מופיע בראשי התיבות או בסופן' מפני שהשם הוי, וקים הבאים מרים הקורא את קולובפס

).יג, ה(' זה איננו שוה לי') / ד, ה(' יבא המלך והמן היום') / כ, א( ).יא, ו(' ביקרו'עד ' ככה') / יד, ד(' אחר'עד ' רוח והצלה': וכן מרים קולו באמירת

שחרית פורים

.אחת מחמש ההשכמות

.'לאמר'עד ' ועלו מושיעים'וכן , באחד מניגוני פורים' אדון עולם'אומרים .כנהוג בכל יום שאין בו תחנון, בניגון מוצאי שבת' ברכו'מאריכים באמירת , ץ אומר את שני החרוזים האחרונים בניגון"בסוף כל קטע הש. 'ויאהב אומן'ץ אומרים קרובות "בחזרת הש

.ץ מגביה את קולו"לה הנזכרת מהפסוק השובמי

24

' יום ליום'ץ מנגן מ"הש , המיניםברכתלפני סיום . 'רנן'ו' לכד'ץ בניגון זה את החרוזים "אומר הש, המיניםברכתב ץ את קולו "מרים הש' שובר אויבים ומכניע זדים'באמירת .ל"מנגן בניגון הידוע הנ' ראשי קמותיו'בניגון פורים אבל מ

.'שומע תפילה'בברכת הנהוג בניגון . בניגון של פורים נאמראחר קריאת התורהלחצי קדיש .שכבר יצאו בברכה של אתמול, בקריאת המגילה של שחרית' שהחיינו'אין מברכים .'שושנת יעקב'אך מזמרים , ץ"מפני שאמרו קרובות בחזרת הש', אשר הניא'אין אומרים

.פילה כבשאר ימיםם בסוף התמלי, מילהברית אם יש .בבית הכנסת אין לימוד אחרי התפילה

סעודת פורים

.מתפללים מנחה גדולה ומהדרים להקדים את הסעודה בעוד היום גדול

.'המן'ואת המאפה בצורת אדם הקרוי , )מפני שתלוי בעת העישון(' המן'אוכלים בשר מעושן ומכונה .דייטש- זמירות ושירים אחרים בלשון הקודש וביידישאו', אגגי קם לאבד ידידים'יש נוהגים לזמר

שושן פורים

.כנהוג בכל יום שאין בו תחנון, בניגון מוצאי שבת' ברכו' באמירת בשחרית מאריכים

.אין אומרים תחנון ולמנצח

פרשת פרה– כי תשאפרשת

בהן אמרים בניגונים המיוחדים לשבתות וחלקו השני של חצי קדיש נ' השכיבנו','ונאמר','מלכותך','ברכו 'בליל שבת .שני ספרי תורהקוראים ב

', אום אשר בך דבוקה'אומרים יוצר .שני ספרי תורהבניגון המיוחד לשבתות ' בפי ישרים'ץ " אומר השבשחרית .'אשרי כל חוסי בך'זולת , אומרים אותו בניגון' על הראשונים' מהחל והקצר' אמת ויציב'נוסח

.'זאת הקשה'אין אומרים בהם את הקטע . 'אצולת אומן'מרים קרובות ץ או"בחזרת הש –חמישי ', היום ברכה' עד –רביעי ', לעשות לעמו' עד –שלישי ', אשר צויתך יעשו' עד –לוי ', לדרתם'כהן קורא עד .'ונחלתנו'עד .חצי קדיש של ערבית שבתות שני ספרי תורהבניגון נאמר יאת התורהחצי קדיש אחר קר . נאמר בניגון נבחראחר מוסף' תתקבל'קדיש

פרשת החודש– פקודי-ויקהלפרשת

בהן וחלקו השני של חצי קדיש נאמרים בניגונים המיוחדים לשבתות ' השכיבנו','ונאמר','מלכותך','ברכו 'בליל שבת .ני פרשת שקליםבניגו –חצי קדיש חלקו הראשון של ו' ושמרו', 'ופרוש עלינו' .שני ספרי תורהקוראים ב

.שני ספרי תורהבניגון המיוחד לשבתות ' בפי ישרים'ץ " אומר השבשחרית ל -א' זולת ,אומרים אותו בניגון' על הראשונים' והחל מהקצר' אמת ויציב'נוסח ', אות זה החודש'אומרים יוצר

.'עושה נפלאותהדם אשר מוגר ': יש להחליף נוסח הצנזורה', לעולם' מלך הי'בחרוזים לפני [.'אתית עת דודים'ץ אומרים קרובות "בחזרת הש

].'שדד עזור נגם מדה ':בלשון הפייטן', והודש .'זהב טהור'לוי עד ', מלפני משה'עד כהן , ב י כלשון המקרא ודקדוקו בשמואל, "חזק ונתחזק: " את שתי המילים הציבור כלפי המסייםבסיום הספר קורא הקורא בתורה חוזר על ורק , העולה שותק מפני הפסק לברכה אחרונה, ")חזק חזק ונתחזק: "לא שלש מיליםו(יב

.קריאה זו .שקלים והחודש פרשת חצי קדיש בניגוןאומריםחר הקריאה א חוזר על אינוהקהל". חמישיביום ה ראש חדש ניסן יהיה": ץ נוטל ספר תורה בידו ומכריז"ש. מברכים החודש .'אדיר הוא'ץ חוזר עליו בניגון "והש, בנוסח הקצר,'יחדשהו ':אלא אומר תיכף, כרזה זוה

.'ראשון אמצת'ץ אומרים קרובות "במוסף בחזרת הש בלשון , )ארבע מלכיות נראה נא: צאת למרחב מלחץ ארבע מלכיות(יש להחליף את נוסח הצנזורה ', מודים'בקטע הנאמר בסוף ברכת , בפיוט זה[ ].א נשדות נויכלע מברא, תויכלע מבר אששרו ליעצ יצאנן: טןהפיי . פרשת שקליםןבניגו נאמר 'תתקבל'קדיש .''לרצנו לפני ה'במנחה כהן קורא עד

ניסן

מי חולי

ם אם חלים בערב פסח ואסרו ג', ל ארך אפים-א 'אומריםאבל בימי שני וחמישי , אין אומרים תחנון בכל חודש ניסן .חג .כנהוג בכל יום שאין בו תחנון, ניגון מוצאי שבתבבשחרית ובערבית ' ברכו'מאריכים באמירת .עובר' יארצייט'בעל . אבל אינו עובר לפני התיבה

25

.הקדיש שלאחר קריאת התורה נאמר בניגון מיוחד לחדש ניסן

ראש חדש ניסן

.וממשיך בניגון יום חול', אדיר הוא'בניגון ' עון'עד ' לששון ולשמחה'אומר את הקטע מץ "הש, ץ של מוסף"בחזרת הש

' הפסקה ב– ויקראפרשת

.'אורות מאופל'בשחרית אומרים יוצר .'לא תאכלו'רביעי עד '', ריח ניחח לה'שלישי עד ', תקריב מלח'לוי עד עד הסוף' תתקבל' השלם בניגון מץ אומר את הקדיש"ולפיכך ש, 'צדקתך'במנחה אין אומרים

שבת הגדול– ופרשת צ

.'אתי מלבנון'בשחרית אומרים יוצר

.ימי הסליחותלץ החל משבת זו עד "אומרים לסירוגין עם הש' הכל יודוך' .'אומרת אני'זולת . אומרים אותו בניגון' על הראשונים' והחל מהקצר' אמת ויציב'נוסח .'אוני פטרי'ומרים קרובות ץ של שחרית א"בחזרת הש , ישמע לצר: ואחר הברכה להחליף, ריל צפת: בלשון הפייטן, תפיל אויביך: יש להחליף את נוסח הצנזור' מחיה המתים'לפני סיום ברכת [

].ערפם תדואב: בלשון הפייטן, בצר תפרע: וכן בהמשך אותו קטע להחליף, םדואישמע ל: בלשון הפייטןפותח את דרשתו . פסחיהגדול מעניינדרשת שבת את הרב דורש , לפני הוצאת ספר תורה', תתקבל'אחר קדיש ל

אחר הדרשה ".ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן: "מסיים במליםהוא . ממשיך בהלכה ומשלים באגדה, באגדה .אומרים קדיש דרבנן

.הרב חיוב לעלות לתורה .'וערבה'א מפטירים בשל פרשת השבוע ול .הקדיש שלאחר קריאת התורה נאמר בניגון מיוחד לחדש ניסן .אחרי מוסף נאמר בניגון נבחר' תתקבל'קדיש .עד הסוף' תתקבל'ץ אומר את הקדיש השלם בניגון מ"ולפיכך ש, 'צדקתך'במנחה אין אומרים .'עבדים היינו 'אין אומרים בציבור

פסחערב

.'למנצח'ולא ' מזמור לתודה'אין אומרים

. ושריפתומכריזים בבית הכנסת סוף זמני אכילת חמץ, אחר תפילת שחרית מכריזים לזכור עשיית עירוב , )לפני מנחה, וכשמתפללים סמוך לשקיעה(אחר תפילת שחרית ואחר תפילת מנחה

.תבשילין .כסוי עמוד החזן והבימה באלה המיוחדים לחג, המעילים, מחליפים את הפרוכת

תענית בכורות

. מעונהחגכדי שלא להיכנס ל, תשיעיתהשעה ה י ויש מי שהקל לאכול קמעה אחר, להשליםדםענית בכורות נהגו מקת

.יכול לפדות את תענית בנו הקטן, אם האב חלש. אבותיהם מתענים עליהם, בכורים קטנים שלא הגיעו למצוות .ר פוטר עצמו מתענית על ידי סיום מסכת שסיים בעצמו שהבכו, ההנהגה בכמה מקומותהבדורות האחרונים פשט גם , יש שהקילו עוד יותר שאף מי שלא נשתתף בלימוד המסכת ובא אל הסיום הזה אך כדי לפטור עצמו מן התענית

.ויש מפקפקים בהיתר זה, הוא נפטר מסיומו של חברו

עירוב חצרות

ולכן קבעו לערב החצרות בערב , ימים רבים ואינה מתעפשתהנהיגו קדמונינו לעשות עירוב חצרות במצה שמתקיימת .שהוא זמן אפיית המצות, פסח

ובדורות , לפנים בישראל היו מכינים לעירוב זה מצה גדולה ביותר שנאפתה מקמח שנאסף מכל בני הקהילה ו לאפות מצה יש נהג, האחרונים אחר שהורגלו לאפות מצות במאפיות ציבוריות ואין אוספים קמח מבני הקהילה

.גדולה מיוחדת לשם עירוב חצרות ולהקנותה לבני הקהילה באופן המבואר להלןובקהילות המאחרות ', ברכו'עושים עירובי חצרות לפני , בקהילות בהן מתפללים ערבית של ליל פסח מבעוד יום

.עושים כן לפני תפילת מנחה או קבלת שבת, להתפלל ערבית בלילהנוטל את המצה ומוסרה לידי השמש או אחד מבני הקהילה ואומר לו ', אלממור'עולה ל, לאו החשוב שבקה, הרב

השנה במשך לדור ושיבואו עמנו פה הדרים ישראל בני לאחינו זהב רוע בזכה): או בשפה אחרת המובנת להם(בלשון הקודש השמש מגביה את .הבאים טובים ובימים בשבתות לרשות מרשות ידו על לטלטל עליו שיסמכו] הזה בבית, הזה בחצר [הזאת בעיר

'ה ברוך אתה: הרב נוטל את המצה מידי השמש ומברך בקול רם. זוכה הריני: המצה טפח ומתכוון לזכות עבורם ואומרבכמה מקומות הורגלו לקרוא כן מתוך נוסח (וממשיך ואומר . ינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות ערובדאל

ומהבתים, ובתים וחצרות ברחובות, יולטלטוללאפוקי ולעיולי , נאשרא לבדן ערובא יהא ):המונח על הבימה' ממורבוך'הרשום ב אתר דצריך ולכל, לגגות והחצרות ומהבתים, לגג ומגג, לחצר ומחצר, לבית ומבית ,לבתים והחצרות ומהרחובות, והרחובות לחצרות

.בעיר הזאת לדור והעתידים לנו ולכל הדרים ,)וימים טובים(תות השנה בכל שב, לן

26

.יש אומרים זאת בנוסחים שונים קצת ונהגו , או מזיקים אחרים העירוב בבית הכנסת במקום משומר שלא יאבד ושלא יאכלוהו עכבריםמניחים את

שדלתה בצורת מגן דוד וניתן , סת במקום גלוי לעין בתוך קופסת עץ מפוארתלתלותו סמוך לתקרה במערב בית הכנעושים מחדש עירוב חצרות כפעם , אם התעפשה מצת העירוב במרוצת השנה או התליעה.לראות דרכה את המצה

.כפי הצורך, בפעם בין בני הקהל היו מחלקים בערב שבת הגדול, כאשר מצת העירוב נאפתה מקמח הנאסף מהקהל, לפנים בישראל

משחדלו לאסוף קמח לאפיית . ולאותה שבת בלבד היו עושים עירוב מפת של חמץ, את מצת העירוב של אשתקד .וכן היה מנהג הקדמונים, אלא שרפוה עם החמץ בערב פסח, לא חילקוה בערב שבת הגדול, המצה

יש , שלא תשתכח תורת עירובאך כדי , אין עושים עירוב חצרות, בעיר או שכונה שאסור לטלטל בהם בשבת .העושים עירוב חצרות בלא ברכה

נוסחי תפילה בחג וחול המועד

".וישמחו בך ישראל אוהבי שמך: "כבשבת' והשיאנו'הנוסח בסוף

).'אלינו'ולא (' שובה עלינו': הנוסח הוא', א מלך רחמן"או'בקטע , בברכה האמצעית, במוסף

ליל ראשון של פסח

).ליטא- גם במחזורי פוליןותנמצא(' ל חצה- אותו א, ליל שימורים 'אומרים מערבות שורה 15' עמ', פסח אכלו'במערבית ; וחצנו: במקום, יחצנו: 14 שורה 12' עמ', ליל שמורים'יש לתקן במערבית , באזל- במחזורי רדלהיים[

; כל צורר: במקום, י גולכ: 20שם שורה ; ומע: במקוםומורפא ע: 19שם שורה ; םפסח חרב על רשעי הד: במקום, םדול אה עדב חרח חספ: 12 ].ב פסחיםרע: במקום, יםחסב פרה עמדקן העוט: 13 שורה 17' עמ' אזכרה שנות'בביכור

.'אזכרה שנות'אומרים את הביכור ' השכיבנו'בברכת .'משהוידבר 'קדיש אומרים את הפסוק לפני ה . קידוש בבית הכנסתםאין אומרים הלל ואין עושי .בניגון יום טוב' יגדל' כלשון פיוט ההגדה –בבנין בית המקדש ', בנה היטב'(' בויא גוט': אחר התפילה רגילים היו לאחל איש לרעהו

).'אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב '–' אלמעכטיגר גאט נון בויא דיין טעמפל שירה'החביב

דפסח' ת אשחרי .'אדיר הוא'בניגון –הלל הגדול בפסוקי דזמרה ; בניגון יום טוב–' ברוך שאמר'; 'אדיר הוא' נאמר בניגון 'אדון עולם'

.'ל בתעצומות-הא'ב פותחולא' בור לנצחהג 'פותח בנעימת יום טוב באמירתץ "ש .קדישחצי הבה עד סוף וממשיך ' ל ההודאות- א'אומר הוא את הברכה החל מ' אדיר הוא'בניגון את סוף . 'ראשו כתם' אופן ,]נחלה: במקום, נחלה: 13 שורה 37' יש לתקן בעמ, באזל- במחזורי רדלהיים[' אור ישע'יוצר אומרים

' אמת ויציב'נוסח .אש השנהשל פיוטי קדושת מוסף ר' רחם מצוקים'ץ בניגון "אומר הש' חכו ממתקים'האופן מבמחזורי [. בניגון'ברח דודי עד שתחפץ' גאולה ,'אהבוך' זולת ,אומרים אותו בניגון' אשוניםעל הר' והחל מהקצר

- פיוטים אלה הם גם במחזורי פולין( ].מלכי יון: במקום, מלכי אדום: בשורה שניה של הגאולה51' יש לתקן בעמ, באזל-רדלהיים ).ליטא

.ץ"אין אומרים קרובות בחזרת הש בניגון –' תתקבל'קדיש ', אדיר הוא' בניגון נאמריםקדיש אחר קריאת התורה , שבהלל' אנא'ו' ודוה, 'ברכת כהנים

.נבחרכנהוג בימים ', רבונו של עולם' ותחינת ג מידות" ייש הנוהגים לומר ברגלים. הוצאת ספר תורה בניגוני יום טוב

.נוראים .'יוצא ואין באאין 'ומסיימים ', בעת ההיא' מהפסוק ההפטרהמתחילים את

פילת טלת

.)קיטל(סארגנס לובש אינוץ"הש. תולים פרוכת לבנה . בניגון ימים נוראים נאמריםוסדר הכנסת ספר תורה' יהללו, 'וסופו' אשרי'תחילת .בניגון מיוחד לתפילות גשם וטל' לעילא'ואומרים מ, 'לעילא'כופלים בו , בניגון ימים נוראים –קדיש לפני מוסף .כל ימי הקיץ', מוריד הטל'ולא ' משיב הרוח' ואין אומרים לא ,"מכלכל חיים בחסד": מכריזץ"שה .ץ"תפילת טל נאמרת בתוך חזרת הש נאמרתץ"ברכה ראשונה של חזרת הש. קדושהלפניץ וסוגרים אותו "פותחים את ארון הקודש בתחילת חזרת הש

.בניגון שבת' מכלכל חיים בחסד ':וממשיך', מוריד הטל ':ץ אומר"אלא ש', תהומות'ן אומרים עדיין אי' אתה רב להושיע'אחרי .ים לפי ניגוניהם המיוחדיםווכל הפיוטים הנל' תהומות'ורק אז אומרים ', ומצמיח ישועה'עד ץ ומנגן בניגון "השאז ממשיך . לחיים ולא למות: ואחר כך אומרים, לשובע ולא לרזון:בסוף הפיוטים מקדימים

.י מחיה המתים"בא: ומסיים בניגון שבת, יח ישועה ואין דומה לךלך ממית ומחיה ומצממ: מיוחד .'טל תן לרצות'ץ בניגון "את הקדושה אומר הש .ראש השנהבניגון נאמרת ברכת כהנים .ראש השנהבניגון נאמר ' אין כאלקינו' .'לאלעי' וכופלים בו , בניגון נבחר נאמר'תתקבל'קדיש

27

מנחה של יום טוב ץ "ושתי הברכות הראשונות של חזרת הש, חצי הקדיש לפני העמידה; נאמרים בניגון שבת' ובא לציון'עד סוף ' אשרי'

קדיש ; ל בניגון יום חו–שלוש הברכות האחרונות ; בניגון יום טוב–והברכה האמצעית ' לדור ודור; ' בניגון חול– . למנחה של יום טוב בניגון מיוחד–' תתקבל'

של פסחשניליל

.'ברכו'לפני ' מה טובו 'שרים .' אור ישראלליל שימורים'אומרים מערבות

.'אור יום הנף' אומרים את הביכור 'השכיבנו'בברכת .'וידבר משה'קדיש אומרים את הפסוק לפני ה . בבית הכנסת קידושםאין אומרים הלל ואין עושי .בניגון יום טוב' יגדל' . סופרים את העומר'עלינו'לפני .'בויא גוט 'ולא' גוט יום טוב ':אחר התפילה רגילים היו לאחל איש לרעהו

פירת העומרס

. ויש שאינם אומרים כלום,'הנני מקיים 'ה הברכלפנייש האומרים . 'לשם יחוד'אומרים אין . הציבור על כךואחריו חוזר, ר בקול רםמברך וסופ) או החזן(הרב .ד"בלמ' לעומר'אומרים .'ויתן לך'במוצאי שבת סופרים לפני . 'עלינו לשבח'בליל שבת סופרים לפני .'למנצח בנגינות' ויש אומרים גם ,'יהי רצון', 'הרחמן'אחר הספירה אומרים .נשים מברכות וסופרות

דפסח' בשחרית

של ' רחם מצוקים'בניגון ץ "אומר הש' חכו ממתקים'סוף האופן מאת . 'גן נעול'אופן ', רנן ושיריםאפיק'אומרים יוצר

'אל מכון לשבתךברח דודי ' גאולה .' כי עניתניךודא'זולת . הקצר' אמת ויציב'נוסח . ראש השנהפיוטי קדושת מוסף ).ליטא-פיוטים אלה הם גם במחזורי פולין. (בניגון מיוחד

.'אסירים אשר בכשר'אומרים קרובות ץ "בחזרת הש .'ויצו המלך את כל העם'עד ' בתוך אחיהם'ומדלגים אחרי ' ויצו המלך את חלקיהו 'מפטירים

דפסח' מנחה יום ב

ץ "ושתי הברכות הראשונות של חזרת הש, חצי הקדיש לפני העמידה; נאמרים בניגון שבת' ובא לציון'עד סוף ' אשרי'קדיש ; בניגון יום חול–שלוש הברכות האחרונות ; בניגון יום טוב–והברכה האמצעית ' דור ודורל; ' בניגון חול– .נאמר בניגון רגיל כדי למהר לקבל את השבת' תתקבל'

חול המועדבתש

.כבכל שבתות השנה, סדר קבלת שבת נאמר בשלמות

י קדיש נאמרים בניגונים המיוחדים לשבתות וחלקו השני של חצ' השכיבנו', 'ונאמר', 'מלכותך','ברכו 'בליל שבת .שני ספרי תורהקוראים בבהן

. מקדשים בבית הכנסת כבכל שבת.'במה מדליקין'אומרים אין .'עלינו'ספירת העומר לפני .שני ספרי תורהבניגון המיוחד לשבתות ' בפי ישרים'ץ " אומר השבשחרית אומרים אותו ' על הראשונים' והחל מהקצר' אמת ויציב' נוסח ', 'ליטדודי ש'אופן ', אהוביך אהבוך'אומרים יוצר

בכמה מחזורים הם . ליטא-פיוטים אלה הם גם במחזורי פולין(' ברח דודי אל שאנן'גאולה ', אלה וכאלה' זולת ,בניגון ).נמצאים על יד הפיוטים של יום שביעי

.גילהאחר הלל נאמר בניגון המיוחד ליום קריאת מ' תתקבל'קדיש .קדיש יתום, אחר קריאת המגילה. 'שהחיינו'אין מברכים . לפני הוצאת ספר תורה קוראים שיר השירים בברכה . בניגון פסח– בניגון שבת וחלקו השנינאמר חלקו הראשון של קדיש שאחר קריאת התורה .'נאום ה': ומסיימים', היתה עלי יד'מתחילים את ההפטרה מ .פטרה אין מזכירים ענין פסחבאחרונה שבברכות הה כך הוא (". זה קרבן שבת וקרבן היום כאמור: "בעמידה של מוסף בין פסוקי קרבן שבת לפסוקי קרבן פסח אומרים

אך הנוסח המדויק של הגאונים והראשונים , נוסח הסידורים המודפסים שמדפיסיהם קיצרו בפירוט החגים השונים ").הפסח כאמורוקרבן יום חג , זה קרבן שבת ":הוא

. נאמרים בניגון שבתושלש האחרונותשתי ברכות הראשונות , ץ של מוסף"בחזרת הש . בניגון נבחר נאמראחר מוסף' תתקבל'קדיש .עד הסוף' תתקבל'ץ אומר את הקדיש השלם בניגון מ"ולפיכך ש, 'צדקתך'במנחה אין אומרים ומבדילים בבית ' ויתן לך'סופרים את העומר לפני ', הי נועםוי'אין אומרים ', לדוד ברוך'במוצאי שבת מזמרים

.הכנסת כבכל מוצאי שבת

28

חול המועדתפילין ב

.מניחים תפילין בחול המועד .י" גם בא על התפיליןברךמ, מי שמנהג אבותיו בברכה .ץ מברך על התפילין בלחש ולא בקול כבשאר ימים"הש .כדי שלא תחצוץ באחיזת הלולב, מתירים את הרצועה מהיד, וכן לפני הושענות, לפני נטילת לולב יש ', ובא לציון'יש החולצים לפני , יש החולצים תפילין לפני הלל. אין הפסקה לפני הלל או מוסף לצורך חליצה

והורו פוסקי אשכנז שמועדי החליצה השונים בבית כנסת אחד אין , החולצים לפני חצי קדיש ויש החולצים אחר מוסף .'לא תתגודדו' משום בהם

שחרית חול המועד

.'אדיר הוא' בניגון נאמרים, חצי קדיש אחר קריאת התורה, בהלל' אנא'ו' הודו', 'ון עולםאד'

.כנהוג בכל יום שאין בו תחנון, בניגון מוצאי שבת' ברכו'מאריכים באמירת .ם חולץ של מוסף בניגון יו"ץ אומר את שתי הברכות הראשונות של חזרת הש"ש בניגון –שלוש הברכות האחרונות ; והברכה האמצעית נאמרים בניגון יום טוב' לדור ודור'. 'נקדש'אומרים קדושת

.יום חול

ליל שביעי של פסח

).אשכנז המובהקיםבמחזורי (.'אורי וישעי'אומרים מערבות .ימה מיוחדתבנע' לך ענו שירה'עד ' המעביר בניו'נאמר הקטע מ' אמת ואמונה'בברכת יש להחליף נוסח הצנזורה , שורה אחרונה18' עמ, באזל-במחזורי רדלהיים [.'מתי אבוא'אומרים את הביכור ' השכיבנו'בברכת

].שמשי למ רוהוב והות, שמחד יוים עעגר נשם עדול אע: בלשון הפייטן, )שמשל לדו גךרכ בהוב והות, שמחד יים עועגר נשיו ערל צע( .'ידבר משהו'אומרים את הפסוק ' השכיבנו'אחר ברכת .בניגון יום טוב' יגדל' .עלינו. ספירת העומר. 'שהחיינו'קידוש בלא

שחרית שביעי של פסח .'אדיר הוא'בניגון –הגדול בפסוקי דזמרה הלל ; בניגון יום טוב–' ברוך שאמר'; 'אדיר הוא' נאמר בניגון 'אדון עולם'

.'ל בתעצומות-הא'ב פותחולא' בור לנצחהג 'פותח בנעימת יום טוב באמירתץ "ש .קדישחצי הוממשיך בה עד סוף ' ל ההודאות- א'אומר הוא את הברכה החל מ' אדיר הוא'בניגון

נא שית 'במקום ', םדונא שית א': 3 שורה 40 'וף הפיוט בעמיש לתקן בס, באזל-במחזורי רדלהיים[ .'ויושע שושני'אומרים יוצר ].'אויביך

.'אי פתרוס' זולת ,אומרים אותו בניגון' על הראשונים' והחל מהקצר' אמת ויציב' נוסח .אין אומרים אופן .'גאל ישראל'עד סוף ברכת ' ממצרים גאלתנו'ץ אומר בנעימה מיוחדת את כל הקטע מ"הש .הגאולאין אומרים יש לתקן , באזל-במחזורי רדלהיים[ ).ליטא-פיוטים אלה הם גם במחזורי פולין(' אותותיך ראינו' ץ"קרובות בחזרת הש

בפיוט ; ינוכהבמקום , ינוכה: 8 שורה 65' עמ', אמרו לאלקים'בפיוט ; בטופלי שקרבמקום , ןדות זכולמב: 7 שורה 62 'עמ', ה-שבטי י'בפיוט , ם יתן נקמתודואב: שורה לפני הסוף, שם', שם יקרא'בפיוט ; לאויביו יעשה כלהבמקום , ם יעשה כלהדואל: 10 שורה 72' עמ', ראוארבעה נק'

נוסח הפייטן , שובש מאוד בידי הצנזורה, 76' עמ', כי לא תמנו' חסדי ה'הקטע המתחיל ', אזכיר' חסדי ה'בסילוק .באויביו יתן נקמתובמקום ].בתדפיס המחולק בבתי הכנסתמופיע

.'אדיר הוא'ניגון בנאמרת של שחרית ושל מוסףכהניםברכת .אחר הלל נאמר בניגון נבחר' תתקבל'קדיש כנהוג ', רבונו של עולם' ותחינת ג מידות" ייש הנוהגים לומר ברגלים. ספר תורה בניגוני יום טובוהכנסת הוצאת

.בימים נוראים .בניגון נבחרנאמר מוסף אחר' תתקבל'קדיש

מנחה של יום טוב

בניגון –ץ "חצי הקדיש לפני העמידה ושתי הברכות הראשונות של חזרת הש; נאמרים בניגון שבת' ובא לציון'ו' אשרי'

–' תתקבל'קדיש ; בניגון יום חול–שלוש הברכות האחרונות ; בניגון יום טוב–והברכה האמצעית ' לדור ודור; 'חול . למנחה של יום טוב מיוחדבניגון

פסחליל שמיני של

.'ברכו 'לפני' מה טובו 'שרים

).אשכנז המובהקיםבמחזורי (.'אמונת אמן 'אומרים מערבות .'ידבר משהו'אומרים את הפסוק ' השכיבנו'אחר ברכת .בניגון יום טוב' יגדל' .'עלינו'. 'שהחיינו'קידוש בלא . קידושלפניספירת העומר

29

פסחשחרית שמיני של .'אדיר הוא'בניגון נאמרים שאחר קריאת התורההלל הגדול בפסוקי דזמרה וקדיש', אדון עולם'

.'ל בתעצומות-הא'ולא ' הגבור לנצח'באמירת ץ "שפותח הבשחרית .'אי פתרוס'זולת , הקצר' אמת ויציב' נוסח .אין אומרים אופן. 'אתה הארת'אומרים יוצר

.'גאל ישראל'עד סוף ברכת ' ממצרים גאלתנו'נעימה מיוחדת את הקטע מץ אומר ב"ש אין אומרים ).ליטא- פיוטים אלה הם גם במחזורי פולין (.'אימת נוראתיך'אומרים את הקרובות ץ"בחזרת הש

.שאחריו' ל נא-א 'לאו' בעטותו קנאה'הקטע המתחיל .'אדיר הוא'ניגון בנאמרת כהנים ברכת . בניגון נבחר'תתקבל'קדיש

קריאת התורה

כנהוג בימים ', רבונו של עולם' ותחינת ג מידות" ייש הנוהגים לומר ברגלים. וני יום טובהוצאת ספר תורה בניג

.נוראים .בניגון' הכלעל 'אומרים .'ויזכהו לעלות לרגל', 'ולכבוד הרגל': לעולי התורה מוסיפים' מי שבירך'ב .'מתנת יד'וגם מכבדים אותו בגלילת ספר השני משום ברכת ההרב הוא חיוב לעלות לתור

מתנת יד

.ץ עד סוף הכנסת ספר תורה"הרב הוא הש

של ' מי שבירך'מברך את הרב ב וספר תורה בידואוחז אחד מראשי הקהל. 'מתנת יד'ההפטרה מברכים עבור אחר ל המעות שכל אחד (.כל הקהלאת ' מתנת יד'של ' מי שבירך'ב מברךואחר כך אוחז הרב את ספר התורה ו .'מתנת יד'

).נאספות אחר החג ונשלחות ליעדן, קיבל על עצמו לתת כמתנת יד עבור לומדי תורה ועניי ארץ ישראל וירושליםנוהגים ה. כמבואר בראשונים, לעורר עצב בימי חיוב דאורייתא של שמחהסורכי א, ברגלים' יזכור'אין אומרים

.'מתנת יד'של ' מי שבירך'יכולים לאומרו בשעה אמירת , ןלאמרו כמנהג פולי

מוסף שמיני של פסח .הרב בעצמו מכניס את הספרים לארון. ת ספר תורה בניגוני יום טובכנסה

.'מתנת יד'ניגון בנאמרת כהנים ברכת .בניגון נבחרנאמר אחר מוסף ' תתקבל'קדיש

מוצאי פסח

).'חמצדיגען ברכו'(' ברכו של חמץ': ומכנים אותו', ברכו'ו' וא רחוםוה'במוצאי פסח מאריכים ביותר ב

.'עלינו'ומבדילים בתוך בית הכנסת לפני .סופרים את העומר' תתקבל'אחר קדיש ל

אסרו חג של פסח

.'למנצח'ו תחנוןאין אומרים

רקי אבותפ

ז בתמוז שונים מידי שבת שני "ועות ויבין שב; בשבתות בין פסח ושבועות שונים מידי שבת אחר מנחה פרק אחד .לאחר הפרקים אומרים קדיש יתום. ז בתמוז אין שונים פרקים כלל"אחר י. פרקים

שמיניפרשת

.'זולת'בשחרית אין אומרים . ניגון ספירהבבניגוני שבתות רגילות ולא נאמר ' לכה דודי'

בניגון –ומחציתו השניה , גון מיוחד לחדש ניסן נאמרת בני,קדיש שאחר קריאת התורההשל מחציתו הראשונה של . ברכת החודששל שבתמיוחד

שבת קדש הבא עלינו יוםב וששי יהיה ביום האיירראש חדש ': ץ נוטל ספר תורה בידו ומכריז"ש. חדשהמברכים הלכה 'ון ץ חוזר עליו בניג"והש, בנוסח הקצר' יחדשהו'אלא אומר תיכף , הקהל אינו חוזר על ההכרזה. 'לטובה

.'ותוספות .אחרי מוסף נאמר בניגון נבחר' תתקבל'קדיש .עד הסוף' תתקבל'ץ אומר את הקדיש השלם בניגון מ"ולפיכך ש, 'צדקתך'במנחה אין אומרים .ובשבת זו שונים פרק ראשון, אחר מנחה מתחילים לשנות פרקי אבות

30

אייר

ראש חדש אייר

כי '. של ימי הספירה' לכה דודי'בניגון ' עון'עד ' לששון ולשמחה'את הקטע מץ אומר "הש, ץ של מוסף"בחזרת הש . בניגון יום חול–עד סוף העמידה ' בעמך

תקופת האבלות

.ג בעומר"בהפסקת יום ל, אייר ונמשכים עד ערב שבועות' הגי אבלות של ימי הספירה מתחילים ביום במנ .ג בעומר"ח בו הוא ל"ח אייר ובי"מלבד ר, נישואין בימי הספירה אסורים עד ערב שבועות . בניגון המיוחד לימי הספירהנאמרבשבתות שבין ראש חודש אייר וחג שבועות ' לכה דודי' ' על הראשונים' מוהחלהרגיל ' אמת ויציב' אומרים את נוסח .אחר ראש חודש אייר אומרים מידי שבת זולת אחד

.תחילת הזולת וסופועימה את וכן אומרים בנ, אומרים אותו בנעימת עצב

ראש חדש–מצורע -תזריעפרשת .ספירה ימי הניגוןבבניגוני שבתות רגילות ולא ' לכה דודי'

בהן וחלקו השני של חצי קדיש נאמרים בניגונים המיוחדים לשבתות ' השכיבנו','ונאמר','מלכותך','ברכו 'בליל שבת .שני ספרי תורהקוראים ב

.'ראש חדש': של ערבית ליל שבת מכריזים תפילת העמידה לפני .שני ספרי תורהבניגון המיוחד לשבתות ' בפי ישרים'ץ " אומר השבשחרית והחל הקצר' אמת ויציב'נוסח , בניגון'לך אלים' אופן ,'אלקינו אלקים אמת'אומרים יוצר של שבת וראש חודש .'אמונתך אמתי'זולת , אומרים אותו בניגון' על הראשונים'מ

.'שבעת ימים שנית'כהן קורא עד .ן ראש חדשבניגונאמר קריאת התורה אחרי חצי קדיש .לעולה השביעי נאמר אחרי הגבהת הספר הראשון' מי שבירך' , זה קרבן שבת: "אומרים, בין פסוקי קרבן שבת לפסוקי קרבן ראש חדש', אתה יצרת'בברכת , בעמידה של מוסף

".וקרבן ראש חדש כאמור .'אלקיכם יזריח': אומרים את הפיוט', אלקיכם' אני ה': סוף קדושה אחר עניית הקהלב זה קרבן 'עד , בניגון שבת–' וביום השבת', 'כאמור'עד , ט" בניגון יו–' ל הקדוש- הא, 'נאמר בניגון שבת' לדור ודור'

לטובה 'עד ' אלקינו, ' בניגון שבת– 'ישמחו, 'ט"ממשיך בניגון יו' ובראשי חדשיכם, וקרבן ראש חדש כאמור'ומ', שבתעד סוף העמידה ' כי בעמך'. של ימי הספירה' לכה דודי' בניגון –' עון'עד ' לששון ולשמחה, 'ט" בניגון יו–' ולברכה

. בניגון שבת .בניגון נבחר –' תתקבל'קדיש .ד הסוףע' תתקבל'ץ אומר את הקדיש השלם בניגון מ"ולפיכך ש, 'צדקתך'במנחה אין אומרים .של אבות' באחר מנחה שונים פרק

קדשים–אחרי מות פרשת

.'אזכרך דודי'זולת .'כל קהל ישראל'כהן קורא עד .'וכל מי שיתענה שני וחמישי ושני': מוסיפים את המילים', וצדקה לעניים'אחר , של קהל' מי שבירך'ב .של אבות' גאחר מנחה שונים פרק

ב" בה– שני שני וחמישית ותעני

.ב של חודש מרחשון"תעניות שני וחמישי שני של אייר מנהגן כמו בתעניות בה

פסח שני

.אומרים תחנון כרגיל

אמורפרשת

.'תה אלקיםא'זולת .של אבות' דאחר מנחה שונים פרק

עומר בג"ל

.נוןכנהוג בכל יום שאין בו תח, בניגון מוצאי שבת' ברכו'בשחרית מאריכים באמירת

. אומרים ולמנחה בו ביוםאין אומרים תחנון בשחרית אבל במנחה שלפניו .'למנצח'ו' אשרי'אין האבל עובר לפני התיבה בכל התפילות אף לא ל

31

.י ושאר צדיקי עולם"נמנעים מלהשתתף בהילולות לציון פטירת רשב

בחקתי-בהר פרשת

.'אחרי נמכר'זולת .'איש אל אחזתו'כהן קורא עד בנוסח מיוחד ' מי שברך'עושים לו , אחרי עלייתו."יעמוד מי שירצה": בזה הלשוןלתוכחה קוראים לעלות לתורה

.ובשניהם מזכירים אותו בשמו, הרגיל' מי שבירך'בנוסף ל, יב כלשון המקרא ודקדוקו בשמואל, "חזק ונתחזק: " את שתי המילים הציבור כלפי המסייםבסיום הספר קורא הקורא בתורה חוזר על ורק , העולה שותק מפני הפסק לברכה אחרונה, ")חזק חזק ונתחזק: "ולא שלש מילים(יב

.קריאה זו .בניגון נבחר משום סיום הספרשאחר קריאת התורה נאמר קדיש .'וכל מעשר בקר'הקריאה למפטיר מתחיל מ .של אבות' האחר מנחה שונים פרק

'שווארץ שבת '- במדבררשת שבועות פלפנישבת )ו"שבת זכרון קהילות אשכנז שחרבו בגזירות תתנ(

).הנוסח הנכון ללא שיבושי הצנזורה מופיע בתדפיס המחולק בבתי הכנסת(' אותך כל היום'אומרים אהבה

.'אלקים באזנינו'זולת . הרגיל' אמת ויציב'נוסח . מיוחד מחמת ברכת החודשבניגון, מחציתו השניה של קדיש שאחר קריאת התורה תחילה קורא . 'ממורבוך' מתוך ספר הזכרת נשמות המכונה בלחש נשמותםמזכירי' יקום פורקן'אמירת אחר ל וכן את ההזכרה של , ץ כנהוג בכל שבת את ההזכרה של שלושת הנפטרים האחרונים שהלכו לעולמם ושנרשמו בו"הש

היינו את , לאחר מכן מתחיל את ההזכרה המיוחדת לשבת זו.לפי סדר הופעתם בספר, שלושה נפטרים קודמיםאם . וכן את נשמות גדולי החכמים הנזכרים בספר, ט ושאר גזירות"גזירות ק, ו"נשמות הרוגי הקהילות בגזירות תתנ

ץ אומר אחד ממנהיגי הקהל חלק "דהיינו שמלבד הש, יש המפצלים את ההזכרה, ארוכה מאוד רשימת ההזכרות .ץ אומר את חלקו"דר ההזכרה בזמן שהשמוגדר של ס

הקהל אינו חוזר . "ראשוןיום ה למחר בראש חדש סיון יהיה ": ץ נוטל ספר תורה בידו ומכריז"ש. חודשהמברכים .'אקדמות' תחילת ץ חוזר עליו בניגון"והש, בנוסח הקצר,'יחדשהו'אלא אומר תיכף , על הכרזה זו

הנוסח .והקהל אומר עמו בלחש' אב הרחמים'ץ אומר בנעימה עצובה "והשהקהל עומד על רגליו , 'אשרי'אחרי ץ נוטל את ספר " ש).הנוסח המודפס שובש בידי הצנזורה (.נקמת דם עבדיו השפוך לעינינו בימינוקום נוי: המקובל הוא

.'יהללו'התורה ואומר . בניגון שבת–' תתקבל' קדיש .יל בין שבת זו לשבת חזון להבדכדי, בניגוןקדושהה אומרים אתבמוסף ).'וה' וכן בימי ב(' ויפקד'לפני ' בן אהרן הכהן'במנחה קריאת התורה מסתיימת ב .עד הסוף' תתקבל'ץ אומר את הקדיש השלם בניגון מ"ולפיכך ש, 'צדקתך'ין אומרים א .של אבות' אחר מנחה שונים פרק ו .ש"והיינו גם בערבית של מוצ, התפילות' ובר לפני התיבה בכל גל עבבראש חדש אין א .'ראש חדש': קודם תפילת העמידה של ערבית מכריזים

סיון

ראש חדש סיון

', אקדמות'בניגון תחילת ' עון'עד ' לששון ולשמחה'ץ אומר את הקטע מ"הש, ץ של מוסף ראש חדש"בחזרת הש .וממשיך בניגון יום חול

שבועותערב

.'למנצח'בניגון אבל אין אומרים ' ל ארך אפים- א'בשחרית אומרים

זכירים בהכרזה את הצורך מ, )לפני מנחה, וכשמתפללים סמוך לשקיעה(אחר תפילת שחרית ואחר תפילת מנחה .עירוב תבשיליןלעשות

.חגד מוצאי הומשאירים אותם ע, כסוי עמוד החזן והבימה במיוחדים לחג, המעילים, מחליפים את הפרוכת

עשבים ואילנות

.ומעמידים בו ענפי אילנות סרק, מקשטים את בית הכנסת, לקראת יום טוב של שבועותמעטרים בם את , )שנלקטו ממקומות שאין בהם חשש גזל(ילדים קולעים מחרוזות בשלל צבעים מפרחים ריחניים

.ריםארון הקודש והבימה ומקשטים בם את פתחי בית הכנסת ובתי המגוהכסף קולעים כתרים מפרחים צבעוניים ומניחים אותם על ספרי התורה במקום כתרי יש הלעיטור ספרי התורה .רימוני הכסףו

.לשמחת הרגל ולכבוד התורה, שלא לבטל מנהג קדמונים זה הקפידורבותינו

32

נוסחי תפילה בחג

".וישמחו בך ישראל אוהבי שמך: "כבשבת' והשיאנו'הנוסח בסוף ).'אלינו'ולא (' שובה עלינו': הנוסח הוא', א מלך רחמן"או'בקטע , בברכה האמצעית, במוסף

שבועותד' אערבית ליל

).ליטא-כל פיוטי שבועות דידן הם גם במחזורי פולין. ('וירד אביר'אומרים מערבות

.'וידבר משה'אומרים את הפסוק ' השכיבנו'אחר .'עלינו'קידוש לפני .בניגון יום טוב' יגדל'

'שבועות לערנען '–תיקון ליל שבועות

.'תיקון ליל שבועות'נעורים כל הלילה ולומדים בחבורה את סדר

.ילדים גדולים משתתפים בלימוד זה קורא בקול רם , לסירוגין לפי סדר הישיבה, כל אחד מהנוכחים. בני החבורה יושבים סביב שולחן ובראשם הרב

מתחיל היושב לימינו בקריאת , כשגמר הראשון את הקטע שלו. ושאר בני החבורה אומרים עמו בלחש, קטע מהתיקון .חוזר כל אחד לקרוא בהגיע תורו כמה פעמים, הואיל והקטעים מרובים הם. הסוףוכן הלאה עד . הקטע הבא

המגילות או נגינת בנגינת– חלק הכתובים, בנגינת ההפטרה –חלק הנביאים , חלק התורה נקרא בטעמי המקרא .בניגון לימוד תורה שבעל פה –וחלק המשניות , אמירת תהלים

.שלא להבדיל בין דברי תורה, ויש המקדימים לעמוד כמה פסוקים לפני כן, לעמודםבאמירת עשרת הדברות נוהגי ' ר' משנה אומרים אחר גמר כל סדר מששה סדרי. וכן בנביאים וכן בכתובים, אבל אומר קדיש יתום בסיום התורה

.וקדיש דרבנן' חנניא בן עקשיא .מזמורי התהלים נאמרים לסירוגין פסוק בפסוק. פסוקי מגילת איכה נאמרים בלחש .יש מרבותינו שנמנעו מלומר את התחינות הקבליות והתפילה על תיקון כרת שבסוף הלימוד .גונים מיוחדיםנב' אדון עולם'ו' יגדל'בגמר הלימוד נהגו לזמר בכמה קהילות פסקה להגשתם בין לימוד תורה יש העורכים ה. מאכלים ומשקאותבמהלך הלימוד עומדים לרשות הלומדים

.שבכתב לתורה שבעל פה

שבועותד ' יום אשחרית .'אקדמות'תחילת בניגון נאמר 'אדון עולם'

את וגם ' גומל חסדים טובים' עד 'על נטילת ידים'הברכות בקול רם מאת ישן בלילה אומר אשר המתפלליםאחד .ומכוין להוציא את המכוונים לצאת, ברכות התורה

.נאמר בניגון יום טוב' ברוך שאמר' .'ל בתעצומות-הא'פותח בנעימת יום טוב באמירת ץ "ש .קדישחצי הוממשיך בה עד סוף ' ל ההודאות- א'אומר הוא את הברכה החל מ' אקדמות'בניגון תחילת רחם 'ץ בניגון "אומר הש' וצורים'עד ' דרכי'את סוף האופן מ. 'ועתה בנים'אופן ', אדון אמנני'צר אומרים יו

. ץ חוזר על כך באותו ניגון"והש' קדושו'עד ' ישמרו'הקהל ממשיך מ. אש השנהשל פיוטי קדושת מוסף ר' מצוקיםיש , באזל-במחזורי רדלהיים[ .'אנכי שמעת' זולת ,אומרים אותו בניגון' על הראשונים' והחל מהקצר' אמת ויציב'נוסח

].ויפק: במקום, ויפק: 10 שורה 42' עמ, לתקן בזולת זהאומרים ). דשבועות' ביום ליטא הן הקרובות לשחרית -במחזורי פולין. ('אורח חיים'ץ אומרים קרובות "בחזרת הש

הקטע ', אלוף מסובל'בסדר .בחזידם: במקום, בהזידם: 14 שורה 62' עמ',תוכחת אהב'יש לתקן בפיוט , באזל- במחזורי רדלהיים[ .'ל נא- א' ].נוסח הפייטן מופיע בתדפיס המחולק בבתי הכנסת, שובש מאוד בידי הצנזורה, 59' עמ', תעתועים המה'המתחיל

.'חילי מעלה'ץ מתחיל בנעימה מ"בסוף הסילוק הש .'אקדמות'תחילת בניגון נאמרים , הללשב' אנא'ו' הודו, 'ברכת כהנים של שחרית .אחרי הלל בניגון נבחר' תתקבל'קדיש

וקריאת התורהתאקדמו

.הוצאה והכנסה בניגוני יום טוב

.כנהוג בימים נוראים', רבונו של עולם' ותחינת ג מידות" ייש הנוהגים לומר ברגלים ץ ולא "לא כש, כלל' אקדמות'ה אינו אומר העולה לתור.אומרים אחר קריאת פסוק ראשון בתורה' אקדמות'

כי אם איש זולתו מן ', אקדמות'ץ הקורא בתורה אינו אומר "יש נוהגים שאף הש. משום הפסק ברכה שלו, כציבור .הצבור שהוא כדמות המתורגמן

.'ארכין'אין אומרים .ויש המקדימים לעמוד כמה פסוקים לפני כן, לעמודםבקריאת עשרת הדברות נוהגי וכן מאריך בכל , מאריך בנגינה, שלפניה' לאמר'כשאומר הקורא את המילה . בטעם עליוןאיםעשרת הדברות קור

', תנאף', 'תרצח', 'לך', 'ויקדשהו, ')השני(' לשוא', 'מצותי'היינו במילים , מילה אחרונה של שמונה הדברות האמצעיות .בדברה האחרונהאך אינו מאריך לא בדברה הראשונה ולא . 'שקר', 'תגנב'

.ר בניגון נבח נאמרחצי קדיש אחר קריאת התורה . את הרבאיםלהפטרה קור

33

דשבועות' מוסף יום א

.ת ספר תורה בניגוני יום טובכנסה

, מלוה: 9 שורה 101' עמ, יש לתקן באזהרות, באזל-במחזורי רדלהיים[ .'אתה הנחלת'ץ אומרים את אזהרות "בחזרת הש במקום , סרוסה: 3 שורה 110' עמ; במחבת: במקום, במחבת :10 שורה 108' עמ, שם; ממי: במקום, ממי: 3 שורה 103' עמ, שם; המלו: במקום

].סרוכה .'בראש השנה יכתבון'בניגון ' אז שש מאות'ץ אומר "אחר האזהרות הש

.בניגון נבחר' תתקבל' קדיש .'אקדמות'תחילת ברכת כהנים בניגון

מנחה של יום טוב ץ "ושתי הברכות הראשונות של חזרת הש, חצי הקדיש לפני העמידה; נאמרים בניגון שבת' ובא לציון'עד סוף ' אשרי'

קדיש ; בניגון יום חול–שלוש הברכות האחרונות ; בניגון יום טוב–והברכה האמצעית ' לדור ודור; ' בניגון חול– .רגיל כדי למהר לקבל את השבתנאמר בניגון ' תתקבל'

שבת- שבועותד ' בערבית ליל

.כבכל שבתות השנה, סדר קבלת שבת נאמר בשלמות

.'כורב' לפני' מה טובו'שרים .'ל אלקים-א'אומרים מערבות .'שריך ישראלא'אומרים את הביכור ' השכיבנו'בברכת .'דבר משהוי'את הפסוק ולאחריו ' ושמרו'אומרים ' השכיבנו'אחר .אומרים את כל הדברים הקשורים לשבת קודש כמצוין במחזורים .'דוי הסר'בניגון ' יום שבת זכור' הפיוט אומר אתץ "הש', מגן אבות'לפני , ת מעין שבעכבבר ).דלהייםשנדפס בטעות במחזורי רולא כפי ('במה מדליקין'אין אומרים

שבועותד' יום בשחרית

.'אקדמות'תחילת בניגון נאמרים , שבהלל' אנא'ו' הודו, 'ת כהנים של שחריתברכ, 'אדון עולם'

.'ל בתעצומות- הא'בנעימת יום טוב ץ מתחיל "ש רחם 'ץ בניגון "אומר הש' וצורים'עד ' דרכי'את סוף האופן מ. 'ועתה בנים'אופן , 'ילת אהביםא'אומרים יוצר

. ץ חוזר על כך באותו ניגון"והש' קדושו'עד ' ישמרו'משיך מהקהל מ. אש השנהשל פיוטי קדושת מוסף ר' מצוקיםאשכנז במחזורי ( .'גדול בנועדיםאנכי ' זולת ,אומרים אותו בניגון' על הראשונים' ומהקצר' אמת ויציב'נוסח

).המובהקים). ותדשבוע' אשחרית אלה נמצאות בקרובותבמחזורי פולין (. 'רץ מטה ורעשהא'ץ אומרים קרובות "בחזרת הש

.'ל נא-א'אומרים .אחרי הלל נאמר בניגון מיוחד של יום קריאת מגילה' תתקבל'קדיש

וקריאת התורהמגילה

. קדיש יתום אומריםאחר הקריאה. 'שהחיינו'אין מברכים . בברכה' רות 'איםלפני הוצאת ספר תורה קור

.הוצאה והכנסה בניגוני יום טוב .'רבונו של עולם'ינת ותחג מידות"יבשבת אין אומרים .בניגוןנאמר ' הכלעל ' .'עשר תעשר'קריאת בשבעה קרואים .'מתנת יד'מכבדים את הרב בגלילת ספר שני משום ברכת .'ויזכהו לעלות לרגל', 'ולכבוד הרגל': םלעולי התורה מוסיפי' מי שבירך'ב .'יציב פתגם'אין אומרים ו' תפלה לחבקוק'מתחילים ההפטרה מ

נת ידמת

. 'עם כל ישראל'לפני ' ויזכם לעלות לרגל' לקהל מוסיפים 'מי שברך' בסוף ה.ץ עד סוף הכנסת ספר תורה"הרב הוא הש

מי'מברך את הרב בספר תורה בידו ואוחז אחד מראשי הקהל. 'מתנת יד'מברכים עבור , לקהל'מי שבירך'אחר ל המעות (.כל הקהלאת ' מתנת יד'של ' מי שבירך'ב מברךתורה וואחר כך אוחז הרב את ספר ה', מתנת יד'של ' שבירך

נאספות אחר החג ונשלחות , שכל אחד קיבל על עצמו לתת כמתנת יד עבור לומדי תורה ועניי ארץ ישראל וירושלים ).ליעדן

הגים נוה. כמבואר בראשונים, לעורר עצב בימי חיוב דאורייתא של שמחהסורכי א, ברגלים' יזכור'אין אומרים .'מתנת יד'של ' מי שבירך'יכולים לאומרו בשעה אמירת , לאמרו כמנהג פולין

דשבועות' מוסף יום ב

.הרב בעצמו מכניס את הספרים לארון. בניגון שבת' מזמור לדוד'אומרים . ת ספר תורה בניגוני יום טובכנסה

34

נוסח ". (קרבן שבת וקרבן היום כאמורזה : "בעמידה של מוסף בין פסוקי קרבן שבת לפסוקי קרבן פסח אומרים ").וקרבן יום חג השבועות כאמור, זה קרבן שבת: "הגאונים והראשונים

.'אזהרת ראשית'ץ אומרים את אזהרות "בחזרת הש .'בראש השנה יכתבון'בניגון ' אז שש מאות'ץ אומר "אחר האזהרות הש

.'מתנת יד'ניגון בנאמרת כהנים ברכת .בניגון נבחרנאמר אחר מוסף ' תתקבל'קדיש

שני של שבועות יוםמנחה

.נאמרים בניגון שבת' ובא לציון'עד סוף ' אשרי'

.'ויפקד'לפני ' בן אהרן הכהן'כהן קורא עד –והברכה האמצעית ' לדור ודור; ' בניגון חול–ץ "ושתי הברכות הראשונות של חזרת הש, חצי הקדיש לפני העמידה

. למנחה של יום טוב בניגון מיוחד–' תתקבל'קדיש ; בניגון שבת–שלוש הברכות האחרונות ; בניגון יום טוב

אסרו חג

.אבל ממחרתו אומרים את שניהם' למנצח'באסרו חג אין אומרים תחנון ולא נשאפרשת

.'ויפקד'לפני ' בן אהרן הכהן'כהן קורא עד . שבסופהבגלל קריאת ברכת כהנים, רביעי נחשב לעליה חשובה . של אבות'ב- 'אאחר מנחה שונים פרק

בהעלתךפרשת

.'את רוחו עליהם' עד –ששי ', ויסעו' חמישי קורא עד. את פסוקי המסעות קוראים בניגון מיוחד .של אבות' ד-'ים גאחר מנחה שונים פרק

חשלפרשת

עד –ששי '', ריח ניחח לה' עד –חמישי ', כל הארץאת' עד –רביעי ', מאד מאד' עד –שלישי ', יכל נוכל לה'לוי קורא עד .'הגר אתכם'

.בניגון מיוחד מחמת ברכת החודש, מחציתו השניה של קדיש שאחר קריאת התורה הקהל אינו . "חדש תמוז יהיה ביום השני וביום השלישי ראש": ץ נוטל ספר תורה בידו ומכריז"ש. מברכים החודש

.של בין המצרים' לכה דודי' ץ חוזר עליו בניגון"והש, בנוסח הקצר,'יחדשהו'תיכף אלא אומר , חוזר על הכרזה זו .של אבות' ו-'ים האחר מנחה שונים פרק

תמוז

חקרפרשת

.'ביד משה לו'שלישי קורא עד

.'לחקת עולם'לוי עד , במנחה .של אבות' ג–'ב-'ים אאחר מנחה שונים פרק

בלק- חוקתפרשת

.'אל כלי'כהן עד

. של אבות'ו-'ה-' מנחה שונים פרקים דאחר

עשר בתמוזשבעה

).ראה להלן( לבין המצרים המיוחדים לנגן את ניגוני התפילה ץ" זה מתחיל השביום . ספר התורה במעיל שחוראת מלבישים ת הוא הסליחוסדר. 'כי פשענו' אחר המילים ץ"של חזרת הש' סלח לנו' בברכת ץ" בחזרת השסליחות אומרים

אומרו את החרוז הראשון חוזר עליו הקהל אחר. בנעימה מיוחדתץ"אומר הש' שעה נאסר'את הפזמון . כמנהג אשכנזבסופו חוזר הקהל לומר את . את שאר החרוזים והקהל עמו בקול נמוךלומר ממשיך בניגון ץ"הש. באותה נעימה

. רם ובנעימהבקולהקטע הראשון .'עננו' ברכת ץ"שאומר ה' רפאנו 'ברכת לפני

35

גדליה ויום צוםמלבד (ואין אומרים אותו בתענית ציבור , ניתקן לאמירה בעשרת ימי תשובה בלבד' מלכנואבינו ' ).הכפורים

.'שעה נאסר'בניגון הפזמון ' ל ארך אפים- א' ספר תורה אומרים הוצאת לפני ". מפטיריעמוד: "במילים, בלא הזכרת שמו, לישראל לעלות לתורהקוראים, במנחה .'שומר ישראל'ולא ', אבינו מלכנו'אין אומרים

.אחר קריאת התורה של מנחה מחזירים לספר התורה את המעיל הרגיל

המצריםבין וכן משפיל ', לי ולא אירא' ה': ומשפיל קולו במילים, של בין המצריםחולבניגון מיוחד לימי ' אדון עולם' אומר ץ"ש

.'באהבההבוחר בעמו ישראל ', 'אמן ואמן', 'מלך מהולל בתשבחות', 'נטילת ידיםעל 'במיליםאת קולו ', זה ואמראלוקרא זה ', 'מחיה המתים', 'מגן אברהם': של שחרית ומנחה משפיל קולו במיליםץ"הש בחזרת

בניגון –ברכה ואת חתימת ה, של קינותידועכולה אומר בניגון ' ולירושלים עירך'את ברכת . 'לעומתם ברוך יאמרו' .טעמי איכה

קדיש שאחר קריאת חצי משפיל קולו בסוף ץ"ש. 'שעה נאסר'בניגון הפזמון ' ל ארך אפים-א' אומרים וחמישי בשני .התורה

. היא כבכל ימות השנהץ"נעימת חזרת הש, בה אין אומרים תחנון, וערב ראש חדש ערב שבתשל במנחה פינחס פרשת

.בין המצריםן מיוחד לשבתות בניגונאמר ' לכה דודי'

אומרים', זולתך'עד ' על הראשונים'ץ אומר בנעימת עצב ידועה "ש. הרגיל' אמת ויציב'נוסח בשחרית אומרים את .תחילתו וסופו נאמרים בנעימה, 'ל חי ארנן- אל א'זולת

].בלצן נוי עקסל עע: ון הפייטןבלש, )בחדודי תער גלב(יש להחליף את נוסח הצנזורה ', הונוני מוני'בזולת בחרוז [

מסעי-מטות פרשת .בין המצריםבניגון מיוחד לשבתות נאמר ' לכה דודי'

אומרים ', זולתך 'עד' על הראשונים' אומר בנעימת עצב ידועה ץ"ש. הרגיל' אמת ויציב' את נוסח אומרים בשחרית .תחילתו וסופו נאמרים בנעימה, 'אריות הדיחו'זולת

.קוראים בניגון מיוחדמסעי ' בפ המסעות פסוקי את. 'בית אביה'ריאת התורה כהן קורא עד בק , ב י המקרא ודקדוקו בשמואלכלשון, " ונתחזקחזק: " קורא הציבור כלפי המסיים את שתי המיליםהספר בסיום ורק הקורא בתורה חוזר על , ונההעולה שותק מפני הפסק לברכה אחר, ")ונתחזק חזק חזק: "ולא שלש מילים(יב

. זוקריאה .ברכת החודש סיום הספר ונאמרת בניגון מיוחד מחמת, של קדיש שאחר קריאת התורההשניה מחציתו .'כאשר'הקריאה למפטיר מתחילה מ זה הקהל אינו חוזר על הכר. 'הרביעי חדש אב יהיה ביום ראש: " נוטל ספר תורה בידו ומכריזץ"ש. החודש מברכים .'אשרי'ובו מתחיל אמירת ' אלי ציון' חוזר עליו בניגון ץ"והש, הקצרבנוסח', יחדשהו': אלא אומר תיכף, זו

אבמנחם

ח אב"ערב ר

.מסירים את הכתרים והרימונים מעל ספרי התורה

'שווארץ שבת '– חזון שבת

אם בלבוש .דולי הפוסקים רבותינו שבאשכנז והקפידו על כך ג,לובשים בגד חול בשבת חזון כדי לעשות היכר לאבלות

.של שבת –נעלים , כתונת, כובע–ניתן ללבוש את כל השאר , חליפה של חול כבר נעשה היכר, אחרוןהפסוק ה. 'מלך' ה'ו' מזמור שיר ליום השבת 'ממשיכים בה באמירתו', אלי ציון'בניגון נאמר ' לכה דודי'

.בניגון שבתנאמר ', עדותיך נאמנו'' ברוך שאמר'ו. בקול נמוך כל חרוז שבו סוף ניגוןומסיימיםיום הכפורים בניגון ' אדון עולם' אומרים בשחרית

ביום שבת 'עד ' ל אשר שבת- לא' אומר את הקטע מץ"הש. 'ל אדון-א'וב' הכל יודוך' במאריכיםאין . נאמר בניגון פשוט .יגון שבתחוזר לנ' אלקינו' שמך ה'וב, בניגון מיוחד של עצב' קדש

זולת , ) הצנזורה מופיע בתדפיס המחולק בבתי הכנסתשיבושיהנוסח הנכון ללא (' אותך כל היום' אהבה אומרים .בניגון שבת' על הראשונים' מסיים ץ"הש. הרגיל' אמת ויציב'נוסח ברכת . 'אלקים באזנינו'

.ולא בניגון איכהבניגון הרגיל ', איכה אשא' מתחילים לקרוא ללוי מהפסוק התורה בקריאת . אחר קריאת התורה נאמר בניגון מיוחד לשבת חזוןקדיש חצי האחרון של הפסוקאת . בניגון טעמי ההפטרה–' לכן נאם האדון'ומפסוק ', איכה' את ההפטרה בניגון קורא הרב

.ואחר כך המפטיר, ההפטרה אומר הקהל בקול רם קוראתחילה . 'ממורבוך' מתוך ספר הזכרת נשמות המכונה מזכירים נשמות בלחש' יקום פורקן 'אמירת לאחר וכן את ההזכרה של , בוושנרשמו כנהוג בכל שבת את ההזכרה של שלושת הנפטרים האחרונים שהלכו לעולמם ץ"הש

36

היינו את , את ההזכרה המיוחדת לשבת זומתחיללאחר מכן . לפי סדר הופעתם בספר, שלושה נפטרים קודמיםאם . בספרוכן את נשמות גדולי החכמים הנזכרים , ושאר גזירותט"גזירות ק, ו"תתנ בגזירות ילותנשמות הרוגי הקה

אחד ממנהיגי הקהל חלק אומר ץ"דהיינו שמלבד הש, יש המפצלים את ההזכרה, ארוכה מאוד רשימת ההזכרות . אומר את חלקוץ"מוגדר של סדר ההזכרה בזמן שהש

הנוסח . עמו בלחשאומרווהקהל ' אב הרחמים' אומר בנעימה עצובה ץ" והשהקהל עומד על רגליו, 'אשרי 'אחרי נוטל את ספר ץ"ש). בידי הצנזורהשובשהנוסח המודפס (השפוך בימינו לעינינו נקמת דם עבדיו וינקום: המקובל הוא

.'יהללו'התורה ואומר . התורהקריאתבניגון חצי הקדיש שאחר ' כתוב לאמר'עד ' מיענווהוא יש' את הקטע ץ" אומר השמוסף בקדושת יודעיםאך רק לקטנים שאינם , מבדילים בבית הכנסת ואף נותנים לנערים לשתות כבכל מוצאי שבתשבת במוצאי

).ה עשרתעד כבני עשר או אח(להתאבל על ירושלים .שיר המעלות אחרי הבדלה אומרים בלי ניגון

ליל תשעה באב

.ץ היא כבכל ימות השנה"נעימת חזרת הש, מנחה של ערב תשעה באבב

אך מסירים את החלק העליון והנפרד של הפרכת , )ואין מסירים אותם(המפות והמכסאות , מהפכים את הפרוכת ).'כפורת'(

. את ספר התורה במעיל שחורעוטפים . בלי עטיפת טליתמתפלל ץ"ש .'איכה'עומדים בתפילה עד אמירת ויש , נמוך דרך אבלבקול מתפללים .אחר שמונה עשרה, רוב האורותאת מכבים . 'תתקבל' עשרה אומרים קדיש שלם בלא שמונה אחר .נמוכיםוהקהל על הקרקע או על מושבים , יושבים על מדרגה שלפני ארון הקודשץ"והש הקורא .קודמובכל פרק ופרק מרים הקורא קולו יותר מ. על המגילהמברך הקורא וחוזר ', עד מאד'עד ' כי אם'ואומר , וחזן חוזר עליו, מקדים הקהל ואומרו בקול רם' השיבנו' לפסוק החזן כשמגיע

.ואחריו החזן' השיבנו'הקהל לומר את הפסוק .והציבור אומרן עמו בקול נמוך, את הקינות בקול ובניגוניהםאומר ץ"ש .'ןבליל זה יבכיו, ' הקינה השניהאת יםלגמד .'עלינו'. 'תתקבל'קדיש שלם בלא . בקול נמוך' ואתה קדוש' עומדים ואומרים הקינות אחר . הכנסת בלי אמירת שלוםמבית יוצאים

באבבתשעה שחרית

. מחמש ההשכמותאחת

.אך בלא ניגוני בין המצרים, נאמרת בקול נמוך דרך אבלותכולה התפילה . 'ישראלעוטר 'ו' שעשה לי כל צרכי'משמיטים מהן את ברכות השחר הוא כבכל יום ואין ברכות סדר .'עננו' אומר ץ"והש', אאביך' אומרים את הקרובות ץ"הש בחזרת .' ברכנוא"או 'אומר ץ"הש .'ל ארך אפים-א'אומרים . חצי קדיש, עשרהשמונה אחר : ברכתורה מברכים בלחש את לפני ברכת הת. ומברכים את ברכת התורה בקול עצוב, בלא טליתלתורה עולים

.ויש המברכים אותה בשם ומלכות', ברוך דיין האמת'' יישר כח 'אומריםואין הם ', מי שבירך'אין מברכים את העולים ב. בקול נמוך ועצוב בלא טעמיםבתורה קוראים

.למכבדם לעלות .'יעמוד מפטיר': לעלות לתורה בלא הזכרת שמו אלא בקריאהקוראים לישראל . קריאת התורה נאמר בנעימת עצבשאחר דישק .'יהללו'. כמו בקריאת התורה, )אף לא בטעמי איכה( בשחרית אומרים בקול בכי בלא טעמים ההפטרה את . יושב על מדרגה שלפני ארון הקודשץ"והש, הקרקע ואומרים קינותעל יושבים כל , בזה אחר זה, הקהלעל ידי אנשי , ים עצוביםבניגונים נבחר, וקינה נאמרת בקול מתחילתה ועד סופהקינה כל

. בניגוני קינה רגיליםוהשאר, יש קינות שיש להן ניגון מיוחד. אחד בתורו קינה אחת או יותר . הקינות הראשונותז" מקונן את יץ" בהן השקהילות יש . כל קינה בקול נמוך יחד עם המקונן בקול רםאומר הקהל .בישיבה, בניגונה הידוע' אלי ציון'ואומרים במקומה ', בנוןארזי הל' הקינה את יםלגמד .הציון השני נאמר על ידי החשוב שבקהל. מתחילים לומר את הציונים' אלי ציון 'אחר .'אלי ציון'בנגון ' אז בחטאנו'ואת הקינה ' עד אנה בכיה' אומרים את החרוז הקינות בסוף .'תתקבל'קדיש שלם בלא , )'ואני זאת בריתי' פסוק בלא(' ובא לציון'ו' אשרי' ואומר עומד חזן .'שיר מזמור לאסף'אין אומרים שיר של יום ו. 'עלינו'. קדיש יתום. 'קרבו גויים 'אומרים .בציבור' איכה 'קוראים אין .ואין מתפללים על הקברים, מסבבים אותו, קברותלבית הולכים

באבבתשעה מנחה

.'אשרי' רם ואז מתחיל בקול מברך עליהם ץ"והש. טלית ותפיליןמניחים

.'מי שבירך' את שלושת עולי התורה של שחרית ומברכים אותם בלתורה מעלים

37

.והעולים לתורה מברכים ברכותיה בניגון הרגיל של כל השנה, בתורה בטעמי המקראקוראים במנחה .'טיריעמוד מפ': לעלות לתורה בלא הזכרת שמו אלא בקריאהקוראים לישראל . של כל השנהבמעיל קריאת התורה של מנחה עוטפים את ספר התורה אחרי .של תענית' רבון'ו' עננו', 'נחם 'אומרים . נאמרת בלי ניגוני בין המצריםץ"הש חזרת .'עלינו'. 'תתקבל'קדיש . 'שים שלום' . יהם קדיש יתוםולאחר, שלא נאמרו בשחרית' שיר מזמור לאסף' אומרים שיר של יום ומנחה בסוף

באבתשעה מוצאי

.כבכל מעריב בזמנו בחול, קדישוחצי ' שיר המעלות הנה ברכו' ערבית אומרים לפני . הפרוכת והמכסאותאת מחזירים .אלא ממתינים עד מוצאי שבת נחמו, באב' אין מברכים ברכת הלבנה במוצאי ט

שבת נחמו – ואתחנן פרשת

, דמוי התקיעות, בניגון המסולסל, ההעמיד את סוף הקדיש לפני ץ"אומר הש' שובה'בת שליל שבת זו עד ליל החל מ

.המקובל בחצי הקדיש שלפני מוסף ימים נוראים, השברים והתרועהארוממך ' יוצר אומרים. בניגון ימים נוראים' אור עולם'עד סוף החרוז ' יוצר אור' אומר את ברכת ץ"הש בשחרית

זולת , אומרים אותו בניגון' על הראשונים' והחל מהקצר' אמת ויציב'נוסח ברכת , בניגון ידוע' שאו מנחה'אופן ', אלקי . 'אמת משל היה'

.'כלכם היום' עד קורא כהן בין דברי להבדיליש המקדימים לקום כמה פסוקים לפני כן כדי שלא . בשעת קריאת עשרת הדברותלעמוד נהגו

.תחלת פרשה' נכיא'ולפיכך נהגו שאין עושים , תורה .קוראים בנגינה רגילה' לאמר 'עד . בטעם התחתון–וביחיד , הדברות קוראים בציבור בטעם העליוןעשרת את מאריך עצמןובדברות , מאריך בנגינה, שלפניה' לאמר'כשאומר הקורא את המילה . נקראת בקול רם' אנכי 'פרשת

.'שוא', 'שקר', 'תגנב', 'תנאף', 'תרצח '',לך', 'ויקדשהו, ')'הב(' לשוא', 'מצותי'במלים .'ובשעריך' עד קורא חמישי . של הקדיש אחר קריאת התורה נאמרת בניגון נבחרהשניה מחציתו .'אלקיכם יוסיף': אומרים את הפיוט', אלקיכם' אני ה': אחר עניית הקהלקדושה בסוף . שלאחר מוסף בניגון נבחר'תתקבל' עד חדש מרחשון של השנה הבאה אומרים קדיש זו משבת

ו באב"ט

.כנהוג בכל יום שאין בו תחנון, בניגון מוצאי שבת' ברכו'בשחרית מאריכים באמירת .אין אומרים תחנון בשחרית אבל במנחה שלפניו ובמנחה בו ביום אומרים .'למנצח'ו' אשרי'אין האבל עובר לפני התיבה אף לא ל .ואוכלים ושותים מעט יותר לשמחת היום, מלמדים ותלמידיהם אחר חצותו באב הוא יומא דפגרי ביה ה"ט

עקב פרשת

', ובזרעך הנטויה' עד –רביעי ', לך' כאשר דבר ה' עד –שלישי ', לךאשר נתן ' עד –לוי ', יחיה האדם' קורא עד כהן

.'חלב ודבש' עד –ששי ', להם עד לתת –חמישי .'לפניכם היום' עד כהן, במנחה

ראה פרשת

. מיוחד מחמת ברכת החודשבניגון השניה של קדיש שאחר קריאת התורה נאמרת מחציתוהקהל אינו ". יש השוביום חמישי חדש אלול יהיה ביום הראש: " נוטל ספר תורה בידו ומכריזץ"ש. החודש מברכים

.'אשרי'ובו מתחיל אמירת ' והודאדר ' חוזר עליו בניגון ץ"והש, בנוסח הקצר' יחדשהו'אומר תיכף ו, חוזר על ההכרזה

אלול

אלולחדש ראש

את הקטע ץ"ובאותו ניגון אומר הש, אלול ושבת שובהח"לר הקדיש שלאחר קריאת התורה נאמר בניגון המיוחד חצי .ת"פעמים תשר' תוקעים ג, בשני ימי ראש חדש, אחר מוסף של ראש חדש. במוסף' השמח ולששוןל'מ

ושבתותחול ימי

ומפסיקים לתקוע שלושה ימים , שחרית והן אחר תפילת ערביתתפילתהן אחר , ת"פעמים תשר' יום תוקעים ג בכל .לפני ראש השנה

38

.אחרי התפילות' אורי' לדוד ה 'אומרים אין בניגון הנהוג העמידה אומר את סוף הקדיש לפני ץ"הש. בניגון מיוחד' השכיבנו' אומרים את ברכת שבתות בלילי

. נחמו ועד שבת שובהמאז שבת .אחרי מוסף נאמר בניגון נבחר' תתקבל 'קדיש .בניגון מיוחד לחדש אלול' ברכו'ו' והוא רחום' אומרים שבתות במוצאי

תבאכי פרשת

.' ומשארתךטנאךברוך ' עד –חמישי ', באר היטב' קורא עד רביעי

בנוסח ' מי שברך' באותומברכים , חרי עלייתוא". מי שירצהיעמוד: " לעלות לתורה בזה הלשוןקוראים לתוכחה .ובשניהם מזכירים אותו בשמו, הרגיל' מי שבירך'מיוחד בנוסף ל

וילך-נצבים פרשת

.בסירוגין' הכל יודוך' ראש השנה פוסקים מלומר שלפני שבת

סליחות

.אך לא למנחה, ושחרית שאחריהןשלפניהן של סליחות עובר לפני התיבה ערבית ץ"ש

.ת" בעשיץ"שברם אבל אינו , יכולים לעבור לפני התיבה בימי הסליחות שלפני ראש השנה' יארצייט 'ובעל בלא ). ובנותיהמ"פפד( הוא של מנהג אשכנז הגדול הסליחות סדר .'הצדקה' לך ה'וממשיכים באמירת , בניגון מיוחד' אדון עולם 'באמירת פותחים . מידותג"וי' ל ארך אפים- א'מר בג, בניגון חול, נאמרקדיש חצי כי לא על ' מהחל מסיים אמירתם בניגון מיוחד ץ"וש, את פסוקי ההקדמה של כל סליחה וסליחהלומר מקפידים

.'ועל עמך'עד ' צדקתינושל ' ז' ו' דבימי. 'במוצאי מנוחה'הרבה מהם נאמרים בניגון של פזמון היום הראשון , ניגונים קבועיםיש לפזמונים .'מלאכי רחמים'ליחות הניגון הוא של ס

ץ"הש. באותה נעימההקהלחוזר עליו , בגמר אמירת הבית הראשון. בנעימתוץ" נאמר בקול רם על ידי השפזמון כל של סוף הבית החרוז החוזר בכל בית הוא מוסיף את . נמוךוהקהל עמו בקול , ממשיך בניגון לומר את שאר הבתים

"). התפלה אל הרנה ואל לשמוע: "החרוז החוזרמוסיפים בכל בית את ', במוצאי מנוחה' 'ם אכגון בפזמון יו(הראשון .ובנעימהבסופו של הפזמון כולו חוזר הקהל לומר את כל הבית הראשון בקול רם

.יש ניגונים קבועים מיוחדים' חטאנו'ו' עקדה 'לפיוטי .עמווהקהל , לו בניגון כוץ"שבהקדמת הוידוי אומר הש' תבא לפניךא"או 'נוסח את .נאמר בימי הסליחות בלחש' אשמנו בגדנו 'הוידוי על כל אחד ' עננו': עונהוהקהל , בניגון מיוחדץ"נאמרים על ידי הש, לפחות בחלקם האחרון'', עננו ה 'של החרוזים

שענה לאברהם בהר מי ' המקפידים על כך גם בפיוט יש. 'עננו': והקהל אומר'', עננו ה' אומר ץ"היינו הש, מהם .'יעננוהוא ': שהקהל משיב', המוריה

.'ואנחנו לא נדע מה נעשה' אפים ממשיכים לשבת עד נפילת אחר ' שומר ישראל'וכן ' מרן דבשמיא'. נאמר כולו בניגון נבחר' מכניסי רחמים'. נאמר בניגון מיוחד' אסמ ומחא'

.'אדר והוד'נאמרים בניגון . הסליחותבגמרהקהל הולך ליטול את ידיו , ונסתיימו אחר עלות השחר, פני עלות השחר הסליחות להחלו אם ' תתקבל 'קדישהריהו מסירה מעליו בין , מעוטף בטלית שאולהץ" הסליחות לפני עמוד השחר והשאת כשמתחילים

שלש הברכות בקול ומברך את תפיליןמתעטף בטלית שלו וכן מניח ' ברוך שאמר'ולפני , של סליחות לברכות השחר .כדרכו בכל ימות השנה

, ימים נוראיםבניגון' על נטילת ידים'אלא פותח מיד בברכת , שנית' אדון עולם'אין החזן אומר , תתקבלקדיש אחר .הקרבנותכולל ברכת התורה לפני , וממשיך בניגון חול בברכות השחר

של סליחותרביעי יום

.שנועד לאמירה ביום הכפורים בלבד', שפטינו 'המתחיל' שמעה' ה'מון אומרים את הבית האחרון של הפזאין

של סליחותיחמיש יום

.'אריד בשיחי'במקום ' אדון משפט בקרבך'בסליחות אומרים את החטאנו

השנהראש ערב

.התעניתואין נוהגים להשלים את , בערב ראש השנהמתענים

.תחים את ארון הקודשפו', זכור ברית'ו' שופט כל הארץ 'בפזמונים .'למנצח' אומרים תחנון ולא אין בשחרית .'ואפילו נזירות שמשון'אומרים בה . בבית הכנסת' התרת נדרים' עושים התפילה אחר

. לענייםצדקהאומרים שם תחינות ונותנים , לבית הקברותהולכים