interest, ribit and riba - wordpress.com · interest, ribit and riba: must these disparate legal...

5775/2015

Interest, Ribit and Riba Must These Disparate Legal Concepts Be Integrated or Is a More Nuanced Approach Appropriate for the Global Financial Community?

MR. LEONARD GRUNSTEIN

YESHIVAT SHA’ALVIM, ROSH CHODESH ADAR 5775

Program Schedule

1 Adar 5775

Thursday Evening February 19th 2015

Yeshivat Sha’alvim

Welcome: 5:40PM

Rav Ari Waxman, Menahel, Moty Hornstein Institute for Overseas Students

Introduction: 5:45PM

Rav Yehezkel Yakovson, Rosh HaYeshiva

Presentation (In English): 6:00PM

Mr. Leonard Grunstein

Interest, Ribit and Riba

Must These Disparate Legal Concepts Be Integrated or Is a More Nuanced

Approach Appropriate for the Global Financial Community?*

Yeshiva Dinner: 7:00PM

Presentation (In Hebrew): 7:45PM

Rav Asher Weiss, Av Beit Din Darchei Torah and Author of Minchat Asher

Maariv will follow

*The published article is available here:

www.yeshiva.academia.edu/leonardgrunstein

SPEAKER BIOS

Rav Yechezkel Yakovson,

Rosh HaYeshiva, Sha’alvim

Following four years of study at Yeshivat Kol Torah, Rabbi Yakovson came to Yeshivat Sha'alvim in 1973 to continue his Torah studies while incorporating army service as a tank commander within the Hesder framework. Rabbi Yakovson began teaching at the Yeshiva in 1983 and in 2004 was appointed Rosh HaYeshiva (head of the institution). Rabbi Yakovson's sterling character and clear teaching style have gained him a reputation as a respected Rabbi, thinker, teacher and mentor.

Rabbi Asher Weiss,

Av Beit Din, Darchei Torah

Rabbi Asher Weiss is a world renowned writer, speaker and teacher of Jewish law and thought. He is sought the world over for his penetrating insights and depth and breadth of knowledge of all issues related to Torah and Judaism. Rabbi Weiss is the author of the series known as Minchat Asher written on topics of Jewish Law related to the Weekly Torah reading as well as the author of the Responsa Minchat Asher on Jewish law. He is the current head of Machon Minchat Asher L’Torah V’Horaah in Jerusalem and serves as Av Beit Din (Head of a Jewish Court). Additionally, Rabbi Weiss is the point person for religious questions and issues related to Jewish Law for Shaarei Tzedek hospital in Jerusalem and for people around the world. The scope of his work and the ease with which he addresses the complexities of cutting-edge issues makes Rabbi Weiss a highly regarded teacher and presenter the world over.

SPEAKER BIOS

Mr. Leonard Grunstein,

Philanthropist and published writer

Leonard Grunstein has successfully represented a number of prominent clients over the years, including, a number of banks and other institutional lenders. He also founded a federal savings bank and then national bank, where he served as Chairman for a number of years. He was also the Chairman of Israel Discount Bank of New York and was involved in the adoption of a new general Heter Iska by the Bank.

Mr. Grunstein has published articles on various topics in real estate and finance. This includes a three part article that appeared in The Banking Law Journal, entitled: Interest, Ribit

and Riba: Must These Disparate Legal Concepts Be Integrated or Is a More Nuanced Approach Appropriate for the Global Financial Community? He has also been published in The Real Estate Finance Journal, the New York Law Journal and other fine publications. His new article, entitled: The Origin of Non-Recourse Financing--How Ancient Is This Seemingly Modern Financing Technique and Is It Perhaps Sha’ariah and Halachically Compliant? is due to be published shortly.

Mr. Grunstein is also an active philanthropist. He is the founder and chairman of Project Ezrah, a non-profit that aids families facing unemployment by offering job search assistance and counseling services. As a descendent of Polish Holocaust survivors, Grunstein also helped fund an archive on Jewish life in Poland through the YIVO Institute, a New York-based institute dedicated to recording and studying the language, literature and culture of the Jews of Eastern Europe. He also serves on the Revel Board of Overseers at Yeshiva University. Mr. Grunstein and his wife, Chana, are benefactors of Yeshiva University; their three children are all graduates of the University. Their son, Dr. Eli Grunstein, is an alum of Yeshivat Sha’alvim.

Interest, Ribit and Riba: Must These Disparate Legal Concepts Be Integrated or Is a More Nuanced Approach Appropriate for the Global Financial Community? (Source Sheet)

LEONARD GRUNSTEIN 1

a1 1 פרק כה פסוק להויקרא

ך י עמ ב וח ר ותוש ו ג קת ב חז ך וה טה ידו עמ יך ומ י־ימוך אח 2 וכ

b1 3 פסוק לו

ך: יך עמ י אח יך וח אלה את מ ית ויר רב ך ות ש אתו נ ח מ ל־תק 4 א

c1 5 פסוק לז

ך ן אכל ית לא־תת רב ך ובמ ש ן לו בנ א־תת ספך ל ת־כ 6 א

d1 7 שמות פרק כב פסוק כד

י א מ ת־ע ה א לו ף׀ ת ס ך: אם־כ ש יו נ ון על א־תשימ ה ל ה לו כנש ך לא־תהי עני עמ 8 ת־ה

e1 9 דברים פרק כג פסוק כ

ך ר יש ר אש ך כל־דב ש ל נ כ ך א ש ף נ ס ך כ ש יך נ יך לאח ש 10 לא־ת

11 תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף קד עמוד ב 2

12אמרי נהרדעי: האי עיסקא, פלגא מלוה ופלגא פקדון. עבוד רבנן מילתא דניחא ליה ללוה, וניחא ליה

13שפיר דמי. רבא אמר: להכי קרו -למלוה. השתא דאמרינן פלגא מלוה, אי בעי למשתי ביה שכרא

14 לאיעסוקי ביה, ולא למשתי ביה שכרא. אמר רב אידי בר -ליה עיסקא, דאמר ליה: כי יהבינא לך

15לא יעשה -נעשה מטלטלין אצל בניו. רבא אמר: להכי קרו ליה עיסקא, דאם מת -אבין: ואם מת

16 מטלטלין אצל בניו

3a 17 תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף קב עמוד א

18 תנו רבנן: הנותן מעות לשלוחו

3b 19 תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף קב עמוד ב

20פחתו לו, ואם -ולקח מהם חטין, תניא חדא: אם פחתו ליקח לו חטין ולקח מהם שעורין, שעורין

21 הותירו לאמצע -פחתו לו, ואם הותירו -הותירו לו, ותני חדא: אם פחתו -הותירו

22 תוספות מסכת בבא קמא דף קב עמוד א 4

23נראה דמיירי שנותן למחצית שכר אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו -הנותן מעות לשלוחו

24ן יש להביא ראיה אם אדם נותן מעות לחבירו למחצית שכר ואמר ע"מ שלא תלוום אלא לאמצע מכא

25על משכונות של כסף וזהב ותשמרם בקרקע ואם תשנה יהא ברשותך לחייב בכל דבר ואם פחתו

26פחתו לך שאין זה רבית דהא הכא אם שינה מדעתו אמר אם פחתו פחתו לו אפ"ה אם הותירו הותירו


LEONARD GRUNSTEIN 2

27כיון דאם לא היה משנה דעתו לא היו כולן ברשותו אלא השכר וההפסד לאמצע לאמצע ולא הוי רבית

28 .כדין פלגא מלוה ופלגא פקדון

29 תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף סח עמוד ב 5

30בין מרובה ובין מועט, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: אפילו לא טבל -תנו רבנן: כמה הוא שכרו

31זהו שכרו. רבי שמעון בן יוחאי אומר: נותן לו -אכל עמו אלא גרוגרת אחת עמו אלא בציר, ולא

32 שכרו משלם

6a 33 תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף סט עמוד ב

34ולא היא, -רב חמא הוה מוגר זוזי בפשיטא ביומא, כלו זוזי דרב חמא. הוא סבר: מאי שנא ממרא.

35 עינייהו ולא ידיע פחתיהמרא הדרא בעינא וידיע פחתיה, זוזי לא הדרי ב

b6 36 רש"י מסכת בבא מציעא דף סט עמוד ב

37בלשון שכירות ולא בלשון הלואה: הנני משכיר לך זוז היום בפשוט -מוגר זוזי בפשיטא ליומא

38 .דהיינו זוז מדינה, דהיינו שמינית שבצורי

39שהמלוין ברבית נכסיהן ירדו לטימיון, כדאמרינן לקמן /בבא מציעא/ )עא, ב( -כלו זוזי דרב חמא

40 מתמוטטין

c6 41 תוספות מסכת בבא מציעא דף סט עמוד ב

42 מקבל היה עליו אחריות אונסין להכי ס"ד דשרי -אוגר זוזא בפשיטי

43 תרומת הדשן סימן שב 7

44: ראובן בקש למסור מעותיו לשמעון שילווה אותם בריבית, ורצה לקצוץ עמו בסך מבורר שאלה

45 ?מעט בטחון גמור בקרן שלא יהא נפסד לו כלל האיך יעשה בהיתרושיהיה לו ג"כ כ

46: יראה למצוא תקנה וצדדים לעשות בהיתר, אלא דמיסתפינא דשמא ע"י דקדוקי הללו תשובה

47ובקשות תחבולות להתיר מקח ומתן בריבית יהיה דברי תורה דומה לחוכא ואיטלולא שחוק והיתול,

48גליון בתוס' פ' הריבית גבי הא דאמרינן מעות היתומים מותר אמנם מ"מ אומרים וצדיקים ילכו בה. ב

49להלוות קרוב לשכר כו' וז"ל: ונראה דהיכא דכל האחריות על הנותן שרי אפילו לקצוץ דאין כאן

50מלוה אלא פקדון ושכר מעותיו נוטל. ובתוס' שרי להשכיר מעות לשולחני משום דמחזירים בעין.

51י דכיון דאחריות על הנותן כשהמקבל מוציאם, וכ"כ ר"ת וה"ה אפילו אם השכירם להוציאם דשר

52בתשובתו עכ"ל. והתוס' והסמ"ג מוקמי ההיא דרב חמא דאוגיר זוזי בפריטי, שהיה רב חמא מקבל

53עליו אחריות אונסים, ואפ"ה מסיק התם דאסור משום דזוזי לא מהדרי בעינייהו, ומשום דהשכר

54בשביל שיהא נפחתים כמו כלי השכור בדמים שנפחתו שנותן מן המעות אינו אלא כדי להוציא, ולא

55ע"י המלאכה. ובמרדכי בשם א"ז מוקי ההיא דמשכיר מעות לשולחני דווקא כשמניחים /כשמניחם/

56השולחני לפניו ואם אבדו או נגנבו חייב באחריותן, אבל אם מוציא להרוויח בהם אסור משום ריבית,


LEONARD GRUNSTEIN 3

57י ע"כ. והשתא מדברי הגיליון דלעיל מבורר דכל היכא והכי הוי מעשה דרב חמא דאוגר זוזי בפריט

58דאין הנותן חושש כלום על אחריות הקרן דשרי אפילו לקצוץ, והתוס' נמי דאוקמי ההיא דרב חמא

59שהיה מקבל עליו אחריות אונסים ואפ"ה אסור, יש לומר וודאי דדוקא משום דלא הוי מקבל עליו

60בה ואבידה, אבל אם היה רב חמא מקבל עליו אחריות רק אחריות אונסים ולא שאר אחריות כמו גני

61גניבה ואבידה הוי שרי. והכי משמע להדיא בתשובת מור"ם בההיא פרקא על אחד שקצב עם בחור

62לתת לו ההוצאה ושילמוד עם בנו. וכן בא"ז דלעיל מוקי רב חמא שהשוכר קבל אחריות גניבה

63סיפא דתשובת מור"ם איכא למידק איפכא, ואבידה משמע נמי דאל"ה =דאי לאו הכי= שרי. אמנם מ

64דכתב בסוף היתר שהבחור יתן המעות לבעה"ב במתנה ושיהא רשות ביד בעה"ב להחזירם, או לאו.

65משמע להדיא שאפי' אם קבל עליו הבחור אחריות גניבה ואבידה ואפי' פשיעה לא מהני אא"כ נתנה

66נזהר בו טפי שלא יהא נגנב ואבוד לו במתנה. אך י"ל דעדיף טפי לבחור ליתן במתנה שאז בע"כ

67וכ"ש על הפשיעה, לפי שסומך כ"כ על אומנתו שנתן לו את שלו בסתמא ע"מ להחזיר, אבל אם לא

68יתן לו במתנה ויקבל עליו כל ההפסדות לא יהא נזהר כל כך ולכך נקט האי תקנה. ומעתה יש תקנה

69יקבל עליו כל האחריות אפי' של לעשות כל המבואר לעיל בשאילה בהיתר בדרך זה, שראובן הנותן

70גניבה ואבידה ויפריז על המידה לקבל עליו שאפי' אם יאבדו או יגנבו ויופסדו אפי' בפשיעה יהיה

71באחריותו. אך אם שמעון המקבל פושע בממון כ"כ שדומה הוא כמזיק בידים יתחייב שמעון

72פי' ע"פ עדים אפי' הן ק', שלא באחריותו, וגם יקבל עליו שלא יהא נאמן אפי' בשבועה דאורייתא וא

73פשע בהן פשיעה גדולה שהוא כמזיק בידים, רק אם יעידו לו הרב והש"ץ וכה"ג אנשים יושבי אהלים

74בעיר שיש להם ידיעה במו"מ שבעיר, המה יהיו נאמנים להעיד בראיה וידיעה גמורה. ובדרך זה יהיה

75סידו במזיד בידים ולא יוכל שמעון בטוח בקרן שלו כשירצה לעולם, שאם אבדו יטעון ראובן שהפ

76לאמת דבריו רק ע"פ הרב והש"ץ, וקרוב דקרוב הוא לודאי שלא ידעו כל האחריות ושרי ליה לקצוץ

77כדמבואר לעיל. וכה"ג אשכחן קצת שדקדקו רבוותא למצוא היתר ע"י תנאי, ואף על גב דבוודאי אין

78יקח הריבית בהיתר. כי הא דכתבו התוס' דעת שניהם שיתקיימו התנאים ואין מתנין אותו אלא כדי ל

79בפ' הגוזל קמא ושאר החבורים נמי מייתי לה, שיתן מעות לחבירו למחצית שכר ויתנה עמו שלא

80ילוה אותו רק על משכונות כסף או זהב ויטמון אותם בקרקע ואז יהיה האחריות על הנותן. אבל אם

81בכה"ג אין לאסור משום קרוב לשכר ישנו להלוות בע"א יתחייב המקבל באחריותו כדמסיק התם,

82ורחוק להפסד. ואף על גב דהכל יודעים שאין כלל בדעת הנותן והמקבל שיתקיים התנאי שילווה

83אותו רק על כסף או זהב ויטמין בקרקע, אלא ילוה על חובות לגמרי בלא משכון או על משכונות

84רי. אמנם אין ראיה מכאן שיש שאינם של כסף וזהב ואם מכסף וזהב ודאי לא יטמן בקרקע אפ"ה ש

85לחפש צדדים ודקדוקים רק להתיר הריבית דרבנן, כגון הא דלעיל נותן למחצית שכר דאפי' אם היה

86המקבל מקבל עליו בהדיא בלי שום תנאי האחריות, מ"מ לא הוי אלא איסור דרבנן הואיל ואינו קוצץ

87ב לשכר ורחוק להפסד. והכי מוכח עמו כלום, אלא שאם יהיה ריווח יפול לאמצע ולא הוי אלא קרו

88התם מתוך הסוגיא להדיא דבהכי איירי בלא קציצה כלל. אבל נ"ד דקוצץ עמו להדיא ואם לא היה

89התנאים ביניהם הוי ריבית דאורייתא, מאן לימא לן דשרי לחפש צדדים ותנאים כדי להתיר מה

90היתר ע"י נכרי וכה"ג. ואף שאסרה תורה בכמה אזהרות, ודיי לנו במה שדקדקו התנאים הראשונים

91על גב דהני השורות דומין קצת לחוכא ואיטלולא אינהו הוי כדי לסמוך עליהם ועל דקדוקיהם ולא

92 אנו, מ"מ כתיבנא כדי לחוויי מילי דאורייתא, הנלע"ד כתבתי

93 תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נז עמוד ב 8


LEONARD GRUNSTEIN 4

94מי אלימא ממתניתין, דאוקימנא בתורת -להקדש! מיתיבי: רבית ואונאה להדיוט, ואין רבית ואונאה

95 רבית ודין אונאה להדיוט, ואין רבית ודין אונאה להקדש -אונאה? הכי נמי

96 תלמוד בבלי מסכת פסחים דף מו עמוד א 9

97משנה. כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב? רבי אליעזר אומר: לא תקרא לה שם עד שתאפה. בן

98 :בצונן. אמר רבי יהושע בתירא אומר: תטיל

99 תלמוד בבלי מסכת פסחים דף מו עמוד ב 01

100לא זה הוא חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובבל ימצא. אלא, מפרישתה ומניחתה עד הערב, ואם

101 החמיצה –החמיצה

102 תלמוד בבלי מסכת נדרים דף מז עמוד ב 11

103 -הנודר אסור. הריני עליך ואת עלי -המודר אסור; הרי את עלי חרם -מתני'. הריני עליך חרם

104 שניהם אסורין, ושניהם מותרין בדבר של עולי בבל

12a 105 תלמוד בבלי מסכת נדרים דף מח עמוד א

106ואסורים בדבר של אותה העיר. ואיזהו דבר של עולי בבל? כגון הר הבית, והעזרות, והבור שבאמצע

107 הדרך

12b 108 בתלמוד בבלי מסכת ביצה דף לט עמוד

109 ואלו הן דברים של עולי בבל: הר הבית, הלשכות והעזרות, ובור של אמצע הדרך.

13a 110 תלמוד בבלי מסכת ביצה דף לב עמוד ב

111ואמר רב נתן בר אבא אמר רב: עתירי בבל יורדי גיהנם הם. כי הא דשבתאי בר מרינוס אקלע לבבל,

112לא זינוהו, אמר: הני מערב רב קא אתו, דכתיב נמי -ולא יהבו ליה. מזוני מיזן -בעא מנייהו עסקא

113בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל מי שאינו -ונתן לך רחמים ורחמך, כל המרחם על הבריות

114 בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו -מרחם על הבריות

13b 115 תלמוד בבלי מסכת תענית דף כא עמוד א

116 תא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקאילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייא

a14 117 תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף סד עמוד א

118 -אמר אביי: שרי ליה לאיניש למימר ליה לחבריה: הילך ארבעה זוזי אחביתא דחמרא, אי תקפה

119 ברשותי. אמר ליה רב שרביא לאביי -ברשותך, אי יקרא אי זילא


LEONARD GRUNSTEIN 5

b41 120 תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף סד עמוד ב

121 אמר ליה: כיון דמקבל עליה זולא, קרוב לזה ולזה הוא -האי קרוב לשכר ורחוק להפסד הוא!

122 רמב"ם הלכות מלוה ולוה פרק ח הלכה י 15

123מותר לאדם ליתן דמי חבית של יין לחבירו ולומר לו אם החמיצה מכאן עד יום פלוני ברשותך אבל

124אם הוזילה או הוקירה הרי היא שלי, שכיון שקיבל עליו הזול הרי זה קרוב לשכר ולהפסד וכן כל

125 כיוצא בזה

126 שולחן ערוך יורה דעה הלכות רבית סימן קעג סעיף יג 16

127ג >יז< מותר להקדים מעות על יין בשעת הבציר כד על מנת שיתן לו >יח< יין טוב כה כח[ בניסן.

128להקדים מעות על חבית ידוע של יין, ולהתנות עם המוכר שאם יוזיל או יתייקר עד כו י{ וכן מותר

129זמן מכירת היין יהיה ברשות הלוקח כז ואם יחמיץ כח יהיה ברשות המוכר. אבל אם אין הלוקח

130 מקבל עליו אחריות הזול, >יט< אסור, כט[ אפילו מושכו לרשותו

131 פרק ה הלכה ג תלמוד ירושלמי )וילנא( מסכת בבא מציעא 17

132חד בר נש אשאל לחבריה דינרין א"ל סב שני דינרין אגרך ומה דינון עבדין דילי ולך. תני הנותן

133מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית ואמר לא לקחתי אין לו עליו אלא תרעומת. ואם ידוע שלקח

134שכר. רצה אחד מהן הרי זה מוציא ממנו על כרחו. הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית

135ליישנן חבירו מעכב על ידו. אם היה ערב שביעית אין חבירו מעכב על ידו. ששניהן על מנת כן

136לקחום. הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר אם אמר הא לך מנה שאינו יכול לעמוד

137ליקח בהן פירות בפרוטרוט הרי זה אסור. ראה פירות מוקירין הרי זה מותר. הנותן מעות לחבירו

138למחצית שכר רשאי הלוקח ליקח מאותו המין. כשמוכר לא ימכור שנים כאחת אלא מוכר זה ראשון

139וזה אחרון. הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר רשאי ליקח מכל מין שירצה. לא יקח

140לא תרעומת. המבטל לו בהן כסות ועצים. אמר רבי יצחק הדא אמרה המבטל כיס חבירו אין לו עליו א

141שדה חבירו חייב לשפות לו. המבטל ספינת חבירו וחנות חבירו מהו. המוליך פירות ממקום הזול

142למקום היוקר אמר לחבירו תנם לי ואני נותן לך כדרך שאתה נותנן למקום פלוני אם באחריות הנותן

143ן לך כדרך שאת נותן אסור והלוקח מותר. המוליך חבילה ממקום למקום אמר לו תנייה לי ואני נות

144 במקום פלוני אם באחריות הנותן אסור והלוקח מותר

145 שולחן ערוך יורה דעה הלכות רבית סימן קעג סעיף טו 18

146מי שיש לו סחורה שנמכרת כאן בזול ובמקום אחר ביוקר, וא"ל חבירו במקום הזול: תנה לי >כא<

147עד זמן פלוני ואפרענה לך >כב< כפי מה ואוליכנה למקום היוקר ואמכרנה שם ואעשה צרכי במעות

148ששוה שם, >כג< אם האחריות בהליכה על הלוקח, אסור. ואם האחריות על המוכר, מותר, לב[

149>כד< והוא שיתן לו ל שכר טרחו על הולכתה למקום היוקר. ואם המוכר אדם חשוב, >כה< שפוטרין

150 ללוקח המכס בשבילו, אין צריך לתת לו שכר טרחו


LEONARD GRUNSTEIN 6

151 תלמוד ירושלמי )וילנא( מסכת בבא מציעא פרק ה הלכה ב 19

152היה חייב לו מעות וכתב לו שדהו במכר. כל זמן שהמוכר אוכל פירות מותר. כל זמן שהלוקח אוכל

153 פירות אסור. ר' יודה אומר בין כך ובין כך מותר. א"ר יודה כך היה בייתוס בן זונין עושה ע"פ חכמים

154 בבא מציעא פרק ה הלכה בפני משה מסכת 20

155 :וכתב לו שדהו במכר. אם איני משלם לך מכאן ועד זמן פלוני הרי השדה שלך

156 :שהמוכר אוכל פירות. בתוך הזמן מותר

157הלוקח אוכל פירות אסור. שמא לא יבא לידי מכר שזה יחזיר לו מעותיו בתוך הזמן ונמצא שבהלואה

158 :היו אצלו והלוקח אוכל פירות ברבית

159ה אומר בין כך ובין כך מותר. דצד אחד ברבית הוא שמא יבא לידי רבית שמא לא יבא צד ר' יוד

160 :הפדייה בא לידי רבית צד המכר אינו בא לידי רבית

161 רי"ף מסכת בבא מציעא דף סב עמוד א 12

162אמרי נהרדעי האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון עבוד רבנן מילתא דניחא ליה ללוה וניחא ליה

163ניחא ליה למלוה דאי איתניס מיפרע מיהת פלגא דבתורת מלוה ואי איכא רווחא שקיל פלגא למלוה

164דאמרינן פקדון ברשותיה דמריה קאי וכמאן דאיעסק ביה איהו דמי ולא מיתחזי כי רביתא משום

165דשקיל אגריה מיניה וניחא ליה ללוה דאי מיתניס לא משלם אלא פלגא דבתורת מלוה ואי איכא

166יהת פלגא אמרי נהרדעי השתא דאמרת פלגא מלוה אי בעי למישתי ביה שיכרא שתי רווחא שקיל מ

167רבא אמר להכי קרו ליה עיסקא דא"ל לאיעסוקי ביה יהבי לך ולא למישתי ביה שיכרא אמר רב אידי

168בר אבין ואם מת נעשה מטלטלין אצל בניו רבא אמר להכי קרו להו עיסקא דאם מת לא יעשה

169תא כרבא בתרוייהו הילכך אי איכא סהדי דהני מטלטלי מחמת ההוא עיסקא מטלטלין אצל בניו והלכ

170 נינהו שקיל להו מלוה בלא שבועה ו

171 נימוקי יוסף מסכת בבא מציעא דף סב עמוד א 22

172האי עיסקא. המקבל פרקמטיא מבעל הבית ושמה לו כפי הדמים שהוא כאן והוא מוליכה למקום

173 :היוקר למחצה שכר

174 :אחריות אונסיה על המתעסק כמלוה פלגא מלוה. חצי

175ופלגא פקדון. וחצי אחריות אונסיה על בעליה כפקדון: עבוד רבנן הך תקנתא דניחא לתרוייהו ניחא

176 :ליה למלוה דאי מיתניס מפרע מיהא פלגא

177ואי איכא רווחא שקיל פלגא. דאמרינן פקדון ברשותיה דמריה קאי וכמאן דאיעסק איהו דמי ולא

178 אי דשקיל מיניהמתחזי כרבית במ


LEONARD GRUNSTEIN 7

179 טור יורה דעה הלכות רבית סימן קסז 32

180מלוה אדם לחבירו מנה על תנאי שיתעסק בו לריוח המלוה עד שיהא שני מניםא[ א( ויהיה באחריות

181המלוה עד אותו זמן ולכשיהיה ב' מניםב( יחזרו ב' המנים למלוה ומשם ואילך יהיה כל הריוח ללוהב[

182 עמלו עד שיהו ב' מנים שלא יהיה רבית מוקדמתג( ובלבד שיתן לו שכר

183 בית יוסף יורה דעה סימן קסז 42

184 פרטי רמזי דינים המחודשים המבוארים בזה הסימן

185אם מותר לתת מנה לחבירו ולהתנות שעד שנה יהיה הריוח ביניהם ומשם ואילך יהו מעותיו בידו

186 :מלוה או פקדון

187סי' נב( וזה לשונו יכול אדם לעשות עסקו מלוה כגון מצאתי כתוב בתשובות להראב"ד )תמים דעים

188שאמר לו מכאן עד סוף שנה יהיה ביני וביניך כתקנת חכמים מאותו יום ולהלן הריוח וההפסד שלך

189ותן ממוני לזמן פלוני אחר הזמן הראשון כל אותו ממון שיהיה קיים לסוף השנה הרי הוא חייב

190לפרוע ממונו לזמן שקבע לו וכן מצאתי בירושלמי )ב"מ באחריותו מסוף השנה ואילך ויכול לכופו

191פ"ה ה"ו(, אבל אם ירצה לעשות עסקו פקדון אחר שנה זה לא שמעתי ולא נתברר לי להתיר מפני

192שהוא כרבית מאוחרת כי בשביל חצי ההלואה שהלוה לו שנה טורח לו שנה בפקדונו עכ"ל. מיהו

193 כל דהו נראה דפשיטא דמותר דתו לא מיחזי כרביתבנותן לו שכר בעבור שמירתו בשנה שניה אפילו

194 תשובות ופסקים סימן קלג -אב"ד ר 52

195א ועוד מדיני העסק אשר שאלת. יכול אדם לעשות עסקו מלוה כגון שאמר לו מכאן עד סוף שנה

196אחר יהיה ביני ובינך כתקנת חכמים, מאותו יום ולהלן הריוח וההפסד שלך. נתן לו ממונו לזמן פלוני

197הזמן הראשון, כל אותו ממון שהוא בחזקת קיים לסוף השנה הרי הוא חייב באחריותו מסוף השנה

198ואילך ויכול לכופו לפרוע לו ממונו לזמן שקבע לו. וכן מצאתי בירושלמיב אבל אם ירצה לעשות

199ל עסקו פקדון אחר שנה זה לא שמעתי. ולא נתברר לי להיתר מפני שנראה כרבית מאוחרת, כי בשבי

200 חצי ההלואה שהלוה לו שנה הוא טורח לו שנה )אחר שנה( בפקדונוג

201 חידושי הריטב"א מסכת בבא מציעא דף סח עמוד א 62

202הוי יודע שאין דין זה אלא בסתם עיסקא אבל אם כל העסק קיבל המתעסק באחריותו בתורת מלוה

203אצלו בתורת פקדון גמור אסור לקבל ממנו מן הריוח כלום ורבית קצוצה היא, וכן אם העסק כולו

204 אפילו יקיים לו כל ריוח שבעולם אין כאן רבית אלא מתנה הוא דיהיב ליה שאין רבית אלא במלוה

205


LEONARD GRUNSTEIN 8

27. 206

207


LEONARD GRUNSTEIN 9

208

209


LEONARD GRUNSTEIN 10

210

211



212

213



214

215



216



28. 217

218



219

220



221

222



223

29. 224



225

226



227

228



229

230



231

232



30. 233

234



235

236



237

238



239

240



241

242



243

244



245

246



247

248



249

250



31. 251

252



253

254



32. 255

256



257

258



33. 259

260



261

262



263

264



265

266



34. 267

268



269 נב סימן משפטים מיימוניות תשובות 35

270 ט"ספ הלואה להלכות

271 לריוח שילוהו לחבירו מנה להלוות דמותר ללמוד יש מכאן(. ב סה מ"ב) חמא דרב כטרשא והילכתא

272 המלוה של הריוח כל שיהא פקדון שעה אותה עד ויהיו מנין שני שיהיו זמן עד לבדו המלוה של

273 צריך מיהו. המקבל של הריוח כל ויהא מלוה מנין שני אותם יהיו ואילך שמשם מנין שני וכשיהיו

274 להו דנקטי הכא כדאמרינן המלוה של לריוח אותם ומלוה טורח שהוא זמן כל עמלו שכר לו לתת

275 החמרים( א עג) בפרקין לקמן וכדאמרינן. עמלו שכר לו נותן כאילו דחשיב מוכסא להו ושבקי שוקא

276 ואפילו, בהליכה אחריות עליו מקבל הבית והבעל י"ר ומפרש, הזול כבמקום היוקר במקום מעלים

277 שכר והיינו, גבייהו דמוזלי נמי אי תרעא להו דמגלי להו ניחא ומפרש טעמא מאי התם ליה מיבעי הכי

278 שילוה כדי בהליכה בחנם כטורח נראה דהליכה עמלם שכר להו יהיב לא דאי, הליכה דטורח עמלם

279 כשבאים הגוים שמביאין הדורונות לעצמו לוקח המקבל אם נ"ה. סגי דהו בכל ומיהו. בחזרה להם

280 כתב אשר ל"זצ מאיר רבינו מורי ל"עכ. עמלו שכר במקום דסגי נראה בהא משכונותיהם לפדות

281 .הרבית פרק בחדושיו

282 (מלוה' מהל ט"פ קושטא י"הגמ, כג' סי ה"פ ש"רא, שיט רמז מ"ב מרדכי, תתקנה' סי פ"ד ם"מהר)

283 א עמוד סה דף מציעא בבא מסכת בבלי תלמוד 36

284 - אזלי דקא היכא דכל, ברשותי דליקו להו ניחא - טעמא מאי. שרי ודאי דידי טרשא: חמא רב אמר

285 .שוקא להו ונקוט מכסא להו שבקי

286 ו הלכה ה פרק מציעא בבא מסכת( וילנא) ירושלמי תלמוד 37

287 עמך לי לית ולהלן מתמן. דידי חנוכה ועד מיכן עבדין דהינון מה ל"א נש בר לחד דינר יהב לעזר' ר

288 קרוב על חשש לעזר' ר. קביל ולא חנוכה בתר ליה מיתן בעא. דידך יתרין ואין פחתין אין עסוק

289 שכר וריחוק הפסד ב[ו]קיר רשעים מידת זו הפסד וריחוק שכר קירוב כן ותני. להפסד ורחוק לשכר

290 .אדם כל מידת זו ולזה לזה רחוק ולזה לזה קרוב צדיקים מדת זו

interest, ribit and riba - wordpress.com · interest, ribit and riba: must these disparate legal...

Documents