פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

בחינה מסכמת פסיכולוגיה ומשפט-מסכמות: טל פורת וענבל דהרימושגים וחומר כיתה:

- מחלה נפשית. מחלת נפש זה דבר לא מוגדר. היום למעשה אנו יודעיםפסיכוזה שאין דבר כזה פסיכולוגיה אלא פסיכו ביולוגיה. אנו יודעים שקרוב לוודאי יש בעיה

בביוכימיה של המוח.

הפרעה נפשית, בשפת העם " שרוט" או מופרע. נוירוזה-

- כשאותה הפרעה נפשית מקשה עליך לתפקד. אדם נוירוטי לאנוירוזה כפייתיתמסוגל לתפקד. כל אחד מאיתנו קצת נוירוטי. )הפרעה נפשית(

מצב של הפרעה בשיפוט המציאות. אלו הם אנשים שחושבים ובטוחיםפסיכוזה- שהכל בסדר אצלם ושופטים את המציאות בצורה לא נכונה. אלו הם אנשים

ששומעים קולות ורואים דמויות שלא קיימות. אם אני בטוח שמשהו מציאותי אך הואלא כי השיפוט הוא לא נכון זוהי פסיכוזה )מחלת נפש(.

נוירוטי יודע שהוא חרד, יודע שמשהו לא בסדר אצלו, פסיכוטי בטוח שהמציאות לאבסדר, שהמציאות שונה.

- פחד לא מוצדק. )נוירוזה, מפריע לאדם בתפקוד(. הגורם של הפוביה הואפוביהאינו גורם ריאלי.

מי קובע מה הגיוני? הנורמה.

- "תסביך רדיפה".פרנויה

*אין קשר בין אינטליגנציה להשכלה*

בדיקה הבודקת את תפקודי המוח.נוירו פסיכולוגיה-

- היסטוריה של מחלה או היסטוריה של החולה.אנמנזה

- הצפי לעתיד, מה יהיה איתי בעתיד.פרוגנוזה

- מחלה שמלווה אותי כל החיים. זוהי מחלה ללא ריפוי אך יש טיפולמחלה כרוניתרפואי, מחלה מתמשכת ואינה נגמרת. )אסטמה, סרטן וכ'ו(.

- מחלה שבאה ולאחר טיפול עוברת כגון אפנדציט.מחלה חריפה

- הפרעה.דיס

- קריאה.לקציה

- דיכוי.אילי ביציה

- לכתוב.אגרפיה

- חוסר יכולת לקרואדיסלקציה

- הפרעה/ חוסר יכולת לשלוטדיס איליביצה

1

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

- חוסר יכולת לכתוב.דיס אגרפיה

- מצב רוח מרומם יתר על המידה.אופוריה

*הפרעה התנהגותית יכולה לנבוע מפגיעה מוחית*

דיס- הפרעה ביכולת א- חוסר יכולת

- תורת המחלות היותר קשורות לנפש.פסיכופתולוגיה

מצב נפשי יכול לשחרר אדם מאחריות משפטית כמו כן מעונשים כבדים וכו.

אונות- אונה ימנית ואונה שמאלית. לכל בן אדם יש מוח גדול2 בנוי מ-המוח הגדול אונות מרכזיות. המוח הימני שולט על פלג הגוף השמאלי והמוח2שמחולק ל-

השמאלי שולט על פלג הגוף הימני.

- חצי כדור )חצי מוח(.המיספרה- כדור )מוח( ספרה

ההמיספרה הלא דומיננטית- בחצי מוח הזה נמצאים החוויות, אהבות, ריגושים, זיכרון רגשי, המיספרה חווייתית. כאשר אני ימנית, ההמיספרה הדומיננטית היא

שמאל, זאת אומרת, צד שמאל הוא החלק המוטורי של הגוף. ההמיספרההדומיננטית, היא גם המרכז האנליטי, שופט, בודק, קובע.

- מרכז האחראי על הדיבור.ורניקה

אנו לא יכולים לעשות שתי פעולות מוחיות בעת ובעונה אחת.

, המוחקורפוס קאלוסוסבין המוח הימני למוח השמאלי יש חלק מקשר שנקרא הוא יחידה אחת שעובדת בתיאום עם שני חלקי המוח. כאשר יש הפרעה בתיאום אז

ישנה הפרעה בין הכיוונים.

גזע המוח אצל כל בעלי החיים הינו זהה ופרופורצונלי לגוף של בעל החיים.

הגודל של המוח הגדול נקבע בהתאם לרמת החוכמה של בעל החיים. המוח יהפוךקטן ככל שבעל החיים יותר פשוט.

אונות:4כל אחת מההמיספרות מחולקת ל-. אונה קדמית/מצחית- פרונטלית 1.אונה קודקודית- פריאטלית 2.אונה עורפית- אוקסיפיטלית 3.אונה רקתית- טמפורלית.4

מבדילה את האדם מן הבהמה, ההבדל בין בני האדם לבעליהאונה הפורנטלית החיים. באונה הפרונטלית נמצא המוסר, ההבחנה בין טוב לרע, למידת תרבות, נורמות חברתיות. אם יש פגיעה ויש נזק בחלק הפרונטלי ההתנהגות של הנפגע

תהיה שונה, הפרעות התנהגותיות קשות, ובעצם הוא לא אשם כי החלק הפרונטלי אחראי על המוסר וכ'ו. החלק הקדמי אף אחראי על הקשב, על תשומת הלב.

באונה זו יש את כושר השיפוט ושיקול הדעת. באונה הפרונטלית נמצא מרכז הדיבורהמוטורי, יצירת קורדינציה בין הלוע, לחך, ללשון כדי ליצור דיבור ברור.

2

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

נמצא מרכז הדיבור הסנסורי, באונה זו המילים מקבלות משמעות,באונה הרקתית אנו קולטים מילים ומבינים את משמעותם בזכות אונה זו. )הבדל בין בעלי החיים

לאדם(.

נמצאים אף מרכזי הזיכרון. זיכרון היא בעיה מאוד גדולהבאונה הטמפורלית ובעיקר בבית משפט כי כל אחד זוכר את הסיפור בצורה שונה מהאחר.

ישנם כמה סוגים של זיכרון: זיכרון שזוכרים לתקופה מאוד קצרה, זיכרון מיידי.זיכרון מיידי/זיכרון לטווח קצר-

10קשה מאוד לזכור מעבר למספר מילים או מספר מספרים. זיכרון מיידי נמשך שניות. מה שקורה עכשיו.

- לחוות חוויה ללא תיעודה ולכן מהר מאוד אשכחזיכרון קצר מועד/ בינוני/אמצעיאת הזיכרון. זיכרון שזוכרים לתקופה קצרה.

כאשר אני יושב, חווה חוויה ומתעד אותה, כך זה נצרב יותר טובזיכרון ארוך מועד- מהחוויה. כל זיכרון ארוך טווח היה פעם70-80% חודשים אזכור 3בזיכרון ובעוד

זיכרון מיידי, כמובן שלא זוכרים הכל. זיכרון ארוך טווח זה זיכרון של משהו שקרה שנים וזהו גם נקרא זיכרון מקובע.7לפני

במקרה של אלצהיימר או פגיעה מוחית, מרכזי הזיכרון שנפגעים הם הזיכרון המיידיוהזיכרון הבינוני/ זיכרון קצר מועד והזיכרון שנשאר הוא הזיכרון ארוך המועד.

זיכרון מיידי זיכרון קצר מועד זיכרון ארוך מועד.

Retrograde

Amnesia

Prograde

- שיכחה לאחור, פרו- שיכחה קדימה.רטרו

ככל שמשלבים יותר חושים בחוויה הזיכרון יהיה הרבה יותר טוב ונזכור כמובן יותרפרטים.

)פריאטלית( היא האונה המרגישה, מרגישה מה שקורה. באונההאונה הקודקודית הפריאטלית יש "איש קטן או אישון" אשר שם יש את תחושת הרגש. כמו כן,

אחראית על התמצאות בסביבה הקרובה- כמו למשל להתלבש, לשים ג'קט. יש מפה של כל הגוף באונה הקודקודית אך זוהי מפה מעוותת, לכל איבר בגוף יש סיב

שעובר למוח למשל לגפיים יש סיב אחד שעובר למוח ואילו לשפתיים, לאצבעות, לאיברי המין יש יותר סיבים דבר אשר יוצר חוסר פרופורציה אצל אותו איש קטן שבתוך המוח. המבנה בעצם של אותו איש קטן נראה כמו דמות בעלת שפתיים

3

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

מאוד גדולות, ידיים מאוד גדולות אך גוף מאוד מאוד קטן וכל זה נוצר מאותו חוסרפרופורציה של הסיבים הנשלחים מהאיבר למוח.

כאשר נכרת איבר בגוף, מדובר על גפיים- ידיים או רגליים, האיבר איננופאנטום- אך הסיב במוח עדיין קיים וזה יוצר גירוי באותו איבר שאיננו נמצא פיזית אך במוח

האיבר הנ"ל עדיין קיים.

)אוקסיפיטלית(, האונה הרואה, אנו רואים- יש מערכת של צילוםהאונה העורפית באונה הנ"ל. ישנם שני מרכזי ראייה- מרכז חושי ומרכז פסיכי או מרכז אסוציאטיבי. כאשר אנו רואים תמונה מה שאני רואה נשלח לקלטת הקלטה או לזיכרון וכמו כן

נשלח למרכז הסנסורי ואז אני רואה את התמונה.

- המציאות שאנו רואים, שומעים, חשים כרגע.מרכז סנסורי/ חושי

- יש מקלט במוח שמקליט למשל מוזיקה אומרכז פסיכי/ מרכז אסוציאטיבי תמונות וכמו כן קולות של אנשים שאני מכירים או ריחות. במצב אמת- ניקח למשל

גז, נריח אותו, באותו רגע הריח נשלח למוח ואנחנו במוח "מדפדפים" ומקשרים למה הריח שייך ויודעים לשייך את הריח שבזיכרון לריח שהרחתי בזה הרגע ולכן אני

אדע כי זהו ריחו של גז.

היא האונה האינטגרטיבית, האונה אשר עושה אינטגרציה שלהאונה הטמפורלית כל החושים שלנו. אונה זו קשורה לחוש המישוש,ראייה וכל חוש בעצם עצמאי ואונה

זו מחברת את כול החושים יחדיו ושופטת את המציאות על פי אותם חושים.

כיצד ניתן לדעת אם אני חולם או לא? כאשר יש לאדם רק את חוש הראייה )כלומר, רק חוש אחד( אז באמת לא ניתן לדעת אם הוא חולם או לא. כאשר יש אינטגרציה בין החושים- ראיה, שמיעה,

מישוש וכ'ו אנו יודעים שזוהי מציאות כי האונה הטמפורלית עושה לנו אינטגרציהומראה לנו את המציאות ואז ניתן לדעת אנו לא חולמים.

אם אדם נפגע באונה הטמפורלית יש לו הפרעה בשיפוט המציאות.

בנויה על תבניות ולכן המוח שלנו משלים מה שחסר. המוחהאונה הטמפורלית משלים את התמונה כי יש לי בזיכרון דברים דומים או תבניות ולכן המוח יודע

להשלים את התמונה, המוח שלנו משלים פרטים חסרים.

ישנם כמה סוגים של חלומות:ישנו חלום שהוא המשך של המחשבות שהיו לנו במשך היום.

וישנו חלום שהוא פחות נעים, שבו אנחנו בטוחים שזו המציאות עד שאנחנומתעוררים.

מצב שאנו חושבים שקרתהדה ז'וו-תחושת הזמן שלנו בין היתר מושלמת ע"י סיטואציה בעבר אך בעצם לא כי אנו רואים משהו והמוח שלנו משלים לנו את

הסיטואציה ולכן נוצרת תחושה כאילו כבר הסיטואציה הזו הייתה. ישנם כמה מרכיבים של סיטואציה והמוח משלים לנו את הפרטים החסרים ולכן נוצרת

התחושה שכבר חווינו את הסיטואציה הזו.

4

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

- אף פעם לא ראיתי. מצב שאנו לא מסוגלים לזכור תבניות.ז'אמה וו

- מצב שבו אנשים מערבבים מציאות, דמיון והיגיון. תוספת של פרטיםקונפבולציהמההיגיון ומהזיכרון. השלמה של פרטים.

שנים בשנה מסויימת וכל חוקר5לא סביר שהאדם הסביר יזכור פרטים שהיו לפני מתחיל יאמר לנו כי אותו אדם שקרן.

כאשר האדם מצוי בשינה עמוקה או בשלב החלום, גוף האדם משותק. יש פעמיםשבשינה עמוקה הגוף לא משותק ואז ניתן לראות אדם שתוך כדי שינה מהלך.

זיכרון הינו דבר מאוד מטעה ודבר מאוד מבלבל.

-מחלות הקשורות לזיכרון. לא זוכרים מה אכלו ארוחת בוקר, לא זוכריםדימנסיהדברים חשובים.

- מצב שיכול להיות מסיבות שונות שאחת מהן היא מחלת האלצהיימר.שיטיוןהשיטיון בא מהמילה שוטה. לא כל הסיבות לשיטיון זה אלצהיימר.

אדם הסובל מדימנסיה או שיטיון הוא לא יכול לצוות, אינו יכול לכתוב צוואה.הצוואה של אותו אדם אינה חוקית ותבוטל ע"י ביהמ"ש.

הזיכרון לטווח הקצר הינו הדבר הראשון שנפגע אצל חולי אלצהיימר וחולי דימנסיה. אם הזיכרון לטווח נפגע נפגע גם הזיכרון לטווח הארוך משם שהזיכרון לטווח הקצר

הינו זה שמכניס את האינפורמציה לזיכרון לטווח הארוך.

- מחלת השיכחה שיכול להיות להרבה מצבים. אחד המצבים זה דימנסיה.אמנזיה

- מנגנון הגנה פסיכולוגי. האינפורמציה נמצאת במוח אבל קליפת המוח לאהדחקה נותנת למידע זה לצאת החוצה על מנת להגן על גופינו מפני האינפורמציה. ניתן

לשלוף את אותו המידע ע"י טיפולים פסיכולוגיים, היפנוזה וכ'ו.

אדם שולף מתת הכרה שיר למשל ששמע לפני שעתיים וחושב כיתפיסה תת ציפית- קרה פה מצב של טלפתיה אך זהו לא המצב כי את השיר הזה כבר שמעתי ותת

ההכרה שלף אותו כי התחשק לאותו אדם לפצוח בשירה.

כולנו תוצר של גנטיקה של וסביבה. תכונות אופי, התנהגויות אלו דברים גנטיים.

תאים במוח מתים. תאי המוח הם כמו100000 ל-10000, בין 27כל יום אחרי גיל שריר וניתן לאמן אותם. ניתן לתרגל זיכרון ותפקודי מוח. מוח מתנוון זה מוח שהולך

וקטן עם השנים.

מצבים של פוסט טראומה הם מצבים שאנו חווים אחרי טראומה מאוד קשה. - סוג של פוסט טראומה, לאנשים יש רגשות אשמה על כך שחברם מתהלם קרב

ולא אני מת.

בגזע המוח יש מרכזים של שינה ועירנות.

5

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

או מצב של דחק זה מצב בו יש מפגש בין תופעות פיזיולוגיות לתופעותסטרס פסיכולוגיות. כדי להישרד, אדם אשר נמצא בסטרס חייב לעבוד באופן אימפולסיבי,

באופן תגובתי. במצב של דחק חזק המוח כמעט ולא מקבל דם, הגפיים מקבלים את מירב הדם. בגלל שדם לא מגיע למוח אתה לא חושב טוב, לא חושב בצודה

טובה וסדירה.

שתי מערכות עצבים: - מצב פתאומי מפעיל את המערכת הסימפטטית. ההחלטותמערכת סימפטטית. 1

צריכות להיות מיידיות, המוח לא צריך לתפקד. המערכת הסימפטטית מתאזנת ע"י המערכת הפראסימפטטית. פועל בעיקר על הורמון שנקרא אדרנלין. הורמון

שמפעיל את המערכת הזו, מכווץ את כלי הדם, מגביר את הדופק, הורמון שמגרהאת מערכת העצבים. קורטיזון מעלה לחץ דם, מעלה סוכר.

- מערכת של רגישה, שקט, שלווה, צבירת אנרגיה.מערכת פראסימפטטית. 2

- הגוף לא מזהה תאים של הגוף כתאים שלו, הגוף בעצם תוקףמחלה אוטואיימוניתאת עצמו.

- מצב שמחלה גופית על רקע נפשי, מצבים נפשיים מביאים למחלהפסיכוסומאטי גופנית. תגובה רגשית מביאה למחלה היום כל מחלה היא מחלה פסיכוסומאטית.בכל מחלה נפשית את מרכיבים גופניים ובכל מחלה גופנית יש מרכיבים נפשיים.

- מצב שבו החולה מעביר מצוקה נפשית לגוף. כשאדם מעביר מצוקהסומאטיזציה לגוף או כשישנה מחלה בגוף שהסיבה שלה הטהורה היא נפשית. לקיחת כאב נפשי

לגוף האדם. ברגע של משבר כלכלי, זוגי, המשבר מועבר לעמוד השידרה. העברהשל מצוקות פנימיות לגוף. הגוף מדבר במקום הנפש.

- מצב שבו אין שום סימפטום והאדם חושב שבכל זאת יש לו מחלה.היפוכונדריה

- שישנה בעיה לא רצינית אבל האנשים שסובלים מאותה בעיההיפוכונדריאזיס מעצימים אותה. האדם בטוח כי הבעיה המינורית שלו היא בעיה רצינית כשהיא אינה קיימת בקנה מידה שהוא חושב ואינו נותן אמון ברופאים והוא ממשיך לחקור ולחפש

ולהוכיח כי הבעיה שלו היא באמת רצינית.

אנשים אחרי טראומות מפתחים מצבים היפוכונדריים ולא ניתן לדעת אף פעם אם הם באמת מרגישי לא טוב או האם הם מצפים לאיזשהו רווח וישנם שני מצבים של

רווחים: . רווח ראשוני- מצב שיש חרדה קיומית. מה שהנשמה שלהם, הנפש שלהם1

מקבלת.. רווח משני- מה אותו אדם מקבל מהסביבה. 2

- מצב שאנשים מפתחים סימנים גופניים, נוירולוגים כשאין שום נזקהיסטריהנוירולוגי.

הפירוש המילולי- פתולוגיה נפשית, הפירוש המעשי זהו אדם עם אישיותפסיכופתיה- אנטי חברתית. אנטי חברתית נוצרת כאשר אדם לא מסוגל לפתח אמפטיה לזולת.

6

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

זהו אדם שאכפת לו רק מעצמו, לא אכפת לו כי האישיות שלו דפוקה. לא ניתןלטפל בפסיכופתיה כי זהו מבנה אישיות האדם.

- תסביך רדיפה. הפרנויה היא במצב נמוך יחסית ולכן לא מפריע לתפקודפרנויה היומיומי של האדם לעומתה פרנויה ורה שזה סוג מיוחד של פרנויה ספציפית למשהו

מסויים, פרנויה שאינה אמיתית שמפריעה לתפקודו הנורמלי של אדם. פרנויה שהיא חלק שסכיזופרניה )מצב של הפרעה בשיפוט המציאות( מצב שכל

אחד רודף אחרי, כולם בודקים אותי, כולם מקליטים אותי, כולם מצלמים אותי וכ'ו.

זהו מצב בעייתי שסובלים ממנו המון אנשים שכל אדם סובל בדרגת חומרהדיכאון- שונה. אנשים לא מסוגלים ליהנות )אנדוניה(, לא נהנים מכלום. בדרך כלל אותו אדם מאוד נהנה לעשות משהו ובעקבות הדיכאון הפסקת ליהנות מאותו מעשה.

בכל דיכאון יש מרכיב חרדתי.

- מצב שבו שיש לאדם שינויים קיצוניים במצבי הרוח. מניה דיפרסיה

- מצב של סטרס קבוע. במצב חרדה יכולים להיות סממנים של דיכאון.חרדה לרוב, דיכאון וחרדה באים יחדיו אך יכולים להיות מצבים שיש רק דיכאון או רק

חרדה.

- זהו לא מונח רפואי אלא מונח מילוני. מצב תודעה. עירנות זהו מצבהיפנוזה הכרה, שינה זה מצב הכרה. טרנס זה מצב בו אדם נמצא לא בהכרה אך הוא עירני.

מצב השונה ממצב של שינה או עירנות אבל זה מצב שבו אין לנו ממש שליטה מלאה על מה שקורה. היפנוזה זהו מצב הכרה שבו המהפנט יכול לשנות מחשבות, תחושות של אדם שלא באופן תרופתי ושבדרך כלל האדם שמשנים לו את התודעה מרגיש שכאילו הוא בוחר לעשות זאת לבד. זהו סוג של ניתוק מהמציאות. אדם יכול

להיות במצב של היפנוזה ותוך כדי זה להיות במציאות. ניתן גם ליצור מציאות חדשה. האדם עושה משהו שהוא לא רצה לעשות אבל בגלל שהמהפנט אמר לך

לעשות את אותה פעולה אז עשית אותה.

זה מצב בו אנו יכולים לקבל השפעה/ השראה. זהו השלב הראשון שלסוגסטיההיפנוזה. יצירת מצב בו האדם לא יתנגד.

- מצב שאנשים נמצאים באי שקט.אי שקט פסיכו מוטורי

במהופנט. גם במצב100%בהיפנוזה בשלב מסוים אין שליטה. המהפנט שולט בשל היפנוזה עמוקה אי אפשר להכריח אדם לעשות מעשים שהם בניגוד לרצונו.

בהיפנוזה נוצר נתק בין האיזורים הפרונטלים שהם האיזורים השופטים לבין האיזורים האחוריים שהם האיזורים המגיבים. ניתן לנתק את הרציונליזציה מהביצוע. ניתוק

המוח הימני מהמוח השמאלי. בתהליך היפנוטי אתה לא שופט את ההיגיון. אתה עושה מה שמציעים לך. סוגציה זו הצעה. עקפתי את האיזור הפרונטלי ונכנסתי האופן עקיף לביצוע ולפקודה ובאותו

רגע המהפנט הופך להיות החלק במוח שלו ששופט.

סוגי זיכרונות. יש זיכרון לעבר, יש זיכרון120- הכל וגם הקול הוא זיכרון. יש זיכרון להווה הקרוב ויש זיכרון לעתיד- יודע מה הוא צריך לעשות. חלק מהזיכרון קשור

7

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

למהות שלנו. זיכרון יכול להיות מאוד מתעתע. הזיכרון הוא דבר מאוד חשוב ומאודמטעה. רק אחד המרכיבים של דימנסיה.

כאשר אנחנו עושים סדר בזיכרון אנחנו זוכרים את הדברים יותר טוב.

- בשפה הרפואית, דימנסיה. יש פגיעה קוגנטיבית שעיקרה בזיכרון. הסיבהשיטיוןהשכיחה והמוכרת ביותר היא הזדקנות.

מצבים נפשיים יכולים לגרום לדימנסיה כמו פוסט טראומה. בדיכאון יש ירידה קוגנטיבית.

הסיבה לדיכאון היא סיבה ביוכימית. טיפול בדיכאון מפסיק את הדימנסיה.

הפרעות בתפקוד בלוטת המגן יכולות לגרום לדימנסיה. חוסר בויטמינים אף גורם לדימנסיה.

סכיזופרניה גם יכולה לגרום לירידה קוגנטיבית.

עבודה- התנהגות האדם הבריא והחולה בנפשו בעולם המשפט. כאשר אדם חולה במחלה נפשית הוא לא יכול לגבש מחשבה פלילית שבהעדרה אין

אשמה ולכן לא מרשיעים. מה שחשוב זה שאותו אדם היה חולה בנפשו בשעתהמעשה.

האדם נעדר יכולת הבנת המשמעות הפיזית של מעשיו, או האדםבמישור השכלי:נעדר יכולת הבנת המשמעות הערכית של מעשיו )העדר הבנת הפסול במעשיו(.

האדם נעדר שליטה על מעשיו ונעדר יכולת להימנע מעשייתבמישור הרצוני: המעשה בשל דחף פנימי, בלתי רצוני למרות המודעות המלאה למשמעות המעשה.

בפסיקה נקבע שרק ליקויים הבאיםאדם זה פועל בהיעדר רציה ובצורה אוטומטית. יכולים לשמש בסיס להגנת אי שפיות. פסיכוזה בגדר

- הפרעה נפשית חמורה ביותר בשיפוט המציאות וביצירת מציאות חדשה.פסיכוזה אדם כזה לא מסוגל להעריך את דיוק התפיסה של מחשבותיו ומניח הנחות מוטעות

אודות המציאות )יש לאותו אדם מציאות משלו(. מה שמייחד את הפסיכוזה היאהפרעה בשיפוט המציאות.

- הפרעת נפש קלה יותר. לחולה יש יכולת להבחין בין דמיון למציאות.נוירוזה

פסיכוזה יכולה להביא לפטור מאחריות פלילית. נוירוזה יכולה להיות רלוונטית רק לעניין הענישה.

הן בחוק לטיפול בחולי נפש והן בחוק העונשין אין הגדרה לחולה נפש מכיווןשהגדרה זו הינה דינאמית ומשתנה בהתאם לידע הרפואי בנושא.

נוצר מצב בו קשה לבתי המשפט לקבוע בעניין מחלות נפש מכמה סיבות עיקריות:. הגישה הפסיכיאטרית מרחיבה לעומת גישת השופטים שהיא מצמצמת.1. מונח מאוד דינאמי גם ברפואה עצמה.2. המאפיינים הפסיכוטיים נזילים ומשתנים גם במשפט.3 . ביהמ"ש שם יותר דגש על התסמינים, מה אדם עושה בפועל ופחות על4

הדיאגנוזות. –חלק מהמחלה הנפשית זה חוסר מודעות למחלה.

8

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

ח', התנאים העולים34הסעיף העוסק בנושא אי שפיות הדעת בחוק העונשין הינו מסעיף זה:

. מחלת נפש- נשארה הדרישה לפסיכוזה.1. חוסר יכולת של ממש2. שתי אופציות. להבין או לדעת את המעשה, או יכולת להמנע מעשיית המעשה.3

לחוק הוכנסו חידושים עיקריים:39בתיקון . נטל השכנוע- על התביעה, ועל הנאשם לעורר ספק סביר בלבד.1. ענישה מופחתת2

כב, די לנאשם לעורר34 ה וסעיף 34, עפ"י סעיף 39- לאחר תיקון נטל השכנוע ספק סביר באי שפיותו על מנת לזכות בפטור ועל התביעה להוכיח אחרת. לפי

דורנר בפס"ד אבו חמד- לא מספיק לעורר ספק סביר למחלת נפש ויש להוכיח קש"ס שמחלת הנפש היא זו שגרמה לחוסר יכולת של ממש להבין או להמנע

ממעשה. כאשר יש מניע, המניע לרב ישלול את הגנת אי השפיות גם אם קיימתמחלה.

אופנים:2- ניתן לפרש ב-חוסר יכולת של ממש - אדם לא מבין את פשר מעשהו ואת התוצאה שתיגרם לאורבאופן מוחלט. 1

פעולתו זו. לפי פרופ' פלר- הסימפטומים צריכים לשלול לחלוטין את כושר ההבנה,מספיק שיש מעט כושר אזי לא יהנה מסייג זה.

. לפי עדי פרוש- "של ממש" מתייחס למילה יכולת. כלומר, אם לאדם יש יכולת2 מועטה להבין את אשר הוא עושה או להמנע מעשייתו, עדיין עשוי להנות מהסייג,

משום שיש יכולת אך אין יכולת של ממש.

חוסר הבנה שנבע"חסר יכולת של ממש להבין את אשר הוא עושה"-מסימפטומים פסיכוטיים, האדם לא מבין את המהות הפיזית של מעשיו.

חוסר יכולת להמנע מעשיית המעשה זהו סייג העומד לטובתדחף לאו בר כיבוש- הנאשם.

לא טענה שניתן לקבל כי אינה עומדת בתנאים של פסיכוזהאי שפיות זמנית-מכיוון שאין פסיכוזה חד פעמית.

בארץ, קבלת הטענה אינה מביאה לפטור מלא, אלא למצב ביניים של פטורמאחריות ואשפוז כפוי חובה.

ההגנה הניתנת בחוק ניתנת גם למצב קוגניטיבי )אי ידיעה( וגם למצב רצוני )דחףלאו בר כיבוש(. בשניהם הדרישה היא רק למחלת נפש חמורה מסוג פסיכוזה.

עבודה- מערכות מוחיות ותוקפנות - התנהגות המכוונת לגרימת כאב/סבל לאדם אחר. ההגדרה תלויה בכוונהתוקפנות

ולא בתוצאה. גישות שונות לתוקפנות:4 תוקפנות שעוברת בתורשה.תוקפנות ביולוגית-. 1 תוקפנות נלמד ע"י חיזוקים חיוביים.גישה התנהגותית-. 2 תוקפנות הנלמד ע"י חיקוי.גישה חברתית-. 3תסכול גורם לתוקפנות.גישה נפשית- . 4

9

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

ניתן לראות כי למרות שהסביבה משפיעה על התוקפנות היא לאו דווקא נרכשת. התוקפנות קשורה באמיגדלה, כשהיא מגורה נהיים אלימים יותר אך זה תלוי

בסביבה החברתית. חוסר סראטונין מגביר את התוקפנות האימפולסיבית,טסטוסטרון מגביר את התוקפנות ומאפיין אנשים אלימים.

לאחר שתיית אלכוהול אנחנו מאבדיםאלכוהול כמשפיע על מידת התוקפנות-את היכולת בהבחנה דקה.

אנשים במצב של כאב או חוסר נוחות יהיו תוקפניים יותר. אחד הגורמים המרכזיים לתוקפנות הוא תסכול. לפי תיאוריית התסכול- תוקפנות,

כשאני רוצה שמשהו יקרה והוא לא מתממש, סביר יותר שאהיה תוקפן. הבעיתיות-לא אחרי כל תסכול אהיה תוקפן ולא לפני כל תוקפנות הייתי מתוסכל.

- מצוי באונה הטמפורלית התיכונה במח. האמיגדלה אחראית על תגובותהאמיגדלהרגשיות. יותר קשורה לרגשות השליליים.

עבודה- תאוריות להתהוות עבריינותהמשפחה ותהליך הסוציאליזציה כגורמי עבריינות:

מתקבל על הדעת כי במשפחה בה האב פורץ, האח כייסהמשפחה העבריינית- והאחות זונה, תפנה הסוציאליזציה בכיוון לעברינות- ילד הגדל במשפחה זו ייחשב

לפרובלמטי ומופרע אם יהיו לו "שאיפות סוטות" ללמוד באוניברסיטה או כאיש דת. במשפחות מסויימות העבריינות היא התנהגות הנורמטיבית שלקראתה חותר החינוך

במשפחה. חוקרים רבים ציינו את המשפחה ההרוסה כגורם לעבריינות.המשפחה ההרוסה-

ממצא חוזר הוא ששיעור האסירים הבאים ממשפחות הרוסות גבוה בהרבהמשיעורם באוכלוסייה הכללית.

החוקר ווסט- השפעה של מתחים במשפחה חמורה יותרמתחים במשפחה- כשמדובר בפירוד/ גירושין. ההסבר שווסט נותן לכך הוא שילד שגדל במשפחה יציבה

עד מות אחד ההורים מסוגל לעמוד במשבר טוב יותר מילד שבביתו שררו מתחים ומריבות קודם לגירושין. נמצא כי במשפחות שבהן הפגנת רגשות ע"י ההורים

נחשבת לגורם חיובי, הדבר מונע עבריינות. מחקרים ציינו שעבריינים נוטים לבוא ממשפחותגודל המשפחה וסדר לידה-

גדולות יותר. גודל המשפחה משפיע על הגברת המתחים.תנאים אקולוגים וגורמים כלכליים:

ניתן לראות כי פשיעה ועבריינות יתרכזו דווקא באזוריםהשכונה ומקום המגורים- סיבות:2ומקומות מסויימים מ-

. נראה כי יש קשר בין פשיעה ובין מצב כלכלי ומעמד חברתי.1 . ריכוז העיסוקים הבלתי חוקיים הוא עניין של היצע וביקוש לשם השגת מצרך או2

שירות בנוגע לחוק. אנשים אלה מתרכזים באיזורים נחשלים, צפופי אוכלוסין, אשר הגישה אליהם אינה נוחה מבחינה פיזית ומבחינת עוינות האוכלוסייה לממונים על

שמירת החוק. המרקסיזם רואה במערכת היחסים החברתיים מכלול של תנאיםמחסור או פשע-

וגורמים כלכליים, והעבריינות ככל תופעה חברתית היא לגביו פועל יוצא של גורמיםאלה. פרידריך אנג'לס טען שהעוני הופך למעמד בעל שיעור עבריינות גבוה במיוחד.

10

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

עליה במחיר של מוצר מגבירה את תופעתתנודות כלכליות ושיעורי עבריינות- הגניבות ואילו ירידת מחירו של אותו מוצר מורידה גם את תופעות הגניבה. בודקים

את הקשר בין מדד יוקר המחייה לבין שיעור הפשיעה וסוגי עבריינות מיוחדים.

לסיכום, נראה כי הגורמים האמיתיים שניתן לקשרם לפשיעה וסטייה הם אלה הקשורים בתדמיתו העצמית ובהגדרתו העצמית של האדם המצוי במחסור כלכלי

עקב היותו חשוף לצריכת ראווה.

עבודה- השפעת הסביבה על החלטות משפטיות עיקרון השיוויון הוא עיקרון מרכזי בשיטת המשפט הישראלית. אנו מבחינים בין שיוויון חוקתי לבין שיוויון מנהלי אשר הוא טכני/פורמלי ביסודו- נועד להסדיר "כללי משחק הוגן". בתוך המשפט המנהלי ניתן להבחין בין שיוויון זכויות מדיני ולפיו כל אחד זכאי

לבחור ולהבחר לבין שיוויון זכויות חברתי )הזכות לדיור, תעסוקה, הזדמנויות שוותוכו'(.

ישנו שיוויון פורמאלי, אריסטוטלי שפירושו יחס שווה לשווים לבין שיוויון מהותי אשר דורש יחס שווה בתוצאה אשר לעיתים יחייב יחס שווה לשונים תוך נטילה בחשבון של נקודות פתיחה בלתי שוויוניות. כאשר אנו דנים בשיוויון אנו דנים גם באפליה מתקנת,

אפליה מתוכננת וממוסדת לטובת האוכלוסייה המופלית. החובה לנהוג בשיוויוןמשמעה מתן יחס שווה לשווים ויחס שונה לשונים.

עבודה- מדוע אדם נורמטיבי מבצע פשע ? התפרצות פתאומית של תוקפנות קשה, המכוונת כלפי כל מי-התקף אמוק

שנמצא בסביבה, ללא אבחנה. אמוק, מקורו מהתרבות המלאית. שמו המקורי הוא "מנגאמוק",שבגסות מוגדר כך:

כאשר אדם מסתער בזעם מעורב בנואשות, והתקפים של ערעור בהכרה, בדומה מאוד ללוחמי הברסרקר העתיקים, שאומנו לביצוע פעולה זו לפני הקרב. לפי בני המלאיה, האמוק נעוץ באמונה רוחנית עמוקה. הם מאמינים, כי האמוק נגרם ע"י

האנטו-בליאן, רוח של נמר רשע אשר נכנסת לנשמתו של האדם וגורמת להתקפיםאלו.

האמוק בעולם המודרני: , בהתבסס על מספר רב1849האמוק, הוגדר רשמית כמצב פסיכיאטרי ב

שלמחקרים, קייס-סטדיס ודיווחים אשר הראו כי רוב הפרטים אשר "ביצעו" אמוק,היו באופן כזה או אחר חולים בנפשם.

ישנם שני סוגים של התקפי אמוק: . נחשב לשכיח מבין שני הסוגים ומקושר עם דיכאון ועצב אשר נגרמים מאיבוד1

קרוב ומתהליך הרהור של אדם. המצבים הנפוצים הם: איבוד אדם קרוב, איבוד מקום עבודה, הפסד של כסף ודברים דומים. סיטואציה זו מאופיינת עם בעיות

נפשיות של דיכאון כרוני ושינויי מצבי רוח קיצוניים. . המצב הנדיר יותר, סבור כי מקורו מזעם, עלבון או מעשה נקמה כנגד אדם פרטי2

או חברה, מקשת סיבות רחבה. אמוק נקשר לסייקוסיס, הפרעות אישיותביי-פולרדיסאורד והזיות.

חוקרים ומטיילים באסיה הקדומה תיארו התקפי אמוק ככלי צבאי. כלומר, החיילים אשר עמדו בפני קרב "אבוד מראש" פתאום פרצו לטירוף של אלימות אשר ערער

11

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

לחלוטין את האויב והתוצאה של התקפי האמוק האלו הביאו לניצחון, או לכלהבטיחו ללוחמים אלו מוות מהולל.

הדוגמא המובהקת ביותר מההיסטוריה של סינדרום האמוק היא ריצת האמוק: זהו למעשה ההתקף העיקרי. ריצת אמוק הינה הרעה במצב הרוח של החולה, אשר

מלווה באלימות והרס לכל הנקרה לדרכו. בהשאלה, יש לקרוא לתופעה זו: דבקותבמשימה.

- )כתוצאה של מחלת נפש(דחף לאו בר כיבוש מדובר באי יכולת לשלוט בדחפים שנוצרו ממחשבות שווא, אשר גורמות לפעולות

כפויות שמקורן כאמור בכפייה נפשית פנימית. )מחלת נפש(. לדוגמא, אגו סינטוניק, מחשבה אשר נובעת מתוך עולמו הפנימי של האדם

)דילוזיה(, הגורמת לו לבצע פעולות מסויימות בגללה, כשאין הוא מבחין כי הפעולהאינה תואמת לרמה השכלית והתרבותית שלו.

בפסיקה- אדם שמבצע עבירה מתוך רצון חופשי נחשב כלפי החוק כאחראי למעשיו וגם אחראי מבחינה ערכית מוסרית וזאת בשונה מאדם שביצע עבירה שלא מתוך

רצון חופשי ולכן גם נמצא שהוא אינו אחראי למעשיו, כלומר פוטרים אותומאחריות.

המעשה נעשה מתוך "כפייה" על רקע ההפרעה נפשית. החוק מגן על אותם אנשים שביצעו מעשה עברייני שלא מתוך רצון והחוק נועד להגן על המוסר והערך החברתי

ובמקביל גם על אותם מופרעים נפשית מענישה נוספת שהרי העונש כבר ניתן. דחף לאו בר כיבוש נתפס בשיטות משפט שונות כדחף אשר פוגם בבחירתו

החופשית של אדם ולכן מהווה תנאי להטלת אחריות פלילית, אך הגנה זו כאמור, אינה מוסכמת על הכל, וכך למשל, במשפט האנגלי אין להכיר בכך כטענת הגנה

מפני הטלת אחריות פלילית.

?נורמאליתמהי התנהגות אדם נורמלי מוגדר כבעל תפיסת מציאות נכונה ויכולת לפרש את המציאות כפי

שהיא. פרויד הגדיר נורמליות ע"פ שני קריטריונים:. אהבה - אדם שחיי האהבה שלו תקינים.1. עבודה - אדם פרודוקטיבי.2

הקריטריונים המקובלים כיום לאבחון התנהגות נורמלית: תופסים באופן נכון פחות או יותר את המציאות.. תפיסה ריאלית של המציאות- 1

.לא מפריזים/מפחיתים או תופסים תמיד באופן שגוי את עצמם וסביבתם - ההחלטות שהם מקבלים לגבי התנהגותם הן. שליטה רצונית בהתנהגות2

רצוניות.

מרגישים בנוח בסביבת אחרים, לא חשים צורך להכניע את. בטחון עצמי וקבלה-3דעותיהם על כל הקבוצה.

מסוגלים ליצור מערכות יחסים קרובות עם. יכולת ליצור קשרי אהבה וחיבה-4אנשים אחרים. רגישים לרצונות של אנשים אחרים, מסוגלים להחזיר חיבה.

מסוגלים לתעל את יכולותיהם לפעילות יצרנית.. פרודוקטיביות- 5

נורמליות היא יכולת שליטה של אדם בהתנהגויות ובדחפים שלו.לסיכום,אדם בעל הערכה עצמית וקבלה עצמית במידה הנכונה.

12

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

אדם שמרגיש נוח עם עצמו ומסוגל להגיב נכון, באופן ספונטני במצבים חברתיים.היכולת לייצר מערכות יחסים בינאישיים.

היצרנות האישית והחברתית )עד כמה האדם מהווה חלק בתפקוד התקין שלהחברה(.

בלתי-נורמלי. באמצעות כלים סטטיסטים נעשה ניסיון לאבחן כיצד -אבנורמליות מתנהגת רוב האוכלוסייה במקום ובזמן מוגדר במצבים מסוימים, וכך התנהגות

שאינה תואמת את התנהגות הרוב נחשבת אבנורמלית. כיום אין עדיין מכשיר רפואי שיכול לזהות אבנורמליות מבחינה פיזיולוגית ולכן אנו

נאלצים להסתמך על תסמינים והתנהגויות.הוצעו מספר הגדרות לאבנורמליות:

- התנהגות שסוטה באופן ניכר מהנורמות המקובלות בחברהסטייה נורמטיבית . 1 - טוענת שהגדרות אבנורמליותהפרספקטיבה התרבותית יחסיתתחשב אבנורמלית.

משתנות בין תרבויות. המתנגדים לכך טוענים כי חברות מסוימות מגדירות אבנורמליות כדי להצדיק שליטה או השתקה )כפי שעשה היטלר( ובנוסף שנורמות

חברתיות משתנות לאורך זמן. - התנהגות שהיא סטטיסטית לא שכיחה או חורגת מהנורמה.חריגה סטטיסטית. 2

הבעיה עם הגדרה זו היא שהיא תסווג אדם מאושר מאוד או גבוה מאוד כאבנורמלי. – התנהגות שיש לה השפעות שליליות על הפרט או עלהתנהגות לא מסתגלת. 3

החברה. סוגים מסוימים מפריעים לרווחת הפרט אך ישנם סוגים שהאדם אינו סובלמהם ופוגעות בסביבה.

- אבנורמליות היא תחושות מצוקה סובייקטיביות של הפרט.מצוקה אישית. 4

מדוע חפים מפשע מודים באשמה ? ברב שיטות המשפט הודאה היא ראייה חזקה, ובלבד שניתנה מרצונו החופשי של

לחסד"פ, כאשר נאשם מודה באשמה, יראו בה154הנאשם, בישראל עפ"י סעיף כמוכחת, מלבד מיקרים חריגים. בנוסף, השימוש הרב שנעשה בהודאה באשמה,

מעורר ביקורת רבה, לאור המיקרים של הרשעות שווא או הרשעות בספק . כיום, מבינים שהודאה בלבד היא בעייתית, ועפ"י דיני הראיות צריך שתיתמך ב"דבר

מה נוסף"

סיבות המביאות חפים מפשע להודאה באשמה:. מבנה נפשי מעורער או מצב נפשי מסוים.1. לחץ חברתי או אחר.2. התרברבות.3. רצון לחפות על מישהו.4. גיל צעיר.5. לחץ בחקירה, משך החקירה, הבטחות של חוקרים6. חוסר מודעות לזכויות בחקירה.7. ייצוג בלתי הולם8

עבודה- מודלים קלאסיים תיאורטיים לקבלת החלטות - הוגים הגיעו למסקנה שכך מתנהגים או שככה צריך לנהוג ועל כןאופן התנהגות

13

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

סוגי מודלים:2התפתחו . מודל נורמטיבי – כלומר, אם אני מסתכל על המציאות ונותן עצות או אומר1

שככה צריך להתנהג אני קובע נורמות. . מודל דיסקריפטיבי )תיאוריים( – אני מסתכל על המציאות ורואה שכך אנשים2

נוהגים. זה תיאורי, זה מתאר את המציאות ואם אני אומר "ככה אנשים נוהגיםלעשות" לא קבעתי נורמה רק תיארתי את המצב.

הספרות ומדעי המדינה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וכו' מציעים מודלים שונים לקבלת החלטות שיענו על האילוצים השונים שמשפיעים על אותן החלטות. לכאורה, כל

מודל צריך להיות בניגוד או בהתאמה לאילוץ מסוים שעליו צריך להתגבר. מודלים לפיהם אנו מקבלים החלטות:9 – מערכת ביהמ"ש משתמשת בו כל הזמן, למשל: יש חוזהמודל "פח האשפה". 1

להשכרת דירה בין א- ל-ב ולכן עו"ד לוקח חוזה מאסטר ומשפצר עליו את השמות הרלבנטיים. לפי תיאוריה זו, פח האשפה הוא כל הידע שצברנו מעורבב כך

ששולפים את מה שנחוץ לאותו הרגע. אין נורמה לנהוג כך ולכן מודל זה הוא מודל תיאורי ואומר שבמקרים רבים כך נוהגים. מודל זה מופעל כאשר מדובר בדבר שקל

לשלוף אותו ,יותר יעיל לעשות אותו ופחות יעיל להמציא את הגלגל מחדש. – האדם שהמציא את מודל השינוי התוספתי לוקחמודל השינוי התוספתי . 2

בחשבון את החלטות העבר. צ'ארלס לינדבלום טען: "מכיוון שכל החלטה שמתקבלת בהווה ביחס לעתיד היא פועל יוצא של החלטות שהתקבלו בעבר, לכן

הדרך הנכונה לקבל החלטה היא להוסיף כל פעם קצת" תוספות קטנות ולא 70מהפכניות. זהו מודל של החלטות אסטרטגיות שהיה נפוץ בעיקר בשנות ה-

שנעשות בנדבכים קטנים והפרשים קטנים של דברים וזהו עיקרו של מודל השינוי התוספתי. מודל זה נעוץ באילוץ שכל החלטה שמתקבלת בהווה ביחס לעתיד היא פועל יוצא של החלטות שכבר התקבלו בעבר וצריך לקחתם בחשבון כאילוץ בכל

החלטה עתידית, אי אפשר להתעלם ממה שכבר הושקע בתיק: עלות שקועהSUNK COSTזה משהו שהוצאתי ולא אראה אף פעם את הכסף חזרה, כסף מת-

ושקע באדמה. במקביל, יש עלות הזדמנותית – אלו הם הערכים של החלופות שוויתרנו עליהם כאשר החלטנו לבחור בחלופה מסוימת )יש אפשרות לבחור בכמה חלופות וברגע שבחרתי באחת לא בחרתי באחרות( בכל אחת שלא בחרתי יש ערך

מסוים. למעשה הפסדתי כמה אופציות )בזה שבחרתי ב-א הפסדתי ב והלאה( משוםשהוויתור גורר עלות.

– מודל שעונה על אילוץ אי הוודאות. זהו מודל שמתאיםמודל עצי ההחלטה. 3 להליך הערעור משום שמסתמך על אי וודאות. כמו שראינו בניהול סיכונים, גם

כשאומרים לנו שיש תנאים של סיכון משמעות הדבר שמישהו עשה טבלאות אמפיריות לאורך תקופה ארוכה עד לרגע שהוא אומר לנו את התנאים ולאחר מכן מה יקרה? אין לדעת. תנאי הסיכון מבוססים על העבר, אין להם יכולת ניבוי אמתית אלא מסוימת, לא ניתן לפתור קטסטרופות בעזרתם שכן קטסטרופות קורות מבלי

שנהיה מוכנים להן. אי וודאות הוא מונח מספרי: עצי החלטה עוסקים במצב בו ניתן לתת אומדן של סיכויים ובמידה ולא ניתן לתת אומדן אזי מודל עצי ההחלטה לא יכול

להתקיים. מודל זה מאפשר למחליט לבדוק על כל ענף בעץ ההחלטה לפי ההסתברות להשיג יעד מסוים אם הוא מסוגל להעריך את ההסתברות באופן

שיאפשר לו לקבל את התגמול הרצוי ומה ההשקעה הנדרשת לשם כך. ככלל,אנשים נחלקים לשתי קבוצות:

14

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

: אנשים שמוכנים להשקיע בחלופה שיש סיכוי גבוה שתתממש אך עםשונאי סיכוןרווח = תגמול נמוך.

: אנשים שמעדיפים להסתכן, מוכנים ללכת על הסתברות נמוכה בכדיאוהבי סיכוןשיהיה הישג משמעותי ולכן מודל עצי החלטה מאפשר לתפוס יחס ביניהם.

זהו מודל פסיכולוגי ולא פורמאלי ובעיקרו מקבל"מודל השבעת הרצון"-. 4 ההחלטה אינו שואף בהכרח להגיע להחלטה הטובה ביותר )בניגוד לשני המודלים

הראשונים שבאים למקסם את ההחלטה שלנו( אלא שכאן הוא רוצה להגיע להחלטה שתהיה תוצאה משביעת רצון בהתאם לרמת השאיפות ובתוצאה זו הוא יסתפק )במשפט זוהי הפשרה(. זהו מודל אישי ששייך לנסיבות המקרה. למודל יש בעיה כיוון שנשען על נוסחה אחת, אמת מידה אחת ולעיתים עלולים להחמיץ את

שדה הראיה של החלופות האחרות. - המגשר שואל עצמו איזה אינטרס משותף )אחד לפחות( ישמודל הגישור. 5

לצדדים ועל פיו יהיה ניתן לבנות הסכם. חשוב לשים לב שאינטרס משותף הוא דברשיכול להשפיע פסיכולוגית ולבנות על בסיס זה הסכם.

– אנשים מסכימים מראש שהבורר יכריע ביניהם. מודל בוררות. 6 -מסמנים מה רוצים ועד שמגיעים לתוצאה הרצויה קובעיםמודל האלימינציה. 7

מראש איזה פרמטרים נדרשים לשם כך מבלי שיודעים מה יהיה בסוף. במידה ואין בתוצאה מה שרצינו אז משנים את האפיונים. מודל זה הוא שילוב של כמה כללים

פשוטים, ביניהם כללי אצבע: בכדי לקבל החלטה מהירה אלימינציה מצמצמת את האפשרויות בכל אחד ואחד מהשלבים. מדובר בפעולות פשוטות שלא דורשות

הכרעה ערכית סבוכה.

- מודל בזבזני בו נהג ברטון קליין ששאל עצמו איךמודל ההחלטה הסדרתית. 8 הוא יכול להחליט כאשר יש הרבה אי וודאות כלפי העתיד? נניח שמקבלי ההחלטות

במשרד הביטחון נדרשים להחליט בין מטוס העתיד, טנק העתיד וכדומה אך אין כסף וחצי מבניהם, אולם אי אפשר להפקיר ולקפח אחד1לבטח את כולם אלא רק

מהם כיוון שלא תהיה הגנה מקסימאלית בעתיד. לפי קליין: תשקיע כסף בכולם. תתחיל לפתח את כולם ומידי כמה חודשים תעצור ותשאל איזה ראוי להמשיך.

בוודאי מודל בזבזני. משהו שאין עליו אישור רציונאלי. כלומר, לצד כל מה"מודל רציונאלי טהור"-. 9

שצריך לעשות האם אפשר לשפר את הארגון על ידי כוחות שאין להם ביסוס מדעי תקף אך כנראה יש להם נפקות במציאות? למשל: אינטואיציה. לפי יחזקאל, יש

דברים שאין להם ביסוס מדעי אך הם עובדים ולכן יש להשתמש בהם.

עבודה- השפעת גורמים חיצוניים על החלטת השופט שופטים הם בני אדם- ה"שופט" מצטייר בעינינו כאדם נבון, פיקח והכי חשוב מנותק

מכל רחש אחר שהוא לדעת כולי עלמא נתפס כ"לא מקצועי". זוהי התפיסה שלרוב תושבי העולם.

כולםיש דבר אחד, בטוח ותקף לכלל השופטים באשר הם ללא יוצאי מהכלל. מושפעים מגורמים חיצוניים.

.אוכל- ידוע כי חוסר אכילה סדירה וחוסר שובע משפיע עלינו כבני אדם.1 אמירה ריאליסטית מוכרת גורסת כי ההחלטה השיפוטית עשויה להיות מוכרעת על

15

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

פי מה שאכל השופט לארוחת בוקר. מחקר חדש שפורסם עושה צעד ראשון בנסיוןלהוכיח את ההשפעה של גורמים חיצוניים, ובהם אכילה, על החלטות שיפוטית. הממצא המובהק של המחקר הוא שהסיכויים של אסיר לקבל החלטה שתהיה

לטובתו בתחילת יום העבודה או לאחר הפסקה גבוהים יותר מאשר הסיכוי אם ענינו יידון בהמשך רצף התיקים. ממצא נוסף הוא שכל אחד מהשופטים שנבדקו במחקר

פסק יותר לטובת אסירים בתחילת רצף תיקים מאשר בסוף הרצף. המסקנה המרכזית שמסיקים החוקרים היא שהחלטות שיפוטיות מושפעות

מהשאלה האם השופט יצא להפסקה על מנת לאכול )במחקר שבוצע לא ניתן להפריד בין ההשפעות של מנוחה ושל אכילה, מאחר שכל ההפסקות שימשו

למנוחה ולאכילה כאחד(. החוקרים ממשיכים ומסיקים, כי ככל שהשופט התרחק מההפסקה, כך הוא נטה יותר לתוצאה המהווה את ברירת המחדל, שהיא לטענתם דחיית הבקשה. נתון מעניין הוא שהשינוי בנטייה אינו מושפע ממשך הזמן שחלף מאז ההפסקה, אלא ממספר התיקים שנדונו כבר. החוקרים מסיקים מכך, שאקט קבלת

ההחלטות הוא הגורם המשפיע, כלומר ככל שהשופט קיבל יותר החלטות באותורצף דיונים, כך הוא התעייף ולכן נטה לבחור בהחלטה הקלה יותר.

החוקרים בדקו גם גורמים אחרים שעשויים היו להשפיע על התוצאה כמשתני בקרה, והגיעו למסקנה שהגורמים המשפטיים היחידים שהשפעתם על התוצאה

היתה בעלת מובהקות סטטיסטית הם מספר המאסרים הקודמים של האסיר והאם יש לו תוכנית שיקום )בין היתר הם לא מצאו קשר למוצא האתני של האסיר, דבר

המצביע על טיפול שוויוני מצד השופטים באספקט זה(. תוצאה זו חזקה כמובן אתמסקנתם בדבר הקשר שבין המיקום ברצף הדיונים לבין התוצאה.

"אפקט הסוביודיצה".. גורם חיצוני נוסף אשר משפיע על השופטים הוא 2 הסוביודיצה הוא מונח המתאר פסיקה שנמצאת בדיון בבית המשפט, בטרם ניתן

פסק הדין. עקרון הסוביודיצה טוען שאסור לכלי התקשורת לחוות דעה על הפסיקה לפני שמוכרז פסק דין. ההיגיון מאחורי העקרון הזה נועד להבטיח את הזכות להליך

הוגן, והוא נובע מחשש שבבואו לדון בתיק, עשויה דעת השופט לטות בעקבות המפורסם בתקשורת, ויפגע בשיקול דעתו המקצועי של השופט. הדגש הוא על

לחוק בתי41 בס' 1957שיפגע בשיקול הדעת של השופט. עיקרון זה חוקק בשנת המשפט. הדבר החשוב שצריך להבין שאם חוקקו חוק שכזה, ישנה סיבה. אנו

צריכים לזכור כי שופטים הם בסך הכל בני אדם, ואם על אדם ממוצע משפיע כתבה בעיתון על כך שפלוני חשוד בפלילים, מן הסתם שהדבר משפיע גם על אותם

שופטים שקוראים את הכתבה וחשופים ללחץ החברתי. שפיטה של נאשמים באמצעות כלי התקשורת טרם סיום התנהלות המשפט,

משפיע על שיקול הדעת בערכאות דיוניות. העיתונאים הינם צינים ובאופן טבעי אין להם כל יכולת לבצע בדיקה האם החשוד אשם או חף מפשע והם מקבלים את

גרסת המשטרה והפרקליטות כאמינה ומהימנה. דבר זה גורם לפרסום טוטאלי של התוכן שנמסר לעיתונאי ע"י המשטרה לעיתים תוך פגיעה חמורה בנאשם ובזכותו

להליך הוגן. הדרך שבה נפגעת למעשה זכותו של הנאשם להליך הוגן מקורה בפרסום מוקדם של הפרשה בה לכאורה מואשם הנאשם. על רקע הכרעות שונות

ניתן ליראות כיצד השופטים מושפעים מלחצי התקשורת. אחד העקרונות החשובים ביותר של המערכת השיפוטית, הוא עקרון אמון הציבור. השופטים רואים עצמם נציגי החברה ופועלים ע"מ לממש את רצונו של העם. אמון

הציבור בבתי המשפט הוא הכלי היחידי שמחזיק את מעמדה של הערכאה

16

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

השיפוטית, ללא מרכיב זה הדבר עשוי לגרום לכאוס כללי בחברה אשר ימוטט את עליונותו של בתי המשפט בישראל ובכלל. מרגע שהתקשורת מכריעה בגזר דינו של הנאשם לפני שההליך השיפוטי הסתיים היא בעצם מבצעת שטיפת מח לכל קוראי

הכתבה וקונה את אמון הציבור. כל החלטה שונה של השופט עשויה לגרור ביקורתחברתית כלפיו ולהוביל לחוסר אמון הציבור באותו שופט.

משפיע על אנשים בדרכים שונות. לחץ יכול ליצור התמודדות דינמיתלחץ. ה3 ויצירתית, במידה והגישה כלפיו היא חיובית ולא יוצאים משיווי משקל. מידה רבה מדי של לחץ יוצרת עומס, היצירתיות והבהירות יורדים, הגישה נעשית שלילית ומתבססת

תחושה של חוסר שליטה. לעתים חשים ניתוק מן העצמי. אלה הם עובדות מתוך ההפנמה כי שופט הוא ככל אדם תופעות הלחץ והעומס חלות גם עליו. המצב כיום

מדינות17בישראל עפ"י המחקרים הוא שהיא ממוקמת במקום השלישי מתוך .2,335במדגם עומס שיפוטי. מספר התיקים הממוצע לשופט בישראל עומד על

.61 ובנורווגיה 719, בגרמניה 881בעוד מספר התיקים הממוצע באיטליה הוא

שופטים רבים מתלוננים כי בצד העומס הכבד המוטל עליהם, גם התנאים שמספקת המערכת מקשים מאוד על עבודתם. לעיתים שופטים עובדים בחדר צר דרכו עוברים

עובדי מינהלה. פעמים אחרות שופטים מחליפים אולמות ולשכות מחוסר מקום וכןישנו מחסור בכוח אדם בחלק מהמזכירויות בבתי המשפט וכח העזר.

לאחר שהבנו ששופטים הם ככל האדם ואינם "בני אלוהים", והם מושפעים מגורמים חיצוניים שאינם בהכרח, בעלי קשר ישיר לעבודתם משפיעה עליהם לרעה ולטובה. על מנת שאנו נוכל לחזור למצב התמים שחיינו בו עד היום, המחשבה כי כשהשופט

דן בתיק הוא מנותק מכל גורם זר אחר שעשוי להשפיע עליו. הממשלה וכן גם החברה אמורה לעזור לשופטים, להגיע למצב בו הם בהחלט יוכלו לדון בנושא ללא

כל הפרעות.

עבודה- סוגיות פסיכולוגיות במשפטגורמים המתערבים בשק"ד השיפוטי:

גורמים שמתערבים בשיקול הדעת הרציונאלי והאובייקטיבי ומביאים לתוצאותמוטעות.

- כשמתקבל חומר רקע מתקבל גם קו חשיבה )בתת מודע(נבואה מגשימה עצמהשמביא אותו לכדי מסקנות .

- השופט נמצא מול חקיקה אובייקטיבית, כשמקיימיםרקע השופט- אתני/ דתי מחקר ונותנים לכמה שופטים אותו אירוע ומבקשים מהם לתת את המסקנות/

ההליך החשיבתי נקבל שונות בהחלטות. שופטים בעלי רקע שונים יגיעו למסקנותשונות וחומרת דין שונה )שמושפעת מתפיסת עולמם(

אם נימוקיאנשים בעלי עמדות משותפות יש בניהם התקשרות חברתית- הסנגור/ קטגור קרובים לעמדותיו של השופט יכולה להיווצר הטיה לא מוצדקת

לטובת אחד מהצדדים - ככל שאדם נדרש לקבל יותר החלטות"יעפת החלטות"כינויה של התופעה הוא:

מחפש מוחו דרכים לקיצורי דרך. היא וויתור על הערכת התוצאות האפשריות של ההחלטה1אפשרות )שכיחה יותר( הימנעות מכל עשייה ושמירה על סטאטוס קוו.2אפשרות

אותה "יעפת ההחלטות" היא גם הסיבה העיקרית בגללה ממוקמים ממתקים ליד

17

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

קופות המרכולים. לאחר שהקונים שימשו את כוח הרצון בסדרה ארוכה של החלטות קנייה פוחתת יכולתם לעמוד למול הפיתוי הגלום במנה גדושה של סוכרים

המחדשת את כוחם- בדומה לשופטים לאחר ארוחה.

האחריות הפלילית של פסולי דין: על פי חוק הכשרות והאפוטרופסות, בית המשפט רשאי להכריז "פסול דין" על אדם

אשר סובל ממחלת נפש או מליקוי בשכלו אשר אינו מסוגל לדאוג לענייניו. הכרזה נובעת בבקשה של קרוביו משפחתו של האדם, מבן זוגו או בהתאם לבקשה של זו

ב"כ או היועץ המשפטי לממשלה. הכרזת "פסול דין" על ידי בית המשפט תעשה לא כל אימת שאדם סובל ממחלת נפש לאחר שמיעת השופט את האדם או נציגו.

או ליקוי בשכלו, יראה בית המשפט לנכון להכריז עליו כאדם אשר איננו מסוגל לדאוג לענייניו ואי לכך יש לקבוע כי "פסול דין" הוא. בית המשפט יבדוק בציציותיו

הביא לכך שהוא של האדם על מנת לתהות האם מחלתו או הליקוי ממנו הוא סובל איננו מסוגל לדאוג לעצמו ויש צורך באפוטרופוס אשר ייקחהו תחת חסותו.

באופן עקרוני, כל פעולה אשר ביצע פסול הדין בטרם הוכרז ככזה על ידי בית המשפט, הינה פעולה משפטית תקפה. פעולות אלו תהנה תקפות גם במידה וכבר

בעת לקיחתן, נוצרו התנאים לפסילתו של האדם מדין. עם זאת, באופן הגיוני קיימים הבדלים בין ההחלטה החקיקתית למציאות הפסיקתית, כאשר פעולות אשר יוכחו

בבית המשפט כי פגעו בפסול הדין, והתקבלו על ידו בטרם הוכרז באופן רשמיככזה, סביר כי יבוטלו במידה ויוכחו בבית המשפט.

הפלה מלאכותית עניין משפטי ופסיכולוגי ההפלה המלאכותית הינה פתרון לתופעה אוניברסאלית של הריון בלתי רצוי. מאחר

ובתרבויות רבות ההפלה היזומה מזוהה כהפסקת חיים מתעוררות בגינה שאלותמורכבות.

ההיבט המשפטי: בישראל הפלה מלאכותית היא עברה פלילית. קיבלה כנסת ישראל חוק הנקרא חוק לתיקון דיני עונשין )הפסקת31.1.1977ב-

)חוק הידוע יותר בשם " חוק ההפלות"(.1977הריון( תשל"ז בניגוד לחוקים אחרים הקיימים במספר ארצות בעולם, החוק בישראל אוסרני

במהותו ואינו מתיר הפסקת הריון בכל מקרה. בהמשך קובע החוק סייגים ומבהיר שלא יישא אדם באחריות פלילית אם בוצעה הפסקת הריון במוסד רפואי מוכר

ולאחר שהוועדה לעניין זה, המורכבת משני רופאים ועובד סוציאלי אישרה הפסקת הריון בהסכמתה של האישה. הוועדה עצמה רשאית לאשר הפסקת הריון בנסיבות

:1977 לחוק העונשין תשל"ז 316 סעיפים קטנים בסעיף 4שונות, שקובצו ב- שנה40.האישה היא למטה מגיל הנישואים, או מלאו לה 1 .ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא לא2

מנישואין.הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי3.המשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי4

עם זאת, בתקופת התלמוד הכירו חכמים בהיתר הפלה בנסיבות רפואיות. בתקופתהפוסקים התירו חכמי ההלכה הפלה אם דרוש הדבר כדי לרפא את האם.

יש הטוענים שכיום איסור ההפלה, אינו נובע מצורך מוסרי אלה מטרתו להגן עלחייה של האישה מפני הסיכון הרפואי והפסיכולוגי הטמון בביצוע הפלה.

ההיבט הפסיכולוגי:

18

פסיכולוגיה ומשפט – פרופ' קרסו – תשע"ב – מסכמות: טל פורת וענבל דהרי

השאלה העולה הינה מהן התכונות האישיות האופייניות לנשים המבקשות הפלה? מחקרים השוו נשים המבקשות הפלה עם מדגם נשים מותאם מהאוכלוסייה

הכללית, תוך שימוש במבחנים פסיכולוגים ובראיונות קליניים. התוצאות מצביעות על כך, שנשים המבקשות להפיל מגלות יותר קווים נוירוטיים

באישיות, רמה גבוהה של חרדה ודיכאון, עכבות מיניות, קשיים בהתייחסות לעצמןולאחרים, מתחים נפשיים.

מהן התוצאות הפסיכולוגיות של הפלה יזומה? התגובות הרגשיות של אישה להפלה הן מורכבות : היא עשויה להביע רגשות

מעורבים, חיוביים ושליליים כאחד. בחקר מצבן של נשים שבועיים לאחר ביצוע שדיווחו על רגשות14% דיווחו על רגשות של הקלה ושמחה לעומת 76%הפלה:

אשם. קיימים שלושה גורמים פסיכולוגיים שונים האופייניים להפלה שמתבצעת בשליש

הראשון להריון : הגורם החזק ביותר מתבטא בתחושת הקלה ושמחה. שני הגורמים האחרים שהם מתונים יותר, מוצאים ביטוי ברגשות שליליים : בושה,

אשמה, התלבטויות וכעס. )רגשות בעל אופי נפשי(מהם הגורמים הפסיכולוגים המשפיעים על התגובות הרגשיות לאחר הפלה? ראשית, ישנם הגורמים החברתיים, כגון מצבה של האישה והתמיכה החברתית לה

דרגה סימפטומים של חרדה ודיכאון קיימים יותר בקרב נשים לא נשואות. היא זוכה. גבוהה של חרדה ודיכאון נמצאו בקרב נשים שלא זכו לתמיכה חברתית, של בן הזוג

גורם משפיע נוסף הוא התהליך של קבלת ההחלטות, בקרב נשים או של האם. מתלבטות בעלות יחס שלילי להפלה נמצאו תגובות רגשיות שליליות לאחר ההפלה

גם לשלב ההריון בו מתבצעת ההפלה יש השפעה על כגון : חרטה, אשם ודיכאון.התחושות שאחריה.

מחקרים מראים כי תגובות נפשיות שליליות להפלה הולכות וגוברות לאחר השליש הראשון להריון, בין היתר משום שככל שמתקדם ההריון עולים הסיכונים הרפואיים שבביצוע הפלה. דיווחים על סיבוכים נפשיים בעקבות הפלה המחייבים התערבותטיפולית או אשפוז הם נדירים. מדובר בעיקר בנשים שהין בטיפול נפשי קודם לכן.

לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין הפלה להפרעה נפשית.

19