ליצור כיתה מגובשת, שחולמת על מטרות משותפות ו מסוגלת להוציא אותם מהכוח אל הפועל; לפת ח אחריות הדדית בין חברי ה כיתה , בד בבד עם מתן מקום לרצונו וצרכיו של הפרט; למנוע ניצול או פגיעה בתלמיד על ידי הכיתה או חלק ממנה; להביא למצב שבו הם מסוגלים לנהל את ענייניהם החברתיים במסגרת הכיתה כמעט ללא התערבותי. להעצים את התלמיד ולעודד אותו לקחת אחריות על חייו; לעורר בו סקרנות ולגרום לו לשאול שא לות על עצמו ועל העולם בו הוא חי; לעודד אותו לחלום, ולהאמין שאפשר להגשים חלומות; לעזור ל תלמיד לגלות אלו כי שרונות טמונים בו ומה הוא אוהב; לסייע לתלמיד , יחד עימו, למצות את יכולותיו על ידי מציאת דר כי עבודה המתאימות לו באופן אישי; לדאוג לשלומו הפיזי והנפשי של התלמיד. להוות גורם מ חבר בין כל הגורמים בתוך בית הס פר ובין בית הספר, הבית וה קהילה. לסיום, אבקש להביא את הפסקה הפותחת מספרו של ז'אן- ז'אק רוסו, "אמיל או על החינוך". קטע מקסים בעיניי, המדבר על כ ך שלא צריך לשנות את התלמידים אלא לעזור ל ה ם לגדול , כפי שהם. "הכול יוצא טוב מתחת ידיו של בורא עולם, ה כו ל מתנוון בין ידיו של האדם. הוא מאלץ חלקת אדמה להניב יבוליה של אדמה אחרת, כופה על עץ לשאת את פירותיו של עץ אחר; הוא מערב אלה באלה את סוגי האקלים, את היסודות, את העונות, ומבלבל בניהם; הוא מטיל מום בכלבו, בסוסו, בעבדו; הוא מערער את הכול, הוא מעוות את הכול, הוא אוהב את העיוות, הוא אוהב מפלצות; הוא אינו רו צה שום דבר כפי שעשהו הטבע, אף לא את האדם; צריך לאלפו למענו, כסוס רכיבה; צריך לעצבו על פי טעמו, כמו עץ בגנו."1 1 רוסו, ז'אן- ז'אק" , אמיל או על החינוך," ירושלים, ( מאגנס2009 , כרך א'.)
