�פר

הבשורה הקדושהעל פי יוחננ

�פר

הבשורה הקדושהעל פי יוחננ

תרגמ מיוונית לעברית

פרופ�ור פראנצ דעליטש

מהדורה ירושלמית

נערכה בישראל2012

תשע"ג

3M/02/13

Hebrew Gospel according to John

This revised version of the Hebrew is based on

the Delitzsch 8th edition of 1885. The text, image

and setting of this edition are property of the

Trinitarian Bible Society.

Product code:

HEJN

ISBN: 978 1 86228 177 6

© 2012

הקדמה

מהדורה זו של הבשורה על פי יוחננ היא חוליה בשושלת מכובדת דליטש של החדשה הברית של ההי�טוריות המהדורות של בעברית. זה זמנ רב רבימ רואימ בתרגומו של דליטש את התרגומ הטוב ביותר לעברית של הברית החדשה שביוונית. בהוצאה לאור של מהדורה ערוכה קלות זו של דליטש הקל�י, ביקשה האגודה הטריניטריאנית לכתבי הקודש להתאימו באופנ נאמנ יותר לנו�ח היווני המקובל. נו�ח יווני זה הוא הנו�ח המ�ורתי שהיה בשימוש לכל אורכ הדרכ, מימיה הראשונימ של הכנ�ייה, והוא שנשתמר על ידי האלוהימ לאורכ כל הדורות. כמו כנ ביקשה האגודה להתאימ

מהדורה זו ל�גנונ השפה העברית שבו נכתב התנ"כ.

מטרתנו הייתה שמירה על נאמנות ל�גנונו של דליטש תוכ שימוש כיוונ שאנו מכירימ זאת זמננו. בנ לקורא יותר מובנת בעברית יהיו דליטש המקורי באפשרות שהיבטימ מ�וימימ בשפתו של קשימ להבנה לדוברי העברית של היומ. כמו כנ חל שינוי מהותי במידת עשרה. התשע המאה מאז מהמילימ חלק במשמעות האפשר, מילימ ששונו במהדורה שלנו הוחלפו במילימ מהתנ"כ, ושל התנ"כ ובשפה של ב�גנונ אחידות משופרת ניכרת ולכנ הברית החדשה. בככ מודגשת ההכרה ששתי הבריתות מרכיבות

יחדיו את דבר האל.

נאמנות ליוונית, שמירה על ה�גנונ המקורי של דליטש ועל העברית המקראית בד בבד עמ יצירת בשורה שתהיה נגישה לקהל קוראימ רחב יותר, איננ בהכרח מטרות המתקיימות יחדיו בהרמוניה. עמ זאת אנו מוציאימ לאור מהדורה זו בידיעה שאפ אמ לא הצלחנו לחלוטינ בשמירה על איזונ מושלמ בינ כל מטרות אלה, זוהי מהדורה נאמנה ומדויקת של הבשורה על פי יוחננ. נו�פ על ככ, אנו מאמינימ פרויקט ארוכ ביכוריו של זו את תייצג בשורה שבח�די האל טווח, שיניב נו�ח ערוכ קלות של הברית החדשה של דליטש, ואנו

מתפללימ שיהיה לברכה לקהילת דוברי העברית בעולמ.

בהכנת בשורה זו על פי יוחננ שימשו ב�י� גמ המהדורה הנוכחית של האגודה הטריניטריאנית לכתבי הקודש של הברית החדשה של דליטש1 וגמ מהדורת הנגב2 (שתיהנ מושתתות על המהדורה השמינית של דליטש מ�1885). אולמ המטרות שצוינו לעיל נשמרו לצד הרצונ לשנות פחות ככל האפשר בנו�ח ההי�טורי של דליטש. כדאי לזכור את המידע הבא בדבר הטק�ט היווני ששימש ב�י�

לעבודתנו.

ראוי לציינ ששפתה המקורית של הברית החדשה הייתה יוונית, ושל התנ"כ – עברית. הנו�ח היווני של הברית החדשה והנו�ח העברי של התנ"כ ניתנו בהשראה ישירה מאלוהימ, היו נתונימ לדאגתו ולהשגחתו המיוחדת, ובככ נשמרו בטהרתמ לאורכ כל הדורות.

למרבה הצער, קיימימ שני נו�חימ עיקריימ של הברית החדשה

עמ ביותר. טוענ שהוא המהימנ וכל אחד מהמ היוונית, בשפה זאת האגודה הטריניטריאנית לכתבי הקודש משוכנעת לחלוטינ שהנו�ח היווני המקובל מייצג נאמנה את הנו�ח שניתנ בהשראת

האלוהימ ונשתמר על ידיו.

הנו�ח המקובל הוא הב�י� לברית החדשה של דליטש ולברית לגר�אות פרוט�טנטיות וכנ החדשה שבנו�ח האנגלי המאושר נאמנות אחרות, והוא נגזר מחמשת אלפימ או יותר כתבי יד עתיקימ רוב התרגומימ המודרניימ של הברית קיימימ. ביוונית שעדיינ החדשה, כולל הברית החדשה המודרנית בעברית, מושתתימ על טק�ט יווני אחר שנקרא הנו�ח הביקורתי, והוא נכנ� לראשונה יד נו�ח זה מבו�� רק על כתבי לשימוש במאה התשע עשרה. אחדימ, בעיקר הקודק� ותיקנו� (שנשמר על ידי הוותיקנ במשכ יותר מחמש מאות שנה) והקודק� �ינאיטיקו� (שנתגלה במנזר �נטה קתרינה על הר �יני בשנת 1859). שני כתבי יד יווניימ אלה ומייצגימ טק�ט ניכרת, המ אמינימ פחות זה מזה במידה שונימ

יווני שאינו מהימנ.

הברית החדשה של דליטש בעברית תורגמה תחילה מהקודק� לפי דליטש ידי על יותר הותקנה מחדש ומאוחר �ינאיטיקו�3 הנו�ח המקובל, אולמ כמה קטעימ בכתבי הקודש, שחוקרי הנו�ח עדיינ הביקורתי הטילו בהמ �פק, הושמו ב�וגריימ. ה�וגריימ גמ בברית והמ משמשימ מופיעימ בכמה מהדורות של דליטש,

החדשה המודרנית בעברית, אכ השימוש בהמ מערער את �מכות הפ�וקימ שב�וגריימ. לכנ ה�ירה האגודה הטריניטריאנית לכתבי הקודש �וגריימ כגונ אלה מהמהדורות העבריות של הברית החדשה

של דליטש שהיא מוציאה לאור.

כשמשווימ תרגומימ המבו��ימ על הנו�ח הביקורתי לתרגומימ המבו��ימ על הנו�ח המקובל, ברור שפ�וקימ שלמימ רבימ (נו�פ על מילימ, צירופי מילימ ומשפטימ) ח�רימ בגר�אות המבו��ות את בקלות לבדוק יכול העברי הקורא הביקורתי. הנו�ח על הפ�וקימ הח�רימ באמצעות השוואה בינ שני הנו�חימ – העברי והאנגלי – במהדורת כתבי הקודש בעברית ובאנגלית, אשר נמצאת עתה בשימוש נרחב בישראל.4 התרגומ האנגלי מבו�� על הנו�ח היווני המקובל, אולמ התרגומ העברי המודרני מבו�� על הנו�ח הביקורתי. פ�וקימ שלמימ באנגלית אינמ מופיעימ בעברית עקב הבדלימ בינ הטק�טימ היווניימ ששימשו ב�י� לתרגומימ האלה. לדוגמה, יוחננ פרק ה פ�וק 4 בטק�ט האנגלי ח�ר בנו�ח העברי המודרני, והורד לדרגת הערת שוליימ. יוחננ פרק ז פ�וק 53 עד יוחננ פרק ח פ�וק 11 הושמ ב�וגריימ, ובככ מעמיד ב�פק את �מכותמ של פ�וקימ אלה. בגר�ה העברית המודרנית שבבשורה יז פ�וק על פי מתי הושמטו שלושה פ�וקימ שלמימ (מתי פרק 21, פרק יח פ�וק 11 ופרק כג פ�וק 14), בבשורה על פי מרקו� הושמטו ארבעה פ�וקימ (מרקו� פרק ז פ�וק 16, פרק ט פ�וקימ 44, 46, פרק יא פ�וק 26), ושני פ�וקימ ח�רימ בבשורה על פי לוק�

(לוק� פרק יז פ�וק 36 ופרק כג פ�וק 17). פ�וקימ רבימ חשובימ אחרימ, מילימ וצירופי מילימ ח�רימ בשאר הברית החדשה.

והשמטות שנעשו בגר�אות מודרניות כנ, כמה שינויימ על יתר רבות (כולל הברית החדשה בעברית מודרנית) על �מכ הנו�ח היווני הביקורתי, מחלישימ תורות חשובות מאוד הנוגעות לאדונ

ישוע המשיח.

בנו�ח האנגלי המאושר כתוב 69 ו פ�וק ביוחננ פרק לדוגמה, ”אתה המשיח, בנ�אל חי”. ני�וח זה שונה ל”אתה קדוש אלהימ”. שינוי זה משמיט את ההתייח�ות למשיחיותו, לאלוהותו ולמעמדו של האדונ ישוע המשיח כבנ האלוהימ. דוגמה נו�פת אפשר למצוא �ביוחננ פרק ד פ�וק 42, שמ כתוב בנו�ח המקובל= ”מעתה לאונדע כי�אמנמ זה הוא נאמינ כי באזנינו שמענו בעבור מאמרכ

�המשיח מושיע העולמ=” הנו�ח העברי המודרני משמיט את המילה החשובה ”המשיח” מפ�וק זה, ובככ מערפל את הדוקטרינה

המפוארת של משיחיותו של ישוע.

אפשר להזכיר עוד דוגמאות רבות, אכ רק אחת, מיוחננ פרק ג פ�וק 13, תצוינ כאנ. בנו�ח המקובל כתוב= ”ואיש לא�עלה השמימה בשמימ=” הוא אשר בנ�האדמ מנ�השמימ ירד אמ�אשר בלתי בנו�ח היווני הביקורתי, שעליו התב�� הנו�ח העברי המודרני, בשמימ=”, ובככ ”אשר הוא מושמטות שלוש המילימ האחרונות

נגרעת תכונה אלוהית מישוע. שינויימ והשמטות אלה הננקטימ בנו�ח הביקורתי מחלישימ אמיתות המצויות בכתבי הקודש באשר

למהות המשיח.

לקבלת רשימה מקיפה של ההבדלימ המצויימ בדרכ כלל בגר�אות מודרניות, עיינ במפתח טק�טואלי של הברית החדשה= רשימה ,(A 111) ייתנ�אומר ואדוני (A 100) ושינויימ הח�רות של שפור�מו על ידי האגודה הטריניטריאנית לכתבי הקודש. אפשר חינמ, ולהורידמ בנושא, אחר ובמידע אלה ב�פרונימ לצפות באתר האינטרנט של האגודה הטריניטריאנית לכתבי הקודש=

www.tbsbibles.orgכל קורא המעוניינ להעיר הערות על בשורה זו יכול לעשות זאת באמצעות דואר רגיל או בדואר אלקטרוני ולהיעזר בפרטי יצירת הקשר של האגודה הטריניטריאנית לכתבי הקודש הכתובימ בצדו האחורי של עמוד השער. יש לציינ כי כל הערה והערה תתקבל בברכה ותיבחנ לגופה, אולמ אינ בידינו המשאבימ להגיב על כל

הערה בנפרד.

לב�ופ, מהדורה ערוכה זאת יוצאת לאור בתפילה נלהבת של כל התורמימ לפר�ומה – שהאל יקיימ את הבטחתו לעמו – ככתוב כל�ישראל ”ובכנ באיגרת אל הרומימ פרק יא פ�וקימ 26–27= יושע ככתוב ובא לציונ גואל וישיב פשע מיעקב= ואני זאת בריתי

אותמ בה�ירי חטאתמ=”

הערות הברית החדשה בעברית גר�ת דליטש, לונדונ, אנגליה= האגודה 1

הטריניטריאנית לכתבי הקודש, 1966, 1998.

הברית החדשה בעברית, גר�ת הנגב, באר שבע, ישראל, 2003. 2

גו�טב דלמנ, 'הברית החדשה של דליטש בעברית', התלמיד לתנ''כ ולברית .3

החדשה, כרכ 15 ,מ�פר 3/4, (�פטמבר-אוקטובר, 1892), עמ 146.

כתבי הקודש, עברית ואנגלית (אנגלית= כתבי הקודש, הגר�ה החדשה של 4

התרגומ בח�ות המלכ ג'יימ�, נשוויל, טנ�י, ארצות הברית= תומ� נל�ונ

בע"מ, 1982). ירושלימ, ישראל= החברה לכתבי הקודש בישראל בשיתופ

עמ עמותה ישראלית להפצת כתבי המקרא. תשנ"ו–1996.

והדבר האלהימ עמ היה והדבר הדבר היה בראשית הכל האלהימ= אצל בראשית היה הוא אלהימ= היה בו נהיה= כל�אשר נהיה לא ומבלעדיו על�ידו נהיה היו חיימ והחיימ היו אור בני האדמ= והאור בחשכ זרח ויהי איש שלוח מאת האלהימ והחשכ לא השיגו=ושמו יוחננ= הוא בא לעדות להעיד על�האור למענ יאמינו �כלמ על�ידו= הוא לא�היה האור כי אמ�בא להעיד עלהאור= זה הוא האור האמתי המאיר לכל�אדמ הבא אל והעולמ לא העולמ נהיה ועל�ידו היה בעולמ העולמ= הכירו= הוא בא אל�אשר לו ואשר�המה לו לא קבלהו= להמ נתנ�תקפ בשמו המאמינימ אתו וכל�המקבלימ להיות בנימ לאלהימ= אשר לא מדמ ולא מחפצ הבשר והדבר אפ לא�מחפצ גבר כי אמ�מאלהימ נולדו=ונחזה תפארתו כתפארת בנ וישכנ בתוכנו נהיה בשר ויקרא עליו ויוחננ העיד ואמת= לאביו מלא ח�ד יחיד לאמר הנה זה הוא אשר אמרתי עליו הבא אחרי נעלה עלי כי קדמ�לי היה= וממלואו קבלנו כלנו ח�ד על�ח�ד= �על באו והאמת והח�ד ביד�משה נתנה התורה כי

1

3 ,2

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

א 1

יוחננ א

2

ידי ישוע המשיח= את�האלהימ לא�ראה איש מעולמ יעו= Qהוד אשר הוא האב בחיק אשר היחיד הבנ

וזאת היא עדות יוחננ בשלח היהודימ מירושלימ כהנימ ולוימ לשאל אתו מי אתה= ויודה ולא כחש ויודה לאמר האתה וא אתה Qאפ מי וישאלו אתו המשיח= אינני אני אליהו ויאמר אינני האתה הנביא ויענ לא= ויאמרו אליו עליכ= מה�תאמר דבר לשלחינו נשיב למענ מי�אתה ויאמר אני קול קורא במדבר ישרו דרכ יהוה כאשר דבר ישעיהו הנביא= והמשלחימ היו מנ�הפרושימ= וישאלהו וא מטביל אתה אמ�אינכ המשיח Qויאמרו אליו מדוע אפאו אליהו או הנביא= ויענ אתמ יוחננ ויאמר אנכי מטביל תוככמ עומד אחד אשר לא ידעתמ אותו= הוא במימ אכ בשרוכ מהתיר קטנתי ואני עלי נעלה אשר אחרי הבא נעליו= זאת היתה בבית עברה מעבר לירדנ מקומ אשר ויהי ממחרת וירא יוחננ את�ישוע יוחננ מטביל שמ=בא אליו ויאמר הנה שה האלהימ הנשא חטאת העולמ= נעלה אשר איש יבא אחרי עליו אמרתי אשר זה הוא עלי כי קדמ�לי היה= ואני לא ידעתיו כי אמ�בעבור יגלה לישראל באתי אני לטבל במימ= ויעד יוחננ ויאמר חזיתי לא ואני עליו= ותנח משמימ ירדת יונה כדמות הרוח

18

19

20

21

22

23

25 ,24

26

27

28

29

30

31

32

33

יוחננ א

א 18 הודיעו – בהקשר זה= הראהו, גילה אותו.א 21, 25 אפוא – בהקשר זה= אמ כנ.

3

ידעתיו אולמ השלח אתי לטבל במימ הוא אמר אלי את אשר�תראה הרוח ירדת ונחה עליו הנה זה הוא המטביל ברוח הקדש= ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בנ�האלהימ=מתלמידיו ושנימ ויעמד יוחננ וי�פ ממחרת ויהי שה הנה ויאמר מתהלכ את�ישוע כראותו ויהי עמו= האלהימ= ושני התלמידימ שמעו את�דברו וילכו אחרי ישוע= ויפנ ישוע אחריו וירא אתמ הלכימ אחריו ויאמר אליהמ מה�תבקשו ויאמרו אליו רבי פרושו מורי איפה ויראו את�מקומ ויבאו וראו באו אליהמ ויאמר תלינ=

מלונו וישבו עמו ביומ ההוא והעת כשעה העשירית=אחריו והלכו יוחננ מאת שמעו אשר מנ�השנימ ואחד בראשונה מצא הוא פטרו�= שמעונ אחי אנדרי הוא את שמעונ אחיו ויאמר אליו את�המשיח מצאנו אשר תרגומו כרי�טו�= ויוליכהו אל�ישוע ויהי כהביט אליו ישוע ויאמר אתה שמעונ בנ�יונה לכ יקרא כיפא אשר ויהי ממחרת ויואל ישוע לצאת הגלילה נ= Qתרגומו אבוימצא את�פילפו� ויאמר אליו לכ אחרי= ופילפו� היה �פילפו� את וימצא ופטרו�= אנדרי עיר מבית�צידה נתנאל ויאמר אליו מצאנו אתו אשר כתב משה ב�פר ויאמר מנצרת= בנ�יו�פ את�ישוע והנביאימ התורה

יוחננ א

א 42 אבנ – במקור היווני= πετρος (פטרו�).

34

35

36

37

38

39

40

41

42

43

44

45

46

4

47

48

49

50

51

1

2

3

4

5

6

7

פילפו� אליו ויאמר טובה תצא המנצרת נתנאל אליו ויאמר לקראתו בא את�נתנאל ישוע וירא וראה= בא עליו הנה באמת בנ�ישראל אשר אינ�בו מרמה= ויאמר בטרמ לו ויאמר ישוע ויענ ידעתני מאינ נתנאל אליו קרא לכ פילפו� בהיותכ תחת התאנה אנכי ראיתיכ= ויענ נתנאל ויאמר אליו רבי אתה בנ�האלהימ אתה הוא �מלכ ישראל= ויענ ישוע ויאמר אליו על�אמרי לכ כיתחת התאנה ראיתיכ האמנת הנה גדלות מאלה תראה= ויאמר אליו אמנ אמנ אני אמר לכמ מעתה תראו השמימ

נפתחימ ומלאכי אלהימ עלימ וירדימ על בנ�האדמ=

ואמ בגליל אשר בקנה חתנה היתה השלישי וביומ קרואימ גמ�המ היו ותלמידיו וישוע שמ= היתה ישוע יינ אינ ויח�ר היינ ותאמר אמ ישוע אליו אל�החתנה= עדינ עתי אשה ולכ מה�לי ישוע אליה ויאמר להמ= לא�באה= ותאמר אמו אל�המשרתימ ככל�אשר יאמר לכמ תעשו= והנה ששה כדי�אבנ ערוכימ שמ כמשפט ימ יכיל כל�אחד= Qשלש בת�היהודימ לטהרתמ שתימ או�ויאמר אליהמ ישוע מלאו לכמ הכדימ מימ וימלאומ עד

יוחננ א ב

2ב

תימ – מידה עתיקה לנוזלימ, כ�40 ליטר (ראה ישעיהו ה 10). ת, ב ב 6 ב

5

ה שת למעלה= ויאמר אליהמ שאבו�נא והביאו אל�שר המשתה את�המימ אשר נהפכו ליינ ר המ Vויביאו= ויטעמ ש�ולא ידע מאינ הוא ואולמ המשרתימ אשר�שאבו את

שתה אל�החתנ= ויאמר אליו המימ ידעו ויקרא שר�המישכרו וכאשר הטוב בראשונה את�היינ יתנ כל�איש יתנ להמ את�הגרוע ואתה צפנת היינ הטוב עד�עתה= זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארצ ויהי תלמידיו= בו ויאמינו את�כבודו וגלה הגליל אחרי�כנ וירד אל�כפר נחומ הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ויקרבו ימי חג�הפ�ח אשר ולא ארכו ימי שבתמ שמ= ליהודימ ויעל ישוע ירושלימ= וימצא במקדש מכרי בקר וצאנ ויונימ ואת מחליפי�הכ�פ ישבימ שמ= ויקלע שוט מחבלימ ויגרש כלמ מנ�המקדש ואת הצאנ ואת הבקר ויהפכ שלחנתיהמ= ויפזר את מטבעות מחליפי�הכ�פ ואל�תעשו מזה אלה הוציאו אמר היונימ ואל�מכרי את�בית אבי לבית מ�חר= ויזכרו תלמידיו את�הכתוב �קנאת ביתכ אכלתני= ויענו היהודימ ויאמרו אליו איויאמר ישוע ויענ אתה עשה= כזאת כי תראנו זה אות אקימנו= ימימ ובשלשה הזה הר�ו את�ההיכל אליהמ ויאמרו היהודימ הנה זה ארבעימ ושש שנה נבנה ההיכל

יוחננ ב

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

6

21

22

23

24

25

1

2

3

4

5

6

7

הזה ואתה בשלשה ימימ תקימנו= והוא דבר על�היכל �גויתו= על�כנ אחרי קומו מנ�המתימ זכרו תלמידיו כיזאת אמר להמ ויאמינו בכתוב ובדבר אשר�דבר ישוע=רבימ האמינו בחג�הפ�ח בירושלימ בהיתו ויהי בשמו כי ראו האתות אשר עשה= ואולמ ישוע לא הפקיד את�עצמו בידמ על�אשר ידע את�כלמ= ולא הצטרכ

לעדות איש על�האדמ כי הוא ידע מה�בקרב האדמ=

שר נקדימונ ושמו הפרושימ בתוכ אחד איש ויהי ליהודימ= ויבא אל�ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלהימ באת כי לא�יוכל איש לעשות ויענ האתות אשר אתה עשה בלתי אמ�האלהימ עמו= יולד לכ אמ�לא אמר אני אמנ אמנ אליו ויאמר ישוע ויאמר האלהימ= מלכות לראות ש לא�יוכל Qמחד איש אליו נקדימונ איכ יולד אדמ והוא זקנ היוכל לבוא שנית אל�בטנ אמו ולהולד= ויענ ישוע אמנ אמנ אני אמר לכ �אמ�לא יולד איש מנ�המימ והרוח לא�יוכל לבוא אלוהנולד הוא בשר מנ�הבשר הנולד האלהימ= מלכות מנ�הרוח רוח הוא= אל�תתמה על�אמרי לכ כי עליכמ

3ג

יוחננ ב ג

ג 7,3 - מחדש או מלמעלה.

7

ש= הרוח באשר יחפצ שמ הוא נשב ואתה Qלהולד מחדתשמע את�קולו אכ לא תדע מאינ בא ואנה הוא הולכ כנ כל�הנולד מנ�הרוח= ויענ נקדימונ ויאמר אליו איכה תהיה כזאת= ויענ ישוע ויאמר אליו רבנ של ישראל אתה וזאת לא ידעת= אמנ אמנ אני אמר לכ כי את אשר�ידענו נדבר ואת אשר�ראינו נעיד ואתמ לא תקבלו עדותנו= איכ מאמינימ ואינכמ הארצ דברי אליכמ אמ�אמרתי ואיש לא�עלה השמימ= דברי אליכמ באמרי תאמינו �ר ירד מנ�השמימ הוא בנ Zי אמ האחד אש השמימה כ

הגביה משה את�הנחש וכאשר בשמימ= האדמ השכנ �במדבר כנ צריכ בנ�האדמ להנשא= למענ לא יאבד כלהמאמינ בו כי אמ�ינחל חיי עולמ= כי�כה אהב האלהימ �את�העולמ עד�אשר נתנ את�בנו את�יחידו למענ לא

יאבד כל�המאמינ בו כי אמ�ינחל חיי עולמ= כי האלהימ יע את�העולמ כי Zהעולמ להרש�לא�שלח את�בנו אלאמ�למענ יושע בו העולמ= המאמינ בו לא ירשע ואשר לא�יאמינ בו כבר הרשע כי לא�האמינ בשמ הבנ היחיד ובני אל�העולמ בא האור כי הדינ וזה הוא לאלהימ= כי מעשיהמ= רעימ כי מנ�האור החשכ אהבו האדמ כל�פעל עולה ישנא את�האור ולא יבא לאור פנ�יוכחו

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

יוחננ ג

8

מעשיו= אבל עשה האמת יבא לאור למענ יגלו מעשיו כי נעשו באלהימ= ויהי אחרי הדברימ האלה ויבא שב�שמ עמהמ ויטבל= ישוע ותלמידיו אל�ארצ יהודה ויוגמ יוחננ היה טבל בעינונ קרוב לשלמ כי�שמה מימ לרב ההר= אל�בית יוחננ עוד לא�נתנ כי ויטבלו= ויבאו �ותהי מחלקת בינ תלמידי יוחננ ובינ יהודימ אחדימ עלדבר הטהרה= ויבאו אל�יוחננ ויאמרו אליו רבי האיש הנו עליו העידת ואשר הירדנ בעבר עמכ היה אשר טבל וכלמ באימ אליו= ויענ יוחננ ויאמר לא�יוכל איש לקחת דבר בלתי אמ�נתנ�לו מנ�השמימ= ואתמ עצמכמ עדי כי אמרתי אנכי אינני המשיח רק�שלוח אני לפניו= אשר�לו הכלה הוא החתנ ורע החתנ העמד ושמע אתו שמוח ישמח לקול החתנ על�כנ שמחתי זאת עתה שלמה= הבא ור= Qוח� הלוכ אח�ר ואני וגדול הלוכ יגדל הוא מנ�הארצ הוא מנ�הארצ ואשר על�הכל נעלה ממעל ומנ�הארצ ידבר הבא מנ�השמימ נעלה על�הכל= ואת אשר ראה ושמע את�זאת יעיד ואינ מקבל עדותו= ואשר קבל עדותו חתומ חתמ כי האלהימ אמת= כי אשר שלחו אלהימ דברי אלהימ ידבר כי�לא במדה נתנ לו אלהימ בידו= נתנ ואת�הכל את�הבנ אהב האב את�הרוח=

21

22

23

24

25

26

27

28

29

31 ,30

32

33

34

35

יוחננ ג

ג 30 - במקור היווני= מנ ההכרח שהוא (ישוע) ילכ ויגדל ואני אלכ ואקטנ.

9

ימאנ להאמינ בבנ המאמינ בבנ יש�לו חיי עולמ ואשר לא יראה חיימ כי אמ�חרונ אלהימ ישכנ עליו=

ויהי כאשר נודע לאדונ כי שמעו הפרושימ אשר ישוע העמיד והטביל תלמידימ יותר מיוחננ= ואולמ ישוע עצמו לא הטביל כי אמ�תלמידיו= ויעזב את�ארצ יהודה וילכ שנית הגלילה= והיה�עליו לעבר בארצ שמרונ= ויבא לעיר מערי שמרונ ושמה �וכר והיא קרובה אל חלקת השדה וישוע יעקב באר ושמ ליו�פ= לבנו יעקב אשר�נתנה כשעה והעת על�הבאר וישב�לו מנ�הדרכ עיפ היה ית= ותבא אשה משמרונ לשאב�מימ ויאמר אליה Qהששישוע תני�נא לי לשתות= כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אתה יהודי הנ השמרונית האשה אליו ותאמר אכל= �כי ואנכי אשה שמרונית לשתות ממני תשאל ואיכה ויאמר ישוע ויענ היהודימ עמ�השמרונימ= יתערבו לא אליה לו ידעת את�מתת אלהימ ומי הוא האמר אליכ מימ לכ ונתנ ממנו שאלת עתה כי לשתות לי תני�נא �חיימ= ותאמר אליו האשה אדני הנ אינ�לכ כלי לשאב

וא מימ חיימ= האתה גדול Qבו והבאר עמקה ומאינ לכ אפ

36

1

2

3

5 ,4

6

7

8

9

10

11

12

יוחננ ג ד

ד 4

ית – שתימ�עשרה בצהריימ. Zש Zעה הש Zד 6 השד 11 אפוא – בהקשר זה= אמ כנ.

10

וישת הזאת את�הבאר נתנ�לנו אשר אבינו מיעקב �כל אליה ויאמר ישוע ויענ ומקנהו= ובניו ממנה הוא �השתה מנ�המימ האלה ישוב ויצמא= ואשר ישתה מנהמימ אשר אנכי נתנ לו לא יצמא לעולמ כי המימ אשר אתנ�לו יהיו בקרבו למקור מימ נבעימ לחיי עולמ= ותאמר אליו האשה אדני תנה�לי המימ ההמ למענ לא�אצמא ישוע אליה ויאמר לשאב= הנה לבוא או�יפ ולא עוד ותאמר האשה ותענ הלומ= ושובי לאישכ וקראי לכי אינ לי איש ויאמר אליה ישוע כנ דברת אינ לי איש= כי בעלימ חמשה היו לכ ואשר לכ עתה איננו בעלכ לכנ אמת הדבר אשר דברת= ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה= אבותינו השתחוו בהר הזה ואתמ אמרימ כי ירושלימ היא המקומ אשר עלינו להשתחות שמה= ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה לאב= תשתחוו בירושלימ הזה אפ�לא אשר לא�בהר אתמ משתחוימ אל�אשר לא ידעתמ ואנחנו משתחוימ אולמ היא= מנ�היהודימ הישועה כי ידענו אל�אשר תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל�האמתיימ ישתחוו האב= חפצ כאלה במשתחוימ כי ובאמת ברוח לאב להשתחות צריכימ לו והמשתחוימ הוא רוח האלהימ

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

יוחננ ד

11

ברוח ובאמת= ותאמר אליו האשה ידעתי כי�יבא המשיח הנקרא כרי�טו� הוא בבאו יגיד לנו הכל= ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליכ= עוד הוא מדבר ותלמידיו באו ויתמהו על�דברו עמ�אשה אכ לא אמר�לו איש �מה�זה תבקש או מה�תדבר עמה= ותעזב האשה אתכדה ותלכ העירה ותאמר אל�האנשימ= באו וראו איש המשיח= הכי�זה הוא עשיתי כל�אשר לי הגיד אשר ויצאו מנ�העיר ויבאו אליו= טרמ יבאו ותלמידיו בקשו אכל יש�לי אליהמ ויאמר רבי= אכל�נא לאמר ממנו איש התלמידימ ויאמרו ידעתמ= לא אתמ אשר לאכל אל�רעהו הכי הביא לו איש לאכל= ויאמר אליהמ ישוע מאכלי הוא לעשות רצונ שלחי ולהשלימ מעשהו= הלא אתמ תאמרו כי�עוד ארבעה חדשימ והקציר בא הנה אני אמר לכמ שאו עיניכמ וראו בשדות כי�כבר הלבינו לחיי עולמ ויא�פ תבואה יקבל שכרו והקוצר לקציר= למענ ישמחו יחדו גמ הזרע גמ הקוצר= כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר= אנכי שלחתי אתכמ לקצר את�אשר לא עמלתמ בו ואחרימ עמלו ואתמ נכנ�תמ �בעמלמ= ויאמינו בו שמרונימ רבימ מנ�העיר ההיא על�דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את�כל

25

26

27

28

29

31 ,30

32

33

34

35

36

37

38

39

יוחננ ד

12

ויהי כאשר באו אליו השמרונימ וישאלו אשר עשיתי= מהמה רבימ ועוד יומימ= שמ וישב אתמ לשבת ממנו �האמינו בו בעבור דברו= ויאמרו אל�האשה מעתה לאבעבור מאמרכ נאמינ כי באזנינו שמענו ונדע כי�אמנמ שני ויהי מקצ זה הוא המשיח מושיע העולמ= הימימ ויצא משמ וילכ הגלילה= כי ישוע עצמו העיד כי נביא בארצ מולדתו איננו נכבד= ויהי הוא בא ארצ הגליל ויקבלהו אנשי הגליל כי ראו את כל�אשר עשה בירושלימ בימי החג כי גמ�המ עלו לחג את�החג= ויבא ישוע עוד הפעמ אל�קנה אשר בגליל מקומ הפכו המימ ליינ ואיש �היה משרי המלכ ובנו חלה בכפר�נחומ= ויהי כשמעו כיבא ישוע מיהודה לארצ הגליל וילכ אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את�בנו כי קרב למות= ויאמר אליו ישוע אמ�לא תראו אתות ומופתימ האמנ לא תאמינו= ויאמר י= ויאמר אליו אליו השר אדני רדה�נא בטרמ ימות ילדאשר�דבר לדבר האמינ והאיש חי בנכ לכ�לכ ישוע ויבשרו עבדיו שוהו ויפג ברדתו ויהי וילכ= ישוע אליו כ חי= וידרש מאתמ את�השעה אשר�בה אתו לאמר ילדהחל להחלימ ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת= וידע האב כי היתה השעה אשר דבר�לו ישוע

40

41

42

43

44

45

46

47

48

49

50

51

52

53

יוחננ ד

13

54

1

2

3

4

5

6

7

9 ,8

10

11

בנכ חי ויאמנ הוא וכל�ביתו= זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארצ הגליל=

אחר הדברימ האלה היה חג ליהודימ ויעל ישוע ירושלימ= ובירושלימ ברכה קרובה לשער הצאנ ושמה בלשונ עברית שכבו שמה עמודימ= אולמות חמשה ולה בית�ח�דא חולימ ועורימ ופ�חימ ויבשי�איברימ לרב והמה מיחלימ לתנועת המימ= כי מלאכ ירד במועדו אל�הברכה וירעש את�מימיה והיה הירד ראשונ אל�תוכה אחרי התגעשו המימ הוא נרפא מכל�מחלה אשר דבקה בו= ואיש היה שמ אשר חלה חליו זה שלשימ ושמנה שנה= וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו�לו ימי חליו ויאמר אליו התחפצ להרפא= ויענ החולה אדני אינ�איש אתי אשר ישליכני בהרעש המימ אל�הברכה ובטרמ אבא וירד אחר לפני= ויאמר אליו ישוע קומ שא את�משכבכ והתהלכ= וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את�משכבו ויתהלכ והיומ ההוא אל�האיש היהודימ ויאמרו יומ שבת היה= הנרפא שבת היומ א�ור לכ לשאת את�משכבכ= ויענ �אתמ לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את

יוחננ ד ה

ה 5

14

משכבכ והתהלכ= וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לכ שא את�משכבכ והתהלכ= והנרפא לא ידע מי הוא כי ��ר ישוע וילכ בהיות המונ רב במקומ ההוא= ויהי אחרי�כנ וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא

לכ אל�תו�יפ לחטא פנ�תאנה אליכ רעה גדולה מזאת= �וילכ האיש ויגד ליהודימ כי�ישוע הוא אשר רפאו= ועל

כנ רדפו היהודימ את�ישוע ויבקשו המיתו על�כי�עשה �כזאת בשבת= ויענ אתמ ישוע אבי פעל עד�עתה וגמ

אנכי פעל= על�כנ הו�יפו היהודימ לבקש את�נפשו כי מלבד אשר חלל את�השבת עוד אמר כי האלהימ הוא ה עצמו שוה לאלהימ= ויענ ישוע ויאמר Vאביו ובככ עשלעשות הבנ לכמ לא�יוכל אמר אני אמנ אמנ אליהמ דבר מטעמ עצמו בלתי את אשר�יראה את�האב עשה כי יעשה�כמהו= גמ�הבנ עשה הוא את�כל�אשר כי ועוד יעשה אשר כל אתו ומראה אהב את�הבנ האב כאשר כי תתמהו= למענ יראהו מאלה גדולימ מעשימ האב יעיר ויחיה את�המתימ כנ גמ�הבנ יחיה את�אשר נתנ כי אמ�כל�המשפט האב לא�ידינ איש כי יחפצ= לבנ= למענ יכבדו כלמ את�הבנ כאשר יכבדו את�האב גמ את�האב אשר שלחו מי אשר לא�יכבד את�הבנ

יוחננ ה

12

13

14

16 ,15

17

18

19

20

21

22

23

15

איננו מכבד= אמנ אמנ אני אמר לכמ השמע דברי ומאמינ לשלחי יש�לו חיי עולמ ולא יבא�במשפט כי�עבר ממות לחיימ= אמנ אמנ אני אמר לכמ כי�תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתימ את�קול בנ�האלהימ והשמעימ חיה גמ�לבנ נתנ כנ בעצמו חיימ יש לאב כי�כאשר יחיו= טנ נתנ לו לעשות משפט Qשל�= ואפ שיהיו לו\ חיימ בעצמו\שעה הנה כי על�זאת אל�תתמהו הוא= בנ�אדמ כי באה אשר כל�שכני קבר את�קולו ישמעונ= ויצאו עשי הטוב לתקומת החיימ ועשי הרע לתקומת המשפט= לא אוכל לעשות דבר מטעמ עצמי כאשר אשמע כנ אשפט ומשפטי משפט�צדק כי לא אבקש רצוני כי אמ�רצונ איננה עדותי עלי מעיד אמ�אנכי שלחני= אשר האב �אשר עדותו כי וידעתי עלי המעיד אחר יש נאמנה=

הוא מעיד עלי נאמנה היא= אתמ שלחתמ אל�יוחננ והוא ל עדות מאדמ אכ העיד על�האמת= אולמ אני אינני מקבאמרתי זאת למענ תושעונ= הוא היה הנר הדלק והמאיר יש�לי אני אכ לאורו= ה קל שעה רציתמ לשוש ואתמ עדות גדולה מעדות יוחננ כי המעשימ אשר נתנ�לי האב להשליממ המעשימ האלה אשר�אני עשה מעידימ עלי כי האב שלחני= והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתמ

יוחננ ה

ה 27 שלטנ – שלטונ, �מכות (ראה דניאל ז 14).

24

25

26

27

28

29

30

31

32

33

34

35

36

37

16

את�קולו לא�שמעתמ מעולמ ותמונתו לא ראיתמ= ודברו איננו שכנ בקרבכמ כי אינכמ מאמינימ לשלוחו= דרשו בכתובימ אשר תחשבו שיש לכמ חיי עולמ בהמ והמה המעידימ עלי= ואתמ אינכמ חפצימ לבוא אלי כדי שיהיו לכמ חיימ= לא�אקבל כבוד מבני אדמ= אכנ ידעתי אתכמ כי אינ�אהבת אלהימ בקרבכמ= אני הנה באתי בשמ אבי ולא קבלתמ אתי ואמ�יבא אחר בשמ עצמו אתו תקבלו= מרעהו איש המקבלימ כבוד אתמ להאמינ איכ תוכלו היחיד לא�תבקשו= ואת�הכבוד אשר מאת�האלהימ אל�תחשבו כי אנכי אטענ לאשמתכמ לפני האב משה אשר�לו תיחלו הוא הטענ לאשמתכמ= כי לו האמנתמ ואמ�לכתביו עלי= כתב כי הוא תאמינו גמ�לי למשה

אינכמ מאמינימ איכה לדברי תאמינו=

ימ ימ�הגליל הוא ישוע אל�עבר ויצא אחרי�כנ ויהי טיבריה= וילכו אחריו המונ עמ�רב כי ראו אותתיו אשר עשה עמ�החולימ= ויעל ישוע על�ההר וישב�שמ הוא וישא לבוא= קרבו היהודימ חג הפ�ח וימי ותלמידיו= ישוע את�עיניו וירא עמ�רב בא אליו ויאמר אל�פילפו�

6ו

יוחננ ה ו

38

39

40

42 ,41

43

44

45

46

47

1

2

3

5 ,4

17

�מאינ נקנה�להמ לחמ לאכל= ואכ למענ נות אתו דברזאת כי הוא ידע את�אשר יעשה= ויענ אתו פילפו� לחמ איש איש לו לקחת להמ ר לא�יהיה�די Qדינ במאתימ שמעונ אחי אנדרי מתלמידיו אחד אליו ויאמר מעט= פטרו�= יש�פה נער אחד אשר�לו חמש ככרות�לחמ שערימ ושני דגימ קטנימ אכ�אלה מה�המה לעמ�רב ודשא ארצה לשבת את�העמ צוו ישוע ויאמר כזה= �ימ כחמשת אלפי וישבו מ�ב לרב היה במקומ ההוא איש במ�פר= ויקח ישוע את�ככרות הלחמ ויברכ ויתנ לתלמידיו והתלמידימ אל�המ�בימ וככה גמ מנ�הדגימ כאות נפשמ= ויהי כאשר שבעו ויאמר אל�תלמידיו א�פו מאומה= לא�יאבד למענ הנותרימ חמ הל את�פתותי �ויא�פו וימלאו שנימ�עשר �לימ בפתותי חמש ככרותכראות ויהי לאכליהמ= הנותרימ השעורימ לחמ �האנשימ את�האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנהזה הוא באמת הנביא הבא לעולמ= וידע ישוע כי�יבאו ויתפשהו להמליכ אותו וימלט עוד הפעמ אל�ההר הוא לבדו= ויהי בערב וירדו תלמידיו אל�הימ= ויבאו באניה ויעברו אל�עבר הימ אל�כפר נחומ וכבר החשיכ וישוע ער הימ כי�רוח גדולה נושבת= והמ לא�בא אליהמ= וי

יוחננ ו

ינר – מטבע רומי בשווי שכר ליומ עבודה (ראה בשורת מתי כ 1–16). ו 7 ד

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

17 ,16

19 ,18

18

�י� ויראו את Qחתרו כדרכ עשרימ וחמשה או שלשימ רישוע מתהלכ על�הימ הלוכ וקרב אל�האניה וייראו= אכ הוא אמר אליהמ אני הוא אל�תיראו= ויחפצו לקבל המ אשר לארצ האניה הגיעה וברגע אל�האניה אתו הלכימ שמה= ויהי ממחרת וירא המונ העמ העמד ה מעבר לימ כי לא היתה אניה אחרת שמ בלתי האניאשר ירדו�בה תלמידיו וכי ישוע לא�בא עמ�תלמידיו אל�האניה אכ תלמידיו לבדמ נ�עו משמ= ואניות אחרות באו מטיבריה קרוב למקומ אשר אכלו�שמ את�הלחמ ויהי כראות המונ העמ כי ישוע איננו בברכת האדונ= �שמ אפ�לא תלמידיו וירדו גמ�המ באניות ויבאו אל

כפר נחומ לבקש את�ישוע= וכאשר מצאו אתו מעבר הימ ויאמרו אליו רבי מתי באת הלמ= ויענ אתמ ישוע �על�ראותכמ את לכמ לא אמר אני אמנ אמנ ויאמר מנ�הלחמ אכלתמ כי אמ�על�אשר האתות תבקשוני כי�אמ יאבד אשר מאכל למענ אל�תעמלו ותשבעו= למענ המאכל הקימ לחיי עולמ אשר יתנ לכמ בנ�האדמ כי הוא אשר חתמו אלהימ האב בחותמו= ויאמרו אליו מה�נעשה לפעל פעלות אלהימ= ויענ ישוע ויאמר אליהמ שלחו= אשר הוא בזה כי�תאמינו אלהימ פעלת זאת

יוחננ ו

ו 19 רי� - מידת אורכ קדומה השווה לכ�150 מטר.

21 ,20

22

23

24

25

26

27

28

29

19

ויאמרו אליו מה�אפוא האות אשר תעשה למענ נראה ונאמינ לכ מה�תפעל= אבותינו אכלו את�המנ במדבר ויאמר כאשר כתוב לחמ מנ�השמימ נתנ�להמ לאכל= אליהמ ישוע אמנ אמנ אני אמר לכמ לא משה נתנ לכמ את�הלחמ מנ�השמימ כי אמ�אבי נתנ לכמ את�הלחמ �האמתי מנ�השמימ= כי�לחמ האלהימ הוא היורד מנהשמימ ונתנ חיימ לעולמ= ויאמרו אליו אדני תנה�לנו תמיד את�הלחמ הזה= ויאמר להמ ישוע אנכי הוא לחמ החיימ כל�הבא אלי רעב לא ירעב ואשר יאמינ בי צמא לא יצמא עוד= ואני הנה אמרתי לכמ כי גמ�ראיתמ אתי ולא�תאמינו= כל אשר יתננו�לי האב יבוא אלי והבא אלי השלכ לא אשליכנו החוצה= כי ירדתי מנ�השמימ לא לעשות רצוני כי אמ�רצונ שלחי= וזה רצונ האב אשר שלחני כי כל�אשר נתנ לי לא�יאבד לי כי אמ�אקימנו כי כל�הראה את�הבנ וזה רצונ שלחי ביומ האחרונ= ומאמינ בו יהיו�לו חיי עולמ ואני אקימנו ביומ האחרונ= אשר הלחמ הוא אנכי על�אמרו היהודימ עליו נו Qוילבנ�יו�פ ישוע הוא זה הלא ויאמרו מנ�השמימ= ירד �אשר�אנחנו ידעימ את�אביו ואת�אמו ואיכ יאמר מנינו איש Qתל�השמימ באתי= ויענ ישוע ויאמר אליהמ אל

יוחננ ו

ינו – התלוננו, תתלוננו (ראה שמות טו 24, טז 7). ל לנו, ת ו 41, 43 וי

30

31

32

33

34

35

36

37

38

39

40

41

42

43

20

אל�רעהו= לא�יוכל איש לבוא אלי בלתי אמ�ימשכהו האב אשר שלחני ואני אקימנו ביומ האחרונ= הלא כתוב �בנביאימ ויהיו כלמ למודי יהוה לכנ כל אשר שמע מנהאב ולמד יבא אלי= לא כאלו ראה איש את�האב בלתי האחד אשר הוא מאת האלהימ הוא ראה את�האב= אמנ אמנ אני אמר לכמ המאמינ בי לו חיי עולמ= אנכי הוא לחמ החיימ= אבותיכמ אכלו את�המנ במדבר וימתו= אכ זה הוא הלחמ הירד מנ�השמימ למענ יאכל�איש ממנו ולא ימות= אנכי הלחמ החי אשר ירד מנ�השמימ איש כי�יאכל מנ�הלחמ הזה יחיה לעולמ והלחמ אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתנ למענ חייו של העולמ= ויתוכחו היהודימ איש עמ�רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת�לנו את�בשרו לאכל= ויאמר אליהמ ישוע אמנ אמנ אני אמר �לכמ אמ�לא תאכלו את�בשר בנ�האדמ ושתיתמ אתדמו אינ�לכמ חיימ בקרבכמ= האכל את�בשרי והשתה האחרונ= ביומ אקימנו ואני חיי עולמ את�דמי יש�לו משקה= באמת הוא ודמי מאכל באמת הוא בשרי כי האכל את�בשרי ושתה את�דמי הוא ישכנ בי ואני בו= כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל האב כנ האכל �אתי גמ�הוא יחיה בגללי= זה הוא הלחמ אשר ירד מנ

יוחננ ו

44

45

46

47

48

50 ,49

51

52

53

54

55

56

57

58

21

�השמימ לא כמנ אשר אכלו אבותיכמ וימתו האכל אתהלחמ הזה יחיה לעולמ= כזאת דבר בבית הכנ�ת בלמדו בכפר�נחומ= ורבימ מתלמידיו כשמעמ אמרו קשה הדבר ויבנ ישוע בלבו כי תלמידיו הזה מי יוכל לשמע אתו= �מלינימ על�זאת ויאמר אליהמ הזאת לכמ למכשול= מה�היה אפוא אמ�תראו את�בנ�האדמ עלה אל�אשר שמ לפנימ= הרוח הוא הנתנ חיימ והבשר אינ�בו מועיל הדברימ אשר אני מדבר אליכמ רוח המה וחיימ המה= מי ידע מראש כי ישוע יאמינו אכ�יש מכמ אשר לא המ אשר אינמ מאמינימ ומי המו�ר אתו= ויאמר על�כנ �אמרתי לכמ כי לא�יוכל איש לבוא אלי בלתי אמ�נתנלו מאת אבי= מנ�העת הזאת רבימ מתלמידיו נ�גו אחור ולא י�פו להתהלכ אתו= ויאמר ישוע אל�שנימ העשר היש את נפשכמ גמ�אתמ ל�ור ממני= ויענ אתו שמעונ פטרו� אדני אל�מי נלכ דברי חיי עולמ עמכ= ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בנ�אל חי= ויענ אתמ ישוע הלא בחרתי אני בכמ שנימ העשר ואחד מכמ שטנ הוא= זאת אמר על�יהודה בנ�שמעונ איש קריות כי�עתיד

היה למ�רו והוא אחד משנימ העשר=

יוחננ ו

59

60

61

62

63

64

65

66

67

68

69

70

71

22

אחרי הדברימ האלה הלכ ישוע בארצ הגליל הלוכ ועבור כי לא חפצ להתהלכ ביהודה על�אשר בקשו היהודימ כות= ויאמרו אליו להרגו= ויקרב חג היהודימ הוא חג האחיו קומ ולכ מזה ארצה יהודה למענ יראו גמ�תלמידיכ את המעשימ אשר�אתה עשה= כי לא�יעשה איש דבר תר והוא חפצ להתפר�מ לכנ אמ�אתה עשה כאלה בהגלה אל�העולמ= כי�אחיו גמ�המ לא האמינו בו= ויאמר תמיד עתכמ עתי לא�באה עד�עתה אכ ישוע אליהמ נכונה= לא�יוכל העולמ לשנוא אתכמ ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעימ מעלליו= עלו אתמ לחג את�החג �אני עוד לא אעלה אל�החג הזה כי עתי לא מלאה עד

עתה= כזאת דבר אליהמ וישב בגליל= אכ כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גמ�הוא לא בגלוי כי אמ�כמ�תתר= והיהודימ �רבה על ותהי תלונה איה הוא= ויאמרו בחג בקשהו אדותיו בתוכ העמ אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי�מתעה הוא את�העמ= אכ אינ�איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודימ= ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע ידע ויאמרו איכ ויתמהו היהודימ וילמד= אל�המקדש

יוחננ ז

7ז1

3 ,2

4

6 ,5

7

8

10 ,9

11

12

13

14

15

23

איש זה �פר והוא לא למד= ויענ אתמ ישוע ויאמר תורתי לא�שלי היא כי אמ�לאשר שלחני= האיש החפצ לעשות ואמ�מנפשי היא אלהימ אמ�מאת תורתי ידע רצונו אדבר= המדבר מנפשו כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמנ הוא ואינ עולה בו= הלא משה נתנ לכמ את�התורה ואינ�איש מכמ עשה התורה מדוע תבקשו להרגני= ויענ העמ ויאמר שד בקרבכ מי מבקש להרגכ= ויענ ישוע ויאמר להמ פעלה אחת פעלתי וכלכמ עליה המילה אכ לא ממשה היא לכמ נתנ הנ משה תתמהו= כי אמ�מנ�האבות וביומ השבת תמולו כל�זכר= ועתה אמ�ימול זכר בשבת למענ אשר לא�תופר תורת משה מה�תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת= אל�תשפטו למראה עינ כי אמ�משפט�צדק שפטו= ויאמרו אנשימ מישבי ירושלימ הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו= והנה הוא דבר בגלוי ומאומה אינמ אומרימ לו האמנמ ידעו ידענו אכ את�זה המשיח= זה הוא כי�באמת ראשינו מאינ הוא וכאשר יבוא המשיח לא�ידע איש מאינ הוא= �אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הנ ידעתמ אתי אפ

ידעתמ מאינ אני ומטעמ עצמי לא�באתי אכ אשר שלחני אמתי הוא ואתו לא ידעתמ= ואני ידעתיו כי מאתו אני

יוחננ ז

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

24

והוא שלחני= ויבקשו לתפשו ואיש לא�שלח בו יד כי ויאמרו בו האמינו מנ�העמ ורבימ עתו= עוד לא�בא המשיח כאשר יבוא הגמ יעשה אתות רבימ מאשר עשה כזאת עליו מתלחשימ את�העמ שמעו והפרושימ זה= לתפשו= משרתימ הכהנימ וראשי הפרושימ וישלחו ויאמר אליהמ ישוע אכ�למעט קט עודני עמכמ והלכתי אני ובאשר תמצאנני ולא נני Qתשחר שלחני= אל�אשר �היהודימ איש אל ויאמרו שמ אתמ לא תוכלו לבוא= �אל ילכ הכי נמצאהו לא ואנחנו זה ילכ אנה רעהו

הנפוצימ בינ היונימ וילמד אנשי יונ= מה�זה הדבר אשר נני ולא תמצאנני ובאשר אני שמ אתמ לא Qאמר תשחרתוכלו לבוא= ויהי ביומ החג האחרונ הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא�נא אלי וישתה= המאמינ בי כדבר הכתוב מקרבו ינהרו נהרי מימ חיימ= �וזאת אמר על�הרוח אשר יקבלהו המאמינימ בו כי טרמורבימ יענ אשר ישוע עוד לא נתפאר= נתנ רוח הקדש מהמונ העמ כשמעמ את�הדבר הזה אמרו אכנ זה הוא הנביא= ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרימ אמרו המנ�הגליל יבא המשיח= הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית�לחמ מקומ דוד יצא המשיח= ותהי מחלקת

יוחננ ז

ז 34, 36 תשחרנני – תחפשוני (ראה משלי א 28).

30

31

32

33

34

35

36

37

38

39

40

41

42

43

25

בתוכ העמ על�אדותיו= ומקצתמ רצו לתפשו אכ איש הכהנימ המשרתימ אל�ראשי ויבואו יד= לא�שלח בו והפרושימ והמה אמרו אליהמ מדוע לא�הבאתמ אתו= ויענו המשרתימ מעולמ לא�דבר איש כאיש הזה= ויאמרו אליהמ הפרושימ הכי התעיתמ גמ�אתמ= הכי�האמינ בו איש מנ�השרימ או מנ�הפרושימ= אולמ ההמונ הזה אשר אליהמ ויאמר המה= ארורימ את�התורה ידעימ אינמ מהמ= אחד היה והוא בלילה אליו אשר�בא נקדימונ התשפט תורתנו איש בטרמ תשמעהו ותדע את�אשר �חקר מנ�הגליל הגמ�אתה אליו ויאמרו ויענו עשה=

איש איש וילכו מנ�הגליל= נביא כי לא�קמ וראה נא לביתו=

וישוע הלכ אל�הר הזיתימ= ויהי כעלות השחר ויבא עוד אל�המקדש וכל�העמ באו אליו וישב וילמדמ= ויביאו הופרימ והפרושימ אשה לפניו אשר נתפשה בנאופה ויעמידוה בתוכ= ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה בעת נאופה= ומשה צונו בתורה ל�קל נשימ כאלה ואתה במה למצא דברו�זאת אתו לנות ואכ מה�תאמר=

יוחננ ז ח

ח 8

44

45

47 ,46

48

49

50

51

52

53

2 ,1

3

4

5

6

26

להאשימו ויכפ ישוע למטה ויכתב באצבעו על�הקרקע כאינו שומע= ויהי כאשר הו�יפו לשאל אתו ויזקפ קמתו ויאמר אליהמ מי בכמ זכ בלי�פשע הוא ראשונה ידה�בה אבנ= ויכפ שנית למטה ויכתב על�הקרקע= ויהי כשמעמ כ לבמ אתמ ויצאו אחד אחד החוצה החל מנ�הזקנימ Qויויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוכ= ועד האחרונימ ויזקפ ישוע קמתו וירא כי�אינ איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה מאשימיכ הכי הרשיעכ איש= גמ�אני ישוע אליה ויאמר אדני אחד לא אפ ותאמר לא ארשיעכ לכי לדרככ ואל�תחטאי עוד= וי�פ כל�ההלכ העולמ אני אור לאמר אליהמ וידבר ישוע �אחרי לא יתהלכ בחשכה לעולמ כי�אור החיימ יהיה

לו= ויאמרו אליו הפרושימ על�עצמכ מעיד אתה עדותכ אמ�אעיד אפ אליהמ ויאמר ישוע ויענ נאמנה= איננה על�עצמי עדותי נאמנה יענ כי�ידעתי מאינ באתי ואנה אני הלכ ואתמ לא ידעתמ מאינ באתי ואנה אלכ= אתמ ר תשפטו ואני לא אשפט איש= וגמ אמ�אנכי Vכדרכ הבשאשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אמ�אני והאב אשר שלחני= וגמ בתורתכמ כתוב כי עדות שני אנשימ נאמנה היא= אני הוא המעיד עלי וגמ�האב אשר שלחני

יוחננ ח

ח 9 ויכ לבמ אתמ – לבמ הכה אותמ, היו להמ יי�ורי מצפונ.

7

9 ,8

10

11

12

13

14

15

16

17

18

27

ויענ ישוע גמ�אתי גמ ויאמרו אליו איה אביכ יעידני= את�אבי לא ידעתמ אלו אתי ידעתמ כי עתה גמ את�אבי ידעתמ= כדברימ האלה דבר ישוע בבית האוצר בלמדו במקדש ולא�תפשו איש כי עוד לא�בא עתו= ויו�פ ישוע ויאמר אליהמ אני הלכ מזה ותבקשוני ובחטאתכמ תמותו אל�אשר אני הלכ שמה אתמ לא�תוכלו לבוא= ויאמרו היהודימ ההמת ימית את�נפשו כי אמר אל�אשר אליהמ ויאמר לבוא= אתמ לא�תוכלו שמה הולכ אני אתמ הנכמ מלמטה ואני מלמעלה אתמ מנ�העולמ הזה ואני אינני מנ�העולמ הזה= לכנ אמרתי אליכמ כי תמותו בחטאיכמ כי�אני הוא תאמינו אמ�לא כי בחטאיכמ �תמותו= ויאמרו אליו מי�אתה ויאמר אליהמ ישוע מה

שגמ מראשית דברתי אליכמ= רבות עמי לדבר ולשפט אתו ממנו שמעתי ואשר הוא נאמנ שלחי אכנ עליכמ אני מדבר אל�העולמ= והמ לא הבינו כי על�האב אמר אליהמ= אז אמר להמ ישוע בעת תנשאו את�בנ�האדמ ה דבר מטעמ עצמי כי Vאני הוא וכי אינני עש�וידעתמ כיאמ�כאשר למדני אבי אלה אדבר= ואשר שלח אתי הוא ה Vהטוב בעיניו אני עש�עמדי האב לא עזבני לבדד כי אתתמיד= ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבימ= ויאמר ישוע

יוחננ ח

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

31 ,30

28

באמת בדברי אמ�תעמדו בו המאמינימ אל�היהודימ תלמידי אתמ= וידעתמ את�האמת והאמת תשימכמ לבני חורינ= ויענו אתו זרע אברהמ אנחנו ומעולמ לא�היינו לאיש לעבדימ איכה תאמר בני חורינ תהיו= ויענ אתמ ישוע אמנ אמנ אני אמר לכמ כל�עשה חטא עבד החטא הוא= והעבד לא�ישכנ בבית לעולמ הבנ ישכנ לעולמ= לכנ אמ�הבנ יעשה אתכמ בני חורינ חפשימ באמת תהיו= ידעתי כי�זרע אברהמ אתמ אבל אתמ מבקשימ להמיתני כי לדברי אינ מקומ בקרבכמ= אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתמ עשימ את אשר ראיתמ אצל אביכמ= ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהמ ויאמר אליהמ ישוע אלו י אברהמ עשיתמ= ועתה אתמ Vהייתמ בני אברהמ כמעשמבקשימ להמיתני איש דבר אליכמ האמת אשר שמעתי מעמ האלהימ אברהמ לא עשה כזאת= את�מעשי אביכמ אתמ עשימ ויאמרו אליו לא ילדי זנונימ אנחנו יש�לנו היה אלו ישוע אליהמ ויאמר האלהימ= אחד הוא אב יצאתי אנכי כי אתי אהבתמ כי�עתה אביכמ אלהימ ובאתי מאת האלהימ הנ לא�מטעמ עצמי באתי אכ�הוא �שלחני= מדוע לא תבינו לשוני יענ לא�תוכלונ לשמע אתדברי= אתמ מנ�אביכמ השטנ ולעשות את�תאוות אביכמ

יוחננ ח

32

33

34

35

36

37

38

39

40

41

42

43

44

29

חפצתמ הוא רוצח�נפש היה מראשית ובאמת לא עמד כי אמת אינ�בו מדי דברו כזב משלו ידבר כי�כזב הוא ואבי הכזב= ואני יענ דברי האמת לא תאמינו לי= מי בכמ על�עונ יוכיחני ואמ�אמת דברתי מדוע לא�תאמינו לי= �אשר מאת האלהימ הוא ישמע את�דברי האלהימ עלכנ אתמ לא שמעתמ כי אינכמ מאת האלהימ= אז יענו כי שמרוני באמרנו צדקנו אליו הלא ויאמרו היהודימ את�אבי אולמ אינ�בי שד ישוע ויענ בכ= ושד אתה אני מכבד ואתמ תבזוני= אכנ לא אבקש את�כבודי יש �אחד אשר יבקש וישפט= אמנ אמנ אני אמר לכמ אמ

מר איש את�דברי לא יראה�מות לנצח= ויאמרו אליו Zישוהנביאימ אברהמ הנ בכ ד Zש�כי ידענו עתה היהודימ �מתו ואתה אמרת אמ�ישמר איש את�דברי לא יטעמ�מות לנצח= האתה גדול מאברהמ אבינו אשר מת גמ

הנביאימ מתו מה�תעשה את�עצמכ= ויענ ישוע אמ�אני אינ אבי אשר תאמרו עליו מכבד את עצמי כבודי כמהו ככי הוא אלהיכמ הוא המכבד אתי= ולא ידעתמ אתו ואני ידעתיו ואמ�אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכמ אבל ידעתיו ואת�דברו שמרתי= אברהמ אביכמ שש לראות את�יומי וירא וישמח= ויאמרו אליו היהודימ הנה אינכ

יוחננ ח

46 ,45

47

48

49

50

51

52

53

54

55

56

57

30

בנ�חמשימ שנה ואת�אברהמ ראית= ויאמר אליהמ ישוע אמנ אמנ אני אמר לכמ בטרמ היות אברהמ אני הוא= אז �ירימו אבנימ לרגמ אתו וישוע נ�תר מפניהמ ויצא מנ

המקדש ויעבר בתוכמ עבור וחלופ=

ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיומ הולדו= וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי�הוא אשר חטא הזה אמ�ילדיו כי נולד עור= ויענ ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אכ למענ יגלו�בו מעללי�אל= עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יומ יבוא הלילה אשר�בו לא�יוכל איש לפעל= בהיותי בעולמ אור העולמ אני= ויהי כדברו זאת וירק על�הארצ ויעש ויאמר העור= וימרח את�הטיט על�עיני טיט מנ�הרוק אליו לכ ורחצ בברכת השלח פרושו שלוח וילכ וירחצ כנימ ואשר ראו אתו לפנימ Zויבא ועיניו ראות= ויאמרו השנדבות= אלה כי�עור הוא הלא�זה הוא הישב ומבקש אמרו זה הוא ואלה אמרו הוא דומה לו והוא אמר אני ויאמר איש ויענ עיניכ= נפקחו אליו במה ויאמרו הוא= אשר�נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על�עיני ויאמר אלי לכ ורחצ בברכת השלח ואלכ וארחצ ותארנה עיני=

יוחננ ח ט

9ט

58

59

2 ,1

3

4

5

6

7

8

9

11 ,10

31

ויביאו ידעתי= ויאמר לא אליו איה הוא ויאמרו והיומ אל�הפרושימ= לפנימ עור היה אשר את�האיש שבת את�עיניו ויפקח את�הטיט ישוע עשה�בו אשר היה= ויו�יפו לשאל אתו גמ�הפרושימ איכ נפקחו עיניו מ על�עיני וארחצ והנני ראה= ויאמרו Vויאמר אליהמ טיט שמקצת הפרושימ זה האיש לא מאלהימ הוא כי לא�ישמר את�השבת ואחרימ אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות �אתות כאלה ותהי מחלקת ביניהמ= ויו�יפו ויאמרו אל

העור מה�תאמר אתה עליו על אשר פקח עיניכ ויאמר נביא הוא= ולא�האמינו היהודימ עליו כי עור היה וארו עיניו עד�אשר קראו אל�יולדי הנרפא מעורונו= וישאלו עור כי נולד אמרתמ בנכמ אשר הזה הוא אתמ לאמר ואיכה הוא ראה עתה= ויענו אתמ יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור= אבל איכ הוא ראה עתה או מי פקח את�עיניו אנחנו לא ידענו הלא בנ�דעת הוא שאלו את�פיהו והוא על עצמו ידבר= כזאת דברו יולדיו �ו לנדות את Qהיהודימ כי היהודימ כבר נועצ�מיראתמ את�כל�אשר יודה כי הוא המשיח= על�כנ אמרו יולדיו בנ

דעת הוא שאלו את�פיהו= ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תנ כבוד לאלהימ אנחנו ידענו כי�האיש

יוחננ ט

13 ,12

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

ט 22 נועצו – במקור היווני= ה�כימו ביניהמ.

32

ויאמר אמ�האיש חטא הוא אינני ויענ הזה חטא הוא= ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה= ויו�יפו לשאול אותו מה�עשה לכ איכה פקח עיניכ= ויענ אתמ שנית לשמע ומה�לכמ שמעתמ ולא לכמ אמרתי כבר פו אתו ויאמרו ויגד התחפצו גמ�אתמ להיות תלמידיו= אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של�משה= אנחנו יודעימ כי אל�משה דבר האלהימ ואת�זה לא ידענו מאינ הוא= ויענ האיש ויאמר אליהמ זאת היא הפלא ופלא כי�לא כי ידענו והנה את�עיני= פקח והוא מאינ הוא ידעתמ האלהימ אמ�את�ירא כי אל את�החטאימ לא�ישמע ועשה רצונו אתו ישמע= מעולמ לא נשמע כי�פקח איש עיני עור מרחמ= לולא היה זה מאת אלהימ לא היה יכל נולדת בחטאימ הנ אליו ויאמרו ויענו מאומה= לעשות כלכ ואתה תלמדנו וישליכהו החוצה= וישמע ישוע �כי השליכהו החוצה וימצאהו ויאמר אליו התאמינ בבנהאלהימ= ויענ ויאמר מי הוא�זה אדני למענ אאמינ בו= ויאמר אליו ישוע הנ�ראית אתו והמדבר אליכ הנה זה הוא= ויאמר אני מאמינ אדני וישתחו לו= ויאמר ישוע אני למשפט באתי לעולמ הזה למענ יראו העורימ והראימ יכו בעורונ= ואשר היו עמו מנ�הפרושימ שמעו דבריו

יוחננ ט

25

26

27

28

29

30

31

32

33

34

35

36

37

39 ,38

40

33

�ויאמרו אליו הגמ אנחנו עורימ= ויאמר אליהמ ישוע אמעורימ הייתמ לא�היה בכמ חטא ועתה כי אמרתמ רואימ

אנחנו חטאתכמ תעמד=

אמנ אמנ אני אמר לכמ איש אשר לא�יבוא דרכ השער ופריצ גנב אחר בדרכ כי אמ�יעלה הצאנ אל�מכלא הוא= ואשר יבוא דרכ השער הוא רעה הצאנ= לו יפתח פ והצאנ את�קלו תשמענה והוא לצאנו שלו שמר הילכ הוא את�צאנו ובהוציאו ויוציאמ= יקרא בשמ לפניהנ והצאנ הלכות אחריו כי ידעו את�קולו= ואחרי את�קול כי מפניו אמ�ינו�ו כי תלכנה לא הלוכ זר הזרימ לא ידעו= המשל הזה דבר ישוע באזניהמ והמה לא ידעו מה�זאת אשר אמר אליהמ= ויו�פ ישוע דלת הוא אני לכמ אמר אני אמנ אמנ אליהמ וידבר הצאנ= כל אשר באו לפני גנבימ המה ופריצימ והצאנ לא�שמעו לקולמ= אנכי הדלת איש כי�יבוא בי יושע �ימצא מרעה= הגנב לא יבוא כי אמ ובצאתו ובבואו

חיימ להמ יהיו למענ ואני באתי ולאבד ולהרוג לגנוב ובשפע עד�בלי�די= אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב

יוחננ ט י

י 10

41

1

3 ,2

4

5

6

7

8

9

10

11

34

יתנ את�נפשו בעד צאנו= והשכיר אשר לא רעה הוא �את יעזב הזאב כי�בא בראותו הנה והצאנ לא�לו

הצאנ ונ� והזאב יחטפ ויפיצ את�הצאנ= השכיר ינו� כי שכיר הוא ולא ידאג לצאנ= אני הרעה הטוב וידעתי ידעני האב כאשר לי= לאשר ונודעתי אשר�לי את ואני ידעתי את�האב ואת�נפשי אתנ בעד הצאנ= וצאנ �אחרות יש�לי אשר איננ מנ�המכלא הזה ועלי לנהל גמאתנ ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד= על�כנ י אתנ למענ אשוב ואקחה= Zנפש�אהב אתי אבי כי את�ואיש לא יקחנה מאתי כי אמ�אני מעצמי אתננה יש

בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את�המצוה הזאת בינ הזאת גמ�בפעמ מחלקת ותהי אבי= מעמ קבלתי שד מהמ רבימ ויאמרו האלה= על�הדברימ היהודימ אינ אמרו ואחרימ אליו= תשמעו למה הוא ומשגע בו אלה דברי איש אחוז�שד היוכל שד לפקח עיני עורימ=

ויהי חג חנכת הבית בירושלימ וחרפ היה= ויתהלכ ישוע במקדש באולמ�שלמה= וי�בו אתו היהודימ ויאמרו אמ�המשיח ב�פק את�נפשנו תותיר עד�אנה אליו אתה הגידה לנו ברור= ויענ אתמ ישוע הנ אמרתי אליכמ המ אבי בשמ עשה אשר�אני המעשימ האמנתמ ולא

יוחננ י

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

23 ,22

24

25

35

יענ לא מצאני אתמ יעידו עלי= אבל אתמ לא תאמינו כאשר אמרתי לכמ= צאני תשמענה את�קולי ואני ידעתינ תאבדנה ולא עולמ חיי להנ אתנ ואני תלכנה= ואחרי לי נתננ אשר אבי מידי= אותנ לא�יחטפ ואיש לנצח גדול הוא על�כל ואיש לא�יוכל לחטפ אותנ מיד אבי= אני והאב אחד אנחנו= ויו�יפו היהודימ להרימ אבנימ ל�קלו= ויענ אתמ ישוע מעשימ טובימ רבימ הראיתי אתכמ מאת אבי על�אי�זה מנ�המעשימ ההמ ת�קלני= נ�קל לא טוב על�מעשה לאמר אתו היהודימ ויענו ועל�כי אדמ אתה אתכ כי אמ�על�חלול שמ אלהימ ותעש את�עצמכ לאלהימ= ויענ אתמ ישוע הלא כתוב בתורתכמ אני אמרתי אלהימ אתמ= הנ קרא שמ אלהימ �לא והכתוב אליהמ האלהימ דבר היה אשר לאלה

יופר= ואיכ תאמרו על�אשר קדשו האב ושלחו לעולמ �ל שמ אלהימ אתה יענ אמרתי בנ�אלהימ אני= אמ מחללא אעשה את�מעשי אבי אל�תאמינו לי= ואמ�עשיתי אפ אמ לא�תאמינו לי האמינו�נא למעשי למענ תדעו ותאמינו כי�בי האב ואני בו= אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידמ= וילכ וישב אל�עבר הירדנ אל�המקומ אשר הטביל�שמ יוחננ בתחלה וישב שמ= ויבאו אליו

יוחננ י

26

27

28

29

31 ,30

32

33

34

35

36

37

38

39

40

41

36

ויאמרו הנה יוחננ לא�עשה אות אבל כל�אשר רבימ דבר יוחננ על�האיש הזה אמת היה= ויאמינו בו רבימ

במקומ ההוא=

ויהי איש חולה לעזר שמו מבית�היני כפר מרימ ומרתא חה את�האדונ בשמנ המר Zר מש Zאחותה= היא מרימ אשחלה= אחיה לעזר ועתה בשערותיה את�רגליו ותנגב ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא= וישמע ישוע ויאמר המחלה הזאת איננה למות בנ�האלהימ= יכבד�בה למענ האלהימ אמ�לכבוד כי ויהי ואת�לעזר= ואת�אחותה מרתא את אהב וישוע ב יומימ במקומ אשר�הוא Zש כשמעו כי חלה ויתמהמה וישמ= ואחרי�כנ אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארצ יהודה= היהודימ בקשו זה עתה רבי התלמידימ אליו ויאמרו ל�קלכ ואתה תשוב שמה= ויענ ישוע הלא שתימ�עשרה שעות ליומ איש כי�ילכ ביומ לא יכשל כי יראה אור העולמ הזה= אבל ההלכ בלילה יכשל כי האור אינ בו= כזאת דבר ואחרי�כנ אמר אליהמ לעזר ידידנו ישנ הוא �אכ אנכי הלכ למענ אעירנו= ויאמרו תלמידיו אדני אמ

יוחננ י יא

11יא

42

1

2

3

4

6 ,5

7

8

9

10

11

12

37

�ישנ הוא יושע= וישוע דבר על�מותו והמה חשבו כי עלמנוחת השנה דבר= אז אמר להמ ישוע במפרש לעזר מת= מח אני בגללכמ כי לא�הייתי שמ למענ תאמינו ועתה Vוש�נ�עה ונלכה אליו= ויאמר תומא הנקרא דידומו� אלהתלמידימ חבריו נלכה גמ�אנחנו למענ נמות עמו= �ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימימ שכב בקבר= וביתי�= ורבימ Qהיני היה קרוב לירושלימ כדרכ חמשה עשר ר�על אותנ לנחמ ומרימ בית�מרתא באו מנ�היהודימ

אחיהנ= ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקראתו ומרימ יושבת בבית= ותאמר מרתא אל�ישוע אדני אלו היית פה כי�אז לא�מת אחי= אכ גמ�עתה ידעתי כי ויאמר אלהימ= לכ יתנ אלהימ מאת תשאל כל�אשר אליה ישוע קומ יקומ אחיכ= ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקומ בתקומה ביומ האחרונ= ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיימ המאמינ בי יחיה גמ כי�ימות= וכל�החי אשר יאמינ�בי לא�ימות לעולמ התאמיני זאת= ותאמר בנ�האלהימ המשיח כי�אתה האמנתי אדני כנ אליו הבא לעולמ= ויהי אחר דברה זאת ותלכ ותקרא למרימ היא לכ= וקרא פה המורה הנה לאמר תר ב אחותה �שמעה ותמהר לקומ ותבא אליו= וישוע טרמ יבא אל

יוחננ יא

יא 18 רי� - מידת אורכ קדומה השווה לכ�150 מטר.

13

14

15

16

18 ,17

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

38

ר פגשתו�שמ מרתא= Zעודנו עמד במקומ אש�הכפר כי�ה בביתה ונחמוה כראותמ את והיהודימ אשר�היו את�מרימ כי�קמה פתאמ ותצא הלכו אחריה באמרמ כי�אל מרימ ותבא שמה= לבכות אל�הקבר לה הלכה לרגליו ותפל אתו ותרא שמ עמד ישוע אשר המקומ ותאמר לו אדני אלו היית פה כי�אז לא�מת אחי= ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגמ�היהודימ אשר�באו אתה מתמ אתו Vער לבו= ויאמר איפה ש בכימ ויאנח ברוחו ויויאמרו אליו אדני בא וראה= ויבכ ישוע= ויאמרו היהודימ הנה מה�גדלה אהבתו אתו= ומקצתמ אמרו הפקח עיני ויו�פ עוד ימות= שגמ�זה לא לעשות יכל העור הלא נח בקרבו ויבא אל�הקבר והוא מערה ואבנ ישוע להאעל�מבואה= ויאמר ישוע שאו את�האבנ מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי�ארבעה �אמ כי לכ אמרתי הלא ישוע אליה ויאמר לו= ימימ תאמיני תחזי את�כבוד האלהימ= וישאו את�האבנ אשר המת הושמ שמ וישוע נשא את�עיניו למרומ ויאמר אודכ אולמ תענני בכל�עת כי ידעתי ואני עניתני= כי אבי בעבור העמ הזה אשר �ביבותי דברתי למענ יאמינו כי גדול בקול ויקרא לדבר ככלותו ויהי שלחתני= אתה

יוחננ יא

31

32

33

34

36 ,35

37

38

39

40

41

42

43

39

לעזר קומ צא= ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכינ ופניו לוטימ במטפחת ויאמר אליהמ ישוע התירו אתו �וילכ לדרכו= ורבימ מנ�היהודימ אשר באו אלמרימ בראותמ את�אשר עשה ישוע האמינו בו= ומקצתמ הלכו אל�הפרושימ ויגידו להמ את�אשר עשה ישוע=

נהדרינ אז יקהילו ראשי הכהנימ והפרושימ את�הויאמרו מה�נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה= הרומיימ ובאו בו יאמינו כלמ כנ לעשות לו אמ�נניח ולקחו גמ את�אדמתנו וגמ את�עמנו= ואחד מהמ קיפא �שמו והוא כהנ גדול בשנה ההיא אמר אליהמ הנ לאנו כי טוב לנו מות איש Qתתבונ�תדעו מאומה= אפ לאאחד בעד העמ מאבד העמ כלו= וזאת לא�דבר מלבו כי אמ�בהיותו כהנ גדול בשנה ההיא נבא כי�ישוע ימות �בעד העמ= ולא�בעד העמ לבד כי אמ�לקבצ גמ�אתבני אלהימ המפזרימ והיו לאחד= ויועצו יחדו להמיתו עוד ישוע לא�התהלכ על�כנ והלאה= ההוא מהיומ בתוכ היהודימ בגלוי כי אמ��ר משמ לארצ הקרובה עמ�תלמידיו= ויגר�שמ אפרימ אל�עיר אל�המדבר מנ�הארצ עלו ועמ�רב ליהודימ הפ�ח ימי ויקרבו ירושלימה לפני הפ�ח למענ יטהרו= ויבקשו את�ישוע

יוחננ יא

יא 50 תתבוננו – במקור היווני= תשקלו ותבינו (ראה ישעיהו לב 15).

44

45

46

47

48

49

50

51

52

53

54

55

56

40

ובעמדמ בבית המקדש נדברו לאמר מה�תחשבו הכי לא�יבוא אל�החג= וראשי הכהנימ והפרושימ גזרו גזרה ר אמ�ידע איש את�מקומו יודיענו למענ יתפשהו= Zאש

וששת ימימ לפני חג�הפ�ח בא ישוע לבית היני מקומ ר היה מת וישוע העירו מעמ המתימ= ויעשו�לו Zלעזר אש�שמ משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מנויקר מאד זכ רד Qנ מרקחת מרימ ותקח המ�בימ אתו= א אחת משקלה ותמשח�בה את�רגלי ישוע ותנגב Qלטראת�רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת= ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בנ�שמעונ איש קריות העתיד למ�רו= מדוע לא�נמכרה המרקחת הזאת בשלש מאות מחמלתו את�זאת לא�דבר והוא לעניימ= ונתנ ר Qדינעל�העניימ כי אמ�גנב היה וכי� הכ�פ אתו וישא את אשר�ישימו בו= ויאמר ישוע הניחה�לה ליומ קבורתי צפנה זאת= כי העניימ תמיד המה עמכמ ואני אינני תמיד עמכמ= וישמעו עמ�רב מנ�היהודימ כי�שמ הוא �את גמ אמ�לראות כי לבדו ישוע ויבאו לא�בעבור לעזר אשר העירו מעמ המתימ= וראשי הכהנימ התיעצו

יוחננ יא יב

12יב

יב 3 מרקחת נרד – שמנ מבושמ המופק מצמח הוולריאנ.יב 3 לטרא - יחידת משקל רומית, כ�350 גרמ.

ינר – מטבע רומי בשווי שכר ליומ עבודה (ראה בשורת מתי כ 1–16). יב 5 ד

57

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

41

מנ�היהודימ רבימ פנו בגללו כי את�לעזר= גמ להרג כשמוע המונ רב ממחרת ויהי בישוע= ויאמינו לימ= ויקחו בידמ Zיבא ישוע ירוש�אשר באו לחג החג כיהושע�נא לאמר ויריעו לקראתו ויצאו תמרימ כפות עיר ישוע וימצא ישראל= מלכ יהוה בשמ הבא ברוכ אחד וירכב עליו כאשר כתוב= אל�תיראי בת�ציונ הנה �מלככ יבוא לכ רכב על�עיר בנ�אתנות= וכל�זאת לאהבינו תלמידיו בראשונה אכ כאשר נתפאר ישוע זכרו ויעידו העמ אשר וכי�זאת עשו לו= עליו כי�כנ כתוב היו אצלו בקראו אל�לעזר לצאת מנ�הקבר ויער אתו �מעמ המתימ= על�זאת גמ�המונ העמ יצא לקראתו על�שמעמ כי עשה האות הזה= והפרושימ דברו איש את

אחיו לאמר הראיתמ כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל�העולמ הלכ אחריו= ובתוכ העלימ להשתחות �ויקרבו אל�פילפו� איש בית יונימ= בחג היו אנשימ אלו ממנו לאמר אדני לראות Zצידה אשר בארצ הגליל וישאל�אנדרי זאת ויגד פילפו� ויבא חפצנו= את�ישוע ואנדרי ופילפו� הגידו אל�ישוע= ויענ אותמ ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בנ�האדמ= אמנ אמנ אני אמר לכמ אמ לא�יפל גרגר החטה אל�תוכ האדמה ומת ישאר

יוחננ יב

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

42

הרבה= האהב את�נפשו פרי יעשה וכאשר מת לבדו יאבדנה והשנא את�נפשו בעולמ הזה ינצרה לחיי נצח= יהיה אהיה שמ אחרי ובאשר ילכ�נא רתני Zלש החפצ גמ�משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד האב= עתה נ�ערה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מנ�השעה הזאת �את פאר אבי הזאת= אל�השעה באתי על�כנ אכ

שמכ ותצא בת�קול מנ�השמימ גמ�פארתי וגמ�או�יפ נשמע והעמ העמדימ שמה כשמעמ אמרו רעמ לפאר= לא ויאמר ישוע ויענ אתו= דבר מלאכ אמרו ואחרימ למעני היה הקול הזה כי אמ�למענכמ= עתה משפט בא ר העולמ הזה חוצה= ואני Vלכ ש Zהעולמ הזה עתה יש�עלבהנשאי מעל�הארצ אמשכ כלמ אלי= וזאת דבר לרמוז ויאמרו העמ אתו ויענו למות= עתיד מות הוא אי�זה הנה שמענו בתורה כי המשיח יכונ לעולמ ואיכ אמרת כי בנ�האדמ צריכ להנשא ומי בנ�האדמ הלזה= ויאמר אליהמ ישוע אכ�למעט מזער יהיה האור עמכמ התהלכו יגכמ החשכ וההלכ בחשכ לא בעוד לכמ האור פנ�ישידע אנה הוא הלכ= בעוד לכמ האור האמינו באור למענ תהיו בני האור את�הדברימ האלה דבר ישוע וילכ לו תר מפניהמ= רבימ האתות אשר עשה לעיניהמ וי

יוחננ יב

25

26

27

28

29

30

31

32

33

34

35

36

37

43

ובכל�זאת לא האמינו בו= למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמינ לשמעתנו וזרוע יהוה על�מי נגלתה= על�כנ לא יכלו להאמינ כי עוד אמר ישעיהו= ולבבמ בעיניהמ פנ�יראו מ Qלבב והשמינ מ Qעיניה השע בראותו ישעיהו דבר כזאת להמ= ורפאתי ושבו יבינ מנ�השרימ רבימ אפ עליו= אולמ וינבא את�תפארתו �למענ אשר הפרושימ לא הודו בגלל האמינו�בו אכ לא ינדו= כי אהבו כבוד אנשימ יותר מכבוד האלהימ= �ויקרא ישוע ויאמר המאמינ בי לא�בי הוא מאמינ כי אמוהראה אתי את�אשר שלחני הוא ראה= בשלח אתי= בי יאמינ כל�אשר למענ אל�העולמ לאור באתי אני לא ישב בחשכ= והשמע את�דברי ולא יאמינ אני לא �אמ כי את�העולמ לשפט כי לא�באתי אתו אשפט

להושיע את�העולמ= ואיש אשר ידחני ולא יקבל אמרי ידינ דברתי הוא אשר הדבר אחד אשר�ידינ אתו יש כי דברתי עצמי מטעמ אני לא כי אתו ביומ האחרונ= �ואת צוני את�אשר אמר אמ�האב השלח אתי הוא �אשר אדבר= ואני ידעתי כי מצותו חיי עולמ לכנ כל

אשר אדבר כאשר אמר אלי האב כנ אני מדבר=

יוחננ יב

38

39

40

41

42

43

44

45

46

47

48

49

50

יב 40 השע עיניהמ – הפנה עיניהמ שלא יראו (ראה ישעיה ו 10).יב 40 השמינ לבבמ – הכביד, אטמ לבבמ (ראה ישעיה ו 10).

44

13יג�ולפני חג הפ�ח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מנאשר בחיריו את אהב כאשר אל�האב הזה העולמ עודה והשטנ בעולמ כנ אהבמ עד�הקצ= ויהי אחרי הלמ�רו= קריות איש בנ�שמעונ יהודה בלב נתנ כבר מאלהימ וכי בידו את�הכל האב נתנ כי ישוע וידע �בא ואל�אלהימ ישוב= ויקמ מעל השלחנ ויפשט אתבכיור מימ יצק ואחר ויחגרה= מטפחת ויקח אדרתו �ויחל לרחצ את�רגלי התלמידימ ולנגב במטפחת אשראמר והוא פטרו� אל�שמעונ ויקרב בה= חגור הוא ויאמר ישוע ויענ את�רגלי= תרחצ האתה אדני אליו אליו את אשר אני עשה אינכ ידע כעת ואחרי�כנ תדע= ויענ את�רגלי לא�תרחצ לעולמ פטרו� אליו ויאמר אתו ישוע אמ�לא ארחצ אתכ אינ לכ חלק עמי= ויאמר אליו שמעונ פטרו� אדני לא לבד את�רגלי כי אמ�גמ את�ידי ואת�ראשי= ויאמר אליו ישוע המרחצ אינ�לו לרחצ עוד כי אמ�את�הרגלימ כי כלו טהור הוא ואתמ טהורימ אכ לא כלכמ= כי ידע מי ימ�רהו על�כנ אמר �לא כלכמ טהורימ= ויהי אחרי אשר�רחצ את

יוחננ יג

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

45

רגליהמ וילבש את�אדרתו וישב לה�ב ויאמר אליהמ הידעתמ מה הדבר אשר עשיתי לכמ= אתמ קראימ�לי לכנ דברתמ כי�אני הוא= והיטבתמ אשר ואדונ מורה גמ�אתמ רחצתי את�רגליכמ והאדונ המורה אמ�אני חיבימ לרחצ איש את�רגלי אחיו= כי מופת נתתי לכמ למענ תעשו גמ�אתמ כאשר עשיתי לכמ= אמנ אמנ אני והשלוח איננו אמר לכמ כי העבד איננו גדול מאדניו גדול משלחו= אמ�ידעתמ זאת אשריכמ אמ�כנ תעשו= לא על�כלכמ דברתי יודע אני את�אשר בחרתי בהמ ב= Qעק עלי הגדיל לחמי אוכל הכתוב ימלא למענ אכ מעתה אני אמר לכמ בטרמ היותה למענ בבואה תאמינו כי אני הוא= אמנ אמנ אני אמר לכמ כי המקבל כל�איש �אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי מקבל אתשלחי= ויהי ככלות ישוע לדבר הדברימ האלה ער ברוחו ויעד ויאמר אמנ אמנ אני אמר לכמ כי אחד ויויתמהו אל�רעהו איש תלמידיו ויביטו ימ�רני= מכמ לדעת על�מי דבר= ואחד מתלמידיו אשר ישוע אהבו �מ�ב על�חיק ישוע= וירמז�לו שמעונ פטרו� לדרש מיהוא זה אשר דבר עליו= ויפל על�לב ישוע ויאמר אליו �אדני מי הוא= ויענ ישוע הנה זה הוא אשר�אטבל את

יוחננ יג

יל עלי עקב – בגד בי, הרימ את רגלו כדי לרמו� אותי (ראה תהילימ מא 10). יג 18 הגד

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

46

�ויתנ אל ויטבל את�פת הלחמ פת הלחמ ונתתיה לו יהודה בנ�שמעונ איש קריות= ואחרי קחתו את�הפת ה Vתעש�בא השטנ אל�קרבו ויאמר אליו ישוע את אשרה מהרה= ומנ�המ�בימ לא�ידע איש על�מה דבר Vעש�אליו כזאת= כי יש אשר חשבו כי�אמר אליו ישוע קנהיענ אשר כי� הכ�פ לנו צרכי החג או לתת לאביונימ תחת יד יהודה= והוא בקחתו את�פת הלחמ מהר לצאת נתפאר וישוע אמר עתה יצא לילה= הוא ויהי החוצה נתפאר האלהימ אמ בו= נתפאר והאלהימ בנ�האדמ בו גמ�האלהימ הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו= בני עוד�מעט מזער אהיה עמכמ אתמ תבקשוני וכאשר אמרתי אל�היהודימ כי אל�אשר אני הולכ לא תוכלו ה אני Zלבוא שמה כנ אליכמ אמר אני עתה= מצוה חדשנתנ לכמ כי תאהבו איש את�אחיו כאשר אהבתי אתכמ כנ גמ�אתמ איש את�אחיו תאהבונ= בזאת ידעו כלמ כי תלמידי אתמ בהיות אהבה ביניכמ= ויאמר אליו שמעונ אני אל�אשר ישוע אתו ויענ תלכ אנה אדני פטרו� הולכ שמה לא�תוכל עתה ללכת אחרי אכ אחרי�כנ ויאמר אליו פטרו� אדני מדוע לא�אוכל לכ אחרי= תעתה ללכת אחריכ הנ�נפשי בעד�נפשכ אתנ= ויענ אתו

יוחננ יג

27

28

29

30

31

32

33

34

35

36

37

38

47

כ בעד נפשי אמנ אמנ אני אמר לכ Zתתנ נפש�ישוע הכיבטרמ יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמימ=

אל�יבהל לבבכמ האמינו באלהימ ובי האמינו= בבית אבי מעונות רבימ ואמ�לא כנ הוא כי עתה הגדתי לכמ הנני הלכ להכינ מקומ לכמ= והיה כי�הלכתי והכינותי לכמ מקומ שוב אשוב ולקחתי אתכמ אלי למענ באשר אהיה ידעתמ אני הולכ שמה ואל�אשר שמ תהיו גמ�אתמ= ואת�הדרכ ידעתמ= ויאמר אליו תומא אדני לא ידענו אנה אתה הלכ ואיכה נדע את�הדרכ= ויאמר אליו ישוע אנכי הנני הדרכ והאמת והחיימ לא�יבא איש אל�האב ידעתמ את�אבי גמ אתי לו�ידעתמ כי�אמ�על�ידי= ויאמר אליו פילפו� ומעתה ידעתמ אתו וראיתמ אתו= אדני הראנו נא את�האב ודי לנו= ויאמר אליו ישוע זה ימימ רבימ אנכי אתכמ ואתה פילפו� הטרמ תדעני הראה אתי ראה את�האב ולמה�זה תאמר הראנו את�האב= האינכ מאמינ כי אנכי באב והאב בי הוא הדברימ אשר אדבר אליכמ לא�מטעמ עצמי אנכי דבר כי האב השכנ ה את�המעשימ= האמינו לי כי�אנכי באב Vבקרבי הוא עש

יוחננ יג יד

יד 142 ,1

3

4

5

6

7

8

9

10

11

48

והאב בי הוא ואמ�לא אכ�בגלל המעשימ האמינו לי= �אמנ אמנ אני אמר לכמ המאמינ בי יעשה גמ�הוא אתה כי אני Vיעש המעשימ אשר אנכי עשה וגדלות מאלה למענ אעשנו בשמי וכל�אשר תשאלו הולכ אל�אבי= �יכבד האב בבנ= כי�תשאלו דבר בשמי אני אעשנו= אמאהבתמ אתי את�מצותי תשמרו= ואני אשאלה מהאב לנצח= אתכמ ישכנ למענ אחר יט Qפרקל לכמ יתנ והוא את�רוח האמת אשר לא�יכל העולמ להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעהו ואתמ ידעתמ אתו כי�אתכמ שכנ הוא אפ�יהיה בתוככמ= לא אעזבכמ יתומימ אבואה אליכמ= עוד מעט והעולמ לא יו�יפ לראות אתי ואתמ תראוני כי חי אני וגמ�אתמ חיה תחיו= והיה ביומ ההוא ידוע תדעו כי�אני באבי ואתמ בי ואני בכמ= מי אשר מצותי אתו וינצרנ זה הוא אשר יאהבני ואהבי אהוב הוא לאבי ואני אהבהו ואליו אתודע= ויהודה לא יהודה איש קריות אמר אליו אדני מה�הוא זה כי�תתודע אלינו ולא לעולמ= ויענ ישוע ויאמר אליו איש כי יאהבני ישמר את�דברי ואבי יאהב אתו ונבואה אליו ונשימ אצלו מעוננו= ואשר לא יאהבני הוא לא ישמר את�דברי והדבר אשר שמעתמ �לא�שלי הוא כי אמ�של�האב אשר שלחני= את

יוחננ יד

12

13

15 ,14

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

יד 16, 26 פרקליט – במקור היווני= מליצ, יועצ, מנחמ.

49

יט רוח Qאלה דברתי אליכמ בעוד היותי עמכמ= והפרקלהקדש אשר�ישלחנו האב בשמי הוא ילמדכמ את�הכל לכמ אניח שלומ לכמ= אשר�הגדתי את�כל ויזכירכמ את�שלומי אתנ לכמ לא כאשר יתנ העולמ אנכי נתנ לכמ אמרתי כי שמעתמ הלא ואל�יחת= לבבכמ אל�יבהל �אליכמ אלכ�לי ואשובה אליכמ אמ�אהב תאהבוני כימחו באמרי לכמ כי�הלכ אני אל�האב כי אבי Vעתה תשהיותה בטרמ לכמ זאת הגדתי הנה ועתה ממני= גדול למענ בבואה תאמינו= לא�ארבה עוד אמרימ עמכמ כי ר העולמ הזה ובי אינ�לו מאומה= אכ למענ ידע Vיבוא שהעולמ כי את�האב אני אהב וכאשר צוני האב כנ אני

ה קומו ונלכה מזה= Vעש

בי ריג Vש�כל הכרמ= הוא ואבי האמתית הגפנ אנכי יטהרנו יעשה פרי ואשר י�ירנו אשר איננו עשה�פרי להרבות את�פריו= אתמ כעת מטהרימ בעבור דברי אשר ר השריג לא יוכל Zבי ואני בכמ כאש�ו Qדברתי אליכמ= עמד�ד בגפנ כנ גמ�אתמ אמ Qלא יעמ�לעשות פרי מאליו אמ

ד בי Qו בי= אנכי הוא הגפנ ואתמ השרגימ העמ Qלא תעמד

יוחננ יד טו

טו 15

טו 4 ואילכ= עמדו, תעמדו – השימוש בשורש עמ"ד בפרק זה הוא במשמעותה של מילה יוונית שפירושה לשכונ ב או להישאר.

26

27

28

29

30

31

2 ,1

3

4

5

50

ואני בו הוא יעשה�פרי לרב כי בלעדי לא תוכלונ עשות החוצה כשריג ישלכ בי ד Qיעמ לא אשר איש מאומה= לבער= והיה האש אל�תוכ וישליכומ וילקטומ וייבש ככל�חפצכמ בכמ ו Qיעמד ודברי בי ו Qתעמד�אמ והיה פרי בעשותכמ אבי נכבד בזאת לכמ= ויעשה תשאלו לרב והייתמ לי לתלמידימ= כאשר אהבני האב אהבתי �ו באהבתי= אמ�תשמרו את Qאני ואתמ עמד�אתכמ גמו באהבתי כאשר שמרתי גמ�אני את�מצות Qמצותי תעמדדתי באהבתו= את�אלה דברתי אליכמ בעבור Qאבי ועמכנ שמחתי בכמ ותמלא שמחתכמ= הנה�זאת מצותי Zש תכי תאהבונ איש את�אחיו כאשר אהבתיכמ= אינ לאיש אהבה יתרה מתתו את�נפשו בעד ידידיו= ואתמ הנכמ ידידי אמ�תעשו את אשר�אני מצוה אתכמ= לא�אקרא יעשה את�אשר ידע איננו העבד כי עבדימ עוד לכמ שמעתי כל�אשר כי אתמ ידידי כי אמ�אמרתי אדניו �מאת אבי הודעתי אתכמ= לא אתמ בחרתמ בי כי אמאנכי בחרתי בכמ והפקדתי אתכמ ללכת ולעשות פרי ד והיה כל אשר תשאלו מהאב בשמי Qעמ ופריכמ עמד ייתנ לכמ= את�אלה אני מצוה אתכמ למענ תאהבונ איש את�אחיו= אמ�העולמ שנא אתכמ דעו כי אתי

יוחננ טו

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

51

19

20

21

22

23

24

25

26

27

2 ,1

3

שנא ראשונה= אלו מנ�העולמ הייתמ כי�אז אהב העולמ ויענ כי�אינכמ מנ�העולמ כי אמ�בחרתי את אשר�לו �אתכמ מתוכ העולמ לכנ העולמ ישנא אתכמ= זכרו את�ברי אשר דברתי אליכמ העבד איננו גדול מאדניו אמ דגמ את�דברי אמ�שמרו ירדפו גמ�אתכמ אתי רדפו את�דברכמ ישמרו= אבל כל�זאת יעשו לכמ בעבור שמי �כי לא�ידעו את�שלחי= לולא באתי ודברתי אליהמ לאהיה בהמ חטא ועתה אינ להמ צדוק לחטאתמ= השנא אתי ישנא גמ�את�אבי= לולא עשיתי בתוכמ את�המעשימ ועתה חטא בהמ עשה לא�היה זולתי לא אשר�איש �ראו ואפ שנאו גמ�אתי גמ�את�אבי= אכ למלאת דבריט Qהפרקל ובבוא שנאוני= חנמ שנאת הכתוב בתורתמ אשר אשלחנו לכמ מאת האב רוח האמת היוצא מאת ה הייתמ חל האב הוא יעיד עלי= וגמ�אתמ תעידו כי מת

עמדי=

ינדו הנה תכשלו= לא למענ אליכמ דברתי את�אלה ידמה אתכמ כל�הרג אשר השעה באה ואפ אתכמ �להקריב עבודה לאלהימ= וכזאת יעשו לכמ יענ גמ�את

יוחננ טו טז

טז 16

52

האב וגמ�אתי לא ידעו= אבל הגדתי לכמ את�אלה למענ �אשר�בבא השעה תזכרומ כי אנכי אמרתי אליכמ ואתה כי הייתי עמכמ= ועתה אלה לא�אמרתי אליכמ מתחלהלכ אנכי אל�שלחי ולא ישאלני איש מכמ אנה תלכ= עצבת= לבבכמ מלא אליכמ את�אלה על�דברי אכ �אולמ האמת אגיד לכמ כי לכתי אכ�טוב לכמ כי אמ

יט ואמ�אלכ אשלחהו Qיבא אליכמ הפרקל�לא אלכ לאאליכמ= והיה בבאו יוכיח את�העולמ על�דבר החטא �והצדק והמשפט= על�החטא כי לא�האמינו בי= ועל�הצדק כי אלכ אל�אבי ולא תו�יפו לראות אתי= ועל

להגיד לי ר העולמ הזה= עוד רבות Vהמשפט כי נדונ שאת עתה= ורוח האמת בבאו הוא Vתוכלונ ש�לכמ אכ לאכי מעצמו ידבר לא כי אל�כל�האמת אתכמ ידריכ אמ�אשר ישמע ידבר והבאות יגיד לכמ= הוא יפארני כי משלי יקח ויגיד לכמ= כל אשר לאב לי הוא על�כנ אמרתי כי משלי יקח ויגיד לכמ= הנ�מעט ולא תראוני וני כי�אני הלכ אל�האב= ומקצת Qמעט ותחז�ועודתלמידיו נדברו איש אל�אחיו לאמר מה�זה אמר אלינו וני כי�אני הלכ Qותחז הנ�מעט ולא תראוני ועוד�מעט �אל�האב= ויאמרו מה�זה אשר אמר מעט לא ידענו מה

יוחננ טז

טז 16, 17, 19 תחזוני – במקור היווני מדובר כאנ על מראה עיניימ ולא על חיזיונ.

4

5

6

7

8

10 ,9

11

12

13

14

15

16

17

18

53

דבר= וידע ישוע כי עמ�לבבמ לשאל אתו ויאמר אליהמ העל�זאת אתמ דרשימ ביניכמ כי אמרתי הנ�מעט ולא וני= אמנ אמנ אני אמר לכמ כי Qמעט ותחז�תראוני ועודאתמ תבכו ותקוננו והעולמ ישמח הנ�אתמ תעצבו אכ עצבכמ יהפכ לששונ= האשה בלדתה עצב לה כי באה עתה ואחרי ילדה את�הילד לא�תזכר עוד את�עצבונה משמחתה כי�אדמ נולד לעולמ= וגמ�אתמ כעת תתעצבו מחתכמ Vלקח ש�אכ אשוב אראה אתכמ ושש לבכמ ואינמכמ= וביומ ההוא לא תשאלוני דבר אמנ אמנ אני אמר אלו מאת האב בשמי יתננו לכמ= Zאשר תש�לכמ כי כלעד�עתה לא�שאלתמ דבר בשמי שאלו ותקבלו למענ תמלא שמחתכמ= את�אלה דברתי אליכמ במשלימ אכנ לימ כי אמ�ברור Zשעה באה ולא אדבר עוד אליכמ במשמי ואינני Zהאב= ביומ ההוא תשאלו בש�אמלל לכמ עלאמר לכמ כי אני אעתיר לאב בעדכמ= כי�האב עצמו כי�מאת והאמנתמ אהבתוני אשר עקב אתכמ אהב אלהימ יצאתי= מאת האב יצאתי ואבא לעולמ אשובה אעזב את�העולמ ואלכ אל�האב= ויאמרו אליו תלמידיו הנה כעת ברור תמלל ולא תמשל משל= עתה ידענו כי�הכל ידעת ולא תצטרכ כי ישאלכ איש בזאת

יוחננ טז

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

54

העתה ישוע אתמ ויענ יצאת= אלהימ מאת כי נאמינ תאמינו= הנה שעה באה ועתה זה הגיעה ונפצותמ איש איש לביתו ואתי תעזבו לבדי ואינני לבדי כי האב עמדי= את�אלה דברתי אליכמ למענ בי יהיה�לכמ שלומ צרה �תבוא עליכמ בעולמ אכ�יאמצ לבבכמ אני נצחתי את

העולמ=

אבי ויאמר השמימה עיניו וישא ישוע דבר את�אלה הנה�באה השעה פאר את�בנכ למענ גמ�בנכ יפארכ= נ על�כל�בשר למענ יתנ חיי עולמ Qכאשר נתת לו השלטלכל אשר�נתת לו= ואלה המ חיי עולמ לדעת אתכ אשר שלחת= אשר המשיח ואת�ישוע אמת אל לבדכ אתה לעשות= צויתני פעלכ אשר כליתי בארצ פארתיכ אני ועתה פארני אתה אבי עמכ בכבוד אשר היה�לי עמכ טרמ היות העולמ= את�שמכ הודעתי לבני האדמ �אשר נתתמ לי מתוכ העולמ לכ היו ולי נתת אתמ ואתדברכ נצרו= ועתה ידעו כי�כל אשר נתת לי מעמכ הוא= כי הדברימ אשר נתת לי נתתי להמ והמ קבלומ ויכירו אני שלחתני= אתה כי ויאמינו יצאתי מעמכ כי באמת

יוחננ טז יז

17יז

יז 2 השלטנ – שלטונ, �מכות (ראה דניאל ז 14).

31

32

33

1

2

3

4

5

6

7

8

9

55

אמ�בעד כי אעתיר העולמ בעד לכ לא אעתיר בעדמ אלה אשר נתת לי כי�לכ המה= וכל�אשר לי לכ הוא ושלכ שלי ונתפארתי בהמ= ואני אינני עוד בעולמ והמ בעולמ ואני בא אליכ אבי הקדוש נצר בשמכ את�אשר נתתמ לי למענ יהיו אחד כמנו= בהיותי עמהמ בעולמ אני ר נתתמ לי שמרתי ולא�אבד Zאש�מכ את Zנצרתי אתמ בשמהמ איש זולתי בנ�האבדונ למלאת דבר הכתוב= ועתה הנני בא אליכ ואלה אני מדבר בעולמ למענ תמלא להמ שמחתי בקרבמ= אני נתתי להמ את�דברכ והעולמ שנא �אתמ יענ כי לא מנ�העולמ המה כאשר גמ�אנכי לא מנהעולמ אני= ולא אעתיר לכ אשר תקחמ מנ�העולמ רק גמ�אנכי כאשר המ מנ�העולמ מנ�הרע= לא שתנצרמ אינני מנ�העולמ= קדש אתמ באמתכ דברכ אמת הוא= כאשר אתה שלחת אתי אל�העולמ כנ גמ�אני שלחתי יהיו גמ�המ למענ בעדמ והתקדשתי אתמ אל�העולמ= מקדשימ באמת= אולמ לא לבד בעד�אלה אנכי מעתיר לכ כי אמ�גמ�בעד אלה אשר יאמינו בי על�פי דברמ= למענ יהיו כלמ אחד כאשר אתה אבי בי אתה ואני בכ והיו גמ�המה אחד בנו למענ יאמינ העולמ כי אתה שלחתני= ואני נתתי להמ את�הכבוד אשר נתת לי למענ

יוחננ יז

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

56

יהיו אחד כאשר אנחנו אחד= אני בהמ ואתה בי למענ למימ לאחד ולמענ ידע העולמ כי אתה שלחתני Zיהיו משואהבת אתמ כאשר אהבתני= אבי חפצתי כי גמ�המ אשר נתתמ לי יהיו עמי באשר אהיה אני למענ יחזו את�כבודי אשר נתת לי כי אהבתני לפני הו�ד העולמ= אבי הצדיק הנ העולמ לא ידעכ אכ אני ידעתיכ ואלה הכירו כי אתה מכ ואו�יפ להודיעמ למענ Zש�שלחתני= ואני הודעתימ את

תהיה�במ האהבה אשר אהבתני ואני אהיה בהמ=

ויהי ככלות ישוע לדבר את�הדברימ האלה ויצא החוצה הוא בו ויבא גנ ושמ קדרונ לנחל מעבר עמ�תלמידיו ותלמידיו= וגמ�יהודה מו�רו ידע את�המקומ כי�פעמימ �רבות נועד שמה ישוע עמ�תלמידיו= ויקח יהודה אתויבא והפרושימ הכהנימ ראשי מאת ומשרתימ הגדוד �שמה בנרות ובלפידימ ובכלי�נשק= וישוע ידע את כל

אשר יבא עליו ויצא ויאמר אליהמ את�מי תבקשו= ויענו ויאמרו לו את�ישוע הנצרי ויאמר אליהמ ישוע אני הוא וגמ�יהודה מו�רו עמד אצלמ= ויהי בדבר ישוע אליהמ אני הוא ויגו אחור ויפלו ארצה= וי�פ וישאל אתמ את�מי

יוחננ יז יח

18יח

23

24

25

26

1

2

3

4

5

6

7

57

תבקשו ויאמרו את�ישוע הנצרי= ויענ ישוע הלא אמרתי לכמ אני הוא לכנ אמ�אתי תבקשו הניחו לאלה וילכו= למלאת הדבר אשר אמר מאלה אשר נתת לי לא�אבד לי אפ�אחד= ולשמעונ פטרו� חרב וישלפה ויכ את�עבד הכהנ הגדול ויקצצ את�אזנו הימנית ושמ העבד מלכו�= �ויאמר ישוע אל�פטרו� השב חרבכ אל�נדנה הכי לא

אשתה את�הכו� אשר נתנ�לי אבי= אז תפשו הגדוד ושר האלפ ומשרתי היהודימ את�ישוע ויא�רהו= ויוליכהו בראשונה אל�חננ והוא חתנ קיפא אשר שמש �בכהנה גדולה בשנה ההיא= הוא קיפא אשר יעצ אתהעמ= בעד יאבד איש�אחד אשר טוב כי היהודימ ושמעונ פטרו� ותלמיד אחר הלכו אחרי ישוע והתלמיד ההוא היה נודע לכהנ הגדול ויבא עמ�ישוע לחצר הכהנ הגדול= ופטרו� עמד מחוצ לפתח ויצא התלמיד האחר המידע לכהנ הגדול וידבר אל�השערת ויבא את�פטרו� פנימה= ותאמר האמה השערת אל�פטרו� הלא גמ�אתה מתלמידי האיש הזה ויאמר אינני= והעבדימ והמשרתימ �בערו אש גחלימ מפני הקר ויעמדו�שמ ויתחממו וגמ�את הגדול הכהנ וישאל ומתחממ= עממ עמד פטרו�

ישוע על�תלמידיו ועל�תורתו= ויענ אתו ישוע אנכי בגלוי

יוחננ יח

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

20

58

דברתי אל�העולמ ותמיד למדתי בבית הכנ�ת ובבית המקדש אשר היהודימ נקהלימ שמה תמיד ולא�דברתי את�השמעימ שאל�נא אתי ומה�תשאל תר= ב דבר מה�שדברתי אליהמ הנמ יודעימ את�אשר אמרתי= ויהי כדברו הדברימ האלה ויכ אחד המשרתימ העמד שמה את�הכהנ תענה הכזאת ויאמר על�הלחי את�ישוע �הגדול= ויענ אותו ישוע אמ�רעה דברתי תנה�עד כירעה היא ואמ�טוב מדוע ת�טרני= וישלחהו חננ א�ור עמד פטרו� ושמעונ אל�קיפא הכהנ הגדול= ומתחממ ויאמרו אליו הלא גמ�אתה מתלמידיו ויכחש אר Zויאמר אינני= ויאמר איש מעבדי הכהנ הגדול והוא שעמו ראיתיכ הלא את�אזנו פטרו� קצצ לאשר קרוב

בתוכ הגנ= וי�פ פטרו� לכחש ופתאמ קרא התרנגול= ויוליכו את�ישוע מבית קיפא אל�בית המשפט המשפט אל�בית נכנ�ו לא והמה השכמ בבקר ויהי למענ אשר לא�יטמאו כי אמ�יאכלו את�הפ�ח= ויצא את�האיש תאשימו על�מה ויאמר אליהמ פילטו� ה רע כי עתה Vהזה= ויענו ויאמרו אליו לולא היה זה עשלא ה�גרנהו אליכ= ויאמר אליהמ פילטו� קחהו אתמ היהודימ אליו ויאמרו כתורתכמ משפטו ועשו עמכמ

יוחננ יח

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

59

אשר ישוע דבר למלאת איש= להמית רשיונ אינ�לנו דבר לרמז אי�זה מות עתיד הוא למות= וישב פילטו� אל�בית המשפט ויקרא אל�ישוע ויאמר אליו האתה הוא מלכ היהודימ= ויענ אתו ישוע המלבכ תדבר זאת או אחרימ הגידו�לכ עלי= ויענ פילטו� האפ אנכי יהודי הלא עמכ וראשי הכהנימ ה�גירוכ אלי מה עשית= ויענ ישוע מלכותי איננה מנ�העולמ הזה אמ�היתה מלכותי מנ�העולמ הזה כי אז נלחמו משרתי לבלתי המ�ר ביד היהודימ ועתה מלכותי איננה מפה= ויאמר אליו פילטו� �כי אמרת אתה ישוע ויענ אתה מלכ אפוא אמ�כנ

על להעיד בעולמ באתי ולזה נולדתי לזה אנכי מלכ ויאמר בקולי= ישמע מנ�האמת כל�אשר הוא האמת יצא זאת דברו ואחרי האמת היא מה פילטו� אליו בו אני לא�מצאתי אליהמ ויאמר אל�היהודימ שנית אחד איש לכמ אשלח כי לכמ מנהג הוא הנ כל�עונ= חפשי בפ�ח היש את�נפשכמ כי�אשלח לכמ את�מלכ היהודימ= ויו�יפו ויצעקו כלמ לאמר לא את�האיש הזה

אלא את�בר�אבא ובר�אבא היה שודד=

יוחננ יח

32

33

34

35

36

37

38

39

40

60

רהו בשוטימ= וישרגו אנשי אז לקח פילטו� את�ישוע וייהצבא עטרת קצימ וישימו אתה על�ראשו ויעטהו לבוש ארגמנ= ויאמרו שלומ לכ מלכ היהודימ ויכהו על�הלחי= ויצא פילטו� עוד החוצה ויאמר אליהמ הנני מוציא אתו אליכמ למענ תדעו כי לא�מצאתי בו כל�עונ= וישוע יצא החוצה ועליו עטרת הקצימ ולבוש הארגמנ ויאמר אליהמ הכהנימ ראשי ראהו כאשר ויהי האדמ= הנה פילטו� אליהמ ויאמר הצלב הצלב לאמר ויצעקו והמשרתימ והצליבהו כי אנכי לא�מצאתי בו פילטו� קחהו אתמ תורתנו ועל�פי יש�לנו תורה היהודימ ויענו אשמה= חיב�מות הוא כי�עשה עצמו לבנ�האלהימ= ויהי וישב עוד= ויירא וי�פ הזה את�הדבר פילטו� כשמע �ויבא אל�בית המשפט ויאמר אל�ישוע מאינ אתה ולאתדבר אלי לא פילטו� אליו ויאמר דבר= ישוע השיבו הלא ידעת כי יש�לאל ידי לצלבכ ויש�לאל ידי לשלחכ= נתנ�לכ עלי לולא היתה�לכ כל�רשות ישוע לא ויענ מלמעלה לכנ עונ המ�גיר אתי אליכ גדול מעונכ= אז יבקש �פילטו� לשלחו והיהודימ צעקו ויאמרו אמ�תשלח את

יוחננ יט

19יט2 ,1

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

61

זה אינכ אהב לקי�ר כי כל�המתנשא להיות מלכ מרד הוא בקי�ר= ויהי כשמע פילטו� את�הדבר הזה הוציא א המשפט במקומ הנקרא ב על�כ Zישוע החוצה ויש�אתבשמ רצפה ובלשונ�עבר גבתא= ואז היתה הכנת הפ�ח ית ויאמר אל�היהודימ הנה מלככמ= Qוהשעה כשעה הששוהמ צעקו קח קח צלב אתו ויאמר אליהמ פילטו� הצלב מלכ לנו אינ הכהנימ ראשי ויענו את�מלככמ אצלב כי אמ�הקי�ר= אז מ�רו אליהמ להצליבו ויקחו ויצא אל�המקומ וישא את�צלבו ויוליכהו= את�ישוע הנקרא מקומ הגלגלת ובלשונ�עבר גלגלתא= ויצלבו אתו שמה ושני אנשימ אחרימ עמו מזה אחד ומזה אחד וישוע וזה על�הצלב מ Vויש על�לוח כתב מ ג ופילטו� בתוכ= דבר�הכתוב ישוע הנצרי מלכ היהודימ= ויהודימ רבימ קראו את�הכתוב הזה כי המקומ אשר נצלב�שמ ישוע בר יונ ורומי= Qע�היה קרוב אל�העיר והכתוב היה בלשונויאמרו ראשי כהני היהודימ אל�פילטו� אל�נא תכתב מלכ היהודימ כי אמ�אשר אמר אני מלכ היהודימ= ויענ כאשר ויהי כתבתי= ויאמר את�אשר�כתבתי פילטו� צלבו אנשי הצבא את�ישוע ויקחו את�בגדיו ויחלקומ לארבעה חלקימ לאיש איש חלק אחד וגמ את�כתנתו

יוחננ יט

ית – שתימ�עשרה בצהריימ. Zש Zעה הש Zיט 14 השיט 20 לשונ�עבר – עברית.

13

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

62

והכתנת לא�היתה תפורה כי אמ�מעשה ארג מלמעלה ועד�קצה= ויאמרו איש אל�אחיו אל�נא נקרעה לקרעימ הכתוב דבר למלאת תהיה למי גורל עליה אכ�נפיל יחלקו בגדי להמ ועל�לבושי יפילו גורל ויעשו�כנ אנשי הצבא= ועל�יד צלב ישוע עמדו אמו ואחות אמו מרימ �אשת קלופ� ומרימ המגדלית= וירא ישוע את�אמו ואתהתלמיד אשר אהב עמדימ אצלו ויאמר אל�אמו אשה אמכ זאת הנה אמר אל�התלמיד ואחר בנכ= זה הנה ויהי אל�ביתו= התלמיד אתה א�פ ההיא ומנ�השעה מאחרי�כנ כאשר ידע ישוע כי עתה�זה נשלמ הכל למענ חמצ מלא ושמ�כלי צמאתי= אמר כלו הכתוב ימלא וימלאו �פוג בחמצ וישימהו על�אזוב ויקריבהו אל�פיו= ויקח ישוע את�החמצ ויאמר נשלמ ויט את�ראשו ויפקד את�רוחו= ולמענ לא תשארנה הגויות על�הצלב ביומ השבת כי�ערב שבת היה וגדול יומ השבת ההוא שאלו היהודימ מנ�פילטו� לשבר את�שוקיהמ ולהוריד הראשונ את�שוקי וישברו הצבא אנשי ויבאו אתמ= והשני הנצלבימ עמו= ויבאו אל�ישוע ובראתמ כי�כבר מת לא שברו את�שוקיו= אכ אחד מאנשי הצבא דקר בחנית את�צדו וכרגע יצא דמ ומימ= והראה זאת העיד

יוחננ יט

24

25

26

27

28

29

30

31

32

33

34

35

63

36

37

38

39

40

41

42

1

2

3

ועדותו נאמנה והוא יודע כי האמת יגיד למענ גמ�אתמ �תאמינו= כי כל�זאת היתה למלאת הכתוב ועצמ לאתשברו בו= ועוד כתוב אחר אמר והביטו אליו את אשר דקרו= ויהי אחרי�כנ בא יו�פ הרמתי והוא תלמיד פילטו� מאת וישאל היהודימ מיראת תר אכ�ב ישוע את את�גופת ישוע וינח לו פילטו� ויבא Vאשר יתנהו לשה חל וישא את�גופת ישוע= ויבא גמ�נקדימונ אשר בא בתבלילה אל�ישוע ויבא ערוב מר�ואהלות כמאה ליטרינ= ויקחו את�גופת ישוע ויכרכוה בתכריכינ עמ�הבשמימ כאשר נהגימ היהודימ לקבר את�מתיהמ= ובמקומ אשר נצלב�שמ היה גנ ובגנ קבר חדש אשר לא�הושמ בו איש עד�עתה= שמ שמו את�ישוע כי�ערב שבת היה ליהודימ

והקבר קרוב=

ת לפנות הבקר בעוד חשכ ותבא מרימ Qויהי באחד בשבמעל מו�רה את�האבנ ותרא אל�הקבר המגדלית ואל�התלמיד פטרו� אל�שמעונ ותבא ותרצ הקבר= נשאו הנה אליהמ ותאמר ישוע אהבו אשר האחר ויצא הניחהו= איפה ידענו ולא מנ�הקבר את�האדונ

יוחננ יט כ

כ 20

כ 1, 19 אחד בשבת – יומ ראשונ.

64

פטרו� והתלמיד האחר וילכו אל�הקבר= וירוצו שניהמ את�פטרו� ויעבר לרוצ האחר התלמיד וימהר יחדו וירא וישקפ אל�תוכו ויכפ ויבא ראשונה אל�הקבר= את�התכריכינ מנחימ אכ לא�בא פנימה= ויבא שמעונ פטרו� אחריו והוא נכנ� אל�הקבר וירא את�התכריכינ והמטפחת אשר היתה על�ראשו איננה מנחת מנחימ= ויבא במקומה= לבדה אמ�מקפלת כי התכריכינ אצל שמה גמ�התלמיד האחר אשר�בא ראשונה אל�הקבר כי לא�הבינו עד�עתה את�הכתוב אשר ויאמנ= וירא �אל וילכו התלמידימ וישובו המתימ= מעמ יקומ קומ

בבכותה ויהי לקבר מחוצ בוכיה עמדה ומרימ ביתמ= ותכפ ותשקפ אל�תוכ הקבר= ותרא שני מלאכימ לבושי קומ אשר�שמו שמ את�גופת ישוע אחד מ לבנימ ישבימ בלמה אשה אליה ויאמרו מרגלותיו= ואחד מראשותיו תבכי ותאמר אליהמ כי נשאו מזה את�אדני ולא ידעתי �איפה הניחהו= ויהי בדברה זאת ותפנ אחריה ותרא אתישוע עמד ולא ידעה כי הוא ישוע= ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את�מי תבקשי והיא חשבה כי�הוא שמר הגנ ותאמר אליו אדני אמ�אתה נשאת אתו מזה הגידה�נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משמ= ויאמר אליה

יוחננ כ

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

65

ישוע מרימ ותפנ ותאמר אליו רבוני אשר פרושו מורה= �ויאמר אליה ישוע אל�תגעי בי כי עוד לא עליתי אל�אבי אכ לכי�נא אל�אחי ואמרי אליהמ אני עלה אל

אבי ואביכמ ואל�אלהי ואלהיכמ= ותבא מרימ המגדלית ות�פר אל�התלמידימ כי�ראתה את�האדונ וכזאת דבר אליה= ויהי לעת�ערב ביומ ההוא והוא אחד שמ אשר�נקבצו הבית דלתות נ�גרו כאשר ת Qבשבביניהמ ויעמד ישוע ויבא היהודימ מיראת התלמידימ �ויאמר אליהמ שלומ לכמ= ובדברו זאת הראה אתמ אתידיו ואת�צדו וישמחו התלמידימ בראותמ את�האדונ= וי�פ ישוע לדבר אליהמ שלומ לכמ כאשר שלח אתי האב ח בהמ ויאמר Qכנ אנכי שלח אתכמ= ויהי בדברו זאת ויפאליהמ קחו לכמ את�רוח הקדש= והיה כל�אשר ת�לחו את�חטאתמ ונ�לח להמ ואשר תאשימו יאשמו= ותומא בתוכמ דידומו� לא�היה הנקרא העשר משנימ אחד כבוא ישוע= ויגידו לו התלמידימ הנשארימ ראה ראינו �את בידיו אראה אמ�לא אליהמ ויאמר את�האדונ

המ�מרות במקומ את�אצבעי ואשימ המ�מרות רשמ צ שמונת ימימ ואשימ את�ידי בצדו לא אאמינ= ויהי מקישוע ויבא עמהמ ותומא פנימה בבית שנית ותלמידיו

יוחננ כ

כ 22 ויפח בהמ – נשמ עליהמ, הכני� בהמ רוח (ראה בראשית ב 7).

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

66

והדלתות מ�גרות ויעמד ביניהמ ויאמר שלומ לכמ= ואחר אמר אל�תומא שלח אצבעכ הנה וראה את�ידי ושלח �ימ בצדי ואל�תהי ח�ר אמונה כי אמ Vידכ הנה וש�אתמאמינ= ויענ תומא ויאמר אליו אדני ואלהי= ויאמר אליו ישוע יענ ראית אתי תומא האמנת אשרי המאמינימ ואינמ רבימ עשה ישוע אחרימ והנה גמ�אתות ראימ= פר הזה= אכ�אלה לעיני תלמידיו אשר לא�נכתבו בנכתבו למענ תאמינו כי ישוע הוא המשיח בנ�האלהימ

ולמענ יהיו לכמ המאמינימ חיימ בשמו=

ויהי אחרי�כנ וי�פ ישוע הגלות אל�התלמידימ על�ימ טיבריה וכה נגלה אליהמ= שמעונ פטרו� ותומא הנקרא זבדי ובני הגליל בארצ אשר מקנה ונתנאל דידומו� ועוד שנימ אחרימ מתלמידיו ישבו יחדו= ויאמר אליהמ ויאמרו אליו גמ�אנחנו שמעונ פטרו� הנני הלכ לדוג נלכ עמכ ויצאו וימהרו לרדת אל�האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה= הבקר אור וישוע עמד על�שפת הימ ולא ידעו התלמידימ כי ישוע הוא= ויאמר אליהמ ישוע בני היש�לכמ אכל מאומה ויענו אתו אינ= ויאמר להמ

21כא

יוחננ כ כא

27

29 ,28

30

31

1

2

3

4

5

6

67

�השליכו המכמרת מימינ לאניה ותמצאו וישליכו ולאיכלו עוד למשכ אתה מרב הדגימ= ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל�פטרו� זה הוא האדונ ויהי כשמע שמעונ פטרו� כי הוא האדונ ויחגר את�מעילו כי חשופ באו הנשארימ והתלמידימ אל�הימ= עצמו טל וי היה �אמ כי מנ�היבשה הרחיקו לא כי טנה הק פינה ב�

ויהי וימשכו את�המכמרת עמ�הדגימ= כמאתימ אמה כצאתמ אל�היבשה ויראו�שמ גחלי�אש ערוכימ ודגימ עליהמ ולחמ= ויאמר אליהמ ישוע הביאו הלמ מנ�הדגימ �את וימשכ פטרו� שמעונ ויעל עתה= אחזתמ אשר

מאה גדולימ דגימ מלאה והיא אל�היבשה המכמרת רבימ אפ�כי המכמרת נקרעה ולא ושלשה וחמשימ כמ ואינ גמ�אחד היו= ויאמר אליהמ ישוע באו �עדו לבאל אתו מי אתה כי ידעו Zבתלמידימ אשר מלאו לבו לשאשר הוא האדונ= ויבא ישוע ויקח את�הלחמ ויתנ להמ וגמ את�הדגימ= וזאת הפעמ השלישית אשר�נגלה ישוע אל�תלמידיו אחרי קומו מעמ המתימ= ויהי אחרי בנ�יונה שמעונ פטרו� אל�שמעונ ישוע אמר אכלמ התאהב אתי יותר מאלה ויאמר אליו כנ אדני אתה ידעת ויאמר וי�פ ויאמר אליו רעה את�טלאי= כי אהבתיכ

יוחננ כא

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

68

אליו שנית שמעונ בנ�יונה התאהב אתי ויאמר אליו כנ אדני אתה ידעת כי אהבתיכ ויאמר אליו נהג את�צאני= ויאמר אליו פעמ שלישית שמעונ בנ�יונה התאהב אתי התאהב בשלישית אליו כי�אמר על פטרו� ויתעצב כי וידעת יודע אתה אדני את�הכל אליו ויאמר אתי אמנ אמנ את�צאני= רעה ישוע אליו ויאמר אהבתיכ אני אמר לכ בהיתכ צעיר לימימ אתה חגרת את�עצמכ ותלכ אל�אשר חפצת והיה כאשר תזקנ ופרשת כפיכ ואחר יחגרכ ונשאכ אל�אשר לא תחפצ= וכל�זאת דבר ויהי את�האלהימ יכבד�בה אשר על�המיתה לרמז ככלותו לדבר ויאמר אליו לכ אחרי= ויפנ פטרו� וירא את�התלמיד אשר ישוע אהבו הלכ אחריהמ הוא הנפל עודה וגמ�שאל אדני מי הוא�זה אשר על�לבו בעת הימ�רכ= ויהי בראות אתו פטרו� ויאמר אל�ישוע אדני �וזה מה�לו= ויאמר אליו ישוע אמ�חפצי כי ישאר עד

באי מה�לכ ולזאת אתה לכ אחרי= על�כנ יצא הדבר הזה בינ האחימ כי�התלמיד ההוא לא ימות וישוע לא �אמר�לו כי לא�ימות אכ אמר אמ�חפצי כי�ישאר עד�באי מה�זה לכ= זה הוא התלמיד המעיד על

אלה ואשר כתב כל�זאת וידענו כי עדותו נאמנה= ויש

יוחננ כא

17

18

19

20

21

22

23

24

25

69

ה ישוע ואמ�יכתבו Vעוד מעשימ רבימ אחרימ אשר עשיכיל כי גמ�העולמ כלו לא אחשבה אחד לאחד כלמ

פרימ אשר יכתבו אמנ= את�ה

יוחננ כא

9 7 8 1 8 6 2 2 8 1 7 7 6

Product code: HEJN

ISBN: 978 1 86228 177 6