מורשת ההתיישבות העובדת במבחן המדינה

ישי גבע

ו ל ע פ ם ש ת המושבי ע ו נ ת ת ו ו צי ו ב ת הקי ו ע ו נ ת י ה ר , ק ת ד ב ו ע ת ה ישבו ת ההתי ו ע ו נ ת

, הן י נ דה בפ ה העמי נ ת המדי מ ק . ה מי ת הלאו י ב י ה א נ ת , גובשו ב ת ו ר ד ת ס ה ת ה ר ג ס מ ב

ן י ה לב ל ו ע סי פ דפו ם ו ן כ ר ל ע ת ש ר ו ס מ ת ב ו ק ב למה שבין ד ת הדי א החומרה, א ו ל מ ב

יבה ה זו חי מ ל י ת עם ד ו ד ד ו מ ת ה ה חדשה. ה פ ו ק ל ת ת ש ו י ו ר ש פ א ל ת ו ו ע י ב ת ת ל ו ל ג ת ס ה

ן ד י ק פ ת ן ו ד מ ע ת מ ש א ד ח ר מ י ד ג ה ל , ו תן ף בזהו ו ל ח ־ ן מה ב י ו ת ו ה ה מ ע מ ו ב ק ן ל ת ו א

ת ק ת ו נ יתה מ א הי ת ל י ת ר ב ח ה ת ו י נ ו י ע ר ת ה ו ט ב ל ת ה נה. ה ת של המדי ל ל ו כ ת ה ר ג ס מ ב

ת ו י נ ו ר ק ת ע ו ד מ ש ע י ל ח ה ם ל י י ם שהיו עשו י י ל כ ל ם כ י ס ר ט נ י א מ ם ו י טי לי ח פו י כו ק ב א מ מ

ב ישו ת מי ד ב ו ע ת ה ישבו ל ההתי ר ש ב ע מ ת ה ר זה יבחן א מ א . מ א להקשיחן ק ו ו או ד

ה ת ו ב ל ת ש ת ה א ה ו י ת ו ר ג ס מ ת ב י נ ו מ ה יה ה ת העלי ט י ל ל ק ית הראייה ש ו ו ה מז נ י ד מ ל

ן , בי ה וחצי נ ש ל כ ת ש ו ח ת פ ת ת ה פ ו ק ת ד ב ק מ ת א י . הו י ת כ ל מ מ תי ה ישבו ד ההתי ס מ מ ב

ה ש ב ג ת ה ת ו ה החדשו ל ו ע פ ת ה ו ב י ס ו נ ר ר ב ת ה ה כ ל ה מ ב ת 1950, ש ל י ח ת שלהי 1948 ל

נה. ל המדי ת ש ישבו ת ההתי כ ר ע מ

גורמי יסוד בעיצוב מדיניות ההתיישבות

ו ע ג ה לא ג נ ת המדי פ ו ק ת ת ב ו ב ש י י ת ה ל ה ה ש כ ר ד ר ל ש א ת ב ו ד מ ע די ה גו י נ ת ו ו ט ב ל ת ה ה

ל י ש ה המרכז ד מ ע ת מ ו ד ו ל א ת ע י ת ר ו ס מ ת ה י נ ו י צ ה ה ס י פ ת ל ה סי ש ד הבסי ב ו ר ב

ת ימי • בראשי ת ו י ו ח ת פ ת ה 1 ה . ת ל ל ו כ ת ה י מ ו א ל ה ה י ג ט ר ט ס א ת ב י א ל ק ח ת ה ו ישב ההתי

ה י י ס ו ל כ ו א ת מזון ל ק פ ס ם: א י נ ו ו י ה כ מ כ ה זו מ ס י פ ת ף ל ק ו ה ת ו משנ ק י נ ע ה ה נ המדי

ם; לי י עו נ ל המו ן ש ת השיכו ל א ן ש ו ר ת פ ה ו ק ו ס ע ת ת ו ר ו ק ת; יצירת מ רו ה במהי ל ד ג ה

ן ומימוש ם חיזוק הביטחו ש ן ל י ס ו כל ר האו ו ז ; פי ם י ב ר ע ל ידי ה ה ע ש ט נ נ ע ש ק ר ק ל ה ו צ י נ

ה ר ב ח י ב נ ו ר ר העי ז ג מ י ל ר פ כ ס בין המגזר ה ח י , ואיזון ה ת י ת הישראל ו נ ו ב י ר ה2 . ת י ל א ר ש י ה

ר 1948<. א ו ר ב פ ה ( ל כ ל י כ נ י י נ ע ן ל ו ח ר : י ה י ש ע ת , ה ת׳ די הו ה הי נ , ׳אשיות המדי ן ו רי ו ־ג 1. ד׳ בןל ן ע ו ב ש ח ן ו , וכן תשי״א; די י ׳ ה תש׳ ל ש מ מ ן ה ו ת נ ת נציין פה: ש ו ר ו ק מ ע ה פ ך ש ו ת 2. מח ״ ו : ד ׳א [להלן ׳ ם תשי רושלי , י ג ׳ ׳ י הכ נ ו י צ ס ה ר ג נ ו ק א ל ״ י ש ת - ז ׳ ׳ ש ם ת י נ ש ת ב ו ל ו ע פ ה

262

מורשת ההתיישבות העובדת במבחן המדינה

ח ו ת י פ ת ה ו י נ י ד מ ת ב ו א ל ק ח ה ל נ ת י נ ה ש פ ד ע ה ת ה ם א י ר י ב ס ה מ ל ורמים א גו ה נ ב מ י ב ה כ ס ר , ג ן ררי ט עו ע מ ה כ י ל א היו ע ל , ש ת ל ב ו ק מ ה ה כ ר ע ה . ה ת י ת ל ש מ מ הל ל כ ע מ ב ר ע ל י ג ה ת ל ו א ל ק ח ם מ י ס נ ר פ ת מ ר ה ך שיעו י צרי ק הישראל ש מ ל ה י ש הראובר , די ת ו ישב ת ההתי ו ל א ש ל מפא״י ב ברה הראשון ש , דו ד ל פ צ ר ם ה ה ר ב ה. א י סי כלו האוק א ר ל ל ב ו ק ר זה היה מ ' שיעו ו לשליש. ל י פ ע א י ג ה פה ל ל שאי ף 1949 ע ת בסו ס נ כ בה ל כ ל כ ם ל י ם ישראל ב מומחי ר ק א גם ב ל דה, א ת העבו ע ו נ ת ה ו נ ב ראשי המדי ר ק ב

4 . ת י א ל ק ח

ר ההשקעה . שיעו ח הממשלתי ו ת י פ ב ה י צ ק ה ת נ ב מ יה גם ב ת ביטו ה זו מצאה א כ ר ע ה

ל ישראל: ח ש ו ת י פ ב ה י צ ק ת ע מ ב ר : ב־1949 הוא היווה כ ת ד מ ת ה מ י י ת היה בעל ו א ל ק ח ב5 . ש י ל ש ר מ ת ו ר י ב ב־1952 הוא היווה כ

ם ד ג ה מעי י ת העלי ט י ל ק ו ל ת מ ו ר ל ת ע י ו א ל ק ח ל הייצור ה תו ש בו ת חשי ד י ל מ ע

ה ל ו ע פ ם ה ו ח ת ה מחוץ ל נ ת המדי מ ק י ה נ פ , שהיו ל ם י ר ו ט ק ס ע ב ק ש ו ה ח ש ו ת י פ מאמץ ה

ת. ת הפרטי י א ל ק ח ת ה ישבו ההתי ם ו י י נ רו בים עי : יישו מי ל ההון הלאו ת ש י ת ו ב ש י י ת ה ה

רכי ק צו ו פ י ס ר ל ק י ע ועד ב , המי ר קטן ז ע ־ ק ש ל מ ה ש ס י פ ת ה זו עמדה ה ל ו ע ד פ סו בי

ר מ א ת מ ר ג ס מ 6 ב . ף ס ו ה נ ס נ כ ר ה ו ק מ ק כ ת בשו ר צ ו י ת פ ד ו ת ע ר י כ מ ם ל ך ג המשפחה, א

ת ט י ל ה ק ר ר ו ע ת ש ו ל א ש , ה י ת ו ר ד ת ס ה ק ה ש מ ל ה י ש א ל ק ח ר ה ז ג מ ת הדיון ל ל א י ב ג זה נ

. י נ רו ק העזר העי ש ה של מ ל א י מ ר מ ג ת ל ו נ ו ו היו ש י ת ו ר ג ס מ ה ב י י העל

ההתיישבות העובדת במעבר מיישוב למדינה

א יישובי צי ם (להו י י א ל ק קמו 73 יישובים ח ע 1949 הו צ מ עד א ם ו ל ו ע ת ה מ ח ל ר מ מ ג מ

ה שבהן ל ם א י נ ש ם. ב צי בו ם ו־64 קי בדי ף 1948), מהם 9 מושבי עו ו מאז סו מ ק ם ש י ל ו ע

ן טי ט לחלו ע מ ר כ צ ע א, נ , לשי ם י ב ר ע ך ב , ואחר כ ם י ט י ר ב ל היישוב ב ו ש ק ב א ע מ י הג

ל ב ש צ ק א ה ת הגיעה אז לשי צי בו ת הקי ישבו ת. ההתי ת המושבי ו ישב ל ההתי ל ש דו י הג

ם 1990; א׳ רושלי , י י ל א ר ש י ק ה ש מ ל ה ת ש י ש א ר י ב מ , י י הכ׳׳ג]; ח׳ ברקאי נ ו ס הצי ר ג נ ו ק לר ב ע מ , ה ( ת כ ר ו ע י ( ק ס ב ו ל י ך: ורדה פ , בתו ׳ ת ת העצמאו מ ח ל מ ת ב ו ב ש י י ת ה ת ה מ ו ר ת , ׳ רן אוה ד י ע ו ו ; ה [ ה נ י ד מ ב ל ו ש י י ר מ ב ע מ : ה ה 1949-1947, חיפה 1990 [להלן נ י ד מ ב ל ו ש י י מ; ב׳ [ ת ו ר ד ת ס ה ת ה ד י ע : ו ב 1949 [להלן י ב א ־ ל י 1949, ת א , מ ת ו ר ד ת ס ה ל ה ת ש י ע י ב ש הב 1991; הצעה י ב א ־ ל , 1949-1947, ת ם י נ י ט ס ל פ ם ה י ט י ל פ ת ה י י ע ל ב ה ש ת ד י ם, ל רי מו,5.5.49 , ת ו א ל ק ח ר ה ק ח ה ל נ ח ת ן של ה ו נ כ ת ם, המשרד ל ם חדשי י ל ו ב 200,000 ע ישו י ל

ק 10579. י ל 307, ת כ י : אצ׳׳צ], מ ן [להלן פי י בצרי נ ו ן צי ו ארכי

, III, ישיבה פ״ה, 15.11.1949, עמי 70-68. ת ס נ כ י ה ר ב , ד ד ל פ צ ר 3. א׳ ה

ר ו ס פ ו ר ם פ י מ י ל ת ו ו נ ו ש א ר ה ה נ י ד מ ת ה ו נ ש ת ב ו א ל ק ח ד ה ר ש ל מ ה נ מ ן ( י ר פ ל 4. ראה: ח׳ הת ו ס ח י י ת מ ת ה ו ר ע ה ל ה , 14.12.1948, אב׳׳ג. כ י ׳ ז מפא׳ כ ר , מ ת) ו ב ת ברחו ו א ל ק ח ה ל ט ל ו ק פ ב

ן זה. ו קי ארכי ל תי ת ע ו ס ס ו ב י מ ׳ ת מפא׳ ו ד ס ו מ לר 1953). ב מ ט פ ס ה ( ל כ ל כ ן ל ו ע ב , ר ׳ מי ק הלאו ש מ ה ב נ י ב המד י צ ק ת , ׳ ן נ ו ׳ ר 5. י

ן ו נ כ ת ף ל ת ו ש מ עד ה ו ; הו ל ו ד־אשכ ן י ו , ארכי ם י ל ו ע ר ל ז ע ־ י ק ש ם של קרן מ י י ת נ ׳חות ש ׳ 6. דור 1950, ג׳׳מ 2169/0372. א ו ר ב , פ , ת ו ב ש י י ת ה י ו א ל ק ח

263

ישי גבע

א ם ב־1949 ל מי י ם שהיו קי צי בו ש הקי י ל ש ותר מ ת היישוב. י פ ו ק ל ת ך כ ש מ לה ב דו י ג

ת. ם השלישי ת נ ת ש עברו עדיין א

ת ו ע ו נ ת ה ל מ ד ב ה ל המושב. ב ע ע י ר כ ן מ תרו ץ י ו ב י ק ם היה ל כי וס הממשי ם גי ו ח ת ב

ת ו ג י ה נ א צמחה בה מ ; ל ת פ פ ו ם הייתה ר ת המושבי ע ו נ ל ת ה ש ת ו ר ת, מ ו צי ו ב הקי

ת הקיבוץ. ו א נ י י ם שאפ ז י ב י ט ק א ת ה א ת ו ו ב ח ר ת ה ת דחף ה , והיא חסרה א ת י ת ו כ מ ס

ם בי י ם המחי י ד י ק פ י ת ו ל י מ ו ל מ י א ת א ה י ל ת ר ב ח ו ה י פ או ל המושב ו י ש נ ו ג ר א ה ה נ ב מ ה

ת ר ג ס מ ת מחוץ ל רי ו ב ה צי ל ו ע פ ת ל ו נ ו כ נ ח האדם ו ו ה בכ י צ ל ו פ י נ ל מ ה ש ב מידה ר

ר ב ח ן כי ׳קשה ל נ ו ל ת , ה ם י ד ב ו ע י של מושב ה ו המרכז ר ב ו ל דיין, ד א ו מ 7 ש ב: ישו הי

ף אף קושי ס ו ם נ י ם המשקי י י ש ק . ל ת אף לזמן קצר הבי ק ו ש מ ת ה ח א ו נ ז המושב ל

ל ם ע ם המביטי , ויש ג ו ח של י ל ש ת השליח כ ה א ו ו ל ו מ נ ר אי פ כ : ה י ת ר ב ח ־ י ג ו ל ו כ י ם פ8 . ׳ ת ו י ר ח א מ י ו ש ו ק ת מ ו ט מ ת ש ל ה ע ח כ י ל ש יציאת ה

ר ע ו נ ת ה ו ע ו נ ת ב י ב׳החלוץ׳ ו ט ס י ל ו פ ו נ ו ד מ מ ע ן מ מ צ ע ססו ל ת בי ו צי ו ב ת הקי ו ע ו נ ת ה

ת יחסי ה ( ל ד י נ ת ל ט ב ע מ ר כ ג א ם היה זה מ ת השלושי ו נ ף ש ד סו לה. ע ו ת בג ו י נ ו הצי

. תי חלוצי ישבו ם התי ד ח א ו ל כ נית) ש ו ת הצי ו ר ד ת ס ה ל ה ת ש ישבו ת ההתי ל ו ע ף פ ק י ה ל

ר זה לא נשאו בו ב צי ר ק תה ב ז ס את אחי ס ב ם ל ת המושבי ע ו נ ל ת ם ש י ל ד ה ה י ת ו נ ו י ס נ

ה י ג לו דיאו א גם האי ל , א ך כ ה ל מ ר ת ג רי בו ק החולשה הצי א ר ח כי ל י נ ה ר ל ת ו . מ פרי

ט ושל ר פ ישב כ ל המתי י ש ל העצמי המרכז ק ש מ ת ה ה א ט י ל ב ה ת ש סטי י אל דו י ו ו י ד נ האי

ל 261 ל כ ם. מ צי ר החלו בו ב צי ר ק י ששרר ב ם הרוחנ י ל ק א יתה זרה ל , והי י ת ח פ ש מ התא ה

ת ישבו ת באו 248 מההתי ו ר ד ת ס ה ם ה ע ט ת השלושים מ ו נ ש ו ב ל ע פ ם ל׳החלוץ׳ ש חי השלי

ת או ו ח ל עצמה פ ה זו חזרה ע נ ו מ ם. ת ק עשרה היו חברי מושבי , ר ם כ ו ת ; מ ת ד ב ו ע ה

ת ו ר ד ת ס ה חי ה ך 77 שלי ו ת נה. מ ת המדי מ ק ב ה ר ן ע י ס י ר פ ק ם ב י ל י פ ע מ ת ה ו נ ח מ ותר ב י

ער הארץ ו רת הנ י . גם בז ם י ב ש ו מ ד מ ב ל ם ו־3 ב צי ו ב ת היו 68 מקי ו י צ ו ל ח ת ה ו ע ו נ ת ל ה א

ה ט ל ב ת ת ה ד ב ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה ל ה ם ש כי ר ממשי ג א מ ת כ י ז כ ר מ תה ה בו , שחשי י ישראל

ר . שיעו ת ט ל ח ו טה מ ת שלי ו צי ו ב ת הקי ו ע ו נ ת יתה ל ה, הי י י ם השנ ל ו ע ת ה מ ח ל אחרי מ

, ר ע ו נ ת ה י י ל ת ע ר ג ס מ ם ב . ג ל ט ו ב ם היה מ בדי י העו ב ש ו מ ו ל פ ר ט צ ה ילידי הארץ ש

. טי נ נ מי ד דו מ ע ם מ י צ ו ב י ק , היה ל ת ד ב ו ע ת ה ו ישב י ההתי ק ש מ ו ב א צ מ ה נ י כ י נ ח ש־60% מ

ר ע ו נ ת ה י י ת על ל ה נ ך ה , א ה ל ו ע ר ה ע ו נ ת ה ו ר ב ב ח ר ק ם מ ק ל ת ח ו א ע ב ם ת המושבי

תר ו ם י מי ם המתאי י י ת ר ב ח ה ה הפיזיים ו ט י ל ק י ה א נ ל ת ש ם ב צי בו ת הקי פה א העדי

' . ם ה מו ב י שהתקי

, ו נ נ מ ת ז ו ד ה , י תי ישבו ל זרם התי ו ש ת ו ש ב ג ת ת המושבים - ה ע ו נ ת ם ל י ד ב ו ממושב ע , ׳ ע ב 7. י׳ ג, עמי 216-179. 5 (תשמ״ס)

ן תש׳׳ז). ס י נ - ר ד א ז ( ׳ ו-ע׳ ׳ ב׳ ע׳ , חו ם י מ ל , ת ׳ ה נ ש ע נ ו היא ו נ ת ב ו ח , ׳ ן י 8. ש׳ דיב 1966, עמי 38-21; י ב א ־ ל , ת , ג ישראל ם בארץ־ י ל ע ו פ ת ה ע ו נ ת ת ו ד ל ו , ת 9. צ׳ אבן־שושן, ב 1979, עמי 659-653; ד׳ שערי י ב א ־ ל , ת ן י ל ו פ ר ב ע ו נ ת ה ו ע ו נ ת ץ ו ו ל ח ד, ה ל׳׳א שרית צי בו ה הקי ע ו נ ת ה , ׳ י ר נ רושלים 1981, עמי 297-274; ב׳ כ ן 1946 - 1949, י י ס י ר פ ש ק ו ר י ג: ה ד י ע ו ו ה ל ד י ע ו ו ; מ ה נ י ד מ ב ל ו ש י י ר מ ב ע מ ך: ה , בתו ׳ ה נ י ד מ ב ל ישו ר מי ב ע מ ל ב א ר ש י בת ע ו נ ת ת ד י ע ו ו : דו׳׳ח ל ב 1949 [להלן י ב א ־ ל , 1949, ת ם י ב ש ו מ ת ה ע ו נ ת ת ד י ע ו ו דו״ח לב א ) ז ׳ ׳ , חוב׳ פ ם י מ ל ם יוני 1948/ ת י ב ש ו מ ת ה ע ו נ ת ת צ ע ו מ , ׳ ׳ 6; י׳ קורן מ , ע ( ם י ב ש ו מ ה

264

ישבות העובדת במבחן המדמה מורשת ההתי

ב ר ק ם היה מ י ע ב ר א ת ה ו ע שנ צ מ ד א ם ע י ד ב ו ע ל מושב ה קרי ש ם העי י ב ש י י ת מ ר ה ג א מ

י ב ש ו מ ם׳ ל י נ ו הארג . ׳ ע ק ר ק ל ה ת ע י מ צ ת ע ו ב ש י י ת ם ה ש ו ל נ ג ר א ת ה ת ש ו ב ש ו מ י ה ל ע ו פ

ם - י י ל כ ל ם כ י צ ו ל י ר של א צ ו ם, היו ת י צי בו י ההכשרה הקי נ י ע ר ג מה ל , בדו ם י ד ב ו ע

ה זו נ ת מ ה . ל ת ו ב ש י י ת ה ד ל ת ע כ ש ו מ ה מ נ ת מ ה ם - שגרמו ל י פ ס ת כ ו ר ו ק מ ע ו ק ר ן ק חסרו

ה ד י מ ע , ל ר ו ב י צ ב ם ו י ט ר פ , כ ם י ב ש י י ת מ ל ה רכי ההכשרה ש י בצו ג ו ק עקר ו ד י תן צ י נ

ת ו ל ו ע פ ו ב ק ס ל חבריהם, ע י ההכשרה ש כ ר ת ד ו א ע ב ם ק י נ ו ג ר א ת. ה ו ישב י ההתי ר ג ת א ב

ע ק ר ה ת ו כ ש ו מ מ ת ה כרו . ההי א ו ב ד ל י ת ע ב ל ש ו מ ת חיי ה ו א ג ג כ ת י ו נ ו רעי י ו ת ר ב ש ח בו י ג

בוש י ת ג מ ר ם ו עמדי ל המו רה הדדית ש ס בחי ל בסי ה ע י צ ק ל ו ס ר ש פ ף א ת ו ש מ ה1 0 . ה ה ו ב ג

לים י חי ם ו י ר ט ו י חדש: נ ת ר ב ם ח ר ו ע ג י פ יה הו י ם השנ ל ו ע ת ה מ ח ל ה מ מ י י ת ס נ ש מ

ף ר ט צ ה ו ל ש ק י ב ת או ש ו ב ש י י ת י ה נ י ע ר ג ם כ ת ו ר י ת ש פ ו ק ת ו ב ג ג ם שהתאר י ר ר ח ו ש מ

ך המושב ר ד ר ב ח ב ב : הרו ם י צ ו ב י ק ה ל ג ם פ כ ו ת ט מ עו ק מי ם. ר קי תי ם ו בי ישו ם לי י ד ד ו ב כ

ת המזרח ו ד י ע נ ל ב ם ש י נ ו ג ר ה א ג ו ש א ר עו ל פי ה הו ל ם א י נ ש . ב פי ב השיתו ש ו מ או ה

ת ע ו נ ל ת ה ש י ת ו ד ו ת ט ע ע מ ך מוצו כ כ ך המושב. ב ר ד ו ב ) שבחר ר פ ס מ (שלושה ב

ת מ ח ל . בשלהי מ ה ת ר ג ס מ ת ב י נ ו מ ה ה ה י י ל העל ה ש ט י ל ק ת ה ל י ח ת ד ל , ע ם י ב ש ו מ ה

י ת ע ו נ ע ת ק ילים, חסרי ר ת חי ו נ ג ר א ת ל ה ה ש ע פ ו ת ה קצרה ה פ ו ק ת ה ל ש ד ח ת ר ה ו ר ח ש ה

ו ת אל ו צ ו ב ו ק נ . ב־1949 מ ת המושב ר ג ס מ ת ב ו ב ש י י ת ה ת ל ו ל ע ם ל י ש ק ב מ , ה ר ד ג ו מ

ם ת ר ש כ ה ב ה ו ל ם א י נ ו ג ר ת א ו ש ב ג ת ה ם ב ת המושבי ע ו ג ת ת ו ב ר ו ע . מ ש פ 2 נ כ־300,

" . ת ט ע ו ת הייתה מ ו ב ש י י ת ה ל

ת באשר ר ד ו ה ק כ ר ע ת ה ו ב ש י י ת ה ת ה ו ע ו נ ב ת ר ק וחה ב ם רו ל ו ע ת ה מ ח ל ר מ מ מאז ג

ת ו ג ל המדי ל ע ז ר ב ך ה ס רידת מ י לה. השואה ו ו ם מהג י כ י ש מ ב מ ו א ש ן ל ת ל ו כ י ל

ם. צי ל חלו ה ש ר ש כ ה ל ס ו ו י ג י ל קר ר עי ו ק מ פה כ רו ת אי ע י ק ת ש ו א נ י ת צי ו י ט ס י נ ו מ ו ק ה

י ת ל ב ו כ ב ש ח ם נ י י ט ס י נ ו מ ו ת ק ו נ ו ט ל ש ו ב ס נ ת ה ת או ש ו נ ח מ י השואה ששהו ב ל צו י נ

ת ו צ ר א ק. ב י הדו ת ר ב ף ח ו ת י בת ש י ת המחי ר ג ס מ ת או ל צי ו ה חל ל ו ע ל פ כ ם ל י ר י ש כ

ת ש ר ו ם מ מ , ויוצאיהן נשאו ע ת ו י צ ו ל ח ת ה ו ע ו נ ת ת ל פ פ ו תה אחיזה ר י רח הי המז

יתה , שהי ת ד ב ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה י ל ר מ ג ת ל רו ם הז י כ ר ת ע כ ר ע מ ת ו י ת ר ב ח ת ו י ת ו ב ר ת

ל אחד ה ש כ ר ע ה ת היא ה י נ י י פ ו פה. א רו ת אי ו צ ר , מיוצאי א ה ל ו כ ה כ ב ו , ר ת ב כ ר ו מ

ה ם כ ת ו ב ר ת ת ד י מ ת ... ש ו ב ו ר ק ת המזרח ה ו צ ר א וער ב הנ ם: ׳ ת המושבי ע ו נ י ת ש א ר מ

ד ע ה ישמשו ס ל ים ... האם א ל החי ר ש ת ו י ם ב י י ב טי מי ם הפרי י ב ל ש ם ב י א צ מ ן נ ה ועדי ל ד

גיעו ם כדי שי ת כ ר ד ה ב ב ל ר מ ם ע י נ ך ש ש מ ע ב י ק ש ם נ ר ט ת בארץ ב ו ע ו נ ת ת ה ב ח ר ה ל

תש״ח<; הקיבוץ המאוחד בשנות תש״ז-תש״ט: פרקי דין־וחשבון לועידה הט״ז, עין חרוד (ללא שנת הוצאה), עמ׳ 129-125, 136-135 [להלן: הקיבוץ המאוחד בשנות תש״ז- תש׳׳ט]; חבר הקבוצות לקראת ועידתו הרביעית, ספטמבר 1949 [להלן: חבר הקבוצות

לקראת ועידתו הרביעית]. 10. י׳ גבע, לעיל, הערה 7.

11. דו״ח לוועידת תגועת המושבים, עמי 6-5, 17-16.

265

ישי גבע

ה־ " שנ . ׳ ם ת ע ד ה חייב ל ע ו נ ת ס ל נ כ נ ר ה ע ו נ ר ש ת ו י ם ב י י נ ם הראשו י ר ב ד ת ה ר כ ה לת ע ו נ ת ת כ ר ב ם ב י ל ו בי ע ישו ם לי כ ו ת ם מ י פ ל ישלחו א תר י ו ר י ח ו א ם מ י תי שנ

ם. המושבי

יתה ת הי י נ ק י ר מ א ת ה ו נ ו י צ ה א ש ל , א ת י ר ב ה ־ ת ו צ ר א די ב ר היהו ע ו נ ת ב ו ו ק ו ת ל ת היו ש

ת ל ו ע ה פ ש ר ד ת 1949, שבה נ נ ש . ב ה ת ל ו ע ל פ תי ש ב מהו י כ ר ה מ י י ת בעל ו א ר ל קה מ רחו

ף ל א ת מ ו ח ה פ ק י ר מ ת א ש ב ל י כ צי ההכשרה ב בו ו בקי א צ מ , נ ם י ד מ ת מ ב ח ת ר ישבו התי

, וער) ת הנ י י ל רי ע ג בו ר ו ר בעי ע ו נ ת ה ו ע ו נ ת י ( ל א ר ש י ר ה ע ו נ ת ה ר ג ס מ 1 ב 3 . ם י צ ו ל ח

ש ו ל ש ו זמן ל ת ו א יתה ב , הי ת ו ישב י התי נ י ע ר ל ג ר ש ת ו י ל ב ו ד ג ר ה ג א מ ת ה שהיווה א

ם י ב ש י י ת 3 מ ל כ־000, ת ש נ ג ר ו א ה מ ד ו ת חד ע ם בי ת ג ו ל ו ד ג ת ה ו י צ ו ב י ק ת ה ו ע ו נ ת ה

ל העזיבה ח ג כ ו נ ה ו מ ח ל מ ו קשה ב ע ג פ נ ם ש י צ ו ב י ק ק ז ח די ל רך המי ח הצו כ ו ' נ 4 . ד ב ל ב

ק ל ק ח עד ר ו , י ו ב קמ ו ר ק ה שזה מ ל ת א חד א ו במי , ו ם י צ ו ב י ק ל ה ת כ ד א ק פ ל ש ו ד הג

ת מ ק ר ה ח א ת ל ו ר ש כ ה י ה נ י ע ר ג קף הנשירה מ ם. הי בים חדשי ישו ת י מ ק ה ה זו ל ד ו ת ע מ

ך ר . ד ת י צ ו ב י ק ת ה ו ב ש י י ת ה ה ל ר ת ו נ ת ש י ז כ ר מ ח האדם ה ו ת כ ד ו ת ע ע קשה ב ג נה פ המדי

ל ך ש י ל ה ב ת ק תה ע ו י ז ת מרכ ד א ב א ת החלה ל י א ל ק ח ת ה ו ב ש י י ת ה ת ב י צ ו ל ח ההגשמה ה

ער ו י הג ג פ ת ב ה חדשו ק ו ס ע ת ת ו י ו ר ש פ ת א ח י ת פ ת ו י ל א ר ש י ה ה ר ב ח ם ב י כ ר י ע ו נ שי

, ועוד. ע ב ק א ה ב , צ רי בו ת הצי ו ר י ש הה, ה ה הגבו ל כ ש ה מי ה בתחו

יה. ת העלי ט י ל ק ת ל ר ג ס מ ב כ ש ו מ ל ה ץ ע ו ב י ק ל ל ו ד ן ג ו ר ת ה היה י נ י ת המד מ ק ה ד ל ע

3,930 : ש פ ת 1946 18,197 נ נ ש ת באו ארצה ב ו נ כ ו ס ל ה ה ש ט י ל ק ת ה ק ל ח י דו״ח מ פ ל

א ה ל ק י ט ס י ט ט ס ה ם ( י ב ש ו מ ב ת ו ו ב ש ו מ : 2,225 - ב ם י צ ו ב י ק ו ב ט ל ק יותר מ־20%< נ )

תן י ה נ ט י ל ק ת ה ק ל ח ל מ ם ש דמי ת קו ״חו ם דו ואה ע ך ההשו ו ת הם, אך מ י נ י ה ב נ הבחי

; בם בקיבוצים) רו ר - 2,461 ( ע ו נ ת ה י י ל ת ע ו ר ג ס מ ק המושב היה זעיר); ב ל ח ד ש ו מ ל ל

ם. הדו׳׳ח רי ז חו ם ו י ר י ל השאר היו תי ם - 3,449; כ י ב ו ר ל ק צ ם - 3,717; א י ל ו ע ־ י ת ב ב

ה ס נ כ ת ה י ש ״ א פ ת מ צ ע ו מ 1 ב 5 . ץ ו ב י ק ו ב ט ל ק נ ם ש י ל ו ע ז ה ת ירידה באחו ר כ י ציין כי נ

ת א צ ק ה ם ב צי בו ח הקי ו פ י ל ק ת ע ו צי בו ת הקי ו ע ו נ ת י ה ג ו גצי ג נ ו ל ת ת 1948 ה ל י ח ת ב

ם י ט ל ק נ ר ה עו ת שי ד י ר י י ל רם המרכז ו , היה זה הג ם ת ע ד . ל ם י ל ו ע ר ל ו אמצעי הדי

, ת ו ג כ ו ס ה ב ט י ל ק ת ה ק ל ח ל מ ה ג , מ ( ץ בעצמו בו חבר קי ל ( ט פ ם ו ורא י י ך ג ביישוביהם. א

ם צי בו ח זה בין הקי כו י ץ. ו י קיבו ם לחי טי ו ם הג י ל ו ע ל ה ך ש ר הגמו עו ק זאת בשי מ י נ

ת. י נ ה ההמו י ת העלי פ ו ק ת ש ב ד ח ר מ ר ו ע ת ה י ט י ל ק ת ה ו ד ס ו מ ל1 6 , ם י י ת נ ך ש ש מ ם ב י ל ו ף ע ל ת 150 א ט י ל ק ת ל י נ כ ו ה ת ש ב ו ת המדיגה ג מ ק ב ה ר ע

ב י ת נ ב , ׳ א ר י פ ׳ ש , חוב׳ נ׳׳ה (ניסן תש׳׳ז); והשווה י ם י מ ל , ת ׳ ה ל ו ג ו ב נ ת ל ו ע פ ל , ׳ ר ׳ בן נ 12. נ

, שם. חיסורים׳

ת ד י ע ו ב 1949 [להלן: ו י ב א ־ ל , ת ת י ע י ב ש ת ה י א ל ק ח ת ה ו ר ד ת ס ה ת ה ד י ע , ו ם י ר ב , ד ל ו ה ק ש 13. מ

, עמי 104. ת] ת החקלאי ו ר ד ת ס ה ה

ר ב ׳ 341; ח מ , ע ב ״ מ ש ב ת י ב א ־ ל , ב, ת ץ ר א ל ה ה ש ב ו ש י ד ב ח ו א מ ץ ה ו ב י ק , ה ר 14. ז׳ צו

ת ו ע י ד , י ׳ ו נ ל ם ש י נ י ע ר ג , יעל ה ל ו א ן ש ׳ 17; צ׳ ב מ , ע ת י ע י ב ר ו ה ת ד י ע ת ר א ר ק ת ל ו צ ו ב ק ה

ת הקיבוץ צ ע ו ד [להלן: ידיעות], חוב׳ 1 (ינואר 1949); מ י ע צ ר ה מ ו ש י ה צ ר א ץ ה ו ב י ק ה

, חוב׳ 4 (אוגוסט 1950). ם , ש ר י ע צ הארצי השומר ה

׳ 293. מ , ע ג ״ כ י ה נ ו י צ ס ה ר ג נ ו ק 15. דו׳׳ח ל

ג. ׳ י הכ׳ נ ו י צ ס ה ר ג נ ו ק ח ל ״ ו , ד ל י ע 16. ל

266

מורשת ההתיישבות העובדת במבחן המדינה

ת: 30,000 ת אחרו ו ר ג ס מ , ל ם י ל ו ע ־ ת י ב ל חודש ב ת ש ו ה ר ש ח א , ל ם ת י צ ח מ ה יעברו כ י פ ל

. ם י ב ו ר ק ת ו־22,500 ל ד ב ו ע ת ה ישבו י ההתי ק ש מ ער; 15,000 ל ו ת הנ י י ל ת ע ו ד ס ו מ ל

ל (שהרי יש א ר ש ת י נ י ד מ ה ב י ת העלי ט י ל ק י ב ז ד מרכ י ק פ ץ ת ו ב י ק ת זו ייעדה ל י נ כ ו ת

ר עולה<. ע ו ת נ ט י ל ק ו ב ק ל ת ח ן גם א א בחשבו י ב ה ל

ה פ ו ר י רח א ם יוצאי מז לי ם היוו עו י נ ת הראשו ו א מ צ ע ה ובחודשי ה נ ת המדי מ ק ד ה ע

ת. צי ר חלו ע ו ת נ ע ו נ ל ת ע ש ק ל ר ע ם היה ב כ ו ת ר מ כ י ק נ ל בוץ. ח ם לקי י נ ו ר הפ ק י ת ע א

ם ל ו ע ת ה מ ח ל ר מ מ ה ארצה. מאז ג ט י ל פ ת ה י ר א ת ש י י ל ר ע ח א ה ל מ ל ע ט נ ע מ ה זו כ צ ו ב ק

ב ר ק ב ב ו ר ו ל כ פ ע 1949 הם ה צ מ א מ , ו ם ל ס א ת ה ו צ ר ם יוצאי א בוץ ג ע לקי י ג ה ו ל ל ח ה

ה ת נ פ ם ש י ל ו ע ת ה י י ס ו ל כ ו ב א ר ק ה גם ב ש ח ר ת ה ה מ ו ה ד ר ו מ " ת . ץ ו ב י ק ם ל י נ ו פ ם ה י ל ו ע ה

ל 50%-40% יבה ש ר עז נה שיעו י ת צי ו צי בו ת הקי ו ע ו נ ת ל ה ה ש ק י ט ס י ט ט ס . ה ב ש ו מ ל

ת ו ב י ס ה. ה נ ל המדי נה ש ה הראשו נ ש ב ט ו ד נ מ ת ה פ ו ק ף ת ץ בסו בו ו לקי נ ם שפ י ל ו ע ן ה י מב

ר ע ; פ ת י א ל ק ה ח ד ו ב ע ל ת ו ו פ ת ו י ש ם לחי י ל ו ע ל ה סר הכשרה ש ך היו: חו כ ו ל נ ת י נ ש

ל יוצאי רם ש עו ל שי דו י , שהחריף עם ג ם י ל ו ע י בין חברי הקיבוץ ל ת ו ב ר ת י ו ל א ט נ מ

ם. צי בו ר בקי ע ו נ ת ה י י ל ת ע ו צ ו ב ת ק ה גם א ת ו ו י לה ל דו רה ג . נשי ם א ל ס א ת ה ו צ ר א

ב ו ש ם מהם ל י ב דחפה ר ריהם ו ם הו ם ע י ר ע נ ת ה ת הפגישה א ו מ ל ת ש ו י ו ל ל ג ן ש ת י י ל ע1 8 . ה ש ד ח ה בארץ ה ט י ל ק י ה ד עם קשי ד ו מ ת ה ע להן ל י לסי , ו ם ה י ת ו ח פ ש ק מ י ח ל

ל ה א צ ק ה ה מ ק י ת ו ו ת ה ישבו י ההתי א נ ת ת ו א נ ר שי ת השחרו מ ח ל מ ה ו נ ת המדי מ ק ה

. י ת ד ו ק נ ן ה ו נ כ ת ת ה מ ר ן הארצי והן ב ו נ כ ת ת ה מ ר ה הן ב ר ת פ ע נ ק ר ק ת ה ל א הקצה. ש

ם ת ו ב ש י י ת ת ה י נ כ ו ת ה ב ע ב ק נ ה ש ס כ מ ת ה מו א ע השלי ק ר ת ק ק ו צ מ ו מ ל ב ס בים ש ישו י

ת ו ע ק ר ם ק י ב ם ר י צ ו ב י ק חכרו ל ה הו נ ל המדי ת ש ו נ ו ש א ר ה ה י ת ו נ ש לו אותה. ב אף הגדי ו

ת י ר ב ה ־ ת ו צ ר א ן מ ה הראשו ו ו ת המל ל ב . ק ה ח ל לי פ דו ם גי ש י ל נ ו ב הצפ ג נ ת ב ו ש ו ט נ

ם ל־108 י ל ו ד ח ג ו ת י י פ ב י צ ק ת ת ו צ ק ה ת ל די הו ת הי ו נ כ ו ס ה ל ר ש פ ע 1949 א צ מ א ב

ת מ ח ל י מ נ פ ו ל מ ק ם) ש י פי תו ם שי י ב ש ו ם ו־6 מ י ד ב ו ם, 18 מושבי ע צי בו בים (84 קי ישו י1 , . י א מ צ ם משקי ע ו י ק ת ל רו ם במהי א י ב ה ה ל מ ג מ , ב ו ס ס ב ת ם ה ר ט ר ו ו השחר

ל ידי ר ע ת פ נ ם, ש י צי בו ם הקי י ק ש מ דה ב ח העבו ו כ ר ב ח המהיר יצר מחסו ו ת י פ ה

ם. רי ם שכי י ל ע ו כן פ ר ו ע ו ת נ י י ל ל ע ת ש ו צ ו ב ק ת ו ו ר ש כ י ה נ ים: גרעי י ם זמנ י ד ב ו ע

, ט ד נ מ ת ה פ ו ק ף ת ו ס ם ב קי תי ו ם הו י צ ו ב י ק ש ב ר ת ש ה רה, שהחלה ל ה השכי ד ו ב ע ת ה ע פ ו ת

ה ר ב ח ת ה ו מ ל ד ד ע ב ם כ ו י א ה כ ס פ ת ר נ ב ך כ , א ה פ ק י ה ת ב מ צ מ ו צ תה עדיין מ י הי

ר ד ז ס ת במרכ ו צי ו ב ת הקי ו ע ו נ ת ל ה כ ל היישובים עמדה ב ם ש ל ד ו ת ג ל א ת. ש צי בו הקי

ל ו ש ר ש ו כ כחה ל כהו ת ו ת ומשקי י ת ר ב ת ח ו ח ת פ ת ה י הכרחי ל א נ ת ס כ פ ת ל נ ו ד י ום. הג הי

ת ו י ע ב , ׳ י ק ס ב ו ק נ י , חוב׳ 8 (ינואר 1950); ב׳ מ ת ו ע י ד , י ו בגולה׳ נ ת ע ו נ ת , ׳ ל ט ר ב ל י 17. מ׳ ז

׳ (ינואר 1950). ג - ׳ , חוב׳ ב ד ך י ר , כ ם י נ פ ב , מ ׳ העליה וקליטתן

ת ו ר ד ת ס ה ת ה ד י ע , ו ל ו , חוב׳ 3 (יוני 1950); ק ת ו ע י ד , י ה׳ ת העלי ק ל ח מ ב , ׳ ג ר ב מ י 18. צ׳ ק

, עמ׳ 36, 95-94. ט ״ ש ת - ז ״ ש ת ת ו נ ש ד ב ח ו א מ ץ ה ו ב י ק , עמי 105; ה ת י א ל ק ח ה

ת ד י ע ו ו ׳ח ל , עמ׳ 13-11; דו׳ ת י ע י ב ר ו ה ת ד י ע ת ו א ר ק ת ל ו צ ו ב ק ר ה ב , עמ׳ 55-47; ח ם 19. ש

ג, עמי 341-340. ׳ י הכ׳ נ ו י צ ס ה ר ג נ ו ק ׳ח ל ׳ , עמ׳ 21-19; דו ם י ב ש ו מ ת ה ע ו נ ת

267

ע ב י ג ש י

ת ו ח ת פ ת ת ה פ ו נ ה ת ר כ י ק המושבי נ ש מ ם ב 2 ג 0 . ם י ד ו ה י י נ ו מ ה ך חיים ל ר ך ד ו פ ה בוץ ל הקי

ב צ ק ו מ ר ה פ ס מ ת ה ל ד ג ה ה ב ג ת ו ם היה מ ה ה ב ט י ל ק ר ה ש ו ם, כ צי בו ל מהקי ד ב ה לה. ב גדו

ה ס כ מ ת ה ל א י ד ג ה ה ל ע ב ה ת ע ו נ ת ת ה ג ה נ . ה ת ו ישב ת ההתי י נ כ ו ת ת ב ו י ק ש ת מ דו חי ל י ש

, ט ד נ מ ת בימי ה ישבו י ההתי א נ ד ת סו ל י , שחושבה ע ב ישו י ם ל י י ת ח פ ש ם מ י ק ש ל 60 מ ש

ם עד י ת ע , ל ׳ ת הרחבו ם לי י ד מ ע ו ה היו מ ע ו נ ת ת יישובי ה י צ ח מ ה מ ל ע מ . ל ד ל־100־150 ע

תי רו ל שי ל והוזלה ש עו י חה י ב הבטי ש ו מ ת ב ו ח פ ש מ ר ה פ ס ת מ ל ד ג . ה ת ו ח פ ש 40-30 מ2 1 . ת ו ב ר ת ה ך ו ו נ י ח ת ה ו ד ס ו ל מ ח ש ו ת י פ ק ו ש מ ה

ת. ישבו ל זרמי ההתי ם ש ת ו ח ת פ ת י ה ס ו פ ד ה דרסטי ב נ פ ה מ מנ ה סי נ ת המדי מ ק ה

ם בארץ (להוציא יישובים י י א ל ק ח בים ה ל היישו ל ל כ ם ש ר פ ס ע מ י ת 1948 הג נ ש ב

ת ו ב ש י י ת ה ם ל כי י ם 189 המשתי כ ו ת ) ל־277, מ ת ו א ל ק ח ם מ מי י י ק ם מת נ י א ם ש י י ר פ כ

צים (43,800 בו פש) ו־134 קי ם (14,600 נ בדי י עו ב ש ו ל 55 מ ל ר זה כ ו ט ק . ס ת ד ב ו ע ה

ת ו ר ד ת ס ה ם ל י פ נ ו ס מ ת (יישובים ה י א ל ק ח ת ה ו ב ש י י ת ה ו ב ט ל ק ׳ט נ ת תש׳ נ ש 2 ב 2 . ( ש פ נ

, י נ ו בד־הצי , העו ל א ר ש י ־ ת ד ו ג א ־ י ל ע ו , פ י ח ר ז מ ה ־ ל ע ו פ ת: ה ת אחרו ו י ו ר ד ת ס ה ל ם ו י בד העו

ן ו ע מילי ב ר ל כ ל כ , 13% מ ש פ ת) 33,000 נ מי ם הלאו י ד ב ו ע ת ה ו ר ד ת ס ה י ו נ ו נ י ד הב מ ע מ ה

ם 5,000 כ ו ת ו 13,000, מ ט ל ק ם נ י ק י ת ו ו בים ה תה שנה. ביישו ם שהגיעו באו י ל ו ע ה

ם 15,000 במושבי כ ו ת ו 20,000, מ ט ל ק בים החדשים נ ישו . בי ער ו ת הנ י י ל ת ע ר ג ס מ ב

בדת; ת העו ישבו ה במשקי ההתי ל ו כ ה כ ב ו ק הייתה ר תי ו ה ביישוב הו ט י ל ק ם. ה לי עו

ת ו ב ש י י ת ה ד זאת ב ג ג ל המושב. כ ץ ע ו ב י ק ת ברורה ל ו פ י ד ר זה הייתה ע ו ט ק ך ס ו ת ב

ך ו ת דלה ב ו ת ג ה א ל י פ כ ט ה ע מ ם כ ת המושבי ע ו ג . ת ב ש ו מ ע ל י ר כ ן מ החדשה היה יתרו

ו 12,300 ט ל ק ת תש״ט ג צ ו ר מ ב , ו ש פ ו יישוביה 14,600 ג ף תש״ח מג ת משנה: בסו ו ח פ2 3 . ם י ר ר ח ו ש לים מ י ד 1,160 חי עו ם חדשים ו י ל ו ע

התגבשות תפיסת ההתיישבות הממלכתית

ל א ר ש ת י נ י ד מ ת ב ו ב ש י י ת ה אב ל ת ־ י נ כ ו ת המיישבים ת ו ד ס ו מ ת 1948 גובשה ב ל י ח ת ב

ה י ת ו נ ת 178 יישובים בשלוש ש מ ק ל ה ברה ע ת די י נ כ ו ת קה. ה ת החלו ו ל ו ב ג ב ש

׳ (ינואר 1950): ג - ׳ ד, חוב׳ ב ך י ר , כ ם י נ פ ב , מ ת׳ צי בו ת בגיין החברה הקי ל א ש , ׳ ץ י ב ו נ י ב 20. י׳ ר

ד ח ו א מ ץ ה ו ב י ק , חוב׳ 43 (אוגוסט 1948); ה ת ו ע י ד , י ׳ ם י נ י ע ר ג ת ה ו י ע ב ל , ׳ ם ו ח ג ־ ן ד׳ ב

ט, עמי 38-34. ׳ ז - תש׳ ׳ ת תש׳ ו נ ש ב

ת ע ו נ ׳ע V307/671/1 [להלן: ועידת ת ר 1949, אה׳ ב ו ט ק ו ם, א ת המושבי ע ו נ ת ת ד י ע , ו ן י ׳ די ש . 2 1

, עמי 18. ם י ב ש ו מ ת ה ע ו נ ת ת ד י ע ו ו ׳ח ל המושבים]; דו׳

, ץ ר א ל ה ה ש ב ו ש י ד ב ח ו א מ ץ ה ו ב י ק , ה ר ו ג, עמי 333-329; ו׳ צ ׳ י הכ׳ נ ו י צ ס ה ר ג נ ו ק 22. דו׳׳ח ל

, ה י ת ו ל ו ע פ ת ו י א ל ק ח ת ה ו ר ד ת ס ה , עמ׳ 8. ה ם י ב ש ו מ ת ה ע ו נ ת ת ד י ע ו ו עמי 368; דו׳׳ח ל

ח ״ ו ב 1949 [להלן: ד י ב א ־ ל , ת ת י ע י ב ש ה ה ד י ע ו ו י ל א ל ק ח ז ה כ ר מ , דו׳׳ח ה ט ״ ש ת - ה ׳ ׳ ש ת

, עמי 44-40. ת] ת החקלאי ו ר ד ת ס ה ת ה ד י ע ו ו ל

, ם י ל ו ע ישבות על מושבי ה ת ההתי ק ל ח , עמי 221; דו׳׳ח מ י ׳ ה תש׳ ל ש מ מ ן ה ו ת נ 23. מבוסס על: ש

, עמ׳ 10-8. ם י ב ש ו מ ת ה ע ו נ ת ת ד י ע ו ו ׳ח ל ׳ 23.10.49, אצ׳׳מ S 15/9603; דו

268

ישבות העובדת במבחן המדינה מורשת ההתי

ם : א ט לגמרי ו ש ת היה פ י נ כ ו ת י ה ב צ ע ת מ ל שהנחה א קו 2 השי 4 . ה נ י ד מ ל ה ת ש ו נ ו ש א ר ה

ר פ ס ל מ י פ כ ה תן ל י ה נ נ י המדי א נ ת ם, הרי ב ם 30 יישובים חדשי י ק ה תן היה ל י בתש״ז נ

ת השחרור עם מ ח ל ך מ ל ה מ ו ב ט ל ב ת ה ו ו כ ת הל ו ישב ל ההתי ה ש ת ו פ י ח ד ה ו ת ו ב י ש זה. ח

א ל ת מהשטחים ש ג ס ל ל א ר ש ל י י ע מ ו א ל נ י ב ת הלחץ ה ו ק ז ח ת ה בושי צה״ל ו ת כי ו ב ח ר ת ה

הם. ת בתי ו א ש ט נ ם ש י ב ר ע י ה נ ת המו ל בחזרה א ב ק ל ה ו ק ו ל ח ת ה י נ כ ו ת ו ב ל ל כ נ

ר ב ע ת שהיו ב ו ע ק ר ל ק בים ע סדו 17 יישו ו ה נ נ ל המדי ם ש י נ ת החודשים הראשו ש ו ל ש ב

ת די הו ת י ו ל ע ב ן היו ב ק ל ם; ח ם ערבי י י ר פ ט או כ ד נ מ ת ה ל ש מ , מ ם י ר ל פ מ ט ת ה ו ל ע ב ב

ה ד , אשר עתי ם י ב ר ע ו ה ש ט נ ע ש ק ר ק . ה ר הלבן פ ס ת ה ו נ ק ל ת ש ה ב ש מ מ ן ל ת י שלא נ

י כ ר ו צ ן ל ם הובאה בחשבו ר ה, ט נ י ת בעידן המד ו ישב ל ההתי י ש קר סה העי ת בסי ת א ו ו ה ל

ד כ־20 יישובים חדשים סו י י ת ל י נ כ ו ה ת נ ו ש א ר לי 1948 הוצעה ל ו . בי י א ל ק ח ן ה ו נ התכ

- ד ו ת ל ו ב י ב ס , ב ם י ל ש ו ר ר י ו ד ז ו , בפר ם י ב ר ע ן ל ב ו ם בר ד ו ת ק ו כ י י ת שהיו ש ו מ ד ל א ע

הם , שחברי ׳ ן ׳יישובי משלט ם הראשו ב ל ש ת ב ו י ה ו ל עד ו ם נ ל ו . כ י ל המערב י ל ג ב ה ו ל מ ר

ן ו סי ת מנ ר כ ו י מ ת ל עה אז בעיה ב פי ה הו נ ו ש א ר . ל ן ת ביטחו ו מ י ש מ ר ב ק י ע ם ב י ק ס ו ע

ם ד ח א ו ל כ ע ש צ י ה ת ל ו ישב ת ההתי מו ה בין היקף משי מ א ת ה ־ י ר - א ב ע ת ב ו ישב ההתי2 5 . ה ד ז י ק פ ת ם ל י א ת מ ה

ר 1948, ב ו ט ק ו ף א ו ס ש ב ח ר ת ה ל ל ח תי חדש ה ו ישב ר עידן התי ב ע ש ל מ ל מ ה ש נ פ מ

ה א ממדי ו ל ת מ ו ל ג ת ה , ו י נ ו פ צ ב ה ג נ ה ם ו רושלי ר י ו ד ז ו , פר ל י ל ג ש ה ו ב י ת כ מ ל ש ם ה ע

מו בין י ם שהתקי י נ ו . בדי ת ישראל ט י ל ש ב רים ש ו ת מהאז י ב ר ע ה ה י י ס ו ל כ ו א ת ה ח י ר ל ב ש

ז , המרכ ת ו נ כ ו ס ל ה ת ש ישבו ת ההתי ק ל ח ל הצבא, מ י ש ל ל כ ם המטה ה ע ט ים מ ג צי נ

ת ב ח ר ת נ ו ב ש י י ת ת ה ל ו ע פ רך ב ת הודגש הצו מ י י ק ת והקרן ה ו ר ד ת ס ה ל ה י ש א ל ק ח ה

ם י ל ו ק י ל יסוד ש ה יהודית. ע י י ס ו ל כ ו טי א ם מעו י נ רי פ ו ר ובאז פ רי ס ו ומהירה באז

ח כ ו דית של 96 יישובים. נ ה מי מ ק ה ת ל י נ כ ו ם גובשה ת י י נ מדי ם ו י י ל כ ל ם, כ י צבאי

ל ט ע ל ח ו ם ה י נ ג ר ו א ם מ י י ת ע ו נ ת ת ו ב ש י י ת ל גופי ה ל ש ב ג ו ב והיצע מ י צ ק אילוצי ת

ם י ת ר ש ם עדיין מ ק ל ח ב ת ש ו ר ש כ י ה נ ל גרעי : 45 ש ת ו ד ו ק ל 50 נ ם ש ו מ י נ י ת מ ר ג ס מ

ת א צ מ נ ם להצעה ה א ת ה , ב ם י כ י ר ד ת מ כ ר ד ה ם ב י ל ו ב ע ת לישו ו מ ו ק וחמישה מ , ׳ בצבא

ת ל ו ע ת פ ר א ו ש ק י הצעה ל ת י נ כ ו ה אז בהקשר ת ר כ ז ה נ נ ו ש א ר 2 ל 6 . ׳ ר ו ר י ב ב ד ו ו ב בעי

ת ר ג ס מ ת ו י ת ע ו נ , זיקה ת ת י נ ו י ע ר ת ו י א ל ק י הכשרה ח ל ו ט ם נ י ל ו ת עם ע ישבו ההתי

ה ס פ ת ח האדם, ש ו ת כ ל א ש י ל ר ש פ ן א ו ר ת ה כיוון פ נ מ י . הצעה זו ס ת נ ג ר ו א ת מ י ת ר ב ח

נה. דן המדי ת בעי ו ישב ל ההתי ת ש י ז ה המרכ ל א ש ע ב ק ר ק ת ה ל ב ג ל מ ה ש מ ו ק ת מ א

, ד ל פ צ ר . ה ת י נ כ פ ה יתה זו הצעה מ תר הי ו ת בי מ צ מ ו צ מ ת ו י נ ו י ס ת נ ר ג ס מ ו ב ל י פ א

ר 1949, אה׳׳ע IV/307/110 [להלן: א ו ר ב , פ ת י א ל ק ח ת ה ו ר ד ת ס ה ל ה 24. י׳ ויץ, המועצה המ׳׳ח ש

נה, ראה: א׳ ת המדי מ ק ת ה פ ו ק ת ת ב ו ב ש י י ת ה ת ה ל ו ע ל פ ת החקלאית]; ע ו ר ד ת ס ה ת ה צ ע ו מ

, ך מ ס ו ר מ א ו ת דה ל , עבו ה׳ נ ת המדי מ ק ה ת ו ת העצמאו מ ח ל וכח מ ת נ ו ב ש י ת ה ת ה ו י נ י ד מ , ׳ ן ר י ש

ב 1992. י ב א ־ ל ת ת ט י ס ר ב י נ ו א

, ן ז י, 9.8.1948; ש׳ רו ׳ ז מפא׳ כ ר , מ ד ל פ צ ר , 27.9.1948; א׳ ה ת ו נ כ ו ס ת ה ל ה נ , ה ל ו כ ש ׳ א 25. ל

, חוב׳ 1 (ינואר 1949<. ת ו ע י ד , י י צ ר א בוץ ה ת הקי צ ע ו מ

, י ׳ , מרכז מפא׳ ד ל פ צ ר ת, 17.11.48, אצ׳׳מ S 15/9448; א׳ ה ת ההנהלו ד ע ו ו ר ל י כ ז 26. ת

, 6.11.1948, אבי׳ג. ן ו י ר ו ג ־ ן 30.11.1948; יומן ב

269

ישי גבע

שהיה הדובר הראשי במפא״י בשאלות ההתיישבות, קבע בישיבת מרכז המפלגה בסוףל התנועות יחד אינן יכולות להעמיד לפעולת ההתיישבות מידית יותר 1948, כי כ מ*35 גרעינים. הוא קבע כי מבחינת ההכשרה והגיבוש החברתי הם נופלים מגרעיניעל הקרקע מותירה את מאגרי כוח האדם התנועתי, החלוצים בעבר, וכי העלאתם.פת ההתיישבות הגדולה ביותר בתולדות המפעל הציוני, ללא עתודה של ו ערב תנ ממש. הרצפלד האמין, כי את תוספת כוח האדם הדרוש ניתן לגייס מקרב יחידות הצבא והחיילים שישתחררו בגמר המלחמה. בהתייחסו לתרומתה האפשרית של העלייה ההמונית להרחבת ההתיישבות הוא דיבר על מילואים למשקים הקיימים. ההצעה" בתוך חודשים ספורים . להקים יישובי עולים כמסגרת לעצמם לא נזכרה אצלו כלל

ל תפיסה כוללת של התיישבות עולים. ל כ עתידה הצעה זו להתפתח ל את התגבשות תפיסת ההתיישבות החדשה של המדיגה יש לראות כמפגש בין שתי התפתחויות עיקריות שהקשר ביגיהן היה כללי בלבד: גיבוש רעיוגות ההתיישבות הממלכתית של בן־גוריון ומאבקו להשלטתם במפלגתו ובממסד ההתיישבותי מכאן ונסיונות פעולה מבוקרים שנערכו על ידי מחלקת ההתיישבות של הסוכנות בהנהגתו

של לוי אשכול מכאן.

ל בן־נוריון ת ש י ת כ ל מ מ ת ה ו ב ש י י ת ה ת ה ס י פ ת

בן־גוריון הקדים בהרבה את האחרים בהבנת גודל התמורה המתבקשת בדרכי2 בשעה שחבריו עוד התלבטו בין 8 ההתיישבות וקליטת העלייה עם השגת העצמאות. דפוסי הפעולה שנקבעו במסורת העבר לבין האפשרויות והצרכים שהציבה המציאות החדשה, הוא כבר התווה דרכי פעולה חדשות והמפכניות. בן־גוריון ראה שני מאגרי2 הוא דחה את 9 כוח אדם גדולים לביצוע ההתיישבות: חיילי צה״ל ועולים חדשים. הטענה בדבר אי־ההתאמה של העולים לחיי כפר ועבודה חקלאית. שעת החירום הלאומית הורידה מחשיבות מניעיו הרעיוניים המפורשים של הפרט ומחומרת

העקרונות שהנחו את ההתיישבות בתקופת היישוב:

עכשיו נביא יהודים כמות שהם ... לא נחזיק אותם במשתלות של החלוץ ...

לא הגליל ולא הנגב יעמדו בידינו אם לא יתמלאו ביהודים תוך זמן קצר ... לא ניתן עוד תקציבים גדולים כי אינם בידינו. לא נבנה להם בתים כי לאת אינוונטר כי איננו. נכניס אותם לכפרים עזובים ו וכל לקנ נספיק. לא נ ולעיירות הרוסות, נביא לשם פרות אחדות, נשלח לשם מדריכים אחדים שילמדו אותם איך לגדל ירקות ... אנחנו מוכרחים לעשות עכשיו את ההתישבות כמו שעשיגו את המלחמה ... לקחת כל בחור שידע או לא ידע

, שם. ד ל פ צ ר 27. א׳ ה׳ג. ם, 1.11.1947, אב׳ ר המושבי ע ו ם נ ן ע ו רי ו ג ־ ת בן ש י ג 28. פ

. , 6.11.1948, אב״ג ן ו רי ו ג ־ 29. יומן בן

270

מורשת ההתיישבות העובדת במבחן המדינה

לשאת רובה ושלחנו לחזית ... לא נבדוק, אלא נשלח מקסימום אנשים לעבודת אדמה בכל הדרכים ובכל האפשרויות ... בלי כל אותן המצוות הרבות שקשרנו עם היצירה שלנו בקיבוץ ובקבוצה ... אין מצוה גדולה מזו של יהודי היושב על אדמתו ומעבד אותה. אם זאת נעשה די לנו עתה, השאר בוא

3 0 א. בו י

התביעה מהעולים הייתה מעורה בתפיסתו את מדינת ישראל, שאינה רק כלי ומסגרת, אלא גם מגשימת חזון הדורות של העם היהודי. המדינה כבעלת מעמד רוחני ניחנה בסגולה לעורר את הזדהות הפרט היהודי עם הכלל הלאומי ומטרותיו. הקמתה כמו הסירה את הגבול בין ההכרחי לאפשרי: מה שעשו החלוצים מייסדי נהלל ודגניה3 בתפיסתו שימשה המדינה מקור השראה חלופי 1 לא נבצר גם מהעולים החדשים. למסגרת התנועתית שהצמיחה דורות מתיישבים בעבר; לצורכי המדינה הייתה עדיפות על דפוסי גיוס וחינוך מקובלים של חלוצים ועל עקרונות התיישבות שנתקדשו

במסורת ארוכה. תפיסה זו בדבר בואה של שעת כושר היסטורית, המעלה כוחות גנוזים, ומאפשרת שיטות פעולה ׳אי־רציונליות׳, הייתה נחלת רבים מבין מנהיגי המדינה, והיא הקלהל הכרעות שאינן עומדות במבחן הביקורת השקולה ונםיון העבר. מובן ב ק עליהם ל שחסד ההיסטוריה נזקק אצל אישים ריאליסטים אלה לכוח הכפייה של המדינה לשם גילויו: ׳את האלמנט הזה נביא אל החקלאות ברצונו או שלא ברצונו, בהכשרתו ואי3 קבע יוסף וייץ, מראשי פעולת 2 , הכשרתו ... ומשלא לשמה יבואו לשמה׳ ההתיישבות. המשמעות המעין־משיחית שיוחסה למדינה ולחץ צורכי השעה התירו לכפות על העולים את ההיענות למשימות לאומיות. היות רובם ככולם חסרי אמצעים

כלכליים עצמיים ותלויים לגמרי באמצעי המדינה העניקה משנה תוקף לדרישה זו. הפנייה לטיפוס מתיישב חדש גררה אצל אישים אלה שינוי בתפיסת טיבה האנושי של החלוציות, מדרך חיים פרי בחירה והכרה ערכית היא הפכה למעשה הסתגלות למערכת אילוצים כפויה (הסוציולוג א׳ וינגרוד היטיב לבטא זאת בשם ספרו3 לגישה זו היה גם היבט חברתי, 3 . R - חלוצים בעל כורחם) e l u c t a n t P i o n e e r s נות לשיעורי נשירה גבוהים ביותר בקרב המתיישבים. בן־גוריון קבע, שהתבטא בנכו כי יחלק ייקלטו ויישארו, השאר יעזבו. אבל הזמן יקר - ויחיש הושבת עשרת אלפים3 המון אנונימי תפס עתה את מקומו של חבר אנשים חלוצים. יישוב 4 . ׳ ל יהודים בגלי העולים היה כרוך גם בשינוי סטנדרטים תרבותיים מקובלים במסורת ההתיישבות

30. 1949ד׳ בן־גוריון, מועצת תנועת המושבים ברמלה, פברואר אה׳׳ע V307/675/1 [להלן: מועצת רמלה].

31. הנ׳׳ל, פגישה עם חברים, 8.4.1949, אב׳׳ג; הנ׳׳ל, ועידת ההסתדרות, עמי 319. 32. י׳ ויץ, מועצת רמלה; והשווה אשכול ושפרינצק, שם; ש׳ דיין, מרכז מפא׳׳י, 30.11.1948.

A. Weingrod, R e l u c t a n t Pioneers: Village D e v e l o p m e n t in Israel, Ithaca, NY .33

1966 34. ד׳ בן־גוריון, יומן המלחמה, ג, 23.12.1948, עמי 897.

271

ישי גבע

ודע ו י נ . והוא אי . . ת חקלאי ו י ה ב חדש ־ ׳הרוצה ל ש י י ת ל מ בר ע ת. יוסף ויץ די י נ ו הצי

ל ע כר הזעיר ב ת האי ת א ו א ר ל ל י ג ת שבהן היה ר ו צ ר א א מ ר ... הוא ב ו ט ק ר מה זה ט

ק ש ס מ ו פ י ו ט ת ו א , דומה ל ר ד או חמו ר ל פ ר ש ת ו י ל ה כ ל ל ידים, ו דה ש רי עבו מכשי

י ר פ כ ׳ ׳ ו דה י עבו ר פ כ ל ׳ ן ש ו נ כ ת ד ה סו ה בי ד מ ה זו ע כ ר ע 3 ה 5 . ׳ ר ה ב ה ו ל פ ש י ב י המצו ב ר ע

ב ש ו ל מ ר ההון ש עתי ם ו ד ק ת מ ב ה ר ו ע מ ק ה ש מ ם ה ג ד ה מ ב , שסטו במידה ר ׳ ם י ע ט מ

ם. בדי העו

דן המדיגה. ישב בעי ם המתי ד א ח ה ת כו ל א ש סף ל ו י ג ל ק י ד ן ר ו ר ת ן הציע פ ו רי ו ־ג בן

ם לי י י חי פ ל ת א ו ר ש ת ע ט י ל ק ם ל ת הדרכי ו ד ו ל א ן ע ל במשרד הביטחו ה ג ת ה ון ש בדי

ף ו ג ת ל ו י א ב ל יחידות צ ן ש ת ב ס ת ה ו ר ש פ א , הוא הרהר ב ק האזרחי ש מ ם ב חררי משו

ע כי ב . הוא ק ישב מתי

: ן כ ו מתו ג ק ו ר ת ו ג נ ל ת ש ו א י צ מ ב ם ש י ל ב ו ק מ ם ה י שג ר מהמו ט פ ת ה לי ל יש או

ן בניין הארץ נ כ ת ת ... האין ל י נ ו ר עי ת ו י א ל ק ת ח ו ב ש י ת ם ומלחמה; ה ו ל ש

ל ט ב ב ל ט ו ? או מ ל ל כ ד או ל חי ג לי ו א ד ל ידי הצבא? היש ל ין ע י ע הבנ צ ב ל ו

ם די ב גדו י כ ר ה ן צבאי ל ו נ כ ל ידי ת ר ע ש פ י אלה. האם אי א ה בין שנ תז טי האנ3 6 ? ן י י נ ב ה ו מ ח ל מ ל

ו ילי ב חי ל ר ב ר ו ע ת הצבא הישראלי ל ל ו ג ת ס ו א ה גילה ל מ ח ל מ ר ב ן הכבי הניצחו

, ת ו ב ש י י ת ם ה ג ך ש כ ק מ ת. הוא הסי ו ג ו י ת על ו י מ ו א ת ל ו ר ט י עם מ א נ א ת ל הזדהות ל

י ל ת ב ו י א ב ת צ ו ר ג ס מ ע ב ו צ י ב ת ל נ ת י , נ ם ו ל בוש הארץ• בדרכי ש א כי ל נה א שאי

ת ו ר ג ס מ ן ב ידו ישב נ ן הצבא המתי ו ת לה. רעי י ח ר כ ה ת ה י מ י נ פ ה המוטיבציה ה פ ו ק ת ש

יחס ף 1948 התי י בסו ז מפא״ כ ר ס מ ו נ י כ . ב י ב מ ו רי פ בו ן צי ו י עלה לד לא הו , ו ת ו מ צ מ ו צ מ

י ת ר ת הם ת ו ב ש י ת ה ודעים שצבא ו ו י אנ ן שטרם גובש: ׳ ו י ע ר ל ה זו כ ע צ ה ל ל ו כ ש א3 7 . ׳ ם י י ג י ל ב י ב ל אולי יש איזה ש ב , א י ר ת ס ד

ם ת מיד ע י א ל ק ת ח ו ב ש י י ת ה ם חדשים ל י ל ו ת החמישים לא גשלחו ע ו ע שנ צ מ ד א ע

ת דו חי י א ל ב דות צ ב יחי ס ה . ההצעה ל ע ו נ כ ש ה ו ר ב ס י ה כ ר ד ה ב ש ע וסם נ י עם ארצה; ג י הג

ל ח ה ישב ו ן הצבא המתי ו ן מרעי ו י ר ו ג ך ג ב ו ס ר ג ב ע 1949 כ צ מ א סתה. ב ו א נ ם ל ישבי מתי

ם י ר ע נ ת ה רה א ת המכשי י כ ו נ י ת ח ר ג ס מ ל צה׳׳ל כ ה ש י צ פ צ נ ו ק ת ה ו א מ ו ק מ ח ב ת פ ל

ן ת הביטחו ו ר י ק ש ו ח ת. ב ישבו ת התי מו י משי ו ל י מ ם ל ם החדשי י ל ו ע את ה ילידי הארץ ו

ם י ת ר ש מ ה ה ל ל (להוציא א י ל החי ה ש נ ת הראשו רו ת השי נ , כי ש ע ב ק ן ב־1949 נ ידו שנ3 8 . ת י א ל ק ה ח ר ש כ ה , ל ה ר צ ת ק ו נ ו ר י ר ט ח א , ל ש ד ק ו ם) ת י עי ויר המקצו ת הים האו ו ל י ח ב

ת ד א ס מ ה ל ד ע ו , נ ת י ת ר ב הדרכה ח ם ו די מו י , ל דה ו ת עב ב ל ש מ ת הכשרה זו, ה ר ג ס מ

ל החברה ת ש פ ת ו ש מ ת ה י ת ו ב ר ת ה ת ו י כ ר ע ת ה י ת ש ת ה כ ד ו ב ע ת ה ע ו נ ת ת ש ר ו מ

, עמ׳ 64. ת י א ל ק ח ת ה ו ר ד ת ס ה ת ה ד י ע 35. י׳ ויץ, ו, 26.11.1949, אב׳׳ג. ן ו רי ו ־ג 36. יומן בן

ת ב ק ו ת ג ר ו ק י ב , שם; י׳ חזן ( ד ל פ צ ר ; והשווה ה , 30.11.1948, אב״ג י ז מפא״ כ ר , מ ל ו כ ש 37. ל׳ א, עמי 181. ת ו ר ד ת ס ה ת ה ד י ע , ו ל ההצעה) ע

א, עמ׳ 235. ׳ ׳ ה תשי ל ש מ מ ן ה ו ת נ , ש י פ ו ק הס ח החו ס ו 38. נ

272

ן המדינה ח ב מ ת ב ד ב ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה ת ה ש ר ו מ

ד ו מ ע עדה ל ו ת זו, נ ש ר ו ל מ ם ש ל ש ת מיצויה ה נ י ח , ב ת י א ל ק ח ת ה ישבו ת. ההתי י הישראל3 9 . ה נ י ד מ ל הדור הצעיר ב ל ש דו ר הג ג ת א ת צה״ל כ ו ע צ מ א ב

חה אז בין ראשי ו ה שדו ס י פ ת ת ל י ת כ ל מ ת הגשמה מ ר ג ס ק מ פ י ז ס ת הביטחו ו ר י ק ש ו חישבים ל מתי ר ש ת ו י ח ב י ט ב מ ר ה ג א מ ת הצבא כ ה א ת א ר ת ש ישבו ת ההתי ו ע ו נ ת ה ו נ המדית הצבא הבריטי דו חי ו בי ד כ ל ת ה ם ש י נ ו ג ר א ם ב צי עו ה זו נ ס י פ . שורשי ת ם י י ל א י צ נ ט ו פח כ ו דה נ ח. העמי ׳ ל הפלמ׳ ת ש ו ס י ו ג מ ת ה ו ר ש כ ה ב ייה ו ם השנ ל ו ע ת ה מ ח ל מ ם ב י ר ט ו נ ה וע ו מצי נ ה שאי ד ו ב ק ע ו ש ף ל ר ט צ ה ם ל די לים העתי י י חי פ ל ת א ו ר ש ל ע ב ש ו ר ק רם ה שחרוה, נ י המדי ת משאב א צ ק ה י ב א ל ק ח ח המשק ה ו ת י פ ה ל נ ת י נ ה ש פ ד ע ה ה , ו ת ו ק ו ס ע ע ת פ ש

4 0 . ם י ר ר ח ת ש מ לים ה י י החי פ ל ת כ ישבו ל ההתי ח המשיכה ש ו כ ה ב נ ו מ א ת ה חיזקו א

ל שליחי ת ש י ב י ס נ ט נ י ה א ר ב ס ת ה ל ו ע ה בצבא פ ל ה נ ת ם ה י נ ו ה האחר מ ח ל מ בחודשי הם י נ ו ג ר לים א י ל החי ת ש וזמה עצמי ת הוקמו בי ו ב ת ר דו חי 4 בי 1 . ת ו ב ש י י ת ה ת ה ו ע ו נ תק הן ס ן ע ד הביטחו ר ש מ מם׳ ב קו ילים ושי ב החי ישו י 4 ׳האגף ל 2 . ת י א ל ק ת ח ו ב ש י י ת ה לת. ישבו י ההתי נ י ע ר ן ג ו ת והן בארג ו א ל ק ח ם ל י נ ו פ ם ה לי י ם לחי י י ל כ ל ם כ י צ י ר מ במתן תד 2,000 חיילי נח׳׳ל), ב ל מ ת ( ו ב ש י י ת ה ם ל עמדי ילים מו ו 4,000 חי א צ מ ס 1949 נ ר א מ בם בי ישו ם לי י ד ד ו ב ף כ ר ט צ ה ם ל י ש ק ב טם מ עו מי ם ו י נ ו ג ר ם ב־52 א י ג ג ר ו א ם מ ב ו רם ל ו כ ם כ ב ו , ר ר ע ו ת נ ע ו נ ל ת ע ש ק א ר ל לים, ל י י חי נ ם גרעי ו . קי ם י ק י ת ם ו י י א ל ק חל א י צ ם נ ו פ ל ה ד ע ו העי מ , כ י פ ו ת י ב ש ש ו ב או מ ש ו ל מ ת ש ר ג ס מ ב ב ש י י ת ה ם ל י ש ק ב מת י ב ר ת: מ ו ת זו דל ו ר ר ו ע ת ת ה ו א צ ו ל היו ת ע ו פ 4 ב 3 . ה ם ז י ב ש י י ת ר מ ג א ל מ הגבוה שם צי עו , הנ ם י י נ ו ג ר ם א י מ ר ו ג ר ל ב ע ת. מ ו ישב יעם להתי י הג נ פ ד ל ו עו ר ר ו פ ת ם ה י נ י ע ר ג הל ת ש י ס י ס ב ה ה ש ל ו ח ן ה א ם כ ה ג ת ל ג , נ ה ל ם א י נ ו ג ר א ל הצבא ב ל ש ו פ י ט ן ה פ ו א ר ב ק י ע בת 1950 ל י ח ד ת ת. ע ישבו ע ההתי ו צ י ב ת ב י ת ר ב ח ת ו י נ ו י ה רע ר ש כ ר ה ס ו ח ם מ ד ח א ו כם ב ו ר ם ב י כ י י ת ש מ ם, ה ם מושבי ל ו י חיילים; כ נ רעי ל ידי ג קמו כ־16 יישובים ע הוה ההכשרה ב ל ת ש ו ה ב ל היחיד ש י ח ל כ ׳ ר הנח׳ ת ו א נ ב צ ת ה ר ג ס מ . ב ם י ת המושב ע ו נ ת ל

. ר היום הצבאי ד ס ת ב ו ב ש י י ת ה ל

ל ו כ ש ל לוי א ת ש ו ב ש י י ת זמת ה ו ם - י י ש ו ט ם נ י ר פ כ ם ב י ל ו יישוב ע

ה ק ל ח מ ו ב זרי חבר עו ל ו ו כ ש י א ו ו ל ן בחנ ו רי ־גו ל בן ים ש ת ההרואי ו נ ו ר ת פ ל ל י ב ק מ בק ש מ ח ה ו ת י פ ל ב הארץ ו ישו ת לי ו נ ו ם ש י דרכי ר י פ מ פן א ת באו ו נ כ ו ס ל ה ת ש ו ב ש י י ת ה ל

39. ד׳ בן־גוריון, דברי הכנסת, 11, ישיבה סיח, 15.8.1949; ח׳ בן־אשר, שם, ישיבה ע״ב,.29.8.1949

40. א׳ הרצפלד, מועצת רמלה; ב׳׳צ ישראלי, מועצת ההסתדרות החקלאית, עמי 102-99. 41. יומן בן־גוריון, 9.1.1949, 21.3.1949, אב׳׳ג; על נסיון הטיפוח של גרעיני התיישבות

במסגרת הצבא, ראה: א׳ שירן (לעיל, הערה 24), חלק ד. 42. ראה, לדוגמה: גרעין חיילים בן־עמי, גרעין אוויראים להתיישבות בישראל, ארגון גן

גבעתי, אצ״צ, מיכל 252, תיק 9629. 43. שנתון הממשלה תש״י, עמי 62; יומן בךגוריון, 21.3.1949 אב׳׳ג; דו׳׳ח לוועידת

ההסתדרות החקלאית, עמי 49-48.

273

ישי נבע

החקלאי. הצורך לעבד במהירות שטחים נרחבים עורר אותם להרהר באפשרות הקמתן של חוות גדולות המנוהלות על ידי מומחים, שבהן יעבדו העולים כשכירים וירכשו גיסיון חקלאי. הדוחף העיקרי לדרך זו היה יוג׳ין בלאק, מומחה כלכלי אמריקני ששימש יועץ לממשלת ישראל. הוא בחן את שאלות הפיתוח של החקלאות הישראלית לא מזווית הראייה של קליטת עולים חסרי הכשרה, אלא מזווית ראייה כלכלית. לדעתו, המשק החקלאי הזעיר במתכוגת המושבית לא היה יכול להגיע לרווחיות. היו שהציעו להפקיד את משימת ההקמה וההפעלה של החוות החקלאיות בידי סולל־בונה. ההצעה בכללה לא זכתה לדיון מקיף במוסדות ההתיישבות; היא הייתה מגוגדת למסורת ציונית ארוכה, שתפסה את החקלאות לא רק במונחי כדאיות

כלכלית, אלא גם כדרך חיים ליחיד ולציבור. בהערכה שלאחר מעשה קבע אשכול:

חשבנו איך להקנות את עניין ההתישבות החקלאית מתוך גישה נפשית, מתוך רצון להיצמד לאמא אדמה ... הרי במאות טרקטורים אפשר לגמא את כל האדמה; תעסוקה וחיים בצורה זו יספקו רק למעטים. והרי לפנינו בעיית

4 4 . ם העסקת והעשרת עושר רוחני לרבבות ולמאות אלפי

ממרחק כמה שנים תיאר אשכול את הדחיפה להתחלת התיישבות העולים כעניין כמעט מקרי, שהתרחש אגב ביקורו בכפר ערבי נטוש בקרבת רמלה. גילוי כפר, וסביבו שדות ומטעים עזובים שניתן לשקמם, עורר אותו שבתיו כמעט לא נפגעו להכיר בקיומה של תשתית מוכנה של התיישבות, שניתן לנצל אותה לצורך קליטת העולים. האפשרות המידית לספק דיור ופרנסה לעולים בהוצאות נמוכות יחסית, ובלי לכבול בכך את ידיהם של מעצבי התוכנית הכוללת לפיתוח המשק החקלאי במדינה, עוררה אותו לקשור בין שני גורמים שנראו עד אז מנותקים זה מזה: המוני עולים מובטלים הסמוכים על שולחן הסוכנות במחנות והאינטרס הלאומי העליון של יישוב

4 5 שממות הארץ. הנהלת הסוכגות ומשרדי הממשלה לא לקחו כמעט שום חלק בגיבוש ההצעה ובתכנון הראשוני של קליטת העולים בהתיישבות. הייתה זו יוזמה של אשכול,

4 6 שגובשה במחלקה להתיישבות ונכפתה על הממסד ההתיישבותי של המדינה. בגישתו הריאליסטית הכיר אשכול, כי הצבא אינו מתאים לעסוק בחקלאות כדרך חיים, כי אפשרויות הקליטה ביישובים החקלאיים הקיימים הן מוגבלות, ואילו מאגר כוח האדם ההתיישבותי המוכר מהעבר כמעט נדלה. בתנאים אלה נראו לו העולים,

על אף כל חסרונותיהם, כעתודה הממשית הגדולה לפעולת ההתיישבות. בנובמבר 1948 הציע אשכול לראשונה בהנהלת הסוכנות ובמרכז מפא׳׳י תוכנית

כללית לקליטת העולים בחקלאות. תוכניתו דיברה על שתי מסגרות: א. מחנות מעבר בתוך גושי ההתיישבות העובדת הוותיקה, שבהם יוכשרו העולים

ם. ת המושבי ע ו נ ת ת ד י ע , ו ל ו כ ש 44. ל׳ א׳ 89-88. מ ב 1969, ע י ב א ־ ל , ת ה מ ד ת א י ר , ב ׳ ה ש ע ת מ ראשי , ׳ ל ו כ ש 45. ל׳ א

.4.4.1949 , ת ו נ כ ו ס ת ה ל ה נ , ה י ק ס נ י ג ר 46. י׳ ב

274

ישבות העובדת במבחן המדינה מורשת ההתי

לחיי כפר ולעבודה חקלאית. בכל מחנה יתגוררו 50 משפחות עולים, שיתקיימו מעבודות חוץ וממשק־עזר קטן. היישובים הוותיקים נקראו להעסיק את העולים כפועלים שכירים ולספק מדריכים שיכשירום להתיישבות קבע. ב. התיישבות קבע של עולים בהדרכת מתיישבים ותיקים בכפרים ערבים נטושים. אשכול האמין כי בתוך שנה ניתן יהיה לגבש בשתי המסגרות גרעינים של מועמדים שבחרו בחקלאות כדרך חיים והוכיחו את יכולתם לעמוד בדרישותיה. תוכנית זו הייתה מוגבלת ונסיונית בעיקרה: 20 מחנות מעבר ו־20 היאחזויות בכפרים נטושים; בסך־הכל 2,000

4 7 ת. משפחו תכנון דרכי ההתיישבות של העולים באותה תקופה הודרך על ידי צרכים מידיים ולא לווה בחשיבה חברתית וארגונית שיטתית באשר להתאמת מבנה היישוב לטיפוס המתיישב החדש ולאפשרויותיה של המסגרת הממלכתית. דחייתה של שיטת המשק האדמיניסטרטיבי, שהציעו המומחים הזרים, עדיין הותירה מרחב גדול של דפוסים חברתיים בין שותפות כוללת, כדרך הקיבוץ, לבין המשק החקלאי הפרטי, כדרך המושבה. בפועל נלקחו בחשבון שתי אפשרויות בלבד: דרך הקיבוץ מכאן ודרך המושב, המבוסס על קואופרציה מקיפה של תאים משפחתיים, מכאן. התיישבותלת מוסדות משקיים משותפים ומסגרות מחייבות של עזרה הדדית הייתה טו פרטית נ מחוץ לקונסנזוס של המפעל הציוני זה עשרות בשנים. אימוצה היה עשוי לקרב את בני העלייה ההמונית לחיי כפר ועבודה חקלאית, אך הוא סתר את כל מסורת ההתיישבות של תנועת העבודה. העולים עצמם לא נשאלו כלל על טיב המסגרת

החברתית הרצויה להם. קברניטי ההתיישבות ראו את יתרון המושב על הקיבוץ לגבי מתיישבים אלה כמעט כמובן מאליו. קליטה בקיבוץ חייבה את העולים למהפכה כוללת, ואילו המושב היה קרוב לדרך חייהם הקודמת מצד ההתבססות על התא המשפחתי ומצד התפיסה4 יש לזכור שהעדפת 8 המאוזנת יותר (מזו שבקיבוץ) של רצון הכלל ורצונות הפרטים. המושב סיפקה מצפן כללי בלבד לניהול התיישבות העולים; בתקופה הראשונה חייבו

ל דרך פעולה שתאפשר להחזיק את המתיישבים במשק חקלאי. כ המסגרת ההתחלתית של התיישבות העולים הייתה רחוקה מאוד מללמד על העתיד הצפוי לדרך פעולה זו. בישיבת הנהלת המחלקה להתיישבות בינואר 1949 נמנעו במכוון מהגדרת העולים כמתיישבים: ייאמר למתיישבים שהם נמצאים במקומותיהם בתחילה לשם הכשרה לקראת התישבות ודואגים להם בתקופה ראשונה לפיתוח משק עזר. רק כעבור שנה יוחלט סופית מי מהם המתאימים להתישבות ואז יקבעו התנאים4 מעמד זה התבטא גם במסגרת המוסדית והתקציבית. הוחלט כי 9 . והשטח להתישבותם׳

47. ועדת ההנהלות, נובמבר 1948, לעיל, הערה 44; ל׳ אשכול, הנהלת הסוכנות, 22.11.1948; הנ׳׳ל, מרכז מפא׳־י, 30.11.1948, אב׳׳ג.

D. Weintraub, M. Lissak, Y. Azmon, M o s h a v a , Kibbutz and Moshav, Ithaca, NY .48 1969

49. סיכום הדיונים של הנהלת המחלקה להתיישבות [להלן: דיוני מחה״ת] 11.1.1949, ארכיון יד־אשכול.

275

ישי נבע

את שיפוץ הבתים ואספקת מי השתייה בכפרים הנטושים תממן מחלקת הקליטה בסוכנות, את עבודת החוץ יספקו לשכת העבודה והקק׳׳ל, ואילו המימון להקמת משק־העזר יבוא מתקציב המחלקה להתיישבות. הקמת משק־עזר בערים ערביות שננטשו ובשכונות עולים חדשות נעשתה אף היא באותה מסגרת. עברו שלושה חודשים בלבד, ומה שהתחיל כניסיון צנוע כבר נתפס כפעולה רחבת היקף. המפגשנות להתמיד בחיי כפר והכרת הצורך הלאומי הדוחק בהרחבת עם עולים המגלים נכו ההתיישבות סילקו את החששות שליוו את התחלת הפעולה. המחלקה להתיישבות

5 0 ת. החליטה לפרוש חסות מלאה על קליטת העולים בחקלאו דפוסיו המשקיים והחברתיים הספציפיים של יישוב העולים לא נקבעו; עצם העברת העולים מהמחנות לכפר והעמדתם במבחן היומיומי של העבודה החקלאית היו קודמות לשאלת הארגון. מסגרות אלה, של מחנות המעבר ושל הכפרים הנטושים, נועדו לענות על שתי תביעות סותרות: הכשרת העולה לעבודה חקלאית מכאן והתחלה מידית של פעולת התיישבות מכאן. שיטת ההכשרה של גרעיני ההתיישבות ביישובים הוותיקים לא התאימה לעולים, רובם בעלי משפחות, חסרי כל ניסיון חקלאי ומוכנות לחיי קיבוץ או מושב. הצורך בפתרון מידי לשאלות השיכון והפרנסה של העולה ומשפחתו חייבו לעשות את ההתיישבות עצמה למקום ההכשרה. הפיקוחפת ניסיון ומבחן, שרק בסופה יקבלו וההדרכה בידי המתיישבים הוותיקים הבטיחו תקו

העולים את האחריות המלאה לקיום יישוביהם.ועות ההתיישבות הוותיקות לעכל את המתיישב החדש ואת נוכח הקושי של תנ שינוי הערכים הנדרש בדרכי הפעולה (על כך ראה בהמשך), נערכה המחלקה להתיישבות של הסוכנות לקליטת העולים בכוחות עצמה, ובמקביל הופעל לחץ כבדועות ההתיישבות ועל פרטים בתוכן להירתם על המרכז החקלאי, על הנהגות תנ

למילוי המשימה. במועצת ההסתדרות החקלאית קבע אשכול כי

העבודה בין כך תעשה, כי אין כוח אשר יעמוד גגד זה אם היהודים ירצו ללכת לחקלאות ... יתכן ויתברר שלא יוכלו ... אבל רצוננו צריך להיות מכוון לפתיחת כל מכמני הקודש בפניהם ... ואם לא יוכלו לקחת - לא

5 1 יקח.

העלאת התיישבות העולים מניסיון מבוקר לפעולה רחבת היקף קשורה ללא הפרד לאישיותו ולמעמדו של לוי אשכול בממסד הממלכתי של ראשית ימי המדינה. בן־

גוריון קבע בתחילת 1951 כי

בשטח אחד העזנו לסטות מן המסגרת הנוקשה ולפרוץ נתיבות חדשיםפת המדינה וקיבוץ הגלויות - והוקם המפעל האדיר ההולמים תקוונתי והחשוב ביותר לאחר הקמת המדינה ונצחוגות צבא הגנה לישראל. כו

י מחה״ת, 4.3.1949. נ ו 50. די, עמ׳ 197-196. ת י א ל ק ח ת ה ו ר ד ת ס ה ת ה צ ע ו , מ ל ו כ ש ׳ א 51. ל

276

ישבות העובדת במבחן המדינה מורשת ההתי

ל ב ו ק מ א כ ל , ש ם י ל ו ע ת ישובי ה מ ק ה ל ב ו כ ש ל א ת ש י נ כ פ ה מ ה ת ו ז ע ו נ ה ה פ ו נ ת ל" . ם י נ ת ש ו ר ש ך ע ש מ ו ב נ ל צ ג א ו ה נ כ ו

, ם י ג ר ט ק י מ נ פ ו ב י ם על י נ י עמד בראש המג ו ו ת ו ג א הי ל זה, הנ ע פ ל יזם מ ו כ ש אקדי י במו ו המרכז ד מ ע ם. מ י ת שנ ו ר ש ך חיים ע ר ד ל ה ו ג ל פ מ ו ל י ם היו חבר ה ם מ י ב ר שה ק ל ח מ דית וראש ה ת היהו ו נ כ ו ס ת ה ל ה נ ק הישראלי - חבר ה ש מ ת ה ו ל א ש ה ב ע ר כ ה הת ו א ל ק ח ם 1952-1950, שר ה י נ ש ת ב ו נ כ ו ס זבר ה , ג ר ו ש ע ב ל ו ר ך ק ש מ ה ב ת ב ו ב ש י י ת ה לת ו ב ש י י ת ת ה ף א ו ח ד ו ל ר ל ש פ י 1952 - א נ ו ר 1951 ושר האוצר מי ב ו ט ק ו א ח מ ו ת י פ ה ו

. ת ישראל נ י ד ל מ ת ש ו ש ח ר ת ה ז ה כ ר מ ם ל י ל ו ע ה

ם י ל ו ע ת ה ט י ל ק ת ב ו ב ש י י ת ה ת ה ו ע ו נ ד ת י ק פ ת

ל ן ש ו נ כ ת ה ה ו ס י פ ת ל ה כ י ב ז ב מרכ י כ ר יתה מ קה הי תי ו ת הו ד ב ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה ת ה חסו

ם: ה טעמי מ ך כ כ ו ל נ ת י . נ י א ל ק ח ק ה ש מ ה ב י י ל ע ת ה ט י ל ק

ת ר ו ס מ ע ה ק ל ר ה ע י ל א ת מ נ ב ו ט מ ע מ ה כ ת א ר ע נ ק ר ק ם ב י ל ו ע ת ה ש ר ש ה ת ל ו צ ל ח י ה א. ה

ה בארץ כ ר י ד כ ם ממשי צי ך חלו ו נ ם בחי י ל דו ת והישגיה הג ד ב ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה של ה

ת פ ס ו ה נ י ל ו ח ה כ א ר י נ א ל ק ח ק ה ש מ יה ב ת העלי ט י ל ק י ב ז כ ר ד מ י ק פ י ת ו ל י . מ ה ל ו ג ב ו

. בדת ת העו ו ב ש י י ת ה ל ה ה ש רי סטו בהי

ת ו ב ש י י ת ה ם ל ת ר ש כ ה ם ל י א ת ה מ א ר א נ ת ל י ב י ט ר ט ס י נ י מ ד טה א ם בשי י ל ו ע ב ה ישו ב. י

ו ל ת נ ת ש ו י ל ק י ד ר ת ה ו פי ת הצי ת באה להגשים א י ת ע ו נ ת ת ו ס ך חיים חדשה. ח ר ד כ

ה ב י ט נ ר ט ל וה א ת המהו י ת ו ב ר ת ת ו י ת ר ב ת ח ר ג ס מ ם ב ב ו ל י י ש ר , ק ם י ל ו ע ת ה ט י ל ק ב

ת חיים ר ג ס ם מ י ל ו ע ק ל פ ס ו ל ל כ . המושב או הקיבוץ י ר ב ע ת חייהם ב ר ג ס מ ת ל ל ל ו כ

ת. י הישראל ת ו י נ ו ת הצי ו א י צ מ י ל נ ג ר ו ן א פ ה באו ר ו ש ק ת ה ש ב ו ג מ ה ו פ י ק מ

ת כ ר ע מ ם ב י ל ו ע ל יישובי ה א ש ל מ ם ה ב ו ל י ת ש ח א י ט ב ה ה ל ד ע ו ת נ י ת ע ו נ ת ת ו ס ג. ח

תה ו י נ י ג במד ו ר ל זה היה א ו ק י ם. ש י על ק הפו ש מ ת ו ו ר ד ת ס ה ל ה ת ש י ל כ ל כ ה ת ו י נ ו ג ר א ה

: ם י ר ו ט ק ה ס ש ו ל ש ב מ כ ר ו מ ב ה ר ו ע ק מ ש ל מ ה ע ר ב י ד , ש י ״ א פ ל מ ת ש ל ל ו כ ת ה י ת ר ב ח ה

ל טי ש נ נ מי ו ה הד ד מ ע ת מ ח ט ב . ה פרטי ת ו ו נ ו השו תי רו י לדו ל ע ו פ ־ י ב י ט ר פ ו א ו , ק י ת כ ל מ מ

ה כ ר ע מ ת ב ו ע מ ש ב מ ה כהישג ר ת א ר מי נ ק הלאו ש מ ל ה י ש א ל ק ח ר ה ו ט ק ס ת ב ו ר ד ת ס ה ה

" . ל א ר ש ת י נ י ד ל מ ת ש י ת ר ב ח ה ה ת ו מ ל ד ע

ב רם ר ו תה ג ו ו ם הי י ל ע ו פ ק ה ש מ ת ב ב ל ו ש מ לה ה דו ם ג י ל ו ת ע ו ב ש י י ת ל ה ת ש י ז ח ת ד. ה

ן ו רי ־גו . בן ם ת ל ו ע י פ כ ר ד ה ל נ י ד מ ו ראשי ה נ ת נ ת ש י ט ס י ל א י צ ו ס ת ה ו נ ש ר פ ת ב ו ב י ש ח

א 5 הוא ל 4 . ׳ ת י ט ס י ל י צ ו ה ס נ י ד ת מ מ ק ל סף ה ם ע מדי ו עו נ ח נ א י ׳ ת 1949, כ ל י ח ת ע ב ב ק

52. מכתב בן־גוריון לזיאמה ארן, 6.1.1951, אב׳׳ג; ד׳ גלעדי, ׳לוי אשכול - קברניט ההתישבות ההמוגית׳, מכון גולדה מאיר, נייר דיון מס׳ 71, ספטמבר 1993.

53. פ׳ לבון (לוביאניקר), ׳תפקידי המפלגה ועתיד ההסתדרותי, מולד כרך ג, חוב׳ 10 (ינואר 1949); הנ׳׳ל, ועידת ההסתדרות, עמי 29-28.

54. בן־גוריון בכינוס ועדי פועלים, 12.2.1949; והשווה הנ׳׳ל בכינוס פועלים 4.2.1949; הנ׳׳ל, ועידת ההסתדרות, עמי 5.

277

ע ב י ג ש י

רמים ו ת כמד. ג ו ד כ ל ת ה ו מ ל צ ב א י זם התחי רה; הסוציאלי ת סדו י ת ר ב ה ח מ ר ג ו ר הציע פ

ה צי ז בי קטי דו , פרו ת ו י ו ל ץ ג ו ב י , ק ם י ל ע ו פ ן ה ה: שלטו נ י ל המד ה ש ת מ ק ה ם ב י רי סטו הי

. י עצמאי נ ם מדי ו י לק ת ו י ל כ ל כ ם ה ת ט י ל ק י הכרחי ל א נ ת ם כ צ ר א י יהודים ב נ ל המו ש

ם י ב ש י י ת מ ם ל לי ת העו כ י פ , ה ו ת ע ד ותר היה, ל ק בי ה ב ו מ ה ה צי ז י ב קטי דו ס הפרו ו פ ד

ת החלה ם, ע טושי ם הנ י ר פ כ ם ל י ל י העו נ ת ראשו ר ב ע י ה ר ח ה א ם. כחצי שנ י חקלאי

ל ו כ ש בר א , די ו ה ז ט י ל ך ק ר ל ד יה ש י ו כ ת באשר לסי י ב ו י ת ח י נ ו ש א ה ר כ ר ע ש ה ב ג ת ה ל

ם ה ... א ת ו ע א צ ב ת ה ו ה ב צ ו י ר ׳ ר מפא׳ ש סטי א י אל צי ן סו ו ו י ת בכ י ר ר ג ה א כ פ ה מ : ׳ על

ף גפש ל 4 א 0 0 - 5 0 0 ־ ע ל י ג ה ו ל נ י ם, על די ן יהו ו ת 2 מלי ו א ב ם ה י 5 השנ - 6 ־ יהיו בארץ ב

ע בדרך י להג ת הזו ו י ר ו ט ס ה ות ה ת ההזדמג ל א צ נ ו ל נ ת ל ו כ י ן ב י מאמי נ ת ... א ו א ל ק ח ב

" . ׳ ׳ ׳ ם ׳׳סוציאליסטי י ל ע ו ק פ ש ה שמשקה מ נ י ד מ ם ל ו ל ש ה ב כ פ ה ל מ כה ש הארו

ל המשק הפרטי ם ע י ד ב ו ע ק ה ש ל מ ת ש י ת ל ש מ מ ה ה פ ד ע ה ת ה ל א ל ה הימין ש מחנ

ת י ת ש ר ת צו , היה לי ו י בר ת דו ע ד , ל רי בו ד ההון הצי י ק פ ה. ת נ ל המדי י ש א ל ק ח ר ה ו ט ק ס ב

ה נ י המדי ט י נ ר ב 5 ק 6 . ק ש מ ל ה זציה ש ציאלי ר לסו ש מכשי מ ש לא ל ם ו י ר ו ב י ם צ י ל ע פ מ ו

א גם ל , א ת י ט ס י ל א י צ ו ה ס נ י ח ב ק מ א ר , ל ת ו ר ד ת ס ה ה י ו ת כ ל מ מ ק ה ש מ ת ה פו א העדי

ת יעדים כמו ג ש ה ה הכרחי ל א ר ן כזה נ ו נ כ . ת ל ל ו י הכ מ ו א ל ן ה ו נ כ ת י ה כ ר ו ת צ נ י ח ב מ

ת ההון ו ב י ש ח ם. הם הכירו ב לי ל העו י ש ת ק ו ס ע ת ה ה נ ב מ י ה ו נ ן ושי י ס ו ל כ ו ר א ו ז פי

. תי י ק התעשי ש מ ל ר ו י ע ו ל ת ו ג א י י ס ו ל ט ך נ , א הפרטי5 7 . ת ו י ת כ ל מ מ י ה ת במושג ד ב ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה ו ל פג ת שהו ו ש י ר ד ת ה ל א י ל כ ן ה ו רי ו ־ג ה. בן

י ההגשמה ל כ ם ששימשו כ בדי ת העו ו ר ד ת ס ה ת ו גי ו ת הצי ו ר ד ת ס ה ה ל מ ד ב ה ה, ב ג למדי

ה ג כ ו י ת , הן מצד ביטו ת ל ל ו ת כ ו ע מ ש ו מ י נ , הייתה בעי ת י נ ו י צ ה ה ע ו נ ת ל ה ים ש י המרכז

ה בין היקף ל ג נ ם ש ר העצו ע פ ת והעוצמה. ה ו כ מ ס ד ה צ דית והן מ ה היהו מ ו ק ת ל ה ש

ת ו א מ צ ע ל ה ה ש נ ו ש א ר ה ה נ ש ן ב פ ק י ה ת היישוב ל ו נ ת ש ו ר ש ע ת ב ו ב ש י י ת ה ה יה ו העלי

ת ו א מ צ ע ת ה ג ש ה. ה נ ת המדי מ ק ל ה רה ש ת הכבי רי סטו ת ההי ו ע מ ש מ ה ל ח כ ו ו ה שימש ל

ה חלוציו: נ ח מ מי ל ל הלאו ל כ ת היחסים בין ה ר חדש א ו ש י מ , ל ו ת ע ד , ל ה ת ל ע ה

, עד כאן היו ן ט ם ק י כ ר י ע ו נ ו בשי יבים עכשי ת ... חי ד ב ו ע ת ה ו ב ש י ת ה ו ב נ י ר ב ח

ל ... ל ה נ ד ו ק ועין חרו מ ע ה ומשמר ה י נ ג ד ת רזרבה ל נ י ח ב ק ב ם ר י ל ו ע ל ה כ

ת ת א ו א ר יבים ל ם חי מי י ם הקי ה. המשקי ל פי ה ע ר ע ק ת ה ך א ו פ ה ע יש ל ג ר כ

ת סין ו מ ו ח תכן ש א י ם היהודי ... ל ע ת ה א ה ו ת העלי ם א י ש מ ש מ ם כ מ צ ע

, מאי 1949, י ׳ ת מפא׳ ד י ע ו ו , הרצאה ב ׳ סטי י אל צי ם סו י ל ע ו ק פ ש מ בדרך ל , ׳ ל ו כ ש 55. ל׳ א

ג. ׳ עידה, אב׳ ו ל הו ו ק ו ט ו ר פבה טי, 9.3.1949. , 1, ישי ת ס נ כ י ה ר ב , ד ר י פ 56. י׳ ס

ת ש י ג ת ראה פ ישבו ת ההתי ו ע ו נ ן ת י ה לב נ ת היחסים בין המדי כ ר ע ת מ ן א ו רי ־גו ת בן ס י פ ל ת 57. ע, 16.9.1949, שם; ת ו צ ו ב ק ה ־ ר ב דת ח עי ו ו ו ב מי או ; נ , 8.4.1949, אב״ג ן ו רי ו ג ־ ם בן ם ע י ר ב חד, 7.4.1950, ־חרו ן י בעי ״ א פ ל מ ס אזורי ש ו נ י , 2.9.1949, שם; כ י ד ע ל ר ג פ כ י ב ״ א פ ס מ ו נ י כ, נאי : י׳ י ן ו ת של בן־גורי י ת כ ל מ מ ה ה ס י פ ת ל ה , 27.5.1950, שם; ע ם י י ח ־ ת י י ר ק ס ב ו נ י שם; כהדמות , ׳ ת ל ו , 45 (תשרי תשמ״ח<; י׳ ק ה ר ד ת , ק ׳ ן ו רי ־גו ל בן ת ש י ת כ ל מ מ ה ה ס י פ ת ה ׳, ׳ רו ן ודו ו , ׳דוד בן גורי ל י נ , עמ׳ 62-58; ה ו י ל ש ב ת י ב א ־ ל , ת ם י ד ס י י מ ת ו ו ב , א ׳ לה ו ד הג ו

.(1987) 1 , ת י ש ד ו ה ח ר י ק ס

278

ה נ י ד מ ן ה ח ב מ ת ב ד ב ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה ת ה ש ר ו מ

שהוקמו בתוך ההתישבות יהיו למכשול לעצם ההתישבות. די לנו אם בשנים הקרובות נקיים את המצוה הפשוטה, האלמנטרית, של העלאת רבבות יהודים על אדמת ארץ ישראל בכל צורת התישבות שהיא; ומותר לבן הקיבוץת יחד ולהעלות את היהודים כ ל המאוחד ולבן חבר הקבוצות ולבן המושב ... ל האלה על אדמת הארץ ולעבדה. אם לא - תיפסח עליהם ההסטוריה, הם יהפכו

5 8 לכת קטנה ועקרה.

לדעת בן־גוריון, הקמת המדינה הציבה את תנועות ההתיישבות בפני הכרעה היסטורית גורלית: לסגל עצמן ללא תנאי לצורכי קליטת העלייה ההמונית או להמשיך לדבוק בשיטות פעולה מסורתיות. הדרך האחת תדחק אותן לשולי ההיסטוריה היהודית ותוריד אותן לדרגת קיום אינטרסנטי ומוגבל; הדרך השנייה תחלץ את ההתיישבות העובדת ממעמד של מיעוט חלוצי אליטיסטי ותציג אותה כמסד

החברה הישראלית החדשה.

בשנות העצמאות הראשונות השתעשע בן־גוריון באפשרות של שידוד מערכות כללי בתנועת הפועלים, שיבטיח את ההופעה של נושא ציבורי חדש המתאים להרמת משא המדינה. תפקיד זה הוא ייעד למפלגה שאינה רק כלי שלטון מדיני, אלא גם מסגרת להזדהות מוחלטת של הפרטים עם הכלל ומטרותיו. במבנה של מפא״י הראויה נועד לתנועה החלוצית מעמד של אוואנגארד הממלא תפקידי הנהגה ועומד בחזית ההתמודדות הממשית עם אתגרי קליטת העלייה, ההתיישבות והביטחון. את התגלמותה המובהקת של התנועה החלוצית הוא דאה בקיבוץ, המושב נזכר רק בשורה

5 9 השנייה.

תביעת בן־גוריון התנגשה עם המציאות הפוליטית והארגונית הקרועה של ההתיישבות הקיבוצית. הקיבוץ הארצי של השומר־הצעיד והרוב בקיבוץ המאוחד הזדהו פוליטית עם מפ״ם, שנמצאה מאז תחילת 1949 באופוזיציה לממשלת מפא׳׳י. הדיונים שהתקיימו בצמרת מפא״י, בהשתתפות מנהיגי חבר־הקבוצות והמיעוט המפא״יי בקיבוץ המאוחד, הוליכו בתנאים אלה לא לבניין מפלגה חלוצית, אלא

ג נוסף בתנועה הקיבוצית ולהקמת איחוד הקבוצות והקיבוצים. לו לפי

ההיערכות הבסיסית של תנועות התיישבות מכאן ומפלגה פוליטית מכאן נותרהועות ההתיישבות בעינה, אך העמדה העקרונית של בן־גוריון באשר למחויבותן של תנ בעידן המדינה לא השתנתה. הוא דרש מהן להתגבר על פילוגיהן ההיסטוריים ולהיחלץנות לנסיגה מעקרונות חברתיים ודפוסי ך נכו במשותף להשרשת העולים בקרקע, תו ארגון שאינם עולים בקנה אחד עם צורכי קליטת העלייה. באופן מעשי הוא דיבר על פתיחת המשקים הוותיקים לקליטת העולים כפועלים שכירים, גמישות בעיצוב המבנה החברתי והכלכלי של יישובי העולים והתגייסות גדולה של הוותיקים להדרכת

החדשים.

. ג , 12.1.1949, אב״ ׳ - א פ ת מ צ ע ו , מ ן ו די ו ג ־ 58. בן

ו ת ב ש ח מ פי ב טו נוק האו י , ׳הז י נ ר ו ; י׳ ג ל י ע ה 57, ל ר ע , ה ן ו ם בן־גורי ם ע ת חברי ש י ג 59. פואר 1988), עמי 265-263. נ י ב׳ 4 ( , חו ך מט ר , כ פ י נ פ ב , מ ׳ ן ו רי ־גו ל בן ת ש י ת ר ב ח ה

279

ישי גבע

ב ל ש ר מ ב כ ת ש ו ר מ ם, ל י ל דו ת הג ו ב ש י י ת ה י זרמי ה נ ש ה ל ת נ פ ו ן ה ו רי ־גו ת בן ע י ב ת

ת. י נ ה ההמו י ת העלי ט י ל ת ק נ י ח ב ל הקיבוץ מ ן ע ו תר ב יש י ש ו מ ם כי ל כ ס ו ם היה מ ד ק ו מ

ה ל ו ע ל ה ו ש י כ ר ע ל ו ו י ל ג ר ה ר ל ת ו ה י ב ו ר ה ק ת א ר ם נ י י ת ח פ ש ם מ י ק ש ל מ ה ש י צ ר פ ו א ו ק

ת ר ו צ ן כ תרו ב היה י ש ו מ ם ל . א ם י ט ר ל פ ת ש ל ל ו ת חיים כ ו פ ת ו החדש מאשר ש

ת ו י ד ה המי ט י ל ק ת ה ו י ו ר ש פ א ן ב ו תר ץ היה י ו ב י ק , הרי ל ם י ל ו ע ל ה ע ש ב ק ת ה ו ב ש י י ת ה

, י ק המושב ש מ ל ה ר ייצור גבוה מזה ש ש ו ל כ ע צי היה ב בו ק הקי ש מ 6 ה 0 . ע י צ ה ל ל ו כ י ש

ת ק ס ע . ה ה ק ו ס ע ת ת היצע ה ב ח ר ה ל ח מהיר ו ו ת י פ תר ל ו ח י ו י גם נ פ תו הו השי נ ל מב ש ב ו

ת ו נ ח מ ם ב י נ ו ו נ ה מ ל ט ב י א א נ ת ם מ ת ו ץ א ל ח ה ל ד ע ו צי נ בו ק הקי ש מ ם ב י ר י כ ש ם כ י ל ו ע ה

ו ע ל ו ב ק בוץ או ל ל הקי י צר ש ל כ ל ס כ ר ט נ י ת א ר ש א ל , ל ת ו ב ש י י ת י ה ם לחי ר י ש כ ה ל ו

ק ש מ ל ה לו ש דו י ב ג צ ת ק ר ב ג ה ם ל ו ר ת י ל ם כד ת חדשה. היה בה ג י ת ר ב ת ח ו מ ד

ם ך ג כ ב , ו ם י ד ב ו ע ר ב ר חמו ן מחסו ת לבי ו ל ו ד ח ג ו ת י ת פ ו י ו ר ש פ ע בין א ל ק נ , ש צי בו הקי

ת מ י ש מ ץ ל בו ת הקי ו נ ע י . ה י א ל ק ח ר ה יצו ת הי ב ח ר ל ה י ש נ ו י חי מ ו א ס ל ר ט נ י ת א ר ש ל

ח י ט ב ה ל , ו ד י ת ע ם ל י ב ש י י ת מ ם כ י ל ו ע ל ה ע ע י פ ש ה ו ל ר ל ש פ א רה ל ה הייתה אמו ט י ל ק ה

. ת י ל א ר ש י ה ה ר ב ח ב ה ו צ י ע י ב ז כ ר ד מ י ק פ ת ו ו י ת ו ר ט ם מ ו ד י ק י ב ת כ ל מ ה מ כ י מ ב ת ו ג ל

מי יישב את הארץז - המאבק על דרכי ההתיישבות של המדינה

. ה נ י ד מ י ב א ל ק ח ק ה ש מ ח ה ו ת י פ ב ל א ה ־ ת י נ כ ו ל ת ה ש נ כ ה ת ה כ א ל ה מ ל ח ת 1949 ה ל י ח ת ב

ל ו ד י ג ת ל י ז ח ל ת ה ע ס ס ב ת יבושה, ה ך ג ל ה מ ם ב י י ו נ ה שי מ ה כ ר ב ע , ש ת י נ כ ו ת ה

ת ס א ס ב ך ל ר ו צ ל ה ע ם 1949-1953 ו י נ ש ש ב פ ן נ ו י ל י י מ נ ש ד ל ת ע י ל ל כ ה ה י סי ו כל האו

ל ע 1949 ע צ מ א ל 20%, ב ר ע ב ו ה ד ל י ח ת ב ת ( ו א ל ק ח ל ה ם ע כ ו ת ע מ ב ר ל כ ם ש ו הקי

ל ת ש פ ס ו ת ך ב ר ו ת יעד זה היה צ ג ש ם ה ש ל 26%<. ל ל 1950 ע ת ש י פ ו ס רםה ה י בג 25%, ו

ה ב ח ר ה ה ו מ ל ש ה : 10,000 כ ק החקלאי ש מ ר ב ב ת כ ו א צ מ נ ה ה ל ל א ת ע ו ח פ ש ף מ ל 60 א

ת ו י ב ר ע ם ה י ר ע ב ת ו ו ב ש ו מ ר ב ז ע ־ י ק ש מו מ קי ימים; 5,000 שי ם קי י ד ב ו י ע ב ישו לי

ן ת מ מו מ י תקי ת שי ו ח פ ש ד 10,000 מ עו ם ו ם חדשי בי ישו ת; 35,000 ב־500 י טושו הנ

ל ח ש ט ל ש ס ע ס ב ת ת החדשה ה ו ב ש י י ת ה ן ה ו נ כ . ת ת י א ל ק ח ה ה י י ס ו ל כ ו א ם ל י ת ו ר י ש

ת ל ו ע פ ך ב ר ו , שבו היה צ ב הדרומי ג ג א ה צי י הארץ, להו ק ל ל ח כ ם ב ג ו ן ד ו 3 מילי כ־5.

ו ד ב ו ע ה ו ל פ ש ב ם ו י ק מ ע ו ב א צ מ נ , ש ה ל ת א ו ע ק ר ק ם מ נ ו ן ד ו לי . 2 מי ת כ ש ו מ ה מ נ כ ה

תר. ו ר בי ק י י ה א ל ק ח ס ה כ נ ו ל ב ש ח , נ ם י ב ר ם ע י י ר פ ר בידי כ ב ע ב

ת י נ כ ו ת י ה ב צ ע ה הציעו מ נ ל המדי ה ש נ ו ש א ר ה ה נ ש תי ב ישבו ן ההתי ו סי י ס הנ ל בסי ע

ע ק י ר ם חסר חררי ילים משו ם, חי ם חדשי י ל ו : ע ם י ב ש י י ת ת מ ו צ ו ב ש ק ן בין שלו להבחי

ה נ ת י ת נ ו נ ו ר ח א ת ה ו צ ו ב ק י ה ת ש . ל ער ו ת הנ ו ע ו נ י ת ר ג ו ל ב ם ש י ג רעי ג י ו ת ע ו נ ת

ם הדרוש. ד א ח ה ו כ ן מ ט ק ק ל ק ח ק ר פ ס חן ל ו ח, כי בכ כי ן הו ו יסי , אך הנ ת ו פ י ד ע

צי ו ר חל ע ו ל נ ם חדשים, 10,000 ש י ל ו ל ע ק ש ש ת מ ו ד י ח ל 45,000 י ברה ע ת די י נ כ ו ת ה

ל י ש נ ו פ צ ה ה ק ל ב ח שו י י ה ל מ י ד ו ק נ ת ם נ י נ נ כ ת מ ם. ה חררי ילים משו ו־5,000 של חי

. , שם ל ו כ ש וה א ת רמלה; והשו צ ע ו , מ ן ו רי ־גו 60. בן

280

ישבות העובדת במבחן המדינה מורשת ההתי

י א ל ק ק ח ש ח מ ת פ ם ל י ר ש פ א ימים בו מ ה הקי ע וההשקי ק ר ק י ה א נ , שכן ת ה נ י ד מ ה6 1 . י נ ו פ צ ב ה ג נ ר ב ש א ך מ ו מ ר נ י ח מ ב תר ו ו ת רבה י ו ר י ה מ ב

ם י י נ ו ח ט ב ה ם ו י י ע ב ט ם ה י א נ ת ב ל ת בשים ל ו ב ש י י ת ן בין אזורי ה היו שהציעו להבחי

דו עי ם י הו י חרר ילים המשו ר והחי ע ו נ ת ה ו ע ו נ י ת ר ג ו ת ב ת. א ו נ ת השו ו צ ו ב ק ם ל מ י א ת ה ל ו

ה בצי טי י המו ם חסר לי ת (מהעו ו נ ו ס ש סו ת בי ו פ ו ק ל ת ברה ע . הצעה זו די ל י ל ג ל ב ו ג נ ל

ה א צ ק ל ה ך ע כ ם ל א ת ה ב ) ו ת עצמו ו ש ר ק ב ש מ ת ה ד י מ ע ד ל ת ע כ ש ו מ ע ציפייה מ ו נ מ יש ל

ר כ ז א נ ת ל י נ כ ו ת ל ה ת ש ש ב ו ג מ ה ה ח ס ו נ 6 ב 2 . ת ו ב ש י י ת ה י ה ב י צ ק ל ת ת ש י ל א י צ נ ר פ י ד

ד ם ע ם היישובים החדשי ו ק ת מ ע י ב ל ק ה ע ע פ ש ו ה יתה ל ל הי ע ו פ , אך ב ושי ם האנ ר ו ג ה

י ר ג ו ב ב ר ק ם מ ישבי י המתי ר ג א ת מ ו ל ד ל ד י ם ה ו ע ת ו ב י ש ח בד מ ף 1949. הוא אי סו

ם. חררי ם המשו לי י ב החי ר ק מ ה ו ל ו ג ב ער בארץ ו ו ת הנ ו ע ו נ ת

ל ת ש י ד י ה מ ט י ל ק ת ל י נ כ ו ב 1949 ת י ב א ובשה ב ח ג ו ת הטו כ ו ר ת א י נ כ ו ת ל ל י ב ק מ ב

ל ל ב כ ש ו מ ק ה ל . ח ת ד ב ו ע ת ה ו ישב ת ההתי ו ע ו נ ל ת ת ש ר ג ס מ ם ב י ל ו ת ע ו ח פ ש 14,500 מ

ם י צ ו ב י ק ם. ל מי י ם קי ם ל־30 מושבי י א ו ל י מ ם ו־1,500 כ י ש ו ט ם נ י ר פ כ ת ב ו ח פ ש 8,000 מ

ם ו־2,000 מי י ך היישובים הקי ו ת : 3,000 ב ת ו ח פ ש ל 5,000 מ ה ש ט י ל ת ק ס כ ה מ ע ב ק נ

ל ב ש ו ל י ל ש ר ע ב ו י ד ל ל ן כ פ א גובשה; באו ת עדיין ל ו נ ח מ ת ה ר ג ס ת לידם. מ ו נ ח מ ב

ת ו ע ו נ 6 ת 3 . ם י י ר ו ב י ם צ י ל ע פ מ ב צי ו בו ק הקי ש מ י ה פ נ ע רה ב ה שכי ד ו ב ע ר ו ז ע ־ ק ש מ

ה ש ת ק ו ט ב ל ת ן ה כ ו ת ררה ב , והיא עו ת י נ כ ו ת ש ה ו ב י ג ו ב פ ת ו א ש ט ל ע מ ת כ ו ב ש י י ת ה ה

ם י הזרמי ת שנ י א ל ל פן כ ו באו פ פ ר ח ב ל ד ו ש פ ו ס בשו ב ו ת שג ו ד מ ע . ה ב ק ו ח נ ו כ י ו ו

תה י ת הי ו ב ש י י ת ה ך ה ו ת ם ב י טי י ל ו ם הפ י ד ו ג י נ ם והקיבוץ. ל י ד ב ו ע ב ה ש ו ם: מ י ל ו ד הג

. ת ו ד מ ע ת ה ו ג ל פ ת ל ה ת ע ט ע ו ה מ ע פ ש ה

הקיבוץ מול העלייה ההמונית

ם י נ ת ש ב ת ר ר ו ס ל מ ץ איימה ע ו ב י ק י ל ר מ ג ט ל ע מ ת הזרה כ י נ ו מ ה ה י ה של עלי ע פ ו ת ה

ה מ ו ק מ ר ל ש א ת ב י צ ו ב י ק ה ה ע ו נ ת ל ה ת ש י מ צ ע ת ה י ר ו ט ס י ה ת ה ו נ ש ר פ ת ה ה א ר ע ר ע ו

ל א ע ק ו ו עו ד ם שהצבי ם אחרי רמי ו ו ג ט ל ב ת ת ה א ד ז ג נ ת. כ י נ ו י בהגשמה הצי ז המרכ

ם י כ ר צ ם ה צ ך ע ו ת ה מ ל ו ה ע א ר י זה נ כו ה החדשה. סי פ ו ק ת בוץ ב ל הקי ל ש ו ד ג ו ה י ו כ סי

י ל ע ר ב פ ת יישובי ס מ ק , ה י א ל ק ח ל המשק ה ח מהיר ש ו ת י נה: פ ל המדי ם ש י נ ו י ל ע ה

ו ת ל ו ג ת ס ד א י מ ת מ בוץ מאז ו ה הקי א ה - בהם ר י י ת על ט י ל ק ה ו בו י ג ת נ ג ל ה א י צ נ ט ו פ6 4 . י מ ו א ל דו ה יעו י ו

, י ת ב , עמ׳ 196-194; ח׳ ג ם , ש ל ו כ ש ׳ 59-57; א מ , ע ת י א ל ק ח ת ה ו ר ד ת ס ה ת ה צ ע ו 61. ויץ, מ, עמי 41-29. ת י א ל ק ח ת ה ו ר ד ת ס ה ת ה ד י ע ו

׳ 64. מ , ע ת י א ל ק ח ת ה ו ר ד ת ס ה ת ה ד י ע 62. ויץ, ום ן ע ו רי ו ג ־ ת בן ש י ג , פ ד ל פ צ ר , מאי 1949, עמ׳ 275; א׳ ה ת ו נ כ ו ס ל ה ל ש ע ו פ עד ה ו 63. מושב הו

ק 9772. י ל 270, ת כ י , 31.5.1949, אצ״צ, מ ת ד ב ו ע ת ה ישבו גי ההתי נצי

ה ו ׳ 549; והשו מ ל 1949), ע י ר פ א ) ׳ , חוב׳ ד ג ך י ר , כ ם י נ פ ב , מ ׳ ם י כ ר ת ד ש ר , יעל פ ן י ק נ ב 64. י׳ ס, ג ר ב ד ל ו ואר 1950); י׳ ג נ י ׳ ( ג - ׳ ב׳ ב ך יד, חו ר , כ ם י נ פ ב , מ ׳ ם י נ ו מ ל ה ע פ מ ל ש, ׳ א׳ תרשיץ בו ת הקי צ ע ו , מ ן ן תש״י<; י׳ חז ס י נ ) ׳ ך ז, חוב׳ א ר , כ ה צ ו ב ק ב ה י , נ ׳ ו ד עתי צה ו ל הקבו ע פ מ ׳

ט 1949). ס ו ג ו א ב׳ 8 ( , חו ת ו ע י ד , י הארצי

281

ע ב י ג ש י

בתחום הכלכלי פתחה הקמת המדינה בפני המשק הקיבוצי אפשרויות פעולה גרחבות ביותר. היצע קרקעות שגראה כמעט בלתי מוגבל והבטחה לגידול ההשקעות במשק החקלאי גתגו תקווה לתגופת התפתחות גדולה. מומחי הכלכלה הקיבוציתל שיטה אחרת, ׳זוהי תקופת הנצחון דיברו על יתרוגותיו המוכחים של משקם על כ של המשק הגדול על המשק האינדיבידואלי׳," קבע ר׳ כהן, ממנהיגי הקיבוץ המאוחד. לקיבוץ, שהוכיח עצמו בעבר כמכשיר בה׳ הידיעה להשרשת יהודים בחקלאות, גועד לדעתם תפקיד מרכזי גם בקליטת העלייה ההמונית. המדיגה יכלה לבגות מערכת של תמריצים ואילוצים כלכליים שידחפו את העולים למשק החקלאי ולאזורי ספר, אך ללא מבגה חברתי שלם, שיקבע את מציאותם החדשה וישמש אלטרגטיבה מלאה לחברתם הקודמת, אין ליישוביהם סיכוי של קיום לאורך ימים. מדיגת ישראל הדמוקרטית, המכירה במגבלות החלות על מעורבותה בתהליכי החברה,

6 6 עשויה לראות בקיבוץ את מגוף פעולתה המרכזי בקליטת העולים בהתיישבות.

מנהיגי הקיבוץ המאוחד דחו את הטענה, כי בני העלייה ההמונית איגם כשרים לחיי קיבוץ. תולדות תנועתם, שהייתה פתוחה לכל עולה, ללא שים לב לרקעו התרבותי והתנועתי, הוכיחו זאת בעליל. בשכנוע פנימי מוחלט קבע טבנקין, כי ׳עולי רמלה ולוד פסחו על הקיבוץ אבל ... ילדיהם יבואו אליגו, וגם הם עצמם עוד יפנו באין ברירה להתישבות ולקיבוץ. עוד תיפקחנה העיניים לראות מהי הארץ הזאת6 ברם הערכות כלליות אלה לא הוליכו 7 . והיכן היא דרך הקליטה הטובה ביותר׳

לאימוץ דרכי הקליטה שגובשו בממסד הממלכתי, אלא דווקא לשלילתן.

תביעת הנהגת המדינה מהקיבוצים להירתם בעול קליטת העלייה ללא כל תנאי גתפסה כביטוי לגישה אינסטרומנטלית צרה כלפי דרך חייהם. הקיבוץ אינו רק כלי שרת בידי המדיגה, אלא גם אוואגגארד של תגועת העבודה, המגלם המובהק של ערכיה ומסגרת מופתית של יחסים אנושיים. שמירה קפדנית על ערכי יסוד איגה מבטאת גישה דוגמטית וגטיית הסתגרות, אלא הכרה בסיסית כי הסגולה החברתית והסגולה הלאומית של הקיבוץ כרוכות זו בזו ללא הפרד. הרחבת העבודה השכירה תספק תרופה זמגית ומוגבלת בלבד לקשיי הקליטה של העולים, אך בטווח הרחוק

׳ 272; מ ואר 1950), ע נ י ׳ ( ג - ׳ ב׳ ב ד, חו ך י ר , כ ם י נ פ ב , מ ׳ ם י ל ו ד ם ג י ק פ י א ג פ ב , ׳ 65. ר׳ כהןל תש״ט<; ש׳ רוזן, ו ל א ׳ ג׳ ( ב ך ו, חו ר , כ ה צ ו ב ק ב ה י , נ ׳ ם י כ ר ת ד ש ר והשווה י׳ ברץ, יעל פ

סט 1950). ו ג או ׳ 4 ( ב ו , ח ת ו ע י ד , י ׳ ה פ ו ק ת צי במבחן ה בו המשק הקי ׳ץ בו ת הקי צ ע ו , מ ב טראו נ י י וה ר׳ ו , עמי 94; והשו ט י י ש ת - ז ״ ש ת ת ו נ ש ד ב ח ו א מ ץ ה ו ב י ק 66. ה, ם י נ פ ב , מ ת ישראלי נ י ד מ הקיבוץ ב , ׳ ש י ש ר ט 1949); א׳ ת ס ו ג ו א , חוב׳ 5 ( ת ו ע י ד , י הארצי

ר 1950). א ו נ י ) ׳ ג - ׳ ב׳ ב ד, חו ך י ר כך ר , כ ם י נ פ ב , מ ׳ ת ו ר ו מ ת י ה נ פ ב , ׳ ל ״ נ וה ה ׳ 548-547; והשו מ , הערה 64), ע ל י ע ל ן ( י ק נ ב 67. י׳ ט׳ ד׳ ב ך יד, חו ר , כ ם י נ פ ב , מ ׳ ה כ ו ד ה מ ת ו על א , י י ק ס ב ל ס ר ט 1949); א׳ ב ס ו ג ו א ) ־ ׳ ב׳ א יד, חול 1949); מ׳ אפרי ב׳ ד׳ ( , חו ג ך י ר , שם, כ ׳ ה פ ו ק ת במבחן ה , ׳ י צק ט 1950): א׳ גרבי ס ו ג ו א )

ל תשייט). ו ל א ב׳ ג׳ ( , חו ך א ר , כ ה צ ו ב ק ב ה י , נ ה׳ נ צה במדי הקבו , ׳ ל ד נ מ

282

ישבות העובדת במבחן המדינה מורשת ההתי

6 8 היא תפגע קשות ביכולתו של הקיבוץ לתרום את תרומתו לחברה הישראלית. פה ושם נשמעו בדיון הפגימי הצעות לרוויזיה בדפוסי החברה הקיבוצית (מןןברנת הילדים עם הוריהם, שינוי אופן האספקה של מוצרי צריכה אישיים ועוד) ללי במגמה להתאימם להרגליהם של העולים החדשים. דרישה זו נשמעה גם מפי אישיםי, שטענו כי החלשה מסוימת של היסוד הקולקטיביסטי תעגה לא רק על ׳ בצמרת מפא׳ צורכי קליטת העלייה, אלא גם על נטיות אישיות של חברים שלא ניתן לספק אותן6 ברם העמדה העקרוגית של הנהגת 9 בתנאי המחסור והמאבק של המדינה בדרך. התנועות הקיבוציות כלפי העולים לא השתנתה: ׳עליה זו נכבוש בכוח תכנים

7 0 . קיבוצים מובהקים. ברפיון ובויתור על ערכים אין כובשים ערכים׳ היו שהציעו לרופף לתקופת מה את ההתגגדות לעולים כפועלים שכירים מתוך היעגות לצורכי המדיגה ולצורכי המשק הקיבוצי בתוספת עובדים, אך לא היה להם שומע. עבודה שכירה בכל מסגרת שהיא נתפסה כהרס טעם הקיום של החברה הקיבוצית מבפנים, כגורם ליחסים מעמדיים עם האוכלוסייה הסובבת ובערעור מעמד הקיבוץ בעיני ממשיכיו הפוגטציאליים בארץ ובגולה. העסקת העולים כשכירים מספקת פתרון למצוקת כוח העבודה במשק, אך היא מצמצמת את כושר הקליטה של החברה הקיבוצית. לכל היותר היו מוכנים לשלב את העולים בתעסוקות שאינן במסגרת המשק הקיבוצי: עבודות תשתית, בנייה המתבצעת על ידי חברות שיכון

7 , . ׳ כד ציבוריות ו דוברי הקיבוצים ביקרו קשות גם את התוכנית שגיבשו אשכול ועוזריו בסוכנות היהודית ליישוב עולים חדשים מחוסרי כל הכשרה. אחרי פירוק הפלמ׳׳ח היה זה בעיגיהם הביטוי המובהק ביותר לגישה ממלכתית החותרת למונופול של מוסדות השלטון על כל תחומי הפעולה במדינה. התיישבות עולים המתבצעת בחסות הממסד הממלכתי ואיגד• מעורה באידיאולוגיה ובשיטות הפעולה החלוציות נתפסה אצלם כחלק ממדיניות כללית המכוונת לפגוע במעמדו הנורמטיבי של הקיבוץ בחברה7 פרשנות זו ניזונה, 2 הישראלית ולנשל אותו מתפקידו המרכזי בהגשמה הציונית. כמובן, מניגודי העמדות הפוליטיות בין מפ׳׳ם שבאופוזיציה לבין ממשלת מפא׳׳יפת ניסיון וסלקציה בראשות בן־גוריון. לדעתם של דוברי הקיבוצים, גם לאחר תקו

ב י , נ ה׳ נ כה המדי ו נ , י ג ר ב ד ל ו ׳ג; י׳ ג , 12.1.1949, אב׳ י ״ א פ ת מ צ ע ו י >לוז<, מ סק נ י ׳ ז ו ש ל 68. קדיב׳ ך ג, חו ר , שם, כ ה׳ נ אמו , יאמת ו ת י ל ג ר ת תש״ט<; י׳ מ ב ׳ ב׳ >כסלו - ט ב , חו ך ו ר ה כ צ ו ב ק ה

ל תש״ט<. ו ל א ו׳ (

, הערה 57. ל י ע , ל ן ו רי ו ־ג ם בן ם ע ת החברי ש י ג ביץ, פ גו ן ואהרו י בנשטי י , ל ן ו רי ו ג ־ 69. בן, שם. ל ד נ , הערה 67<, עמי 562; והשווה מ׳ מ ל י ע ל י ( צק רבי 70. א׳ ג

, עמ׳ 182-180; ת ו ר ד ת ס ה ת ה ד י ע , עמי 36; י׳ חזן, ו ט ״ ש ת - ז ״ ש ת ת ו נ ש ד ב ח ו א מ ץ ה ו ב י ק 71. הואר 1950). נ י ׳ ( ג - ׳ ד, חוב׳ ב ך י ר , כ ם י נ פ ב , מ ׳ רה ץ בימי תמו בו הקי , ׳ ן י ק נ ב י׳ ט

ם י ד , ה ה׳ נ הקיבוץ במדי , ׳ ך ו ל , הערה 65; ז׳ ב ל י ע ה 68; י׳ ברץ, ל ר ע , ה ל י ע , ל ג ר ב ד ל ו 72. י׳ ג, י ת ישראל נ י ד מ הקיבוץ ב , ׳ ש י ש ר נואר 1949); א׳ ת י ב׳ א׳ ( , חו ת י צ ו ב י ק ה ה ר ב ח ת ה ו ל א ש ל, י ״ א פ ת מ צ ע ו נשטדט, מ ז י אי י ו , ישראל י סק נ י ׳ ז ו ר 1948<; ל ב מ ב ו נ ) ׳ ב׳ ג , חו ג ך י ר , כ ם י נ פ ב מ

.12.1.1949

283

ישי גבע

אין בני העלייה ההמונית מסוגלים לעמוד באתגרי ההתיישבות. שלמה לביא, ממייסדי עין־חרוד, ביטא הערכה זו בקובעו כי:

היהודים מהעליה הגדולה הזאת ... ממאנים לפנות לחיי כפר, אף לחיי ההתישבות הקיימת ומסודרת, ומה גם להתישבות חדשה שקשייה עצומים ואין לעמוד בתנאיה בלי הכרה חלוצית עמוקה מאוד. יש גם צורך לדעת כיצד בונים משק ... כיצד לטפל בפרה, בלול. אבל הרע העיקרי והראשוני: אינם רוצים ללכת לכפר ... תאמרו לכפות אותם לכך - לא תצליחו. אפשר לכפות אדם לעבודת פרך, אך בשום אופן אין לכפות לעבודת יצירה. זו זקוקה להתמסרות שלמה בלב ובנפש ... כל צורת כפייה היא הרת אסונות, לא רק

לכפויים, אלא גם לעצם ההתישבות."

בעולים החדשים מנו לא רק חסרון הכשרה ומוטיבציה הכרחיות, אלא גם נתוני גיל ומצב משפחתי מכבידים. ההתיישבות בראשית ימי המדינה נתפסה אצל דובריוספת בשלשלת המתמשכת מאז יישובי חומה ומגדל, י״א הנקודות הקיבוצים כחוליה נ בנגב ויישובי־המשלט של מלחמת השחרור. תפיסת ההתיישבות כמעין מבצע צבאי

7 4 הבליטה את חסרונותיהם של עולים מבוגרים יחסית ומטופלים במשפחות. הוויתור על הכשרה יסודית היה בעייתי בעיניהם לא רק מבחינת הפרט המתיישב, אלא גם מבחינת הגוף החברתי. התגבשותו של נושא חברתי מלוכד נתפסה כתנאי הכרחי לא רק לקיום מסגרתו של הקיבוץ, אלא גם לקיום המושב המבוסס על מערכת שלמה של מוסדות משק וחברה משותפים. צירופם מבחוץ של מתיישבים חסרי קשר חברתי ואידיאולוגי איים על כל מסורתה של ההתיישבות העובדת, שראתה בכפר העברי במולדת לא רק התחברות תועלתנית של פרטים, אלא גם נושא להגשמת מטרות כלליות משותפות, למימוש ערכים ולשותפות חיים בין חברים. התיישבות העולים הייתה זרה לכל נסיון ההתיישבות הציונית שהוכיח, לדעתם, את יתרונותיהםל יישוביהם של ׳סתם יהודים׳. הם הביאו שורת המכריעים של יישובי החלוצים ע דוגמאות של יישובים שלא הוקמו על בסיס ליכוד חברתי והזדהות רעיונית ונותרו

במשך שנים חלשים ומנוונים מבחינה משקית וחברתית כאחד. כנגד הגישה ה׳כמותית׳ בעיצוב מדיניות ההתיישבות העמידו דוברי הקיבוצים גישה ׳איכותית׳, המבטיחה ניצול מרבי של משאבים כספיים מוגבלים בהתאם לסדר קדימויות. נוכח החשיבות הבטחונית העליונה של אזוריה ההרריים של הארץ ושל הנגב יש להקדים את ההתיישבות בהם ולבססה על גרעיני הכשרות וחיילים משוחררים, הואיל והעולים יתקשו להסתגל לתנאים הקשים באזורים אלה. במקום לפזר את המאמץ ההתיישבותי בכל הגזרות יש למקד אותו ביישובי החלוצים, כדי לאפשר להם התבססות משקית מהירה וכן דיור ושירותים ברמה נאותה. את מרבית

ל, ׳ ׳ , 14.2.1948; והשווה הנ ר י ע צ ל ה ע ו פ , ה ׳ ת י ת כ ל מ ת מ ו ב ש י ת ה ת ל ו נ נ ו כ ת ה , ׳ א י ב 73. ש׳ ל.12.1.1949 , י ׳ ת מפא׳ צ ע ו מ

, עמי 147. ת י א ל ק ח ת ה ו ר ד ת ס ה ת ה צ ע ו , מ ן ז , הערה 64; ש׳ רו ל י ע , ל ן י ק נ ב 74. י׳ ט

284

ה מ ד מ ישבות העובדת במבחן ה מורשת ההתי

קמו ו רים שי ם צעי י צ ו ב י ק ן ל י ה יש לשרי ל פ ש ב ם ו י ק מ ע ת שנמצאו ב די ת העי ו ע ק ר ק

ה זו א צ ק ת משקם. שיטת ה ל א י ד ג ה ם ל י ש ק ב מ ם ה י ק י ת ם ו צי בו לקי ב ו ג נ ה ר ההר ו ו באז

ם י ס ר ט נ י ל א לא גם ע ממי , ו ת י צ ו ב י ק החברה ה ק ו ש מ ל ה ת ש ו ח ת פ ת ה רכי ה ל צו ה ע נ ו ע

ם ם חדשי י ר ב ח ־ ם י ל ו ט ע ו ל ק בוץ ל ל הקי ת כושרו ש ל א י ד ג ים. היא ת י נ ו ם חי י י מ ו א ל

ם י ל ו ת ע ו ב ש י י ת ם. ה לי ל יישובי עו ה ש מ ק תר מאשר ה ו י הרבה י א ל ק ח ר ה צו י ם לי ו ר ת ת ו

א מי ל ק הלאו ש מ ה ל ת מ ו ר , שכן ת ת ו נ ע ר ו ת פ ר ת ה ו י ה ה ל ל ו ל קף ע ת הי ב ח ר ה ו ר י ה מ

ו ל ל ש י ם י ת ל ו כ ת י ר הוכיחו א ב כ ם ש י צ ו ב י ק ה ו מ ל אי ל ההשקעה בה, ו ד ו ת ג ק א י ד צ ת

ת ט י ל ת ק ל א י ב ג ה . הם דרשו ל ד י ת ע ם ב ת ו ח ת פ ת ה ת ל ו י נ ו ע החי ק ר ת ק ו ד ו ת ע ם ו י ב י צ ק ת

ן כו ת שי ו י ו ר ש פ ל א צ נ תן ל י ם נ ה ב ם, ש שי טו ם הנ י ב ר ע ם ה י ר פ כ ת ל ו ב ש י י ת ה ם ב י ל ו ע ה

ה מ ל . ש ד ב ל ת ב י נ ו י ס ת נ ר ג ס ם מ י ל ו ע ת ה ט י ל ל ק ת בצורה זו ש ו א ר ל ת, ו ו י ד ה מי ק ו ס ע ת ו

ל ת ש ו י ל מ י ס ק מ ותיהן ה פי ת צי ח א ס י , נ ר י ע צ ה ־ ר מ ו ש ל ה , מראשי הקיבוץ הארצי ש ן ז רו

ת: י נ ה ההמו י ת מהעלי ו צי ו ב קי ת ה ו ע ו נ ת ה

ם י פ ס ו ם נ י י א ל ק מו ישובים ח יקו ת ו ו א ל ק ח ם ל י ל ו ו ע ב ר ק ם שפה ושם י נ מ ן א תכ י

ר ב ד מ , ב ת ו ל ו ב ג ם, היא ב ד הערי י נה ל ה אי ל ו ם הארץ כ ל ו ם. א ד הערי י ל

כן י מו . אנ ת ו א ל ק ח עמד ל ר זה הוא המו ע ו נ ב ו ר ר ע ו ה זו יש נ י ל ע ם ... ל י בהר ו

ך ר ם ד ו ק מ ך חדשה ב ר ך ד כ ת ב ו א ר ם, אך אין ל י י ן אחד או שנ ו י ס נ ך ל ל נ ש

" . ת י צ ו ל ח ת ה ו ב ש י ת ה ך ל ל מ ה

י נ ח ב מ ה ב ד י מ ע ו כשר ל נ נ י א , ש ר ב ד ר מ ו דו י ב ג ם היו ל י ר ג ו ב מ ם ה י ל ו ע ה

ת כ ר ע מ ו ב זציה של ת הסוציאלי ר א ו ב ע י ר ש ר הצעי ל הדו ם נישאו א י י נ . העי ת ו ב ש י י ת ה ה

. ת ד ב ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה ם ל י א ו ל י ל מ וה חי ו יהו ר ג ב ת עם ה ת ו י ל א ר ש י ך ה ו נ י ח ה

ם י כ ר צ תר ל ו ה י ב ת ר ו ח י ת יתה פ ת הי ו י צ ו ב י ק ת ה ו ע ו נ ת ת ה ג ה נ ה י ב ״ א פ ב חברי מ ר ק ב

י , כ ע ב י ק ת ב נה. חיים ג דן המדי ת בעי ו ישב י ההתי נ פ ו ב ח ת פ נ ת ש ו י ו ר ש פ א ל ם ו י ש ד ח ה

ת ו ט י ן ש ת לבחו ו ב י י ח ושי מ א האנ ש ו נ ת ה ו נ ו ו נ ת ה ת ו ישבו ת ההתי ו מ י ש ת מ ו ב ח ר ת ה

ת ם א י ל ו ע ה ב ת א ר ת ש י נ כ ו ת י ה ב צ ע ם מ ה ע נ מ ע 1949 הוא נ צ מ א 7 ב 6 . ת ו ש ד ה ח ל ו ע פ

ם י צ ו ב י ק י ב ״ א פ י מ ג הי ה. היו בין מנ נ י במדי א ל ק ח ן המשק ה י נ י בב ם המרכז ר ו ג ה

ת ל בו א י ל כ ה ו ל ב ר , אך ס ת ו ב ש י י ת ה ם ל י ד מ ע ו מ ל ה ג ע ת מ ב א י ח ר ה י יש ל ו כ ר י כ ה ש

ם בידי י ש ו ט ם נ י ר פ ב 300 כ ישו י ת ל י נ כ ו י הציע ת ן ישראל ו י צ ך ת שהם. ב ו מ ם כ י ל ו ע ה

ר ש א ר מ ת ו ת י י ט י ל ו פ ת ו י נ ו ח ט ו היא ב ת ר ט מ , ש ן ב הראשו ל ש ם. ב חררי ם משו י ל י חי

ו פ ר ט צ תר י ו ר י ח ו א ב מ ל ש . ב ם י ב ש י י ת ל חמישים מ ן מצומצם ש , די בגרעי ת י ל כ ל כ

ל סם ש ו י ת ג י י ע ת ב ל היישוב. א ת ש י ת ר ב ח ו ה ת ר ו ר צ ד ג ו , ואז ת ם ם חדשי י ל ו ם ע ה י ל א

ך ו נ י ת ח ו ע צ מ א ר ב ו ת פ , ל ו ת ע ד , ל ן ת י ת נ ו ב ש י י ת ת ה ו מ י ש מ ם ל חררי ילים משו 15,000 חי

ה ד ו ב י ע ש ק ב דחפו מ ם שי י י ל כ ל ם כ צי לו אי ם ו י צ י ר מ ת ת ר ז ע ה וכן ב ר ב ס ה ו7 7 . ה נ י ד מ ל ה י ש א ל ק ח ר ה ו ט ק ס ל

75. ש׳ רוזן, מועצת ההסתדרות החקלאית, עמ׳ 150-145; ז׳ צוד, שם, עמי 115-110; י׳ שוצברג, שם, עמ׳ 12, 39; ר׳ כהן, שם, עמי 46; י׳ סבנקין, לעיל, הערה 71.

76. ח׳ גבתי, מועצת ההסתדרות החקלאית, עמ׳ 189-188. 77. ב״צ ישראלי, שם, עמ׳ 102-99; הנ׳׳ל במרכז מפא״י, 14.12.1948, וכן במועצת מפא״י,

.12.1.1949

285

ישי גבע

דרך פעולה נוספת הציע שלמה לביא, שביקש להפגיש את מסורת ההכשרהח אדם החלוצית עם אפשרויותיה של המסגרת הממלכתית. הוא לא נתן סיכוי לגיוס כו בדרכי כפייה, והדגיש את החשיבות המכרעת של הכשרת המתיישבים. רק מתיישב החדור מוטיבציה חלוצית, דבק במסורת ההתיישבות העובדת ובקיא בחקלאות מצדה העיוני והמעשי כאחד מסוגל לעמוד בדרישות החיים במושב או בקיבוץ. לביא ביקשע כי ב לחולל מפנה בכל שיטת הגיוס וההכשרה של המועמדים להתיישבות. הוא ק בעידן המדינה יש ליטול את חינוך המתיישבים מידיהן של תנועות פוליטיות מתחרות ולהפקירו בידי רשות ממלכתית. תוכניתו דיברה על הקמת עשר חוות־לימודפת חקלאיות ברשות המדינה; בכל אחת יימצאו 600 בני נוער בגיל 25-17 לתקו לימודים והכשרה חקלאית של שנה-שנתיים. מסגרת זו תבטיח עתודה מתמדת וגדולה7 תוכנית דומה לזו 8 של מתיישבים שבחרו בחיי כפר ומסוגלים לעמוד בדרישותיהם. העלה אהרון ציזליגג, מראשי הקיבוץ המאוחד ומפ״ם. הוא הציע להפנות את קבוצות עליית הנוער לא למשקים הקיבוציים, אלא לחוות מיוחדות להכשרה חקלאית, שייבנופת באזורי ההתיישבות החדשים. החוות יהוו מסגרת־מעבר, והן יהפכו בגמר תקו7 הצעות אלה העידו על נכונות לבחון דרכי 9 ההכשרה ליישובים חקלאיים של ממש. התיישבות חדשות, בלי לנטוש את הדרישה היסודית להכשרה קודמת של המתיישבים. בניין כפר בידי עולים מבוגרים חסרי כל הכשרה נראה כערעור מוחלט של יסודות

ההתיישבות הציונית.

קברניטי ההתיישבות דחו הצעות אלה, שכן הן היו רחוקות מלענות על ההיקף והקצב של הפעולה הדרושה. הגבלת הקליטה למסגרתם של הקיבוצים הקיימים משמעה הקפאת התיישבות של עולים בקגה מידה גדול, שכן רובם המכריע גרתע מדרך החיים הקיבוצית. החוות לא יכלו לספק את הצורך המידי באלפי מתיישבים, וגם לא התאימו לתנאים ולמגיעים המיוחדים של אוכלוסיית מתיישבים זו. המסגרתי החברתית השיתופית של חוות־ההכשרה תרתיע את העולים מחיי כפר עוד לפנ שהתנסו בהם באופן ממשי. להכשרת העולים תוך כדי בניין משק חקלאי עצמי יש יתרון מבחיגת שמירת המסגרת המשפחתית, דחיפת המתיישבים לגילוי יוזמה8 על אף חסרונות 0 ת. ואחריות תגביר את אמונם באפשרויות ההתבססות בחקלאו העלייה ההמונית, היא מהווה מאגר בלתי נדלה של מתיישבים שבשל תנאיהם המיוחדים היו גם מניפולטיבים יותר ממי שנמצא בארץ כבר מספר שנים. העברת עולים להתיישבות הקלה באופן מידי את הלחץ במחנות ונראתה כפריצת דרך בהתמודדות עם בעייתו המרכזית של הדור ־ שילוב העלייה ההמונית בבניינה של

מדינת ישראל.ת התיישבות העולים, אך הן סירבו להשלים עם י כנ התנועות הקיבוציות דחו את תו

ך חדשה ר ד ל , ׳ ר ל ו וה א׳׳מ ק ת רמלה; והשו צ ע ו , מ ל ״ נ ; ה ם , ש י ״ א פ ת מ צ ע ו , מ א י ב 78. ש׳ לת תש׳ט<. ב ט - ו ל ס כ ב׳ ב׳ ( , חו ך ו ר , כ ה צ ו ב ק ב ה י , נ ׳ ת ו בהתישב

ה 26. ר ע , ה ל י ע ר 1948, ל ב מ ב ו , נ ת ו ל ה נ ה ת ה ד ע ת ו ב י ש 79. יה 2. ר ע , ה ל י ע , ל ם י ש ד ם ח י ל ו ישוב 200,000 ע 80. הצעה לי

286

ישבות העובדת במבחן המדינה מורשת ההתי

. ה כ ו ת בוץ ב ם הקי ו ק ת מ א נה ו ד המדי י ת ת ע ע א ו ב ק דה ל ת העתי ו ש ח ר ת ה ה ק מ חו הרי

ת ו ק ב ך ד , א ה ת ח ד ם נ רי ם שכי י ל ע ו פ ם כ י ל ו י ע נ פ ק ב ש מ ת שערי ה ח א ו ת פ הדרישה ל

ה י י העלי נ פ ת ב ל ת ד ק י ר ס ה כ ת א ר ם נ ם חדשי י ר ב ת ח ל ב ל ק י ש ת ר ו ס מ ס ה ו פ ד ב

ת. י נ ההמו

. ת׳ רו החבו ת ׳ י נ כ ו ב 1949 ת י ב א חד ב בוץ המאו ה בקי ש ב ג ת י זו ה ל ל ע כ ק ל ר ע

ת בחיי ו ס נ ת ה ה מצד אחד ל ל ו ע ת ל ר ש פ א מ , ה ר ב ע ת מ ר ג ס ת מ ו ו ה ה ל ד ע ו רה נ החבו

ב ו ש ו ל נ ו צ ם בר ה א ל ו ע ו כ ותי י ל זכו ר ע י לשמו ם ומצד שנ חדי ו ם מי י א נ ת ץ ב בו קי

ת ו ח פ ש ם - מ רי ג ל חמישים בו ו ל כ כה ל ה הייתה צרי ר ו ב ל ח . כ ת מ ד ו ק ת חייו ה ר ג ס מ ל

ם די מו ום לי ח חצי י ט ב ו ה ה ר ו ב ח ך שנה. ל ש מ ץ ב בו ל 35 - שיחיו בקי י ד ג ם ע קי ו ו ר ו

ת ו נ כ ו ס ק ה נ ע מ ת מ ו נ ה י ם ואף ל ש ו כ ל ר ת כ ם א ת ו ש ר ר ב ר להשאי ת ו ה ה י ר ב ח ל ע ו ו ב ש ב

ם ת ד ו ב ד ע ע ם ב י ם מסו ו ל ש בטח ת ה הו ם שנ ו ת בו ב ה שיעז ל א . ל ן ר ראשו ו ד י ס דית ל היהו

ל ה ש כ ר ם הודגש ע י נ ו ל הדי כ . ב ה ק ו ס ע ת ל ן ו ו כ ם לשי ת ו כ ת ז ש א מ מ ת ל ו י ו ר ש פ א ו

ה השכירה. ד ו ב ע ל ה ו ט י ב ל צי ו בו ק הקי ש מ ה ב ד ו ב ע ח ה ו ת כ ק ו צ ן מ ו ר ת פ רה ל החבו

ר ב ך ס , א ת ו ר ו ב ח ת ה י נ כ ו ל ת רך ע ם, בי צי בו ל הקי ו ע צ ח ל ה מ פ ר א ה ל , ש ן ו רי ו ־ג בן

ם י ל ו ע ת ה ע י ת ת. ר לי ה שו ה תהי ת מ ו ר י ת א ל ק ח ר ה ו ט ק ס ש ב ר ד נ ה ה ט י ל ק קף ה ח הי כ ו נ ש

רה ה השכי ד ו ב ע ת ה , א ו ת ע ד ל הקיבוץ הציבה, ל ת ש י נ ו י ו ו י ש ־ ת י פ ו ת י ש ו ה ת ר ג ס מ מ

ת ט י ל ק ת ב ו א ר ם ל צי בו ע מהקי ב 8 הוא ת 1 . ת ו ר ו ב ח ה ר מ ת ו י י ת ו ע מ ש ה מ ט י ל ל ק ו ל ס מ כ

ל ג ע י א סי ל רה ל ך שמי ו ד עמה ת ד ו מ ת ה לו הם ביקשו ל אי , ו י ר ו ג ט ה צו ק י י העל

ם. י ם החברתי ה י ת ו נ ו ר ק ע

ת י צ ו ב י ק ה ה ר ב ח ם שבין ה ו ס ח מ ת ה ר י ב ש ת ל ו ל ו ד ת ג ו י פ י ה צ ר ר ו ת ע ו ר ו ב ח ת ה י נ כ ו ת

ת ו פ ת ו י ש ת לחי ו ל ג ת ס ה ך ב ו ר כ שי ה ף לקו ס ו . נ ם י ט ע ו ך הישגיה היו מ , א ם י ל ו ע ן ה לבי

ה נ , בי רה ך החבו ו ת ת היחסים ב כ ר ע מ ם מ י ע ב ו נ ם ה י ו קשי ר ר ו ע ת , ה ה נ הכ ע ו ק ל ר א כ ל ל

ה ט י ל י ק א נ ת ו מ הנ א נ ל ת ש ו ר ב ח ם ל י ד מ ע ו ם מ לי ן עו י ה לב נ י ב ת הקיבוץ ו ו ד ס ו ן מ ובי

ת ובהן כ־800 ו ר ו ב חד 20 ח בוץ המאו בי הקי ו ביישו א צ מ ו 1949 נ י ת ס . ב ם י פ ד ע ו מ

ע י ר כ מ ם ה ב ו , ר ם י ל ו ת ובהן כ־500 ע ו ר ו ב ו 32 ח א צ מ ת נ ו צ ו ב ק ה ־ ר ב בי ח ם; ביישו לי עו

ע 1950. צ מ א ע ב ו ו ת ג ו ר ו ב ח ן ה ו . נסי ם א ל ס א ת ה ו צ ר יוצאי א

ן ו רי ו ־ג ע בן ת שהשמי י א ל י נ ת ל ב ת ה ר ו ק י ב ת ה ת דחו א ו צי ו ב קי ת ה ו ע ו נ ת י ה ג הי מנ

ם י ל ו ל 20,000 ע ה ש א ל ה מ ט י ל ל ק ברו ע ה. הם די י ת העלי ט י ל ת ק ל א ש ם ב ת ד מ ל ע ע

ל ר ש פ ס מ ה ב ב ק ל נ א ר ש ת י נ י ד ל מ ת ש י מ ש ר ה ה ק י ט ס י ט ט ס ה ף 1950 ( ד סו ם ע י צ ו ב י ק ב

ל ד ב ה , ב ( ער ו ת הנ י י ל י ע ם 5,000 בנ כ ו ת , ב ה ל ו ת כ י א ל ק ח ת ה ו ב ש י י ת ה ם ב י ל ו 13,000 ע

ה ע ב ה זו ק כ ר ע ם. ה ם אחרי י י ת ר ב ם ח רי ז ק במג תי ו ב הו ישו י הי ל ת בשו י ק ל ח ם ה ת ט י ל ק מ

ת: י ה הישראל ר ב ח ת ב י נ ו מ ה ה ה ת העלי ט י ל ת ק ו ד ו ם א ל צ ש א ב ג ת ה י ש ל ל כ י ה ת הדימו א

א ל כן ל יהם, ע ח חי ר ו א ש ב מ ל מ ה ש כ פ ה י שעשו מ ל ב ו בארץ מ ט ל ק ת יהודים נ ו ב ב ר ׳

ה ב ו ש י ד ב ח ו א מ ץ ה ו ב י ק , ה ר ה 71; ז׳ צו ר ע , ה ל י ע , ל ן י ק נ ב , ראה י׳ ט ת ו ר ו ב ח ת ה ש ר ל פ 81. עת ש י ג , עמי 16-15; פ ט ׳ ׳ ש ת - ז ׳ ׳ ש ת ת ו נ ש ד ב ח ו א מ ץ ה ו ב י ק , עמי 334-339; ה ץ ר א ל ה שה י ל ע ת ה ו י ע ב , ׳ י ק ס ב ו ק נ י , הערה 63; ב׳ מ ל י ע , ל ן ו רי ו ־ג ם בן ת ע ד ב ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה ח ה ו באי כ

ואר 1950). נ י ׳ ( ג - ׳ ב׳ ב ד, חו ך י ר , כ ם י נ פ ב , מ ׳ ה ת ט י ל ק ו

287

ישי גבע

ל הארץ, ביצירתה, ים ש די סו ם הי י כ י ל ה ת ל ב ק ש ב מ ד ר י ק פ ם ת י א ל מ ם מ נ אי ו ו א ל י מ

א יהיו , ל ם י ר פ ם כ נ אי ם ש׳ י ל ו ע בי ה ל יישו ל גם ע ח ו 8 גזר דין זה ה 2 . ׳ ה ת ו ב ר ת ה ו ת נ ג ה

ואר 1950 נ ת בי ו נ כ ו ס ת ה ל ה נ ת ה ב י ש י 8 ב 3 . ׳ ם י ל ו י ע ב ש ו מ ב אם יהיו ל ק ר פ ס ם ו י ר פ כ

ת ו ב ש י י ת ד ה ו ס י מ ע מ נ מ י ה ם, ל ׳ ׳ ם מפ ע ט ה מ ט י ל ק ת ה ק ל ח ש מ א , ר י ק ס נ י ג ר ש יהודה ב ר ד

תו או : ׳ ת ו י ת ח פ ש ק מ ש ת מ ו ד י ח י ת ל ו ע ק ר ק ת ה ק ו ל ל ידי ח ת המושב ע נ ו כ ת מ ם ב י ל ו ע ה

ם שלו בצורה נ ו ד ם ה ת שלושי ד א ב ע ם י ק א פ י ס ל ו פ י ר ט מ ה ו י מנ א מרו ב ם ש ד א

. ת י ר ר ג ה א מ ר ו פ ל ר ך ש ר ו י צ נ פ ד ב ו מ ע ם ל י ד עשר שנ ו ע י רוצה ב נ נ ת ... אי י ב י ס נ ט נ י א8 4 . ׳ ה י ל ע ב ה מ ת ו ע א י ק פ ה ל ל כ ו א נ ד ל ב ע א ת ם האדמה ל ם א ג

ע ב ו ם נ צי בו ה בקי ט י ל ק ל ה ל ש ב ג ו מ קפה ה , כי הי ה נ ע ט ה ה ת ל ע ה שבה ו ל ם א י נ ו י בד

ע המצומצם ו ם מהסי א ג ל , א ת י פ ו ת י ש ך החיים ה ר ד ם מ י ל ו ע ת ה ו ג י י ת ס ה ק מ א ר ל

ת אמצעי א צ ק ה ם ב צי בו ם הקי ת י י ל פ ל ה ו ע נ נ ו ל ת יחוד ה . בי ם צי בו ה הגישה לקי נ י שהמד

ת י נ יה ההמו ת העלי ט י ל ק ת ל ר ג ס מ י הקיבוץ כ , כ ן הודו ת השיכו ו י נ י ד י מ ע ב ו . ק ן השיכו

י ג הי . מנ ם׳ לי ע מיד אחרי העו י ג ן י , ש׳השיכו חו ן רב. הם הבטי ר בהם אמו ר ו ע ו מ נ אי

ם י ל ו ע ם גיוס ה ו ח ת ר ב ב א כ ל , א ן כו ם השי ו ח ת ק ב א ר ם ל ת י י ל פ ל ה ברו ע ץ די בו הקי

א ר ק , האם זה נ ת י ת כ ל מ ך מ ר ד ה ל כ פ ת ה י ל א ו ד י ב י ד נ י א ת ה ההתישבו , ׳ ת ו נ ח מ ם ב נ ו ג ר א ו

ת 1950 הם ל י ח ת ת ב ו נ כ ו ס ת ה ל ה נ בת ה ל אחד מהם. בישי ב 8 ק 5 , ׳ ? ת ו י ו כ שוויון ז

ת: ׳אנו חרדים ישבו ת ההתי ו מ ו ק ת מ ע י ב ק ם ב צי בו ל הקי ת ש נ ו ו כ ה מ י ל הפל ו ע נ נ ו ל ת ה

ר החלק הקשה א ש ת נ י צ ו ב י ק ה ה ע ו נ ת ל ם ו ת בין אחרי ו ק ל ח ת ת מ ו ב ו ט ת האדמה ה ו ק ל ח ש

ם ליישוב הארץ י צ ו ל ח ־ א ם ל י ל ו ת ע מ א ת ה ־ י ל א ה ע נ ע ט 8 ה 6 . ׳ ל א ר ש ל ארץ י ר ש ת ו י ב

ם רי ו ת לאז צי בו ת הקי ו ב ש י י ת ה ת ה נ ו ו כ ה ב ר הצדק ש ס ו ל ח ה ע נ ע ט ה כאן ב ל ג ל ג ת ה

, ת ר ש א ה מ ק י ט ס י ט ט ס ך ה ה זו, א נ ע ל דחה ט ו כ ש ת גבוהה. א צי ו ה חל בצי טי ם מו בי י המחי

ה נ י ח ב ים מ יתי ם בעי רי ו ם באז רי ם הצעי צי בו ק הקי ל ה היה ח נ י ד מ ה ל נ ה הראשו י בשנ כ

ל זה. ד ב ם ה ל ע תר נ ו ר י ח ו א ם. מ לי ל יישובי העו ל מזה ש ו ד ת ג י א ל ק ח ת ו י נ ו ח ט ב

ם צי בו ד הקי ר לי ב ע מ ־ ת ו נ ח מ ם ב י ל ו ת ע ט י ל ק ף 1948, ל ה מאז סו נ ו ד י , שנ ת י נ כ ו ת ה

ם י ב ר ם ע י ר פ כ ם ב י ל ו ע ת ה ב א ש י י פה ל ם העדי ת המושבי ע ו נ א הוגשמה. ת ם ל המושבי ו

את קף: ׳מה ז ל תו כ ת ב י נ כ ו ת ת ה ם דחו א צי בו ם הקי ך ראה בהמשך). ג ם >על כ י ש ו ט נ

ה מ ו ל נ ו ר בדמי א ת ל ל ו כ ל אחד י , כ ם י י ק ת מ ב חי ו ד ישו י ם ל י ל ו ה ע נ ח ב מ ת להושי ר מ ו א

ע ב אר 1950 ק ו נ י . ב חד ץ המאו בו ת הקי רו י כ ה חברה במז ע ב , ק ׳ ע י ם להג י ל ו כ ו י נ א

ת כי ס נ כ ן ב ו רי ו ג ־ בן

לה וקשה ה גדו פ ו ק ת בה ב י ר הכז ש א ם כ ע יבה אף פ א הכז ת ... ל צי ו ה החל ע ו נ ת ה

82. מ׳ ברסלבסקי, ׳על אותה המדוכה׳, מבפנים, כרך יד, חוב׳ ד׳ (אוגוסט 1950), עמ׳ 509; והשווה י׳ חזן, ועידת ההסתדרות החקלאית, עמי 182. 83. ל׳ שריד, ׳לאור התמורה׳, הפועל הצעיר, 27.6.1950.

84. י׳ ברגינםקי, הנהלת הסוכנות, 23.1.1950. 85. ר׳ כהן, המרכז החקלאי, 1.12.1949, אה׳׳ע IV/235/12; והשווה הקטין, הרצפלד, למפרט,

לוז ורוזן, שם; י׳ ברגינסקי, הנהלת הסוכנות, 4.4.1949, 5.6.1949, 23.1.1950. 86. שם, 24.1.1950.

288

ישבות העובדת במבחן המדינה מורשת ההתי

ל י ב ש ם - מה עשו ב צי בו בקי ם ו ה י ק ש מ ת ב ו ל ו ד צים שעשו ג י החלו פ ל זו ... א

, וגם הם ה ל ם א י ק ש מ א ל ק ו ו ם ד גם באי לים? ... שאי ף העו ל ת א ו א ש מ ... שלו

ת ו ב ב י ר כ ר צ צי ל ר החלו בו ה הצי נ ע ג ע ... ה ק ר ק ל ה ב ע ש י י ת ה ד ... ל ו ב ע ם ל צי רו

ל , ע ו ל ם ... שמירה, כאי צי רו ל התי ודע כ י י נ , מחוץ לאגשי המושבים? א ה ל א8 7 . ת ו י צ ו ל ח ל ה סודה ש ר י ו ע ר י זהו ע ג ם חלוציים. בעי י כ ר ע

ה ר ב ע מ ל ה צפציה ש נ ת הקו ת א ו נ כ ו ס ת ה ל ה נ י ה נ פ ל ב ו כ ש ס 1950 הציג א ר א מ ב

ת ישבו ת ההתי ו ת אחרי ר א י מ ה ת ביקשה ל ו ר ב ע מ . שיטת ה ם י ל ו ע ה ־ ת ו ג ח מ ף ל י ל ח ת כ

, ת ו נ ח מ ה ל מ ד ב ה ת העלייה. ב ט י ל ק ת ל י ל ל בית כ ישו ת י ו י ר ח א ת (שלא מומשה< ב ד ב ו ע ה

ל ם ע י כ ו מ ק והיו ס תי ו ב הו ישו ת מהי ק ת ו נ מ ם ה מ צ ע ת ל ר ג ס מ ם ב י ל ו ע ם חיו ה ה ב ש

ל ם ש מו י ג ה עד למי ת ח פ ה ה י הארץ ו ק ל ל ח כ ת ב ו ר ב ע מ ם ל ת ר ב ע , ה ת ו נ כ ו ס לחן ה שו

ח ת פ ק ל תי ו ת היישוב הו ץ א ל א ל ה ו ס נ ר ש פ ק ב ם ל ת ו ף א ו ח ד ם באה ל ו י ק ת ה ו א ב צ י ק

ו נ כ , ובהן שו ת ו ר ב ע קמו 62 מ 8 עד סוף 1950 הו 8 . ם י ש ד ה ח ק ו ס ע ת ת ו ר ו ק ם מ נ ע מ ל8 ' . ת ו ח פ ש כ־14,000 מ

ה ל ו ע ם פ י ל ו ע ב ה ר ק ח ב ת פ ם ל צי בו ת הקי ררה א י הארץ עו ב ח ל ר כ ת ב ו ר ב ע ת מ מ ק ה

א ת זו ל ו ל י ע ת ועוד. פ י ר ב ד ע מו י , ל ר ע ו ת נ כ ר ד ל ה ם ש י מ ו ח ת י ב ת ו ב ד נ ת ס ה י ס ל ב ע

י ב י ס ד פ י ק פ לאו בה ת ם מי י ל ו ע ה , ש ת י ד ד צ ־ ד ת ח י ט ס י ל נ ר ט ת יחסים פ ר ג ס מ ה מ ג ר ח

ם צי בו יהם חברי קי נ ו בי ר ח ת , ה ת ו ר י ח ר בימי ב ק י ע , ב ת ו י ט י ל ו ת פ ו ר ט מ . ל ו ר ק י ע ב

דה השכירה, ם. העבו לי ל העו ת ש ו ל ו ק ל גיוס ה ם ע ה י ת ו ג ל פ ת מ ו ח י ל ש ו ב ל ע פ ש

ת ר ג ס מ ת ל ו ר ה במהי כ פ , ה ן ו רי ו ג ־ ם בן כוח ע י ו י בו קר ת עי ק ו ל ח ע מ ל תה ס ו ו שהי

ק ש מ ם ב י ל ו ע ת ה ק ס ע ה ך ל ר ה גם ד א צ מ . נ ם י ל ו ע ם ל צי בו ל היחסים בין הקי ת ש ק ה ב ו מ ה

, חברה ׳ ח תו י פ ה ׳ייצור ו מ ק ו ת 1951 ה נ ש ה שכירה. ב ד ו ב ע ע ב ג נ י ה י ל ל צי ב בו הקי

ם בדי ת העו ר ב ם, ח צי בו הקי ת ו ו צ ו ב ק ד ה חו ף אי , בשיתו ת ו י א ל ק ת ח ו ד ו ב ע ת ל י נ ל ב ק

בוצים שבהם בוצעה ם הקי ו ק מ , ב ם י ל ו ע ת ה קה א , והיא שהעסי ת די הו ת הי ו נ כ ו ס ה ו

י פ נ ע ה השכירה ב ד ו ב ע יחס ל ן י ו רי ו ג ־ ת שבן ו י ת ר ב ח ה ת ו ו י כ ו נ ת החי ו י ו ע מ ש מ דה. ה העבו

בד ח הגיון היחסים שבין עו כ ו ה ג ב דה ר יה הוקהו במי ת העלי ט י ל צי מצד ק בו ק הקי ש מ ה

. ד י ב ע מ ל

ל עו כ , הכרי ם ד ח א ו ת כ פ ס ו ת ע ל ו ת ומשו ו ר ח במהי ת פ ת מ , ה צי בו ק הקי ש מ י ה כ ר ו צ

ת החברה ו מ ת ד ג י ח ב רה מ דה השכי ת העבו ל א ש ים ב נ ו ו די כ ר ע ה ושם נ . פ ר ח ל א ו ק י ש

ל ף הערך ש ד ו ע ם מ ל המשקי ההנאה ש ת ׳ ו כ ל ז ת ש י ט ס י ל א י צ ו ס ה ה נ י ח ב ה מ ת ו י צ ו ב י ק ה

דף ־הערך ה שעו נ ע ט סטי ב י אל צי ם הסו ג פ ת ה 9 היו שהכשירו א 0 . ׳ ה ר י כ ש ה ה ד ו ב ע ה

ל פו ש ת לא נחה, שכן בסו ע ד ם ה ר ת החיים. ב מ ת ר א ל ע ה א ב ל ח המשק ו ו ת י פ ע ב ק ש ו מ

87. בן־גוריון, דברי הכנסת ,ill , ישיבה ק״ו, 16.1.1950, עמ׳ 536. 88. אשכול, הנהלת הסוכנות, 27.3.1950.

89. דו״ח לקונגרס הציוני הכ״ג, עמי 291. 90. ז׳ און, הוועדה המרכזת של הוועד הפועל, 19.4.1951.

289

ישי גבע

י החיים א נ ת ת ה א נ ו ש א ר ב ם בראש ו ד י ו ק ח ו ת י פ , ו ו מ צ ע ק יחידה ל ש ל מ ר היווה כ ב ד

יסוד קרן , י ם י ל ע ו פ ר ה כ ת ש א ל ע : ה ן ו י פתר ה דרכ מ ה זו הוצעו כ ל ק ת . ל ו ל חברי ש

א הגיעו לידי ; אך הן ל ם י ל ו ע וחדים ל ה מי ק ו ס ע י ת ל ע פ ת מ מ ק ם, ה לי י עו נ ת ב ט י ל ק ל

. ע מעשי צו בי

ת 1950 נ ש . ב ם צ מ ו צ ל מ ל ך כ ר ד ם היה ב י נ כ ש ם ה י צ ו ב י ק ם ל י ל ו ע ע בין יישובי ה ג מ ה

ה ברכוש. ל ב ח ת ו ו מ י ל י א ש ע מ ם ב י ו ו , שהיו מל ת ו ע ק ר י ק כ ו ס כ ת ס ו מ ו ק ר מ פ ס מ פרצו ב

, רו ו ה באז ש ו ט ע נ ק ר ל ק ת ע ו ל ע ב ת ה ו א מ צ ע ח ל י ט ב ה ש ל ק י ב ד, ש ־חרו ן ץ עי בו קי

נחו ת שהו ו ד ו ס י ת ה ו הרסו א , וחברי ע ו ב ל ג י ה ל ו פ ל שי ה ע ד ו ב ר ע פ ת כ מ ק ה ד ל ג נ ת ה

ם י ל ו ע ב ה ש ו מ ה ל ת צ ק ו ה ע ש ק ר ל ק ת ע ו ל ע ב ר טען ל נ ר ב ־ ת ע ב . קיבוץ ג ם י ל י העו ת ב ל

ך ש מ ך נ ו ס כ ס תה. ה ד או ב ע ם ל י ל ו ע ל ה ן ש ו יסי ל נ ח כ ו כ ו ב ע נ ו מ , וחברי י ר ז ע ל א ־ ת י ב

ת , שייצגה א ם י ת המושב ע ו ג רי בין ת ת ההיסטו ו מ י ע ת ה רר מחדש א עו ר חודשים ו פ ס מ

ע ק ר ת ק ר ב ע ה צים ראו ב בו ברי הקי ת. דו צי בו ה הקי ע ו נ ת ן ה י , לב ם י ל ו ע יישוב ה

ת ו ד ס ו מ ת ה ו מ ל ע ת ה סף ל ו י נ ם חדשים ביטו י ל ו ל ע ב ש ישו י ק ל י ת ץ ו בו בטחה לקי שהו

ר הפרשה, ו ר י ב חדת ל ו עדה מי קמה ו הם. הו רכי מצו ם ו ה י ת ו י ו כ ז ה מ נ ם במדי ישבי המי

ם לי בי עו ישו ם לי י ק י ת ם ו י צ ו ב י ת בין ק ו ע ק ר י ק כ ו ס כ " ס . ך ו ס כ ס ושב ה ר י ב ל ד ו ש פ ו ס ב ו, 2 . ם י פ ס ו ת נ ו מ ו ק מ ו ב ש ח ר ת חדשים ה

ך א המשי ; הו ו ג ג ו פ ת ה ה י י ת העל ט י ל ק י ב ז ם מרכ ר ו ג ץ כ בו ו בקי ל ת ג ת ש ו פי הצי

ן רג ר המאו ע ו ך ג ו נ י ל ח ל יהבה ע ת כ כה א , שהשלי ת י ת ר ו ס מ ס ה ו י ת הג ט י ש ק ב ו ב ד ל

ת ו ד ד ו מ ת ה ותר מחוץ ל ת או י ו ח תר פ ו ך ג כ , ו ה ל ו ג ב ת בארץ ו ו י ת ע ו ג ת ת ו ר ג ס מ ב

ק ל ת ח ח ק ם ל י צ ו ב י ק ה ל ת נ פ ו ה . הקריאה ש ת י נ ו מ ה ה ה י י ת העל ט י ל ל ק לה ע דו הג

ת ו ר ש ה ע מ ל כ ה ש צ ו ב ה ק ת ג ע ת 1954 נ נ ש ק ב . ר ה ת נ ע א נ ם ל י ל ו ע י ה ת מושב כ ר ד ה ב

ן להיחלץ ו רי ו ג ־ ת בן א י ר ק ם ל צי בו ת והקי ו צ ו ב ק ד ה חו ת אי ע ו נ ת י ב י הדור השנ נ ב מ

ם ו עם סי , ו ם ת ע ו נ ת ת ב י ל ל ה כ כ י מ ת ה ב ת כ א ז ה זו ל ל ו ע ם. פ י ל י העו ב ש ו ת מ ר ז ע ל

ם. כי ם ממשי ה י שיהיו ל ל ב ם מ ה י צ ו ב י ק ם הם שבו ל י י ת נ ש - ה נ ל ש ה ש כ ר ד ת ה פ ו ק ת

מושב העובדים - מסנרת ליישוב העלייה ההמונית

ת מבחוץ פ ח ד ת 1948 נ נ ף ש , מצאה עצמה בסו ם י צ ו ב י ק ו ה מ ם, כ ת המושבי ע ו נ ת

ם י ל ו ע י ה פ ל ת כ י ס י ס ב ה ה ת ד מ ת. ע י נ ה ההמו י י ת העל ט י ל ל ק ר ש ג ת א ת ל ו נ ע י ה ל

ם רמי ו ה ג מ ה כ ל צ ו א ל ע ך פ , א ת ו ר ח א ת ה ו ע ו נ ת ל ה ה מזו ש נ א הייתה שו החדשים ל

ת מ ק . בזמן ה ת מ כ ס ו ת מ י נ ו ר ק ה ע ד מ ה ע ש ב ג ת ה י ש נ פ ד ל ו ה ע ל ו ע ל פ ה ש ל ח ת ה ו ל שדחפ

גרי ל בו ת ש ו ר ש כ ת - ה ו ב ש י י ת ה כן ל ן מו ם גרעי א שו ל ה זו ל ע ו ג ה ת ד מ גה ע המדי

ת מ ח ל ת מ פ ו ק ת ם מ לי י י החי ג ו ארג , ו א היו לה ט ל ע מ ה כ ל ו ער ע ו ר או ג ע ו ת ג ו ע ו ג ת

ל ק י ה ם מושב י א ו ל י מ ־ ל י ל ח ר ש ו ק ל מ ר כ ד ע . ה ת ו ב ש י י ת ה ו ל ל ר ע ב ם השגייה כ ל ו ע ה

ת יד ת ל ם ו ם החדשי י ל ו ע ק ב ב ד י ש ת ו ב ש י י ת ה ־ י ט ג א פ ה י ט ו א ר ט ס ה ר מ ר ח ת ש ה ה ל עלי

ם. ישבי ת המי ו ד ס ו מ מת ה ז ו י ל

91. י־ קורן (לעיל, הערה 9), עמ׳ 173-170; המרכז החקלאי, 7.5.1950, 15.6.1950. 92. מכתב מאת ועד אל־בםה >בצת< למרכז החקלאי, יוני 1949.

290

מורשת ההתיישבות העובדת במבחן המדינה

ם נ מ ה זו א ע ו נ ם. ת ת המושבי ע ו נ ת ת ע ר כ ל ה עו ע ם שהשפי י י ט י ל ו ם פ רמי ו ם ג היו גה זו או ג ל פ מ ם ב י ר ב ה היו ח ת חברי י ב ר ך מ , א י ״ א פ ם מ ב ע י ט ק ל ו ק א הזדהתה כ לה ת ד י מ ת ע , שיחזקו א ת י ת ו כ מ הנהגה ס ת ו ד כ ו ל ת מ ר ג ס ת מ ר ס ו ח אוהדיה. היא הייתה מת ה א ח י ט ב ם ה י ל ו ע ל יישובי ה ת ע ו ס ת ח ס י ר ה. פ נ ה והמדי ג ל פ מ ל ראשי ה ם ש צ ח ד ל ג נ כה י ג הי מנ ם ו י ב ש ו מ ת ה ע ו נ ל ת ח ש ת הכו ד מ וק ע ז ת חי ם א ג , ו ם כ ו ת ת מפא׳׳י ב ע פ ש הת ו ב ש י ת ה ע ב י ר כ ם מ ר ו ג ע ל י ג ה ם ל י ג ו ת נ ו ה דנ בי . ׳ ת ו ר ד ת ס ה ה ה ו ג ל פ מ ת ה ו ד ס ו מ בה בקיץ ע ו נ ת י ה ש א ר ע אחד מ ב , ק ׳ ה ג ל פ מ ת ה נ ע ש ו נ י י על ז ר המרכ י צ ם ל ג ת ו ד ב ו ע ה

ת. או ן עמדה במבחן המצי כ רי א בו ח הצי ו ל הכ ו ד י ג ת זו ל י ז ח 1949." ת

ת כ ר ע מ ת מ ר ר ח ו ש א הייתה מ יה ל ת העלי ט י ל ר ק ג ת א ם ל י ב ש ו מ ת ה ע ו נ ת ת ו נ ע י הע ב־1949, ב , ק ל ל ה סדי נ י . צבי יהודה, ממי ת ו ב ש י י ת ה ת בין זרמי ה י ר ו ט ס י ה ם ה חסי הית ר ו ל ... איזו צ א ר ש ם לארץ י י נ יבואו המו ום ו א י ו ב י ש , כ ל ו ד ח ג כו י ו ו נ נ י י יהיה ב כה ב ו ש ת ת ה ה א נ ת ת נ או טה ... המצי ח הקלי ו , למי כ י העם נ ו מ ה ת היא הדרך ל ו ב ש י ת הת ו נ מ ד ז ה ה כ ת א ר ם נ י ל ו ע ת ה ו ב ש י י ת ל ה ת ע ו ס ת ח ש י ר ' פ 4 . ׳ ם י נ ת ש ו ר ש ל ע ח ש ו כ י ו לה פ ו ק ר ת ח א , ל ה ל ע מ ן ב ת ראשו ו ב ש י י ת י ה ל ת כ ג ר ד ם ל ת ר י צ ת י ת א ו ל ע ה ת ל י ר ו ט ס י הת ו כ ם ז צ ל ע ם ע י ל ע ו פ ת ה ע ו נ ך ת ו ת ך ב ש ו מ ח מ כו י ו ץ ו בו י הקי ב ק ע ל דשדוש ב ה ש כ ו ר א

ל המושב. ם ש ו הקי

בי ת יישו ב א צ ע ת ל ו ר ש פ א כחה ה ד הו ל עו , כי כ ן ע ה ט ע ו נ ת ת ה ג ה נ ה ן ב ט ט ק ו ע י מן ו סי י ם נ ה ת ב ו א ר ל ת ו י ת ע ו נ ת ם ה ת ר ד ג ת ה ת א ו ח ד , יש ל ר ב ל ד כ ם ל י ב ש ו מ ם ב י ל ו ע הב ל ש ך ב , א ה ת ח ד ה זו ג ד מ . ע ם י י ת כ ל מ מ ת ה ו ב ש י י ת ה ת ה ו ד ס ו ל מ ת ש ו י ר ח א ן ל הגתו. ה פ ק י ה ת ב ל ב ג ו ד והייתה מ ב ל ן ב ו סי י ם כנ י ל ו ע ב ה ר ק ה ב ל ו ע פ ה ה ס פ ת ן נ הראשום י ט ר ל פ ר יוזמה ש ד ג תר ב ו יתה י ת; היא הי ה רשמי ט ל ח ה ו דיון ו מ ד א ק ה זו ל ל ח ת ה ל, י ר ם פ י א ש ו ם נ י ל ו ע ה ־ ת ו נ ח מ ס ב ו י י מאמצי הג ר כ ר ב ת ר ה ש א ק כ ם לצו השעה. ר י נ ע נ הו ח ד , נ ה ד מ ת ח ה ו ם כ י ל ג ם מ י ש ו ט ם נ י י ם ערב י ר פ ה כ ש ו ל ש - ם י י נ ש ם ב י ב ש י י ת מ כי ה ו

. ה רבתי פ ו נ ה ת ל ב י ה ק ל ו ע פ ה ת הצדה ו ו י ו ג י י ת ס ה ה

ע ק ר ק ם ב י ל ו ע י ה נ ת המו ש ר ש ה ב ל ש ו ד ג ר ה ג ת א ו ל נ ע ם נ י ד ב ו ע ב ה ש ו י מ ג מגהיר ן החמו ח ב מ ם ל ת ע ו נ ת ת ה א ל י ט ה זו מ ע ר כ רו כי ה ך הם הכי , א י המושב ת ובחי ד ל ו מ הי ס ו פ ד ו ו ה נ ב י מ ו נ ל הצעה לשי , דחו כ ם י צ ו ב י ק ו ה מ , כ ם ם ה . ג ה י ת ו ד ל ו ת ר ב ת ו י ב. ם י ישב י המתי נ י י פ א מ ת ו ו ישב י ההתי א נ ת ת ו נ ת ש ל אף ה , ע ם י ד ב ו ע ל מושב ה ו ש ת ל ו ע פם י ל ו ע י ה נ ו ג ר ל א ם ש י ג צי ם הנ ה ע ש י ג פ ד ב י מ ע ר יהושע, ה פ סדי כ י , ממי ש ר ד ב ו ד

: ו ת ע ו נ ה ת ד מ ה ע י נ פ ב לה ש דו ה הג מ ל י ד ת ה ב א ש ו מ ך ה ר ד ו ב ם שבחר י נ הראשו

ם ו ל א ח ל א היתד, א ל ל ל ה נ ר ש ר ב ת ה י ם שנ י ע ב ר א - ם י ש ו ל ם מקץ ש ו ם חס ושל אך ם כ י ל ו כ ם י נ י ל הרבה יהודים ... א ב , א ו י ל ב ע ו ת כ ם ל י ל ו כ ם י י רר שמשוח ת פ ר ת ש א ל כ ו ד ן ג ת אסו ו ר ק ל ל ו כ ם ... י כ ר ל ו כ מ ו מה ל נ , אזי אין ל ת כ ל ל

93. ג׳ גלעד, מזכירות תנועת המושבים, תלמים, חוב׳ צ׳׳א (תשרי תש׳׳י). 94. צ׳ יהודה, מועצת תנועת המושבים, כפר ידידיה, אפריל 1949, אה׳׳ע IV/307/527; הנ״ל,

ועידת תנועת המושבים; ש׳ דיין, שם.

291

ישי גבע

ו כ ל ך ה כ ל האנשים ש ב וצר ... א ו ל ובין מה שי א ר ש צר בארץ י ו ם בין מה שנ ו ה ת9 5 . ו ע נ כ ל י ק נ א ב ל ם ו כ ר ד ם ב י נ ש ק ה, הם ע ם שנ י ע ב ר א - ם י ש ו ל ש

ם ג ה ו י ג ו ל או די לאי ך חיים ו ר ד ת ל ו נ מ א ו נ ל צ ת המושב ביטאה א ו נ ו ר ק ע ת ב ו ק ב ד

ק ש ין מ י ת (בנ ישבו י ההתי נ ח ב מ ה ב ד י מ ע ם ל י ם ההכרחי י א נ ת ת באשר ל י ל נ ו י צ ה ר כ ר ע ה

ו ת ב ש ח מ ן ועוד<. ב י הביטחו דה בקשי , עמי ת ח ת ו פ ם מ תי רו ת שי כ ר ע ם מ ו י , ק חי ו רו

ה ל א ש ת נ י נ ה ההמו י י העלי א נ ת ת; ב א גם הכרחי ל ה, א י ק ראו א ר ך המושב ל ר גשארה ד

. ת י ר ש פ ם היא גם א ה א ל א ש ה

ה ת ל ו כ ת י נ י ח ב ה עצמה, מ ע ו נ ת א גם ל ל , א ם י ל ו ע ק ל א ר יחסה ל ת התי ו ט ב ל ת ה ה

ה י ת ו ע י ב ת ת ט א י להשל ם ו ת י ב ם מחוץ ל י ד י ק פ י ת ו ל ם למי ל חברי ב ש ר ר פ ס ס מ י י ג ל

ח י כ ו ה ל ד מ ה מאו ק ו ח ר הייתה ר ב ע ת ב י ת ע ו ג ת ה ה ל ו ע פ ת ה ר ו ס ם. מ י ל ביישובי העו

גים כי יש ב המנהי ו ו ר נ ת האמי ל אף החששו ם ע ר . ב ת ו ת מר ל ט ה ס ו ו י ל ג ת ש ל ו כ י

ת ו ח ת פ ת ת ה ן א ו לכו ת ו י ב י ט ק ל ו ק ם ה ת ל ו ע ת פ ר ו ס מ ם ב י כ ר ל שיגוי ע ל ו ח ם ל ח ו כ ב

־ ת ו ר ג ס ן מ ו נ ם. כי בדי ב העו ש ו ל מ יה ש ת הראו י ת ר ב ח ת ה ו מ ד ר ה ב ע ם ל י ל ו ע יישובי ה

- ם י י ת נ ך ש ו ת , כי ב ם ת ע ד ח, ל ת יבטי ו ב ש י י ת ה ה ב י ת העלי ט י ל ק ת ל ו ד ח ו י ר מ ב ע מ

ת האדמה ד ו ב ע ם החיים מ י ר כ י א ם ל י ב ם ר י ל ו , יהיו ע ת מ י ו ס ה מ י צ ק ל ר ס ח א ל שלוש, ו9 6 . ב ש ו מ ת של ה ו ד ס ו מ ת ה כ ר ע ת מ ם א מי י מקי ו

ף ם מקי י ר ב ם בירור ד י י ק ת נ י ש נ פ ד ל ם עו י ש ע מ ו ל פ ח ה ד ל ת א ו סי ת בסי ו ד מ ע

ט ל ח ו ר 1948 ה ב מ ב ו נ ם עצמה. ב ת המושבי ע ו נ ת ת ו י א ל ק ח ת ה ו ר ד ת ס ה ת ה ו ד ס ו מ ב

ת י נ כ ו ת ה ב ע ב ק נ ת האלף ש ס כ ך מ ו ת , מ ת ו ח פ ש ט 500 מ ו ל ק ה ל ע ו נ ת ת ה ו ר י כ ז מ ב

ם. קי תי ם ו ד מושבי י ם ל י נ ט ת ק ו נ ח ה מ ר ש ע ת, ב ו ישב ת ההתי ק ל ח ל מ נה ש הראשו

ת פ ו ק ר ת ח א ם חדשים ל ם מושבי י ק ה ם או ל מי י ם קי י ב ש ו ר מ ב ג ת ו ל עד ו ה נ ל ת א ו ח פ ש מ

זמת ו ם בי י ל ו ע ה ־ ת ו נ ח מ מו ב י ם שהתקי י ס ו נ י כ ם ב י ב ש ו ף חברי מ ת ש ט ל ל ח ו הכשרה. כן ה

טה הקלי ת ו ישבו ת ההתי ו ק ל ח מ ל ו ׳ ׳ ק ק ה ) י א ל ק ח ר ה ו ט ק ס ה ב ט י ל ק ם ב י ב ר ו ע מ ת ה ו ד ס ו מ ה

י ת דרכ ם א לי י העו נ פ ג ב ו להצי עד ו ף 1948 נ ו מאז סו כ ר ע נ ם ש סי ו נ י . הכ ת) ו נ כ ל הסו ש

ת ו נ ח מ ו ב ל ה נ ת ך ה ל י א 9 מאז ו 7 . ם ת ו נ ע י ת ה ד י ת מ ן א לבחו ת ו ו ב ש י י ת ה ם ב ת ט י ל ק

ת המושבים. ע ו נ חי ת ל שלי ת ש ו י ב י ס נ ט נ י ן א ו ת ארג ו ל ו ע פ ה ו ר ב ס ת ה ו ל ו ע פ

ם י ל ו ע ת ה ו צ ו ב ר ק ב ע ר מ ח א ל , ו ת ו ג ח מ ה ב ל ו ע פ ת ה ל ח ת ר ה ח א ים־שלושה ל חודשי

ף 1948, חה >מעונה< בסו ר >בית־אליעזרי<, תרשי ם עקי טושי ם הנ י ר פ כ ת ל ו נ ו ש א ר ה

ת 1949, ל י ח ת ה >קדרון< ב ר ט ק א >בצת< ו ס א , ב ( ם מהר״ל ר כ ם ( י ז , אג גיד) ר הנ פ כ ה ( נ ב י

, ן ר . יצחק קו ישב לה כמתי ל העו , ש ו מ ד ו ק ד ל ג ו ג ט מ ע מ י חדש, כ ן דימו מ ת ס ה ל ל ח ה

, ר פ כ ת עתידן ב ת א ו א ו ם ר י ל ו ת ע ו ח פ ש וח כי 1,200 מ ו ם, די ת המושבי ע ו ג ר ת כי מז

י כ ר ד ת ב כ ל ב ל ר ס ת הזאת מ י ג ה ההמו י ל ע ה ק מ ל ו שגם ח ג ב ר ק ׳הדיעה שהיתה גפוצה ב

95. ברש, מועצת רמלה. 96. דיין, מרכז מפא״י, 30.11.1948; י׳ אורי, ׳התישבות מתוכננת ורבת מידות׳, הפועל הצעיר,

.30.1.1949 97. י׳ קורן, ׳אל הכפרי, הפועל הצעיר , 23.1.1949; הנ׳׳ל, ׳לתולדותיה של ההתישבות החדשה׳, בתוך; י׳ רובין >עורך<, עשור למושבי העולים, תל־אביב תשי״ט, עמי 46-45.

292

ישבות העובדת במבחן המדינה מורשת ההתי

ם י ר ו ש ם שהיו ק י ב ם ר נ ש ה י ל א ם ה י ל ו ע ב ה ר ק ת ... ב ס ס ו ב י מ ת ל ת היתד. ב ו ב ש י ת ה ה

ע י ג ת מי ו י ח ה הרוצים ל ד ו ב י ע ש נ נם א ם מהם הי י פ ל א ״ל ו ת בחו ו נ ו ת ש ו ר ו צ ת ב ו א ל ק ח ל

ט ל ק י ה ם ל י ל ו ע ת ה ו נ ו כ ל נ כוח ע י ו , כי הו ע ב ה הוא ק ל ו ע ר חמישה חודשי פ ח א , ל 8 . ׳ ם פ כ

ם י ל ג ו ס ם הם מ ע א ו ב ק י ל ד ן ממושך כ ו יסי ד נ ך דרוש עו , א ם י י ת ס י ה א ל ק ח ק ה ש מ ב

ה, האחראי ־ארי ר בן ז ע י ל " א . י ר ב ע ר ה פ כ ל ה וחדת ש ת המי י ת ר ב ח ו ה כ ר ד ת ב כ ל ל

, ת ו א ל ק ח ל ר ו פ כ פה ל ל השאי ק ע א ר בר ל ם, די י ל ל יישובי העו ה ע ע ו נ ת ת ה ו ר י כ ז מ ב

ת י נ ו ג ר א ה ת ו י ת ר ב ח ת ה ר ג ס מ י ה פ ת ל ו לחי ל הדרכה ו ב ק ת ל ו נ ו כ נ ל ׳ ם ע א ג ל א

ת הוא זיהה ו נ ו ש א ר ם ה י ב ש י י ת מ ת ה ו צ ו ב ב ק ר ק 1 ב 0 0 . ׳ ם י ב ש ו מ ת ה ע ו נ ת ת ב ל ב ו ק מ ה

ב יישוביהם ו צ י ע ב י ו ת ר ב ח ן ה בוש הגרעי י ת בג ו ג י ה נ י מ ד י ק פ א ת ל מ ם ל י י ה העשו ל א כ

. ל דבר כ ם ל י ד ב ו י ע ב ש ו מ ב

ו נ ע נ ת ש ו נ ו ש א ר ם ה י ל ו ע ת ה ו צ ו ב ש עם ק ג פ מ ה ו מ נ ו ז י ה נ ל ת א ו י מ י ט פ ו ת א ו כ ר ע ה

רף 1948- ה בחו נ מ ו ס ם ש י י ל א י צ ט נ ו פ ם ה ישבי ת המתי י י ס ו ל כ ו ת. א ישבו ת ההתי ע צ ה ל

, ה י ק ב ו ל ם ו כ ׳ , צ ן י ל ו : פ ן הבלק פה ו רו ת מזרח אי ו צ ר ת יוצאי א ר ה ו ל ט 1949 הייתה ע

ל ידי ה ע נ ו ש א ר ב ש ו א ר ר ב ב ס ו ב זה מ כ ר ה. ה לגרי , בו ה י ב ל ס ו ג ו , י ה י נ מ ו , ר ה י ר ג נ ו ה

ע ק ר ת ה ב ר ק ם חודשים ו ת ו א ת ב ו נ ח מ ב יושבי ה ר ק ה מ ל ם א י ל ו ל ע ה ש בו רם הג עו שי

ם י נ ו ת הפ י י ס ו ל כ ו ה א נ ו ו נ ת תר ה ו חר י ר מייסדי המושב. מאו ו ן ד ם לבי נ י י ב ת ו ב ר ת ה

. ב ו לרו כ פ ע 1949 הם ה צ מ , ומאז א ם א ל ס א ת ה ו צ ר ת יוצאי א ו פ ר ט צ ל ידי ה ת ע ו א ל ק ח ל1 0 1 . ה ט י ל ק י ה ם, בהחמרה' בקשי צי בו ה פה, כמו בקי ס פ ת ה נ י ב העלי כ ר ה ה ב ר ו מ ת ה

י ל בנ ם א י נ ו ל פ ל כ ת היו ב ישבו י ההתי ט י נ ר ב ה היא, אם ק ב ו ש ה ת ה שאין עלי ל א ש

ל יה הירוד ש ב. דימו ים בה רו ו ם מהו א ל ס א ת ה ו צ ר ה היו יוצאי א ל י ח ת כ ל ו מ ה זו ל י עלי

י עמה, אל ש הרי ג פ מ ת ה ו ב ק ע ק ב התחז תה ארצה ו י י י על נ פ ד ל ע עו ב ק נ ה זו, ש צ ו ב ק

זכתה ם ו י ל ו ע ת ה ו ב ש י י ת לה ה ת לשאלה. אחרי שהתחי בי ו ה חי ב ו ש ן ת ת ל מ ה ע ש ק מ

. ה ק י ר פ ן א ה וצפו ת אסי ו צ ר ם יוצאי א ו בה ג ב ל ת ש , ה ה י צ מ י ט י ג ל ל

ם ם ע י ל ו ע ר ה בו ב צי ר ק ם מ י ט ר ל פ י הזדהות ש לו י ל ג י המושב מו ק תי ו ו ד מ ה ושם ע פ

ל ב ג ר ק 1 ב 0 2 . ו ה ז ט י ל ך ק ר ת ד ק ד צ ה ב נ ת האמו , שחיזקו בהם א ת ד ל ו מ י ב ר ב ר ע פ חיי כ

ם ש ן עצמאי ל פ ו באו נ ג ר א ת ה ם ש לי ל עו ת ש ו צ ו ב ר ק פ ס ן היו גם מ ם הראשו י ב ש י י ת מ ה

ם באשר י סטי י אל רי ם ו י י ט מ ג ר ם פ י ל קו ם עמדו שי ת ו נ ג ר א ת ד ה סו . בי ת ו ישב התי

ת פ ד ע . ה ת י ר פ ת או כ י צ ו ל ה ח י ג לו או די ותר מאשר אי ה בארץ, י ט י ל ק ת ה ו י ו ר ש פ א ל

ם בחיי י כ ו ר כ ים ה י ם ודימו י י ל ל הרג ע ע ד ו ר מ תו י ת ביטאה ו ו א ל ק ח ה ב ט י ל ק ה

ר. המשק ם מאשר בעי י ב ו ר ט פ כ ה ב ט י ל ק י ה י ך הערכה שסיכו ו ת , מ ״ל ם בחו ר ו ק מ עיר ש

י וחסיה ר ו , 10.4.1949; והשווה י׳ א ר י ע צ ל ה ע ו פ , ה ת׳ י נ ת המו ו ב ש י ת , •לקראת ה ן ר ו ׳ ק 98. י

ת רמלה. צ ע ו , מ י ר ו ר ד

ת ו ר ד ת ס ה ת ה ד י ע , ו י ר ו ׳ א , 10.4.1949; והשווה י ר י ע צ ל ה ע ו פ , ה חה׳ , •דוגמת תרשי ן ר ו ׳ ק 99. י

, שם, עמי 47. ן י , עמי 78; ש׳ די ת י א ל ק ח ה

.1.3.1949 , ר י ע צ ל ה ע ו פ , ה ם חדשים׳ י ל ו ל ע , ׳מושב ש ה י ר א ־ ן ׳ ב 100. א

, ועידת ן ר ו , חוב׳ צ״א (תשרי תש״י<; י׳ ק ם י מ ל , ת ם׳ בדי ב עו ש ו מ ם ל י ל ו , ׳מישוב ע ד ע ל 101. ג׳ ג

ת המושבים. ע ו נ ת

ת רמלה. צ ע ו מ ם ב לי י העו ג י צ י נ ר ב 102. ד

293

ישי גבע

ר ב ש ע מ ו נ מ ל ם ו י סי ם בסי י י ל כ ל ם כ י כ ר ל צ ק מידי ש ו פ י ח ס י ט ב ה ל ל ו כ החקלאי י

ל ד ש מ ע מ ב ת ו י נ ו ר י ל חברה ע ת ש ו י מ י נ ו נ א י ה א נ ת י ב , הצפו י ת ר ב ח , אישי ו ן ביטחו

ת ר ג ס ע מ ק ר ק ל ה תן ע י י ם על ר מו ט ה הקי ל ת א ו צ ו ב ק ק מ ל ר בארץ חדשה. ח ל שכי ע ו פ

ה ט י ל ק י ה ת קשי ת א י ת ר ב ה ח נ י ח ב ל מ ק ת ת ו י א ל ק ה ח ר ש כ ר ה ש פ א ת , ש ת י מ צ ת ע י פ ו ת י ש

ת המושבים ע ו נ ת ם ב י ל ו ע ת ה ו ב ש י י ת י ה כ מ ו ל ת ת ש י מ י ט פ ו א ה ה כ ר ע ה 1 ה 0 3 . ם י נ ו ש א ר ה

ם מידה יתה בה ג ך הי , א ה נ ו ש א ר ה ה פ ו ק ת ה ב ל ו ע פ ן ה ו י ס ם מנ י ו ס וק מ ז ל חי ב ק כלה ל י

ל ל כ ל ו ל ה כ ת ח ל צ י ה י כו ה שסי ל ו ע ך פ ר ד ת למי שבחר ב י נ י י פ ו א , ה ב ת ל ל א ש ל מ ה ש ב ר

ים. ם ודאי נ אי

ר פ י כ ם לחי י ל ל העו ם ש ת ו ל ג ת ס ת ה ל א ק ה ת ל ו ם המעשי י כ ר ד ת ה א צ מ ם ה ד ע ב בד ב

ם י ל ת העו ישבו ת התי ר א י ש כ ה ה ל מ ג מ , ב ת המושב ר ג ס ם מ צ ע ם חדשים ל רושי הוצעו פי

ם. ת המושבי ע ו נ ל ת ת ש ר ו ס מ ה ה ו י ג ו ל או די ת האי נ י ח ב מ

ך ר ע ב ר כ י א ם. אנ צי דים - חלו ה יהו ב ר ה ת מ ו ש ע ל ל כ ו ו נ נ ח נ א יעה השעה ש הג

ת כ ל ם בארץ ל י סכ ם הוא י ר א ב ע ל מה ש ו כ ר עלי ב ע י יהודי בן 35-40 ש נ פ ל

ל וים ש ל הצו ת כ דע א ו א י ם הו ו א ת ו ר א א אחקו י ל נ . א ת י א ל ק ה ח ד ו ב ע ל

ת מ י ו ס ע במידה מ ק ר ו ק תן ל י ם נ ת ... א ו ב ש י ת ה ת ה ע ו נ ת ם ו י ל ע ו פ ת ה ע ו נ ת

ת ... ואם ה עצמי ד ו ב ד ע ו ב ע ם הוא י י ר ח ת א ד ו ב ל ע ם ע י י ק ת ה ל ל כ ו א י והוא ל

ת ... ואם הוא י עזרה הדדי ם בל י י ק ת ה ל ל כ ו א י ת הוא ל י מ צ ה ע ד ו ב ד ע ו ב ע הוא י

כל ו א י י הוא ל ב י ס נ ט נ י ד א ו ב י ע ר לו ל ס מ נ ע ש ק ר ח ק ט ו ש ת ו א ם ב י י ק ת ה ירצה ל

ל ידי ת זה ע ת א ו ש ע ך ל ר ט צ , הוא י ו ת ד ו ב ת פרי ע ר א ו כ מ ל חר ו ת סו ו י ה ל

ן י י ם לענ י ס י נ כ ו מ נ ח נ א ה ש י ג ו ל או די ל האי . כ ו ם שיצרנ י י ב י ט ר פ ו א ו ק ת ה ו ד ס ו מ ה

א ת ... ל או ך המצי ו ת ם מ י ע ב ו נ ם, ה י , הכרחי ם טי ם פשו י ר ב ד ך ל ו פ ה ם ל י ל ו כ זה י

ה ר יהודי הבא מהמחנ ש א י ... כ ת ב הכשרה ר ם ו י מ ו א נ ת ו ו א צ ר ל ידי ה ק ע ר

ותר ו י נ ך של ר ד ל ה ת כ ו הוא יבין א ת מ ד י א ר פ ל מ ו כ א ה ל נ ו ש א ר ם ה ע פ יזכה ב1 0 4 . ו נ ל ת ש ו א צ ר ה ל ה כ מ

ל חיי ת ש י ט ס י ט י ל א ה ה ס י פ ת ה ל מ ד ב ה ב ך המושב ( ר ל ד ת זו ש י מ מ ה ע ס י פ ת ל

רם ו ת הג ה הצדה א ק ח א ד ם ל ע , אך היא אף פ ה ע ו נ ת ת ה ר ו ס מ הקיבוץ) היו שורשים ב

פי ת האו ט ל ב ם. ה ישבי ל המתי ש במוטיבציה ש ר ו פ מ סטי ה אלי די ־אי צי החלו

ת ר כ ה ת ו י כ ר ה ע ד מ ל ע תר כ י , המי י ן המושב ו ל הארג י ש ט ס י נ כ מ ־ י ב י ט ר ט ס י נ י מ ד א ה

ו ת ש ר ו מ יתה אף היא זרה ל ים, הי ך חי ר ד ם ל י פ ת ו ש ־ ם י ר ב קה בין ח ת הדו י מ י נ הזדהות פ

ת ו י ר ש פ ם א י כ ר ל זו שתי ד ו ל דיין הציב זו מ א ו מ ם. ש בדי ל מושב העו ית ש נ ו הרעי

103. ד׳ ויינטראוב, ׳דפוסי שינוי חברתי של קבוצות עדתיות במושבי עולים׳, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים 1962, עמ׳ 172-170; י׳ גבע, ראיונות אישיים עם

מתיישבים. 104. י׳ שפירא, מרכז מפא״י, 13.1.49; והשווה הנ״ל, מועצת ההסתדרות החקלאית, עמי 178-

180; צ׳ יהודה, שם, עמ׳ 150.

294

מורשת ההתיישבות העובדת במבחן המדינה

י י ו ו ת לצי י ש פ ו ת ח ו נ ע י ה ת ו ל ל ו ת כ י נ ו י ע ה ר ד מ ל ע ת ע ס ס ו ב ת מ ח א ן המושב: ה י י נ לב

דת חי ת י ל ב ג , ה ה ב ו נ ת ת ב ו ל ת ם ( י י ל כ ל ם כ צי ו ל ל אי ת ע ר ח א ה , ו ת י החברה המושב

ם י ד ב ו ת ע ק ס ע ה א מ ת אך ל י מ צ ה ע ד ו ב ע ד מ ו ב כ ם ב ו י ר ק ש פ א מ ל ה ד ו ג ע ל ק ר ק ה

, ( ת ו ר ד ת ס ה ם, ה ת המושבי ע ו נ ת ת ( ו י ל ל ת כ ו י ר ו ב י ת צ ו ר ג ס מ ת ל כו י ל שי ע ם) ו רי שכי

יה ל סטי ם ש י י ו ל י ג ה מ מ ל ע ת ת זו ה ו נ ש ר 1 פ 0 5 . ן כ ו ת ט ב ר פ ל ה ת ע ו ר ת מ ו ל י ט מ ה

ת חוץ ועוד) ד ו ב ן ע ע מ ק ל ש מ ת ה ח נ ז , ה ן ג ר ו א י מ ת ל וק ב ו רה, שי ת (עבודה שכי ו נ ו ר ק ע מ

. ם ה י פ ל ה כ ע ו נ ת לתה ה י ם שג י נ ו א ר ה ס ו ח מ ב, ו ישו ת הי פ ו ק ת ר ב ב , כ ם י ב ש ו מ ה ה מ מ כ ב

ת חדשה הזרה י ת ר ב ה ח ס י פ ם ת י א ט ב ה מ ל ם א י ש ו ר י פ ה ש מ תר מ ו ר כי י מ ו ן ל ת י נ

ה י י ת העל ט י ל י ק ה כ מ צ ע ח ל י כ ו ה ה ל ע ו נ ת ל ה רך ש ת הצו ם א י ל ג , הם מ ת המושב ש ר ו מ ל

תן י ת נ י ת ר ב ח ה ה י ג ו ל ו כ י ס פ י ה שג ה והישגיה. במו מ ו י ל ק ת כ ת א ג כ ס גה מ ת אי י נ ו מ ה ה

ת בשתי ח ה א נ ו ע ב ת ו ע קה ב ו החז נ י , הי י ב י ט י נ ג ו ס ק נ נ ו ס י ל ד ה ש ע פ ו ן ת א ת כ ו ה ז ל

. ת ו א י צ מ ה ל י ג לו או די ת האי מ א ת ה ת ל פ ח ו ד ת ו ו ח ו נ ־ י וצרת א , הי ת ו נ ו ה ש ס י פ ת ת ו כ ר ע מ

ן ם היה חסרו י ל ו ע ת ה ישבו ל התי ה ש י א נ ת ר ב ת ו י ת ב רו ה החמו פ ר ו ת ת ה ו ד ו ק נ ת מ ח א

ל חברי ת ש רה הדדית עצמי ל ידי בחי ר ע ב ע ישב, שהושג ב ן המתי ל הגרעי בוש ש י הג

ם י י ק ם גיתן היה ל י ר שנ פ ס ת מ ו ב ש י י ת ה ה ההכשרה ל כ ש מ ה שבה נ פ ו ק ת . ב ן ו הארג

ר ש ם חסרי ק ל קיבוץ אגשי ס ע ס ו ב מ , ה ם י ל ב עו ישו א כן הדבר בי ; ל ו ת כ ל ה ן זה כ ו קר עי

ה מ ם כ ו י ל ידי ק ר ע ו ב ג צע ל ה זו הו ל ק ל ל ק . ע י נ ן חיצו ו נ ג ת מג ו ע צ מ א ק ב ו ד י ה ת ר ב ח

ם בידי דחי ר הנ ש א , כ ם י ל ב העו ישו ל י ת ש ו נ ו ש א ר ו ה תי ו ת בשנ ו י ד ד ת ה ו ר י ח רי ב ו מחז

ן ל הגרעי ת ש י פ ו ס ו ה ת ו ש ב ג ת ה ד ל ם, ע ם חדשי י פ ר ט צ ם מ מ ו ק מ ב ם ו רשי ם פו ה י ר ב ב ח ו ר

ת רה הדדי , שבחי ת ו ד מ ל ם מ י ב ש ו מ ת ה ו ד ל ו , כי ת ן ע ט ם נ י ק פ ק פ מ ה ל ב ו ש ת . כ י ת ר ב ח ה

ה בין מ א ת ה כי ה ם, ו ת ימי כ ו ר ת א י ת ר ב ת ח ו י ר ד י ל ו ס ה ל ב ו ר ה ע ו ה מהו נ י ת א י מ ע פ ־ ד ח

גמה יתה זו דו , הי 0 6 . ף ת ו ש מ ים ה ן החי ו סי ה מנ א צ ו ת ח גם כ ת פ ת ה לה ל כו ם י י ב ש י י ת מ ה

ם. ת במושבי י ג ת העלייה ההמו ט א ו ל ק ה ל ע ר כ ה ת שבה הוצדקה ה ל ת פ נ ך ה ר ד ת ל פ ס ו נ

ה ד מ בוש ע י ם ג ש ר 1949 ל א ו ר ב פ ה ב ל מ ר ה ב ס נ כ ת ה ם, ש ת המושבי ע ו נ ת ת צ ע ו מ

ת. י נ ה ההמו י ם העלי ת היחסים ע ו ח ת פ ת ה ך ב ר וה ציון ד , מהו ם י ל ת העו ו ב ש י י ת ת ה ל א ש ב

, וכן ת ו ל ע ו ל ד מ ת או ע ו ב ש י י ת ה ו ל ל ר ע ב כ ם ש י נ ו ג ר א ו גציגי ה פ ת ת ש ה זו ה צ ע ו מ ב

, ם י ל ו ע ז ב תי הגגו ישבו ל ההתי א י צ ג ט ו פ י ה לו י ת היהודית. ג ו נ כ ו ס ה ה ו נ י המדי ש א ר ה מ מ כ

ל ל ש ד ו ג י ה ת סדר ס י פ ת ה ב ר ו מ ל ת ל ו , ח ת ו נ ח מ ה ב ל ו ע ת שלושה חודשי פ ו ב ק ע ב

ל יישוב 2,000 ר 1948 דיברה ע ב מ ב ו נ ה מ נ ו ש א ר ת ה י נ כ ו ת ם. ה לי ת העו ו ב ש י י ת ה

ם י ר פ כ בן ל , רו ת ו ח פ ש ב ל־10,000 מ ו ר ת ק ר ב ע ל ה בר ע ר דו ב עצה זו כ ; במו ת ו ח פ ש מ

ת היה י נ כ ו ת ע ה צו ת 1949. בי צ ו ר מ ר ב ב , כ ם י מ י י ם ק י ב ש ו מ ה ל ב ח ר ה טן כ עו מי ם ו י ש ו ט נ

ל ו ק ו ט ו ר , פ 0 7 . ת ח ך שנה א ו ת ם ב י ב ש ו מ ת ה ע ו נ ל ת ה ש ת י ס ו ל כ ו ת א ל פ כ ה א ל י ב ה ר ל ו מ א

ם ת ר י ה ת ל ו נ ו כ נ ת ו ו ב ש י י ת ה ם ל י ל ו ע ן ה ו ת בארג י ל ל ט כ ע מ ה כ כ י מ ה ת ל ג עצה מ המו

ו ביישובי ל ע ם (באותו זמן פ י כ י ר ד ל מ ת ש ו ב ת ר ו ר ש ל ידי גיוס ע ה ע ט י ל ק ל ה ו ע ב

105. ש׳ דיין, ׳התיישבות עולים׳, הפועל הצעיר, 15.3.1949; והשווה י׳ אורי, לעיל, הערה 96. 106. ש׳ דיין, ועידת ההסתדרות החקלאית, עמי 49-48; והשווה הנ׳־ל, לעיל, הערה 96.

107. י׳ קורן, מועצת רמלה.

295

ע ב י ג ש י

, ת מ מ ו ר יתה מ ם הי י נ ו י ירה בד ו . האו ם ותיקים) י ב ש ו י מ ר ב ם ח כי ם עשרה מדרי י ל ו ע ה

ב ו ר ק ם מ י ש ד ח ם ל ת ש ר ו ת מ ל א י ח נ ה ם ל י ש ק ב מ ם ה י ק י ת ל ו י ש ט ס י ל נ ר ט ט בה יחס פ ל ב ו

ל ת ש ו ב ה ל ת ה י ה א ל ם מ ה י ר ב ם החרוש. ד ל ת ך ב ל ה ם ל ת ו נ ו כ ת נ ד י מ ב ו ו יבחנ באו שי

ים ל החי ק ש ה ב ו מ י ה ו ל י ג ם כ י ד ב ו ב ע ש ו מ ה ב מ ד א ת ה ד ו ב ת ע ו ד ו ם א י ל ו ע י ה ג צי נ

. ם ת ט ל ח ת ה ק ד צ ם ב י ק י ת ו ו ת ה נ ו מ ת א ת חיזקו א ד ל ו מ ם ב החדשי

ת ע ו נ ת ת ד א ת 1949 העמי נ ך ש ל ה מ י ב א ל ק ח ק ה ש מ ם ב לי ת העו ט י ל ן ק ו נסי

י ק ל ל ח כ ם ב רי ו ז בים חדשים הפ ישו ת י ו ר ש ד ע ח ד א צ : מ ת ג ל ו פ ה מ נ ו מ י ת נ פ ם ב המושבי

י מצד שנ , ו ת י א ל ק ה ח ד ו ב י ע ת לחי ו ל ג ת ס ר ה ש ו ם כ י ל ג מ ם ה י ב ם ר ישבי בהם מתי הארץ ו

ק ש ל מ ו ה י נ ם ל י ם ההכרחי י ר ש כ ת ה ש י כ ר ב י ו ת ר ב ח ן ה בוש הגרעי י ם בג לי דו ם ג י קשי

ת ו ע י ד ק ו ל י ה ח ר ר ו ת זו ע ו א י צ 1 מ 0 8 . ם י פ ת ו ש ם מ י י ת ר ב ח ם ו י י ל כ ל ת כ ו ד ס ו מ י ו ת ח פ ש מ

ם מחוץ. י ד ג נ ת ם מ ס ע ו מ ל ו פ , שטושטשו בזמן ה ם י י מ י נ פ

ת ט י ל ת ק ו ד ו ל א ו ד ג מי ה י נ ח הפ כו י ו ך הו ר ע ר 1949 נ ב ו ט ק ו א ה ב ע ו נ ת דת ה עי ו ו ב

ל ד ש מ ע מ דה ב עי ו ו בו פ ת ת ש ם ה י ל ו ע י ה ל מושב ם. הצירים ש בדי ב העו ש ו מ ה ב י י העל

ת ו ב ר ו ע מ י ה , כ ו נ ע ה ט ע ו נ ת ת ה ג ה נ ל ה י הקו ש ד ג נ ת ת הצבעה. מ ו כ י ז ל ל ו ש ם מ רחי או

ם י י ה עשו ל ם א י ב ש י י ת . מ ת ו מ כ ן ה ע מ ת ל ו כ י א ת ה ר ק פ ה ה ע מ ש ם מ י ל ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה ב

ל המושב. ו ש י ת ו נ ו ר ק ע ו ו ת ר ג ס ת מ ם א י י ק ם ל ה י ל ך יקשה ע , א ת ו א ל ק ח ד ב י מ ת ה י ל ל ו א

ת ר ס ו ח מ , ה ם י ת המושב ע ו נ ל ת ה ש ח ו כ ר ל ב ע מ י מושב היא משימה ש ם לחי ת כ ר ד ה

ת ו ב ש י י ת ה ת ל י ל ל כ ת ה ו י ת האחר ר א י מ ה . הם דרשו ל ת ו ר ת מ ל ט ה ס ו ו י ל ג ת ש ל ו כ י

ם י קי ר שי ח ר זה או א פ ן כ ם לבי ת ע ו נ י בין ת אל דו י ו ו י ד נ ס אי י ס ל ב ת ע ו ר ש ק ת ה ם ב י ל ו ע ה

, ם י נ פ ב ת מ י ק ב ד ת ב ו ש ע י חוץ יש ל פ ל ת כ ו ב ח ר ת ם ה ו ק מ ת. ב ו ם מושבי מו י נ ת מי ו ש י ר ד

ק המושב ו ז ם. חי ם רבי י ק י ת ם ו י ב ש ו מ ת ב ו מ י י ק ת ה ו י ת ר ב ח ת ה ו ל ק ל ק ת ה ר א ע ב י ל ד כ

יתה 1 הי 0 9 . ם י ש ד ח ביה ה ישו ה בי תי ת דרישו ט א י ל ש ה ה ל ע ו נ ת ך ל ר כ ח ר א ש פ א ם י י נ פ ב מ

ם י ר פ ד כ סו י י י נ פ ם ל מי י ם הקי י ל ו ע ה ־ י ר פ ס כ ו ס י ל ב ברה ע , שדי ה ר ש ם הצעת פ ג1 1 0 . ם י ש ד ח

ה ת ח , ד י ז ה המרכ ל ע פ ת מ ם א י ל ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה ת ב ו א ר ת, שהמשיכה ל ו ג הי המנ

ת נ י ד מ י ב א ל ק ח ד ה ב ו ע ל העם ה ע ש צו ע הבי ו ר ז ו כ נ מ צ ת ע ת א ו א ר ו ל נ י על ת אלה. ׳ ו ע צ ה

ת ו ב ש י י ת ה ת מ ו ק ת נ י 1 ה 1 1 . ת ו ב ם ר י ך שנ ש מ ה ב ע ו נ ת י ה ש א ר ע עמי אסף, מ ב , ק ישראלי

ך ש מ ה ל ת ק ס פ , ה ת י נ ר ו ח ה א רי ל ההיסטו ג ל ת ג ר א י ן להחז כ ו ס ן מ ו סי י ה כג ת א ר ם נ י ל ו ע ה

ל ה ע ט ל ח ה ת ה ל ב ק ע ב י ר כ מ ם הזמן, שהיה ה ר ו ג ת מ ו מ ל ע ת ה ה ע מ ש ת מ מ י ו ס ה מ פ ו ק ת

, ת נ ו ו כ א יד מ ל ם ל ת ו ר א י א ש ם ת י ל ו ע בי ה ישו ת לי י ת ע ו נ ת ת ה ו ת האחרי ר ס ביצועה. ה

ל ה ש ל ו ע ח פ ו ה כ ד ב י , א ה ת ו ת א ו ב י כ ר מ ת ה ו ע ו נ ת ר ל ב ע , מ ת ד ב ו ע ת ה ישבו שכן ההתי

ב׳ צ״א (תשרי תש׳׳י); ד׳ ברש, , חו ם י מ ל , ת ׳ ם י ב ש ו מ ת ה ע ו נ ת ם ו י ל ו , ׳מושבי ע ף ס 108. ע׳ אי ב במושב צ מ ל ה ה ע ע ו נ ת ת ה ו ר י כ ז בת מ ישי , ׳ ן ר ו , שם; י׳ ק ׳ ם י ר ב ם ח נ י ם או א חברי ׳

. ם ת המושבי ע ו נ ת ת ד י ע , ברש, יהודה, ו ה ־ארי , בן ן ר , קו ף ס , שם; דיין, א ם׳ לי העו, שם. ן 109. ד׳ רישפו

ב׳ צ׳׳א >תשרי תש׳׳י). , חו ם י מ ל , ת ׳ ם י ל ו , ׳המצב במושבי ע י 110. י׳ לום. ת המושבי ע ו נ ת ת ד י ע , ו ף ס 111. ע׳ א

296

מורשת ההתיישבות העובדת במבחן המדינה

. ה פרצי או הקו ת המושב ו ו נ ו ר ק ע ב ל י ו מחו נ ת אי ו נ כ ו ס ן ה ו נ ג נ לו מ אי , ו ש מ מ

ת י מ ו א ת ל ו ע מ ש ת מ ל ע ת ב ו ה להי ל ו ל ם ע י ל ו ע ל יישובי ה יה ש ם הצפו ת ו ט ט ו מ ת ה

ח כ ו ו כי נ נ ת המושבים. הם האמי ע ו נ ת ת ב ו ח ה ל נ ו ש א ר ב ש ו א ר ף ב ק ז י , והיא ת רה חמו

ת י ת ר ב ה ח כ ר ד . ה ה לא ישוערו ל ו ע ת פ ו ח ו ת כ ו ל ג ם ל ת ע ו נ יה ת ת עשו רי סטו המשימה ההי

ם י ל ו ע ת ה דהו ת הז ם יעוררו א י י פ תו ת שי ו ד ס ו ל מ ח מהיר ש ו ת י פ ת ו י ב י ס נ ט נ י ת א י ק ש מ ו

ת ו ר ג ת ס . ה ח ת ו פ י מ ת ח פ ש ק מ ש ם מ ו י ק ת שבה ל ו י ח ר כ ה ת ה ר כ ת ה א ת המושב ו ר ג ס עם מ

ך , א ם י ק י ת ו ו ת ביישוביה ה י ש מ ה מ ר ו מ ל ת ל ו ח ם ת ק א פ ה ס ע ו נ ת ל ה ה ש י ת ו מ ת א ל ד ב

י ר ב ע ר ה פ כ ת ה ו ו ה ת ה י ב א המרכז ש ו נ ם כ י ד ב ו ע ב ה ש ו ת מ ע י ק ת ש ן א מ ס ח ת ט ב היא ל

. ת ד ל ו מ ב

ם בי ישו ם לי ת המושבי ע ו נ ת בין ת י ל ל כ ם ה ת היחסי ר ג ס ה מ ע ב ק ועידה נ ת הו ו ט ל ח ה ב

ת ביקשה ע בה ב ם ו לי ת העו ו ב ש י י ת ל ה ר ו ג ה ל ת ו י ר ח א רה ב ה הכי ע ו נ ת ם. ה החדשי

ה י י ס ו ל כ ו י א פ ל יסדים כ ל דור המי ת ש ו ג י ה נ מ ד ה מ ע ל מ ע ת ו י ת ר ב ח ל זהותה ה ר ע ו מ ש ל

ת ט י ל ק ם ל י ב ל ת שני ש ע י ב ק ך היה ב כ סדי ל י המו טו . הבי ב ו ר ת ל ו ר ת במהי כ פ ו ה חדשה ה

עה: ו ת התנ ר ג ס מ ם ב י ל ו ע בי ה יישו

י טו . הבי ה ע ו נ ת ם ה ע ט ך מ י ר ד ת מ ר ז ע ו ב מ צ ע ם ל י ל ו ב ע ישו ל י ל כ י ש ת ר ב ש ח בו י א. ג

ל ה ע י ר העלי ח א יערך שגה ל ת, שי ל בחירה הדדי ט ש ק א ך הוא ב כ י ל ל א מ ר ו פ ה

ם ל שני שלישי ה ש כ י מ ת ם שיזכו ב ישבי ק המתי ת ר ו ר ב ח ו ל ל ב ק ת , ובו י ע ק ר ק ה

ם. עי ל המצבי ל כ מ

ו ל ב ק ה בהצעה ל ע ו נ ת ת ה ו ר י כ ז מ ם ל י ל ב העו ש ו יפנה מ ת י י מ י נ פ ר הבחירה ה ח א ב. ל

ם י ם ההכרחי י ם המשקי י א נ ת ימים בו ה א שקי צ מ ת ו במידה ש ת ו ר ב ת ח ר א ש א וזו ת

" 2 . ׳ ה ע ו נ ת ל ה ם ש י י ת ר ב ח ה ה תי דו סו ת י ם א י י א מק הו ו

ת 1954 אושרו 34 ל י ח ת בדים; ב ם במושבי עו י ל ו ף 1951 אושרו 13 מושבי ע עד סו

ת ע ו נ ת י ל ל א מ ר ו פ ת ה ו ט ההצטרפ ק , כי א ה ח י כ ו ה מ רי . ההיסטו ם י פ ס ו ם נ י ב ש ו מ

ה ל ו ע סי פ דפו ת ו ו נ ו ר ק א של ע ל מ דם ה סו ת מי א א ט ב ל ד מ ק מאו ו ח ם היה ר י ב ש ו מ ה

ם. בדי ם במושב עו י ל ב ו ק מ ה

השלכות קליטת העלייה על דרכה של ההתיישבות העובדת

עו במידה נה השפי ת ימי המדי י ש א ר צבו ב י שעו א ל ק ח ר ה ז ה במג י ת העלי ט י ל י ק ס ו פ ד

ל ו ש מ ו ח ת ה ב ת ל ג ת . השפעה זו ה ת ד ב ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה ל ה ה ש ת ו ח ת פ ת ך ה ש מ ל ה ה ע ב ר

ד ס מ מ ל ה ו ש י פ באו ת היחסים בין הזרמים ו כ ר ע מ , ב ו מ צ ע תי ל ישבו ל זרם התי כ

. י ת כ ל מ מ תי ה ישבו ההתי

בוץ ל הקי ם ש כי ת הממשי ו ד ו ת ת ע ו ל ד ל ד י ה ם ו י ד ב ו ע ב ה ש ו מ ם ל י ל ו י ע נ ת המו י י נ פ

קמו ים 1955-1949 הו י הזרמים. בין השנ ת בין שנ ו ח ו כ ט ביחסי ה ל ח ו י מ ו נ גרמו לשי

ק ושל י ת ו ו ב ה ש ו מ י ב י הדור השנ ם ו־35 של בנ י ל ו ם חדשים: 179 של ע 214 מושבי

112. החלטות הוועידה השמינית של תנועת המושבים, שם.

297

ישי גבע

ם י ב ש ו ם ו־16 מ י צ ו ב י ו 94 ק מ ק ו ם ה י נ ן ש ת ו א ם. ב חררי ם משו לי י י חי נ י ע ר גת היחס בין ף א ק ש ל ק מ ו ח י היישובים היה ר ר פ ס 1 היחס בין מ , 3 . ם י י פ ו ת י שת ו צ ר ת א צאו ו ר י ק י ע , ב ם י ל ו ע ת ה ו ח פ ש מ ל מ דו ק ג ל ם, שכן ח ישבי ת המתי ו י ס ו ל כ ו אם י ק ו ו ל ר ו ע ס ס ב ת ה ם, ש רי ם הצעי י צ ו ב י ק ה ל מ ד ב ה ם, ב לדי ת י ו ב ו ר , היו מ ם א ל ס א ה

ם. רי ת צעי ו ג ו ז ו

ם רמי ו ת הג ש ו ל ת בין ש רי סטו ת היחסים ההי כ ר ע מ ה ב נ פ ה מ ל ל ו ם ח י ל ת העו ו ב ש י י ת ה

ת, י נ ו ה הצי ע ו נ ת ל ה ת המיישבים ש ו ד ס ו מ ת הציוני: ה ישבו ל ההתי ע פ מ ם ב י י המרכז

ת פ ו ק ת בדת. ב ת העו ו ישב ת ההתי ו ע ו נ ת ת ו י ל ל כ ת ה ו ר ד ת ס ה ל ה י ש א ל ק ח ז ה המרכ

ו כ ו ת דה. ב ת העבו ע ו נ ל ת תי ש ישבו ה ההתי ל ע פ ש מ א ר י ב א ל ק ח ז ה ד המרכ מ היישוב ע

ת ר ג ס מ ך ב , א ת (קיבוץ ומושב) ו ב ש י י ת ת ה רו צו ת ו ו ע ו נ ם בין ת י ק ב א מו מ י י ה התק מ י נ פ

ל ת ש ישבו ת ההתי ק ל ח מ ם ( ישבי ת המי ו ד ס ו מ י ה פ ל כ ם ו בדי ק העו ש ל מ ת ש י ל ל כ ה

ד מ ם ע י נ ת ש ו ר ש ך ע ש מ . ב ת ו כ מ ב ס ד ר ס ו ם) היה זה מ ם אחרי פי ו ג ל ו ׳ ׳ , הקק ת ו נ כ ו ס ה

ת ישבו ל ההתי ל חי ש מ ס ך ל פ ה ה ו ע ו נ ם ת ו ש ך ל י א השתי ל , ש ד ל פ צ ר ם ה ה ר ב בראשו א

, י א ל ק ח ז ה ת המרכ ל ה נ ה ע ב י ר כ ב מ ו תה ר ו ו ת הי ו י צ ו ב י ק ת ה ו ע ו נ ת ת ה ו ג י צ . נ ת ד ב ו ע ה

ל ע ת ו ישבו י ההתי ב א ש ת מ ק ו ל ח ם ב ח ו פ י ל ק ת ע ו ב ו ר נ נ ו ל ת ם ה ת המושבי ע ו נ וראשי ת

. י ת ח פ ש י מ א ל ק ק ח ש ל מ וחדים ש ו המי י ת בצרכ ו ב ש ח ת ה ־ י א

ת ל א ש ת ב ו ר ד ת ס ה ל ה ת ש י מ ש ה ר ד מ בוש ע י ם ג ש י ל א ל ק ח ז ה ל במרכ ה נ ת ה יכוח ש ו הו

ה ס נ כ ת ה , ש ת י א ל ק ח ת ה ו ר ד ת ס ה ת ה צ ע ו מ י ב ב מ ו י פ טו ל בי ב י ת ק י נ ה ההמו י י ת העל ט י ל ק

ם צי בו ברי הקי : דו ם ה י ת ו ע ו נ ת ת ו ד מ ת ע ה הציגו א צ ע ו מ י ה פ ת ת ש ר 1949. מ א ו ר ב פ ב

י המושבים ששו בר לו דו , ואי ת ד ב ו ע ת ה ישבו ת ההתי ר ו ס ת מ ה א נ ך במדי י ש מ ה ביקשו ל

, ד ל פ צ ר . ה ם מהעבר י ל ב ו ק ה מ ל ו ע י פ ס ו פ ת ד ו נ ש ך ל ר ו צ ת העידן החדש והכירו ב א ר ק ל

ע ב , אך ת ם י ל ת העו ו ב ש י י ת ה ה ב כ י מ ע ת י ב , ה י א ל ק ח ל המרכז ה ם ש י ו זה שנ ג י ה נ מ

ם י ל ו ע ת ה ישבו י התי כ ר ל ד ל ע ו ד ג ח ה כו י ו . הו ת ר ק ו ב מ ת ו י ט י רה א ה בצו ת ו ע א צ ב ל

ת ח א ת החלטה - ה ע צ ך שתי ה ו ת ם, ל ת הצדדי ו ד מ ת ע ב א ר ק ר מאמץ ל ח א , ל ס ח ד נ

ר ב מהי צ ק ם ... ב י ל ו ע ת ה ליישב א ה ׳ ע ב ת ת ר ח א ה ׳ ו ר פ כ ם ל י ל ו ע ת ה י י נ פ ה ל ׳ ה ע ר ב י ד

ק פ ס , ש ל ב ג ו ן מ ו סי י ה לנ מ כ ס ה ביטאה ה נ 1 ההצעה הראשו 1 4 . ׳ ם י ד מ י ת מ ב ת ר י נ כ ו י ת פ ל ו

ם י ל ו ע ת ה ו ב ש י י ת ת ה בה א י יה חי י ל ממש; ההצעה השנ תי ש ישבו ל התי ע פ מ ח ל ת פ ת ם י א

ת יחסי קפה א ם׳ שי י ל יישוב העו ת ׳ ב ו ט ה ל ל פ נ ה ש ע ר כ ה . ה י מי מרכז ה לאו ל ו ע א פ ש ו נ כ

ל ד ב ת ה ר מאשר א ת ו ת י י א ל ק ח ת ה ו ר ד ת ס ה ם ב ׳ ׳ י למפ ׳ ם בין מפא׳ י טי י ל ו ת הפ ו ח ו כ ה

ל ראשי ד ש ב ץ כ ח ל ת ל דו ת העלייה. היא הושגה הו ט י ל ל ק י ש נ י י ר הענ ת במישו ו ד מ ע ה

ת ו צי בו ת הקי ו ע ו נ ת ב ה ר ק ל חבריה מ עצה ע י במו ׳ ת מפא׳ ע י ם ושל ס ישבי ת המי ו ד ס ו מ ה

ם י י א ל ק ם ח י ל ע ו י פ ג ם נצי ה ג צ ע ו מ ו ב פ ת ת ש ת ה ד ב ו ע ת ה ישבו י ההתי ג צי ד נ ב ל מ )

ל ם הייצוגי הרשמי ש ו ר ו פ כוח ב י ו ת הו ב סיימה א ו ר ת ה ט ל ח 1 ה 1 5 . ( ם י ר ח א ת ו ו ב ש ו מ ב

113. שנתון הממשלה תשט׳׳ו. 114. נוסח ההחלטה הסופית, ראה: דו׳׳ח לוועידת ההסתדרות החקלאית, עמ׳ 41.

115. על המאבק מאחורי הקלעים במועצה, ראה הרצפלד, דברי סיכום במועצת ההסתדרות החקלאית; שי, דיין, כחולמים, תל־אביב תשט׳׳ו.

298

בדת במבחן המדינה ישבות העו מורשת ההתי

ת ו ע ו נ ת א בין ה ל ה מ ל ו ע ף פ תו ח שי י ט ב ה א היה בה כדי ל ך ל , א ת ד ב ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה ה

ת. ו ישב ם בהתי י ל ו ע ת ה ט י ל ק ב

, כי ף ס ל 1949, טען עמי א י ר פ א ה ב ס נ כ ת ה ם, ש ת המושבי ע ו נ ל ת ת ש ד ח ו י ה מ צ ע ו מ בה נ ע ט " ה 6 . ׳ ו נ ל ו ד י ג ו ו נ ת ו ח ת פ ת ת ה פה א ן י אה בעי ו רו נ י אי א ל ק ח המרכז ה ׳ק מחודש דו ה צי ק פ י ם ס י ל ו ע י ה י מושב פ ל ם כ י נ ל משוא פ ל יחם ש ת ע י ל א ו ט ק א הם. צי בו ת הקי ט י ל ש ן ל תו , הנ י א ל ק ח ז ה ל המושב בידי המרכ רי ש ח ההיסטו ו פ י ק ת ה נ ע ט לע י ק פ ה ה ל ע ב ת ת ח א : ה ת ו ד ג ו נ ת מ ו ד מ ו שתי ע ט ל ב ת ה מועצה ה ת ו א ם ב י י ק ת ה ון ש בדים, ת המושבי ע ו נ ת ו ל ר ס ו מ ל י ו א ל ק ח ת המרכז ה ו כ מ ס ם מ לי ת העו ו ב ש י י ת ה ל ב ו פ י ט ת ה אל ע כ ו ק ע ק ו מ ע ת ר א נ ה זו ל ד מ י ע צג י ת. מי ו ג כ ל הסו ת ש ישבו ת ההתי ק ל ח מ ה ל פ ת ו ש כר ו ק מ ת לו כ ש מ ש מ , ה ת י א ל ק ח ת ה ו ר ד ת ס ה י ב א ל ק ח ר ה ו ט ק ס ל ה רי ש בו ו הצי ה ג ב מל ברו ע י הם די א ל ק ח ז ה ל המרכ ת ש י מ ו נ ו ט ו א ת ה ר ג ס מ ף ל י ל ח ת . כ ת י ט ר ק ו מ ת ד ו כ מ סת ו ע ו ג ם בין ת ו א י ח ת י ט ב ת , ש ת ו ר ד ת ס ה ל ה ל ש ע ו פ עד ה ו ת הו ר ג ס מ ה ב ק ל ח ת מ מ ק הת ר ג ס מ ל ה טו י בי ת ביטאה חשש, כ ר ח א . העמדה ה ן עצמאי פ ו א ת ב ו ל ע ו פ ת ה ו ב ש י י ת הת י ל ל כ ה ה ת ר ג ס מ ל ל ח ל ח ת , ש ע ר ל ק קה ש מי נ ר די ר ו ע י ת א ל ק ח ז ה ל המרכ ת ש מ י י ק הת י ד ע ל ת ב ו ס . ח ד ח א ץ כ בו הקי ב ו ש ו מ ה ם מ ת חברי ד כ ל מ י ה ׳ ם למפא׳ ג ת ו ו ר ד ת ס ה ל ה שי מנ סי ד המשימה ו ב ו ל כ ש יה, ב ה רצו נ ם אי י ל ל יישובי העו ם ע ת המושבי ע ו נ ל ת של ה נ ה הם הציעו ל צי ז י נ רג או ם רי ו ק מ י הצלחתה. ב י כו ר לסי ש א ם ב י ל ו ד ג ה ה ל א ש הה נ י ד מ ן ב ם מצד אישי שלטו ה י ת ו ש י ר ד ה ל כ י מ ס ת י י ג , ל ם ה י ד ג נ ת ד מ ג ת נ י ר ו ב י ה צ כ ר ע מרכי ת צו ח א י ט ב ה י ל ד , כ י א ל ק ח ז ה כ ר מ ת המושבים ב ע ו נ ל ת ג ש יצו ת הי ל ד ג ה ר ל ו ת ח ל ול ה שדיברו ע ר ש י פ ש ק ב ם היו מ י י נ צו ת הקי ו נ ח מ י ה . בין שנ ת י ת המושב ו ב ש י י ת ה הם י ק ה . הם הציעו ל ת י ל ל ם כ י ל ת כ ר י ב ש ך ב ו ר ו כ נ , שאי מי י נ י פ נ ו ג ר ת א ו כ ר ע ד מ דו שיל תף ש ג המשו ת הג ח , ת ם י צ ו ב י ק ת ל ר ח א ה ם ו י ב ש ו מ , האחת ל ת ו י מ ו נ ו ט ו ת א ו ק ל ח י מ ת ש

. י א ל ק ח ז ה כ ר מ ה

ן א כ ת ל ו י נ ו צ ת הקי ו ע צ ה ת החלטה. ה ל ב א ק ל מה ל י ם הסתי ת המושבי ע ו נ ת ת צ ע ו מה נ ו י ל ע ו ה ת ו ס ח ה ב מי ו נ טו ת האו ע י ב ע בין ת י ר כ ה ם התקשו ל י פ ס א נ ך ה , א ו ח ד ן נ א כ ל וו ש ר פ ת ב ה ח ר ר ה ו ב . בצי מת י ו הקי ת ר ג ס מ ת הייצוג ב ל ד ג ן ה י י לב א ל ק ח ז ה כ ר מ ל ה שם ר , ב י א ל ק ח ז ה כ ר מ ת ה ג א ל פ ם ל ת המושבי ע ו נ ת ת מ ג מ י ל טו י ה כב צ ע ו מ י ה נ ו י ד, ה ל ד ג ו ם ה ת המושבי ע ו נ ת ת ו ג י צ ר פשרה. נ ב ע יתה ל ת הי י ש מ מ ת היחסים ה ו ח ת פ ת הק ת ע ו ה ה ת ל ו ע ד פ ק ו 1 מ 1 7 . ם י ל ו ע ת של יישובי ה ו ל א ש ל ה כ ל ב ע ו פ ו ב ק ס ע ה הם ש חברי ום י י ה מאישיה המרכז מ ה כ ט ל ק , ש ת ו נ כ ו ס ל ה ת ש ישבו ת ההתי ק ל ח מ י ל א ל ק ח ז ה כ ר מ ה מ, שהיו ם מ צ ם ע י ל ו ע ת ה ד מ ע ה גם מ נ ו ז י ת זו נ ו ח ת פ ת . ה ח ת פ ד מ י ק פ ת ה ב ע ו נ ת ל ה של היומיומי ו ה י נ ת ב ב ר ו ע מ , ה ם י ת המושב ע ו נ ת ת וראו ב י ל ל ת כ י ת ו ר ד ת ס י זיקה ה ל ל ו ש מת ו ע ו נ ה בין ת י צ א י צ נ ר פ י ד י חוץ. ה פ ל ת כ י ד ע ל ב ם ה ת ו ג י צ ת נ ביהם, א ישו ל י שר ת ו י נ א ל ק ח ז ה כ ר מ ה גדולה; ה צ ו א ה ת ל ב י ב, ק ר בימי היישו ב ה כ ת ל ג נ , ש ת ו ב ש י י ת ה ה

116. ע׳ אסף, מועצת כפר ידידיה, לעיל, הערה 94..IV/307/123 117. ש׳ דיין, מזכירות תנועת המושבים, 16.6.1949, אה־׳ע

299

ישי גבע

ל ת ש י ז ת המרכ י ת ו ב ש י י ת ה ה ה ל ו ע פ ל ה ש ע מ ל מ ה ש ע פ ש ר ה ס , ח ג ג ־ ן ו ג ר א כ" 8 . ה נ י ד מ ת ה פ ו ק ת ה ב ד ו ב ע ת ה ע ו נ ת

, י א ל ק ח ם בין המרכז ה חסי ת הי כ ר ע מ י יסודי ב ו נ ם שי ה ג ל ל ו ם ח י ל ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה

ל ת ש ישבו ת ההתי ק ל ח ן מ , לבי ת ד ב ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה ל ה ת ש י ב י ט ק ל ו ק ת ה ו ג י צ נ כ

ת ו כ ר ע י ה . ב י ר הכפר ו ט ק ס ת ב י נ ו ה הצי ע ו נ ת ת ה ו י נ י ד ת מ , שהגשימה א ת ו נ כ ו ס ה

ת ו ב ש י י ת ה ת ל ו י י האחר , כ ע ב ק ה נ נ ת המדי מ ק ר ה ח א י ל א ל ק ח ד ה ס מ מ ל ה ת ש ש ד ו ח מ ה

ר בידי א ש י ם - ת י ב ש י י ת מ ת וההדרכה של ה ו ב ש י י ת ה ע ה צו ב, בי ישו ן הי ו נ כ החדשה - ת

ל יישוב כ ל ה ( ק י ת ו ו ת ה ו ב ש י י ת ה ל ן האזורי הארצי ו ו נ כ ת ת ל ו י ר ח א ו ה ל אי , ו ת ו נ כ ו ס ה

ת היישוב, פ ו ק ת " ב 9 . ת ו א ל ק ח ד ה ר ש א בידי מ צ מ י ) ת ס משקי ו ס י ב ע ל י ג ע או י י שהג

ם, היו י ע שנ ב ש ־ ש ד ש ם ע י ת ע , ל ב ה זמן ר כ ש מ ם נ י ב ש י י ת מ ל ה ר ההכשרה ש ש א כ

ל ת ש י ק ש מ ה ת ו י ת ר ב ח י ההדרכה ה רכ ת צו ק א פ ס ת ל ו ל ג ו ס ת עצמן מ ו ב ש י י ת ה ת ה ו ע ו נ ת

ם י ב י צ ק , ת ם י י נ כ ם ט י ע צ מ ל א ק ש פ ס ר כ ק י ע ל ב ע ב פ ש י י מ ד ה ס ו מ ם. ה רי יישוביהן הצעי

ל י השוטף ש ת ר ב ח ה ל המשקי ו ו ה י נ ש ב מ ל מ ד ש י ק פ א ת ל י א מ ל , ו ת י א ל ק הדרכה ח ו

ת י נ ו ג ר ת א כ ר ע ל מ ה ש י י ת חייב בנ י נ ה ההמו י י י העל נ ב ב ישו , י את ד ז ג ג היישובים. כ

. ת כ ש ו מ ה מ פ ו ק ך ת ש מ ם ב ם רבי י ר פ ל כ ים ש ומי ומי הדרכה י ל ו ו ה י ם נ ש ת ל פ ע ו ס מ

ו ד מ ע ת מ ה א בי ה ו י נ ה מ ע ב י ק ת ו נ כ ו ם ־ י ת כ ל מ מ ד ה ס מ מ ל ידי ה א זה ע ש ת מ מ ר ה

. ם י ל ו ע ת ה ו ב ש י י ת ל ה ו ה י נ י ב ט נ נ י מ ו ד ה

ח , שיבטי מי ן לאו ו נ כ ת רך ב ם מהצו ע ג ב ת נ ח ת א ו ש ת בידי ר ו י ו כ מ ס א ה ו ל ז מ ו כ רי

י ג צי ד נ יחו בי , ו י א ל ק ח . ראשי המרכז ה ר החקלאי ו ט ק ס ה ב נ י ת המד ו ר ט ת מ ג ש ת ה א

ת. היה ישבו ת ההתי ו י נ י ד ב מ ו צ י ע ם ב ת ו ם א י פ ת ש ן מ ל שאי ן ע נ ו ל ת ה ו ל ב ר , ה ם י צ ו ב י ק ה

ע כי ב ן ק ו רי ־גו גה. בן ת המדי מ ק ר ה ח א ד הקיבוץ ל מ ע מ ה שחלה ב ר ו מ ת ף ל ס ו י נ זה' ביטו

א ו ל ת מ ז בידיה א כ ר בת ל י ת, חי י נ ו ה הצי ע ו נ ת ה ב ו ישו ת הי ו ר ג ס מ ל מ ד ב ה ה, ב נ י המד

י א ל ק ח ז ה ת המרכ ו ב ר ל גוף ל בה ש גצאטי ל אי כ ע: ׳ צו לבי ן ו ו נ כ ת ת ל ו י האחר, 2 0 . ׳ ם ל ו ת כ ב א י ל הממשלה שתחי ת ש ל ל ו ת כ י נ כ ו ה ת ו שתהי ע ד ל ת ב , א ה כ ר ב היא ל

ל ת ש י א ל ק ח ת ה ו ר ד ת ס ה דת ה עי ו ו ן ב נ ו ל ת ר הישן, ה ד ס ל ה ק ש ה ב ו מ ו ה יצג , מי ד ל פ צ ר ה

ת ישבו ת ההתי ו ע ו נ ל ת ת ש ן העצמאי ת ל ו ע ח פ כ ו י נ א ל ק ח ז ה כ ר מ ת ה ע י ק ל ש 1955 ע

ר ו י ת ר כ ר הכי ב ם הוא כ ד המיישב מחוץ, אך ג ס ו מ ל ה טי ש ג נ מי ו הדו מעמד ם ו י נ פ ב מ, 2 , . ב ו י ש ל ב ת חלף ל ו ב ם ר י נ ד ש מ ד בראשו ע ס ל המו הזהב ש

ת ו ט י ש ב ה ו נ ב מ ת ב ל ל ו ה כ מ ר ו פ ם חייבו ר י ל ו ע ת ה ו ב ש י י ת ל ה ה ש פי או ה ו פ ק י ה

זי: ה ריכו ק ל ח מ ל ה ה ש נ ב מ . עד 1949 היה ה ת ו נ כ ו ס ת ב ו ב ש י י ת ה ה ל ק ל ח מ ל ה ה ש ל ו ע פ ה

ח תו הפי ן ו ו נ כ ת ת ה ל ו ע ת פ ם א י רושל ל מי ה י ם נ י ד ב ו ת ע ו ר ש ה ע מ ל כ ם ש צ מ ו צ ן מ ו נ ג נ מ

, ר ט כ , ש וה כהן , הערה 78; והשו ל י ע , ל ת ד ב ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה י ה ג צי ם נ ן ע ו רי ו ג ־ ת בן ש י ג 118. פ.V235/12/1 ע ׳ ז החקלאי1.12.1949, , אה׳ המרכ

׳ 104-103. מ , ע י ׳ ה תש׳ ל ש מ מ ן ה ו ת נ 119. ש, הערה 63. ל י ע , ל ת ד ב ו ע ת ה ו ב ש י י ת ה י ה ג צי ם נ ן ע ו רי ו ג ־ ת בן ש י ג 120. פ

ב י ב א ־ ל ר 1955, ת ב ו ט ק ו , א ת ו ב ו ח ר ת ב י נ י מ ש ת ה י א ל ק ח ה ה ד י ע ו ו , ה ם י ר ב , ד ד ל פ צ ר 121. א׳ ה 1955, עמי 31.

300

מורשת ההתיישבות העובדת במבחן המדינה

ת ע עה ב צו , בי ת ו ישב ת ההתי ל ו ע ת פ ו ב ח ר ת ח ה כ ו . נ ס ו ס י ב ע ל י ד שהג ל יישוב ע ל כ ש

ס ו פ י ת ט ו נ ת ש ה ה מ א צ ו ת ת בה כ ו כ ו ר כ ת ה ו י ע ב י ה בו רי ל חלקי הארץ ו כ ת ב ח ה א נ ו ע ב ו

ת כ ר ע ת 1949 גובשה מ צ ו ר מ ת. ב רי ו ז ל בי ו ה י ת נ ט י רך לאמץ ש , היה צו ב ש י י ת מ ה

ת ו י נ י ד ת מ ת א ע ב ו ק ת ה י ז כ ר ה מ ל ה נ ם: א. ה י י דרג ל שנ ת ע ס ס ו ב מ ת חדשה, ה י ל ה נ מ

ל סי והמשקי ש ן הפי ו נ כ ת ת ה ו נ ו ר ק ת ע א ב ו י צ ק ת ל ה י ש ל ל כ ו ה ה נ ב ת מ , א ה ק ל ח מ ה

ל ת כ ן עצמאי א פ ם באו י ע צ ב מ ) ה ר פ ס מ ים (שישה ב רי ו ם אז ם. ב. משרדי בי היישו

ת ע י ב , ק י המשק פ נ ן ע ו נ כ , ת ת י א ל ק ם (הדרכה ח מ ו ח ת ת ב ישבו ל ההתי ת ש ו י צ ק נ ו פ ה

ו זמן ת ו א ת ההשקאה ועוד). ב ש ח ר ו ת י ל פ ע ה ו י י ל הבנ ח ע ו ק י ל יישוב, פ ל כ ב ש י צ ק ת ה

ה זה נ ב 1 מ 2 2 . ת ו ר י ה מ ם עלה ב ר פ ס מ , ו ם י ד ב ו ם ע י י ת א ת מ ו ב ש י י ת ה ה ל ק ל ח מ ל ה ג ל ס ל כ

ל כ ב , ש ב ג נ ה ן ו כו : חיפה, התי ם י ל י ל ה ג ש ו ל ש ת הארץ ל ק ו ל ן עם ח ר מכ ח א ף ל ע ת ס ה

ה. נ ת נשארה בעי י ל ל כ ה ה ל ו ע פ ת ה ט י ורים, אך ש ה אז ע ב ר ד מהם א ח א

־ ת י נ ו ג ר ת א כ ר ע ן מ ו נ ם חייבה כי י מ י א ת הכשרה מ ע ו ק ם חסרי ר י ל ו ת ע ו ב ש י י ת ה

ם בדי ק העו ש מ ם ו בדי ל מושב העו ת ש י ל ל כ ם ה ת ר ג ס ך מ ו ת ת ב ד ח ו י ת מ י ל כ ל כ

ת ה א פ י ק מ , ה ת י פ ו ת י ודה ש ל אג ס ע ס ב ת ת ה י ר ו ט ס י ה ו ה ת נ ו כ ת מ . המושב ב י ת ו ר ד ת ס ה ה

כה, , צרי י א ל ק ן ח כו , מי ת ו נ ו ב ש ת ח ל ה נ , ה ק, אשראי ו ו ם (שי י י ל כ ל כ ם ה י ת ו ר י ש ל ה כ

דה ו תי האג רו למשפחה. שי דד ו ו ק הב ש מ ם ל ם הדרושי י י פל צי י נ המו ת מים) ו ק פ ס א

ר , המשבי ה ב ו נ ת ם ( י ל ע ו פ ק ה ש ת מ ו ד ס ו ל מ ה ש פ י ק מ ת ה כ ר ע מ ם ל רי ת היו קשו י מ ו ק מ ה

ה מ ר ת ב י א ל ק ח ה ה פרצי או ל הקו ל ש ד ו ג ת ה ו נ ו ר ת מוש י ת מי , שהבטיחו א י ועוד) ז המרכ

ר ב ת האגודה. כ ו ס ח פן עצמאי ב ב באו ש ו מ ת ה ו ד ס ו ו מ ל ע ל היומיומי פ ו ה י נ . ב ת י צ ר א ה

ם י י ל כ ל ם כ י פ ו ת ג מ ק ה רך ב ר הצו כ ו ם ה י ל ו ע בי ה ת יישו ו ח ת פ ת ל ה ם ש ד ק ו ב מ ל ש ב

ת י מ ו ק מ דה ה ו תי האג רו ל שי ם השוטף ש ל ו ה י נ ל ם ו ת י י נ ב ו ל ם, שידאג חדי ו ם מי י י נ ו ג ר א ו

ל . ע י עצמאי ב י ט ר פ ו א ו ל ק ו ה י נ ם ל ת הדרושי ו י ו נ מ ו י מ ם ו י ל ג ר ם ירכשו ה י ב ש י י ת מ ה ד ש ע

ת ו ד ס ו ת מ ר ו קמו ש ם הו בדי ת העו ר ב ח ה ו ל ש מ מ ת, ה די הו ת הי ו נ כ ו ס ת בין ה ו פ ת ו ס ש י ס ב

ת ו ס ח ל ב ע פ , ש ׳ ה ל ו ע ר ל , ׳המשבי ה מ ג ו ד ל ם ( י ל ו ע בי ה ישו ם לי תי רו ו שי ק פ י ס ם ש י ש ד ח

ל הו י נ ק, האשראי ו ו ו מי השי ם בתחו חדי ו ם מי י ר ד ס ו ה נהג הו , ו ( י ר המרכז י ב ש מ ה

א ת זו ל י נ ו ג ר ת א ו כ ר ע י ה . ב ם בדי י העו ם במושב י ל ב ו ק מ ה ה ל א ם מ י נ , השו ת ו נ ו ב ש ח ה

. ה ו ב ג ם מ ה ו ל ב ת כ ו ם ה ל חלק; הדברי ם כ י ל ו ע ו ה ל ט נ

ן ו ל הארג מי ש ו נ טו ו האו ל מעמד ו ט י ב ק ב א ר ה ל כ ו ר יתה כ ם במושב הי י ל ו ע ת ה ט י ל ק

ר הכשרה ד ע ה . ב ישב במשקו ל המתי ה ש ל ו ע פ ש ה פ ו ם ח ם בצמצו א ג ל , א י ר פ כ ה

רך , היה צו ת י נ ר ד ו ת מ י ל כ ל ה כ טצי נ י י ר ר או ד ע ם ה ם ג י , ואצל רב ת י ד ו ס ת י י א ל ק ח

ב ש ו ל מ ב זה ש ל . ש ה נ י ק ת ת י ק ש ה מ ל ו ע ח פ י ט ב ה ק כדי ל ח הדו ו ק י פ ב ה ו כ ר ד ה ב

ם י נ נ כ ת מ ו ה ו ל ה שקצב פ ו ק ת ר ל ב ע ה מ ב ר ך ה ש מ ׳ מבחוץ, נ הל ו ר מנ פ כ ׳ , כ ם י ל ו ע ה

ת ו ה ד ז ה ם הגיעו ל ישבי י שהמתי ל ב , מ ל ל ך כ ר ד , ב ם י י ת ס , והוא ה ד ח א י החזון כ ל ע ב ו

ל ל כ ת ע ו כ ל ש ך היו ה כ ם. ל בדי ב העו ש ו מ ה ב ע ו ב ט ם ה י כ ר ע ת ה כ ר ע ם מ ת ע י ש מ מ

ה. נ ת המדי פ ו ק ת ל המושב ב ו ש ת ו ח ת פ ת ה

ר 1949, אצ׳׳מ ב מ ב ו , נ ם י קרי ה העי בדי י עו ד י ק פ ת ה ו נ ו ג ר ת - א י א ל ק ת ח ו ב ש י ת ה ה ל ק ל ח מ 122. ה

.S 15/4038

301

ישי גבע

סיכום

ההתיישבות העובדת הייתה בנויה על שתי מערכות ערכים שהשלימו זו את זו: האחת התבטאה בחייו של הפרט ובמסגרת היחסים בתוך התא ההתיישבותי, והאחרת במחויבות להגשמת יעדים לאומיים כלליים. דרך הגיוס, שהתבססה על הכרה רעיוגית, חברתית וחקלאית יסודית ועל סלקציה של המתיישבים, הבטיחה כוח אדם מתאים למילוי משימות ההתיישבות. המסגרת הלאומית הכללית גמלה למחנה חלוציה בהעדפת דרך ההתיישבות העובדת בהגשמת מטרותיה, בהקצאת משאבים כספיים ובהענקת תמיכה פוליטית ויוקרה גבוהה. בתקופת היישוב היה לקיבוץ יתרון גדול על המושב, הן בכושר הגיוס של ממשיכים והן בהתאמה למילוי משימות לאומיות שחייבו מניפולציה של כוח האדם בין תפקידים פנימיים וחיצוניים ומידה רבה של גמישות בדרכי הפעולה החברתית והכלכלית. אובדן מקורות כוח האדם החלוצי באירופה, אופיה החברתי של העלייה ההמונית והתרומה ההולכת ופוחתת של הנוער הישראלי לחברה הקיבוצית בלמו את התפתחות הקיבוץ בתקופה שבה נפתחו בפניו אפשרויות פעולה גדולות פי כמה מאשר אי־פעם. בנסיבות אלה חל נתק בין שני הפנים של הוויית הקיבוץ (האישי והחברתי מכאן והלאומי מכאן<, והיה עליו להגדיר מחדש את זהותו. התמודדות זו כמעט שלא נערכה. ההידחקות לעמדה אופוזיציונית כלפי ממשלת מפא״י והמאבק כנגד מגמת הממלכתיות (כפי שביטא אותה בךגוריון) הסיטו התמודדות זו לזירה הציבורית החיצונית. בתחום קליטת העלייה דחה הקיבוץ כל דרך פעולה שהוצעה לו, בלי להציע דרך משלו, וכך נותר בשולי העלילה המרכזית של

החברה הישראלית. נסיבות הקמתה של המדיגה והעלייה הגדולה אפשרו למושב להשתחרר ממגבלותיו בזירה הלאומית הרחבה ולהתייצב בחזית הפעולה בתחומי קליטת העלייה וההתיישבות החקלאית. ברם ההכרעה ללכת לקראת העולים ביטאה משאלת לב יותר מאשר הערכה מפוכחת של טיפוס המתיישב החדש ושל יכולת התגועה לשלבו במסגרותיה. גם לאחר דור היוו מרבית כפרי העולים מגזר חברתי לעצמו בתגועת המושבים, שכן תושביהם לא הגדירו עצמם על בסיס עקרוגות היסוד של מושב העובדים ולא חתרו לממש את1 בהבדל מהתחום החברתי והארגוני הפגימי של ". דפוסי הפעולה המקובלים בו המושב, הרי במונחים של תרומה לייצור החקלאי במדינה ולפריסת ההתיישבות

היהודית בכל חלקי הארץ עמדה התיישבות זו בציפיות שנתלו בה. הקמת המדינה סימנה תמורה לא רק באופיה החברתי של ההתיישבות העובדת אלא גם בדמותה הציבורית. תנועות ההתיישבות, ששימשו בתקופת היישוב מסגרת קליטה כוללת, הפכו בתקופת העלייה ההמוגית לגורם חלקי, כשבצדן מתבלט משקלו המרכזי של מגגנון קליטה ביורוקרטי הפועל בחסות המדינה. תמורה זו גרמה להתרופפות הליכוד הארגוני של ההתיישבות העובדת מבפנים ולהחלשת עמדת הכוח

ת י ר פ ת כ ו ב ש י י ת ר ה ק ח ז ל כ ר , מ מן ן הז ח ב מ ם ב י ד ב ו ע ב ה ש ו , מ ס י ל ו ג ר , ח׳ מ ם ו א ב ל פ 123. ל׳ את 1979. ו ב ו ח , ר ת י נ ו ר י ע ו

302

ישבוח העובדת במבחן המדינה מורשת ההתי

שלה מול המוסדות המיישבים של המדינה מבחוץ. השינויים שהתרחשו במציאותה של ההתיישבות העובדת בשנים אלה היו עתידים להשפיע על כל דרכה ומעמדה במדינה

ובחברה הישראלית.

303