מאת אן ג'פרסון הפורמליזם הרוסי

סטוריה והמייסדיםיההבעקבות 1914 . הוא זה שציין את תחילתו ב-ויקטור שקלובסקימייסדו: ר עלמאמ

בעקבות הבעת חרטה אשר נגרמה מלחצים1930 השירה הפוטוריסטית, ואת סופו ב-פוליטיים.

מפטרבורג – התעניינוOpojaz( 1הפורמליזם צמח משתי קבוצות סטודנטים קטנות: ( החוג2בשירה הפוטוריסטית ולא היו שבעי רצון מדרכים מקובלות לחקר הספרות.

– רצו להרחיב את תחום הבלשנות ולכלול בו גם את השירה.מוסקבההבלשני של י שלהתיאורטלמרות שיש הבדלים בין תרומותיהם של הפורמליסטים השונים, הערך

הפורמליזם היה בעל אופי20מחקרם נתפס על הצד הטוב ביותר. במהלך המאה ה- של תופעה מקומית והורחק מהתפתחויות אינטלקטואליות. למרות זאת, הוא השפיע

וולק בארה"בתיאורטיועל תנועות ורנה יאקובסון רומן ת חדשות כמו מחקרם של . 60והתפתחות הסטרוקטורליזם הפריסאי בשנות ה-

ם כללייםתיאורטייעקרונות ת מחקר הספרות על בסיס עצמאי. הוא צמח לא כדיאהפורמליזם מנסה להעמיד

ההתיאוריה ספרותית. תיאוריה קיימת, אלא כדי לאפשר את המושג תיאורילעדכן החיים את ורואה שלה הדיון מתחום ספרותי הלא את מוציאה הפורמליסטית

והאומנות כמנוגדים זה לזה. ספרות לחקר קודמות הקשרו– פוזיטיביזם( 1 :גישות לפי להבחן צריך הטקסט

וההיסטור הסטורה,יהחברתי פסיכולוגיה, של מקרי צירוף על מבוסס המחקר : וכו'. אסתטיקה הגנטית( 2פילוסופיה, מקורותיו– השיטה מכיוון הטקסט חקירת

(4 )מימזיס( האומנות היא חיקוי של העולם האנושי. – מימטיות( 3ותהליך התהוותו. האמן, רגשותיו ודמיונו הם העומדים במרכז. – אקספרסיביות

העמידו עצמה הספרות את אך במרכז, שונים דברים העמידו הללו הגישות כל הספרות תפיסות כל לראשית. האומנות את להפוך רצה הפורמליזם: כמשנית. מעבר ללימודים מובילות סימבוליות או מימטי ייצוג האמן, דעות כמו הפשוטה לאומנות עצמה. מה שמכונן את הספרות כספרות הוא ההבדלים בינה לבין מערכותאותה שמייחד מה כל חיפוש הוא הפורמליסטי המדע טיב עובדות. של אחרות

כאומנות.ההבדלים: בקביעת מפתח שנעשו– הזרהמושג לדברים הזרה עושה האומנות

התיאורי ייחוד היום-יום. בחיי אוטומטיים או מיקודההרגליים הוא הפורמליסטית ההזרה בלשון: ניתוח ההבדלים העולים מהניגוד בין לשון שימושית ללשון שירה.

חיפוש מה הופך– ספרותיותהמושג אשר הפך את הפורמליזם למדעי ושיטתי: חקר ה יצירה לספרותית. השם 'פורמליסטים' הגיע כתוצאה מהתעסקותם בתכונות הצורניותזה מטעה. התעסקותם בצורה נבעה מהתעסקותם בהגדרת של הספרות, אך שם

הייחוד של הספרותיות. צורנית תחבולה אמצעי למימוש ההזרה. ההשקפה הראשונית של הפורמליסטים–

ראתה את יצירת האומנות כסך כל תחבולותיה. השקפה מאוחרת יותר פיתחה את : התחבולות הספרותיות כשלעצמן נתונות לשחיקה. הספרותיות כברשחיקהמושג ה

)- תחבולות ההזרה פועלות על המציאות. הניגוד ביןסיכול המבעלא מאופיינת רק ב)- הזרהסיכול הצורההרגיל למוזר חופף לניגוד בין ספרות ללא-ספרות(, אלא גם ב

של תחבולות ההזרה עצמן. הניגוד בין הרגיל למוזר קיים עכשיו בתוך הספרות עצמה(. : אפקט ההזרה של תחבולות תלוי בפונקציהפונקציההועלתה ההבחנה בין תחבולה ל

יכולה למלא מגוון של פונקציות שלהן על היצירה בה הן מופיעות. אותה תחבולה ומספר תחבולות יכולות למלא פונקציה אחת.

: פותח כדי להבחין בין גורמים דומיננטיים לגורמים שחוקים. יצירההבלטהמושג ה תכלול יסודות שחוקים, המשועבדים ליסודות גורמי הזרה או "מובלטים" )הערה שלי:

בשיעור קראנו להם "נתפסים"(. שתי מערכות היחסים הן צורניות, אך המעניין בהן הוא יחסי הגומלין שבין שתיהן. המרכיבים המובלטים ביצירה מובחנים לא רק מול הלשון

ההשימושית, אלא גם מול מרכיבים אחרים שנשחקו. בהשקפה הקודמת היצירה הייתעצמה בה המערכת ישות, היא היצירה עתה הזרה. תחבולות של שרירותי גיבוב

קובעת מהי הפונקציה של תחבולה מסוימת ואם היא תובלט או תישחק.ההשלכות

תרומת את לבחון כדי בהם לדון חשוב אשר פורמליסטיות עמדות מספר להלן התיאוריה :

העתקת עמדתו ממחוץ לטקסט אל תוך הטקסט. הוא אינו בעל חזון– המחבר או גאון, אלא פועל מיומן המארגן חומרים שהזדמנו לידו. תפקידו הוא ידיעת הספרות.

הם עיבוד–ידיעותיו על החיים אינן רלוונטיות. השינויים בספרות אינם תלויים במחבר מחודש של תחבולות קיימות, זאת מכיוון שהשימוש בלשון שירה אינו תלוי בהקשר כמובין הביוגרפי שולל קשר זה כל רק באמצעי הביטוי עצמם. שימושית אלא בלשון

היית זו והןהלספרות. אמיתיות שהביוגרפיות ההנחה הגנטיסיסטים: של טעותם היית בביוגרפיה ההשתמשות הספרותי. הטקסט של והמקור הראשונית ההסיבה

המובאת לכך בלבד)דוגמא עצמם החיים על דיברה השירה כאשר רק רלוונטית במאמר: פושקין( והמשוררים היו הגיבורים בשירה שכתבו.

מציאות( ממשות( נובע משינוי בממשות, אלא– שינוי בצורה ספרותית אינו מהצורך לרענן צורות ספרותיות שחוקות. צורה ספרותית מוערכת לפי קליטותה ולא לפי יכולתה לחקות את המציאות. התפקיד אותו ממלאת הממשות ביצירה הוא משני בלבד: היא אחד המרכיבים, בדיוק כמו הלשון הרגילה והתחבולות של זמננו. תחבולת

"הנמקה" ע"י ביצירה מוצגת ריאליזם.–הממשות היא מוסוות בעזרת מעטה של הריאליזם הוא תוצר לוואי של כתיבה, ולא באמת חיקוי ישיר של הממשות.

אותה עמדה כמו בשאלת הממשות. הרעיונות הם חלק– רעיונות בספרות נבדלים )בזאת הפורמליסטים בפני עצמם להם חשיבות אין הזמינים, מהחומרים כדי קיימת הבדל מהותי מאנשי הביקורת החדשה האמריקניים, לדעתם האומנות

להעביר משמעות(. והספרותיות נובע מהגדרת ההזרה והרעיונות סילוק המחברים, הממשות כי ברור ומהווה חלק מזיקוק הספרות. המונחים "צורה" ו"תוכן" הוחלפו ב"חומר" ו"תחבולה". אולם, הגבול המפריד בין תחבולה וחומר שונה לחלוטין מהגבול המפריד בין תוכן וצורה. בעבר הדגש הושם על התוכן: הצורה היוותה כלי בתוכו אפשר היה להציג את

ורק מצרכיו. התיאורי ושינוייה נבע אך הפורמליסטית מייחדת את הצורה:ההתוכן התוכן תלוי בצורה והצורה נקבעת בידי צורות אחרות. יסודות של צורה בעצמם יכוליםהיצירה(. של חלק מהחומר הן שחוקות תחבולות )לדוגמא חומר במושג להיכלל חלוקה זו נובעת בעיקר מעקרון ההזרה והצורה הנתפסת. מהרגע שמובלטת הצורה

לא ניתן לדבר על כל תוכן אחר מלבד הצורה עצמה.

שירה, פרוזה וההיסטוריה של הספרות בעקבות ההתעניינות של הפורמליסטים במחקר הספרותיות גדלה המודעות למושג הז'אנר. התברר כי הספרותיות נבנית בצורה שונה בין סוגי היצירות השונים )לדוגמא בשירה ההבחנה העיקרית היא בין לשון שימושית ללשון השירה ובספרות ההבחנה

היא בין ארגון הסיפור לדרך הצגתו )הרחבה בנושא תגיע בהמשך((. , לפי יאקובסון )אחד מבלשני מוסקבה( היא "אלימות מאורגנת כלפי המבעהשירה

זו עיקריים של אלימות הרגיל". מחקרם של הפורמליסטים מקיף שלושה תחומים )תחומים אשר נחקרים רק בשל כושר ההזרה שלהם, ולא לשמם(:

-– מרקם צלילי(1 אפקטי התחבולות: הבלטת ההיבט הצלילי של המבע הרגיל בד"כ אשר צליליים יסודות הבלטת ובנוסף ההיגוי, של "סיכול" או " "חספוס

מתעלמים מהם בלשון השימושית.

יצירת מתח בין התחביר )המגדיר את חוקי צירוף המילים בלשון– חוקי המשקל(2 הרגילה( והריתמוס )המגדיר עקרון צירוף מילים בשירה(. הדגש אינו על השירה

עצמה אלא על ההבדל המייחד אותה מלשון רגילה. הפעלת מספר משמעויות של המילה יחדיו –סמנטיקה (3 תחבולה אשר היית– ה

מפריעה לתקשורת רגילה, התלויה בכך שלמילה אין משמעות כפולה בעת שיח.- שורשי מחקרה נעוץ בשירה, אולם במשך הזמן התברר כי העקרונות שלהסיפורת

השניים שונים מדי ולא ניתן להחיל על הפרוזה את העיקרון המייחד של השירה. מחקר הסיפורת התבסס על הבחנה בין האירועים מצד אחד לדרך בנייתם מצד שני. כלומר

בין ה– )רצף כרונולוגי של האירועים( לפבולה והדרך בהם מיוצגיםסוז'ט )הסדר האירועים בסיפור(. היחס בין השניים זהה ליחס בין הלשון השימושית ולשון השירה.

ותחבולותיו מובלטות על חשבונה. העיקרו יוצר הזרה על הפבולה בבנייתןהסוז'ט סיפור אינו האירועים המסופרים אלא דרך ייצוגם, הנקבעת לא בידי אופיו של המחבר

אלא בידי משחקי צליל מילוליים. על הספר של שקלובסקי שנדימאמרו אידיאליתטריסטרם דוגמא הוא זה ספר :

לעדיפותו של הסוז'ט על הפבולה. תחבולות הסוז'ט מפירות שוב ושוב את הפבולה כגון העתקת חומר ממקומו, ערבוב זמנים והערות המעידות על מודעות עצמית של

המספר. לפבולה כמעט לא נשארת הנמקה. תפיסה זו שונה מאוד מהתפיסה במסורת האנגלו-אמריקנית אשר עבדה שאלות שלסוז'ט לשאלות של ריאליזם )הצורה היא אמצעי להעברת שאלות כגון עמדה מוסרית(.

לפי הפורמליזם בסיפורת קיימת הבחנה בין צורה שחוקה– של הספרות ה ההיסטורי לצורה נתפסת. הספרותיות היא תוצאה של עיוות יסודות שנעשו קלאסיים או שחוקים.של והפונקציה קיימות, ספרותיות צורות של רקע בגלל קליטה נעשית הצורה יצירות בין התחבולה נקבעת לא רק לפי היצירה המסוימת, אלא גם לפי מיקומה אחרות במערכת הספרותית כולה. עקרון ההזרה מכניס מימד היסטורי ליחסים בין

ההיסטורי כולה. למערכת ספרותית לבסס אתהתחבולה היא שמאפשרת עצמה ייחודה של הספרות.

הספרות: של בהתפתחותה הפועלים משלימים כוחות שני תחבולות1קיימים ) ( הכנסת תחבולות מז'אנרים משניים לקו2. ןדומיננטיות המוחלפות לאחר הישחקות

ההתפתחות העיקרי של הספרות לשם החלפת תחבולות נשחקות.

סיכוםהפורמליסטית, אשר לא נבעו מביסוסה: לכידותה ועקביותה של התיאורייתרונותיה

הובטחו הן הקבוצה. בתוך אורתודוכסי מלחץ או מראש קבועה דוגמטית שיטה הספרותיות. החתירה העקשנית לייחוד היא לא–בעקבות מושא המחקר של השיטה

ונוחה להגשמה, אלא גם עקבית. מספר היבטים עיקריים בה )כמו העמדתהרק פוריי הלשון במרכז, המעטה בערך היסוד הביוגרפי, רעיון מדע הספרות וחשיבות לסטייהמן הנורמה( הטרימו לכמה מן הרעיונות החשובים ביותר של תורת הספרות במאה ה-

.ה. באלה טמון כוחה של התיאורי20 ם: נובעים בעיקר מהעניין הבלעדי ביסוד הספרותי. היסודות הלא תיאורטייחסרונותיה

כמו הלשון, התרבות והחברה לא קיבלו ניסוח תיאורטי משביע רצון, והיעדרו מציבתפיסת את להמיר ניסו הפורמליסטים הספרות. תאוריית על מסוימות מגבלות לראות קל חלקם את רבים, קשיים נבעו ומכך הספרות בתאוריית הממשות זאת מתקשרת תיאוריה איך להסביר כיצד ידעו לא בהיסטוריה של הספרות: הם

לסדרות היסטוריות אחרות. תיאוריו של נוסף בפיתוח צורך יש זו: מחולשה חשובות מסקנות בסוגיותתשתי

של הלשון.הלא-ספרותיות, ואחת חשובה ביותר היא התיאורי