רקס – לארשיב םיברע םיאמדקא תקוסעת...

סקר –תעסוקת אקדמאים ערבים בישראל

ייעודי

מאפייני הסדרי התחבורה בין מקום מושבם של

האקדמאים הערבים בישראל למקומות העבודה

שלהם

3דו"ח

1 3דוח –סקר ייעודי –תעסוקת אקדמאים ערבים בישראל

סקר –תעסוקת אקדמאים ערבים בישראל ייעודי

מאפייני הסדרי התחבורה בין מקום מושבם של האקדמאים הערבים בישראל למקומות העבודה

שלהם

3דו"ח

גלי ליס גינסבורג תודות

תודה מיוחדת לחברי וועדת ההיגוי אשר ליוו את הסקר:

הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה, –איימן סייף ומג'יד מסאלחה

עמותת קו –שרון -עמותת צופן, עירית תמיר ויעל קאהן –עמותת סיכוי , סמדר נהב –עלי חיידר ויאסר עוואד

משווה

על המחברת

במשרד הכלכלהגינסבורג, חוקרת ומרכזת תחום תעסוקת ערבים במינהל מחקר וכלכלה -גלי ליס

3103 אוגוסט


תמצית ועיקרי הממצאים

לבין האקדמאים הערבים בישראל הסדרי התחבורה בין הישובים בהם גריםעל הדוח המוצג בהמשך,

של במאפייני ההשכלה והתעסוקההעוסק ניתוח נרחבמהווה חלק מ ,המקומות בהם הם עובדים

על במשרד הכלכלהנתונים עדכני וזמין שבנה מינהל מחקר וכלכלה וממערך האקדמאים הערבים בישראל

אוכלוסיית האקדמאים הערבים בישראל. ריכוז המידע נועד לסייע בקבלת החלטות מושכלת הנוגעות

.ות של אקדמאים ערבים בשוק העבודהלדרכי ההתמודדות הרצויות להגדלת שיעור ההשתתפ

1,111 -וני בשפה העברית שנערך בקרב מדגם מייצג של כהנתונים לסקירה נאספו באמצעות סקר טלפ

בעלי תעודות אקדמיות שלמדו באוניברסיטאות, במכללות ובמכללות 21-76אקדמאים ערבים בגילאי

.2111נובמבר -לחינוך בישראל או בחו"ל. הראיונות התקיימו במהלך החודשים אוקטובר

של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש רשות לפיתוח כלכליועדת היגוי, שבה היה ייצוג ל

לעמותות העוסקות בנושאי תעסוקה במגזר הערבי, ליוותה את הסקר בשלביו השונים.הממשלה ו

המטרות העיקריות של הסקר בכללותו הן:

הצגת תמונת מצב עדכנית של מאפייני ההשכלה והתעסוקה של האקדמאים הערבים. .א

מאקדמאים ערבים למצוא תעסוקה הולמת לכישוריהם ולהתקדם בשוק זיהוי החסמים המונעים .ב

העבודה.

הניתוח הנוכחי בוחן באיזו מידה חסמי תחבורה מהווים גורם מעכב בהשתלבות אקדמאים ערבים בשוק

העבודה.

השגת מטרות אלו אמורה לתרום למציאת דרכי התמודדות עם מצוקת התעסוקה של האקדמאים

טנת האפליה בהעסקתם על ידי בעלי עסקים יהודים ולעודד ולהגביר את רצון הערבים, לסייע בהק

האוכלוסייה הערבית להשתלב בשוק העבודה בכלל ובשוק העבודה בבעלות מעסיקים יהודים בפרט

באמצעות רכישת השכלה גבוהה.

בו רמת מרבית האוכלוסייה הערבית מתגוררת באזור הצפון, אזור בהתייחס לסוגיית התחבורה, הרי ש

ובעיקר ,התשתיות של הכבישים נמוכה והתחבורה הציבורית אינה מפותחת ואינה נגישה לישובים רבים

מצב זה . עצמם היישובים בתוך בנסיעהבקשיים ו עירונית-בין נסיעה ייקשב מגזר הערבי. מדוברבלישובים

. הגר הם אוכלוסייה זוב יםמקשה על האוכלוסייה הערבית להגיע למקומות עבודה הנמצאים מחוץ לישוב

במצב המקשה עליהן עוד יותר במציאת עבודה מחוץ לישוב מצבבנוסף, לנשים רבות אין רישיון נהיגה,

. תדירות התחבורה הציבורית נמוכה ביותר שבו

ממקום מציאת מקום עבודה מרוחק בישובים הערביים מקשה עלהיעדר או מיעוט תחבורה הציבורית

לפיכך קיים צורך ממשי . אוכלוסיית האקדמאים הערביםוהן על אוכלוסייה הערביתההן על כלל המגורים

עסקים בגם הוספת מערך תחבורה ציבורית על מנת לאפשר לאוכלוסייה זו למצוא עבודה הולמת בבשיפור ו

ממקום מגוריהם.מקומות מרוחקים וב

סיקה כיום גורמים רבים, מציאת פתרונות הולמים לבעיית התחבורה בקרב האוכלוסייה הערבית מע

ובימים אלו מתבצעים על ידי משרדי ממשלה שונים )כגון: משרד הבינוי והשיכון, משרד הכלכלה, משרד

הפנים, משרד רוה"מ ומשרד התחבורה( פרויקטים העוסקים בפיתוח ושדרוג תשתיות הכבישים, בהגדלת


בפיתוח מערך הסעות מישובי המגורים כמות התחבורה הציבורית באזורים בהם מתגוררת אוכלוסייה זו ו

לאזורי תעשייה. ואכן, דיווח של משרד התחבורה מלמד כי מספר הנסיעות בתחבורה ציבורית בישובים

. 2111עד שנת 2113משנת 3.3הערביים גדל פי

שמממצאי הסקר עולה כי מרבית האקדמאים הערבים מגיעים למקום עבודתם ברכב ולא בתחבורה ףא

ידות ציבורית, נמצא כי הם עובדים במקומות עבודה הממוקמים קרוב למקום מגוריהם )תחומי חינוך, פק

מן מהגברים עובדים בעבודות שז 7%..6 -מהנשים ו 91.8%קצר )הינו ועסקים( אשר זמן ההגעה אליהם

קרובים למקום (. כלומר, הם עובדים במקומות עבודהההגעה אליהן ממקום המגורים הינו עד חצי שעה

בתחבורה ציבורית כדי להגיע לעבודה.צורך בשימוש להם איןמגוריהם, הרי שלכאורה

לאקדמאים הערבים הייתה נגישות גבוהה יותר לתחבורה ציבורית, הם היו קרוב לודאי שאם אולם,

,מכאן ממקום מגוריהם.ה גם במקומות מרוחקים היו מנסים לחפש עבודכנראה שו ,שים בה יותרמשתמ

אוכלוסיית מוכ, בקרב אוכלוסייה חזקהלהשתלבות בעבודה אם היעדר תחבורה מהווה חסם ש

כלל כמואוכלוסיות חלשות יותר, שלהווה חסם ליציאה לעבודה מהאקדמאים, קל וחומר שהוא

לכן המסקנה שיש לשפר בהקדם את זמינות ותדירות התחבורה הציבורית בקרב . יתהאוכלוסייה הערב

תקפה גם לכלל היא אלא הערבים, אוכלוסיית האקדמאיםעבור האוכלוסייה הערבית אינה תקפה רק

האוכלוסייה הערבית באותם אזורים שהמצב הנוכחי של היעדר, או זמינות ונגישות נמוכה של תחבורה

יציאה לעבודה. עבורם לם משמעותי ציבורית הוא חס

לישובים לספק תחבורה ציבורית ברמת שירות גבוהה ואטרקטיבית הסקר מחזק את ההכרה בצורך

האוכלוסייה בקרב להגדלת ההשתתפות בשוק העבודהשינוי בהתמודדות ובהיערכות הערבים כדי לקדם

הערבית כולה ובקרב אוכלוסיית האקדמאים הערבים בפרט.

. 3דוח –סקר ייעודי –תעסוקת אקדמאים ערבים בישראל

עיקריים ממצאים

פרופיל אוכלוסיית הסקר

נשים. 6.8%. -גברים ו 32.1%אקדמאים ערבים, מהם: 1,113בסקר השתתפו .1

אוכלוסיית האקדמאים הערבים בסקר צעירה באופן משמעותי מאוכלוסיית האקדמאים היהודים .2

בהתאמה(. 2.8.שנים לעומת 39.8בישראל )הגיל הממוצע עומד על

( גרים באזור הצפון. לעומתם, מרבית 39.8%מרבית האקדמאים הערבים אשר השתתפו בסקר ) .3

( גרים באזור תל אביב והמרכז.37.3%האקדמאים היהודים )

בקרב אקדמאים ערבים 92.9%אחוז האקדמאים העובדים זהה כמעט בשתי האוכלוסיות ועומד על ..

בקרב אקדמאים יהודים. 92.1%בסקר ועל

מהאוכלוסייה בסקר הנה בעלת תואר ראשון, כאשר היתר בעלי תארים מתקדמים יותר. 63% .3

שלהם מאפייני הסדרי התחבורה בין מקום מושבם של האקדמאים הערבים בישראל למקומות העבודה

מהגברים 91.1%( הגיעו לעבודה )68.3%) המרואיינים רכב פרטי הינו אמצעי התחבורה באמצעותו רוב .7

בלבד הגיעו למקום עבודתם באמצעות תחבורה ציבורית. %..9מהנשים( ואילו 66.6% -ו

( עבדו במקום עבודה הקרוב יחסית למקום מגוריהם )זמן הגעה של עד חצי 66.7%מרבית המרואיינים ) .6

שעה ממקום המגורים למקום העבודה(, כאשר בקרב הנשים האחוז גבוה יותר מאשר בקרב הגברים

בהתאמה(. 7%..6לעומת 91.8%)

( אמרו 23.8%כמחצית מהמרואיינים אמרו כי קיימת תחבורה ציבורית בקרבת מקום מגוריהם, כרבע ) .9

( אמר כי כלל 3%..2והרבע הנותר ) כי קיימת תחבורה ציבורית במקום מגוריהם אולם היא אינה קרובה

לא קיימת תחבורה ציבורית בקרבת מקום המגורים.

אשר ימת תחבורה ציבורית, בתדירות כלשהי, בסביבת מקום מגוריהםמבין אלו אשר דיווחו כי קי .8

של מספר פעמים בשעה דיווחו על תדירות 36.7%מאפשרת להם להגיע למרכזי תעסוקה מחוץ לישוב,

13% -שעתיים ו-, כמחצית אמרו כי תדירות התחבורה הציבורית הינה אחת לשעהעד פעם בחצי שעה

.ביום או פחות מכךפעמים 3דיווחו על תדירות של

כתוצאה הם לוותר על הצעת עבודה שהוצעה ל ונאלצ( מהמרואיינים דיווחו כי 19.7%קרוב לחמישית ) .11

.הםמתדירות נמוכה או מהעדר של תחבורה ציבורית באזור מגורי

כתוצאה מתדירות נמוכה או מהעדר של הן לוותר על הצעת עבודה שהוצעה ל ונאלצאחוז הנשים אשר .11

בהתאמה(. 13.2%לעומת 22.2%הם גבוה מאחוז הגברים )יבורית באזור מגוריתחבורה צ

גברים( מהמרואיינים ציינו כי נאלצו לעזוב מקום עבודה עקב 6.6% -נשים ו 12.3%) 8.8% .12

מיעוט/היעדר בתחבורה ציבורית במקום מגוריהם.


תוכן עניינים

6עמ' רקע, מטרות ומתודולוגיה

03עמ' פרופיל אוכלוסיית הסקר - 0פרק

מאפייני הסדרי התחבורה בין מקום מושבם של האקדמאים הערבים – 3פרק

06עמ' שלהם בישראל למקומות העבודה

31עמ' ומסקנות סיכום

30עמ' נספחים


רקע, מטרות ומתודולוגיה

1כללי

-, כ2111בעוד שבשנת בעשור האחרון עלה שיעורם של הערבים בעלי תעודה אקדמית באופן משמעותי:

היו בעלי תעודה 19-76מהערבים בגילאי 6.2%נשים( שהיוו 17,111 -גברים ו 26,111ערבים ) 3,111.

מכלל %..12שיעורם גדל, והם היוו 2111מהנשים(, הרי שבשנת 3.2% -מהגברים ו 8.1%אקדמית )

בעיקר בולט הגידול בקרב הנשים, מהנשים(. 12.9% -ו מהגברים 12.1%האוכלוסייה הערבית בארץ )

, בעוד שמספר האקדמאים הגברים הערבים בגילאי 32,791ועמד על 3.3שמספרן עלה בתקופה הנסקרת פי

. 9,237. -ל 1.9עלה פי 19-76

מהאוכלוסייה 22.7%, 2111של היהודים: בשנת עם זאת, שיעור האקדמאים הערבים נמוך עדיין מזה

. ניתן לראות כי שיעור גידול 31.3% -עלה השיעור ל 2111היהודית בגילאי העבודה היו אקדמאים ובשנת

בהתאמה(, אולם הפער .1.3לעומת 1.62באוכלוסייה הערבית גבוה מזה של המגזר היהודי )האקדמאים

(.2111בשנת 19.1לעומת 2111נקודות בשנת ..13של בנקודות אחוז לא הצטמצם ואף גדל )פער

בעשורים האחרונים חלו שינויים מסוימים בהשתלבות ערביי ישראל בכוח העבודה. ניתן לראות שרבים

יותר מנסים להשתלב בשוק העבודה, מנסים להיכנס לענפי תעסוקה חדשים ואף פונים ללימודים גבוהים

העבודה.על מנת לשפר את כישוריהם בשוק

בעקבות ניסיונות אלה, אמנם שיעור המועסקים גדל ושיעור הבלתי מועסקים קטן, אולם במונחים יחסיים

השוויון בין יהודים לערבים רק גדל.-נראה כי אי

אינו גדל. ההולמות לתעסוקתם הזדמנויותלמרות הגידול במספר האקדמאים הערבים בארץ, מספר ה

אקדמאים ערבים רבים נתקלים בקשיים במציאת עבודות ההולמות את רמת השכלתם בהשוואה

מרביתןש משרותמציאת ל בחיפושי העבודה שלהם מוגבליםלאקדמאים יהודים. האקדמאים הערבים

.2(2116למקום מגוריהם )חאג' יחיא, סמוכים בישובים או קהילתם בתוךמצויות במקומות עבודה ש

האדם ולפיכך היצע ומגוון המשרות -לא קיימים מקומות עבודה התואמים את היצע כוח באזורים אלה

,קשורות שהן משוםאינם יכולים להתקבל אליהן ערביםשאקדמאים רבות משרותקטן. בנוסף, קיימות

בתנאים שכאלה, אין זה מפתיע כי שיעור גבוה . טחוןיבה תחוםל או לצבא ,אחרת או זו בדרך

)אבו העליונה ובחטיבה הביניים בחטיבת הוראהמשרות ב הערבים עובדים בשירות הציבורימהאקדמאים

.3(2117עסבה,

צמצום הפער במצב התעסוקה בין האקדמאים הערבים לאקדמאים היהודים הינו אחד מהיעדים

שהממשלה וגופים אחרים העוסקים בתחום מבקשים להשיג. ממשלות ישראל מרבות לעסוק בנושא זה

בישובים ערביים מרכזי הכוון תעסוקתיים 21תאם למספר החלטות ממשלה ותוכניות, לדוגמא: הקמת בה

החלטות ממשלה נוספות ובמסגרת הפעלת . -ו .2111-211במסגרת תוכנית חומש בין השנים ,ברחבי הארץ

ות עמותות . בנוסף, קיימ2112 -ל 2111מיזמי הכשרה ותעסוקה בשיתוף ארגוני מגזר שלישי בין השנים

1עבור אוכלוסייה , לסקרי כוח אדם של הלמ"סהכלכלהמקור הנתונים: עיבודים מיוחדים, של מנהל מחקר וכלכלה במשרד

2111 -ו 2111לשנים , לא כולל משרתים בצבא19-76בגילאי 2(. "העסקת האקדמאים הערבים בשוק העבודה בישראל". בתוך: ח'אלד עראר וקוסאי 2116מקור הנתונים: חאג' יחיא, ק' )

-(. הוצאת רמות6-78.' )ע חאג' יחיא )עורכים(, האקדמאים וההשכלה הגבוהה בקרב הערבים בישראל, סוגיות ודילמות

אוניברסיטת תל אביב3כיוונים ומגמות, התפתחות, מדיניות, עובדות ומספרים". -(. "ההשכלה הגבוהה בישראל2117מקור הנתונים: אבו עסבה, ח' )

www.massar-jatt.comג'ת: מסאר, מכון מחקר, תכנון ויעוץ חינוכי בתוך:


רבות, כגון "קו משווה", "סיכוי" ו"צופן", אשר שמות להן ליעד למצוא תעסוקה הולמת לאקדמאים

ערבים ולהביא את נושא העסקת האקדמאים הערבים למודעות בקרב בעלי עסקים יהודים.

לאקדמאים נתההק לאהנוכחית האקדמית ההשכלהקיימים כיום ממצאים חלקיים המצביעים על כך ש

.הכללי העבודה בשוק היהודים עמיתיהםב תחרותהל יעיל כלי הערבים

בהתייחס לסוגיית התחבורה הציבורית, ראוי להתייחס לנתוני רקע נוספים בתחום:

משתמשים יותר באוטובוס ציבורי אקדמאים יהודיםמראים כי 2119נתוני מפקד האוכלוסין לשנת א.

אקדמאיות %..13כי פער זה בולט בעיקר בקרב נשים ), כאשר ניתן לראות אקדמאים ערביםמאשר

אקדמאיות ערביות(. עוד עולה מהנתונים כי יותר אקדמאים ערבים מגיעים 11.6%יהודיות לעומת

בהתאמה(. מממצאים אלו ניתן 6.1%לעומת 8.8%למקום עבודתם ברגל מאשר אקדמאים יהודים )

בוהה יותר בקרב האוכלוסייה היהודית, אוכלוסייה זו ללמוד כי מכיוון שהנגישות לתחבורה הציבורית ג

משתמשת בה יותר על מנת להגיע אל מקום העבודה ואילו מכיוון שהנגישות לתחבורה ציבורית בקרב

האוכלוסייה הערבית נמוכה יותר, אין לאוכלוסייה זו ברירה והיא נאלצת למצוא דרכים חלופיות להגיע

רכב פרטי או לחילופין מציאת מקום עבודה קרוב לבית, אליו אל מקום העבודה )לדוגמא באמצעות

ניתן להגיע ברגל(.

, כלל הערבים המועסקיםלאוכלוסיית המועסקים האקדמאים הערביםכאשר משווים בין אוכלוסיית

ניתן לראות שבשתי האוכלוסיות אחוז המשתמשים באוטובוס ציבורי על מנת להגיע למקום העבודה

שימוש ברכב פרטי לשם הגעה למקום העבודה, שם לעומתבהתאמה(, זאת 8.3%לעומת 9.7%דומה )

בהתאמה(. נתונים אלו מחזקים את 9.8%.לעומת 78.1%האוכלוסיות ) 2ניתן לראות הבדל גדול בין

העובדה שקיימת בעיה עם התחבורה הציבורית באזורי המגורים של כלל האוכלוסייה הערבית. במידה

ולא הייתה קיימת בעיה, סביר היה להניח שאחוז כלל האוכלוסייה הערבית העובדת, אשר משתמשת

בתחבורה ציבורית יהיה גבוה יותר מאוכלוסיית האקדמאים )כמו בקרב האוכלוסייה היהודית אשר

בקרב כלל 16.3%בקרב האקדמאים היהודים לעומת 11.8% – קיים הבדל באחוז המשתמשים שם

אוכלוסיית היהודים העובדים(.

באזורים בהם גרה אמצעי תחבורה ב, העלתה כי בעקבות מיעוט 4"עמותת "סיכויב. עבודה אחרת, של

. חלופיות לניידות ולנגישותהאוכלוסייה הערבית, הציבור הערבי מצא במשך שנים, באין ברירה, דרכים

אוכלוסייה זו הורגלה להתנהל בכוחות עצמה ללא שירותי תחבורה ציבורית. בנוסף, התכנון בישוב

הערבי התייחס במשך שנים למקומו של הרכב הפרטי בלבד וגם כיום, במקרים רבים ניתנת העדפה

רטי על פני תחבורה ציבורית. בקרב הנהגת הישובים הערביים לטיפול ולקידום תשתיות דרכים לרכב פ

נמצא גם כי הישובים הערביים מאופיינים ברמת מינוע גבוהה אף בהשוואה לישובים יהודיים באשכול

כלכלי זהה. -חברתי

תשתיות הכבישים והסדרי התחבורה הציבורית עוברים שינויים –בשנים האחרונות מתרחש שינוי

ר הנסיעות בתחבורה ציבורית בישובים הערביים במספ 33%)משרד התחבורה מדווח על גידול של

(. אי לכך הרשויות הערביות מבינות כי יש לספק תחבורה ציבורית ברמת 2111עד שנת 2113משנת

שירות גבוהה ואטרקטיבית כחלופה לשימוש ברכב פרטי. הרשויות המקומיות נדרשות לשינוי מעמיק

ם. בהתמודדות ובהיערכות לשינוי בקרב ציבור התושבי

העובדה כי ישנם ישובים ערביים אשר סובלים מהיעדר מוחלט או מרמה נמוכה ביותר של תחבורה

חוסר יכולת( להגיע למרכזי אף ציבורית גורמת לכך שלאזרחים ערבים יש יכולת מוגבלת )ולחלקם

התעסוקה ולהשתלב בשוק התעסוקה.

4תחבורה ציבורית בישובים הערביים", מסמך מדיניות –( "מחסמים לסיכויים 2112יוסף חגית וכהן טובי )-מקור הנתונים: נעלי

-ארגון חברה אזרחית משותף ליהודים וערבים שמטרתו לקדם שוויון מלא בין האזרחים הערבים –" סיכוי", עמותת 3מספר פלסטינים לאזרחים היהודים בישראל.


תחבורה ציבורית אשר אינה פועלת נהוג להתייחס לתחבורה ציבורית בהקשר למידת היעילות שלה.

באופן יעיל ונכון עבור האוכלוסייה, מקטינה את האטרקטיביות שלה ואת מידת השימוש בה, ומגבירה

את השימוש באמצעי תחבורה חלופיים. כאשר אין כיסוי פנים ישובי של תחבורה ציבורית, נפגעת רמת

ים הערבים שכונות המגורים אינן מצויות האטרקטיביות בשימוש בשירות זה. ידוע כי ברבים מהישוב

עירוניים נמוכה ומקטינה את האטרקטיביות -בקרבה לכביש הראשי, וכך הנגישות אל קווים בין

בצריכת שירותי תחבורה ציבורית.

הממוצע הארצי. רכב פרטי מנמצא בשיעור נמוך ,בחברה הערבית ,אוטובוס כאמצעי הגעה לעבודה

וכמהערבית חברה קרב כלל הם בבשיעורים דומי בשימוש ונמצא ביותר כאמצעי הגעה לעבודה שכיח

5מנתוני הלמ"ס. , עם נטייה לשימוש מועט יותר בקרב האוכלוסייה הערביתחברה היהודיתבקרב כלל ה

73.2% -גברים ו 76.8%) 77.7%עמד על רכב פרטישהשתמשו ב כלל הערביםאחוז , עולה כי 2116לשנת

לעומת זאת, ניתן לראות כי קיים נשים(. 78% -גברים ו %.6היהודים )כלל בקרב 61.3%לעומת ,נשים(

-גברים ו 83.1%) 82.3% - 2119בשנת רכב פרטישהשתמשו ב האקדמאים הערביםאחוז הבדל בין

נשים(. %...9 -גברים ו 99.8%אקדמאים יהודים )בקרב %..97נשים( לעומת 98.3%

לעומת בישובים הערביים 3נוסעים מצטרפים גבוה כמעט פי על ידי טי שימוש ברכב פר ניתן לראות כי

ממוצע הארצי. בנוסף, רמת המינוע בישובים הערביים גבוהה מזו שבישובים היהודיים באותו אשכול. ה

מאחר שיש צורך בניידות בישובים הערביים, ובהיעדר פתרונות אחרים, לא נותרת בידי משקי בית

ברירה אלא להתנייד ברכב פרטי. בהקשר לשימוש בתחבורה ציבורית בחברה באשכולות האמורים כל

הערבית, ניתן להתייחס למאפיינים הקשורים הן בפן האובייקטיבי )המתייחס למצאי השירות בישובים

ולמידת האטרקטיביות שלו( והן בפן הסובייקטיבי )המתייחס לתפיסות תרבותיות בקשר לנסיעה

לקים מהאוכלוסייה(. מרכיבים סובייקטיביים קשורים בתפיסה התרבותית בתחבורה ציבורית בקרב ח

שבקרב חלקים באוכלוסייה, המתייחסים לשימוש בתחבורה ציבורית כאל פחיתות כבוד, הן בהקשר

כלכלי והן בהשלכה חברתית המתייחסת להסעה ברכב פרטי דאגה לנוסע. בקרב -לסטאטוס חברתי

כי המשפחה דואגת לפרטיה, ובכלל זה העדפת הסעתם ברכב חלקים באוכלוסייה הערבית, מקובל

הפרטי על פני שימוש בתחבורה ציבורית. זהו חלק ממתן כבוד ושמירתו כלפי חוץ. מרכיב נוסף קשור

לדת ולמסורת ומתייחס לשמירה על צניעות, היעדר מגע פיזי ומיעוט אינטראקציות של נשים בסביבה

ורה ציבורית מרתיע.גברית. עבור קהל זה השימוש בתחב

:לשיפור מערך התחבורה בישובים הערביםאשר נועדו תכניות ממשלתיות קיימות מספר ג.

מלש"ח להקמת ..111הוקצה סכום של שבמסגרתה תוכנית: (0331תוכנית החומש )החלטת ממשלה ( 0ג.

ישובי 13 -בסידיה בתשתיות, להפעלת קווים חדשים, לעיבוי קווים קיימים, להפחתת מחירים וסו

הופעלו עשרות קווים -בוצעה הפעלת קווים פנימיים וקווים בינעירוניים 2111בשנת .תוכנית החומש

בינעירוניים חדשים מהישובים למוקדי תעסוקה, למוסדות לימוד ולערים מרכזיות והוזלו מחירי

הנסיעה למספר יעדים.

ה ציבורית בכל היישובים. תשתיות אלו כוללות הונחו תשתיות התומכות בתחבור 2112-2113במהלך

פסי האטה, 81מפרצי חניה לאוטובוסים, סידורי 82סככות, 171אלף מ"ר ריפוד אספלט, 61 -כ

הקמת נקודת קצה אחת והקמת שני מסופי תחבורה. כמו כן מתוכננים הקמת שלושה מסופי תחבורה,

ור.כאשר כיום הם נמצאים בשלבים שונים של תכנון ואיש

5עבור אוכלוסייה של הלמ"ס דםאוח סקר כל: עיבודים מיוחדים של מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה הנתונים מקור

. 2116-2119 יםלשנ, 19-77בגילאי


אלף נסיעות .18 -אלף ל 33 -, מ391% -גדל מספר הנוסעים ב 2111במרץ ,מאז השקת תוכנית החומש

הושק קמפיין לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית ברדיו, בשלטי 2111שבועיות. בנוסף, בספטמבר

חוצות ובעיתונות.

חנות ביישובי תוכנית שלטים אלקטרוניים בחלק מהת 2113התכנון העתידי הוא להציב במהלך שנת

החומש, להרחיב את הכנסת התחבורה הציבורית הקיימת ולשפר את מצב התחבורה הציבורית ביתר

יישובי המיעוטים.

, כחלק מפיתוח התחבורה במגזר הערבי, 2111לפי החלטת ממשלה מפברואר תוכנית "נתיבי ישראל": ( 3ג.

ה בתוואי חיפה, נצרת עילית ונצרת. מקדמים במסגרת תוכנית "נתיבי ישראל" הקמת רכבת קל

.2113 -התוכנית נמצאת בשלבי תכנון ואמורה להסתיים ב

החל מנהל התכנון 2111בשנת תוכנית רחבת היקף ל"קידום התכנון המתארי במגזר הלא יהודי": ( 3ג.

מתאר סטטוטוריות מעודכנות עבור מחצית במשרד הפנים בתוכנית זו. כיום אושרו תוכניות

19תוכניות נוספות עבור 13 -ישובים ו 33תוכניות המקיפות 29מהישובים שנכללו בתוכנית )אושרו

ישובים נוספים נמצאות בשלבים שונים של הפקדה והדיינות(.

מגזר המיעוטים לאחרונה אושרה תוכנית פיתוח כבישים בתוכנית פיתוח כבישים במגזר המיעוטים: ( 4ג.

91-111מליון ש"ח לשנתיים הקרובות. התוכנית שאושרה כוללת 211במשרד התחבורה בהיקף של

פרויקטים שפזורים בכל הארץ.

מטרות

מינהל כדי לקדם העסקת עובדים ערבים יש צורך בהעמקת המחקר בתחום וליבון היבטים נוספים שלו.

מטרה להעלותו לסדר היום הציבורי ולהציג בפני הגופים מחקר וכלכלה בוחן בהרחבה את הנושא מתוך

העוסקים בתחום מידע מפורט ועדכני בנושא.

הפעלת תכניות התערבות בקרב אוכלוסיות שונות ומידת הצלחתן נשענת, במידה רבה, על מערך נתונים

ניות עדכני ורלבנטי של האוכלוסייה הנדונה, המסייע בקבלת החלטות מושכלת בתחום נתון. התכ

המיועדות לאקדמאים ערבים אמורות לסייע בהגדלת שיעורי ההשתתפות של אוכלוסייה זו בשוק העבודה

בישראל ובקליטה איכותית בתעסוקה, והן מחייבות הכרת מאפייני האוכלוסייה הנדונה, תוך מתן דגש

למאפיינים הרלבנטיים לתחום התעסוקה.

הן: מכאן, שהמטרות העיקריות של הסקר בכללותו

הצגת תמונת מצב עדכנית של מאפייני ההשכלה והתעסוקה של האקדמאים הערבים. .א

זיהוי החסמים המונעים מאקדמאים ערבים למצוא תעסוקה הולמת לכישוריהם ולהתקדם בשוק .ב

.העבודה

השגת מטרות אלו תסייע לקדם את התחום בהיבטים הבאים:

תספק למקבלי ההחלטות ידע עדכני ורלבנטי על תעסוקת אקדמאים ערבים, ובכך תסייע במציאת דרכי .1

התמודדות עם מצוקת התעסוקה של אוכלוסייה זו.

תציג בפני בעלי עסקים יהודים תמונה עדכנית של הכישורים התעסוקתיים של האקדמאים הערבים .2

עסקים יהודים. ובכך תנסה לצמצם את האפליה בהעסקתם מצד בעלי

תאפשר להציג בפני האוכלוסייה הערבית בארץ את המצב התעסוקתי הנוכחי של האקדמאים הערבים .3

ואת תרומת רכישת ההשכלה למצבם הכלכלי ובכך לעודד ולהגביר את הרצון לשילוב בשוק העבודה

באמצעות רכישת השכלה.


ם מעכב בהשתלבות אקדמאים ערבים בשוק הניתוח הנוכחי בודק באיזו מידה חסמי תחבורה מהווים גור

העבודה.

מתודולוגיה ושיטת איסוף הנתונים

מערך הסקר כלל בדיקה מקיפה של מצב התעסוקה של אקדמאים ערבים, תוך זיהוי הקשיים בהם נתקלים

האקדמאים הערבים בתהליך החיפוש אחר מקום עבודה ובמהלך תקופת העבודה.

1,111 -ראיונות טלפוניים בשפה העברית שנערכו בקרב מדגם מייצג של כהנתונים נאספו באמצעות

, בעלי תעודות אקדמיות שלמדו באוניברסיטאות, במכללות ובמכללות 21-76אקדמאים ערבים בגילאים

.21116נובמבר -לחינוך בישראל או בחו"ל. הראיונות התקיימו במהלך החודשים אוקטובר

שות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש רועדת היגוי, שבה היה ייצוג ל

עמותה שמטרתה לאפשר –לעמותות העוסקות בנושאי תעסוקה במגזר הערבי )"קו משווה" הממשלה ו

עמותה שמטרתה לקדם את תעשיית ההייטק, את –לאקדמאים ערבים לעבוד במקצוע שלהם, "צופן"

שראל ולהגדיל באופן משמעותי את מספר המהנדסים הערבים התעשיות המתקדמות בחברה הערבית בי

פלסטינים לאזרחים -עמותה שמטרתה לקדם שוויון מלא בין אזרחים ערבים –העובדים בהייטק ו"סיכוי"

ליוותה את הסקר בכל שלביו. יהודים בישראל(

בפני פרסום.עומדים -אשר חלקם כבר פורסמו, וחלקם ,דוחות נפרדים מספרב יםוצגמממצאי הסקר

בין ישובי האקדמאים הערבים בישראל למקום התחבורהמאפייני הסדרי :הדו"ח הנוכחי מתמקד בנושא

עבודתם. נושאים נוספים בהם עוסקים הדוחות האחרים הינם: מאפייני השכלה ותעסוקה של האקדמאים

, רבים בישראלעבקרב אקדמאים לעבודה אפיון תהליכי המיון וההכנה המקדימה הערבים בישראל,

החסמים הניצבים בפני האקדמאים הערבים בקבלה לעסקים בבעלות יהודית והשתלבותם בשוק עבודה זה

ובחינת מספר מאפיינים של האקדמאים הערבים על פי מאפייני מגדר ומידת ההתאמה בין מקצוע הלימוד

למשלח היד.

הדגימה בסקר התבצעה בשני שלבים:

שבהם מתגוררים ערביםדגימת שכבות של הישובים .א

- 19 -ו 18, 13, .1: 7בשלב המוקדם נעשתה הבחנה של אזורים גיאוגרפיים על פי קידומות החיוג

קידומות של ישובים בהם קיימים ריכוזי ערבים. בהמשך, אותרו בתים שמתגוררים בהם אקדמאים

המעורבות היה קושי בישובים ערבים, כאשר נעשה מאמץ לפזר את התשאולים בישובים שונים. בערים

לאתר את האוכלוסייה המתאימה מאחר ורוב האוכלוסייה בערים אלו היא יהודית. לפיכך, נעשתה

עבודה מקדימה לאיתור שמות ערביים ברשימות בזק ונעשתה פנייה לאוכלוסייה זאת לאיתור

8.3% -מהמרואיינים בסקר מתגוררים בישובים ערבים ו 81.3%. 8אקדמאים ערבים בערים אלו

בישובים מעורבים ובישובים יהודיים.

6סקר זה מהווה מיפוי ראשוני של הנתונים ולפיכך הוא בדק את אוכלוסיית האקדמאים הערבים בלבד. בהמשך תתבצע

., כגון אוכלוסיית האקדמאים היהודיםהשוואה גם לאוכלוסיות נוספות

7 ירושלים לא נכללה במדגם עקב הרצון להימנע מתשאול במזרח ירושלים 8בישובים ערבים ומעורבים, הוחלט לראיין -מאחר ולא היו בידינו נתונים לגבי חלוקת האקדמאים בישראל לפי אזור המגורים

נכללו כל הערים המעורבותמהאוכלוסייה, בסקר לא 11%בישובים מעורבים עד


דגימה אקראית של משקי בית ערבים אקדמאים בישובים שנכללו במדגם .ב

בכל אחד ממשקי הבית שנפלו במדגם נשאל המשיב האם מתגורר בבית אדם המחזיק בתעודה

אקדמית או אקדמאית, ואם כן, האם ניתן לראיין אותו. במקרים שבהם התברר שלנשאל אין תעודה

, נערך בירור האם מתגורר בבית אדם נוסף המחזיק בתעודה אקדמאית העומד בתנאי 76שגילו מעל

הגיל והוא זה שנכלל בסקר.

ייצוגיות אוכלוסיית הסקר

אוכלוסיית האקדמאים הערבים אשר השתתפה בסקר מייצגת את כלל אוכלוסיית האקדמאים הערבים

. השוואת מאפייני אוכלוסייה זו למאפייני אוכלוסיית כלל האקדמאים הערבים, על פי 2118בישראל בשנת

י, ועל נתוני סקר כ"א של הלמ"ס, מצביעה על ייצוג הולם מבחינת המגדר, המגזר הדתי והמצב המשפחת

ייצוג יתר, של המרואיינים בסקר, לקבוצות גיל מעט מבוגרות מאלו שבכלל אוכלוסיית האקדמאים

(.1הערבים כמו גם על ייצוג יתר של אקדמאים מאזור הצפון. )להרחבה בנושא ראה נספח


( פרופיל אוכלוסיית הסקר 1פרק

לאוכלוסיית האקדמאים היהודיםהשוואת המרואיינים בסקר 0.0

קיימים מספר הבדלים בין שתי האוכלוסיות הנזכרות: בהשוואה שנערכה על בסיס עיבודים מסקר כ"א

(, נמצא כי למרות שבקרב שתי האוכלוסיות אחוז האקדמאים 2)ראה נספח 2118של הלמ"ס לשנת

ים האקדמאים גבוה במקצת מאחוז הגברים והנשים הוא דומה, הרי שבקרב המרואיינים בסקר אחוז הגבר

6.8%. -גברים ו 32.1%הנשים, וזאת לעומת אוכלוסיית האקדמאים היהודים אשר אצלם המצב הפוך )

נשים בקרב האקדמאים היהודים(. מרבית 33.3% -גברים ו 6%...נשים בקרב אוכלוסיית הסקר לעומת

מאוכלוסיית האקדמאים 63.3% -ו מאוכלוסיית הסקר 63.2%האקדמאים בשתי האוכלוסיות נשואים )

היהודים(.

בהתייחס לאוכלוסיית האקדמאים בישראל, הרי שאוכלוסיית האקדמאים הערבים בסקר צעירה באופן

בהתאמה(. 2.8.שנים לעומת 39.8משמעותי מאוכלוסיית האקדמאים היהודים )הגיל הממוצע עומד על

ובדה שמרבית האוכלוסייה היהודית מתחילה את הסבר לפער הגילאים בין שתי האוכלוסיות נובע מהע

לימודיה האקדמיים מספר שנים לאחר האוכלוסייה הערבית בשל השירות הצבאי הגורם לדחייה בתחילת

הלימודים האקדמיים.

הבדל נוסף קיים באזורי המגורים בהם מתגוררות האוכלוסיות השונות: מרבית האקדמאים הערבים אשר

( גרים באזור 37.3%גרים באזור הצפון. לעומתם, מרבית האקדמאים היהודים )( 39.8%השתתפו בסקר )

תל אביב והמרכז.

וזאת 63%בנוסף, אחוז האקדמאים הערבים בסקר שהם בעלי תואר ראשון בלבד גבוה יחסית ועומד על

בקרב האקדמאים היהודים. 73.1%לעומת

92.9%ז האקדמאים העובדים זהה כמעט )למרות ההבדלים שתוארו לעיל בין שתי האוכלוסיות, אחו

מכלל האקדמאים היהודים בארץ(. 92.1%מהאקדמאים הערבים אשר השתתפו בסקר לעומת

מאפייני אוכלוסיית הסקר 3.0

-גברים ו 32.1%אקדמאים ערבים. שיעור הגברים דומה לזה של הנשים ) 1,113כאמור, בסקר השתתפו

( הם נשואים, קרוב לשליש מהאוכלוסייה 63.2%יית הסקר )נשים(. שלושה רבעים מאוכלוס 6.8%.

, כאשר .1-3.( נמצאים בטווח הגילאים 31.7%וקרוב לשליש מהם ) 31-38( נמצאת בטווח הגילאים 31.2%)

. 2.8ילדים, כשהממוצע עומד על 1-3( יש 36.3%. ליותר ממחצית מהאוכלוסייה )39.8הגיל הממוצע הוא

( היא מוסלמית ורבע 72.6%רת באזור הצפון, קרוב לשני שליש מהאוכלוסייה )מהאוכלוסייה מתגור 39.8%

אחים ואילו ממוצע מספר האחים 7-8מהאוכלוסייה יש 33% -מגדירים עצמם כחילוניים, ל 2%.נוצרית.

.7.1למרואיין עומד על

. 1את הדיוקן המלא של האקדמאים במדגם הסקר ניתן לראות בלוח


3101 –מאפיינים סוציו דמוגרפיים של המשתתפים במחקר : 0לוח

011% דת 011% מגדר

72.6 מוסלמים 32.1 גבר

23.1 נוצרים 6.8. אישה

12.1 דרוזים + צ'רקסים 011% מצב משפחתי

011% רמת דתיות 63.2 נשוי

2.9 דתי מאוד 23.3 רווק

16.6 דתי 1.3 גרוש/פרוד/אלמן

36.3 מסורתי 011% גיל

2.1. חילוני 29.2 21-31

011% מחוז מגורים 31.2 31-38

39.8 צפון 31.7 .1-3.

..22 חיפה 11.1 ומעלה 33

13.8 ת"א + מרכז 1..3 ממוצע גיל

9.. דרום + ירושלים 011% מספר ילדים

011% מספר אחים 9.7 1

1-3 36.3 1-3 21..

.-3 29.7 .-3 28.6

7+ 3.3 7-8 33.1

8..1 +11 3.1 ילדים מספר ממוצע

6.0 אחים מספר ממוצע

( 73.3%בעלי תואר שני. קרוב לשני שליש ) -סקר הם בעלי תואר ראשון, וכחמישית הת מאוכלוסיי 63%

מהאוכלוסייה למדה לתואר הראשון באוניברסיטה וכשליש למדה במכללה אקדמית או במכללה לחינוך,

93( בעלת ממוצע של 31.9%בישראל, מעל מחצית מהאוכלוסייה )מהאוכלוסייה למדה לתואר ראשון 81%

.93.9ומעלה בתואר הראשון כאשר הממוצע הכללי עומד על

מוצגת התפלגות מלאה של יתר נתוני ההשכלה בסקר. 2בלוח

.1 3דוח –סקר ייעודי –תעסוקת אקדמאים ערבים בישראל

3101 – סקרבל המשתתפים : נתוני השכלה ש3לוח

011% 0 –מקצוע לימוד עיקרי בתואר ה 011% סטאטוס תעסוקתי

..8 מדעים מדויקים 92.9 עובד

2.. מחשבים 16.2 לא עובד

6.1 הנדסות 011% רמת התואר

3.1 רפואה 63.1 תואר ראשון

9.3 יתר מקצועות הרפואה 21.7 יתואר שנ

13.1 משפטים, כלכלה, ראיית חשבון ... תואר שלישי

31.2 מדעי החברה והרוח 011% סוג מוסד הלימודים

23.7 חינוך 37.6 מכללה + מכללה לחינוך

011% ציון התואר הראשון 73.3 אוניברסיטה

3.1 .71-6 011% 0 -מדינה בה נלמד התואר ה

3.2. .63-9 81.1 ישראל

2.3. 93-81 2.3 סוריה וירדן

8.3 81-111 1.3 תורכיה ויוון

..3. הראשון התואר ממוצע 3.3 9מדינות מערב אירופה

3.1 10מדינות מזרח אירופה

1.6 ארה"ב

(, חינוך 31.2%מגמות הלימוד המרכזיות בתואר הראשון של אוכלוסיית המדגם הן: מדעי החברה והרוח ) .

(.%..8( ומדעים מדויקים )13%) 11(, עסקים23.7%)

. 1התפלגות מלאה של מגמות הלימוד המיוצגות בסקר מופיעה בתרשים

9מדינות מערב אירופה כוללות את המדינות הבאות: איטליה, גרמניה, דנמרק, הולנד, הממלכה המאוחדת, נורבגיה, ספרד,

צרפת, שווייץ10 מדינות מזרח אירופה כוללות את המדינות הבאות: אוקראינה, בולגריה, הונגריה, סלובקיה, פולין, רומניה, רוסיה 11 עסקים כוללת את התחומים הבאים: משפטים, כלכלה וראיית חשבוןמגמת ה


מדעים מדויקים 9.4%

4.2%מחשבים

7.1%הנדסות

3.1%רפואה

יתר מקצועות 8.3%הרפואה

, כלכלה, משפטיםראיית חשבון

13.0%

מדעי החברה והרוח 31.2%

23.6%חינוך

מקצועות הלימוד העיקריים אשר נלמדו בתואר הראשון, באחוזים מסה"כ: 1תרשים


רכב פרטי

81.1%

ברגל6.2%

תחבורה ציבורית6.7%

אחר6.0%

גברים

רכב פרטי

77.7%

ברגל8.4%

תחבורה ציבורית10.3%

אחר3.6%

נשים

( מאפייני הסדרי התחבורה בין מקום מושבם של האקדמאים 2פרק

למקומות העבודה שלהםהערבים בישראל

כאמור, הניתוח הנוכחי מתייחס לחסמי תחבורה כגורם מעכב בהשתלבות אקדמאים ערבים בשוק

העבודה. המרואיינים נשאלו באיזה אמצעי תחבורה הגיעו למקום עבודתם. מהממצאים עולה כי רכב פרטי

מהנשים(, 66.6% -גברים ומה 91.1%( הגיעו לעבודה )68.3%הינו אמצעי התחבורה באמצעותו מרביתם )

(. ניתן לראות כי היחס 2בלבד הגיעו למקום עבודתם באמצעות תחבורה ציבורית )ראה תרשים %..9ואילו

בין שיעור הנשים אשר הגיעו לעבודה באמצעות תחבורה ציבורית לעומת שיעור הגברים אשר הגיעו לעבודה

אחוזסבר לממצא זה יכול להיות טמון בעובדה שבהתאמה(. ה 7.6%לעומת 11.3%) 1.33באמצעי זה הינו

הנשים האקדמאיות הערביות בעלות רישיון רכב נמוך יותר מאחוז הגברים האקדמאים הערבים ועל כן

הנשים נאלצות להשתמש, יותר מגברים, בתחבורה ציבורית ובדרכים אחרות על מנת להגיע למקום

עבודתן.

12ערבים לפי דרכי הגעה למקום העבודה, באחוזים מסה"כ: התפלגות מגדר האקדמאים ה2תרשים

12סימון ) ( מראה , והן לא מועסקים בעבודתם האחרונה כוללת הן מועסקים בעבודתם הנוכחית תרשיםהאוכלוסייה הנכללת ב

בתא 31 -על אומדן אוכלוסיה הנמוך מ


56.2

21.4

15.9

6.5

54.1

20.5 17.1

8.3

58.6

22.3

14.6

4.5

0

10

20

30

40

50

60

70

ומעלה' דק 61 'דק 31-60 'דק 16-30 'דק 15עד

כ"סה

גברים

נשים

( עבדו במקום עבודה קרוב יחסית למקום מגוריהם 66.7%ניתן לראות כי מרבית המרואיינים ) 3בתרשים

)זמן הגעה של עד חצי שעה ממקום המגורים למקום העבודה(, כאשר ניתן לראות כי בקרב הנשים אחוז זה

( ענו 37.2%) בהתאמה(. יותר ממחצית מהנשאלים 7%..6לעומת 91.8%גבוה יותר מאשר בקרב הגברים )

39.7% -מהגברים ו 1%..3דקות ) 13כי זמן ההגעה ממקום מגוריהם למקום עבודתם אינו עולה על

בלבד 7.3%דקות כדי להגיע למקום העבודה. 17-31( השיבו כי לוקח להם %..21מהנשים( וכחמישית )

מהי הסיבה אשר נשאלת השאלהדיווחו כי לוקח להם מעל שעה להגיע למקום עבודתם. מנתונים אלה

האם הסיבה לכך היא כורח -בעטיה מרבית האקדמאים הערבים עובדים קרוב למקום מגוריהם

המציאות: בשל בעיית תשתיות בכבישים, מיעוט הסדרי תחבורה ממקום מושבם לישובים אחרים, או

רה מרצון של ממיעוט אזורי תעשייה ומקומות עבודה מחוץ לאותם ישובים, או לחילופין, האם זוהי בחי

האקדמאים הערבים )ובעיקר של הנשים(, שהם דווקא מעוניינים להישאר ולעבוד בקרבת מקום

מגוריהם בשל הצורך לטפל במשפחה ובילדים, מסיבות תרבותיות וכד'.

, : התפלגות מגדר האקדמאים הערבים לפי זמן ההגעה ממקום המגורים למקום העבודה3תרשים

13באחוזים מסה"כ

בקרב אלו אשר אינם מגיעים למקום עבודתם באמצעות רכב פרטי, קיים קשר בין מספר היוצאים לעבודה

מחוץ לישוב לבין קרבת מיקום תחנות של תחבורה ציבורית למקום המגורים ותדירות תחבורה זו.

כמחצית מהמרואיינים אמרו כי קיימות תחנות של תחבורה ציבורית בקרבת מקום מגוריהם, כרבע

( 3%..2( אמרו כי קיימת תחבורה ציבורית במקום מגוריהם אולם היא אינה קרובה והרבע הנותר )23.8%)

(.2אמר כי כלל לא קיימת תחבורה ציבורית בקרבת מקום המגורים )ראה לוח

13סימון ) ( מראה , והן לא מועסקים בעבודתם האחרונה תכוללת הן מועסקים בעבודתם הנוכחי תרשיםהאוכלוסייה הנכללת ב

בתא 31 -על אומדן אוכלוסיה הנמוך מ

%


בנוסף, מבין אלו אשר דיווחו כי קיימת תחבורה ציבורית, בתדירות כלשהי, בסביבת מקום מגוריהם, כזו

של מספר פעמים דיווחו על תדירות 36.7%ת להם להגיע למרכזי תעסוקה מחוץ לישוב, נמצא כי המאפשר

-שעתיים ו-, כמחצית אמרו כי תדירות התחבורה הציבורית הינה אחת לשעהבשעה עד פעם בחצי שעה

(. 2)ראה לוח פעמים ביום או פחות מכך 3דיווחו על תדירות של 13%

לק ממקומות המגורים, תחבורה ציבורית בקרבת חנגישות למנתונים אלה עולה כי על אף שקיימת

נמוכה. עובדה זו גורמת לכך שאקדמאים ערבים אשר מעוניינים לעבוד מחוץ למקום התדירות שלה

יתקשו מאוד לעשות זאת כל עוד מצב ,תחבורה ציבוריתהגעה באמצעות מגוריהם ומסתמכים על

לא ישתנה. בסביבתם הציבוריתהתחבורה

הם, הםמהעדר של תחבורה ציבורית באזור מגוריתדירות נמוכה או האם כתוצאה מהמרואיינים נשאלו

( אמרו כי נאלצו 19.7%הם. נמצא כי קרוב לחמישית )על הצעת עבודה שהוצעה לאי פעם לוותר ונאלצ

(. שיעור כזה מעיד על הבעייתיות הקיימת 2וח לוותר על הצעת עבודה בשל קשיי התחבורה הנזכרים )ראה ל

אקדמאים ערבים נםישש יתכןכיום בתחבורה הציבורית העוברת בישובי האוכלוסייה הערבית ועל כך ש

אך לא עשו זאת כיום, יותר מהעבודות בהן הם עובדים םאשר יכלו לעבוד בעבודות מתאימות וראויות לה

העבודה. בשל היעדר אמצעי הגעה זמין ונוח למקום

הן גבוה מאחוז הגברים לוותר על הצעת עבודה שהוצעה ל ונאלצבנוסף, ניתן לראות כי אחוז הנשים אשר

נשים, יותר מגברים, משתמשות בתחבורה בהתאמה(. נתון זה מתקשר לעובדה כי 13.2%לעומת 22.2%)

לקבל את מאשר לגברים, יותר ,מציעים להן לעבוד מחוץ לישוב קשה להן כאשרציבורית וכתוצאה מכך,

. הצעת העבודה

ציינו כי נאלצו לעזוב מקום עבודה עקב מיעוט/היעדר בתחבורה ציבורית 8.8%, בהמשך לאמור לעיל

12.3%במקום מגוריהם. גם כאן ניתן לראות כי שיעור הנשים שנאלצו לעשות זאת גבוה משיעור הגברים )

(.2בהתאמה(. )ראה לוח 6.6%לעומת


הצורך לוותר מגדר ולפי משתני זמינות תחבורה ציבורית ולפי: התפלגות האקדמאים הערבים לפי 3וח ל

14באחוזים מסה"כ בתחבורה ציבורית, בשל קשיי הגעהלעזוב מקום עבודה אועל הצעת עבודה

אישה גבר סה"כ משתנים

המצאות תחבורה

ציבורית בקרבת

מקום המגורים

011% 011% 011% סה"כ

31.3 9.3. 8.9. קרוב מאוד+קרוב

לא כל כך קרוב+לא 6..2 26.1 23.8 קרוב בכלל

לא קיימת תחבורה 1..2 3..2 3..2 ציבורית שכזו

תדירות תחבורה

ציבורית בקרבת

מקום המגורים

למרכזי תעסוקה

מחוץ לישוב

011% 011% 011% סה"כ

מספר פעמים בשעה עד פעם בחצי שעה

36.7 36.1 39.2

אחת לשעה או אחת ..32 7.6. ..8. לשעתיים

פעמים ביום או פחות 3פעמים ביום או 3 -מ

אין כלל תחבורה ציבורית

13.1 17.2 (8..)

הצורך לוותר על

הצעת עבודה עקב

מיעוט בתחבורה

ציבורית

011% 011% 011% סה"כ

נאלצו לוותר על הצעת 22.2 13.2 19.7 עבודה

לא נאלצו לוותר על 66.9 9..9 ..91 הצעת עבודה

לעזוב מקוםהצורך

עבודה עקב מיעוט

בתחבורה ציבורית

011% 011% 011% סה"כ

נאלצו לעזוב מקום 12.3 6.6 8.8 עבודה

לא נאלצו לעזוב מקום 96.6 82.3 81.1 עבודה

14סימון ) ( מראה על , והן לא מועסקים בעבודתם האחרונה כוללת הן מועסקים בעבודתם הנוכחית לוחהאוכלוסייה הנכללת ב

בתא 31 -אומדן אוכלוסיה הנמוך מ


סיכום ומסקנות

3,111. -, כ2111בעוד שבשנת בעשור האחרון גדל מספר האקדמאים הערבים בארץ בצורה משמעותית:

היו בעלי תעודה אקדמית ,19-76מהערבים בגילאי 6.2%שהיוו ,נשים( 17,111 -גברים ו 26,111ערבים )

האוכלוסייה מכלל %..12שיעורם גדל, והם היוו 2111מהנשים(, הרי שבשנת 3.2% -מהגברים ו 8.1%)

אקדמאים אלה מנסים להשתלב בשוק העבודה מהנשים(. 12.9% -ו מהגברים 12.1%הערבית בארץ )

הזדמנויותלמרות הגידול במספר האקדמאים הערבים בארץ, מספר הולהיכנס לענפי תעסוקה חדשים. אך

אינו גדל בהתאמה לגידול במספרם. ההולמות את הכשרתם

בים נתקלים בקשיים במציאת עבודות ההולמות את רמת השכלתם מעבר לכך, אקדמאים ערבים ר

. מרבית האוכלוסייה הערבית קשיי תחבורה אל מקום העבודה בהשוואה לאקדמאים יהודים בשל

מתגוררת באזור הצפון, אזור בו רמת התשתיות של הכבישים נמוכה והתחבורה הציבורית אינה מפותחת

ובנסיעה עירונית-בין בנסיעה קושי על מגזר הערבי. מדוברלישובים ב, ובעיקר ואינה נגישה לישובים רבים

מצב זה מקשה על האוכלוסייה הערבית להגיע למקומות עבודה הנמצאים מחוץ . היישובים עצמם בתוך

.םמגוריה שוביילי

,אקדמאים ערבים עבור ,חסם משמעותי יםתחבורה מהוו קשייממצאי המחקר הנוכחי מלמדים כי

וכי כל עוד מצב התחבורה באזורים בהם ,מחוץ למקום מגוריהםאיכותיים קומות עבודה במציאת מ

, האקדמאים הערבים ייתקלו בקושי רב למצוא ולהתמיד בעבודות לא ישתנה מרוכזת האוכלוסייה הערבית

מגוונות וראויות הממוקמות מחוץ למקום מגוריהם.

ת במציאת עבודה מחוץ למקום מגוריהן, וזאת משום ממצאי הסקר מעלים כי נשים, יותר מגברים, מתקשו

שלנשים רבות אין רישיון נהיגה והן נאלצות להשתמש בתחבורה ציבורית. אולם מכיוון שנגישות וזמינות

התחבורה הציבורית לישובים בהם הן גרות היא גרועה, קשה להן להיעזר באמצעי תחבורה זה כדי להגיע

הממצאים מראים כי בעיית מיעוט/היעדר תחבורה ציבורית מישובי המגורים למקומות בנוסף, לעבודה.

הן וחלקן אף נאלצו לעזוב ל ות עבודה שהוצעולוותר על הצע ונאלצתעסוקה גרמה לכך שנשים רבות

מקומות שעבדו בהן, בשל קשיי תחבורה.

, התדירות כלוסייה הנסקרתשל האו קיימת תחבורה ציבורית בקרבת חלק ממקומות המגורים גם כאשר

עוניינים לעבוד מחוץ למקום מגוריהם המ ,שלה נמוכה. עובדה זו גורמת לכך שאקדמאים ערבים

ויתכן שישנם אקדמאים ערבים אשר יכלו ,מאוד לעשות זאת , מתקשיםומסתמכים על תחבורה ציבורית

של אך לא עשו זאת ב ועל,בפ יותר מהעבודות בהן הם עובדים עבוד בעבודות מתאימות וראויות להםל

לפיכך, נראה שהמצב הקיים, שבו רק שיעור נמוך מקרב אמצעי הגעה נוח למקום העבודה. היעדר

ד ממשלת ישראל לא כל עוהאקדמאים הערבים מועסקים במקומות עבודה איכותיים וראויים, לא ישתנה

תשקיע השקעות משמעותיות בשינוי מצב התחבורה הציבורית.


( מידת הייצוגיות של הסקר ביחס לאוכלוסיית האקדמאים 1נספח

הערבים

אוכלוסיית האקדמאים הערבים אשר השתתפה בסקר מייצגת את כלל אוכלוסיית האקדמאים הערבים

, מצביעה על ייצוגיות . השוואת מאפייני אוכלוסייה זו לנתוני סקר כ"א של הלמ"ס2118בישראל בשנת

במבנה המגדרי, המגזר הדתי והמצב המשפחתי, ועל ייצוג יתר בסקר לאוכלוסיות מעט מבוגרות מאלו

שבכלל אוכלוסיית האקדמאים הערבים וכן על ייצוג יתר בסקר של אקדמאים מאזור הצפון.

בין האוכלוסיות: ן הרחבה על נקודות הדמיון והשונילהל

קר לעומת סנשים בקרב אוכלוסיית ה 6.8%. -גברים ו 32.1%הגברים והנשים באוכלוסיות )אחוז -מגדר

אחוז הנשואים בקרב -נשים בקרב כלל האקדמאים הערבים(, מצב משפחתי 3.3%. -גברים ו 6%..3

הגיל הממוצע של -בקרב כלל האקדמאים הערבים, גיל 2%..6לעומת 63.2%קר עומד על סמשתתפי ה

כאשר גיל זה גבוה במקצת מהגיל הממוצע של כלל אוכלוסיית האקדמאים 39.8קר הינו סבהמשתתפים

23.1%מוסלמים, 72.6%קר לפי דת הינה סהתפלגות המשתתפים ב -, דת 37.3הערבים בארץ, העומד על

דרוזים וצ'רקסים. התפלגות זו דומה להתפלגות בקרב כלל האקדמאים הערבים בארץ 12.1% -נוצרים ו

קר סמהמשתתפים ב 39.8% –דרוזים וצ'רקסים(, מחוז מגורים 11.3% -נוצרים ו 21.2%מוסלמים, 73%)

מכלל האקדמאים הערבים בארץ המתגוררים באזור זה, רמת 37.6%מתגוררים באזור הצפון לעומת

מכלל האקדמאים 91.3%קר בעלי תואר ראשון בלבד וזאת לעומת סמהמשתתפים ב 63% -התואר

מכלל 93.6%קר עבדו במהלך הסקר לעומת סמהמשתתפים ב 92.9% -ארץ, סטאטוס תעסוקתי הערבים ב

אוכלוסיית האקדמאים הערבים בארץ.


( לוחות2נספח

3111, 15באחוזים 66-31אקדמאים ערבים בגילאי ל שמאפיינים סוציו דמוגרפיים : 0לוח נ.

מגדר

גבר

אישה

011%

3..6

.3.3

דת

מוסלמים

נוצרים

דרוזים + צ'רקסים

011%

73.1

21.2

11.3 מצב משפחתי

נשוי

רווק

גרוש/פרוד/אלמן

011%

6..2

2..3

1.3

16מחוז מגורים

צפון

חיפה

ת"א + מרכז

דרום + ירושלים

011%

37.6

21.1

13.3

7.8 גיל

21-31

31-38

.1-3.

ומעלה 33

ממוצע גיל

011%

3..1

33.1

27.7

7.1

36.3

רמת תואר

תואר ראשון

תואר שני

תואר שלישי

011%

91.3

16.9

1.9

סטאטוס תעסוקתי

עובד

לא עובד

011%

93.6

17.3

15 , לסקר כוח אדם של הלמ"סכלכלהמקור הנתונים: עיבודים מיוחדים, של מינהל מחקר וכלכלה במשרד ה 16 לא כולל את הערבים בירושלים


3111, 17באחוזים 66-31אקדמאים יהודים בגילאי ל שמאפיינים סוציו דמוגרפיים : 3לוח נ.

מגדר

גבר

אישה

011%

...6

33.3

מחוז מגורים

צפון

חיפה

ת"א + מרכז

18דרום + ירושלים

011%

9.1

12..

37.3

23.1

מצב משפחתי

נשוי

רווק

גרוש/פרוד/אלמן

011%

63.3

16.1

8.. רמת תואר

תואר ראשון

תואר שני

תואר שלישי

011%

73.1

33..

3.7

גיל

21-31

31-38

.1-3.

ומעלה 33

ממוצע גיל

011%

16.2

29.8

32.3

21..

43.1

סטאטוס תעסוקתי

עובד

לא עובד

011%

92.1

16.8

17 , לסקר כוח אדם של הלמ"סכלכלהמקור הנתונים: עיבודים מיוחדים, של מינהל מחקר וכלכלה במשרד ה 18 כולל יהודה ושומרון

רקס – לארשיב םיברע םיאמדקא תקוסעת...

Documents