6 >קריאתביניים 25-24

מאמר עמדה

סטף ורטהימר, מייסד תעשייות ישקר, מייסד שבעה גני תעשייה וקרן לקידום החינוך המקצועי והטכנולוגי וההכשרה המקצועית והטכנולוגית בישראל. הוא 1חתן פרס ישראל, וחבר לשעבר בכנסת ישראל.

אחר אלפיים שנות גלות שבהן לא ניתן לנו לחיות חיים פרודוקטיביים ונורמליים והוכרחנו להתפרנס מחלפנות כספים ומסחר - ניתנה לנו הזדמנות להבריא. להפוך מעם של פליטים ונודדים לעם הנטוע באדמתו ועוסק במלאכות יצרניות.

החינוך המקצועי החדש – אתגרים וכיווניםסטף ורטהימר1

אי אפשר לנתק את החינוך המקצועי והטכנולוגי מתוך המהות לנו שתהיה כדי רק לא מדינה פה הקמנו הציוני. החזון של מסגרת טריטוריאלית וצבא כדי להגן עליה. המסגרת הזו חייבת ניתן לנו לחיות לייצג תוכן. לאחר אלפיים שנות גלות שבהן לא מחלפנות להתפרנס והוכרחנו ונורמליים פרודוקטיביים חיים כספים ומסחר - ניתנה לנו הזדמנות להבריא. להפוך מעם של פליטים ונודדים לעם הנטוע באדמתו ועוסק במלאכות יצרניות. זו הייתה מהותה של הציונות, ונראה ששכחנו זאת היום. החרבנו את מערכת החינוך המקצועית שלנו. בניית מערך יצירת מקומות מקצועית חינוך מערכת ובניית ובגליל, בנגב בעיקר עבודה, הלב אלא מקומי כלכלי או חברתי צורך רק אינן מתקדמת מסוגל אינו בתעשייה העוסק היום. של הציונות משמעות של להתחרות חייב ייצוא בתעשיות העוסק שורשים; חסר להיות מול הכלכלות החזקות ביותר. ההתמודדות בשווקי הייצוא היא מלחמה למצוינות והצלחה שצריכה להחליף את המלחמות שלנו כאן באזור. אנחנו צריכים לשלב ידיים עם הערבים, לייצר ולייצא יחדיו לכל העולם, וכתוצאה מכך לחיות חיים של שלום ושגשוג יחדיו. אלו הערכים שאני מאמין בהם, חינוך ליצרנות, ליצירתיות, וחברתי חינוך לשלום הנובע משוויון כלכלי ותחרותיות, ליזמות

שהושג בעבודה קשה המביאה שגשוג לכול.

על מילים לומר מספר דעותיי ארשה לעצמי בטרם אפרט את אך כללי, באופן החינוך בתחום מומחה אינני בתחום. פועלי

המקצועי החינוך בנושא עסקתי האחרונות השנים בחמישים הספר בית את הקמתי השישים בשנות עוד שונות. מזוויות המקצועי "צור" בנהרייה, בית ספר שהוציא מתוכו עשרות רבות של תלמידים שהשתלבו ב"ישקר" ובתעשייה הישראלית בכללה, בכל דרגותיה עד לשדרות הניהול הבכירות ביותר. יזמתי סדנאות חינוך לתעשייה עבור עשרות אלפי חיילים טרם שחרורם, והקמתי את בית הספר ליזמות שהידע שפותח בו סיכם עשרות שנים של תכניות תמיכה ביזמות. שימשתי במשך עשר שנים כיושב ראש הטכניון שבה בתקופה בחיפה, "בסמת" המקצועי הספר בית עדיין האמין בתעשייה בישראל ופרש את חסותו על בית הספר. ניהול לעמדות קרביים קצינים הכשרתי הגנרלים" ב"תכנית בתעשייה. בשנות התשעים הקמתי מכללה אקדמית למהנדסים בתעשייה. בעבודה מידית להשתלבות שהוכשרו פרקטיים "צור" המקצועית החינוך רשת את הקמתי האלפיים בשנות הכוללת שלושה בתי ספר– ב"לבון", בחיפה וליד קריית מלאכי, ומכינה קדם צבאית מקצועית. כמו כן מעורבת הרשת שהקמתי בשותפויות עם גורמים שונים בפרויקטים חינוכיים מגוונים. בתחום ההכשרה למבוגרים מרכז צור לבון הוא מרכז ההכשרה המקצועי מפותחות המרכז במסגרת המתכת. בתחום בישראל ביותר להוראה אומנים( )רבי מייסטרים להכשרת חדשניות תכניות שנעשות תכניות התבניות, ובתחום השבבי העיבוד בתחום ומנסות לפתור את וירטמברג בגרמניה בשיתוף ממשלת באדן מעורב אני אלו בימים מקצועיים. מורים של הקשה המצוקה

>קריאתביניים725-24

בכמה פרויקטים חשובים בתחום החינוך המקצועי יחד עם משרד החינוך ומשרד הכלכלה.

אני בישראל. דו הקיום עם הערבים הוא לי נוסף החשוב נושא ושוויון חברתי- כלכלי של ערביי ישראל פועל לשוויון תעסוקתי ובסופו יציבות כיוון שלדעתי שוויון שכזה הוא המפתח להשגת של דבר להשגת שלום בארץ ובאזור כולו. במשך שנים ארוכות במפעלים ויהודים. לערבים משותפים יזמות קורסי קיימתי שהקמתי עובדים זה לצד זה דרוזים, ערבים ויהודים, המערכות אגב המגזרים כל בני עובדים ומקדמות מכשירות החינוכיות שימת דגש על קיומו של מגוון זה. גן התעשייה החדש והמתקדם ביותר בנצרת נבנה למען פיתוחה של האוכלוסייה הערבית בגליל. המפעל הציוני חייב להמשיך לשגשג בד בבד עם שגשוגה של

החברה הלא-יהודית שלצדו. זהו אתגר חשוב שעמו עלינו להמשיך ולהתמודד

בעיקר בימים קשים אלו.

האתגר הגדול ביותר בעשור הקרוב הוא החינוך של מחדש הקמתו ספק ללא שיטתית החרבה לאחר המקצועי. שבהן שנה ארבעים כמעט שנמשכה הזה, הפשע על הרף ללא התרעתי להבנה חזרה של ניצנים רואים אנו הזה. החינוך של והכלכלית הפדגוגית

שר המשרד בראש עמד רבות שנים מזה הראשונה בפעם שמעוניין באמת לקדם את התחום. ומילה אחת על המונח חינוך אני טכנולוגי. חינוך – היום יותר המקובל המינוח מול מקצועי הידרדרותו עם הזה. המוכה המסורתי במונח לדבוק מתעקש של החינוך המקצועי קיבל המונח מקצוע משמעות נחותה, אך בזלזול נתייחס אם השם, את נחליף פעמים כמה משנה לא לפיכך גנאי. לשם לו שניתן חדש שם כל יהפוך המושג, לתוכן אני לא מדבר על חינוך טכנולוגי, הנדסי או מדעי, אלא חוזר אל אמתי מעשי ידע של ערכים בחובו הטומן והטוב, הישן המונח ושל יסודיות והעמקה בתחומים הטכניים. המונח חינוך מקצועי מסמן כיוון שהדגש שלו איננו תאורטי אקדמי אלא כזה הפותח אפיקי התפתחות בעולם שאינו נמדד בתארים, מילים ומאמרים מוצרים כמו אמתיים דברים וליצור לפתח ליזום, ביכולת אלא

האקדמיים התארים את ולקדש להמשיך יכולים אנחנו לייצוא. במשפטים, קולנוע או תקשורת, רק אל נופתע אם יעמדו בני הדור הבא לפני שוקת שבורה מבחינה תעסוקתית. אנחנו יכולים לבנות מחדש את החינוך המקצועי כך שיינתנו להם כלים להתמודד עם העולם החדש הנבנה לנגד עינינו, כלים של יוזמה, יצירה, ניצול הזדמנויות, חריצות ויכולת מקצועית. אני מבוגר מספיק כדי לזכור מדוע חזרנו אל הארץ הזו ומדוע הקמנו את המדינה הזו – כדי שנוכל להפסיק להיות עם של פליטים הנאלצים לעסוק במסחר ערכים אל לחזור והאפשרות הזכות לנו שתהיה כדי וכספים, בריאים של עבודה, יצירה ובנייה. הטוענים כנגד החינוך המקצועי מדברים על הסללה של בני עדות מזרח אל החינוך המקצועי. אני חושב שבמשך שלושים השנה האחרונות חווינו הסללה מן הסוג ההפוך – מערכת החינוך שהחריבה וריסקה את החינוך המקצועי עם טכניות, נטיות עם ילדים הכריחה ללמוד ומקצוענות למקצועיות אהבה זאת האם עיוניים. לימודים ורק אך איננה הסללה? הבה ונשיב ולו מעט מן את ונלמד נחזור הבה הללו, הערכים הדבר מלאכה. ג' בכיתה כבר ילדינו כולנו, של שלנו, הנפש לבריאות חיוני

על כל קבוצותינו ומגזרינו.

נות במדי קורה מה ונראה הבה מפותחות ברחבי העולם. שישים אחוזים מהתלמידים בשוויץ שייכים למסלול החינוך המקצועי. האם הם מובלים אל החינוך המקצועי כנגד רצונם? האם רמת ההשתכרות שלהם נמוכה? האם שוויץ מסלילה את תלמידיה הנחשלים אל החינוך המקצועי? הלוואי ונדמינו רק במעט לכלכלה השוויצרית, אוסטריה, גרמניה, כמו מדינות השוויצרית. החינוך למערכת מן כמחצית בכולן הסקנדינביות... המדינות דנמארק, הולנד, החינוך הוא חינוך מקצועי, ובכולן מדד הג'יני נמוך מאוד, כלומר, לא רק התל"ג לנפש גבוה, אלא הפערים בין העשירונים השונים בחינוך שההשקעה שככל הוא הכלל מאוד. מצומצם הוא כל יותר. קטנים החברתיים הפערים יותר, גבוהה המקצועי המחקרים הבינלאומיים מראים כי השקעה בהכשרה מקצועית איכותית ורלוונטית לשוק העבודה, היא הגורם מספר אחד לניעות

)מוביליות( של בני השכבות החלשות אל המעמד הבינוני.

האתגר הגדול ביותר בעשור הקרוב של מחדש הקמתו ספק ללא הוא החרבה לאחר המקצועי. החינוך ארבעים כמעט שנמשכה שיטתית על הרף ללא התרעתי שבהן שנה של ניצנים רואים אנו הזה, הפשע והכלכלית הפדגוגית להבנה חזרה

של החינוך הזה.

8 >קריאתביניים 25-24

איך צריך, אם כן, להיראות אותו חינוך מקצועי חדש?מערכת החינוך הטכנולוגית, בהבדל מתחומים אחרים, חייבת להתעדכן באופן מידי ויסודי בתכניות הלימוד, במערך הכשרת המורים ובציוד כדי להישאר רלוונטית. עמידה באתגר מקצועי, ארגוני, וחשיבתי מתמיד יאפשר את יצירתו של מאגר עובדים כמנוע שישמשו חזק השתכרותי אופק בעלי טכנולוגיים לכלכלה הישראלית. אתגר זה מופנה לא רק כלפי המערכת ובעיקר יכולת לרמת הנדרשים התלמידים כלפי גם אלא

לרמת מחויבות גבוהה מאוד.

בית צריך לאפשר לתלמידים בכל והטכנולוגי החינוך המקצועי לעולם אותו החושף לימודים במסלול לבחור בישראל ספר הטכנולוגיה באופן רב-תחומי. במקביל, וכחלק מתכנית הלימודים הכללית, החינוך הטכנולוגי צריך לחשוף את התלמידים לאפשרויות בית ספר כל והתפתחות מקצועית. קריירה פיתוח מגוונות של במדינת ישראל צריך להציע מסלול לימוד טכנולוגי כחלק ממערך יעניק הטכנולוגי שהחינוך הכרח אין . לבגרות שלו המקצועות כימיה פיזיקה, הלומדים תלמידים מקצועית. הסמכה תעודת ביולוגיה נחשפים באופן עמוק לתחום המדעי, על אף שאינם או עצם מקצוע. תעודת או בתחום מקצועית הכשרה מקבלים החשיפה תגרום לחלקם לבחור תחום לימוד ותעסוקה במקצוע ולמדו. כך בדיוק יש להתייחס למקצוע הטכנולוגיה שאותו אהבו לתלמידים לאפשר צריכה הלימוד תכנית העליונה. בחטיבה התנסות בתחומים רבים ככל האפשר כמו פחחות, ריתוך מכונות,

יש לשנות את מבנה ומחשבים. רובוטיקה חשמל, אלקטרוניקה, הלימודים מהמבנה הדיסציפלינארי. מבנה הלימודים הרב-תחומי ופרקטית כלומר, מעשית יאפשר למידה בסביבה פרויקטאלית, ובהחזרתם של שיעורי אני תומך בבנייתם מחדש כן מאוד. כמו המלאכה בחטיבות היסוד ובשילוב מקצוע הטכנולוגיה, גם בחטיבות )PROJECT BASED LEARNING( בחטיבה PBL-הביניים. מבנה ההעליונה יאפשר לשבור את המחיצות לא רק בין התחומים השונים אלא גם בין הלימוד העיוני-תאורטי לבין הלימוד הסדנאי, התנסותי, מעשי. שילוב זה מתאים יותר ללימוד התחומים הטכנולוגיים. עולם כזו עובד בצורה בית הספר והתעשייה שמחוץ לכותלי המחקר אותנו לאספקט השני החשוב במיצובו זו מובילה עובדה בדיוק. התעסוקה. לעולם הדוק קשר – הטכנולוגי החינוך של ובנייתו תכנית הלימודים תהיה מעודכנת בהתפתחויות האחרונות בעולם ומפגשים ביקורים סיורים, לתלמידים, תאפשר וגם התעשייה בתחומים שונים של עולם הטכנולוגיה הישראלית. כחלק מתפיסת העולם הפדגוגית של התחום יש לחשוף ולהפגיש את התלמידים עם העולם האמתי שבחוץ. לייצר את הקשר גם ברמת ההיכרות עם התחום וגם ברמת הפוטנציאל האישי בפיתוח הקריירה שלהם.

האם תלמידים חזקים מאזורים מבוססים בארץ יירשמו מרצונם למגמות טכנולוגיות?

דבר זה כבר קורה. אנחנו נמצאים בפרויקט של שיתוף פעולה עם משרד החינוך שבו נפתחו בשני בתי ספר שתי מגמות שנמצאות תחת הפיקוח של מגמת מכונות. בתי הספר הללו, שימו לב, הם

תמונה 2. ביקור והתנסות תלמידי ביה"ס הריאלי בחיפה בסדנא בצור לבון.

תמונה 1. בית המלאכה של בי"ס צור נהריה בשנות ה-70.)צילום: מולה הרמתי(.

>קריאתביניים925-24

"בית הספר הריאלי" בחיפה ו"הגימנסיה העברית" בצפון תל אביב. החבר'ה הללו לומדים טכנולוגיה החל מהאחד בספטמבר שנה זו, ותכנית הלימודים שלהם היא מעשית ופרקטית. אמרו לנו שילדים מהרקע הזה לא יירשמו לעולם למגמה טכנולוגית, אבל ראה זה והעירייה בעד, היה המנהל בעד, היה החינוך כשמשרד - פלא רצו להירשם למגמה החדשה הזאת. בשנה ילדים הייתה בעד, הניסוי המדגים עוד ארבעה בתי ספר במסגרת נפתח הקרובה הזה יחד עם משרד החינוך. בעוד שבשנה שעברה מעטים היו בתי הספר שהתעניינו בתכנית, השנה נענו לקול הקורא שפרסם משרד החינוך מאות בתי ספר. ברור לחלוטין שחינוך טכנולוגי הוא הדבר הבא. ילדים חזקים מבחינה לימודית נוהרים אליו. אגב השלב הבא יהיה חינוך טכנולוגי במתכונת הזו לילדים ממוצעים בהישגיהם אשר חלק מתכנית הלימודים שלהם יהיו לימודי המשך לתואר הנדסאי

במסגרת של כיתות י"ג וי"ד.

ישראל רק ילדי על כופים באיזו רשות יש ואם עיוני חינוך חינוך, סוג אחד של ילד שאוהב טכנולוגיה, שם הוא מבטא מתפתח הוא שם שלו, היצירתיות את ומתבטא? הרי זה עולם שלם שמתאים הרמות, בכל ילדים, הרבה כל לכל מכריחים כי אומללים כך כל שכרגע אותו ולפלוט חומר לשנן רק אותם יתייחסו לחינוך יודע שאם אני בבחינה. ינהרו ובמקצועיות, ברצינות הטכנולוגי

אליו תלמידים מרצונם. האם עולה על הדעת שבמדינה כמו שוויץ שבה יותר משישים אחוז מהילדים פונים אל החינוך המקצועי, נעשה הדבר בכפייה? ברור לכולם שהתלמידים השוויצרים במסלולים המקצועיים מקבלים חינוך איכותי המכין אותם לחיים של התפתחות מקצועית באחת הכלכלות החזקות והמפותחות בעולם. אומרים לי:

"כאן זה לא שוויץ." בואו ננסה להיות קצת כמו שוויץ.

האם משרד החינוך יכול לעמוד במשימה הזו? יעמוד בה לבדו. מדובר במשימה לאומית שכל בעלי בוודאי לא העניין בתחום צריכים לקחת בה חלק. קודם כול נחוץ שיתוף פעולה ביניהם שמתקשרים הכלכלה למשרד החינוך משרד בין מידי רע מאוד. הדוגמה הטובה ביותר לגישה מתכללת כזו היא מוסד

ה-BIBB הגרמני הדואג לתכנון של כל הרצף. החינוך הטכנולוגי צריך להיות שלב ברצף חינוכי/הכשרתי/השמתי מתוכנן מראש. הכשרה מקצועית איכותית ורלוונטית היא המפתח לניעות חברתית בעוד ההשתכרות. וברמת התעסוקתי במישור ולהתקדמות שהמערכת החינוכית אינה צריכה להיות הכשרתית ביסודה, היא צריכה לחשוף את התלמידים ולאפשר להם להשתלב במערכות בצורה אותם שיקדם באופן לימודיהם סיום לאחר ההכשרה מיטבית. מערכת החינוך הטכנולוגי צריכה לפתח בקרב התלמידים הבנה של תחומים רבים ככל האפשר כדי שבבואם לבחור במסלול המותאם באופן זאת יעשו - מקצועית בהכשרה או לימודים יעלה בקנה ובאופן שגם וליכולותיהם לאהבותיהם, לרצונותיהם אחד עם צורכי השוק. מבנה זה דורש כי מערכת החינוך הטכנולוגי החינוך, מערך של ומתכנן מתכלל גמיש, מרצף חלק תהיה והפיתוח המקצועי ההכשרה, ההשמה של תחום הטכנולוגיה והתעשייה במדינת ישראל. ברוב המדינות המתוקנות בעולם בישראל קיים אינו כזה אשר גוף קיים להשקעה רב ערך אין בלעדיו ואשר המסיבית שאנו דורשים לבנייתו מחדש של החינוך הטכנולוגי; בלעדיו לא תוכל מדינת ישראל להגיע לעצמאות כלכלית. יכולה איננה מערכת החינוך הטכנולוגי כחלק אלא אוטונומי באופן לעבוד משיתוף פעולה עם בעלי העניין השונים ביצירת שבתחום. שיתוף פעולה הדוק רצף זה נדרש בראש ובראשונה עם משרד הכלכלה כמו גם עם מערכת השונים, המקצועיים האיגודים התעשיינים, התאחדות השלישי. המגזר ונציגי והאוניברסיטאות המכללות ההכשרות, יותר מקומות עבודה. בסופו של דבר צריך לראות שנוצרים כאן הפדגוגיים השיקולים מערך את לייצג צריכה החינוך מערכת שיכולים לעמוד בקונפליקט מול שיקולי הכשרה והשמה. הניגודים

שיכולים להתגלע צריכים להגיע לדיון משותף ופשרה.

החינוך של הגבוהות העלויות את ישלם מי הטכנולוגי?

זאת באופן רוצים לעשות יקר. אם חינוך הוא החינוך הטכנולוגי יש הרי עכשוויות, לטכנולוגיות הילדים את ולחשוף איכותי

יקר. חינוך הוא הטכנולוגי החינוך אם רוצים לעשות זאת באופן איכותי לטכנולוגיות הילדים את ולחשוף בציוד להשקיע יש הרי עכשוויות, יקר, בחומרים מתכלים ובתחזוקה חייב הזה מהסוג חינוך ובלאי. להתקיים בקבוצות הדרכה קטנות, ובעיקר רבים מורים דורש וזה

מורים מצוינים.

10 >קריאתביניים 25-24

חינוך ובלאי. ובתחזוקה יקר, בחומרים מתכלים בציוד להשקיע דורש וזה חייב להתקיים בקבוצות הדרכה קטנות, מהסוג הזה היום. מהם הרבה לנו ואין מצוינים, מורים ובעיקר רבים מורים לגייס משאבים רבים להכשרת מורים טכנולוגיים ברמה חייבים העיונית והמעשית כאחת. יש להתייחס להשקעה הגדולה שצריכה להיעשות בחינוך הטכנולוגי גם במונחים כלכליים. זהו מנוף לפיתוח רווחים. ותניב בו תוחזר בעתיד וההשקעה הכלכלה הישראלית, זהו מנוף להסדרת שוק עבודה שנמצא היום במשבר שיילך ויגדל, ויצירת מקומות עבודה בתחומים הטכניים היא העתיד שלו. ראש לחינוך ראויים משאבים להפנות חייבים האוצר ושר הממשלה המקצועי. בשנה האחרונה הזרים האוצר כשבעים מיליון שקלים, אני גאווה רבה. והתגאה בכך לחינוך המקצועי מיוחדת תוספת שמח על כך שהוזרמו משאבים שאפשרו התחלה של חידוש ציוד מיושן והכשרת מורים, אך זהו סכום מגוחך. כצעד ראשון יש להוסיף נמוך זה הוא לחינוך המקצועי כחצי מילארד ₪ מֵדי שנה. סכום יותר מהסכום שקוצץ במהלך השנים מן החינוך המקצועי. תוספת שכזו שנשמעת גבוהה, עדיין ממצבת אותו מתחת לתקצוב של ימי

תפארתו בשנות השבעים.

תואר לכיוון בחינוך להשקיע עדיף לא האם אקדמי, מה שייתן את האופק הכי טוב לתלמיד?הפכו האוניברסיטאות המערכת. של חמורה הכי השגיאה כאן במקביל לאוניברסיטה. הכנה לקורס התיכון הספר בית את ואפילו שלישית שנייה, איכות ברמת מכללות עשרות פתחו תעודת ומשיג רב מאמץ עושה למשל, בעכו, תלמיד רביעית. מגוריו. באזור למכללה מתקבל הוא אתה מזהירה. לא בגרות לומד תקשורת או ניהול או משפטים במשך ארבע שנים. בתקופה מוצא התהליך של ובסופו רב כסף משלם הוא עובד, אינו הזו דין. עורכי או בעיתונאים צורך אין בפניו. סגור העבודה ששוק יתר חינוך של המצב מקצוע. וחסר כישורים חסר מובטל, הוא )OVER EDUCATION( הוא בעיה שעמה מתמודד כיום כל העולם תורם אינו אדם שהשיג האקדמי התואר שבו מצב - המפותח לרמת ההשתכרות שלו או לתל"ג הלאומי. מדינות רבות חשבו שאין להן עוד צורך בתעשייה, האזורים הלא-מפותחים בעולם יהיו מתועשים, ואילו אנחנו נשב במשרדים ונקבל משכורות גבוהות. זה לא עבד. אנחנו רואים שאותן מדינות שהשקיעו בתעשייה הן אלו הנהנות מחוסן כלכלי וממשכורות הולכות וגדלות בכל תחומי

מארצות יותר פרמטר בכל כמעט היום חזקה סין התעסוקה. הברית. השקעה בשלב החינוכי פרה-הכשרתי בתיכון וייסודן של לאחר התלמידים יתקבלו שאליהן חזקות טכנולוגיות מכללות

סיום לימודיהם, הם ההשקעה הטובה ביותר שלנו בעתיד.

בדרך כלל אני מתמקד בתחום שלי שהוא החינוך המקצועי, אך מכיוון שמאמר זה מתפרסם בכתב עת הקשור למוסד אקדמי, מדעי-טכנולוגי, חשוב לי להרחיב בנקודה זו. לאחרונה עלה נושא שמכיוון היא הטענה הציבורי. היום סדר על המוחות" "בריחת דיין, חוקרים מוכשרים אינם שהאוניברסיטאות אינן מתוקצבות יכולים להגיע להישגים, ולכן הם עוזבים את הארץ ומביאים כבוד ויוקרה במקומות אחרים. אני מעוניין להסתכל על בעיית "בריחת המוחות" מזווית אחרת. האם יכול להיות שהאקדמיה מכשירה את טובי ה"מוחות" למחקר בתחומים אוניברסליים מאוד, תאורטיים מאוד, תחומים אשר אין קשר בינם לבין הנעשה בארץ בתחומי החברה הכלכלה והתעשייה? במצב זה אין ישראל הקטנה והענייה יכולה להתחרות באוניברסיטאות עשירות ומרכזיות בחו"ל. וברגע שאנו מתמקדים רק בייצור אנשי מחקר שיהיו אטרקטיביים לשוק המרכזי שבחו"ל, ברור שנפסיד את הטובים שבהם. לו השקיעה האקדמיה את מרצה ביצירת תחומים הרלוונטיים לחיים בארץ, את ולעשות להישאר חוקרים לאותם אדיר תמריץ זה היה עבודתם בארץ. ניתן לומר שהבעיה הקודמת לבריחת מוחות היא

מה בעצם לומדים ומלמדים אותם מוחות.

יותר הרבה בצורה מחוברות להיות צריכות האוניברסיטאות הדוקה אל עולם העשייה, אל התעשייה, אל הטכנולוגיה המעשית, מחקר כנגד יוצא שאני כנגדי ויטענו יבואו העבודה. שוק אל אני לחקור. לדעת האנושית השאיפה כנגד לשמו, ידע טהור, בעד הדברים הללו. אך חשוב לי המינון, חשובות הפרופורציות יותר באקדמיה בין מחקר בסיסי למחקר שימושי. החלק הקטן צריך לעסוק בידע ובמחקר טהור: לימודים קלאסיים, מתמטיקה, אל פניו את להפנות צריך העיקרי החלק דבר, כל בלשנות... המודרנית התעשייה ועתידה. צרכיה אל הישראלית, החברה ענק מפעלי שאינם ולמפעלים מתוחכמת, ויותר יותר הופכת אין יכולת להחזיק מחלקות מחקר ופיתוח שיציבו אותם בחזית החדשנות העולמית. זהו בפירוש חלק מתפקידה של האקדמיה

לחבר את המחקר המדעי אל הטכנולוגיה.

>קריאתביניים1125-24

לימודי מספקת, אינה בארץ הטכנולוגית ההכשרה מערכת התעשייה; צורכי על עונים ואינם ברובם עיוניים הם ההנדסה לימודי ההנדסאות הידרדרו ברמתם וסובלים גם הם מתכנית לבנות תקציב מחוסר הנובעת ותאורטית עיונית לימודים מעבדות וסדנאות ולרכוש ציוד. מערכת ההנדסאות היא מערכת חולה המפוצלת באופן פוליטי לא ראוי ולא מתפקד בין משרד מסיימים מבוגריה אחוזים 40 ורק הכלכלה, למשרד החינוך מדוע מידי(. טיפול המחייב מאוד בעייתי )נתון לימודיהם את טכנולוגיות אוניברסיטאות שתיים-שלוש בישראל להקים לא אם חזקים? פרקטיים מסלולים בפיתוח שיתמקדו חזקות, תהליך המכלול היה נבנה נכון אלו היו המוסדות המובילים אותו,

כך הייתה האקדמיה הופכת למנוע צמיחה כלכלי אמתי.

מחייבת העולמית בכלכלה הישראלי המשק של השתלבותו כוח אדם מיומן ומקצועי המותאם לצורכי התעשייה. יש להבנות אפיקי לתכנון עדכניים וכלים אומדנים המספקות מערכות אלה תהליכים מקצועית. והכשרה בחינוך הציבורית ההשקעה מחייבים מעורבות של כלל הגורמים ובעלי האינטרסים בעיצוב וביצירתן של קהילות ידע ושותפויות הפועלות ויישום המדיניות לקידום איכות החינוך המקצועי. יש להגביר את האוריינות ואת החשיפה לתחומים המקצועיים כבר בחינוך התיכוני של תלמידים המביעים נכונות ויכולות מקצועיות מתאימות. לשם כך יש להעביר מורים הכשרות חינוכיות, לתשתיות המופנים רבים משאבים והטכנולוגי המדעי לידע המותאמות לימוד תכניות של ובנייתן להיות צריכות למקצוע וההכשרה החינוך מערכות העדכני. מנותקות מהיבטים סוציו-אקונומיים ולהיסמך על נטיות אישיות, כישרונות, מיומנויות ויכולות מקצועיות של הפרט. תהליכי פיתוח ההון המקצועי צריכים להיבחן הן בהיבטים החינוכיים והערכיים הנוגעים לפיתוח ההון האנושי בחברה דמוקרטית מפותחת, והן בהקשרי התועלת המצופה למשק ובמידת יכולתן לספק עתודות

איכותיות של כוח אדם מקצועי לתעשייה.

האזרח של חברתית זכות להיות צריכה המקצועית ההכשרה המלָווה אותו לאורך כל מעגל החיים המקצועיים. לצד זאת איכות צורכי התעשייה להיגזר מתוך צריכים ותוכני הלימוד ההכשרה והמשק. מערכות אלה צריכות ליצור רצף של מענים המתחיל בחינוך המקצועי, דרך תהליכי ההכשרה וההסמכה למקצוע ועד להשקעות

בעדכון, שיפור הידע המקצועי וניוד עובדים בין ענפי התעשייה.

לצורכי המותאמים מקצועי הון לפיתוח איכותיים תהליכי התעשייה טומנים בחובם הזדמנות ליצירת מנוע לצמיחה ופיתוח של המשק הישראלי, לשיפור וייעול של תהליכי הייצור ולעליית הזדמנויות מספקים אלה תהליכים לעבודה. הפריון רמות שוק במסגרת העובדים של יותר וגבוהה יציבה להשתכרות לאורך ולצמיחה להתפתחות חדשים אפיקים ויוצרים העבודה

מעגל חייהם המקצועיים של העובדים.

איכותי חשוב לכל כי הצורך בחינוך מקצועי לומר ניתן לסיכום, מדינה ומדינה. אני מסכים, אך עליי להוסיף ולהדגיש כי לנו הדבר .OECD-חשוב במיוחד. ההיסטוריה שלנו איננה של עוד מדינה בההצלחה שלנו בתחום העיוני האקדמי איננה מקרית. חונכנו במשך אלפיים שנות גלות להצליח במה שאינו מיוצר בשתי ידינו. החזרה לארץ הייתה הצ'אנס שלנו להבריא. בעיניי, משנתו האידאולוגית של א. ד. גורדון תקפה גם היום, אם כי את ההתמקדות בחקלאות יצרני הצורך הרבה פחות – אפיק הייתי מחליף כמובן בתעשייה מים וקרקע, שני משאבים שהם מקור לסכסוך באזורנו. הבעיות יצרו הסחת דעת מכשילה. התרגלנו לחשוב הביטחוניות שחווינו שמטרת הקיום שלנו בארץ היא בהגנה על עצמנו, בהגדלת הצבא, בהתמקדות בבניית גופים לא יצרניים ולא יצירתיים. משלב מסוים נדמה כי אנו חיים כאן כדי לקיים את המערכות הביטחוניות הללו שהפכו לתכלית קיומנו. חייבים לשנות את השיח, לשנות את סדר העדיפויות, לחשוב במושגים חיוביים של התפתחות, יצירה ושגשוג. האקדמיה יכולה להיות שותפה חיובית במאמץ הזה כפי שאכן היו הפרופסורים הגרמנים שהקימו את הטכניון כמוסד המשתף פעולה ותומך במחקר הפרקטי שבתעשייה. הצבא יכול לתפוס את עצמו גם כמוסד שאת הצעירים המשרתים בו הוא מכשיר לחיים אזרחיים של כבוד וסיפוק. בגני התעשייה שהקמתי, במפעלי "ישקר" שאותם כנחשל הנחשב לאזור לבוא אפשר כי הוכחתי וניהלתי, יסדתי ולהפריח אותו בעבודה, ביצירה ובחינוך. בשלב מסוים מתברר כי אין צורך בכמות כזו של עובדים סוציאליים כדי לעזור לאנשים, הם

כבר עוזרים לעצמם.

לתגובות