:1מאמר # הפרטת מעונות לחוסים

– קרי, באספקת שירותים הפרטת הביצוע של שירותים ציבוריים עוסק בהמאמר, או כאלה לגורמים לא ממשלתייםשמטבעם הם באחריות המדינה, ובהעברתם

הפועלים ללא מטרת רווח )מלכ"ר(.

בטשטוש הגבול בין , ומתבטא מיקור חוץדפוס זה של אספקת שירותים, מכונה לרוב . מאז ומעולם התקיים בישראל תהליך של הפרטת הסקטור הציבורי והסקטור הפרטי

הביצוע של שירותים ציבוריים ושל שירותים חברתיים בפרט, כתהליך שמגיע לשיאו משנות השמונים ואילך.

מטרות המאמר מציב לעצמו את המטרות הבאות:

הצגת מסגרת מקיפה לניתוח ההפרטה של הביצוע באמצעות:

א. סקירת מאפיינים עיקריים של התופעה בישראל )הפרטת מעונות לחוסים(;ב. סקירת כלים שבעזרתם היא מיושמת )חברות עסקיות & מלכ"רים(;

ג. סקירת ההשלכות העקרוניות והמעשיות.

המאמר ומקרי הבוחן מעלה שאלות אחדות לגבי הפרטה בישראל:

. האם ההפרטה מאפשרת לגורמים פרטיים להפעיל שיקול דעת שלטוני, והאם 1הדבר מהווה פגיעה בזכויות מקבלי השירות?

. האם קיים פיקוח של המדינה על השירותים החברתיים שביצועם הופרט? האם 2קיימת שקיפות המאפשרת את הפיקוח?

. האם ישנם קריטריונים ברורים המנחים את המדינה בבחירת קבלני השירות? האם 3מתקיימת תחרות בין קבלני השירות הפרטיים?

. האם ההפרטה מייעלת את אספקת השירותים? האם היעילות באה על חשבון 4ערכים אחרים )כגון טיב השירות וכו'(?

. האם המדינה בוחנת לאחר ההפרטה את היתרונות והחסרונות שבתוצאות תהליך 5ההפרטה? האם מופקים לקחים ומוסקות מסקנות מתחומים שכבר הופרטו?

הינו תהליך שבאמצעותו מועברות ( Out-Sourcing או Contracting-Outמיקור חוץ )פעילויות פנימיות של ארגון ציבורי או פנימי לגורם חיצוני. בתחום הציבורי, הפרטת

הביצוע באמצעות מיקור חוץ, פירושה אספקת שירותים ציבוריים באמצעות גורמים . הממשלה והקבלןלא ממשלתיים על בסיס הסכם, המנוסח על פי רוב כחוזה בין

מכיוון שאינה כוללת הפרטה חלקית ע"פ הספרות הכלכלית, הפרטת הביצוע הינה - האחריות לקביעת אופן אספקת השירותים העברת בעלות על נכסים ממשלתיים

)תכנון והגדרת השירות, קביעת הזכאים לו, מימונו ופיקוח על אספקתו, נותרת בידי המדינה ואינה מועברת למסגרת חיצונית , וכל זאת במסגרת הליך תחרותי לבחירת

(Ex-ante Competition)קבלן השירות

( NPM - New Public Managementניהול ציבורי חדש )הפרטת הביצוע זכה לכינוי שמהותו שינוי יסודי במודל הפעולה הביורוקרטי, שמטרתו מחד, להגביר את ההיענות

(Responsiveness )האזרחים; ומאידך, אמור להביא לחיסכון /לצרכי הלקוחותבמשאבים, לצמצום חוסר היעילות ולהתגברות על חוסר הגמישות של הארגונים

הממשלתיים.

והפרטת הביצוע מתאפיינים בבאות: NPM)הניהול הציבורי החדש )

. ניסיון לצמצם את המגזר הציבורי )אידיאולוגיה לצמצום מעורבותה של המדינה, ושאיפה 1להחליש את עוצמת איגודי העובדים(.

. ניסיון לעקוף מגבלות תקציביות שעשויות להביא לצמצום בשירות הניתן; פניה למיקור חוץ – 2מטרתה לאפשר את הרחבת השירות הניתן.

. ניסיון לצמצם השפעה פוליטית לא עניינית על אספקת שירותים ציבוריים - שימוש במכרז 3תחרותי.

שומר על האינטרסים ארוכי הטווח אל מול האינטרסים קצרי הטווח של הדרג משרד האוצר . 4הפוליטי; בהבטיחו שרפורמות בשירות הציבורי תהיינה בידי הדרג המקצועי.

הפרטת הביצוע יכולה להיעשות בשתי דרכים:

הממשלה מגדירה מי יהיו הקבלנים שיספקו את השירות המופרט מיקור חוץ מונע צד-היצע: . 1ומה יהיה סדר הגודל של היקף פעולתם. מנגנון האספקה מתאפיין בריכוזיות ואינו מאפשר

ללקוחות לבחור את קבלן השירות.

מקבלי השירות יכולים לבחור את קבלן השירות המועדף עליהם, מיקור חוץ מונע-ביקוש: . 2. אין מדובר בהפרטה מלאה מאחר והמדינה (Vouchers)בדר"כ באמצעות מערכת שוברים

קובעת רף לאספקת השירות המבוקש.

מיקור חוץ מחייב את קיומם של שני הליכים משלימים:

המועדפים( /הרשאים/. בחירת קבלן שירות )לרוב באמצעות מכרז תחרותי המגדיר מיהם הספקים היכולים1לגשת למכרז.

. חתימת חוזה בין הקבלן ובין הגורם המזמין מטעם הממשלה )אפיון השירות, התחייבויות של הספק כלפי 2הממשלה וכלפי הלקוחות, תגמול עבור השירות המסופק(.

מגבלות אינהרנטיות של המכרז והחוזה:

Principal-Agent)היחסים בין קבלן השירות )הסוכן( למזמין השירות )המנהל( נכללים בדפוס בעיית הסוכן Problem):שמעלה בעיות שונות שמקורן בפערי המידע

קבלני השירות מודעים לפערי המידע ומנצלים אותם לטובתם, (: Adverse Selectionהבחירה הלקויה ). 1זאת מאחר והממשלה עשויה לבצע בחירה שאינה אופטימאלית )בחירת קבלן שירות על סמך מחיר נמוך

שמתברר כלא ריאלי בדיעבד(.

קבלן השירות יכול להפר את תנאי החוזה בהיותו מודע ליכולות (: Moral Hazardבעיית הסיכון המוסרי ). 2הפיקוח המוגבלות של מזמין השירות.

לא ניתן לנסח חוזה שייתן מענה לכל היבט והיבט בשירות המופרט, אופיים הלא מושלם של החוזים: . 3ותמיד יישארו שוליים מחוץ לחוזה בהם ייהנה הקבלן מזכויות שליטה שיוריות )הנובעות בין היתר, מחולשה

יחסית של הממשלה כלפי הקבלנים, קשרים הדוקים בין פקידי ממשל ובין קבלני שירות, או חוסר היכולת הרצון להפסיק את ההתקשרות גם במצב של אי עמידה בתנאי החוזה(. /

רכישת שירותים באמצעות חוזה שונה מרכישת טובין, ומציבה קשיים הנובעים מעצם היא הלקוח הממשלהההתקשרות לטווח ארוך. שירותים ציבוריים הם ייחודיים בכך ש

היחיד הרוכש אותם; ושונים משירותים פרטיים, בכך שהם דורשים הפעלת שיקול דעת /העיקריוסמכות שלטונית )אכיפה(, ומעוצבים בכך שיספקו מענה לצרכי הממשלה.

השירותים הציבוריים אמורים לספק מינימום הכרחי של רווחת הפרט ולתפקודו כחלק בחברה - – חינוך, בריאות, רווחה, ביטחון סוציאלי, תעסוקה, שיכון ובניה, קליטה ועלייה בתחומים כגון

כאשר האזרח הינו שותף מרכזי בתהליך קביעת איכות השירות )זאת בשונה משירותים חברתיים שבהן יכולת הפיקוח של מקבלי השירות מוגבלת(.

השירותים הציבוריים בישראל מעולם לא ניתנו במלואם ע"י גורמים ממשלתיים בלבד, אלא המשלב מינונים שונים של גופים ממשלתיים, ( Mixed Economyמשק מעורב )במתכונת של

גופים עסקיים ומלכ"רים. אך מאמצע שנות השמונים התפתחה מגמה גוברת של הפרטת הביצוע של השירותים החברתיים כחלק מטשטוש הגבול בין המגזר הציבורי לפרטי – הממשלה

של צמצום פעילותה הישירה והעברת הביצוע של השירותים הציבוריים מהלך אסטרטגי מנהיגה והחברתיים לידי גופים לא ממשלתיים )כיום מראש, הממשלה אינה לוקחת על עצמה אספקת

שירותים ופונה ישירות לקבלן חיצוני(.

חברתיים אינו חף מהתנגדויות )גורמים המתנגדים /תהליך העברת הביצוע של שירותים ציבורייםאידיאולוגית להפרטה, גופים פוליטיים, ארגוני עובדים וועדים, ובמקרים מסוימים מקבלי

השירותים עצמם( ונתקל בקשיים ליישום החלטות הממשלה בעניין .

רשימת קריטריונים )לבחינת פעילות המגזר הציבורי( קבעה ממשלת ישראל דוח קוברסקי בעקבות לפיהם תישקל אפשרות העברת שירותים ותפקידים המבוצעים על-ידי הממשלה לגורמים חוץ

: ממשלתיים

. העברת שירותים לגורמים שמחוץ לממשלה לא תפגע בסמכויות השלטוניות של הממשלה, 1בסמכויותיה לקבוע מדיניות וסדרי עדיפויות לאומיים, בסדרי מינהל תקינים ובאפשרות לפקח על

מתן השירות; . השירות או התפקיד, הינו בעל אופי עסקי – מסחרי; 2. שירות או תפקיד זה יכול להינתן על-ידי גורמים אחרים ברמה שאינה נופלת מזו הניתנת על-ידי 3

הממשלה, או שלגורמים חוץ ממשלתיים יש יתרון יחסי בהפעלת השירות מבחינת טיב השירות לאזרח;

. קיים אינטרס למשק הלאומי לחשוף את השירות או את התפקיד לתחרות עסקית; 4. אין מניעה חוקית או נורמטיבית בהענקת זכויות בעלות תוקף משפטי לגורם חוץ ממשלתי, 5

שיפעיל את השירות או התפקיד; . יש יתרון בהעברת השירות או התפקיד לגורמים חוץ ממשלתיים בהתבסס על בחינת 6

עלות-תועלת של מתן השירות או התפקיד מנקודת ראות של המשק הלאומי; . העברת השירות או התפקיד לגופים וולונטריים תתרום להעלאת איכותו; 7. העברת השירות או התפקיד יסייעו להתייעלות השירות הציבורי, לגמישות בהעסקת כוח-אדם 8

ולחסכון בתקציב המדינה; . העברת השירות או התפקיד לגורמי חוץ תגביר את היכולת ליצאו וליצא את מוצרי הלוואי שלו;9

. העברת שירות מונופוליסטי תלווה ביצירת תנאים לביטול המונופול או צמצמו. 10

השירותים , ובפרט, הפרטת הביצוע שלשירותים ציבוריים בישראלמכאן שהפרטת הביצוע של . במשרדי הרווחה-הבריאות-התעסוקה-תמ"ת-וקליטת עליה, מתמקדת לרוב החברתיים

לסובלים ממצוקות שירותי רווחה אישיים אחראי על מגוון רחב של הרווחה משרדאו מתמשכת(, תוך התמקדות באוכלוסיות כגון ילדים, נשים, /ומתלות )זמנית ו

משפחות בסיכון, נפגעי אלימות, נפגעי התמכרויות, חסרי בית, קשישים, בעלי מוגבלויות )שכליות ופיזיות(.

, בו יחידות משק מעורברבים משירותי המשרד מסופקים לאורך שנים במסגרת ממשלתיות ומוניציפאליות פעלו שכם אל שכם עם גורמים לא ממשלתיים )מלכ"רים

מגמת הלאמת שירותי ועסקיים(. אך בניגוד לעבר, עד סוף שנות השבעים, בו הייתה מגמה להפרטה הולכת )ובפרט המעונות לחוסים(; משנות השמונים, התפתחה הרווחה

, והקמת שירותים חדשים והרחבת שירותים קיימים וגוברת של שירותי המשרדבאמצעות ארגונים לא ממשלתיים )שהוקמו בחלקם ע"י משרד הרווחה או ע"י

הרשויות המוניציפאליות(.

שיקולים הפרטת הביצוע של חלק משירותי המשרד הינה חלק מרפורמה המונעת מ– העיקרון העומד שיקולים ארגוניים או כלכליים , ולאו דווקא מטיפוליים ומקצועיים

בבסיס של רבים מהעברות הביצוע של שירותים אלה, הינו העדפת טיפול במסגרת פנימייה. /הקהילה על פני טיפול במוסד

באבחון, קביעת סל השירותים, הפניה לקבלו עוסקים לרוב הרווחה משרד עובדיבמתן השירות עצמו, שמסופק באמצעות גורמים לא , אך אינם עוסקים ופיקוח עליו

ממשלתיים.

מקרה בוחן: של יחידות משק מעורב מופעלים במסגרת מעונות הפנימייה לאנשים בעלי פיגור שכלי

ממשלתיות וגופים לא ממשלתיים )מלכ"רים וגופים עסקיים(, הכפופים למשרד הרווחה, , המונע ממקבלי השירות אפשרות להיות מעורב בבחירת מונע צד היצעבאמצעות מיקור חוץ

הקבלן, שמספק שירות שלו סמכות משמעותית באשר לקביעת אורחות חייו וסדר יומו של החוסה; ושמקבל תגמול מהמדינה לפי מספר החוסים שברשותו.

( המהווים מסגרת טיפול 2010)נכון לשנת שישים מעונות לחוסים בישראל קיימים למעלה מ. דיור, תעסוקה, פנאי, טיפול וכו' איש עם פיגור שכלי, ומספקים מגוון שירותים –7,000לכ-

ממונה על המעונות, והם משרד הרווחה והשירותים החברתיים האגף לטיפול באדם המפגר ב. אך גופים ממשלתיים-עסקיים-ומלכ"ריםהמשלב משק מעורב הופעלו, מאז ומעולם, במסגרת

מאז שנות השמונים, מנהיג המשרד מהלך להגדלת מס' המעונות הלא ממשלתיים, וצמצום מס' המעונות הלא ממשלתיות בשתי דרכים:

)ארגונים קבלנים פרטיים . הפרטת הביצוע של הפעלת מעונות מתבצעת אך רק באמצעות 1או מלכ"רים(, כך שלא מוקמים מעונות ממשלתיים חדשים, ולא נקלטים דיירים /עסקיים ו

חדשים במעונות הממשלתיים הקיימים(.

הכפר השוודי )למעט שניים: הקיימיםהמעונות הממשלתיים . המשך המאמץ להפרטת 2(; נכשלים לרוב בשל התנגדות וועדי העובדים, ארגוני הורים, גורמים [1992[ & בני ציון ]1988]

תהליך הפרטה בדלת האחורית – במשרד הרווחה ובמערכת הפוליטית. ולפיכך מתקיימת הדרגתי אך מהותי שבו מאבדים המעונות הממשלתיים את מרכזיותם; והשירותים המסופקים

– מסופקים באמצעות מיקור שמירה, אחזקה, מטבח, רופא, פסיכולוג במעונות הממשלתיים – מועסק בהסדרים שונים שאינם מקנים יציבות תעסוקתית. הצוות המנהל חוץ, ו

כאשר שוק של קבלני שירות שהמדינה יכולה לבחור ביניהם, בתחום המעונות לחוסים, קיים החוזה מתחדש בכל תקופה שנעה בין שנה אחת לעשר שנים, וכאשר למדינה שמורה הזכות

)הרחבת סל השירותים שקבלן השירות מחויב לספק( או לשנותו /להפסיק את החוזה בכל עת ואו לתגמל בתגמול נוסף את קבלני שירות באם הם מקפידים על איכות של רמת השירות

המסופקים על ידם במסגרת ההתקשרות החוזית.

כל מאמץ למנוע מצב משרד הרווחה , עושה הרצון להימנע מפגיעה בשירות לחוסהבנוסף, בשל )שבעבר לא היה הליך סגירת המעון או את /של תפקוד לקוי של קבלן, מה שיחייב את החלפתו ו

מצד הקבלנים במקרה של הפרת חוזה מצד הליכים משפטיים מקובל(; זאת בעיקר מהחשש מהמדינה.

סיכום )בהתאם לשאלות שמעלה המאמר(: . בעת הפרטת הביצוע של המעונות לחוסים, מועברים לידי הקבלנים סמכויות ניהול בפועל של 1

המעונות, אך לא סמכויות בנושא קביעת טיב ומהות השירות.

. משרד הרווחה טוען כי תהליך ההפרטה הביא להגברת אפקטיביות ואיכות השירות אך 3 + 2לחוסים שלא שיתפו פעולה עם משרד הרווחה בתחום כגון מעונות עסקיים )בעלי עוצמה( ישנם

תנאים מסוימים לדרך ניהול , ומצליחים להכתיב לממשלה הכנסת פיקוח ממשלתי אפקטיבימעונות . בנוסף, אופי ההפרטה )מיקור חוץ הינע צד( מונע את המשך ההקמה של המעונות

לחוסים, וקיים חשש בקרב ועד הורי החוסים כי המדינה מנסה לחסוך על חשבון גב ממשלתיים החוסים.

להרחיק את עצמה מקו חברתיים מסייעת למדינה /. הפרטת הביצוע של שירותים ציבוריים5 + 4. באמצעות הפרטת הביצוע לארגונים לא ממשלתיים ביקורת של מקבלי השירותמפני האש

באמצעי , בעוד היא מחזיקה דרישות ולחצים של מקבלי השירותמגינה המדינה על עצמה מפני הבטחת טיב , ולפיכך מטילה על עצמה אחריות מהותית ופורמאלית בסוגיית הפיקוח והשליטהבמסגרת אחריות מיניסטריאלית , כאשר השר האחראי אף נוטל על עצמו השירותים ורמתם

פעילות משרדו בנושא.

קטע וידאו על פרשת נווה יעקב:

https://www.youtube.com/watch?v=x7o6a0fmm1Y

כתבה על שינוי מדיניות בעקבות האירוע: http://megafon-news.co.il/asys/archives/95656

טור דעה של חה"כ אילן גילאון )מר"צ(: http://megafon-news.co.il/asys/archives/97317

כתבה בנושא הפקת לקחים של גורמים לשעבר במשרד הבריאות מפרשת נווה יעקב: http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1872556

: 2מאמר # מינויים פוליטיים

"האם נבחרנו כדי לחלק ג'ובים?" ~ שאלה רטורית בכנס מרכז הליכוד

שזכתה לתשובה רועמת: "כן!"

.a

מאז ימיה הראשונים של המדינה, מוטרדת הציבוריות הישראלית מתופעת הפטרונאז וכו' ביטאו הדרה, 'אנשי שלומנו', 'בלי חירות ומק"י'. ביטויים כגון המינויים הפוליטייםו

אפליה, ודאגה לאנשי מפא"י ותומכיה בלבד. אולם בשנים האחרונות השתנה השיח הציבורי, ומינויים פוליטיים הפכו לשם נרדף לשחיתות פוליטית – שמבקר המדינה צייר אותה כתופעה המאיימת על החברה הישראלית, ולראשונה הועמד שר לדין פלילי בגין

מינויים פוליטיים.

מינויים פוליטיים נתפסים בראש ובראשונה כתופעה פוליטית המקפלת בתוכה:.יחסי עוצמה ושליטה על משאבים שלטוניים.1.קונפליקטים על אופן ניהול החיים הציבוריים. 2.סוגיות הנוגעות לטיב הפוליטיקה והשלטון הראויים. 3

המאמר מעלה שלוש טענות מרכזיות:. המינויים הפוליטיים הם סימפטומים לבעיותיה של הפוליטיקה, והם אינם תורמים 1

או לייצוגיות – קרי, עצם המינוי הפסול הינו סוג של הפרת אמונים או התנהגות /למשילות ו. 'ידיים מלוכלכות'ולבין 'שחיתות מוסדית' בלתי לגיטימית הנמצאת בתווך שבין

. השימוש במינויים פוליטיים מושפע מ:2א. הליברליזציה הכלכלית )הפרטת השירות הציבורי(, 2 ב. התרופפות הקשר בין האזרחים והמפלגות; שיטות בחירות המונהגות בידי מפלגות 2

כדי להיפטר ממנהיגים וותיקים ולאמץ תדמית של דמוקרטיה.. מאז קום המדינה חלה ירידה בהיקף המינויים הפוליטיים בשירות המדינה; ומאז שנות 3

התשעים חלה ירידה בהיקפי המינויים המפלגתיים למשרות בכירות בחברות ממשלתיות; ומשנות האלפיים חלה עליה בהיקפי המינויים הפוליטיים למשרות זוטרות בשירות

המדינה.

מינוי של אדם לשירות הציבורי שלא בהתאם לעיקרון מוסכם, חוק כתוב או מינוי בלתי תקין: הנחיה, ובכלל זה, מינוי שנעשה שלא במטרה לשרת את הציבור, אלא את האינטרסים של

:חמישה פרמטריםהממנה. ניתן לסווג את סוגי המינויים הבלתי תקינים באמצעות . מידת ההתאמה של המתמנה 3. מטרת השר הממנה בעת ביצוע המינוי; 2. טיב הליך המינוי; 1

לתפקיד. . השפעתו המעשית של המינוי5. בכירות התפקיד ואופיו; 4

קיים קושי הגדיר מהם מינויים פוליטיים בלתי לגיטימיים, כך שלא יוציאו מתחומי ההגדרה מינויים פוליטיים לגיטימיים:

הגדיר מינוי פוליטי כדבר הבא: היועץ המשפטי לממשלה בעבר, השופט )בדימוס( יצחק זמיר, "המינוי הפוליטי הוא מינוי למשרה ציבורית שלא היה נעשה אילו אותו אדם לא היה אישיות פוליטית, במקרה כזה הפוליטיקה, במובן הצר של מפלגתיות, היא גורם מרכזי במינוי. הקשרים

(. אך הגדרה זו סובלת ממס' כשלים:21: 1990)זמיר, קודמים לכישורים" א. היות אדם 'אישיות פוליטית' אינה תנאי הכרחי למינוי פוליטי, שספק אם הוא מאפיין מינוי

פוליטי טיפוסיב. ההגדרה אינה מתייחסת למרכיב הקריטי בכל מינוי – המניע של הממנה.

ג. מפלגתיות איננה תנאי הכרחי או מספיק לקיומו של המינוי הפוליטי. ד. מינויים רבים שאינם פוליטיים מבכרים קשרים על פני כישורים.

"מינוי הגדיר מינוי פוליטי באופן הבא: , מבקר המדינה בעבר, השופט )בדימוס( אליעזר גולדברגפוליטי הוא מינוי שבו זכה המתמנה להעדפה על פני אחרים – או בלשון היום 'פרוטקציה' –

(. 3: 2004 )גולדברג, בזכות זיקתו הפוליטית. היסוד המכונן במינוי הפוליטי הוא ההפליה לטובה"אך חסרונה של הגדרה זו באפיון המינוי הפוליטי כהפליה לטובה בעוד שברבים מהמינויים

הפוליטיים אין העדפה של פלוני על אחר, אלא יצירת תפקיד מיותר כדי לספק לפלוני הטבה תוך שימוש בנכסי השלטון כדי לקדם אינטרסים של הפוליטיקאי. .

חוקים של כנסת ישראל אינם מספקים הגדרה למינויים פוליטיים: - אינו מכיל הגדרה למונח מינוי פוליטי. 1959חוק שירות המדינה )המינויים( התשי"ט א. מתייחס למינויים של אנשים בעלי זיקה 1975( לחוק החברות הממשלתיות 1993תיקון )ב.

פוליטית לשר הממנה, תוך היעדר הגדרה מהי זיקה פוליטית או מינוי פוליטי.

פסיקות ביהמ"ש:א. מסתפקות לרוב באפיון כללי של מהו 'מינוי פסול'.

למינויים פוליטיים. הפרופ' יצחק זמיר ב. מאמצות את הגדרתו של ג. לא מפרטות מקרים המהווים מכלול להיקף התופעה ולא קבעו חזקות עובדתיות להקמת חשד

ממשי )הניתן להפרכה( בדבר קיומו של מינוי פוליטי.

היועץ המשפטי לממשלה: א. מתמקד במצבים טיפוסיים המעוררים חשד ממשי למינויים פוליטיים, תוך הימנעות מהגדרות

משפטיות למינויים פוליטיים. אינו יוצר 'רשימה סגורה' של מצבים טיפוסיים שמעוררים חזקה היועמ"שב. בדומה לביהמ"ש,

או חשד ממשי שמינוי מסוים הינו פוליטי ופסול. /עובדתית ו

מוסד מבקר המדינה: א. מינוי פוליטי הוא מינוי שנפלו בו פגמים פרוצידוראליים.

ב. מכלול הנסיבות של המינוי מעלה חשד ממשי שהוא נעשה מפאת שיקולים פוליטיים.

כל אלה מצביעים על היעדר הגדרה מדויקת ואחידה למינויים פוליטיים. המינוי הפוליטי הינה תופעה שאינה מתבטאת בהפרה של פרוצדורה מסוימת, אלא כביטוי למוטיבציה של שר ממונה

לקדם אינטרסים שלו.

המינויים הפסולים, שאינם פוליטיים אך בלתי תקינים, הם מינויים שהפסלות שלהם אינם מנהלית בלבד מאחר והממנה מונע משיקולים אישיים וזרים )חלוקת טובות הנאה למקורביו

לשם השגת יעדים פוליטיים( המשפיעים על החלטתו למנות פלוני ולא אלמוני.

ניתן להבחין בין חמישה סוגים של מינויים פוליטיים פסולים: של אנשים שנתפשים כמתאימים ליישום מדיניות ספציפית שהשר מבקש מינוים פוליטיים . 1

לקדם. אלה באים לבטא הזדהות פוליטית עם התוכנית ועם משנת השר, ויוצרים חילופי גברא מינויו של דובי וויסגלס למנהל לשכת רה"מ בשירות הציבורי הנתפסים כפסולים מיסודם –

בתקופת כהונתו של א. שרון כרה"מ, והיותו ממונה על המו"מ מול הפלסטינים. במטרה לזכות את הממשלה בתמיכת הכנסת. אלה באים לידי ביטוי בעת מינויים פוליטיים . 2

התרגיל תהליך הרכבת הממשלה, שמגוון גורמים מבקשים להשפיע עליו )ראש ממשלה( – )שמיר ופרס הבטיחו ]כל אחד בנפרד[ משרות וטובות הנאה למפלגות 1990המסריח בשנת

בתמורה לתמיכה בהרמת ממשלה ]מה שהביא ליצירת הסלוגן 'מושחתים! נמאסתם!'(. או מפלגה מתחרה אלה /הנעשים במטרה להחליש את כוחה של אליטה ומינויים פוליטיים . 3

החלטתו של א. ליברמן )מנכ"ל משרד מבקשים להשיג לממנה עוצמה פוליטית רחבת היקף – רה"מ תחת ב. נתניהו( להחליף את היועמ"ש במשרד רה"מ ואת נציב שירות המדינה לאחר

. 1996בחירות לחלוקת השלל לחברי המפלגה. אלה עשויים באים לידי ביטוי בנסיבות בהן מינויים פוליטיים . 4

המינויים בשלהי ממשלת בגין הראשונה מפלגת השלטון הייתה באופוזיציה במשך שנים רבות – )פיצוי על שנות שלטון מפא"י שהפלה לרעה בזכות לתפקיד ציבורי ]איוש ב"אנשי שלומנו"[;

היחלשותו של מנחם בגין שהתנגד למינויים פוליטיים והמאבק בליכוד על הירושה, הנהגת שיטת מרכז המפלגה לבחירת מועמדי המפלגה לכנסת – יצרו תמריץ "לגמול" באמצעות משרות

ציבוריות(. לקידום מעמדו המפלגתי והפוליטי של השר הממנה. באלה מבקש השר מינויים פוליטיים . 5

או שיעניק לו בעתיד, ורצון לזכות /למנות אדם לתפקיד ציבורי בתמורה לסיוע שהעניק לו בעבר ופרשת המינויים של צחי הנגבי במשרד להגנת בתמיכתו של המתמנה )ומקורביו( בעת מסוימת –

הסביבה.

השלכותיהם של מינויים פוליטיים: , ואף משפיע על השיח הציבורי המדיניות השיפוטית כנגד מינויים פוליטייםהמוסד הקובע את

שבעזרת פרשנות מוסכמת ש: ביהמ"ש העליוןבנושא, הינו . פוסק כיצד ניתן לזהות מינוי פוליטי;1. פוסק את הפסול במינויים פוליטיים כאלה או אחרים;2. פוסק מה ההשלכות של מינויים פוליטיים פסולים;3או עובד ציבור המעורב במינויים פוליטיים;/. פוסק את המדיניות הראויה כנגד שר ו4

בכך ש:בעיקרון השוויון ביהמ"ש סבור שמינוי פוליטי מהווה פוגע . מפלה )ללא הצדקה( את הקרובים לגורם הממנה.1. פוגע ברמה המקצועית של עובדי הציבור.2. פוגע במבנה השירות הציבורי )ניפוח המנגנון שיביא לבזבוז כספי ציבור ולפגיעה ברציונאליות 3

של המבנים המנהליים(.

העמדה השלילית והגורפת כנגד מינויים פוליטיים, נובעת מהנטייה של מבקר המדינה והיועמ"ש לראות בהם סוג של שחיתות – מוסרית או שלטונית )שימוש בלתי הולם בתפקיד ציבורי כדי לקדם טובה פרטית( – שיש להיאבק בהם במלוא העוצמה עד כדי הטלת סנקציות אישיות על המעורבים

בהם.

הימנעות כוללת מהפרת החוק ומביצוע מינויים פוליטיים, מאפשרת לפוליטיקאי לשמור על טוהר מידות, על כללי המשחק הדמוקרטיים – אך תוך מחיר של אי שרידות בזירה הפנים מפלגתית

והפוליטית, שאחד ממאפייניה הוא קידום אינטרסים פוליטיים כחלק מהשגת הטובה הפוליטית של מאן דהוא.

מכאן, שאמנם יש הבדיל בין קידום אינטרס פרטי א-פוליטי שאינו חלק מהעשייה הפוליטית, ולבין קידום אינטרס פוליטי מובהק; אך זאת תוך הכרה כללית שמינוי פוליטי מסוים יכול מחד להיות

בלתי תקין, אך גם להביא תועלת רבה לפעילותו של הסקטור הציבורי )גם אם יצטייר כפחות צחור( ולשגשוגה של הפוליטיקה.

המאמר מביע ביקורת על מי שמכנים את עצמם 'שומרי הסף' המוסדיים )היועמ"ש ופובליציסטיים(, שטוענים כי הגורמים לתופעת המינויים הפוליטיים, הינם אובדן

הבושה ואי הלגליזם הנעוצים בסיבות הבאות:

. חרף הטענה בדבר אובדן הבושה כגורם מרכזי לעלייה במינויים הפוליטיים, 1הפוליטיקאים פועלים במסגרת מגבלות חוקיות המונעות גידול והתרחבות במינויים

חרף לחצים ואינטרסים של גורמים כאלה ואחרים. פוליטיים, . למרות הטענות על השחתת השירות הציבורי בגין מס' רב של מינויים פוליטיים 2

הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על תקינות של מינויים רבות.פסולים, . חרף הדעה כי פוליטיקאים אינם מתביישים במינויים פוליטיים )כמעשה מביש(, 3

הבושה אכן עוצרת מבעדם של הפוליטיקאים לפרוץ את הסכר ולמנות מס' רב מינויים פוליטיים בלתי תקינים.

מינויים פוליטיים הינם פונקציה של הצורך של השר הממנה להשיג תמיכה מציבור הענקת מינויים פוליטיים מהווה תרומה לדמוקרטיה בכך נטול עוצמה כלכלית, כאשר

שיוצר תחרות ממשית בין אנשים מן הציבור המתחרים על ליבו של נבחר הציבור במטרה לסייע לו בתפקידו.

תופעת הגלובליזציה שינתה את אופי הפוליטיקה, מאחר ותהליכי המשנה יוצרים הזדמנויות ואינטרסים נקודתיים למינויים פוליטיים, כאשר בטווח ארוך היא תצמצם

אותם.

ארבע תופעות חשובות להבנת היחלשות תופעת המינויים הפוליטיים:

מצמצמים את מרחב ההזדמנויות למינויים ההפרטה וצמצום הפונקציות המדינתיות. 1פוליטיים.

. אימוץ שיטת הפריימריס המנתקת את הקשר בין המפלגות ולבין ציבור הבוחרים 2מצמצמת את התמריץ של השר להעניק מינויים פוליטיים.

מחלישה את המינויים הרחבת הפיקוח השיפוטי על התחום הפוליטי-מפלגתי. 3הפוליטיים הבלתי חוקיים באמצעות התקנת קריטריונים פרופסיונאליים וצמצום

האפשרות למנות מקורבים בלתי מוכשרים. כלי התקשורת )שברשות בעלי הון( חושפים ומבקרים מינויים פוליטיים בלתי . 4

מתוך רצון: א. להשיג ריטיניג; ב. להשיג השפעה בקרב נבחרי הציבור כך שיהיו תקינים תלויים בתמיכתם של כלי התקשורת.

, מביאה להתגבשות המדינה העמקת הליברליזציה הכלכלית והפוליטית בישראל. 5כחלק נפרד מהמערכת המפלגתית, ומצמצת את היקפי המינויים הפוליטיים.

סיכום )בהתאם לטענות המועלות בתחילת המאמר(:

. קיים קושי להצדיק מינויים פוליטיים מבחינת התרומה שלהם ליישום המדיניות 1הציבורית, וקיים ספק באשר לתרומתם בדבר שיתוף האזרחים בתהליך קבלת

ההחלטות השלטוניות. המינויים הפוליטיים שנעשו במהלך השנים לא נועדו לקדם מדיניות מסוימת או לשפר את המנהל הציבורי, אלא לחזק את מעמדו של שר פלוני

אלמוני להיבחר במקום גבוה ברשימה לכנסת מטעם מפלגתו. בעזרת המינויים הפוליטיים, הפוליטיקאים נמנעים מיצירת סדר יום חדש ואינם תורמים לטובת

הציבור, אלא מבקשים לעצמם שררה ופרסום, שלעתים הופכת לשחיתות מוסדית ואף לשחיתות שלטונית.

. הירידה בהיקפי המינויים הפוליטיים מבשרת אחת משתי ההתפתחויות הבאות: 2 א. התחזקות הנורמות הציבוריות הודות למערכת אכיפת החוק ושינוי שיטת

הבחירות במפלגות הגדולות; ובשל הופעת כוחות חברתיים ופוליטיים חדשים. הדבר מתבטא בהענקת עוצמה פוליטית אמיתית לפוליטיקאים שתכוון לטובת כלל הציבור.

ב. הירידה בהיקף המינויים הפוליטיים מלמדת על חולשת המפלגות, ועל כך שהכוח הפוליטי מתרכז בידי מעטים, שלא בהכרח נבחרים. הדבר עשוי להתלוות

( שיוביל למאבק ציבורי למען טוהר מידות [1990התרגיל המסריח ]במשבר )כדוגמת וניקיון הממשל בעזרת שורת רפורמות נגד שחיתות שלטונית ומינויים פוליטיים )גם אם

בטווח הארוך מזיקות לפוליטיקה ולמשטר(. ג. התמיכה של הממשלה בבעלי ההון )ולא בתחרות כלכלית(, בשקיפות

ובליברליזציה; והיותם של הפוליטיקאים נתונים לרוב בין ההון והשלטון )בשל רצונם לשוב ולהיבחר( – מחלישה את כוחם של 'שומרי הסף' ופועלת בעקיפין לחידוש חגיגת

המינויים הפוליטיים.

http://www.youtube.com/watch?v=J1FfSUwxB-g

http://www.youtube.com/watch?v=hywAs_qh6K8