22פריט -צרצור / החינוך הערבי

דמוגרפיה וחברה –הערבים בישראל

מרביתם חיו . נוצרים ודרוזים, מוסלמים3 החברה הערבית מורכבת משלוש קבוצות עיקריות

, מנותקים מכל מגע חברתי או תרבותי עם העולם הערבי, שנים תחת ממשל צבאי 81במשך

וניתוק האוכלוסייה ממקורות 8291זיבת רבים מהם ב בעקבות ע. שהתייחס בעוינות כלפי ישראל

מצב המלחמה .יצירה של העולם הערבי התפוררו מוסדות החינוך והתרבות הערביים בישראל

מאז קום המדינה גדלה . שננקטה כלפי האוכלוסייה הערבית, והעוינות השפיע על המדיניות

. רידה בריבוי הטבעימסתמנת מגמת י 66-אולם משנות ה, 6האוכלוסייה הערבית פי

שאינו משלים , י היהודים כמיעוט עוין"ערביי ישראל נתפסו ע בעיית הזהות הערבית ישראלית

משורר –חוסין . גם יחס העולם הערבי אליהם היה עוין בדומה ליחסו ליהודים. עם קום המדינה

במדינות ערב שאין מאמינים בהם לא , אני אחד מרבע מליון ערבים"אמר ( 8292)ישראלי -ערבי

" .ולא בישראל

(96-66בשנות ה )בשל העדר אליטה חברתית ומנהיגות בקרב ערביי ישראל טפחה מדינת ישראל

שהשתדלה לפתור בעיות של אזרחים ערבים אך ייצגה במקרים רבים את אינטרס , מנהיגות מטעם

. השלטון

. הם אף התנגדו לביטול הממשל הצבאי

( למשל בחינוך הבנות)שינויים רבים ועמוקים עד כדי מהפכה תהתמורות בחברה הערבית וכלכל

של ערביי במבנה התעסוקה ובבסיס הכלכליהשינוי העיקרי התחולל . חלו מאז קום המדינה

. ישראל

הם מצאו (. בין היתר בשל צמצום שטחי אדמה)בלבד 6%מרוב העוסק בחקלאות ירד השיעור ל

בנוסף . שירותים אצל מעסיקים יהודים, חרושת, ןבניי –תעסוקה בעבודות לא מקצועיות

החקלאות המצומצמת עברה תהליך מהיר של מיכון וגיוון . הצטרפו נשים ערביות לשוק העבודה

בשירותים ובמראה החיצוני של הכפרים , שינוי חלו גם בתשתית. י דרישות השוק"בגידולים עפ

. הערבים

שיעור האנאלפביתים יורד . ת הולכת ונעלמתשל ערביי ישראל עלתה והבערו רמת ההשכלה

. וישנה עלייה במספר המשכילים ובעלי ההשכלה העל תיכונית

י "י מוכתארים שמונו ע"מצב של ניהול ע -חלו שינויים( מעמד מוניציפלי)גם מבחינה ארגונית

.י רשויות מקומיות נבחרות"כיום כל הכפרים הערבים מנוהלים ע, השלטון

בראש ובראשונה את האינטרסים של , מנהיגות הערבית השתנו והיא מייצגת כיוםגם פניה של ה

כמי שרואים עצמם חלק מהעם הפלסטיני ותומכים בהקמת מדינה לצד . האוכלוסייה הערבית

במהלך השנים . הם משתדלים לשלב בין אינטרסים אלה מבלי לפגוע במדינה וביטחונה, ישראל

משטר החוק והמשפט , שנבע מאורח החיים הדמוקרטי במדינה ,חל שינוי בעמדתם כלפי המדינה

העמקת תחושת השייכות הגבירה את . אלה הביאו לתהליך של השלמה עם קיומה של המדינה.

התפקיד שממלאים .חברי כנסת ערבים השתמשו בכוחם הפוליטי. מאבקם למען שוויון זכויות

.רביי ישראלב בתהליך הפוליטי מהווה מודל חיקוי לע"יהודי ארה

לשבירת מעגל האיבה ולתהליך נורמליזציה שהשפיע וחתימת הסכמי השלום הובילו 26-שנות ה

מדינת ישראל והעולם )י שני העולמות "הם מקובלים ע, בניגוד לעבר, היום –גם על ערביי ישראל

(. הערבי

קיימת , יםבשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים ביחסים שבין הממשלה לאזרחים הערב

המדינה . ישנה נכונות לתקן את העוול והקיפוח מן העבר, פתיחות מצד הממסד לברור בעיותיהם

בתחום החינוך הושקעו מאמצים גדולים לסגירת פערים . מפנה משאבים גדולים לישובים ערביים

. בין המערכת הערבית ליהודית

מבט לעתיד –החברה הערבית בישראל

החשיפה לאמצעי , המפגש עם החברה היהודי, החינוך אורח החיים , העלייה ברמת ההשכלה

כיום המסגרות המסורתיות . בקצב שונה בתחומים שונים -התקשורת ימשיכו לחולל שינוי

אחד השינויים הערכיים הוא בתחום . והמודרניות מסתגלות זו לזו ומותאמות למצב החדש

. הילודה המעיד על תמורה במשפחה ובחברה הערבית

חסרו , עם קום המדינה הייתה מערכת החינוך הערבית ברץ דלה: ערכת החינוך במגזר הערבימ

בתקופת המנדט לא היה חינוך חובה . חדרי לימוד וציוד והיא פעלה בחברה אנאלפביתית, מורים

עם קום המדינה הקים משרד החינוך מחלקה לחינוך . ורק תושבי הערים העשירים זכו לחינוך

( חוק לימוד חובה) 8292ב. שתפקידה היה לבנות מערכת חינוך לילדים הערבים, םולתרבות לערבי

. זרמו תלמידים רבים למערכת אולם זו לא היתה ערוכה לקליטתם

. משרד החינוך הזניח אותה . הלך והתרחב הפער בין המערכת הערבית ליהודית 66 96בשנות ה

קבע ל פלד"המנכ. ע על התנאים הקשיםהחלו מחנכים ערבים ויהודים להצבי, 06רק בשנות ה

. שעל מנת לטפל בבעיות המגזר יש לפעול בדרך שונה מזו המקובלת

י מיקום גיאוגרפי בתקווה שהשילוב יביא לשיפור "הועלו רעיונות לביזור המערכת למחוזות עפ

. השירותים המנהליים והפדגוגיים שהמשרד נותן למורים ולתלמידים

עלתה עדיפותם , דעות של האוכלוסייה הערבית לחינוך והעמיקה מעורבותםגברה המו 16בשנות ה

נשמעו טענות והאשמות כלפי משרד החינוך בדבר . של נושאי חינוך והחל מאבק לשיפור המערכת

הלחץ שהפעילו מנהיגי החברה הרבית גבר ומשרד . מחדלים והזנחה של החינוך הערבי, קיפוח

ח "בעקבות הדו. ת הצרכים ולגיבוש המלצות לשיפור המצבהחינוך החל במינוי ועדות לבדיק

הוכנה תכנית חומש למערכת החינוך במגזר הערבי שפורסמה ( 8228עד 8219מ )והמלצותיו

. ל"בחוזר מנכ

תוכנית החומש לקידום מערכת החינוך הערבית

כל לראשי שר החינוך אימץ את התכנית וקיבל את המלצותיה והודיע על, חל מפנה 26בשנות ה

כדי להבטיח את ביצוע התכנית מונתה ועדה משותפת לאנשי המשרד ולנציגי . הרשויות הערביות

ועדת המעקב פרסמה ממצאים מידי שנה ובכמה תחומים היישום עלה על התכנון . הרשויות

על . בינים בפרק זמן קצרהנחה לפעול לצמצום הפערים ולהגיע לשוויון , השר רובינשטיין. המקורי

3מנת להשיג מטרה זו פעל המשרד בשתי דרכים

, י המשרד לבתי הספר "חלוקת המשאבים המוקצים להפעלת תוכניות ושירותים הניתנים ע .1

הגברת הפעילות והמשאבים המוזרמים למגזר הערבי לעיתים .2. באופן שוויוני בין כל המגזרים

על פי –לבתי ספר הערביים וחשעות טיפד הקצה המשרד לראשונה "בתשנ. תוך העדפה מתקנת

מדיניות זו הובילה לשיפור ניכר בתחומים רבים במערכת החינוך של . הדרה ספציפית למגזר זה

. המגזר

בתי הספר הלא רשמיים במגזר הערבי שייכים לעדות רשמי של המגזר הערבי-החינוך הלא

היסודי , חד את הגיל הרךחלקם כוללים במוסד א. )מבנה בתי הספר האלה אינו אחיד . הנוצריות

שפת ההוראה . הם מקבלים תלמידים מכל העדות עם העדפה לנוצרים(. אין חטיבות. והעל יסודי

ל זהה לבתי הספר הערביים הממלכתיים "ת. וברובם לומדים גם אנגלית או צרפתית, ערבית

.בתוספת שיעורי דת ושפה זרה

מאז )הם מנוהלים . א של משרד החינוךבתיכון המימון הו, ל חלקי ביסודי "הם גובים שכ

הם זוכים . אולם כיום האווירה בהם היא חילונית יותר מאשר דתית, י אנשי כמורה "ע( ומתמיד

הם –הבאה לידי ביטוי בבחירת התלמידים והמורים , לאוטונומיה רבה יותר מזו של הממלכתיים

.כ גבוהה"נחשבים לסלקטיביים ועל כן רמת ההישגים שלהם בד

בתחום החינוך הטרום יסודי -ניתן להצביע על שני הישגים בולטים בחינוך הלא רשמי 26בשנות ה

. משרד החינוך מזרים כספים –אחת הסיבות לכך היא כלכלית . ובבתי הספר התיכוניים

מונה מפקח נוצרי כאחראי על 8221בעבר בתי ספר אלה היו בפיקוח של מפקחים ערבים החל מ

. יםבתי הספר הדתי

סוגיות מרכזיות בחינוך הערבי בישראל

, עם הקמת המדינה פעלה מחלקה נפרדת לחינוך ערבים הפרדה או ביזור: מבנה המערכת

, היא פעלה בנפרד מבחינה מנהלית. שתפקידה היה לבנות ולארגן מערכת חינוך ממלכתית

( ש לצרכיה המיוחדיםשבו תוכל להשתמ, אולם לא היה לה תקציב עצמאי . )ארגונית וביצועית

המחלקה הייתה הכתובת היחידה לראשי הישובים בכל הקשור . בראש המחלקה עמד ו יהודים

לנוכח המצב . לא היה קשר בין בתי הספר הערבים לבין המחוזות השונים של המשרד. לחינוך

ל פי רעיונות ודרישות לביזור המערכת למחוזות ע 06בקשה של מעכת החינוך במגזר עלו בשנות ה

מתוך תקווה שהדבר יביא , מיקום גיאוגרפי תוך שמירה על אופיו המיוחד של בית הספר הערבי

החל 8216ב . לשיפור השירותים המנהליים והפדגוגיים שהמשרד מעניק לתלמידים ולמורים

שבסיומו בוטל האגף לחינוך ולתרבות לערבים ובמקומו התמנה , המשרד בתהליך ביזור הדרגתי

הביזור אכן שיפר את השירותים השונים והביא . ממונה על החינוך לערבים במזכירות הפדגוגית

ס וכן לשיתוף פעולה והרמוניה בין יהודים "לאחידות ולשוויון בדרכי הטיפול במורה ובביה

מפקחים מקצועיים נשארו כפופים –הביזור לא הושלם עדיין . ים העובדים בכל מחוזוערב

המפקח המקצועי אינו שותף לפעילות , מבחינה מנהלית ופדגוגית לממונה על החינוך הערבי

. המחוז

הדרישה לביזור לא תרד מסדר יומה של החברה הערבית בישראל וכן תגבר הדרישה – בעתיד

שתהיה קשורה לקימת אך תטפל בנושאים , גוגית לענייני החינוך הערבילהקמת מזכירות פד

. ייחודיים למגזר

?האם יש צורך בניסוח מטרות ייחודיות לחינוך הערביבכל דיון עולה השאלה מטרות החינוך

- 3 ב היהודים והערבים9הדעה בסוגיה זו חלוקה בקר

ימות מטרות של החינוך הערבי הישראלי של חוק חינוך ממלכתי אכן קי' יש הטוענים שבסעיף ב -

.שבו מוגדרות מטרות החינוך של כל תלמידי המדינה,

שכן המחוק ק לא התייחס , פעל החינוך הערבי ללא מטרות 06יש הסבורים כי עד אמצע שנות ה–

.חלק מהמטרות כגון נאמנות לעם היהודי לא התאימו להם. בניסוחיו לאוכלוסייה הא יהודית

סברו כי מוקדם לנסח מטרות לחינוך הערבי בגלל המתיחות והיחסים הלא מגובשים בין היו ש -

.ישראל לערבים

מגמות "שתנסח ועדת ידליןיגאל אלון מינה את , נעשה ניסיון ראשון לניסוח מטרות 06בשנות ה

ות הצהרת מגמ(. נושאים בעייתיים לא הופיעו בהצהרה זו)ואלה אושרו , " יסוד לחינוך הערבי

היסוד הינה בבחינת הכרה בייחודו של המיעוט הערבי בישראל ובזכותו להשתית את חינוך ילדיו

אשר השר ידלין ניסוח נועז יתר שעל פיו מתחנך הילד 16בשנות ה. על ערכי התרבות הערבית

עם זאת הילד . הערבי על ברכי התרבות הערבית כשם שהילד היהודי מתחנך על התרבות היהודית

על אף היותו ניסוח מתקדם אין בו . שהיא תרבות הרוב במדינה, נפגש עם התרבות היהודית הערבי

. התייחסות למרכיב החאומי הערבי בישראל

ל למגזר הערבי והם השתמשו בספרים מתקופת "עם קום המדינה לא היו ת תוכניות לימודים

. המנדט

תכניות זהות למגזר היהודי 3 בוצותק 1ל ל "ניתן לחלק את ת. נאסר העיסוק בתכנים לאומיים

, (אזרחות, גיאוגרפיה, היסטוריה)תכניות מותאמות לצרכי המגזר , (אנגלית, מדעים, מתמטיקה)

(.עברית ולימודי דת, שפה וספרות ערבית )תכניות מקוריות הבנויות במיוחד למגזר

. הבעייתיות והקושי התעורר סביב התכניות מן הסוג השני והשלישי

. ל לבתי הספר של המגזר הערבי"להכנת ת( שעברו כמה גלגולים)ת כך הוקמה ועדות בעקבו

שבהן , לחינוך בגיל הרך נודעת חשיבות מיוחדת דווקא בחברות מתפתחות החינוך הטרום יסודי

אולם , נפתחו גני טרום חובה לילדי המגזר 06ב שנות ה . ילדים רבים חים בסיבה תרבותית דלה

הגננות זוכות . הם כפופים לבתי הספר היסודיים מבחינה מנהלית, היהודי בשונה מהמגזר

. לעצמאות מקצועית

כשהשיא היה בעשור , היקף התלמידים גדל מאוד מקום המדינה ועד היום החינוך היסודי

3ניתן להצביע על מספר מאפיינים בחינוך היסודי .האחרון

ילדים לכל ' כמו כן קיים פער ביחס שבין מס. ירבה וגדולה מזו שבמגזר היהוד -צפיפות בכיתות

הגידול במספר התלמידים אינו מלווה בשיפור באיכות הלימודים –רמת הישגים . עובד הוראה

. וברמת ההישגים

, רמה נמוכה של מורים, נקודות התחלה שונות3 סיבות ביחס למגזר היהודי' ניתן להצביע על מס

חלוקת משאבים , מצב כלכלי, תנאים חברתיים שונים, לימודרי ה[איכות ס, תנאים פיסיים קשים

.מעורבות הורים והמנהיגות נמוכה, לא שוויונית

שעות תקן בסיסי 3 ס"משרד החינוך מקצה שני סוגים של שעות לביההקצאת משאבי הוראה

המחולקות לפי קריטריונים שווים לכל בתי הספר ושעות אחרות שמטרתן לתת מענה לצרכים )

( מכיוון שלא הוגדרו צרכיו של המגזר הערבי שרובן מופנות למגזר היהודי)קבוצות ייחודיות של

. ד הוזרמו שעות טיפוח גם מגזר הערבי"החל מתשנ

גם המועמדים . בבתי הספר היסודיים הערבים השתפרה מאוד במהלך השנים רמת המורים

. להוראה עלו ברמתם

ידוד מצד המשרד המבקש מהמורים לעודד פעילות זוכים לע יוזמות וחידושים חינוכיים

המורים נדרשים לגלות יחס הוגן וגישה ליברלית כלפי התלמידים . מחשבתית עצמית של תלמידים

שדפוסיהם , אולם רבים מן המורים . להקים ועדי כיתה והורים , לטפח פעולות חברתיות,

בשנים האחרונות הופעלו . טליותפרונ, מסורתיים סמכותיים עובדים עדין בשיטות מסורתיות

3כמה פרוייקטים

לתלמידים בעלי " בצוותא"פרוייקט אוריינות , מיקוד למידה, וקבוצות חקר למידה שיתופית

ובנוסף ניתן לראות ניצנים ראשונים של בתי . ,חינוך ליצירתיות, צרכים מיוחדים בכתה הרגילה

. ספר ייחודיים

הוקמו מעבדות טכנולוגיות , (בתיכון ובחטיבות)מגזר ועלת בפ הרפורמה בחינוך הטכנולוגי

.ממוחשבות ומצוידות

מוטמעות באמצעות מדריכים שהוכשרו לכך וכן מתקיימים קורסים שיטות הוראה חלופיות

. מתקיימות גם השתלמויות בנושא הוראה בכיתות הטרוגניות. למהלים מעוניינים להוביל שינוי

המסורתי , הובילו למאבק בין הישן לחדש 26ימים מאז שנות ההמתקיתהליכי שינוי והתחדשות

. רוב המורים עדין אינם יודעים להתמודד עם אווירה פתוחה בכתה. והמודרני

, ארבע שנתיים, תיכוניים תלת שנתיים) .לזה שבמגזר היהודי דומה במבנהוהחינוך העל יסודי

התאוצה שלו בשנות . גם במגזר הערבימתקיים ( חטיבות)ביצוע הרפורמה . (שש שנתיים, מקיפים

גידול . הובילה לימוד בהקבצות אולם העדר שביעות רצון הוביל להוראה בכיתות הטרוגניות 26ה

אחת הבעיות . ניכר חל בבתי הספר התיכוניים אולם קצב הבינוי והפיתוח לא גדל במקביל

שיעור הזכאים לבגרות אמנם. המרכזיות שבהן עסקו היא בעיית ההישגים הלימודיים הנמוכים

ניתן לצפות שהזכאות תעלה אודות לתכניות . עולה אך הפער בינו לבין המגזר היהודי עדין גדול

תכניות . תוכנית מיכאל , "הזדמנות שנייה"תכנית , ר"תכנית מב( 3 בדומה למגזר היהודי)הטיפוח

.אלה הובילו לצמצום פערים

בין היתר בשל שינוי בעמדת החברה , ולוגי והמקצועי כמו כן גדל מספר התלמידים בחינוך הטכנ

. הערבית כלפי החינוך המקצועי

והיא , נשירת תלמידים ממערכת החינוך הערבית קיימת בכל שלבי החינוך – נשירה מבתי הספר

שיעור . אם כי בעבר היא הייתה חמורה יותר, מחמירה ככל שעולים בשלבי החינוךהולכת ו

. מאשר בקרב הבנים 2ול פי הנשירה בקרב הבנות גד

3 הסיבות העיקריות לנשירה מבתי ספר על יסודיים במגזר הערבי

מגוון מצומצם של תוכניות ומסגרות מתאימות . 2הישגים נמוכים בשל העדר השכלה בסיסית . 8

מחסור בכוח . 9קשיי הסתגלות למסגרת . 9משפחתיות , חברתיות, בעיות כלכליות . 1. לכישוריהם

מחסור בחדרי לימוד . 6ס "ון קבאדם כג

' יחד עם זאת המערכת פעלת להתמודדות עם הנשירה ובשלבי החינוך הנמוכים גדל מס

. התלמידים

. הגברת מאמצי המשרד, התפתחות החברה הערבית3 הסיבות להתמשכות מגמה זו

ר חינוך שפיגר אח, הינו אחד מהישגיה הבולטים של מערכת החינוך במגזר הערביחינוך בנות

. כיום ברוב בתי הספר הערבים בישראל נהוג חינוך מעורב . הבנים בחברה הערבית המוסלמית

. השיפור במצב החינוך לבנות קים גם בקרב הבדואים בנגב

בתחילת שנותיה קלטה מערכת החינוך הערבית מורים עובדי הוראה ומערכת החינוך הערבית

במהלך השנים ננקטו . ורובם היו לא מוסמכים כלה אקדמית וחסרי הכשרה פדגוגיתחסרי הש

פעולות שונות שבעקבותיהן ירד שיעור המורים הלא מוסמכים בצורה דרסטית ורמת השכלתם

שניכר במיוחד בחינוך , ( פמיניזציה)בנוסף מתקיים תהליך נישוי . של המורים עולה בהתמדה

. היסודי

כמו כן . די הגברים פרט למפקחות על הגניםלעומת זאת תפקידי ניהול ופיקוח מצויים ברובם בי

.ניתן למצוא מספר גדול של מנהלות בחינוך המיוחד

חלק , בשל מגבלות התעסוקה של משכילים ערבים הפכה מערכת החינוך למקום תעסוקה המרכזי

. ניכר מההנגה הערבית עסק בעבר בהוראה

בעיקר ביישובים עירוניים 66 החל לפעול בשנות ה -החינוך המשלים –החינוך הבלתי פורמאלי

הפעילות השכיחה ביותר בקרב בני הנוער הערבים . י העקרונות הנהוגים במגזר היהודי "ופעל עפ

. היא תנועת הנוער הצופה

עמד 26בנת ה. במהלך הזמן התפתחה הפעילות הבלתי פורמלית מבחינת היקפה והמגוון שלה

מינהל זה מפעיל כיום את כל התחומים . ח ערבילראשונה בראש מינהל החברה והנוער במגזר מפק

. ח"הקיימים במגזר היהודי כולל של