38

חשיבותו של מי שאינו מצווה ועושה אית� הנקי�

:פרקי ראשי

שכר מקבל –ועושה , א' מי שאינו מצ9וה. 1

המצ9וה ועושה גדול לאי� שיעור . 2

מה שכרו של מי שאינו מצ9וה ועושה. 3

הדיוטאיזהו הפטור מדבר ועושהו שנקרא . 4

הסתייגות. 5

ר מקבל שכ–ועושה , א% מי שאינו מצווה

יותר ממי שאינו מצ9וה , גדול המצ9וה ועושה "–חנינא ' מפורסמת היא קביעתו של ר

א כי לא , מניסוחה של קביעה זו משמע שא' מי שאינו מצ9וה ועושה גדול הוא. 1"ועושה

, אבל מכל מקו: "�"כדברי הרמב, ובכל מקרה יש חשיבות למעשהו–כמו המצ9וה ועושה

. 2"שכר יש לו

מעיד שהייתה כעי� התמודדות על , עצ הצור� לומר את המשפט הזה: �יתרה מכ

כלומר שיש סיבות שבגלל� היינו אומרי שדווקא מי שאינו מצ9וה –השאלה מי גדול ממי

. ל שקלו את הסיבות השונות והכריעה לטובת המצ9וה ועושה"וחז, ועושה גדול יותר

א נשמטת "א ע"א ובקידושי� ל"ז ע"מא פבבא קבובגרסא ; א"ע' עבודה זרה ג, א"ח ע"בבא קמא ל 1

".יותר"המילה .א"א ע"קידושי� ל, �"חידושי הרמב 2

39 äùåòå äååöî åðéàù éî úåáéùç

, ה מי שאינו מצ9וה ועושה גדול יותר מבאר שעובדת קיומ של היבטי שב)ש(� "הרמב

ובתחילה הכריז שהוא יעשה סעודה גדולה , שהיה סומא, מוכחת מדבריו של רב יוס'

כיוו� שאז הוא יהיה בבחינת , לחכמי כשיבוא מישהו ויגיד לו שעיוור פטור מ� המצוות

ורק ! ולוכ� הוא יקבל שכר יותר גד, ורב יוס' סבר שמצב זה עדי', אינו מצ9וה ועושה

.3חזר בו רב יוס' מדעה זו, חנינא' ל של ר"כששמע את קביעתו הנ

ה� שגדול המצ9וה ועושה וה� שג מי שאינו : על שני היבטיה–חנינא ' קביעת ר

, יש לה שכריש לה שכריש לה שכריש לה שכראשה שלמדה תורה : ""י הרמב" הובאה להלכה ע–מצ9וה ועושה חשוב הוא

וכל שאינו מצ9וה ועושה אי� שכרו , שהאבל אינו כשכר האיש כיוו� שאינה מצ9ָוה ועו

כמו למשל בהלכות , עניי� זה מובא ג במקומות נוספי בהלכה. 4"כשכר המצ9וה ועושה

על פי הראשוני שאשה יכולה לבר� על ציצית מפני ' מג� אברה'ש מבאר ה, ציצית

.5שיש לה שכר כמי שאינו מצ9וה ועושה

מודגשת ביתר שאת בתחילת מסכת עבודה , חשיבותו של מי שאינו מצ9וה ועושה

ה , מר בריה דרבינא אומר ש שא' על פי שהגויי מקיימי שבע מצוות בני נח. 6זרה

שאפילו עובד כוכבי "מאיר ' הגמרא מקשה על כ� מדברי ר; אינ מקבלי עליה� שכר

, עושהשאי� מקבלי� עליה שכר כמצווה ו: "ומתרצת, "הרי הוא ככה� גדול, ועוסק בתורה

, מכא� עולה שלא רק שמי שאינו מצ9וה ועושה יש לו שכר". אלא כמי שאינו מצווה ועושה

!7אלא ג מדרגתו גדולה עד כדי כ� שמשווי אותו לכה� גדול

מכל אשר ראינו עולה לכאורה שההבדל בי� המצ9וה ועושה למי שאינו מצ9וה ועושה

אלא –וא' לשני יש שכר , ו� יש לו שכרהראש: 'כמותי'אלא כביכול , אינו גדול ומכריע

מפני שיצרו של : ששכר הראשו� גדול יותר מפני סיבות שונות שאות� מבארי הראשוני

מפני שהוא מתאמ# יותר לקיי את הִמצָוה כיוו� שבוראו ציווהו על , 8המצ9וה גדול יותר

.א"ז ע"וכ� בבא קמא פ, קידושי� ש 3סעי' (ו "אחריו הלכו הטור והשולח� ערו� ביורה דעה סימ� רמ; ג"הלכה י' הלכות תלמוד תורה פרק א 4

.)'ו .� בקידושי�"� והר"והרמב' ל פי התוסע'; ז ב"מג� אברה על אורח חיי י 5 .א"ח ע"וכ� בבא קמא ל, א"ע' ד' ג 6נראה ליישב את תמיהתו ? שא כ� מה השאירו למצווה ועושה, תמה על כ�)א"ח ע"בבא קמא ל(א "הרשב 7

לעומת מי , מכה� גדוליותריותריותריותרהמדייקי מהמדרש שהתורה יקרה , )א"ע' ג(פ דברי התוספות בעבודה זרה "ע

. כה� גדולככככנו מצווה ועושה שהריהו רק שאיאי� יצר הרע תאב אלא בדבר שהוא ")'הלכה ד' יומא פרק ו(וכעי� דברי הירושלמי , א"א ע"קידושי� ל' תוס 8

. שיצר הרע שוקד לבטל עשיית דבר שהוא מצוה–ופשוט שכ� הוא ג בכיוו� ההפו� , "אסור

40 ïé÷ðä íúéà

לפו צערא " ולכ� הוא דואג יותר ו10מפני שהשט� מקטרג עליו לבטלו מהִמצָוה, 9כ�

העיקר הנלמד מכא� הוא שמעשי שניה חשובי , מכל מקו. וכיוצא בזאת11"אגרא

.ובעלי ער�

המצווה ועושה גדול לאי� שיעור

מסוגיות רבות בגמרא ובפוסקי עולות , אול בניגוד לכל אשר ראינו עד עתה

ומשמע , אמסקנות הסותרות לחלוטי� את ההנחה שג מי שאינו מצ9וה ועושה גדול הו

אבל כמעט מכל הבחינות אי אפשר להשוות , מה� שאמנ אולי יש לו איזה שכר כלשהו

ומעמד מעשיו של האחרו� עדי' לאי� , את חשיבות מעשיו לאלה של המצ9וה ועושה

:12נציי� שלושה מקרי כאלו. שיעור

מבארת שא לאשה 13 המשנה במסכת סוטה::::זכות התורה המגינה על סוטהזכות התורה המגינה על סוטהזכות התורה המגינה על סוטהזכות התורה המגינה על סוטה. . . . 1111

אזי זכות זו מעכבת את המוות הקשה של מי שנמצאה , במי סוטה יש זכותשהושקתה

? מהי זכות זו שמגינה על הסוטה: שואלת על דברי המשנה14הגמרא במקו. אשמה

! הלא היא אינה מצ9וה ועושה, א נאמר שזו זכות התורה שהאשה למדה: ומהפכת בעניי�

: � מסכ רבינא את הסוגיה ואומרלאחר דיו� ארו. כ� שלא נית� לומר שזו זכות התורה

, אכ�? ומה שהקשו שהיא אינה מצ9וה ועושה; בכל זאת זכות התורה היא זו שמגינה עליה

אלא בזכות שבאה מכ� שהיא , לא מדובר בזכות שבאה מחמת עיסוק עצמי שלה בתורה

15בכ� שהיא טורחת להביא את בניה, מסייעת ללימוד התורה של המחוייבי בלימוד

)י"ראה רש(מדרש ומסייעת לבעלה ללמוד תורה לבית ה16.

.א"ע' ז ג"ע' תוס 9

.א"א ע"א קידושי� ל"ריטב 10

מקור . ז"קט, ז"פ' עמ)פלדמ�' מהד(� "ובדרשות הר, וראה ג בנימוקי יוס' ש, ש ש"תוספות הרא 11

.ג"כ' אבות ה–הביטוי .אביא דווקא דוגמאות בדיני הנוגעי לנשי, מכיוו� שהקשר דיוננו הוא תלמוד תורה לנשי 12 .'משנה ד' פרק ג 13 .א"א ע"סוטה כ 14 מתייחס ג )גמרא ש(" דמקרי� ומתניי� בנייהו"שכ� א נאמר שהביטוי , הכוונה לבניה הגדוליד "לענ 15

אי אפשר ג לתר# כדברי . שהרי א' ה אינ מצווי, אזי אי� כל הבדל בינה לביניה, לבני קטני

מפני –ות מצ9וה שקט� עדי' מאשה כיוו� שהוא עתיד להי)בעניי� אחר, י"ז הוצאת מ"מצווה רנ(המנחת חינו�

41 äùåòå äååöî åðéàù éî úåáéùç

שאינה מצ9ָוה , לא רק שמעשה הלימוד של האשה: בוא וראה מה אנו למדי מכא�

באגרא דמקרי� ("הסיוע הסיוע הסיוע הסיוע אלא אפילו שכר –איננו חשוב דיו כדי להעניק לה זכות , ועושה

, כלומר. 17עצמי שלהלמי שמצ9ֶוה על לימוד תורה גדול יותר משכר לימוד התורה ה...") 'וכו

דהיינו הסיוע ללימוד תורה של מי –ג מעשה הקשור לִמצָות תלמוד תורה רק בעקיפי�

.18 גדול וחשוב הרבה יותר מקיו מצוה זו על ידי מי שאינו מצ9וה בה–שמצ9וה על כ�

א' א , שבכל זאת לא ייתכ� שעדי' לסייע לכאלה שפטורי מ� המצוה מאשר לקיי את המצוה עצמה

מוכרח שמדובר בבני מעל , ממילא. )17ראה הערה (ועוד שאי� הלכה כדברי המנחת חינו� ; כפטור ועושה

ימוד תורה של בני קטני בכל זאת נראה של::::הערת מערכתהערת מערכתהערת מערכתהערת מערכת. [ת"שמצווי בעצמ על ת, מצוה"גיל בר

אי� העול מתקיי אלא בשביל הבל "ל האריכו להפליג בשבח לימוד ואמרו ש"שהרי חז, עדי' יותר

ועוד " אי� מבטלי� תינוקות של בית רב� אפילו לבניי� בית המקדש"ו, "פיה של תינוקות של בית רב�

בבא (ה מיוחדת המסדרת את אופ� לימוד ויהושע ב� גמלא א' תיק� תקנ, )ב"ט ע"ראה שבת קי(רבות כהנה

].?מה יהיה על בחרות, א ילדי לא ילמדו בקטנות, מלבד זאת. )א"א ע"בתרא כ שהנטפל לעושי מצוה )ב"ע' מכות ה( את חשיבות הסיוע ללימוד תורה נית� להסביר על פי דברי הגמרא 16

וכדברי המעשה רוקח '; צ9וה ועושהמ'ג המסייע נחשב כביכול בבחינת , כלומר. מקבל שכר כמוה

שהמסייעת , א"וכ� פסק הרמ, " כמצווה ועושה כמצווה ועושה כמצווה ועושה כמצווה ועושהיש אופ� שנוטלת שכר", )'כ' הלכות סוטה ג"על רמב(בסוגייתנו

שלה –שלי ושלכ "עקיבא לתלמידיו ' הוא שאמר ר. )'ו סעי' ו"ד סימ� רמ"יו(" חולקת שכר בהדייהו"ללמוד

ש (" שמנדנדות שינה מעיניה ובאות לחיי העול הבא"הגמרא על הנשי וכדברי , )א"ג ע"כתובות ס(" הוא

באקרויי בנייהו לבי ? במאי זכיי�, נשי ")א"ז ע"ד' י(זוהי ג משמעות הגמרא בברכות . )ש"עיי, א"ב ע"ס

וה ה המעשי האמורי –" כנישתא ובאתנויי גברייהו בי רבנ� ונטר� לגברייהו עד דאתו מבי רבנ�

. 'זכות דתורה'בסוטה כשאומר שאי� , )י"הוצאת מ, ז"מצווה רנ(ובדומה לכ� היא שיטתו של המנחת חינו� במצוות כבוד חכמי 17

ואפילו קט� , א� יש חיוב לעמוד מפני אשת תלמיד חכ, חיוב לעמוד מפני אשה חכמה שלמדה תורה

להלכה הכריעו רוב הפוסקי , מכל מקו. חכ עדי' מאשה חכמה כיוו� שבעתיד הוא יהיה גדול ומצ9וה

ושדי )ז"י' מ סי"חו(וכ� ברכי יוס' , )ח"כ' ד סי"יו(ת בית יהודה "וראה שו, שלא כשיטת המנחת חינו� בעניי� זה

.)ו"כללי אות שט(חמד א' על פי , תורה תלמודתלמודתלמודתלמודשוטה שהייתה לה זכות : "פסק לכאורה נגד הגמרא, "יש להעיר שהרמב 18

ומשמע – )ש"ובדומה לכ� בפיהמ', כ' הלכות סוטה ג(" מוד תורה הרי זכות זו תולה להשאינה מצווה על תל

שהרי , ג כיצד אפשר לומר כ�"א� צע. שהזכות שמגינה על האשה היא זכות לימוד התורה שלה עצמה

הגמרא הכריעה בצורה חד משמעית שלא מדובר בזכות לימודה העצמי אלא זכות הבאה מחמת סיוע

הוא " מקרי� ומתניי� בנייהו" הבי� ש"לכאורה אפשר לתר# שהרמב. [של המצווי בכ�לתלמוד תורה

וא כ� מלבד העזרה ללימודו של המצווה , )י"ושלא כרש( דהיינו שמלמדות אות ממש –כפשט הלשו�

אבל לא ייתכ� להסביר כ� כיוו� שלפיכ� –ולכ� יש זכות , תורה בעצמהומלמדתומלמדתומלמדתומלמדתהיא ג לומדת , ועושה

"בקושיה זו על פשט הרמב, אכ�]. כלל אינו ממי� העניי�" ר� להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשאונט"

אלא רק , לבאר את מהות הזכות"ותיר# שאי� כוונת הרמב, ) ש"על הרמב(רוקח "הרגיש המעשה

' תורהסוטה שיש לה זכות תלמוד , 'והכי קאמר: " שהזכות תולה לה בגלל התורה–להורות על עיקר הדי�

42 ïé÷ðä íúéà

מובאת מחלוקת 19 בתחילת מסכת סוכה::::דברי התנאי אודות סוכת הלני המלכהדברי התנאי אודות סוכת הלני המלכהדברי התנאי אודות סוכת הלני המלכהדברי התנאי אודות סוכת הלני המלכה. . . . 2222

כדי להוכיח את שיטתו שג . וחכמי בדבר גובהה המירבי של סוכה כשרהיהודה ' של ר

יהודה מעשה מהלני המלכה שישבה ' מביא ר, סוכה הגבוהה מעשרי אמה כשרה היא

והיו זקני נכנסי ויוצאי לסוכתה ולא העירו לה שהסוכה , בסוכה גבוהה מעשרי אמה

ופטורה , הרי הלני היא אשה? ה זהכיצד אתה מביא ראיה ממקר: השיבו לו חכמי. פסולה

ובהכרח היה בה קט� שאינו , הלא היו לה שבעה בני: יהודה' השיב לה ר. מ� הסוכה

שציוו –וידוע שהלני עשתה את כל מעשיה על פי חכמי ; צרי� לאמו ויש בו מצות חינו�

מצות וא כ� היא בוודאי קיימה את דברי חכמי וחינכה את בניה ל–על חינו� הבני

.ולכ� מסתבר שסוכה זו הייתה כשרה, סוכה כהלכתה

: יהודה' קשה על ר, לפי ההנחה שג מי שאינו מצ9וה ועושה מקבל שכר משמעותי

מדוע הוא לא השיב לה שלמרות ; חכמי דחו את ראייתו מפני שאשה פטורה מ� הסוכה

ינה מצ9וה כדי לקבל שכר כא–זאת היתה להלני סיבה טובה לקיי את מצות סוכה

יהודה מהלני ' כיצד ה דחו את הוכחת ר: קושיה זו קשה ג על חכמי עצמ? ועושה

והרי ג מי שאינו מצווה ועושה גדול הוא ויש לו , בתשובה שהיא אשה ופטורה מ� הסוכה

מדוע לא העירו לה שהיא לא , ובמיוחד קשה על הזקני שבאו לבקר בסוכתה! ?שכר

? ועושה כיוו� שסוכה זו היא פסולהמקבלת שכר כאינה מצווה

אבל , בעיקר הלימוד אינה מצווה, כלומר–' פ שאינה מצווה ועושה"אע '– כלומר כדינו שאמרו בגמרא –

דמהגמרא הוא , ולפי שזה מעיקר הדי� לא חש לבאר. מכל מקו יש אופ� שנוטלת שכר כמצווה ועושה

חולק "א� דחוק בהרבה לומר שהרמב, "ואמנ תירו# זה הוא דחוק מעט בפשט הרמב". יוצא

א "שליט' ג'הרב מיכאל חג. )שמצביעי שמקור דבריו הוא בגמרתנו, ראה כס' משנה ומגדל עוז(לחלוטי� על הגמרא

שהמסייע למצ9וה )16הערה (לאור מה שכתבנו לעיל , העירני שנית� להציע תירו# הול יותר לשאלה

היא זכות הסיוע למצווי ' זכות דתורה' אכ� אוחז בקביעת הגמרא ש"הרמב: מקבל שכר ממש כמוהו

זכותה הרי שאפשר להגדיר את, א� מכיוו� שעל ידי סיוע זה האשה נעשית במדרגת הלומדי, בכ�

.)"זכות תלמוד תורה"שאכ� נוקט שסיוע יוצר , ו"ססעי' ח "קע' סיע "ש אה"וראה ערוה(ממש " זכות תלמוד תורה"כ

שא תשתה תדע שהזכות תולה , ללמד את בתו תורהחייב אד "–דברי ב� עזאי במשנה , בעניי� זה

; שהזכות נובעת מלימוד התורה העצמי של האשה, " נראי כפשט דברי הרמב– )'משנה ד' סוטה פרק ג(" לה

מפני שא , אי� לפרש שב� עזאי מתכוו� שצרי� לגלות לבת את העובדה שזכות כלשהי יכולה להג� עליה

לכ� סביר יותר להניח שכוונתו לומר שצרי� ; לא רק את הפרט הזהא" תורה"כ� אי� צור� ללמד אותה

לפי הסבר זה עולה שתשובתו ! הבאה מחמת הלימוד–ללמד את הבת תורה כדי שתהיה לה זכות תורה

שבאמת , מבטאת את הכרעת הגמרא)ש(" כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה תפלות"אליעזר ' של ר

, ולכ� אי� זה מועיל כלל ללמד אותה תורה, ו חשוב כלל לעניי� זכותלימוד התורה העצמי של האשה אינ

.)א" כר"וזהו מקור נוס' לפסיקת הרמב(ואפשר באותה מידה של תועלת ללמדה תפלות .ב"ע' ד' ב 19

43 äùåòå äååöî åðéàù éî úåáéùç

כול סברו שחשיבות המעשה , יהודה וג חכמי וג זקני' אלא עולה מכא� שג ר

עד שאי� בכלל מה להביא מִעניי� זה תירוצי , היא כה זניחההיא כה זניחההיא כה זניחההיא כה זניחהשל מי שאינו מצ9וה ועושה

, יכנראה שאפילו אד העושה את כל מעשיו על פי חכמ. או קושיות למעשי של אנשי

ולכ� לא נדרי� –אי� לנו כל סיבה להניח שהוא רוצה לקיי ִמצָוה כאינו מצ9וה ועושה

.20מפני מיעוט החשיבות שבדבר, אותו אליבא דהלכתא

א היא , פוסק שלמרות שאשה פטורה מציצית21א" הרמ::::ציצית ליד קבר אשהציצית ליד קבר אשהציצית ליד קבר אשהציצית ליד קבר אשה. . . . 3333

"המשנה, זאתלמרות . אפילו בברכה, רוצה להתעט' בציצית היא רשאית לעשות כ�

לעג 'ואי� בזה משו , שמותר לעבור ע ציצית מגולה ליד קבר של אשה22ברורה כותב

. מכיוו� שהאשה פטורה מציצית ג בחייה', לרש

לבר� על כ� וא' , הרי האשה יכולה ללבוש ציצית בחייה: הסבר זה לכאורה אינו מוב�

במי שעובר ליד קברה ע ' שלעג לר'מדוע אי� , א כ�; לקבל שכר כאינה מצ9ָוה ועושה

"ועוד שהמשנה! הרי כעת היא כבר לא יכולה לקיי את הִמצָוה ולקבל את השכר? ציצית

שאינ יכולי לקיי את "הוא מפני ' לעג לרש'שטע איסור ) ש(ברורה עצמו כתב

: מ� המצוותפטורפטורפטורפטוראד שמת הריהו , מלבד זאת. ג באשהכמוב� וזה שיי� –" המצוות

אומרת )א"ב ע"פ(הגמרא ביומא : מהשתלשלות סוגיה זו באחרוני מתחזקת מסקנתנו עשרת מוני 20

הקשו על כ� )ש(ישני ' התוס. ואילו האשה פטורה מחינו�, על האב בלבדשמצות חינו� מוטלת

או , ותירצו שהיה לבניה אב שחינ� אות! ממנו עולה שיש על הא חיוב לחנ� את הבני, ממעשה דהלני

ס "עקיבא אייגר בגיליו� הש' ר. למרות שלא הייתה מחויבת בדבר" למצוה בעלמא"שהיא עשתה זאת

ואי� אפשר , מדרבנ� בחינו�מחויבתמחויבתמחויבתמחויבתשמפשט הגמרא משמע שהלני הייתה , על תירו# זה הקשה)סוכה ש(

' י ותוס" ד� באריכות במחלוקת רש)'ב' סוכה סי(הקהילות יעקב . ע"ונשאר בצ? להגיד שהיא פטורה לגמרי

' ל רותיר# על פיה את קושייתו ש, על חיוב והוצאת אחרי ידי חובה בברכת המזו�)א"ח ע"ד' מ(בברכות

אבל היה על הבני עצמ חיוב מדרבנ� לקיי , להלני באמת לא היה חיוב לחנ� את הבני: עקיבא אייגר

)'סוכה סימ� ג, משנת אליהו(אליהו מישקובסקי ' ר. והיא רק עזרה לה לקיי את חיוב, את מצות סוכה

, )ש"עיי(את דבריו ודחה , הקשה באריכות על סברת הקהילות יעקב שהבני עצמ מחויבי מדרבנ�

מפני שטוב להרגיל את , לחנ� את בניה במצות סוכה' עניי�'ולבסו' הסביר שלהלני המלכה היה רק

א כל הסיפור היה רק על : ועתה נראה. שהרי בעתיד יהיו מצווי, ג א אינ מצווי, הבני במצוות

די' ממנו לקבל שכר כאינו מצ9וה לכאורה בוודאי ע, שבגללו היה כדאי לשבת בסוכה כשרה' עניי�'איזה

ג א אי� בכ� [הזה שטוב להרגיל את הבני במצוות ' עניי�'אלא על כרח� מוכח שאפילו ה! ועושה

.חשוב יותר ממעשהו של מי שאינו מצ9וה ועושה, !]אפילו חיוב מדרבנ� .'ז סעי' ב"י' ח סי" או 21 .פ אחרוני"ע', ג אות ה"כ' סי 22

44 ïé÷ðä íúéà

מת לא צרי� לקיי . 23"נעשה חופשי מ� המצוות, כיוו� שמת אד–' חפשיבמתי '"

הוא למעשה על כ� שהמת אינו יכול לקיי את ' לעג לרש'ומכא� שאיסור , 24מצוות

שג היא , הדבר דומה עוד יותר לאשה, א כ�; !)דוק היטב(המצוות כאינו מצ9וה ועושה

פ שבחייה היא יכלה לעשות "אע, ועושהכעת לא יכולה לקיי את המצוות כאינה מצ9ָוה

25?ומדוע אי� זה כ�, ולפיכ� עניי� לעג לרש בציצית צרי� להיות ג לגבי אשה–זאת

חשיבות המעשה של מי : התשובה העולה מכא� זהה למסקנת הדוגמאות הקודמות

עד שאיננו צריכי לקחת בחשבו� שמי שאינו מצ9וה ועושה , שאינו מצ9וה כל כ� שולית

.'לעג לרש'לכ� אי� לחשוש לכ� מצד ; יבחר לעשות את הִמצָווה

מה שכרו של מי שאינו מצווה ועושה

מכל המקורות הללו עולה שישנו הפרש גדול בי� חשיבות מעשיו של המצ9וה לבי�

' כמותי'הפרש זה אינו יכול לבוא כתוצאה מהבדל . חשיבות מעשיו של האינו מצ9וה

אלא חייב להיגר כתוצאה מהבדל , שיבות של שני הצדדיהנובע משקלול טעמי הח

� את הסיבה שגדול המצווה " בש הרמב27א"כ� מבאר הריטב. 26 בי� השניימהותימהותימהותימהותי

.ב"א ע" שבת קנ 23א "ד ע"בבא בתרא ע' להרחבה בסוגיה זו עיי� במקור היסודי בתוס; ולכ� תכריכיו פטורי מציצית 24

י שאי� צור� לשי תכריכי "א שמביא את המרדכי בש ר"ד סימ� שנ"ח על יו"וראה בב, ומקבילותיו

לת ציצית הט, כיוו� שרבי אינ הולכי ע ציצית והיות שבחייה ה לא קיימו את המצוה, למת

הפוסק א' הוא , ה"המביא את האור זרוע בש ראבי, ראה ג בדרכי משה. בתכריכיה תהיה כלעג לרש

סוגיה . ולהפ� אצל מי שלא נהג ללבוש ציצית, שמי שהיה רגיל בציצית בחייו יש להטיל ציצית בתכריכיו

.וראה ההערה הבאה, באשה' לעג לרש'זו משפיעה על מסקנתנו בעניי� ממילא ייתכ� שכל חייה היא לא קיימה , לדחות זאת בהסבר שכיוו� שהאשה פטורה מהמצוהאי� 25

, שכ� מעיקר הדי� ייתכ� שג האיש לא קיי כל חייו את המצוה–וא כ� אי� בדבר שו לעג לרש , אותה

הוא ולכ� ג אצל איש תיתכ� מציאות שכל חייו, כי חיוב ציצית חל רק א לובשי בגד של ארבע כנפות

א� די� לעג לרש בציצית , אמנ כיו ההלכה מחייבת את האיש ללבוש טלית קט�. לא קיי את המצוה

וכמו , ובזמנ לא היה האד מחויב ללבוש דוקא בגד של ארבע כנפות)א"ח ע"ברכות י(הוא מהגמרא

.)א"א ע"מנחות מ(האמורא קטינא שלא לבש ציצית כל ימיו שכל הסיבה לסעודת בר מצוה היא שהנער עובר , )ז"ל' של שלמה בבא קמא זי(ל "כפי שמסביר המהרש 26

' חלק ב(ת בני בני "א על כ� בשו"ר שליט"וראה מה שביאר אמו, ממדרגה של אינו מצ9וה למדרגת מצ9וה

גדול העושה מאהבה "נאמר " 'גדול המצ9וה ועושה וכו"ר שכנגד "ה שהקשה אמו"עיי� עוד ש בהג. )ז"י' סי

כ מוצאי את המצ9וה עושה מיראת העונש ואת שאינו מצ9וה "ובד, )א"א ע"סוטה ל(" ותר מהעושה מיראהי

יותר ממי שאינו מאהבהמאהבהמאהבהמאהבהותיר# שהכוונה היא שגדול המצ9וה ועושה ; שהרי מי מכריחו, עושה מאהבה

45 äùåòå äååöî åðéàù éî úåáéùç

הרבה יותרהרבה יותרהרבה יותרהרבה יותרולפיכ� שכרו , שהמצ9וה קיי גזירת מל�: "ועושה ממי שאינו מצ9וה ועושה

שציווה –' את רצו� הקיי בזאת, מי שמצ9וה ועושה: כלומר". מזה שלא קיי גזירת מל�

. ' ואילו מי שאינו מצ9וה ועושה לא קיי במעשיו את רצו� ה–עליו לעשות את ִמצָוה זו

כיוו� , ה נחת רוח ממי שאינו מצ9וה ועושה" שאי� לקב28בדומה לכ� נכתב בתוספות טו�

שהרי כל תפקיד , הוא כה מהותי' עניי� זה של קיו רצו� ה. שאי� במעשהו קיו מצָוה

אי� מה להשוות בי� מי שעושה דבר שהוא , לכ�; 29'האד בעול הוא לעשות את רצו� ה

כיוו� שה אינ נמצאי , צ9ָוה לעשותו לבי� מי שעושה ִמצָוה שהוא אינו מצ9וה בה

.30באותו מישור

ג מי שאינו מצ9וה ועושה , למעשה, מדוע–לאור הבדל מהותי זה בי� השניי , א כ�

שאומר שג אד שאינו מצ9וה , �"את זאת מבאר הרמב? הו זה שכרמקבל על מעש

' מטוב לבב וחסידות הכניס עצמו לעשות מצוות ה"כיוו� ש, ועושה ראוי לקבל שכר

. 31"יתבר�

לכל מצו:ת : נית� להרחיב את הסיבה לקבלת השכר, �"בהמש� לדברי אלו של הרמב

, לכ�; משפיעות על עושיה� לטובהוכל המצוות , התורה יש טע נסתר ומשמעות עמוקה

אמנ הוא לא מקבל את השכר המגיע , פ שאינו מצ9וה עליה"מי שמקיי את הִמצָוה אע

היוצאת לאד התועלתהתועלתהתועלתהתועלתא� מכל מקו הוא מרוויח את , קיו הִמצָוהקיו הִמצָוהקיו הִמצָוהקיו הִמצָוהלאד על עצ

שהרי אחת התוצאות , והיא ההשפעה הטובה שיש למצוות על האד–מִמצָוה זו

מי שעושה מצוות "� ש"לכ� אומר הרמב. 32המצוות ה� צירו' וזיכו� האדהגדולות של

שכ� משמע ממנו ( א� כמדומה שתירו# זה אינו עולה בקנה אחד ע פשט הדברי –] מאהבה[מצ9וה ועושה

גדול העושה "ולפי דברינו נית� להסביר ש; )הוא איננו גדול ממי שאינו מצ9וה ועושה מאהבה, שא המצ9וה עושה מיראה

.ל"וק, נאמר על שניי המקיימי את המצָוה באותה רמת חיוב" 'מאהבה וכו . א"א ע"קידושי� ל 27 .)ח"כ' ג(' אלבו בספר העיקרי יוס' וכ� כתב ר, א"א ע"על הסוגיה בקידושי� ל 28 .ועוד, )ה והנה איש"ד(' וכ� בבמדבר רבה כ, א"ז ע"ובברכות י' עיי� במדרש תנחומא ויקרא א 29

ה רוצה "המבארי שהקב, )ח"פ"ז"פ, פלדמ�' מהד(� " ובדרשות הר)א"א ע"קידושי� ל(רבנו שמואל ' ראה בתוס 30

המהווי כעי� סיכו , )קידושי� ש(ל בנושא "ראה דברי המהרו]. על ידי המצווה[דווקא את קיו המצוה

.של כל ההסברי הללו .א"א ע"א קידושי� ל" מובא בריטב 31 .ועוד, ה אחר הדברי"ד ד"בראשית רבה מ 32

46 ïé÷ðä íúéà

ושכר זה הוא – 33"מקבלי עליה� שכר... פ שלא נצטווה הוא בה"אע, כתקנ�כתקנ�כתקנ�כתקנ�התורה

.34ההשפעה החיובית הנמשכת על האד על ידי קיו מצוות התורה כתיקונ�

איזהו הפטור מדבר ועושהו שנקרא הדיוט

–כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו : "ל בתלמוד הירושלמי"ל חזמכא� ברור מאמר ש

שהרי למדנו שמי שמקיי את , אי� הכוונה לכל מי שאינו מצ9וה ועושה. 35"נקרא הדיוט

על פי מה ; מצוות התורה יש לו מכ� שכר ותועלת א' א הוא לא נצטווה לקיימ�

זה ל"מאמר חז, אדשלכל מצוות התורה יש טע עמוק והשפעה טובה על ה, שהזכרנו

אלא רק על מי – 36 ג א הוא פטור ממנה–ה מ� התורה לא ייאמר על מי שמקיי מצו

ל למצוות " של חז וחומרותאו כאמור סייגי, שמקיי מנהגי חסרי משמעות בעבורו

ענייני "שדברי הירושלמי מדברי על , 37א"כ� מסביר הריטב. ב"וכיו, שהוא פטור מה�

כלומר אות ענייני דרבנ� שאי� מטרת להביא תועלת , "ורה כללשלא ִצותה בה ת

.א"א ע"� קידושי� ל"רמב 33שכ� מסופר ש , )א"א ע"קידושי� ל(הסבר זה על טיב השכר נסתר לכאורה מסיפורו של דמא ב� נתינא 34

ומכא� שהשכר איננו רק , וזכה לפרה אדומה" ה שכרו"נת� הקב"שבעקבות קיו מצות כיבוד הורי

אלא על , ה לא נת� לו שכר על עצ המצוה"א� נית� לומר שהקב. השפעת המצוה אלא ג שכר ממשי

שהפסיד שהרי הסכו שקיבל ממכירת הפרה זהה לסכו–הפסד הרווח שנגר לו כתוצאה מקיומה

שחכמי הציעו לו , עוד נית� לדייק כ� מלשו� הגמרא; כפי שהוא עצמו אמר לחכמי, מקיו המצוה

ה "נת� הקב "–ה החזיר לו את הסכו הזה "ולכ� הקב, שאותו דחה בשביל המצוה" שכרשכרשכרשכרשישי ריבוא "

גמרא בעבודה ביותר מתורצת קושיה זו על פי ה. כדי שלא יפסיד מקיו המצוה, בדר� אחרת–" שכרושכרושכרושכרו

וזהו בדיוק , המספרת שפרה אדומה זו לא נולדה אצלו אלא נקנתה במסחר, )ח ש"וכפירוש ר, א"ד ע"כ(זרה

הסבר . בדר� הטבע ועל ידי סיעתא דשמיא, מידותיו הטובות ה� שהביאו לו את הרווח: כפי שהסברנו

ששכרו של האינו מצווה ועושה , )'ז' � אפ ירושלמי קידושי"ע, ז ש"חידושי אגדות ע(א "שונה הוא כדברי המהרש

.ואילו המצווה ועושה מקבל את עיקר שכרו בעול הבא, נית� לו בעול הזה . 'הלכה א' שבת פרק א', הלכה ט' ברכות פרק ב 35אינו מקבל עליו שכר , כל הפטור מ� הסוכה ואינו יוצא מש"א ש" לכאורה קשה על כ� מקביעת הרמ 36

אול נית� לתר# שיש הבדל . )'בש הגהות מיימוניות הלכות סוכה פרק ו', ט ז"ח תרל"א או"רמ(" ואינו אלא הדיוטות

. כמו זה של המצטער, לבי� פטור מלאכותי מ� הסוכה– כמו זה של נשי –בי� פטור עקרוני מ� הסוכה

זו ברכה , "לישב בסוכה" שא המצטער הפטור מ� הסוכה יושב בה ומבר� )ש(ז "וכ� מוכרח מקביעת הט

.כאינה מצווה ועושה, ז יכולה לבר�" ובניגוד לאשה שג לדעת הט–לבטלה .� ש"כ הרמב"וכ, א"א ע"א קידושי� ל"ריטב 37

47 äùåòå äååöî åðéàù éî úåáéùç

ולכ� אי� עניי� , ועליה לא נאמר שה מצרפי את הבריות– כגו� סייגי – לאד ישירה

.38וא' נקרא הדיוט א הוא עושה זאת, שמי שפטור מה יקיי אות

, ת מעשיתל זה עוסק רק במי שעושה דבר שאי� בו תועל"עוד יש לצמצ שמאמר חז

לסייג זה הרי אי� כל תועלת . ל למצווה שהוא אינו מצ9וה בה"כגו� שמקיי סייג שעשו חז

כ� מבאר . 'הדיוט'הוא קרוי , ולכ� א הוא מקיי אותו–כי הוא פטור מ� המצווה , עבורו

אינו דבר שיצא ממנו שכל או מוסר "ל עוסקי במי שעושה משהו ש"שדברי חז, המאירי

עושה "בר הוא ולמרות שאי� לו כל תועלת בד, 39" הכנעת לב וכיוצא בזהאו סלסול או

, דוגמא למעשה כזה מביאי התוספות. ולכ� נקרא הדיוט, 37"הממנו על עצמו מצו

שהרי התורה אינה מחייבת , הכותבי שמי שמשרטט שורות בכתיבת תפילי� נקרא הדיוט

אינו ,"לי ואנֵוהו"זה א"ת בבחינ, אבל א עושה זאת כדי שכתיבתו תצא יפה–זאת

.40הדיוט

כותב שקביעת הירושלמי נאמרה רק על מי שעושה ה ,המג� אברהכ� עולה ג מדברי

והיוצא מכ� הוא שא עשה את הדבר – מתו� כוונה להחמירמתו� כוונה להחמירמתו� כוונה להחמירמתו� כוונה להחמירדבר שהוא פטור ממנו

אלא שעושה אותו בדר� : "...אינו נקרא הדיוט, )כגו� לייפות את כתיבתו( מסיבה אחרת

.41"אינו הדיוט... אבל שאינו מכוו�, מראחו

יש עניי� רק – שאיננו מצווה –הכותב שלגוי ,)'סימ� ז' ד חלק ב"יו(' אגרות משה'בדומה לכ� ראה ב 38

שאינ� מסתברות על פי ', שמעיות' ולא מצוות )'קי פרק ו שמונה פר"ראה רמב(' שכליות'בעשיית מצוות

מבדיל בי� ' אגרות משה'ה, מאיד�. )א"תפארת ישראל פרק מ(ל כותב בדומה לכ� "ג המהר, ההיגיו� האנושי

שדבריו שוני מהסברנו ומדברי רוב )'וכ� בסימ� ח(ועיי� ש , גוי שאינו מצווה לבי� יהודי שאיננו מצווה

. � כא� מקו להארי�ואי, הראשוני .א"ז ע" בית הבחירה בבא מציעא פ 39 .ר יצחק"ה א"ב ד"ע' תוספות גיטי� ו 40, )ו"סימ� קצ(א ש בש ספר התרומה "וכ� כתב הגר. בש הבית יוס'', ב ח"ח סימ� ל" מג� אברה או 41

צרי� "המג� אברה ש כתב )'ק ו"ב ס"וכ� בסימ� תע(בהמש� דבריו . 'ופרישה אות ו' ח אות ח"וראה ג ב

ותיר# ; ש"וכ� הקשה הב, "שהרי כמה פעמי מצינו שמחמירי בדבר שאנו פטורי ממנו, להתיישב בדבר

שערי ; בגמרא או בפוסקי(שהדברי נאמרו רק על מקו שבו אי� דעות , )ב"ק י"ח ש ס"או(זאת הערו� השולח�

המחמיר רשאי לנהוג כמוה כדי , להחמיר אבל א הובאה להלכה דעה– להחמיר כ� )ג"ט י"תשובה תרל

א יש בדבר טע הגיוני , וכאמור. פטור לכולי עלמא" = פטור מדבר ועושהו", כלומר. לצאת ידי כול

.כל שלא עושה זאת מפני חומרא בעלמא, רשאי לנהוג כ�)ג ש"וראה פמ, ב"ל' א בסי"כדברי רעק(

48 ïé÷ðä íúéà

הסתייגות

, על המשמעות הקלושה של עשייה ללא ציווילמרות כל האמור לעיל, בסיו דברינו

" ובראש הרמב–נשארנו מוקשי מכ� שבמקורות רבי הגישה הפוכה ממסקנתנו

מה משמע שיש שבח וא' , ז שהובאו בראש המאמר"ת והסוגייה ממסכת ע"מהלכות ת

ובפרט שיש לעניי� זה , סתירה זו גדולה וחמורה. שהשבח גדול ג למי שאינו מצווה ועו

וכי מפני . 42כגו� לימוד התורה לנשי המתגבר בדורנו, השלכה לסוגיות אקטואליות רבות

ו� גדול? שאנחנו מדמי נעשה מעשה .43וצרי� עי

Q !â! R

כפי שהאריכו , סיבות נוספות רבות וחשובות)מתאיבאופ� ה( הג שפשוט שיש ללימוד תורה לנשי 42

כוונתנו כא� לער� הסגולי של לימוד תורה ; א"א ולדמ� שליט"ד ליאור והגר"להסביר בגיליו� זה הגר

.כמצוה, כשלעצמוהיא רק ' גוי שעוסק בתורה הריהו ככה� גדול' המבארת שכוונת המאמר )א"ט ע"נ(ומהגמרא בסנהדרי� 43

– מתחזקת הקושיה עוד יותר )שהרי את שאר התורה אסור לו ללמוד(רטי שבע מצוות בני נח לגבי עיסוק בפ

! על אחת כמה וכמה באשה שעוסקת בתורה כולה, שהרי א כ� בגוי הלומד את שבע מצוות בני נח

–המעשה העקרוני של לימוד הדיני שצרי� לקיי � מנובע רק ייתכ� שהשבח ::::הערת מערכתהערת מערכתהערת מערכתהערת מערכת. [ע"וצ

ראשית שלגבי האשה השבח שיי� רק בלימוד פרטי ההלכות שהיא צריכה : הדבר בשתייומשמעות

]. שאפשר ללמוד'חומר'ושנית שמידת השבח אינה תלויה בהיק' ה, לקיי ולא בלימוד שאר התורה

ובוודאי שאשה שייכת , מפשט הדברי משמע שהשבח הוא בשל עצ העיסוק בתורה::::תשובת הכותבתשובת הכותבתשובת הכותבתשובת הכותב[

על דר� השיטה המעדיפה )על ידי גיור(אי� לתר# שגוי עדי' מפני שיכול להיעשות מצ9וה ]. בכ� יותר מגוי

ג אי� הדבר , שהרי מלבד שלא משמע כ� מלשו� הגמרא–את לימודו של ילד כיוו� שעתיד להיות מצ9וה

הערות (ועוד שמכל מקו דחינו לעיל ; מה שאי� כ� בגוי, דומה שכ� בילד מובטחי אנו שייעשה מצ9וה

. את שיטה זו)15,17