המחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם

עבודה שקולת תזה

בנושא

: השלכות מורפולוגיות על התפלגות הולכי רגל במרחב עירוני

אביב- בתלגבירול -אבןרחוב המקרה של אזור

י"מוגש ע

יואב לרמן

בהנחיית

ר יצחק אומר"ד

2009אוקטובר

2

3......................................................................................................................... מבוא1 4.....................................................................................................רמות של איכות 1.1 6..........................................................................................תכנון לתנועת הולכי רגל 1.2

8............................................................................................................מסגרת מושגית 2 8......... ................................................................התנהגות הולכי הרגל בסביבה הבנוייה 2.1 10............................................................................מרחקי הליכה נגישים להולכי רגל 2.2 10..................................................................................... של המרחבניתוח טופולוגי 2.3 12....................................... על הולכי רגלבסביבה הבנוייהספציפיים השפעה של אלמנטים 2.4

14............................................................................................................... מתודולוגיה3 14....................................................................................................... אזור המחקר3.1 15.............................................................................................. מתודולוגית המחקר3.2 16...............................................................................תיקון מפת המחקר להולכי רגל. 3.3 18.............................................................................מרחביים-הפיזיים משתני המחקר3.4

Space Syntax................................................................................18 פרמטרי 3.4.1 25................................................................................פי שם רחוב- חיבוריות על3.4.2 26................................................................................................ רוחב מדרכה3.4.3 27.............................................................................................. ראשיות כביש3.4.4 30............................................................................................. צפיפות צמתים3.4.5

31..................................................................................... התפקודייםמשתני המחקר 3.5 31........................................................................................... חזיתות מסחריות3.5.1 32............................................................................................. צפיפות מגורים3.5.2 33................................................................................... קרבה לתחנות אוטובוס3.5.3

34........................................................................................הולכי הרגלכמות מדידת 3.6 37........................................................................................................... ממצאי המחקר4

37.................................................................... לאזור המחקר כולוממצאים המתייחסים 4.1 38....................................מקטעי הרחובות בעלי אופי תפקודי שונהל ממצאים הנוגעים 4.1.1 39................................משני צידי אותו כבישבדלים בין מדרכות הצאים הקשורים לממ 4.1.2

40...................................................................... בלבדממצאים הנוגעים לאזור המערבי 4.2 40....................................................................... בלבדיממצאים הנוגעים לאזור המזרח 4.3

41......................................................................................................................סיכום 5 43.................................................................................................... רשימה ביבליוגרפית6

3

מבוא1

. הליכה ברגל בעיר היא הפעולה האורבנית הבסיסית ביותר שהתבצעה ברחבי הערים משחר ההיסטוריה

האדם ממשיכים ללכת באותה מהירות בה הלכו אבות - למרות כל החידושים הטכנולוגיים בני, גם כיום

מקומם של הולכי הרגל 20- בפרוייקטים רבים שנבנו במאה ה.ש"מישה קמח-דהיינו כארבעה, אבותיהם

. ובסופו של דבר נוצרו מרחבים עירוניים שמרקמם פגוע ולוקה בחסר, נפקד לא פעם בשלב התכנון העירוני

כיום גובר העניין בהתייחסות אל הולכי הרגל כאשר מבצעים שינויים במרקמים עירוניים קיימים ובעת

ונות חדשותבניית שכ1

מגמה זו מתרחשת על רקע חוסר התייחסות מספיקה למקומם של הולכי הרגל .

מספר רב של ערים בעולם כבר החלו לבצע שינויים עירוניים מרחיקי .וצורכיהם בתהליך התכנון המודרני

ערים אלה נהנות .לכת לטובת פיתוח המרחב של הולכי הרגל ושיפור בטיחות ההליכה וההנאה ממנה

, בולטות במיוחד הערים קופנהאגן. ידול רב במספר התיירים ומחיזוק הגאווה העירונית של תושביהןמג

בקופנהאגן מבוטלים מדי שנה בין שניים לשלושה אחוזים . ומלבורן בתחום זה, ונקובר, ברצלונה

ח כדי לפתח את המרחב הציבורי ולשחרר את השט)Gehl Architects, 2004 (ממקומות החנייה בעיר

וכיום , בונקובר העירייה פועלת לפי תוכנית תחבורה ארוכת טווח. הולכי הרגלהעירוני ממכוניות לטובת

,Scholefield(מסך התנועות המתבצעות באמצעות כלל אמצעי התנועה בעיר 17%-הליכה ברגל משמשת ל

2007( .

נקודת מבט גיאוגרפית תוך מטרתו הכללית של המחקר המוצע היא לבחון את תנועת הולכי הרגל בעיר מ

, בחינה זו. התרכזות ביחס בין ההיקף והדפוס המרחבי של תנועה זו לתנאי הסביבה העירונית הבנויה

עשויה לתרום לשיפור החיזוי של , אביב- בעיר תלבאזור נבחרשתסתמך על חקירה אמפירית שתיערך

.תנועת הולכי הרגל במרחבים עירוניים מתוכננים וקיימים

אביב אינה שונה מערים רבות אחרות ברחבי העולם בהזנחתה את המרחב הציבורי ומתן עדיפות - תלהעיר

יחד . פני הולכי הרגל-פני אמצעי התחבורה האחרים ובפרט על-עליונה בתהליך התכנון לרכבים פרטיים על

ולכן הם , בתכנוןאביב תוכננו עוד לפני שניתנה למכוניות עדיפות -חלקים ניכרים ממרכז העיר תל, עם זאת

.מאפשרים חוויית הליכה ברגל איכותית למדי בהשוואה לאזורים רבים אחרים בעיר שנבנו בעת האחרונה

: אביב מאופיינת בין השאר באמצעות המאפיינים הבאים אשר רלוונטיים לתנועת הולכי רגל-העיר תל

הבאוהאוס המודרני אשר ומכיל הרבה מבנים הבנויים בסגנון20-מרכז העיר נבנה במהלך המאה ה

מזג אוויר חם באופן יחסי לערים , יש בה רשת שדרות מפותחת. פרוסים ברשת רחובות בעלת גריד מסורתי

אביב באופן יחסי לערים -יש מעט ימי גשם בתל, בנוסף לכך. ב וקיץ חם מאוד ולח מאוד"באירופה ובארה

על מדרכות ועל (ת המרחב של הולכי הרגל שבילי האופניים הפרוסים בה חולקים א. ב"באירופה ובארה

.ובתחומה יש אפשרות חוקית לחנייה על המדרכות ברבים מהרחובות הקטנים במרכז העיר) שדרות

– Walk 21 טוי מובהק להתחזקות מגמה זו משמש כנס בינלאומי המתקיים מדי שנה הנושא את השם בי 1

com.21walk.www://http/

4

התפקודיות התכונות ומרחביות-בעבודת המחקר המוצעת ייערך מחקר בנושא השפעת התכונות הפיזיות

החקירה תתמקד בבחינת . ולכי הרגל ברחובות על כמות השל הסביבה הבנויה במרחב העירוני בתל אביב

מנת לעמוד על ההבדלים ברקמה העירונית אשר גורמים להבדלים -אזורים סמוכים במרכז העיר עלשני

.בכמות הולכי הרגל בין מרחבים עירוניים סמוכים

ר המחקר יתבסס על איסוף נתונים באמצעות תצפיות כדי לעמוד על כמות הולכי הרגל ברחובות באזו

-יד המשתנים הפיזיים-המחקר ולאחר מכן ניסיון לבנות מודל מסביר לכמות הולכי הרגל ברחובות על

השערת המחקר היא כי השוני . ביבה הבנוייה כפי שיוגדרו בהמשךמרחביים והמשתנים התפקודיים של הס

מחקר . רגל בהםבתכונות הסביבה הבנוייה בין שני אזורי המחקר הסמוכים יוביל לדפוס שונה של הליכה ב

ע לגבי דפוסי הליכה אביב וניתן יהיה להשתמש בממצאיו כדי לבנות בסיס יד- מסוג זה טרם בוצע בתל

כפי , בערים אחרות בעולםאביב לדפוסי הליכה-את דפוסי ההליכה בתלאביב וכן כדי להשוות -בעיר תל

.שעולים ממחקרים אחרים

-מעמד סוציו, הרכב אוכלוסייה(תונים שחלקם זהים סמוכים מתאפיינים לא פעם בנעירוניים אזורים

עובדות אלו מאפשרות לצמצם חלק מהגורמים העשויים לשמש כסיבות . ונבדלים באחרים) אקונומי

. ולהתמקד בהבדלים הקשורים למרקם הפיזי והתפקודי, להבדלים בהרגלי תנועה באזורים אלה

רמות של איכות 1.1

גהל חקר את נושאי . עושים אנשים בסביבה הבנוייהאשר השימוש ניתח את) Gehl, 1987(יאן גהל

נדרשים למענה את הצרכים האנושיים שכפי שהם מבוצעים במרחב הציבורי והעמידה והישיבה , ההליכה

. חשיבות קנה המידה האנושי של הסביבה הבנויה להולכי הרגלשם דגש על וי הסביבה הבנויה"ע

גהל מודד את איכות המרחב . מוש אשר עושים במרחב הציבורי הולכי הרגלגהל קושר בין תכנון העיר לשי

כאשר , משך בזמן שהם שוהים בומרחב הציבורי וכמות הולכי הרגל שנמצאים באמצעות מדידת הציבורי ב

הקטגוריה הראשונה היא פעולות הכרחיות . הציבורין בשלוש קטגוריות של פעולות במרחבהוא מבחי

הקטגוריה השנייה מורכבת פעולות . הספר או לתחנת אוטובוס-כגון הליכה לבית, ישמתבצעות בכל תנא

אוויר ומרחב ציבורי אשר מאפשר אותן כגון -לא הכרחיות שמבוצעות רק בתנאים טובים מבחינת מזג

והיא כוללת פעולות ת מתוצר של שתי הקטגוריות הראשונותהקטגוריה השלישית מורכב. שיטוט

ועד אסיפות עממיותשל שני אנשיםים האחרים במרחב ממפגשים אקראיים חברתיות עם המשתמש

.מתוכננות היטב

המעוצבים גהל מרחיב על השימוש שעושים אנשים במקומות ישיבה במרחב ועל חשיבותם של הפרטים

.מידה אנושי המותאמים למהירות ההליכה של הולכי רגל-בקנה

5

קנה מידה אנושי.1תמונה

קפלן- שיקוע בגין–מידה לרכב - קנה שדרות רוטשילד –ושי קנה מידה אנ

פי תנאי הסביבה בה הם מתרחשים וכך הוא אומר -גהל מרחיב על כך שמרחקי הליכה רצויים משתנים על

):139' עמ, שם(

A stretch of 500 meters viewed as a straight, unprotected and dull path is experienced as very

long and tiring, while the same length can be experienced as a very short distance if the route

is perceived in stages. For example, the street can wind a bit, so the space is closed and the

distance to be walked is not immediately visible, provided that the walk takes place under

good external conditions.

Acceptable walking distances thus are an interplay between the length of the street and the

quality of the route, both with regard to protection and to stimulation en route.

בקשר להולכי רגל מציין גהל במיוחד שהם שואפים תמיד ללכת בדרך הקצרה ביותר גם אם היא לא

:הבטוחה ביותר והוא מציין

One of the most important demands on a well-functioning pedestrian system is to organize

pedestrian movement to follow the shortest distance between the natural destinations within

an area.

לשלוש רמות של איכותמחלק את המרחב העירוני ) Gemzoe, 2006(גמזו , בהתבסס על מחקרו של גהל

בעיקר (שת במרחב אחרת אשר משתמ מתחבורההגנה : הרמה הבסיסית היא הגנה. תנאים להולכי רגל

השנייה הרמה. מפגעי מזג האווירהגנה צירת מרחבים בטוחים וי י" מפשיעה ע והגנה)מתחבורה ממונעת

לעמוד ברמה זו נדרש לאפשר להולכי הרגל . היא הרמה בה מסופקים צרכי הנוחות של הולך הרגל במרחב

, כלומר(לנהל שיחה במרחב , לראות את המתרחש בצורה טובה, לשבת, בצורה שאינה מפריעה לתנועה

את האפשרות לשחק ולהשתתף באופן הםואף לספק ל) תהיה נמוכהלדאוג לכך שרמת הרעש הסביבתי

6

הרגל הנאה מהמרחב באמצעות כיברמת ההיררכיה השלישית מסופקת להול. אקטיבי בפעולות במרחב

למרחב שבו ניתן להנות במיוחד בימים בהם מזג האוויר נעים ו, נכוניםפיזיים יצירת מרחב בעל מימדים

גהל מרחיב על חשיבותן של חזיתות , האסתטיבהתייחסות לפן . יות טובותאיכויות אסתטהציבורי ישנן

). Gehl et al, 2006(הבניינים בגובה הרחוב לתנועת הולכי הרגל והתנהגותם במרחב העירוני

סוגי חזיתות. 2תמונה

חזית אטומה מייצרת מרחב לא פעיל חזית פתוחה מעודדת פעילות ואינטראקציה

כאשר , )Alfonzo, 2005(ורכי הולכי רגל פירמידה בת חמש רמות של צ מתארת,לעומת זאת, אלפונזו

כרמה הנמוכה . נדרש לספק את צרכי הרמות הנמוכות לפני שמספקים את צרכי הרמות הגבוהות יותר

גיל או (אשר מתייחסת למגבלות האישיות של הולך הרגל, )Feasibility(ביותר מגדירה אלפונזו היתכנות

אשר , )Accessibility(לאחר מכן הרמה שמעל היא נגישות . בהחלטה האם ללכת ברגל או לא) נכות למשל

אשר מתייחסת , )Safety(הרמה מעל היא הבטיחות . בה נכללים פקטורים כגון האם ניתן להגיע ליעד ברגל

). ב"גרפיטי וכיו(ל הזנחה כלומר נוכחות של אנשים אחרים ברחוב וסממנים ש, לבטיחות נתפסת מפשיעה

אשר בודקת את היחס בין הולכי הרגל לאמצעי , )Comfort(פי אלפונזו היא הנוחות -הרמה הרביעית על

ברמה החמישית נמצאת ההנאה . מרחב מספיק גדולהרגלהתחבורה האחרים והאם יש להולכי

)Pleasurability ( בוריב הציחר ושימושיים של המאסתטייםאספקטים אשר כוללת.

תכנון לתנועת הולכי רגל 1.2

,Alexander et al(כריסטופר אלכסנדר מתאר שתי תצורות אפשריות של מרחבים המיועדים להולכי רגל

אלכסנדר מציין את חשיבות האינטראקציה החברתית במרחב , בתבנית המתייחסת למדרחובים). 1977

:הציבורי

The simple social intercourse created when people rub shoulders in public is one of the most

essential kinds of social "glue" in society.

7

בתבנית המתייחסת לצפיפות " חיים"אלכסנדר מותח ביקורת על כישלון התכנון המודרני ביצירת מקומות

:הולכי רגל

Many of our modern public squares, though intended as lively plazas, are in fact deserted and

dead.

דוגמא מובהקת ומוכרת לכך יכולה לשמש כיכר כאשר , מקומו של התכנון בישראל אינו יוצא מכלל זה

.אביב-בעיר תל, אתרים

בוחן באופן שיטתי Great Streets ייקובס בספרו'אלן ג, בעוד שאלכסנדר מציע תצורות בנייה חדשות

-ייקובס מנתח את הרחובות השונים על'ג). Jacobs, 1993( אשר מוגדרים כרחובות מצויינים מספר רחובות

הגנה מפגעי מזג האוויר ועוד שלל פרמטרים אשר לטענתו משפיעים על , ריהוט הרחוב, פי החתך שלהם

חיים מקשר בין איכות הLivable Streetsדונלד אפליארד בספרו . היותו של רחוב מוצלח מבחינה אנושית

אפליארד שם דגש מיוחד על השפעתם של חתך הרחוב וכמות . ותנועת האדם לרחוב בו האדם מתגורר

, כמו כן). Appleyard, 1981(התנועה הממונעת הזורמת בו על תנועת הולכי הרגל ותפיסת המרחב שלהם

טרים של מנת להעריך את איכות המרחב העירוני בהסתמך על פרמ-ישנו עיסוק רב בפיתוח מדדים על

).Ewing et al, 2005(עיצוב אורבני ופעילויות אשר מבוצעות במרחב

בין הדוגמאות מהעת האחרונה למאמצי תכנון הקשורים להולכי רגל ניתן למנות את הדוח של יאן גהל על

וכן פרויקטים מקיפים כמו הפרויקט האירופי לצרכים האיכותיים של ) Gehl Architects, 2004(לונדון

Schubert and(העיר האקולוגית האירופית , EU-ECOCITYופרויקט ) Methorst, 2007(כי הרגל הול

Skala, 2007( .וסטס 'מסצ', ב כדוגמת קיימברידג"גם רשויות מקומיות בארה, כמו כן)Cambridge

Pedestrian Plan, 2000 (אורגון , ופורטלנד)Portland's Pedestrian Master Plan, 1998 (ות יוזמה נוקט

. ומכינות תוכניות עירוניות אשר נותנות מענה לצרכי התכנון להולכי הרגל

הורים , ילדים, נשים) New York City DOT, 2008(בתכנון להולכי רגל מוקדש לקשישים נושא מיוחד

היא סוגיית מפתח בתכנון Deichmann, 2004) (נגישות לכל סוגי האוכלוסיות. עם עגלות ילדים ונכים

. קשישים וילדים הולכים לאט יותר מהולכי רגל אחרים ומערכות הרמזורים צריכות להתחשב בהם. כיום

.כמו כן מושם דגש על כך שהמדרכות תאפשרנה מעבר בטוח לנכים בכיסאות גלגלים

ובעברית עירוניות (אורבניזם -במסגרת נושא התכנון להולכי רגל ניתן לציין את תנועת הניו, בנוסף לכך

ב ועוסקת בשיפור המרחב העירוני ויצירת שכונות מעורבות בעלות מגוון "אשר נוסדה בארה) חדשתמת

במסגרת תנועה זו מבוצעים מחקרים רבים בתחום וניתנים . צורות מגורים וסביבה נוחה להולכי רגל

הרגל הצעות לעקרונות מנחים אשר יאפשרו בניית שכונות חדשות ותיקון שכונות ותיקות לטובת הולכי

)Duany et al, 2000 .(אורבניזם מראה שבנייה כזו יוצרת מקומות -פי עקרונות הניו-ניתוח של בנייה על

8

אשר דומים יותר בתכונותיהם למקומות שנבנו בעבר עם בלוקים קצרים ורשת רחובות היררכית טובה

).Veras and Amorim, 2005(יותר להולכי רגל

בהצגת תוך התמקדות המסגרת המושגית של המחקר תוצג 2פרק ב: כדלקמןםהפרקים הבאים מחולקי

תוצג 3פרק ב. ממצאים ממחקרים אשר עסקו במשתנים דומים למחקר זה ובפרמטרים אשר ייבדקו

.ייערך סיכום 5פרק ב ו ממצאי המחקריוצגו 4פרק ב. מתודולוגיית המחקר

מסגרת מושגית 2

הסיבות לתנועה ברגל , ות להתנהגות הולך הרגל במרחב העירוניבחלק זה ייבחנו ויופרטו התיאוריות הנוגע

במסגרת המושגית יינתן רקע לבחירת המשתנים אשר במסגרת המחקר נבדק הקשר שלהם .בעיר ואופייה

.לכמות הולכי הרגל

התנהגות הולכי הרגל בסביבה הבנוייה 2.1

בגישה זו נבדק . ל האדם את סביבתונקט בגישה האקולוגית לבדיקת התפיסה ש) Gibson, 1979(גיבסון

הקשר המורכב בין עצמים שונים בסביבה וכיצד האדם מתאים את עצמו לסביבתו ובה בעת משנה אותה

וכיצד , מתאר כיצד תופס האדם את סביבתו המוחשית מבחינת חושי הראייהגיבסון . בהתאם לצרכיו

י "דה שחלק מהעצמים שסביבו מוסתרים עיבתו בשעת תנועה וכיצד הוא מתייחס לעובבהאדם רואה את ס

גיבסון חקר באמצעות ניסויים אילו פרטים מצליח אדם לתפוס בסביבה אותה הוא רואה .עצמים אחרים

תוך שהוא עומד בהרחבה על ההבדלים בין תפיסת סביבה הפרושה בצילום לבין הימצאות פיזית בסביבה

) affordances(ושא האפשרויות הקיימות בסביבה גיבסון מרחיב בנ, כמו כן. כאשר האדם מסתובב בה

. אשר נותנות לאדם אופציות שונות להשתמש בה

הרחיב את גישתו האקולוגית של גיבסון לנושא הניווט ומציאת הדרך בסביבה הבנויה ) Heft, 1996(הפט

יב על והתייחס לדרך בה אנשים לומדים מסלולים לאורך זמן ותוך כדי חזרות עליהם ובמיוחד מרח

.בין סביבות בנויות שונות) transitions(היכולות האנושים לתפוס מעברים

מתייחס לאלמנטים בסביבה אותם ) Lynch, 1960(בספרו הקלאסי בנוגע לדימוי העירוני ' קווין לינץ

פיתח ' לינץ. תופסים תושבי העיר וכיצד הם עוזרים להם הן להתמצאות וכן לתחושה של מקום וחיוניות

והראה שסביבה בעלת מאפיינים ברורים היא קריאה ומובנת יותר ) legibility(נושא קריאות הסביבה את

paths, edges, districts, nodes –חילק את מרכיבי הסביבה לחמש קטגוריות ' לינץ. וקל יותר לנווט בה

and landmarks –אף הציע מספר הוא . שקיומן והיחס ביניהן מגדיר את קריאות הסביבה העירונית

.קווים מנחים לעיצוב סביבה עירונית קריאה

מקדישה שלושה )2008, ייקובס'ג(המודרני ייקובס בספרה הביקורתי ופורץ הדרך על תכנון הערים 'יין ג'ג

מבין כל אלמנט התשתית הבסיסי של הולכי הרגל והמקום היחיד שרק להם , פרקים תמימים למדרכות

9

ייקובס מרחיבה על כך שמדרכות הן החלל הציבורי 'ג. לעשות בו שימושלמעשה מותר משתמשי הדרך

מאפשר מפגשים ישירים , מעשה מאפשר להם להימצא ברחובלו, אשר מקנה ביטחון להולכי הרגל

. מתוכננים ואקראיים עם בני אדם ברחוב וכתוצאה משתי תכונות אלה גם מאפשר לשלב ילדים בחברה

בעה גורמים אשר דרושים ליצירת אינטנסיביות ורבגוניות עירונית והגברת ייקובס מציינת אר'מעבר לכך ג

בלוקים , מגורים ומשרדים, עירוב שימושים עיקריים כגון מסחר–נוכחותם של אנשים במרחב הציבורי

בניינים בעלי גיל שונה כדי ליצור גיוון באופי הדירות , קצרים כדי לאפשר אפשרויות מסלול רבות יותר

. וצפיפות מגורים גבוההוהדיירים

תוך תחום התנהגות האדם במרחב הגיאוגרפיבחנו את ) Golledge and Stimson, 1997(וסטימסון ' גולדג

- בחינה זו מתייחסת בין השאר לדרך בה בני.הבחנה בין התנהגות האדם בודד לבין התנהגות קולקטיבית

וכן למוביליות ) Time-geography(ים אדם מנהלים את שגרת חייהם במרחב הגיאוגרפי בו הם נמצא

.הנדרשת לצורך זה וליחסי הגומלין עם הסביבה העירונית

- ל1971סיכם את פועלו בתחום זה בין השנים ווייט התמחה בהתבוננות בהתנהגות של אנשים ווויליאם

1980) Whyte, 1980( .והחיבור בין ,דוכני אוכל, אוויר- מזג , המלצות בנוגע למקומות ישיבהווייט פרט

בשורש המחקר של ווייט מצוייה האבחנה שלמרות הטענה . לרחובות מסביבן אותן בחןהכיכרות הקטנות

שימוש כרוני ויש מעט -מוחלט של השטחים הפתוחים בעיר סובלים מתתה םרוב ,שמרכז העיר הוא צפוף

נתקשה, אביב- ל בתע רגנתבונןאם . מקומות בהם אנשים מצטופפים באופן ספונטני) אם בכלל (מאוד

הספסלים ריקים בכל רוב בכיכר דיזנגוף(גדולות לדמיין כיכר אחת אפילו שאנשים נמצאים בה בכמויות

באופן שאינו אביב תוכננו -ולמעשה נראה כי רוב הכיכרות בתל, )אתרים השממה תמידית רגע נתון ובכיכר

.מעודד שהייה בהן

כולל כיסאות , עי ישיבהשימוש במגוון אמצ י”מלץ בכיכרות עווייט מפרט ממצאים לגבי גובה הישיבה המו

אוהבים להזיז קצת את הכסא לפני שהם מתיישבים עליו וזה נותן משום שהוא מצא שאנשים, ניידים

:והוא מסביר במפורש, בעלות זמנית ואוטונומיה במרחב להם מעין הרגשת

The possibility of choice is as important as the exercise of it. If you know you can move if

you want to, you feel more comfortable staying put. This is why, perhaps, people so often

move a chair a few inches this way and that before sitting in it, with the chair ending up

about where it was in the first place. The moves are functional, however. They are a

declaration of autonomy, to oneself, and rather satisfying.

מספקיםהציבורי פריצות הדרך של ווייט והשכלולים שהוא ביצע בתחום ההתבוננות באנשים במרחב

.חומר מצויין למחשבה על התבוננות באנשים גם כיום

10

מרחקי הליכה נגישים להולכי רגל 2.2

חוקרים שונים ומדריכי תכנון שונים מגדירים מרחקים מקסימליים אשר ניתנים למעבר בהליכה ברגל

מסתמכת על הגדרות ) Talen, 2003(אמילי טלן . נחשבים למרחקים טובים ורצויים עבור הולכי רגלה

מטר כנגיש בצורה טובה להולכי רגל 800ומתייחסת למרחק של עד ) CNU(הקונגרס לעירוניות מתחדשת

Krizek and(במחקר אחר . ספר יסודיים וחנויות שכונתיות-בתי, לצרכים שכונתיים כגון פארקים

Johnson, 2006 ( נמצא שחלה עלייה משמעותית בסבירות של תושבים ללכת ברגל ליעדם) באופן ספציפי

במחקר שבוצע , כמו כן. מטר מביתם200-רק כאשר הן נמצאות במרחק של פחות מ, )לחנויות שכונתיות

וה בצורה נמצא ששיעור ההגעה לפארק שכונתי באמצעות הליכה ברגל גב, )2005, וייסמן(אביב - בתל

מטר מהפארק לעומת תושבים המתגוררים 300משמעותית בקרב תושבים המתגוררים במרחק של עד

מחקרים מלמדים שאפשר גם שיהיה שוני בהתפלגות הולכי הרגל באזורים , יתר על כן. במרחק גדול יותר

).Ozer and Kubat, 2007(כדוגמת מחקר שבוצע במרכז איסטנבול , סמוכים

. עד כה מלמד אפוא שתיתכן התפלגות שונה מהותית של הולכי רגל במרחב עירוני מצומצםהידע שנצבר

המלמד על כך , מצב זה. דהיינו שינוי משמעותי בהיקף תנועת הולכי הרגל בין שני מקומות סמוכים

מהווה את המוטיבציה העיקרית למחקר , שנחוצה חקירה מקיפה ומעמיקה לבירור המקור להבדלים

. הנוכחי

של המרחבניתוח טופולוגי 2.3

גישה זו Space Syntax.-אחת הגישות הבולטות בתחום חקר תנועת הולכי הרגל בעיר היא גישת ה

80- ראשית פיתוחה החל בשנות ה. קושרת בין המבנה הטופולוגי של רשת הרחובות לתנועת הולכי הרגל בה

. בלוגיקה החברתית שבבסיס המרחב הפיזיסק שע) Hillier and Hanson ) 1984עם יציאתו של ספרם של

פריצת דרך נוספת נרשמה עם יציאתו של מאמר מקיף הקושר את התנועה הטבעית של הולכי הרגל

בעוד שתיאוריות אחרות דנות בהשלכות של ). Hillier et al, 1993( רשת הרחובות מבנה שלבמרחב ל

ממקדת את הקשר Space Syntax-וריית התיא,הימצאות שימושי קרקע כאלה ואחרים כמושכי תנועה

משפיע רשת הרחובות העירוניתולמעשה טוענת שמבנה , בין המבנה הטופולוגי של רשת הרחובות לתנועה

. התנועה בו ובתורה כמות התנועה מכתיבה גם את שימושי הקרקע ותופעות אחרות במרחבעל

את המאפיינים היחסיים של החלל העירוני מתארת ומודדת באופן כמותני Space Syntax-תיאוריית ה

)Hillier& Hanson 1984, Hillier, 1996 .( מאפיינים אלה מבוססים על הנחות שקווי ראייה ארוכים

קישוריות גבוהה ויכולת טובה להגיע לנקודה במרחב מכל נקודה אחרת מייצרות , צורך מועט בפניות, יותר

חיובי בין פעילות הולכי רגל במרחב מתאם בהמשך יש םמצוייניפי המחקרים ה-על. פעיל יותרמרחב

.למרחבים עירוניים שמקיימים תכונות אלו

מנת ליצור את משתני התחביר הכמותיים מפת הרחובות עוברת טרנספורמציה כך שתייצג מבנה -על

צת מפת הצירים היא רשת קווים החוצים זה את זה שמורכבת מקבו). Axial Map(מרחבי של מפת צירים

11

שני אנשים , כלומר. קווי הראייה הארוכים ביותר אשר עוברים בכל החלל בפתוח באזור אותו רוצים לבחון

השימוש בצירי ראייה .יהיו מסוגלים לראות זה את זה) axial line(העומדים בקצותיו של ציר שכזה

במרחב הולכי הרגל של ששינויי כיוון ורחובות חוצים משפיעים יותר על האוריינטציה כך מבוסס על

על סמך צירים אלה ניתן לחשב מערך של מדדים הנוגעים לאופיו של תחביר . מאשר אורך הרחובות

מידת , הם מידת הקישוריות נפוצים בשימושמשתנים תחביריים . ואשר מחושבים לכל ציר במפה, המרחב

בארבעת משתנים אלה .ןהמוסברים להל) Control(שליטה מידת הלוקלית וכן ה והאינטגרציה הגלובלית

.ייעשה שימוש במחקר זה

שליטה מדד ה. ספר הקווים שמחוברים אליו ישירותמוגדרת כמבמערכת של קו ) Connectivity(קישוריות

)(Control את מידת השליטה של ציר מסויים על הצירים הסמוכים לו באופן שמתייחס למספר ציין מ

שליטה מייצגת את דרגת החשיבות של ציר מסויים על , כלומר. הקישורים החלופיים שיש לצירים אלו

כחיבור לצירים הסמוכים , אם לא הכרחי,מדד שליטה גבוה מציין כי הציר חשוב. אפשרות הגישה לשכניו

רחוב אחר מקטע מוצא בעוד ש-רחוב מסויים מחובר לשלושה רחובות ללאמקטע נניח ש, לשם דוגמה. לו

תהיה דרגת שליטה גבוהה למקטע הרחוב הראשון. מוצא- רחובות ללאמחובר לשלושה רחובות שאינם

. משום שישנם שלושה רחובות אשר הוא חולש באופן בלעדי על הגישה אליהם, יותר מזה של המקטע השני

לרחובות אשר מחוברים אל המקטע השני יש אפשרויות הגעה נוספות במידה והמקטע השני נחסם או

. מנותק

. נותנת אינדיקציה לקלות שבה ניתן להגיע לציר מסויים במערכת) Integration (מידת האינטגרציה

מטית אינטגרציה מחושבת כפונקציה של מספר הצירים אותם נדרש לחצות כדי להגיע מכל ינה מתחבמ

ערך גבוה יותר של אינטגרציה לציר מסויים מציין שנדרש לעבור דרך . ציר במערכת לכל הצירים האחרים

אינטגרציה גלובלית מתייחסת למידת האינטגרציה של ציר מסויים . מנת להגיע לציר הזה- ים עלפחות ציר

אינטגרציה לוקלית היא מידת הגישה לצירים במערכת המוגבלת לרדיוס ספציפי . יחסית לכלל המערכת

כך שמידת האינטגרציה לצירתחושב , 3אינטגרציה לוקלית ברדיוס של , כך למשל. של צעדים מכל קו

האינטגרציה הלוקלית עם רדיוס , כך. מסויים תתייחס רק לצירים הנמצאים עד שלושה צעדים מציר זה

ואילו האינטגרציה הגלובלית , נמוך מאפשרת למדוד את מידת הגישה של ציר מסויים ברמה מקומית

.מאפשרת למדוד את מידת הגישה לציר מסויים מכל המערכת

נמצא שברחובות בעלי רמת אינטגרציה גבוהה ישנם יותר מחקרים במספר, פעילות ברחוברמת האשר לב

וכך נאמר במאמר ) Hillier and Hanson, 1984 ,Hillier et al, 1993, Hillier, 1996( כלי רכבוהולכי רגל

):Ozer and Kubat, 2007(אשר בחן תנועת הולכי רגל באיסטנבול

According to the model, one of the reasons of low levels of activity in Galata is the lack of

accessibility that is shaped by the spatial configuration. As mentioned before, Galata has a

potential to attract 'through movement' by the reason of its location near to active and alive

centers. However, it cannot benefit from this potential because of its spatial configuration.

12

The results of the multi-regression analyses support the idea that spatial integration values

are determinant on movement levels.

GISהתבססות על נתוני באמצעות שביצע ניתוח טופולוגי שהראה )Jiang and Liu, 2009(מחקר אחר

פי קווי ראייה ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר בנוגע לחיזוי -פי רשת הרחובות ולא על-עלטופולוגי וניתוח

בין המרחב כפי השוואה מהסוג הזה היא השוואה . Space Syntax בהשוואה לניתוח של נפחי תנועה

לבין המרחב הקוגניטיבי המתייחס לרשת ) אשר לו מתאימה מפת צירי הראייה(שהוא נתפס בחוש הראייה

:פי שמותיהם- הרחובות על

It is shown through experiments that the street-based topological representations and

analyses are superior to the conventional axial map in predicting traffic flow.

מציינים החוקרים שראוי לעשות השוואה מהסוג הזה גם ביחס , בעוד שמחקר זה מתייחס לתנועת רכבים

. ובהם תנועת הולכי רגלSpace Syntaxלנושאים שנותחו רבות באמצעות

בסביבה הבנוייה על הולכי רגל ספציפיים השפעה של אלמנטים 2.4

. של הליכה ברגל) או מניעה(עירוב שימושי קרקע וצפיפותם במרחב העירוני נמצאה חיונית לעידוד איכות ו

בהקשר זה יש מקום להתייחס להתאמת ארכיטקטורת הרחוב לקנה מידה של הולכי רגל כדוגמת גודל

ציאלי קישוריות של המרחב הפוטנ, משתני מזג אוויר, תחושת ביטחון וכןשילוט ורוחב הרחוב, בניינים

.וקריאות המרחב ויכולת ההתמצאות ב, להליכה

במחקר של . המחקר הנוכחי משתייך לקטגוריית המחקרים המתרכזת בדגם התנועה של הולכי רגל

נמצא כי לשימושי קרקע שונים כגון מסחר ) Chu, 2005(פני שעות היממה -התנהגות הולכי רגל במרחב על

רית יש השפעה על כמות הולכי הרגל בסמוך להם בשעות שונות ומשרדים וכן למיקום תחנות תחבורה ציבו

כך לדוגמה בסמוך לתחנות תחבורה ציבורית יש תנועה ערה בשעות הנסיעה לעבודה ובשעות . של היום

נמצא כי מבנה הסביבה הבנוייה משפיע ) Cervero and Radisch, 2005(במחקר נוסף . החזרה ממנה

מחקר זה הראה ששכונות אשר נבנו . ברגל או להשתמש ברכב פרטיבאופן מובהק על הבחירה אם ללכת

בתכנון להולכי רגל עם בלוקים קצרים ועירוב שימושי קרקע מובילות לבחירה של תנועה באמצעות הליכה

באחוזים גבוהים יותר מאשר שכונות אשר בהן התכנון מוטה לטובת הרכב הפרטי ובהן של תושביהן ברגל

.ות נמוכה יותר והבלוקים ארוכים יותרהקישוריות בין הרחוב

מצאו שלרוחב מדרכה יש השפעה משמעותית על ) Desyllas and Duxbury, 2000(דסילס ודוקסבורי

כמות הולכי הרגל וכאשר נוצר גודש מוגזם של הולכי רגל על המדרכה ההשפעה דומה לפקק מכוניות

במחקר שהם ערכו . יימת עקב ההאטה בתנועהכאשר למעשה כמות הולכי הרגל הנצפית תרד במידה מסו

במחקר נוסף . 0.468בריבוע של R בלונדון התאמת היחס בין כמות הולכי הרגל לרוחב המדרכה עמדה על

13

)Desyllas et al, 2003 ( נמצא שוב שיש קשר משמעותי בין כמות הולכי הרגל על מדרכה מסויימת לרוחב

.המדרכה

ההשפעה . וסף אשר משפיע ביותר על הולכי רגל ובעיקר תפיסת הבטיחותבטיחות תחבורתית היא אלמנט נ

וכן ) Ozer and Kubat, 2007(הזו נמצאה משמעותית במחקר אשר בדק אזורים סמוכים באיסטנבול

) Kelly et al, 2007(נעשה בו שימוש במחקרים אשר בוחנים את מידת ההליכות של אזור מסויים

).Cerin et al, 2006(מנת לבחון נכונות של אנשים ללכת ברגל -נים עלשים בשאלוובמחקרים אשר משתמ

מחקרים מסויימים עשו . לשימושי הקרקע השפעה מהותית על תנועת הולכי רגל ובמיוחד למסחר ברחוב

בעוד שבאחרים , )Kelly et al, 2007(קס של שימושי קרקע לבדיקת רמת הליכות דנסיונות ליצור אינ

). Ozlem and Kubat, 2007 ,Chu, 2005(ה אמפירית שלמסחר השפעה מהותית מאוד נמצא על סמך בחינ

מתוך ביותר שבדקו שימושי קרקע מצאו שהפרמטר המשפיע Desyllas et al, 2003ׂׂ)(מחקרים נוספים

משרדים ושימושים , חנייה, לעומת מבני ציבור( עירוב שימושי הקרקע הוא חזיתות מסחריות לרחוב לכל

נמצא שמבין האלמנטים של עירוב בשכונה עצמה בנוגע לבחירת אמצעי תחבורה של תושבים ).אחרים

יות ו האלמנט החשוב ביותר לעידוד הליכה ברגל ברמת השכונה הוא הימצאותם של אפשר–שימושים

).Cervero and Duncan, 2003(מסחר בקרבה למגורים

אביב -עו בערים קרות יחסית בהשוואה לתלרוב המחקרים הנוגעים לנוכחותם של הולכי רגל התבצ

ת אוויר חיוני- ציין שהגנה ממזג)2006(גמזו . כלל הגנה משמש אינה נדרשת בהם-ובמקומות שבדרך

מתייחס לנושא ) Marques de Almeida, 2007(מחקר אחד מפורטוגל . להרגשת הנוחות של הולכי רגל

הימצאות מצעות שאלונים וכן בחינה אמפירית של י בדיקת נכונות להליכה בצל בא"ע, הצל באופן מפורש

ורם חשוב בשימוש במרחב גמהמחקר הזה עולה כי צל הוא . מוצל במספר כיכרותשל אנשים במרחב

:בשעות החמות ונאמר בו במפורשהציבורי

The majority of people look for shaded walkways in summer and are willing to walk for

significant longer time in the shade than in the sun.

14

מתודולוגיה3

. ומשתני המחקרפרק זה מתמקד בפרוט מתודולוגיית המחקר

אזור המחקר3.1

אזור המחקר. 1מפה

דונם ולמעשה מחולק לשני אזורים אשר תוכננו בתקופות שונות 1,610אזור המחקר שנבחר משתרע על פני

גבולות האזור . אביב-גם אם לא פעם הם נתפסים כחלק מהמכלול הקרוי מרכז תל, שוניםובעלי מאפיינים

: והם1מסומנים באדום במפה כולו

שדרות נורדאו ורחוב פנקס–בצפון

דרך נמיר–במזרח

רחוב ארלוזורוב–בדרום

רחוב הירקון–במערב

. ד בין האזור המערבי לאזור המזרחיהוא הגבול המפרי) 1מסומן בקו צהוב במפה (גבירול -רחוב אבן

ומהווה את תוכנית ) 2009, מרום (20- האזור המערבי הוא חלק מתוכנית גדס אשר תוכננה בסוף שנות ה

אביב שתוכננה לקראת סוף -האזור המזרחי הוא חלק מתוכנית מזרח תל. אביב-המתאר הראשונה של תל

לשם השוואה קוטר כיכר . ת בהרבה ופרברית יותר שהייתה מודרניסטית ומרווח)111' עמ, שם( 30-שנות ה

.'מ300בעוד שקוטר כיכר המדינה שממזרח הוא ' מ100דיזנגוף שבתוכנית גדס הוא

:)113' עמ, שם(אביב -מרום כותב בהקשר לתוכנית מזרח תל

של שדרות', אוסמני, 'הציעה מתווה גרנדיוזי' תל אביב המורחבת'תוכנית , בניגוד לשיטתו של גדס"

עם זאת . לא פרופורציונליים ביחס לעיר הקיימת ולתוכנית גדס, המגדירות בלוקים עירוניים ענקיים

15

ויצרה מעין , התוכנית המשיכה את מתווה הרחובות העיקריים שנפרשו ממערב למזרח בתוכנית גדס

)."כאשר רחוב אבן גבירול משמש כקו התפר שבין שתי התוכניות( ראי שלה תתמונ

ן מרום כי כיכר המדינה נכללה בתוכנית אשר נקראה תוכנית מזרח תל אביב אשר אושרה בהמשך מציי

בין השאר . מזרחי של העיר- ואמורה הייתה ליצור רובע מגורים משופר בחלקה הצפוני1940לקראת סוף

ים אחוז בתוכנית גדס ולמגרש35 אחוז לעומת 25-30- מציין מרום כי אחוזי הבנייה באזורי המגורים היו כ

. אחוז בתוכנית גדס8.4 אחוז מהשטח לעומת 11ציבוריים הוקצו

,ברשת הרחובות, המשך בין שני אזורים אלה מצויים בצפיפות המגוריםבההבדלים הבולטים כפי שנראה

. של חזיתות מסחריותןקיומבכל הנוגע לובמידת עירוב השימושים ובפרט

אזור המחקר-תקריב על שני תתי. 2מפה

ניתן לראות בברור שבריבוע ). בכל צלע מטר500( שני הריבועים המשורטטים זהים בגודלם 2ה במפ

גבירול יש הרבה פחות רחובות וצמתים מאשר בריבוע הכחול אשר נמצא - האדום שבצד המזרחי של אבן

.גבירול-בצד המערבי של רחוב אבן

מתודולוגית המחקר3.2

הרגל ברחוב ללא בדיקה של מטרת הליכתם תהא זו לצורך מחקר זה עוסק בבדיקת כמותם של הולכי

המחקר לא בודק את התנהגות , כמו כן. פונקציונאלי כגון קפיצה למכולת או הליכה למטרה ספורטיבית

.התושבים במקומות אלו ואין התייחסות נפרדת לתושבים ולמבקרים

16

י ספירת " כאשר זו מבוצעת ע,המחקר מתבסס על מדידה באמצעות תצפיות של כמות הולכי רגל בשטח

נספרים הולכי הרגל שעוברים , בספירה זו. על פני נקודות שונות באזור המחקר) gate counts(שערים

.במקטע מסויים של הרחוב בזמן המדידה

- תבצע ניתוח סטטיסטי מול פרמטרים רבים כפי שיפורט בהמשך עלילאחר איסוף נתוני כמות הולכי הרגל

.מבין הפרמטרים משפיעים על כמותם של הולכי הרגל ברחובמנת לבחון אלו

:משתני המחקר התלויים

.כמות הולכי רגל. 1

:תלויים-משתני המחקר הבלתי

1 .Space Syntax Parameters

Connectivity. א

Control. ב

Global Integration. ג

Local Integration. ד

שם רחוב-קישוריות על פי. 2

רוחב מדרכה. 3

כבישת וראשי. 4

צפיפות צמתים. 5

חזיתות מסחריות. 6

צפיפות מגורים. 7

קרבה לתחנות אוטובוס. 8

מרחבי ולמימד התפקודי-תלויים למימד הפיזי- חלוקה של המשתנים הבלתי. 1טבלה

משתני המימד התפקודי מרחבי-משתני המימד הפיזיSpace Syntax - Connectivity חזיתות מסחריות Space Syntax - Control צפיפות מגורים Space Syntax - Global Integration קירבה לתחנות אוטובוס Space Syntax - Local Integration

פי שם רחוב- קישוריות על רוחב מדרכה

כבישאשיותר צפיפות צמתים

תיקון מפת המחקר להולכי רגל. 3.3לעומת המפה , להולכי רגלהאפשריים ) axial lines(וקווי הראייה מסלולים הפי - בוצעו תיקונים עלבמפה

בין היתר הוספו שבילים להולכי רגל כמו זה שעובר דרך הגן ליד . המקורית שמותאמת יותר לכלי רכב

ולא שני , בבפרט בוצעו תיקונים בשדרות נורדאו אשר מבחינת הולך הרגל הן ציר אחד רח. רחוב ליסין

17

מגבלות " הוסרו"בכיכר בזל ובכיכר המדינה , כמו כן. כבישים צרים כפי שנראות מנקודת מבטו של הנהג

אך מאפשרות להולכי רגל חופש תנועה וראייה גדול , התנועה אשר חוסמות רכבים מנסיעה בכיכרות אלה

.בהרבה

של חלק העליון ב. ת נורדאו ובכיכר בזלבשדרו, שלהלן מודגשים במילוי צהוב שני שינויים שכאלה3במפה

ניתן לראות כי שדרות נורדאו אינן בעלות . לפני התיקונים להולכי רגל הכללית חלק מהמפה מופיע3מפה

ים יכולם מנקודת המבט של כלי הרכב שאינםיבישכך נראים הכ. תנועה-רוחב אחיד ובחלקים מהן יש אי

מופיע אותו חלק כאשר 3חלק התחתון של מפה זאת בלעומת. במרכז השדרההסלול לעלות על החלק

באותו . רחב יחסית לעומת הרחובות האחרים וללא מכשולים להולכי רגל, לשדרות נורדאו יש רוחב אחיד

אופן התיקון ומחיקת הקווים השחורים שבתוך המלבן הצהוב מסמנים שבכיכר בזל אין מחסומים

. לתנועת הולכי רגל

)למטה(ואחרי ) למעלה(לפני . בהתאם לתנועת הולכי רגלתיקון המפה . 3מפה

18

מרחביים- הפיזיים משתני המחקר3.4

.מרחבי-מהמימד הפיזיבפרק זה יפורטו הגדרות משתני המחקר

אשר מבוססות בעיקרן (וכן תוקנו המפות , יםהכבישוראשיות ותרוחב המדרכנבדקו באמצעות סיור שטח

.Space Syntax לטובת ניתוח מצב בשטח של צירי ההליכה של הולכי הרגלבהתאם ל) על רשת הכבישים

Space Syntax פרמטרי 3.4.1

. אביב-אזור מרכז תלכלל חושבו בהסתמך על מפת קווי הראייה של Space Syntaxהפרמטרים שונים של

' מ8של " רוחב" הוכנס ArcGISתוכנת באמצעות .DepthMap2י תוכנת "ניתוח פרמטרים אלה בוצע ע

. עובי בו ניתן יהיה להעביר קווי ראייהיקבלו הרחובותמנת ש-על, אביב-ברשת הרחובות של תללכל רחוב

נקבעו אביב -של מרכז תלגבולות הניתוח ועל גביה חושבו המשתנים DepthMapי "מפה זו עובדה ע

:כדלקמן

)רחובות אוסישקין ובני דן (הירקוןנהר –מצפון

דרך בגין– ר דרך נמי–ממזרח

רחוב הירקון–ממערב

קיבוץ גלויות דרך –מדרום

: ניתוח זה הםבאמצעות שחושבו Space Syntaxמשתני

1 .Connectivity

2 .Control

3 .Global Integration

4) .Local Integration (r=3

מפה (צירי הראייה מפת . Space Syntaxגביה בוצע ניתוח -מופיעה סכימת הרחובות שעלשלהלן 4במפה

לאחר יצירת מפת צירי הראייה . DepthMapאביב נוצרה באופן אוטומטי באמצעות -של אזור מרכז תל) 5

מנת ליצור מצב שכל נקודות המדידה -על, הוספו ידנית מספר צירי ראייה בכיכר המדינה ובכיכר בזל

בעמודים הבאים מוצגות .נמצאות על ציר ראייה כזה או אחר לטובת הניתוחים הסטטיסטיים בהמשך

כאשר , )6-9מפות (Space Syntaxפי צירי הראייה לפי גישת -המפות המבוססות על ניתוח המשתנים על

.אזור המחקר מודגש בלבן

2 DepthMapי " היא תוכנה שפותחה עUCLוניתנת להורדה חופשית לטובת שימוש במחקר אקדמי באתר :

http://www.vr.ucl.ac.uk/depthmap/

19

אביב- סכימת הרחובות של מרכז תל. 4מפה

אזור המחקר מודגש

20

אביב-מפת צירי הראייה של מרכז תל. 5מפה

21

אביב- של מרכז תל) Space Syntax Connectivity(ות ניתוח חיבורי. 6מפה

לצירים בעלי מידת ר באדום ומידת החיבוריות יורדת עדהצירים בעלי מידת החיבוריות הגבוהה ביות

. החיבוריות הנמוכה ביותר בכחול

22

אביב- של מרכז תלSpace Syntax Control)(ניתוח שליטה . 7מפה

יורדת עד לצירים בעלי מידת השליטה שליטה ביותר באדום ומידת ההצירים בעלי מידת השליטה הגבוהה

.הנמוכה ביותר בכחול

23

אביב- של מרכז תלSpace Syntax Global Integration)(ניתוח אינטגרציה גלובלית . 8מפה

הצירים בעלי מידת האינטגרציה הגלובלית הגבוהה ביותר באדום עד לצירים בעלי מידת האינטגרציה

. הנמוכה ביותר בכחולהגלובלית

24

אביב- של מרכז תלSpace Syntax Local Integration r=3)(ניתוח אינטגרציה לוקלית . 9מפה

הצירים בעלי מידת האינטגרציה הלוקלית הגבוהה ביותר באדום עד לצירים בעלי מידת האינטגרציה

.הלוקלית הנמוכה ביותר בכחול

25

פי שם רחוב- חיבוריות על3.4.2

בכך שהיא לא מתבססת על צירי ראייה Space Syntaxפי שם רחוב שונה מהפרמטרים של -יות עלחיבור

כך למשל מידת החיבוריות עבור ציר הראייה של . אלה על כמות הרחובות שיש להם חיבור לרחוב מסויים

שונים ה צירי ראיילמעשה משישה ולמעשה רחוב דיזנגוף מורכב 18 עומדת עלרחוב דיזנגוף באזור המחקר

לכל אחד מששת צירי הראייה שמהם מורכב רחוב דיזנגוף יש מידת חיבוריות . מתעקל משום שהוא רחוב

פי שם רחוב לרחובות אחרים זהה -מידת החיבוריות של דיזנגוף על זאת לעומת. שונה לצירי ראייה אחרים

.44לכל אורכו ועומדת על

רחובפי שם- חיבוריות על–מפת אזור המחקר . 10מפה

רמת . פי שם רחוב- מופיעים כל הרחובות באזור המחקר צבועים לפי רמת החיבוריות על10במפה

Space לטובת ניתוח 3.4.1אביב כפי שהוגדרו בסעיף - פי שם רחוב חושבה בגבולות מרכז תל-החיבוריות על

Syntax .מתייחס למידת גבירול -ן ולגבי רחוב אב) במפהרהקו הימני ביות(החישוב לגבי דרך נמיר , לפיכך

אביב ולא לוקח בחשבון את החלקים שלהם - תל באזור מרכז לרחובות אחריםרחובות אלההחיבוריות של

שבילים חסרי שם לא מופיעים במפה זו , כמו כן.אביב-מחוץ למרכז תל, צפונית לנהר הירקוןיםשנמצא

).השביל הפנימי בתוך כיכר המדינה, למשל(

26

כהרוחב מדר 3.4.3

כאשר מדרכה אשר שלושה אנשים או יותר יכולים , פי סקר השטח-דרוג לפי רוחב המדרכות התבצע על

. בשורה נחשבת למדרכה רחבה עם דרוג מקסימלי ומדרכות צרות ממנה מדורגות בסדר יורדבה ללכת

:3 ועד רמה 0דרוג רוחב המדרכות התבטא בארבע רמות של מרמה

אין מדרכה– 0רמה

מדרכה ברוחב המספיק לאיש אחד בלבד– 1רמה

מדרכה ברוחב המספיק לשני אנשים הצועדים במקביל זה לזה בלבד– 2רמה

מדרכה ברוחב המספיק לשלושה אנשים הצועדים במקביל זה לזה או יותר– 3רמה

ת למרות שבוצעה התייחסות רק לתנועה על מדרכו. סך המדרכה משני הצדדיםלכל רחוב בוצע חישוב של

המדרכה של כיכר ךכך שס, בכיכרבהיקף בכיכר המדינה ובכיכר בזל סך המדרכה כלל גם את השטח

מדרכות שונות עם סך 3פי חישוב זה מכילות - שדרות נורדאו על. בלבד3 ולא 6המדינה וכיכר בזל היא

רוחב ע דרוג מופישלהלן 11במפה . הגבוה ביותר מבין כל הרחובות האחרים במחקר, 7מדרכה של

. ישנן דוגמאות לסוגי המדרכות השונים3המדרכות באזור המחקר ובתמונה

רוחב מדרכותסוגים של . 3 תמונה

רחוב יהושע בן נון. 3 מדרכה ברמה .בוטינסקי'רחוב ז. 2מדרכה ברמה

רחוב דויד ילין. 1מדרכה ברמה

27

רכות באזור המחקרדרוג רוחב המד. 11מפה

כבישראשיות 3.4.4

היא הקלה 1 רמות ראשיות אשר מגדירות את קושי החצייה להולכי רגל כאשר רמה 5הכבישים דורגו לפי

: היא הקשה ביותר לחצייה באופן הבא5ביותר לחצייה ביותר ורמה

שביל הולכי רגל– 1

כביש שכונתי– 2

נוח לחצותו והוא צר יחסית אך יש בו תנועת מכוניות ואוטובוסים אשר באופן כללי, ראשי- כביש סמי– 3

רבה

אשר מסוכן מאוד לחצותו שלא במעבר חצייה מרומזר, כביש ראשי– 4

אלא במעבר חצייה מרומזר, שלא ניתן לחצייה כביש ראשי עם גדר הפרדה – 5

יש דוגמאות לסוגים שונים 4רוגי ראשיות הכבישים באזור המחקר ובתמונה ם דיימופיעשלהלן 12במפה

.של כבישים ברמות ראשיות שונות

28

באזור המחקריםכבישה דרוג ראשיות .12מפה

29

כבישיםרמות ראשיות של . 4תמונה

יהודה-רחוב בן. 4רמה רחוב פנקס. 5רמה

שדרות מוצקין. 2כיכר המדינה רמה . 3רמה

שביל הולכי רגל. 1רמה

30

צפיפות צמתים 3.4.5

- הגדולים שמרכיבים אותו ולכל אחד מםלשני תתי האזורי, חושבה לכלל אזור המחקרםצפיפות הצמתי

זורים סטטיסטיים אלה הוגדרו א). 13כפי שהם מופיעים במפה (קטנים יותר ה האזורים הסטטיסטיים12

סעיף (יפו וחושבו לגביהם גם צפיפויות המגורים - אביב-כלכלי שבעיריית תל-מחקר חברתיי המרכז ל"ע

כאשר שישה מתוכם מצויים בתת האזור המערבי , אזורים סטטיסטיים12-אזור המחקר מחולק ל). 3.5.2

צומת הוגדר כנקודת החלטה בה הולך הרגל יכול לקבל . ם מצויים בתת האזור המזרחיושישה מתוכ

.פנייה החלטה על תקבלהחלטה על פנייה ולא מקום שבו רחוב מסויים מתעקל ללא אפשרות

האזורים הסטטיסטיים המרכיבים את אזור המחקר12המיקום הגיאוגרפי של . 13מפה

- ר בעוד שצפיפות תת" צמתים לקמ165-בי עומדת על קצת יותר מהאזור המער- של תתםצפיפות הצמתי

. האזור המערבי- מזו של תת40%-צפיפות הנמוכה ב, ר" צמתים לקמ99-האזור המזרחי עומדת על כ

מפורטים חישובי צפיפות 2 בטבלה. ר" צמתים לקמ122.36צפיפות הצמתים בכלל אזור המחקר עומדת על

. האזורים שבו לכלל אזור המחקר ולתתיםהצמתי

האזורים באזור המחקר- צפיפויות הצמתים של תתי. 2טבלה

אזורכמות

ר"צמתים לקמ דונם צמתים

197 כלל אזור המחקר

1,610 122.36

165.08 630 104 האזור המערבי-תת

98.98 980 97 האזור המזרחי-תת

315 36 170 211.76

316 20 70 285.71

317 14 100 140.00

321 18 90 200.00

322 11 60 183.33

323 24 140 171.43

421 15 130 115.38

422 20 140 142.86

423 33 320 103.13

424 23 170 135.29

425 14 100 140.00

426 8 120 66.67

31

התפקודייםמשתני המחקר 3.5

.בפרק זה יפורטו הגדרות משתני המחקר מהמימד התפקודי

יתות מסחריות חז3.5.1

מבין כל עירוב שימושי הקרקע המחקר מתמקד בהימצאות של חזית מסחרית ברחוב תהא זו חזית של

פי סקר שטח כאשר קיומה של -דרוג רמת החזית המסחרית בוצע על. בנק או חנות בגדים, סופרמרקט

: חזית כזו מצד אחד או משני צידי הרחוב וניתנו הערכים הבאים

2 –ית מסחרית משני צדדיו מקטע רחוב עם חז

1 -מקטע רחוב עם חזית מסחרית מצד אחד

0 –מקטע רחוב ללא חזיתות מסחריות

למרות שיש , לכל אורכם2יהודה ניתן הערך -דיזנגוף ובן, גבירול-עבור רחובות מסחריים במהותם כמו אבן

חזית מסחרית מצד אחד לכיכר המדינה ולכיכר בזל לדוגמה יש. ללא חזיתות מסחריות" חורים"בהם

שלהלן מופיע 14במפה .1כך שהרחובות שנמצאים בהיקפם ערכם מבחינת חזיתות מסחריות הוא , בלבד

ישנן מספר 5ובתמונה . לפי כמות החזיתות המסחריות שבהםמפת רחובות אזור המחקר מדורגים

.דוגמאות לסוגים שונים של חזיתות מסחריות

יותסוגי חזיתות מסחר. 5תמונה

כיכר המדינה. חזית מסחרית מצד אחד בלבד רחוב דיזנגוף . חזית מסחרית משני הצדדים

בוטינסקי'רחוב ז. ללא חזיתות מסחריות

32

דרוג חזיתות מסחריות באזור המחקר. 14מפה

צפיפות מגורים 3.5.2

. יפו-אביב-כלכלי שבעיריית תל-למחקר חברתיפי נתונים שהתקבלו מהמרכז -צפיפות המגורים חושבה על

כאשר שישה מתוכם מצויים , אזורים סטטיסטיים12-אזור המחקר מחולק ל. 2007הנתונים נכונים לסוף

צפיפות המגורים חושבה עבור שני תתי . בתת האזור המערבי ושישה מתוכם מצויים בתת האזור המזרחי

המיקום ניתן לראות את13במפה . טיים הקטנים יותר האזורים הסטטיס12-האזורים וכן לכל אחד מ

. האזורים12הגיאוגרפי של

נפש בצפיפות מגורים ממוצעת של 14,040 דונם ומתגוררים בו 630שטחו של תת האזור המערבי הוא

תושבים בצפיפות 13,296 דונם ומתגוררים בו 980שטחו של האזור המזרחי הוא . ר" נפש לקמ22,285.7

מפורטים חישובי 2בטבלה . מזו של תת האזור המערבי40%- צפיפות הנמוכה ב, דונם13,567.3ל מגורים ש

.צפיפות המגורים לכלל אזור המחקר ולתתי האזורים שבו

33

האזורים באזור המחקר- צפיפויות המגורים של תתי. 3טבלה

ר"צפיפות לקמ דונם אוכלוסייה אזור

16978.88 1,610 27,336 כלל אזור המחקר

22285.71 630 14,040 האזור המערבי-תת

13567.35 980 13,296 האזור המזרחי-תת

315 4,514 170 26552.94

316 1,627 70 23242.86

317 1,835 100 18350.00

321 1,388 90 15422.22

322 1,359 60 22650.00

323 3,317 140 23692.86

421 2,671 130 20546.15

422 2,793 140 19950.00

423 2,878 320 8993.75

424 3,046 170 17917.65

425 1,908 100 8672.73

4,167-קטן מ 120 426*

איש500- באוכלוסייה מכיוון שיש בו פחות מ425אזור סטטיסטי מחובר ל426ר סטטיסטי אזו*

קרבה לתחנות אוטובוס 3.5.3

מיקומי התחנות התבססו על הכתובות בהן הן מצויינות באתרי האינטרנט של חברות האוטובוסים

.השונות

שתי המדרכות לא קרובות לתחנת אוטובוס– 0

לתחנת אוטובוס מדרכה אחת קרובה – 1

שתי המדרכות קרובות לתחנת אוטובוס– 2

. קרבה של כל רצועות המדרכה של שדרות נורדאו לתחנת אוטובוס– 3

.' מ100קירבה לתחנת אוטובוס נקבעה כקירבה לתחנה הנמצאת באחד משני צידי הרחוב במרחק של עד

. מופיעות תחנות האוטובוס שנמצאות בכלל אזור המחקר15במפה

34

מיקומי תחנות האוטובוס באזור המחקר. 15מפה

הולכי הרגלכמות מדידת 3.6

נקודות המדידה נעשתה באופן שיהיה מגוון של נקודות בערכי אינטגרציה שונים וכן מבחינת בחירת

.כגון שימושי הקרקע בשני תתי אזור המחקר ערכים אחרים של משתני המחקר

כאשר בכל המקומות נמדדו שתי המדרכות , שונותנקודות 95-מדידה התבצעה בה –מתודולוגיית המדידה

כל שעה דקות 5בכל נקודה נמדדו כמות הולכי הרגל שעברו בה במשך . משני צידי הרחוב פרט לכיכרות

) שביעי בספטמבריום שני ה(יום המדידה עצמו היה יום חול שמשי בחודש ספטמבר . שעות5 במשך

אחרי השעה ויחסית היה עדיין חם 15:00-17:00במהלך השעות .15:00-20:00ן השעות והמדידה נערכה בי

. היה כבר חשוך19:00

נקודות 43גבירול היו -ממזרח לאבן, נקודות מדידה46גבירול היו - נקודות המדידה ממערב לאבן95מתוך

. נקודות מדידה6גבירול עצמו היו -מדידה ועל רחוב אבן

במקרה של שדרות נורדאו נדרשו (ודות המדידה היו חלק מצמד נקודות משני צידי הרחוב מכיוון שרוב נק

כמות מקטעי הרחוב שלגביהם נמדדה התנועה שונה מכמות הנקודות ) שלוש נקודות מדידה באותו מקטע

: מקטעי הרחובות שלגביהם נאספו נתונים מחולקים מבחינה כמותית באופן הבא. עצמן

35

מקטעי רחובות היו 24 מתוכם. שונים מקטעי רחובות 51-ב מדדה כמות הולכי הרגלבכלל אזור המחקר נ

גבירול - מקטעים נמדדו ברחוב אבן3-גבירול ו- מקטעי רחובות היו ממזרח לאבן24, גבירול-ממערב לאבן

.עצמו

20%לאורך שעות המדידה נמדדה עלייה הדרגתית בסך הולכי הרגל בנקודות המדידה שהגיעה לשיעור של

. יותר הולכי רגל בשעת המדידה האחרונה לעומת שעת המדידה הראשונה

הרחובות מוצג לכל אחד ממקטעי 17במפה . הנקודות בהן נמדדה כמות הולכי הרגל95 מסומנות 16במפה

. הממוצע של כמות הולכי הרגל לשעה שנספרו בהם לאורך שעות המדידהשנמדדו

ת הולכי הרגל נקודות בהן נמדדה כמו95. 16מפה

36

)קותד 5בפרק זמן של ( בכל אחד ממקטעי הרחובות שנמדדוממוצע הולכי הרגל. 17מפה

37

ממצאי המחקר4

בפרק זה יוצגו ממצאי המחקר כאשר הם מחולקים לממצאים הנוגעים לכלל אזור המחקר וכן ממצאים

.האזור המזרחי- האזור המערבי ולתת-תייחסים רק לתתהמ

לאזור המחקר כולוממצאים המתייחסים 4.1

רוחב , Space Syntaxמדדי ניתוח , שימושי הקרקע, נתוני המחקר הכוללים את כל ספירות הולכי הרגל

ת כאשר מדד כמותליניארינותחו באמצעות רגרסיה ושאר משתני המחקר ראשיות כבישים, מדרכות

י משתני "מנת לבדוק באיזו מידה מושפעת כמות הולכי הרגל ע-על, הולכי הרגל הוא המשתנה התלוי

.הסביבה

ניתוחים בוצעו בנוסף . על גבי מקטעי רחובות בוצע לכלל נתוני המחקר בכללותםהסטטיסטיהניתוח

הכולים את כמות ולא למקטעי רחוב ( לכל מדרכה בנפרד הולכי הרגל מדידותצויינו ם בהסטטיסטיים

אזור המחקר המזרחי - וכן בוצעו ניתוחים סטטיסטיים בתת, )הולכי הרגל על המדרכות משני הצדדים

.האזור המערבי בלבד בנפרד-בלבד ובתת

האזור ללא - בוצעו ניתוחים סטטיסטיים נוספים המתייחסים לאזור המחקר בכללותו ולשני תתי, בנוסף

שלושת המקומות . לכיכר בזל ולנקודות המדידה בשדרות נורדאו, נהנקודות המדידה מסביב לכיכר המדי

. שלא מדובר ברחובות עם שני צידי מדרכות בלבדכךהאלה שונים משאר נקודות המדידה ב

י " ניתן ע) נקודות סטטיסטיות51סך כולל של ( לכמות הולכי הרגל בכלל אזור המחקרטוב ביותרהמודל ה

:באארבעה משתנים בסדר חשיבות ה

פי שם רחוב-מידת חיבוריות על. 1

סך חזיתות מסחרית. 2

אזור -צפיפות מגורים בתת. 3

קירבה לתחנת אוטובוס. 4

כאשר כל , כלומר התאמה חזקה למדי, 0.832 בריבוע של R-באמצעות ארבעת משתנים אלה מגיעים ל

פי -חיבוריות עלרחבי מ-המשתנה הפיזיפי ממצאים אלה - על. 0.05- נמוכה מרמההמשתנים מובהקים ב

כנראה מפני שהעיקולים , פי ציר הראייה- פני חיבוריות על-ועדיף על, א המשתנה החשוב ביותרושם רחוב ה

האלמנט . אביב אינם משנים במידה מהותית את העדפות ההליכה של הולכי הרגל בהם- של רחובות תל

חריות ולבסוף ישנה חשיבות של חזיתות מסהמשתנה התפקודי השני שמושך תנועת הולכי רגל הוא

וכן לקרבתן של תחנות ) מזרח מול מערב(ורים באותו אזור גצפיפות המלתפקודים נוספים כמו מסויימת

במיוחד כאשר הנוסעים (אשר מעצם טבען מחוללות גם הן תנועה מסויימת של הולכי רגל , אוטובוס

).יורדים מהאוטובוס בתחנה

38

-המבנה הפיזי. פי שם רחוב- ביחס לחיבוריות על0.61ת מתאם של קירבה לתחנות אוטובוס נמצאה ברמ

. מרחבי של הרחובות ובפרט עוצמת החיבור שלהם קשורה במובהק למיקום התפקוד של תחנות אוטובוס

ללא המשתנה של קירבה לתחנות אוטובוס ושימוש רק בשלושת המשתנים הראשונים המצויינים למעלה

. ביחס לכמות הולכי הרגל0.812ניתן להגיע לרמת מתאם של

כאשר בוצע אותו ניתוח סטטיסטי ללא נקודות המדידה אשר היו בהיקף של כיכר המדינה וכיכר בזל וללא

נמצאו שני משתנים חשובים ) נקודות סטטיסטיות43סך כולל של (נקודות המדידה בשדרות נורדאו

כאשר כל המשתנים (0.836של ) ע בריבוR(ומובהקים להסבר התנועה של הולכי רגל ברמת מתאם

:)0.05-מובהקים ברמה נמוכה מ

פי שם רחוב-חיבוריות על. 1

אזור-צפיפות מגורים בתת. 2

כיכר בזל וכן כיכר המדינה שתיהן מאופיינות במבנה מרחבי שונה מהרחובות שסביבן ובחזיתות

שדרות נורדאו מוציאה דה בנקודות המדי וכן של יתוחשלהן מהנשל נקודות המדידה הורדה . מסחריות

ם עומשאירה מודל , לחזיתות מסחריות וקירבה לתחנות אוטובוסים הקשורים התפקודייםאת המשתנ

בכיכרות אופן תנועת הולכי הרגל .האזור-משתנה תפקודי אחד בלבד שהוא צפיפות המגורים בתת

וכדאי לבחון את , "טייםסטנדר" שונה במידה מסויימת מתנועתם בשאר המרחב הכולל רחובות ובשדרות

.נפרדמחקר התנהגות הולכי הרגל בכיכרות ובשדרות ב

מקטעי הרחובות בעלי אופי תפקודי שונהל ממצאים הנוגעים 4.1.1

מרחביים והתפקודיים על כמות הולכי הרגל בוצעו -ים הפיזייםדמנת לבדוק את ההשפעות על המימ-על

.נהמספר ניתוחים על רחובות בעלי סוגי תפקוד שו

וח בנית. נעשתה בדיקה של דפוס הולכי הרגל במקטעי רחובות בעלי חזית מסחרית אחת או יותר, ראשית

אלו נמצא כי המודל המסביר ) נקודות סטטיסטיות19סך כולל של ( של מקטעים מסחרייםהסטטיסטי

במודל הזה . פי שם רחוב-חיבוריות עלמרחבי - המשתנה הפיזיהטוב ביותר מכיל גורם אחד בלבד והוא

.0.683-רמת המתאם הגיעה ל

כלומר מקטעי הרחובות בהם אין חזיתות , לאחר מכן נבדק מודל ההליכה בשאר מקטעי הרחובות

) נקודות סטטיסטיות32סך כולל של ( בניתוח הסטטיסטי של הרחובות הלא מסחריים. מסחריות כלל

כאשר כל המשתנים מובהקים ברמה ( 0.861התקבל מודל המסביר את כמות הולכי הרגל ברמת מתאם של

:אשר מורכב לפי סדר החשיבות משלושת המשתנים הבאים, )0.05-נמוכה מ

קרבה לתחנות אוטובוס. 1

האזור- בתתיפות צמתיםצפ. 2

)Space Syntax Local Integration(אינטגרציה לוקאלית . 3

תנה תפקודי הקשור למיקומן של מסחריים נמצא מודל שבו המשתנה העיקרי הוא מש-ברחובות הלא

רמת אינטגרציה לוקלית מצביעה על מרכזיותו של . מרחביים-יזייםתחנות אוטובוס ולאחריו שני משתני פ

39

שכלל במקרה (כלומר באזור גיאוגרפי מצומצם בהרבה מכלל אזור הניתוח , ציר מסויים ברמה שכונתית

ות רחובות קטנים ושכונתיים יותר מאשר אלה רחובות ללא מסחר נוטים להי). אביב-זה את כל מרכז תל

שיש בהם מסחר וברחובות קטנים אלה התנועה מושפעת ממרכזיות הרחוב ברמה השכונתית יותר מאשר

. ממרכזיותו ברמה העירונית שאותה משקפת מידת האינטגרציה הגלובלית

ת אוטובוס וללא חזיתות נעשה ניתוח סטטיסטי נוסף למקטעי הרחוב ללא קירבה לתחנולאור תוצאה זו

בניתוח הסטטיסטי של . כלומר מקטעי רחוב עם מיעוט תפקודים יחסית למקטעים האחרים, מסחריות

נמצא כי המודל המסביר את ) נקודות סטטיסטיות24סך כולל של ( מקטעי רחובות מיעוטי תפקודים אלה

)0.05- מובהקים ברמה נמוכה מכאשר כל המשתנים( 0.756כמות הולכי הרגל בהם מגיע לרמת מתאם של

:הבאים לפי סדר חשיבותםמרחביים -הפיזייםבאמצעות שני המשתנים

)Connectivity Space Syntax(חיבוריות על פי ציר ראייה . 1

האזור- בתתצפיפות צמתים. 2

ר פי צי- מרחבי המשפיע ביותר הוא חיבוריות על-בניתוח הרחובות ללא תפקודים נמצא שהמשתנה הפיזי

ברחובות המגורים נראה . פי שם רחוב- במודל הכללי חיבוריות עלרהראייה ולא המשתנה המרכזי יות

שתנועת הולכי הרגל קשורה יותר לתפיסת המרחב בחוש הראייה ולכן צירי הראייה משמעותיים יותר

.טיבית אשר מתבססת על שמות הרחובותי הקוגנ המרחבמאשר לתפיסת

משני צידי אותו כבישבדלים בין מדרכות הממצאים הקשורים ל 4.1.2

ירוחבפערים ב .לא נמצאו הבדלים מהותיים בתוך הרחובות עצמם בין מדרכה למדרכה ברוב המקרים

בשדרות נורדאו לא נרשם הבדל . לא נמצאו משמעותיים לדפוס הולכי הרגלצידי אותו כביש בין ותמדרכ

שפיע על גורם אשר עשוי לה, לעומת זאת. הצרהמית למדרכה הדרו המרכזית הרחבהמשמעותי בין השדרה

בית ספר מדרכה ספציפית הוא מיקום תחנת אוטובוס ולעיתים שימוש קרקע חריג שמייצר תנועה כגון

. מוצקין שנוחה בהרבה להליכה מאשר המדרכה שממולהשבשדרות או השדרה " הרצליהגימנסיה"תיכון

שני מקטעים (כאשר לשניים מתוכם , ב בין צידי אותו רחועם הבדלים משמעותייםנמצאו שבעה מקטעים

:לא נמצא הסבר לפערים) ברחוב יהושע בן נון

הבדל –ובצד השני מדרכה צרה מאוד , ממש פארק קטן, צד אחד שדרה רחבה ומוצלת–שדרות מוצקין . 1

.מוסבר היטב

ית לעומת המדרכה הדרומית פחות הולכי במדרכה הצפונ-שדרות נורדאו בין בן יהודה לדיזנגוף . 2

. הבדל מוסבר היטב– תחנת אוטובוס במדרכה הדרומית ישנה –והשדרה עצמה

. אין הסבר- הרבה יותר הולכי רגל בצד המערבי לעומת המזרחי –יהושע בן נון בשתי נקודות המדידה . 3

ישנה –החלק הדרומי הרבה יותר הולכי רגל בקטע הצפוני לעומת –ארלוזורוב סמוך ליהושע בן נון . 4

. הבדל מוסבר היטב– וחזית מסחרית במדרכה הצפוניתתחנת אוטובוס במדרכה הצפונית

תחנת ישנה – הרבה יותר הולכי רגל בחלק הדרומי לעומת הצפוני –בוטינסקי סמוך לדרך נמיר 'ז. 5

. הבדל מוסבר היטב–אוטובוס במדרכה הדרומית

סמוך לשער ת הדרומימדרכה הרבה יותר הולכי רגל ב– הרצליה בוטינסקי סמוך לשער גימנסיה'ז. 6

. הבדל מוסבר היטב–הצפונית מאשר במדרכה, היכן שמתקיימים חוגים רבים אחרי הצהריים, הגימנסיה

40

בלבדממצאים הנוגעים לאזור המערבי 4.2

27סך כולל של (ו גבירול וממערב ל-כאשר בוחנים את המודל המסביר רק לנקודות הנמצאות על רחוב אבן

– )0.05-בעל מובהקות ברמה נמוכה מ(אחד מרחבי - פיזינמצא שבאמצעות משתנה ) נקודות סטטיסטיות

את האזור מנתחיםכאשר .0.825של ) בריבועR(פי שם רחוב ניתן להגיע לרמת מתאם -מידת חיבוריות על

) נקודות סטטיסטיות22של סך כולל (המערבי ללא נקודות המדידה בכיכר בזל וללא שדרות נורדאו

- באזור המערבי המרקם הפיזי .0.877זה לרמת מתאם עוד יותר גבוהה של בודד מגיעים בעזרת משתנה

אין של אזור זהמרחבי משפיע יותר מאשר בכלל אזור המחקר על תנועת הולכי הרגל ובמודל המסביר

.שימוש במשתנים תפקודיים כלל

בלבדיממצאים הנוגעים לאזור המזרח 4.3

גבירול וממזרח לו נמצא -כאשר בוחנים את המודל המסביר רק לנקודות המדידה הנמצאות על רחוב אבן

פי - חיבוריות על–במודלים הקודמים שינוי גדול מכל המודלים הקודמים כאשר המשתנה המהותי ביותר

נקודות 27 כולל של סך (כאשר מריצים את הניתוח הסטטיסטי. במודל המסבירכלל שם רחוב אינו מופיע

כאשר כל המשתנים מובהקים ברמה נמוכה ( 0.865 מתקבל מודל המסביר ברמת מתאם של )סטטיסטיות

: המשתנים הבאים לפי הסדרלושתבאמצעות ש) 0.05-מ

סך חזית מסחרית. 1

)Connectivity Space Syntax(חיבוריות על פי ציר ראייה . 2

)Space Syntax Control(פי ציר ראייה -מידת שליטה על. 3

. פי ציר ראייה- ביחס למידת שליטה על0.856חיבוריות על פי ציר ראייה נמצאה ברמת מתאם גבוהה של

פי ציר ראייה ושימוש רק בשני המשתנים הראשונים המצויינים - ללא המשתנה של מידת שליטה על

. ביחס לכמות הולכי הרגל0.84למעלה ניתן להגיע לרמת מתאם של

סך כולל של ( נקודות המדידה אשר נמצאות בהיקף כיכר המדינה מנתחים את האזור המזרחי ללאר כאש

כאשר כל המשתנים ( 0.905אם של תנמצא שהוא מוסבר באופן שונה ברמת מ) נקודות סטטיסטיות24

:י שלושת המשתנים הבאים"ע) 0.05-מובהקים ברמה נמוכה מ

פי שם רחוב-חיבוריות על. 1

)Space Syntax Global Integration(יה גלובלית אינטגרצ. 2

סך חזית מסחרית. 3

כאשר בין כל שניים משלושת המשתנים , בין שלושת משתנים אלה נמצאו רמות מתאם גבוהות יחסית

חיבוריות – משתנה הראשון והמרכזי מבין שלושתםבשימוש ב. 0.65- ל0.6האלה רמת המתאם נעה בין

. מול נתוני כמות הולכי הרגל0.794גיע בניתוח סטטיסטי זה לרמת מתאם של פי שם רחוב ניתן לה-על

נמצא כי נקודות המדידה בכיכר המדינה משנות באופן מהותי את המודל המסביר לתנועת הולכי רגל

.באזור המזרחי

41

סיכום 5

של הסביבה מרחביות והתכונות התפקודיות -השפעת התכונות הפיזיותבחן את שבוצע בעובדה זו המחקר

שני אזורים בוצעה השוואה בין .אביב על כמות הולכי הרגל ברחובות- הבנוייה במרחב העירוני התל

" אביב- תוכנית מזרח תל"גבירול ואזור -אזור הצפון הישן ממערב לרחוב אבן, אביב-סמוכים במרכז תל

ידי - על באופן שונהנמצא כי כמות הולכי הרגל בשני אזורים אלו מושפעת. גבירול-ממזרח לרחוב אבן

מידת היה ביחס לכמות הולכי הרגלהיחידהמשפיע באזור המערבי המשתנה .תכונות הסביבה הבנוייה

המשפיע הדומיננטי ובאזור המזרחי המשתנה ,פי שם- לרחובות אחרים עלהחיבוריות של רחוב מסויים

של חיבוריות מסויימת פעה השניכרה וכן כמות הולכי הרגל היה סך החזיתות המסחריות ביחס ביותר

המבנה השונה שנחקרו בין האזורים הגיאוגרפית הניכר כי למרות הקירב. פי צירי הראייה-ושליטה על

כאשר המשתנה המשפיע ביותר באזור המזרחי הוא , שלהם יוצר אופי תנועה שונה של הולכי רגל בהם

בכל אזורי .מרחבי- שתנה פיזינה תפקודי ואילו המשתנה המשפיע ביותר באזור המערבי הוא מתמש

המחקר נמצא מתאם חזק בין כמות הולכי הרגל למשתני הסביבה הבנוייה גם כאשר המשתנים היו שונים

ניתן להסיק מכך שכמות הולכי הרגל במרחבים העירוניים השונים שנבחנו . זה מזה באזורים השונים

. מושפעת באופן מובהק מתכונות הסביבה הבנוייה

פי שם - ור המחקר כולו המשתנה המרכזי המסביר את כמות הולכי הרגל הינו חיבוריות עלבבחינת אז

-אשר קשור לתכונות הטופולוגיות של רשת הרחובות הכללית בעיר תל, מרכזיותו של משתנה זה. רחוב

העובדה , כמו כן. אביב מצביעה על חשיבות המבנה הכללי של רשת רחובות העיר לתנועת הולכי רגל

נה הטופולוגי היו משמעותיים פחות מהמשתSpace Syntaxים הטופולוגיים שנוצרו מניתוח שהמשתנ

על תפיסה קוגניטיבית של המרחב שמשפיעה על ביעצהעשוייה ל שמות הרחובות שנוצר בניתוח על פי

אביב קטנים יחסית -או על כך שהעיקולים ברחובות תל, יותר מתפיסת צירי הראייהתנועת הולכי הרגל

.הולכי הרגלרי הראייה יתפיסת צ ותיים מבחינתא משמעול

מרחבי משמעותי יותר מהמימד התפקודי לתנועת -ברוב הניתוחים הסטטיסטיים שבוצעו המימד הפיזי

מרחבי על המימד התפקודי ולהיפך - הילייר התייחס לנושא ההשפעה ההדדית של המימד הפיזי. הולכי רגל

היווצרות התפקודים על תנועת הולכי הרגל וכן עלעה רבה יותרמרחבי יש השפ-וקבע שלמימד הפיזי

מרחבי ישפיע פחות מאשר המימד - הילייר הוסיף שהמימד הפיזי. )Hillier et al, 1993( במרחב השונים

.ם באופן שאינו קשור למבנה המרחבי העירוניקוהולכי רגל כאשר התפקוד מרוכז וממהתפקודי על תנועת

למרות , כדי למשוך תנועת הולכי רגלשל כיכר המדינה חזק מספיקפקוד המסחרי התניתן להסיק מכך ש

במודל הכולל את כלל האזור המזרחי משום כך. מרחבי של הכיכר-שתפקוד זה אינו קשור למיקום הפיזי

. על כמות הולכי הרגלמרחבי-כולל כיכר המדינה המימד התפקודי משפיע יותר מהמימד הפיזי

יכולים לשמש במחקרים אחרים להשוואות ובחינות נוספות של תנועת הולכי רגל ממצאי המחקר הזה

בחינה של . אביב- בעיר תלהיו מרכזיים מבחינת מיקומםבמחקר זה האזורים שנבחנו . במרחבים עירוניים

כמויות הולכי רגל באזורים נוספים עשוייה לפיכך להביא לתוצאות מעניינות נוספות ולשפוך אור נוסף על

.גורמים לתנועתם של הולכי הרגלה

42

שונה מאופי תנועת הולכי הרגל במרחבים לא סטנדרטיים מסוגם של כיכרות ושדרותש מהמחקר עולה גם

ניכרו הכיכרות והשדרות ובלעדיהםבניתוחים הסטטיסטיים שנערכו עם . התנועה ברחובות הרגילים

מחקר אשר יבחן את תנועת הולכי . י רגל הסביבה הבנוייה לתנועת הולכ שביןשינויים מהותיים בקשר

. במקומות אלההרגל בכיכרות ובשדרות ישפוך אור על דפוס ההליכה

43

רשימה ביבליוגרפית6

הוצאת בבל, "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות", )2008. ('ייקובס ג'ג

הוצאת בבל, " מתכננים את תל אביב–עיר עם קונספציה ", )2009. (מרום נ

Alexander C., Ishikawa S., Silverstein M., Jacobson M., Fiksdahl-King I. And Angel S.

(1977), “A Pattern Language: Towns, Buildings, Construction”, Oxford University Press

Alfonzo M. A. (2005), "To walk or not to walk? The hierarchy of walking needs",

Environmental Behavior Vol. 37

Appleyard D. (1981), “Livable Streets”, University of California Press

Cambridge Pedestrian Plan (2000), available online at:

http://www.cambridgema.gov/~CDD/et/ped/plan/ped_plan.html (last accessed on 24/09/09)

Cerin E., Saelens B. E., Sallis J. F. and Frank L. D. (2006), "Neighborhood environment

walkability scale: validity and development of a short form", Medicine and Science in Sports

and Exercise Vol. 38

Cervero R. and Duncan M. (2003), "Walking, Bicycling, and Urban Landscapes" Evidence

from the San Francisco Bay Area", American Journal of Public Health Vol. 93

Cervero R. and Radisch C. (1995), “Travel Choices in Pedestrian Versus Automobile

Oriented Neighborhoods”, The University of California Transportation Center

Chu S. C. H. (2005), “When and why do people walk in the city: the influence of urban

elements on time-pattern of pedestrian movement”, 6th International Walk 21 Conference in

Zurich

Deichmann J. (2004), "Accessible urban spaces – a challenge for urban designers", 5th

International Walk 21 Conference in Copenhagen

44

Desyllas J., Duxbury E. (2000), “Planning for movement: measuring and modelling

pedestrian flows in cities”, RICS Conference, London

Desyllas J., Duxbury E., Ward J. and Smith A. (2003), “Demand modeling of large cities: an

applied example from London”, UCL Centre for Advanced Spatial Analysis

Duany A., Plater-Zyberk E. and Speck J. (2000), “Suburban Nation – The Rise of Sprawl and

the Decline of the American Dream”, North Point Press, New York

Gehl Architects (2004), “Toward a fine City for People: Public Spaces and Public Life –

London”, available online at: http://www.gehlarchitects.dk/files/pdf/London_small.pdf (last

accessed on 24/09/09)

Gehl J. (1987) “Life Between Buildings”, The Danish Architectural Press

Gehl J., Kaefer L. J. and Reigstad S. (2006), “Close encounters with buildings”, Urban

Design Vol. 11

Gemzoe L. (2006), “Quality for People: A set of criteria for the design of pedestrian places

and networks – with people in mind”, 7th International Walk 21 Conference in Melbourne

Gibson J. J. (1979) “The Ecological Approach to Visual Perception”, Houghton Mifflin

Company

Golledge R. J. and Stimson R. J. (1997), “Spatial Behavior: A Geographic Perspective”, The

Guildford Press

Heft H. (1996), "The Ecological Approach to Navigation: A Gibsonian Perspective", in

Portugali J. (ed.) (1996), "The Construction of Cognitive Maps", Kluwer Academic

Publishers

Hillier, B., Penn, A., Hanson, J., Grajewski, T., Xu, J. (1993) , “Natural Movement: Or,

Configuration and Attraction in Urban Pedestrian Movement”, Environment and Planning B:

Planning and Design 1993: Vol. 20

45

Hillier B. and Hanson J. (1984), “The Social Logic of Space”, Cambridge University Press,

Cambridge

Hillier B. (1996), “Space is the Machine”, Cambridge University Press, Cambridge

Jacobs A. (1993), “Great Streets”, The MIT Press

Jiang B., Liu C. (2009), "Street-based Topological Representations and Analysis for

Predicting Traffic Flow in GIS", International Journal of Geographic Information, Vol. 23,

No.9 1119–1137

Kelly C. E., Tight M. R., Page M. W. and Hodgson F. C. (2007), “Techniques for Assessing

the Walkability of the Pedestrian Environment”, 8th International Walk 21 Conference in

Toronto

Krizek K. J., Johnson P. J (2006), "Proximity to Trails and Retail: Effects of Urban Cycling

and Walking", Journal of the American Planning Association, Vol. 72, No. 1, Winter 2006

Lynch K. (1960), "The Image of the City", The MIT Press

Marques de Almeida D. (2007), “The Importance of Shade as a Strategy to foster Walking in

Summer”, 8th International Walk 21 Conference in Toronto

Methorst R. (2007), “Assessing Pedestrians' Needs: The European Cost 358 PQN Project”,

8th International Walk 21 Conference in Toronto

Ozer O. and Kubat A.S. (2007), “Walking initiatives: a quantitative movement analysis”, 6th

International Space Syntax Symposium in Istanbul

Portland's Pedestrian Master Plan (1998), available online at:

http://www.portlandonline.com/transportation/index.cfm?c=dhage (last accessed on

24/09/09)

46

Schubert W. and Skala F. (2007), “Encouraging walking, the role of urban design:

Experiences of the EU-ECOCITY project”, 8th International Walk 21 Conference in Toronto

Scholefield M. (2007), “Exceeding expectations: The growth of walking in Vancouver and

creating a more walkable city in the future through EcoDensity”, 8th International Walk 21

Conference in Toronto

Talen E. (2003), "Neighborhoods as service providers: a methodology for evaluating

pedestrian access", Environment and Planning B: Planning and Design 2003, Vol. 30

Veras A. and Amorim L. (2005), “New Urbanism: ideals and urban configuration”, 5th

International Space Syntax Symposium in Delft

Whyte W. H. (1980) "The Social Life of Small Public Spaces", Conservation Foundation