magaziv vol2

1 מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר 2 | ספטמבר 2012

מגזין המרכז הרפואי זיו

גיליון מספר 2 ספטמבר 2012

14

5

לא מבוגרים קטנים מחלקת הילדים בראייה

הוליסטית

19 20 אין קיצורי דרך

ריאיון עם מנהלהמחלקה הכירורגית

פיתוחחשש לפגיעה בתקציבי

הבנייה של המרכז לבריאות הילד

סיעודמשמרת ארוכה

במחלקה פנימית ב'

מגזיו | עיתון המרכז הרפואי זיו | גליון מספר 2 | ספטמבר 22012


כתובת: המרכז הרפואי זיו, צפת 13100 טל:04-6828190 פקס:04-6828802

בשעה טובה יוצא לאור גיליונו השני של ”מגזיו” ובו מידע על המתפתח ומתחדש במרכז הרפואי כמה על ומידע עומק ראיונות גם כמו זיו,

ממחלקותינו הוותיקות.אין זה סוד כי הקיצוץ האחרון בתקציב הפיתוח של משרד הבריאות אינו מבשר טובות למערכת זיו. הרפואי למרכז ובפרט בישראל הבריאות הקיצוץ מאיים לעכב בצורה מהותית את פיתוח הממוגן המרכז בניית והמשך החולים בית

לבריאות הילד והמכון לרדיותרפיה.מאמצים עושים אנו השוחרים אגודת עם יחד גדולים להבטיח את המשך קיומם של הפרויקטים לכך מייחלים ואנו אחרים, ופרויקטים הללו

שמאמצינו יוכתרו בהצלחה.מטיל שהוא המגבלות ולמרות זה, קושי לצד עלינו, נמשכת בעקביות התפתחותו של המרכז הוכנסו למען המבקרים רבים הרפואי. שיפורים נוסף, חניה מגרש הכשרת ובהם והעובדים, העלאת אתר אינטרנט מחודש, הכנסת אינטרנט אלחוטי בכל שטחי בית החולים, ועוד. בעקבות ציבור, במבני עישון על האוסר החוק החמרת נהדק מראשית החודש את האכיפה ברחבי בית החולים ונשתדל להבטיח לכולנו אוויר נקי יותר.

מחלקותינו מתרחבות ומגוונות את שירותיהן, וכך מרפאות האורטופדית במחלקה למשל, נפתחו, לרפואת ספורט ולרפואת כתף; במחלקת הנשים גבוה; בסיכון להיריון מורחב שירות והיולדות מגנטית- לתהודה יחידה הדימות במחלקת לשיקום מרפאה הקרדיולוגית במחלקה ;MRIליחידת חדיש רפואי ציוד נרכש כן ועוד. לב, הפתולוגי למכון ההדמיה, למחלקת הדיאליזה,

וליחידת הצנתורים. בקרוב תחל בנייתם של חדרי סמינרים לתלמידי החולים, בבית הלומדים לרפואה הפקולטה שיוצמדו כיתות” “מגדלי שני של במסגרת האשפוז. מבנה של והמזרחי המערבי לצדדים מגדלים אלה גם יתמכו בבניין במקרה של רעידת אדמה. ואם הזכרתי את הפקולטה לרפואה – אני שמח לציין את התפתחותה היפה בשנה החולפת לבין בינה ואת שיתוף הפעולה הטוב המתקיים של הסטודנטים מספר זיו. הרפואי המרכז הפקולטה שילמדו במחלקות בית החולים יוכפל מוגברת לנוכחות עדים ונהיה הקרובה, בשנה

שלהם בינינו, לשמחת כולנו.מברך אני הרפואי המרכז הנהלת ובשם בשמי

אתכם בשנה טובה וגמר חתימה טובה.

ד”ר אוסקר אמבון,מנהל המרכז הרפואי

עורך חיים בלוצר כתיבה אורנה ריין גרינוולד מרב ופרסום שיווק

יועצת לעריכה לשונית מירב גרץ רונן מערכת ד"ר וניה וולך-מנע, ד"ר ענבר בן שחר, נדים חדיד, פנינה בוחניק, חנה ביקל, משרד תקשורות צילום חנה ביקל, סימון חדאד, יוהנס פלטן עיצוב סטודיו

פנדה מו"ל הוצאה גלילית

לפרסום בעיתון: משרד השיווק במרכז הרפואי זיו 050-8434011

[email protected]

המגזין מוגש כשירות לציבור, אין המערכת אחראית על תוכן המודעות וסגנונן. תוכן המודעות באחריות המפרסמים בלבד ואין המרכז של המלצה משום בפרסומן

הרפואי זיו.

תוכןהעניינים

חדשות

פרס יוקרתי למחקרשל פרופ' עמירב

עמ' 6

“אות המופת לרופא"לפרופ’ זידאן

עמ' 12

צוות הסיעודשל פנימית ב'בעין העדשה

עמ' 19

ריאיון עם מנהלהמחלקה הכירורגית

עמ' 20

עשר מכונות חדשותביחידת הדיאליזה

עמ' 4

מחקר

רופאים

מחלקה

סיעוד

ריאיון

מסונף לפקולטה לרפואה של אונ' בר-אילן בצפת

ניהול הוליסטיוליצנות רפואית במחלקת הילדים

עמ' 14


פרופסור ניל ברגמן ממלבורן, אוסטרליה, הנחשב לאחד המומחים

המובילים בעולם בתחום החלפה ושחזורים מורכבים של מפרקים, הצטרף

לצוות המנתחים של המחלקה האורטופדית בביצוע שני ניתוחים מסובכים לשחזור מפרקי ירך. פרופ’ ברגמן הוזמן למרכז הרפואי זיו על

ידי ד”ר דוד רותם, מנהל היחידה לניתוחי מפרק ירך, שהתמחה אצלו באוסטרליה. הניתוח הראשון בוצע במטופלת בת 75

שסבלה מבעיה במפרק ירך ימין מאז היותה ילדה. בעבר עברה חמישה ניתוחים במפרק

בבתי חולים שונים, כשבאחרון – לפני 40 שנה - חובר המפרק באופן שלא אפשר לה

תנועה. כעת פירקו הרופאים את החיבור הקודם ושיחזרו את המפרק הפגוע

באמצעות שתלים מיוחדים.הניתוח השני בוצע במטופלת בת 74

הסובלת מלידה מחוסר התפתחות של מפרק הירך, שגרם לכאבים ולהגבלה בתפקודה. גם

כאן הוחלף המפרק בשתלים מותאמים. מדובר בשני ניתוחים נדירים וקשים,

הדורשים מיומנות רבה. לצד פרופ’ ברגמן וד”ר רותם עבד צוות

מורחב של רופאים מתחומים שונים: ד”ר חוסיין שחאדה וד”ר אירינה מדניקוב

מהמחלקה האורטופדית; ד”ר אלכסנדר איזקסון, מנהל מחלקת ההרדמה, וד”ר ולדימיר פוטילוב מהמחלקה; אחי חדר

הניתוח מרינה גרין, עדי אלימלך, אוראל ראובן ואילן מאור, ואריה ביתן, האח האחראי

בחדרי הניתוח. “אני מודה לפרופ’ ברגמן שבא מאוסטרליה לסייע, ושמח על ההזדמנות ללמוד מאחד

המומחים המובילים בעולם בתחומו”, אומר ד”ר רותם.

חידושים

<< פרופסור ניל ברגמן, מומחה מאוסטרליה, השתתף בניתוחים מסובכים לשחזורמפרקי ירך במחלקה האורטופדית

<< ביחידה הושלם תהליך הצטיידות, במסגרתו הוחלפו כל מכונות הדיאליזה במכונות חדישות

מאוסטרליה - למחלקה האורתופדית

עשר מכונות חדשות ביחידת הדיאליזה

עשר מכונות דיאליזה חדשות נרכשו ליחידת הדיאליזה, ובכך

הושלם תהליך ההצטיידות שבמסגרתו הוחלפו כל מכונות

הדיאליזה ביחידה במכונות מהדור החדש. “הרכישה היא חלק ממאמצינו

להעניק למטופלים הסובלים מאי-ספיקת כליות את השירות הטוב ביותר שניתן”, אומר מנהל היחידה, ד”ר רפאל

גרי. “המכונות החדשות מאפשרות להעניק למטופלי המחלקה טיפול יעיל

ובטוח יותר, ומצוידות בכל החידושים הטכנולוגיים המתקדמים המוכרים

בארץ ובעולם”.ביחידת הדיאליזה מטופלים באופן

קבוע 65 חולים המגיעים מכל רחבי

הגליל, רמת הגולן ועמק החולה. מכשיר הדיאליזה מתחבר למערכת הדם ומעביר את

הדם דרך מערכת סינון חיצונית, שבנוסף מזריקה לתוכו חומרים חיוניים ולאחר מכן

מחזירה אותו לגוף.“טיפול הדיאליזה, מעבר לחשיבותו

הקריטית לחולה הכלייתי, הוא למעשה שינוי משמעותי בחיי המטופל”, מוסיף ד”ר גרי.

“זהו טיפול מייגע ומתיש ולרוב נזקקים המטופלים לתמיכה של חבר או בן משפחה”.החולים באים לטיפול ביחידה שלוש פעמים בשבוע למשך ארבע שעות, ומתמודדים עם

תופעות לוואי הקשורות לכשל כלייתי, מחלות רקע וגורמים נוספים. “כל אלה

מקשים על המטופל לא רק מבחינה פיזית אלא גם מבחינה רגשית”, מסכם ד”ר גרי.

המנתחים – ד”ר שחאדה, האח אריה ביתן, ד”ר רותם ופרופ’ ברגמן


זיו ברשתאתר חדש למרכז הרפואי

<< משרד הבריאות קיצץ 210 מיליון שקלים בתקציבו מאז 2009, והחשש הוא כי הקיצוצים יפגעו

בהשלמת המרכז לבריאות הילד

<< באתר נמצא מידע מפורט ומעודכן על כל אחת מהיחידות והמחלקות.

ניתן לחפש רופא מסויםולהתרשם ממגוון החידושים

והשינויים במרכז הרפואי

חשש מפגיעה בהמשך בניית המרכז לבריאות הילד

בחודש מאי הושק אתר האינטרנט החדש והמתקדם של המרכז הרפואי זיו. האתר נבנה

על ידי חברת “דרונט”, שזכתה במכרז מבין כמה חברות ותיקות בתחום.

האתר כולל מידע מקיף על פעילותו הענפה של המרכז הרפואי. הוא פונה בצורה מפולחת למגוון גדול

של מטופלים, ידידים, תורמים וחוקרים, וכן לסגל המרכז הרפואי, ליחידות משרד הבריאות, ועוד.

באתר יש מידע מפורט ומעודכן על כל אחת מהיחידות והמחלקות, וניתן לחפש בו רופא מסוים ולהתרשם

ממגוון החידושים והשינויים במרכז הרפואי. גם “מגזיו” הוכנס לאתר, וניתן לעיין בו בקלות רבה.

בשלב הראשון עלה האתר המרכזי בעברית, ובהמשך עלו שני תתי אתרים: של מחלקת נשים-יולדות, הפונה

לאוכלוסייה הנשית ומציג תכנים ועדכונים בנושאי היריון ולידה, גניקולוגיה ועוד, ושל מחלקת הילדים,

הפונה להורים וכולל מידע נרחב על השירותים והטיפולים לילדים ועל הצוות הרפואי במחלקות

ובמרפאות השונות. בשלב הסופי של הפרויקט יתורגם האתר גם לאנגלית

ולרוסית, כדי להנגיש את המידע לאוכלוסיות הדוברות את השפות הללו.

מתוך הבנה שרשתות חברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, ובדומה לאתרים אחרים, מציע האתר החדש

לגולש להתחבר לפייסבוק של המרכז הרפואי ולצייץ בטוויטר. אפשר גם להדפיס את המידע מהאתר או

לשלוח אותו באימייל. תפעול האתר והזנת התכנים נעשים מדי יום על ידי

משרד השיווק. אתם מוזמנים לפנות אלינו ולעדכן אותנו בנושאים רלוונטיים המתאימים לפרסום באתר.

www.ziv.org.il :כתובתנו

הגזירות הכלכליות החדשות והקיצוץ בתקציבי הפיתוח של משרד הבריאות מאיימים על המשך הבנייה של “המרכז לבריאות הילד” האמורה

להסתיים בעוד כשנתיים, ועל פרויקטים חשובים נוספים. משרד הבריאות מדווח על קיצוץ מצטבר של 210 מיליון שקלים בתקציבו מאז 2009, ולדברי מנהלו האדמיניסטרטיבי של המרכז הרפואי, מאיר חמוז, החשש הגדול הוא מפגיעה בהשלמת המרכז לבריאות הילד, שבנייתו החלה לפני יותר

משנה. חלק מהמרכז הוא חלל אשפוז ממוגן ל-100 מיטות.חמוז אומר כי על משרד האוצר לבחון את הפרויקטים הקריטיים בגבול הצפון

ובמרכז הרפואי זיו, המעניק שירותי בריאות לאוכלוסייה רחבה בפריפריה. “הפרויקטים שאושרו הם תוצאה של מסקנות מלחמת לבנון השנייה, בה נמצא

המרכז הרפואי בסכנה ממשית בשל החוסר במיגון”, מוסיף המנהל האדמיניסטרטיבי. הוא מציין כי מאמצי משרד הבריאות להקמת הפרויקט הם חלק

מתכנית המשרד לשינוי מצב הרפואה בפריפריה.

מאת: מרב גרינוולד, מנהלת השיווק

הבנייה בעיצומה,אך הקיצוץ בתקציב

מאיים על ההמשך


אפיון תאי-דם לסיוע בהבחנה של כאבי חזה

<< מחקר חדש שם לו למטרה לשפר את יכולת ההבחנה בין כאבי חזה באמצעות מכשיר המגלה שינויים בתאי הדם

מחקרים

פרס יוקרתי למחקר של מחלקת הילדים<< המחקר העלה כי בתינוקות עד גיל שנה וחצי יש עדיפות למתן תרופות

דווקא בשאיפה דרך האף ולא דרך הפה

מחקר חדש, שתוצאותיו עשויות לסייע באבחון מצבם של חולים

הבאים לחדר המיון עם כאבים בחזה, בוצע לאחרונה על ידי ד”ר טטיאנה לווינס

מהמחלקה הקרדיולוגית, בתיה אשל מהמעבדה ההמטולוגית, עדי שרעבי-נוב מאגף המחקר, פרופ’ אלון מרמור, מנהל המחלקה הקרדיולוגית וד”ר נג’יב דאלי,

מנהל המכון ההמטולוגי. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת

Journal of Thrombosis and Thrombolysis תחת השם

Differentiating ischemic from non-ischemic chest pain using

white blood cell-surface inflammatory and coagulation

.markersכ-5%-8% מהפונים לחדרי מיון מתלוננים על

כאבי חזה, והם נחשבים לאחת התלונות הנפוצות ביותר. כ-50%-60% מהמתלוננים מתאשפזים, אך 70% מהם מתגלים לבסוף

כלא-סובלים ממצב איסכמי.

מאידך - חוקרים מעריכים כי רפואת החירום מחמיצה כ-2%-6% מהאירועים האיסכמיים,

בגלל הקושי באבחנה.קושי זה מביא לאשפוז שגוי של מי שאינם

סובלים מכאב על רקע איסכמי , מה שמטיל עול כספי מיותר על מערכת הבריאות, בעוד ששחרור חולים שמחלתם לא אובחנה עלול

לסכן את חייהם. משום כך שמנו לנו למטרה להגדיר מדדים נוספים לאלה הנמצאים היום בשימוש, כדי

לשפר את יכולת ההבחנה בין כאבי חזה איסכמיים לכאבים לא-איסכמיים.

המחקר בוצע באמצעות מכשיר ה-Flow cytometer המגלה שינויים בתאי

הדם - בכדוריות הלבנות, בשדרים הבין-תאיים ובמערכת הפיברואנליטית.

אוכלוסיית המחקר כללה 74 פונים לחדר המיון של המרכז הרפואי זיו עם תלונות על

כאבים בחזה, שהועברו ליחידה לטיפול נמרץ לב או למחלקות הפנימיות בין ספטמבר

2009 לפברואר 2010.קבוצת המחקר כללה פונים לחדר המיון

שלא אושפזו כלל, או שאושפזו תחת אבחנה של

בעיה לא-איסכמית.

תוצאות המחקר חיזקו את

אמינותם של כמה מדדים שצוינו

בספרות הרפואית כמצביעים על

מצב איסכמי על פי בדיקת דם, והעלו מדדים נוספים

המעידים סטטיסטית על קיומו של מצב כזה.בעתיד הקרוב אנו מתכוונים להמשיך

בבדיקת הנושא, ולהשתמש הפעם בקבוצת ביקורת של אנשים בריאים לחלוטין. נתמקד

במדדים שנמצאו יעילים להבחנה בין כאב איסכמי לכאבי מסיבות לא-איסכמיות,

ונשאף להרחיב את יכולתנו לאבחן במהירות וביעילות חולים המגיעים למיון עם כאבים

בחזה, ולמנוע אשפוזים מיותרים.

מחקר של פרופ' ישראל עמירב ממחלקת

הילדים, שהוצג בכנס בינלאומי לרפואת ריאות בילדים

שנערך בבנגקוק, תאילנד, זכה בפרס ראשון מתוך כמאתיים

מחקרים שהוצגו שם.ידוע כי היתרונות של מתן

תרופות בשאיפה, לעומת בליעת נוזל, הם הגעה מהירה לריאות, שימוש בכמות קטנה יותר של

תרופה והפחתה ניכרת בתופעות הלוואי. בעת מתן תרופות באופן זה מומלץ

לשאוף אותן דרך הפה ולא דרך האף, מאחר שניסויים במבוגרים הראו שמתן תרופה דרך

האף מפחית את הכמות המגיעה לריאות. ואולם -

תינוקות רבים המקבלים טיפול בשאיפה מתנגדים להנחת מסכה על פניהם, והוריהם

מנסים להרגיעם באמצעות האכלה או מתן מוצץ.

לרוב התינוק נרגע בעזרת המוצץ ומאפשר את הנחת

המסכה, אך בגלל המוצץ שבפיו הוא נושם דרך האף, מה

שמעורר חשש שהגעת התרופה לריאותיו תיפגע.

פרופ’ עמירב הוא רופא בכיר במחלקת הילדים ומכהן כיו”ר החברה הישראלית

לאירוסולים ברפואה. הוא שותפיו למחקר החליטו לבדוק את ההבדל בין שאיפת

תרופה דרך האף לשאיפה דרך הפה אצל תינוקות.

הם השתמשו בסריקה ממוחשבת של פני תינוקות, ויצרו לפי התצלומים כמה מודלים המדמים את דרכי הנשימה בצורה מדויקת.

באמצעות המודלים הללו ניתן להדגים שאיפת תרופות דרך האף או הפה, ובעזרת פילטר נבדקת הכמות המגיעה לריאות בכל

אחת מהשיטות. להפתעת החוקרים, הסתבר שבתינוקות עד

גיל שנה וחצי יש עדיפות למתן תרופות דווקא בשאיפה דרך האף ולא דרך הפה, כך

שניתן לטפל בילד גם כשבפיו מוצץ.

בתיה אשל

פרופ' ישראל עמירב

מאת: בתיה אשל, אחראית היחידה לאיפיון תאים במעבדה ההמטולוגית


במחלקת העיניים שבראשותו של ד”ר יוסי פיקל, נערך בשנה

האחרונה מחקר שתוצאותיו עשויות להביא לפריצת דרך

בטיפול במחלת הניוון המקולרי. מחלה זו היא הגורם המוביל לעיוורון בגיל מבוגר בעולם

המערבי.המחקר נערך על אוכלוסיה

שאינה סובלת מהמחלה, והיא

קבוצת חולים בדלקת פרקים המטופלים בתרופה ששמה

פלקוניל. במחקר נמדד עובי חלקה התחתון של הרשתית

אצל חברי קבוצה זו, ונמצא כי הוא עבה יותר מזה של

האוכלוסייה הבריאה. מכך עולה כי התרופה גורמת

לעיבוי חלקה התחתון של הרשתית, ובכך מונעת, קרוב

לוודאי, את צמיחת כלי הדם מתחת לרשתית, שהיא הגורמת למחלה.

,OCT-המחקר עשה שימוש במכשיר ההממפה את הרשתית ופועל במחלקת העיניים במרכז הרפואי זיו. הממצאים

עשויים להיות פריצת דרך בהבנת מחלת הניוון המקולרי ובניסיון למנוע אותה, והם

יתפרסמו בקרוב באחד מהעיתונים המובילים בתחום רפואת העיניים.

מחקר בחולי דלקת פרקים עשוי לסייע בפריצת דרך בטיפול בניוון מקולרי

מחקר חדש בדק את איכות ביצוע סקר השמיעה ביילודים

<< במסגרת סקר השמיעה נסרקו תיקיהם של למעלה מ-5,000 יילודים, שהם כ-94% מהלידות במחלקה

ליקוי שמיעה הוא הליקוי התחושתי השכיח ביותר ביילודים: כשלושה

מקרים על כל אלף לידות. ביילודים הנמצאים

בסיכון גבוה לחירשות, כגון בעלי רקע משפחתי של ליקויי

שמיעה, השכיחות גבוהה יותר ומגיעה עד פי שמונה. עם זאת

- אצל כמחצית מהיילודים הסובלים מליקויי שמיעה אין

גורמי סיכון ידועים מראש.ליקוי שמיעה עלול לגרום

לפגיעה משמעותית בהתפתחות השפה ובהתפתחות הרגשית

והחברתית של הילד. מחקרים הוכיחו כי גילוי מוקדם שלו הכרחי לביצוע

שיקום שמיעה, שיאפשר התפתחות תקינה של שפה ודיבור. התערבות מוקדמת, בין השאר באמצעות מכשירי שמיעה וביצוע

ניתוחי שתל השבלול, יכולה למזער נזקים של חירשות מולדת.

משרד הבריאות המליץ על בדיקת סקר שמיעה ביילודים, בדומה למדינות נוספות

ברחבי העולם, והחל מחודש מארס 2010 הוא מתקיים במרכז הרפואי זיו באופן שגרתי,

על ידי צוות מכון השמיעה בראשות כרמי קראוס. בשלב

הראשון מתבצעת בדיקת “פלט קוכלארי”, הנותנת מידע על

תפקוד תאי שיער באוזן הפנימית בתגובה לצלילים.

ביילוד שהודגמה אצלו תגובה לא-תקינה תבוצע גם בדיקה

הנקראת “תגובת גזע-מוח שמיעתי )ABR(“, הנותנת מידע

מהימן על תגובות לצלילים מעצב השמע ומגזע המוח.

ביילודים עם גורמי סיכון לחירשות יבוצעו שתי הבדיקות גם יחד. יילוד שנמצאת אצלו תוצאה לא-תקינה

מופנה לרופא המטפל, שידאג לאבחון שמיעה במסגרת קופת החולים. במקרים

חריגים, שבהם יילוד לא נבדק או לא השלים את סקר השמיעה אחרי לידתו, הוא יוזמן

להשלמת הבדיקות בבית החולים בתוך חודש ימים מלידתו.

לאחרונה נערך במרכז הרפואי זיו מחקר שמטרתו הערכת איכות הביצוע של הסקר

החדש. נסקרו תיקיהם של למעלה מ-5,000 יילודים שעברו בדיקות סקר שמיעה

מתחילתו, ונמצא כי הצלחנו לסקור למעלה מ-94% מהיילודים. בתכניות דומות בעולם

יש בעיה של המשך מעקב אחר יילודים שאינם עוברים את בדיקת הסקר, ובארה”ב

רק כמחצית מהם ממשיכים לבדיקות מקיפות שיקבעו אם יש להם באמת ליקוי שמיעה הדורש טיפול. במרכז הרפואי זיו, הודות למאמצים גדולים של צוות הסקר,

הצלחנו לבדוק בבדיקות מקיפות יותר מ-80% מיילודים אלה.

בשנה השנייה של הסקר מצאנו שיעור גבוה יותר של יילודים המשתתפים בו,

בהשוואה לשנה הראשונה. בנוסף, שיעורי המעבר של הבדיקות הולכים ועולים ככל שניהול הסקר משתפר. התכנית ממשיכה

להתבצע אצלנו ביעילות גוברת בעיקר הודות לצוות המצוין המנהל אותה, מתוך

מחויבות לגילוי מוקדם של לקויות שמיעה ומניעת פגיעה התפתחותית.

מאת: ד”ר פיטר גילבי, מנהל מחלקת אף-אוזן-גרון

<< במחלקת העיניים נחקרה השפעת תרופת ה"פלקוניל", הניתנת לחולי דלקת פרקים, על עיבוי חלקה התחתון של הרשתית

ד"ר יוסי פיקל

ד"ר פיטר גילבי

מחקרים


מחקר חדש בדק את איכות ביצוע סקר השמיעה ביילודים


פרא רפואי

השירות לעבודה סוציאלית

בשירות עובדים תשעה עו”סים - לידיה שלונסקי, חכמיה יאסין,

מירי כהן, טטיאנה גלייסר, אורלי רייך-ברי, יסמין קנציורק, רשא סג’יר, יובל אביגד ואני

- יניב בן-שושן, ואיתנו מזכירת היחידה ברכה המאירי. להלן סקירה קצרה של

פעולותינו בימים אלה.

פעילות אקדמית הדרכת סטודנטים לעבודה סוציאלית:

לאחרונה סיימו סטודנטיות לעבודה סוציאלית ממכללות צפת ותל-חי את

הכשרתן המעשית במסגרת השירות. בין השאר הן השתתפו בפעילויות ייחודיות שלנו

כמו סדנה לאחים של ילדים המטופלים במכון לסוכרת נעורים, ובהכשרת קבוצה של

מתנדבים לליווי מאושפזים בודדים במחלקות.

מחקרבקרוב יחל במחלקה לרפואה דחופה מחקר משותף עם “המסלול ללחץ וטראומה” של החוג לעבודה סוציאלית במכללת תל-חי. המחקר, שיבדוק את יעילותן של שיטות

התערבות טיפוליות במצבי לחץ וחרדה, ילווה על ידי העו”ס מירי כהן.

הפקולטה לרפואהאנו משתלבים בהדרגה בהכשרת

הסטודנטים, כולל השתלבות בהוראת הקורס “תורת האדם”, הנוגע בהליכים פסיכו-

סוציאליים של חולים ובני משפחותיהם. הרצאות לסטודנטים: לאחרונה הרצו כמה

מעובדינו בפני פורומים של סטודנטים לסיעוד, למשפטים ולעבודה סוציאלית

ממכללות צפת ותל-חי.

סדנאות לצוותי מחלקות האשפוז אנשי הצוות הנחו סדנאות לצוותי המחלקה

הגריאטרית והטיפול הנמרץ. הוצגו כלים להתמודדות יעילה עם מצבי שחיקה, מוות ואובדן, ותורגלה תקשורת בין חברי הצוות

לבין עצמם ובינם לבני משפחה של מאושפזים.

היכרות ולמידה במסגרות אשפוז גריאטריצוות השירות סייר בחודשים האחרונים

בארבע מסגרת של אשפוז גריאטרי בצפון,

להכרת המוסדות שאליהם אנו מפנים מאושפזים קשישים בתום אשפוזם. הסיורים

תרמו מאד להבנתנו את התחום וליכולתנו לתת מידע אמין לחולים ולבני משפחתם.

מעורבות בקהילה אנו משתתפים ב”שולחן עגול” באגף הרווחה

של עיריית צפת, עם נציגים משירותים קהילתיים כמו קופות חולים, משטרה, חברות

סיעוד ועוד, ומגבשים תכנית לטיפול במבוגרים ה”נופלים בין הכיסאות” וזקוקים

לפתרון מערכתי כוללני. לאחרונה נפגשנו גם עם הצוות המקביל לנו במחוז הצפון של

שירותי בריאות כללית, לשם הגברת שיתוף הפעולה.

איתור ומיצוי זכויות של ניצולי שואה אנו משתתפים בפרויקט ארצי של החברה

להשבת נכסים של נספי השואה. עו”ס יסמין קנציורק מרכזת מטעמנו את הפרויקט,

והשתלמה במגוון הזכויות של ניצולי השואה בארץ. היא פועלת יחד עם שירותי הרווחה,

העו”סים בקופות החולים ושירות הייעוץ לקשיש במוסד לביטוח לאומי.

מאת: יניב בן שושן, מנהל השירות הסוציאלי


מכון הפיזיותרפיה

במכון הפיזיותרפיה עובדים תשעה פיזיותרפיסטים

מומחים: עאיד ימין, מנהל המכון, המתמחה גם בדיקור סיני

וברפואה אלטרנטיבית; זידאן אבדאח, המתמחה בטיפול לימפטי, בעקמת,

בשיקום לב וריאות ובפציעות ספורט; רוזלין אנדראוס, המתמחה ברצפת האגן ובמפרקי הפה והלסת; היבה

סעד, המתמחה בתחום הווסטיבולרי ובדיקור מערבי; לואי אליאס,

המתמחה בטיפול לימפטי ובשיקום ריאות; באסל חנא, המתמחה בפציעות

ספורט; וסים חליחל, המתמחה בשיקום לב ובקינסיולוגיה; מיכאל לאופר, המתמחה

בהידרותרפיה, והיבה נסאר, המתמחה בשיקום נוירולוגי. כל אלה גם מדריכים

סטודנטים לפיזיותרפיה מאוניברסיטאות חיפה, תל אביב, באר שבע ובר אילן,

וממכללת צפת, בעזרת צוות מסור של מדריכים קליניים.

המכון מטפל במגוון של בעיות ומעניק שירותים ייחודים, כמו למשל שיקום רצפת האגן, שהוא חלק מהשירות האורוגיניקולוגי

ומיועד לנשים הסובלות מדחיפות במתן שתן, מצניחת אברי האגן ומכאבים כרוניים.

הטיפול כולל הדרכה, טיפול התנהגותי ושימוש בביופידבק ובגירוי חשמלי. אנו מטפלים גם במפרק הלסת, באמצעות

הערכת המפרקים, השרירים ועמוד השדרה

הצווארי, ובשימוש באלקטרותרפיה, בתרמותרפיה ובטכניקות ידניות.

הדיקור הסיני )אקופונקטורה( מטפל במגוון של בעיות אורטופדיות בצוואר, בכתפיים

ובגב התחתון, ובכאב כרוני, ואנו מבצעים דיקור על פי הרפואה הסינית והיפנית, דיקור מערבי יבש ודיקור גולגולת. אנו

מטפלים גם בלימפדמה - הצטברות של נוזל לימפטי ברקמת העור בגלל אי-ספיקה

או תפקוד לקוי של המערכת הלימפטית, בין השאר אחרי ניתוחים, הקרנות וזיהומים.

זו מחלה כרונית הניתנת לשליטה באמצעות טיפול מתאים, כולל ניקוז לימפטי

ידני ותחבושות אלסטיות שונות.שיקום וסטיבולרי נועד לסובלים מסחרחורת

סיבובית )ורטיגו או BPPV( בגלל גירוי במערכת הווסטיבולרית שבאוזן הפנימית. בשיקום נפתרות או משתפרות גם בעיות במיקוד הראייה המלוות בבחילה, כבדות

בראש וטשטוש ראייה, והטיפול הפיזיותרפי בתופעה הוא המהיר והיעיל ביותר.

<< בין השרותים החדשים שמעניק המכון: שיקום רצפת האגן וטיפול במפרקי הלסת


בטקס חגיגי שנערך במסגרת המפגש השנתי של האגודה

לרפואה ומשפט בישראל, הוענק “אות המופת לרופא” לפרופ’ ג’מאל זידאן,

מנהל המכון האונקולוגי במרכז הרפואי זיו.

בנימוקי הוועדה להענקת האות נאמר: “פרופ’ ג’מאל זידאן, מנהל המכון

האונקולוגי במרכז הרפואי זיו בצפת, משלב בין מומחיותו המקצועית לבין

כושרו הייחודי להשרות ביטחון בחולים הסובלים ממחלות קשות ביותר, ובבני משפחותיהם. בבית חולים פריפריאלי, שבו עלולים לבוא

לביטוי כל החסרים של מערכת הבריאות, מצליח פרופ’ זידאן לספק טיפול רפואי מתקדם ברמה גבוהה”.

פרופ’ זידאן מנהל את המכון האונקולוגי במרכז הרפואי זיו מיום הקמתו, מזה 15 שנים. הוא חבר בארגונים מדעיים בארץ ובעולם,

במועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל ובאיגודים אונקולוגים אקדמיים בארה”ב ובאירופה, ומשמש כראש תחום הוראת

האונקולוגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת.

“אות המופת לרופא” לפרופ’ ג’מאל זידאן

רופאים

<< מנהל המכון האונקולוגי פועל להשוואת תנאי הטיפול של חולי סרטן בגליל לתנאי החולים במרכז, ולהקמת מכון הקרנות ראשון בצפון

ד"ר מאיה וולף

מחלקת הנשים והיולדות מרחיבה את פעילותה ואת צוות הרופאים

והמומחים. לאחרונה הצטרפה למחלקה רופאה בכירה, ד”ר מאיה וולף, מומחית במיילדות וגינקולוגיה. ד”ר וולף

למדה רפואה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע והתמחתה בגינקולוגיה ומיילדות בבית

החולים אסף הרופא. היא עבדה כרופאה מומחית במחלקה למיילדות וגינקולוגיה

בבית החולים אסף הרופא, ביחידה להיריון בסיכון, באשפוז יום, במרפאות להיריון בסיכון ובחדרי הלידה. כן עבדה במרפאה

להיריון בסיכון במרכז בריאות האישה במודיעין. במרכז הרפואי זיו משמשת ד”ר וולף כאחראית על השירות להיריון בסיכון גבוה,

וכאחראית על הוראת הסטודנטים לרפואה במחלקת הנשים והיולדות.

ביחידה להיריון בסיכון גבוה מאושפזות נשים עם סיבוכי היריון הדורשים בירור או טיפול בהשגחה. הצוות הרפואי והסיעודי של

המחלקה כולל רופאים מומחים, אחיות, מילדות, עובדת סוציאלית, דיאטנית ויועצת גנטית, העובדים בשיתוף פעולה הדוק עם מכון האולטרה-סאונד המחלקתי, חדרי הלידה, היחידה לטיפול נמרץ

ביילוד ומומחים מקצועיים שונים. ד”ר ענבר בן-שחר, מנהל מחלקת הנשים והיולדות במרכז הרפואי זיו, אומר: “הצטרפותה של ד”ר וולף היא נדבך נוסף בבניית צוות מתחדש המצעיד את

המחלקה קדימה”.

מתרחבת מחלקת הנשים והיולדות: מומחית חדשה

נקלטה

ד"ר דוד רותם, מנהל היחידה לכירורגית מפרק הירךד"ר סאהר סרור, מנהל היחידה לתהודה מגנטית

ד"ר יצחק וורגפט, מנהל היחידה לטיפול בהפרעות אכילה

מינויים חדשים

ברכות

איחולים לרופאים שעברו לאחרונה בחינות התמחות

בחינות שלב ב’: ד”ר סימה אבו ג’בל, נשים-יולדות;

ד”ר סעד אבו סאלח, נוירולוגיה; ד”ר עלא אבו סאלח, נוירולוגיה;

ד”ר יונס בטחיש, פנימית א’; ד”ר וג’יה דראושה, אורטופדיה;

ד”ר איהב חטיב, קרדיולוגיה; ד”ר חליל חליל, אא”ג;

ד”ר אוצם חסיד, עיניים; ד”ר טטיאנה לווינס, קרדיולוגיה; ד”ר אירנה מדניקוב, אורטופדיה;

ד”ר מסעוד מוהנד, עיניים; ד”ר ליאוניד סירוטינסקי,

נשים-יולדות, ד”ר יוליה שלומוב, ילדים.

בחינות שלב א’: ד”ר יונס אבו נאסר, אורולוגיה;

ד”ר מוניר אבו סנינה, נוירולוגיה; ד”ר אילה אורי, פסיכיאטריה לילד

ולנוער; ד”ר טלי ברטלר, פסיכיאטריה

לילד ולנוער; ד”ר פואד ג’ובראן, פנימית ב’; ד”ר אנדרי גלושקו, אורולוגית;

ד”ר יוסף לחוד, פנימית א’; ד”ר יאסין עזמי, כירורגיה;

ד”ר אלכסנדר קוליאדה, כירורגיה; ד”ר נטליה קמינצקי, ילדים; ד”ר לירון שני, פסיכיאטריה.


מנהל מחלקת הילדים, פרופ' אנתוני לודר, מתמודד עם הורים שמחוברים לגוגל ועם רופאים שמתקשים להגיע לעבוד בצפון, ומתעודד מהקמת הפקולטה לרפואה שבפתיחתה הוא רואה אירוע משמעותי

אורנה ריין

"ילד הוא לא מבוגר קטןאלא אדם"

וא לא טירון בשטח, מנהל עשרים שנה את מחלקת הילדים הבמרכז הרפואי זיו. שנים רבות של ניסיון ורקע אישי עשיר אנתוני לודר אל מחוזות פילוסופיים מובילים את הריאיון עם פרופ’ ושיחה פתוחה על עולם הרפואה המודרני. הוא נולד בלונדון, שם גם למד רפואה. את ההתמחות בגנטיקה עשה בארה”ב ואחר כך עבד גם בקנדה. הוא אוהב לצטט אושיות היסטוריות שעל משנותיהן התחנך. הבייבי שלו, כמובן, היא מחלקת הילדים, במיוחד כשברקע הולך ומוקם המרכז לבריאות הילד – בית-חולים ייעודי לילדים ראשון מסוגו בצפון.

לאחרונה, עם קבלת תפקיד סגן דיקן הפקולטה לרפואה בצפת, הוא עסוק בחינוך דור העתיד של הרופאים. “הסטודנטים הביאו חידוש מוחלט לחיי”, מודה פרופ’ לודר בהתרגשות. “הם פתחו לי אופקים חדשים, ומחייבים אותי להבין את דור הצעירים. במידה רבה זה גורם לי להיות בנאדם אחר”. הוא שמח לדבר על הפקולטה לרפואה בצפת, שפתיחתה היא לדעתו

אירוע משמעותי לגליל כולו.

כשהוא נשאל על מערכת הבריאות בפריפריה תשובתו נחרצת: “קשה למשוך רופאים, אומרים שהפקולטה תשנה את המציאות, זה אולי עוד יקרה - אבל עוד לא קרה. אמרו שתוצאות שביתת הרופאים, שהשיגה בין השאר מענקים לרופאים בפריפריה, יביאו לכאן אנשי מקצוע רבים.

גם זה עוד לא קרה”, הוא מוסיף. בין יחידי הסגולה שהצטרפו לסגל הרופאים במחלקה הוא ד”ר מייקל הררי, רופא ילדים שהגיע לזיו מאוסטרליה לפני שנה וחצי, כתושב חוזר. “הגעתי למחלקה שהמנהל שלה פתוח לשינוים ולרעיונות אחרים”, מספר ד”ר הררי בעברית רהוטה במבטא אנגלו-סקסי. “הוא לא מקובע במנהגים ובהרגלים ישנים, אלא מוכן להקשיב ולנסות דרכים שונות”. הם נפגשו לראשונה כשד”ר הררי ביקש לחזור לישראל, וחיפש מקום שבו יוכל ליישם את גישתו הייחודית, הרואה ברופא הילדים מומחה רב-תחומי שאינו עוסק רק בתחום מצומצם אחד. כששמע על המחלקה בצפת יצר קשר עם פרופ' לודר

שהזמינו לביתו בראש פינה, שם גילגלו שיחת היכרות על כוס בירה.


מהרגע הראשון ידעתשתמיד תעניקי לו

את הטוב ביותר.

חשוב שתדעי, חלב אם הוא המזון הטוב ביותר עבור תינוקך.

תחליפי החלב של מטרנה מכילים את כל הרכיבים הדרושים להתפתחות תינוקך בכל ו-6), LC-PUFA (ממשפחת אומגה 3 שלב. רק תחליפי החלב של מטרנה מכילים: במינון האפקטיבי והגבוה ביותר להתפתחות הקוגנטיבית ולחדות הראייה שמן עשיר בבטאפלמיטט לעיכול קל רכיב BIO שהוכח מחקרית כתורם לחיזוק ההגנה הטבעית.

הקרובה ביותר בהרכבה לחלב אםמטרנה

מטרנה לצידך בכל שלב ושלב כדי לעשות את הטוב ביותר למען התפתחות תינוקך.מטרנה לצידך בכל שלב ושלב כדי לעשות את הטוב ביותר למען התפתחות תינוקך.

חפשו אותנו ב-לייעוץ תזונתי ולהזמנת דוגמית: 1-800-32-33-33


ד”ר הררי עבד בבתי חולים במלבורן שבאוסטרליה, באנגליה ובפפואה גינאה החדשה, וכן ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בהדסה ירושלים. יש לו עניין וניסיון רב בטיפול בחוסר שליטה בסוגרים אצל ילדים, ובזיו פתח מרפאה בתחום זה. שני הרופאים מצאו הרבה מן המשותף

ברקעם החינוכי.“אני בא מבית-חולים גדול פי ארבע מזיו, שעיקר הרפואה ידי רופאים כלליים”, מספר ד”ר הררי. נעשה בו על “המסורת שם היתה שרופאים כלליים ביצעו את רוב העבודה, בעוד שבארץ עושים זאת מומחים ספציפיים”. פרופ’ לודר מחזק את הדברים, ומוסיף: “זו פילוסופיה אנגלו-סקסית, באנגליה, לדוגמה, רוב הילדים בקהילה אינם מטופלים על ידי רופא ילדים אלא רק על ידי רופא

משפחה, שנינו באים ממסורת זו”. בשיחתנו המשותפת מסכימים שני הרופאים שדווקא במקום קטן כמו בית החולים בצפת, צריך שיהיו רופאי ילדים בעלי ידע רב בהרבה תחומים. “רופאים עם השקפה כללית מודעים הרבה יותר לרב-תחומיות של מחלות.כשאנו מתמקדים במשהו ספציפי, אנחנו מאבדים את הדבר הכי חשוב ביחס שבין רופא לחולה - היחס האישי”, אומר ד”ר הררי. פרופ’ לודר מבהיר כי בזיו יש קאדר יועצים בתחומים רבים, המקבלים קהל במרפאות החוץ של בית החולים, אך מסכים שאי אפשר להחזיק תת-

מתמחים ללא גבול. “יש כאן ענין פילוסופי: ברוב החולים, וברוב הבעיות שלהם, ניתן לטפל בצורה מוצלחת ביותר

על ידי רופאים בעלי השכלה כללית”. איך זה מסתדר עם הגישה הנפוצה היום של פנייה

לרופאים מומחים?פרופ’ לודר: “אחת הבעיות היא שהרגילו את החולים לחפש מומחים, וזה בעצם לא נכון. המטופל אינו יודע למי לפנות כי הוא לא רופא, וצריך שימוש מושכל בתת-

התמחויות על ידי הרופא, לא על ידי החולה”. הוא מצטט מפי סיר וויליאם אוסלר, הנחשב לאבי הרפואה המודרנית וחי לפני כמאה וחמישים שנה, משפט, שגם הרמב”ם מהדהד בו: “זה ציטוט שאני מאד אוהב: רופא טוב מטפל

במחלות אבל רופא מצוין מטפל באדם החולה בהן”.

בלב המחלקההמנהל הוותיק ממפה בעבורי את המחלקה, המונה שלושים מיטות אשפוז, כולל מיון וטיפול נמרץ ילדים. במחלקה עצמה עובדים לצדו שני רופאים בכירים במשרה מומחה המחלקה, מנהל סגן ביאן, הינו ד”ר מלאה: בגסטרואנטרולוגיה ילדים וד”ר מייקל הררי. בסגל הרפואי גם פרופ’ ישראל עמירב, מומחה למחלות ריאה בילדים דני מירון, מומחה במחלות והתעללות בילדים, ופרופ’ זיהומיות המצטרף לצוות פעם בשבוע. מנהל יחידת טיפול

נמרץ ילדים הוא ד”ר יורי וינר. הצוות הסיעודי הנמרץ, בניהולה של האחות האחראית ריקי סופר, הוא, כמובן, שותף מלא וחשוב ביותר בעבודה השוטפת ובהישגי המחלקה. פרופ’ לודר מציין כי המחלקה מפעילה גם אגף אמבולטורי, כולל מרפאות החוץ ומחלקה לטיפול מיוחד בילוד, שד”ר איגור פורטנוב מנהל אותה בפועל נטלי קרויגר. כן עובדים וד”ר איטה דווידסון לצד ד”ר עם המחלקה גם המכון להתפתחות הילד בניהולה של ד”ר סליה קוזקוב, המרכז לסוכרת נעורים ואנדוקרינולוגיה והמחלקה גוטפריד, אורנה ד”ר בניהולה של ילדים הפסיכיאטרית לילד ולנוער בניהול ד”ר אילנה פרבשטיין. במחלקת האשפוז פועל “בית-ספר זיו” - כיתה באחריות בית הספר המיוחד שלצד המלקה הפסיכיאטרית לילד ולנוער. “יש שם פעילות פדגוגית רחבה של צוות מורים באחריות משרד החינוך”, מסביר פרופ’ לודר. “בשיתוף עם הארגון הארצי ‘קו-אור’ מתקיים קשר אינטרנטי עם כל מחלקות הילדים בבתי החולים בארץ. הילדים יכולים על למידע גישה להם ויש חוויות ביניהם להחליף

מחלותיהם ועל הטיפולים שהם מקבלים”. פעילות תומכת נוספת שמציעה מחלקת הילדים היא זו של “רופא החלום” – ליצני הרפואה. “יש לנו ארבעה ‘רופאים’ כאלה, ליצני רפואה, ובכל יום נמצא אחד מהם במחלקה”, אומר פרופ’ לודר. ליצני הרפואה פועלים כבר כשבע שנים במחלקת הילדים, דבר ההופך אותה לאחת המחלקות המובילות בתחום זה בארץ. “יש להם השפעה מרפאת ניכרת, והם מהווים נדבך חשוב בטיפול הרפואי. עבודתם הפכה לאחד המרכיבים המרכזיים של המחלקה ובהורדת ומשפחתו, בהפחתת חרדה לילד – בסיוע השימוש בתרופות נגד כאב. בעזרתם הופכת ההכנה

לניתוח מדבר מפחיד לחוויה משעשעת וקלה”. מה הרקע המקצועי של ליצני הרפואה?

פרופ’ לודר: “הם כולם אמנים ושחקנים, הרוכשים השכלה מיוחדת בתחום. יש קורסים פורמליים לליצנות רפואית באוניברסיטת חיפה, ואפילו מגמה כזו בלימודים לתואר-

ראשון בסיעוד. גם בפקולטה לרפואה בצפת אנו מכניסים עכשיו את לימודי התחום ופועלים לקבל הכרה אקדמית”.קורס נוסף שנכנס לתכנית הלימודים בפקולטה עוסק ברפואה בעידן האינטרנט, “זה נושא מרתק”, הוא אומר בהתלהבות. “פיתחנו קורס ראשון, ייחודי בארץ לתלמידי רפואה, בשם ‘ביו-אינפורמטיקה’. הוא מעניק לסטודנט את כל הכלים שלהם יזדקק כרופא הפועל בעידן של

מידע ממוחשב רב ונגיש כל כך”. איזה אתגר ניצב בפני הרופאים לעתיד?

פרופ’ לודר: “כבר היום האתגר הוא בכמה מישורים. רופא המידע בשפע להשתמש איך להבין יצטרך העתיד שהציבור הרחב חשוף אליו, שלעתים הוא מדויק יותר מהידע שלו עצמו. עליו להשתמש בצורה מושכלת בידע

טיפול-נמרץ ילדים

פרופ' לודר:

אחת הבעיות היא שהרגילו את החולים לחפש מומחים, וזה

בעצם דבר לא נכון. המטופל לא יודע למי לפנות כי הוא לא רופא.

צריך שימוש מושכל של

תת-התמחות על ידי הרופא ולא על ידי החולה

בלב מחלקת הילדים, מאחורי עמדת האחיות, נמצאת היחידה הצעירה לטיפול נמרץ ילדים. שלוש מיטות, מתוכן שתיים למונשמים. הצוות, בראשות מנהל היחידה, ד”ר יורי וינר, לא עוזב את המקום לרגע. מראה הילדים במיטות הגדולות, מחוברים למכשירי הנשמה וצינורות ומוקפים ברופאים ואחיות - צובט לב. לדברי ד”ר וינר, מצבם השברירי של הילדים ומצבם הנפשי של ההורים, מחייבים את העוסקים במלאכה להיות קשובים ועם זאת ממוקדים בפעולות הנדרשות לייצוב מצב הילד

ופעמים רבות גם להצלת חייו. כרופא צבאי טיפל ד”ר וינר בצנחנים שנפצעו בפיצוץ, אז הבין כי זה התחום שלו. בין השאר טיפל בפצועי הפיגוע בקפה “מקסים” בחיפה. את תת-ההתמחות עשה בטיפול נמרץ במרכז הרפואי רמב”ם, וכשנפתחה היחידה

במרכז הרפואי זיו מונה ד"ר וינר למנהלה. הוא נמצא לצד הילד ברגעים הקריטיים ביותר, מודע

לכך שחייו תלויים פעמים רבות בהחלטותיו. “אני תמיד מציג בפני ההורים את כל המידע ואומר להם אלו אופציות פתוחות”. בטיפול נמרץ צריך קודם כל לזהות את המצב”, מסביר ד”ר וינר, “ובבית חולים פריפריאלי אתה עומד לבדך מול הילד. מצד אחד איש לא מתערב בקבלת ההחלטות, אבל לפעמים אתה רוצה שיהיה אתך עוד מישהו. ברוב המקרים אני משתמש בביקורת עצמית”. הוא משמש ככונן עשרים וארבע שעות, אך בשנה האחרונה הצטרף אליו ד”ר מיכאל הררי. “זה עוזר

לי לקחת קצת אוויר”, הוא אומר. איך אתה מתמודד עם המראות הקשים?

ד”ר וינר: “אני מסתכל על הילד כאבא, אבל מדחיק את זה כדי זה לא לפגוע בהחלטות המקצועיות”. יש לו תקשורת מיוחדת עם הילדים המאושפזים אצלו ביחידה, הוא אומר, ולאו דווקא במילים. “בטיפול הנמרץ אני מרגיש שהילד נותן לי יד, אני מושך קדימה, ואז הכל מסתדר”.


פרופ' לודר:

זה משהו שאני מאד גאה בו.

אנחנו מחלקה אקדמית, עם

שני פרופסורים, מרצה בכיר ושני

מרצים נלווים.אין הרבה מחלקות

בבית החולים המתקרבות

לרמה אקדמית כזו

ובכלים שיש לו כדי להתמודד עם המידע שמביא המטופל. עליו להתעדכן כל הזמן, כדי שלא להיות במצב שהיושב

מולו מביא ידע שאינו מוכר לו”. פרופ’ לודר מנהל שני פורומים באינטרנט בנושא גנטיקה ורפואת ילדים, ומציין כי אחד הקשיים הבולטים הוא סינון המידע הרב הנגיש באינטרנט, “לכולנו יש ניסיון עם מטופלים בעלי אינפורמציה. הורים לילדים באים אלינו אחרי שעשו סקר רחב, והם יודעים על המחלה, על אבל הצד האפל של הרופאים. עלינו וגם התרופות מהנקודות אחת דיס-אינפורמציה. הוא האינטרנט הקלאסיות שבהן זה מתבטא היא חיסונים, נושא טעון. יש המון אתרים המפרסמים דיס-אינפורמציה בנושא, ולמטופל קשה להבדיל בין עיקר לטפל. ההתמודדות עם

התופעה היא חלק ממחירו של המידע הנגיש”. מה תפקיד הרופא בסיטואציה כזו, שבה יודע המטופל

כל כך הרבה על מחלתו? פרופ’ לודר: “עם השנים אנו בונים אסטרטגיות של שיחה עם המטופל והבנת המידע שעליו הוא נסמך בהתמודדותו עם המחלה. פעם היה ברור שהרופא יודע הכל ויכול הכל, והחולה קיבל זאת כמובן מאליו. זה בהחלט היה פטרנליזם, ואגב - באנגליה גם היום החולה עדיין לא פותח פה מול

הרופא”. וכאן אצלנו?

פרופ’ לודר: “בישראל - האופי הלאומי הוא לדבר. להביע דעה. לבדוק. החולה המצוי בארץ אינו מקבל שום דבר כמובן מאליו, וזה טוב. יש לו דעות ושאלות לגיטימיות, המחייבות את הרופא להיות אדם מתקשר ויעיל, נגיש

וגם מתעדכן”. ניכר כי פרופ’ לודר, על סמך ניסיונו והידע שצבר, מתבונן בדברים מכמה נקודות מבט: פעם דרך הפריזמה הבריטית, בה גדל התחנך, ופעם דרך הפילטר הישראלי שהוא מכיר כבר כשלושים שנה. בשנת 1983 הוא עלה לארץ עם אשתו יהודית ובנם הבכור, והם התמקמו בחיפה. כשקיבל את ניהול המחלקה לפני עשרים שנה עברו לראש פנה. )ננו- לתארים מתקדמים לומדים הבוגרים בניו שני

טכנולוגיה בטכניון, וביולוגיה לקראת רפואה באוניברסיטת תל אביב(, והבת הצעירה עומדת לפני גיוס. אביהם, שהוא

גם סבא לשני נכדים, לא מסתיר את גאוותו.

כשהוא נשאל לגבי פעילות מחקרית במחלקה, עונה פרופ’ לודר: “זה משהו שאני מאד גאה בו. אנחנו מחלקה אקדמית, עם שני פרופסורים, מרצה בכיר ושני מרצים נלווים. אין הרבה מחלקות בבית החולים המתקרבות לרמה אקדמית כזו. פרסמנו הרבה מאד מחקרים; רופאי המחלקה זכו בפרס בינלאומי למחקר בתחום הזיהומי, וכרגע מנהל פרופ’ עמירב מחקר ארצי מוביל, במימון המדען הראשי של משרד הבריאות ובתקציב של 300 אלף שקלים, בתחום מחלות הריאות והגנטיקה”. קידום הנושא האקדמי והמחקרי הוא לדעתו מרכזי בפעילות המחלקה. “אקדמיה משפרת טיפול! כשרופא עוסק במחקר הוא חייב ללמוד על השטח בצורה מעמיקה, לכתוב ולהתעמק בספרות באופן שבדרך כלל אינו עושה בעבודה היום-יומית. זה מחייב אותו להיות מושכל וביקורתי כלפי מה שמקובל

ברפואה אך לא בהכרח תמיד נכון”. פרופ’ לודר מכהן כבר שש-עשרה שנים כיו”ר ועדת הלסינקי של המרכז הרפואי, המופקדת על האתיקה של המחקר הקליני. הוועדה מאשרת מחקרים בבני אדם, ופרופ’ לודר מדגיש גם את נקודת המבט של החולה המשתתף במחקר, “החולה מקבל רמה שונה של תשומת לב, כי פרוטוקול המחקר דורש בדיקות תקופתיות, הרחבת הראייה ותשאול

מפורט, ובכך משפר את הטיפול”, הוא מסכם. רגע לפני סיום הריאיון - מבט אל העתיד, אל המרכז לבריאות הילד ההולך ונבנה במרכז הרפואי זיו. “זו עלייה בדרגה, בתנאים ובסטנדרט - לחולים וגם לצוות”, קובע פרופ’ לודר. “הגיע זמן שאוכלוסיית הפריפריה תקבל את מה שמקובל במקומות יותר מרכזיים. לנו זה מאד חשוב. היום המחלקה נמצאת במבנה הכללי של בית החולים, והילד החולה נבלע בו ו’נשכח’. אין מודעות מספקת לאישיותו, וצרכיו אינם באים לביטוי”. לדבריו, האגף החדש ירכז תחת קורת גג אחת את כל השירותים הרפואיים

לילדים, לצד מחלקת הילדים.עם השלמת כל שלבי הבנייה תעבור לשם גם המחלקה הפסיכיאטרית לילד ולנוער, “מה שיאפשר גישה הוליסטית לכל צרכי הילדים ויסיע לצוות לעבוד ביחד”. משפט הסיום מתמצת את יחסו של פרופ’ לודר אל הפציינטים שלו: “הטיפול בילדים מחייב אותנו ליחס אחר. ילד הוא

לא מבוגר קטן אלא אדם, יצור המתפתח וגדל”.


עובדים וצוותים בעלי הישגים מיוחדים

<< כמדי שנה מינה ד”ר אמבון, מנהל המרכז הרפואי, ועדה לבדיקת מועמדים לקבלת פרסי הצטיינות על הישגים מיוחדים בשירות המדינה. הוועדה דנה במועמדים שהומלצו על ידי

הממונים, על בסיס אמות המידה שקבעה נציבות שירות המדינה, ודירגה את המועמדיםלפרס המנכ”ל, פרס המנהל המצטיין בדרג התיכון, פרס משרד הבריאות

ופרס המשרד לצוות – על פי רמת הישגיהם והצטיינותם

שירות

מאת: אסתי מוטעי, עוזרת למנהל האדמיניסטרטיבי ומרכזת הוועדה לבחירת העובדים מצטיינים

פרס המנכ”ל - פרופ’ אלון מרמור, מנהל המחלקה הקרדיולוגית.פרס מנהל מצטיין בדרג התיכון - ד”ר יוסף פיקל, מנהל מחלקת

העיניים.פרס המשרד - ד”ר פיאד עדווי, מנהל היחידה האנדוקרינולוגית.

גב’ סיגלית תמם, אחות מוסמכת, מרפאות חוץ - המכון האונקולוגי.גב’ דליה יעקב, אחות מעשית, מחלקת הילדים.

מר שחר טקה, אלונקאי, חדרי ניתוח.גב’ בתיה אשל, אחראית איפיון תאים במעבדה ההמטולוגית ובנק הדם.

גב’ אהובה מור יוסף, מנהלת ענף בשכת מנהל המרכז הרפואי.גב’ רחל חדד, עובדת משק, מחלקת המשק.

פרס המשרד לצוות - צוות עובדי מחלקת המטבח: מר בועז ביטון, גב’ פולט פיטוסי, גב’ שושנה דהאן, גב’ שרה אלכסנדר, גב’ מלכה

אפוטה.בטקס הרמת כוסית לראש השנה תשע”ג יקבלו העובדים תעודות

ומדליות ממנהל המרכז הרפואי, המנהל האדמיניסטרטיבי ומנהלת הסיעוד. העובדים מקבלי פרס המנכ”ל ופרס המנהל בדרג התיכון

יוזמנו בנוסף לטקס המשרדי, ויצוינו בחוברת הוקרה של משרד הבריאות.

אנו מברכים את העובדים הזוכים על הישגיהם ועל תרומתם לקידום המצוינות הארגונית.

פרופ' אלון מרמור

רחל חדדאהובה מור יוסףבתיה אשלשחר טקה

פולט פיטוסי, שושנה דהאן, בועז ביטון, שרה אלכסנדר

ומלכה אפוטה

דליה יעקבסיגלית תמםד”ר פיאד עדוויד"ר יוסף פיקל


מחלקה פנימית ב'יום בחיי צוות הסיעוד

24 שעות

07:00

07:30

09:30

12:30

08:00

10:30

14:30

תחילת משמרת האחיות. הצוות עורך "טוקסיקה", ספירת מלאי תרופות

האחות האחראית, ברכה דדון, מתחילה לארגן את היום

ישיבת צוות

חלוקת ארוחת צהריים למאושפזים

החלפת משמרת האחיות. העברת המחלקה למשמרת הבאה

ביקור רופאים טיפול בחולה מונשם


ניתוחי-הרזיה, רבים מהם ללא פתיחת חלל הבטן, הם תחום הצובר תאוצה במחלקה הכירורגית.

הדרישה הולכת וגדלה ומנהל המחלקה, ד"ר וקסמן, מספר כי בשנים האחרונות בוצעו כ-550 ניתוחים

כאלה במחלקה

אורנה ריין

“היום עברו בדיוק ארבע שנים מאז שקיבלתי את ניהול המחלקה הכירורגית במרכז הרפואי זיו”, פותח ד”ר איגור וקסמן את השיחה, ועובדה זו הופכת את הריאיון לחגיגי מהרגיל. ב-1 באוגוסט 2008 הוא עזב את עבודתו בבית-

חולים בנהריה לטובת ניהול המחלקה בזיו, כשבאמתחתו ניסיון רב-שנים, התמחות בכירורגיה כללית ואונקולוגית והכשרה )fellowship( בטראומה בבתי חולים בדאלאס ובסן אנתוניו. “עליתי בשנת 1990, בן 34 ועם שנת ניסיון אחת כרופא. באנו ישר לנהריה”, מספר ד”ר וקסמן. את לימודי הרפואה השלים אמנם בברה”מ, אך ככל הרופאים העולים נדרש לעבור את המסלול הישראלי להשלמת התמחות ומבחנים מקצועיים לפני שהחל לעבוד כרופא במערכת הבריאות. “עשיתי התמחות שלמה למרות שלא היה בכך צורך”, אומר ד”ר וקסמן, שמסירותו למקצוע גלויה לעין. “הכירורגיה דורשת מרופא הקרבה רבה, וכמתמחה אתה עובד 24 שעות. לכן גם תקופת ההתמחות ארוכה מהרגיל”. הוא ומשפחתו, שהתרחבה בינתיים, נשארו בעיר החוף הצפונית והם גרים בה עד היום. כרופא צעיר החל לעבוד במחלקה הכירורגית בבית החולים בנהריה, עד שהחליט להתמודד על ניהול המחלקה בזיו. במחלקה הכירורגית של המרכז הרפואי זיו, תחת ניצוחו, מתבצעים בין 1,600 ל- 1,800 ניתוחים שונים בשנה. ללא ספק יש לד”ר וקסמן וצוותו במה להתגאות. קיצורי דרך

הם אינם נוהגים לעשות, אבל וריאציות שונות על קיצורי קיבה ומעיים - ועוד איך. המחלקה הכירורגית היא אחת מהמחלקות הגדולות בבית החולים, וצוותה כולל שמונה רופאים מומחים, חמישה מתמחים וצוות סיעודי של כעשרים תקנים. “לצערי התקינה של האחיות בארץ לא השתנתה במשך שלושים שנה. הלחץ הוא עצום ומספר הניתוחים גדול מאד”, אומר ד”ר וקסמן, ומתאר מצב שבו שתי אחיות במשמרת לילה צריכות לטפל ב-35 חולים לאחר ניתוח. “הכירורגיה השתפרה אמנם מאד, וגם איכות החיים עלתה, אבל מצד שני כ-40% מהמנותחים הם מעל לגיל שבעים. הטיפול בהם נעשה הרבה יותר מורכב, ההתאוששות איטית יותר וההשקעה בחולה גדלה”, הוא מסביר. “צריך לזכור גם שהמרכז הרפואי זיו משמש כבית-חולים חירום ולכן נמצא בכוננות 24 שעות ביממה”. במבט לאחור, ארבע שנים מהיום, מה מצאת במחלקה

הכירורגית בזיו?ד”ר וקסמן: “קיבלתי מחלקה אטרקטיבית למרות מיקומה בפריפריה. בית החולים כאן קטן מזה שבנהריה, אבל המחלקה הכירורגית היא באותו גודל ומבצעת את אותן פעולות ואת אותו מגוון של ניתוחים. הכרתי גם את מנהל המחלקה הקודם, ד”ר קוזקוב, ואת חלק מהרופאים, שעברו

לצפת מנהריה”.לדבריו, כשהגיע למחלקה היה מלא מרץ וטעון ברעיונות

בליקיצורי

דרך


לפיתוח, בעיקר בתחום הכירורגיה הבריאטרית - ניתוחי ההרזיה. “התחום הזה עלה לכותרות בשנים האחרונות בגלל השמנת היתר, הידועה כמחלה של המאה ה-21”, הוא אומר, ומדגיש כי כשקיבל את המחלקה מד”ר קוזקוב כבר בוצעו בה ניתוחי הרזיה, אך רובם בטכניקת הטבעת. “היום הפסקנו כמעט לגמרי לנתח בטכניקה זו, ואנו מבצעים שני סוגים אחרים: שרוול קיבה ומעקף קיבה”. תחום הניתוחים הבריאטריים במרכז הרפואי זיו תפס אכן תאוצה בשנים האחרונות, וכיום מבוצעים בו לפחות 200 ניתוחי שרוול ומעקף קיבה בשנה, רובם בטכניקה לפרוסקופית )ללא פתיחת הבטן( המקצרת את האשפוז וההחלמה. “התחלנו עם 80-50 ניתוחים בשנה”, אומר ד”ר וקסמן, “ובארבע השנים האחרונות ביצענו כ-550 ניתוחים כאלה והדרישה הולכת וגדלה”. נכון לעכשיו התור לניתוחי הרזיה במרכז הרפואי זיו מגיע לינואר 2013. “אנחנו לא עומדים בעומס”, מתאר ד”ר וקסמן את המצב.

איך נוצר הביקוש לניתוחים בריאטריים?“המחלקה עשתה עבודה רצינית בקהילה. ד”ר וקסמן: יצאנו לקופות החולים עם סדרת הרצאות על השמנת יתר חולנית ועל הטיפול הכירורגי הניתן כאן. עברנו בקרית שמונה, רמת הגולן, עפולה, נצרת ועוד ישובים, וזה נתן

לנו דחיפה רצינית בשלוש השנים האחרונות”.לאיזה חולים מתאימים ניתוחים אלה?

ד”ר וקסמן: “יש קריטריונים של משרד הבריאות לחולים שלהם מומלץ לעבור את הניתוח. הם מבוססים על רמת ה-BMI )אינדקס מסת הגוף( ועל קיומן של מחלות נלוות, כמו יתר לחץ דם, סוכרת, סינדרום מטבולי או הפסקות נשימה. היום הניתוחים הבריאטריים הם גלגל ההצלה של חולי הסוכרת, והם הפתרון העיקרי הידוע לחולי סכרת

הסובלים מהשמנת יתר חולנית”. נוהל משרד הבריאות לניתוחי הרזיה לילדים ונוער הוא מחמיר מאד. “לפני שמחליטים על ניתוח צריכים הפונים לעבור בדיקות וטיפול ביחידה להפרעות אכילה. רק אחרי ששם מחליטים שדרוש טיפול הם מופנים אלינו”, מפרט ד”ר וקסמן. למעשה - מאז שיצא הנוהל הזה לא נותחו

בזיו ילדים הסובלים מהשמנת יתר חולנית.ד”ר וקסמן מבהיר כי ניתוחי ההרזיה המבוצעים במחלקתו אינם למטרות אסתטיות, והדבר משפיע על אופי הפונים בהשוואה לבתי חולים פרטיים, שם המנותחים צעירים יותר. לדבריו, שיעור הסיבוכים בניתוחים אלה עומד על 3% עד 5%, רובם מדימום או דלף. מה שחשוב כדי להתגבר

עליהם הוא זיהוי מוקדם שלהם. מה נדרש מחולה המעוניין לעבור ניתוח הרזיה?

ד”ר וקסמן: “הטיפול הניתוחי הוא החלק הקטן בעניין. פתחנו מרפאה רב-תחומית )הפתוחה בימי חמישי(, שבה עובדים לצד הרופא הכירורג גם עובדים סוציאליים, חולה הוא שכל הרעיון ודיאטנים. לסוכרת מומחים המעוניין לטפל בהשמנת יתר יבוא למרפאה. הביקור הראשון הוא חינם ואין צורך בטופס התחייבות מקופת החולים. אם החולה נמצא מתאים לניתוח הוא נשלח לבדיקות, ומאז אנו מלווים אותו לאורך כל הדרך, משום שהמשך המעקב והטיפול לאחר הניתוח חשובים ביותר”. דגש רב מושם על התנהלותו של החולה לאחר הניתוח. האשפוז אמנם קצר - שלושה עד חמישה ימים בממוצע - אך ההקפדה על תזונה נכונה ופעילות גופנית היא קריטית להשגת התוצאות הרצויות. לדברי ד”ר וקסמן אחוזי ההצלחה של הירידה במשקל לאחר הניתוח הם כ-80-60 לאורך זמן, “אך לצערנו 15%-20% מהמנותחים שבים ועולים במשקל אחרי ארבע שנים. לכן לא מספיק רק לעבור את הניתוח”. מטרת המרפאה הרב-תחומית היא לטפל במכלול המחלות הנלוות של המטופלים,לפני

הניתוח ואחריו. על מילים כמה ברור, הטיפולי כשהתהליך עכשיו,

הניתוחים עצמם.ד”ר וקסמן: “ניתוח השרוול הוא חדש יחסית ונעשה בלפרוסקופיה. אנחנו בונים לחולה קיבה קטנה בצורת

גליל, הנקרא שרוול. נפח הקיבה החדשה )השרוול( נע בין 50 ל-200 סמ”ק, וכמות האוכל שיכולה להיכנס אליה מוגבלת. אנו מוציאים גם את הפונדוס, האחראי על התיאבון, וכך יורדת תחושת הרעב. ניתוח מעקף הקיבה נעשה גם הוא בלפרוסקופיה. מנתקים את החלק העליון של הקיבה מהחלק התחתון ובונים פאוץ’ קטן, שהוא המעקף. לא כורתים את הקיבה אלא משאירים אותה במקומה, וספיגת המזון מתבצעת לא בקיבה אלא ישירות במעי הדק. בגלל השינויים ההורמונליים שהוא מחולל, כמו הורדת ההתנגדות של תאי הלבלב לאינסולין, הניתוח

מתאים במיוחד לחולי סוכרת”.כשנה לאחר הירידה הצפויה במשקל והתייצבות המטופל, ניתן לבצע ניתוחים אסתטיים לתיקון דופן הבטן והסרת עודפי העור. לצדו של ד”ר וקסמן בניתוחי ההרזיה עובד ד”ר איגור דשקובסקי, “ותמיד אחד מאתנו נמצא בחדר הניתוח. כך אנחנו מלמדים רופאים בכירים ומתמחים

במחלקה לבצע את הניתוחים”, אומר ד”ר וקסמן.

המחלקהלצד ניתוחי ההרזיה מבצעת המחלקה הכירורגית מגוון רחב של ניתוחים וטיפולים. ד”ר וקסמן מונה את חבריו בצוות הרופאים הבכיר, החל מסגן מנהל מחלקה ד”ר אלכסנדר עמרם הדרי, מנהל יחידת הטראומה; ד”ר וג’יה כארים, אחד ברסלבסקי, האחראי על המיון; ד”ר הרופאים הוותיקים במחלקה, המתמחה בעיקר בכירורגיה של המעי הגס, וד”ר מיכאל וסקוביץ, העובד בעיקר בקופת חולים. ד”ר מג’די ספאדי מרכז את תחום מחקר ועוסק בלימודי הסטודנטים מהפקולטה לרפואה ומבית ארקדי רפופורט אחראי על טיפול הספר לאחיות, ד”ר בבקעים )שבר(, וד”ר שוקרי קסיס כירורג פלסטי. “אנחנו אחת מהמחלקות הבודדות בארץ המבצעות ניתוחי בקע גדולים בדופן הבטן”, מעיד מנהל המחלקה. “מדובר בטכניקה שלמדנו בגרמניה, והיא נעשית גם בלפרוסקופיה וגם בחיתוך”. אחרון הרופאים שהוא מונה הוא גם צעיר המומחים, ד”ר אלכסי בוקין. כשד”ר וקסמן נשאל איפה הרופאות, הוא משיב: “לצערי אין נשים בכירורגיה, כי המקצוע קשה. העבודה במשמרות, ובחדר הניתוח קשה מאד מבחינה פיזית”. אך בהחלט יש ייצוג הולם לנשים במחלקה - צוות האחיות בניצוחה של האחות האחראית נסרין מאהלי, וצוותי כוח העזר, עושים לדבריו עבודה ראויה לשבח. את הערכתו לצוות הסיעודי הוא מביע במשפט קצר: “מאז שנכנסתי לתפקיד אחיות המחלקה

עובדות קשה יותר”.המחלקה הכירורגית בזיו מבצעת כ-150 ניתוחי שד בשנה. “תחום הכירורגיה האונקולוגית חשוב לנו מאד”, מצהיר ד”ר וקסמן. “אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם פרופסור ג’מאל זיידאן, מנהל המחלקה האונקולוגית. ידוע שיש באזור אוכלוסייה גדולה במיוחד הסובלת מסרטן השד, ובשנה האחרונה התחלנו להתנסות גם בניתוחים של אונקו-פלסטיקה, כלומר שחזורים לאחר ניתוח סרטן השד”. האתגר העכשווי של הצוות הוא הכשרת דור הרופאים העתידי. “החל משנת הלימודים הקרובה נכשיר במחלקה הרבה סטודנטים, יותר מכל בית-חולים בצפון המסונף לפקולטה לרפואה בצפת”, אומר ד”ר וקסמן. מדובר בסבב של כחמישים סטודנטים, שיגיעו למחלקה בקבוצות של שמונה וילמדו בה במשך שישה שבועות. מבחינת צוות הרופאים והצוות הסיעודי זה הוא אתגר מרתק, אך הוא מעמיס גם מטלות נוספות. “אני מקווה שלא נאלץ להקטין עם העבודה את כשנתחיל הניתוחים מספר את

הסטודנטים”, מסכם ד”ר וקסמן.שעת הריאיון תמה. “בשלוש בדיוק אני חייב לצאת מפה”, עוקץ מנהל המחלקה בעדינות את הנהלים החדשים לגבי שעות העבודה, שהוכנסו בעקבות הסכם העבודה החדש של הרופאים. “זה בגלל הכרטיס שאני חייב להחתים, אבל ברור שמי שעובד בכירורגיה לא יכול לעבוד ככה”.

ד"ר וקסמן:

פתחנו מרפאה רב-תחומית, שבה עובדים לצד הרופא

הכירורג גם עובדים סוציאליים,

מומחים לסוכרת ודיאטנים.

הרעיון הוא שכל חולה המעוניין לטפל בהשמנת

יתר יבוא למרפאה


קהילה

שנה טובה וחג שמח

מאחל צוות בית הורים נוף צפת - סוכת שלום1-800-700-429

<< פרויקט בבית הספר לסיעוד מקדם אורח חיים בריא בשילוב ערכים

פדגוגיים אצל הסטודנטים

קידום בריאותבקרב סטודנטים

שבוע בריאות הפה

בית הספר לסיעוד קיים פרויקט ייחודי לקידום אורך חיים בריא בקרב הסטודנטים. יום הפעילות נפתח בהפנינג בית-ספרי, ותחת הכותרת “קידום

הבריאות הוא בלב החינוך" השתתפו כל הסטודנטים וחברי צוות ההוראה של בית הספר בשעת אימון כושר

בסגנון זּומּבה. “המטרה שלנו ליצור מודל בית-ספרי שיהיה מסגרת

תומכת המשפיעה על ההשקפה, התפיסה וההתנהגות הבריאותית של

הלומדים”, אומרת מנהלת בית הספר, ד”ר

חנה צפריר, “זאת באמצעות הטמעת

קידום הבריאות בלמידה ובעשייה

הסיעודית, ומתן כלים ליישום ושינוי

ולהובלתו במקומות העבודה של

הסטודנטים בהמשך”. סטודנטים ממחזורי הלימוד "גנרי 2013"

ו"הסבת אקדמאים 9", בניצוחן של המדריכות

טלי אבוטבול, סמדר אלון וטובה קירשן יזמו והובילו את הפרויקט במהלכו

עברו כל הסטודנטים סדנאות שונות בתזונה נכונה, נזקי עישון, שימוש באלכוהול וסמים, התמודדות עם אלימות,

התמודדות עם מצבי לחץ, נהיגה בטוחה ועוד... בסיכום היום העבירו הסטודנטים לד”ר צפריר נייר עמדה עם ממצאי קבוצות העבודה והמלצותיהם לקידום בריאות

הסטודנטים בבית הספר. נייר זה יהווה תשתית לתהליך חינוכי המשלב את תחום קידום הבריאות כחלק מהותי

מההוויה הבית-ספרית. “הכוונה היא שהערכים שנלמדו יועברו בהמשך למטופלים

של הסטודנטים, כשאלה יעבדו כאחים ואחיות במוסדות בריאות, שונים וכן לעמיתיהם - רופאים, אחיות, צוותים פרא-רפואיים ונוספים”, אומרת ד”ר צפריר ומוסיפה כי בית הספר לקח על עצמו להטמיע את נושא הבריאות

כחלק מתרבות החיים בו, לאפשר לתלמידיו לאמץ התנהגויות מקדמות בריאות ולטפח אחריות לבריאות.

“פיתוח מדיניות זו יצמיח תרבות מקדמת בריאות ברמות שונות - המערך הלימודי, המודעות, הכלים ומיומנויות

ההתנהגות ברמת הפרט, הצוות הסעודי ומשפחת הסטודנט”, מסכמת ד"ר צפריר.

בחודש יוני קיימה היחידה לכירורגיית הפה והלסתות במרכז הרפואי, שבוע בריאות הפה במטרה להעלות את המודעות

לנושא בקרב תושבי הצפון. במסגרת היוזמה שבראשה עמדה אחראית המרפאה לרפואת הפה, ד”ר דלית פורת בן-עמי, ביצעו רופאים

מומחים ברפואת הפה ובכירורגית הפה והלסתות בדיקות חינם לזיהוי ולאבחון מוקדם של נגעים ומחלות בחלל הפה. “אבחון מוקדם וטיפול

בזמן יכולים למנוע הידרדרות מצבים פשוטים ולחסוך כאבים, אי נעימות וסיבוכים מיותרים. לכן המלצנו לתושבים להגיע ולהיבדק על ידי

המומחים שלנו”, אמרה ד”ר פורת בן-עמי.

הבדיקות שנעשו במהלך שבוע בריאות הפה לא היו

פולשנית ולא גרמו לאי נוחות וכאב. הנבדקים

שאובחנו אצלם ממצאים חריגים או כאלה הדורשים

המשך בירור הוזמנו לבדיקה נוספת וטיפול במרפאה.

ד”ר חנה צפריר


לראשונה בישראל, תכנית תלת שלבית ייחודית המסמיכה את משתתפיה בתחום ההתערבות הראשונית הפסיכו-

סוציאלית, המבוססת על הידע הנצבר בתחום הלחץ והטראומה במכללה האקדמית תל-חי.

במסגרת התכנית יילמדו מודלים וכלים מקצועיים לסיוע מיידיברמת הפרט וסביבתו הקרובה, טיפול בנפגעי חרדה במרכזי

סיוע וחדרי מיון וטיפול בקרב אוכלוסיות מוכות אסון.

תחום ההתערבות הראשונית מקבל בשנים האחרונותהכרה ארצית ובינלאומית נרחבת. ארגוני הצלה, רשויות וגופים אחרים רבים החלו להיעזר באנשי סיוע מתחומי

הטיפול הרגשי/נפשי.

תכנית “חוסן תל-חי” הסמכה לסיוע ראשוני

במצבי חירום ואסון התכנית מקנה ידע תיאורטי ויישומי בטיפול

בהתייחסות לתפקוד תקין ולקשיי תפקוד של המשפחה.התכנית מיועדת לאנשי מקצוע בעלי תואר שני טיפולי מהמקצועות הבאים: עבודה סוציאלית, פסיכיאטריה,

רפואת משפחה, פסיכולוגיה, ייעוץ חינוכי ומטפליםבהבעה ויצירה.

מרצי התכנית הם מדריכים מוסמכים בטיפול משפחתי ומומחים בתחומם המשלבים ידע תיאורטי

נרחב לצד ניסיון קליני עשיר.הלימודים מתקיימים במתכונת של יום שבועי מרוכז.

“טיפול משפחתי בתל-חי”תכנית לימודים דו שנתית

להכשרת מטפלים בתחום זוגיות ומשפחה

לימודים מתקדמים במרחבים הירוקים של תל-חי

* EMHP (Emergency Mental Health

*התכנית מבוססת על מודל הסמכה בינלאומי

*התכנית מותאמת לקריטריונים של האגודה לטיפול במשפחה _לצורך הסמכה כמטפל משפחתי וזוגי.

www.telhai.ac.il 1-800-78-08-08התקשרו עכשיו לחטיבה ללימודי חוץ:


קהילה

מסיבת סיום

יום כיף מיוחד נערך לילדי מרכז בריינין לסוכרת נעורים במרכז הרפואי זיו על ידי יחידת החילוץ של חיל האוויר הישראלי - 669. לוחמי היחידה הזמינו את הילדים ליום ספורט על גדות נהר הירדן בקיבוץ שדה נחמיה. הילדים נהנו

מהפעלות ספורט שונות, משחקי כדור, מרוצי שליחים, מסלולי מכשולים שנבנו על ידי לוחמי היחידה ומהפתעות ומתנות שחולקו להם. חלק משמעותי מחוויית היום היה מפגש בין חיילים מתנדבים

חולי סוכרת המשרתים ביחידה לבין נערים ונערות חולי סוכרת המטופלים במרכז בריינין.

ד”ר אורנה דלי-גוטפריד, מנהלת מרכז בריינין לסוכרת נעורים במרכז הרפואי זיו, הודתה בסיומו של היום המיוחד למפקדי

היחידה והלוחמים: “התמודדות עם מחלת הסוכרת היא אתגר לא-פשוט, במיוחד לצעירים, ועלולה להוביל לקשיים פיזיים

ורגשיים רבים. ההשתתפות בפעילויות ספורט של יחידה מובחרת בצה”ל מביאה לשיפור הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות מול

האתגרים, וזהו חלק חשוב מהתמודדות עם מחלת הסוכרת”. היא הוסיפה: “ברצוני להודות גם לאגודה לסוכרת נעורים, שתרומתה הייתה בעלת ערך משמעותי לקיומו של יום זה, ולחברת ג’יימס

ריצ’רדסון, שהעניקה שי נאה לילדים”. סנונית ראשונה מקרב הילדים הסוכרתיים שנפגשו עם חיילי 669,

עדי לוזיה ממחניים, חולת סכרת, התנדבה לצה"ל והתקבלה לשרת ביחידה.

יחידה 669 מאמצת את מרכז בריינין לסוכרת נעורים

בבית הספר המיוחד “זיו”, הפועל כחלק מהמחלקה לבריאות הנפש לנוער במרכז הרפואי זיו, חגגו את

טקס סיום שנת הלימודים במסיבה שמחה, בהשתתפות התלמידים והוריהם. נכחו בטקס גם ראש העיר צפת, מר אילן

שוחט והנהלת המרכז הרפואי, רופאים, אחיות, אנשי צוות, הורים ובני משפחה.

בטקס העלו התלמידים מופע מוזיקלי של שירים שנכתבו והולחנו על ידם, והציגו

תערוכה של עבודות אומנות וכתיבה יוצרת. כחלק מהאירוע המרגש הפעילו התלמידים בית קפה מעוצב, בו אירחו את המוזמנים וההורים בשתייה וכיבוד

מעשה ידיהם. ראש העיר צפת, מר אילן שוחט, ציין את

העשייה המבורכת של בית הספר ואמר לתלמידים: “אתם הגיבורים האמיתיים”.

גב’ נגה בן ששון, מנהלת בית הספר, אומרת כי הוא ממשיך לפעול גם בתקופת הקיץ, אך חוגג מסיבת סיום כמו שאר בתי הספר ומעניק

תעודות לתלמידים. “מסיבת הסיום חשובה מאוד לכולנו. התלמידים, בני נוער המאושפזים עקב משבר נפשי, התגייסו והעלו הופעה

נפלאה, שעוררה התלהבות וגאווה בכולנו. זו היתה חגיגת כח, יכולת ותקווה, שהעניקה עוצמה לבני הנוער ולהוריהם והפגינה את יכולתם

להתמודד ולהתגבר על הקשיים. חשוב מכך - היתה זו הזדמנות להכיר את ההתמודדות היומיומית של הנוער עם למידה ותפקוד,

ולחזק את הישגם הגדול – לא להיכנע למשבר או למחלה, לבוא לבית

הספר, ללמוד, ליצור ולהתקדם”, אמרה בן ששון.

מסיבת הסיום היא חלק מהפעילות החשובה המתקיימת בבית הספר,

ותוצאה של עבודה קשה ומתמדת של צוות מקצועי ומיומן. “בזכות עבודה קשה

וצוות מצוין הפך בית הספר זיו עם השנים למקור תמיכה, למידה, שיקום וטיפול עבור בני נוער ומשפחותיהם,

שבשל משברים נפשיים הביאו לכאן את ילדיהם לסיוע. אנו כאן כדי לחזקם

ולתמוך בהם, בכדי שיוכלו להתמודד עם הקשיים בחיי היום יום ולחזור לשגרת

חיים ולימודים. אנו פועלים כחלק ממערך המרכז הרפואי זיו, התומך בפעילותנו ושותף לתפיסתנו הרואה את הלמידה והטיפול בילדים ונוער כחלק בלתי

נפרד מהמערך הרפואי”, מוסיפה בן ששון.בית הספר “זיו” מעניק שירותי חינוך וטיפול לילדים ונוער

המאושפזים ומטופלים במרכז הרפואי זיו. אגפי בית הספר פועלים לצד המחלקה לבריאות הנפש לנוער ולצד הבית לטיפול-יום

בהפרעות אכילה, במרפאה הפסיכיאטרית לנוער בפרויקט ייחודי למניעת נשירה, וכן בכיתות לימוד בבית החולים הכללי, בהן לומדים

ילדים המאושפזים במחלקת הילדים ובמחלקות נוספות. לאחרונה זכה בית הספר “זיו” בפרס החינוך המחוזי לשנת הלימודים

תשע”ב מטעם משרד החינוך. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס את שיתוף הפעולה הנדיר והמוצלח בין המערכת החינוכית למערכת הרפואית,

הפועלות ביחד לטובת התלמיד החולה.

חלק מצוות בית הספר המיוחד "זיו" במסיבת סיום שנת הלימודים

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99


פרחי רפואה<< האחות האחראית על שיפור מודעות בני נוער לתחומי

הבריאות והרפואה מספרת על הפרויקט שבמסגרתו התארחו יותר ממאה תלמידים במרכז הרפואי

הזווית האישית

זרקור על מחלקת תחבורהמוטי זורע

הפעם בחרתי לכוון במדורי את הזרקור אל מחלקת

התחבורה של המרכז הרפואי, שהוקמה בשנת

1971, קצת לפני המעבר לאתר הנוכחי של בית החולים.

מנהל המחלקה הוותיק הוא מוטי סגל, וסגנו הוא אריה בן עטייה. לצידם עובדים הנהגים אשר

אלמקייס, פרי בוכריס, אדי ביג’אווי, דני ביטון, יצחק ביטון, בני בן שמעון, הרצל חנן, אבי סונגו ומוריס

קריאף. כל אלה מעניקים לנו טיפול אדיב ומקצועי, להנאת כולנו, וראויים מאד שנספר כאן עליהם.

למחלקה כמה תפקידים: ראשית, היא משרתת 60% מעובדי הסיעוד, אחים ואחיות, המוסעים

למשמרותיהם סביב השעון. ההסעות מבוצעות בכל רחבי הגליל העליון והמרכזי, מקרית שמונה ועד

כרמיאל וגוש שגב.שנית, מסיעה המחלקה חולים לבתי חולים אחרים

בארץ, לצורך המשך אשפוז או בדיקות שונות. הסעות אלה נעשות לרוב באמבולנס של בית

החולים, המופעל על ידי נהגו המקצועי אדי ביג’אווי.משימה שלישית של המחלקה היא הסעת רכבים

תפעוליים והעברת ציוד רפואי ומשקי, חומרים שונים ובדיקות, וכן מזון, ציוד גינון וכדומה, בין האגפים השונים של המרכז הרפואי ואל גופים חיצוניים.

בתקופת מלחמת לבנון הראשונה והשנייה, ובשאר אירועים ביטחוניים שפקדו את האזור, סייעה

המחלקה מאד בפינוי פצועים וחולים, והנהגים סיכנו לא פעם את נפשם תחת מטחי הקטיושות והטילים. על כך זכו להוקרה רבה מצד הנהלת המרכז הרפואי

ומי שנזקקו לשירותיהם.נהגי המחלקה עובדים במשמרות כל שעות היממה,

גם בימי שלג וקור. בזמן התראת שלגים מצוידות המכוניות בשרשראות שלג, מה שמאפשר להן להגיע

לכל פינה ולהסיע חולים ועובדים שאינם יכולים להגיע בדרך אחרת. המחלקה מפעילה כלי רכב

חדשים ומצוידים היטב, ומשתמשת בתוכנות ארגוניות ייעודיות לשיפור התנהלותה.

לכל עובדי מחלקת התחבורה – יישר כוח והמשיכו לנהוג אותנו בדרכי צפת והצפון.

לפני כשנה מוניתי על ידי הנהלת המרכז הרפואי לרכז את הטיפול בפרחי הרפואה, פרויקט שהוקם כדי למנף את קשרי בית החולים עם הקהילה ולשפר את מודעותם

של בני הנוער באזור לתחומי החינוך לבריאות והרפואה. במסגרת הפרויקט מתארחים במרכז הרפואי בני נוער מבתי ספר שונים, כחלק מתוכנית הלימודים

שלהם ובשיתוף מרכזי השכבות החינוכיות.

בשנה האחרונה אירחנו יותר ממאה תלמידים ממוסדות שונים בצפון, ביניהם הישיבה התיכונית מעלות; בית הספר העל-יסודי משגב; עמותת "קו הזינוק"; עמותת

"אלגורבאא" בכפר עראבה; בית הספר התיכון בצפת; אולפנת עמית והישיבה התיכונית עמית מצפת.

האירוח כולל סיורים במחלקות השונות של בית החולים, כמו מחלקת הילדים, המחלקה הכירורגית, בנק הדם, מכון הלב, המרפאה לסוכרת נעורים, המחלקה

לרפואה דחופה ועוד. במסגרת לימודי המדעים, למשל, התקיימו הרצאות בנושא סוכרת על ידי מורן ברכה, האחות המרכזת את תחום הסוכרת במחלקת פנימית א', והדיאטנית רמייה גיריס. הילדים סיירו גם במרפאה לסוכרת נעורים וקיבלו תדריך

מאלף מד"ר אורנה דלי-גוטפריד.חשוב לציין שבני הנוער מצפת משתתפים גם ב"קדם עתידים" - פרויקט משולב של

עיריית צפת, הפקולטה לרפואה, משרד החינוך והמרכז הרפואי זיו, שמטרתו לקרב ולחשוף בני נוער מצטיינים ובעלי מוטיבציה לעולם הרפואה, תוך שילובם בתחום

הקליני והמחקרי. נערים אלה סיירו גם הם בבית החולים ושמעו הרצאות בפקולטה לרפואה מפי ד"ר חוסין אוסמה, מנהל מחלקה פנימית א', וד"ר זאב ישראלי

מהמחלקה הקרדיולוגית. אני מבקשת להודות כאן שוב לכל הצוות הנפלא של המרכז הרפואי, שנרתם

בשמחה לפרויקט ומייצג אותנו בכבוד. בזכותם אנו מקבלים מכתבי תודה רבים, ופניות של בתי ספר נוספים המעוניינים להצטרף לפרויקט.

מאת: דליה טדגי, אחות אחראית, פנימית א'


שנת הלימודים העיוניים הראשונה בפקולטה

לרפואה בצפת הסתיימה, ואנו עומדים בפני

פתיחת השנה השנייה. מבין כל הנושאים הראויים לציון בשנה

זו, שהייתה מרובת הישגים, אני מבקש להתעכב כאן על החדשנות הלימודית של

הפקולטה, שהצלחתה מביאה את הצוות החינוכי הבכיר לחשוב על יישום מודלים

חדשים נוספים בתחום זה.החינוך הרפואי בפקולטה בצפת הוא חדשני, ומבוסס על רעיונות מתקדמים מישראל ומחו”ל. כך, למשל, משתלב הלימוד הקליני

באופן אינטגרלי בלימוד התיאורטי, כשהחשיפה לזירה

הקלינית ולמטופלים נעשית כבר בתחילת הלימודים.

בפקולטות אחרות בארץ הלימוד הוא תיאורטי בלבד, והשיטה החדשה מעוררת שם עניין רב.

הסטודנטים בצפת מקיימים ביקורים במכונים, במרפאות ובמחלקות תוך כדי לימודיהם, ומתנסים בשטח כבר בשלבים המוקדמים של הלימודים.

כחלק מתפיסה זו בנה הצוות החינוכי כמה קורסים ארוכים, לדוגמה הקורס הקלאסי “יסודות הקליניקה הרפואית - יק”ר”, האורך 36 שבועות בשנה הראשונה ו-40 שבועות בשנה השנייה. הקורס חושף את הסטודנט

לכל הדרישות המעשיות, האתיות והחוקיות המאפיינות את תפקודו של הרופא, לצד הקורסים התיאורטיים הנלמדים בכיתה.

עוד דוגמה לשילוב זה היא הקורס “גנטיקה, רבייה, גדילה והתפתחות”, שבו למדו הסטודנטים במקביל לחומר התיאורטי כיצד לקבל

מהמטופלים אנמנזה משפחתית, גנטית, התפתחותית ומינית. הם ביקרו במכוני הגנטיקה, ביחידות להתפתחות הילד, במחלקות הנשים ובחדר

לידה, ותרגלו כישורים אלה באופן מעשי. במרכז הרפואי זיו ביקרו הסטודנטים במכון להתפתחות הילד ובמחלקת נשים-יולדות. למרות

ההתארגנות הלוגיסטית הרבה ששילוב זה דורש מסגל ההוראה – הוא זוכה בהצלחה רבה מכל הגורמים המעורבים בו.

אפיק נוסף לחשיפה הקלינית בשנות הלימוד הוא יוזמה של הסטודנטים עצמם, שבאו בזמנם החופשי, בחופשת האביב, לצפות בניתוחים בשיתוף מנהלי המחלקות. הם ביקשו גם לבוא לחדר המיון בשעות אחר הצהריים,

כדי לעזור לרופאים בתשאול ובהתאמת הטיפול המתאים.במקביל ללימודים העיוניים של הסטודנטים במסלול הארבע שנתי,

החלה עוד קבוצה גדולה של סטודנטים במסלול התלת-שנתי לימודים קליניים במחלקות אשפוז בבתי החולים בגליל. בסוף חודש יוני הם סיימו

שלושה חודשים של סבבים כאלה במחלקות הפנימיות, והחלו בסדרה של סבבים קצרים יותר בתתי התחומים של המחלקות הפנימיות, כמו

קרדיולוגיה, אונקולוגיה וכו’. מודל חינוכי אחר שנשקל בפקולטה הוא מודל השוליות )שוליה(, הקיים

בעולם הרפואה עוד מימי קדם ומוחזר כעת לשימוש בהצלחה בכמה פקולטות בעולם. במודל זה נצמדים הסטודנטים בשנות לימודיהם

בשטח למטופלים ולא למחלקות ספציפיות, ומלווים אותם בכל מקום שבו הם מקבלים טיפול: מחלקות האשפוז, מרפאות, חדרי ניתוח ועוד. כך

הסטודנטים עשויים להיחשף לכל תחומי הרפואה, מפתחים קשר אישי ואנושי עם המטופל ולומדים כיצד הוא מתמודד עם שלבי המחלה.

מחקרים שונים הוכיחו שבזכות השימוש במודל משתפרים ציוני הסטודנטים לעומת אלה שעברו התנסות קלינית קלאסית, ושביעות

הרצון שלהם מהלימודים עולה. הסטודנטים ציינו כי עצם הליווי שהם נותנים למטופלים והתמיכה בהם, מסייעים להם להיכנס לעורו של

החולה ולהבין את תחושותיו האנושיות, ובכך “להתחסן” נגד ההיבטים השלילים של העבודה במערכת הבריאות, העלולה לגרום לציניות

ולריחוק בין המטופל למטפל. יש לציין שניצן של מודל זה כבר מיושם בתכנית החונך )מנטור(, שאחראי עליה ד"ר פיטר גילבי.

אנו גאים בהצלחת היוזמות החינוכיות החדשניות, ונערכים להמשיך לפתחן ולפרוץ דרכים נוספות בתחום החינוך הרפואי.

אקדמיה

<< החינוך הרפואי בפקולטה בצפת הוא חדשני, ומבוסס על רעיונות מתקדמים המשלבים קורסים ארוכים ומודל חונכות בשיטת השוליה

הסתיימה שנת הלימודים העיוניים הראשונהבפקולטה לרפואה בצפת

מאת: פרופ' אנתוני לודר, מנהל מחלקת הילדים במרכז הרפואי זיו , וסגן דיקן הפקולטה לרפואה

הדמיית משכן הקבע של הפקולטה


לקבלת שירותי סיעוד מקצועיים

מטב צפת: 073-234-6800

עמותת מטבבמקום הראשוןבמדדי איכות ומקצועיות

בענף הסיעוד(עפ"י מכרז

הביטוח הלאומי 17/6/09)

כשמדובר בשירותי סיעוד

מוטב שתבחרואם הגעתם לגיל פרישה, ואתם זקוקים לעזרה וסיוע, חשוב שתכירו את זכותכם לגמלת סיעוד. כאשר אתם בוחרים בעמותת מטב, תוכלו להיות בטוחים שתקבלו

את שירותי הסיעוד והסיוע הטובים, האמינים והמקצועיים ביותר.

עמותת מטב (עמותה לשירותי טיפול ורווחה ע"ר) מספקת :

שירותי סיעוד לזכאי גמלת סיעוד וללקוחות פרטיים ומוסדיים שירותי השגחה אישית למאושפזים בבתי חולים השמת עובדים זרים באמצעות חברות מורשות

יעוץ בנושא פתרונות דיור לגיל השלישי

אנו מתאימים לכל לקוח את המענה הסיעודי הטוב ביותר,מכשירים ומדריכים את המטפלים הסיעודיים, ומלווים אותם ואתכםעל ידי צוות מקצועי ומיומן של עובדים סוציאליים ואחיות מוסמכות.

UPּפ ַא

סניפים בכל רחבי הארץ למעלה מ- 25,000 לקוחות 18,000 מטפלים סיעודיים.


סופר-פארם לשירותכם!מגדל העמק077-8881240

כרמיאל סנטר077-8880670

טבריה077-8880710

ביג פוריה077-8881580

עמק סנטר077-8881190

עפולה077-8880430

קרית שמונה077-8880420

ביג יוקנעם077-8881510

כרמיאל קק"ל077-8881130

כפר יאסיף077-8881340

שפרעם077-8881430

סח'נין077-8881520

ביג קרית שמונה077-8881920

סנטר קרית שמונה077-8881870

ביג נצרת077-8881590

נצרת077-8880570

נצרת עלית077-8881310

אום אל פחם077-8881290

בית שאן077-8881710

הצטרפו אלינובפייסבוק

30626 / סניפי צפון / עמוד במגזין זיו בצפת / 264*192/ שלומית/נטלי / 2.8

סדרת טיפוח התינוקות מבית לייף!התינוק שלך הוא הדבר החשוב לך ביותר בעולם והרי אין אושר גדול יותר מלראות את הקטנטן צוחק ונהנה. מהיום, את יכולה להיות בטוחה שהוא יהנה גם באמבטיה

ושעורו יישאר רך ועדין עוד הרבה אחרי... סדרת הטיפוח החדשה של לייף, מותאמת במיוחד לתינוקך ומועשרת ברכיבים

טבעיים לטיפוח ולשמירה על עורו. הסדרה כוללת: אל-סבון, תחליב רחצה ושמפו, שמפו אל-דמע, תחליב גוף

ומשחת החתלה טיפולית.

יש חבר חדש באמבטיה

magaziv vol2

Documents