מיהלק דושן

לישראל קרואטיה בין ומוסיקאים מלחינים

גם רבים במקרים אליהן הביאו שונות לארצות קרואטיה מאזורי שהגיעו מהגרים הזרה בארץ היכתה הקרואטי היוצר מבית שמוסיקה גם קרואטית, וקרה מוסיקה של אלמנטים

של הדיה את מוצאים אנו כאן במינה. גם מיוחדת ארץ היא ישראל זו חדשים. מבחינה שורשים אם קרואטיים, כי מהגרים באמצעות לכאן הגיעה לא שזו הקרואטית, אלא המוסיקה תרבות

לחיות כדי ארצה עלו דהיום, ומשם קרואטיה מדינת באזורי בעבר יהודים, שחיו עולים באמצעות.1948ב- החדשה, שנוסדה במדינתם

הישוב חיי את מעורבות ומתוך בעירנות קרואטיה יהודי ליוו המדינה הקמת לפני עוד מתוך בה, אם הקודש" ולהתיישב ל"ארץ לעלות בחרו אף מהם ישראל, וכמה בארץ היהודי שערכו הפרעות באירופה. לאחר הגואה הנאציזם מפני להימלט כדי ואם הציוני לרעיון היענות

)פ'רברג אברהם הכנר ישראל, נענה בארץ היהודי בישוב1936ב- הערבים -1939) )אדולף( קופ( .Am Jordan hattlet Wache היהודי הישוב למגיני אודה להלחין שהניעו פנימי לקול ( מאוסייק1872

והמנגינה הטקסט משפחת של הפרטי בארכיון נשתמרו הזאת הקומפוזיציה של )בגרמנית( לראשונה בוצעה עצמה זה. היצירה חיבור לצורך לראשונה בישראל, והוצגו המלחין, המתגוררת

)צ'לו( גלאי רחלי הצמד ידי , על1998 באוגוסט16ב- שבקרואטיה במ/ק.ר)ס)ק.ה שנערך בקונצרט)פסנתר(. גלאי ודניאל

רפאל פאול קרואטיה יוצאי המלחינים בישראל פעלו המדינה להקמת שקדמה בתקופה לאו המנצח (, וכן1939ב- ארצה )עלה גבעון ( ואורי1932 בשנת מזאגרב ארצה )שעלה ש1)ט'רק

לאוסייק(. חזר , כאשר1947 ועד1944)מ- מירסקי מיוגוסלביה, בין דאז העולים שאר עם הגיעו קרואטיה מאזורי ארצה שעלו היהודים רוב

מיוגוסלביה שעלו היהודים אלפי כעשרת מתוך כמה מדויקים נתונים . אין1952 ו-1948 השנים עולי של מניינם מכלל שליש או כרבע מהווה שמספרם מניחים מקרואטיה, אך הגיעו ההם בימים

מוסיקלית מבוססות, שהשכלה אשכנזיות למשפחות דבר של בעיקרו השתייכו דאז. הם יוגוסלביה ידע רכשו הללו מהתלמידים לילדיהן. כמה להעניק לנכון שראו החינוך ממרכיבי אחד את היוותה )כמו בשכנותה הגדולים האירופיים במרכזים גם אלא בקרואטיה רק במוסיקה, לא יותר מגובש

אחרים(. ומקומות וינה, בודאפשט

הקרואטיים המוסיקאים שט'רק, חלוץ רפאל פאול של ברקע גם מצויות אלה נסיבותובסביבות1904ב- בזאגרב נולד הקודש. הוא בארץ החל1910 המורה אצל פסנתר ללמוד

כחבר1912ב- התקבל הבכור קראוט. אחיו ארנסט וינה. במהלך של הסימפונית בתזמורת המוסיקלית. הקריירה על לוותר ונאלץ השמאלית בידו האח נפצע הראשונה העולם מלחמת מוסיקה וללמוד לתרגל הוסיף אותו. פאול ומכרו הפסנתר את מפאול ההורים שללו בתגובה

שיטתי מוסיקלי בחינוך החל חדש. אזי פסנתר דודו לו קנה1920שב- חברים, עד בחשאי, אצל וניצוח. בין קומפוזיציה, הרמוניה, קונטרפונקט, תיזמור למד בזאגרב, שם למוסיקה באקדמיה

ושימש לזאגרב חזר ומשם בווינה הגר רוברט אצל וניצוח קומפוזיציה למד1931-1929 השנים ,1932מכן, ב- לאחר הקרואטי. שנה הלאומי התיאטרון של באופרה המקהלה מנצח של כעוזרו

בשנים עלה שבמסגרתו ב"גל העולים ארצה עלו אלה ארצה. אינטלקטואלים היו השני",

ובכול, ושהיו במים מחסור של קשים לתנאים הנה והגיעו הציוני ברעיון צעירים, שנסחפו אירופייםהישובים. את ידיהם במו הקימו אשר החלוצים

1936ב- הוקם הגולן. כאשר בשער המתיישבים מראשוני אחד היה שטרק רפאל פאול מהשירים. וכמה שטרק של לכינור סוויטות שתי ביצעה תזמורתו, היא על בירושלים פלשתינה רדיו

בימי באותה הצטרף בישוב הערבים שערכו הפרעות שנה, למשטרה שטרק היהודי, במצרים. הבריטי בצבא צופנים כמפענח שימש השנייה העולם מלחמת הארצישראלית. בזמן

השכיל בשפה והן במוסיקה הן שהתמצא מובהק כידען התשדירים את לפענח הגרמנית, רומל. ב- של צבאו על מונטגומרי של החילות לניצחון משמעותית בצורה תרם ובכך הגרמניים

החריבו העצמאות מיתר. במלחמת לכלי שלו הבלדה את פלשתינה רדיו תזמורת ביצעה1942 שטרק. הוא של הסימפוניות מן שבע של היד כתבי אבדו כך כליל, ובתוך הגולן שער את הערבים

היהודית בסוכנות עבד לירושלים, שם עקר1951בנגב, וב- הקרבות במהלך בצבא לשרת הוסיף הפואמה את בירושלים ישראל קול תזמורת ביצעה1951 . בשנת1964ב- לגימלאות צאתו עד

לחבר שטרק אצל הזמין קוסביצקי, שבסיומו סרגיי גם נוכח זה "ירושלים". בקונצרט הסימפוניתקוסביצקי על גדולה סימפוניה זו מוסיקה על-פי חודשים, ארבעה כעבור נפטר ירושלים.

אחרון תזמורת. ביצוע אותה ידי על1956ב- דוד", בוצעה "עיר ירושלים, בשם על והסימפוניה הפואמה מכן, עם לאחר לנו, שנה הידוע נערך, ככל שטרק של עטו מפרי לתזמורת סימפוניה של

שניים הרדיו לתוכנית הוקלטו בעת "בגלבוע"(, ובה בשם גם שאול" )הנקראת "מות הסימפוניתהנגב". לפסח" ו"שיר -"שיר ומקהלה לתזמורת משיריו

בצנעה, בשולי חי הפסנתר. הוא את למכור שטרק נאלץ רעייתו של הקשה מחלתה בשל בסוכנות עבד להקשרם. הוא ומחוץ בישראל והאקדמיה המוסיקה חיי של הראשיים המהלכים

והלכו. חיי פחתו לביצוע שההצעות שלו, אף הקומפוזיציות את כתב הפנאי ובשעות היהודית חדשים. בשנת דורות בני מלחינים קמו הזמן אליו, ובמרוצת קשר בלי התפתחו בישראל המוסיקה

לביצועה. להביא שונות בדרכים ולתזמורת, וניסה "היהודית" לכינור הסימפוניה את סיים1958 מהם נבצר יתר עומס בשל על-כי התנצלות נוספה שטרן ואיזק מנוחין יהודי לו שחלקו לשבחים

ביצוע. לידי הגיעו לא הדברים הזאת, אך בקומפוזיציה רב עניין גילה פרנצ'סקאטי לבצעה. זינו של הסימפונית התזמורת על קומיסיאונה סרגיי של בניצוחו בוצעה דויד" לא "עיר הסימפוניה גם

זאגרב של הפילהרמונית התזמורת ידי על שלו הקומפוזיציות מן אחת לבצע הניסיונות חיפה. גם המוסיקה בחוגי כליל נשכח , כמעט1980 בשנת מת שטרק רפאל בהצלחה. פאול הוכתרו לא

כמעט דרך אודותיו. ציון על כלשהו מידע להשיג ביותר קשה היה שנה עשרים בישראל. כעבור .1965ב- אקו"ם ידי על ומי" שפורסמה "מי בחוברת המופיע ערך שימש זה חיבור לצורך יחיד לא כך על שטרק. פרטים של המוסיקה גורל על פרטים לקבל בידינו עלה לא באקו"ם שגם אלא

זכור הוא אין הקומפוזיטורים, שם באיגוד לא למוסיקה, גם אקדמיה ובאף ארכיון בשום נמצאו בנו, אל הגענו בישראל. למזלנו והמוסיקולוגים המוסיקאים, המלחינים שבין לוותיקים אפילו שנזכרו, מצויות היצירות בשלמותו. שם, לצד אביו של התווים עזבון את שטרק, ששימר משה

"כוורת" כה: הבלדה עד מוכרות בלתי שנותרו אלה לתזמורת, גם קומפוזיציות של רבות גירסותהפואמה כלי לתזמורת Dieהרצל"; "הר הסימפונית מיתר; Geigensinfonieמשנת 1944;

אופוס הסימפוניה הפואמה1967-1964 39 "ישעיהו" הסימפוניה הסימפונית , האלגית; וחשוב גדול מכלול רות". זהו "פואמה בשם ופסנתר לקול ופנסתר; שיר לכינור הטראגית; פרלוד

המוסיקולוגים. לעיון ממתין זה, שעודו לכת מצניע מלחין של מיצירתו שנותר

הראשונות בשנותיו . כבר1912 שנת בסוף בזאגרב ולי'קוביץ'( נולד )ז'לייקו גבעון אורי מאביו התייתם צעיר וסקסופון. בגיל קלרינט למוסיקה, גם מכן, במכון ולאחר בפסנתר נגינה למד

1938 אונייה. בשנת על שונים, לרבות בהרכבים עצמו, בנגנו את קיים שש-עשרה בגיל וכבר שריד. לקיבוץ והצטרף ארצה הגיע שנה וכעבור הצעיר השומר הציוני הנוער לתנועת הצטרף

לשער1940ב- עבר משם שונות: היה בעבודות הוא גם הועסק הקיבוץ חברי העמקים. ככל הגדול. הוא כשרונו את ביטוי לידי ולהביא במוסיקה גם לעסוק הצליח זאת אופה, ועם סייס, וגם

במכון כמרצה שימש הארבעים שנות בסוף רעיונות, וכבר ושופע לב שובה כמחנך בכוחו ניכר העניק אקורדיון. הוא על בנגינה שונים בביצועים ישראל ברחבי גם נודע אלה הבין-קיבוצי. בשנים

כלי אלא עממיות למנגינות ליווי כלי רק אינו שאקורדיון הראוי, והוכיח הכבוד את זה נגינה לכלי התרבות, מרכז העמקים בשער הוקם הקלסית. כאשר המוסיקה צורות לשאר גם לשמש העשוי

והשתלם, למד בעת שונים. בה - מקהלה, תזמורת, קורסים לרוב פעילויות בו ויזם למנהלו הפך חיים, בן ופאול סתר מרדכי אצל קומפוזיציה בימיו: למד שפעלו ידועים מוסיקאים של כתלמידם

במלאכת בלונדון השתלם1959טאובה. ב- מיכאל אצל וניצוח וינצה-קראוס אילונה אצל פסנתר תוכניות הכין הקיבוצים, שלמענה איגוד מקהלת בפעילות מאוד פעיל היה זו הכנה הניצוח. לאחר

זמרים של לשימוש אחרות, וכן מקהלות ואף זו מקהלה וישראליים. לצורך יהודיים שירים של פופולריים שעודם שירים של רב מספר ומועדים, כתב לחגים גם כמו הפנאי חובבים, לשעות מצוא. אף-על-פי-כן, לעת שירים כתב מקצועי, אלא כמלחין עצמו את ראה לא בישראל. מעולם

משאיפה חף שהיה כמלחין. כמי מיומנותו ואת כישרונו את שאיפיינו התכונות ביטוי לידי באו בשיריו(ת שופעים ונצורות, שיריו לגדולות - חלוציים רבה במידה הם זו - מבחינה לטקסט ונענים מלודיו

הזה, הם העידן מן הישראליים השירים ובפשטות. כרוב בחיות, בנועם המצטיינים במקצבים שאפשר משהו ולבנות היהודי שבפולקלור וניגודיים מגוונים יסודות מזיגה לידי להביא מנסים יותר מעמיק קלה. ניתוח מוסיקה של אלמנטים עם ישראלית", בשילוב עממית "מוסיקה לכנותו

הולדתו. ארץ של העממית המוסיקה מצד השפעה גם להוכיח עשוי

התפרסמה1974ב- המלחין של במותו ואינסטרומנטלי קולי לביצוע שיריו של אסופה רבים הלחנים שבביצועי הפופולריים מן ורבים מעורבת ילדים, למקהלה למקהלת מן שלו.

הרדיו, בתוכניות משודרים והם חובבים תזמורות של ברפרטואר עדיין כלולים הללו השיריםומועד. חג בימי ובמיוחד

אב('ל ישראל פרס חתן של קומתו בשיעור ישראלי למלחין הנודעת בחשיבות עניין יש א'רליך

בישראל. זאגרב של המוסיקלית האסכולה כנציג ( גם2003-1915) המוסיקלית השכלתו יסודות רוסיה(. את )כיום המזרחית שבפרוסיה בקרנץ נולד ארליך

ארליך עבר איום מהווה הגואה הנאציזם כי הוריו חשו קניגסברג. כאשר הסמוכה בעיר רכשאל1934ב- הגיע שם גם האנטישמיות התחזקות בווינה, ועם ללמוד ניתן בזאגרב. מה דודו בשפתה? מוסיקה, כמובן. שולט שאינך בארץ ללמוד

למוסיקה הספר לבית דודו אותו בכינור, רשם בנגינה מסוים ידע לו היה שכבר היות שלו. זאגרב ימי את עדיין זכר הומל. ארליך וצלאב של לתלמידו היה הטוב "פוליהימניה", ולמזלו

מיומנות על במיוחד הקפידה בקניגסברג, ושלא בכינור נגינה למד ויק, שאצלה מהמורה להבדיל ימין. דב7ק וביד שמאל ביד הנגינה מיומנות פיתוח על בלעדי באופן כמעט הומל הנגינה, עבד

המורה מכאניים. ובעוד כבפטישים שמאל יד באצבעות לנגן תלמידיו את שבצ'יק, הדריך בשיטת הראשון בשיעור . כבר1בקיר" הראש "עם הומל רגש, הלך ורבת עדינה נגינה להפיק ביקשה ויק

האצבעות. בלתי כריות על יבלות תופענה מאוד מהר וכי ציפורניו את לגזוז שעליו לתלמיד הסביר להגיע כדי להתאמן והירבו שהקרין הסמכות את העריכו התלמידים בדרישותיו, אך היה מתפשר 2רצון. שבע הומל היה רחוקות לעיתים לשיעוריו. רק מוכנים

לפתח תלמידיו, והשתדל אצל המוסיקלית השמיעה פיתוח על הומל הקפיד מיוחד באופן לו מכיר למדי מוכני באופן זאת שעשה השמיעה. אף על-פי הנכון הטון את לקבוע יכולת אצלם המרכיב אולי היא המוסיקלית השמיעה כי למסקנה עצמו הוא גם הגיע לימים תודה, שכן ארליך(ר: "הכי או בהרמוניה, בקונטרפונקט מדובר אם במוסיקה, בין מכול החשוב לשמוע חשוב בת8זמו

המוסיקה!" את מאוד, היה וביקורתי קפדן, מחמיר שהיה סבלנות. אף ממנו למדו הומל של תלמידיו

בתפקידו במיוחד הצטיין ההוראה. לדבריו, הוא במלאכת הליכות, שהצטיין נעים מורה הומל כאשר בדיוק האמן. ואולם אישיות לימים נבנית שעליו הטכני הבסיס את מכין", בהעמידו כ"מורה שאין ארליך הומל, הבין של רצונו את להשביע שהחלה לרמה הגיעה ארליך של הנגינה טכניקת אצל ללמוד הוסיף מלחין. הוא להיעשות אותו להכין שנועדו לדרכים ופנה כנר להיות ברצונוואפילו באופן הומל להשתתף כדי לזאגרב עד לאשקו ליד הנופש ממקום בקיץ נסע פרטי,

אחר. בכיוון פנתה כבר מחשבתו הומל, ואולם של בשיעוריו הראשונים שנים, בחודשים עשר בן בהיותו כבר לעולם באו ארליך של הלחנים מן כמה

כשהובא לשהותו השכבות את ששימשו הנופש למקומות משפחתו קרובי ידי על בזאגרב, אופרות לראות אפשר - אם קצרות אופרות ארבע לעולם באו ובלאשקו האמידות. בשלימן

כל את שר גם והיה פסנתר על עצמו את הצעיר ארליך ליווה קטנות, שבהם בסצנות-סקיצות קשר לו היה וכבר זאגרב של למוסיקה באקדמיה ללמוד החל1936ב- התפקידים. לימים, כאשר

לימים להביאו היה שעתיד ידע אגר הזאת להלחין, ובעת שחדל כמעט לשמו ראוי לבית-ספרהיצירתי. לפרץ

של למוסיקה באקדמיה אותו שלימדו המורים דמויות את זכר ארליך אבל שבו האופן זכרונותיהם. נוסף את לספר ויכולים בחיים שעודם דורו בני הם רב. מעטים עניין מעורר זאגרב

הקרואטית, המוסיקה תרבות עם מגע לו היה מעטות שנים ורק בזאגרב זר היה לכך, ארליךאובייקטיביות. ביתר ניחנים שזכרונותיו ייתכן ולפיכך

לוצ'יץ' סולפג' פראניו באקדמיה, לימד גם "פוליהימניה" ולימים הספר בבית

-------------------------------------------------------------

השיעורים. באחד הומל אותו חולה?" שאל שלך "הדודה1שואל?" אתה ארליך, "למה "לא", ענה

הומל. חולה!" נענה דודתך שכזה, כאילו בעצב מנגן אתה "כי

עשר במשך יום מדי התאמנתי הזה השיעור לצורך הפרופסור, הלא אדוני "אבל2 הומל. של הביקורת על בתשובה מתלוצץ ארליך שעות" היהצדק. אכן עצמו, הוא ארליך מחשבה?!" לדברי הקדשת גם האם הומל, "אבל "כן," ענה

ביותר, ומצא שיטתי רבה. לוצ'יץ' היה בהוקרה עליו דיבר מוסיקלית, וארליך שמיעה ופיתוח יותר שגם טען שלו. ארליך ההבחנה כושר את ולפתח בדרכו התלמיד את לכוון יעילות דרכים לוטקה, שהיה פראן מפי למד זה. הרמוניה בתחום כמוהו שהצטיין מחנך פגש לא בחייו מאוחר

להוראת משלו שיטה לו הפרופסורים". הייתה בין שוטר - "ממש כמוהו מאין וקפדן מחמיר אדם להניח בשיטתו, בלי רק שינקטו מתלמידיו ודרש בהם לדבוק שהקפיד נוקשים הרמוניה, דפוסים

שיעוריו בסגנונות ולגיוון כלשהי לסטייה מקום שיעורים6) השונים. היו לכל קשים לשבוע( בישראל לימים, כשלמד טוב, אך תלמיד והיה לשיעוריו מוכן להגיע השתדל התלמידים. ארליך

והדפוסים השיטה את קיבל לא מההתחלה. רוזובסקי הכול וללמוד לחזור רוזובסקי, נאלץ אצללתלמידו. היקנה שלוטקה הנוקשים

לא שהם התלמידים, אף מצד רבה להערכה קונטרפונקט, זכה דוגאן, שלימד פראניו כשהוא לשיעורים שהגיע קרה אחת בוהמי, ולא אמן של דמות היה הרבה. הוא ממנו למדו

מחאה, ואפילו בלא זאת קיבלו התלמידים - אך השיעור באמצע נרדם היה אף בגילופין, ולעיתים אימפרוביזציות את זכר המורה. ארליך עייפות שתפוג שעות, עד כשלוש בשקט לשבת מוכנים היו

באירגון דוגאן אותם הדריך זאגרב, וכיצד של המצוינים הנגינה כלי על דוגאן של המעולות הנבלהאימפרוביזציה.

תוך האימפרוביזציה של מעובדת תוכנית כשבראשו תמיד מופיע היה דוגאן הבאה, בקפידה. מראש שהוכן ומודולציוני הרמוני מהלך על התבססות

גוטובץ היה המורים גוטובץ. כצעיר יעקב של בדמותו קשורים ארליך של בזכרונותיו היפים לאמנות הקרוב ויחסו שלו הניתוח כושר בזכות משיעוריו לסטודנטים, שהתלהבו בגילו קרוב

יצירות של מושלם לניתוח הופכים היו שיעוריו מוסיקליות, אך צורות לימד המוסיקה. גוטובץ פשוטות בסוניטות מדובר כשהיה לב, אפילו ביותר, מרתק, מושך יסודי ניתוח זה מוסיקליות. היה

בגילו, צעיר שהיה העיניים" לתלמידיו, ואף את "פוקח פשוט היה היידן. גוטובץ או מוצארט שלכאמנות. המוסיקה מהות את להבין ומיומנת בשלה בראייה להנחותם השכיל

שלוש המוסיקה מחיי עזים רשמים עימו נשא ארליך בתזמורת ניגן שנים בזאגרב. בין של האופרה תזמורת מביצועי התפעל "המשיח" להנדל. הוא בביצוע השאר האקדמיה,

"הספר )במיוחד המעניינים הבימוי ומפתרונות המעולים הקולות הקרואטי, מן הלאומי התיאטרון רק לו זכור התלמידים עמיתיו ממצנסק" לשוסטקוביץ'. בין מקבט ו"ליידי רוסיני מסביליה" של

של בשיעוריו השיעמום את הפיג בד.רמש1)ט.ד)ט, ושבחברתו גם לימים נפגש קלמן, שעימו מילקולוטקה.

גרמני דרכון הנושאים היהודים כל את חוק, שחייב יוגוסלביה ממלכת קיבלה1938 בשנת בזאגרב. למוסיקה באקדמיה לימודיו את לעזוב נאלץ ימים. ארליך חודש בתוך הארץ את לעזוב אלבניה, אלבניה. וכך, דרך הייתה גרמני דרכון בעלי יהודים קיבלה שעדיין באירופה היחידה הארץ

להמשיך היה יכול הרב ישראל. למזלו לארץ ארליך השנייה, הגיע העולם מלחמת פרוץ לפני עודבאקדמיה רימסקי של )תלמידו רוזובסקי סלומון פרופסור אצל לימודיו את כאן קורסקוב(

ולאחר למוסיקה קארל הנרי אצל בד.רמש1)ט.ד)ט להשתלם גם מכן בירושלים, היינץ פוסר, נונו. ולואיג'י שטוקהאוזן

בינלאומי. למוניטין גם ישראלים, וזכה מוסיקאים של דורות על אהוב מורה היה ארליך האופוס בעל גינס, כמלחין של השיאים בספר גם נמצא - שמו ישראל. וכקוריוז בפרס זכה בארץ אמנותית ברמה - כולן ושונים רבים וז'אנרים יצירות, בסגנונות3500 מעל כתב ביותר. הוא הגדולביותר! גבוהה

)אילנה, בזאגרב, איליקה הפסנתר אמנות של אחרת חשובה נציגה מתגוררת בישראל

מיוצגת ארליך, הייתה הומל, שייצג של האסכולה . וכך, לצד1915 אילונה, ילנה( אופנר, ילידת לנובי בקיסאץ' הסמוכה נולדה אופנר אופנר. איליקה איליקה יד סט.ניצ'יץ', על של האסכולה גם

לווינה משם נסעה1933 סאד, ובשנת בנובי רוזנצוויג לאונטינה אצל בלימודיה החלה סאד. היא)ד)ר.ש1)פי פון הדוויג לכיתת הצטרפה זאדור אויגן פרופסור המלצת ולפי למוסיקה. שבאקדמיה א/נ)ד)ר.ש1)פי פון Die natuerliches Klaviertechnik, "החדשה ברייטהאופט שיטת את ההיא בעת ייצגה א/נ

Methode"המופעל הלחץ את למתן הייתה הזאת השיטה הטבעית. תכלית הנגינה שיטת , דהיינו חופשיות תנועות כולו, בעזרת הגוף את ולשחרר והעמוסות הגבוהות" המאומצות "האצבעות על

נזנחה לא זאת לעומת ולאיכותו, אך הצליל ליפי רבה לב תשומת ניתנה כך כדי היד. תוך כל של מן יוצא באופן התקדמה אופנר שלהן. איליקה והוירטואוזיות כוחן האצבעות, טיפוח פעילות

תוצאות השיגה במיוחד. היא הקטנות ידיה כפות את הזו, שהלמה הטכניקה על בשליטה הכלל)ד)ר.ש1)פי. ואולם פון הדוויג במוסד התלמידים טובי בין והייתה מרשימות גאה כבר אלו בשנים א/נ נאלצה1936שב- ליום, עד מיום נסבלים בלתי ונעשו הלכו היהודים בווינה, חיי הנאציזם והתעצם

להמשיך בפניה מוץ', המליצה סאד, מיליצה מנובי סאד. הפסנתרנית לנובי ולשוב וינה את לעזוב היותה מימי איליקה אצל שמורים מעניינים בזאגרב. זכרונות סטאניצ’יץ’ סווטיסלב אצל בלימודיה(צ'ו; פרופסר לפסנתר, ושל זאגרב אסכולת של הבולט נציגה של תלמידתו (סו;ני. פרו ב(ו

קטנות ידיים בכפות לנגן יכולה בכלל איליקה כי על סטאנצ'יץ הופתע וראשונה בראש וכול. הוא מכול זאת ברייטהאופט, שלל שיטת תוצאות ואת ידיה תנועות את בראותו כאלה, אך

אך המוסיקליות את שיבח תחת הטכניקה את כליל לשכוח לפניה המליץ שלה, שלמדה. צ'רני של740 אופוס אטיודים לה בווינה, נתן עליו השתלטה אופנר שאיליקה העשיר הרפרטואר

לאמן אלה, כדי אטיודים על רק ליום שעות8 במשך להתאמן אותה אילץ חודשים6-5 ובמשך להגיע בדרישות תלמידיו את הוגיע כמוהו. הוא מאין מחמיר מורה היה אצבעותיה. סטאניצ’יץ’ את

המלחין. לכוונות בשמץ לוותר ולא בקפידה בה לדבוק מהם ודרש מושלמת טכנית לרמה ייחס עליונה מושלם. חשיבות בהירות, דיוק, ביצוע מתלמידיו רבות, תבע שעות בשיעוריו, שארכו

היה צריך האטיודים מן )למשל, כמה מיוחד באופן הודגשה האצבעות למלחין. טכניקת לנאמנות ברייטהאופט, שיטת הצליל. לעומת יפי על דיבר שלא שונים(, וכמעט סטקאטו סוגי בארבעה לנגן

התרכז חצי תנועות בעזרת הידיים את ששיחררה ובתנועות היד בכף סטאניצ’יץ’ סיבוביות, לנגן זו ובתנועה האקורד בתפרושת תונח היד שכף דרש והארפגיו האקורד האצבעות. בנגינת

ולהיפך. הוא ימין ביד שמאל יד של חלקה את לנגן דרש כבפטישים. לעיתים האצבעות בכל לנגן הפדליזציה, בלי את רק לבצע מהתלמיד תבע לפדליזציה, ואפילו רבה לב תשומת הקדיש

סטאניצ’יץ’: בעיני במיוחד חיוני היה עליו, לא הקפידו כך כל הצליל, שבווינה שיפי בידיו! דומה המלחין. ידי על הבנתו פי על שבוטאו בתפיסות אוטומטית כמעט ודבקות קורקטי ביצוע תבע הוא

של הארכיטקטוניקה את ממש קיבל שהתלמיד ביותר, כך בהיר היה שלו הקומפוזיציות ניתוחואותה המבוצעת היצירה הוא במלוא לבצע נדרש - סימוני את מבוסוני העתיק הקפידה.

דוגמת היום עד שומרת אופנר כפשוטם. )איליקה אותם יעתיק תלמיד שכל ודרש האינטרפרטציה ויתור ידי על רק לקבלה היה יכול )שהתלמיד הזאת הספרטנית הללו.( השיטה הסימנים עם תווים

של הנגינה טכניקת על להשתלט כדי מפרכת עבודה חודשי כמה פרי. כתום עצמיותו( הניבה עלהחלה מספרות יצירות של גדול מספר על משתלטת בפיקוחו אופנר איליקה סטאניצ'יץ',

.טות,Das Wohltemperierte Klavier באך חוברות )שתי הפסנתר סוניטת - לרבות בטהובן של הסונלמרות הפרלודים שלה האוקטבות ולדשטיין, למוצארט, וה'פנטסיה' אטיודים של - שופן, האצבעות, של ותנועתיות עוצמה, חוזק אופנר איליקה רכשה1938-1936 ופולונזים(. בשנים

סטאניצ'יץ' עצמו בפסנתר. אפילו בנגינה ניסיונה סטאניצ'יץ' בכלל אסכולת הישגי את והפנימהטוב. שילוב שזהו הודה

אופנר, פראנציס בעלה, ד"ר עם אופנר איליקה הגיעה השנייה העולם מלחמת במהלךוה"אובסרבר", לאיסטנבול, שם סיאנס ה"קרישצ'ן כתב שהיה בסיוע פעילה הייתה מוניטור"

לאחר ולפליטים בגרמניה השבי במחנות היהודים לשבויים השניים עלו המלחמה מאירופה. להוראת מוסד בשום עבדה לא לפסנתר. היא כמורה להערכה איליקה זכתה לישראל, וכאן

מיוחדת להערכה וזכתה רבים תלמידים העמידה בעלה(, אך של עיסוקו טיב )בשל המוסיקה מתלמידיה בושקוביץ. אחד ומרים קראוס וינצה, אדית אילונה לפסנתר, ובהם למורים כיועצת

בפני הוצג דאז. הוא בישראל יוגוסלביה שגריר של שובאייץ', בנו דראגן היה ביותר המצליחים לקבלו מוכן היה , ומיכאלאנג'לי1967 בשנת בישראל שהותו בעת בנדטי-מיכאלאנג'לי ארתור

מיכאלאנג'לי, של עצתו את ביקשו ליוגוסלביה. הם לשוב נאלצה שהמשפחה כתלמידו, אלא מיד הפסנתר להוראת הספר מבית רוחו מורת את ביטא בארצם. מיכאלאנג'לי כמורה לבחור במי

סטאניצ’יץ’. - סווטיסלב ויחיד אחד מורה על והמליץ ביוגוסלביה

הנגינה בהוראת ( מאוסייק1984-1916) )אורי( שטרנברג לאדיסלאב של הקריירה גם שקיבל פרטיים באוסייק, בשיעורים שטרנברג רכש המוסיקלי חינוכו יפה. את עלתה פסנתר על

באיטליה. הודות פליט השנייה, בהיותו העולם מלחמת בימי אותו רוסיים, והשלים מורים אצל שלישי. לתואר לימודיו את השלים הברית ובארצות בבגרותו אמריקאית-ישראלית, למד למילגה

לאמנות מסורים שהיו צעירים של דור העמיד נגבה, שם בקיבוץ פעילותו מיוחד לציון ראויה ישראל, קול של הרדיו לתוכניות הקליט אף מינדל. הוא מאיר הידוע המלחין המוסיקה, ביניהם

שבע, שם באר של בקונסרבטוריון לימד שלו הקאריירה סוף באקורדיון. לקראת נגינה גם ולימדמאוסייק. לכאן שהגיעו תווים שלו, ובהם התווים חוברות גם נשתמרו

'צ)'ק.ה )אליזבטה עשת אלישבע הפסנתרנית גם לישראל הגיעה מאוסייק קופפרברג, צ''פ( בבודאפשט למדה לעיל. היא קופפרברג, שנזכר אברהם של (, בתו1992-1903נישואיה, פי על

עבר1951ב- ארצה עלותה עד המקצועית פעילותה של הארי קרפאטי, וחלק ארפאד אצל האקדמיה שליד בקונסרבטוריום המורים לצוות הצטרפה לישראל בדוברובניק. בעלותה עליה

וחנה הד-הולנדר מרים את )ביניהם רבים תלמידים העמידה בירושלים, שם רובין ע"ש למוסיקה ההם בימים והחדיש החדש הרפרטואר על להשתלט כדי מיוחד מאמץ השקיעה גפני(. היא

אלישבע חצ'אטוריאן(. פרוקופייב, שוסטאקוביץ', זמרי של כמלווה נודעה עשת )בארטוק, גם ניגן שבה שלישייה במסגרת פסנתר על בנגינה בירושלים הופיעה החמישים הסולו, ובשנות

קובץ' ישראל. דיטה לקול גם הוקלטו הזאת השלישייה עם מזאגרב. הופעותיה סוור אנטל הכנראחותו1976-1891) פריץ לבית הייתה לאו של (, באופרה סוליסטית רבות שנים מירסקי,

גת. בקיבוץ זמרה בהוראת עסקה1950ב- לישראל ובאוסייק, ובהגיעה בטריאסטה, בזאגרב שלימד למוסיקה כמורה למוסיקה, הצטיין ספר בית בוגר הוא )איביצה( קובץ', גם יצחק בנה

גת. בקרית

)בהלחנה, בישראל הקרואטית המוסיקה תרבות של חומריים" אלה "לא עקבות לצד לציין הראוי שטרנברג, מן ואורי אופנר איליקה של שברשותם התווים ובהוראה(, וספריות בביצוע

יהודים של המוסיקלית תרבותם על מידע מצוי בירושלים העברית האוניברסיטה בספריית כי לשלוח בתפוצות ישראל קהילות נהגו העשרים המאה של העשרים בשנות קרואטיה. כבר משטחי

לכך, המוסיקלית. הודות היצירה שלהן, לרבות התרבותי התוצר פרי את הלאומית לספרייה גם נשתמרו "אמנות" מזאגרב, ובמקרה העת כתב של רבות הוצאות מצויות אבנטוב בארכיון

כאבודים. נחשבו רב שזמן שווארץ, לאחר ריכרד שהלחין מוסיקה של היד כתבי

(, שנקשרו1956-1932) ירון ראובן המלחין של הטראגי חייו סיפור מובא האחרון בחלק ובישראל בקרואטיה קשור עצמו ירון של סיפורו לעיל, ואילו שנזכרו מאלה אחדות דמויות גם בויחד. גם

שם הכירה לאיסטנבול, היא המלחמה בזמן אופנר אילונה-איליקה הפסנתרנית בהגיעילידי הפעלים. באואר רבת באואר מאריה הגברת את )קוב)צי ובעלה, הגיעו וינ שבקרואטיה,

מאירופה, פליטים מגיעים העץ. משהחלו תעשיית את שם ופיתחו המלחמה לפני לאיסטנבול סיוע פעולות אופנר איליקה עם יחד באואר מאריה שם, אירגנה המתרחשות הזוועות על שסיפרוובקשיים הצלב של אלו כדוגמת הקצינים אל חבילות למשלוח קשר יצרה רבים האדום,

הולכות השתיים היו ביומו יום בגרמניה. מדי צבא במחנות מלחמה כשבויי כלואים שהיו היוגוסלבים חבילות ושולחות וטבק מזון מצרכי קופסאות, קונות שם איסטנבול, משיגות של הגדול לשוק

חבילות100 לשלוח להן )הותר לגרמניה החוגים בכל מהלכים היו באואר לחודש(. למאריה בין החברתיים )לאחר רונקאלי אנג'לו מונסיניור האפיפיור שליח גם היה ידידיה באיסטנבול. משלחת גם1942 בתחילת או1941 בסוף הגיעה (. לאיסטנבול23ה- יוחנן האפיפיור המלחמה

מסלובקיה היהודים הילדים משלוח את לארגן היה שרת. מתפקידה משה של מישראל, בראשותו רונקאלי. הפגישה הקרדינל עם קשר להם דרוש היה כך איסטנבול, ולשם לישראל, דרך והונגריה מאריה של בדעתה הצדדים, עלה בין כמתווכת משמשת באואר. בעודה מאריה ידי על אורגנה פרנק. הכול נכדה, פאודור-פדיה גם נמצא מזאגרב, ששם ילדים גם ולהציל לנסות באואר ובסלובקיה. בהונגריה שפעלו למחצה רשמיים יהודיים אירגונים חשאי, באמצעות באופן התנהל

קראוס. מיקלוש בשם עשיר יהודי , ניהלPALAMT האירגון בהונגריה, באמצעות הפעילות את את לממש לבסוף הצליחה באואר מאריה מזאגרב, אך ילדים גם במשלוח לכלול התנגד הוא

בזאגרב. בעת היהודית לקהילה כך על בוינקובצי, שהודיעו לקרוביה מכתב שלחה יוזמתה. היא מדירה ופעלה רשמית קיימת הייתה עדיין היהודית הקהילה זאגרב, אך יהודי רוב נרצחו כבר ההיא

יהודים, דיירי56 ממוות הציל אף סטפינץ פרטית, והקרדינל בין המקומי. הקשר האבות בית החברה כיום נקראת שמו )על פרייברגר שלום מירוסלב זאגרב, ד"ר של הרב לבין סטפינץ זה )עמיאל( שווארץ-שומרוני. הוא אמיל של באמצעותו זאגרב( נוצר יהודי של ואמנות לתרבותהבישוף. של מושבו לקפטול, מקום הרבנית היהודית הספרייה בהעברת גם שתיווך

תינוק, וכמתנה ההם בימים ילדה הצעירה שווארץ-שומרוני. אישתו על מלים כמה ועתה ותינוקו אישתו לפלשתינה. עם אשרת-כניסה קיבל הוא כי הבשורה מבודאפשט הגיעה השמים מן

והגיעו נסע הלה מיקלוש של משרדו אל לבודאפשט, בעניין מושג לו שאין טען קראוס. משך רק קראוס מיקלוש בהיסטריה, אך נתקפה שווארץ-שומרוני של אשרת-הכניסה. אישתו

קראוס מיקלוש כי יודעת שהיא לשווארץ-שומרוני מסרה מזכירתו מהחדר. ואולם ויצא בכתפיו אותו אל הלכו והתינוק, אף אישתו אחר. שווארץ-שומרוני, עם ליהודי אשרת-הכניסה את מכר וכי טוב בכסף האשרה תמורת שילם כי טען הלה לידיהם, אך האישור את לקבל וביקשו יהודי

בה הפליג שבנו שהספינה לפלשתינה. אלא בדרכו כבר בנו, שנמצא חיי את הציל באמצעותה פעיל לישראל, והוא זאת בכל מכן לאחר הגיע נהרג. שווארץ-שומרוני והבן טורפדו על עלתהסטפינץ. לקרדינל העולם אומות חסיד תואר הענקת למען

פנתה1942 באפריל של הפנים משרד אל בזאגרב היהודית הקהילה רשימה דרש הפנים ילדים. משרד50 של הגירתם את לאשר בבקשה מדינת-קרואטיה-העצמאית

כיוון את למסור אבתה לא היהודית הילדים. הקהילה כתובות עם יהודים שבעבר הכתובות, הקהילה. משרד כתובת רק נמסרה כן קרובות, ועל לעיתים חוסלו דומות ברשימות שנמצאו חמישים מכסת לפרטיזנים. ואולם נמלטו נרצחו, ואחדים כבר שברשימה הילדים מן רבים בינתייםשלטונות נשארה הילדים הילדים שרק דרשו בבודאפשט והמארגנים האוסטשה כשהייתה.

"להערים" ולשלוח בזאגרב היהודית הקהילה ניסתה במשלוח. בתגובה ייכללו ברשימה שמופיעיםואת נכללו ששמותיהם המתים הילדים תחת אחרים ילדים להזדהות לימדו הילדים ברשימה,

מכול דחה מבודאפשט קראוס מיקלוש ברשימה. ואולם המתים, הכלולים הילדים של בשמותיהם גם נמצא זה מזאגרב. במשלוח לדרך יצאו בלבד ילדים11 ה"תרמית" הזאת, ולכן ניסיון את וכול כל הילדים, נענו בשמות קראו מיכאל. בבודאפשט, כאשר פרייברגר, ראובן הרב של10ה- בן בנו

ילדי50 ילדים מזאגרב המתים הילדים במקום הכניס שקראוס בשמותיהם. מתברר זאגרב פולין תחת מסלובקיה, לבסוף והונגריה, מאריה מזאגרב הילדים הגיעו שמם! לאיסטנבול.

פדיה הוא כי טען שהגיעו הילדים אחד פראנק. אבל פדיה נכדה את ביניהם מצאה לא באואר השם: פדיה על וחזר רעד הילד פדיה, אבל איננו הזה שהילד צעקה באואר פראנק. מאריה

פראנק... נלקחו העמקים. הוריו שער בקיבוץ ונקלט ארצה1943ב- הגיע פרייברגר מיכאל ראובן

במאי3ב- וניספו. הוא1943 כישרונו התגלה מהרה ירון. עד ראובן העברי השם את קיבל זאגרב(. אורי של באופרה דודו, ששר בפסנתר, או אימו, שניגנה פי על )אולי הגדול המוזיקלי

בקונסרבטוריון שיעורים לקח במוסיקה. ראובן אותו הדביק הראשון, ממש מורהו גבעון, שהיהניצח15 בגיל בעצמו. כבר להלחין החל סתר, וכבר מרדכי אצל למד אביב, שם תל של על

לפעילותה. במרץ ירון ראובן גם "רינת", הצטרף מקהלת את ברטיני גארי מקהלה, וכשהקים ברטיני גארי של "רינת" בניצוחו מקהלת בפריז, כבשה שנערכה בינלאומית , בתחרות1956 הייתה ירון. זו ראובן של קומפוזיציה שרה שונות, כאשר מארצות מקהלות16 בין ראשון מקום ירון ראובן נשא שנה אותה הצעירה. באביב ישראל מדינת של הראשונות הגדולות ההצלחות אחת

אבני, שאימצו ואברהם לינה של ביתם שבפתח הדשא העמקים, על בשער נערכה אישה. החגיגה אישתו בשדה, מצאה מהעבודה הימים, בשובה סיני. באחד מלחמת פרצה ראובן. בסתיו את

והוא נהרג לסיני, שם נשלח גיוסו צו, להתראות." עם ראובן: "קיבלתי של ידו בכתב פתק הצעירה. ונשכח. 24 בן

מעניינת: בקומפוזיציה הקלטה ישראל קול בארכיון נמצאה זה חיבור על העבודה במהלך מרדכי אישית הפסנתר חלק את ירון, ניגן ראובן מאת ופסנתר למצוסופרן, כינור, ויולה, צ'לו

קיבוץ חברי ידי על מותו לאחר ראובן, שהוצאה של התווים חוברת את גם סתר, מורהו. מצאנוברטיני. וגארי סתר גבעון, מרדכי אורי של העמקים, בעזרתם שער

ראשונה היא קרואטיה מאזורי ארצה שהגיעו מוסיקאים יהודים של פעילותם על זו סקירה לעתיד למחקרים ואתגר תרומה שתשמש בתקווה אותה מפרסמים בנושא. אנו העוסקת מסוגה

שותפים היו דורות במשך בקרואטיה, שכן המוסיקה בתרבות עמוקים עקבות הותירו לבוא. יהודים השפיעה בקרואטיה המוסיקה הזאת, תרבות הקצרה הסקירה מן להיווכח שאפשר בבנייתה. כפי

המוסיקה תרבות של לימים להתפתחותה גם בעקיפין תרמה היהודים, ובכך התושבים על היא גם(נעת רוב פי על הייתה ולאחריה השנייה העולם מלחמת לפני ארצה יהודים בישראל. עליית על מו

יוכלו היהודי העם שבני אבותיהם, כדי בארץ היהודים מדינת להקמת הציוני, ששאף הרעיון ידיולבנות והשפעותיה האנטישמיות מלחצי ולהשתחרר אליה לבוא את מחדש בה ההרסניות,

מלחמת ויותר. שנות שנה אלפיים לפני לתפוצות הוגלתה שזו שלהם, לאחר הלאומית החברה מוחלטת היהודים" בהשמדה לבעית סופי "פיתרון של הנאצי הרעיון איים השנייה, שבהן העולם

זכו לא מאוד רבים הצער זו. למרבה מטרה להגשים השאיפה את חיזקו היהודי, אך העם בני של חלק רק לא נכחד עימם אירופה. יחד ברחבי המוות במחנות נשרפו שגופותיהם להגיע, לאחר

אשר דורות. אלה במשך חיו שבקרבם העמים תרבות של גם היהודית, אלא התרבות של כביר התרבותי הדו-קיום זרע את המזל, גם הצילו, למרבה ישראל במדינת מקומם את ומצאו שרדו

בין ההדדית וההפריה קיום הדו רעיון לעולם, וכי עוד ישובו לא השואה שזוועות הזה, בתקווהשורשים. יכה תרבויות

© 2005 by Dushan Mihalek