לאור שלטונו של ח'ומייני:1979מהפכת

מהפכה אסלאמית או מהפכה לאומית?

מוגש ע"י: עידן גולדברגר046111340ת.ז. :

מוגש לידי:פרופ' דוד מנשרי

החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה אוגוסט2007

19 מתוך 1עמוד

תוכן העניינים

3מבוא..........................................................................................................

הגורמים–פרק ראשון

5למהפכה.........................................................................

מהפכה–פרק שני

8אסלאמית.............................................................................

מהפכה לאומית–פרק שלישי

12איראנית...............................................................

15סיכום.......................................................................................................

18ביבליוגראפיה.............................................................................................

19 מתוך 2עמוד

מבוא

אמר נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר, "איראן היא אי של יציבות באחד מהאזורים1977בינואר

שאה רזה מחמד של והמנהיגות היציב למשטרו הודות זאת בעולם, ביותר הסוערים

. שנתיים בדיוק לאחר מכן, מצאה את1והודות לכבוד, הערצה ואהבה שהעם מעניק לו"

ואילך, זו כי ממהפכה נדמה, ומשטרו. כנגד השאה איראן בשיאה של מהפכה עצמה

וזאת מרכזי תפקיד שיחקו לא לשאה, האיראני העם של והאהבה ההערצה הכבוד,

בלשון המעטה.

הביאה לעלייתו של אחד המשטרים המאתגרים ביותר שידע1979המהפכה של

העולם המערבי מזה תקופה ארוכה. האתגרים הפוליטיים שמציבה איראן למערב, רבים

והמערב נאלץ להתמודד עם מגוון נושאים, החל משמירה על מקורות הנפט שבאיראן,

וכלה בתהליך של התחמשות דרך מימון איראני של ארגונים שנחשבים כארגוני טרור

גרעינית.

מתהליך של התמערבות והתקרבות למערב, הפך המשטר האיראני לשנוא נפשו

מאז האיראני המשטר ולהיפך. העולמית" היציבות על "המאיים ולכזה המערב של

ללא הפסק לחקות את ההישגים אוהב לשנוא את המערב מחד, אך מנסה המהפכה,

המדעיים והטכנולוגיים של המערב, מאידך.

ממבט שטחי מבחוץ, נדמה כאילו איראן כולה שינתה את פניה והפכה למדינה

מוסלמית אדוקה וחשוכה וזאת בין לילה. אולם, במבט בוחן יותר, ניתן למצוא לא מעט

ח'ומייני רוחאללה ובראשה לשאה האופוזיציה שהציגה המהפכנית בעמדה פיתולים

לאורך תקופה ארוכה.1 Daneshvar Parviz, Revolution in Iran, P. 94

19 מתוך 3עמוד

שהלאומיות זו הגדולה, המוסלמית האומה את להחיות אחד מצד ניסתה המהפכה

מן הצד לדיכוי עמי האסלאם, אך ומכשיר אימפריאלי של המערב אויב בעבורה היא

השני גברה בתוך איראן הלאומיות האיראנית בעידוד המשטר. הגישה הלאומית, ראתה

אומה אותה שלכשתקום ם, ע< למשל. ערב, מעמי יותר וטוב מוצלח האיראני בעם

מוסלמית, חייב להיות זה שישלוט בה עקב איכויותיו הנעלות יותר.

מוסלמית מהפיכה זו הייתה האם ואבדוק למהפכה הגורמים את אסקור זו בעבודה

שאמורה להקיף את כל המאמינים המוסלמיים בעולם כולו או שמא הייתה זו מהפיכה

לאומית גרידא שנועדה לבדל את העם האיראני מהעם הערבי ומהעם הרוסי הסובבים

אותו.

19 מתוך 4עמוד

הגורמים למהפכה – פרק ראשון

כאשר אני בא לבחון את הגורמים למהפכה האסלאמית, ברצוני להתייחס במעט

ניתן למהפכות שידע העם באיראן במאה השנים האחרונות. באמצעות אותן מהפכות

עמדה והבעת בארצו בנעשה האיראני העם של הגדולה המעורבות את לסמן אולי

אקטיבית כאשר זו הייתה נדרשת בעיניו.

אותם אירועים היסטוריים, בהם הפגין העם האיראני את מעורבותו הגדולה היו

לאבני דרך בלימוד ההיסטוריה האיראנית ודרכם ניתן אולי להבין את שורשי המהפכה

.1979האסלאמית של

במאה השנים האחרונות, העם האיראני הראה מעורבות גדולה בנעשה בארצו.

כך למשל במרד הטבק, בו הפגין העם נחישות יוצאת דופן וציות גורף לפסקי הלכה, יצאו

אנשי הבזאר בשיתוף של ההמונים ובדחיפה של העולמא כנגד המונופול שניתן לחברות

בלתי לכידות בטבק. פסק העם האיראני להשתמש בודדים ימים במהלך וכך, הטבק.

האיראני החברה ממבנה גם אך הכלכליות של ההשפעות נבעה מתשלובת זו, רגילה

שאפשר לעולמא לקחת חלק מרכזי בחיי היומיום ולא רק להטיף במסגדים.

היצרים1979במהפכת בשלהוב חשוב תפקיד כן, גם הכלכלי המצב שיחק ,

ואיחוד הכוחות כנגד משטר השאה. אנשי איראן, שחיו במדינה עשירה ביותר באוצרות

טבע, לא זכו ליהנות מאוצרות אלה. שכבה קטנה ביותר של משפחות זכתה לקטוף את

19 מתוך 5עמוד

הללו המשפחות היו הפלא למרבה הטבע. אוצרות במימוש טמון שהיה הרב הכסף

סמוכות אל שולחן השאה.

ה- איראן70בשנות של לקופתה נכנסו האדירה הנפט מחירי עליית בעקבות

האוכלוסיי של המחיה תנאי לשיפור לשמש בנקל שיכלו דולרים אולם,המיליארדי .

הייתה זניחה ועוררה יותר את תחושותהההשפעה שהייתה לכסף זה על כלל האוכלוסיי

הקיפוח של העם.

הכלכלי המצב להידרדרות מדידים נתונים ישנם הללו, התחושות על נוסף

כ- ובראשם האינפלציה. קצב האינפלציה שהיה רק בין השנים 0.5%באיראן ל-1960

בשנת 40%, גדל והגיע לכדי 2 1970 ובכך הוריד משמעותית את כוחם הכלכלי1977

של כלל האזרחים.

גבוה, שלח השאה צבא של ליוקר מחיה על מנת להילחם באינפלציה שגרמה

וזאת10,000 מחירים, שהפקיעו העסקים בעלי את ויקנסו שיאתרו בכדי סטודנטים

אותם סטודנטים3במקום להציג תכנית אפקטיבית לטיפול במימדי האינפלציה האדירים

מעל ומעל 250,000הטילו קנסות נכלאו8,000 סוחרים המשיכו4 המחירים אולם ,

לעלות.

נוסף על הנושא הכלכלי, החלה לחלחל התחושה של "מכת המערב" )ע'רבזדגי(

ג'לאל אל אחמד. "מכת המערב" על משקל זאת האינטלקטואל המהפכני כפי שתאר

זו נקודה וערכיו, )הכופר( לסנוור המתמשך מהמערב "מכת שמש" הפכה לשם הקוד

הפכה להיות חשובה בהתנגדות לשאה. הטענה לפיה היה השאה כלי למימוש הרצונות

של המערב צברה תאוצה בייחוד לאחר מהפכת מוצאדק שבעטייה גלה השאה מאיראן

(.C.I.Aושב בעיקר בזכותה של סוכנות הביון המרכזית )

של השאה ליצור חברה חילונית ומערבית, נתנו לאנשי העולמא סיבהוניסיונותי

ארוכה של בעלת מסורת הייתה העולמא בנפילתו. אמנם, שכבת לרצות כדי מספקת

2 World Development Report, 1979, P.127 3 Daneshvar Parviz, Revolution in Iran, P.95שם. 4

19 מתוך 6עמוד

תמיכה במשטר מתוך הבנת האינטרסים של אנשי הדת בסיוע של השלטון לפעילותם,

ה- שנות במהלך החשש70אך השאה. כלפי הדת אנשי של בנאמנותם תמורות חלו

הגדול שמא מוסדות החינוך החילוניים שהקים השאה, יחד עם ערכים מערביים אותם

ניסה לקדם, נועדו על מנת להחליש את כוחם, היה ממשי. אנשי הדת שהבינו שבניגוד

לפעמים קודמות, עלול להיגדע הענף עליו הם יושבים ועל כן יש להילחם בשאה בכל

מחיר.

אנשי בין אחת. כמקשה העולמא כל את להציג נכון זה אין זאת, עם יחד

ודומיו. בין המתנגדים לדרכו של העולמא היו רבים שהתנגדו מאוד לדרכו של ח'ומייני

ח'ומייני היו כאט'ם שריעתמדרי, איתאללה מחמוד טאלקאני ועבדאללה שיראזי. קולות

המתנגדים לח'ומייני, נדמו מיד לאחר המהפכה ולא מרצונם החופשי.

אולם, דרכו של ח'ומייני שהייתה תמיד בשולי הממסד הדתי וגם בעת המהפכה

, הגיחה למרכז הבמה הפוליטית וניצלה את5לא תמכו רוב אנשי העולמא בגישות כאלה

המרכיבים שצויינו: מעורבות אזרחית, משבר כלכלי שהשלטון לא יכול לו, תחושה של

"מכת המערב" וחילון בכדי ליצור מהפכה שתפיל את שלטון השאה ותעלה את שלטון

האיתולות.

בנקודה זו אבחן, האם המהפכה הייתה מוסלמית או מהפכה לאומית.

.135מנשרי דוד, בין אסלאם למערב, עמוד 5

19 מתוך 7עמוד

מהפכה אסלאמית – פרק שני

נדבך באיראן זו שראתה לסקור את העמדה של המהפכה האסלאמית, בבואי

בין מבחינה שאינה זו הגדולה, המוסלמית האומה של מחדש ליצירתה בדרך ראשון

מדינית חיים דרך גם אלא פולחן הלכות רק לא בתוכה וכוללת למוסלמי מוסלמי

וכלכלית, עלי לבאר את עיקר התפיסה המוסלמית ביחס למדינה.

לממסד האזרחית החברה ובין ומדינה דת בין מבחינות המערב מדינות בעוד

הציבורי, הרי שלפי התפיסה המוסלמית הקלאסית, האבחנה בין הדת למדינה ובין איש

. 6הדת האמון על הפולחן לבין המנהיגות הפוליטית, מעורפלת במקרה הטוב

חומייני שראה בסיס עמדתו של )ולאית-י פקיה( היה שלטון איש הדת הבכיר

בקיומו של משטר אסלאמי כמטרה ולא כאמצעי. ייתכן, שההישג המשמעותי ביותר של

המהפכה היה האיחוד בין הדת למדינה והעברת הסמכויות הפוליטיות והתיאולוגיות לידו

.7של איש הדת הבכיר, חומייני

6 Iran After the Revolution, P. 97 Menashri David, Post-Revolutionary Politics in Iran, P. 13

19 מתוך 8עמוד

שנת של במהלך1979המהפכה בכדי. ולא האסלאמית המהפכה נקראת

המהפכה, הופלה המלוכה הפרסית ותחתיה קמה הנהגה, בעלת צביון אסלאמי מובהק,

שהפכה את דת האסלאם לעמוד האש שמוביל את איראן מאז ועד היום.

ההתמערבות והחילון שהיו מנת חלקה של איראן, במיוחד בתקופת שלטונם של

היו. היחסים עם המערב התקררו כלא היו לבית פהלווי, רזה שאה ומחמד רזה שאה

ואילו היחסים עם מדינות בעלות שלטון מוסלמי דתי התחממו )יחד עם זאת יש לציין, כי

המדינות המוסלמיות בעלות המשטרים החילוניים כמו עיראק, לוב ומצרים היו חסרות

איש בידי ולא חילוני בידי שלטון נשלטו והן היות הלגיטימציה השלטונית את כן גם

(8הדת. נוסף על כך, גם השאה וגם ח'ומייני ראו בעיראק מדינת אויב

לבתי המלוכה, לארמונות בדרכם הדת אנשי נישאו עליה המשותפת השפה

המשפט ולצבא, הייתה מוסלמית, זאת על אף שחלקם של אנשי הדת לא היוו את רוב

ההמון אלא רק הנהיגו אותו ושימשו כדבק מאחד לכולם.

ההצהרות של אנשי הדת, שדיברו על מהפכה אסלאמית שעתידה להקים מחדש

וזאת כנגד המערב הנוצרי הכופר ששולט בעולם, סחפו את האמה )אומה( המוסלמית

אחריהן את ההמון.

שכבת של כללי שגיוס הבין העולמא של הפוליטיזציה למען שהטיף ח'ומייני

העולמא לתוך המגרש הפוליטי, יכול להביא תועלת רבה. הטענה שהאסלאם הוא אינו

ח'ומייני ידי על בתוקף נשללה המסגדים, בתוך אותו להשאיר יש כן ועל פוליטי

. הפיכת האסלאם לפוליטי הפכה9שלדבריו: "האסלאם הוא פוליטי או אינו שום דבר"

לקרש הקפיצה המשמעותי ביותר של ח'ומייני ושל העולמא בדרך להפלת השאה.

יישום האידיאל בראש המהפכה, הדגיש את החשיבות של מי שעמד חומייני,

הפאן אסלאמי שהיה חלק חשוב בתורתו: "מוסלמים מכל העולם המאמינים באמת של

139מנשרי דוד, בין אסלאם למערב, עמוד 8.136מנשרי דוד, איראן בין אסלאם למערב, עמוד 9

19 מתוך 9עמוד

האסלאם התאגדו סביב דגל התווחיד והאסלאם... כל עוד תישארו בלתי מאוחדים, ולא

. 10תצליחו להסתמך על האסלאם האמיתי תמשיכו לסבול כפי שסבלתם עד עתה"

ברוב שיגע ביותר הנמוך המשותף המכנה את למצוא ניסו השלטון מתנגדי

ועל המהפכני המחנה על שלמות לשמור מנת על וזאת למשטר המתנגדות הקבוצות

. 11"אחדות הפעולה"

שאינו עריץ שליט בשאה שראו חילוניים שמאל אנשי עצמם, את מצאו כך

מתחשב די הצורך בזכויות האדם, דרך תנועות של נשים פמיניסטיות שקראו להעלות

את מעמד האישה לרמתו המוכרת בעולם המערבי יחד עם אנשי דת שהטיפו לביטול

המלוכה והקמתה של מדינה שתנהג לפי חוקי השריעה בלבד. לכל הקבוצות הללו, היה

בית המלוכה. אנשי הדת נפילתו של זה שיביא את ביניהן הוא ברור שאיחוד הכוחות

בטרמינולוגיה משתמשים החלו האסלאם, דת הוא משותף מכנה שאותו שהבינו

עולמית כלל אסלאמית מהפכה לבין באיראן השלטון הפלת בין שחיברה אסלאמית

שעתידה להתרחש.

השימוש במונחים פאן אסלאמיים כמו "אומת המוסלמים" משך אליו איראנים

רבים ולמעשה היווה את החיבור בין הדת לבין ההמונים. הטפה זו ליצירתה מחדש של

החל שהופיעו חומייני של בכתביו לילה. בין צמחה לא הגדולה המוסלמית האמה

ה- ה-70משנות המאה של האמה20 את שפילגו המסגרות את לבטל חומייני קרא

והאסלאם עוקף ואמר: "אין באסלאם לאומים והכיתתיות ובעיקר את אלה הלאומיות

אותם ומבטלם. והלאומיות היא מורשת ג'אהילית והאסלאם בא כדי למחוק את הקנאות

העדתית... ושליחותו של הנביא מחמד מופנית לכל בני האדם ואין בה הפרדה בין צבע

וכדומה" לאומיות מוסלמים12לצבע, שני בין הבדל קיים ואמר:"לא הוסיף חומייני .

כי מעוניינים שאינם אלה ידי על נגרמו אלה שבעיות שונה...ויתכן שפה המדברים 10 Ayatollah Ruholla Musavi Khomeini, Islam and Revolution: Writtings and Declarations of Imam

Khomeini . , ,עמוד ( 1995 – 1979 בין ייחוד לאחדות: המדינה האסלאמית באיראן ובסודאן ) בתוך פינק אלישבע , 97

.81מנשרי דוד, איראן במהפכה, עמוד 11 בין ייחוד לאחדות: המדינה האסלאמית באיראן, בתוך פינק אלישבע, 18.1.1979היומון אל-סאפיר. לבנון, 12

.102, עמוד ( 1995 – 1979 ובסודאן )

19 מתוך 10עמוד

ולהרוס את המדינות המוסלמיות יתאחדו.... התכנית שלהם היא להרוס את האסלאם

".13הפילוסופיה האסלאמית

שמקטרגי הסביר הוא תורתו. של אסלאמי הפאן הפן את הדגיש חומייני

בין המוסלמים לבין עצמם על מנת שיקל עליהם האסלאם הם אלה שמנסים להפריד

לנצל אותם בעזרת שליטי בובה.

חומייני התעקש להבהיר לעם האיראני, כי מטרתו היא איחוד המוסלמים באשר

הם מוסלמים בכל העולם ויצירת גוש מוסלמי בו חברים השיעים והסונים גם יחד. לפי

בין הסונים לשיעים ליצור איבה ועודם מנסים גישתו, אויבי האסלאם הם אלה שניסו

אותם הוא כינה "אחים".

בכדי להבין את תהליך צביעת המהפכה בצבעים אסלאמיים, יש לתת את הדעת

לסוגיית האסלאם כדרך חיים.

הלכות בתוך בלבד. פולחן מסדרי יותר הרבה בתוכה כוללת האסלאם דת

האסלאם מצויים ציווים רבים כיצד יש לנהל אורך חיים מוסלמי תקין. העובדה שהעם

לפי אורך החיים בעובדה שאינו מתנהל בין היתר נעוצה לגאולה, אינו מגיע האיראני

זה המערבי, כך טענו אנשי הדת בתקופת המוסלמי המסורתי אלא מעדיף תחתיו את

המהפכה.

אולם, קיומן של המצוות אינה ערובה להצלחה. למשל, כך אמר שריעתי: "הדת

זה מאדיר את בניית מסגדים מדהימים, או דתיות במתן ססמאות רק אינה מתבטאת

. כלומר, קיום מצוות הפולחן14המסגדים בלבד ומסיר מהם את המשמעות האמיתית"

אינו די בכדי להוציא את איראן ממה שכונה "מכת המערב", אלא יש לשנות את חוקי

החיים כולם, החל מהמסחר והמדע וכלה בדרך כלכלית חדשה.

אותו רצון לשיפור מצבה של איראן נקשר בידי אנשי הדת במושגים דתיים שהיו

ברורים לעם האיראני. החזרה לדת, אם כך, לא הייתה במובן הדתי בלבד אלא הגיעה

13 Khomeini's 16th December Interview with foreign Correspondents, "Teheran Home Service,17/12/79 – SWB, pp. 5-6

14 Shariati Ali, 1979 בתוך ,Daneshvar Parviz, Revolution in Iran, P. 83-84

19 מתוך 11עמוד

הוביל השאה כאשר לכן התחלואים, לכל כאחראי שנתפס השאה כנגד כהתרסה

לאסלאם חזרה של הייתה מתנגדיו של גישתם והתמערבות, חילון של מדיניות

זרות" נגוע בהשפעות והבלתי דגל ב"חזרה אל האסלאם הטהור ח'ומייני ,15ולמקורות.

וזה כנגד שלטונו של השאה, שניסה לנהוג לפי חוקי המערב )הנוצרי בעיקרו(.

לכניעת איראן שהציגה מהתנאים אחד המהפכה. ייצוא היא נוספת נקודה

וכינון רפובליקה אסלאמית תחתיו1987עיראק בשנת . היה זה16, היה הפלת המשטר

תנאי שעיראק לא רצתה ולא יכלה לעמוד בו, אך עצם הצבתו מראה את החשיבות של

יצוא המהפכה מחוץ לגבולות איראן. יצוא זה של המהפכה האסלאמית אינו לאומי והוא

מתקשר לרעיונות האומה המוסלמית הגדולה.

של המהפכה את לתאר כך אם מכל1979ניתן וזאת אסלאמית כמהפכה

הטעמים שפורטו בפרק זה. החל מהשאיפה לייצוא המהפכה, חקיקת חוקים אסלאמיים,

יסודות על והפוליטיים הכלכליים החברתיים, התרבותיים, החיים תחומי כל הכלת

האסלאם.

מהפכה לאומית איראנית – פרק שלישי

ניתן1979מהפכת יותר, רחבה בהסתכלות אך אסלאמיים, בצבעים נצבעה אמנם

לראות בבירור את השורשים הלאומיים של המהפכה. בפרק זה אסקור את הפן הלאומי

איראני של המהפכה תוך התייחסות עיקרית למשנתו של ח'ומייני שתפס את השלטון

לאחר נפילת השאה.

ובדתות אוכלוסייתה של איראן הינה מגוונת בלאומים השונים, בשפות השונות

השונות שיחד מרכיבים את האומה האיראנית.

.52מנשרי דוד, איראן במהפכה, עמוד 15238מנשרי דוד, איראן במהפכה, עמוד 16

19 מתוך 12עמוד

רק כמחצית מהאיראנים הם פרסים שנמצאים בעיקר באזור טהראן וגם באספהאן, פרס

(, כורדים24%וחורסטאן. שאר האוכלוסייה מורכבת מטורקים אזרבייז'אנים ואזרים )כ-

.17(1.5%( וטורקמאנים )כ-2.5%(, ערבים )כ-3%(, בלוצ'ים )כ-9%)כ-

נדבך חשוב בלאומיות הוא שמגוון של תרבויות חוברות לכדי תרבות אחת גדולה

לערבים, אולם, גבולות. באמצעות היתר בין השכנות מהתרבויות אותם שמייחדת

שאלת הזה, במצב באיראן. הגובלות עצמאיות מדינות יש ולטורקמאנים, לאזריים

הלאומיות האיראנית הופכת להיות בעיה סבוכה בעלת השלכות על מדיניות הפנים כמו

גם על מדיניות החוץ של איראן. נוסף על כל אלה, יש להוסיף את החלוקה המוסלמית

מכלל אוכלוסיית איראן.10%הפנימית בין השיעים והסונים שמהווים כ-

לאומיים המוטיבים בהדגשת להבחין ניתן ח'ומייני של מוקדמים בכתבים

( אסראר" אל "כשף בספרו כך, המהפכה. של ושיעיים השתמש1941איראניים )

וכן איראן" של הצעירים ו-"האוהבים היקרים" המדינה "בני כמו בביטויים ח'ומייני

הקוראן, אלא מן ח'ומייני לא שאב הללו הביטויים בתהילה". את "איראנים החפצים

לאום אותו את מבדיל והוא איראני לאום ישנו כי שגורסת הלאומית התפיסה מתוך

משאר הלאומים. כך למשל אמר ח'ומייני: "אחים ואחיות יקרים, בכל מדינה שבה אתם

עצם השימוש במונח "כבוד לאומי"18נמצאים, הגנו על האסלאם ועל הכבוד הלאומי."

מצידו, מעיד גם על האופן הלאומי של המהפכה שניסה ח'ומייני לטוות.

כפי שתואר ח'ומייני נקט אמנם, בשנות המהפכה, השתנתה הטרמינולוגיה בה

ניתן להבחין בכמה נקודות מרכזיות בגישתו הלאומית בפרק הקודם, אך יחד עם זאת,

שיעית של ח'ומייני גם לאחר המהפכה.

צריך בהם סף תנאי מספר נכתבו המהפכה, לאחר מחדש שנכתבה המדינה בחוקת

לעמוד כל מי שחפץ להיות נשיא איראן. בחוקה נכתב בבירור תחת כישורי הנשיא, כי

17 Mojab Shahrzad and Amir Hassanpour, "The Politics of Nationality and Ethnic Diversity" Iran after the Revolution, P. 230

18 Ayatollah Ruholla Musavi Khomeini, Islam and Revolution: Writtings and Declarations of Imam Khomeini . , ,עמוד ( 1995 – 1979 בין ייחוד לאחדות: המדינה האסלאמית באיראן ובסודאן ) בתוך פינק אלישבע ,

104

19 מתוך 13עמוד

חובה על הנשיא להיות ממוצא איראני וכי הוא חייב להיות בן דת המדינה. כאשר בסעיף

, כלומר אין19 לחוקה נכתב בפירוש, כי דת המדינה היא האסלאם בזרם האת'נא עשרי12

בין כל המוסלמים ובעיקר בין השיעים לבין הסונים וגם מי שאינו ממוצא איראניןשוויו

מאוכלוסיית איראן הם אינם ממוצא איראני. 50%אינו יכול לתפקד כנשיא וכזכור כ-

נקודה נוספת שיש לציין היא המלחמה בין איראן לעיראק. המלחמה בה פתחה

ב- בספטמבר 22עיראק היו1980 בו מוסלמי צבא מול איראן, של מבחינתה הייתה

חיילים סונים וגם שיעים. איראן לא הייתה זו שפתחה במלחמה, אך היא גם לא עשתה

כדי ואין בחולשתם לנצח בכוחם אין כי לסיימה לאחר ששני הצדדים הבינו מאמצים

להפסיד.

את במקצת שתערער נקודה להיות אמורה הייתה עיראק עם המלחמה

עיראק, עם המלחמה למעשה, אולם המהפכה, של אסלאמית הפאן האידיאולוגיה

וחסרות "שוליות פנים מבעיות הלב תשומת את להסיט האיראני לשלטון אפשרה

הוצגה20משמעות" בו והמלחמה ככופר הוכרז חוסיין סדאם של הבעת' משטר .

כמלחמתו של האסלאם בכוחות הכפירה.

גם אנשי העולמא דחפו את המהפכה ואת המשטר שקם לאחריה לכיוון הלאומי.

כל ולא איראנית לאומית הייתה באיראן העולמא אנשי של גישתם מסורתי, באופן

וכשקם השלטון לאחר המהפכה התייצבו העולמא בראשו.21אסלאמית

.103חוקת איראן, בתוך פינק אלישבע, עמוד 19.236מנשרי דטד, איראן במהפכה, עמוד 20.134מנשרי דוד, איראן בין אסלאם למערב, עמוד 21

19 מתוך 14עמוד

סיכום

רזה1979מהפכת מחמד השאה שבראשו המלוכני השלטון הופל במהלכה ,

עד דתי שמונהג ויצרה שלטון באיראן הפוליטיים השונים בין הקצוות קירבה פהלווי,

היום על ידי אנשי הדת.

המשתתפים במהפכה לא היו בעלי מטרות זהות, החזון לאיראן שלאחר נפילת השאה נע

22בין שלטון אסלאמי לבין מדינה סוציאליסטית ודמוקרטית.

והתחילה פאן אסלאמיות, תפסה את השלטון גלים של על המהפכה, שרכבה

להתמודד עם ההשלכות של האידיאולוגיה המהפכנית. ככל שחלף הזמן, גברה הגישה

הלאומית-איראנית את זו הפאן אסלאמית בכל אימת ששתי התפיסות התנגשו זו בזו. דת22 Mojab Shahrzad and Amir Hassanpour, "The Politics of Nationality and Ethnic Diversity" Iran after

the Revolution, P. 229

19 מתוך 15עמוד

האסלאם מאמינה בקיומה של אמה מוסלמית אחת מאוחדת בה אין הבדל בין מוסלמי

למוסלמי. התפיסה הפאן אסלאמית היא על לאומית ואין בה מקום, לכאורה, לקיומן של

מדינות מוסלמיות שונות.

מהפכת הייתה האם ולקבוע לנסות שמא1979בבואי או אסלאמית מהפכה

מהפכה לאומית איראנית עליי למצוא את ההבחנה בין כמה צירים פוליטיים. הראשון

הוא הציר הפוליטי הפנימי )מדיניות פנים( באיראן של לפני המהפכה. הציר השני הוא

הציר הוא השלישי הציר המהפכה. לפני של חוץ( )מדיניות החיצוני הפוליטי הציר

הפנימי של אחרי המהפכה והציר הרביעי הוא הציר החיצוני של אחרי המהפכה. לכל

ציר ישנם האינטרסים השונים שלו והמטרות השונות.

ניתן שבעבורה מטרה השאה בהפלת ראה המהפכה, טרום הפנימי הציר כך,

חרף מטרה. אותה את להשיג מנת על וזאת משונים פוליטיים זיווגים לבצע

על היתר בין וזאת פעולה אנשי השמאל עם העולמא האידיאולוגיות השונות, שיתפו

מנת לשמור על "אחדות הפעולה". אנשי השמאל הניחו, כי עם הפלת המשטר, ישובו

אנשי הדת אל המסגדים ויתנו להם להוביל את השלטון אך אנשי הדת שראו את עצמם

לא רצו בהפלת שלטון אחד רק כדי לקבל שלטון חילוני23ככוח הדומיננטי של המהפכה

גם כן החליטו לשמר את הכוח שצברו במהלך המהפכה ועל במקומו ומתמערב אחר

לאחריה.

על מנת וזאת פאן אסלאמית הייתה בה כך, הטרמינולוגיה שהשתמשו לצורך

של חדשה ליצירה שיוביל למהלך שיחברו מאמינים שיותר כמה לשורותיהם לצרף

האומה המוסלמית.

כלאומית. בתקופה שבה ארה"ב צורך לתאר את המהפכה בציר החיצוני, היה

דחקה בשלטון האיראני להקל על חופש הביטוי במדינה, הצגת ההפגנות כמהלך לאומי

סייעה בריכוך תגובות העולם המערבי.

.81מנשרי דוד, איראן במהפכה, עמוד 23

19 מתוך 16עמוד

ההנהגה תחת השורות את לאחד צורך היה המהפכה, שלאחר הפנימי בציר

גם כנגד עיראק שפתחה במלחמה. על כן, הגישה הלאומית1980החדשה והחל משנת

צברה תאוצה, כלפי פנים.

ההישגים בשימור הפוליטי הצורך החל המהפכה, שלאחר החיצוני בציר

המהפכניים ועל כן נדרשו מנהיגי איראן לבדל את עצמם משאר המדינות שבאזור. לכן,

הצגה של פן פאן אסלאמי אמור להציג בפני העולם חזות קשוחה שמאחוריה עומדים כל

מאמיני האסלאם ולא רק האיראנים לבדם.

כך, לפי הצורך, הותאמה הטרמינולוגיה הלאומית והאסלאמית על מנת לתת את הרקע

הדרוש, בכל פעם מחדש, לשימור המהפכה.

דבריו את להתאים לו שאפשרה כזו, פוליטית ביכולת ניחן ח'ומייני לדעתי,

לשומעים ולנסיבות. כך הוא להטט בין המהפכה המוסלמית, למהפכה הלאומית ושומעיו

מבית שולהבו ושומעיו מחוץ הורגעו. בניסיוני לקבוע איזו מהפכה זו הייתה, ניתן לקבוע

בנקודת זמן הנוכחית, כי המהפכה הייתה יותר לאומית איראנית מאשר מוסלמית וזאת

להבטחות בניגוד לעיתים המהפכה, מאז באיראן שהתקיימה המציאות בשל בעיקר

שניתנו לפניה.

העם האיראני, שמע ממנהיגי המהפכה, משנה סדורה אודות צמיחתה החדשה של

שאינה אסלאמית, אמה אותה מנהיגה. יהיה האיראני שהעם האסלאמית האמה

לפצל שנועדה אימפריאלית מזימה היא בעיניה שהלאומיות לאומים, בין מבדילה

דרכו הלאומית זאת החל המשטר החדש את ולהחליש את העולם המוסלמי, אך עם

כיום, שנים לאחר המהפכה, הלאומיות28כאשר הכסות לה היא משנתו המוסלמית.

וגם החששות הגדולים של המערב ממנה איתנים האיראנית איתנה, לפחות כלפי חוץ

לא פחות.

19 מתוך 17עמוד

ביבליוגראפיה

Mojab Shahrzad and Amir Hassanpour, "The Politics of Nationality and

Ethnic Diversity" Iran after the Revolution, 1995, I.B. Tauris

Publishers, London.

Daneshvar Parviz, Revolution in Iran , London, 1996.

Menashri David, Post-Revolutionary Politics in Iran , Tel-Aviv

university, Frank Cass Publishers, 2001.

Grahm Robert, Iran- The illusion pf power , 1979.

19 מתוך 18עמוד

Ayatollah Ruholla Musavi Khomeini, Islam and Revolution: Writtings

and Declarations of Imam Khomeini . Translated and Annotated by H.

Algar )London: Routledge and Kegan Paul, 1985( P.304.

Khomeini's 16th December Interview with foreign Correspondents,

"Teheran Home Service,17/12/79 – SWB , pp. 5-6 ,בין בתוך פינק אלישבע

, תל-אביב ) ( 1995 – 1979 ייחוד לאחדות: המדינה האסלאמית באיראן ובסודאן )

.1988, תל-אביב, איראן במהפכה(. מנשרי דוד, 1998

,1979 בין ייחוד לאחדות: המדינה האסלאמית באיראן ובסודאן )פינק אלישבע –

(.1998, תל-אביב ) ( 1995

19 מתוך 19עמוד