ספר הרמבם
TRANSCRIPT
מוגש לכם מאת האתרעולם היהדות והקבלה
ובחסות אתר ויטמין לי חנות ויטמינים כשרים
התזונה הטבעית על פי ספר ם"הרמב
ם"ספרון אלקטרוני הדרכה בריאותית על פי הרמב :בין נושאי הספר ם כרופא"הרמב
ם"אמנות הרפואה על פי הרמב שמירת הבריאות על ידי אכילה נכונה
ם על מאכלים שונים"דעת הרמב הנזק שבשומן מן החי
ם"סיכום עקרונות החיים הבריאים לפי הרמב כל הזכויות שמורות
מתוך הספר בריאות כהלכהמאת המחבר – הרב ניסן לברון
.וברשותומוגש לכם מאת האתרעולם היהדות והקבלה
ובחסות אתר ויטמין לי חנות ויטמינים כשרים
למידע ושאלות[email protected]
ם"התזונה הטבעית על פי הרמב
הפוסק לדורות- ם "הרמבכאחד מענקי הרוח- רבי משה בן מימון - ם "בין גדולי ישראל ניצב הרמב
הייתה בו מזיגה נפלאה של עמל [ 1 ].המיוחדים שקמו לעמנו בכל הדורות אשר הביאו אותו, יחד עם תכונות רוחניות ונפשיות נעלות ביותר, בתורה
למעמד של אחד מגדולי הפוסקים והמחברים אשר היו לעם ישראל מאז ] 2 ].ומעולם
,חיבוריו בענייני הלכה. יסוד בתורה שבעל פה-ם היא אבן"תורתו של הרמב [ 3 ].השקפה ואמונה נחשבים בין הספרים החשובים ביותר של העם היהודי
הבקי בצורה, ם כגאון בעל כח זיכרון עצום"בחיבורים אלה מתגלה הרמב ] 4 ].בתחומים רבים ושונים, היוצאת מגדר הטבע, מדהימה
אהבת אמת מוחלטת ובלתי: ם ניכרים בכתביו"קווי אישיותו של הרמב חתירה יציבה ותמידית אל הנכון והמועיל על פי התורה ודביקות, משוחדת
בפרט באיגרותיו ניתן להיווכח היטב גם. איתנה ללא חת בערכים מוסריים ,אהבת הבריות בכלל ואהבה ליהודים בפרט: בתכונות האישיות הבאות
מרץ, נשיאה בעול עם חבריו ועם עם ישראל כולו, מעורבות בדעת עם הבריות. וכושר עבודה עצום
ם לפוסק הלכה ודמות רוחנית נעלה לדורו ולכל הדורות"כל אלה עשו את הרמב. הבאים
ם כרופא"הרמב ם גם"ידוע הרמב, בנוסף להיותו אחד מעמודי התווך של ההלכה והמוסר היהודי
ם מתורת"את ידיעותיו בענייני רפואה שאב הרמב. כרופא חכם ומפורסם ביותר ומכ*תביהם של, ולהבדיל – גם מניסיונו האישי הרב בטיפול בחולים, ישראל
. שעברו תחת שבט ביקורתו, גדולי הרופאים של העת ההיא ם ייחס חשיבות רבה לשמירת הבריאות על"הרמב, כפי שנראה בהמשך הפרק
בכתביו השונים הוא נתן הנחיות". רפואה מונעת"ידי מה שנקרא בימינו והעובדה שהוא הקצה פרק שלם בספרו הכביר, מפורטות מאוד בנושא זה
לנושא הבריאות –, פה-המהווה סיכום של כל התורה שבעל", משנה תורה" חשיבות זו נבעה מתכליתה של. מלמדת על מידת החשיבות שהוא ייחס לנושא
שמירת תפקודו היעיל של הגוף ככלי: ם"שמירת בריאות הגוף בעיני הרמב. לקיום תורה ומצוות על ידי האדם
דבריו בנושא הבריאות נושאים עימם את רוחה של סמכותו הבלתי מעורערתהכללים הבסיסיים שהוא קבע נתקבלו על ידי רוב. כגאון בתורה וכפוסק לדורות
וגישתו העקרונית בעניין הובאה כהנחיה, ככל גדולי ישראל בכל הדורות הבאים מגדל'כפי שהעיד מחבר פירוש . למעשה ברבים מספרי ההלכה מאז ועד ימינו
והם דברים': "משנה תורה'ם שבספר "על הוראות הבריאות של הרמב' עוז וכך כתב גם אחד מגדולי הפוסקים [ 5 ]."פשוטים וצריכים לכל והכל מודים בהם
[הלכות]מ' ם פרק ד"ועיין ברמב: "הרב משה פיינשטיין, והמנהיגים בדורנו שנקט שם עניני אוכלים ומשקין הטובים לבריאות הגוף והרעים לבריאות, דעות ולייעץ להם כלשון[... כלומר לציבור]לעורר להעלמא [ וצריך בזמננו... ]הגוף
] 6 ]."ם שם בכל הפרק"שנקט הרמב רוח דבריו וכן רבים מפרטי, ם ברפואה מונעת"גישתו הכללית של הרמב
.הוראותיו נתקבלו על ידי גדולי ישראל והובאו בספרי ההלכה העיקריים.אנו מקדישים להם פרק מיוחד בספרנו, ם"מחמת חשיבותם של דברי הרמב משנה"ם בנושא שמירת הבריאות בחיבוריו "בפרק זה נביא מדבריו של הרמב
ועוד", שמונה פרקים" [ 7 ]",הנהגת הבריאות", "תורה . עם דגש, ם ברפואה מונעת"מטרתנו היא ללמוד את יסודותיה של תורת הרמב
בנוסף. בהתאם למצב הנוכחי של הפרט והכלל, על מה שניתן ליישם בזמננו ם לעקרונות המקובלים כיום על הרפואה הטבעית"נקשר את דברי הרמב, לכך
. והרפואה הקונבנציונלית ואין בהבאת, כמובן, ם הינם דעת תורה"נבקש לציין כי דברי קודשו של הרמב
הדבר נעשה רק כדי. דבריו מול דברי הרפואה משום השוואה ערכית ביניהם ולהיווכח כיצד, להוסיף בהירות בהבנתם של הנושאים הרפואיים שנדון בהם
.ם"השיטות המקובלות בימינו מקבלות אישור מכללי הבריאות של הרמב
המטרה בשמירת הבריאות היא לאפשר קיום מלא של תורה: ם"הרמבומצוות ם מדגיש בכל כתביו כי המטרה היחידה בנקיטת האמצעים לשמירת"הרמב
,הבריאות הינה קיום הגוף במצב תקין כדי שיוכל למלא את תפקידו העיקרי:שהוא שמירת תורה ומצוות
" הוא שנשמור על' רצון ה, כלומר' ]הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה ,שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, הוא[ בריאותנו
ולהנהיג עצמו, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ] 8 ]..."והמחלימים[ המבריאים]בדברים המברין
I
" בריאות- ותנועתו ומנוחתו , ויקיצתו, ושנתו... ושתייתו, שישים הכוונה באכילתו שתמצא הנפש כליה בריאים ושלמים לאחוז- והכוונה בבריאות גופו , גופו בלבד עד שתגיע לאותה, ולקנות מעלות המידות והמעלות השכליות, בחוכמות
] 9 ]'[.שהיא עבודת ה]התכלית I
" ויהיה, צריך האדם שיכוון לבו וכל מעשיו כולם לידע את השם ברוך הוא בלבד לא ישים... כשיאכל וישתה... כיצד. הכל לעומת זה הדבר- שבתו וקומו ודבורו
בלבו לעשות דברים האלו כדי ליהנות בלבד עד שנמצא שאינו אוכל ושותה אלאאלא ישים על לבו שיאכל וישתה כדי להברות גופו ואיבריו... המתוק לחיך
אלא יאכל דברים, לפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאוה ככלב וחמור. בלבד פ"אע, ולא יאכל דברים הרעים לגוף. אם מתוקים, אם מרים, המועילים לגוף
כדי שיבריא, שנמצא שותה ואוכל דרך רפואה בלבד... שהן מתוקים לחיך ] 10 ]..."הואיל ואי אפשר לאדם לחיות אלא באכילה ושתיה, ויעמוד שלם
I
עד שיבחר מן המאכל והמשתה, ועל זה ההיקש לא יכוון אז אל ההנאה בלבד ואם יזדמן שיהיה ערב; אלא יכוון אל המועיל- וכן בשאר ההנהגות , היותר ערב
,או שיכוון אל הערב לפי העיון הרפואי. יהיה- ואם יזדמן שיהיה נמאס , יהיה- וכן אם. ויעוררה במאכלי תאוה ערבים ומתובלים, כגון שנחלשה תאוותו למאכל ובטיול בגנות, יסירה בשמיעת שירים ומיני נגינות, התעוררה עליו מרה שחורה
,וכיוצא בזה ממה שירחיב הנפש, ובישיבה עם צורות נאות, ובבניינים נאים ,שיבריא גופו- ותהיה הכוונה בכל זה . ויסיר דאגת המרה השחורה ממנה
ואת, את התורה', שיוכל לדעת את ה, כלומר]שידע - ותכלית בריאות גופו ] 11 ]"[.מצוותיה
:ם שולל את שמירת הבריאות כמטרה נפרדת בפני עצמה"הרמב" אם שם על לבו שיהיה כל גופו ואבריו שלמים- המנהיג עצמו על פי הרפואה
אלא ישים על לבו שיהא גופו שלם וחזק כדי שתהיה, אין זו דרך טובה... בלבד ,והוא רעב וחולה- שאי אפשר שיבין וישתכל בחכמות ', נפשו ישרה לדעת את ה
] 12 ]..."או אחד מאיבריו כואב" ,כמו שזכרנו[, לשמירת בריאותו]ואפשר שתהיה הנהגתו כולה לפי המועיל
ואין זה איש, בריאות גופו ושמירתו מן החוליים בלבד- אבל ישים תכליתו וכולם... בחר ההוא הנאת האכילה- כי כמו שבחר זה הנאת הבריאות . מעלה
] 13 ]."אין תכלית אמיתית לפעולותיהם הוא מציין את המטרה הרוחנית של, שהינה מוטעית, לעומת מטרה חומרית זו
:שמירת הבריאות שהיא הנכונה" בריאות גופו והמשך מציאותו על- שישים תכלית כל הנהגותיו , ואמנם הנכון
,שלמים, אשר הם איברי הגוף, כדי שישארו כלי כוחות הנפש, השלימות ] 14 ]."ותתעסק נפשו מבלי מונע במעלות המידות ובמעלות השכליות
כגון הפעולות, ם מתאר את הערך הרוחני הרב של פעולות גשמיות"הרמב:כאשר מטרת האדם בעשיית מעשים אלו היא לשם שמיים- לשמירת הבריאות
" זה ציוו חכמים עניין ועל... תמיד' נמצא המהלך בדרך זו כל ימיו עובד את הבכל דרכיך: 'והוא שאמר שלמה בחכמתו', וכל מעשיך יהיו לשם שמים: 'ואמרו
] 15 ]'."דעהו והוא יישר אורחותיך
ם"אמנות הרפואה על פי הרמב בביטויה המעשיים בשמירת הבריאות, ם מבאר כי לאמנות הרפואה"הרמב
מאפשרת לאדם להתקדם בתפקידו יש חשיבות רבה בהיותה, וריפוי מחלות: על ידי קיום המצוות' העיקרי – השגת התעלות רוחנית וקרבת ה
" כי מלאכת הרפואות הכרחית לאדם בעבור [ 16 ],כבר הודיעו בעלי המופת ולא[, בגלל שהוא נוטה לאכול יותר מידי]היותו בעל החליים לרוב המאכלים
] 17 ]."וגם לא בעניין מן העניינים, יסור צרכו אל הרופא בזמן מן הזמנים" ',ובידיעת ה, ועל זה ההיקש יהיה למלאכת הרפואה מבוא גדול מאד במעלות
ויהיו לימודה ודרישתה עבודה מן העבודות, ובהשיג ההצלחה האמיתית ויהיו, לפי שבה נשער פעולותינו. ולא תהיה אז כאריגה וכנגרות, הגדולות
] 18 ]..."מביאות אל המעלות והאמיתות, פעולותינו פעולות אנושיותבמובנה הרחב, ם הוא ממייסדי עקרונות הרפואה המונעת"ניתן לומר כי הרמב
הינו יצירה מקיפה [ 19 ]"הנהגת הבריאות"ספרו , לדוגמה. והמקובל כיום ,בספר זה הוא מרצה את עיקרי תורתו הרפואית. יסוד בתחום זה-המהווה ספר
.ובקטע הבא נראה מהם כלליה
ם"כללי היסוד של הרפואה לפי הרמב:ם קובע שלושה כללי יסוד לגישה הרפואית"הרמב
; שמירה על בריאותו של האדם הבריא ¢;ריפוי החולים ¢
.חיזוק החלשים ובעלי הבריאות הלקויה ¢
:נראה זאת בדבריו:וזה כי מלאכת הרפואה כוללת על שלש הנהגות"
עד שלא, והיא הנהגת הבריאות הנמצאת, הנהגת הבריא: הראשונה והנכבדת.תאבד כדי להשיב את בריאות, והיא לקיחת העצה ולעשות, הנהגת החולים: השניה
[.כאמנות הרפואה" ]הרפואה[ עצת"כ]וזהו ידוע [, הנאבדת]אינו[ אולם גם כן, ]והיא הנהגת מי שאינו בריא בריאות שלימה: ...והשלישית
]."ושל הזקנים[, החלימו]כהנהגת החולים שנתרפאו אולם טרם נתחזקו , חולה20 [
.ם"אלה הם שלושת כללי היסוד בשיטתו הרפואית של הרמב
קדימויות בדרכי הריפוי אלו דברים הוא צריך, ם מבאר מהו הסדר הנכון בעבודתו של הרופא"הרמב:ובאלו תחומים הוא אמור לטפל בראשונה, לדעת
"... ,צריך שידע תחילה הגוף אשר ירפאהו בכללו, שהרופא אשר ירפא הגופות ,וצריך שידע אלו דברים יחלוהו, גוף האדם: רצוני לומר, וחלקי הגוף מה הם
] 21 ]..."ויכוון אליהם, ואלו דברים יבריאוהו, וירוחק מהם ם מדגיש את חשיבותה של ההקפדה על תזונה נכונה לשמירת הבריאות"הרמב
: ולריפוי חולים" ,כל אלו העניינים[... גם אם אינו מאכל בריא]כי אכילת המאכל הנהוג , ידוע
כי אין סכנה בהם בשביל החולים כאשר יעשו את ההפך, יחשבו האנשים כולם ] 22 ]!"ואין הענין כן. ממה שראוי
" ] 23 ]..."ומדרכי הנהגת הבריאות גם כן ההשתדלות באיכות המאכל:להתרחק מאוד מהמזונות המזיקים, רבי אברהם, והוא מעודד את בנו
" ]."השונאו ומבקש המיתו, שנאו המאכלים המזיקים כאשר ישנא איש את רעהו24 [
:התזונה היא האמצעי הראשון שיש לנקוט בו בטיפול הרפואי" הבריא על תכונתה שהיא[ האדם]כשירצה לשמור בריאות , שהרופא הבקי
] 25 ]."יקדים תיקון המזון בתחילת רפואותיו, עומדת עליו" [לרפא את החולה]אם יוכל להנהיג החולי , כי הוא, וכן צוו הרופאים לכל רופא
] 26 ]..."לא ינהיג אותו ברפואה, בשיעור המזון לבד
" ...תמיד בלקיחת המזון[ הרופא ישמור את כח גופו של החולה]וישמור הכח ] 27 ]..."במזון- ולא ישכח לעולם לחזק הכח הטבעי
],ם חידש וביאר את הצורך ברפואה מונעת גם בתחום הנפשי והרגשי"הרמבהוא מציין את חשיבותו של מצב. דבר המקובל כיום גם ברפואה המודרנית [ 28
:נפשי טוב לשמירת הבריאות" ולספר לחולים, וכן לחזק הכח החיוני בכלי הניגון... וכן לחזק הכח הנפשי
] 29 ]."כל זה מחויב בכל חולי... סיפורים משמחים יש לטפל בחולה בתרופות רק במקרה שהטיפול בתזונה אינו, ם"לדעת הרמב
וגם אז יש להעדיף בתחילה את, עוזר או שאינו יכול להתבצע מסיבות כלשהן:הרפואות הקרובות בטבען למזון
" ינהיגהו בענינים מורגלים ברפואות... ואם לא יוכל מבלעדי ההנהגה ברפואה ואם לא יוכל מבלעדי ההנהגה(; אשר אינן מזון)ההזנה והמזונות המרפאות
,ואם לא יספיק לחולה, טוב, ואם יספיק זה. יתחיל ברפואות הקלות, ברפואה ] 30 ]."ליותר חזק- ואחר כן [, מהרפואות]יעתק לחזק מהם ם מייחס חשיבות רבה לשמירת הבריאות על ידי תזונה"כפי שראינו הרמב
יש לדעתו לנקוט קודם כל, וגם במקרה שנצרך טיפול רפואי, נכונה דווקא. בניסיון לרפא את החולה על ידי תזונה מתאימה
שמירת הבריאות על ידי אכילה נכונה בהתאם לשיטתו בתחום הרפואה שעל עיקריה עמדנו בקטעים, ם"הרמב
מביא בספריו עצות רבות הנוגעות לחשיבותן של כמות ואיכות, הקודמים בקטע הבא. ופעולת מעיים תקינה, הרגלי אכילה נכונים, האכילה והשתייה
.נעמוד על כמה נקודות עיקריות בדבריו
כללי אכילה נכונה ם מציין את החשיבות הגדולה שיש להכנה הטבעית של הגוף לקבלת"הרמב:המזון
" ] 31 ]..."לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב ולא ישתה אלא כשהוא צמא" כי הוא סיבת, כי הוא הפסד הגוף והכיס, היזהרו שלא תאכלו עד אשר תעכלו
] 32 ]."רוב תחלואים ם את חשיבותו של מצב של עירנות מליאה ופעילות גופנית"כמו כן מציין הרמב
מצב המאיץ את קצב חילוף החומרים בגוף ומשפר את, קודם האכילה, סבירה:קליטת המזון
" ,או יעשה מלאכתו, לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום
] 33 ]..."או יתייגע ביגע אחר
" ] 34 ]..."ועמלו טרם שתאכלו כפי שסוברים)מצב של עירנות המתאים לעיכול המזון אינו קיים בזמן השינה
ם כי יש להימנע משינה במשך זמן מה"אומר הרמב, ולכן(, גם המדענים בימינו:לאחר הסעודה
" ]..."אלא ימתין אחר אכילה כמו שלש או ארבע שעות, ולא יישן סמוך לאכילה35 [
תנה זו היא כדי לתת למזון שנאכל שהות מספקת להתעכל .מטרת המ8
יתר-נזקיה של אכילת ל מובאות אזהרות נגד אכילת כמויות מיותרות של"במקומות רבים בדברי חז
ומזהיר אף, ל"בעקבות דברי חז- כבמקומות אחרים - ם הולך כאן "הרמב. מזון:הוא מפני מצב זה
" ] 36 ]..."לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משביעתו" ורוב; והוא עיקר לכל החלאים, ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המות
או מפני שהוא, החלאים שבאים על האדם אינם אלא או מפני מאכלים רעים ] 37 ]..."אפילו ממאכלים טובים, ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה
" אל תאמינו שרוב המאכל והמשתה יגדיל. והיותר תחרימום- אכלו כדי שתחיו באכול- כי הוא ההפך , כשק המתמלא מן המושם לתוכו, הגוף וירבה השכל
אז יגדל ויבריא ודעתו; יש כח באצטומכא לקבלו ובחום הטבעי לעכלו, מעט ,והחום הטבעי לא יעכלנו, האצטומכא לא יקבלנו, מדי ואם יאכל יותר. יתישב
] 38 ]."וכיסו יתרוקן, גופו ירזה ושכלו יתבזה, פגול הוא לא ירצה, נכחו יצא מסביר את, ך"מגדולי חכמי ישראל ומפרשי התנ, רבי מאיר ליבוש, ם"המלבי
: ם"כוונת דברי הרמב" ,והוא כמרבה שמן על הנר, כי הממלא כרסו מכסה אש הטבעי: ביאור הדבר
] 39 ]..."שהנר כ:ב9ה והולך[ עד]
ם על הנזק למערכת העיכול הנגרם מאכילת"כדאי להשוות את דבריו של הרמב קיימת אימרה מפורסמת. לדעה המקובלת ברפואה של ימינו בתחום זה, יתר
המדגישה את חשיבותו המכרעת של המזון למצבו ובריאותו, בחוגי התזונה אימרה זו שונתה בשנים". הינך מה שאתה אוכל: "הכללית של האדם
". הינך מה שאתה מצליח לעכל ולהטמיע בגופך: "האחרונות לנוסח יותר מדוייק ,במילים אלו מודגשת העובדה שהגורם הקובע את רמת בריאותו של האדם
שמערכתאלא מה ", ברוטו"אינו מה שהאדם מכניס לפיו , בהקשר למזון ,ספיגה מוצלחת הנעשית במערכת העיכול. העיכול שלו מצליחה לעכל ולספוג
היא הקובעת אם אמנם, של רכיבי התזונה המוחדרים אליה על ידי האכילה ויטמינים ומינרלים, עמילנים, האדם ייהנה מהספקה נאותה של חלבונים
אך לעיתים קרובות, כל אלו מצויים במזון ומוכנסים לגוף. ההכרחיים לבריאותו.אינם מגיעים ליעדם
וכך הוא מנסח את אזהרתו שלא, ם מייחס חשיבות רבה לעיכול תקין"הרמב:יתר-לשבש את תהליך העיכול על ידי אכילת
" אז יגדל ויבריא ;יש כח באצטומכא לקבלו ובחום הטבעי לעכלו, באכול מעט והחום הטבעי לא, האצטומכא לא יקבלנו, ואם יאכל יותר מדי. ודעתו תתיישב
] 40 ]..."גופו ירזה... יעכלנו:ם מגיע למסקנה נוקבת בנידון"עד שהרמב, יתר-כה רב הוא הנזק מאכילת
" יותר מעט- כי אכילת המעט מן המאכלים הרעים , והרופאים כולם מסכימים ] 41 ]."נזקו מאכילת הרב מן המאכלים הטובים והבריאים
ם"אין כל דמיון בין המאכלים שהרמב. כאן יש להבהיר נקודה חשובה ומעשית .ובין מה שאנו מכירים כיום כמאכלים מזיקים" המאכלים הרעים"מגדיר אותם כ
ם לא היו קיימים החומרים המלאכותיים המרוכזים"ברור שבזמנו של הרמב חומרים שצריכתם, שתעשיית המזון משתמשת בהם באופן הולך וגובר בימינו
,כמובן, ם לא היו"בזמנו של הרמב. נמצאה קשורה למחלות קשות ורבות ם קורא להם"המאכלים שהרמב. מאכלים עם חומרים מלאכותיים כאלה
אלא, כמו כל המאכלים שהיו בזמנו, הינם מאכלים טבעיים" מאכלים רעים" מבחינת קושי העיכול שלהם, שהם בעלי תכונות שאינן מתאימות לגוף האדם
:וכדומה " ] 42 ]..."שנפו אותה והסולת... והם... ויש מאכלות שהם רעים
" הגדולים המלוחים כגון הדגים... יש מאכלות שהם רעים ביותר עד מאד ] 43 ]..."המליח הישן והבשר... המלוחה הישנה והגבינה, הישנים
ם כאן או במקומות אחרים"מסיבה זו אין כל אפשרות להסיק מדבריו של הרמב. שהוא מתיר לצרוך את המזונות המזיקים המצויים בחנויות בימינו
חשיבותן של פעולת מעיים תקינה ופעילות גופנית מעיים פעם-הדעה הרווחת ברפואה הטבעית כיום היא כי אדם שאין לו פעילות
. נמצא קרוב לודאי בתחילתה של מחלה חמורה בגופו, ביום לפחות:ם"בנושא זה אומר הרמב
" וזה כלל, לעולם ישתדל אדם שיהיו מעיו רפין כל ימיו ויהיה קרוב לשלשול מעט ] 44 ]..."כל זמן שהרעי נמנע או יוצא בקושי חלאים רעים באים: גדול ברפואה
בנוסף לכך דעת הרפואה המודרנית היא שקיימת חשיבות רבה מאד לפעילות:ם אמר בזה מילים ברורות"הרמב, כבר לפני כאלף שנה. הגופנית של האדם
" או מי שמעיו, או מי שמשהה נקביו, וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל כל ימיו יהיו- אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה - קשין
] 45 ]."וכחו תשש, מכאובים
התאמת המזון למזג האוויר ולעונות השנה הגורסות כי יש להתאים, ישנן שיטות רבות ברפואה הטבעית המקובלת בימינו
לעונת השנה ולמזג האוויר השולט באותה- את סוג וכמות המזון שצורך האדם . עת
:ם"דעות אלה הן כדברי הרמב" ואוכל את [ 46 ];ולא ירבה בתבלים, בימות החמה אוכל מאכלים הקרים
ואוכל, ומרבה בתבלים, ובימות הגשמים אוכל מאכלים החמים [ 47 ].החומץ ,ועל דרך זו הולך ועושה במקומות הקרים ובמקומות החמים... מעט מן החרדל
] 48 ]."הראוי לו- בכל מקום ומקום
" ]."וצריך אדם לאכול בימות החמה שני שלישים מה שהוא אוכל בימות הגשמים49 [
'עצמאות בריאותית'ם ל"המלצת הרמב אלא, ם משיא עצה לכל אדם לשמור על בריאותו מבלי להזדקק לרופאים"הרמב
הדרך היא על ידי שילמד להכיר את טבעיו. אם כן יתקל בבעיה רפואית קשה כפי', היה אתה הרופא של עצמך: 'בבחינת, ולאלו מאכלים הוא רגיש, האישיים
:שמקובל לומר בימינו
" איזה מן המאכלים ואיזה מן המשקים ואיזה מן, ראוי לכל איש שיבחן בניסיון ,מי שיתנהג כן, כי[... ממצב של בריאות תקינה]התנועות יזיקוהו וירחיקוהו
] 50 ]."ויהיה בריא תמיד, ימעט שיצטרך לרופאלהימנע מלפנות לרופא במקרה שמתעורר חשש לבעיה, כמובן, אין הכוונה
[ 51 ].דבר שהוא חובה לעשותו כיון שהתורה נתנה רשות לרופא לרפא, רפואיתובפרט, הכוונה היא לניהול אורח חיים בריא המותאם אישית לטבעו של האדם
.תזונה נכונה
ם על מאכלים שונים"דעת הרמב
התועלת הנובעת מאכילת לחם מחיטה מליאה מעורערים של הרפואה-ההמלצה לצריכת דגנים מלאים היא מיסודותיה הבלתי
,גם הרפואה הקונבנציונלית מכירה בחשיבותם של רכיבי תזונה אלו. הטבעית כפי שניתן להיווכח מקריאת המחקרים וההמלצות של ארגוני הרפואה
. המתפרסמים בתקופתנו ם הוא בין הממליצים הראשונים על אכילת דגנים"והנה אנו מוצאים שהרמב
הסיבה. ולא על דגנים אחרים, בדבריו הוא דן על לחם מחיטה מליאה. מלאים בה חי, לכך היא היותו של לחם חיטה המאכל הבסיסי של האוכלוסייה במצרים
:ם באותה תקופה"הרמב " אביא מהם כללים מועילים, הנמצאים הרבה, ולפי המאכלים הנהוגים אצלנו
אשר ראוי שיכון מהם מי שירצה התמדת הנהגת, כי המאכלים הטובים(. מזה) שיהיה, ורצוני בלחם המתוקן כראוי... לחם חטה המתוקן כראוי: הם, הבריאות
ולא, אחר שנתייבשו ממנה הליחות הנוספות, מחיטה נתבשלה כל צרכה אך להעביר, ושלא יהיה הלחם מסולת נקייה. נתיישנה עד שיתחיל בה ההפסד
רק שיהיה הלחם)ויהיה נראה חמוצו וישים בו מלח כראוי , הקמח בנפה וירבה קטופו בעת...( ותראה החמיצות, ומנוקים ,בלתי נקלפים, מגרעינים גסים
והוא הטוב, זהו הלחם המתוקן המלאכה אצל הרופאים. ויאפה בתנור, לישתו ] 52 ]..."שבמאכלים
ם כאן לגבי לחם החיטה – שעליו להיות מוצר"בהתאם לקו בו נוקט הרמב הוא היה, ניתן להניח כי באיזור גיאוגרפי אחר- מלא ובאיכות גבוהה , טבעי
. ממליץ באותו אופן על דגנים מלאים אחרים המצויים באותו מקום ההנחה המקובלת היא. מצויים אנשים שיש להם רגישות לחיטה מליאה, כידוע
אכילה קבועה של, בנוסף לכך. כי רגישות זו קשורה למערכת עיכול חלשה הסובין המצוי בקמח חיטה מליאה עלול לגרום גם לבעיה של מניעת ספיגת
,לכן. בגלל החומצה הפיטית המצויה בסובין, המינרלים המועילים שבמזון
לכלל האוכלוסייה ולא רק, ההמלצה המקובלת כיום אצל מרפאים טבעיים רבים היא לאכול לחם מקמח חיטה מליאה שנופה ניפוי מועט, לסובלים מרגישות
ניפוי זה מוציא את החלקים הגדולים ביותר של. בערך 20%בשיעור של , ביותר ם ידע את מה"מפליא להיווכח כיצד הרמב. הסובין אשר גורמים לבעיה זו
: והוא מורה לסנן את הקמח המלא סינון חלקי, שנתגלה למדענים בזמננו ] 53 ]..."אך להעביר הקמח בנפה, ושלא יהיה הלחם מסולת נקייה ..."
ם ניתן להיווכח כי למרות שהוא שולל את המוצרים העשויים"בדבריו של הרמב:וכדבריו כאן, מקמח לבן
" והסולת שניפו אותה כל צורכה עד שלא... והם... ויש מאכלות שהם רעים ] 55 ]..." [ 54 ][בימינו' סובין'הוא מה שמקובל לכנות ]נשאר בה ריח מורסן
" ] 56 ]."אינם מאכלים טובים... ולחם הסולת[ לחם מקמח לבן]וכן פת הדראה דבר- הוא מתיר לצרוך אותם לאנשים שיש להם מערכת עיכול חזקה , עם זאת
: שלצערנו אינו מצוי בימינו בחברה המערבית" הם צריכים אל אסטומכא יש לה כח גדול, כאשר נתבשלו, ואם הם טובים
] 57 ]."ואז יזונו מזון טוב ורב, לבשל מוצרים אלו צריכים להיאכל רק על ידי אדם שמערכת העיכול שלו חזקה, כלומר
ואז הם אכן יספקו לגופו חומרי תזונה או דלק בצורת, דייה לעכלם בשלימות.פחמימות בכמות רבה
מוצרי חלב ונזקיהם האפשריים לאלו, הנזק העיקרי הנגרם על ידי מוצרי החלב, לפי הרפואה הטבעית
המהווה קרקע גידול לדלקות, הוא יצירת ליחה עודפת בגוף ,הרגישים להם:ם כבר אז"את חשיבות מניעת היווצרות ליחות בגוף ביטא הרמב. שונות
" ,שירחיקו כל המזונות המולידות הליחות הרעות, אני מייעץ לכל האנשים כי בלי ספק יתקבץ, ולא יבוא בזה, ואפילו האיש ההוא יעכלם בנקל ובמהרה
ויתחדשו ממנה, ליחה רעה תתעפש במעט סיבה[ו, ]והוא לא יבין, בעורקיו ] 58 ]."קדחות מגונות
אך אינו שולל אותם, ם מעיר על נזקיהם האפשריים של מוצרי החלב"הרמב:כמזון למי שאינו רגיש לו
" הלבנה, יומא-ואולם הגבינה בת, כל מיני הגבינה רעים מאד ועבים מאד ] 59 ]."טובה- והמתוקה ובלתי שמינה
" למי שלא יחמיץ באסטומכתו ולא יתעשן ולא יתחדש, ואולם החלב בעת שחלבו ] 61 ]..."הוא מזון טוב לו[ [ 60 ],]לו נופח במותניו
הנזק שבמאכלים משומרים או מלוחים ם מצא לנכון להתריע כבר בזמנו על הסכנה לבריאות בצריכתם של"הרמב
:מאכלים משומרים במלח" כגון, יש מאכלות שהם רעים ביותר עד מאד וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם
והבשר המליח... והגבינה המלוחה הישנה, הדגים הגדולים המלוחים הישנים ] 62 ]..."הישן
החשודים, בזמננו התגלה שמאכלים אלו מכילים חומרים מזיקים מסויימים המכון האמריקאי לחקר"ו" הקרן העולמית לחקר הסרטן"ואכן . כגורמים לסרטן
.להימנע מלאכול מזונות אלו לעיתים קרובות 1998המליצו בשנת " הסרטן
הנזק שבשומן מן החי ספור מצביעים על הקשר בין צריכת שומן מן החי-מחקרים מדעיים רבים לאין
ם"דברי הרמב. להיווצרותן של שורה ארוכה של מחלות קשות המצויות כיום:משמעיים-בגנותו של השומן המצוי בבשר הם חד
" וימנע[ [ 63 ]]ויפסיד הבישול[ אבל, ]ישביע, והשומן כולו רע... ואלו מיני הבשר ] 64 ]."תאות המאכל ויוליד ליחה לבנה
השומן-הוא מציין שדווקא הגבינה דלת, בהתאם לשלילתו את השומן מן החי:היא המותרת
" ] 65 ]."טובה- ובלתי שמינה ... הגבינה
הנזק שבשמן שחומם יתר על המידה הרפואה הטבעית שוללת בדרך כלל צריכת שמן שחומם זמן רב או שחומם
'.רדיקליים חופשיים'בגלל היווצרותם של גורמים מזיקים המכונים , בחום גבוה:ם בעניין"יתכן שזהו גם הטעם המדעי לדברי הרמב
" ...או לחם שנילוש בשמן, ולחם קלוי בשמן... והם... ויש מאכלות שהם רעים ] 66 ]["ונאפה בתנור חם]
" בשמן[ או המכוסה בשכבה של המרוכך]וכלחם המקוטף ... מאכלים רעים מאד ] 67 ]."זית או בזולתו מן השמנים
I
חלק נכבד מהמלצותיה של הרפואה, כפי שניתן להבחין מהמובא בפרק זה בעניין, ובמידה הולכת וגוברת גם של הרפואה הקונבנציונלית, הטבעית
,כגון אלו המכילים כמות גדולה של שומן מן החי, ההימנעות ממאכלים מזיקים מדבריו של מקבלות אישור- והעדפתם של מאכלים המועילים לבריאות
.ם"הרמב
ם"סיכום עקרונות החיים הבריאים לפי הרמב ם מדגיש כי המטרה היחידה בנקיטת האמצעים לשמירת"הרמב ¢
הבריאות הנה קיום הגוף במצב תקין כדי שיוכל למלא את המטרה.שמירת התורה ומצוותיה- שלשמה נברא האדם
בביטויה המעשיים בשמירת הבריאות וריפוי, לאמנות הרפואה ¢ יש חשיבות רבה בהיותה מאפשרת לאדם להתקדם בביצוע, מחלות
.על ידי קיום המצוות' השגת התעלות רוחנית וקרבת ה- תפקידו .הקפדה על תזונה נכונה הכרחית לשמירת הבריאות ולריפוי חולים ¢
התזונה הנכונה היא אמצעי הריפוי הראשון שיש לנקוט בו בטיפול.הרפואי
את פעולת, חשוב להסדיר את כמות ואיכות המאכלים והמשקאות ¢ יש להתאים את. וכן את הפעילות גופנית המספקת, המעיים התקינה
.סוג וכמות המזון אותו צורך האדם לעונות השנה ולמזג האוויר כגון מזונות ישנים, יש מזונות מזיקים אשר יש להימנע מאכילתם ¢
וישנם מזונות שמותר לאוכלם; וכן שומן מן החי, ומשומרים במלח.כגון מוצרי חלב, בצורה מבוקרת וזהירה
הוא בין, לאחר שעברה ניפוי מועט ביותר, הלחם מחיטה מליאה ¢.המזונות המומלצים ביותר
המסקנה העולה מהדבריםהידרדרה כמעט, מבחינת השפעתו הבריאותית על האדם, איכות המזון, בימינו
].מצב הבריאות של אנשים רבים מאוד אינו משביע רצון כלל. לשפל המדרגה68 [ ,ם"בזמננו יש חשיבות רבה עוד יותר לנהוג לפי כללי הבריאות של הרמב, לכן
ובהתאמה עם המוסכם על חכמי התורה של, שברור לנו שניתן ליישמם כיום.דורנוI I I
הוא חי כשבעים שנה. 1135בשנת , ספרד, ם נולד בעיר קורדובה"הרמב ]1[ .ם ניתן למצוא בעובדה שרבים מחכמי"רמז למעמדו הנכבד של הרמב ]2[
",שער המלך: "ם כינו את ספריהם בשמות כמו"ישראל שפירשו את כתבי הרמב ם"היא לרמב" מלך"כאשר הכוונה בה" – משנה למלך", "יד המלך" .
,א"של רבי יוסף קארו אשר יחד עם הגהות הרמ" שלחן ערוך"ה, לדוגמה ]3[ מבוסס ברובו על ספרו הענק של, הוא ספר ההלכה הבסיסי לכל עם ישראל
משנה תורה, "ם"הרמב ". כסמל לבקיאותו", הנשר הגדול: "ם כונה על ידי חכמי ישראל"הרמב ]4[
בדומה לכושר ראייתו המופלא של הנשר, המקיפה שטחים ופרטים כה רבים .הלכה, פרק ד, הלכות דיעות, משנה תורה, ם"על הרמב" מגדל עוז"פירוש ]5[
.אדיבור, ו"סימן ע, חלק ב, חושן משפט", אגרות משה, "הרב משה פיינשטיין ]6[
הנה ליתן'המתחיל '..ז"תשי, ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק", הנהגת הבריאות, "ם"הרמב ]7[
43עמוד .הלכה א, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה, "ם"רמב ]8[ .
הפרק החמישי, שמונה פרקים ]9[ .]10[ " הלכה ב, פרק ג, הלכות דעות", משנה תורה .
הפרק החמישי", שמונה פרקים, "ם"רמב ]11[ .]12[ " הלכה ג, פרק ג, הלכות דעות", משנה תורה .
הפרק החמישי", שמונה פרקים, "ם"רמב ]13[ .]14[ " הפרק החמישי", שמונה פרקים .
]15[ " הלכה ג, פרק ג, הלכות דעות", משנה תורה ..כוונתו לרופאים המומחים ביותר ]16[
]17[ " 43עמוד ", הנהגת הבריאות .]18[ " הפרק החמישי", שמונה פרקים .
יצא לאור מחדש בזמננו בעריכת; תורגם לעברית על ידי משה אבן תיבון ]19[ ,ירושלים, מוסד הרב קוק; כרך א", כתבים רפואיים- ם "הרמב, "זיסמן מונטנר
ז"תשי .
]20[ " 43עמוד ", הנהגת הבריאות .]21[ " הפרק הראשון", שמונה פרקים .
]22[ " 72עמוד ", הנהגת הבריאות .]23[ " 34עמוד ", הנהגת הבריאות .
לבנו הרב אברהם, ם"מהרמב" אגרת המוסר"מתוך ]24[ .עמוד. ירושלים, קעסט' - הוצאת ליבוביץ", הקדמה מסדר זרעים, "ם"רמב ]25[
ג"ב – ע"ע . ]26[ " 51עמוד ", הנהגת הבריאות .]27[ " 50עמוד ", הנהגת הבריאות .
סעיפים, שער שלישי', הנהגת בריאות הנפש", 'הנהגת הבריאות"ראה ב ]28[ 19-12.
]29[ " 51 – 50עמודים ", הנהגת הבריאות .]30[ " 51עמוד ", הנהגת הבריאות .
]31[ " הלכה א, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה .]32[ " ם"מהרמב" אגרת המוסר .
]33[ " מסביר את" ם"המלבי. "הלכה ב, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה והעוסק, וכללא הוא כי ימעט האוכל לפי מיעוט המלאכה: "ם"כוונת הרמב
"עלה לתרופה"מתוך סעיף ז בביאורו ..." - במלאכה הורשה לו לאכול יותר ארץ חמדה"המובא בסוף ספרו , ם"להרמב" הלכות דעות"לפרק ד מ ".
]34[ " ם"מהרמב" אגרת המוסר .]35[ " הלכה ה, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה .]36[ " הלכה ב, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה .
]37[ " ו"הלכה ט, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה .]38[ " ם"מהרמב" אגרת המוסר .
לפרק" עלה לתרופה"מתוך סעיף ד בביאורו ", ם"המלבי, "רבי מאיר ליבוש ]39[ ארץ חמדה"המובא בסוף ספרו , ם"להרמב" הלכות דעות"ד מ ".
]40[ " ם"מהרמב" אגרת המוסר .]41[ " 30עמוד ", הנהגת הבריאות .
]42[ " הלכה י, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה .]43[ " הלכה ט, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה .
]44[ " ג"הלכה י, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה .
]45[ " ראה גם את דבריו של. ו"הלכה ט, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה שהובאו לעיל בפרק זה, ם על חשיבות הפעילות הגופנית קודם הסעודה"הרמב .
.התבלינים בדך כלל מחממים את הגוף ]46[,לחומץ יש השפעה מקררת על הגוף, לפי כמה שיטות ברפואה הטבעית ]47[
.ולכן הוא מומלץ יותר לאכילה בקיץ]48[ " הלכה ח, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה .
]49[ " ב"הלכה י, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה .]50[ " הוצאת מוסד הרב; 215עמוד , עשר-מאמר שבעה", פרקי משה ברפואה
א"תשכ, ירושלים, קוק .ט"י, א"כ, על שמות. א, ברכות ס ]51[ .
]52[ " 34 – 35עמודים ", הנהגת הבריאות . ]53[ " 35עמוד ", הנהגת הבריאות .
כך עולה מדבריו של הרב יצחק וייס- מה שמקובל לקרוא סובין בימינו ]54[ שהיא יפה לבני)מורסן שרגיל לאכול : "ו"סימן ט, חלק ט", מנחת יצחק"ת "בשו
ברור(. ההדגשה לא במקור..." )מעורב עם יוגורט או מרק פירות (מעיים ם להמליץ על פת מקמח שקרוב מאוד לקמח החיטה המליאה"שכוונת הרמב
ולא לקמח הלבן, של ימינו .]55[ " הלכה י, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה .
]56[ " 35 – 36עמודים ", הנהגת הבריאות . ]57[ " 36עמוד ", הנהגת הבריאות .
]58[ " 214עמוד , עשר-מאמר שבעה", פרקי משה ברפואה .]59[ " 37עמוד ", הנהגת הבריאות .
...כלומר גזים במערכת העיכול ]60[]61[ " 37עמוד ", הנהגת הבריאות .
]62[ " הלכה ט, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה . .כלומר יפריע לעיכול תקין ]63[
]64[ " 36עמוד ", הנהגת הבריאות .]65[ " 37עמוד ", הנהגת הבריאות .
]66[ " הלכה י, פרק ד, הלכות דעות", משנה תורה .]67[ " 35עמוד ", הנהגת הבריאות .
אלא גם של, אבחנה זו לגבי המצב בימינו אינה נחלתם של רופאים בלבד ]68[ ",ת יביע אומר"שו, "ראה למשל את דבריו של הרב עובדיה יוסף. פוסקי הדור
ובפרט בדורות האחרונים שירדה חולשה: "ג"סימן נ, אורח חיים, חלק ז והדבר ידוע שבענייני הבריאות הדורות הולכים הלוך וחסור... לעולם ".